חטיבה 7 - התיאטרון הקאמרי
תפאורה רוני תורן מוסיקה אורי וידיסלבסקי תלבושות אורנה סמורגונסקי תאורה אבי יונה בואנו (במבי) תיזמור כלי הקשה אסף רוט הדרכת תס"ח אל"מ דוד רוקני עוזרת לבמאי כנען אליאל מנהלת הה צגה נילי בארי /מזל מלכה-קטי מנהל הב מה שמ ואל פקרמן תכנות מח שב תא ורה ותאורן אהרון נחום (שבי) סאונד ע מית מ רקו בקל יינר נ אור אי ז'ק ,נתלי דסאו וי דאו ארט ותכ נות אוהד לויטן תפ עול וי דאו אבי שדה צו גים דרור שאשא ,אבי גרינברג הלב שה אי רנה ויימן ,ענת היימן אבזרים רותי לוי ,נטשה מנטל איפור כל המחלקה קריינות ראו מה אלדר ,יעל דן ,נדב אסולין המנון חטיבה 7 מילים פוצ'ו /לחן אורי וידיסלבסקי הד רכה קו לית ליאת פרלוב זמ רים גיא בר כה ,אלון שר ,שרון שר, יעל י קל, אתי קסטרו הקלטה ובישול אלדד י רון dio stu s eye משתתפים: גורודיש נתן דטנר אפשטיין אלון דהן אדם ברוך ,עיתו נאי אוהד שחר /מיכה סלקטר משה דיין מוטי כץ סגן דליה תמר שם אור ניצה ירדן ברכה הרב הפיקודי ערן שראל סג"מ כרמלי שהם שיינר /עמית רייס לי עו"ד און כהן אבי טרמין פחימה עידו מוסרי פרידמן יובל סגל רס"ר ברדוגו נדב אסולין אולריך ,פסל ערן שראל גלבוע ,עיתונאי יגאל זקס אום נא ג'י ,זקנה עיוורת עדנה בליליוס גולדה מ איר, ר אש הממשלה דון נדל דרוזי זקן נדב אסולין גנרל גודריאן יגאל זקס נגנים: ניצוח ו כלי הק שה אסף רוט מתו פפ ים /ניצבים עודד גייצהאלס, אנסמבל טרמ ולו :ליאור אלדד ,תומר גלילי, ערן מרגלית, דניאל סולומונוב ,נדב עובדיה, זיו קפלן ,אפי שטרים. אקורדיון אתי תבל אנס מבל טרמולו -הרכב כלי הקשה יי חודי הפ ועל בח סות עיריית נתניה, המ רכז ל מוס יקה ירושלים וקרן התרבות אמר יקה ישראל -מופיע בפסטיבלים, קונצרטים ושית ופי פעולה עם גופים אמנותיים כמו ההתזמורת פ ילהרמונית הישראלית ,פסטיבל ישראל ו עוד .מנהל מוסיקלי :תומר יריב. 2 עורכת התוכניה רבקה משולח מעצב התוכניה איתמר וכסלר צלם ז'ראר אלון עיצוב שער התוכניה לידlead / הצגה ראשונה12. 12. 2014 : משך ההצגה :כש עתיים ו 20-דקות ,כולל הפסקה מחלקות הייצור של הקאמרי להצגה זו - תפאורה ובמה :רי בה גולדברג רוט ,אלכס גולדין, בן-יה הלוי /תלבו שות ומתפרה :הדס אבנרי ,אביב רון ,מיכאל צ'בן / אבזרים :אורלי שנברגר ,רועי ואטורי ,שרי ג וליאט /איפור :רנה שפלר ,לרה גולומב ,מיכל שביט, מיכל עשת ,מיטל אייזנשטיין, אירה סימנובה, חני שלום ,קרן וילנסקי /פאות: מלאני קפלן ,נט שה אוסמולובסקי ,לנה פרגמן, טניה רוזנשטיין ,אירנה סגל. מ מ מפ קד מ הו לל למ צו רע לחמת ש שת הימים הסתיימה בנצחון ישר אלי סוחף .בבוקר היום השביעי מתעור רת מדינה שלמה לשחריתו של פרק הי סט ורי ח דש: גבו לות ביט חון, תחושת כוח ורגשות לאומיים ומשיחיים חבויים ,המוצאים לפתע פורקן המוני. שש שנים מאוחר יותר תפרוץ מ לח מת יום כי פור ו בע קבו תיה השיבה ה נואשת אל שדות הקטל ואל בתי העלמין הצבאיים ותחילתו של תהליך התפכחות מתחושות הרהב ושכרון הכוח. האלוף גורודיש ,מי שהיה אחד מסמלי הנצחון של 67 ,19 מו צא ע צמו ב- אג 73 19 כמי שועדת רנט רואה בו את אחד האשמים העי קר יים בכ שלו נות הצ בא יים של המלחמה .מ שאפיינו את ימיה הראשונים מפקד מהולל שהכל חפצים ביק רו, הו פך גו רוד יש ל" מצו הי רע" של החברה שראלית .כל מה שנמצא בו ראוי לה ער צה שש ש נים קו דם ל כן ,הופך למושא של בוז ושנאה. "גורודיש" הוא סיפורה של קריירה צבאית שת חיל תה בי שי בת " עץ חי ים" ביר האפ ושלים וסופה בגלות ריקנית שכפה על עצמו .סיפורו של גו רוד יש חו שף ד רכי פעו והצבאי, לה של מימסדים ,הפוליטי פראנויות לאומיות ומאוויי נפש של או מה של מה, ש לפ רק זמן של שש שנים הקימה אימפריה בהבל פיה. "גורודיש" הוא ס יפורם של הגנרלים הגדולים וס יפו רם של ה חיי לים ה קטנ ומו ים. זהו סיפור הולדתה תה של האשליה הישראלית ה גדו לה, או, כפי שמנ סח ז את א שנת חד מגיבורי המחזה :זו היתה חייו היפה ביותר של גורודיש, אלה היו שנות חיינו הכוזבות... תודות לדני ,יואל, וין ,ולאדי ,מריאנה וישראל מבית הספר "יעד" בבת ים ,המשתתפים בפרויקט חניכה אישית-מיקצו עית ביוזמת תיאטרון "נוצר" ועיריית בת-ים ,בניה ולה של מיכל לאור. גו רודיש( 1973 ,מקור :לשכת ה עיתונות הממשלתית) 3 נדב אסולין ,אלון דהן /עידו מוסרי /נתן דטנר ,תמר שם אור הלל מיטלפונקט אותן המלחמות :טקסי החניכות הלאומיים עליהם גדלנו בבית הספר ,בתנועת הנוער ובצבא. תמונת הרורשך הלאומי בה נמלא את תפקידינו כפיונים מחויבים למסד האתוס הביטחוני והלאומי של "צדקת הדרך". ניסיתי להעמיד על הבמה למשפט הצופה את תמונת שנות חיינו הכוזבות :שנותיה של האימפריה הישראלית שקמה בהבל פה וברהב מנהיגיה לאחר הניצחון של ,1967שנות האשליה האימפריאלית המתוקה שלאחר המלחמה ,והיקיצה האכזרית רווית הדם עם פרוץ מלחמת יום כיפור ב.1973- ותשקוט הארץ ארבעים שנה " זו הייתה שנת חייו היפה ביותר ,אלה היו שנות חיינו הכוזבות .שמואליק מת ,ותשקוט הארץ ארבעים שנה" .במילים אלה ,ציטוט אירוני של המשפט הנשנה שלוש פעמים בספר "שופטים", מסיים אפשטיין את הספדו למפקדו – חברו ,האלוף שמואל גונן גורודיש .זה גם המשפט האחרון במחזה. האומנם שקטה הארץ? מלחמת יום כיפור 1 973 ולאחריה: 1982 מלחמת לבנון הראשונה 2000-1985מלחמת רצועת הביטחון בלבנון 1993-1987האינתיפאדה הראשונה 2005-2000האינתיפאדה השנייה מלחמת לבנון השנייה 2006 2009-2008מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן 2012 מבצע צוק איתן 2014 כשעלתה ההצגה לראשונה לפני כעשרים שנה ניסיתי להעמיד בפני הצופה תמונת מראה של החוויה הביוגרפית שלי ושל מרבית בני דורי ,דור שתי 4 גילויי השנים האחרונות סביב מלחמת יום כיפור כמו גם העדויות החסויות בוועדת אגרנט ,שחלקן הותר לפרסום לפני כשנה ,רק חושפים יותר ויותר את מלאכת הטיוח שעשתה אותה וועדה לנוחות הדרג הפוליטי .המנדט אותו הגדירה הוועדה לעצמה :לעסוק רק בפרטי המחדל הצבאי ,עיקר את מסקנותיה מטיפול בקונספציה המדינית ,זו שיצרה והזינה את מהות "הכשל הצבאי". הוועדה מכרה לציבור הכואב והמתוסכל נתחי מחדל צבאי מדממים ,נכונים כולם :אמ"ן מול המוסד, "האמצעים המיוחדים" שלא הופעלו כראוי ,העדר המכה הצבאית המקדימה ,ההחלטה על עיכוב גיוס המילואים ,חוסר תפקודו המוכח של מפקד החזית גורודיש ,מלחמות האגו של הגנרלים ,הניסיון לייצר תמונת ניצחון מהירה שגבתה מחיר חייהם של רבים (כיבוש העיר סואץ) ועוד ועוד... מבלי להקל אף במעט מאותם גילויים שנחשפו ,היו הם בדיעבד רק המנות הנלוות לארוחה המדממת העיקרית ,זו שמעולם לא הוצגה בפנינו ובפני רבים מחברי הממשלה עצמה :חוסר נכונותה של ישראל להיכנס למשא ומתן מדיני" .עדיף שרם א שייך ובלי שלום ,משלום בלי שרם א שייך" היה הלוגו ה"פואטי" של שר הביטחון דאז ,דיין .גולדה שהתכוננה לבחירות בנובמבר אותה שנה ,ענתה להפצרותיו של קיסינג'ר להיכנס למו"מ מדיני עם מצרים בכך ש"זמן בחירות איננו נוח לדיון רציני"( .ספרו של יגאל קיפניס1973" : – הדרך למלחמה") .באותה שנה הכריזה הממשלה גם על הקמת העיר ימית בסיני ...מאחורי כל אלה הסתתרה תורה מדינית סדורה ובוהקת בפשטותה: אין לנו עניין בהסדר מדיני שמחיר עלותו בהשבת מדבר סיני לידי המצרים .תורת "יכולת ההרתעה הצבאית" היוותה תחליף נוח ומעוור לממשלה ,כמו גם לאופוזיציה ,להיעדר כל יוזמה מדינית. היום ,ארבעים שנה אחרי ,ועם כאב אובדן החיים שלא יישכח ,יש לראות ולבחון את מלחמת 73כמשל על חיינו בהווה :איך זה ששנים אחרי ,הפך "השלום" לצל חולף ונישכח בהוויית חיינו? איך זה שגזרנו על עצמנו ,מתוך הרגל של ייאוש ,להמר על המלחמה הוודאית הבאה ולא על הסיכוי להסדר מדיני אפשרי? האם שקר מודל "ההרתעה הצבאית" (לצד תמונת הניצחון המתחייבת מכך) שנחשף כבר ב ,73-אינו הגורם המכריע המכוון את שיגרת חיינו גם היום? האם הייאוש השקט והכנוע של רבים מאיתנו ,הקיבעון ש"מה שהיה הוא שיהיה" אינו בבואה נפשית שונה לכאורה אך זהה לזחיחות הדעת הלאומית שאפיינה את רובנו לפני ארבעים שנה? האם מנהיגינו היום מפוכחים יותר מאלו של אז? האם ניתן לנו היום לסמוך עליהם באופן העיוור בו בחרנו לעוור את עינינו לפני ארבעים שנה? האם תמונת העולם השחורה מכל נטולת האופק ל"נורמאליות" מדינית אותה מציגים לנו היום ,אינה זהה במהותה לתמונת העולם הזהובה מכל, נטולת האופק המלחמתי ,שהוצגה לנו לאחר מלחמת ששת הימים? ואולי השאלה המרכזית הנלווית להעלאת "גורודיש" היום ,שוב לאחר עשרים שנה ,טמונה דווקא באותו משפט מתוך נאום הניצחון של גורודיש (ג'בל ליבני ..." :)1967ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר, לקראת מה ולמה אנחנו הולכים לקרב .והלכנו – בנכונות ,בהכרת השליחות ,ומתוך תקווה שכולנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו"... היום ,ארבעים שנה לאחר מלחמת יום כיפור ,עם העלאתו החוזרת של המחזה ,גם גורודיש האיש, בדומה לאותה מלחמה ,הוא המשל .הנמשל הוא אנחנו כיחידים וכחברה :מהו באמת העולם אותו אנחנו בונים לבנינו אחרינו? ועל כך ההצגה■ . 5 יגאל קיפניס ישראל לפניה ,ועל ההפתעה וההלם בצד הישראלי בעקבות פריצתה... "הקונספציה המדינית" של דיין ומאיר היא שהכתיבה את מהלכי ישראל בימים שקדמו למלחמה ,היא זו שכשלה ,ולכן נמנעה ישראל מהערכות ראויה להתקפה עליה .קריסת "הקונספציה המדינית" הביאה לכך ולא כישלון המודיעין. כישלון "הקונספציה המודיעינית" שהוביל את ראשי אמ"ן להערכת "הסבירות הנמוכה" למלחמה ,קלונו במקומו מונח ,אבל הוא כמעט שלא השפיע על קבלת ההחלטות .השאלה אינה מה ידעו או העריכו ראשי מערכת המודיעין ערב המלחמה ,אלא מה החליט הדרג המדיני על סמך המתרחש בערוץ החשאי – ומה הסתיר אפילו מהרמטכ"ל ומראש אמ"ן. המלחמה שפרצה לבסוף הובילה בישראל ליותר מ 2,650-הרוגים ,למאות שבויים ונעדרים, לאלפים רבים של פצועים ולסבל אישי רב למאות אלפים של קרובי משפחה וחברים .מחירה הכספי היה עצום ,אך חשוב מכך :במישור הלאומי איבדה ישראל את כוח ההרתעה שלה .אבדו גם האמון בהנהגה והאשראי שניתן לה ,הנהגה באשר היא... המסמכים הגלויים כיום בגנזך מדינת ישראל השלימו את התמונה .על פניו עלה שמנהיגי ישראל באותם הימים – נבחרי הציבור שהתכוונו לטוב, כשלו בהבנת המציאות ,נהגו ביוהרה ,בביטחון עצמי מופרז ,בעיוורון מדיני .רצו את המקסימום עבורנו ,אבל גרמו לנו לאבד הרבה יותר... התנהלות ראש הממשלה ושר הביטחון שהובילה למלחמת יום הכיפורים מעלה הרהורים על תפקידו של מנהיג לאומי ,על מערכת היחסים שבין מקבלי ההחלטות וגורמי ההערכה ,על מחיר שתיקתה של תקשורת מגויסת או מושתקת ,על מחיר "השיכרון הלאומי" שאיפיין את החברה הישראלית ב"תקופת האופוריה" שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ,ובפרט על מחיר התחושה שהזמן עובד לטובתנו■ . כישלון בהבנת המציאות מ קבלי ההחלטות בישראל טעו לחשוב עד ערב המלחמה שעליונות והרתעה צבאית ותמיכה מדינית של ארה"ב ימנעו תהליך מדיני שבו לא רצו .ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל לא עמדו על כך שכדי להבטיח את ביטחון המדינה ,לא די בעליונות צבאית ויש צורך גם בהסכם שלום .ב"שיאו של כישלון הניתוח המדיני" ,באוקטובר ,1973בימים שלפני המלחמה ,הם שגו באשלייה שסאדאת יימנע ,משיקולים מדיניים ,לפתוח במלחמה וימתין לתהליך שיתחיל חודש מאוחר יותר ,לאחר הבחירות בישראל .נוח היה להם לבסס אשליה זו על קביעת ראשי צה"ל שאם תתרחש מתקפה, ניתן יהיה לבלום אותה באמצעות הכוח הסדיר, ושצה"ל יוכל ,במאמץ לא רב ,להעביר את הלחימה מעבר לתעלה או לעומק סוריה. מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר אולי לא רצה להאשים איש ,אבל הזכיר לראש ממשלת ישראל את המאמץ שעשה בעצה אחת עם ישראל להתחמק במשך כל אותה שנה גורלית מדיון עם נשיא מצרים אנואר סאדאת על הסדר .או בלשונו של קיסינג'ר "להרוויח זמן ולדחות את השלב הרציני לעוד חודש ,עוד שנה ,להרגיע את סאדאת כדי לתת לו סיבה לשבת בשקט". לאחר שדחתה ראש ממשלת ישראל את תוכניתו לגבש את עקרונות הסכם השלום בין ישראל ומצרים לפני ספטמבר ,1973נענה קיסינג'ר ללחצה של ישראל והקפיד בכישרון דיפלומטי רב לשמר את הקיפאון .ארצות הברית ,בתמרונו, התחמקה במתכוון מקידום יוזמת השלום של סאדאת .המהלך הצליח – והמלחמה פרצה... השתלשלות העניינים החשאית בערוץ המדיני, בין סאדאת ואיש הקשר שלו לבין קיסינג'ר ,ובין קיסינג'ר לראש ממשלת ישראל ולאנשי סודה, שלא נחקרה ביסודיות עד היום ,זורעת אור חדש לגמרי על מלחמת יום כיפור וסיבותיה ,על מהלכי 6 מתוך המבוא לספרו של ד"ר יגאל קיפניס " – 1973הדרך למלחמה" ,תשע"ב ,2012כנרת ,זמורה-ביתן ,דביר - מוציאים לאור 7 איתן הבר עלייתו ונפילתו א לה שאהבו אותו ,והיו כאלה ,הורשו לקרוא לו "שמוליק" .אלה שלא אהבו אותו ,והיו רבים כאלה ,קראו ביראה בשם "גורודיש" .הוא לא היה "האלוף" ולא "גונן" .או "שמוליק" למעטים ,או "גורודיש" לרבים .לפקודיו הוא היה "המפקד" .כאשר הלך בשבילי המחנה או במסדרונות המטכ"ל הסתלקו כולם מדרכו ולצדדים ,כדי שלא להיתקל בו .אף פעם אי אפשר היה לדעת איך תסתיים ההיתקלות וכאשר שמעו את קולו הרועם "חייל ,בוא הנה" היה נדמה שסוף העולם הגיע. גורודיש היה ,אולי ,הבבואה הנאמנה ביותר של נדב אסולין /מוטי כץ צה"ל ,ואולי של כל מדינת ישראל ,במלחמת ששת הימים ולהבדיל ,מלחמת יום הכיפורים .נמוך קומה ,מגולח ומצוחצח למשעי ,תמיד אקדח על ירכו ולפעמים קלאצ'ניקוב ב"הצלב" .תמיד קולו המתכתי ,המיוחד ,הצרוד ,רועם ומתגלגל .תמיד בלשון ציווי ,לשון פקודה .כאשר לחש ,היו שומעים אותו באוסטרליה בלי טלפון .מלחמת ששת הימים הובילה אותו אל מרומי התהילה .הוא היה מסמליו של הנצחון הצבאי המזהיר .ההערצה אליו היתה ללא גבול .במו עיני ראיתי פעם ,בבית קפה בהיכל התרבות בתל אביב ,איך צמד ילדים מבקש ממנו חתימה .הוא לא היה אז אלוהים .אלוהים עבד אצלו .בצד מיומנות מקצועית בתורת השריון ,היו לו התנהגויות שבמקרה הטוב אפשר לכנות אותן "מוזרות" ובעיקר קשוחות עד אימה .עם כלבו .בלי כלב .יראת הכבוד אליו היתה מהולה בפחד אמיתי. הוא הקצין בכל ,בפקודות ,בהתנהגות היומיומית, בשאיבת התהילה .דרכו למעלה היתה סלולה .הוא שאף להיות רמטכ"ל. במלחמת יום הכיפורים היה בתפקיד המרכזי של אלוף פיקוד הדרום .כל הצבא המצרי הסתער על מרחב הפיקוד שלו והוא היה צריך ,חייב ,להתמודד עם צבא מצרי שהפתיע את כולם וגם אותו ועם מפקדי אוגדות ותיקים ממנו וסוררים ,שלא קיבלו את מרותו .גורודיש הלך לאיבוד במלחמה והודח, למעשה ,עוד במהלכה .אחרי המלחמה ניהל מלחמה משלו נגד כולם .ממרומי התהילה נפל לשפל תחתיות .במו עיני ראיתי איך נהג מכונית ברמזור סימן לו לפתוח את חלון מכוניתו .גורודיש ציפה למילת נחמה .כאשר החלון היה פתוח סינן הנהג ברמזור רק מילה אחת :רוצח .הוא הפך להיות שנוא יותר מכולם ,כשם שהיה אהוב מכולם אחרי המלחמה ההיא .שגיונותיו נמהלו בשברון לב .גורודיש העניש את עצמו ,התרחק לחפש יהלומים באפריקה .לבסוף ,בבדידות כואבת מת משברון לב בחדר עצוב בבית מלון באיטליה ,בדרך למקלטו באפריקה .עלייתו ונפילתו■ . [נובמבר]2014 , איתן הבר :הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות" משך 26 שנים .סיקר את המלחמות ופעולות הביטחון שביניהן. לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה ,יצחק רבין ז"ל. 8 עפר שלח על העיוורון ה פרוטוקולים הנוספים מדיוני ועדת אגרנט ,שנחשפו אתמול ,אינם מגלים לנו הרבה דברים שלא ידענו קודם... מלחמות הגנרלים בפיקוד הדרום היו מבישות ועלו בדמם של חיילים במהלכי סרק נואלים .את כל זה כבר ידענו. יותר מהכל ,הפרוטוקולים מעידים שכולם – מהמעורבים עצמם ועד חברי הוועדה -עדיין היו שבויים באותה קונספציה שהביאה למחדל :אם רק היה לנו עוד מידע ועוד קצת סדר בצינורות שבהם עבר ,הכל היה בסדר .כאילו שלא היו עשרות ,אולי מאות ידיעות ,שהעידו על מלחמה מתקרבת... כאילו הבעייה היתה במה שידעה הצמרת ,ולא בדרך שבה התייחסה למה שידעה. שום "ידיעת זהב" לא היתה מונעת את המחדל .אם יש דבר שהמלחמות לימדו אותנו הוא שמנטליות תמיד תגבר על מידע .והמנטליות שהובילה את הצמרת הצבאית והמדינית קודם למלחמה ,עוד מימי דחייתן של היוזמות המדיניות השונות על ידי גולדה מאיר בשנתיים שקדמו לה ,בוטאה על ידי אבא אבן בפרוטוקולים שנחשפו אתמול :חשבנו שמצרים לא תסתכן בעוד תבוסה .שום מידע מודיעיני לא היה גובר על הגאוותנות והסכלות שבתפיסה הזו. לא היה צריך שום סוכן בצמרת או מערכות מודיעין מתוחכמות כדי לדעת את תוכניותיו של סאדאת. הוא אמר בקולו שאם המשא ומתן המדיני לא יתקדם ,לא תהיה לו ברירה אלא לפנות לפעולה צבאית .אבל ההנהגה הישראלית מוכת עיוורון הכוח ...דחתה מעליה כל מידע סותר. אבל הוועדה ממשיכה לנבור בפרטים ,להעלות השערות ,לחפש אישוש למשהו שיאפשר לחבריה להמשיך ולהחזיק בדעה הישנה .וכך הצלחת המצרים בצליחת התעלה מיוחסת לאיזה "מסמך סודי" שנפל לידיהם וגרם להם להתנהג הפוך מהסימנים המעידים שחיפש צה"ל .הרי לא יכול להיות עדנה בליליוס שהערבים שברחו בלי נעליים שבע שנים קודם לכן ,פשוט עשו תוכנית צליחה סבירה וביצעו אותה היטב .לא יכול להיות שהמערכות המהוללות שלנו קרסו ככה; חייב להיות איזה קונץ ,פטנט שמסביר הכל ומאפשר לנו להחזיק באמונתנו שאם רק הכל היה עובד כמו שתכננו ,התוצאות היו כמו ב.1967- ועוד דבר ,לא מפתיע אבל כזה שכדאי לזכור, עולה מהפרוטוקולים :החובבנות המפחידה של הדרג הצבאי הבכיר ,אותם גיבורים ששטפו את סיני ושברו שלושה צבאות ערביים בששת הימים. תיאורו של האלוף שמואל גונן את התקפת הנגד של 8באוקטובר – התקפה שלא היה לה סיכוי, שלא היתה קשורה כלל למצב האמיתי בשטח וכל כולה קונספציה של "העברת המלחמה לשטח האויב" ואמונה שמספיק שצה"ל יזוז והערבים שוב יברחו – הוא המחשה נוראה של החובבנות הזו ,שעלתה רק ביום ההוא ביותר מ 120-הרוגים. גנרלים עטורי תהילה ,שאירחו עיתונאים בקרון הפיקוד וקראו על עצמם במדורי הרכילות ,תפקדו ברמה מעליבה בזמן אמת. הכל ידוע ,ושום פרוטוקול לא ישנה דבר ,פרט לחזרה על אותה אמת :כל ההנהגה כשלה ביום הכיפורים ,ומי ששינו את המלחמה היו מפקדי השדה בסדיר ובמילואים .העיוורון לתוצאותיה של יהירות הכוח – מלווה אותנו עד היום■ . מתוך מאמר ב"מעריב"21.9.2012 , 9 עידו מוסרי /ירדן ברכה /אבי טרמין ,נתן דטנר שבת ,ה 6-באוקטובר – היום הראשון למלחמה - 14:00כוחות מצריים וסוריים פותחים במתקפה מתואמת על ישראל .הצבא המצרי צולח את תעלת סואץ ומתמקם לאורך הגדה המזרחית. יום ב' ,ה 15-באוקטובר – היום העשירי למלחמה כוח צנחנים צולח את התעלה. יום ג' ,ה 16-באוקטובר – היום האחד־עשר למלחמה ישראל נוטלת את היוזמה בחזית הדרום .כוח צה"ל חוצה את תעלת סואץ ועובר לגדה המערבית. יום א' ,ה 7-באוקטובר – היום השני למלחמה המתקפה המצרית נמשכת :המצרים חוסמים את מיצרי באב-אל-מאנדב וחיל האויר המצרי מפציץ את שארם-א שייך ורפידים. יום ו' ,ה 19-באוקטובר -היום הארבעה־עשר למלחמה כוח צה"ל מבסס את אחיזתו מעבר לתעלה ,על אדמת מצרים. יום ב' ,ה 8-באוקטובר – היום השלישי למלחמה מיתקפת הנגד של צה"ל בסיני נכשלת .המצרים מעבירים כוחות נוספים לסיני .בר-לב נשלח להחליף את גורודיש כמפקד החזית. שבת ,ה 20-באוקטובר – היום החמישה־עשר למלחמה האוגדות של עדן ומגן נעות לכיוון העיר סואץ .אוגדת שרון מתקדמת במהירות לאיסמעיליה .השריון מתחיל בכיתור הארמיה השלישית ,המוקמת ממזרח לתעלת סואץ. יום ג' ה 9-באוקטובר – היום הרביעי למלחמה צה"ל נערך מחדש במרחק של כ 8-ק"מ מן התעלה .כל מעוזי התעלה ,מלבד שניים ,בידי המצרים. יום ב' ,ה 22-באוקטובר – היום השבעה־עשר למלחמה צה"ל ניתק את הקשר היבשתי בין קהיר לבין איסמעיליה וסואץ .מועצת הבטחון החליטה על הפסקת אש שתיכנס לתוקפה בשעה 18.50לפי שעון ישראל. יום ה' ,ה 11-באוקטובר – היום הששי למלחמה לאחר קרבות בלימה קשים מתייצבים הקווים לאורך חזית התעלה. יום ג' ,ה 23-באוקטובר – היום השמונה־עשר למלחמה הפסקת האש מופרת .צה"ל משלים את כיתור הארמיה השלישית. יום ו' ה 12-באוקטובר – היום השביעי למלחמה קרבות שריון קשים נערכים בחזית הצפון .מעוז ה"מזח" ,שהיה נצור מראשית המלחמה ,נכנע. יום ד' ,ה 24-באוקטובר – היום התשעה־עשר למלחמה הפסקת האש נכנסת לתוקפה בחזית הדרום והצפון. יומן מלחמת יום הכיפורים אוקטובר / 1973חזית הדרום יום א' ,ה 14-באוקטובר – היום התשיעי למלחמה נכשל הנסיון המצרי לפרוץ את מערך צה"ל לאורך התעלה. שמואל גורודיש (גונן) ה ערן שראל יגאל תומרקין צר לי עליך גורודיש ש מוליק גורודיש מת בספטמבר ,1991 אך נפל במלחמת יום הכיפורים. הייתי עד לרצח אופי .אותו רצח שגם דדו היה קורבנו .אום חשיבה ,מיפקדת פיקוד דרום ,ליל ה 8-באוקטובר .1973מיכה לימור ואני מטעם דובר צה"ל נמצאים בבונקר .האווירה איומה ,מתוחה ,מדכאת ,בלתי אפשרית .מדי פעם נשמעת נפילת "פרוג" בשטח .גורודיש אומר :איני מצליח לדחוף אותם ,אנחנו נכתשים. זה היה הלילה שאריק שרון החל את מלחמתו כ"מלך ישראל" ,מלחמה שעברה את התעלה וחזרה לכנסת .שהגיעה לגדה וללבנון ,שרבים בה הקורבנות ,יהודים וערבים .זה היה בלילה בו, להלכה ,נפל חברי שמוליק גורודיש .אחר כך היה זה כבר גורודיש אחר :הזומבי גורודיש ,שמבלי להכנס לפרדס נפגע. את גורודיש ראיתי לראשונה על שער ה"לייף מגאזין" .צרוב-שמש ,צבה עיניים ועייף ,ומשקפת לצוארו. 12 היה בינינו קשר מוזר ,הוא הבין באמנות פחות מאשר אני במלחמת שריון .אך היה בינינו "קליק" .ברגעים שלא דיבר על כוח, היה רגיש וסנטימנטלי ,אוהב ,מוכן להקשיב, ואפילו ללמוד .בארבע עיניים ,או בין חברים, היתה לו דרך-ארץ שלא היתה לו אל פקודיו ולא למרבית קציניו .בהם נהג בשגעון התנשאות. יום אחד טיילתי עמו ברחוב הירקון ,לפתע עצרה לידינו מכוניתו של שר הבטחון .משה דיין הסתכל בשנינו כלא מאמין ,ובאירוניה אמר" :מה אתה עושה עם התליין הזה?" ונסע. חולשותיו של גורודיש היו לכוחו ,ואומץ לבו היה למשל .תלמיד ישיבה שלא מה"חברה" היה לכופר וגנרל אוונגרד של שריון .משל מלחמת ,1967 ושנינה של יום כיפור ,1973שמת בסוכות .1991 הוא רצה לכתוב ספר שיזכה אותו ,הוא רצה מפלגה שתתמוך בו .הוא הלך ,מקולל ובודד ,לאפריקה. לחפש יהלומים בתקווה לעושר ,שיתן לו את הרווחה הכלכלית לכתוב את הספר ,שלא יכתוב... את הכתם לא מחק ומלחמה חכמה לא השיב. צר לי עליך גורודיש חברי ,על מגרעותיך ,ובעיקר על צדדיך היפים והלא כל כך ידועים .אהבתיך■ . מתוך כתבה ב"מעריב -סופשבוע" ,ספטמבר 1991 אלוף שמואל גורודיש נולד בוילנא, ליטא ,ב .1930-בהיותו בן שלוש וחצי עלה לארץ עם הוריו .בגיל ארבע החל ללמוד ב"חדר" .מאוחר יותר למד בישיבות "מרכז הרב" ו"עץ חיים" בירושלים .בגיל 13היה חבר ב"הגנה" .מאוחר יותר שימש כלבלר טירון בבנק המזרחי בירושלים .אביו היה רפד במקצועו ,אמו עבדה כפועלת בבית יציקה .במלחמת השחרור השתתף בקרבות ירושלים במסגרת חי"ש וחטיבת הראל .נפצע חמש פעמים והומלץ לזכות באות הגבורה .כשפורק הפלמ"ח ביקש לעבור ליחידת טנקים .לא נעתרו לו אך הוא התעקש ולבסוף קבל את מבוקשו .ב 1949-הצטרף לחיל השריון והיה טנקיסט בחטיבה 8גדוד 82בפיקודו של סא"ל שאול יפה .בשנת ,1956בעת מבצע סיני ,פיקד על פלוגה שניהלה קרבות קשים והגיעה ראשונה לאזור התעלה .על חלקו בקרב זה זכה בצל"ש מידי הרמטכ"ל משה דיין .גורודיש הופקד על קליטת טנקי הצנטוריון והיה המפקד הראשון של היחידה שהפעילה אותם .ב 1966-מונה למפקד חטיבה .7הוא נודע כמפקד קפדן ובלתי מתפשר בכל הנוגע למשמעת. במלחמת "ששת הימים" קנה לו תהילה כמפקד החטיבה שניהלה את הקרבות הקשים בהבקעה לחאן יונס ,רפיח ,אל עריש ועד למול איסמעיליה .בקרבות האלה התפרסם כ"חשןף בצריח" וכונה "פאטון הישראלי". לאחר המלחמה ניהל את הקרבות על השיט בתעלת סואץ והיה מפקד כוח השריון בקרב נגד המחבלים בעיירה כראמה ב .1968-כעבור שנה התמנה למפקד אוגדה .רב-אלוף דוד אלעזר מינה אותו לראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל בדרגת אלוף .ב 1973-מונה לאלוף פיקוד דרום המופקד על החזית העקרית והקשה של ישראל .במלחמת יום הכיפורים ירדה קרנו לאחר שהואשם במהלכים שגויים ורב-אלוף חיים בר- לב נשלח לחזית הדרום כדי למנוע חיכוכים בין גורודיש לאלוף אריאל שרון שמרד בסמכויותיו של אלוף הפיקוד. בנסיבות המרות שלאחר מלחמת יום הכיפורים ניפרד גורודיש מפיקודיו ומחבריו לנשק אשר נפלו ,במלים אלה" :ואתם הולכים ובוערים, הולכים ובוערים". אחרי המלחמה ,בנובמבר ,1973הדיח שר הבטחון את גורודיש מתפקיד אלוף הפיקוד והוא מונה לאלוף פיקוד מרחב שלמה .בעקבות פרסום דו"ח ביניים של ועדת אגרנט הושעה מתפקידיו בצה"ל .ב ,1975-בעקבות פרסום הדו"ח הסופי של הועדה ,בוטלה השעייתו אך הומלץ שלא ימלא תפקיד פיקודי על-עוצבתי או המקביל לו .הוא מונה לתפקיד במטכ"ל ,אך ב 1976-פרש מצה"ל. כאזרח ,הפך גורודיש לאיש עסקים ובין השאר היה פעיל בקיסרות המרכז אפריקאית כבעל זיכיון לכריית יהלומים. בספטמבר 1991נפטר במילנו מהתקף לב והובא לקבורה בבית קברות צבאי בישראל■ . מקור :ארכיון צה"ל 13 יהודה מלצר מגולח בצריח כ שגורודיש מת ב 1991-מהתקף לב שהתאחר לו מאז ועדת אגרנט ,היה זה דן מרידור, אז שר המשפטים ,שדיבר בשבחו ,ובלי התרפסות או הטחת רפש .ב 1967-היה מרידור סמל אצל גורודיש ,והוא סיפר איך אמנם פחדו ממנו החיילים ,אבל בקרב ,כמה טוב היה לדעת שהוא המפקד של החטיבה .לדעת ,וגם לראות אותו. כולם דיברו תמיד על איך שראו אותו בצומת רפיח. כאילו התמונה הזאת – עוד יותר מן התמונה שבה הוא והאבל ליד התעלה – נראה נואם מעל טנק הניצחון ֵ הראייה האחרונה שראו אותו כמו שהוא ,מפקד היתה ִ נועז ,מפחיד ,שנוא ,ומעורר אמון .אחר כך כבר לא נראה יותר כאחד האדם .מכאן ואילך כבר היה מישהו מעולם הדמיון ,בן ממלכת הרפאים ...היינו אמורים אז ,ביוני ,1967לצנוח "איפשהו בין רפיח ואל עריש", אבל אל הפרדס שבו היינו פזורים כבר הגיעה השמועה על "קרב הבקעה" בדרום ,ועוד ביטויים שריונאיים, ַּברזלאיים ,ועל מי שבאמת חסך לנו את הצניחה בדרך לאל עריש. מי הוא זה גורודיש? כל העניין יכול היה להישאר סתם כך ,וגורודיש עשוי היה להישאר בגודלו הטבעי :ילד מן הגולה ומן הישיבה, שהפך להיות מניאק של משמעת וכוח אש ,אלמלא שתי היתקלויות שהעלו אותו על הדרך שהובילה אל הסוף העצוב .תוך כמה חודשים לאחר ההתפעמות של יוני ,'67נתקל גורודיש בשתי מכשלות .נתקל ,וכמה חבל שלא נתפנה להרהר בהן :הפאשלה בקרב כראמה והחינגא של שבתי טבת ב"חשופים בצריח" ,זה שבתי טבת שהזדעק לכתוב כי סיבת האסון ביום כיפור היא – ברצינות! – שהחיילים לא מגולחים כמו שצריך! קרב כראמה יכול היה לתת שיעור חשוב של ענווה לגורודיש ולעדת החנֵ פים שהתגודדה סביבו ,ולקח של ממש לצה"ל השיכור .אילו לא התחיל גורודיש להשתגע מן הגדלות של עצמו ,ולהאמין במה שכותבים עליו ,אולי היה מהרהר בכך שאין ממש בהתרברבות "תנו לי את החטיבה ואני רץ איתה עד מוסקבה"... והנה ,רק תשעה חודשים מאז תום מלחמת השריון המפוארת ,המהדורה של "חשופים בצריח" כבר מתפארת במכירה של עשרות רבות של אלפים... גורודיש של "חשופים בצריח" הוא דמות מתסריט של סרט ממלחמת העולם השנייה שנהג רייגן לצטט בנאומיו כאילו היו פרקים של היסטוריה ...לגורודיש, כפי שהוא מעוצב-מחדש בספר למאכל העם ,כבר לא היה יותר צ'אנס. אחרי אוקטובר 1973היו מוכרחים למצוא אשמים... כל כך ברור שהחיפוש הנואש ,יום כיפור אחרי יום כיפור ,למצוא את האשמים "האמיתיים" ,היה כה נואל מלכתחילה .במובן הזה ,הטירוף שאחז בגורודיש לנער מעל עצמו את האשמה היה אכן טרגי ,במובן הקלסי של המילה .איזה חוסר מזל! מבחינה צבאית מקובל לחשוב כי אילו לא נתמנה גורודיש ,שלושה חודשים לפני האוקטובר הארור ההוא ,לאלוף פיקוד הדרום, היה שרון חוטף את האשמה ,והוא ,גורודיש ,היה עושה את מה שאולי ידע לעשות למרות השחיקה שגרמה לו התהילה :לפקד בשטח על הטנקים .איזה חוסר מזל! גורודיש הפנים עד כדי כך את טירוף התהילה ,עד שגם אחרי ההרס הגמור ,גם שלו עצמו ,שנים רבות אחרי יום כיפור ,בהתפרצות רגעית של גודל נפש ,כשהוא מסייר כאורח דמוני מאפריקה באינתיפאדה שלנו ,כל מה שהוא מסוגל להודיע זה ש"לשרון מגיעה התהילה על הצליחה" .כאילו כך וכך קבין של תהילה ירדו לעולם ,ואם נעשה עוול ,הרי זה בחלוקה לא צודקת של ה"תהילה" .חלום הבלהות שלו ,שבו מגלגלים את הוידיאו אחורנית לעבר אוקטובר ,1973איננו חלום של החזרת ההרוגים למשפחותיהם ,אלא של החזרת הבאלאנס הפגום הזה של התהילה לתקנו... סיפורו של גורודיש מעניין מפני שהוא הסיפור שלנו. מכל התיאורים האפשריים של מה שקרה ב– 1967- מדוע בחרנו להאמין בסיפור האגדה ולא במציאות? "עם ההצלחה לא מתווכחים" ,כה אמר הישראלי. והוא משלם באבי אביו ,ובבניו .ההסבר הפסיכולוגי על גורודיש ממש מתבקש מעצמו :תלמיד הישיבה הזה ,שמספרים לנו על רגישותו המוסרית ,יושב לו באפריקה עם רוצח מטורף ,קניבל" ,יושבים לילות ומדסקסים את כל העולם" .במבט לאחור ,הסיפור ראיית המפקד הנוראי ,כבר בימיו הזה רק מחזק את ִ הגדולים הראשונים ,כפסיכופט .ומפחיד לחשוב עד כמה מעידה הקנייה הטוטאלית של דמותו על ידי רבים מ"טובי בנינו" ,על צורך נפשי מרגיז .אחרי הכל, שבתי טבת לא הכריח אף אחד לבלוע את ספרו בלי ביקורת .אכלו ,כי רצו לאכול... אבל מתוך הבור שלפני הסוף ,כפי שמצייר את גורודיש אדם ברוך ,מתקבל אולי בדל הסבר מדוע אנחנו נמשכים אליו יותר מכפי שאנחנו אמורים להימשך סתם אל מישהו שנדפק ...כך הוא מדבר" :אני חושב שהייתי, מבין האלופים המשתחררים ,סוחר הנשק הראשון. אני אומר זאת עם אירוניה ,שלא תהיה טעות ,סוחר הנשק הראשון ".איזה יופי .ההסתכלות העצמית הזאת כבר מזמן נעלמה אצל גייסות הסוחרים שבאו אחריו. כמה מן הדברים שאומר גורודיש על ועדת אגרנט ממש נפלאים .ופתאום ,הכאב מחזיר אותנו אל מין גרעין של יהודיות ,שכנראה ציפינו לראות באנשים כמוהו, ציפייה שהיתה ואיננה. שאולי באמת היתה בנו ערגה לראות מין יהודי שכזה, שיודע תורה ויודע להרביץ ,כמה שנים אחרי ליטא. וכאילו מתחשק לצעוק אליו לפני מותו הערירי במילנו, לְ ָמה אתה מחכה ,שיפתחו את ארכיון-רצח-קנדי שלך ,את הארכיון החסוי של אגרנט? הרי העיקר הוא היכולת לומר מין משפט עברי שכזה עם כל המוזיקה שמלפני שהתקלקלת לנו בצבא :הנה ,כך הוא אומר בסוף ,מתחפש לאיוב " -וְ ַע ָּתה ָׂש ֲחקּו ָעלַ י צְ ִע ִירים ִמ ֶּמּנִ י בֹותם לָ ִׁשית ִעם ּכַ לְ ֵבי צֹאנִ י". לְ יָ ִמיםֲ ,א ֶׁשר ָמ ַא ְס ִּתי ֲא ָ קינת מפקד יהודי על עצמו ,לא קינה על חייליו .אבל קינה יפה■ . קטעים מתוך מאמר שהתפרסם ב"חדשות" ,מוסף מיוחד למלחמת יום כיפור24.9.1993 , תמר שם אור /אלון דהן /דון נדל ,נתן דטנר 14 15 אדם ברוך של בקשת גמול ונקם .גורודיש הגלה עצמו לאפריקה והאמין שבכך הוא מעניש אותנו ומזכך את עצמו ...הוא בנה תמונת עולם פרטית ,הזוייה ,לפיה אנו מקווים למחילתו .שהארץ עדיין רוגשת בגינו .הוא חי שם בתנאים קשים ,מסוגף ,כורה יהלומים אך כמעט אביון .בחדר שלו ,ליד המיטה ,היו יומני פקודות ומבצעים מהתעלה ,מהגיזרה הדרומית .הוא חי בעבר ורק על כך בחר לדבר ,כעבור שנים, באפריקה .לדעתי הוא לא התכוון לשוב לישראל. הוא נירתע מהשיבה כי צפה את האדישות כלפיו, כלפי הסיפור שלו ,כלפי עצם גורלו וחייו .הוא הבין שאת הסיפור שלו קשה יהיה להחיות בישראל של שנות ה...90- צבא המקופחים המקומי ידע שגורודיש לא חוזר. עם השנים הצבא התמעט ,התפזר .חלק מתו ,חלק נואשו וחלק הצליחו לחזור למציאות ...אבל תמיד נשאר גרעין מגורם ושרירי שחי את העבר ואת הנקמה .ולדעתי ,גם הגרעין הזה חשש משיבתו לישראל .גם הגרעין הזה ידע שמוטב לחיות את החרון ,האכזבה והנקם מרחוק ,מאפריקה ,ולא לעמת אותם עם ציבור אדיש ועם מערכת עויינת. שטוב גורודיש האפריקני מגורודיש הישראלי .מדי פעם ,כבאגדת עם ,נפוצו שמועות שגורודיש חוזר. גורודיש ליבה את השמועה ,כמו מהדורה מוקטנת של סימון בוליבאר ,המפיץ ידיעה על שובו הקרוב ליבשת .השמועות הרעידו עצבים מרופטים, הבעירו מעט מדורות קטנות והן כבו כגחליליות. הוא חזר בארון .איש מלחמות מודח .טרגדיה מפוארת .ספרות גדולה ,אם לא פרק תנ"ך ,יכולה להיכתב עליו. ואני ,שלא הייתי חייל שלו ,ושלא נטלתי חלק באף לא קרב מפורסם שלו ,אזכור אותו בשל מה שלא הבין עד יומו האחרון .הוא לא הבין כלל יסוד. וזהו הכלל :המערכת ,כל מערכת ,על פי טבעה, אדישה כלפי הפרטים המרכיבים אותה .הפרט יכול להיות משך שנים לב המערכת ,ותוך יום שיירים זנוחים שלה ,כי המערכת מצייתת רק לחוק החיים וההישרדות של עצמה■ . גורודיש נולד בליטא ,למד בישיבת "עץ חיים" וקרא ב"משנה תורה" של הרמב"ם .וחרף כל זאת הוא לא היה "יהודי" בודאי לא בשנים הטובות שלו .מיהו יהודי? מי שיש בו קורטוב של צניעות, ענווה ,פחד ,אשרי מפחד תמיד ,קצת אנושיות, "בנפול אויבך אל תשמח" וכדומה. הוא היה יצרי ,טוטאלי ,ההצלחה היתה אצלו חזות הכל ,לא משנה אם בצבא ההגנה לישראל או בכריית יהלומים באפריקה .מצליחן פונקציונלי, לא ערכי .הוא היה קורבן של עצמו ,של יצריו ,של תאוותיו .עד יומו האחרון השתוקק ,בתאוות נפש, להסיר את הכתם שהטילה בו ועדת אגרנט■ ... מתוך כתבה ב"מעריב"22.10.1992 , מתוך כתבה ב"מעריב"4.10.1991 , גורודיש לא התכוון לחזור ש נה לאחר מות גורודיש אין כבר טעם להסתיר את האמת .בית הקברות הצבאי בעת ההלוויה המה אדם .אבל יכולת לשמוע שם המיה נוספת .את המיית ההקלה של המערכת .גורודיש ,במותו המוקדם ,פתר למערכת בעייה :מה עושים עם גורודיש אם וכאשר הוא באמת חוזר מאפריקה .בפועל ,דקה לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט ,המערכת הקיאה את גורודיש .הוא היה שעיר לעזאזל קלאסי ואיש לא אוהד שחר שקל ברצינות דיון נוסף בעניינו 15 .שנים לאחר המלחמה המערכת לא העלתה בדעתה לפתוח את התיק .המערכת מגוננת על עצמה באמצעות שיכחה ,חוקי ההתיישנות .וכך ,מותו המוקדם, בגולה ,מהתקף לב ,היה פתרון מידי שמיים. פתרון שאיפשר למערכת לקונן על החייל גורודיש ולכבד את זיכרו .אבל ,הכל במינון מאופק .מינון שלא יעודד את פתיחת התיק. גורודיש מת פעמים אחדות .פעם עם ועדת אגרנט. פעם עם הגלות לבאנגי ,מרכז אפריקה .ופעם ,מת פיזית .לחלק מהנוכחים בהלוויה טרגדיית גורודיש היתה הגילום הגבוה והחד של הטרגדיה שלהם, סיפור של אכזבה מהמערכת ,של הדחות למיניהן, 16 אמנון אברמוביץ' ליטפו אותו עם רוח "כסית" ובית סוקולוב ,והוא הביא להם את "השטח" .בצבא אחר ,באווירה שונה ,הוא היה גומר את הקריירה כבר בשנה ההיא ,ב ,1968-עם הפאשלה בפעולת כראמה .גורודיש שהתחיל להאמין במה שכותבים עליו בספרים ובעיתונים ,הכין אנשי צוות נועזים, בדיוניים ,שישתלטו על טנקים ירדניים ויסיעו אותם לשטחנו .כאשר תם יום קרב וערבו ,הסתבר שהשארנו טנקים בידי המחבלים... היום גורודיש לא היה קורה ב שנות החמישים והשישים האמינו בצה"ל שהתעללות והתעמרות בחיילים תקשיח אותם ותעשה מהם לוחמים... באטמוספירה הזו התפתח קצין ששמו גורודיש. הוא היה כמו כולם ,או כמו רובם ,רק קצת יותר, עם נטייה אישית קלה לסדיזם .הצבא כולו היה אז בלגן מאורגן ,מבורדק ,והסגנון המדכא ,המשפיל, של גורודיש ,הוציא לו מוניטין של משמעתן .אבל זו לא היתה משמעת במובן הצבאי ,שפקודים סרים למשמעת המפקד ומצייתים לה ,אלא פחד, שהמפלט היחיד ממנו היה עיגול פינות ודיחוי שקר. גורודיש לא היה משמעתן ,הוא היה טרוריסט. מלחמת ששת הימים עשתה לו ,כמו לכולנו, דברים רעים .הטרור הצבאי שלו הפך להיות פח"ע (פעילות חבלנים עוינת) והגאוותנות לשחצנות. ששת הימים פתחה בפניו אופקים חדשים .הוא התגאה שיש לו חברים סופרים ועיתונאים ,ואילו סופרים ועיתונאים התגאו שיש להם גורודיש .הם יגאל זקס יובל סגל 17 חטיבה 7 קו בר-לב חטיבת השריון הסדירה והמרכזית בגייסות השריון של צה"ל ובזרוע היבשה היום .הוקמה במלחמת העצמאות ,1948 ,השתתפה במבצעים החשובים של המלחמה ובין השאר בקרבות העקובים מדם בלטרון. אחרי המלחמה עסקה בפעולות הביטחון השוטף. במבצע סיני ,1956 ,כבשה את מתחמי הצבא המצרי בציר המרכזי בסיני .אחרי סיני פעלה בקרבות נגד הסורים בצפון לרבות ב"מלחמה על המים" נגד תכניות ההטיה הסוריות של מימי הצפון .במלחמת ששת הימים ,1967 ,בפיקודו של שמואל גורודיש, כבשה בסערה את הציר הצפוני בסיני שהוחזק בידי הצבא המצרי .במלחמה זו קנתה את תהילתה ככוח המרכזי בשריון .אחרי המלחמה הועסקה בפעולות ביטחון ותגמול ,לרבות פעולת כראמה בירדן. לקראת מלחמת יום הכיפורים ,1973 ,הועלתה לרמת הגולן והיתה אחת משתי החטיבות בקו בפרוץ המלחמה בהפתעה .בפיקודו של יאנוש בן גל ,ניהלה קרבות קשים ומרים מול נחשולי הטנקים הסוריים ובלמה אותם ,עם כוחות אחרים ,בנסיונם לכבוש את רמת הגולן .רבים ממפקדי חטיבה 7הגיעו לצמרת צה"ל■ . מערכת הגנה בסיני ,על שפת תעלת סואץ ובסמוך אליה ,שהקים צה"ל במהלך מלחמת ההתשה ( )1970-1968ואחריה .קו בר-לב כלל מעוזים ותעוזים, יחידות שריון בין המעוזים ובעורפם ,ארטילריה ומערכת דרכים .מערכת המעוזים נכבשה על ידי הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים ( ...)1973האלוף שמואל גונן (גורודיש) ,הציע לסלק את הסוללה שליד התעלה מאחר שהיא מפריעה להילחם נגד כוחות שינסו לצלוח את התעלה ...כשקיבל אלוף גונן את הפיקוד על האזור ,הוא החל לתכנן שינוי יסודי בתפיסה ובהערכות ...תוכניתו לא יצאה אל הפועל מכיוון שהמלחמה הקדימה את ביצועה .בר-לב טען כי כיבוש הקו רק הוכיח שלא שמרו על שיטת ההגנה שנקבעה■ . מתוך הספר "המלחמה /מלחמת יום הכיפורים "1973 ,מאת איתן הבר ,זאב שיף ,דני אשר; הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר /ידיעות אחרונות-ספרי חמד "שובך יונים" תוכנית לפרישת הכוחות הסדירים ,לרבות השלמת סדירים ומילואים ,כמענה ראשוני לפעילות מצרית אפשרית בחזית תעלת סואץ ...כוחות "שובך יונים" נועדו לתת את התשובה הסדירה אם וכאשר לא תתקבל התרעה מוקדמת ,שהיא תנאי הכרחי לגיוס כוחות מילואים במועד .משימתם היתה להשהות את מהלך הצליחה ולמנוע התבססות של כוחות אויב שיצליחו לצלוח .קיומה של תוכנית "שובך יונים" נודע לציבור עם פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט (אפריל .)1974 התברר שמלחמת יום הכיפורים פרצה והתוכנית לא בוצעה ,מאחר שניתנה פקודה להפעילה רק בשעות אחר הצהריים ,בהתבסס על הידיעה כי המלחמה תפרוץ בשעה ...18:00התוכנית לא יצאה אל הפועל מכיוון שהמצרים פתחו באש בשעה ■ .13:55 קרב כראמה פעולת תגמול ,אחת מפעולות המנע והגמול הגדולות שערך צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים ( 21במרס )1968על ידי כוחות משוריינים ומוטסים שפעלו לאור היום .בפעולת כראמה נפלו חיילים רבים ונמתחה עליה ביקורת ,גם בחוגים צבאיים .הפעולה כוונה נגד העיירה כראמה שממזרח לירדן ,שבה הקימו ארגוני המחבלים מחנות אימונים ומפקדות .בתעמולת המחבלים הוצג קרב כראמה כנקודת מפנה וכמקרה ראשון שבו נחלו כוחות צה"ל תבוסה■ . מתוך הספר "המלחמה /מלחמת יום הכיפורים"1973 , למעלה :אוהד שחר ,אלון דהן למטה :שהם שיינר ,יובל סגל 18 19 מימין :ועדת אגרנט - 1973 ,חיים לסקוב, יצחק נבנצאל ,שמעון אגרנט ,משה לנדוי, יגאל ידין* /משמאל :אבי טרמין /במרכז: נתן דטנר ,מוטי כץ /למטה :שולחן הממשלה, - 1974יגאל אלון ,גולדה מאיר ,אבא אבן, משה דיין** /אתי תבל התופים וגורודיש -המוסיקה נדמה שחלפו הרבה יותר מ 20-שנה מאז ההצגה המקורית ,נדמה שחלפו יובלות ושהמדינה שלנו השתקמה לה מהטראומה הנוראית של אז, שהפכנו לארץ שחיה על יופיה הפנימי ,על דמיונה העצום ,ארץ ששכחה מהי חרב .ארץ שטוב לחיות בה ושהמוות בה לא בהכרח קשור לשכול. אז נדמה .שהרי הדברים ממש לא כך .התופים של אז ממשיכים להדהד ולהכות ולהטריד ולנבוח ,הרעש הפך להיות בלתי נסבל .מקצבי הצבא הפכו להיות כמעט מפלצתיים .למי עוד יש כוח? עוד המנון אחד ועוד המנון ומה יהיה? תוף המצעדים מלווה את חיינו כאילו קפאו מלכת. תוף הבס הגדול מהדהד עמוק עמוק בנשמתנו ומזהיר אותנו שאולי כדאי שנעצור? אולי נבין ונשכיל לבחור ביופי סתם ,ביופי ,על פני ההדר וההוד שבמצעד התופים. וניסיתי ,באמת ובתמים שניסיתי לרכך ולעזור במנגינה אחת נוספת של פסנתר כנף שמנגן במדבר .אלא שהחיבור בינו לבין התוף שוב אחרי עשרים שנה ,לא מצליח להביא את הנחמה המיוחלת■ . * צלם :יעקב סער ,לשכת העיתונות הממשלתית ** צלם :משה מילנר ,לשכת העיתונות הממשלתית מסקנות ועדת אגרנט ועדת ַאגְ ָרנָ ט הוא כינויה של ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה ב 21-בנובמבר 1973לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים .בראש הוועדה ישב הד"ר שמעון אגרנט ,נשיא בית המשפט העליון ,ולצדו ישבו השופט משה לנדוי ,מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר פרופסור יגאל ידין וחיים לסקוב. הממשלה הטילה על ד"ר שמעון אגרנט ועל ועדת החקירה שבראשה עמד למסור לממשלה דו"ח על המידע שהצטבר בימים שקדמו למלחמה ,על מהלכי האויב וכוונותיו לפתוח במלחמה ,על ההערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים המוסמכים לכך ,על כוננותו של צה"ל בימים שקדמו למלחמה ועל פעילותו עד לבלימת האויב. בין יתר מסקנותיה קבעה הועדה כי האלוף שמואל גונן (גורודיש) לא עמד כראוי במילוי תפקידו והמליצה להשעות אותו .לעומת זה ,פרטה הועדה בדו"ח הסופי את הישגיו הרבים של גורודיש ואת כישוריו לפקד על עוצבה ,והצביעה רק על פגמים שהתגלו באמנות הפיקוד שלו .לפיכך ,בוטלה המלצת ההשעייה .לאחר סקירת עברו הצבאי המפואר קובעת הועדה" :מן המפורסמות הוא כי לא כל מפקד אמיץ הניחן בתכונות הדרושות בכדי לפקד על עוצבה נמוכה ,ניחן ממילא גם בתכונות הדרושות לפקד בהצלחה על פיקוד על- עוצבתי ,או עוצבה ברמה גבוהה יותר .מצאנו ...כי קיים היה ניגוד בין השגיו של האלוף גונן במסלול התקדמותו בצה"ל לבין האפקטיביות של פיקודו על פיקוד הדרום ,לפני המלחמה ובראשית המלחמה". בצרפה למסקנתה את הביקורת שכבר מתחה עליו הועדה בדו"ח החלקי הראשון לגבי פעולותיו עד פרוץ המלחמה ,מביאה הועדה את המלצתה הסופית לפיה "האלוף גונן ,עם כל היותו לוחם מצטיין ומפקד בעל מוניטין על כוחות עוצבתיים ,אינו יכול למלא בהצלחה תפקיד פיקוד על-עוצבתי ,או המקביל לו במטכ"ל"■ . 20 אורי וידיסלבסקי דיין :להחליף את המפקד צל המתקפה הכושלת לא מש מעליי ...צריך להחליף את המפקד .נראה לי שאלוף הפיקוד הנוכחי אינו מסוגל לנהל את המלחמה הזאת ...אמרתי לרמטכ"ל, שאם הדברים שאמר יום קודם לי ולממשלה נמסרו לו מפי אלוף הפיקוד ,הרי זה נורא :פירוש הדבר שאלוף הפיקוד ומפקדתו לא היה להם מושג על הנעשה בשטח .מכל מקום אני מעריך שניהול המלחמה בדרום הוא למעלה מיכולתו של גונן [גורודיש] .צריך לקבוע מיד מפקד אחר לחזית המצרית■ . מתוך "אבני דרך" ,אוטוביוגרפיה של משה דיין ,הוצאת "עידנים"1976 , 21 עודד גייצהאלס ,תומר גלילי ,ליאור אלדד ,עידו מוסרי ,אסף רוט פוצ'ו מיד זעקו כולם" :לא! לא גרגמל! גורודיש!" ואחד הוסיף" :ותדע לך שאם הוא תופס אותך ביום שהוא קם על צד שמאל ,חייך לא חיים .ותמיד הוא קם על צד שמאל". הבנתי שאכלתי אותה ,אבל לא היתה לי ברירה וחיכיתי במתח לפגוש את החיה הזאת .לעת ערב האיש יצא מהקרון .ראיתי גבר ממוצע קומה ,מרכיב משקפיים עבי מסגרת ופוסע לעברי בצעדים דוביים נמרצים, כשאקדח צמוד למותניו .כשהיה במרחק של חמישה צעדים עשה לי תנועה בלתי ברורה בידו .החזרתי לו בתנועה של "כמה כמה?" שכנראה הרתיחה אותו .הוא פתח את הדלת בתנופה ,וצעק לי "צא!!!" תוך פחות משניה הייתי בחוץ .הוא התישב במקומי ליד ההגה ולפני שהספקתי להתרחק קרא לעברי" :ואם אתה רוצה לנסוע הכנס בצד השני ".ידעתי שאין לי שום חשק לנסוע עם האיש המפחיד הזה ,אבל הבנתי שזאת לא שאלה אלא פקודה .מיהרתי להתיישב לצדו .הוא בחן את כל השעונים ,הכניס והוציא למהלך ,הפעיל את המגבים ,פתח את הרדיו ,התניע ויצא בזינוק. נסענו לבקר את שני הגדודים (סער וסופה) הפרושים בשטח .בימים הבאים כשהכרתי אותו יותר מקרוב, הבנתי שהאיש הוא ,בין השאר ,גם חולה הגה .רוב הזמן כשנסענו יחד ,היה הוא הנהג שלי ,הדבר קרה ביחוד אחרי תום ששת הימים ,כשקצין הרכב החליף את הולייאנט במרצדס חדשה שנלקחה שלל בעזה. מרצדסים עוד לא היו אז לצה"ל וגורודיש היה נלהב לנהוג ברכב כזה .גם אני אהבתי לנהוג ברכב החדש, ולא פעם היינו רבים מי ינהג. כידוע חטיבה 7היתה הראשונה שהגיעה לסואץ איך נכתב המנון חטיבה 7 א ת מלחמת ששת הימים התחלתי כנהג זחל"ם .בוקר אחד ,בתקופת ההמתנה שלפני המלחמה ,אסף קצין הרכב של החטיבה את כל נהגי הרכב הכבד ושאל מי רוצה להיות נהג בוס .כל הנהגים ,שרובם היו סדירניקים, הצביעו .ואני ,כשאני רואה שכולם מצביעים ,אז גם אני .כדי שלא יהיו אי הבנות הוסיף קצין הרכב (זממה ז"ל) ואמר" :והבוס הוא גורודיש!" מיד צנחו כל הידיים .אני כמילואימניק לא היה לי מושג מיהו גורודיש ,אבל כשראיתי שכולם מורידים ,מיהרתי להוריד את היד (איש העדר או לא) .כנראה שהייתי האחרון ,מפני שזממה אמר" :אתה עם השפם בוא איתי!" לא היתה לי ברירה .הלכתי אל אזור מטה החטיבה שבמרכזו ניצב קרון המח"ט .זממה הביא אותי למכונית אמריקנית מהודרת "ולייאנט" נתן לי מפתח ואמר זה שלך .נכנסתי ושקעתי בתוך ריפוד רך ונעים ,הסתכלתי אל מערכת השעונים שמולי ,הפעלתי את הרדיו ואת המזגן והרגשתי שהגעתי לגן עדן .לנהגי המח"ט האחרים ,שבאו לראות מיהו הנהג החדש ,היה מבט משונה ,שבהתחלה נראה לי כמבט של קנאה, אבל מיד הבחנתי שזה בעצם מבט של רחמים. אחד מהם שאל אותי" :יש לך מושג נהג של מי אתה הולך להיות?" אמרתי" :כן ,של המח"ט גרגמל ,או משהו דומה .אז מה? מח"ט הוא לא בן אדם?" 22 יואב צרפתי ,יובל סגל ,זיו קפלן ,נדב עובדיה ,שהם שיינר ,נדב אסולין וגורודיש הפך לגיבור האומה .ערב אחד ,כשכל החטיבה עברה להתבסס בג'יב ליבני ,אמר לי" :שמע! מחר אחר הצהרים בא אלינו הרמטכ"ל .יהיה מסדר וצוות הווי ישיר את המנון החטיבה .ברור?" לא הבנתי מה כאן צריך להיות ברור ,אבל למדתי להגיד "כן" לכל מה שאמר .אמר" :מה כן?" אמרתי" :יצחק רבין יבוא והצוות ישיר את ההמנון ".שאל אותי" :איזה המנון?" אמרתי" :של החטיבה ".שאל" :אתה מכיר אותו?" אמרתי" :לא .אני מילואימניק ,לא יצא לי לשמוע". אמר לי" :אף אחד עוד לא שמע אותו עד היום ,אבל מחר ישמעו .הלילה אתה כותב אותו"!... באחת עשרה בלילה ,דפקתי על דלת הקרון שלו והגשתי לו ביד רועדת את הדף עם השיר .הוא קרא בעיון .ואמר" :הכל בסדר ,חוץ מהבית האחרון .אותו תחליף!" .בעוד אני יושב לשנות את הבית האחרון*, יצא הרס"ר להעיר את צוות הווי והאקורדיוניסט שלהם מיכאל זנדברג ,קיבל פקודה להלחין את השיר .למחרת במסדר ,בנוכחות יצחק רבין הושמע המנון החטיבה בפעם הראשונה .בשנים הבאות כאשר אביגדור קהלני הוביל את החטיבה לגולן במלחמת יום כיפור הוא הוסיף עוד בית ואחר כך כשהמח"ט עודד בסיוק נכנס עם החטיבה ללבנון הוסיף גם הוא עוד בית .כנראה שהשניים לא היו מפחידים כמו גורודיש ולא הצליחו לתת לנהג שלהם פקודה לכתוב שיר■ . * הבית המקורי היה " -מדבר סיני עוד יצמחו כפרים בו /גנים ,מטע ,שדות ,וים חורשות /וזחלמים או טנקים אם עוברים בו /תראו אותם עוברים עם מחרשות". פוצ'ו (ישראל ויסלר) פלמחניק ,אגרונום וסופר .בין ספריו: "חבורה שכזאת"" ,איה הג'ינג'ית" ו"המורה הדגול שמילקיהו" בלקסיקון "אופק" הוגדר כבחיר סופרי ההומור לידים ונוער. שיר לשבע (שהפך להמנון חטיבה )7 ענן אבק עלה עז לרקיע ורעד אדמה מהר להר משק ברזל את האויר הבקיע כשהשריון חדר אל המדבר שבע – את פלדה רוגשת שבע – סער וסופה שבע – את אדם של עשת את החטיבה... פקודות הקרב בקעו מכל צריח המרגמות פתחו בהרעמה התותחים ירו ברזל מרתיח כשהשריון נכנס למלחמה. שבע – את פלדה רוגשת... השמש לא עמדה אז דום ממעל היה לה חם בתופת שכזאת בתוך מדבר אבק קרבות בו יעל זרמו אדם פלדה ולבבות. שבע – את פלדה רוגשת... מדבר סיני עתיר קרבות היית מצעד אנוש תפילות וחיזיון אויב אכזר הובס בך ראית יזכור לעד את זעם השריון. שבע – את פלדה רוגשת... 23 הלל מיטלפונקט /מחזה ובימוי בוגר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב .בין השנים 2013–2006מחזאי הבית של תיאטרון בית ליסין .מחזהו הראשון התקווה האחרונה של רחוב נחמני הועלה בתיאטרון חיפה ב .1974מאז כתב ועיבד מעל ארבעים מחזות ,ביניהם -בתיאטרון הבימה :הגג ,מי תהום, מכולת ,פירוד זמני ,מדריך למטייל בוורשה ,חבילות מאמריקה ,מסילה לדמשק .בתיאטרון באר שבע :נהג- ציירת,שם המשחק ,מפיסטו (על פי קלאוס מאן) ,הנאהבים ,אחים לנשק ,אם הבית .בתיאטרון הקאמרי: גורודיש ,בויטרה (עפ"י קולבק) ,אדון וולף ,השחקן ,עיר הנפט (עם תיאטרון חיפה) ,מכולת (עם בית ליסין), חברים של חברים .בתיאטרון בית ליסין :נטושים ,שלושה בלילה ,גן עדן דרום ,איסמעיליה ,התאונה ,ריגוש, גוד ביי אפריקה ,אנדה ,מקסי ואני ,אז ,בפראג .בתיאטרון צוותא :סטריפטיז אחרון ,ויהי חור (עם יהושע סובול) ,מאמי ,סמארה .בתיאטרון חיפה :התקווה האחרונה של רחוב נחמני ,שרגא קטן ,העלמה והמוות, זלמנאים (עפ"י קולבק) ,פטפוטים על הנילוס (עפ"י נגיב מחפוז) ,בובה .ביים את מחזותיו :פירוד זמני, מדריך למטייל בוורשה ,חבילות מאמריקה ,נהג ציירת ,שם המשחק ,הנאהבים ,אחים לנשק ,אם הבית, גורודיש ,בויטרה ,השחקן ,נטושים ,שלושה בלילה ,גן עדן דרום ,איסמעיליה ,התאונה ,העלמה והמוות, סמארה ,עיר הנפש ,ריגוש ,גוד ביי אפריקה ,אנדה ,מכולת ,מקסי ואני ,אז,בפראג .כמו כן ביים בבית ליסין את ההצגות אמנות ,מי מפחד מוירג'ניה וולף? ,כולם היו בני ,קול קטן ,המים זוכרים ,וריאציות על נושא מסתורי ,הדבר האמיתי ,מראה מעל הגשר ,אלוהי הקטל .זוכה פרס הלוי לאמנות הבמה ,2006זוכה פרס התיאטרון הישראלי – מחזאי השנה 2002על איסמעיליה 2008 ,על אנדה. רוני תורן /עיצוב התפאורה לימודי אמנות ותיאטרון בפריס .בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב .עיצב במות (וכן תלבושות) לתיאטרון ולאופרה ברוב התיאטרונים בארץ .עבד עם הבמאים חנן שניר ,יוסי יזרעאלי ,חנוך לוין ,עמרי ניצן ,אילן רונן ,גדי רול ,מיכה לבינסון ,רות קנר .לאחרונה בקאמרי: ביבר הזכוכית ,אנטיגונה ,אלוף הבונים ,כנר על הגג ,ינטל ,גטו ,קברט (שתי האחרונות זיכו אותו ב"פרסי התיאטרון" ל 2010-ו ,)2011-קזבלן ,הכתה שלנו .במקביל ,מרבה לעצב בחו"ל לתיאטרון ולאופרה (גרמניה, בלגיה ,בריטניה ,צרפת יפן וארה"ב) .בין עבודותיו לתיאטרון :הסוחר מוונציה ,אימא קוראז' ,בית ברנרדה אלבה .בין הפקות האופרה שעיצב :לה בוהם ,סיפורי הופמן ,בוריס גודונוב ,דון ג'ובאני ,מריה סטיוארט, אנה בולנה ,טנהויזר ,סלומה ,קללת פאוסט ,חליל הקסם ,אותלו ,נישואי פיגארו .בין הפרסים בהם זכה: פרס מרגלית; מדליית כסף בקוואדרינלה של פראג; מדליית כסף בתערוכת עיצוב בינלאומית בטורונטו; פרס לנדאו של מפעל הפיס .לימד עיצוב במה כפרופסור חבר באוניברסיטת תל־אביב ובסמינר הקיבוצים .ערך והגיש תוכניות רדיו (גלי צה"ל) וטלוויזיה (סופרים מספרים). אורי וידיסלבסקי /מוסיקה מלחין מוסיקה לתיאטרון ,לקולנוע ולמחול למעלה מ 25-שנה. הלחין מוסיקה ליותר מ 250-הצגות 12 ,סרטים ו 20-ערבי מחול/קרקס .בין עבודותיו -תיאטרון :ריצ'רד השלישי ,יוליוס קיסר ,מנדרגולה ,מראה מעל הגשר ,מלאכים באמריקה ,המכשפה ,כריתת ראש ,שירה, פיקניק בחוסמסה ,לילה במאי ,מפעל חייו ,נמר חברבורות ,החילוני האחרון ,נוצות ,חצוצרה בואדי, אקורדיונים ,גורודיש ,עיר הנפט ,ריגוש ,אנדה ,מסילה לדמשק ,יהוא ,פונדק הרוחות ,עכו ,זכרונות דור שני, רוחלה מתחתנת .ב 3-השנים האחרונות :כי בנו בחרת ,איש חסיד היה ,אוגוסט ,הסוחר מונציה ,החייל האמיץ שוויק ,עת דודים ,זרעים של שתיקה ,הקמצן ,וניה ,סוניה ,מאשה ושפיץ .מוסיקה לסרטים :שחור ,המיועד, ארץ חדשה ,פיתוי ,מכתוב ,גיא אוני .מחול :דירת שני חדרים ,חמורים ,במערבולת התשוקה -ניר בן גל וליאת דרור .תא -עידו תדמור ,דיו-כן -ענבל פינטו ,רק גברים רוקדים ערב שהוקדש ליצירותיו במרכז סוזן דלל. קרקס :קאראבינה -מוסיקה ובימוי בפסטיבל עכו ,2010אפקט הפרפר -מוסיקה ובימוי ,אליסה -כתיבה, מוסיקה ובימוי .חזרתי אל הכפר -מבוסס על שיריו של נעים עריידי – עריכה ,בימוי וניהול מוסיקלי .בין 24 החומות מבוסס על שיריו של רזי אבו באקר – עריכה ,בימוי וניהול מוסיקלי .שרים נגד אלימות – עריכה, בימוי וניהול מוסיקלי .הלחין את ילדי חורף '73שנבחר לשיר האהוב ביותר מכל שירי הלהקות הצבאיות. דיסקים :מלאכים באמריקה פסקול ההצגה ,מוזאיקה בשיתוף עם מיכל נגרין ,A VANTA DE LIBA ,כי בנו בחרת פסקול ההצגה .נשוי לשחקנית נעמה שפירא ואב לדויד ,אמנון ואלה. אורנה סמורגונסקי /עיצוב התלבושות בוגרת אוניברסיטת תל־אביב ,החוג לתיאטרון. עבודות עיצוב בתיאטרון :מטמורפוזה ,כובע מלא גשם בבית צבי .רצח ,אויב העם ,המפקח ,חברות הכי טובות ,הורדוס ,ליזיסטרטה ,2000הרב קמע ,קופנהגן ,ילדים רעים ,הדודה ואני ,הצמה של אבא ,אשה בעל בית ,מילאנו ,המפיקים ,מותו של סוכן ,יומן חוף ברייטון ,כנר על הגג ,היה או לא היה ,תרה ,ינטל ,הבדלה, גטו ,איחש פישר ,האריסטוקרטים ,סוף טוב ,קברט ,סטמפניו ,ריצ'רד השני ,ריצ'רד השלישי ,רומן משפחתי, מקבת ,דבר מצחיק קרה ,דג מוסר ,חברים של חברים ,הפושעים החדשים בתיאטרון הקאמרי; הרולד ומוד, ביאנקה ,סתיו ימיו ,אמנות ,סילביה ,שבעה ,ספר הג'ונגל ,ערפל ,טוב ,המים זוכרים ,ז'קו ,ארוחה עם חברים, אלטלנה ,תאונה ,הקונצרט ,מבזק חדשות ,סליחות ,מה עושים עם ג'ני ,פלדה ,נערי ההיסטוריה ,מראה מעל הגשר ,סוסים על כביש גהה ,עובד בשביל שניים בתיאטרון בית ליסין; חבילות מאמריקה ,תמרה ,כולם אוהבים את אופל ,ציד המכשפות ,שלוש נשים גבוהות ,הדיבוק ,מועדון האלמנות העליזות בתיאטרון הבימה. הדוד מקייפטאון ,אילוף הסוררת ,להיות או להיות ,האשה שבישלה את בעלה ,אותלו ,הכפיל ,המיליונרית מנאפולי ,בתיאטרון חיפה; המתחזה בתיאטרון באר־שבע .מקס ומוריץ ,המלאך ,נחמן במדיטק .עיצבה תלבושות לאופרה נבוקו בטוקיו בבימויו של עמרי ניצן .עיצבה תפאורה לטקס הענקת פרס ספיר בטלוויזיה. אבי יונה בואנו (במבי) /עיצוב התאורה אמנות התאורה שלו נוגעת בכל תחומי המופע: תיאטרון ,מחול ,אופרה ,מופעי רוק ,מיצגים ,מיצבי ווידאו ,הפקות לאיצטדיונים ולטלוויזיה ופרוייקטים ארכיטקטוניים .באנגליה עבד עם להקות רוק נודעות :הקיור ,מייק אולפילד ,דיויד גילמור ,רוג'ר ווטרס ואחרים .בארץ הוא מעצב תאורה למיטב האמנים והלהקות ,ולהופעות אמנים מחו"ל .תיאטרון -עיצב תאורה לכל התיאטרונים בארץ .מעצב הבית של אנסמבל עתים :רומיאו ויוליה ,וויצק ,ויאמר וילך ,ויסעו ויחנו ,חלום ליל קיץ ,שלוש אחיות ,מיתוס ,הדיבוק ,הרצל .מעצב הבית של תיאטרון גשר :כפר ,עיר -סיפורי אודסה, העבד ,שלוש אחיות ,מומיק ,סיפור ב ,2-שונאים סיפור אהבה ,רומן בעבודה ,שש דמויות מחפשות מחבר, הנסיכה איבון ועוד .מחול -מעצב הבית של להקת בת שבע :קיר ,אנאפאזה ,פרפטום ,ארבוס ,משה ,שלוש טלופאזה ,מקס ,הורה ,סדר ,שדה ,21ועוד .עיצב תאורה לשרון אייל ,LOVE :ברתולינה ,מקארובה קביסה, ביל ,לענבל פינטו ואבשלום פולק ,ליסמין גודר .בחו"ל :בלט קולברג ,קארט בלאנש ,NDT ,בלט האופרה של פריס ,הבלט המלכותי הדני באזל בלט ,להקת אלווין איילי ,גראנד בלט קנדיאן ,האברד סטריט ,בלט פרנקפורט .אופרה -באופרה הישראלית עיצב תאורה לכ 60-הפקות ,לאחרונה להילד חולם ,נבוקו ואאידה במצדה .בחו"ל :באופרות של טוקיו ,ניס ,ליון ,ברצלונה ,מדריד ,בילבאו ,קופנהגן ,קלן ועוד .קונצרטים של הפילהרמונית בארץ ובעולם ,תחרות האירוויזיון (תפאורה ותאורה) .פרסים :פרס שפירא על פיתוח שפה ייחודית לעולם המחול ,פרס תל־אביב למצויינות 10 ,פרסי מעצב השנה בפרס התיאטרון ,פרס ארגון THEA של דיסני .בקאמרי עיצב לאחרונה את התאורה לקברט ולסטמפניו ולרומן משפחתי ,ולאיש קטן ,מה עכשיו. אסף רוט /תזמור כלי הקשה נגן מרימבה וכלי הקשה .הופיע כסולן ברחבי ארה"ב ,באירופה ובמזרח הרחוק .משתף פעולה עם יוצרים ישראלים ,ביניהם יוני רכטר ,ברי סחרוף ,ריטה ,שלומי שבן, ערן צור .מנגן בכלי הקשה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית .נגן בהצגות המלט ,גטו ,מעגל הגיר הקווקזי, וויצק ,פרימדונה ,גבירתי הנאווה .מנהל מוסיקלי של הסידרה הספרותית "תן למילים לעשות בך" במדיטק, חולון .יוצר דואו ה'דאנס' האלקטרו-אקוסטי "הכבשה הנושכת". 25 נדב אסולין /רס"ר ברדוגו /דרוזי זקן נולד בירושלים .1971 ,בוגר התיכון לאמנויות בירושלים. שרת בתיאטרון צה"ל .בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.זכה במלגות ע"ש עדנה פלידל וע"ש אבנר חזקיהו .הצגות בקאמרי :הלילה ה ,12רצח ,פטרה ,אדון וולף ,שידוכין ,אויב העם ,קברט לוין ,אשכבה ,רווקים ורווקות ,לכל השדים והרוחות ,כובע הקש האיטלקי ,זה הים הגדול ,הכתובה ,המלט ,סאלח שבתי ,משרתם של שני אדונים ,קומדיה של טעויות (על תפקיד הצורף בהצגה זו היה מועמד לפרס התיאטרון כשחקן המישנה של השנה) ,פופר .בתיאטרון באר שבע :שירה (עגנון) ילד משלי (חגית רכבי) .בטלוויזיה :שבתות וחגים ,הלילה של אתי ,ערוץ ניקלודיאון (בצפר) .האי ,פיג'מות (ערוץ הילדים) .קולנוע :ביקור התזמורת, התחלפות .ביים מספר הצגות בין השאר בסטודיו ניסן נתיב ובתיאטרון צה"ל .הצגות לילדים ,לרוץ -מחזה קריאה בפסטיבל "צו קריאה". השחק נים [ לפי סדר הא"ב ] עדנה בליליוס /אום נאג'י בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב ,המוסד לאמנות הדרמה במוסקבה של אנטולי וסילייב ולי שטרסברג בניו יורק .זוכת מלגת קרן שרת .2003 ,2002 ,2001הצגות :הבית על שפת האגם פסטיבל עכו ,תמונע; המיטב שבאדם במעבדתרבות דימונה; הצגת היחיד -יפהפיה שלי ...מתוקה שלי; בתיאטרון גשר :הנסיכה איבון ,רומן בעבודה .טלוויזיה :סברי מרנן ,טקסי דרייבר ,חטופים ,פלפלים צהובים ,חיים אחרים .קולנוע :רסיסי אהבה ,הערת שוליים ,SALT OF THIS SEA ,אנדנטה .בקאמרי בסטמפניו בתפקיד פריידל ,במקבת במיגוון תפקידים :מכשפה א' ,קורבן מלחמה ,אחות ,זונה ,אשת חצר ,משרתת, חייל בצבא המורדים. ירדן ברכה /ניצה במשך 10שנים היתה חברה בלהקת "השכנים של צ'יץ" .שרתה בלהקת חיל החינוך והנוער -הלהקה הייצוגית של צה"ל .בוגרת סטודיו יורם לוינשטיין .2011זכתה במלגות ע"ש קרן שוסהיים ואורנה בן חורין .במהלך לימודיה השתתפה בהצגות :אחרי הגשם ,יונים חרשים ,שיקאגו .משחק מול מצלימה – רותי דייכס .תפקידים בתיאטרון :קומדיה של טעויות ,הם יורים גם בסוסים ,מקבת ,חברים של חברים בתיאטרון הקאמרי ,שרול אופרת רוק ישראלית (סטודיו יורם לוינשטיין בשיתוף התיאטרון הקאמרי), הזמיר וקיסר סין תיאטרון גושן .קולנוע :כביש ארבעים דרום .טלוויזיה :עמוק במים ,סברי מרנן. אלון דהן /אפשטיין בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1996 ,במהלך לימודיו זכה במלגות ע"ש אברהם אסיאו ,שמואל רודנסקי ורפאל קלצ'קין .זכה בפרס צבי קליר לתלמיד המצטיין. בקאמרי זכה במילגת השחקן המבטיח לשנת ,2003בפרס השחקן ב 2006-על תפקידו באנטיגונה ,ובפרס שחקן המישנה ב 2009 -על תפקידו בחורף מתחת לשולחן .תיאטרון הבימה :סירנו דה ברז'ראק ,מנדרגולה, מילכוד ,22סיפורי הבימה .בית ליסין :ז'קו .תיאטרון הספריה :כובע מלא גשם ,אצדק במעגל הגיר הקווקזי, שדים ורוחות ,טומי תם ,כלה למכירה ,עד התביעה ,מולי סוויני ,צ'ריטי המתוקה .התיאטרון הקאמרי :כטוב בעיניכם ,רווקים ורווקות ,מעיין הכבשים ,גבינה שוויצרית באמא קוראז' ,כובע הקש האיטלקי ,שם האהבה, הצמה של אבא ,דמוקרטיה ,רוזנקרנץ /אוסריק בהמלט ,מילאנו ,יתוש בראש ,אנטיגונה ,חברון ,שו פו בנפש הטובה מסצ'ואן ,כסף עובר ושווא ,דימיטרי בחורף מתחת לשולחן ,מפקד בוויצק ,גרובר בזהב טורקי ,צ'רכס בשיץ ,חיים יוסף בסטמפניו ,מוברי/סוהר בריצ'רד השני ,הסטינגס בריצ'רד השלישי ,מיטש בחשמלית ושמה תשוקה .הצגת בידור .20/10 2003פסטיבל עכו :1998יום הולדת שמח .המחזמר חסמבה ,ספר הג'ונגל. קולנוע :אהבה אסורה ,סיפור גדול ,סופר בוי ,קשר עיר ,זאיה ,אודות המוניטין ,הבולשת חוקרת ,שרמן בחורף ,סימה ועקנין מכשפה ,הכלה הסורית ,כבוד ,סיפור גדול .טלוויזיה :הסדרות מרחב ירקון ,זינזאנה, האמת העירומה ,קן הקוקיות ,החצי השני ,העלמות ,שלווה ,אשליות וכן תפקידי אורח בשמש ,הפוך ,רק בישראל ,האשה האחרת ,החברה הטובים ,דקות של תהילה ,נוימן ,שאול ,תיק סגור ,מעורב ירושלמי ,טיפול נמרץ ,המזימה ,פרשת השבוע ,הנשרים ,פולישוק. 26 נתן דטנר /גורודיש בשנים 2010-2004כיהן כמנכ"ל וכמנהל האמנותי של תיאטרון באר שבע ,אליו הצטרף בשנותיו הראשונות ובו שיחק בסקאפינו ,אופרת הקבצנים ,אליל ההמונים ,הביצה ,מפיסטו ,אילוף הסוררת ,מהומה רבה על לא דבר ,בית המלאכה ועוד .ביים את הצגת היחיד של נסים זוהר המולוכייה של אמא ,את הימים הטובים ,שידוך משמיים ,תשליך ,ברוקלין בוי ,קומדיה של טעויות ,השחף .תפקידים נוספים בהצגות -החאן :גימפל תם .הקאמרי :רולטה צרפתית ,קומדיה של טעויות ,המנצח ,כנר על הגג ,גטו ,כולם היו בניי .תיאטרון חיפה :ברנשים וחתיכות ,אמנות -ביים ושיחק .הבימה :האחיות רוזנצוויג ,הקוקוריקו, קרוב יותר ,יוליוס קיסר ,גבירתי הנאווה .בית ליסין :סיפור אהבה בשלושה פרקים ,הזוג המוזר ,טוב ,תשוקה, איסמעיליה ,ריקוד בשישה שעורים ועוד .חתן פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנים .2014 ,1991פרס השחקן המצטיין ע"ש אברהם בן יוסף בקאמרי .2008 ,1997 ,1996ייצג את ישראל בתחרות הארוויזיון ,1987 במסגרת צמד הבטלנים עם אבי קושניר .השתתף בתוכניות טלוויזיה רבות ,ביניהן :החתול שמיל ,רחוב סומסום ,תופסים ראש ,פרסטו ,יותר מזל משכל ,שתוקשואו ,משפחה וחצי ,אהבה מעבר לפינה ,משמורת. קולנוע :עבודה בעיניים ,שרמן בחורף ,שתיקת הצופרים ,שוברים ,מסוכנת .ביים מחזות זמר ומופעים לילדים: צ'ריטי המתוקה ,אלאדין ,סינדרלה .באופרה של פראג ביים את דוריאן גריי מאת יצחק שטיינר. יגאל זקס /גלבוע /גנרל גודריאן בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1994 ,מישחק בתיאטרון -הקאמרי :אלקטרה ,פרוסט/ניקסון ,הילכו שניים יחדיו ,מבדולח לעשן ,ליזיסטרטה ,2000 הורדוס ,אמא קוראז' ,השחקן ,אורי מורי .אנסמבל הרצליה :המסיבה של אביגיל .הבימה :אוגוסט מחוז אוסייג' .בית ליסין :כולם היו בני .ת .באר־שבע :סוחרי התהילה ,החטא ועונשו ,אשת האופה ,הפסנתר של ברטה ,כסף של אחרים ,שיר חדש ,פילדלפיה אני בא ,הנסיכה והרועה ,סיד ,היהודי זיס .ת .הספריה :עיין ערך אהבה ,לשבור את הצופן ,הורים איומים ,ריצ'רד השלישי ,אאידה .תמונע :בוץ .תיאטרון נוצר :קרנפים. טלוויזיה וקולנוע :החממה ,המשרד ,כתב פלילי ,לגעת באושר ,כנפיים ,אנס הבושם ,דשאים סגולים ,לתפוס את השמיים ,תיק סגור ,הגרעין הקשה ,נימפות בערפל .בימוי – תמונע :בוץ .צוותא :נימפות בערפל .הסימטה: החמור והשמנמונת .תיאטרון הספריה :האספן ,הוכחה ,בודדה באפלה ,מגנוליות מפלדה .בית צבי :חתונת הדמים ,הא הא ,האב ,הבקכות ,מעשיית חורף ,פוטנציאל קומי ועוד מחזהו מאה זכה בתחרות "משישה יוצא אחד" ועלה ב 2007-בקאמרי. אבי טרמין /עו"ד ליאון כהן שרת בלהקה צבאית .בוגר החוג לתיאטרון של אוני' תל־אביב. בין ההצגות בהן השתתף – תיאטרון החאן :חנן בהדיבוק .הבימה :המורה לטבע באהבתו הראשונה של המורה לטבע ,המלך בום-דרום בהמלך מתיא הראשון .התיאטרון הקאמרי :מוטל בתפילה ,קובי בראש משוגע ,שרשור במבקר המדינה ,ליקוס בדבר מצחיק קרה ,קופ בתיקון חצות ,ורשביאק בחפץ ,הרמטכ"ל שפיגל /חוקר באטום ,ד"ר שיבוייגן בקרום ,החובש /כרוב באשכבה ,שר האוצר /המשרת בעוץ לי גוץ לי, הברון אלפונסו בקוויאר ועדשים ,מלאך בהשמיים הם הגבול ,הרופא בהאב ,סטנלי במותו של סוכן ,מרדכי הפונדקאי בכנר על הגג ,זליג החייט ,פייטל בינטל ,קובי בזהב טורקי ,בלתזר בקומדיה של טעויות ,צבי גלרנטר באורזי מזוודות ,חבר הכנסת שחאדה /פקיד המינהל בקיזוז ,גולגלביץ' בכולם רוצים לחיות .השתתף בשלושה פסטיבלים בעכו :בילי בול הגדול ,יצחק הבכיין ,הימים הנוראים לבועז .הופיע בתוכנית המערכונים עם אלי יצפאן .טלוויזיה :ציון (ג'חנון) באיצ'ה ,שרשור במבקר המדינה .חמו בזומזום. מוטי כץ /משה דיין בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1982 ,בין תפקידיו בתיאטרון תיאטרון באר־שבע :יונו והטווס ,שפע ,המלך הצבי ,אליל ההמונים ,השטן במוסקבה ,כותרת ראשית ועוד.תיאטרון אורנה פורת :המכשפה ,הרפתקה בקרקס ,הלילה ה ,12-מעלה קרחות .תיאטרון הספריה :בצחוק ודמע ,עכברוש בגולגולת .תיאטרון חיפה :שיחות עם אבי .תיאטרון החאן :חברה ,לס מואה טמה ,אנה גלקטיה ,קילר ג'ו ,מידה כנגד מידה ,הבתולה מלודמיר ,האישה מן הים ,שמיים ועוד .התיאטרון הקאמרי: קרום ,כטוב בעיניכם ,מילאנו ,יתוש בראש ,חבויניק בהבדלה ,הדוב משה ואקירא באיחש פישר ,אלברטו פינקוס באורזי מזוודות ,מנהל האופרה בשגעון באופרה ,בוסי בחברים של חברים .תיאטרון בית ליסין :עשו עליך סרט? הבימה :אוהבים את אופל ,פרגודים ,הנאהבים והנעימים .אנסמבל תיאטרון הרצליה :גשם שחור, חואן בירמה ,סנצו פאנסה בדון קיחוטה .טלוויזיה :פלורנטין ,הפוך ,האישה באפור ,בנות בראון ,מה שנחוץ לרווק ,כל שבת שנייה ,החיים זה לא הכל .קולנוע :גרופיס ,אספלט צהוב ,חלומו של הנרי .מופיע ברחבי הארץ ובעולם בתוכנית היחיד ממטבחו של שחקן -סטנד אפ תיאטרלי ,שמוצג גם ב"קפה תיאטרון" בקאמרי. 27 דון נדל /גולדה מאיר ילידת לונדון .בוגרת מצטיינת של ביה"ס למשחק למדא בלונדון .עלתה לארץ ב .1956-הופיעה בטלוויזיה הלימודית מתחילתה והיא מוכרת לצופים מתפקידה ב .PIP-במסגרת הופעותיה בשפה האנגלית שיחקה ב THE BEST OF SHALOM ALEICHEM-עם תיאטרון .TACTבהפקת האוניברסיטה העברית בירושלים הופיעה בכל רחבי העולם בהצגה .THE TWO CHARLOTTESבפסטיבל בינלאומי לתיאטרון באירלנד זכתה פעמיים בפרס השחקנית המצטיינת על תפקידיה בלילה טוב אמא והזמנה לשאטו .במסגרת התיאטרון האנגלי גילמה גם את שיינדלה ,גברת קליין ,ג'ודית בליס בקדחת אביב ,ליל בקינדר טרנספורט ,מדאם ארקאטי ברוחות רפאים .בקאמרי הופיעה בעולמה של איימי ובפיגמליון ,בתיאטרון חיפה בעד התביעה, ב"בית צבי" בטעות ברצח ,בתיאטרונטו ביונתן .במקביל להופעותיה כשחקנית מלמדת משחק. עמית רייס /סג"מ כרמלי בוגר ביה"ס התיכון לאמנויות "תלמה ילין" במגמת תיאטרון, .2005בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א, .2012בין תפקידיו בסטודיו :רוברטו צוקו ברוברטו צוקו ,טופולו במהומות קיוז'ה ,קופידון בקופידון עייף (הצגה מוסיקלית עפ"י שירי ג'ורג' ברסאנס). זוכה מלגות "קידום" ואלי ליאון .בקאמרי משתתף גם בקזבלן. עידו מוסרי /פחימה למד בבי"ס לאמנויות בתל־אביב ובתלמה ילין במגמת התיאטרון .שרת בלהקה צבאית ובתיאטרון צה"ל .בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב .2002 ,זוכה מלגת קרן שרת 2000 ו .2002-השתלם בסדנת מחזות זמר בניו יורק ,וזכה במלגה ל .BROADWAY THEATRE PROJECT-תיאטרון: ביים את ההצגה שאריות של אהבה בתיאטרון גשר .תפקידים בהצגות -תיאטרון גשר :אופרה בגרוש ,כפר, שאריות של אהבה ,כולם רוצים להוליווד ,וריאציות לתיאטרון ולתזמורת .בית ליסין /תיאטרון חיפה :שיחות עם אבי .תיאטרון ב"ש :הפסנתר של ברטה .הקאמרי :המלך ואני ,עלובי החיים ,מקבת ,יואב בקרוב לבית, המלך בעוץ לי גוץ לי ,סטנלי ביומן חוף ברייטון ,המלט ,הבן הטוב ,חברון ,מוטל החייט בכנר על הגג ,אהר'לה באופרה לעוף מכאן ,יואב בלילה לא שקט ,בנווליו ברומאו ויוליה ,מוטקה באורזי מזוודות ,דרומיו מאפזוס בקומדיה של טעויות ,פרדי ברומן משפחתי .עם כיבוי אורות -דואט עם דבורה ברטונוב .קולנוע :תגובה מאוחרת ,אורי באל תתעסקו עם הזוהאן ,ג'יי דיי בלאקי לארסון -נולד להיות כוכב .טלוויזיה :תופסים ראש, עניין של זמן ,לא כולל שירות ,שלום לבן דודי ,המכון ,להשתחרר מסוזי ,השיר שלנו ,פולישוק ,בובי ואני, הבורר ,החברים של נאור ,הפרויקט הירוק ,הפרעת קשב ,שבט צוצלת ,היהודים באים ועוד .ב 2009-יצא אלבום הבכורה שלו משחקי פחד .עבודות דיבוב רבות ,הבולטת ביניהן -בובספוג בבובספוג ,מכנס מרובע. אוהד שחר /אדם ברוך בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1981 ,בין תפקידיו בתיאטרון :ג'וני בויל ביונו והטווס ,אוטרילו במודיליאני ,בן הקברן בליר ,קוסטיה בהשחף ,איש הפיל באיש הפיל ,עזאזל בשטן במוסקבה ,פוק בחלום ליל קיץ ,גרגרס בברווז הפרא ,הנהג בנהג ציירת ,ז'אק בכטוב בעיניכם ,יוסף ק .בהמשפט ,בניה קריק בהשקיעה ,טרופימוב בגן הדובדבנים ,מס' 8ב-שנים־עשר המושבעים ,ניק במי מפחד מווירג'יניה וולף? ,האורח באורח בא ,ואלמון ביחסים מסוכנים ,אנטיפולוס מאפזוס בקומדיה של טעויות ,יואל בהמורדים ,תורוולד בנורה ,הייזנברג בקופנהגן ,קרצ'מן בדמוקרטיה ,ג'ק ביומן חוף ברייטון ,גלוסטר בהמלך ליר ,הקיסר יוזף השני באמדיאוס ,אריה במשפחה חמה ,מוניה גלובצ'יק באורזי מזוודות ,בן מלר בעדלידע ,אוטו שטיין ברומן משפחתי ,יאנוש בקזבלן ,אריה בפושעים החדשים. הצגות יחיד :פרפרים ,ויה דולורוזה ,עד אפס מקום .הצגות ילדים :אגדת שלושה וארבעה ,מוף ומוריס. קולנוע :החולמים ,הינשוף ,נקודת ראות ,גנבים בלילה ,ברלין – ירושלים ,מרקו פולו ,מינכן .טלוויזיה :זהו זה ,משפט קסטנר ,קו ,300המרכז .בימוי :הצגת היחיד שפתיים צמודות ,פסטיבל תיאטרון קצר .כמו כן מתרגם ,מדבב ומקריין. יובל סגל /פרידמן יליד תל־אביב ,בוגר ביה"ס למשחק ,NEW ACTORS WORKSHOPניו יורק ,בהדרכתו של הבמאי מייק ניקולס .החל את דרכו במשחק כילד בתיאטרון הספריה באיולף הקטן ,ריצ'רד השלישי, עושה הנפלאות ,בית המלאכה .תיאטרון בית ליסין :הבית של מרווין ,שיחות עם אבי בשיתוף תיאטרון חיפה ומכתב לנועה .תיאטרון הילדים והנוער :אגדה על קערה ומצקת ,סיפורי איתמר ורותי גם .בניו יורק שיחק בקבוצת התיאטרון THIRD PREMIS THEATER COMPANYברוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים ,ביים ושיחק בקבוצת התיאטרון CHALK CIRCLE THEATER COMPANYבהצגות VIRTUAL REALITYו.NEVERMORE - AN EVENING WITH POE- שיחק בסרט הקולנוע אור ובטלוויזיה בתוכניות קאמבק ,העיר שלנו ,החפרנים ,שנות השמונים ,וכשחקן ותסריטאי בסיטקום הפיג'מות .מדבב בתוכניות וסרטים מצוירים ובין השאר תרם את קולו לדמותה של מיס פיגי בסרט החבובות .בתיאטרון הקאמרי השתתף בסטמפניו ובפאנק רוק ומשתתף באשכבה במקבת ובכולם רוצים לחיות. מיכה סלקטר /אדם ברוך בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב .1994מלגות :מטעם הסטודיו למשחק ,מטעם ההסתדרות ,מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל 1999-1994 .בהבימה :טריט ביתומים ,מס’ 8בשנים־עשר המושבעים ,אריה הופמן בזינזאנה ,קאטקארט במלכוד ,22אלג’רנון בחשיבותה של רצינות, חנן בהדיבוק ,סומיקוימאדה בהר לא זז 2008-1999 .בתיאטרון הקאמרי :אורלנדו בכטוב בעיניכם ,רוס במר גרין ,השחקן בהאשה בשחור ,טום בביבר הזכוכית ,טום בשמנה ,ברנר בבואינג בואינג ,הופסטאד באויב העם ,ארנון גיסר בהמפקח בא ,קובו בעיר הנפט ,ביף במותו של סוכן ,אדגר בהמלך ליר .מ 2008-בתיאטרון בית ליסין :שי בסרט צרפתי ,נוחי באנדה ,אהרל’ה באז בפראג .תיאטרון באר־שבע :בנדיק במהומה רבה על לא דבר .קולנוע :אמנון במסע הפלמ”ח ,אבנר בג’ירפות ,וקסי בגרעין קשה ,איגי בעיניים שלי ,ישעיהו בבת קול ,דן באחים ,איתמר בההסדר ,עמוס באין שמות על הדלתות ,אולק הצעיר באהבה ממבט שני ,המהפנט בהעולם מצחיק ,טוביאנסקי בטוביאנסקי .טלוויזיה :איש משטרה ,סיטון ,טירונות ,המכון ,האשה באפור, סיפורים קצרים על אהבה ,מעורב ירושלמי ,אלטלנה ,שירות חדרים ,בני ערובה .כתב את התסריט לסרט בת קול (הפקה :סינימה פרודקשן) .פרסים :הפרס ע”ש שמעון פינקל על תפקידו ביתומים ,הפרס ע”ש עדנה פלידל על תפקידו בהמפקח ,הפרס ע”ש אברהם בן יוסף על תפקידו במר גרין ,הפרס ע”ש רפאל קלצ’קין על מגוון תפקידיו .לאחרונה זכה בפרס השחקן המצטיין לשנת 2013בבית ליסין על תפקידו באז בפראג. 28 שהם שיינר /סג"מ כרמלי בוגר הסטודיו מיסודו של יורם לוינשטיין ,2012מלגות :קרן שרת, קרן שוסהיים ,קרן עדי קאמרי ,פרס השחקן המבטיח בפסטיבל "עתיד התיאטרון" בצוותא .בין תפקידיו בסטודיו :מקבת במקבת ,ד"ר תיאודורו מאדוררה בדונה פלור נשואה לשניים ,המחזמר סיגל .תיאטרון הנפש: דוח מצב ,תיאטרון אורנה פורת :פסטיבל החיות .המדיטק חולון :מומו ,מלך היהודים .התיאטרון הקאמרי: מזרחי בקזבלן ,רועי /יוסי/שוטר בפושעים החדשים .טלוויזיה :מאה שנות ציונות בטלוויזיה החינוכית. פרסומות שונות. תמר שם אור /סגן דליה בוגרת תיכון "תלמה ילין" במגמת תיאטרון ,שרתה בלהקה צבאית, למדה בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין .תיאטרון :וונדי בפיטר פן תיאטרון חיפה ותיאטרון אורנה פורת .איולה בהמצעד ,פסטיבל ישראל 2012בשיתוף סטודיו יורם לוינשטיין .מיס שרה סמפסון תיאטרון הספריה .התיאטרון הקאמרי :רחל בקזבלן ,שרית בפושעים החדשים .קולנוע :שושנה ברקיע החמישי ,הבן של האחר -קופרודוקציה צרפתית-ישראלית בתפקיד יונה .טלוויזיה - YES :נועה בתיכון השיר שלנו ,תיכון השיר שלנו .2נויה בגירושים נפלאים ,רונה בחקירה פנימית ,שרונה בראש גדול .ערוץ 2והחינוכית :דניאל בעוד משפחה וחצי .ערוץ :6כל שבת שנייה .ערוץ :1יש מצב עם עדן הראל .פרסומות :סלקום ,קוקה-קולה, אל-על ,הרשות למלחמה בסמים ועוד. ערן שראל /הרב הפיקודי/אולריך למד משחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב. תפקידים בתיאטרון -בתיאטרון הקאמרי :ון סויטן באמדיאוס ,חומבטוחעס ,צ'יליבובקה באיחש פישר, לוואס בגטו ,הכומר בוויצק ,לייזר וולף ,ר' מרדכי בכנר על הגג ,אנריק בבית ספר לנשים ,סרבסקי בקזבלן, גאון ברומן משפחתי ,שמשון בהפושעים החדשים .בין תפקידיו הנוספים -העמותה לקידום התיאטרון: אנסמבל עיתים :פק בחלום ליל קיץ ,צ'יבוטיקין בשלוש אחיות ,מקבת במקבת ,ויאמר וילך ,השחקן בוישתחו וירא; לאצק במרד; התיאטרון העברי והתיאטרון הארצי :קיטל בגטו; תיאטרון תמונע :הומלסים ,הצגת יחיד כלב חוצות; תיאטרון הבימה :תמרה; פרינג' :מדברים על אהבה; הפקה פרטית :שאול המלך בהמשתה;פסטיבל עכו :קברט עגנון .פסטיבל חיפה :הגולם בהגולם מפראג (ציון לשבח); פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא :המעלית; תיאטרון הסימטה :שוב מדברים על אהבה .קולנוע ,NO EXIT :דמיונות .סדרות טלוויזיה: שאול ,צימרים ,העלמות ,החברה הטובים ,דאוס ,טקסי דרייבר ,רמזור ,קיציס ופרידמן ,פצועים בראש ,שכונה. 29 העונה ה70- ע ו נ ת ת ש ע " ד מועצת הנאמנות רון חולדאי -יו"ר ישראל פלג אוסקר אבו ראזק יואב צוקרמן עמיקם בן צבי תמר רודיך אמיר רוזנברג דוד ברודט זאב רותם יוסי גרבר עפר שחל ערן גריפל לינדה שטרייט משה הנדלס אברהם תירוש אמינה הריס יגאל וינשטיין שלמה וישינסקי ועדת הביקורת בנציון דל -יו"ר אתי כספי עמיקם בן צבי ליאורה מינקה רון ארנרייך רויטל בן-אשר פרץ גיל פייר מנחם סלע רון סמוראי ועדת מנגנון וכח אדם ליאורה עופר אמיר רוזנברג-יו"ר ליאורה מינקה זאב רותם ערן גריפל גיל פייר יגאל וינשטיין -יו"ר כבוד של הועד המנהל (כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים )2014-1984 להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב) שרית וינו-אלעד יובל סגל אקי אבני שלומי אברהם שלמה וישינסקי אסף סלומון מיכה סלקטר אלינור אהרון-בן אבי טל וייס שרה פון שוורצה ענת וקסמן יפתח אופיר מיי פיינגולד עוז זהבי גיא אלון מירב פלדמן שרונה אלימלך ליאור זוהר אסף פריינטא נסים זוהר חן אמסלם אופיר צמח אביב זמר גילת אנקורי יוסי קאנץ יגאל זקס נדב אסולין אסתי קוסוביצקי אורטל חאייק רותי אסרסאי אודיה קורן יצחק חזקיה עדי ארד תמר קינן ציון חורי אפרת ארנון זיו קלייר ליאור חקון יניב ביטון מיקי קם איתי טיראן דיויד בילנקה עירית קפלן אבי טרמין עדנה בליליוס רועי קקון טל בלנקשטיין גדי יגיל אורי רביץ אסנת בן יהודה אוהד יהודאי עידו רוזנברג שלמה בר-אבא הלנה ירלובה יואב רוטמן שמחה ברבירו שחר ישי אודי רוטשילד אושרי כהן רמי ברוך שני שאולי איציק כהן ירדן ברכה איה שבא מיכל ברנשטיין אלברט כהן אנדריאה שוורץ מוטי כץ שירי גדני עודד לאופולד איתי שור נעה גודל אולה שור-סלקטר אסף גולדשטיין יואב לוי אוהד שחר לימור גולדשטיין כנרת לימוני נעמה שיטרית אלי גורנשטיין דני לשמן רוני שיינדורף ג'יטה מונטה יוסי גרבר שהם שיינר עידו מוסרי נטע גרטי רובי מוסקוביץ' ניסו שליו עזרא דגן תמר שם אור ערן מור אלון דהן גלעד שמואלי אנה דוברוביצקי קרן מור רונה לי שמעון דנה מיינרט נתן דטנר דן שפירא רבקה מיכאלי תיקי דיין ערן שראל רמה מסינגר הגר דנון עודד תאומי דון נדל תחיה דנון אביהוד תדהר שמואל וילוז'ני דודו ניב עמוס תמם לורן סביר גיל וינברג נועה שכטר עוזרת למנהל האמנותי אבי ברכר הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין יורם אמיר ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל איתמר וכסלר יועץ חזותי הועד המנהל עפר שחל – יו"ר דוד ברודט אמינה הריס ליאורה מינקה יואב צוקרמן תמר רודיך אמיר רוזנברג זאב רותם לינדה שטרייט התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת 1944על ידי יוסף וימימה מילוא ,רוזה ליכטנשטיין ,אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט. ב 1971-הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון העירוני של תל־אביב .בראש התיאטרון מועצת נאמנות הכוללת נציגי ציבור ,אנשי רוח ואמני תיאטרון .להקת שחקני התיאטרון מונה כ 120-שחקניות ושחקנים ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי שם מישראל ומחוצה לה. הקאמרי מציג ב 6-אולמות :קאמרי ,4 ,3 ,2 ,1קפה תיאטרון, וקאמרי 5ע"ש סיירוס ומירטל קאצן -אולם חזרות והופעות חדש המכיל כ 200-מקומות .על במות אלה עולות עשר הפקות חדשות מדי שנה ,בפני קהל מגוון הכולל כ40,000- מנויים וכ 1,100,000-צופים בארץ ובחו"ל. התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב-יפו ,משרד התרבות והספורט -מינהל התרבות .הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב-יפו. מינהל התרבות המחלקה לתיאטרון נעם סמל מנהל כללי עמרי ניצן מנהל אמנות י יפה ענתבי מנהלת אדמיניסטרטיבי ת חביבה הדר מנהלת כספים וחשב ת נועה סיקסיק-יוסף עוזרת מנכ"ל דפנה הררי מנהלת שיווק אפרת ליבנה דוברות ויחסי ציבו ר רות אזר-מדברי מנהלת הפרסו ם ריבה גולדברג מנהלת הפקות וייצו ר ד"ר ורדה פיש מנהלת קשרי חוץ אבי גז מפיק ראשי מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע ורדית שלפי מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת שלומית לשם מרכזת אגודת העמיתי ם נעמה קוטנר המחלקה החינוכי ת רון בן גידה סופי וייס מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי לימור רוטשילד מח' שכר אגף מנויים ומכירות ע"ש שולה הגרי עינת פנחס מנהלת יהודית סילבר ורדי חן אחראים נחמה אפשטיין מרינה סלבין אוהד לורי קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר מוקדנים גלית יפת נורית חפ ץ מיטל אקרמן אפרת וקסלר שלי לי כת ר לוטן וקסל ר איריס טביביאן חן תמיר מירב שטרן מעיין ברייט יהלי טיי ב חני בוכרי ס דקלה הד ס מיכל אוחנ ה קופאי ם דברת והב ה ליבי ר ן גלי טימן עידו בן עמי עומר סביו עדי בלומברג אבישג מור מח' מנויים לועדי ם אריאלה לוי-סבג רינת מור יוס ף מח' מכירות קרן הורביץ זלי ט מירי סבן חני קרקובסקי ויקי מזרחי מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר מלאני קפלן מנהל ת נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר ילנה פרגמן לרה גולומ ב אורלי שנברגר מחלקת אביזרים -מנהל ת ולריה גלוזמן הדס אבנרי מנהל ת מתפרה בועז רותם מח' תאורה וסאונ ד מנה ל נועה כרמון אביב רון אלי טמסוט דן סיון תאורני ם אלכס גולדין נגריה/מסגריה דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו אבירם שהינ ו מזל מלכה-קט י נאוה לו י מנהלי הצג ה שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה הלית זיו-הדס-פאר י סיגל קרייף ולרי רייזס אחראי : סאונד נילי באר י שרה לבקוביץ ' ישי חממי ברוך ביב ס אייל רייכשט ט ניסן זהיר ה הראל קלמר ו אוהד לויטן אחראי : וידא ו דפי אברבך ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת יעקב משה מנהל טכני נועה דקל ע' למנהלת השיווק יוסי כוכב י שמואל פקרמ ן מנהלי במ ה מישל זבלודוביץ' מזכירה/מרכזנית רונן שלו שרלי סב ח אילון מעוד ד רונן לניאדו סדרנים ואולמות מנה ל ג'קי חן אבי גרינברג ששון סגרון עמית אורן אדם הנרי רומן ברקוביץ' דרור שאשא צוגים ,תכנות והפעל ה זיו גולן מועדון קפה תיאטרון מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת רקפת יחיאל מרכזיה פאבל קרקוז ,אדם רמי /מינהלה אבי מרכוס אתי אליאס ,רותי לוי ,שרה כהן ,דפנה הנדלי-יצחקי, המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר) ציונה זקן-ברק ,רעיה לידר ,אירנה ויימן ,מירב בשארי, שמרית רון מנהלת כללית סילבי קלקשטיין ,רחלי שוקר ,אסף פרידמן ,ענת היימן קרן ליאור-תרבות ואמנות לחיילי צה" ל מירי מרקוביץ עו"ד אייל יפה ,משרד עו"ד צבי יפה יעוץ משפטי קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית רו"ח אלכס וטובה הילמן רואה חשבון אנסמבל עיתים (ע"ר) רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג מבקר פני ם רנה ירושלמי מנהלת אמנותית ובמאי ת יעקב הכהן ממונה בטיחות ארז חסון מנהל אדמיניסטרטיבי ליד מישרד פירסום הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל : גורודיש ,פליישר ניו־יורק ,מאי .1995 שיינדלה בואנוס-איירס ,נובמבר .1995 קומדיה של טעויות בודפשט/וינה ,אפריל .1997 סיפור משפחתי היידלברג ,בון ,ויימאר ,מרץ .1998 ויאמר .וילך אדלייד ,אוסטרליה ,וושינגטון די.סי; המבורג ,דיסלדורף, מינכן ;1998 ,ברלין/לונדון ;1999 ,סאן-פרנציסקו.2000 , וישתחו .וירא המבורג ,ספטמבר .1998 רצח פסטיבל פרמה ;1998 ,היידלברג ,בון ,ויימאר.1999 , המורדים פרנקפורט ,אפריל .2001 מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר ,ניו־יורק; פסטיבל ציריך.2003 , אשכבה אתונה ,מאי ;2000אקספו -2000גרמניה ,יולי ;2000בודפשט, נובמבר ;2000וורשה ,מאי ;2001ברלין ,נובמבר ;2001בוקרשט ,יוני ;2004בייג'ין ,אוגוסט ,2004מרץ ;2006אנקרה ואיסטנבול ,פברואר ;2006 צ'כיה ,יוני ;2007פרם-רוסיה ,אוקטובר ;2010בייג'ין ,אוגוסט .2012 עד ראיה היידלברג/וויסבאדן ,מאי .2005 יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,נובמבר .2005 בצהרי היום ניו־יורק ,פברואר ;2006קייב ,מאי ;2006לודז' ,אוקטובר ;2006פסטיבל קיל ,נובמבר ,2006אּולְ ם ,אפריל .2008 צחוק של עכברוש וורשה ,מאי ;2006בוקרשט ,יוני .2008 המלט גדנסק ,אוגוסט ;2005בוקרשט ,מאי ;2006וושינגטון די.סי,. מרץ ;2007קליבלנד פלייהאוס-קליבלנד ,אוהיו ,מאי ;2008שנחאי ,מרץ ;2009מוסקבה ,אוקטובר .2009 פלונטר פסטיבל קייפטאון ,מרץ ;2006וויסבאדן ,מאי ;2006סיאול, אוקטובר ;2006הפסטיבל הבילנאומי "סט" ,שטוטגרט ,נובמבר ,2006 ברלין ,מרץ ;2007בוקרשט ,מאי ;2007לודוויגסהאפן ,אוקטובר ;2007 אּולְ ם ,אפריל ;2008לונדון ,ברביקן סנטר ,ינואר .2009 האב פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,מאי .2007 אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק ,טייפה ,אפריל ;2008 הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ,שיזואוקה ,יפן ,יוני ;2008פסטיבל לדרמה יוונית עתיקה ,קפריסין ,יולי .2008 הדיבוק הולנד ,צכיה ,גרמניה.2011-2009 , לארץ המובטחת פאריס ,מרץ.2009 , השיבה לחיפה וושינגטון די .סי ,.ינואר.2011 , סטמפניו ניו דלהי ,נובמבר .2012 הנשים מטרויה טוקיו ,דצמבר .2012 בין שני העולמות שטוטגרט ,ספט'-נוב' .2012 אורזי מזוודות בייג'ין ,מרץ .2013 וויצק ויסבאדן ,מאי 2013 גטו בודפשט ,מאי 2014 אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי עמיתי כבוד ליזיקה ועמי שגיא פנינה ומשה אדרי יעל ורמי אונגר נורית ואבנר אזולאי ענת ואודי אנג'ל דניאלה אפשטיין דוריס ומורי ארקין ישראלה ורם בנין ורדה ובועז דותן אורלי ונוחי דנקנר דליה הורביץ שלמה בר נשיאת כבוד ראשונה לאה רבין ז"ל ( )2000-1993רותי ושמואל בר-אור יו"ר האגודה ליאורה עופר ג'ני וחנינה ברנדס קוני ודן ברניצקי מייסדת ויו"ר בשנים אילנה ברנר 2003-1993אתי כספי מירי ואיתן ברק מייסדת ויו"ר האגודה הבינלאומית אמינה הריס נאוה ברק ושלום זינגר אורנה ברקת מנהלת האגודה יפה ענתבי מיקי ושייקה ברקת רכזת האגודה שלומית לשם עדנה וארנן גבריאלי קרן ועזי גוט שרה וד"ר יעקב גולן עמיתים הלגה גוטסדינר ותדי קוק קובי אבן עזרא מירלה ושמעון גולדברג יגאל אהובי ד"ר אלן גור עליזה אביגדורוב ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר עליזה גורן ודני רוטשילד דניאלה וששי גז רותי וגדעון אורבך אלישבע גיבלי מיה אוריון פלג שרה ומיכה גייגר שרי ותנחום אורן גילה גיל יפה וד"ר אריה אורנשטיין ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי ג'נס ודני גילרמן חוה גל-און רותי אחיעזר לאה ויורם גלובוס שרה אילין חני ואיתן גלוזמן אהובה אילן וגדעון בן טל נילי גליק ברוריה ויהושע אימבר אורסולה וניסים גלעם שרה אלאלוף מאירה גרא עפרה ורפי אלול מרים גרוס מירי ואבי אלון צביה ופרופ' יוסף גרוס איטה אלחנני יסמין גרנדמן ורן פדרמן עדית אלקון פנינה דגן וטלי זינגר טלי ואבי אנג'ל גבריאלה דוד קארין ואורי אנג'ל גדליה דורון דפנה וחיים אסא מרים דורון רות ואברהם אסף ד"ר יוסף דיין ויעל רב-הון דרורה וצבי אפרת נאוה ואמנון דיק אורית ודוד אפרתי שושנה ומשה דראל רינה צ'צ'קס אקסלברד ורד ואברי דרנגר אסתי אקרמן נעמי ואהוד הומינר רינה וגדעון באום ניצה הינדלס ניצה וישראל באומן אלי הלפן נורית ועמירם בוקשפן הילה ואמנון הלפר רותי ואלדד בוקשפן אלכס הלרמן יעל ואיזי בורוביץ' הלנה ביילין ויעקב ישראלי אילנה ויאיר המבורגר חנה וגדעון המבורגר גינה ודני בירן שלוה ויורם הסל ורד ואלברט בן דהן האכסדרה ע"ש ליזיקה ,עמי וטדי שגיא באכסדרה :פינת פסנתר לקידום פסנתרנים צעירים ,קופות התיאטרון ,מכירת ספרים ותוכניות ,אוזניות לכבדי שמיעה ,קבלות פנים ומפגשים אמנותיים אטקה ויגאל וינשטיין דרורית ורטהיים אריאלה ואיתן ורטהיימר אילנה וראובן זכר יוסי לנדסמן וגלית אלפסי נורית וישה סיטון ליאורה עופר איה עזריאלנט דיים שירלי פורטר יורם פטרושקה חמי ולזר פרוכטר דליה ויוסי פרשקר אורה וד"ר אביקם הראל רונית ומיקי מור טלי ועמוס וולטש ארלט מזרחי וסימוני מזרחי נורית ודוד וולף ענת ומוריאל מטלון נילי ואלי זהר רותי וניסו מטלון חני ופרופ' אורי זליגסון סילבי ונתי מיכאלי אורה ויוסי זרניצקי ג'וזיאן מיתר פארה ועופר חודורוב עפרה מיתר אורלי חיות ואסף סלע מרגלית וחנן מלצר יוסף חכמי נעמי ומאיר מנדלמן אמה ואבי טביסל נורית ויואב מנור גדעון טהלר רות ויצחק מנור נירה טולידאנו אלי מסר ונגה קינן עדנה טוקטלי אורה ואברהם מעוז עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל דליה ואייבי נאמן נעמי ושלמה טיסונה דליה ורונן נחמני ענת טמיר ורדה וחיים סאמט אריאלה טרנר טובה וסמי סגול ליאורה ורמי יהושע מרשה סגל חנה ואלי יונס גדעון ופנינה סיטרמן עליזה ופרופ' אריאל יפו תמי ואורי סלונים הילה ודורון כהן שרה ופרופ' מיכאל סלע ז .מאיר כהן יהודית סלע-אריאן סמדר ודיויד כהן ברכה וחיים סמו פנינית ופנחס כהן רלי וג'ק סמית אתי ורם כספי רחל ועודד עידן זהבה כץ גילה עירוני ציפה ואריק כרמון איילת ותומר עמיר יהודית ואורי ענבר שוש ואליעזר כרמל עדי ורן פוקס מרים לאופר רוני פוקס איריס ואלי לבון מיכל ודוד פורר איריס לביא ויעקב פרנקל לילי ופרופ' ראובן פייזר חיה ורובי לדנר רבקה ורוני פיינר נעמי ויאיר להב שרה ואבנר פלטק תקוה וצבי לובצקי יפעת ועמירם פליישר אבי לוי מעיינה ופרופ' דן פליס רחל ויצחק לוי אברהם פרדקין אורנה ואורון לוסטרניק רוחמה פרוכטר מלכה ואמנון ליאון סוזי ודן פרופר עדה ופרופ' דוד ליבאי ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין נאוה פרי שושנה ואריה פרידנבורג ליאורה ואלי לנדאו נורית פרייס יובל ומאי לנדסברג אורנה וד"ר חיים פרלוק דיתי ואלכס לנדסברג ענת ושמואל פרנקל רותי וגבי לסט שלומית פרנקל נילי ושי מאייר קרן וגיל פרשקר אפרת ומוטי מאיר תמר רודיך מיכל ויובל רכבי לינדה ואלי שטרייט בנק הפועלים בע"מ י .גורניצקי ושות' ניצן ענבר מהנדסים זיוה ואבי פתיר תמר צ'ורלי דליה ואוריאל צבילינגר שולה ואריק צדר רינה צ'צ'קס-אקסלברד ציפי ואפרים קונדה יעל ודורי קלגסבלד אתי ומיקי קני לילך וד"ר חיים קפלן יהודית ורוני קצין פרופ' אסי קריב נילי וד"ר שמואל קריב שושנה ודוד רבינוביץ רונית ואשר רבינוביץ הילה ורני רהב תמי ויהודה רוה רבקה ויוסי רוזן ריקי רוזנברג נלי ויאיר רוטלוי דליה ופנחס רוטנברג אתי וגבי רוטר ריטה ונחום רויטמן חנה רומן חדווה ואבישי רייכס דפנה ושי רייכר טלי ומשולם ריקליס פנינה רמון שלי ויעקב רמון אורית וד"ר חיים רסנר עירית רפפורט רז'ין שבח חסיה שביט יעל ושבתי שביט רונית ורמי שבירו דנה ושמעון שבס אתי ופרופ' משה שבתאי ד"ר עמי שגיב רחל ודוד שדות כנה וזלמן שובל תמר ויורם שוחט ג'ודי ויצחק שויגר אילנה וגדעון שטיאט דניאלה ודניאל שטינמץ ישראלה שטיר אינשטיין בת שבע שטראוכלר אנה ודובי שיף INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman פוטוליין דיגיטל בע"מ קרן מ.א.ה קרן ריץ' לחינוך ,תרבות ורווחה סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ הדסה ומאיר שני רנה ואליהו שעשוע-חסון נעמה ויגאל שפר רבקה שפירו שושנה וישעיהו שקד פנינה והרצל שקלים רות ושלמה שרון יוכי ואיציק שרם רותי וארה'לה שרף עירית ומושיק תאומים דב תדמור זיוה ואהרון תומרס פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי מועצת המנהלים יו"ר הדירקטוריון שלום אלקיים מ"מ יו"ר הדירקטוריון שלי חשן חברי הדירקטוריון מיקי ירושלמי אלי לוי מיכל וייסברוט משה קורניק דפנה הראל שמואל גפן דן להט אופירה יוחנן וולק מהרטה ברוך -רון אהרון מדואל מנכ"ל עו"ד יוחנן דן סמנכ"ל כספים רו"ח אורי קופרברג סמנכ"לית שרית עשרי מנהלת לשכה מיטל יהודה יועץ משפטי עו"ד גדעון פישר מבקר פנים רו"ח משה בקשי מנהלת חשבונות דנית דהן מנהל תפעול ואחזקה דוד אשכנזי GORODISH WRITTEN AND DIRECTED BY HILLEL MITTLEPUNKT Set Roni Toren Music Ori Vidislavski Costumes Orna Smorgonsky Lighting Avi Yona Bueno (Bambi) Percussion orchestration Asaf Rot Cast: Gorodish Natan Datner Epstein Alon Dahan Adam Baruch, a journalist Ohad Shachar/Micha Selektar Moshe Dayan Motti Katz Lieutenant Dalia Tamar Shem Or Nitza Yarden Bracha Military Rabbi Eran Sarel Second lieutenant Carmeli Shoham Sheiner/Amit Reis Leon Cohen, lawyer Avi Termin Pachima Ido Musseri Friedman Yuval Segal Sergeant-major Bardugo Nadav Assulin Ulrich, a sculptor Eran Sarel Gilboa, a journalist Yigael Zachs Um Nagi, a blind old lady Edna Balilus Golda Meir, Prime Minister Dawn Nadel An old Druze Nadav Assulin General Gudrian Yigael Zachs Instrumentalists: Conductor/Percussion Asaf Rot Drums/Extras Oded Geizhals, Tremolo percussion ensemble: Lior Eldad, Tomer Galili, Ziv Kaplan, Eran Margalit, Nadav Ovadia, Daniel Solomonov, Effie Striem, Yoav Tzarfati Accordion Ettie Tevel T he six day war ends with a sweeping Israeli victory. On the morning of the seventh day, the entire country awakens to the dawn of a new chapter in its history: secure boundaries, a sense of power, national sentiments and latent messianic aspirations, all of which suddenly find a mass outlet. Six years later, the Yom Kippur War breaks out, bringing in its wake a despairing return to the killing fields and the military cemeteries. It also marks the start of a process of sobering up from feelings of expansion and intoxication with power. General Gorodish, one of the symbols of the 1967 victory, in 1973 is one of the main figures blamed for the military blunders that characterized the first days of the war. No longer a lauded commander sought after by everyone, no longer a young general on a fast track to the post of chief of staff, after 1973 Gorodish becomes the "leper" of Israeli society. Everything that earned him esteem six years earlier is now the object of contempt and hate. Military Drill Instructor Colonel David Rokni Assistant to Director Cnaan Eliel Production manager Nili Beeri/Mazal Malka-Ketty Stage manager Shmuel Pakorman Lighting computer programming/operator Aharon Nachum (Shabi) Sound Amit Marko Backliner Naor Izsak, Natalie Dessau Video Art Ohad Levitan Video operating Avi Sade Fly crew Dror Shasha, Avi Grinberg Wardrobe Irena Wayman, Anat Heiman Props Ruthie Levy, Natasha Mentel Make up The Entire Dept. First performance: 12/12/2014 Length: approx. 2 hours 20 minutes including interval Gorodish is the story of a military career that began in the Etz Haim Yeshiva in Jerusalem and ended in a self-imposed exile in Africa. His story exposes the operations of the political and military establishments and national paranoias that influenced the way the generation of sons of Palmachniks was brought up. It also reveals the deepest desires of an entire nation, presiding for six years over an illusory empire. Gorodish is the story of great generals and ordinary soldiers. It is the story of those who submitted the reckoning of blood and of those who paid for it. It is the story of the birth and death of the great Israeli illusion, or as one of the heroes of the play puts it: "It was the finest year of Gorodish's life; those were the fallacious years of our lives..." THE CAMERI THEATRE OF TEL AVIV 33 32 ISRAEL PRIZE RECIPIENT מנהל כללי :נעם סמל מנהל אמנותי :עמרי ניצן טל / 03-6061900 :פקס / 03-6060950 :קופות03-6060900/960 : דואר אלקטרוניw w w. c a m e r i . c o. i l / info@cameri.c o. i l : מחזאות ישראלית כולם רוצים לחיות גורודיש מאת חנוך לוין מאת הלל מיטלפונקט אשכבה תעלת בלאומילך מאת חנוך לוין עפ"י תסריט מאת אפרים קישון הפושעים החדשים הרטיטי את לבי חברים של חברים בין שני עולמות מאת חנוך לוין מאת עדנה מזי"א מאת שרה פון שוורצה מאת הלל מיטלפונקט גטו ** חברות הכי טובות מאת יהושע סובול מאת ענת גוב הבדלה דג מוסר מאת שמואל הספרי מאת מירי חנוך הילכו שניים יחדיו הסלבריטאים פזמונים :דן אלמגור ,עמוס אטינגר ,חיים חפר/מוסיקה דב (דובי) זלצר מאת טוביה ציפין מאת א.ב .יהושע מחזאות בינלאומית וקלאסיקה איש קטן מה עכשיו ? איבנוב מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה מאת אנטון צ'כוב ריצ'רד השלישי *** חשמלית ושמה תשוקה מאת ויליאם שקספיר מאת טנסי ויליאמס פולארד * וניה ,סוניה ,מאשה ושפיץ מאת ויקטור גורדון מאת כריסטופר דוראנג קברט אלקטרה מאת ג'ו מסטראוף מאת סופוקלס משרתם של שני אדונים הכתה שלנו מאת קרלו גולדוני מאת טדאוש סלובודז'אנק סיראנו דה ברז'ראק כנר על הגג אמא קוראז' וילדיה המלט מחזמר עפ"י שלום עליכם מאת אדמונד רוסטאן מאת ויליאם שקספיר מאת ברטולט ברכט המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ מקבת מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו מאת ויליאם שקספיר [אנסמבל עיתים] בקרוב שיער מאת ג'רום רגני וג'יימס ראדו/מוסיקה :גאלט מק'דרמוט יומנה של אנה פרנק **** מאת פרנסס גודריץ' ,אלברט האקט ,וונדי קסלמן * בשיתוף תיאטרון חיפה ** /בשיתוף תיאטרון בית ליסין *** /בשיתוף תיאטרון הבימה **** /בשיתוף תיאטרון מראה ,קרית שמונה מחזה מקורי :יגאל מוסינזון/עיבוד למחזמר :יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן עוץ לי גוץ לי מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר
© Copyright 2024