‫הגאולה בעולם‬ ‫להאיר נושאים בגאולה‬ ‫שימרו על הילדים!‬ ‫מצוות 'הקהל' בזמן הגאולה‬ ‫האם אתם נוהגים לעשן ברכב כשהילדים יושבים‬ ‫מאחור? ייתכן שבקרוב תיקנסו במאות שקלים‬ ‫אם תיתפסו על ידי המשטרה‪ .‬הצעת חוק שהוגשה‬ ‫באחרונה על ידי ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) קובעת‬ ‫קנס בסכום של ‪ 800‬שקלים לנהג או לנוסע שלצדו‬ ‫שיעשנו בזמן נסיעה עם ילדים ברכב‪.‬‬ ‫אחת לשבע שנים‪ ,‬במוצאי שנת השמיטה‪ ,‬מצווה על מלך‬ ‫ישראל להקהיל את כל בני ישראל בחג הסוכות ולהשמיע‬ ‫להם פרשיות מהתורה‪ .‬זהו מעין שחזור של מעמד הר סיני‪,‬‬ ‫שנועד לרענן ולחדש את התחושה המחויבת – "ליראה את‬ ‫השם כל הימים" (וילך לא‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ברחבי העולם נהוג החוק הזה כבר כמה שנים‪:‬‬ ‫בקליפורניה ייקנס נהג שמעשן אם הילד שברכב יהיה‬ ‫בן ‪ 16‬ומטה וכך גם באוסטרליה‪ ,‬קנדה וקפריסין‪.‬‬ ‫ח"כ רזבוזוב הביע ביטחון כי הצעת החוק תעבור‬ ‫בקרוב בשלוש קריאות בכנסת‪" :‬מדובר בקונצנזוס‬ ‫שנוגע לילדים של כולנו"‪.‬‬ ‫לנו יש עוד כמה הצעות שתוכלנה לסייע לגדל כאן‬ ‫דור בריא יותר‪ ,‬ולא רק בהיבט הפיזי‪ .‬האמת היא‬ ‫ששמירה על זכויות אלמנטאריות של ילדים היא‬ ‫חידוש היסטורי של העידן המודרני‪ .‬משך אלפי‬ ‫שנות ההיסטוריה‪ ,‬היוו ילדים כוח עבודה זול ונוצלו‬ ‫באופן מחפיר‪ .‬ישנם מקומות רבים בעולם בהם זה‬ ‫עדיין כך‪ .‬לכל זה היה תמיד יוצא מן הכלל אחד‪:‬‬ ‫ילדים יהודים‪ .‬אלה זכו תמיד להגנתו של לא אחר‬ ‫מאשר הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ ,‬שבאופן חד משמעי‬ ‫ובלתי מתפשר הציב את מצוות חינוך והשכלת‬ ‫הילדים בראש סולם העדיפויות היהודי לכל אחד‪,‬‬ ‫בכל מקום ובכל מצב‪ .‬וכך זה היה אלפי שנים‪.‬‬ ‫חינוך זה במשמעותו האלוקית הנצחית עניינו‪:‬‬ ‫"והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני‬ ‫השם אלוקיך בחורב"‪ .‬כלומר‪ -‬להעביר להם את‬ ‫חשוב לשמור על בריאותם הפיזית של הילדים‪ ,‬אך‬ ‫לא פחות מכך חיוני לשמור על בריאות נפשם‪ .‬הרבי‬ ‫מליובאוויטש מלך המשיח עוסק רבות בהנגשת‬ ‫חינוך כזה לכל יהודי‪ ,‬תוך שהוא מדגיש שמתכון‬ ‫זה מתאים לא רק למי שקורא לעצמו שומר מצוות‪,‬‬ ‫אלא לכל ילד יהודי באשר הוא‪ .‬אצל יהודים בכלל‬ ‫– רוחניות וגשמיות צועדות יד ביד‪ .‬מה שאומר‬ ‫שגם בריאותו הפיזית של ילד יהודי קשורה בלימוד‬ ‫התורה‪ ,‬מאחר ולימוד זה משמש כקשר חיוני בינו‬ ‫לאלוקיו‪.‬‬ ‫ניתן להקביל שתי מצוות אלו לשני שלבים בזמן הגאולה‪:‬‬ ‫בשלב הראשון יקיימו כולם תורה ומצוות‪ ,‬אך "עולם‬ ‫כמנהגו נוהג"‪ .‬עדיין ימשיכו להתעסק (מעט) עם ענייני‬ ‫הטבע – בדומה לשנת השמיטה‪ .‬בשלב השני יתעלה‬ ‫העולם להנהגה אלוקית שלמעלה מדרך הטבע לגמרי‪.‬‬ ‫"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד" –‬ ‫כמו במעמד 'הקהל'‪ ,‬בו מתמסרים לגמרי לשמיעת דברי‬ ‫המלך בבית המקדש‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬מעמד התקהלות שבו שומעים דברי תורה מזכיר שני‬ ‫חזונות הקשורים לגאולה‪ :‬קיבוץ נדחי ישראל (התקהלות)‪,‬‬ ‫עלון שבועי לחשיבה ומודעות בעידן הגאולה‬ ‫ב"ה‬ ‫וההבטחה הנבואית "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"‬ ‫(ידיעת דברי התורה)‪.‬‬ ‫הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מכנה את השנה כולה‬ ‫שלאחר שנת השמיטה 'שנת הקהל'‪ .‬הוא מעורר לקיים‬ ‫במשך שנה זו התקהלויות והתכנסויות בכל פורום אפשרי‬ ‫כדי לדרבן ולהמריץ את קיום המצוות‪.‬‬ ‫לגבי היום המדויק בו עורכים את ה'הקהל' בבית המקדש‪,‬‬ ‫נחלקו הדעות‪ :‬לדעת רש"י‪ ,‬הזמן המקורי הוא ביום הראשון‬ ‫של חג הסוכות‪ ,‬וחכמים דחו את קריאת הפרשיות ביום‬ ‫אחד – ליום הראשון של חול המועד‪ ,‬משום שהם אסרו‬ ‫לבנות ביום החג את הבמה שעליה עומד המלך‪ .‬בגאולה‬ ‫השלמה תתבטלנה כל גזירות החכמים‪ ,‬ואם כן יקיימו את‬ ‫מעמד 'הקהל' בזמנו המקורי – ביום החג‪.‬‬ ‫אך בעלי התוספות טוענים כי הזמן המקורי של 'הקהל'‬ ‫ביום הראשון של חול המועד‪ .‬על פיהם‪ ,‬גם בגאולה השלמה‬ ‫יקיימו את מעמד 'הקהל' בחול המועד‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬תלמוד בבלי סוטה מא‪ ,‬א וב ושם ברש"י בעמוד ב דיבור המתחיל‬ ‫"מאימת"‪ ,‬ובתוספות בעמוד א דיבור המתחיל "כתב רחמנא"‪ .‬שיחות הרבי‬ ‫מליובאוויטש מלך המשיח‪ :‬שבת פרשת ניצבים‪-‬וילך תשכ"ז‪ .‬שבת פרשת‬ ‫פקודי תשמ"א‪ .‬שבת שובה‪ ,‬ליל שני וליל רביעי של חג הסוכות ושבת פרשת‬ ‫בוא תשמ"ח‪.‬‬ ‫ציור השער‪ :‬ר' זלמן קליינמן‬ ‫תקנה זו תצטרף לתקנות נוספות שנקבעו לאחרונה‬ ‫במטרה לשמור על חיי הילדים‪ ,‬כמו החובה לקשור‬ ‫גם את הילדים הנמצאים במושבים האחוריים ואיסור‬ ‫התעסקות בטלפון נייד בזמן הנסיעה‪.‬‬ ‫התורה שקיבלנו בחורב (הוא הר סיני)‪ .‬הצורך ללמוד‬ ‫וללמד ("ושיננתם לבניך ודיברת בם") הוא אין סופי‪,‬‬ ‫מאחר והתורה היא ביטוי לחכמתו האין סופית של‬ ‫הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא האין סופי‪.‬‬ ‫גם מצוות השמיטה וגם מצוות הקהל שבאה בעקבותיה‬ ‫מסמלות תוספת התקדשות והתקשרות אל השם יתברך‪.‬‬ ‫אלא שיש הבדל ביניהן‪ :‬בשנת השמיטה המצווה היא‬ ‫לפרוש מעבודת האדמה‪ ,‬אך עדיין מתעסקים עם תבואה‬ ‫ופירות‪ .‬במעמד 'הקהל'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתנתקים לחלוטין‬ ‫מכל העסקים ומגיעים לשמיעת דברי תורה בבית המקדש‪.‬‬ ‫‪797‬‬ ‫אנו קרובים עתה להארה גדולה שתבהיר לפתע‬ ‫לכולם עד כמה קריטי הוא חינוך על טהרת הקודש‬ ‫לשלום הילד‪ ,‬וממילא לא יצטרכו לחוקק חוקים‪.‬‬ ‫הורים וילדים יקבלו אותו כזכות קיומית אלמנטארית‬ ‫ישירות מהמורה הגדול‪ :‬מלך המשיח‪ .‬כנאמר‪" :‬ילמד‬ ‫כל העם ויורה אותם דרך השם" (משנה תורה‬ ‫לרמב"ם‪ ,‬הלכות תשובה פרק ט הלכה ב)‪.‬‬ ‫פנינת גאולה‬ ‫סביר להניח כי כאשר יתגלה המשיח נברך כולנו‪" :‬שהחיינו וקיימנו‬ ‫והגיענו לזמן הזה"‪ .‬כי אם על כל שמחה מברכים 'שהחיינו' – קל וחומר‬ ‫שנברך כך על השמחה הגדולה ביותר‪ ,‬שמחת הגאולה השלמה‪.‬‬ ‫חול המועד סוכות‬ ‫י"ט תשרי ה'תשע"ו ‪2.10.15‬‬ ‫(שיחת שבת פרשת בראשית תשנ"א (התוועדות א‪ ,‬לא מוגהת)‪ ,‬סעיף ז)‬ ‫‪113‬‬ ‫שנה‬ ‫נא לשמור על קדושת הגליון ⋅ אין המערכת אחראית על תוכן הפרסום‬ ‫לזכות החייל בצבאות‪-‬השם שלום דובער בן מרים שיחי' משטלר‪ ,‬לרגל הולדתו בי"א אלול ה'תשע"ה‪ ,‬לאורך ימים ושנים טובות‬ ‫להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬ ‫ירושלים תל‪-‬אביב‬ ‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬ ‫כניסת השבת ‪17:48‬‬ ‫יציאת השבת ‪18:59‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪19:01‬‬ ‫חיפה‬ ‫באר‪-‬שבע‬ ‫אילת‬ ‫ניו‪-‬יורק‬ ‫‪17:54‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪19:01‬‬ ‫‪18:02‬‬ ‫‪18:58‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪19:14‬‬ ‫מטה משיח שע"י אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש‬ ‫ת‪.‬ד‪ 712 .‬כפר חב"ד ‪ | 60840‬טל' ‪ | 03-9607922‬פקס‪ | 03-9607923 .‬דוא"ל‪m.moshiach770@gmail.com .‬‬ ‫זה קרה באמת‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫מתחברים אל הקדושה שבתורה‬ ‫מבין שלושת הרגלים‪ ,‬דווקא חג הסוכות נקרא "זמן‬ ‫שמחתנו"‪ .‬לפני סוכות התקדשנו ביום הכיפורים וחווינו‬ ‫התרוממות‪-‬רוח עצומה‪ ,‬היטהרות ועדנה בקשר עם‬ ‫הבורא‪ ,‬ובסוכות אנו נותנים ביטוי מעשי חגיגי לחוויה‬ ‫– בקיום מצוות מיוחדות‪ .‬לכן גדולה השמחה ורבה בו‪.‬‬ ‫אל פסגת השמחה מגיעים בסיומו של חג הסוכות –‬ ‫בחג שמחת‪-‬תורה‪ .‬מוציאים מארון‪-‬הקודש את ספרי‪-‬‬ ‫התורה ומפזזים אתם בעליצות – ביטוי לאושר על‬ ‫שבחר בנו הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא מכל העמים ונתן לנו את‬ ‫תורתו‪.‬‬ ‫*‬ ‫מחשבה בוחנת עשויה אולי לקרוא תיגר על כך‬ ‫ששמחת‪-‬התורה מתמצית בריקוד‪ .‬הלוא התורה היא‬ ‫חכמה אלוקית אינסופית‪ .‬ברוב טובו‪ ,‬הואיל הקדוש‪-‬‬ ‫ברוך‪-‬הוא להעניק לנו את האפשרות לטעום ממרחבי‬ ‫חכמתו‪ ,‬ואת השמחה על כך היה עלינו לכאורה לבטא‬ ‫בראש‪-‬ובראשונה ביתר לימוד‪ .‬לימוד שיראה כי אנו‬ ‫מעריכים אל נכון את מעלת התורה ומוקירים זאת על‪-‬‬ ‫ידי התחברות מיטבית לשכליות הנשגבת שבה‪.‬‬ ‫אם כבר לרקוד – לפחות לאחוז את ספרי‪-‬התורה‬ ‫פתוחים‪ ,‬לראות ולהראות את הטקסט הגאוני שזכינו‬ ‫כי ייפול בחלקנו‪ .‬אך לא‪ .‬אנו אוחזים את ספרי‪-‬התורה‬ ‫גלולים ומכוסים‪ ,‬ומקפצים עמם משל היינו ילדים‬ ‫קטנים שלא יודעים איך לבטא את אושרם‪.‬‬ ‫לנו‪ ,‬והקדושה אינה תלויה במידת השכלתנו והבנתנו‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫אנו קושרים את השמחה גם אל הלימוד בתורה‪:‬‬ ‫בשמחת‪-‬תורה מסיימים ופותחים את המחזור השנתי‬ ‫של קריאת כל התורה‪ .‬אך לא זה מוקד השמחה‪ .‬מוקד‬ ‫השמחה נעוץ בקדושה‪ ,‬וזו אינה מותנית בפתיחת‬ ‫הספרים כלל ועיקר‪.‬‬ ‫*‬ ‫את שמחת‪-‬התורה חוגג עם ישראל בכל בתי‪-‬הכנסת‬ ‫שבעולם‪ .‬אולם מי שרוצה להישטף בגלי‪-‬שמחה שאין‬ ‫דומה להם‪ ,‬מוזמן למרכז חב"ד העולמי בניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫המקום המוכר בשם מספרו '‪ .'770‬ההקפות שם‪ ,‬בבית‪-‬‬ ‫מדרשו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪ ,‬הנן שם‪-‬‬ ‫דבר בשמחתן המרקיעה שחקים‪ .‬הן יכולות לשמש‬ ‫בבואה לדברי חז"ל על שמחת בית‪-‬השואבה בבית‪-‬‬ ‫המקדש‪ :‬מי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה‬ ‫מימיו‪.‬‬ ‫במקום זה‪ ,‬בו מופגן במידה יתרה הקשר הנשמתי‬ ‫שלנו אל קדושת התורה – מתקיים מנהג נשגב ומרטיט‬ ‫בשעת קריאת‪-‬התורה‪ :‬על פי הוראת הרבי‪ ,‬נקרא יחד‬ ‫עמו אל התורה האדמו"ר שלפניו‪ ,‬הריי"צ (רבי יוסף‪-‬‬ ‫יצחק) – למרות שמזה זמן רב הסתלקה נשמתו לגנזי‬ ‫מרומים! כבוד קדושת האדמו"ר הריי"צ נקרא בשמו‬ ‫ובשם אביו‪ ,‬ממש כמו בחייו!‬ ‫אלא מסתבר‪ ,‬שהריקוד בספרים סגורים הנו בכוונה‬ ‫מכוונת‪ .‬דווקא כך מסומלת ההערכה הנכונה למעלת‬ ‫התורה‪ .‬כי ייחודיותה של התורה אינה מסתכמת‬ ‫בשכליות נשגבת‪ .‬שיא‪-‬מעלתה – בקדושתה‪ ,‬וזו נשגבת‬ ‫הרבה מעבר לכל ממד של‬ ‫שכל‪ .‬הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא אפף‬ ‫אותנו בקדושה עילאית כאשר‬ ‫נכון שהתורה היא‬ ‫נתן לנו את תורתו – ועל כך‬ ‫"חכמתכם ובינתכם לעיני‬ ‫פסגת אושרנו‪.‬‬ ‫זה לא קורה בכל יום‪ ,‬כי אם בשמחת‪-‬תורה‪ .‬רק ביום‬ ‫בו הנהגתנו אינה מוגבלת לאמות‪-‬המידה של ההיגיון –‬ ‫ניתן על‪-‬ידי הרבי ביטוי להתקשרות נצחית אל התורה‪,‬‬ ‫שמעל לכל היגיון‪.‬‬ ‫נכון שהתורה היא "חכמתכם‬ ‫ובינתכם לעיני העמים" וגם‬ ‫על כך אנו שמחים ומודים‪.‬‬ ‫אבל לא זה העיקר‪ .‬העיקר‬ ‫זו הקדושה העליונה שניתנה‬ ‫העמים" וגם על כך אנו‬ ‫שמחים ומודים‪ .‬אבל לא זה‬ ‫העיקר‪ .‬העיקר זו הקדושה‬ ‫העליונה שניתנה לנו‪,‬‬ ‫והקדושה אינה תלויה במידת‬ ‫השכלתנו והבנתנו בתורה‬ ‫לאנשים כערכנו אין כעת‬ ‫יכולת לחוש באמת ממד על‪-‬‬ ‫שכלי כזה של קשר לתורה‪.‬‬ ‫אנו יכולים רק לסמל אותו‬ ‫בריקוד עם ספרים מכוסים‪.‬‬ ‫אולם בגאולה השלמה נתעלה‬ ‫כולנו מעל למגבלות ההיגיון‬ ‫– ואו‪-‬אז נחוש גם אנו בכל‬ ‫הווייתנו את הקדושה הנשגבת‬ ‫שבתורה‪.‬‬ ‫סודה האפל של‬ ‫האחות‬ ‫לונדון‪ .‬השמיים היו אפרוריים כרגיל‪ .‬אנשים צעדו‬ ‫ברחובות גם כן בארשת קרירה ואפרורית‪ ,‬בהתאמה‬ ‫מושלמת למזג האוויר‪ .‬לפתע‪ ,‬הופרו השקט והאדישות‬ ‫בצעקות רמות‪ .‬יהודי בעל מבטא 'יקה' הרים את קולו‬ ‫במילות גנאי על יהודי אחר עובר אורח‪.‬‬ ‫הלה הביט על ה'יקה' בתימהון גובר‪ .‬לצעקה מה זו‬ ‫עושה? ניסה להבין במה טעה או במה טעה היקה?‬ ‫בוודאי מדובר כאן בשגיאה בזיהוי‪.‬‬ ‫לעיתים זה לקח כמה ימים ולעיתים כמה שבועות‪.‬‬ ‫היהודי המותקף כבר שכח מהתקרית המשונה‪ ,‬אך‬ ‫לא כן היקה‪ ,‬שרק המתין להזדמנות נוספת להתקיף‬ ‫ולצעוק על יהודים בכלל‪ ,‬ואם מדובר ביהודי חרדי –‬ ‫ההתקפה הייתה מתגברת שבעתיים‪.‬‬ ‫אולם היו מפגשים בהם הייתה הנהגתו שונה‪ :‬אם‬ ‫מישהו זוהה על ידו כחסיד של הרבי מליובאוויטש מלך‬ ‫המשיח‪ ,‬הרי שלא רק שאותו יקה לא היה מרים קולו‬ ‫בצעקה‪ ,‬אלא שהיה מושיט ידו בברכה "שלום עליכם"‬ ‫לבבית‪.‬‬ ‫שמעו של אותו יהודי יקה והנהגתו שהייתה לחידה‬ ‫בלתי פתורה הגיע לאוזניו של הרב נחמן סודק (ז"ל)‪,‬‬ ‫מנהל 'בית ליובאוויטש' בלונדון‪ .‬הרב סודק החליט‬ ‫לרדת לעומק ה"סוגייה"‪ .‬כמיטב הנימוסים המקומיים‬ ‫יצר קשר עם אותו יקה‪ ,‬הציג את עצמו והזמין את עצמו‬ ‫אליו לשעת התה המסורתית באחד הימים הקרובים‪.‬‬ ‫מסתבר שהיו לאותו יהודי משקעים קשים‪ ,‬שאותם‬ ‫ביטא בהתפרצויות כלפי אחיו בני עמו‪ .‬אבל החלק‬ ‫המרתק יותר קשור ביחס המיוחד שהעניק לחסידי‬ ‫חב"ד‪.‬‬ ‫הכנסת אורחים וקבלת השכינה‬ ‫בספר ה'זוהר' מובא שבכל יום בחג הסוכות באים לכל‬ ‫סוכה 'אושפיזין' (אורחים) מיוחדים‪ :‬אברהם אבינו‪,‬‬ ‫יצחק אבינו‪ ,‬יעקב אבינו‪ ,‬משה רבינו‪ ,‬אהרן הכוהן‪,‬‬ ‫יוסף הצדיק ודויד המלך‪ .‬בכל יום אחד מהצדיקים‬ ‫הוא האורח העיקרי ואליו מצטרפים האחרים‪ .‬בלילה‬ ‫הראשון ה'אושפיז' העיקרי הוא אברהם אבינו‪,‬‬ ‫שהצטיין בהכנסת אורחים מופלאה‪.‬‬ ‫העולם כולו‬ ‫לדירה כביכול‬ ‫לקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא – כלומר‪ ,‬למקום‬ ‫שבו הוא מתגלה בו במלוא יפעתו – וכעת‪ ,‬כל מקום‬ ‫שבו אנו מקיימים מצוות‪ ,‬הופך למוכשר וראוי להכיל‬ ‫את ההתגלות האלוקית הנשגבת שתשרור בעולם‬ ‫בגאולה‪.‬‬ ‫בהרחבה‪ ,‬ההגדרה 'אורחים' נכונה לגבי עם ישראל‬ ‫בזמן הגלות‪ .‬כל עוד לא בנוי בית‪-‬המקדש ואין אנו‬ ‫"סמוכים על שולחנו" של אבינו – הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‬ ‫– היכן שאנו נמצאים אנו נחשבים לאורחים‪ .‬זהו לא‬ ‫המקום הטבעי שלנו‪.‬‬ ‫אברהם אבינו לימד אותנו כי "גדולה הכנסת אורחים‬ ‫יותר מקבלת פני שכינה"‪ .‬על פי האמור‪ ,‬יש לפתגם‬ ‫זה פירוש נוסף‪ :‬כאשר בני ישראל נמצאים במצב של‬ ‫'אורחים' – בהיותם בגלות – והם מכניסים קדושה לכל‬ ‫מקום בעולם – זה חשוב יותר מהזמן שקדם לכך‪ ,‬בו‬ ‫הם קיבלו את פני השכינה – בבתי המקדש‪ .‬הכנסת‬ ‫אורחים שכזו היא זו שתזַ כה אותנו יותר מכול ב'קבלת‬ ‫פני שכינה' במובן השלם ביותר – בהתגלות הגדולה‬ ‫שתהיה בגאולה השלמה‪.‬‬ ‫אלא שעל אף אי הנוחות הכרוכה בלהיות אורחים‪,‬‬ ‫אומרים חז"ל שיש בכך יתרון גדול‪ :‬כאשר אנו‬ ‫פזורים ברחבי העולם ומקיימים תורה ומצוות‪ ,‬אנו‬ ‫מביאים למקום קדושה אלוקית ומכשירים אותו‬ ‫לקראת הגאולה השלמה‪ .‬בגאולה השלמה יהפוך‬ ‫"אחייני‪ ,‬אותו אני אוהב מאוד‪ ,‬גר בניו יורק"‪ ,‬פתח היקה‬ ‫את סיפורו‪" .‬האחיין נכנס לבית הרפואה לניתוח קל‬ ‫ופשוט‪ .‬לא היו צפויות בעקבותיו הסתבכויות כלשהן‪.‬‬ ‫ניתוח פשוט שבדרך כלל הצדיק את הגדרתו‪ .‬הניתוח‬ ‫עבר בשלום ובהצלחה ואף נקבע מועד לשחרור‪ .‬אלא‬ ‫שלפתע‪ ,‬ללא כל סיבה ניכרת לעין‪ ,‬החל מצבו של‬ ‫אחייני להידרדר‪ .‬גופו‪ ,‬שכבר החלים כמעט לחלוטין‬ ‫מהניתוח‪ ,‬גילה סימני נסיגה ומצבו הלך והחמיר"‪.‬‬ ‫כאן נשבר קולו של היקה הקפדן‪ .‬הוא חזר בתחושתו‬ ‫לאותם ימים קשים‪" .‬ההרעה במצב הייתה משונה ולא‬ ‫(ליקוטי שיחות חלק כט עמוד ‪)354‬‬ ‫מוסברת‪ .‬טובי הרופאים בבית הרפואה הוזעקו אל‬ ‫מיטתו כדי להבין מה הסיבה להידרדרות הפתאומית‪.‬‬ ‫סברות שונות הועלו‪ ,‬הפסיקו תרופה זו‪ ,‬הורידו במינון‬ ‫של תרופה אחרת‪ .‬אולם המצב לא התייצב‪ .‬להפך‪ ,‬הוא‬ ‫הוסיף להידרדר באופן מעורר פליאה‪.‬‬ ‫"חוסר האונים של הרופאים שכנע אותנו שמהם לבד‬ ‫לא תצמח הישועה‪ .‬קרוב‪-‬משפחה מסור החליט‬ ‫להיכנס למפגש עם הרבי ב'יחידות' ולבקש ממנו ברכה‬ ‫לרפואת האחיין‪ .‬האיש הפעיל את כל כובד משקלו‬ ‫כדי לזכות ולהיכנס לרבי במהירות האפשרית‪ .‬זו הייתה‬ ‫משימה לא פשוטה‪ ,‬כפי שאתה בוודאי יודע‪.‬‬ ‫תורות הכניסה אל הרבי‪ ,‬כך אמרו לו‪ ,‬היו‬ ‫תפוסים למשך שלושה חודשים לפחות‪ .‬אך‬ ‫אותו קרוב‪-‬משפחה לחץ והתעקש לקבל תור‬ ‫מיידי‪ ,‬משום שמדובר במקרה חרום אמתי‪.‬‬ ‫"כשנכנס ל'יחידות'‪ ,‬הדחיק האיש את התרגשותו‬ ‫הגואה והחל לתאר את מצבו האנוש של האחיין‪.‬‬ ‫כיצד ניתוח שגרתי פשוט‪ ,‬ממנו כבר החל להחלים‬ ‫יפה‪ ,‬הוביל אותו למצב של כמעט סכנת חיים‪ ,‬וכי‬ ‫לאף אחד מהרופאים אין הסבר לתופעה‪.‬‬ ‫הוראת הרבי הפתיעה בתוכנה הקצר‪ .‬היא הייתה‬ ‫פשוטה מאוד‪ ,‬אך לא מובנת בעליל‪ .‬הרבי הורה‬ ‫להחליף את האחות שמטפלת בחולה‪.‬‬ ‫בני המשפחה הרימו גבה או שתיים‪ .‬להחליף את‬ ‫האחות? היא קבועה בתפקידה ובכלל‪ ,‬מסירותה‬ ‫ניכרת באופן מיוחד‪ .‬מה ההצדקה להחלפה המשונה‬ ‫הזו? מכל מקום‪ ,‬חזקה עליהם מצוותו של הרבי‬ ‫ולמרות חוסר הבנתם – החליפו את האחות‪.‬‬ ‫אך שעות ספורות חלפו מאז שהאחות ה'מסורה'‬ ‫הוחלפה באחרת‪ ,‬והצבע שב ללחייו של החולה‪ .‬כמה‬ ‫שעות אחר כך הוא כבר היה ערני והתיישב על מיטתו‪.‬‬ ‫יום לאחר מכן אי אפשר היה לזהות כי מדובר באותו‬ ‫חולה שהדאיג את המשפחה כולו‪ .‬מצבו הלך והוטב‪.‬‬ ‫סודה האפל של האחות התגלה מהר מאוד‪ .‬מדובר‬ ‫היה באחות גרמנייה‪ ,‬שונאת יהודים מושבעת‪,‬‬ ‫שהחליטה להוסיף לתרופות שמקבל החולה כמות‬ ‫קטנה של רעל בלי לדווח על כך לרופאים‪ .‬היא תכננה‬ ‫להמשיך בכך עד שהוא לא יהיה בין החיים‪ ,‬חלילה"‪.‬‬ ‫היקה סיים את הסיפור המרגש וחייך‪" .‬עתה מבין‬ ‫אדוני מדוע אני מיודד עם חסידי חב"ד? אם זהו כוחו‬ ‫של רבכם‪ ,‬אני מסיר את הכובע גם לפני חסידיו"‪.‬‬