אסף מונד - WordPress.com
22
2 6 . 0 6 . 2 015׀ 7ל י ל ו ת 8
7 8ל י ל ו ת ׀ 2 6 . 0 6 . 2 015
צילום :סם אריקסון ,עיבוד מחשב
' sifrut@yedioth.co.il
כישוף למתקדמים
בית הספר לקוסמים של לב גרוסמן היה גורם להארי פוטר להסמיק .אורגיות ,דיכאונות,
הומואים ,סמים -קבלו את האיש שהחזיר את הפנטזיה לידיהם של המבוגרים
אסף מונד
תבין ,כשכתבתי את 'הקוסר
מים' ,עדיין האמנתי באיזשהו
מקום שיבוא יום שבו אני
אמצא את הדרך לנרניה ,או
שינשוף יביא לי את מכתב הקבלה שלי להוגוורטס",
מסביר לב גרוסמן" .והייתי אז בן ,35כן? לא ילד.
בגלל זה הכתיבה הייתה חשובה לי; זו הייתה הדרך
שלי להתמודד עם העובדה שאני לא הולך לשום
מקום ,שזה מה שיש -ואם אני רוצה קסם אני אצטר
רך למצוא אותו בעולם הזה".
בדיעבד ,אפשר לומר שגרוסמן מצא את
הקסם .עד גי ל 35הוא הספיק לגדול בבית בו�ר
גני־אינטלקטואלי להחריד -בנם של זוג פרופר
סורים לאנגלית ,המשורר אלן גרוסמן והסופרת
ג'ודית גרוסמן ,שקראה לו על שם לב טולסטוי -
לעשות תואר ראשון בהרווארד ותואר שני בייל,
לכתוב למגזינים נחשבים כמו 'טיים' ו'הניו־יורק
טיימס' וגם לפרסם שני רומנים שלא ממש היכו
גלים .אלא שאז ,הוקוס פוקוס :גרוסמן החליט
שהוא כותב ספר פנטזיה ,והפך מפרסומת לגר
בהות מצח לכותב חתרני בז'אנר שגם היום ,למר
רות לא מעט התפתחויות ,מרגיש צורך להתנצל.
"השאיפה שלי הייתה להיות סופר רציני ,כמו
ג'ונתן פראנזן או זיידי סמית' .אלה היו החיים המר
כובדים שלי ,שבהם קראתי ספרים מכובדים .אבל
במקביל היה גם ההרגל המביך הזה שלא הצלחתי
להיפטר ממנו -לקרוא ספרי פנטזיה .גם כשכבר
הייתי סטודנט .הם היו חלק משמעותי מהחיים שלי,
אבל לא העזתי אפילו לחשוב להגיד למישהו שזה
מה שאני קורא .לקח לי הרבה מאוד שנים לצאת
מהארון".
מה גרם לזה ,בסופו של דבר?
"הבת הבכורה שלי ,לילי ,בדיוק נולדה ,וזה
משהו שגורם לך לרצות להיות כן עם עצמך .אתה
לא יכול לעבוד על תינוקת ,והתחלתי לאבד את
היכולת לעבוד על עצמי .כל פעם שכתבתי משפט
שהיה פחות מהאמת ,יכולתי להרגיש אותה מסתר
כלת עליי ומנענעת את ראשה בעצב' ,נו באמת,
אבא .שנינו יודעים שזה חרא' .אתה רוצה שהילד
שלך יהיה מי שהוא ,ולא ינסה להיות מישהו אחר,
ובשביל זה אתה צריך להתחיל להיות עצמך .מבר
חינתי ,לכתוב את 'הקוסמים' היה להתחיל להיות
עצמי .להגיד' ,זה מי שאני ,ולא ממש אכפת לי מה
אנשים אחרים חושבים' .כמובן שזה לא היה נכון -
היה לי אכפת מאוד".
אז קוונטין ,הגיבור של 'הקוסמים' ,הוא בעצם
אתה?
"הלוואי שהוא לא היה ,אבל לצערי כן .בוא
נגיד שהוא גרסה צעירה שלי".
'הקוסמים' ,שהתפרסם לאחרונה בעברית
(הוצאת הקיבוץ המאוחד ,בתרגום גיא הרלינג) ,הפך
להצלחה גדולה כשיצא בארה"ב ב־ ;2009גרר שני
ספרי המשך שהעניקו לגרוסמן את התואר המר
חייב "מחבר טרילוגיה"; וממש עכשיו מצטלם גם
עיבוד של הספר לסדרת טלוויזיה .במבט ראשון,
נדמה שמדובר בפנטזיית נוער מהסוג הסטנדרטי:
קוונטין קולדווטר הוא נער מחונן שמוזמן למבחנים
באוניברסיטת קוסמים סודית ,וכך מופרד מעולמו
הישן לטובת עולם מכושף ומלא הרפתקאות .אבל
מהר מאוד מתברר למה גרוסמן אינו נלהב להזדהות
כקוונטין -כשהספר תופס כיוון ריאליסטי יותר,
והעלילה הופכת לבכחנליה של אלכוהול ,סקס,
סמים ודיכאון.
"אורגיות ספונטניות לא היו מחזה נדיר" ,הוא
כותב על החיים בקמפוס ללימודי קוסמות" .קוונר
טין נתקל בהן פעם או פעמיים בערבים -הם היו
מתכנסים בצירופים שנראו שרירותיים ,בכיתה
ריקה או בחדר השינה של מישהו ,בשרשראות־
אדם אלמוניות למחצה ,מדיהם הלבנים מופשלים
או מופשטים לגמרי ,ובעיניים מזוגגות ומשוער
ממות משכו והתלטפו ופימפמו ,תמיד בשתיקה".
איך לומר ,הארי פוטר זה לא.
"תראה ,אני מעריץ גדול של הארי פוטר ,וגם
של ספרי 'נרניה' והספרים של טולקין ושל פיליפ
פולמן .ובכל זאת תמיד היה לי ברור שיש פער עצום
בין החיים של הדמויות בספרים האלה לבין החיים
האמיתיים .בכל ספרי הפנטזיה שקראתי הבעיות
של הגיבורים היו מפלצות או חורבן העולם ,בכל
הספרים האלה ידעת מי הטוב ומי הרע .תמיד היה
לגיבור איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר לו מה
הוא אמור לעשות .הבעיה שלי בחיים הייתה שלא
ידעתי מה לעשות ,הייתי אבוד ,לא ידעתי מי הטור
בים ומי הרעים ,לא ידעתי אפילו אם אני אחד מהר
טובים או אחד מהרעים .לכן הגיבור שלי לא נלחם
בכוחות הרשע ומציל את העולם ,אלא רק מנסה
להבין מי הוא ומה הוא אמור לעשות עם החיים שלו.
"רציתי לכתוב פנטזיה כמו שכותבים פרור
זה ריאליסטית .לכתוב על קסמים ,אבל לתאר
אותם כמו שהמינגוויי היה מתאר מלחמת שוורים.
לכתוב פנטזיה שתפריך את הקלישאות והסטר
ריאוטיפים שבדרך כלל מוצאים בספרי פנטזיה.
רק כשקראתי את הספר מההתחלה עד הסוף בפעם
הראשונה ,הבנתי כמה הוא מדכא".
יש סופרים שהשפיעו עליך במהלך הזה?
"ההשראה העיקרית שלי היא ג'ורג' ר .ר .מרטין.
עכשיו כולם מדברים כמובן על 'משחקי הכס' ,אבל
הוא התחיל לפרסם את הספרים שעליהם מבוססת
הסדרה כבר ב־ ,1996ובמשך שנים קראתי אותם
והושפעתי מהמורכבות שלהם .מרטין הוא גאון; רק
שיסיים כבר לכתוב את הסדרה הזו .למעשה ,אפשר
לסכם את כל השינוי שעברה הפנטזיה בהבדלים
בין גימלי ,הגמד הלוחם של טולקין ,לבין טיריון
לניסטר ,הגמד ב'משחקי הכס' .כשמרטין כתב על
"בכל ספרי הפנטזיה שקראתי ידעת
מי הטוב ומי הרע .תמיד היה לגיבור
איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר
לו מה הוא אמור לעשות .הבעיה
שלי בחיים הייתה שלא ידעתי מה
לעשות ,לא ידעתי מי הטובים ומי
הרעים ,לא ידעתי אפילו אם אני אחד
מהטובים או אחד מהרעים"
"השאיפה שלי הייתה להיות סופר
רציני ,כמו ג'ונתן פראנזן או זיידי
סמית' .אלה היו החיים המכובדים
שלי ,שבהם קראתי ספרים מכובדים.
אבל במקביל היה גם ההרגל המביך
הזה שלא הצלחתי להיפטר ממנו -
לקרוא ספרי פנטזיה .לקח לי הרבה
מאוד שנים לצאת מהארון"
גמד ,הוא לא כתב על מישהו גס וחזק עם גרזן ביד,
כמו אצל טולקין ,אלא על בנאדם אמיתי שמתמור
דד עם היותו גמד .זה המעבר מעולם דמיוני ופשוט
לעולם אמיתי ומורכב".
עדת המעריצים המתעבה של גרוסמן לא
מסתפקת בכנסים ספרותיים וערבי הקראה ,אלא
גם עוקבת אחר פעילותו הענפה בטוויטר ,אחרי
הבלוג הפעיל שלו ,אחרי כתבות שהוא מפרסם
בשורה ארוכה של עיתונים ומגזינים ,בין השאר
על משחקי מחשב ,בלוגים ותרבות טכנולוגית
בכלל .גרוסמן -בן ,46תושב ברוקלין -הוא
מה שנקרא "אושיית אינטרנט" .וגם האיש שחר
תום על ראיון השער ב'טיים' עם מארק צוקרברג,
כשנבחר לאיש השנה של .2010
אני מנסה להסית אותו נגד ג'ונתן פראנר
זן -אולי הדובר העקשן והשמרן ביותר בגנות
הטכנולוגיה ובעד "העולם הישן" -אבל גרוסמן
מפתיע" :אני חושב שפראנזן צודק".
סליחה?
"פראנזן בורך ביכולת להביע את דעותיו באופן
שגורם לאנשים להתעצבן עליו ,אבל אני לא חושב
שהוא טועה .ממש לא .אני באמת מאוד מתעניין
בטכנולוגיה ,וביליתי לא מעט זמן עם סטיב ג'ובס,
עם ביל גייטס ,עם סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל
אבל לא עשיתי את זה מתוך אהבה גדולה לטרכנולוגיה ,שבעיניי היא מסוכנת מאוד ומשנה את
העולם שלנו במהירות ולא בהכרח באופנים שאנחנו
מבינים .כעיתונאי אני עוקב אחר הטכנולוגיה מתוך
ניסיון להבין את הסכנות שלה ,לא כי אני חושב
שהיא נפלאה".
זה משפיע על כתיבת פנטזיה?
"בהחלט ,ואפשר לראות את זה עוד בקלאר
סיקות של לואיס וטולקין ,שהיו תשובה לשיר
נויים הטכנולוגיים ולתיעוש של תחילת המאה
־הו .20פנטזיה היא ברובה על עולם ללא טכנ�ו
לוגיה :היא שואלת איך היה נראה העולם שלנו
אם היינו מפשיטים אותו מכל הטכנולוגיה ,מה
היינו מרוויחים ומה היינו מפסידים .זו בעיניי גם
אחת הסיבות שאנשים מתעניינים עכשיו יותר
בפנטזיה -הם מתחילים לשאול שאלות על טכו
נולוגיה ,לתהות עד כמה זה רעיון טוב.
"כשאני הייתי ילד ,אם הייתה לך שאלה היית
הולך למילון או לאנציקלופדיה ומוצא את התו
שובה .והייתה רק תשובה אחת .היום אתה הולך
לגוגל ומקבל עשרת אלפים תשובות -כך שהיום
הבעיה היא לא לקבל תשובה ,אלא לבדוק איזו
תשובה נכונה .ולפעמים אתה לא מצליח .כשאו
תה קורא את ספרי 'נרניה' ,למשל ,אתה מקבל
תשובות .ספרי הפנטזיה של היום ,לעומת זאת,
מציגים מצבים מבלבלים .קח לדוגמה את 'משחו
קי הכס' .זה הרי סיפור על משבר ירושה -המלך
מת ,וצריך להחליט מי ינהל את הממלכה .אם
טולקין היה כותב את הספר הזה ,היו בו שני
צדדים -הטובים והרעים .היינו יודעים מי ינצח
בסוף .בספרים של מרטין ,לעומת זאת ,אנחנו לא
יודעים את התשובה .מי צריך להיות המלך -
סטארק? הבחורה עם הדרקונים?"
בגלל זה הגיבור שלך בדיכאון?
"אני חושב שהדיכאון תמיד היה חלק מהפנטזיה,
ואני רק הבאתי אותו מהסאבטקסט אל פני השטח.
תסתכל למשל על מישהו כמו הארי פוטר ,שבתחיו
לת הספר הראשון הוא לחלוטין חלש ,מנוצל ,מוזנח.
הוא מרגיש למעשה כל מה שאדם שסובל מדיכאון
מרגיש .רק כשהוא מגיע להוגוורטס הכל מסתדר,
ואני חושב שרולינג התעלמה בכתיבה שלה מאיך
שזה מרגיש לחיות את החיים שלך כשאתה נעול
בארון .בכלל ,אני חושב שפנטזיה מדברת לאנשים
מדוכאים -התחושה הזו שיש קסם בעולם ,אבל
אתה לא חלק ממנו".
זו גם הסיבה שכתבת דמות של הומו?
"לא חשבתי על זה יותר מדי .מכיוון שחלק
מהחברים שלי הם גייז ,הנחתי שהגיוני שגם
בספר יהיו גייז .זה היה הרבה לפני שרולינג
חשפה שדמבלדור הוא הומו ,אבל בכל מקרה,
אני רציתי לכתוב דמות של הומו שבאמת רוצה
לשכב עם גברים ,שיש לו חיי מין פעילים ,ולא
הומו מתנזר כמו דמבלדור".
ככה יצאה לך פנטזיה עם סצנות של אורגיה
ותיאורים מפורטים של איברי מין של מפלצות.
לא בדיוק ספר לילדים.
"כן ,זה בהחלט לא לילדים .הבת שלי בת ,11
והיא דווקא קראה את 'הקוסמים' ,לצערי .כשילדים
רוצים לקרוא משהו ,די קשה לעצור אותם ,במיוחד
כשיש 50עותקים של הספר מפוזרים ברחבי הבית.
העניין הוא שזה בכוונה לא ספר לילדים .בנרניה,
למשל ,מתואר עולם קסום שמיועד לילדים ,וכו
שאתה מתבגר ומתחיל להתעניין בסקס אסור לך
יותר לחזור לשם .בועטים אותך מנרניה ,והקסם
נגמר מבחינתך .אני רציתי להציג את האפשרות
שהקסם לא נגמר כשאתה מגיע לגיל הבגרות -
יש גם קסם של מבוגרים ,והוא שונה ומורכב יותר,
עשיר יותר ,אבל אמיתי באותה מידה".
זה עדיין ז'אנר של גיקים?
"אני מתגעגע לימים שבהם זה היה גיקי לקו
רוא פנטזיה ,אבל האמת היא שזה כבר לא .החוו
דש השתתפתי בכנס של מו"לים ,שהייתי מועמד
בו לפרס 'ספר השנה' .הסתכלתי על המועמדים
האחרים -היו שם ספרים על אפוקליפסה עתיו
דנית ומלחמות קסמים ,לצד ספרים יותר קונבנו
ציונליים -וזה גרם לי להבין שאני כבר לא יכול
יותר להעמיד פנים שאני אאוטסיידר .אני חלק
ממה שקורה בפנים"† .
הוקוס פוקוס
'הקוסמים' מצליח לשמר את מלוא הקסם של ספרי הפנטזיה לילדים ולנוער,
בלי לרכך לשם כך את העולם או את מעשה ההתבגרות עצמו
בסתר ליבו ,קוונטין קולדווטר כנראה חשד בזה כל הזמן :כשהוא
מגיח לתוך עולם הקוסמים ,הוא מוצא שהמקום אמיתי יותר ,איתן יותר
והרה משמעות יותר מן העולם האמיתי .הוא מתיישב בו בתחושה הידוו
עה שמצא את מקומו ,כמו ילדי משפחת פיוונסי כאשר שבו לנרניה
המראה באחד החדרים מציגה
ָ
או הארי פוטר בהוגוורטס.
חיות
בצורת
שנגזמו
השיחים
עלומה;
לפעמים נוף של גבעה
"בתנועות כבדות ואיטיות מאוד ,כמעט בלתי־ אסף
גדולות זזים
נראות"; הקיץ בעיצומו אף שבעולם החיצון כבר שורר
החורף ("בגדול ,זה לא משהו שצריך לדאוג ממנו ,אבל אנחנו בפיגור
קל אחרי המיינסטרים").
למרות כל האנקדוטות המלבבות האלה ,מגלה קוונטין ,הקסם עצמו
הוא עניין קשה ומפרך ,הדורש משמעת כבירה ,בקיאות בפרטי פרטים
טכניים ,תרגול מתמיד ועוד משהו שלא ניתן להניח עליו את האצבע.
מובן שלא תטעה מי שתחשוב שמדובר גם במטאפורה מושלמת למלאו
כת הכתיבה בכלל ולכתיבה על קסם בפרט.
עצם קיומו של בית ספר כזה לקוסמים מזכיר כמובן את 'הארי פוטר',
אך אף ש'הקוסמים' מזכיר (ולעיתים גם מאזכר) קלאסיקות חדשות וישו
נות של הז'אנר -החל בפוטר ובסדרת ספרי נרניה וכלה באבני דרך
מוכרות פחות ,כמו 'הטחנה המכושפת' של פרויסל – אין שום זיקה בינו
לבין הטרמפיסטים שמנסים לכתוב "עוד הארי פוטר" ,אך בה במידה
עשויים היו לנסות לכתוב עוד 'חמישים גוונים של אפור' או עוד 'קיצור
תולדות הזמן' ,הכל לפי רשימות רבי המכר בתקופה נתונה.
'הקוסמים' אכן היה לרב־מכר ,והוא אכן ספר כובש ומהנה כמתבקש,
אבל ההתבססות שלו על הקלאסיקות אינה נצלנית ואינה מזדמנת,
אלא מהותית .הוא מכונן על כמה מן הקלאסיקות האלה נדבך נוסף
23
ונחוץ מאוד ,לא תמיד נעים ובפירוש לא מרוכך ,ומציג עולם צבעוני
ומפורט ,רב־עוצמה ועתיר המצאות משכנעות ובעלות חשיבות ונפח.
על כך יש להוסיף עוד שני הישגים ראויים לציון .האחד :גרוסמן כותב
כמו אתלט מקצועי ,כלומר ,הוא גורם למלאכה להיראות קלה וכמעט
מובנת מאליה ,נפלאה ובלתי מאומצת .זו כתיבה המבקשת
מאיתנו לרוץ איתה הלאה ולא להתעכב ,אך אם נתעכב
שור
עליה בכל זאת ,נמצא שהיא חריפה ,שנונה ועשויה בקפידה
יוצאת מגדר הרגיל .השני :הוא מצליח להכיל את מלוא
הקסם של מיטב ספרי הפנטזיה המיועדים לילדים ובני נוער ,אך בלי
לרכך לשם כך את העולם ,את הדמויות או את מעשה ההתבגרות עצמו.
למעשה' ,הקוסמים' הוא סיפור על ההתבגרות מן הסיפור ,שאין לה
מנוס אלא להתקיים בתוך הסיפור בעצמה.
ולכן ,בניגוד לכרוניקות של פרידיין או ל'שיר של אש וקרח',
שאין שום צורך להכיר את המיתולוגיה הקלטית או את מלחמות
השושנים (בהתאמה) כדי להעריך אותן כערכן' ,הקוסמים' מיועד
בראש ובראשונה למבוגרים שגדלו על המיתולוגיה המודרנית־יחו
סית המכונה "הקלאסיקות של הז'אנר" :המיתולוגיה של עצם האמונה
הילדית במחוזות קסומים ובבריות קסומות ,ושל הידיעה שמגיע גיל
שבו צריך להרפות מן האמונה הזאת ,משום שאין מדברים על קסם
בחברה מנומסת.
זהו אינו ספר לילדים בגופם .גם לא לילדים ברוחם .זה ספר לילדים
שקראו את עלילות נרניה פעם אחר פעם ,מתחת לשמיכה ,וכבר התגו
לגלו עם השנים לאזרחים יצרניים במידה ,וכעת מסתכלים על העולם
באירוניה זהירה ,בריאליזם מפוכח שיש בו שמץ מרירות ,אפילו ,אבל
נובט רק מן הזרע העיקש של אמונה כמוסה בכל זאת.
22
2 6 . 0 6 . 2 015׀ 7ל י ל ו ת 8
7 8ל י ל ו ת ׀ 2 6 . 0 6 . 2 015
צילום :סם אריקסון ,עיבוד מחשב
' sifrut@yedioth.co.il
כישוף למתקדמים
בית הספר לקוסמים של לב גרוסמן היה גורם להארי פוטר להסמיק .אורגיות ,דיכאונות,
הומואים ,סמים -קבלו את האיש שהחזיר את הפנטזיה לידיהם של המבוגרים
אסף מונד
תבין ,כשכתבתי את 'הקוסר
מים' ,עדיין האמנתי באיזשהו
מקום שיבוא יום שבו אני
אמצא את הדרך לנרניה ,או
שינשוף יביא לי את מכתב הקבלה שלי להוגוורטס",
מסביר לב גרוסמן" .והייתי אז בן ,35כן? לא ילד.
בגלל זה הכתיבה הייתה חשובה לי; זו הייתה הדרך
שלי להתמודד עם העובדה שאני לא הולך לשום
מקום ,שזה מה שיש -ואם אני רוצה קסם אני אצטר
רך למצוא אותו בעולם הזה".
בדיעבד ,אפשר לומר שגרוסמן מצא את
הקסם .עד גי ל 35הוא הספיק לגדול בבית בו�ר
גני־אינטלקטואלי להחריד -בנם של זוג פרופר
סורים לאנגלית ,המשורר אלן גרוסמן והסופרת
ג'ודית גרוסמן ,שקראה לו על שם לב טולסטוי -
לעשות תואר ראשון בהרווארד ותואר שני בייל,
לכתוב למגזינים נחשבים כמו 'טיים' ו'הניו־יורק
טיימס' וגם לפרסם שני רומנים שלא ממש היכו
גלים .אלא שאז ,הוקוס פוקוס :גרוסמן החליט
שהוא כותב ספר פנטזיה ,והפך מפרסומת לגר
בהות מצח לכותב חתרני בז'אנר שגם היום ,למר
רות לא מעט התפתחויות ,מרגיש צורך להתנצל.
"השאיפה שלי הייתה להיות סופר רציני ,כמו
ג'ונתן פראנזן או זיידי סמית' .אלה היו החיים המר
כובדים שלי ,שבהם קראתי ספרים מכובדים .אבל
במקביל היה גם ההרגל המביך הזה שלא הצלחתי
להיפטר ממנו -לקרוא ספרי פנטזיה .גם כשכבר
הייתי סטודנט .הם היו חלק משמעותי מהחיים שלי,
אבל לא העזתי אפילו לחשוב להגיד למישהו שזה
מה שאני קורא .לקח לי הרבה מאוד שנים לצאת
מהארון".
מה גרם לזה ,בסופו של דבר?
"הבת הבכורה שלי ,לילי ,בדיוק נולדה ,וזה
משהו שגורם לך לרצות להיות כן עם עצמך .אתה
לא יכול לעבוד על תינוקת ,והתחלתי לאבד את
היכולת לעבוד על עצמי .כל פעם שכתבתי משפט
שהיה פחות מהאמת ,יכולתי להרגיש אותה מסתר
כלת עליי ומנענעת את ראשה בעצב' ,נו באמת,
אבא .שנינו יודעים שזה חרא' .אתה רוצה שהילד
שלך יהיה מי שהוא ,ולא ינסה להיות מישהו אחר,
ובשביל זה אתה צריך להתחיל להיות עצמך .מבר
חינתי ,לכתוב את 'הקוסמים' היה להתחיל להיות
עצמי .להגיד' ,זה מי שאני ,ולא ממש אכפת לי מה
אנשים אחרים חושבים' .כמובן שזה לא היה נכון -
היה לי אכפת מאוד".
אז קוונטין ,הגיבור של 'הקוסמים' ,הוא בעצם
אתה?
"הלוואי שהוא לא היה ,אבל לצערי כן .בוא
נגיד שהוא גרסה צעירה שלי".
'הקוסמים' ,שהתפרסם לאחרונה בעברית
(הוצאת הקיבוץ המאוחד ,בתרגום גיא הרלינג) ,הפך
להצלחה גדולה כשיצא בארה"ב ב־ ;2009גרר שני
ספרי המשך שהעניקו לגרוסמן את התואר המר
חייב "מחבר טרילוגיה"; וממש עכשיו מצטלם גם
עיבוד של הספר לסדרת טלוויזיה .במבט ראשון,
נדמה שמדובר בפנטזיית נוער מהסוג הסטנדרטי:
קוונטין קולדווטר הוא נער מחונן שמוזמן למבחנים
באוניברסיטת קוסמים סודית ,וכך מופרד מעולמו
הישן לטובת עולם מכושף ומלא הרפתקאות .אבל
מהר מאוד מתברר למה גרוסמן אינו נלהב להזדהות
כקוונטין -כשהספר תופס כיוון ריאליסטי יותר,
והעלילה הופכת לבכחנליה של אלכוהול ,סקס,
סמים ודיכאון.
"אורגיות ספונטניות לא היו מחזה נדיר" ,הוא
כותב על החיים בקמפוס ללימודי קוסמות" .קוונר
טין נתקל בהן פעם או פעמיים בערבים -הם היו
מתכנסים בצירופים שנראו שרירותיים ,בכיתה
ריקה או בחדר השינה של מישהו ,בשרשראות־
אדם אלמוניות למחצה ,מדיהם הלבנים מופשלים
או מופשטים לגמרי ,ובעיניים מזוגגות ומשוער
ממות משכו והתלטפו ופימפמו ,תמיד בשתיקה".
איך לומר ,הארי פוטר זה לא.
"תראה ,אני מעריץ גדול של הארי פוטר ,וגם
של ספרי 'נרניה' והספרים של טולקין ושל פיליפ
פולמן .ובכל זאת תמיד היה לי ברור שיש פער עצום
בין החיים של הדמויות בספרים האלה לבין החיים
האמיתיים .בכל ספרי הפנטזיה שקראתי הבעיות
של הגיבורים היו מפלצות או חורבן העולם ,בכל
הספרים האלה ידעת מי הטוב ומי הרע .תמיד היה
לגיבור איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר לו מה
הוא אמור לעשות .הבעיה שלי בחיים הייתה שלא
ידעתי מה לעשות ,הייתי אבוד ,לא ידעתי מי הטור
בים ומי הרעים ,לא ידעתי אפילו אם אני אחד מהר
טובים או אחד מהרעים .לכן הגיבור שלי לא נלחם
בכוחות הרשע ומציל את העולם ,אלא רק מנסה
להבין מי הוא ומה הוא אמור לעשות עם החיים שלו.
"רציתי לכתוב פנטזיה כמו שכותבים פרור
זה ריאליסטית .לכתוב על קסמים ,אבל לתאר
אותם כמו שהמינגוויי היה מתאר מלחמת שוורים.
לכתוב פנטזיה שתפריך את הקלישאות והסטר
ריאוטיפים שבדרך כלל מוצאים בספרי פנטזיה.
רק כשקראתי את הספר מההתחלה עד הסוף בפעם
הראשונה ,הבנתי כמה הוא מדכא".
יש סופרים שהשפיעו עליך במהלך הזה?
"ההשראה העיקרית שלי היא ג'ורג' ר .ר .מרטין.
עכשיו כולם מדברים כמובן על 'משחקי הכס' ,אבל
הוא התחיל לפרסם את הספרים שעליהם מבוססת
הסדרה כבר ב־ ,1996ובמשך שנים קראתי אותם
והושפעתי מהמורכבות שלהם .מרטין הוא גאון; רק
שיסיים כבר לכתוב את הסדרה הזו .למעשה ,אפשר
לסכם את כל השינוי שעברה הפנטזיה בהבדלים
בין גימלי ,הגמד הלוחם של טולקין ,לבין טיריון
לניסטר ,הגמד ב'משחקי הכס' .כשמרטין כתב על
"בכל ספרי הפנטזיה שקראתי ידעת
מי הטוב ומי הרע .תמיד היה לגיבור
איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר
לו מה הוא אמור לעשות .הבעיה
שלי בחיים הייתה שלא ידעתי מה
לעשות ,לא ידעתי מי הטובים ומי
הרעים ,לא ידעתי אפילו אם אני אחד
מהטובים או אחד מהרעים"
"השאיפה שלי הייתה להיות סופר
רציני ,כמו ג'ונתן פראנזן או זיידי
סמית' .אלה היו החיים המכובדים
שלי ,שבהם קראתי ספרים מכובדים.
אבל במקביל היה גם ההרגל המביך
הזה שלא הצלחתי להיפטר ממנו -
לקרוא ספרי פנטזיה .לקח לי הרבה
מאוד שנים לצאת מהארון"
גמד ,הוא לא כתב על מישהו גס וחזק עם גרזן ביד,
כמו אצל טולקין ,אלא על בנאדם אמיתי שמתמור
דד עם היותו גמד .זה המעבר מעולם דמיוני ופשוט
לעולם אמיתי ומורכב".
עדת המעריצים המתעבה של גרוסמן לא
מסתפקת בכנסים ספרותיים וערבי הקראה ,אלא
גם עוקבת אחר פעילותו הענפה בטוויטר ,אחרי
הבלוג הפעיל שלו ,אחרי כתבות שהוא מפרסם
בשורה ארוכה של עיתונים ומגזינים ,בין השאר
על משחקי מחשב ,בלוגים ותרבות טכנולוגית
בכלל .גרוסמן -בן ,46תושב ברוקלין -הוא
מה שנקרא "אושיית אינטרנט" .וגם האיש שחר
תום על ראיון השער ב'טיים' עם מארק צוקרברג,
כשנבחר לאיש השנה של .2010
אני מנסה להסית אותו נגד ג'ונתן פראנר
זן -אולי הדובר העקשן והשמרן ביותר בגנות
הטכנולוגיה ובעד "העולם הישן" -אבל גרוסמן
מפתיע" :אני חושב שפראנזן צודק".
סליחה?
"פראנזן בורך ביכולת להביע את דעותיו באופן
שגורם לאנשים להתעצבן עליו ,אבל אני לא חושב
שהוא טועה .ממש לא .אני באמת מאוד מתעניין
בטכנולוגיה ,וביליתי לא מעט זמן עם סטיב ג'ובס,
עם ביל גייטס ,עם סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל
אבל לא עשיתי את זה מתוך אהבה גדולה לטרכנולוגיה ,שבעיניי היא מסוכנת מאוד ומשנה את
העולם שלנו במהירות ולא בהכרח באופנים שאנחנו
מבינים .כעיתונאי אני עוקב אחר הטכנולוגיה מתוך
ניסיון להבין את הסכנות שלה ,לא כי אני חושב
שהיא נפלאה".
זה משפיע על כתיבת פנטזיה?
"בהחלט ,ואפשר לראות את זה עוד בקלאר
סיקות של לואיס וטולקין ,שהיו תשובה לשיר
נויים הטכנולוגיים ולתיעוש של תחילת המאה
־הו .20פנטזיה היא ברובה על עולם ללא טכנ�ו
לוגיה :היא שואלת איך היה נראה העולם שלנו
אם היינו מפשיטים אותו מכל הטכנולוגיה ,מה
היינו מרוויחים ומה היינו מפסידים .זו בעיניי גם
אחת הסיבות שאנשים מתעניינים עכשיו יותר
בפנטזיה -הם מתחילים לשאול שאלות על טכו
נולוגיה ,לתהות עד כמה זה רעיון טוב.
"כשאני הייתי ילד ,אם הייתה לך שאלה היית
הולך למילון או לאנציקלופדיה ומוצא את התו
שובה .והייתה רק תשובה אחת .היום אתה הולך
לגוגל ומקבל עשרת אלפים תשובות -כך שהיום
הבעיה היא לא לקבל תשובה ,אלא לבדוק איזו
תשובה נכונה .ולפעמים אתה לא מצליח .כשאו
תה קורא את ספרי 'נרניה' ,למשל ,אתה מקבל
תשובות .ספרי הפנטזיה של היום ,לעומת זאת,
מציגים מצבים מבלבלים .קח לדוגמה את 'משחו
קי הכס' .זה הרי סיפור על משבר ירושה -המלך
מת ,וצריך להחליט מי ינהל את הממלכה .אם
טולקין היה כותב את הספר הזה ,היו בו שני
צדדים -הטובים והרעים .היינו יודעים מי ינצח
בסוף .בספרים של מרטין ,לעומת זאת ,אנחנו לא
יודעים את התשובה .מי צריך להיות המלך -
סטארק? הבחורה עם הדרקונים?"
בגלל זה הגיבור שלך בדיכאון?
"אני חושב שהדיכאון תמיד היה חלק מהפנטזיה,
ואני רק הבאתי אותו מהסאבטקסט אל פני השטח.
תסתכל למשל על מישהו כמו הארי פוטר ,שבתחיו
לת הספר הראשון הוא לחלוטין חלש ,מנוצל ,מוזנח.
הוא מרגיש למעשה כל מה שאדם שסובל מדיכאון
מרגיש .רק כשהוא מגיע להוגוורטס הכל מסתדר,
ואני חושב שרולינג התעלמה בכתיבה שלה מאיך
שזה מרגיש לחיות את החיים שלך כשאתה נעול
בארון .בכלל ,אני חושב שפנטזיה מדברת לאנשים
מדוכאים -התחושה הזו שיש קסם בעולם ,אבל
אתה לא חלק ממנו".
זו גם הסיבה שכתבת דמות של הומו?
"לא חשבתי על זה יותר מדי .מכיוון שחלק
מהחברים שלי הם גייז ,הנחתי שהגיוני שגם
בספר יהיו גייז .זה היה הרבה לפני שרולינג
חשפה שדמבלדור הוא הומו ,אבל בכל מקרה,
אני רציתי לכתוב דמות של הומו שבאמת רוצה
לשכב עם גברים ,שיש לו חיי מין פעילים ,ולא
הומו מתנזר כמו דמבלדור".
ככה יצאה לך פנטזיה עם סצנות של אורגיה
ותיאורים מפורטים של איברי מין של מפלצות.
לא בדיוק ספר לילדים.
"כן ,זה בהחלט לא לילדים .הבת שלי בת ,11
והיא דווקא קראה את 'הקוסמים' ,לצערי .כשילדים
רוצים לקרוא משהו ,די קשה לעצור אותם ,במיוחד
כשיש 50עותקים של הספר מפוזרים ברחבי הבית.
העניין הוא שזה בכוונה לא ספר לילדים .בנרניה,
למשל ,מתואר עולם קסום שמיועד לילדים ,וכו
שאתה מתבגר ומתחיל להתעניין בסקס אסור לך
יותר לחזור לשם .בועטים אותך מנרניה ,והקסם
נגמר מבחינתך .אני רציתי להציג את האפשרות
שהקסם לא נגמר כשאתה מגיע לגיל הבגרות -
יש גם קסם של מבוגרים ,והוא שונה ומורכב יותר,
עשיר יותר ,אבל אמיתי באותה מידה".
זה עדיין ז'אנר של גיקים?
"אני מתגעגע לימים שבהם זה היה גיקי לקו
רוא פנטזיה ,אבל האמת היא שזה כבר לא .החוו
דש השתתפתי בכנס של מו"לים ,שהייתי מועמד
בו לפרס 'ספר השנה' .הסתכלתי על המועמדים
האחרים -היו שם ספרים על אפוקליפסה עתיו
דנית ומלחמות קסמים ,לצד ספרים יותר קונבנו
ציונליים -וזה גרם לי להבין שאני כבר לא יכול
יותר להעמיד פנים שאני אאוטסיידר .אני חלק
ממה שקורה בפנים"† .
הוקוס פוקוס
'הקוסמים' מצליח לשמר את מלוא הקסם של ספרי הפנטזיה לילדים ולנוער,
בלי לרכך לשם כך את העולם או את מעשה ההתבגרות עצמו
בסתר ליבו ,קוונטין קולדווטר כנראה חשד בזה כל הזמן :כשהוא
מגיח לתוך עולם הקוסמים ,הוא מוצא שהמקום אמיתי יותר ,איתן יותר
והרה משמעות יותר מן העולם האמיתי .הוא מתיישב בו בתחושה הידוו
עה שמצא את מקומו ,כמו ילדי משפחת פיוונסי כאשר שבו לנרניה
המראה באחד החדרים מציגה
ָ
או הארי פוטר בהוגוורטס.
חיות
בצורת
שנגזמו
השיחים
עלומה;
לפעמים נוף של גבעה
"בתנועות כבדות ואיטיות מאוד ,כמעט בלתי־ אסף
גדולות זזים
נראות"; הקיץ בעיצומו אף שבעולם החיצון כבר שורר
החורף ("בגדול ,זה לא משהו שצריך לדאוג ממנו ,אבל אנחנו בפיגור
קל אחרי המיינסטרים").
למרות כל האנקדוטות המלבבות האלה ,מגלה קוונטין ,הקסם עצמו
הוא עניין קשה ומפרך ,הדורש משמעת כבירה ,בקיאות בפרטי פרטים
טכניים ,תרגול מתמיד ועוד משהו שלא ניתן להניח עליו את האצבע.
מובן שלא תטעה מי שתחשוב שמדובר גם במטאפורה מושלמת למלאו
כת הכתיבה בכלל ולכתיבה על קסם בפרט.
עצם קיומו של בית ספר כזה לקוסמים מזכיר כמובן את 'הארי פוטר',
אך אף ש'הקוסמים' מזכיר (ולעיתים גם מאזכר) קלאסיקות חדשות וישו
נות של הז'אנר -החל בפוטר ובסדרת ספרי נרניה וכלה באבני דרך
מוכרות פחות ,כמו 'הטחנה המכושפת' של פרויסל – אין שום זיקה בינו
לבין הטרמפיסטים שמנסים לכתוב "עוד הארי פוטר" ,אך בה במידה
עשויים היו לנסות לכתוב עוד 'חמישים גוונים של אפור' או עוד 'קיצור
תולדות הזמן' ,הכל לפי רשימות רבי המכר בתקופה נתונה.
'הקוסמים' אכן היה לרב־מכר ,והוא אכן ספר כובש ומהנה כמתבקש,
אבל ההתבססות שלו על הקלאסיקות אינה נצלנית ואינה מזדמנת,
אלא מהותית .הוא מכונן על כמה מן הקלאסיקות האלה נדבך נוסף
23
ונחוץ מאוד ,לא תמיד נעים ובפירוש לא מרוכך ,ומציג עולם צבעוני
ומפורט ,רב־עוצמה ועתיר המצאות משכנעות ובעלות חשיבות ונפח.
על כך יש להוסיף עוד שני הישגים ראויים לציון .האחד :גרוסמן כותב
כמו אתלט מקצועי ,כלומר ,הוא גורם למלאכה להיראות קלה וכמעט
מובנת מאליה ,נפלאה ובלתי מאומצת .זו כתיבה המבקשת
מאיתנו לרוץ איתה הלאה ולא להתעכב ,אך אם נתעכב
שור
עליה בכל זאת ,נמצא שהיא חריפה ,שנונה ועשויה בקפידה
יוצאת מגדר הרגיל .השני :הוא מצליח להכיל את מלוא
הקסם של מיטב ספרי הפנטזיה המיועדים לילדים ובני נוער ,אך בלי
לרכך לשם כך את העולם ,את הדמויות או את מעשה ההתבגרות עצמו.
למעשה' ,הקוסמים' הוא סיפור על ההתבגרות מן הסיפור ,שאין לה
מנוס אלא להתקיים בתוך הסיפור בעצמה.
ולכן ,בניגוד לכרוניקות של פרידיין או ל'שיר של אש וקרח',
שאין שום צורך להכיר את המיתולוגיה הקלטית או את מלחמות
השושנים (בהתאמה) כדי להעריך אותן כערכן' ,הקוסמים' מיועד
בראש ובראשונה למבוגרים שגדלו על המיתולוגיה המודרנית־יחו
סית המכונה "הקלאסיקות של הז'אנר" :המיתולוגיה של עצם האמונה
הילדית במחוזות קסומים ובבריות קסומות ,ושל הידיעה שמגיע גיל
שבו צריך להרפות מן האמונה הזאת ,משום שאין מדברים על קסם
בחברה מנומסת.
זהו אינו ספר לילדים בגופם .גם לא לילדים ברוחם .זה ספר לילדים
שקראו את עלילות נרניה פעם אחר פעם ,מתחת לשמיכה ,וכבר התגו
לגלו עם השנים לאזרחים יצרניים במידה ,וכעת מסתכלים על העולם
באירוניה זהירה ,בריאליזם מפוכח שיש בו שמץ מרירות ,אפילו ,אבל
נובט רק מן הזרע העיקש של אמונה כמוסה בכל זאת.
© Copyright 2024