לצפייה בעבודתו של חמי ליבנה על היסטוריית הרמת

‫תולדות הרמת המשקולות במדינת ישראל‬
‫במסגרת פרויקט תואר ראשון‬
‫מגיש‪ :‬מנחם ליבנה‬
‫ת‪.‬ז‪)200735363( :‬‬
‫מנחה לפרויקט‪ :‬ד"ר חיים קאופמן‬
‫המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט‬
‫סיוון תשע"ה‬
‫יוני ‪2015‬‬
‫הקדמה‬
‫‪1‬‬
‫עולם הרמת המשקולות משך את ליבי תקופה ארוכה‪ .‬אני מדריך כושר גופני במקצועי ומעבר‬
‫להסמכתי אני מתאמן רבות בחדר הכושר‪ .‬עבודת המשקולות אינה זרה לי והיא חלק מרכזי‬
‫מעולם התוכן שלי‪ .‬בעבודתי ובאימוני קיים קשר אל עולם הרמת המשקולות למרות שאינני מרים‬
‫משקולות מקצועי‪ .‬תחום העיסוק שלי אינו מוגדר כספורט אלה כמקצוע וכדרך חיים‪ .‬אני מאמן‬
‫את כלל האוכלוסייה בהיבט רחב יותר; בריאותי ואסתטי‪ ,‬ומתאמן למטרת פיתוח הגוף‪ ,‬שמירה‬
‫על הבריאות ושיפור יכולות ביצועיות בספורט‪ .‬לכן‪ ,‬טבעי בעיני היה לגלות את עולם הרמת‬
‫המשקולות‪.‬‬
‫ענף הרמת המשקולות כספורט מקצועני הוא ענף מרתק‪ ,‬והתמודדות הספורטאים בו אינה‬
‫פשוטה‪ .‬עליהם לעבור אימונים קדחתניים במשך עשרות שנים‪ ,‬לשמור על משטר תזונתי קשוח‬
‫ולגלות חוסן מנטלי רב‪ .‬חשבתי רבות כיצד אוכל להכיר טוב יותר עולם זה ולהיפתח אליו‪ ,‬מעבר‬
‫לכושר הגופני לכלל האוכלוסייה‪ ,‬לכיוון של הרמת משקולות מקצוענית‪ .‬עבודת הסמינריון נתנה‬
‫לי את הפלטפורמה להכיר עולם שבו התעניינתי זמן רב‪.‬‬
‫למרות שענף הרמת המשקולות מושך את העין‪ ,‬לא בכל יום רואים ספורטאי שמרים משקולת‬
‫השוקלת פי שניים ואף פי שלושה מגופו‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬ענף זה לא זכה בחלוף השנים לחשיפה רבה‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬ולכן אני רואה חשיבות עליונה להביא להכרה בענף ספורט זה במדינה‪ ,‬ולכבד את‬
‫העשייה הסיזיפית של הספורטאים בו‪ .‬אני מאמין שחלק גדול באוכלוסייה נמנע עד היום‬
‫מלהתעניין בעולם זה עקב מחסור בידע‪ ,‬ולכן‪ ,‬חשיפה לעולם התוכן של הרמת המשקולות עשויה‬
‫להעלות את קרנו של הענף בקרב האוכלוסייה בארץ‪.‬‬
‫כמדריך כושר וכאיש חינוך לעתיד‪ ,‬דחיפה של ענפים קטנים והבלטתם‪ ,‬כמו גם הכרת הציבור‬
‫עם ענפי ספורט שאינם כדורסל וכדורגל היא נושא חשוב ביותר‪ .‬עצם העובדה שלא נכתב רבות על‬
‫נושא זה העצימה את הדחף שלי לכתוב עליו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬כתיבת העבודה הייתה הזדמנות בשבילי‬
‫להעשיר את הידע שלי בתחום‪ ,‬ולמרות שההעשרה היא היסטורית‪ ,‬ניתן ללמוד דרכה על אופי‬
‫הענף ולהבין את ההתמודדות בו ואת דרישותיו‪.‬‬
‫בחרתי להתמקד בנעשה מאז תחילת הענף כמקצועי במדינת ישראל‪ ,‬דרך סיפורם של אנשים‪,‬‬
‫אגודות והישגים‪ ,‬שכן אין כמו עובדות בשטח כדי להעיד על נושא מסוים‪ .‬כולי תקווה שהעבודה‬
‫ההיסטורית תשמש אותי גם בפועלי בעתיד‪ .‬אני מתכוון להמשיך ולקדם את ענף הרמת‬
‫המשקולות במדינת ישראל גם לאחר סיומה של כתיבת העבודה‪ .‬אני מאמין שדווקא אנשים כמוני‬
‫הקשורים לעולם הכושר הגופני העממי יכולים לתרום לחשיפה ולקידום ענף הרמת המשקולות‬
‫המקצועי ולקרב אותו אל שאר האוכלוסייה למרות שאיפותיה הסטנדרטיות בתחום‪ .‬על אף‬
‫החשש מהתמודדות עם ענף קטן אשר לא נכתב עליו רבות והיקף החומר הרלוונטי עליו דל יחסית‪,‬‬
‫החלטתי לשים את החששות בצד ולצאת לדרך לטובת מלאכת כתיבת העבודה‪ .‬אוסיף ואומר‬
‫שהיסטוריה כתחום דעת מעניינת אותי מאוד‪ ,‬ולכן נתנה לי הזדמנות פז גם להכיר את ענף הרמת‬
‫המשקולות וגם לעשות הכרות זו דרך ההיסטוריה‪ .‬כאדם שרוב הידע התאורטי שלו בתחום‬
‫הספורט שאוב מהעולם הפיזיולוגי‪ ,‬הביומכני והאנטומי‪ ,‬מדובר בשינוי מרענן ומעשיר‪ .‬אני שמח‬
‫על ההזדמנות שנפלה בחלקי‪ ,‬ועכשיו אצא לדרך‪...‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪2‬‬
‫עמוד‬
‫נושא‬
‫פרק א'‪-‬ראשית הרמת המשקולות בארץ ישראל‪6 ................. 1957-1970-‬‬
‫הרמת משקולות ופוליטיקה ‪7 .........................................................................‬‬
‫הרמת משקולות ונשים ‪7 ...............................................................................‬‬
‫הענף עובר לזירה הבינלאומית ‪8 .....................................................................‬‬
‫המשך התמקצעות הענף ‪11 ............................................................................‬‬
‫פרק ב'‪-‬תור הזהב והדעיכה שאחריו‪13 ................................ 1970-1990-‬‬
‫אולימפיאדת מינכן וטבח י"א הספורטאים‪13 ..........................................1972-‬‬
‫התחרויות הבינלאומיות וההישגים לאחר הטבח במינכן ‪15 ...............................‬‬
‫פרק ג'‪-‬תקווה מול אכזבה‪18 .............................................. 1999-2000-‬‬
‫העלייה מבריה"מ והצערת הענף ‪18 .................................................................‬‬
‫נבחרת ישראל והדרישות ממנה‪21 ..................................................................‬‬
‫התקדמות מול נסיגה ‪22 ................................................................................‬‬
‫פרק ד'‪-‬עם הפנים קדימה‪26 ............................................... 2000-2015-‬‬
‫בין ספורט לביורוקרטיה ‪27 ............................................................................‬‬
‫הרמת משקולות‪-‬לא לצעירים בלבד‪31 ............................................................‬‬
‫המשך פיתוח התחום הנשי בענף‪31 .................................................................‬‬
‫תחרויות והישגים נוספים‪32 ..........................................................................‬‬
‫הרמת משקולות בקהילה ‪34 ..........................................................................‬‬
‫סיכום‪39 ..........................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪41 .................................................................................................‬‬
‫מבוא‬
‫‪3‬‬
‫הרמת המשקולות מהווה ענף ספורט השייך לתחום האתלטיקה הכבדה‪ .‬מטרת הספורטאים‬
‫במסגרת ענף זה היא להרים את המשקל הרב ביותר ביחס למשקל גופם‪ .‬המשקולת עצמה‬
‫מורכבת מפלטות במשקלים שונים המורכבות על מוט ברזל‪ .‬הענף דורש מהספורטאי שילוב של‬
‫טכניקה וכוח רב‪ .‬ניתן למצוא עדות לקיומו של ענף הרמת המשקולות עוד בימי קדם בשני מרכזי‬
‫תרבות גדולים‪ -‬אתונה ורומא‪ .‬מתוארים בכתבים אימוניהם של הגלדיאטורים ברומא אשר שיפרו‬
‫את כוחם בעזרת אבנים גדולות או בעגלה מלאת אנשים‪ .‬אותה אבן או עגלה היו היסוד למשקולת‬
‫המודרנית‪ .‬ענף הרמת המשקולות נכלל גם באולימפיאדת יוון העתיקה אם כי בצורה שונה‬
‫מהמקובל בענף היום‪ .‬גם בתקופה מאוחרת יותר כמו למשל בימי הביניים ישנן עדויות להרמת‬
‫משקולות‪ .‬האבירים נהגו להתאמן בהרמת המשקולות על‪-‬מנת לחשל את גופם לצורך נשיאת‬
‫שריונם הכבד‪ .‬חלוצת הענף בצורתו המודרנית היא צרפת‪ ,‬שבשטחה התקיימה התחרות‬
‫הבינלאומית הראשונה בשנת ‪ .1894‬כמו כן‪ ,‬צרפת הניחה את היסוד לחוקת הענף בשנת ‪.1888‬‬
‫בשנת ‪ 1902‬נערכה אליפות העולם הראשונה בלונדון‪ ,‬שנה הנחשבת כשנת מפתח בענף‪ .‬ב‪1920-‬‬
‫נוסדה ההתאחדות הבינלאומית להרמת משקולות הנחשבת כיום כהתאחדות השלישית בגודלה‬
‫בעולם‪ .‬בשנת ‪ 1924‬נקבע ענף הרמת המשקולות כענף אולימפי קבוע‪ ,‬ולמעשה קיבל את החותמת‬
‫הבינלאומית הסופית‪ .‬תחרויות הרמת המשקולות נחלקות לשני סוגים‪ :‬הנפה ודחיקה‪ .‬בעבר היה‬
‫קיים סינון נוסף‪ -‬סגנון הלחיצה‪ ,‬אך סגנון זה בוטל‪ .‬בסגנון ההנפה על המתחרים להרים את‬
‫המשקולת מעל ראשיהם בתנועה אחת יציבה‪ .‬בסגנון הדחיקה‪ ,‬המתחרים מרימים את המשקולת‬
‫עד עמדת ביניים בה המשקולות מונחות על הכתפיים ולאחר מכן עליהם לעמוד בצורה יציבה‬
‫ולדחוק את המשקולת אל מעל הראש (תדיר‪.)1966 ,‬‬
‫מרבית החומר שניתן למצוא בנושא הרמת המשקולות במדינת ישראל רוכז סביב השנים בתיאור‬
‫תחרויות והישגים של ספורטאים ישראלים בארץ ובעולם‪ ,‬שדרכם ניתן ללמוד על התפתחות הענף‬
‫ברמה במקצועית‪ ,‬על התקדמות הספורטאים הישראלים‪ ,‬על התפתחת האגודות השונות להרמת‬
‫משקולות ועל התוצאות עצמן ‪,‬אותם השיגו הספורטאים לאורך השנים (זמרי ופז‪ ;1987,‬זמרי‪,‬‬
‫‪ ;1988‬דגון ‪ ;1990‬ידיעות הפועל‪.)1967 ,‬‬
‫בעיתונות גם כן פורסמו כתבות רבות בנושאים הסובבים את ענף הרמת המשקולות‪ ,‬כמו למשל‬
‫כתבות אודות הקשיים הכלכליים אותם חווה איגוד הרמת המשקולות ועל מאבקו לטובת גיוס‬
‫כספים‪ ,‬תמיכה ותקצוב‪ .‬לאורך השנים נאבק ענף הרמת המשקולות בארץ על קיומו הכלכלי כענף‬
‫קטן ופחות פופולארי‪ ,‬וזאת למרות שהוא זכה לאורך השנים להצלחות לא מבוטלות ביחס לגודלו‪.‬‬
‫עקב הקשיים הכלכליים‪ ,‬נאלצו לאורך השנים משקולני ישראל להתאמן בתנאים לא אידיאלים‪,‬‬
‫שכללו מחסור במתקנים ובציוד (ויסהוף‪ ;2001 ,‬וינברג‪.)1967 ,‬‬
‫רבות נכתב לאורך השנים על ספורטאים יוצאי ברית המועצות אשר עשו עליה למדינת ישראל‪,‬‬
‫ותרמו לקידום הענף‪ .‬בעקבות העלייה הרוסית נקלטו בארץ ספורטאים ברמה מקצועית גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬ספורטאים בעלי ניסיון רב יותר שסחפו אחריהם את ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל‬
‫קדימה (דגון‪ ;1990 ,‬דגון‪ ;1992 ,‬אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫כתבות רבות ניתן למצוא בנושא רצח י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן ‪ .1972‬רצח‬
‫הספורטאים הוא אירוע שהשפיע רבות על ענף הרמת המשקולות בישראל עקב הירצחם של‬
‫שלושה משקולנים ישראלים באולימפיאדה זו‪ .‬בשל כך‪ ,‬חומר רב בנושא הרמת במשקולות‬
‫‪4‬‬
‫במדינה נמצא בזיקה לחומר שפורסם בנושא הרצח‪ .‬אזכורים רבים נעשו לאורך ההיסטוריה‬
‫בנושא אולימפיאדת מינכן ‪ ,1972‬שדרכם ניתן להבין את השלכות האירוע על הרמת המשקולות‬
‫במדינה (זמרי‪ ;1988 ,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫הסיקור שנעשה למשקולני ישראל לאורך השנים לא התרכז בסיקור מקצועי בלבד‪ ,‬אלא נגע בין‬
‫היתר גם לפרשיות אישיות‪ ,‬שרובן הגדול עסק בהישגי הספורטאים אל מול השימוש בסמים‪ .‬נושא‬
‫הסימום נפוץ בחומר הנכתב על תחום הרמת המשקולות במדינה‪ ,‬ולעיתים אף הושם עליו דגש רב‬
‫יותר מאשר על הישגי הענף עצמו מבחינה מקצועית‪ .‬בין היתר‪ ,‬תוארו השלכות המעשה ודרכי‬
‫הטיפול השונות על‪-‬ידי איגוד הרמת המשקולות במדינה (זמרי ופז‪ ;1994 ,‬אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫נושא המזרח התיכון ויחסי מדינת ישראל עם שכנותיה תפס גם הוא מקום בדיווחים לאורך‬
‫השנים‪ ,‬כשבמסגרתו תוארו הליכים אותם ביצע איגוד הרמת המשקולות במדינה כנגד איגוד‬
‫הרמת המשקולות הפלסטיני‪ ,‬ומאבק נגד הכנסת הרשות הפלסטינית כחברה באיגוד הרמת‬
‫המשקולות האירופי (קרן צבי‪ .)1962 ,‬כמובן שלעיתים בעקבות המצב הרגיש הופעל חרם על‬
‫מדינת ישראל וניסיונות להרחיקה מהשתתפות בתחרויות בינלאומיות שונות‪ ,‬אך איגוד הרמת‬
‫המשקולות נאבק כנגד ניסיונות אלו בזירה הבינלאומית (פתאל‪ ;1962 ,‬זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫בשנים האחרונות נכנסו מדיות חדשות לעולם התקשרות‪ -‬האינטרנט בכלל וה"פייסבוק" בפרט‪.‬‬
‫כיום ניתן למצוא מידע באתר הרשמי של התאחדות הרמת המשקולות‪ ,‬בדף ה"פייסבוק" של‬
‫האיגוד ובדפי "פייסבוק" שונים של המשקולנים הפעילים בענף‪ .‬כחלק מהמידע מסופר על הקמת‬
‫אגודות חדשות‪ ,‬על תחרויות בולטות ועל ספורטאים שהגיעו לשיאים ולהישגים בולטים‪ ,‬ועל‬
‫פעולות הנעשות במטרה להרחיב את הענף ולגייס ספורטאים חדשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסופר על פעילויות‬
‫שונות בקהילה ועל החיבור שנוצר בשנים האחרונות עם הציבור הרחב (איגוד הרמת המשקולות‪,‬‬
‫‪ ;2015‬ליטבינוב‪.)2015 ,‬‬
‫בכל הנוגע לתחום הנשי בענף‪ ,‬לא נמצא חומר רב על כך‪ ,‬והיקף פעילותו לאורך השנים נותר‬
‫מצומצם‪ .‬אמנם נכתב על תחרויות שבהן השתתפו נשים‪ ,‬וצוינו שיאים והישגים כלשהם‪ ,‬אך‬
‫בעיקר בפנים הארץ (ידיעות אחרונות‪ ;1999 ,‬היפש‪ ;2002 ,‬וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫מטרת עבודת המחקר ההיסטורית היא לסקור את האירועים‪ ,‬התחרויות וההישגים הבולטים‬
‫שהיו חלק מענף הרמת המשקולות לאורך השנים‪ ,‬המציינים אבני דרך בהתפתחות הענף‪ .‬מטרה‬
‫נוספת היא להציג ספורטאים ודמויות בולטים שהשפיעו ותרמו לקידום הענף במרוצת השנים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬העבודה מעוניינת לחשוף את הקשיים בהקמת הענף‪ ,‬המאפיינים ענף ספורט קטן במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬שמרביתם נובעים מבעיות תקצוב שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטרת נוספת של העבודה היא לבדוק‬
‫את השפעות העליות על הענף ולהתייחס לספורט הנשים הנמצא בצמיחה‪ .‬העבודה תכלול בתוכה‬
‫מגמות שונות שהתרחשו בענף לאורך השנים‪ ,‬שדרכן ניתן ללמוד על הנעשה בענף לאורך‬
‫ההיסטוריה הקצרה שלו במדינה‪.‬‬
‫הפרק הראשון בעבודה דן בראשית ענף הרמת המשקולות בישראל בין השנים ‪,1957-1970‬‬
‫ומתאר את תחילת דרכו‪ .‬הפרק סוקר את אבני הדרך המשמעותיים בענף‪ ,‬מתאר תחרויות שונות‬
‫בארץ ובעולם ואליפויות שונות שהיוו את נקודת הפתיחה בענף‪ .‬דרך פרק זה ניתן לראות את‬
‫האירועים השונים שהובילו להתפתחות הענף בשנים הראשונות להקמתו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הפרק השני בעבודה דן בתור הזהב והדעיכה שאחריו בין השנים ‪ ,1970-1990‬ומתאר בהרחבה‬
‫את דור הספורטאים של שנות ה‪ 70-‬ואת השתתפותם באולימפיאדת מינכן ‪ .1972‬כמו כן‪ ,‬הפרק‬
‫עוסק ברצח י"א הספורטאים במינכן ומתאר את השפעות רצח זה על הענף‪ .‬הפרק מסתיים‬
‫בסקירת הפעולות והאמצעים שננקטו בענף על‪-‬מנת לאושש אותו‪ ,‬ומדבר על נקודות האור בשנות‬
‫ה‪ ,80-‬כחלק מהתהליך החזרת עטרה ליושנה‪.‬‬
‫הפרק השלישי בעבודה דן בתקווה מול אכזבה בין השנים ‪ ,1990-2000‬ועוסק בקליטת עולים‬
‫חדשים למדינת ישראל ובשילובם בענף הרמת המשקולות במדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפרק מתאר עשור בו‬
‫משקולני ישראל הגיעו להישגים משמעותיים ברמה אירופאית ועולמית‪ .‬לצד ההישגים והתפתחות‬
‫בענף‪ ,‬הפרק עוסק גם במספר פרשיות שהשפיעו על ענף הרמת המשקולות‪ ,‬ובמרכזן פרשיות‬
‫סימום‪ ,‬ומתאר גם את המשך המאבק הכלכלי של הענף ואת הקונפליקטים שלעיתים נוצרו בין‬
‫משקולנים בכירים לאיגוד‪.‬‬
‫הפרק הרביעי והאחרון בעבודה דן בהפנים קדימה בין השנים ‪ ,2000-2015‬ומתאר את הפעולות‬
‫שנעשו בשנים האחרונות על‪-‬מנת לקדם את ענף הרמת המשקולות בארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרק עוסק‬
‫בפתיחתו של הענף אל כלל האוכלוסייה‪ ,‬ובהשתלבותו בקהילה ובבתי‪-‬הספר בשנים האחרונות‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הפרק מתאר תחרויות‪ ,‬ספורטאים והישגים בולטים מהשנים האחרונות ואת המשך‬
‫המאבק של הענף על קיומו מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫לעבודה סמינריונית היסטורית בנושא הרמת המשקולות מגבלות רבות‪ .‬ראשית‪ ,‬לא נכתב רבות‬
‫על הענף וקיים קושי באיסוף החומר‪ ,‬שברובו לקוח מן העיתונות‪ .‬בכדי לאסוף חומר זה היה צורך‬
‫להסתמך על כתבות עיתונות שנאספו לאורך השנים בארכיונים השונים‪ .‬ענף הרמת המשקולות‬
‫הוא ענף ספורט קטן שזכה לאורך השנים לסיקור מועט מאוד בתקשורת בכלל ובעיתונות בפרט‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬אופיים של העוסקים במלאכת הרמת המשקולות הוא צנוע ומופנם‪ ,‬ולכן לא הופץ‬
‫חומר רב בנושא הרמת המשקולות לאורך השנים‪ .‬חלק מהמידע לוקט על‪-‬ידי הצלבות מידע שונות‬
‫מתחרויות‪ ,‬משיאים יבשים ומשמות של ספורטאים מובילים בענף לאורך השנים‪ .‬ועדיין‪ ,‬למרות‬
‫כל המגבלות‪ ,‬העבודה הסמינריונית מקיפה שנים רבות ומהווה סקירה היסטורית רחבה של‬
‫הנעשה בענף לאורך השנים‪.‬‬
‫פרק א'‪-‬ראשית הרמת המשקולות בארץ ישראל‪1970-1957-‬‬
‫‪6‬‬
‫ענף הרמת המשקולות החל את פעולתו בארץ ישראל בשנת ‪ .1957‬עד שנה זו עסקו בענף זה‬
‫מספר מועט של אנשים בסניפי הפועל‪ :‬הפועל חיפה והפועל תל אביב‪ .‬נערכה התארגנות מסוימת‬
‫בגימנסיה הרצליה‪ ,‬אך שנה זו מהווה את הפתיח לענף בישראל (הועדה להרמת משקולות‪.)1966 ,‬‬
‫יעקב שפרינגר‪ ,‬מחלוצי הענף במדינה‪ ,‬עלה לארץ בשנת ‪ ,1957‬וקיבל על עצמו את תפקיד המאמן‬
‫הארצי באיגוד הרמת המשקולות‪ .‬כבר בשנה זו אירגן תחרות של הרמת משקולות במכביה ה‪.5-‬‬
‫במכביה זו שבר יצחק ברגר מאמריקה את השיא העולמי‪ ,‬וכמו כן הצליח שפרינגר להכשיר‬
‫באותה שנה ספורטאים חדשים שזכו במקומות הראשונים בכינוס ספורט הפועלים בלינץ'‪,‬‬
‫אוסטריה‪ .‬לדברי שפרינגר עם כניסתו לתפקיד‪ ,‬היה מדובר בחומר אנושי מצוין‪ ,‬שבעזרת השקעה‬
‫נכונה שתתחיל מגילאי נוער‪ ,‬ניתן יהיה להגיע תוך שנים לא רבות להישגים יפים בענף (בירב‪,‬‬
‫‪.)1960‬‬
‫כעבור שנתיים מתחילת הפעילות של ענף הרמת המשקולות בארץ‪ ,‬נערכה הופעה ראשונה מחוץ‬
‫לגבולות המדינה‪ .‬בשנת ‪ 1959‬יצאו לראשונה את הארץ שלשה משקולנים לכנס ספורט הפועלים‬
‫שנערך בלינץ שבאוסטריה‪ .‬המשקולנים זכו להישגים נאים‪ :‬אדוארד מרון במשקל תרנגול וגזי‬
‫כהן במשקל נוצה זכו במדליית הזהב‪ .‬מפעלי הרמת המשקולות של ארגון הפועל היו מהמפעלים‬
‫המרכזיים בהם השתתפו משקולני ישראל בשנים הראשונות לענף (הועדה להרמת משקולות‪,‬‬
‫‪.)1966‬‬
‫בשנת ‪ 1960‬נערכה לראשונה אליפות קבוצתית בהרמת משקולות‪ .‬בתואר האלופה זכתה קבוצת‬
‫הפועל תל‪-‬אביב‪ ,‬וכך הפכה להיות אלופת המדינה הראשונה בהרמת משקולות‪ .‬שש שנים חלפו עד‬
‫קיום האליפות הקבוצתית השנייה‪ .‬קבוצת הפועל תל‪-‬אביב הייתה דומיננטית לאורך שנות ה‪-60‬‬
‫וזכתה פעם נוספת באליפות השנייה (זמרי‪ ;1988 ,‬בן גל‪.)2014 ,‬‬
‫המשך ישיר להישגי הענף בראשית דרכו התבטא בהשתתפות בתחרות הגדולה מכולן‪-‬‬
‫האולימפיאדה‪ ,‬כשלראשונה הופיעו שני משקולנים מישראל באולימפיאדת רומא ב‪ ,1960-‬ומאז‬
‫נפתחה הדלת הבינלאומית עבור המשקולנים הישראלים‪ .‬אחד המשקולנים היה אדוארד מרון‪,‬‬
‫ספורטאי ערבי‪ ,‬והיחיד מבני המיעוטים במשלחת‪ .‬אדוארד יליד חיפה‪ ,‬החל את דרכו במכון‬
‫שמשון‪ ,‬וכשלוש שנים לפני האולימפיאדה החל לעסוק ברצינות בהרמת משקולות‪ .‬מרון היה‬
‫הספורטאי הראשון מהמגזר שייצג את ענף הרמת המשקולות הישראלי באולימפיאדה (הועדה‬
‫להרמת משקולות‪ ;1966 ,‬זמרי‪ ;1988 ,‬בן שלום‪.)1960 ,‬‬
‫המשקולן השני היה גזי כהן‪ ,‬עולה מעירק אשר עבד כהכרח במדפיס הממשלתי‪ ,‬והחל גם הוא‬
‫לעסוק בספורט בצורה מקצוענית כשלוש שנים לפני האולימפיאדה (הועדה להרמת משקולות‪,‬‬
‫‪ ;1966‬זמרי‪ ;1988 ,‬בן שלום‪.)1960 ,‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ -60‬נאלצה מדינת ישראל להתמודד לא אחת עם הדרת הספורט הישראלי‬
‫מהזירה הבינלאומית על בסיס לאומני‪ .‬כך היה גם באליפות העולם אשר התקיימה בג'אקארטה‪,‬‬
‫כשהנבחרת הישראלית לא הוזמנה להשתתף בה‪ .‬ההתאחדות הבינלאומית היחידה שנתנה גיבוי‬
‫‪7‬‬
‫מלא לישראל ועמדה לצידה כנגד ההחלטה על אי‪-‬שיתופה באליפות העולם בג'אקארטה הייתה‬
‫ההתאחדות הבינלאומית להרמת משקולות שהסירה את חסותה מהתחרות ולא הכירה‬
‫במשחקים‪ .‬מדובר בהישג משמעותי ליוסף גוטפרוינד‪ ,‬נציג ישראל בקונגרס ההתאחדות‬
‫בבודאפשט‪ .1962 ,‬נושא זה הועלה בראש רשימת הדיונים בקונגרס‪ .‬ההתאחדות הבינלאומית‬
‫להרמת משקולות הביעה התנגדות חריפה להדרת נבחרת ישראל מהתחרות‪ ,‬וראתה בכך צעד‬
‫מפלה ולא שוויוני‪ .‬כמו כן‪ ,‬דנו בקונגרס על אליפות העולם האמורה להיערך בשנת ‪ .1965‬לאירוח‬
‫האליפות הציגו את מועמדותן מצרים‪ ,‬פרס ובולגריה‪ .‬בשיחה שערך גוטפרוינד עם הנציג הפרסי‬
‫התבקש האחרון לפנות לנציג המצרי ולהזהירו שאם מצרים לא תבטל את מועמדותה לאירוח‬
‫האליפות תיווצר בעיה בהזמנת המשלחת הישראלית לאליפות‪ .‬בעקבות כך ביטל הנציג המצרי‬
‫את מועמדות ארצו (פתאל‪.)1962 ,‬‬
‫הרמת משקולות ופוליטיקה‬
‫בשנת ‪ 1962‬פנתה ההתאחדות לספורט בישראל להתאחדות הבינלאומית להרמת משקולות‬
‫במחאה על צירוף פלשתינה להתאחדות להרמת משקולות‪ .‬המחאה הוגשה לאחר שהתברר‬
‫בקונגרס בבודאפשט שצירופה להתאחדות הרמת המשקולות עומד להישקל מחדש‪ .‬הטענה‬
‫המרכזית של ההתאחדות לספורט בישראל‪ ,‬טענה שתחזור גם בעתיד לבוא היא שאין לצרפה שכן‬
‫היא אינה מדינה (קרן צבי‪.)1962 ,‬‬
‫בשנה זו התקיים אימון של המשקולנים הישראליים לקראת המפגש הבין‪-‬ארצי עם נבחרת‬
‫תורכיה‪ .‬כארבעה עשר ספורטאים התאמנו לקראת מפגש זה‪ ,‬אשר התקיים באיסטנבול על‪-‬פי‬
‫הזמנת התורכים‪ .‬המשקולנים הישראליים התאמנו תחילה רק בשבתות‪ ,‬ובהמשך התקיימו‬
‫אימונים מרוכזים בווינגייט ושתי תחרויות מבחן לקראת ההתמודדות עם תורכיה‪ .‬על‪-‬פי הנתונים‬
‫שנאספו על‪-‬ידי המשלחת הישראלית‪ ,‬נראה היה שנתוניה של הנבחרת התורכית זהים לנבחרת‬
‫הישראלית בהתאם להישגי העבר (חדשות הספורט‪.)1962 ,‬‬
‫הרמת משקולות ונשים‬
‫בנוגע להרמת המשקולות בקרב נשים במדינת ישראל‪ ,‬מדובר בסיפורה של תקווה שלום‬
‫שפורסם בשנת ‪ .1962‬שלום היא אם לארבעה ילדים והתאמנה בהרמת המשקולות‪ .‬היא פגשה את‬
‫בעלה בשער העלייה‪ ,‬ויחדיו הקימו מכון להרמת משקולות‪ .‬תקווה שימשה כמאמנת הרמת‬
‫משקולות לנערות במכון זה‪ .‬למרות הלידות המשיכה להתאמן בהרמת המשקולות מידי יום‪,‬‬
‫והרימה משקל של כ‪ 40-‬ק"ג ואף יותר‪ .‬ענף הרמת המשקולות הוא ספורט המזוהה עם גברים‪,‬‬
‫וישנה נציגות דלה לספורט הנשי בענף זה‪ .‬תקווה הייתה חריגה בנוף עולם הרמת המשקולות‪,‬‬
‫וכאשר נשאלה האם אינה מפחדת לעסוק בספורט המזוהה עם גברים השיבה‪" :‬אני מרגישה על‬
‫אף העיסוק שלי כאישה לכל דבר" (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫הענף עובר לזירה הבינלאומית‬
‫משקולנים ישראלים השתתפו לראשונה באליפות העולם בשנת ‪ .1963‬באליפות זו זכו אדוארד‬
‫מרון ואלי אשכנזי במקומות ‪ 10‬ו‪ 17-‬בהתאמה‪ .‬הרמה המקצועית באליפויות העולם גבוהה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ונבחרת ישראל היא נבחרת צעירה שעמדה בפניי אתגר משמעותי‪ -‬השתלבות ראשונה של ענף‬
‫הרמת המשקולות הישראלי חסר הניסיון (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫המפגש הראשון של משקולני ישראל בזירה הבינלאומית כקבוצה התקיים במאי ‪ 1964‬בפריס‪,‬‬
‫בין נבחרת הפועל מישראל לבין נבחרת פועלי צרפת‪ ,‬והסתיים בהצלחה רבה‪ .‬ספורטאי הפועל‬
‫גברו על הספורטאים הצרפתיים בצורה חד‪-‬משמעית‪ ,‬וזאת למרות העובדה שהתייצבו לתחרות‬
‫לאחר טיסת לילה ממושכת שהתקיימה שעות לא רבות לפני התחרות‪ .‬אחד משופטי התחרות היה‬
‫יהודה מינץ‪ ,‬מאמן ושופט ותיק מהפועל חיפה‪ ,‬שאף הוזמן להיות שופט ראשי בתחרות (ידיעות‬
‫הפועל‪.)1966 ,‬‬
‫ההופעה השנייה של משקולני ישראל בזירה הבינלאומית כקבוצה נערכה באותה שנה‪ ,‬בחודש‬
‫יולי‪ .‬התחרות נערכה בליז' במסגרת חגיגות לציון ‪ 60‬שנה לקיום הפ‪.‬ס‪.‬ס‪ .‬בטורניר זה לקחו חלק‬
‫נבחרות חזקות מגרמניה המזרחית‪ ,‬בלגיה וצרפת‪ .‬גם במפגש זה גילו משקולני ישראל עליונות‬
‫וזכו בארבעת המקומות הראשונים‪ .‬בתוך כך שופרו שלושה שיאיים ישראליי ‪ -‬ויקטור נפתלי‬
‫בלחיצה (‪ 105‬ק"ג)‪ ,‬יוסף רומנו בדחיקה (‪ 127.5‬ק"ג) ואלי חודורוב בלחיצה (‪ 126‬ק"ג)‪ .‬גם בתחרות‬
‫זו שימש מינץ כשופט (ידיעות הפועל‪.)1966 ,‬‬
‫הליגה הארצית להרמת משקולות המשיכה בפעילותה‪ ,‬ובמסגרתה השתתפו שמונה סניפים של‬
‫אגודת הפועל‪ .‬הדומיננטית מבין הסניפים הייתה קבוצת הפועל תל אביב‪ .‬עוד באותה שנה‬
‫התקיימה אליפות ישראל בהרמת משקולות לנוער‪ ,‬ובסוף חודש יולי נערך מבחן ארצי לבוגרים‪.‬‬
‫מטרת המבחן הייתה לבחור את סגל נבחרת ישראל‪ .‬הסגל הארצי התאמן אחת לשבועיים במכון‬
‫ווינגייט‪ .‬כעת‪ ,‬ענף הרמת המשקולות עמד בפני הרחבה‪ -‬קיום ליגה ארצית קבוצתית (ידיעות‬
‫הפועל‪.)1965 ,‬‬
‫אחרי הכנות רבות שנערכו כחודשיים וכללו אימוניים שבועיים‪ ,‬מחנות אימון והתגברות על‬
‫בעיות ארגון‪ ,‬יצאה באוקטובר ‪ 1965‬משלחת של משקולנים מהפועל לתחרויות על אליפות העולם‬
‫בפרס‪ .‬המשלחת כללה שלושה משקולנים‪ -‬סוקולסקי‪ ,‬נפתלי ורומנו‪ ,‬ושפרינגר כמאמן הנבחרת‪.‬‬
‫הספורטאי אלי אשכנזי היה צריך להצטרף למשלחת גם כן אך לא יצא בסופו של דבר עקב‬
‫דרישות כספיות שהעמיד‪ .‬המשלחת התקבלה בצורה יפה‪ ,‬ואת פניהם קיבלו נציגים מההתאחדות‬
‫הפרסית‪ ,‬נציגי שגרירות ישראל ויהודי המקום‪ .‬באליפות שאורגנה ברמה גבוהה לקחו חלק כ‪25-‬‬
‫מדינות מהטובות בעולם‪ .‬על המשלחת הישראלית הוטלו שתי משימות‪ :‬ייצוג ספורטיבי וייצוג‬
‫לאומי בקונגרסים השונים‪ .‬בקונגרס שנערך בצמוד לאליפות‪ ,‬הצליחו נציגי המשלחת הישראלית‬
‫לבטל את קבלת פלשתין להתאחדות הבינלאומית להרמת משקולות‪ .‬חברי המשלחת הסבירו שלא‬
‫קיימת מדינה פלשתינית ולכן הפלשתינים לא יכולים להיות חברים בהתאחדות בינלאומית‬
‫(ידיעות הפועל‪.)1965 ,‬‬
‫בהצבעה שנערכה תמכו כ‪ 24-‬מדינות‪ .‬בקונגרס שנערך באסיה כיומיים לאחר מכן‪ ,‬הוחלט‬
‫שלאליפות אסיה בבנקגוק יש להזמין את כל המדינות השייכות להתאחדות הבינלאומית (ידיעות‬
‫הפועל‪.)1965 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫באליפות ישראל ‪ ,1966‬אשר נערכה באולם היובל בקריית חיים ואורגנה על‪-‬ידי הפועל קריית‬
‫חיים‪ ,‬הושגו תוצאות משמעותיות‪ .‬כאחד עשר ספורטאים חצו את גבול ‪ 300‬הק"ג‪ .‬סניפי הפועל‬
‫הצטיינו באליפות וביניהם הפועל תל‪-‬אביב‪ ,‬הפועל קריית חיים והפועל עכו‪ .‬עוד באותה שנה‬
‫התקיימו שני מפעלי הדרכה בהרמת משקולות‪ :‬קורס שופטים וקורס מדריכים להרמת משקולות‪.‬‬
‫הקורסים נערכו במכון ווינגייט בהדרכתו של יעקב שפרינגר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החלה התרחבות‬
‫לפריפריה והקמת מחלקה להרמת משקולות באור יהודה‪ .‬שני כינוסים באתלטיקה כבדה נערכו‬
‫במכון ווינגייט על‪-‬מנת להעלות את המודעות לענף‪ ,‬והוחלט להפעיל שתי ליגות ארציות; ליגה‬
‫לאומית וליגה א' (ידיעות הפועל‪.)1966 ,‬‬
‫הפעילות בענף חזרה בשנת ‪ 1967‬לאחר שנפסקה בעקבות מלחמת ששת הימים ופגרת הקיץ‪.‬‬
‫החלה התגברות הפעילות בענף והקמת מחלקות חדשות בסניפי הפועל בבאר יעקב‪ ,‬בקיבוץ שריד‬
‫ובפתח תקווה‪ .‬בחודש אוגוסט נערכה האליפות השנתית של הפועל‪ ,‬כשבפעם הראשונה האליפות‬
‫נערכה בשני שלבים‪ :‬שתי תחרויות שיכללו חצאי גמר בבית‪-‬שמש ובקרית חיים‪ ,‬ותחרות גמר‬
‫באולם הפועל בתל‪-‬אביב‪ .‬באליפות הושגו תוצאות טובות וביניהן שיא ארצי של זאב פרידמן‬
‫ממרכז הפועל (תדיר‪ .)1967 ,‬ענף הרמת המשקולות עמד בפני הרחבה‪ -‬קיום ליגה ארצית‬
‫קבוצתית (ידיעות הפועל‪.)1966 ,‬‬
‫ביום שבת בבוקר‪ ,1967 ,‬התכנס לאימון במכון ווינגייט סגל של ספורטאים מרימי משקולות‪,‬‬
‫והחל אימון מרוכז למיטב משקולני ישראל בהדרכתו של המאמן הלאומי יעקב שפרינגר‪ .‬האימון‬
‫נפתח בדבריו של דוד תדיר רכז האתלטיקה הכבדה‪" :‬הסגל ימנה בוגרים ונערים ויתאמן לקראת‬
‫תחרויות בארץ ובחו"ל כאשר המטרה העיקרית היא השתתפות באליפות העולם ביפן"‪ .‬בגלל‬
‫קשיים רבים של מחסור בציוד ומכשור וחוסר במתקן אימון מתאים‪ ,‬האימונים של הסגל‬
‫התקיימו אחת לחודש‪ .‬אימוני המשקולנים נערכו באחד מאולמי ההתעמלות בווינגייט‪ .‬הפעם‬
‫סרבו מנהלי המקום לתת את האולם לצורך אימון זה בטענה שהמשקולנים שברו אותו במהלך‬
‫האימון‪ ,‬ולכן נאלצו הספורטאים בלית ברירה לקיים את האימון בחדר המדרגות של בנין‬
‫המזכירות‪ .‬מקום האימון היה קטן וצר‪ ,‬ונוצר קושי בהכלת כל הספורטאים‪ .‬לדברי המשקולנים‪,‬‬
‫עצוב היה לראות שמונה ספורטאים מתאמנים על שתי משקולות בלבד בחדר מדרגות‪ .‬לא היו‬
‫תנאים נוחים לאימונים‪ ,‬הקהל לא בא לתחרויות‪ ,‬וצריך היה להגדיל את הענף ולהרבות‬
‫בתחרויות בינלאומיות לחשיפתו (וינברג‪.)1967 ,‬‬
‫אליפות הרמת המשקולות שנערכה בשנת ‪ 1967‬הייתה האליפות הגדולה ביותר שנראתה בארץ‬
‫מאז ראשית הקמת הענף‪ ,‬וחל במסגרתה שיפור רב בתוצאות ובמספר המשתתפים‪ .‬באליפות זו‬
‫נשברו כאחד עשר שיאים לאומיים‪ ,‬חלקם בקנה מידה עולמי לשנים ההן‪ .‬מבין אחד עשר‬
‫השיאים‪ ,‬שישה מהם היו שיאי בוגרים וחמישה היו שיאי נוער‪ .‬אגודת הפועל המשיכה להיות‬
‫האגודה הדומיננטית שזכתה ברוב תארי האליפות‪ .‬מששת שיאי הבוגרים שלושה שיאים היו של‬
‫הפועל ושלושה של מכבי‪ .‬כל חמשת שיאי הנוער בחזקת הפועל (ידיעות הפועל‪.)1967 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫ראשי הענף ראו באליפות זו כמפתח לענף‪ ,‬ובתקופה קצרה הגיע להישגים יפים‪ .‬לדבריהם‪ ,‬כדאי‬
‫להשקיע בענף קטן זה ולהפוך אותו לאחד מענפי הדגל במדינה (שם‪ .)1967 ,‬לאחר שנים של‬
‫הקמה‪ ,‬השתתפות בתחרויות בארץ ובעולם וצבירת ניסיון‪ ,‬הוסיפה נבחרת ישראל בשנת ‪ 1967‬אבן‬
‫דרך נוספת לציון‪ .‬נבחרת ישראל קיימה את התחרות הבין‪-‬ארצית הראשונה שלה בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בתחרות זו גברה נבחרת ישראל על נבחרת איטליה בתוצאה ‪ .3:4‬בעשרים השנים שחלפו מתחרות‬
‫ראשונה זו השתתפה ישראל ב‪ 9-‬אליפויות נוספות (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1968‬הגיעה לארץ נבחרת הרמת המשקולות של נורבגיה לצורך קיום תחרות בין‪-‬ארצית‬
‫בין שתי הנבחרות‪ .‬המשלחת הנורבגית כללה שבעה ספורטאים‪ ,‬מאמן‪ ,‬שופט וראש משלחת‪.‬‬
‫המשלחת הנורבגית הגיעה במסגרת טיול מאורגן‪ ,‬והספורטאים השתכנו במלון "סביון" בנתניה‪.‬‬
‫לספורטאים הנורבגים היה קושי בהסתגלות לחום הארץ ישראלי‪ ,‬אך למרות זאת גילו‬
‫הספורטאים הנורבגים אופטימיות לקראת המפגש‪ .‬נשיא ההתאחדות הנורבגית להרמת‬
‫משקולות‪ ,‬גונר אופלויאק‪ ,‬ציין שאין בידו מידע על הנבחרת הישראלית אך לאור תוצאת נבחרת‬
‫ישראל בניצחון ‪ 3:4‬על נבחרת איטליה‪ ,‬ניכר שמדובר בנבחרת טובה (חדשות הספורט‪.)1968 ,‬‬
‫משקולני ישראל הכניעו את הנורבגים בתוצאה ‪ 2:5‬ושברו שלושה שיאיים ישראלים‪ .‬לתחרות זו‬
‫שהתקיימה בירושלים באולם "מיטשל" לא הגיעו צופים רבים‪ .‬התחרות אורגנה בסדר מופתי‬
‫ונערכה כ‪ 5-‬שעות‪ .‬הקהל לא שמר על שקט באולם שהלך והתרוקן עוד יותר לקראת השעה ‪.12‬‬
‫ויקטור נפתלי בלט בתחרות זו עם שני שיאיים ישראליים במשקל קל לחץ ‪ 130‬ק"ג ובקרב שלוש‬
‫(לחיצה‪ ,‬הנפה‪ ,‬דחיקה) קבע שיא של ‪ 357.50‬ק"ג‪ .‬הנורבגים שהיו עצבניים יותר מהישראלים‬
‫נכשלו כבר בפתיחה במשקלים הקלים‪ ,‬דבר שהעניק לנבחרת הישראלית עליונות לאורך התחרות‬
‫(ברקוביץ‪.)1968 ,‬‬
‫אחת מאליפויות העולם החשובות ביותר הייתה אליפות העולם בוורשה ‪ .1969‬הייתה זו‬
‫האליפות הראשונה בה התחרו במשקלים החדשים‪ -‬משקל זבוב ומשקל סופר כבד‪ .‬האליפות‬
‫שמרה על רמה טובה‪ .‬המשלחת הישראלית לאליפות זו כללה את דוד תדיר שהיה ראש המשלחת‪,‬‬
‫יעקב שפרינגר מאמן המשלחת ואת המשקולנים זאב פרידמן ויוסף רומנו‪ .‬עדי ברנה אמור היה‬
‫להצטרף למשלחת‪ ,‬אך חלה יומיים לפני התחרות (זמרי ופז‪.)1978 ,‬‬
‫את ההישג המשמעותי ביותר השיג זאב פרידמן‪ -‬מקום ‪ 7‬מבין ‪ 14‬ספורטאים‪ ,‬כאשר השאיר‬
‫מאחור אלופים מארצות שונות‪ .‬זהו ההישג הטוב ביותר שהושג אי‪-‬פעם על‪-‬ידי מרים משקולות‬
‫ישראלי באליפות העולם‪ .‬יוסף רומנו הופיע במשקל בינוני ונפסל בסגנון הדחיקה‪ .‬הישגיו בלחיצה‬
‫ובהנפה היו טובים מאוד (זמרי ופז‪.)1978 ,‬‬
‫שלוש מדליות זהב היו מנת חלקם של המשקולנים הישראליים במכביה השמינית אשר‬
‫התקיימה ב‪ .1969-‬התחרויות עצמן לא עמדו ברמה הגבוהה‪ ,‬והישגי התחרות הן של הישראליים‬
‫‪11‬‬
‫והן ברמה הכללית לא היו מספקים‪ .‬האכזבה בנבחרת ישראל שררה עקב פסילתו של זאב פרידמן‬
‫בסגנון הראשון בו התחרה במכביה‪ -‬סגנון הלחיצה‪ .‬למרות שההישגיים הספורטיביים היו דלים‪,‬‬
‫למכביה קיימת חשיבות רבה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬במסגרת התחרות נרקמו קשרים חברתיים רבים‪,‬‬
‫והתהדק הקשר בין יהודים בתפוצות למדינת ישראל‪ .‬לתחרות חשיבות בחשיפת ענף הרמת‬
‫המשקולות לעולם ובהמשך ההתמקצעות בו‪ .‬באיגוד הרמת המשקולות הביעו תקווה שיראו‬
‫בקרוב את הספורטאים היהודים שהתחרו במכביה שבים לארץ ויתיישבו בה דרך קבע‪ ,‬שכן עליית‬
‫משקולנים מחו"ל הייתה עשויה לקדם את ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל (שולמן‪.)1969 ,‬‬
‫המכביה של ‪ 1969‬שימשה כגשר בין ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל לבין הגולה‪ .‬ניתן‬
‫לראות זאת בסיפורו של טדי קפלן‪ .‬קפלן‪ ,‬לימים מרים משקולות שזכה באליפות ישראל‪ ,‬השתתף‬
‫בעשר מכביות וזכה במדליות רבות באליפויות עולם ואירופה לסניורים‪ .‬לאליפות זו הגיע טדי‬
‫קפלן כנציג דרום אפריקה‪ .‬באליפות זו פגש טדי קפלן את דוד ברגר שייצג את ארה"ב בהרמת‬
‫המשקולות‪ ,‬ובשיחה שנערכה בין השניים סיפר ברגר על כוונתו לעלות לישראל‪ .‬השיקול לעלות‬
‫נעשה מתוך שיקול מקצועי‪ .‬ב‪ 1972-‬אמורה להיערך אולימפיאדה במינכן שבגרמניה‪ ,‬ובנבחרת‬
‫ארה"ב משקולן נוסף בקטגורית המשקל של ברגר שספק אם יוכל לגבור עליו‪ .‬לכן עשה שיקול‬
‫פשוט‪ ,‬שאם יעלה לישראל‪ ,‬יוכל לייצג את נבחרת ישראל באולימפיאדה במינכן‪ ,‬מאחר והסיכוי‬
‫לייצג את נבחרת ישראל באולימפיאדה גבוה מהסיכוי לייצג את נבחרת ארה"ב‪ ,‬ולכן עלה ארצה‪.‬‬
‫כך עשה קפלן בהמשך בשנת ‪( 1970‬מידן‪.)2006 ,‬‬
‫המשך התמקצעות הענף‬
‫במחצית חודש דצמבר ‪ 1969‬התקיימה תחרות בהרמת משקולות באולם הפועל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫התחרות נקראה "צעד ראשון על הבמה"‪ .‬באליפות לא השתתפו משקולנים רבים‪ ,‬אך התוצאות‬
‫היו מכובדות‪ .‬זו הפעם הראשונה בה התקיימה בישראל תחרות בקטגוריית המשקל החדש‪,‬‬
‫"משקל זבוב"‪ .‬נקבעו ארבעה שיאי יסוד במשקל זבוב עד ‪ 52‬ק"ג על‪-‬ידי יונה נפתלי‪ ,‬והסניף‬
‫שהצטיין בתחרות היה סניף הפועל פתח תקווה (שולמן‪.)1969 ,‬‬
‫המשך ההתמקצעות חל בשנת ‪ ,1970‬שבה לראשונה בתולדות ענף הרמת המשקולות בארץ נערך‬
‫מחנה אימון בחו"ל‪ .‬מחנה האימון נערך ‪ 17‬ימים במנהיים שבגרמניה המערבית‪ .‬הישראלים‬
‫התאמנו עם הספורטאים הגרמנים תחת שרביטו של אחד המאמנים הטובים ביותר‪ ,‬אלוף העולם‬
‫לשעבר טומי קונו‪ .‬האימונים התקיימו כפעמיים ביום‪ ,‬לפני ואחרי הצהריים‪ .‬לפני הצהריים הושם‬
‫דגש על כושר גופני וטכניקת הרמה‪ ,‬ובאימון שלאחר הצהריים הושם הדגש על ביצוע קרב שלוש‬
‫אולימפי ועל טקטיקה לקראת המפגש עם יוון (שפרינגר‪.)1970 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫במסגרת המחנה השתתפו המשקולנים במספר הרצאות של טומי קונו‪ .‬מקום האימונים היה נוח‬
‫ביותר עם תנאים טובים‪ ,‬מחנה אימון מקצועי‪ ,‬ובמסגרתו אורגנה תחרות מבחן ידידותית עם‬
‫הגרמנים שמטרתה הייתה לבחון את הצלחת מחנה האימונים לקראת המפגש עם יוון (שפרינגר‪,‬‬
‫‪.)1970‬‬
‫לאחר אימונים והכנות רבים‪ ,‬נערכה באתונה באוגוסט ‪ 1970‬תחרות בין‪-‬ארצית מול נבחרת יוון‪.‬‬
‫בתחרות זו השיגה נבחרת ישראל ניצחון כאשר גברה על נבחרת יוון בתוצא ‪ .3:4‬התחרות‬
‫התקיימה בשטח פתוח במגרש כדורסל ותחת מזג אוויר חם‪ ,‬ובאצטדיון נכחו כ‪ 1000-‬צופים‪.‬‬
‫בתחרות שפטו שני שופטים; מהארץ ומיוון‪ .‬התחרות הייתה צמודה מאוד והוכרעה ברגע האחרון‬
‫(שפרינגר‪.)1970 ,‬‬
‫לצד צעדים משמעותיים של הענף קדימה‪ ,‬ניתן היה לראות גם צעדים לאחור‪ ,‬וזאת בתחרות‬
‫חשובה אשר האירה פנים לא אחת לענף הרמת המשקולות במדינת ישראל במשך שנות קיומה‪.‬‬
‫נבחרת ישראל נדחקה החוצה מאליפות אסיה בהרמת משקולות‪ .‬אליפות זו שתוכננה להתקיים‬
‫בפרס בוטלה בטענה של מחסור במדינות אשר נרשמו להשתתפות בה‪ .‬את ארגון התחרות נטלה‬
‫לעצמה אחת ממדינות רוסיה האסיאנית‪ ,‬ונבחרת ישראל לא הוזמנה להשתתף באליפות זו‪.‬‬
‫במכתב שנשלח מפרס למדינות החברות בהתאחדות האסיאנית להרמת המשקולות נכתבה‬
‫הבקשה שלא להשתתף באליפות אשר בה ישתתפו המדינות אינדונזיה ואפגניסטן עקב אי‪-‬תשלום‬
‫מסים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מדינות אלו הוזמנו לאליפות אסיה וישראל כאמור נשארה בחוץ‪ .‬הרוסים‬
‫בחרו להתעלם מהנבחרת הישראלית‪ .‬חיים גלובינסקי‪ ,‬יושב ראש ההתאחדות לספורט הגיב‬
‫להדרת הנבחרת ואמר‪" :‬לא ניסע למקום בו אנו לא רצויים" (חדשות הספורט‪.)1970 ,‬‬
‫פרק זה ייחתם עם סיפורו של טדי קפלן‪ .‬בשנת ‪ 1970‬עלה ארצה מדרום אפריקה מרים‬
‫המשקולות טדי קפלן‪ ,‬וציין את קשיי קליטתו בארץ‪ .‬ספורט הרמת המשקולות נחשב לספורט‬
‫נחות ולא פופולארי‪ .‬למרות זכיותיו במכביה ובאליפות ישראל כמספר פעמים נשאר קפלן אנונימי‪.‬‬
‫המדליות בהן זכה לא זכו לכותרות בעיתון‪ ,‬ולאורך כל תקופת אימוניו באגודת מכבי תל‪-‬אביב‬
‫נאלץ להתמודד עם קשיי הפרנסה שבענף‪ .‬הוא נאלץ לעבוד בעבודות מקבילות‪ ,‬דבר שהקשה על‬
‫קיום האימונים וההתקדמות בענף (מידן‪.)2006 ,‬‬
‫פרק ב'‪-‬תור הזהב והדעיכה שאחריו‪1990-1970-‬‬
‫תחילת שנות ה‪ 70-‬נחשבות בעיני רבים כשנים הטובות ביותר של ענף הרמת המשקולות‪ .‬בשנים‬
‫אילו ישראל הגיעה להישגים משמעותיים הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית‪ .‬לאחר‬
‫מספר שנים של הקמה וגדילה‪ ,‬הופיעו בשנים אלו ספורטאים אשר נחשבים עד ימים אלה‬
‫מהספורטאים המובילים בענף‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההתעניינות בקרב הציבור והתקשורת גדלה‪ ,‬אולם‪ ,‬את‬
‫שנים אלה ליוותה גם טראומה לאומית גדולה שממנה הושפע מאוד ענף הרמת המשקולות‪ -‬רצח‬
‫י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן ‪ ,1972‬טראומה שלאחריה הענף לא נותר כשהיה (בן גל‪,‬‬
‫‪ ; 2014‬זמרי‪ ;1988 ,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫באליפויות אסיה לאורך השנים זכו משקולני ישראל להצלחה רבה‪ .‬ההישגים של המשקולנים‬
‫הישראלים היו מרשימים בקנה מידה בינלאומי וזאת בניגוד להישגיהם באליפויות העולם‪ .‬כבר‬
‫באליפות הראשונה ביבשת אסיה בה השתתפה נבחרת ישראל‪ ,‬היא זכתה להישגים מרשימים‪.‬‬
‫האליפות נערכה בשנת ‪ ,1971‬ובמסגרתה השיגו דוד ברגר ועדנן חודורוב מדליות כסף וזאב‬
‫פרידמן זכה במדליית הארד (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫אולימפיאדת מינכן וטבח י"א הספורטאים‪1972-‬‬
‫הישג השיא הספורטיבי של שנות ה‪ 70-‬היה ההשתתפות באולימפיאדת מינכן ב‪ ,1972-‬בה יצאו‬
‫את הארץ שלושה משקולנים לייצג את מדינת ישראל‪ .‬שלושת הספורטאים היו דוד ברגר‪ ,‬יוסף‬
‫רומנו וזאב פרידמן‪ .‬מדובר בכמות שיא של ספורטאים מענף הרמת המשקולות אשר יצאו לייצג‬
‫את ישראל באולימפיאדה אחת‪ .‬יוסף רומנו שימש גם כמאמן באליפות זו‪ .‬אל השלושה התלווה‬
‫יעקב שפרינגר‪ ,‬מאמן להרמת משקולות ושופט בינלאומי וטוביה סוקולסקי‪ ,‬מאמן להרמת‬
‫משקולות‪ .‬מנהל המשלחת למינכן היה שמואל ללקין (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫הדגל האולימפי הוכתם ב‪ 5-‬בספטמבר ‪ 1972‬במינכן‪ ,‬כשי"א ספורטאים‪ ,‬מאמנים ושופטים‬
‫ישראליים נרצחו במהלך המשחקים האולימפיים‪ .‬רצח זה נחשב לטרגדיה בינלאומית בכלל‬
‫ולטרגדיה ישראלית בפרט‪ .‬לאחר הרצח המשחקים נמשכו כרגיל מתוך רצון של הועד האולימפי‬
‫הגרמני והועד האולימפי הכללי להמשיך בשגרת החיים ולא לתת לאירוע מסוג זה להשפיע על‬
‫הספורט‪ .‬בבוקר החמישי בספטמבר ‪ ,1972‬פרצו טרוריסטים ערביים אל הכפר האולימפי במינכן‪,‬‬
‫וחדרו אל הביתן ברחוב קונלי ‪ 31‬בכפר האולימפי‪ ,‬בו התאכסנו הספורטאים הישראליים‪ .‬הראשון‬
‫לזהות את הטרוריסטים היה יוסף גוטפרוינד‪ ,‬מאמן ההיאבקות‪ .‬לקול צעקותיו של גוטפרוינד‬
‫ורעש היריות‪ ,‬התעוררו כמה מחברי המשלחת הישראלית‪ .‬גוטפרוינד ניסה לחסום בעזרת גופו את‬
‫הטרוריסטים מלהיכנס אל הביתן‪ ,‬ובמהלך ההשתלטות ותוך כדי מאבק נרצחו משה וינברג‪,‬‬
‫המאמן הלאומי בהיאבקות ויוסף רומנו (זמרי‪ ;1988 ,‬זמרי ופז‪ ;1975 ,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫היחידי שניצל הודות לצעקותיו של גוטפרוינד היה מאמן המשקולות טוביה סוקולסקי ‪ ,‬שבנוסף‬
‫לכך היה ניצול שואה‪ .‬בעקבות הטראומה אותה עבר בשואה נהג טוביה סוקולסקי להכין דרכי‬
‫מילוט מבעוד מועד‪ .‬לכל מקום אליו נסע התכונן לתרחיש הגרוע ביותר‪ ,‬מה שהציל בסופו של דבר‬
‫את חייו‪ .‬סוקולסקי ברח דרך חלון החדר בעודו מחזיק בזוג מכנסיים בלבד (בן גל‪ ;2014 ,‬פורת‬
‫ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫הטרוריסטים תפסו את הספורטאים ומאמניהם‪ ,‬כבלו אותם וכלאו אותם באחד מחדרי‬
‫המשלחת‪ .‬הם דרשו כ‪ 200-‬מחבלים ערבים ואת הטסתם מישראל למדינה ערבית תמורת שחרור‬
‫הספורטאים‪ .‬הם איימו שאם לא יענו לבקשתם עד השעה ‪ 12‬בצהריים‪ ,‬יוצאו להורג שניים‬
‫‪14‬‬
‫מהישראלים החטופים‪ ,‬ובכל שעה נוספת יוצאו להורג שניים נוספים‪ .‬ראש ממשלת ישראל דאז‬
‫גולדה מאיר‪ ,‬הציעה לגרמנים שיתוף פעולה בניסיון לחלץ את הספורטאים הישראלים (זמרי‪,‬‬
‫‪ ;1988‬זמרי ופז‪;1975 ,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬החל משא ומתן עם הטרוריסטים‪ ,‬בו בזמן ששוטרים גרמניים לבושים בבגדי אימון‬
‫של ספורטאים כיתרו את ביתן המשלחת הישראלית‪ .‬הגרמנים נעזרו במתווך מצרי‪ ,‬שהציע לשלם‬
‫כל מחיר תמורת שחרור בני הערובה‪ ,‬הצעה שנענתה בסירוב‪ .‬לאחר שעות מייגעות ומורטות‬
‫עצבים‪ ,‬הסכימו המחבלים להטסתם למדינה ערבית עם הישראלים כבני ערובה‪ .‬בשעות הלילה‬
‫הוצאו תשעה מהספורטאים וחוטפיהם מהחדר בו נכלאו‪ ,‬ועברו לפינה בכפר האולימפי בה המתינו‬
‫להם מסוקים‪ .‬הישראלים הובלו תחת איומיהם של הטרוריסטים‪ ,‬וכשהמסוקים נחתו בשדה‬
‫תעופה צבאי‪ ,‬ניסתה המשטרה הגרמנית לחלצם‪ .‬ניסיון זה לא צלח ובמהלך ניסיון ההשתלטות על‬
‫המחבלים נרצחו החטופים הישראלים לאחר פיצוץ המטוס בו הוחזקו‪ .‬בקרב נהרגו חמישה‬
‫מחבלים ושוטר גרמני (זמרי‪ ;1988 ,‬זמרי ופז‪ ;1975 ,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫הידיעות והשמועות אודות המתרחש נפוצו לכל עבר‪ .‬אחר הצהריים הודיע נשיא הוועד‬
‫האולימפי אוורי בראנדג' על הפסקת התחרויות למשך ‪ 24‬שעות וקיום טקס זיכרון באצטדיון‬
‫האולימפי ב‪ 6-‬לספטמבר‪ ,‬וזאת במטרה להציג את חוסנה של הרוח האולימפית‪ .‬נשיא ארה"ב דאז‬
‫ריצ'ארד ניקסון‪ ,‬הביע תחושת זעם עמוקה מהמעשה ושחיין העבר מארק ספיץ' שזכה בשבע‬
‫מדליות זהב המריא ממינכן ללונדון מחשש לפגיעה בו עקב היותו יהודי (פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫אירוע זה ייזכר לעד כטראומה גדולה ומשפיעה על ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל‪ ,‬אשר‬
‫לקח מספר שנים רב כדי להתאושש ממנה‪ .‬גם להישגים שהגיעו בשנים שלאחר הרצח לא היה די‬
‫בכדי לאושש את הענף (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫כשנתיים לאחר הטבח במינכן‪ ,‬איגוד הרמת המשקולות במדינת ישראל שלח כארבעה‬
‫משקולנים לאליפות העולם במאנילה‪ .‬מדובר באלכס מנדל‪ ,‬שלמה פרויד‪ ,‬שלמה בן לולו ומנחם‬
‫ברקוביץ‪ .‬אלכס מנדל דורג במקום העשירי עם הישג של ‪ 240‬ק"ג‪ ,‬שלמה פרויד דורג במקום האחד‬
‫עשר עם הישג של ‪ 282‬ק"ג‪ ,‬שלמה בן לולו דורג במקום השבעה עשר עם הישג של ‪ 270‬ק"ג ואילו‬
‫מנחם ברקוביץ פסל ולא דורג (זמרי ופז‪.)1980 ,‬‬
‫רבים היו האירועים אשר הונצחו והוזכרו בהם חללי מינכן ‪ .1972‬בשנת ‪ 1975‬התקיימה במדינת‬
‫ישראל תחרות הנצחה לזכר י"א חללי מינכן‪ .‬זוהי התחרות הראשונה במסגרת המפעל הבינלאומי‬
‫להנצחת הספורטאים‪ ,‬שהיוותה דגל לתחרויות‪ ,‬מפעלים ואירועי הנצחה רבים שנערכו לזכר‬
‫החללים‪ .‬לישראל היו כשישה ספורטאים שהוכרזו כמנצחים במשקלים שונים במפעל‪ .‬באביב של‬
‫‪ 1977‬בשנה זו נקבעה תחרות נוספת למפעל ההנצחה (זמרי ופז‪ ;1977 ,‬בן גל‪.)2014 ,‬‬
‫התחרויות הבינלאומיות וההישגים לאחר הטבח במינכן‬
‫לא אחת מצפים מספורטאי להוות דוגמא אישית ולהתנהג במקצוענות כלפי המקצוע וכלפי‬
‫תרבות הספורט‪ .‬סביב אליפות העולם בברית המועצות ‪ ,1975‬התרחשה תקרית לא נעימה‪ .‬חברי‬
‫‪15‬‬
‫המשלחת הישראלית בהרמת משקולות השתתפו בהתגוששות עם שוטרים סובייטים בפיקניק‬
‫שיצא משליטה‪ .‬לדבריהם‪ ,‬ההתגוששות נכפתה עליהם‪ ,‬בהתנהגותם לא היה כל פסול והשוטרים‬
‫המקומיים נטפלו אליהם‪ .‬יו"ר ההתאחדות לספורט יצחק פוקס‪ ,‬זימן אליו את מאיר משל‪ ,‬ראש‬
‫המשלחת הישראלית בהרמת משקולות‪ ,‬שליווה את הנבחרת בברית המועצות על‪-‬מנת לתת‬
‫הסברים‪ .‬בסופו של דבר תקרית זו הסתיימה בבירור ובמילוי דו"ח (וילנצ'יק ‪.)1975,‬‬
‫המשחקים האולימפיים במונטריאול ‪ 1976‬היו משחקים אולימפיים הנחשבים למוצלחים ביותר‬
‫עבור הספורטאים של המשלחת הישראלית‪ .‬נבחרת ישראל לא זכתה במדליה אולימפית‪ ,‬אך‬
‫כאחד עשר ספורטאים בודדים ונבחרת הכדורגל ייצגו את ישראל בכבוד רב‪ .‬מספר ספורטאים‬
‫ישראלים אף הגיעו לצמרת העולמית ברמת הישגיהם‪ ,‬כשהבולט שבהם הוא מרים המשקולות‬
‫אדוארד וייץ‪ .‬וייץ זכה במקום החמישי באולימפיאדה במונטריאול בהרמת המשקולות‪ ,‬עם הישג‬
‫של ‪ 262.4‬ק"ג בקטגורית משקל של ‪ 60‬ק"ג‪ ,‬הישג שיא של משקולני ישראל באולימפיאדה‬
‫מראשית הקמת המדינה עד היום (זמרי ופז‪.)1977 ,‬‬
‫אליפות אסיה המשיכה להאיר פנים למשקולני ישראל‪ .‬באליפות זו שנערכה באפריל ‪1976‬‬
‫בבאנגקוק‪ ,‬זכה אדוארד וייץ בשתי מדליות זהב במשקל קל בסגנון הדחיקה ובדו סגנון‪ .‬אליפות זו‬
‫תוכננה להתקיים שנה קודם בתל‪-‬אביב אך בוטלה עקב מספר משתתפים נמוך ובכך נלקחה‬
‫ההזדמנות ממדינת ישראל לקיים טורניר בינלאומי בהרמת משקולות (זמרי ופז‪ ;1977 ,‬זמרי‬
‫‪.)1988‬‬
‫אדוארד וייץ המשיך בהישגיו המרשימים בזירה הבינלאומית‪ ,‬אך נבחרת ישראל לעומת זאת לא‬
‫זכתה להצלחה במפגש הבין‪-‬ארצי מול נבחרת צרפת באותה שנה‪ .‬הנבחרת הפסידה בשני‬
‫המפגשים לנבחרת צרפת בתל‪-‬אביב בתוצאה ‪ 7:2‬ובתחרות הגומלין בצרפת בתוצאה ‪.6:3‬‬
‫אדוארד וייץ ועדנן חודורוב היו המצטיינים בנבחרת ישראל וגברו על יריביהם בשני המפגשים‬
‫(זמרי ופז‪.)1977 ,‬‬
‫בסוף שנות השבעים ניתן היה לראות בבירור את שליטתה של קבוצת מכבי תל‪-‬אביב בענף‬
‫הרמת המשקולות במדינת ישראל‪ ,‬כשזכתה באליפות ישראל במשך ‪ 8‬שנים רצופות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לציין שבאליפות לקבוצות ב‪ ,1976-‬היא זכתה באליפות לאחר דיונים של שבעה חודשים בכל‬
‫ערכאות ההתאחדות לספורט בישראל‪ .‬קבוצת מכבי תל‪-‬אביב לא נוצחה באף מפגש ליגה‪ ,‬אך‬
‫משקולני הפועל קריית חיים הרימו סכום גדול יותר של משקל במסגרת תחרויות הליגה‪ .‬זכיות‬
‫אלה מסמלות למעשה את החלפת השלטון‪ .‬מרכז מכבי תפס את מקומו של מרכז הפועל ששלט‬
‫בענף הרמת המשקולות במדינה בעשורים הראשונים‪ .‬מרכז מכבי בראשותה של קבוצת מכבי תל‪-‬‬
‫אביב הפך למרכז המוביל בתחרות הקבוצות במדינת ישראל (זמרי ופז‪.)1985 ,‬‬
‫‪16‬‬
‫תחרות "דרקון הזהב" בוולס מהווה מזה שנים תחרות מרכזית בזירה הבינלאומית עבור‬
‫משקולני ישראל‪ ,‬כשלראשונה השתתפו בה ב‪ .1981-‬מאז‪ ,‬רשמו בה משקולני ישראל הישגיים‬
‫משמעותיים‪ ,‬מאחר ומדובר בתחרות החשובה ביותר כקובעת קריטריון‪-‬תחרות מבחן‪ .‬כבר בשבע‬
‫שנות ההשתתפות הראשונות זכו משקולני ישראל בתשעה מקומות ראשונים‪ -‬יעקב גורביץ‬
‫בחמישה‪ ,‬מאיר דלויה בשניים‪ ,‬אלי סדרס שלימים יהיה יושב ראש האיגוד ובוריס פודל במקום‬
‫ראשון כל אחד מהם‪ .‬ההשתתפות בתחרות נמשכת עד היום‪ .‬לתחרות "דרקון הזהב" חשיבות‬
‫רבה‪ ,‬שכן לאורך שנות ה‪ 80-‬ישראל לא ידעה הישגים מרשימים בזירה הבינלאומית בענף‪ .‬תחרות‬
‫זו שונה בנוף‪ ,‬מה שהוביל להעלאת קרנו בשנים האלה (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1982‬מלאו עשר שנים לרצח י"א הספורטאים במינכן‪ ,‬ונערך בארץ טורניר הנצחה‪ .‬היה זה‬
‫הטורניר החמישי במספר במסגרת מפעל ההנצחה של הנרצחים‪ .‬טורניר זה המשיך את מסורת‬
‫ההנצחה והעלה מחדש את שמם של הנרצחים מענף הרמת המשקולות אשר נרצחו בקדושת העם‬
‫היהודי והספורט בכלל‪ ,‬וענף הרמת המשקולות בארץ בפרט (התאחדות הרמת המשקולות‪.)1982 ,‬‬
‫לאחר ניתוק מהזירה האסיאנית שנמשך כאחת עשרה שנים‪ ,‬נבחרת ישראל זכתה ב‪1987-‬‬
‫להזמנה מחודשת לאליפות אסיה שנערכה בטוקיו‪ ,‬יפן‪ .‬הנבחרת שלחה נציג אחד‪ ,‬מאיר דלויה‬
‫שזכה במקום החמישי בתחרות‪ .‬היעדרות זו עצרה רצף של הישגים מרשימים אשר השיגו‬
‫משקולני ישראל באליפות אסיה לאורך השנים‪ ,‬ולכן הייתה חשיבות רבה לזימון המחודש (זמרי‪,‬‬
‫‪.)1988‬‬
‫מאיר דלויה היה למשקולן הדומיננטי בשנות ה‪ .80-‬הישגיו היו בולטים במיוחד לנוכח ההישגים‬
‫המועטים בעשור זה‪ .‬ניתן כמובן לייחס זאת לטראומה שאחזה את הענף בעקבות הרצח ב‪1972-‬‬
‫במינכן‪ .‬על הישגיו נמנים מקום שמיני באליפות העולם ב‪ 1981-‬ומקום תשיעי במשחקים‬
‫האולימפיים של ‪ .1984‬שנות ה‪ 80-‬נחשבות לעשור דל בהשוואה לעשור של שנות ה‪ .70-‬שלושת‬
‫קורבנות מינכן החזיקו עדיין ב‪ 8-‬שיאים לאומיים וזאת לאחר חמש עשרה שנה מיום הרצח‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בשנות ה‪ 80-‬נקבעו רק ‪ 13‬שיאים לאומיים חדשים ושבעה עשר שיאים נוספים הם בני‬
‫עשר שנים ומעלה (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫בשנים האחרונות של שנות ה‪ ,80-‬ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל נפתח יותר אל עבר‬
‫הספורט הנשי וזאת כחלק ממגמה שאליה נסחף בעקבות ההתאחדות הבין‪-‬לאומית‪ .‬הענף טיפח‬
‫(אם כי במידה קטנה לעומת הגברים) את התחלתו של הספורט הנשי בענף‪ .‬באליפות העולם של‬
‫‪ 1987‬השיגה נציגת ישראל‪ ,‬עטרה דפני מקבוצת מכבי תל‪-‬אביב את המקום העשירי באליפות‬
‫העולם לנשים בקבוצת המשקל של ‪ 67.5‬ק"ג‪ .‬זהו ציון דרך משמעותי אך נכונה עוד עבודה רבה‬
‫בתחום זה אשר לו חשיבות רבה לספורט הנשי בכלל ולענף הרמת המשקולות במדינת ישראל‬
‫בפרט (זמרי‪.)1988 ,‬‬
‫עוד בשנה זו נקבעו קריטריונים ספורטיביים חדשים להצטרפות לסגל האולימפי‪ ,‬אשר גובשו‬
‫על‪-‬ידי היחידה לספורט הישגי בתיאום עם האיגודים והוועדות השונות בענף‪ ,‬והתבססו על‬
‫‪17‬‬
‫הישגים בינלאומיים‪ .‬הוחלט שהסגל הסופי ייקבע בחודש ספטמבר ‪ ,‬והמבחן העיקרי מבחינת‬
‫קביעת הקריטריונים היה תחרות משחקי הפועל‪ .‬הקריטריונים היו‪ -‬עד ‪ 56‬ק"ג‪ 125 -‬ק"ג‪ ,‬עד ‪67.5‬‬
‫ק"ג‪ 255-‬ק"ג‪ ,‬עד ‪ 110‬ק"ג‪ 342.5 -‬ק"ג‪ ,‬והיוו אבן דרך להמשך התמקצעות בענף (דגון‪.)1987 ,‬‬
‫לאחר מספר שנים לא קלות לענף הרמת המשקולות‪ ,‬הגיע לקראת סוף העשור בשנת ‪ 1989‬הישג‬
‫משמעותי לענף‪ ,‬כשמשקולני ישראל צורפו לאירופה‪ .‬בכך הפך ענף הרמת המשקולות לענף השניים‬
‫עשר בהתאחדות לספורט שהתקבל לאירופה‪ .‬החלטה זו נפלה בהצבעה חשאית שהתקיימה‬
‫באתונה‪ ,‬יוון‪ ,‬כש‪ 21-‬מדינות החברות באיגוד האירופאי הצביעו בעד קבלת ישראל לאירופה‪,‬‬
‫ושתיים בלבד מהמדינות החברות באיגוד האירופאי התנגדו למהלך‪ .‬מדובר הישג ספורטיבי‪-‬‬
‫פוליטי למדינת ישראל בעל חשיבות רבה עם השלכות לעתיד לבוא (דגון‪.)1998 ,‬‬
‫התקדמות בענף הרמת המשקולות המשיכה‪ ,‬כשמרים המשקולות הצעיר ראובן חדינטוב‪ ,‬בן ‪19‬‬
‫בלבד זכה בתואר כפול כאלוף ישראל לבוגרים ולנוער‪ .‬כך למעשה צמח דור חדש למשקולני‬
‫ישראל‪ ,‬וחדינטוב הפך פוטנציאל לאולימפיאדה בברצלונה שהתקיימה כמה שנים לאחר מכן‪.‬‬
‫חדינטוב זכה במדליית הארד במסגרת תחרות "דרקון הזהב" בוולס שהאירה פנים למשקולני‬
‫ישראל‪ ,‬והפיחה תקווה בענף הרמת המשקולות בשנים אלה (דגון‪.)1989 ,‬‬
‫פרק ג'‪-‬תקווה מול אכזבה‪2000-1990-‬‬
‫לאחר מספר שנים קשות בענף הרמת המשקולות‪ ,‬החלה בשנות ה‪ 90‬מגמת התפתחות‪ ,‬שנבעה‬
‫בין היתר מהצערת הענף ומקליטת ספורטאים חדשים‪ ,‬מהשפעת העלייה מברית המועצות‬
‫שבתוכה היו מספר ספורטאים מובילים שתרמו מניסיונם ומאיכותם לקידום הענף ולהתמקצעות‬
‫ברמת התחרויות והאימון‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל רשם הישגם יפים‪,‬‬
‫הן במסגרת תחרויות בארץ והן במסגרת תחרויות בינלאומיות‪ ,‬אולם לצד ההצלחות והתקוות‪,‬‬
‫שנים אלו שפעו בפרשיות שונות שהחתימו את הענף‪ .‬הבולטות שביניהן הן פרשיות הסימום‬
‫שהתאפיינו בעליה ניכרת לעומת שנים עברו (דגון‪ ;1990 ,‬דגון‪.)1992 ,‬‬
‫העלייה מבריה"מ והצערת הענף‬
‫‪18‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬ענף הרמת המשקולות עבר הצערה משמעותית‪ ,‬כשדור חדש של משקולנים‬
‫נכנס לזירה המקומית‪ .‬מדובר היה בראשיתה של תקומה מחודשת‪ ,‬ולראייה‪ ,‬שי אורן‪ ,‬צעיר כבן‬
‫‪ 18‬החזיק ב‪ 31-‬שיאי ישראל‪ .‬אורן עשה לעצמו מנהג קבוע והוא שבירת השיאים‪ .‬בשנתיים רשם‬
‫כשבעה עשר שיאי נוער וארבעה שיאי בוגרים במשקל סופר כבד‪ .‬אורן ששקל ‪ 126‬ק"ג‪ ,‬נהנה‬
‫מההתמודדות עם הרמת המשקולות והציב רף חדש בהתייחסות לענף בגיל כה צעיר (דגון‪.)1990 ,‬‬
‫בזכות העלייה מברית המועצות‪ ,‬ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל קלט ספורטאים חדשים‬
‫ברמה גבוהה‪ .‬ספורטאים אלה תרמו להתמקצעות הענף ולהישגים משמעותיים ברמות הגבוהות‪.‬‬
‫איגור דנדיק‪ ,‬עולה חדש מברית המועצות‪ ,‬התגלה כבעל פוטנציאל רב‪ ,‬ודורג בעשיריה הראשונה‬
‫של המשקולנים בעולם במשקל עד ‪ 100‬ק"ג (דגון‪.)1990 ,‬‬
‫באליפות ישראל ‪ ,1990‬קבע דנדיק שני שיאים לאומיים ב‪ 160-‬ק"ג בהנפה וב‪ 182.5-‬ק"ג‬
‫בדחיקה‪ .‬בקרב שניים רשם שיא ישראלי נוסף‪ 342.5 ,‬ק"ג‪ ,‬הישג שאומנם היה רחוק מהישג השיא‬
‫של דנדיק (מעל ‪ 400‬ק"ג)‪ ,‬אך העיד על כוונותיו ועל העתיד לבוא‪ .‬באליפות השתתפה גם נבחרת‬
‫פולין שהספורטאים שלה זכו במקומות הראשונים‪ .‬היחיד כאמור שהיווה למשקולני פולין כיריב‬
‫שקול על המקומות הראשונים היה איגור דנדיק‪ .‬שי אורן המשיך להראות את הפוטנציאל הטמון‬
‫בו כאשר המשיך לשפר את שיאיו האישיים‪ .‬בתחרות נשברו שלושה שיאים לאומיים (דגון‪.)1990 ,‬‬
‫הצטרפות האחים איגור ויורי דנדיק לענף הרמת המשקולות משכה למעלה את כל הספורטאים‬
‫בענף‪ .‬ניתן לראות כדוגמא את שי אורן‪ ,‬ספורטאי מוכשר עם טווח התקדמות גדול‪ ,‬שהעלה את‬
‫רמתו לאחר מבט באחים דנדיק‪ .‬בהיותו חייל צעיר מאגודת מכבי תל‪-‬אביב‪ ,‬שיפר פעם אחר פעם‬
‫את הישגיו (דגון‪.)1991 ,‬‬
‫קביעת קריטריון אולימפי הייתה לאורך השנים אחת מהמטרות המרכזיות של משקולני ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1991‬קבע המשקולן החדש יורי דנדיק‪ ,‬אחיו של איגור דנדיק את השתתפותו במשחקים‬
‫האולימפיים בברצלונה‪ .‬זאת לאחר שיורי ניצח בתחרות בינלאומית חשובה בבולגריה וקבע בפעם‬
‫השנייה את הקריטריון להשתתפות באולימפיאדה בברצלונה ‪ .1992‬יורי הציב שני שיאים‬
‫ישראליים חדשים‪ 171.5 -‬ק"ג בהנפה ו‪ 362.5-‬ק"ג בקרב שניים‪ .‬בדחיקה השווה את שיאו הלאומי‬
‫של ‪ 190‬ק"ג‪ .‬איגור דנדיק התקרב בתחרות זו לקביעת הקריטריון לאולימפיאדה‪ ,‬כשעמד בפעם‬
‫הראשונה בקריטריון האולימפי‪ ,‬וקבע שיא ישראלי בדחיקה‪ 197.5 -‬ק"ג‪ ,‬תוצאה טובה מהתוצאה‬
‫שהשיג אחיו‪ .‬איגור זכה גם כן במדליית זהב בתחרות‪ ,‬כשבנוסף לכך אליפות אירופה בשנה זו‬
‫שימשה לו הזדמנות להשיג את הקריטריון האולימפי בשנית (דגון‪.)1991 ,‬‬
‫ענף הרמת המשקולות קיבל בשנה זו חיזוק משמעותי נוסף‪ ,‬כשאנדריי דניסוב עלה ארצה‪.‬‬
‫דניסוב היה בברית המועצות מתחרה של איגור דנדיק במשקל ‪ 100‬ק"ג‪ ,‬וזכה ב‪ 1988-‬במדליית‬
‫‪19‬‬
‫ארד באליפות ברית המועצות‪ .‬שאר המשקולנים העולים החדשים צורפו לנבחרת ישראל ונעשה‬
‫מאמץ רב באיגוד להכניסם לרשימת המשקולנים האולימפיים‪ .‬באליפות ישראל באותה שנה קבע‬
‫אנדריי דניסוב שני שיאי ישראל‪ 177.5 -‬ק"ג בדחיקה ו‪ 317.5‬ק"ג בקרב שניים‪ .‬שני שיאים אלו היו‬
‫חלק מעשרה שיאים חדשים שנקבעו באליפות ישראל‪ .‬באליפות זו שופר השיא ההיסטורי של‬
‫אדוארד וייץ‪ ,‬שיא בן חמש עשרה שנה‪ ,‬על‪-‬ידי ראובן חדינטוב מהפועל תל‪-‬אביב שקבע בהנפה עד‬
‫‪ 67‬ק"ג כ‪ 120-‬ק"ג‪ 2.5 ,‬ק"ג יותר משיאו של אדוארד וייץ‪ .‬וייץ נכח באותה שעה באולם כשהשיא‬
‫נשבר וזכה בנוסף לראות גם את דור ההמשך‪ -‬בנו ויטאלי קאלוסטין שזכה באליפות במשקל ‪56‬‬
‫ק"ג (דגון‪.)1991 ,‬‬
‫לאחר שלל הישגים בינלאומים קבע בשנת ‪ 1991‬יורי דנדיק את הישגו הגדול ביותר בזירה‬
‫הבינלאומית דווקא במדי נבחרת ישראל‪ .‬יורי היה לאחד הספורטאים הבכירים שנמנה בעבר על‬
‫הנבחרת הסובייטית‪ ,‬והשיג תוצאות בקנה מידה עולמי‪ .‬הוא שבר פעמים רבות את שיאי ישראל‬
‫במשקל ‪ 100‬ק"ג‪ ,‬וזכה במדליית הארד בתרגיל ההנפה באליפות העולם‪ ,‬מדליה הראשונה‬
‫שהוענקה אי פעם למשקולן ישראלי בתחרות בינלאומית‪ .‬יורי דורג חמישי בסיכום הכללי מבין כל‬
‫הספורטאים שהשתתפו באליפות העולם (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫ספורטאי נוסף קבע את הקריטריון למשחקי ברצלונה ‪ -1992‬אולג סאדיחוב‪ ,‬חבר בקבוצת‬
‫הפועל תל‪-‬אביב בעל תוצאת שיא של ‪ 342‬ק"ג בקרב שניים במשקל עד ‪ 75‬ק"ג‪ .‬סאדיחוב רשם‬
‫הישג שיא ב‪ 1992-‬כשזכה במדליית ארד בקרב שניים ובמדליית ארד בדחיקה באליפות אירופה‪.‬‬
‫אנדריי דניסוב ממכבי תל‪-‬אביב זכה באליפות זו במדליית ארד בהנפה‪ ,‬הישג שיא מבחינתו‪ .‬הוא‬
‫רשם הישג שיא נוסף‪ ,‬כשהרים כ‪ 360-‬ק"ג בקרב שניים במשקל עד ‪ 100‬ק"ג‪ .‬ספורטאי נוסף‬
‫השתתף באליפות זו‪ ,‬ראובן חדינטוב שזכה במקום שמיני באליפות אירופה ב‪ ,1992-‬הישג שיא‬
‫עבורו‪ .‬חדינטוב בעל הישג בולט נוסף והוא מקום עשירי באליפות העולם ב‪.1991-‬שלושת‬
‫הספורטאים הבטיחו את מקומם במשחקים האולימפיים בברצלונה ‪ ,1992‬ועבור כולם זו הייתה‬
‫ההופעה הראשונה באולימפיאדה (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫ההצלחה נמשכה גם במחזור השלישי בליגה הלאומית ‪ ,1992‬במסגרתו נשברו שיאים לאומיים‬
‫רבים‪ .‬המחזור שהתקיים בתל‪-‬אביב היה מוצלח מאוד‪ ,‬והפועל תל‪-‬אביב הייתה למנצחת‪ ,‬בעודה‬
‫מקדימה את קבוצת מכבי תל‪-‬אביב‪ .‬לא פחות משישה עשר שיאים לאומיים נשברו במחזור זה‪,‬‬
‫הישג חסר תקדים בזירה המקומית‪ .‬לאחר שבירת השיאים נאלצו באיגוד הרמת המשקולות‬
‫לחפש תקציבים בכדי לשלם מענקים לכל שוברי השיאים‪ .‬על‪-‬פי החלטת האיגוד כל משקולן‬
‫השובר שיא לאומי זכאי לקבלת מענק כספי‪ .‬ראובן חדינטוב שיפר במשקל ‪ 67‬ק"ג את כל שלושת‬
‫שיאיו‪ ,‬אולג פדיחוב שיפר שלושה שיאים גם כן במשקל ‪ 82‬ק"ג‪ ,‬ובין השיאים ששיפר היו שניים‬
‫בהם החזיק דוד ברגר אשר נרצח במינכן ‪ .1972‬שיאים אלה הרשימו גם בקנה מידה עולמי‪ .‬מחזה‬
‫מיוחד נראה כאשר האחים איגור ויורי דנדיק הופיעו באותו משקל (‪ 110‬ק"ג) ושיפרו האחד את‬
‫שיאיו של השני‪ ,‬כארבעה שיאים סך הכול‪ .‬עוד במחזור האליפות שיפר אנדרי דניסוב את שיאו‬
‫האישי ואילו שי אורן גם כן שבר שלושה שיאים אישיים ולאומיים‪ .‬הספורט הנשי בענף לא נשאר‬
‫מחוץ לתמונה שכן אורנה כהן שברה את שיאה האישי גם כן (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫‪20‬‬
‫האחים דנדיק המשיכו במסורת ההישגים‪ .‬באפריל ‪ 1992‬זכו האחים יורי ואיגור דנדיק להישגים‬
‫מרשימים באליפות אירופה שהתקיימה בהונגריה‪ .‬איגור סיים במקום הרביעי בתחרות במשקל‬
‫‪ 100‬ק"ג‪ ,‬אחיו יורי זכה במדליית הזהב במקצוע ההנפה והוסיף להישגו עוד מדליית כסף וארבע‬
‫מדליות ארד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬השיגה המשלחת הישראלית הישגים נוספים באליפות זו‪ ,‬שורה ארוכה‬
‫של שיאים לאומיים נשברו‪ ,‬כולם ברמה עולמית‪ .‬ההופעה הישראלית הייתה איכותית מאוד‪,‬‬
‫מהטובות שלאורך ההיסטוריה בזירה הבינלאומית‪ .‬הישגים אלה התקבלו בשמחה גדולה‪ ,‬שכן הם‬
‫הגיעו בתקופה לא פשוטה עבור איגוד הרמת המשקולות וההתאחדות לספורט בישראל‪ ,‬שכללה‬
‫מצוקה כספית מתמשכת (זמרי ופז‪ ;1994 ,‬דגון‪.)1992 ,‬‬
‫הישגים אלה לדברי ראשי ההתאחדות ענו גם על ציפיות של מדינות חזקות מישראל בענף הרמת‬
‫המשקולות‪ ,‬גם עבור המעצמות שביניהן‪ .‬האחים דנדיק הבטיחו באליפות את השתתפותם‬
‫במשחקים האולימפיים שנערכו בברצלונה ב‪ .1992-‬לדברי יו"ר ההתאחדות שמשון בובר‪ ,‬ענף‬
‫הרמת המשקולות קלט שורה מכובדת של ספורטאים ברמה בינלאומית‪ ,‬וספורטאים אלה שינו‬
‫לגמרי את פני הענף‪ .‬הוא הביע שמחה על קליטתם הטובה של הספורטאים בארץ וזאת למרות‬
‫שענף הרמת המשקולות לא זכה לתמיכה מיוחדת ממשרד הקליטה‪ .‬קליטתם הטובה אפשרה להם‬
‫להגיע להישגים משמעותיים כפי שנראו באליפות אירופה ‪ .1992‬לכך הוסיף מנכ"ל ההתאחדות‬
‫שמואל ללקין באומרו שמשקולני ישראל עומדים בצמרת הסיכויים של המשלחת הישראלית‬
‫למשחקים האולימפיים בברצלונה‪ ,‬מאחר והישגיהם באליפות אירופה היו יוצאי דופן באיכותם‬
‫ובכמותם‪ .‬ספורטאי ישראל נשארו מיד עם תום האליפות בהונגריה לקיום מחנה אימונים לקראת‬
‫האולימפיאדה שבדרך ומיד לאחר מחנה האימונים חזרו לארץ ישראל (זמרי ופז‪ ;1994 ,‬דגון‪,‬‬
‫‪.)1992‬‬
‫נבחרת ישראל והדרישות ממנה‬
‫נבחרת ישראל בהרמת משקולות שזכתה בשש מדליות באליפות אירופה חזרה ארצה מהונגריה‪,‬‬
‫וזכתה לקבלת פנים חמה מאוד‪ .‬לנבחרת כבר חיכו בנמל התעופה ראשי הספורט מישראל שקיבלו‬
‫אותם בפרחים ובנשיקות‪ .‬משקולני ישראל היו נרגשים מאוד מקבלת הפנים לה זכו ומההערכה‬
‫הגדולה להישגיהם‪ .‬יורי דנדיק‪ ,‬שזכה במדליית הזהב ונחשב לספורטאי הבכיר במשלחת‬
‫הישראלית‪ ,‬ציין את ההתרגשות הגדולה בעת השמעת ההמנון הלאומי והעלאת הדגל הישראלי‬
‫לראש התורן בטקס הענקת המדליות באליפות אירופה‪ .‬ראשי הספורט בארץ הבטיחו שימשיכו‬
‫לדאוג לקליטה טובה של הספורטאים בארץ גם לאחר המשחקים האולימפיים‪ .‬בין מקבלי הפנים‬
‫ניתן היה לראות את יו"ר הועד האולימפי יורם אברקוביץ‪ ,‬מנכ"ל הועד אורי אפק‪ ,‬ראשי‬
‫ההתאחדות לספורט שמשון בובר‪ ,‬שמואל ללקין וחברי הנהלה שונים‪ .‬לדברי המאמן של נבחרת‬
‫ישראל אלי סדרס‪ ,‬לימים יו"ר האיגוד‪" :‬אין להתבשם בשש המדליות‪ ,‬יש להמשיך בעבודה‬
‫‪21‬‬
‫הקשה‪ .‬כיום אנו מעצמה אירופית וכל מדינה מתייחסת אלינו כיריבה קשה"‪ .‬המאמן נשמע חדור‬
‫אמונה לגבי האפשרות להשיג מדליה גם במשחקים האולימפיים בברצלונה ‪ .1992‬לאחר הזכייה‬
‫בשש מדליות באליפות אירופה החלה הנבחרת הישראלית בהכנותיה לאולימפיאדה בברצלונה‬
‫(דגון‪.)1992 ,‬‬
‫הזכייה במדליות השונות העמידה רף ציפיות גבוה ביותר מהנבחרת‪ ,‬וכעת היא עמדה בפני‬
‫האתגר הבא‪-‬זכייה במדליה אחת ואף יותר‪ .‬ההישג באליפות אירופה בבודפסט הפך את הספורט‬
‫הישראלי ללהיט בזירה הבינלאומית‪ .‬נבחרת ישראל שמנתה כחמישה משקולנים בלבד‪ ,‬למעשה‬
‫כחצי מנבחרת תקנית‪ ,‬הצליחה להדהים ולהקדים נבחרות כגון הונגריה וגרמניה‪ ,‬וסיימה במקום‬
‫השישי ביבשת בצמוד למעצמות הגדולות ממזרח אירופה‪ .‬ניתן לומר כי ישראל "גנבה את ההצגה"‬
‫באליפות אירופה עם תוצאות השמורות למעצמות מזרח אירופאיות מובילות ביבשת‪ .‬על כן‪,‬‬
‫לדברי התאחדות הרמת המשקולות‪ ,‬זוהי הוכחה לתרומה הרבה של העלייה מברית המועצות‬
‫לספורט הישראלי ולהרמת המשקולות‪ .‬מזה כשנתיים נעשו פעולות רבות שהעשירו את ענף הרמת‬
‫המשקולות בספורטאים רבים מהשורה העולמית הראשונה‪ .‬רובם הגיעו לארץ עם בסיס‬
‫ספורטיבי נכון ויכולת מקצועית מוכחת‪ ,‬אולם כושרם הגופני היה ירוד במקצת (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫האיגוד על שלל מאמניו וקבוצותיו שיפר היבט זה על‪-‬ידי קליטה טובה של הספורטאים אל תוך‬
‫הענף וזאת חרף הקשיים התקציביים המתמידים מולם נאלץ הענף להתמודד לאורך שנים (דגון‪,‬‬
‫‪.)1992‬‬
‫התוצאה המידית לא איחרה לבוא בדמות הישגים בזירה המקומית‪ ,‬וכך החלה יציאה מתרדמת‬
‫אליה נכנס הענף משך עשור שלם‪ .‬התוצאות בזירה הבינלאומית גם כן לא איחרו לבוא כשהשיא‬
‫כאמור באליפות אירופה בהונגריה ‪ ,1992‬העלה את הדגל הישראלי לראש התורן שש פעמים‪.‬‬
‫התוצאות דיברו‪ ,‬האחים דנדיק ממובילי הענף ואנדרי דניסוב הציגו תוצאות שבעבר היו בגדר‬
‫חלום בהרמת המשקולות הישראלית‪ .‬המשקולנים הישראלים הציבו עצמם בראש סולם‬
‫הסיכויים לזכייה במדליה במשחקים האולימפיים‪ ,‬ומומחים טענו כי ספורטאי הנבחרת יגיעו‬
‫לשיאם באולימפיאדה זו (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫התחרות האישית שנוצרה בשנים אלו בין המשקולנים גרמה להאצת ההישגים על כל קטגורית‬
‫מתחרים‪ ,‬כשלפחות שני ספורטאים הוכיחו עצמם ברמה בינלאומית עם תוצאות ממשיות‪ .‬ריבוי‬
‫הספורטאים יצר תחרות חיובית וקידם את הענף‪ .‬הפעם האחרונה שבה נרשם אוסף כה גדול של‬
‫משקולנים שקבעו קריטריון אולימפי ונשלחו להשתתף במשחקים אולימפיים הייתה עשרים שנים‬
‫קודם לכן במינכן ‪ ,1972‬כשגם אז הדבר נבע מגל עליה גדול ארצה‪ .‬ניתן לומר שהפער ההישגי‬
‫שנוצר במינכן נסגר רק בשנת ‪ .1992‬יש לציין את ראובן חדינטוב‪ ,‬מבין זוכי המדליות שהיה יליד‬
‫הארץ היחידי במשלחת ישראל לאליפות אירופה ב‪ .1992-‬בהונגריה (דגון‪.)1992 ,‬‬
‫התקדמות מול נסיגה‬
‫כתם גדול הושם על ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל‪ ,‬כשבבדיקת סמים שנערכה לאחר‬
‫האליפות נתפסו האחים דנדיק בשימוש בחומרים אסורים‪ .‬השניים השתמשו בסמים על‪-‬מנת‬
‫‪22‬‬
‫לשפר את הישגיהם‪ ,‬דבר הנחשב בלתי חוקי בענף ובספורט בכלל‪ .‬האחים דנדיק נפסלו‪ ,‬הושעו‬
‫מאיגוד הרמת המשקולות הישראלי והישגיהם בוטלו‪ .‬המדליות בהן זכו באליפויות השונות נלקחו‬
‫מהם‪ ,‬ועל האיגוד הישראלי הוטל קנס כספי כעונש‪ .‬הייתה זו מכה קשה לענף שממנה לקח זמן‬
‫להתאושש‪ .‬האחים יורי ואיגור דנדיק בחרו שלא לשוב לישראל לאחר המקרה וירדו מן הארץ‬
‫(זמרי ופז‪.)1994 ,‬‬
‫לעומתם‪ ,‬אנדריי דניסוב שמר על כבודה של המשלחת הישראלית בהרמת משקולות‬
‫באולימפיאדת ברצלונה ‪ .1992‬לאחר שהאחים יורי ואיגור דנדיק נתפסו בנטילת סמים אסורים‬
‫דניסוב הוכיח שניתן להגיע להישגים בצורה חוקית‪ ,‬וזכה במקום השישי במשחקים האולימפיים‬
‫בברצלונה‪ .‬זהו הישג השיא של המשלחת הישראלית בהרמת המשקולות באולימפיאדה זו (דגון‪,‬‬
‫‪.)1993‬‬
‫במהלך שנה לא קלה לענף‪ ,‬ניתן לציין הישג נוסף להרמת המשקולות במדינת ישראל‪ .‬נבחרת‬
‫ישראל זכתה בבכורה בתחרות המדינות הקטנות בהרמת משקולות שנערכה בישראל‪ .1993 ,‬זהו‬
‫צעד נוסף לשיקום הענף לאחר שנה של ירידה ביכולת והיעלמות מסוימת מהזירה הבינלאומית‬
‫לצורך בניה מחדש‪ .‬משקולני ישראל צברו ‪ 526‬נקודות באליפות והקדימו נבחרות כגון חבל הסאר‬
‫הגרמני‪ ,‬מונאקו ולוקסמבורג‪ .‬נבחרת חבל הסאר הגרמנית זכתה במקום השני בתחרות‪ .‬בתחרות‬
‫השתתפו ‪ 6‬מדינות‪ .‬ישראל לקחה חלק במסגרת משחקים אלו אחרי למעלה מעשור‪ ,‬ולראשונה‬
‫אירחה את הטורניר במכון "ווינגיט"‪ .‬במסגרת התחרות שיפרו שי אורן ואלכס איבנובסקי שיאים‬
‫ישראליים‪ .‬השיא בדחיקה נשבר פעמיים‪ ,‬בראשונה על‪-‬ידי איבנובסקי אך בהמשך התחרות השיא‬
‫נשבר בשנית על‪-‬ידי שי אורן (דגון‪.)1993 ,‬‬
‫לישראל היה זה הניצחון השני בתחרות‪ ,‬בה חל גם שיפור בתחום הספורט הנשי‪ .‬אורנה כהן‪,‬‬
‫מהבולטות בנשים שלקחו חלק בענף‪ ,‬שיפרה את שיא ישראל בהנפה במשקל ‪ 67.5‬ק"ג‪ .‬מיכל‬
‫קופר‪ ,‬ספורטאית נוספת לייצוג הספורט הנשי בענף ניצחה אף היא בתחרות (דגון‪.)1993 ,‬‬
‫לאחר היעדרות של שנה החזירה אליפות העולם במלברון‪ 1993 ,‬את משקולני ישראל אל הסגל‬
‫האולימפי‪ .‬תקווה נוספת לייצוג אולימפי הייתה באולימפיאדת אטלנטה‪ .1996 ,‬המשקולן אנדרי‬
‫דניסוב דורג במקום השמיני באליפות העולם באוסטרליה‪ ,‬וקבע שיא ישראלי במשקל ‪ 91‬ק"ג‬
‫בהנפה‪ 162.5 -‬ק"ג‪ .‬זהו שיפור של ‪ 2.5‬ק"ג לשיאו הקודם‪ .‬המקום השמיני נתן לו את המקום בסגל‬
‫האולימפי לקראת אטלנטה‪ .‬ראובן חדינטוב סיים גם הוא במקום השמיני באליפות העולם‬
‫והבטיח גם כן את הכניסה לסגל האולימפי‪ ,‬הישגו הטוב ביותר בקריירה‪ .‬באליפות זו נשברו שני‬
‫שיאים לאומיים נוספים (דגון‪.)1993 ,‬‬
‫האיגוד הישראלי להרמת משקולות קבע בשנת ‪ 1993‬הישגי מינימום שהוכרו כשיאים לאומיים‪,‬‬
‫זאת בעקבות הנהגת קבוצות המשקל החדשות בהרמת משקולות בראשית שנה זו‪ .‬לכן‪ ,‬בתום‬
‫שנת ‪ 1993‬הופיעו רק שלושה עשר שיאים המוכרים כשיאים לאומיים מתוך ‪ 30‬אפשריים‪ .‬בשלב‬
‫זה החלה הנהגת שיטה חדשה לציון השיאים הלאומיים‪ -‬ספירה חדשה (זמרי ופז‪.)1994 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫את התחזקותה של קבוצת אס"א תל‪-‬אביב ניתן היה לראות באליפות ישראל שהתקיימה בשנת‬
‫‪ .1994‬מרבית המקומות הראשונים היו בחזקת משקולנים החברים בקבוצת אס"א תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫שהמשיכה במגמת ההתחזקות שלה והפכה להיות קבוצה דומיננטית בענף הרמת המשקולות‬
‫בעשור זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשאר המקומות הראשונים זכו קבוצת מכבי תל‪-‬אביב וקבוצת הפועל תל‪-‬‬
‫אביב (זמרי ופז‪.)1995 ,‬‬
‫נסיגה לאחור התבטאה בהופעה חלשה של המשקולנים הישראלים באליפות העולם ב‪,1994-‬‬
‫שבמסגרתה שלושה משקולנים ייצגו את ישראל‪ .‬הענף גילה קשיים בתקומה מחודשת לאחר‬
‫תפיסתם של שניים מהמשקולנים הבכירים בשימוש בסמים כשנתיים קודם לכן‪ .‬האליפות נערכה‬
‫בטורקיה‪ .‬גנאדי אולייניק אומנם קבע שני שיאים לאומיים בהנפה ‪,‬בדחיקה ובדו‪-‬קרב‪ ,‬אך הם‬
‫הספיקו למקום השנים עשר באליפות‪ .‬ראובן חדינטוב הציג כושר גופני לא טוב‪ ,‬ופיגר אחרי‬
‫שלושת שיאיו הלאומיים‪ .‬אנדרי דניסוב מבכירי המשקולנים בענף בשנים ההן הניף ‪ 170‬ק"ג אך‬
‫פסל את שלושת ניסיונותיו בסגנון הדחיקה‪ ,‬ולכן לא דורג ולא זכה לניקוד בדו‪-‬קרב (זמרי ופז‪,‬‬
‫‪.)1994‬‬
‫מגמת הנסיגה המשיכה באולימפיאדת אטלנטה ‪ ,1996‬ונבחרת המשקולנים של ישראל לא זכתה‬
‫להרבה נחת‪ .‬ויאצ'יסלב איבנובסקי ייצג את ישראל ללא הצלחה לאחר שלא הצליח להרים את‬
‫המשקל ההתחלתי בתחרות‪ .‬לאחר האולימפיאדה גורש איבנובסקי מהארץ מאחר והתברר כי‬
‫נשא לאישה נערת ליווי בנישואים פיקטיביים תמורת תשלום‪ .‬נישואים אלו העניקו לאיבנובסקי‬
‫אופציית קבלת אזרחות ישראלית וייצוגה של ישראל באולימפיאדת אטלנטה ‪ .1996‬איבנובסקי‬
‫חזרה לאוקראינה‪ ,‬ארץ מולדתו אשר ממנה הגר לרוסיה בכדי לעלות לישראל‪ .‬מאז אולימפיאדת‬
‫אטלנטה ישראל לא שלחה אף נציג להתחרות במשחקים האולימפיים (שועלי‪ ;2002 ,‬פישקין‪,‬‬
‫‪.)2012‬‬
‫עוד באותו עניין‪ ,‬מאמן נבחרת ישראל לשעבר בהרמת משקולות‪ ,‬משה ברנה‪ ,‬שהואשם בקבלת‬
‫דבר במרמה‪ ,‬זוכה בבית משפט השלום בתל‪-‬אביב מכל אשמה‪ .‬ברנה הואשם במעורבות בפרשת‬
‫הנישואים הפיקטיביים של המשקולן סלאבה איבנובסקי שעלה מרוסיה וקיבל אזרחות ישראלית‬
‫באמצעות נישואים אלה‪ .‬איבנובסקי טען בחקירתו כי ברנה עמד מאחורי הבאתו ארצה‪ ,‬וברנה‬
‫נחקר מיד עם חזרתו מהאולימפיאדה באטלנטה ‪ .1996‬בכתב האישום נגדו נטען כי בשעה שאימן‬
‫את נבחרת המשקולנים של מכבי תל‪-‬אביב‪ ,‬יצר קשר עם עולה מרוסיה בעלת אזרחות ישראלית‬
‫והציע לה להתחתן פיקטיבית עם המשקולן איבנובסקי תמורת תשלום כספי‪ .‬התביעה טענה‬
‫שמטרת הנישואים הייתה לאפשר למשקולן שאינו יהודי לקבל אזרחות ישראלית בכדי שיוכל‬
‫לייצג את הענף והמדינה באולימפיאדה באטלנטה (שכאמור בסופו של דבר פסל ולא השיג שום‬
‫תוצאה‪ ,‬רישום או ניקוד)‪ .‬השופטת זיווה הדסי‪-‬הרמן קבעה שאיבנובסקי בעזרת אחיו (מרים‬
‫משקולות גם כן) ועורך דינו רקמו עלילה כנגד ברנה‪ .‬על ברנה עברה תקופה קשה‪ ,‬ולאחר זיכויו‬
‫שמחה נראתה על פניו כשיצא מהדיון בבית‪-‬המשפט ופנה אל משפחתו (מור וחזני‪.)1998 ,‬‬
‫‪24‬‬
‫מאבקים בין ספורטאים לראשי הענף‪ ,‬בעיקר סביב תקצוב ואימון אינם זרים‪ .‬בשנת ‪ 1999‬החל‬
‫המאבק בין מרימת המשקולות מיכל שחר לבין איגוד הרמת המשקולות במדינה‪ .‬המשקולנית‬
‫פנתה לאיגוד וליחידה לספורט הישגי בבקשה למנות את המאמנת היוונייה מריאה פאפאזוגלו‬
‫כמאמנת האישית שלה להכנות האולימפיות‪ .‬איגוד הרמת המשקולות סירב לבקשה והודיע לשחר‬
‫שעדי ברנה ‪ ,‬מאמן הנבחרת ימשיך להיות מאמנה האישי‪ .‬לדבריו‪ ,‬עדי עושה עבודה טובה מאוד‬
‫ובנוסף לכך‪ ,‬לאיגוד אין כסף למנות מאמן זר‪ .‬שחר טענה בתגובה שאת רוב עבודתה עשתה עם‬
‫המאמנת היוונייה‪ ,‬שאימנה בהצלחה בנבחרת יוון‪ ,‬וקיוותה שמינויו של מאמן זר יתקבל בהבנה‬
‫ובצורה פשוטה יותר‪ .‬בסופו של דבר שחר הסכימה לפשרה‪ ,‬כשבתחרות ילווה אותה המאמן‬
‫הלאומי ואת ההכנות לתחרות תעשה עם המאמנת האישית שלה‪ .‬עוד הוסיפה שחר כי היחס לו‬
‫זכתה ממנהל היחידה לספורט הישגי גילי לוסטיג היה נפלא‪ .‬שחר יועדה לצאת באותה שנה‬
‫למחנה אימון באתונה של שלושה עשר שבועות עם המאמנת האישית‪ ,‬וחזרתה של שחר לארץ‬
‫תוכננה להתבצע מיד עם סיום מחנה האימונים‪ .‬שחר יועדה לצאת לאליפות אירופה בסופיה‬
‫‪ ,1999‬תחרות שהייתה להזדמנות האחרונה לזכייה בכרטיס האולימפי (ידיעות אחרונות‪.)1999 ,‬‬
‫קליטתם של עולים חדשים לאיגוד הרמת המשקולות הפכה למדיניות מרכזית של הענף בשנים‬
‫אלה‪ ,‬כשרבות הפעמים בהן הקליטה הייתה טובה והספורטאים הפכו למובילים בענף (דגון‬
‫‪ .)1992,‬ועדיין‪ ,‬לא תמיד כך היה הדבר‪ ,‬שכן לעיתים קליטת הספורטאים בארץ לא הייתה‬
‫מספקת‪ ,‬בעיקר עקב בעיות תקצוב ומשאבים‪ .‬סיפורו של סרג'יו בריטבה מעיד על כך‪ .‬בריטבה‬
‫הוא ספורטאי יהודי‪ ,‬יליד סאו פאולו ברזיל‪ ,‬שהחזיק בשיאי נוער ובתארים מקומיים אשר סימנו‬
‫אותו כפוטנציאל גדול בארצו‪ .‬הוא אף ייצג את ברזיל במכביה שנערכה ב‪ .1997-‬בריטבה החליט‬
‫לעלות ארצה בשנת ‪ 1997‬ממניעים ציוניים ומשיקולים מקצועיים‪ ,‬כיוון לאולימפיאדה והבין שאם‬
‫יעלה ארצה סיכויו לייצג את ישראל יהיה גדול מהסיכוי שלו לייצג את ברזיל במשחקים‬
‫האולימפיים‪ .‬בנוסף לכך הוא אהב את המדינה וחש אליה שייכות‪ .‬שנת ההתאקלמות של בריטבה‬
‫בארץ לא הייתה מוצלחת‪ ,‬ולא ענתה על ציפיותיו המקצועיות (פישקין‪.)2012 ,‬‬
‫בריטבה נאלץ לדבריו להתמודד עם איגוד חובבני שלא מספק את התמיכה הדרושה לספורטאים‬
‫שלו‪ ,‬בעוד ספורטאי בחו"ל קיבל מעטפת חמה ותומכת בדמותם של רופאים‪ ,‬מטפלים וצוות‬
‫אימון‪ .‬בריטבה חש לבדו בארץ וחזר שבור לברזיל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הגעגועים לישראל והמחשבה‬
‫שאולי ויתר מוקדם מדי החזירו אותו לארץ‪ .‬על אף היעדר התמיכה הכלכלית‪ ,‬הפך בריטבה לאחד‬
‫מהספורטאים הבולטים בתחילת שנות האלפיים‪ ,‬ודורג בשיאו במקום השישה עשר בעולם‪,‬‬
‫ואפילו היה קרוב להשתתף באולימפיאדת סידני ‪ ,2000‬אותה פספס לדבריו עקב הקריטריונים‬
‫הקשים והמופרכים אותם העמיד הענף‪ .‬הקריטריון בארץ דרש מהספורטאי להיות בין עשרת‬
‫הספורטאים המובילים בעולם כדי להשתתף באולימפיאדה‪ ,‬ולדבריו לא ניתן לעמוד בכך ללא‬
‫תמיכה רפואית ומקצועית (פישקין‪.)2012 ,‬‬
‫‪25‬‬
‫פרק ד'‪-‬עם הפנים קדימה‪2015-2000-‬‬
‫בשנים אלה הענף המשיך וממשיך לצעוד קדימה‪ .‬נבחרת ישראל המשיכה לצבור הישגיים בזירה‬
‫הבינלאומית והמשיכה להשתתף בתחרויות ברמות הגבוהות ביותר‪-‬אליפות אירופה ואליפות‬
‫העולם‪ .‬הענף עבר הצערה‪ ,‬דור חדש של משקולנים ומרימות משקולות צמח‪ ,‬שחלקם הגיע‬
‫להישגים ברמות הגבוהות‪ .‬ענף הנשים התפתח‪ ,‬והתמיכה לה זוכות הנשים גדלה יחד עם‬
‫התוצאות‪ .‬לצד זאת‪ ,‬נמשכים כל העת מאבקיהם של ראשי איגוד הרמת המשקולות על תמיכה‬
‫בענף‪ ,‬על גיוס תקציבים ועל העלאת מודעות הענף בארץ‪ .‬גם בשנים אלה הענף נאבק על מקומו‬
‫בספורט הישראלי כענף הנחשב לקטן יותר ולפחות פופולארי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראו מאבקים פנימיים בין‬
‫ספורטאים לאיגוד‪ ,‬בדרך‪-‬כלל סביב נושא התקצוב וההתמקצעות בענף‪ .‬קשר חדש נוצר בין ענף‬
‫הרמת המשקולות לענף הקרוספיט‪ .‬קשר זה הזניק את ענף הרמת המשקולות קדימה ותרם‬
‫לחשיפתו‪.‬ענף הרמת המשקולות עבר תהליך של מודרניזציה כחלק ממגמות כלליות של השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬הכוללות פיתוח אתרי אינטרנט‪ ,‬רשתות חברתיות ותחרויות נושאות פרסים‪ .‬ייתרה‬
‫מזאת‪ ,‬שיתוף הפעולה של הענף ושל הקהילה גדל‪ ,‬מה שהפך אותו מענף סגור לפתוח לקהילה‬
‫‪26‬‬
‫ולבתי‪-‬הספר יותר ויותר‪ ,‬ענף המנסה להציב את עצמו כחזות הכלל (חזני‪ ;2000 ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬
‫‪ ;2000‬ויסהוף‪; 2001 ,‬סדרס‪ ;2014 ,‬ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫אמנם חלה התקדמות‪ ,‬אך היא לא מנעה את המאבקים שהיו בין האיגוד לספורטאים‬
‫המובילים‪ .‬איגוד הרמת המשקולות והיחידה לספורט הישגי לא אפשרו למשקולנית מיכל שחר‬
‫לצאת למחנה האימון בן שלושה עשר הימים שתוכנן בשנת ‪ 2000‬באתונה‪ .‬מיכל קיבלה את‬
‫החלטת האיגוד בלית ברירה ולא קיימה את מחנה האימון‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא ביקשה הסברים‬
‫מהאיגוד‪ ,‬הם לא ניתנו לה‪ ,‬אך היא קיבלה את הדין בכל זאת‪ .‬שחר שבה והסבירה שעדי ברנה‬
‫המאמן הלאומי של נבחרת ישראל הוא מאמן מצוין אך הוא אינו המאמן שלה‪ ,‬שכן במשקלים‬
‫ובוכנית האימונים המורכבת שלה מזה כשנה וחצי יש צורך לליווי של המאמנת האישית שלה‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬יאניס אידורופוליס שהיה אלוף אירופה ומשקולן אולימפי הרכיב את התכנית‬
‫ופאפאזוגלו הייתה היחידה שידעה לעבוד עם התכנית כמו שצריך (ידיעות אחרונות‪.)2000 ,‬‬
‫אליפות ישראל בשנת ‪ 2000‬תוכננה כחמישה חודשים בלבד לאחר האליפות שקדמה לה בשנת‬
‫‪ .1999‬הסיבה להפרש הזמנים הקצר בין אליפות לאליפות הייתה אליפות אירופה‪ .‬אליפות ישראל‬
‫שימשה כהכנה אחרונה לקראת אליפות אירופה ולכן היה צורך להקדים אותה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬משקולנים‬
‫רבים התפלאו לנוכח ההחלטה‪ .‬ירוחם ברק‪ ,‬יו"ר האיגוד הוסיף כי הוא מצפה ממיכל שחר להגיע‬
‫לאליפות ישראל כספורטאית מספר אחת‪ ,‬וכי מחויבותה היא להשתתף בה (ידיעות אחרונות‪,‬‬
‫‪.)2000‬‬
‫אליפות ישראל שנערכה בשנת ‪ 2000‬הייתה בסימן זיכרון לחללי מינכן ‪ ,1972‬ועשרים וחמישה‬
‫משקולנים השתתפו בה‪ .‬יש לציין את רנטה נטן החברה בקבוצת אס"א תל‪-‬אביב‪ ,‬שזכתה‬
‫לתנאים של מקצוענים ותוקצבה על‪-‬ידי האיגוד בכ‪ 20-‬אלף דולר לשנה‪ ,‬רבע מתקציב הענף‪ .‬נתן‬
‫השתתפה בתחרות וייצגה את קבוצתה‪ .‬במסיבת עיתונאים שפתחה את התחרות התראיינה‬
‫אילנה רומנו‪ ,‬אלמנתו של יוסף רומנו שנרצח באולימפיאדת מינכן ‪ ,1972‬ובדבריה הביעה תמיכה‬
‫בענף הרמת המשקולות במדינה ואמרה שתעשה כל שתוכל על‪-‬מנת לתמוך בענף כדי שימשיך‬
‫להתקיים ולפרוח‪ .‬ירוחם ברק ‪ ,‬יו"ר האיגוד‪ ,‬נשא דברים גם כן וציין שענף הרמת המשקולות‬
‫בארץ הוא ענף קטן הנאבק בציפורניים על קיומו ושורד בזכות מאבקים אלה‪ .‬למרות כל אלה‪,‬‬
‫המטרה סומנה‪ -‬הבאת שני ספורטאים לאולימפיאדה באתונה (ידיעות אחרונות‪.)2000 ,‬‬
‫בין ספורט לביורוקרטיה‬
‫העימות בין מיכל שחר לאיגוד הרמת המשקולות החריף‪ .‬היעדרותה של שחר מאליפות ישראל‬
‫בעקבות פציעת גב שקרתה במסגרת האימונים הכעיסה מאוד את יו"ר האיגוד ירוחם ברק‪ .‬שחר‬
‫סבלה מכאבי גב עזים ולאחר התייעצות עם רופא החליטה שלא לקחת חלק פעיל באליפות‪ .‬ברק‬
‫‪27‬‬
‫לא קיבל את טענתה להיעדרות בשל פציעה‪ ,‬ולדבריו הפציעה הייתה מוכרת‪ ,‬אין לא היוותה גורם‬
‫מונע מהשתתפות בתחרות‪ .‬ברק הורה לבטל את מחנה האימון ביוון שנקבע במקומו של המחנה‬
‫הקודם שבוטל כאמור על‪-‬ידי האיגוד‪ .‬לדבריו‪ ,‬אי‪-‬הגעתה של שחר לאליפות ישראל היא עלבון‬
‫לאיגוד‪ ,‬וכי על ספורטאי לכבד את מדינתו (ידיעות אחרונות‪.)2000 ,‬‬
‫בתגובה לכך שחר הטיחה בברק האשמות קשות באומרה שהאיגוד הפסיד ספורטאית מובילה‬
‫שיכלה להביא כבוד רב למדינה ולזכייה במדליה‪ .‬לטענתה‪ ,‬הפציעה אינה תירוץ‪ ,‬אלא היוותה‬
‫סיכון שאותו לא ניתן היה לקחת‪ .‬יש לציין ששחר הגיעה לתחרות עצמה וזאת על‪-‬מנת לתת כבוד‬
‫לשאר המתחרות ולכבד את משפחות חללי מינכן ‪( 1972‬ידיעות אחרונות‪.)2000 ,‬‬
‫הסיכוי האחרון להעפלה לאולימפיאדת סידני ‪ 2000‬נגנז‪ ,‬כשמיכל שחר איבדה את הסיכוי‬
‫להשגת הקריטריון‪ .‬איגוד הרמת המשקולות החליט לאסור על שחר את ההשתתפות באליפות‬
‫אירופה‪ ,‬זאת לאחר שהיא לא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם ראשי האיגוד והיחידה לספורט‬
‫הישגי בעקבות אי‪-‬הופעתה באליפות ישראל כספורטאית פעילה‪ .‬הפגישה שנקבעה עמה נועדה‬
‫למצוא אפשרות להוציאה בכל זאת לאליפות אירופה‪ ,‬מאחר והיא הייתה מועמדת למדליות‬
‫בהנפה ובקרב שניים באליפות אירופה‪ .‬מדובר היה למעשה בשיא המאבק שבין מרימת‬
‫המשקולות הבכירה לבין איגוד הרמת המשקולות (ידיעות אחרונות‪.)2000 ,‬‬
‫ענף הרמת המשקולות סבל מבעיות כלכליות רבות מאז הקמתו בארץ‪ ,‬כשחלקן הגדול נבע‬
‫ממחסור בתקצוב‪ .‬בשנת ‪ 2001‬ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל קיבל מכה נוספת‪ .‬איגוד‬
‫הרמת המשקולות קיבל הודעה על קיצוץ של יותר מ‪ 60-‬אחוז מהתקציב אותו קיבל בשנה שעברה‪.‬‬
‫קיצוץ זה נעשה כחלק ממגמה של הורדת התקצוב לענפים קטנים‪ ,‬פחות פופולאריים ובעלי היקף‬
‫פעילות נמוך יותר‪ .‬ההורדה בתקציב הייתה תמוהה‪ ,‬שכן לאורך השנים חרף הבעיות הרבות‬
‫העמיד ענף הרמת המשקולות בארץ הישגים יפים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נרשם גידול בתקציביהם של ענפי‬
‫ספורט כגון כדורגל וכדורסל הנחשבים לגדולים יותר‪ .‬כעס רב שרר באיגוד הרמת המשקולות על‬
‫ההחלטה‪ ,‬ותקצוב האיגוד לשנת ‪ 2001‬עמד על ‪ 18‬אלף ‪ .₪‬ירוחם ברק‪ ,‬יו"ר האיגוד‪ ,‬שלח לשר‬
‫הספורט דאז מתן וילנאי תגובה כועסת‪ ,‬בה טען כי ענף הרמת המשקולות הוא ענף ספורט עם‬
‫כבוד‪ ,‬וכי זוהי בושה לספורט בכלל ולענף הרמת המשקולות בפרט‪ ,‬ולכן הוחלט לוותר על‬
‫ההקצבה הדלה שלא מכבדת ולא מקדמת את הספורט במדינה‪ .‬ברק ביקש מהשר שאם לא ישונה‬
‫המצב‪ ,‬אין טעם שישלח מטעמו נציגים לבקר ולבדוק את האיגוד‪ ,‬שכן הוצאות ביקור שכזה עולות‬
‫יותר מהקצבת המדינה‪ .‬ברק סיים את דבריו בכך שאינו מצפה למעשים מהשר אלא לניסים‬
‫(ויסהוף‪.)2001 ,‬‬
‫‪28‬‬
‫אחד האמצעים בעזרתם נלחמים ענפי הספורט הקטנים הוא שימוש בתקשורת‪ .‬התקשורת היא‬
‫כלי חשוב להבעת דעה וליידוע הציבור במתרחש‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקשורת היא קלף מיקוח מאיים‪.‬‬
‫לאחר התערבות התקשורת ופרסום הקיצוץ בתקציב בעיתון "ידיעות אחרונות"‪ ,‬הוחלט להכפיל‬
‫את הסכום אותו יקבלו באיגוד לתקציב השנתי‪ .‬הסכום הוכפל ובמקום ‪ ₪ 18,000‬קיבלו באיגוד‬
‫‪ .₪ 38,000‬את עדי ברנה‪ ,‬המנהל המקצועי באיגוד העלאת התקציב לא שכנעה‪ .‬ברנה סיפר כיצד‬
‫לפני שלוש שנים קיבלו באיגוד שמונה "טרנינגים" המועברים מנבחרת אחת לנבחרת שניה בין‬
‫תחרות לתחרות‪ .‬בסוף כל תחרות מכבסים את הבגדים והם מועברים לשימוש נוסף (ויסהוף‪,‬‬
‫‪.)2001‬‬
‫עוד בשנת ‪ 2001‬הוגשה עתירה לבג"צ מטעם איגוד הרמת המשקולות במדינה נגד מיהל הספורט‬
‫בטענה של שקר ורמיה‪ .‬בעתירה ביקש איגוד הרמת המשקולות הסברים על קביעת הקריטריונים‬
‫לחלוקת הכספים‪ .‬האיגוד ביקש מבג"צ להוציא צו על תנאי למנהל הספורט בכדי שהאחרון יסביר‬
‫כיצד נקבעו הקריטריונים לחלוקת הכספים לאיגודים ומדוע לא נקבעו הקריטריונים על‪-‬פי‬
‫המלצת היחידה לספורט הישגי‪ .‬עדי ברנה ששימש כמנהל המקצועי של איגוד הרמת המשקולות‬
‫טען שנשלחו לאיגוד מכתבים המראים על העברת הכספים לאיגוד ובמשרד המת"ס (המדע‪,‬‬
‫התרבות והספורט) נאמר שהכסף כבר הועבר‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬לחשבון הבנק של האיגוד לא נכנס אפילו‬
‫שקל אחד‪ .‬האיגוד לא הצליח לתפקד בצורה שכזו‪ ,‬ולכן הוגשה העתירה‪ .‬ברנה האמין שלאחר‬
‫הגשת העתירה לא תהיה ברירה לאנשי משרד המת"ס וההסברים יינתנו‪ .‬הוא הוסיף ואמר שאם‬
‫ראשי האיגוד יצטרכו ללכת הביתה‪ ,‬ילכו עמם גם השר וילנאי וכל עוזריו‪ .‬האיגוד לא ייתן שיפגעו‬
‫בענף שכל‪-‬כך יקר להם‪ .‬משרד המת"ס המשיך לטעון שהכסף הועבר לחשבון הבנק של איגוד‬
‫הרמת המשקולות והוא השלמה של ‪ 60‬אחוז מהתקציב השנתי של האיגוד ב‪( 2001-‬ויסהוף‪,‬‬
‫‪.)2001‬‬
‫בין מאבק למאבק‪ ,‬בשנת ‪ 2001‬זכו משקולנים ישראלים במדליות ארד באליפות העולם‬
‫לסטודנטים שנערכה בסלובקיה‪ .‬ליאוניד פוטס מהפועל באר שבע זכה במדליית הארד בקטגורית‬
‫משקל של עד ‪ 85‬ק"ג וסיים שלישי בדחיקה ובקרב שניים‪ .‬כנרת ויינשטין מאס"א תל‪-‬אביב זכתה‬
‫במדליית הארד במשקל מעל ‪ 75‬ק"ג‪ ,‬וסיימה שלישית בהנפה ובקרב שניים‪ .‬שני הספורטאים‬
‫צעירים נחשבו בשנה זו להבטחה גדולה לענף הרמת המשקולות במדינת ישראל (סידי‪.)2001 ,‬‬
‫עקב המצב הכלכלי הלא פשוט בענף‪ ,‬גויסו לא אחת אנשים פרטיים‪ ,‬בדרך‪-‬כלל בזיקה לענף‬
‫הרמת המשקולות על‪-‬מנת לעזור בגיוס הכספים לתחרות‪ .‬כך היה גם במסיבת עיתונאים שנערכה‬
‫לפני אליפות ישראל בשנת ‪ ,2002‬בה התגייסה אילנה רומנו‪ ,‬אלמנתו של יוסף רומנו בכדי לעזור‬
‫לאיגוד הרמת המשקולות‪ .‬רומנו ציינה שלא תיתן לענף הרמת המשקולות לדעוך‪ ,‬וכי זהו הענף‬
‫שלקח ממנה את בעלה ולבטח היא לא תיתן גם לו ליפול‪ .‬הענף סבל מקיצוץ בתקציב‪ ,‬והתקיים‬
‫מ‪ 80-‬אלף דולר וזאת יש לשנות‪ .‬בשנה זו הוציא אורי אפק ערכה להנצחת חללי הי"א במינכן‪,‬‬
‫ערכה שהופצה לבתי‪-‬הספר כחלק מההנצחה (מעריב‪.)2002 ,‬‬
‫‪29‬‬
‫האיגוד ניסה בתחילת שנות ה‪ 2000-‬להרחיב את מעגל המשתתפים בהרמת המשקולות במדינה‪.‬‬
‫ב‪ 2002-‬החלה תכנית לאיתור ספורטאים בחדרי הכושר השונים ובהפעלת חוגי משקולות בבתי‪-‬‬
‫הספר‪ .‬יוזמות חדשות לקיום תחרויות ראווה לציבור הרחב עלו‪ ,‬ואחת מהן הציעה לקיים תחרות‬
‫בחוף הים בתל‪-‬אביב אל מול קהל העוברים והשווים‪ ,‬יוזמה שבסופו של דבר לא צלחה (מעריב‪,‬‬
‫‪.)2002‬‬
‫ספורטאים מוכשרים והישגיים מצד אחד‪ ,‬ופרשיות הקשורות בשמם מצד שני נראו לא פעם‬
‫בנוף הזירה המקומית בענף הרמת המשקולות‪ .‬בשנת ‪ 2002‬חזר לכותרות שם מוכר‪ -‬סלאבה‬
‫איבנובסקי‪ ,‬המשקולן שגורש מהארץ בעקבות נישואים פיקטיביים שהעניקו לו אזרחות תחת‬
‫תנאים שקריים‪ ,‬והשתתף באולימפיאדת אטלנטה ללא הצלחה‪ ,‬ביקש לשוב ארצה‪ .‬איבנובסקי‬
‫היה אלוף אירופה להרמת משקולות בשנת ‪ ,2002‬כשייצג את רוסיה במשקל סופר כבד‪ ,‬מעל ‪105‬‬
‫ק"ג‪ .‬במהלך אליפות אירופה פגש איבנובסקי את אלופת ישראל דאז כנרת ויינשטיין‪ ,‬השניים‬
‫התאהבו והתחתנו‪ .‬איבנובסקי ביקש כנשוי לישראלית לחזור ארצה ולייצג את ישראל‬
‫באולימפיאדת אתונה ‪ .2004‬בעקבות ניסיונות העבר‪ ,‬משרד הפנים לא מיהר לתת לו את‬
‫האזרחות‪ ,‬ולכן החליט ליצור קשר עם אחת מהאגודות המובילות בארץ‪ ,‬אס"א תל‪-‬אביב‪ ,‬והודיע‬
‫כי הוא מאוד מעוניין להתחרות בשירותיה‪ .‬יו"ר האגודה ויו"ר איגוד הרמת המשקולות בישראל‬
‫ירוחם ברק ביקש מאיבנובסקי להציג בפניו את התעודות המתאימות ממשרד הפנים אחרת לא‬
‫יקבל אותו לאגודה (שועלי‪.)2002 ,‬‬
‫לדברי ברק‪ ,‬איבנובסקי הוא כישרון ענק‪ ,‬והיה ויקבל אזרחות‪ ,‬יש לו סיכויים גבוהים להביא‬
‫מדלייה באולימפיאדת אתונה‪ ,‬אך קודם לכן עליו לפתור את בעיותיו מול משרד הפנים‪ .‬ניתן‬
‫לראות במקרה איבנובסקי דפוס שחזר על עצמו לאורך כל שנות הקמת הענף‪ .‬ההישענות על גל‬
‫העלייה‪ ,‬המאבק בין הרצון לטפח ולקלוט ספורטאים איכותיים לבין הפשרה שניתן לעשות סביב‬
‫מעשיהם‪ ,‬אופיים ועברם (שועלי‪.)2002 ,‬‬
‫אליפות ישראל בשנת ‪ 2002‬המשיכה את המסורת של אליפויות ישראל השונות בציון והקדשה‬
‫לי"א ספורטאים שנרצחו במינכן ‪ .1972‬תחרויות הרמת המשקולות בארץ היו לאורך ההיסטוריה‬
‫תחרויות באווירה אינטימית‪ .‬גם אליפויות אירופה ואליפויות העולם לא זכו לאורך השנים‬
‫לחשיפה המצופה מהתחרויות המתנהלות ברמה גבוהה‪ .‬אליפות ישראל לשנת ‪ 2002‬נהנתה יחסית‬
‫מקהל רב ביחס לענף בארץ‪ ,‬והתקיימה באוניברסיטת תל‪-‬אביב אל מול יותר ממאה צופים‪ ,‬כולל‬
‫משפחות חלליי מינכן‪ .‬התקשרות הגיעה גם כן‪ ,‬אם כי לא בהיקף שרואים בענפי הכדורגל‬
‫והכדורסל‪ .‬הבולטים בתחרות היו פליקס לסקר שניצח במשקל ‪ 56‬ק"ג‪ .‬מטביי דליקאן הציג רמה‬
‫גבוהה וניצח במשקל של עד ‪ 62‬ק"ג‪ .‬חליל בוראן מפרדיס‪ ,‬נציג המגזר הערבי ניצח במשקל של עד‬
‫‪ 69‬ק"ג‪ ,‬ופאבל קולוסובסקי‪ ,‬חייל שיועד לגדולות בענף ניצח במשקל ‪ 77‬ק"ג‪ .‬התחרות הייתה‬
‫צפויה וכך גם המנצחים‪ ,‬שכן לאורך השנה כל ספורטאי מודע ליכולתו ולהתקדמותו‪ .‬כפי שצוין‪,‬‬
‫התחרות הייתה חלק בלתי נפרד מהזיכרון של חללי מינכן‪ ,‬ובאליפות זכה במקום הראשון‬
‫המשקולן עידו ברנה‪ .‬עידו הוא בנו של עדי ברנה‪ ,‬משקולן ומאמן עבר בנבחרת ישראל שהחמיץ‬
‫את אולימפיאדת מינכן ב‪ 2.5‬ק"ג‪ .‬עובדה זו הוזכרה בטקס שנוהל על‪-‬ידי שמואל ללקין שהיה‬
‫מנהל המשלחת של המשקולנים הישראלים במינכן ‪ ,1972‬ועמד בדיוק לפני ‪ 30‬שנה בטקס הזיכרון‬
‫באצטדיון האולימפי וספד לספורטאים תוך כדי הבטחתו שישראל עוד תשוב (היפש‪.)2002 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫אושרה רומנו‪ ,‬בתו של יוסף רומנו שנרצח במינכן ‪ 1972‬דיברה בשם המשפחות בטקס‪ ,‬פרסים‬
‫הוענקו למשקולנים המצטיינים ולאחר הטקס נערכה תחרות הנשים (היפש‪.)2002 ,‬‬
‫הרמת המשקולות הנשית בארץ היא ענף חדש שהופיע בתחילת שנות ה‪ ,2000-‬והרמה שהוצגה‬
‫בתחרויות השונות לא הייתה אחידה‪ .‬באליפות ישראל ‪ ,2002‬הרמה הכללית של מרימות‬
‫המשקולות לא הייתה גבוהה‪ ,‬ולעומת כמה מרימות שלא עברו את סביבות ‪ 25‬ק"ג‪ ,‬בלטה רנטה‬
‫נתן שנחשבה בימים ההם למקצוענית ביותר באיגוד‪ .‬באליפות זו התחרתה נתן במשקל של עד ‪53‬‬
‫ק"ג‪ ,‬וזאת לאחר שעלתה בקטגוריית המשקל ממשקל של עד ‪ 48‬ק"ג בו התחרתה בעבר‪ .‬נתן החלה‬
‫להניף כשהמשקל הגיע ל‪ 50-‬ק"ג ‪ ,‬כמעט כמו משקל גופה (היפש‪.)2002 ,‬‬
‫כפי שתואר קודם לכן‪ ,‬לצד ההישגיים וההתפתחות‪ ,‬הענף סבל לאורך השנים מבעיות של תקצוב‬
‫ומימון‪ ,‬מחסור שסיכן לעיתים את הספורטאים עצמם‪ .‬ב‪ 2003-‬במהלך תחרות של אליפות ישראל‬
‫בעת שניגש סרג'יו בריטבה לתרגיל ההנפה אל מול משקל של ‪ 180‬ק"ג‪ ,‬החל להרגיש בבמה‬
‫הרעועה‪ .‬הפלטות של הבמה התרחקו אחת מהשנייה‪ ,‬וכתוצאה מכך בריטבה פרק את הכתף וידו‬
‫הייתה מושבתת לתקופה של שנתיים‪ .‬אירוע זה כמעט וחתם את הקריירה המקצוענית שלו‪ .‬לאחר‬
‫מספר שנים זכה בריטבה בתביעה כנגד האיגוד‪ ,‬זכיה שלא שיפרה את דעתו על הענף בארץ‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬אם האיגוד היה חברה פרטית כולם היו הולכים הביתה מזמן‪ .‬ענף הרמת המשקולות‬
‫בארץ הפך לחובבני לדעתו‪ ,‬וכולם שם נכשלו בגדול (פישקין‪.)2012 ,‬‬
‫הרמת משקולות‪-‬לא לצעירים בלבד‬
‫ספורט הרמת המשקולות אינו בחזקת צעירים בלבד‪ .‬בארץ מתקיימות לאורך השנים גם‬
‫תחרויות ל"מאסטרס"‪ -‬משקולנים ותיקים‪ .‬ספורטאים אלה מייצגים את המדינה גם באליפויות‬
‫אירופה ובאליפויות העולם ל"מאסטרס"‪ .‬בשנת ‪ 2006‬זכה טדי קפלן באליפות אירופה‬
‫ל"מאסטרס"‪ ,‬ושבר את שיא העולם בהרמת משקולות לגילאי ‪ .70-74‬ועדיין‪ ,‬לאורך השנים נתקל‬
‫טדי בחוסר תמיכה של האיגוד‪ ,‬ונאלץ לממן תחרויות מכיסו הפרטי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬האיגוד לא מכיר‬
‫בשיאים המושגים במסגרת תחרויות הוותיקים‪ .‬לדברי טדי‪ ,‬קשה מאוד לחיות על הסף‪ ,‬ועל‬
‫ספורטאי ותיק לממן את הכול מכיסו עד הגרוש האחרון‪ .‬טדי לאורך השנים אף פדה את ביטוחי‬
‫החיי ם שלו ומכר מטילי זהב בכדי לעמוד בעלויות התחרויות בהן השתתף‪ ,‬חסך את דמי הביטוח‬
‫הלאומי שלו בכדי לנסוע לתחרויות‪ ,‬המגיעות לעיתים על חשבון המתנות לנכדיו (מידן‪.)2006 ,‬‬
‫המשך פיתוח התחום הנשי בענף‬
‫ספורט הנשים ממשיך לצמוח בעשור זה‪ .‬באליפות אירופה לקדטיות עד גיל ‪ 17‬שנערכה בשנת‬
‫‪ ,2007‬השיגה הספורטאית הישראלית דרייה טריפונוב את המקום השלישי בתחרות‪ .‬טריפונוב‬
‫‪31‬‬
‫משתייכת לאגודת "גל אולימפי אשדוד"‪ .‬מדובר בספורטאית שנחשבה למבטיחה בשנים ההן‬
‫והייתה לאחת המובילות בספורט הנשי בענף הרמת המשקולות במדינה (וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫בנוסף להתחזקות ספורט הנשים בענף הרמת המשקולות‪ ,‬החלו להתחזק הקשרים בין ענף‬
‫הרמת המשקולות במדינת ישראל לבין המדינות הערביות באזור הים התיכון‪ .‬בשנת ‪ 2008‬אירגן‬
‫איגוד הרמת המשקולות במדינה את טורניר השלום‪ .‬זהו טורניר משמעותי מבחינת הקשר שנוצר‬
‫בין המשלחות השונות שהגיעו לתחרות לבין מדינת ישראל‪ .‬ישראל ראתה חשיבות רבה בקיום‬
‫התחרות בארץ‪ ,‬גם מבחינה מקצועית ובעיקר מבחינה פוליטית‪ -‬אזורית‪ .‬לדברי איגוד הרמת‬
‫המשקולות‪ ,‬טורניר השלום כטורניר ספורט יכול לקרב לבבות‪ ,‬לגשר בין מדינות ולאומים שונים‬
‫(וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫בעיה נוספת שעדיין לא נפתרה לחלוטין בשנים אלה היא הסימום שפגע בענף‪ .‬בהקשר זה יתואר‬
‫סיפורו של אנטולי מושיק‪ ,‬משקולן ישראלי החבר בקבוצת מכבי תל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 2009‬עלה לארץ‬
‫לאחר שהתחתן עם מרינה אוכמן‪ ,‬מרימת משקולות ישראלית‪ .‬השניים הכירו במחנה אימונים‬
‫שנערך בקייב בשנת ‪ ,2006‬והתחרו עבור נבחרת אוקראינה‪ .‬אנטולי נחשב לאחד מהמשקולנים‬
‫הבכירים באוקראינה בשנים ההן‪ .‬השניים כאמור עלו לארץ ב‪ ,2009‬ושנה לאחר מכן קיבל אנטולי‬
‫את האזרחות הישראלית‪ .‬הוא נחשב לספורטאי מבוגר‪ ,‬כבן ‪ ,30‬ואומץ בארץ על‪-‬ידי איגוד הרמת‬
‫המשקולות‪ .‬אנטולי עבר להתגורר בווינגייט‪ ,‬שם התאמן כשלושה חודשים‪ ,‬כשלרשותו הועמדו‬
‫התנאים הטובים ביותר‪ :‬אימונים מסודרים‪ ,‬ארוחות קבועות על‪-‬פי תפריט וצוות רופאים‬
‫ומעסים שליוו את האימונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנטולי ניהל שגרת חיים ספורטיבית בסביבתם של‬
‫ספורטאים אחרים שתרמו לו מבחינה מקצועית ומבחינת החיבור לישראל‪ .‬את כל המעטפת מימנו‬
‫איגוד הרמת המשקולות‪ ,‬קבוצת מכבי תל‪-‬אביב ומכון ווינגייט (חדשות וינגייט‪ ;2012 ,‬אהרוני‪,‬‬
‫‪.)2014‬‬
‫באפריל ‪ ,2011‬אנטולי לקח חלק באליפות אירופה שנערכה בקאזאן שברוסיה‪ .‬לאחר חמש עשרה‬
‫שנה בלי מדליה בצבע כחול‪-‬לבן באליפויות אירופה‪ ,‬זכה אנטולי במקום השלישי באליפות שזיכה‬
‫אותו במדליית הארד‪ ,‬זאת במסגרת ההופעה הבינלאומית הראשונה שלו כמשקולן ישראלי‪.‬‬
‫חגיגות הזכייה של אנטולי הגיעו לסיומן מוקדם מהצפוי‪ .‬כחודשיים לאחר התחרות התגלה‬
‫שבדיקת הסמים אותה עבר לאחר אליפות אירופה חזרה עם תשובה חיובית‪ ,‬ובדמו נמצא ריכוז‬
‫של טסטוסטרון גבוה מהמותר (חדשות וינגייט‪ ;2012 ,‬אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫אותה תוצאה התגלתה גם בבדיקת הבקבוקון השני‪ .‬ממצאים חריגים אלה הובילו להשעיית‬
‫אנטולי מאיגוד הרמת המשקולות לארבע שנים‪ ,‬ומדליית הארד בה זכה באליפות אירופה נלקחה‬
‫ממנו (חדשות וינגייט‪ ;2012 ,‬אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫כשפוליטיקה מתערבבת עם ספורט מקצועני‪ ,‬גם כאן הדבר אינו מבשר טובות‪ .‬בשנת ‪2012‬‬
‫השתתף סרג'יו בריטבה בתחרות אליפות העולם לוותיקים שהתקיימה באוקראינה בקטגוריה של‬
‫גילאי ‪ 40-44‬עד משקל ‪ 94‬ק"ג‪ ,‬והוא זכה במקום הראשון‪ .‬אירוע חריג נרשם כאשר ספורטאים‬
‫מהמשלחת האירנית סירבו להשתתף בקטגורית משקל זו עקב ההשתתפות של משקולן ישראלי‪.‬‬
‫מקרה דומה קרה באליפות העולם בפולין כשנתיים קודם לכן‪ ,‬כשבריטבה עלה על פודיום‬
‫‪32‬‬
‫המנצחים‪ .‬אחד מהזוכים במדליות היה איראני‪ ,‬והוא סירב ללחוץ את ידו של בריטבה‪ ,‬אך‬
‫בריטבה לא הופתע מהתנהגות זו‪ .‬לדבריו‪ ,‬לא הייתה לו בעיה עם ספורטאים איראנים‪ ,‬אלא עם‬
‫המשטר החשוך המתקיים במדינתם (פישקין‪.)2012 ,‬‬
‫תחרויות והישגים נוספים‬
‫ובחזרה להיבט התחרותי‪ ,‬כהכנה לאליפות אירופה לבוגרים‪ ,‬נערכה אליפות אירופה לנוער בשנת‬
‫‪ 2012‬באילת‪ .‬זוהי יריית הפתיחה לקראת אליפות אירופה לבוגרים שנערכה בשנת ‪ 2014‬לראשונה‬
‫במדינת ישראל‪ .‬אליפות אירופה לנוער הסתיימה בהצלחה וזכתה לשבחים רבים‪ .‬הגדילו לעשות‬
‫ראשי האיגוד באומרם שאליפות אירופה לנוער הייתה מופלאה‪ ,‬הן ברמת הארגון והן ברמתה‬
‫המקצועית (איגוד הרמת המשקולות‪.)2014 ,‬‬
‫נבחרת ישראל הבוגרת המשיכה את הכנותיה לאליפות אירופה שהתקיימה בישראל ‪.2014‬‬
‫הנבחרת יצאה לאיטליה להשתתף בתחרות הים התיכון‪ ,‬בה זכתה במקום השני‪ ,‬וגברה על עשר‬
‫נבחרות‪ .‬זהו הישג בינלאומי חשוב שבישר טובות להמשך לבוא‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אירועים מסוג זה‬
‫מחזקים את הקשר בין מדינת ישראל למדינות המזרח התיכון‪ ,‬וביניהן גם מדינות ערביות‪.‬‬
‫באליפות השתתפו מדינות תוניס‪ ,‬לוב‪ ,‬ירדן ואף נבחרת מפלסטין‪ ,‬שבעבר הייתה מוקצית מבחינת‬
‫איגוד הרמת המשקולות במדינת ישראל (התאחדות להרמת משקולות‪ ;2014 ,‬וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫אליפות אירופה שהתקיימה בתל‪-‬אביב בשנת ‪ 2014‬מעידה על ההתקדמות אותה עשה הענף‬
‫מבחינת רמת הארגון‪ ,‬המקצוענות והחשיפה‪ .‬איגוד הרמת המשקולות אירגן את אליפות אירופה‬
‫ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬והצליח להגשים את כל היעדים אותם הציב טרום התחרות‪ .‬התדמית‬
‫המקצועית והארגונית שופרו‪ ,‬המקצוענות בניהול נראתה בכל פינה באימונים‪ ,‬בטקסים‪,‬‬
‫בתחרויות ובוועדות המקצועיות השונות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התקיים קונגרס אירופאי בהשתתפות‬
‫נציגים של מעל ‪ 40‬מדינות (סדרס‪.)2014 ,‬‬
‫במסגרת התחרות התארחו מעל חמש מאות אנשי משלחות‪ ,‬מהם כמאתיים וחמישים מתחרים‬
‫מ‪ 36-‬מדינות אירופה‪ .‬חשיפת מדינת ישראל ותל‪-‬אביב‪ ,‬שידורי טלוויזיה לכל אירופה‪ ,‬כ‪ 40-‬מיליון‬
‫צופים ברחבי אירופה‪ ,‬שמונה ימים של שידור‪ ,‬ומתוכם שלושים שעות בשידור ישיר ומעל שלושים‬
‫שעות שידור נוספות בשידור החוזר‪ .‬את התחרות סיקרו למעלה מ‪ 50-‬אנשי תקשורת מהעולם‬
‫ומישראל‪ .‬חשיפת ספורט הרמת המשקולות במדינת ישראל; בתקשורת המצולמת ובאמצעים‬
‫שונים בשלטי חוצות ובכתבות רבות‪ ,‬לצד תקצוב מעיריית תל‪-‬אביב ומהאיגוד‪ ,‬הביאו לנוכחות של‬
‫מעל ‪ 30,000‬צופים בימי התחרות (סדרס‪.)2014 ,‬‬
‫‪33‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ניתן היה לראות לאורך כל התחרות את המשקולנים השונים‪ ,‬מהבכירים ביבשת‬
‫מתאמנים במתחם האנגר ‪ .1‬הצטיידות האיגוד והאגודות בציוד חדיש נעשתה בעזרת הטוטו שעזר‬
‫לאיגוד לרכוש ציוד בשווי של למעלה ממיליון ‪ .₪‬הציוד חולק לאגודות הקיימות ושימש בהשאלה‬
‫אגודות חדשות שנפתחו במסגרת הפעילות השוטפת‪ .‬כמו כן ניתן היה לראות שיתוף פעולה בקרב‬
‫ארגונים שונים על‪-‬מנת לתרום להצלחת התחרות‪ .‬עיריית תל‪-‬אביב בראשות רון חולדאי תרמה‬
‫את האתרים לקיום התחרות והאימונים‪ ,‬ומנהל הספורט בראשות אורי שפר יחד עם שרת‬
‫הספורט לימור ליבנת‪ ,‬תמכו כלכלית (סדרס‪.)2014 ,‬‬
‫הוועד האולימפי בישראל בראשותו של יגאל כרמי תרם בהכוונה‪ ,‬תמיכה וסיוע במיוחד בעת‬
‫ההכנות לתחרות‪ ,‬וזאת באמצעות היחידה לספורט הישגי בראשות גילי לוסטיג‪ .‬רבים הביעו את‬
‫התרגשותם ואת התרשמותם מהתחרות‪ ,‬ורבים היו השבחים שהגיעו לאיגוד הרמת המשקולות‬
‫מכל קצוות היבשת‪ .‬תחרות זו העמידה את ענף הרמת המשקולות בקדמת הטור והיוותה חוד‬
‫חנית לענף (סדרס‪.)2014 ,‬‬
‫באליפות ישראל שנערכה בשנת ‪ 2014‬השתתף אנטולי מושיק‪ .‬אנטולי‪ ,‬זוכה מדליית הארד‬
‫באליפות אירופה בשנת ‪ ,2011‬מדלייה שנלקחה ממנו עקב בדיקת הסמים שערך בסיום התחרות‪.‬‬
‫לאחר השעייתו מאיגוד הרמת המשקולות הוא המשיך להתאמן באופן פרטי תוך כדי שהוא עובד‬
‫לפרנסתו כ‪ 12-‬שעות ביום במשרת מדריך חדר כושר‪ .‬אנטולי ואשתו מרינה הולידו ילד בתקופה‬
‫בה היה מושעה‪ ,‬ובשנת ‪ 2014‬קוצץ עונש ההשעיה שלו מארבע שנים לשנתיים‪ .‬בעקבות קיצור‬
‫העונש‪ ,‬אנטולי יכול היה לקחת חלק באליפות אירופה שנערכה בתל‪-‬אביב‪ .‬אליפות זו לא הייתה‬
‫פשוטה מבחינת אנטולי‪ ,‬במיוחד בהיבט ההכנות אליה‪ .‬כאב טרי‪ ,‬הוא לא התאמן בצורה מסודרת‬
‫כשנתיים‪ ,‬ובנוסף עבר פציעה במרפק ועבר ניתוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהגיעו לתחרות היה כבן ‪ ,33‬גיל‬
‫מתקדם לספורטאי מקצועי‪ .‬היבט נוסף בסגירת המעגל הוא שלצדו של אנטולי השתתפה בתחרות‬
‫גם אשתו מרינה שהייתה מרימת משקולות בפני עצמה (אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫ענף הרמת המשקולות ממשיך לצעוד קדימה‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נערכה במכון ווינגייט השתלמות‬
‫מאמנים שנחשבה למוצלחת מאוד‪ .‬נושא ההשתלמות היה אימון ילדים ואימון צעירים בהרמת‬
‫משקולות בשילוב טכניקה נכונה‪ .‬את ההשתלמות העביר מר אדוארד אנדרוסקביס‪ ,‬מאמן נבחרת‬
‫לטביה‪ ,‬שהעמיד דורות של ספורטאי צמרת בעולם‪ .‬ההשתלמות העשירה את המאמנים הוותיקים‬
‫ואת המשתלמים בקורס מאמני הרמת המשקולות במכללת ווינגייט‪ .‬ההשתלמות נערכה ברמה‬
‫המעשית וברמה התאורטית גם יחד‪ ,‬והאיגוד התחייב להפיק עוד השתלמויות דומות בעתיד‪ ,‬כדי‬
‫לחנך לספורטיביות‪ ,‬להישגיות בספורט ולמקצוענות‪ .‬האיגוד ישביח אגודות קיימות‪ ,‬יפתח אגודות‬
‫חדשות ויגייס ספורטאים חדשים (וולטונסקי‪.)2014 ,‬‬
‫הליגות הקבוצתיות ממשיכות לפרוח‪ ,‬והליגה המקצוענית מתפתחת למקומות חדשים כל הזמן‪.‬‬
‫התחרות הראשונה בליגה הקבוצתית לשנת ‪ 2014-2015‬התקיימה באשדוד‪ ,‬ומארגני התחרות היו‬
‫מוני גורביץ‪ ,‬ראש ועדת השופטים‪ ,‬דני וולטובסקי‪ ,‬מנכ"ל איגוד הרמת המשקולות‪ ,‬ודוד‬
‫ליטבינוב‪ .‬איגוד הרמת המשקולות הודה לכל המועדונים על המאמצים שהשקיעו בקיום המחזור‬
‫ועל תמיכתם באיגוד‪ ,‬וכי מטרתו היא לקדם את ענף הרמת המשקולות בישראל (איגוד הרמת‬
‫המשקולות‪.)2014 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫הרמת משקולות בקהילה‬
‫ענף הרמת המשקולות מתרחב גם במסגרת הקהילה‪ .‬בשנים האחרונות ישנה מגמה לחיזוק‬
‫הקשר עם הקהילה‪ ,‬בעיקר אל מול הילדים והנוער אותם רואה איגוד הרמת המשקולות כעתיד‬
‫הענף‪ .‬בשנת ‪ 2014‬התקיים מפגש הרמת משקולות לילדים ונוער בו לקחו חלק ספורטאים מכפר‬
‫סבא‪ ,‬חולון ואשדוד‪ .‬הספורט מתרחב ויוצא מהערים המרכזיות שהיו מנת חלקו עד היום‪ ,‬ילדים‬
‫מגיל ‪ 7‬ועד ‪ ,17‬מכל הרמות‪ -‬ספורטאים מוכחים שהשתתפו כבר בתחרויות בינלאומיות ואליפויות‬
‫אירופה‪ ,‬לצד מתחילים שמתאמנים מספר חודשים בלבד‪ .‬כולם התאמנו ביחד ללא הבדל‪ ,‬ביצעו‬
‫את אותו האימון‪ ,‬החליפו עצות אחד עם השני ובעיקר נהנו‪ .‬זהו מפגש ראשון מסדרת מפגשים‬
‫שיתקיימו בהמשך‪ .‬המטרה היא ליצור חוויה לנוער‪ ,‬חוויה שהייתה חסרה בעבר‪ .‬המפגש הבא‬
‫תוכנן ל‪ ,2015-‬כשבועיים לאחר החזרה של חלק מהספורטאים מאליפות הנוער וכשכל‬
‫הספורטאים יחזרו לשגרה‪ .‬המטרה היא לדחוף את הענף קדימה ולעזור לצעירים להגיע כמה‬
‫שיותר רחוק ולכמה שיותר הישגים‪ .‬מועדון הקרוספיט אשדוד תרם את הבמה להרמת‬
‫המשקולות במפגש זה‪ .‬מגמה זו של כניסת הרמת המשקולות בארץ אל הענף הצומח והפופולארי‪-‬‬
‫הקרוספיט‪ ,‬היא מגמה בולטת בשנים האחרונות (ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫אחת הסיבות הבולטות להתפתחות הענף היא התפתחות תחום הקרוספיט בארץ‪ .‬הרבה אנשים‬
‫שמעו לראשונה על ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל דרך הקרוספיט והחלו להתנסות בו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נעשה שימוש ברשתות החברתיות על‪-‬מנת להפיץ את הענף ולמשוך יותר אנשים אליו‪ .‬אתגר‬
‫בשיתוף סל‪-‬הספורט מצא דרך לכך‪ ,‬וגרם לאנשים לרצות להניף משקל תוך כדי הקפדה על‬
‫טכניקה מיטבית‪ .‬באתגר שהעלה נדרשו האנשים לצלם סרטון ולעלות אותו לדף ה"פייסבוק" של‬
‫דוד ליטבינוב‪ ,‬משקולן וממארגני התחרויות בענף בארץ‪ .‬בסרטון האנשים צולמו בעודם מניפים‬
‫משקולת‪ ,‬ומתוך שלל הסרטונים נבחרו חמישה בהם ההנפות השונות בוצעו בצורה הטובה ביותר‬
‫מבחינה טכנית‪ .‬למנצחים חולקו פרסים‪ :‬מגני ברכיים ורצועות הרמה (ליטבינוב‪ .)2014 ,‬אימון‬
‫הרמת משקולות משותף התקיים בין קרוספיט תל‪-‬אביב וקרוספיט אשדוד‪ .‬זהו שיתוף פעולה‬
‫מיוחד במטרה להעלות את הפופולאריות של ענף הקרוספיט התופס תאוצה בארץ‪ .‬שיתופי פעולה‬
‫דומים מתוכננים להמשך הדרך‪ .‬איגוד הרמת המשקולות רואה חשיבות רבה לצמיחת ענף‬
‫הקרוספיט ומשתמש במתקניו לצורך דחיפת ענף הרמת המשקולות במדינה (שם‪.)2014 ,‬‬
‫ייתרה מזאת‪ ,‬קורסי המאמנים נמשכים ומספר הנרשמים הולך וגדל בכל שנה‪ .‬בשנת ‪2014‬‬
‫קורסי המאמנים המתקיימים במכון ווינגייט וברחבי הארץ כבר שולבו עם קורס מדריכי חדר‬
‫הכושר‪ .‬זהו צעד שיווקי‪ ,‬המעוניין בהגדלת חתך האוכלוסייה המגיע אל הקורס וביצירת‬
‫‪35‬‬
‫הזדמנויות נוספות להכשרה לתעסוקה‪ .‬האיגוד בירך על כך ועודד יותר ויותר ספורטאים לצאת‬
‫ולבצע את קורס המאמנים (איגוד הרמת המשקולות‪.)2014 ,‬‬
‫ישראל ממשיכה במסורתה להשתתף באליפויות אירופה ועולם לנוער ולקדטים‪ .‬בשנת ‪2014‬‬
‫השתתפה נבחרת ישראל לנוער באליפות אירופה עד גיל ‪ 23‬שנערכה בקפריסין‪ .‬בתחרות זו השתתף‬
‫דני צ'רטיקוב‪ ,‬משקולן מבטיח ממועדון "גל אולימפי אשדוד"‪ .‬מועדון "גל אולמפי אשדוד" נחשב‬
‫כיום לאחד מהמועדונים המובלים בארץ הנמצא בפריחה מתמדת‪ .‬למועדון זה הישגים רבים‬
‫ברמה הארצית וברמה הבינלאומית (וולטינסקי‪ .)2015 ,‬צ'רטיקוב סיים עם תוצאה של ‪ 125‬ק"ג‬
‫בהנפה ו‪ 156-‬ק"ג בדחיקה בקטגורית משקל של ‪ 77‬ק"ג‪ .‬בתחרות ליווה את צ'רטיקוב מאמנו‬
‫האישי ומאמן נבחרת ישראל יורי אוזליאנר (איגוד הרמת המשקולות‪ ;2014 ,‬ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫בשנה זו התחרה דניאל צ'רטיקוב גם באליפות העולם לקדטים שנערכה באוזבקיסטן‪ ,‬וסיים‬
‫במקום השמיני מתוך שלושים ושניים ספורטאים במשקל של עד ‪ 77‬ק"ג (וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫עם ההתפתחות בענף השתפרו גם מחנות האימונים‪ .‬מאימונים בחדרי מדרגות ואולמות‬
‫מאולתרים‪ ,‬עברו משקולני ישראל להתאמן במחנות אימון ברחבי העולם ברמות הגבוהות ביותר‪.‬‬
‫כך היה במחנה האימון שנערך בשנת ‪ 2014‬בבלארוס‪ ,‬בו השתתפו משקולנים מהטובים בעולם‪.‬‬
‫האחד תמך ודחף את האחר להישגים‪ ,‬ובמחנה שררה אווירה טובה ומקצועית‪ .‬התחרות הסמויה‬
‫בתוך המחנה בין המשקולנים השונים גרמה לכל אחד מהם להתאמן קשה יותר ולגייס את‬
‫הכוחות הפנימיים הדרושים בכדי להתמודד עם מחנה תובעני ביותר‪ .‬גם מגמת הצערת הענף‬
‫נמשכת‪ ,‬והדבר התבטא בטורניר הנצחה בינלאומי בסרביה‪ ,‬בו נבחרת ישראל זכתה במקום השני‪,‬‬
‫הודות למשקולנים שכללו גברים ונשים כאחד‪ .‬הגיל הממוצע של הנבחרת הישראלית עמד על ‪,20‬‬
‫מה שמראה על דור חדש ההולך ונכנס אל ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל‪ ,‬והופך במהרה‬
‫למרכיב לדומיננטי וחשוב (ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬השתתפה נבחרת ישראל באליפות העולם שנערכה בקזחסטן‪ ,‬ונציגיה היו איגור‬
‫אולשנצקי ואנטולי מושיק‪ .‬איגוד הרמת המשקולות בירך את הספורטאים על יציאתם לאליפות‪,‬‬
‫תמך בהם וראה בכך גאווה לאומית‪ .‬האליפות הועברה במוקדי שידור רבים‪ ,‬ותפוצתה בעולם‬
‫הייתה רחבה‪ .‬מלבד ערוצי הטלוויזיה שסידרו וסיקרו את האירוע ‪,‬ניתן היה לצפות במשקולנים‬
‫בעת ביצועיהם בשידור ישיר דרך האתר של הפדרציה הלאומית להרמת משקולות‪ .‬אנטולי מושיק‬
‫סיים את האליפות עם ‪ 161‬ק"ג בתרגיל ההנפה ו‪ 186-‬ק"ג בתרגיל הדחיקה‪ ,‬ובמקום התשיעי‬
‫הכללי‪ ,‬תוצאה השווה לתוצאת המקום הרביעי באליפות אירופה של אותה שנה‪ .‬אנטולי הוא‬
‫ספורטאי ותיק שהמשיך לייצג את ישראל בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬וזאת למרות קשיים‬
‫ומשברים רבים אותם חווה בקריירה המקצוענית שלו‪ .‬גם ב‪ 2014-‬נחשב לספורטאי מוביל חרף‬
‫גילו המתקדם לענף (התאחדות הרמת המשקולות‪ ;2015 ,‬ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫אולשנצקי סיים עם תוצאה של ‪ 167‬ק"ג בהנפה ובדחיקה קבע תוצאה של ‪ 200‬ק"ג‪ .‬התוצאות‬
‫של השניים נחשבות לטובות ביותר‪ .‬את הספורטאים ליוו בתחרות המאמנים יורי אוזליאנר‬
‫ואיליה איגנטובסקי‪ ,‬וחברת מותגי הבגדים "וולקן טרייד" תמכה בספורטאים וסיפקה להם ביגוד‬
‫וציוד (שם‪ ;2015 ,‬שם‪.)2014 ,‬‬
‫‪36‬‬
‫ענף הרמת המשקולות המשיך להתרחב גם אל בתי‪-‬הספר‪ ,‬ונכנס אליו בתנופה רבה ב‪.2014-‬‬
‫במסגרת העבודה עם בית‪-‬הספר "אמירים" באשדוד‪ ,‬דריה טריפונוב‪ ,‬מקום שני לקדטים‬
‫באליפות אירופה‪ ,‬ארגנה את הפעילות‪ .‬המטרה הייתה לתת לילדים את ההזדמנות להכיר את ענף‬
‫הרמת המשקולות ולהתנסות בטכניקת ההרמה‪ .‬הילדים נהנו מאוד מהפעילות‪ ,‬גילו עניין רב‪ ,‬ורצו‬
‫מאוד להתנסות; גם בנים וגם בנות‪ ,‬הוכחה שניתן ליהנות גם מענפים שהם לא כדורגל וכדורסל‪.‬‬
‫העבודה עם ילדי בית‪-‬הספר מספקת מאוד את ראשי הענף בארץ‪ ,‬ולדבריהם‪ ,‬ככל שימשיכו‬
‫להתמיד בפעילויות אלה‪ ,‬כך תעלה החשיפה לענף בקרב הדור הצעיר (שם‪.)2014 ,‬‬
‫כאשר מעניקים לילדים את ההזדמנות לעסוק בתחומים לא מוכרים‪ ,‬הם מוכיחים שהם יכולים‬
‫להתעניין‪ ,‬ליהנות וללמוד‪ .‬התלמידים יוכלו להתאהב בענף וכך יפנו למועדון הספורט הקרוב‬
‫להמשך פעילות‪ ,‬וכשיחלו להתאמן מגיל צעיר‪ ,‬הם יוכלו להגיע להישגים טובים יותר (שם‪.)2014 ,‬‬
‫ענף הרמת המשקולות ממשיך במסורת ההשתתפות באליפויות אירופה‪ ,‬כך היה גם באליפות‬
‫אירופה של ‪ .2015‬דוד ליטבינוב‪ ,‬אחד הספורטאים הבולטים כיום בענף‪ ,‬העמיד את התוצאה על‬
‫‪ 160‬ק"ג בהנפה‪ ,‬והיה קרוב לזכות במקום הראשון‪ ,‬אך בסופו של דבר לא עשה זאת עקב פסילה‬
‫בתחרות במשקלים ‪ 190‬ק"ג ו‪ 195‬ק"ג‪ .‬אמנם הוא ל פספס את המקום הראשון‪ ,‬אך קיבל גביע על‬
‫ההופעה המרשימה ביותר בתחרות עקב ניסיונות במשקלים הנחשבים גבוהים‪ .‬היעד הבא של‬
‫ליטבינוב הוא רף ה‪ 200‬ק"ג‪ .‬בר לוי השתתף גם הוא בתחרות‪ ,‬הניף כ‪ 100‬ק"ג ודחק ‪ 120‬ק"ג‬
‫בקטגורית משקל של ‪ 62‬ק"ג‪ .‬הוא זכה במקום השלישי בטורניר בקרב כל הגברים בדירוג‬
‫ה"סינקלייר"‪ -‬הדירוג המקצועי המזכה בנקודות ומדרג את המשקולנים באירופה‪ .‬נבחרת הנשים‬
‫ייצגה את ישראל באליפות אירופה ‪ ,2015‬והופעתה נחשבה לטובה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נרשמה הופעה‬
‫בינלאומית ראשונה של דנה ליטבינוב כשהשיגה שלושה שיאי ישראל (ליטבינוב‪.)2015 ,‬‬
‫רייצ'ל הייז ודריה טריפונוב השיגו את המקום השני והראשון בהתאמה‪ ,‬כל אחת בקטגוריית‬
‫המשקל שלה‪ .‬את החסות והתמיכה לספורטאים בהשתתפותם באליפות אירופה ליטא ‪ 2015‬נתנה‬
‫חברת "יוניברסל נוטרישן ישראל"‪ ,‬חברה מתעשיית תוספי התזונה‪ .‬החברה תמכה באימוני‬
‫הספורטאים ובנסיעתם לתחרות מבחינה כלכלית‪ ,‬ואף עזרה לספורטאים מבחינת ציוד ותוספי‬
‫מזון אותם הם צורכים‪ .‬שבחים על תמיכה זו התקבלו מקרב הספורטאים‪ ,‬בעוד חברת "יוניברסל‬
‫נוטרישן" השקיעה מכספה כדי לקדם את הספורט הישראלי בכלל ואת ענף הרמת המשקולות‬
‫במדינה בפרט (שם‪.)2015 ,‬‬
‫כחלק מהתפתחות הספורט הנשי בענף‪ ,‬החלה מגמת שילוב חדשה בין הרמת המשקולות לעולם‬
‫הקרוספיט‪ .‬אנקדוטה קצרה ורלוונטית לכך מובאת מתוך סיפורה של מרימת המשקולות אוקסנה‬
‫זולטרוב‪ ,‬אלופת ישראל בהרמת משקולות‪ .‬זולטרוב היא ילידת בלארוס‪ ,‬מתאמנת מגיל צעיר‬
‫מאוד‪ ,‬והשקיעה את כל חייה בהרמת המשקולות‪ .‬כבר בגיל ‪ 10‬כאשר שקלה ‪ 18‬ק"ג בלבד הניפה‬
‫‪ 24‬ק"ג‪ ,‬כ‪ 6-‬ק"ג מעל משקל גופה‪ .‬בגיל ‪ 14‬קיבלה מלגה בבלארוס ונחשבה לספורטאית מבטיחה‪.‬‬
‫הייתה אלופת בלארוס כ‪ 13-‬פעמים וזכתה מטעמה במקום הרביעי באליפות אירופה לבוגרות‪.‬‬
‫אביה היה מאמן ילדים בהרמת משקולות‪ ,‬ואוקסנה הושפעה ממנו רבות‪ .‬היא התחתנה עם בחור‬
‫יהודי ועלתה ארצה‪ .‬בתחילה‪ ,‬קליטתה בארץ הייתה מורכבת‪ ,‬והיא כמעט וויתרה וחזרה‬
‫‪37‬‬
‫למולדתה בלארוס‪ ,‬אולם הצעה שהגיעה אליה לאמן קבוצת ילדים בארץ בהרמת משקולות גרמה‬
‫לה בסופו של דבר להישאר‪ .‬אוקסנה מאמנת כיום במועדון הקרוספיט בחיפה‪ ,‬ובפחות משנה‬
‫הביאה את קבוצת הילדים למקום השני בליגה‪ .‬למעשה חלומה התגשם‪ ,‬נעשתה סגירת מעגל‪,‬‬
‫ובדומה לאביה הפכה למאמנת ילדים ומבחינתה לא צריך יותר מכך‪ .‬אוקסנה מקבלת מלגה‬
‫ממשרד העלייה והקליטה‪ ,‬כמו גם קבלת תמיכה במימון אימונים‪ ,‬בגדי לבוש ותוספי תזונה להם‬
‫זקוקים ספורטאים ברמתה (חדשות הספורט‪.)2015 ,‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אוקסנה מברכת על שיתוף הפעולה עם ענף הקרוספיט שעמיד לרשותה את מתקן‬
‫האימון ואפשר לספורטאי הענף לחשוף אותה לקהל רב ולגייס תומכים נלהבים חדשים לענף‬
‫הרמת המשקולות במדינת ישראל (שם‪.)2015 ,‬‬
‫למרות כל הנאמר‪ ,‬סכנה קיומית של ממש ריחפה מעל ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל בין‬
‫השנים ‪ ,2013-2015‬זאת בעקבות דו"ח ועדת לובצקי‪ .‬ועדת זו הוקמה על‪-‬ידי שרת הספורט לימור‬
‫לבנת במטרה לייעל את הזרמת הכספים בספורט הישראלי‪ .‬במסגרת הועדה נקבע שענפי ספורט‬
‫יתוקצבו בהתאם לניקוד אותו יצבור כל איגוד‪ ,‬מספר מינימלי של ספורטאים הפעילים בענף ועל‪-‬‬
‫פי קביעת ענפי ספורט מועדפים‪ .‬שלושת ענפי הספורט שהוכרזו כענפי יסוד לתמיכה מועדפת היו‬
‫אתלטיקה קלה‪ ,‬שחייה והתעמלות‪ ,‬ואילו ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל הוא ענף קטן‪,‬‬
‫מספר הספורטאים הפעילים בו קטן יחסית‪ ,‬ולא זכה להעדפה מבחינת תקצוב לפי ועדת לובצקי‪.‬‬
‫הדו"ח למעשה הנחית מכה קשה ביותר על הענפים הקטנים במדינה‪ ,‬אך למרות זאת ענף הרמת‬
‫המשקולות קיים‪ ,‬מתקדם ומתפתח גם כיום‪ ,‬ומצליח להתמודד עם ההשלכות של ועדת לובצקי‬
‫(וולטינסקי‪ ;2015 ,‬בורשבסקי‪.)2013 ,‬‬
‫חרף הקשיים אותם חווה הענף עד ימינו‪ ,‬גדל הענף עד שנת ‪ 2015‬מחמש אגודות פעילות לאחת‬
‫עשרה אגודות פעילות וממאה ספורטאים פעילים לכמאתיים וחמישים ספורטאים פעילים‪ .‬בנוסף‬
‫לכך הוקמו מועדונים חדשים בחיפה‪ ,‬פרדיס‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬אשדוד בת ים ועוד‪ .‬משנת ‪ 2011‬ועד‬
‫סוף שנת ‪ 2014‬גדל מספר הספורטאיות בענף מעשרים ושמונה לשישים ואחת ספורטאיות‪ ,‬ובין‬
‫והאגודות שקמו לראשונה או הוקמו מחדש נמצאות מכבי פרדיס‪ ,‬הפועל חיפה‪ ,‬מכבי ראשון‬
‫לציון‪ ,‬מכבי אשדוד ובני בת ים‪ .‬ואכן פניו של הענף קדימה (שם‪.)2015 ,‬‬
‫‪38‬‬
‫סיכום‬
‫מאז הקמתו של ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל בשנת ‪ ,1957‬התקדם הענף והמשיך‬
‫להתפתח‪ ,‬וזאת למרות קשיים כלכליים רבים במהלך הקמתו ובעיות תקצוב‪ .‬עם השנים גדל היקף‬
‫ענף הרמת המשקולות במדינה‪ ,‬והתבטא בגדילת מספר האגודות בארץ‪ ,‬כמו גם בהשתתפות‬
‫משקולני ישראל בתחרויות רבות בארץ ובעולם במסגרת אישית ובמסגרת קבוצתית‪ ,‬ועלייה‬
‫במספר התחרויות והאירועים אשר אורגנו בארץ (דגון‪ ;1990 ,‬וולטינסקי‪ ;2015 ,‬זמרי‪;1988 ,‬‬
‫זמרי ופז‪.)1987 ,‬‬
‫משקולני ישראל‪ ,‬על אף השתייכותם לענף ספורט קטן‪ ,‬השיגו במרוצת השנים הישגים טובים‬
‫מאוד‪ ,‬שחלקם אף היה ברמה עולמית‪ .‬הישגי המשקולנים לאורך השנים התפרסו על תחרויות‬
‫רבות‪ ,‬החל מתחרויות בארץ כמו אליפויות ישראל‪ ,‬מכביות‪ ,‬משחקי הפועל‪ ,‬ועד תחרויות ברחבי‬
‫העולם כמו אליפויות אירופה‪ ,‬אליפויות העולם‪" ,‬דרקון הזהב" בוולס ותחרויות בין ארציות‬
‫שונות (זמרי‪ ;1988 ,‬ידיעות הפועל‪ ;1976 ,‬דגון‪ ;1990 ,‬ליטבינוב‪.)2014 ,‬‬
‫רצח י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן ‪ 1972‬השפיע רבות על הענף לאורך השנים באירועי‬
‫הנצחה‪ ,‬בקושי לגייס ספורטאים חדשים ובקטיעת המגמה של התקדמות הענף בתחילת שנות ה‪-‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .70‬אירוע זה משפיע עד היום על ענף הרמת המשקולות במדינה‪ ,‬וחשיבותו תמשיך ללוות אותו‬
‫עוד שנים רבות (זמרי‪ ;1988 ,,‬פורת ולרר‪.)1998 ,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לאורך השנים הענף נשען על גל העלייה של ספורטאים יהודיים ממקומות שונים‬
‫ובעיקר על העלייה מברית המועצות‪ .‬ספורטאים אלו הגיעו לארץ לאחר שרכשו ניסיון ‪,‬בעולם‬
‫אימון ברמות הגבוהות והישגים מוכחים‪ .‬ספורטאים אלו הובילו את הענף משנות ה‪90-‬‬
‫וממשיכים גם היום לקדם אותו ולהוות את היסוד למשקולני ישראל (דגון‪ ;1992 ,‬אהרוני‪;2014 ,‬‬
‫ליטבינוב‪.)2015 ,‬‬
‫באותה נשימה‪ ,‬הספורט הנשי נשאר מאחור לאורך השנים‪ ,‬אולם בשנים האחרונות נראית‬
‫התעוררות מסוימת‪ ,‬ונעשים מאמצים על‪-‬מנת לקדם את הספורט הנשי בענף הרמת המשקולות‬
‫במדינה‪ .‬בשנים האחרונות הספורטאיות בענף צברו הישגים טובים כולל מדליות בתחרויות‬
‫באירופה (היפש‪ ;2002 ,‬וולטינסקי‪.)2014 ,‬‬
‫נושא כאוב שחזר לאורך ההיסטוריה הוא נושא הסימום בספורט‪ .‬מספר פעמים הענף‪ ,‬הישגיו‬
‫והספורטאים העוסקים במלאכה הוכתמו בשל נושא זה‪ .‬לאחר תפיסת הספורטאים‪ ,‬שיאים‬
‫נשללו ומדליות נלקחו‪ ,‬וכך למעשה הושפע הענף כולו ולעיתים לקח זמן מה עד שנראתה בו‬
‫התאוששות (זמרי ופז‪ ;1994 ,‬אהרוני‪.)2014 ,‬‬
‫המגמה הבולטת בשנים האחרונות היא פתיחת הענף לציבור הרחב‪ ,‬מענף סגור לענף מוכר‬
‫ואהוד יותר בקרב כלל האוכלוסייה‪ .‬כחלק מהמגמה‪ ,‬נעשים בשנים האחרונות מהלכים שונים‬
‫כגון כניסה אל בתי‪-‬הספר‪ ,‬גיוס ספורטאים במועדוני הקרוספיט השונים וארגון פעילויות שונות‬
‫בקהילה כדי להעלות את המודעות לענף (וולטינסקי‪ ;2015 ,‬ליטבינוב‪ ;2014 ,‬איגוד הרמת‬
‫המשקולות‪.)2014 ,‬‬
‫ענף הרמת המשקולות ממשיך בפעילות ענפה גם היום‪ ,‬ונעשים מהלכים רבים על‪-‬מנת לקדמו‬
‫משקולני ישראל ממשיכים לייצג את המדינה בתחרויות רבות בעולם‪ ,‬כשחלקן בדרג הגבוה‬
‫ביותר‪ ,‬מתווספים לענף ספורטאים חדשים‪ ,‬קמות אגודות חדשות ורמת האימונים משתפרת כל‬
‫הזמן‪ .‬ענף הרמת המשקולות נמצא עם הפנים קדימה‪ ,‬וילווה את הספורט הישראלי עוד שנים‬
‫מגויסים ‪.‬רבות‪ .‬מענף קטן וחסר בתקצוב שנבנה באיטיות‪ ,‬הוא מתחיל לשנות את עורו ולהתרחב‬
‫כספים חדשים בסיוע משרד הספורט והטוטו‪ ,‬ישנה מגמת התמקצעות‪ ,‬נוספים מאמנים חדשים‪,‬‬
‫נערכים כנסים וימי עיון ומשקולני ומאמני ישראל יוצאים להשתלמויות רבות בעולם‪ .‬לאור כל‬
‫אלה‪ ,‬ניתן לתאר את כברת הדרך שעבר הענף כמרשימה‪ .‬במלאכה עוסקים אנשים רבים אשר שמו‬
‫לנגד עיניהם את המטרה להפיכת ענף הרמת המשקולות במדינת ישראל לענף מוביל שישמש כחוד‬
‫החנית של הספורט הישראלי‪ ,‬בארץ ובעולם (וולטינסקי‪.)2015 ,‬‬
‫‪40‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספרים ומאמרים‬
‫זמרי‪ ,‬א' (‪ 40 .)1988‬שנות ספורט‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬הוצאת שלגי‪.‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1975‬ידען ספורט‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪ .‬ע"מ ‪.309-312‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1980‬ידען ספורט‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪ .‬ע"מ ‪.213-217‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1980‬ישראל באליפויות העולם ואסיה‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט לחינוך גופני‪ .‬שלגי‬
‫הוצאת ספרים‪.‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1985‬ידען ספורט‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪ .‬ע"מ ‪.144-145‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1994‬ידען ספורט‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪ .‬ע"מ ‪.184 ,188-189‬‬
‫זמרי‪ ,‬א' ופז‪ ,‬י' (‪ .)1995‬ידען ספורט‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪ .‬ע"מ ‪.130-132‬‬
‫פורת‪ ,‬י' ולרר‪ ,‬מ' (‪ .)1988‬ספורט ‪ .50‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת מעריב‪.‬‬
‫שולמן‪ ,‬י' (‪ .)1969‬המכביה השמינית‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬הועדה להרמת משקולות בהתאחדות לספורט‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫(‪ 14-16‬בינואר‪ .)1982 ,‬הטרגדיה באולימפיאדת מינכן ‪ .1972‬התאחדות להרמת משקולות‪ ,‬רמת‪-‬‬
‫גן‪ :‬כפר המכביה‪.‬‬
‫מאמרי רשת (אינטרנט)‬
‫איגוד הרמת המשקולות בישראל‪-‬דף פייסבוק (‪ 14‬באפריל ‪ .)2015‬הוצא מתוך‪,‬‬
‫‪www. Facebook.com/ iwf.israel‬‬
‫דוד ליטבינוב‪ -‬דף פייסבוק‪ 14( -‬באפריל ‪ .)2015‬הוצא מתוך‪,‬‬
‫‪www.facebook.com \davidlitvinov weightlifting‬‬
‫היפש‪ ,‬ר' (‪ 29‬באוגוסט‪ .)2002 ,‬אתר הארץ‪ ,‬אליפות ישראל בהרמת משקולות הכול נשאר‬
‫במשפחה‪ .‬אתר הארץ‪ ,‬הוצא מתוך‪,‬‬
‫‪www.hharetz.co.il‬‬
‫חדשות וינגייט (‪ .)04/05/2011‬אתר מכון וינגייט‪ ,‬הוצא מתוך‪,‬‬
‫‪/http://www.wingate.org.il‬‬
‫סדרס‪ ,‬א' (‪ 2‬באפריל ‪ .)2014‬אליפות אירופה בהרמת משקולות‪eli@wungate.org.il .‬‬
‫פשקין‪ ,‬ג' (‪ 17‬באוקטובר‪ .)2012 ,‬זמן השרון‪ ,‬פורסם באתר ‪ ,nrg‬הוצא מתוך‪,‬‬
‫‪/http://www.nrg.co.il‬‬
‫מאמרי עיתונות‬
‫בן שלום‪ ,‬א' (‪ .)1960‬אנשי המשקולות‪ ,‬ירחון ספורט‪ ,‬ע' ‪.32‬‬
‫ברקוביץ‪ ,‬ש' (‪ 29‬בפברואר‪ .)1968 ,‬משקולאי ישראל הכניעו את הנורבגים ‪ .5: 2‬חדשות הספורט‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' ‪ ,1992‬מרימים זהב ואולי גם שיא עולמי‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (אפריל ‪" .)1992‬חגיגה כבדה" בהתאחדות לספורט‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (מאי ‪ .)1992‬סדרס‪ :‬הפכנו למעצמה עולמית‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (מרץ ‪ .)1987‬נקבעו הקריטריונים הספורטיביים להצטרפות לסגל האולימפי ב‪.1987-‬‬
‫התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (פברואר ‪ .)1989‬חדינטוב פעמיים כי טוב‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (מרץ ‪ .)1990‬השיא של אורן‪ 31 -‬שיאים‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (נובמבר ‪ .)1990‬דנדיק פורע שטרות‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (פברואר ‪ .)1991‬שי אורן‪ -‬שיא בכל שבוע‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (אפריל ‪ .)1991‬האחים דנדיק כרטיס וחצי לברצלונה‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (ספטמבר ‪ 10 .)1991‬שיאים באליפות ישראל במשקולות‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (אפריל ‪ .)1992‬המשקולות עולות לקו ה‪ .400-‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (יוני ‪ .)1992‬ספורטאי ישראל למשחקי ברצלונה ‪ 1992‬בהרמת משקולות‪ ,‬התאחדות‬
‫לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (ינואר ‪ .)1993‬הספורט הישראלי ב‪ .1992-‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (יוני ‪ .)1993‬המשקולאים ניצחו בתחרות המדינות הקטנות‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫דגון‪ ,‬ב' (נובמבר ‪ .)1993‬המשקולנים מרימים שוב את הראש‪ .‬התאחדות לספורט בישראל‪.‬‬
‫וילנצ'יק‪ ,‬ש' ‪ ,1975‬הפיקניק במוסקבה לבירור‪ .‬חדשות הספורט‪ ,‬ע"מ ‪.1‬‬
‫מור‪ ,‬א' וחזני‪ ,‬ג' (‪ 21‬באוקטובר‪ .)1998 ,‬ברנה זוכה מאשמה בפרשת איבנובסקי‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫פתאל‪ ,‬י' (‪ 20‬בספטמבר‪ .)1962 ,‬הקונגרס תמך בישראל ודרש את פלשתינה‪ .‬חדשות הספורט‪ ,‬ע' ‪.4‬‬
‫קרן‪ ,‬צ' (‪ 2‬באוקטובר‪ .)1962 ,‬מחאה לצירוף פלשתינה להתאחדות להרמת משקולות‪ .‬חדשות‬
‫הספורט‪ ,‬ע' ‪.3‬‬
‫סידי‪ ,‬מ' (‪ 13‬באוקטובר‪ .)2001 ,‬ארד לישראלים באליפות הסטודנטים‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫שועלי‪ ,‬נ' (‪ 22‬באוגוסט‪ .)2002 ,‬אילנה רומנו תסייע בגיוס כספים לאיגוד המשקולות‪ .‬מעריב‪.‬‬
‫שועלי‪ ,‬נ' (‪ 2‬בספטמבר ‪ .)2002‬איבנובסקי התחתן עם אלופת ישראל וביקש מחדש את האזרחות‬
‫שנשללה‪ .‬מעריב‪ ,‬ע' ‪.7‬‬
‫שפרינגר‪ ,‬י' (‪ .)1970‬מחנה אימון למשקולאים בגרמניה‪ .‬התאחדות לספורט‪ ,‬ע"מ ‪.5-6‬‬
‫תדיר‪ ,‬ד' (נובמבר ‪ .)1965‬משקולאים ופרחים‪ .‬ידיעות הפועל‪ ,‬ע' ‪.9‬‬
‫תדיר‪ ,‬ד' (‪ .)1967‬הרמת משקולות‪ ,‬ע' ‪.16‬‬
‫(‪ 14 .)1962‬מרימי משקולות יתאמנו לקראת המפגש עם טורקיה‪ .‬חדשות הספורט‪ ,‬ע' ‪.6‬‬
‫(‪ .)1966‬הרמת משקולות‪ ,‬גיליון מס' ‪ .19-20‬ידיעות הפועל‪.‬‬
‫(‪ .)1966‬עליונות למשקולאים בצרפת ובבלגיה‪ .‬ידיעות הפועל‪ ,‬ע' ‪.7‬‬
‫(‪ .)1967‬אליפות הרמת המשקולות‪ .‬ידיעות הפועל‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫(‪ 26‬בפברואר‪ .)1968 ,‬הגיעו משקולאי נורבגיה‪ .‬חדשות הספורט‪ ,‬ע' ‪.2‬‬
‫(‪ 25‬בפברואר ‪ .)1970‬ישראל נדחקה החוצה מאליפות אסיה במשקולות‪ .‬חדשות הספורט‪ ,‬ע' ‪.2‬‬
‫(‪ 1‬במרץ‪ .)1992 ,‬המשקולנים שברו את כל השיאים‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫(‪ 20‬בדצמבר‪ .)1999 ,‬משקולות‪ :‬לשחר לא תהיה מאמנת יוונייה‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫(‪ 27‬בינואר‪ .)2001 ,‬איגוד המשקולות שחר מחנה אימון של ‪ 13‬שבועות ביוון‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ע'‬
‫‪.8‬‬
‫(‪ 12‬באפריל‪ .)2000 ,‬שחר לא תצא לאליפות אירופה‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫(‪ 12‬ביוני‪ .)2001 ,‬תקציב המשקולות קוצץ ב‪ 60-‬אחוז‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫ראיונות‬
‫בן גל‪ ,‬שלמה (‪ 11‬בדצמבר‪ .)2014 ,‬מנכ"ל מכון ווינגייט‪ .‬ראיון אישי‪ ,‬נתניה‪ :‬מכון ווינגייט‪.‬‬
‫ווליטנסקי‪ ,‬דני (‪ 23‬בדצמבר‪ .)2014 ,‬יו"ר איגוד הרמת המשקולות‪ .‬ראיון אישי‪ ,‬נתניה‪.‬‬
44
45