What Exactly is Techeiles – and Has It Been “Rediscovered
?”What Exactly Is Techeiles – And Has It Been “Rediscovered Rabbi Michael Taubes .1במדבר פרשת שלח פרק טו (לז) וַי ֹּאמֶ ר י ְקֹּוָק אֶל־מֹּשֶה לֵּאמ ֹּר: (לח) דַ בֵּר אֶל־ ְבנֵּי יִש ְָראֵּל וְָאמ ְַרתָ ֲא ֵּלהֶם ְועָשּו ָלהֶם צִיצִת עַל־ ַכנְפֵּי ִבגְדֵּ יהֶם ְלד ֹּר ֹּ ָתם ְונָתְ נּו עַל־צִיצִת ַה ָכנָף פְתִ יל תְ ֵּכלֶת: .2רש"י במדבר פרשת שלח פרק טו (לח) תכלת -צבע ירוק של חלזון: .3שמות פרשת תרומה פרק כה שת: (ג) וְז ֹּאת הַתְ רּומָה ֲאשֶר תִ ְקחּו ֵּמאִתָ ם זָהָב ָו ֶכסֶף ּונְח ֹּ ֶ שנִי ְושֵּש ְו ִעזִים: ְַאר ָגמָן וְתֹו ַל ַעת ָ (ד) ּותְ ֵּכלֶת ו ְ .4רש"י שמות פרשת תרומה פרק כה (ד) ותכלת -צמר צבוע בדם חלזון ,וצבעו ירוק: .5רש"י מסכת ברכות דף ט עמוד ב תכלת -ירוק הוא ,וקרוב לצבע כרתי שקורין פוריי"ש. .6רש"י מסכת ברכות דף נז עמוד ב תכלת -ירוק הוא ,ומי שפניו ירוקים חולה הוא. .7אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת תרומה פרק כה (ד) ותכלת אמר יפת ,שהוא כדמות שחרות ,כי הוא תכלית כל הצבעים .והכל ישובו אליו ,והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם .ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר. .8תוספות מסכת נדה דף יט עמוד ב הירוק עקביא בן מהללאל מטמא -האי ירוק היינו כאתרוג ולא ירוק ככרתי דאין זה נוטה לאדמומית וסתם ירוק כן הוא כדאמר בלולב הגזול (סוכה דף לד :ושם) ירוק ככרתי מכלל דסתם ירוק לאו הכי הוא. .9רש"י מסכת גיטין דף לא עמוד ב סרבלא דכרתי -צבע תכלת דומה לכרתי. .10תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א הלכה ב תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב [יחזקאל י א] ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא. .11פני משה מסכת ברכות פרק א הלכה ב וראיתם אותה אין כתיב כאן .דהוה משמע דקאי על אותה מצוה: .12במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד ג … -ד"א מלך הכבוד אמר חזקיה מה נשתנית תכלת משאר מיני צבעונין שצוה האלהים להיות בציצית מפני שתכלת דומה לעשבים והעשבים דומים לים והים דומה לרקיע והרקיע דומה לקשת והקשת דומה לענן והענן דומה לכסא והכסא דומה לכבוד שנאמר (יחזקאל א) כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' וחלק ליראיו תכלת שהוא מעין כבודו שנא' (במדבר טו) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת הוי ויבא מלך הכבוד שהוא חולק כבוד ליראיו. .13תוספות מסכת סוכה דף לא עמוד ב הירוק ככרתי -משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד בלע"ז וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א בלע"ז דתנן התם פ"ק (דף ט): משיכיר בין תכלת לכרתי משמע דמעט משונין זה מזה ובמנחות פ' התכלת (דף מג ):אמרינן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע וזהו כעין צבע שקורין אירנד"א בלע"ז אבל בירושלמי משמע שהוא צבע ויר"ד כעין עשבים דאההיא דבין תכלת לכרתי מסיים ליה תכלת דומה לים וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע ובפרק אלו טריפות (חולין דף מז ):משמע דירוק דמי לחלמון של ביצה שהוא כעין צבע יאל"ה בלע"ז. .14תלמוד בבלי מסכת חולין דף פט עמוד א דתניא ,רבי מאיר אומר :מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין -מפני שתכלת דומה לים ,וים דומה לרקיע ,ורקיע דומה לאבן ספיר ,ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד ,דכתיב ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו' ,וכתיב דכמראה אבן ספיר דמות כסא. .15רש"י מסכת חולין דף פט עמוד א מה נשתנה תכלת -שהזקיקתה תורה לציצית. שהתכלת דומה לים -שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים וים אנו רואין שדומה לרקיע ורקיע לספיר וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות. .16רש"י מסכת סוטה דף יז עמוד א שהתכלת דומה לים כו' -בא ללמדנו שכל המקיים מצות ציצית כאילו הקביל פני שכינה והכי תניא לה בספרי דאיצטריכו כל הני משום דלא אשכחן קראי אלא ברקיע שדומה לכסא הכבוד הילכך תכלת דומה לים וים דומה לרקיע דתכלת לא דמי לרקיע כל כך אלא דומה לדומה כמו תכלת דומה למראה הים ואנן קחזינן דים דומה למראה הרקיע. .17כלי יקר במדבר פרשת שלח פרק טו (לח) ועשו להם ציצית וגו'… - .והנה בענין התכלת אמרו חז"ל (מנחות מג ב) תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא כבוד, ובודאי פירושו שצבעים אלו בדומה לדומה כי אין תכלת דומה לרקיע אלא כל אחד נוטה בצבעו אל הדומה לו וכל אחד עמוק מחבירו. .18במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ד יג … -ואף בשעה שהיו נוסעים לא היו פורסין עליו לא בגד ארגמן ולא תולעת שני אלא בגד כליל תכלת למה שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנא' (יחזקאל א) וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר וגו' ללמדך שהארון היה דומה לכסא הכבוד ולכך נאמר בו כליל תכלת שכולו היה דומה לו ולפי שהארון דומה לו לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו מה שאין את מוצא בשאר כלים שיהיו בגד תכלת מלמעלה אלא בגד תכלת מלמטה וכיסוי עור תחש מלמעלה אבל בארון כסוי עור תחש מלמטה ובגד תכלת מלמעלה ועוד בארון נאמר בו כליל תכלת מה שלא נאמר בכולם כליל תכלת למה שהוא חשוב מכל כלי המשכן .19רש"י במדבר פרשת שלח פרק טו (מא) פתיל תכלת -על שם שכול בכורות .תרגומו של שכול תכלא .ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב .ושמונה חוטים שבה ,כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרוס שירה על הים: .20ספר השרשים לרד"ק תכל -פתיל תכלת (במדבר טו ,לח ,).ותכלת וארגמן (שמות כה,ד) ,הוא העין שקורין לו בלע"ז בל"ב [אזורו אולטר"ו מארי"ן ].והוא צבוע בדם חלזון עם סימנים ידועים. .21חזקוני שמות פרשת משפטים פרק כד (י) כמעשה לבנת הספיר יש ספיר שחור וזה ספיר כעין לבן והוא כעין תכלת בלו"י בלע"ז ולפי שאין ספיר ניכר לכל אדם חזר ונתן לך סימן בו שהוא ניכר לכל .ומהו עצם השמים לטוהר הוא מראה השמים כשהם זכים וטהורים מעננים כדכתיב ורוח עברה ותטהרם. .22רבינו בחיי שמות פרשת תצוה פרק כח (ו) ועשו את האפוד… - .ה"תכלת" הוא הצמר הצבוע כעצם השמים. .23תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב אמר רבא :למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית ,יציאת מצרים גבי ציצית ,יציאת מצרים במשקלות? אמר הקדוש ברוך הוא :אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור -אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית ,וממי שטומן משקלותיו במלח ,וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא. .24רש"י מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב קלא אילן -צבע הדומה לתכלת ,ורחמנא אמר (במדבר טו) פתיל תכלת ,ותכלת דמיו יקרים ,שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא אחת לשבעים שנה. .25נימוקי יוסף מסכת בבא מציעא דף לד עמוד א קלא אילן .צבע הדומה לתכלת ורחמנא אמר פתיל תכלת והתכלת דמיו יקרים שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא לשבעים שנה. קלא .אבן .ויש הרבה בלשון חכמים .אילן אינד"י בלע"ז וכן פי' בערוך אינדקי: .26רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה א תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול ,וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע… .27רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה יג …ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם שמים שהוא פתוך מן הכוחל. .28רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה ח טלית שהיא כולה אדומה או ירוקה או משאר צבעונין עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה אם ירוקה ירוקין אם אדומה אדומין ,היתה כולה תכלת עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור מפני שהוא נראה כתכלת ,וכורך על הכל חוט אחד תכלת כדרך שעושין בשאר ציציות שאינן צבועין. .29שו"ת רדב"ז חלק ה סימן מח ...וי"ל שיש גוון תכלת שהוא שחור הרבה ויש שאינו שחור כל כך. .30רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה א …והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע ,כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית. .31תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד א …איפרד חזותיה -פסולה ,לא איפרד חזותיה – כשרה. .32רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד א ונפרד חזותא -נתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא. .33תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ט הלכה טז תכלת אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן החלזון פסולה. .34תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א תנו רבנן :הצד חלזון והפוצעו -אינו חייב אלא אחת ,רבי יהודה אומר :חייב שתים .שהיה רבי יהודה אומר :פציעה -בכלל דישה .אמרו לו :אין פציעה בכלל דישה. .35רש"י מסכת שבת דף עה עמוד א הפוצעו -דוחקו בידיו שיצא דמו. אינו חייב אלא אחת -משום צידה ,אבל אפציעה -ליכא חיוב. בכלל דישה -שמפרק דמו הימנו כמפרק תבואה מקשין שלה. .36תלמוד בבלי מסכת שבת דף עד עמוד ב אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי :שכן צדי חלזון קושרין ומתירין. .37רש"י מסכת שבת דף עד עמוד ב צדי חלזון -לצבוע התכלת בדמו ,והוא כמין דג קטן ,ועולה אחת לשבעים שנה. .38תוספות מסכת שבת דף עג עמוד ב מפרק -פירש"י דהוה תולדה דדש וקשה לר"ת דבשילהי המצניע (לקמן צה ).אמר דחולב חייב משום מפרק ואי הוה תולדה דדש הא אמר לקמן גבי הפוצע חלזון דלרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע ואין לומר דדוקא חלזון שהוא דג פטרי רבנן דלא הוי גידולי קרקע אבל בחולב מחייבי דבהמה חשיבא גידולי קרקע כדמוכח בריש בכל מערבין (עירובין דף כז ):דהא [ע"כ טעמא דרבנן משום] דילפינן להו מסממנין שבמשכן דאין דישה אלא בגידולי קרקע לגבי דבר הגדל ממש מן הקרקע לא חשיבא בהמה גידולי קרקע כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב"מ פט ).מה דיש מיוחד שהוא גידולי קרקע ופועל אוכל בו אף כל כו' יצא החולב והמגבן כו'. .39תוספות מסכת שבת דף עה עמוד א כי היכי דליציל ציבעיה … -והשיב לו ר"ת דדם חלזון הראוי לצביעה מיפקד פקיד ולא מיחייב על אותו הדם משום נטילת נשמה. .40מסכתות קטנות מסכת ציצית פרק א הלכה י …שאין צובעין תכלת אלא בחלזון .חלזון למה הוא דומה ,בריאתו דומה לדג ,וגופו דומה לרקיע .ואינו עולה אלא לשבע שנים ,לפיכך דמיו ביוקר. .41תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד א ת"ר :חלזון זהו -גופו דומה לים ,וברייתו דומה לדג ,ועולה אחד לשבעים שנה ,ובדמו צובעין תכלת ,לפיכך דמיו יקרים. .42רש"י מסכת מנחות דף מד עמוד א גופו -מראה גופו תבנית דיוקנו. ועולה -מן הארץ. לפיכך -שאינו עולה אלא אחת לע' שנה דמיו יקרין. .43רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה ב כיצד צובעין תכלת של ציצית ,לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושין כדי שיקלוט את העין ,ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ,ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית. .44אליהו רבא מסכת כלים פרק י משנה א ...שכל שבים מין דג הוא כל דמות שיהיה לו. .45אבן עזרא תהלים פרק נח (ט) כמו שבלול -בדברי הקדמוני' ז"ל ברא שבלול והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו. .46תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א הלכה ג א"ר שמעון בן חלפתא ולא מחלזון שמענו .וחלזון יש לו גידים ועצמות. .47קרבן העדה מסכת שבת פרק א הלכה ג ולא מחלזון שמענו .שמותר להורגו בשבת דגרסי' בבבלי פ' כלל גדול הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת רי"א חייב שתים וסבר רשב"ח דאינו חייב אלא משום צידה אבל לא משום נטילת נשמה וה"ק ולמה אמר ת"ק ואבא שאול ובלבד שלא יהרוג והלא מחלזון שמענו דמותר להורגו ומ"ש כינה מחלזון: ופריך וחלזון יש לו גידים ועצמות .בתמיה דלמא שאני חלזון שאין לו גידים ועצמות: .48פני משה מסכת שבת פרק א הלכה ג ולא מחלזון שמענו .כלומר דמייתי סייעתא להא דקאמר חזקיה ההורג כינה בשבת כהורג גמל .ואע"ג דלאו בריה חשיבה שהרי אין לה גידין ועצמות מ"מ וכי לא שמענו זה מחלזון דתנינן בתוספתא פ"ט הצד חלזון והפוצעו חייב שתי חטאות וחלזון יש לו גידין ועצמות בתמיה והרי מין תולעת הוא ואפ"ה ההורגו בשבת חייב וה"ה בכינה: .49דברים רבה (וילנא) פרשת כי תבוא פרשה ז יא -א"ר יוסי בר חנינא מה שהיה עליהן לא בלו אבל מה שהיה להן בתוך התיבות נתבלו ,ד"א לא בלו שלמותיכם ר"א בנו של רשב"י שאל את ר"ש בן יוסי חמיו כלי קורייס יצאו עם ישראל במדבר א"ל אותן הבגדים שהיו עליהן מה שהלבישו אותן מלאכי השרת בסיני לפיכך לא נתבלו א"ל ולא היו גדילין והיו הבגדים קטנים להם א"ל אל תתמה על זו ,החילזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו. .50שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד [יא] ב … -אמר לו ולא קרית מימיך (דברים ח') שמלתך לא בלתה מעליך ,אמר ליה ולא היו גדלים ,אמר ליה צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו. .51פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק יב משנה א חלזון -והוא כעין צדף עשוי מברזל נועלין בו את הדלתות ,ואותו הצדף הוא הצדף של בעל חי הימי הנקרא חלזון. .52רש"י מסכת סנהדרין דף צא עמוד א חלזון -תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת ,ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד. .53חידושי הריטב"א מסכת שבת דף עה עמוד א מתעסק הוא אצל נטילת נשמה… - .ותירץ ר"ת ז"ל דדם חלזון מיפקד פקיד ואין בו משום חובל וכדאמרינן בכתובות (ה' ב') ,ורבינו ז"ל בשם רבו רבינו הגדול ז"ל פירש דשאני חלזון שאינו בעל איברים אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפות ,ובכי הא ליכא נטילת נשמה אלא כשנוטל כל נשמתו לגמרי. .54חידושי הר"ן (מיוחס לו) מסכת שבת דף קז עמוד א הצדן והחובל בהן חייב… - .וי"ל דשאני חלזון שהוא גוף אטום כחלזונות הללו שבאשפות ואינו בעל איברים ועד שיהרגהו ממש אינו חייב משום נטילת נשמה שהרי אין לו איברים שיתחייב משום נטילת אותו אבר. .55תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד א מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי ,בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה ,בדרב אדא -ואישתנאי למעליותא ,סבר למיפסלה ,אמר להו רב אחאי :אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא! .56רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד א מר -שם חכם. ממשכי -שם מקום. לאו תכלת הוא -דהא איפרד חזותא בדרב יצחק ולאו קלא אילן דהא אישתני למעליותא כדר"א. .57תוספות מסכת זבחים דף קב עמוד ב פריך רב אחאי -בכל מקום לשונו משונה כדאשכחן בריש כתובות (דף ב ):פשיט רב אחאי ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אחרי כן דבריו בסוף הש"ס ומיהו בההיא דכתובות אשכח רב אשי דמיירי בתריה. .58איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי עט .ובתר הכי אע"ג דודאי הוראה לא הות ,הוו סבוראי דמפרשי פירושי דמקרבי להוראה ואקרי אנהו רבנן סבוראי .וכל מאי דהוה תלי וקאי פרשוה ,כגון רב רחומי ורבה ורב יוסף ורב אחאי מבי חתים ,דאמרינן בהמביא גט ממדינת הים (גיטין ז ,א) וצקלג וכו' .ובי חתים היא עיר בסביבי נהרדעא. .59תשובות הגאונים -שערי תשובה סימן קנט …כשהיה תכלת ביד ישראל כשהיו מטילין ציצית לבגד כך היו עושין לאותו שליש גדול חוליא א' של ציצית לבנה וחוליא א' של תכלת. .60מלחמת ה' מסכת שבת דף יב עמוד א …והרי אבות קדמונים מימות הגאונים נהגו לצאת בטלית שיש בה לבן בלא תכלת. .61ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנד אמר רבי י וסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד אמרתי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון אמרתי לו וכי מצוי הוא אמר לי השמים שיש מקום בים שמוטל בהרים וסממיות מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות מכישות אותו ומת ונימק במקומו אמרתי ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעתיד לבא וספוני טמוני חול ,ספוני זו חלזון טמוני זו טרית חול זה זכוכית ,לפי ששבטו של זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון אמר לו לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו סימן יהא בידך שכל מי שגונבך לא יהא בפרגמטיא שלו כלום. .62במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח פרשה יז ה … -אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה אימתי כשהוא תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז. .63מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח (טו) …אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה ,אימתי כשיהיה תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז מצוה בלבן. .64הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) -הלכות ציצית דף יג עמוד ב …והאידנא דלית לן תכלת רמינן ליה לסדין ציצית ממיניה ושפיר דמי. .65שו"ת הרמב"ם סימן קלח …ומה שנראה לי במה שאמרו מקצת הגאונים בדבר הכריכה ,הוא ,שהם סוברים ,שאלו החוליות הנזכרות בתלמוד אינן מחוייבות אלא בחוט של תכלת ,אבל עכשיוח הואיל ואין לנו אלא לבן לבד ,תספיק הכריכה איך שתהיה ,ובלבד שהשליש העליון יהיה כרוך והשאר נפרד ,אבל מספר אותן הכריכות הוא דבר שאין לו עיקר ,אלא (הוא) מעשה זקנים. .66הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות ציצית סימן טו (איתמר) (שם דף לט א) אמר רב תכלת שכרך רובה כשירה .אפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת כשירה .ונוי תכלת שליש גדיל וב' שלישי ענף .וכמה שיעור חוליא .תני רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש .תנא הפוחת לא יפחות מז' והמוסיף אל יוסיף על י"ג .לא יפחות משבעה כנגד שבעה רקיעים .ואל יוסיף על י"ג כנגד ז' רקיעים ושש אוירים שביניהם .תנא מתחיל בלבן ומסיים בלבן מתחיל בלבן הכנף מין כנף ומסיים בלבן מעלין בקדושה ואין מורידין .נראה דדוקא כשיש תכלת אז יש לדקדק במנין חוליות .שהתכלת ניכר בחוליות ודומה לרקיע והלבן דומה לאויר שבין רקיע לרקיע .אבל האידנא שאין לנו תכלת אין לדקדק במנין החוליות ומהאי טעמא אין צריך לקשור על כל חוליא וחוליא. .67תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יב עמוד א והא שלחו ליה לרבא :זוג בא מרקת ,ותפשו נשר ,ובידם דברים הנעשה בלוז ,ומאי ניהו -תכלת ,בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום. .68רש"י מסכת סנהדרין דף יב עמוד א זוג -שני תלמידי חכמים. בא מרקת -טבריא. ותפשו נשר -חיל רומיים. דברים הנעשים בלוז -תכלת -בלוז עושין אותה ,כדאמרינן בסוטה (מו ,ב) ,היא לוז שצובעין בה תכלת. .69רמב"ן שמות פרשת תצוה פרק כח (ב) לכבוד ולתפארת … -והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים ,וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן ,והתכריך הוא המעיל שיעטף בו: .70תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב -דף עד עמוד א ואמר רבה בר בר חנה :זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא ,ואיתלוי בהדן ההוא טייעא ,דהוה שקיל עפרא ומורח ליה ואמר :הא אורחא לדוכתא פלן ,והא אורחא לדוכתא פלן .אמרי' ליה :כמה מרחקינן ממיא? ואמר לן :הבו לי עפרא ,יהיבנן ליה ,ואמר לן :תמני פרסי .תנינן ויהבינן ליה ,אמר לן :דמרחקינן תלתא פרסי ,אפכית ליה ולא יכילית ליה .אמר לי :תא אחוי לך מתי מדבר .אזלי ,חזיתינהו ודמו כמאן דמיבסמי. וגנו אפרקיד ,והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו ,ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה .פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו ,ולא הוה מסתגי לן .אמר לי :דלמא שקלת מידי מינייהו? אהדריה ,דגמירי ,דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי ליה .אזלי אהדרתיה ,והדר מסתגי לן .כי אתאי לקמיה דרבנן ,אמרו לי :כל אבא -חמרא ,וכל בר בר חנה -סיכסא! למאי הלכתא עבדת הכי? למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל ,איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות. .71רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב טייעא -סוחר ישמעאל. והפכינן -האי עפרא בהאי עפרא לנסותו אם היה בקי כל כך. אמר לי -ההוא טייעא תא ואחוי לך. .72רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עד עמוד א וגנו אפרקיד -שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין. אפרקיד -פניו למעלה שיפינ"ש בלע"ז. ועייל טייעא תותי בירכיה כו' -כלומר ראיתי טייעא שהיה מהלך תחת ברכי המת רוכב על הגמל ורומחו בידו ולא היה נוגע בו בברכיה וליכא לפרושי דגובה הברכים כשיעור שיכול טייעא ללכת תחת ברכי המת ורומחו בידו ולא היה נוגע בו דאי שיעורא קאמר ולא ממש חזא מעשה הכי הו"ל למימר ועייל פרשא תותי בירכיה כו' אי נמי ועייל גברא. שקלי קרנא -כנף הטלית להביאו לפני חכמים ללמוד ממנו דין ציצית אי כב"ש אי כב"ה כדלקמן. ולא הוה מסתגי לן -בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין לילך. כל אבא חמרא -רבה בר בר חנה היינו רבי אבא בר חנה וכמו כן רבינא כמו רב אבינא. חמרא -כלומר שוטה כחמור. סיכסא -שוטה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף ק ):עבדקן סיכסן. למאי הלכתא -פסקת ליה משום דבעית למיחזי אי הלכה כב"ש דפליגי במסכת מנחות (דף מא ):דת"ר כמה חוטין הוא נותן ב"ש אומרים ארבעה ובית הלל אומרים שלשה וכמה תהא משולשלת כו'. איבעי לך למימני חוטין וחוליות -מקמי דתיהדריה ותיתי ותימא לן. חוליות -שלשה חוטין גדיל קרי חוליא במסכת מנחות. .73טור אורח חיים הלכות תפילין סימן לד סד ר הנחתן בבתים לרש"י קדש משמאלו של המניח בבית החיצון ואחריו והיה כי יביאך בבית השני ובבית השלישי שמע ובבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו והיה אם שמוע ולר"ת הוא הסדר קדש משמאלו ואחריו בבית השני והיה כי יביאך ובג' והיה אם שמוע וברביעי שהוא החיצון שמע סימן לדבר הויות להדדי ושני השיני"ן דהיינו קדש שמע לצד חוץ אצל השיני"ן שבבתים וכן הוא הסדר בשל יד למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. .74ב"ח אורח חיים סימן לד א סדר הנחתן בבתים וכו'… - .ומנהג העולם כפירוש רש"י והכי איתא בשימושא רבא להדיא והכי משמע במכילתא לפי פשוטו ומשמעו אלא דר"ת דחה הראיה ממכילתא וכך היא דעת גדולי האחרונים הרמב"ם והרמב"ן וה"ר יונה והרשב"א כפירוש רש"י ושימושא רבא שכתבוהו הגאונים ועוד כתב הסמ"ג והמרדכי ששלחו כתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים כסדר הרמב"ם ורש"י ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם ולא נהירא דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה: .75תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יח עמוד א קראה סירוגין יצא וכו' .לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין ,שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי רבי :עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין! לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות ,שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה ליה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיני ,עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך .לא הוו ידעי רבנן מאי יגסלסלה ותרוממך .שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה ,אמרה ליה :עד מתי אתה מסלסל בשערך .לא הוו ידעי רבנן מאי ידהשלך על ה' יהבך .אמר רבה בר בר חנה :זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא ,וקא דרינא טונא ,ואמר לי :שקול יהביך ושדי אגמלאי .לא הוו ידעי רבנן מאי טווטאטאתיה במטאטא השמד ,שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה :שקולי טאטיתא וטאטי ביתא. .76רש"י מסכת מגילה דף יח עמוד א לא הוו ידעי רבנן -תלמידי רבינו הקדוש. חלוגלוגות -מין ירק הוא ,ושנוי בכמה מקומות במשנה ובברייתא. פרפחיני -פיקקל"י בלעז +צמח הרגלה.+ מסלסל בשערך -למדנו שהסלסול לשון חיפוש והיפוך. טאטיתא -אישקופ"א בלעז +מטאטא.+ .77ראבי"ה חלק א -מסכת ברכות סימן כה מאימתי קורין <את> שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר"א או' בין תכלת לכרתי .וקבלתי שיש מין צבע שקורין כרתי ודומה לתכלת .וגרסינן בירושלמי בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין פריפינין ,והוא מעיל שקורין בלשון לע"ז פורפירא. .78שו"ת מהרי"ל החדשות סימן ה ב … וסברא הוא דשמא יחזור דבר לקילקולו שיהא תכלת מצוי ,כ"ש למאי דכתב סמ"גטו דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין, בקל היה לעשות תכלת. .79שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרפה ואפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין מכירין אותו או שאין יודעין לצודו... .80שו"ת בית הלוי חלק א סימן מב ...דהא י"ל דהא דקאמר בספרי ומנין שאין פוחתין מהן אין הכוונה שעשה רק ג' ציצית רק הכוונה דהטיל רק לבן ולא תכלת ושניהם הא הוי מצוה אחת וכמש"כ הרמב"ם במנין המצות מצוה י"ד ואינם מעכבין זה את זה וכשנותן לבן ואינו מטיל תכלת הוי התחיל ולא גמר אבל בלא התחיל י"ל דליכא הך לאו ואין להקשות דא"כ מי שיש לו רק מין א' וכגון לדידן דאין לנו תכלת אמאי מותר ללבוש בגד בת ד' כנפות ולהטיל בו לבן הא עובר על הלאו יש לומר דשרי משום עשה דוחה ל"ת:
© Copyright 2024