גיליון מעוצב להורדה
1
גיליון מס'
גולן
חיפה
18:12
19:05
18:06
19:08
18:13
19:09
1593
זמני
כניסת
השבת
ויציאתה
תל-אביב
ירושלים
17:56
19:07
באר שבע
18:14
19:08
אילת
18:03
19:07
פרשת האזינו
תשע"ו
י"ג בתשרי 26/9/2015
השנה השלושים ואחת
התחלה אמצע וסוף
מדוע בחרה המסורת את שירת דוד (שמואל ב כב,
א-נא) בתור הפטרה לפרשת האזינו ,שבה מופיעה
שירתו הגדולה והנשגבה של משה רבנו?
בפרשת בשלח ,שבה שירת הים ,המציינת את הניצחון
על צבא פרעה ,מתאימה כהפטרה שירת דבורה,
שאף היא באה על ניצחון צבאי .אבל שירת האזינו
הינה סקירה רחבת אופקים המתחילה בראשית
ההיסטוריה ומסתיימת ברמזים לתחיית המתים .מה
לה ולשירת הניצחון של דוד במלחמותיו?
נראה שההסבר נעוץ באופי המיוחד של ימי חייו של
דוד .בעוד שבפרשת האזינו יש סקירה על הראשית
ועל האחרית ,הרי שדוד מציין את מרכז ההיסטוריה.
מאדם הראשון ועד דוד ,העולם מתקיים מכוח הדחף
הבראשיתי המחולל את העולם ואת האנושות.
ניצבות מולנו הדמויות הגדולות שמכוחן ייבנה
העולם :אדם ,נח ,שם ,אברהם ,יצחק ,יעקב ,יוסף,
משה ,אהרן ,יהושע ,שמואל ודוד .חז"ל ביטאו את
הרצף השושלתי הזה כשהצביעו על כך שימי חייו של
אדם הראשון היו 930שנה ,והיה אמור לחיות אלף
שנה ,שנאמר "ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית
ב,יז) ,ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה ,שנאמר:
"כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהילים צ,ד).
אלא ש"תרם" 70שנה משנותיו למען דוד .לאמור
שדוד הוא ההשלמה של האדמיות הראשונה ,זו
שמתחילה את ההיסטוריה .דוד הוא שהקים על ידי
מלחמותיו את מלכות
ישראל הממשית ,הארצית,
המאפשרת את הצלחת
ההיסטוריה ותיקון העולם
כולו ,ממנו ואילך.
בהקשר הזה מעניין לציין את
המסורת של תלמידי הגאון מווילנה ,שהזמן שעבר
מבריאת אדם הראשון עד לידת דוד הוא בעצמו
הזמן שיעבור מלידת דוד עד הגאולה .החשבון פשוט:
דוד נולד בשנת ,2854כך שהגאול מתחילה ב,5708-
שהיא שנת הקמתה של מדינת ישראל.
דוד הוא אפוא נקודת המרכז של המערכה ההיסטורית
הגדולה המתחילה באדם ומשתלמת במלך המשיח,
האישיות הפוליטית הגדולה ,הנאמנה לתורת משה
ומביאת צדק ושלום לעולם.
הצמדת דוד למשה מצביעה על הקשר בין התורה
(משה) לבין הפוליטיקה (דוד) .בעוד שאומות העולם
נוטות להתייאש מהממד הפוליטי ,שאינו לדידן
אלא נחלתם של הרשעים ,מלמדת היהדות את
האופטימיות הנובעת מאמונה עמוקה שההיסטוריה
מנוהלת על ידי מי שאמר והיה העולם ,צופה ומביט
על כל הדורות כאחד.
לכן מסיים דוד את שירת הניצחון באהדת הגויים:
"על כן אודך ה' בגוים ולשמך אזמר" (פסוק נ),
המצדיקה את נצחיות בית דוד" :לדוד ולזרעו עד
עולם" (פסוק נא).
מצוות ניסוך המים -הפשטות המשמחת בעבודת ה'
האם סוכה שדופנותיה עשויות מיריעות בד בלבד (ללא 'לבוד') כשרה?
הרב אורי שרקי רב קהילת 'בית יהודה' ,ר"מ במכון מאיר
קבלת שבת
עלון תורני לכבוד שבת קודש
עמ' 2
עמ' 5
לפרסום מודעות052-4295209 :
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
יפוצו מעיינותיך
מים בששון
מפתיע יהיה לגלות שעשייה מתוך קבלת עול ,הכנעה ,מחויבות
והתבטלות מסוגלת להעניק שמחה גדולה יותר מאשר עשייה
מתוך הזדהות ,הבנה ובחירה .בדור בו חופש וחיפוש אישי הם
כה דומיננטיים ,אהבת העול נשמעת לגמרי הזויה .ממתי להיות
עבדים עושה לנו טוב?
דווקא בסוכות ,בו מציינת התורה במפורש את חובת השמחה
במילים "והיית אך שמח" ,אנחנו מנסכים (מוזגים) על המזבח
בבית המקדש מים פשוטים ,חסרי טעם וחסרי ריח .בסוכות
צריכים להיות רק ("אך") שמחים ,והדרך לכך היא לא להסתפק
בניסוך היין הריחני והמגוון בטעמיו כפי שעושים לאורך השנה
כולה ,אלא להוסיף את המים ,למרות שאינם יכולים להתחרות
בשום פרמטר עם היין .הפשטות מנצחת .כיצד?
הישועה – כשאדם עובד כך,
אז נמשכת ישועה בכל ענייניו,
שלא לפי ערך כוחות האדם אלא
הרבה למעלה מכך ,ככה זה כשזוכים
להתאחד עם המקור האלוקי הבלתי מוגבל.
תרקיד קצת את השכל
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו",
משום שלא רק ששמחת המים גבוהה משאר השמחות ,אלא
שהיא ,ורק היא ,השמחה האמיתית! אנשים שמחים עושים
דברים שמעל ההיגיון מפני שמהותה של שמחה היא לצאת
מהגבולות" ,שמחה פורץ גדר" ,כשאדם זוכה לבטל את שכלו
הוא זוכה לצאת מהגבול שלו ולהתחבר עם האין סוף ,ואין
שמחה גדולה מזו.
האדם הוא יצור תבוני ,אבל בשכל
תתחבר למקור
עצמו צריך להיות "מונח" שיש
הפסוק "ושאבתם מים בששון
שהכול
"מודים"
האתרוגים
גם
למעלה מן השכל .לכן צריך לשמוח,
ממעייני הישועה" מתפרש בחסידות
תלוי בקבלת עול
לרקוד ולתופף ...כך "מושך" האדם
כך :כששואבים "מים בששון" –
את השמחה בכל ענייניו ,ואף לתוך
כשמוצאים את השמחה בקבלת
שכלו ואישיותו .מכוח שמחת סוכות,
העול -אז הם "ממעייני הישועה",
שמחת המים ,שלמעלה מהשכל לגמרי ,ניתן בשאר השנה
דווקא אז הם באים ממעיין והם ישועה אמיתית .נפרט:
לשמוח בצורה מדודה יותר עם היין המסמל את הטעם ודעת.
מים – עבודה מתוך קבלת עול .למים אין טעם והם מסמלים ומי שראה שמחת בית השואבה ,יראה שמחה כל השנה.
את עבודת ה' ללא טעם הגיוני .היין ,אותו מנסכים לאורך השנה
והמתאפיין בטעמו וריחו הייחודי ,מסמל את עבודת ה' מתוך אינסטינקט מדהים
טעם ודעת .עבודה שכזו היא הכרחית וחיובית ,אך איננה יסוד הצדוקים לא האמינו במסורת חז"ל ולכן כפרו ,בין השאר,
העבודה .עבודת המים היא היסוד ,קבלת עול מלכות שמים במצוות ניסוך המים .בגמרא (סוכה מח,ב) מסופר כי באחת
בלי להתחשב ברמת ההזדהות שלנו ,בבחינת "נעשה ונשמע" .השנים כהן צדוקי ניסך את המים על רגליו במקום על המזבח,
החידוש הוא כשעבודה זו נעשית:
ורגמוהו כל העם באתרוגיהם.
את
לנסך
שהולכים
מכך
היא
בששון – השמחה הגדולה ביותר
בחסידות מוסבר שהצדוקים האמינו שפירוש התורה חייב
שמחה
ה',
רצון
את
בהם
ולעשות
המים האלו על גבי המזבח
להיות על פי היגיון בלבד ללא קבלת סמכות חכמי ישראל וללא
בקבלת עול מלכות שמים .השמחה הזו נובעת מכך שאנו זוכים התבטלות למסורת .לדעתם ,עבודת המים שעברה במסורת
לפרוץ את גבול ההבנה האנושית ולגשת אל מי שמעבר לכל ומורה על קבלת עול מתאימה "לרגליים" הרחוקות מהראש,
הגבולות.
דהיינו לאנשים פשוטים ולילדים שטרם התפתחו ,אבל כהן
ממעייני – ההבדל בין מעיין למקווה הוא שמעיין ,בגלל היותו ואדם בוגר ודאי לא זקוק לעבודה שכזו .באינסטינקט מדהים,
מקור מים חיים ,מטהר גם ללא הכמות המינימלית של מקווה העם זרק על הכהן את האתרוגים .האתרוגים בעלי הטעם והריח
(ארבעים סאה) ,וגם ללא שהמים יהיו מכונסים במקום אחד .מי הפוכים מהמים (הדומים לערבה) ,ובכל זאת גם האתרוגים
המעיין משמשים אפילו לטהרה מטומאת מת ,הטומאה החמורה "מודים" שהכול תלוי בקבלת עול.
מכל .כשאדם מחבר את עצמו למקור – למעיין עצמו ,הוא מקבל
למאמרים נוספים -מעיינותיך:
את כוחו של המקור ,אין תנאים לטהרתו והוא יצליח לצאת מכל
www.toratchabad.com
נפילה ,חמורה ככל שתהא.
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
הרב משה שילת ראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות"
2
3
כעדיפה על פני התפילה הבוגרת
על הנער והחליל החסידי
והנבונה של שאר המתפללים .הנער
ראשית ,אני מודה כבר כעת למערכת שבת בשבתו על מקביל לרועה הנסתר והקדוש המופיע
ההזדמנות להגיש כאן שנתיים את הפינה אודות הסיפור גם בסיפורי חסידים רבים אחרים .זוהי
החסידי .הודאה מיוחדת אוסיף לקוראים החרוצים שהגיבו ,דמות סמלית ,המסמלת במידה רבה את התנועה החסידית עצמה.
העירו והאירו את עיני ולבי .לסיום אביא הפעם את הסיפור זוהי רוח הנעורים של התנועה החסידית הצעירה ,והיא מזכירה
החסידי המפורסם ביותר ,המוזכר תמיד בימים הנוראים ,גם את הקרבה החסידית אל הטבע ,אל החוויה ואל הניגון הגנוז
הלא הוא סיפור החליל בבית המדרש של הבעש"ט .סיפור במקומות הרחוקים מבית המדרש .רוח של מרד נעורים מנשבת אף
זה ,שהופיע לראשונה בסוף המאה הי"ט (קבוצת יעקב ,היא ועולה מתוך המתח שבין הנער ואביו ,ומזכירה את ההתנגדות
תרנ"ז ,דף נג,א) ,זכה לאינסוף גרסאות והתייחסויות .כבר אל הדרך החסידית ,ואת המתח הבין-דורי שליווה את ההתפרצות
בשנים הראשונות להופעתו חזר
החסידית בדורותיה הראשונים .קולו
הסיפור ונדפס בכתבי חסידים ואף
הגולמי של החליל – בדומה לקול
'בחוזק תשוקתו חילל באמיתות נקודת
בכתביהם של משכילים יהודיים לבבו בלא שום פניה ,רק להשם יתברך לבדו ,השופר – מבטא כאן קילוף שכבות
שונים .עיקרו של הסיפור ידוע:
של ידע מילולי ואינטלקטואלי,
והבל פיו הנקי נתקבל מאוד לפניו יתברך'
שעלול להוות ניגוד ל"הבל הפה הנקי"
נער כפרי בור ו"אטום לב" הובא
ולנקודת הלב הפשוטה והטהורה.
לראשונה לבית הכנסת לאחר
שנכנס לעול מצוות .היה זה ביום הכיפורים ובית הכנסת היה נקודה נוספת ,קשה יותר לעיכול ,היא העובדה שהחילול בחליל הוא
בית מדרשו של הבעל שם טוב .בלא ידיעת אביו ,נטל הנער אכן מעשה של חילול היום הקדוש .תפילותיו של הקהל עולות כאן
בכיסו את חליל הרועים שהיה מחלל בו .הנער לא הכיר את על ידי מעשה של איסור ופריצת גדר .ואכן ,בגרסאות מאוחרות יותר
צורת האותיות ,אך נתעוררה בו תשוקה תמימה לחלל בחלילו שונה החליל ל"שריקה" או ,בגרסה חב"דית ,לקריאת "קוקוריקו".
בבית הכנסת .כשביקש מאביו רשות ,נבהל האב ואסר על (אלשטיין ,מעשה חושב ,עמ' .)12בחצרות חסידיות אחדות אף בזו
הילד להוציא את חלילו .מחמת איסור מוקצה לא לקח האב לפשטות כשזו באה עם "אטימות לב" או בורות.
את החליל בידיו ,אולם מכיוון שהנער ביקש שוב ושוב להוציא
את החליל ,נאלץ לבסוף האב להחזיק בבגדו של הבן במקום סיפור ,שיש לראות בו פרודיה על סיפור החליל ,מיוחס לרבי ישראל
בו מונח היה החליל ,בכדי למנוע מן הנער להוציא את החליל .מרוז'ין .הרבי סיפר לחסידיו על הכפרי הבוכה בלב תם וזך בתפילת
כך נמשך הדבר גם בתפילת נעילה .אולם ברגעים הללו ,ברגעי ראש השנה עם הקהל .אולם בכיו הטהור והתמים מתייחס לצימעֶ ס
– לתבשיל הקדרה שהוא מתעכב מלאכול( ...ספרן של צדיקים ,עמ'
הסיום של היום הקדוש ,אירע הדבר:
טז).
באמצע התפילה שימט הנער בחזקה את החליל מתוך הכיס
ומיד אביו ,ונתן קול גדול בחליל עד שתמהו כל השומעים .אין לי ספק שבבית המדרש של הבעש"ט לא יכול היה סיפור
כיוון ששמע הבעש"ט את הקול קיצר מכפי הרגלו .אחר החליל להתרחש .בבתי תפילתם של חסידים נהגו ,ככלל ,להקפיד
התפילה אמר :תינוק זה בקול חלילו העלה כל התפילות והקל על ההלכה אף מעל למקובל .ולמרות זאת ,בסיפורי החסידים כמו
מעליי .שתינוק זה אינו יודע כלום .ומאחר שכל היום הקדוש גם בסיפור הנודע שלפנינו ,מופיעות דוגמאות למעין "עבירות
ראה ושמע תפילת ישראל נתלקח בו ניצוץ קדוש כמו אש קדושות" ,הנעשות בלב תם ולשם שמים .דווקא מכיוון שהחסידים
ממש ...עד כלות נפשו ממש ,ובחוזק תשוקתו חילל באמיתות מעולם לא למדו סיפורים אלו הלכה למעשה ,יש בהם עדות ליסוד
נקודת לבבו בלא שום פניה ,רק להשם יתברך לבדו ,והבל פיו עמוק יותר בנפש החסידית .אלו סיפורים המעידים על הרצון לפרוץ,
על התשוקה לקול הפשוט והחם ,הפורץ את מסגרות החיים ומביא
הנקי נתקבל מאוד לפניו יתברך.
את האדם לגילוי עצמי ולהתחדשות.
(ש"י עגנון ,ימים נוראים ,עמ' שסט ,על פי גיר' קהל חסידים
בברכת התחדשות ושנה טובה ,זאב קיציס.
החדש)
לתגובות והארות:
אין ספק שיסודות חסידיים עמוקים משוקעים בסיפור ידוע זה.
zeevkitsis@gmail.com
הפשטות הבלתי מתחכמת ,המתפרצת ועולה מאליה ,מופיעה
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
זאב קיציס ,ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן
מאוצר הסיפור החסידי
4
סוגרים דלת
בערב בהיר אחד נפלה הפצצה.
"החלטנו לעבור דירה!" הכריז
אבא.
"מה אמרת?!" הקריאה פרצה
בבת אחת מכל הילדים.
נעמה מספרת:
"כן ,כן ,מה ששמעתם...
החלטנו לעבור דירה ".אמרה גם אמא.
"אבל למה? מה קרה?" שאלתי בתדהמה.
"טוב לנו כאן!" הכריז נתנאל.
"לא רוצה משהו חדש ,בית חדש,
חברים חדשים ...עד שלמדתי
להסתדר עם אלה "...מלמל יהודה.
ורק תמר התלהבה" :בית חדש!
יש!"
"אין לנו הרבה ברירה ",הסביר
אבא" .בקרוב איאלץ לעזוב את
מקום העבודה שלי .את זה אתם
כבר יודעים .חיפשתי וחיפשתי,
והאפשרות היחידה שמצאתי,
שמתאימה לי מבחינת האופי והכישרונות שלי ,היא
במקום רחוק מכאן"...
"אבל איך נעזוב את כל מה שיש לנו כאן? כל החיים שלנו
היינו רק כאן ,בבית הזה ,בשכונה הזאת! לא הכל זה רק
העבודה!" ערערתי על דבריו.
"נכון שלא הכל זה רק העבודה ",הסכים איתי אבא" ,אבל
זה בהחלט חלק חשוב .זה נותן לנו בסיס של יציבות
מבחינת מילוי השליחות והתפקיד שלנו בעולם ,וכמובן גם
מבחינת הפרנסה".
"ובל נשכח -אם הקב"ה סידר שאבא ייאלץ לעזוב את
העבודה ,כנראה זה מה שטוב לנו בעת הזאת ".הוסיפה
אמא.
"אז מה ,פשוט נעזוב הכל ונלך לנו?" שאל אורי.
"כן "...נאנחה אמא ,אבל מיד הוסיפה" :ואל תדאגו – עוד
נמצא שהחיים הטובים והשכנים הנחמדים נמצאים בכל
מקום .צריך רק לדעת למצוא אותם"...
"אבא חשב רגע ואז אמר" :מה דעתכם שאולי נעשה איזו
מסיבת פרידה קטנה מהשכנים .בכל זאת ,עברנו ביחד
איתם שנים כה רבות"...
כולנו הסכמנו שהרעיון הזה הוא טוב ,ושקענו בתכנונים
למסיבה המדוברת .אני חייבת להגיד שכאשר עסוקים
בתכנונים זה משכיח את הצער על הפרידה עצמה...
קבענו את מועד המסיבה לשבוע לפני העזיבה המתוכננת.
למרבה ההפתעה ביתנו התמלא למעלה מן המצופה.
ראשון הגיע השכן מלמעלה ,דודו ,נער גס ומעצבן .הפעם
הוא היה מבויש ונימוסי ונזכרנו ביחד איך הוא הציל פעם
את הגברת מישקוביץ' הזקנה משריפה .אחריו הגיע יוסף
הגֵ ר ,המתגורר בקומה ג' ועזב את כל חייו הקודמים כדי
להיות יהודי בארץ הקודש .הגיעו גם כמה חברות שלי,
וחברים של יהודה ונתנאל ,הגיעה הגננת של תמר ,והגיע
מיכאל השיכור שאורי התיידד איתו קצת ,ועוד רבים רבים
מתושבי הבניין והשכונה.
כל האנשים האלה העלו זיכרונות ,שפעו בדיחות והרעיפו
עלינו שבחים.
באותו זמן יכולנו לזכור רק את הדברים היפים שחווינו
כאן .האם לא היו גם קטעים קשים יותר? האם לא היו
רגעים שחשבתי שאני רוצה להתרחק מהמקום הזה ככל
האפשר? עכשיו בטוח לא זכרתי אף רגע כזה...
לאחר שהתפזרו כולם ,וכבר סיימנו לטאטא ולנגב
אחריהם ,נשארנו רק אנחנו ,עם טעם טוב של זיכרונות
יפים ,ועם טעם חמוץ של פרידה.
ואז החלטנו ביחד להעלות על הכתב
את כל אותם זיכרונות .כך נוכל
לשמור לעצמנו – וגם לאחרים – את
כל אותם רגעים יפים ואלו שקצת
פחות ,את התובנות החכמות ואת
הקטעים המעצבנים ,את האנשים
הנחמדים ואת המעשים הקצת-
פחות-נחמדים ,בקיצור את כל
מסכת חיינו.
לא עברו ימים רבים ,עד שפגשנו
ברכבת את חברו של אבא ,הסופר,
והוא שמע בשמחה את כל סיפורינו
ועזר לנו לכתוב אותם למענכם .והנה הסיפורים לפניכם –
סיפורי משפחת ישראלי!
***
ילדים והורים יקרים ,לאחר 11שנים של כתיבה אנו
נפרדים כעת .החל מהגיליון הבא יכתוב את מדור
הסיפורים של "שבת בשבתו" אדם אחר ,ואני אמשיך
בע"ה לעסוק בכתיבה ובהוצאת ספרים במקומות
אחרים.
היה לי כיף גדול לכתוב עבורכם .בתחילה נהגתי
לאסוף ולעבד מבחר סיפורים "מכל הבא ליד",
מסיפורי חז"ל ועד להבדיל משלי קרילוב ,סיפורי
חיים בני ימינו וגם סיפורים עתיקים מימי קדם.
לאחר מספר שנים קיבל המדור את צביונו הנוכחי,
והתחלנו לספר את סיפורי "משפחת ישראלי" ,הלוא
היא אותה משפחה דמיונית ,שבה כל ילד ישראלי
יכול למצוא משהו גם מעצמו...
עידוד רב שאבתי מתגובותיכם וגם מההצעות שלכם
לסיפורים ולתובנות ,אשר שולבו בתוך הסיפורים.
תודה למערכת "שבת בשבתו" ,בראשות אבי מורי
הרב ישראל רוזן ,ושאר האנשים הפועלים עמו במשך
השנים ,עד העורך הנוכחי ,ר' ישראל רוזנברג .תודה
מיוחדת לציירת המחוננת ,דניאלה פונד ,אשר ליוותה
את סיפוריי בציוריה המקסימים ,שהוסיפו נופך נוסף
לחוויית הקורא.
במשך השנים זכיתי בס"ד גם להוציא מספר ספרי
ילדים ,ביניהם "משפחת ישראלי" (מבחר מסיפורי
המדור) וכן "הרפתקאות ספריית רימונים" ו"משמיע
ישועה לילדים" .את כל אלה ניתן להשיג בחנויות
הספרים או אצלי בטלפון .054-6340121
שלכם
יקהת רוזן yikhat@gmail.com
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
הרב יקהת רוזן מנהל המכון "אור עציון -ספרי איכות תורניים" ,איור :דניאלה פונד
משפחת ישראלי
5
דפנות סוכה מיריעות בד
שאלה :האם דפנות הסוכה יכולות להיות עשויות
יריעות בד?
תשובה:
דופן מתנדנדת
"הלכה למשה מסיני" של
שיעורים .הרב עובדיה
יוסף הקשה על החזו"א
מדוע כאשר הגמ' הקשתה
על רב אחא מהמשנה המכשירה אילנות כדופן,
לא תירצה שמדובר באילנות קשים שאינם נעים
שלושה טפחים? לענ"ד ניתן לומר שזה גופו
תירוץ הגמ' ושיעור שלושה טפחים הוא שיעור
מסתבר.
בגמרא במסכת סוכה (כד,ב) מובאים דברי רב
אחא בר יעקב כי "מחיצה שאינה יכולה לעמוד
ברוח מצויה אינה מחיצה" .הגמרא מבינה
מדבריו שגם מחיצה ש"אזיל ואתי" ,דהיינו דופן מיריעות
מחיצה ש"הולכת ובאה" ,נחשבת כאילו אינה הטור והשו"ע (תרל) מביאים את דברי רבנו
עומדת ברוח מצויה .הגמרא שם מסבירה כי פרץ המוזכר בהגהות סמ"ק שכתב ש"אין נכון"
סוכה שמשתמשת בנוף האילן כדופן ,כשרה לעשות את כל המחיצות מיריעות פשתן ,אפילו
רק אם היא עשויה אילנות קשים וביחס לנוף אם קושרים אותן היטב ,אלא אם אורגים אותן
האילן נאמר שם שהסוכה
בקנים .הב"ח מבאר כי
כשרה אם נעשתה בדרך של
מקורו של רבינו פרץ הוא
"הוצא ודפנא" כלומר ,אם
בהן
ויש
לסוכה
שנועדו
חזקות
ביריעות
מהגמרא שהוזכרה לעיל
ארגו את הנוף כך שיעמוד
לולאות חזקות מארבעת הצדדים אין
ובה מתואר כי אורגים
ולא ינוע .השפת אמת על
יינתקו
שמא
ולגזרה
לחשש
מקום
את נוף העץ ,אבל מובן
אתר מתקשה מדוע מחיצה
כי האריגה אינה מועילה
שמתנדנת פסולה.
אם הדופן עשויה רק
כדי להגדיר מה פירוש "אינה עומדת ברוח" מאילנות רכים שיתנדנדו אפילו אם יקשרו
יש לדון מה הוא השיעור "להולכה והבאה" של אותם .לפי דברי הב"ח ,בדופן עשויה יריעות
המחיצה והאם גם נדנוד קל פוסל את הסוכה .האריגה מועילה מעיקר הדין ,כמו בנוף של עץ.
הרמב"ם בהלכות סוכה (ד,ה) וכך גם רש"י אם נדייק בדברי רבנו פרץ נראה כי אין הכוונה
והריטב"א על אתר לא הגדירו במדויק מה היא שהמחיצה שאינה ארוגה פסולה תמיד .החשש
רמת התנודה הפוסלת .עם זאת ניתן לדייק של רבנו פרץ הוא שאפילו אם יקשרו אותה יש
בפשטי הגמרות שאין מדובר בקיבוע מוחלט ,לחשוש שמא תתנתק והיושב בסוכה לא ישים לב
שאינו מאפשר כל תנועה .שהרי הגמרא מכריעה ויקשור אותה .לכן ,ברור שעצם הנדנוד כל שהוא
שקשירת נוף האילן מועילה להחשיבו כאינו אינו הפוסל ,שהרי המציאות היא שגם יריעה
מתנדנד ,ופשוט שאין דרך לקבע באופן מוחלט קשורה היטב מתנדנדת מעט .החידוש בדברי
את הנוף כך שתימנע כל תנועה ,ולכן מסתבר רבינו פרץ הוא שיש לגזור לארוג את היריעות
שנדנוד קל אינו פוסל.
מתוך החשש שמא יתנתקו ,ולא שעצם היריעה
בדרך זו נקט החזו"א בהלכות עירובין (עז,ו) פוסלת את הדופן .יש להוסיף שהלשון שננקטה
כאן היא "אין נכון לעשות" ,כלומר בשאלת
וכתב:
ונראה דהיינו דווקא כשהרוח מפזר את הענפים ההנהגה הראויה ולא בפסילת המחיצה שהרי
באופן שהם מתרחקים שלשה טפחים זה מזה לא מצינו בגמרא גזרה על דפנות מיריעות ואין
ובטלה המחיצה ההיא שעתא ,הלכך פסול אף גוזרים גזרות חדשות .יוצא שבדיעבד אם היריעה
בשעה שהן נחין ושקטין ומחיצן שלימה ,דהוי קשורה היטב הדופן כשרה.
מחיצה עראי שאינה יכולה לעמוד ברוח ,אבל להלכה
אי המחיצה חזקה שאין הרוח יכול לפזרה ,בוודאי לכתחילה אין לעשות מחיצה רק מיריעות,
אלא שמתנודדת מעט לכאן ולכאן ,אבל בכל אפילו אם הן קשורות היטב ,כדעת רבנו פרץ
שעתא היא מחיצה מעליתא ,נראה דשפיר הויא שהובא בטור ובשו"ע .ולכן יש להוסיף מחיצות
מחיצה העומדת ברוח.
חזקות על ידי לבוד שהוא כאריגה בקנים .אולם
מחיצה העשויה מבד שונה בתכלית ממחיצה בדיעבד אם המחיצות קשורות היטב אין ספק
העשויה מענפי עצים ,ולכן מחיצה שמתנדנדת שאפשר לסמוך על דעת החזו"א ולברך בסוכה.
ברוח ,אך אין כל אפשרות שיהיו בה חורים על כך יש להוסיף עניין חשוב – דברי רבנו פרץ
של ג' טפחים – כשרה לפי פירושו של החזו"א .עסקו בסדינים הנקשרים בחוטים וחבלים.
פירושו של החזו"א מבאר גם את קושיית השפת לעומת זאת ,ביריעות חזקות שנועדו לסוכה ויש
אמת – מנין לפסול מחיצה שרק מתנדנדת ברוח ,בהן לולאות חזקות מארבעת הצדדים אין מקום
כיוון שלפי פירושו הנדנוד של ענפי האילן ("אזיל לחשש ולגזרה שמא יינתקו .שהרי מחיצה זאת
ואתי") אינו עצם הפסול אלא רק הגורם לפגם לא תתנתק .לכן אם שיעור התנודה הוא פחות
בשיעור המחיצה.
מג' טפחים בוודאי שהמחיצה אינה פסולה
בניגוד לזה הרב עובדיה יוסף ז"ל בשו"ת יחוה והסוכה כשרה.
דעת (ג,מו) מסיק מהראשונים שגם נדנוד כל
הרב רא"ם הכהן:
שהוא פוסל את המחיצה והפליג שזהו בכלל
Reem.hacohen@gmail.com
הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב
משו"תת בהלכה
מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י .יוצא לאור ע"י מכון "צומת".
"שבת בשבתו" באינטרנט ,zomet.org.il :למנוי דוא"ל באנגלית
ניתן להירשם באתר מכון "צומת" ,עריכה :מכון "צומת"
אלון שבות ,גוש עציון ,90433טל' ,02-9931442פקס' www.zomet.org.il 02-9931889
zomet@netvision.net.ilהוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות
להפצה ולמודעות מסחריות :גל אורן BSD
הבונים 11רמת גן ,51462טל' ,03-6133555פקס' ,03-6133699
דוא"ל ,dotan@go-bsd.co.ilהפצה :מקור ראשון 052-6070999יוסי
מייסודה של:
הסתדרות הפועל המזרחי
כתיבה ועריכה:
מכון 'צומת'
ניהול מסחרי :לאור מבית:
לפרסום מודעות052-4295209 :
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
6
נשר
"ּכְ נֶ ֶׁשר יָ ִעיר ִקּנֹו ַעל ּגֹוזָ לָ יו יְ רַ ֵחף
יִ ְפרׂש ּכְ נָ ָפיו יִ ָּק ֵחהּו יִ ָּׂש ֵאהּו ַעל ֶאבְ רָ תֹו" (לב,יא).
ָ
שהתפרסם בפרשת "לך לך"
בטור "פרשה וטבעה"
בשנת תשע"ד (גליון )1494הזכרתי בקיצור ,אגב
הדיון בזהות ַ
העיט שירד על הפגרים ,את ההחלפה
הקיימת במקורות ובלשון העם בינו לבין הנשר.
בשורות הבאות ארחיב את היריעה בנושא זה.
נשר קרח
בעבר השם Aquila
התייחס באופן ספציפי
למין עיט זהוב .השם
הלטיני Aquilaהתגלגל
לשם eagleבאנגלית המודרנית .מקור השם הלטיני
הוא אולי במונח הלטיני aquilusשמשמעותו בעל
גוון כהה ,שחרחר או חום המתאר את נוצות העיט.
האבחנה בין שני המינים ,הנשר ( )vultureוהעיט
( ,)eagleחד משמעית ולו רק על פי נוכחותן של
נוצות על צוואר העיט לעומת הצוואר הקרח של
הנשר .אמנם שני מינים אלו הם
דורסים גדולים אך הם שונים
מאד באורח חייהם .בעוד שהנשר
אוכל נבלות אובליגטורי (הכרחי)
הרי שהעיט הוא דורס הצד את
רוב טרפו בעזרת דריסה.
ביטוי לבלבול הקיים בזיהוי אנו
מוצאים בתוס' בחולין (סג,א):
"נץ ...וכמו כן טועין גבי נשר
שקורין אייגל"א ,ואינו ,דנשר יש
לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש
לו אצבע יתירה".
שאלה שהעסיקה רבים היא
האם אכן ה"נשר" במקרא
ובספרות חז"ל הוא המין
הביולוגי "נשר מקראי" (Gyps
)fulvusהנקרא בערבית
ניסר (על פי האקדמיה ללשון
העברית הוא נקרא "נֶ ׁ ֶשר ֵקרֵ ַח").
ה"נשר המקראי" ניזון באופן
בלעדי מפגרים אותם הוא
מאתר תוך כדי דאייה וסריקה
על פני עשרות ק"מ .את שמו
הוא קיבל ,כנראה ,בזכות צווארו
נשר מקראי צילםThermos :
וראשו החשופים מנוצות
החלפה קדומה
ופלומה ,תכונה המאפשרת לו
מחברים רבים שהתייחסו לזיהוי
לנבור בקלות בקרבי הפגרים
הנשר והעיט טענו שההחלפה בין שמותם מקורה
מהם הוא ניזון .בנוסף לכך השם נשר מתייחס לכל כבר במקרא .הם מבססים את טענתם על כך שמתוך
קבוצת הדורסים הגדולים הניזונים מפגרים הכוללת כמה מההקשרים בהם הוזכר שמו של אחד מהמינים
קבוצות טקסונומיות שונות.
משתמע שהכוונה היא למין השני .לענ"ד ייתכן
מאד שבכל האזכורים של הנשר במקרא הכוונה
עיט זהוב
בנוסף למשמעויות ה"תקניות" של שם זה יש לנשר המקראי ( )Griffon Vultureואילו בספרות
המשתמשים בו בהתייחס לדורס שונה לחלוטין ,חז"ל ,לפחות בחלק מהאזכורים ,לעיט הזהוב .מחד
העיט .ההחלפה בין הנשר והעיט איננה רק בת גיסא אין ספק שהנשר הרומאי בסוגיה בסנהדרין
זמננו ושורשה עתיק יומין .מחברים שונים מזהים שהובאה לעיל היה עיט ומאידך גיסא רוב האזכורים
בלבול בין הנשר והעיט בספרות חז"ל ואולי אף של הנשר בספרות חז"ל הם ציטטות ודימויים מתוך
במקרא .דוגמה בולטת וחד משמעית להחלפה בין פסוקי המקרא ובהם הנשר הוא במשמעותו הרגילה.
הנשר והעיט אנו מוצאים בגמרא בסנהדרין (יב,א) :ייתכן שההבדל בין התקופות קשור לכך שבתקופת
"זוג בא מרקת ותפשו נשר ,ובידם דברים הנעשה המקרא הנשר נחשב לעוף קדוש וסמל מלכותי
בלוז .ומאי ניהו? תכלת .בזכות הרחמים ובזכותם בארצות כמו מצרים ,פרס ואשור ולא היה מקום
יצאו בשלום" .הכינוי "נשר" שכוון לאנשי הצבא לבלבול .מאוחר יותר ,לאחר שאלכסנדר הגדול
הרומאי מקורו בסמלי לגיונותיו שנשאו דגלים ( 323 – 356לפנה"ס) החליף את הנשר וקבע את
וניסי יחידה טקסיים שעליהם צוירה או נחקקה העיט הזהוב כסמל מלכותי התחיל בלבול בינו
דמותו של דורס גדול .על מעמדו של ה"נשר" כסמל לבין הנשר .מקור הטעות הוא בכך שהעיט הזהוב
רומאי אנו קוראים גם בספרו של יוסף בן מתתיהו ,נפוץ באירופה ואילו הנשר נדיר יחסית .השם נשר
קדמוניות היהודים (ספר יז ,ו) ,בו הוא מתאר קביעת שהיה מוכר באירופה איבד את משמעותו לטובת
"נשר" זהב מעל שער הר הבית על ידי הורדוס .עד המין שהיה נפוץ יותר .השם המקראי מבטא את
ימינו משמשים מיני דורסים שונים כסמלי מדינות המשמעות שהייתה מקובלת במרחב השמי שבו
וצבאות רבים בעולם בגלל תכונות שונות הקשורות הנשר המקראי היה נפוץ .לכן הנשר מוזכר בשם זה
לאורח חייהם המעוררות הערצה.
בכל השפות השמיות :אכדית ,אוגריתית ,ארמית,
זיהוי הנשר במשמעותו בשפה העברית עם הנשר ערבית ,אתיופית ועוד .לעומת זאת בספרות חז"ל,
הרומאי מוטעה משום שהסמל הרומאי הוא של שהושפעה מהשפות היוונית והרומית-לטינית,
עיט זהוב (סלעים) ( )Golden Eagleולא של ובתרגומים הלועזיים של התנ"ך תורגם הנשר ל –
נשר ( .)Vultureהחייל שנשא את פסלון ה"נשר" Aquilaכלומר לעיט.
בראש הלגיון נקרא אקוויליפר ( )aquiliferשם
לתגובות ורישום לקבלת מאמרי צמחים
שמקורו בשם הלטיני של העיט – .Aquilaהערוך
ובעלי חיים על פי סדר הדף היומי:
השלם (ערך "נשר") מפרש "שם עוף ידוע והושאל
raananmoshe1@gmail.com
למלכות רומי שסימן בדגליהם היה נשר ."Aquila
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
ד"ר משה רענן מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'
ִבעה
פרשה וט ּ
7
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
eitan@puah.org.il
להיות בריא ולהישאר בריא
כתב :הרב יוסף איתן ,מרבני מכון וע"ה
רפואה והלכה
בחסות
8
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
9
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
10
אך האפשר לחבוק אותו?
ספירת מלאי
בולעים גם תרופות -אבל
לפני שבועיים ,ביום ראשון בשעות אחר הצהרים ,לא מברכים עליהן .אל נתפתה
שקעה החמה על שנת השמיטה תשע"ה .שנה זו ,שעצם בגרון היא באמת ממתק...
כקודמותיה ,הציבה בפנינו קשיים ניכרים .לפני ארבעים כאן שורש הטרגדיה ההלכתית ,אנו נאלצים לבחור בין
ושתיים שנה תיאר זאת מו"ר הרב ליכטנשטיין ,הכ"מ שני ערכים -האידיאל של "ושבתה הארץ" והדרישות
(מתוך 'הרהורי שמיטה תשל"ג' בשינויים קלים):
הכלכליות של היישוב (שאף הן מהוות שיקול מוסרי
"העובדה הפשוטה היא ששמיטה בשנת תשל"ג מהווה לא פחות מאשר שיקול מעשי) -ולהקריב האחד על
טרגדיה הלכתית ...זו היא האמת הקרה והמרה .אין מזבח השני".מנוס הימנה אלא בסילופים"...
"לא קובלים על הכרעת הרבנות (להתיר היתר מכירה).
בהמשך מנה הרב שלושה ערכים שעומדים בבסיסה אך בלב שסוע מצטערים על עצם הצורך לבחור
של השמיטה .הערך הראשון הוא ההבנה המוחלטת ולהצביע .השביעית נפלה קרבן ,ובכשלונה החרוץ
מתנוונים כולנו".
שיש אדון לארץ והוא השליט
האמיתי על הכל ,הערך השני הוא
'כלום שש הלל ,ואפילו עם כל "חוגים ליברליים מרבים להצביע
שחרור החקלאי מטרדות היום הסמכות שבעולם ,לעקוף מצוה? על תקנת הפרוזבול כעל הישג
יום כדי שירים את ראשו ויעסוק
מרשים ,המדגים את כושר יכולת
וכי לא ניגש לתפקידו
בעולמות עליונים ונעלים ,והערך
ההלכה להסתגל לתנאים חדשים.
בלב נשבר ונדכה?'
השלישי הוא ערך השוויון – ביחס
אך האמת תורה דרכה .כלום שש
לפירותיה אין עשיר ועני ("ואכלו
הלל ,ואפילו עם כל הסמכות
אביוני עמך") .כמעט ואין אדם ובהמה ("ויתרם תאכל שבעולם ,לעקוף מצווה? וכי לא ניגש לתפקידו בלב
חית השדה") .היקום כולו סמוך על שולחן גבוה.
נשבר ונדכה?"
ועל כל הטעמים והנימוקים שאל הרב ליכטנשטיין" ,למרבית דאבוננו ,מצא הלל את עצמו ואת דורו
בצער" :מה נשאר לנו כיום מן החזון המרהיב הזה? במבוכה .מצד אחד ,התורה הלא ציוותה להלוות כסף,
כקליפת השום! המעבר מכלכלה חקלאית לתעשיינית בפרט לעניים .מצד שני ,היא גזרה אומר שאחת לשבע
הוריד מעל הפרק -עבור רוב רובו של הציבור -את שנים יש להפקיע חובות ולהתחיל מחדש ,ואף הצמידה
איסורי המלאכה; אבל ,בקשר לאלה המצב יחסית אזהרה שדרישה זו לא תערער את הנכונות להלוות".
משופר .לא עוקפים ולא מסלפים; רק ,למזלנו ,לא
"אם הדור היה ראוי ,היו שתי המטרות מושגות.
נתקלים בהם".
הזקוקים לכסף היו מוצאים את המשאבים הדרושים
"ביחס לאיסורי האכילה וחובת ניהוג הקדושה המצב להם ,והמלווים היו מתחנכים ,לפחות פעם בשמיטה,
חמור פי עשר .מהן האופציות העומדות לרשות החרד להרפות לשנייה את האגרוף ההדוק בו אנו מחזיקים
לקדושת השביעית ,על כל פרטיה ודקדוקיה? ...כאשר בכל פרוטה כבבת עינינו".
האדם מתמרמר על טורח הדרך וההוצאות ובמקביל
מחזיק טובה לעצמו על רמת צדקותו -מה רב הפער "אבל לא אכשר דרא ,בעלי ההון החלו לטרוק שער
בינה לבין "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"?! כלום יש בפני נצרכים .בעל הלכה רגיש מבין במלוא תחושתו
להכיר את הקשר שבין אותה יוהרא לבין שחות האדם עד כמה כאב הצורך להכריע בין שני הערכים .איזה
ורוממות הבורא העומדות במרכז פרשת השמיטה? מחיר היה הלל מוכן לשלם כדי שלא לעמוד בפני
...מהו אחוז החיים את השביעית בשמחה תמימה ,הברירה האכזרית? לא תרועת תשואות יצאה באותה
לעומת המצפים ,כמעט בכליון עיניים ,להיפטר שעה מפיו .כשהסתכל בפני המציאות ,מילה אחת
הייתה בפיו :ניצחתני .הנני ,נציג ההלכה והמסורה,
מעולה?"
אמנם מצליח להיחלץ ,אך במישור אחד נשברתי.
***
במקום לשמור ולקיים ,התקנתי עקיפה".
מה הפתרון לפער שבין ההלכה הדורשת דרישות "...אינני רואה דרך ,בעתיד המצופה ,להציל את המצב;
ברורות בעניין אכילת פירות השמיטה ,לבין רוח אך לפחות שיישאר לנו -כפי שנשאר להלל בשעתו
השמיטה כפי שהצטווינו עליה? כיצד ניישב את -הכאב .באין ברירה נפעיל את ההיתרים והעקיפות
הסתירה הקיומית בין החוויה שאנו חווים בשנת למיניהם ,ונכפה ראשנו בפני המציאות; אך אל נשלים
השמיטה לבין החוויה שמרחפת ועולה מתוך ציוויי איתה .נודה בכישלוננו ונצטער עליו -ונצפה שהמקום
התורה?
ישלים חסרוננו".
מפתיעה:
זו
לשאלה
ליכטנשטיין
הרב
של
התשובה
***
"אינני מציע ,חלילה ,שיש להתעלם מחובות
הלכתיות ,ככל שאינן מתוקות לחיכנו .איננו יהודים במוצאי שנת השמיטה נישא עינינו למרום ונזכור שאין
קונסרבטיביים ,והרינו מבינים היטב את מלוא לנו תשובות לכל הבעיות .תם ולא נשלם ,השלמות
האחריות אף למצווה שכביכול פג טעמה .אני רק עומד איננה נחלתו של בשר ודם.
על נקודה אחת :שנכיר את המציאות -ושנבכה עליה".
לתגובות ,הערות והארות:
"המציאות היא שאין פתרון המשביע רצון ומשקיט
benkodesh@gmail.com
מצפון .ניתן בהחלט לקבל את ההיתר ('היתר המכירה');
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
הרב עמיחי גורדין ר"מ בישיבת 'הר עציון'
בין קודש לחול
11
דובים סוריים
(מלכים ב ב)
עברנו מתקופתו של נביא האש הקנאי ,אליהו,
אל תקופת נביא המים התומך והסובלני ,אלישע.
אולם בתוך שלל סיפורי נסי אלישע ,מופיע
סיפור בודד אכזרי ולא אופייני" :ונערים קטנים
יצאו מן העיר ,ויתקלסו בו ויאמרו לו 'עלה קרח
עלה קרח' .ויפן אחריו ויראם ,ויקללם בשם ה',
ותצאנה שתים דבים מן היער ,ותבקענה מהם
ארבעים ושני ילדים".
פירושים רבים ניתנו על מנת להעצים את חטאם
של הילדים ,ולהסביר מדוע היה מגיע להם עונש
מוות .אך מכיוון שהסיפור לא אופייני לאלישע
(וגם לא אופייני לדובים)
אנחנו נלך בדרך אחרת:
הדובים לא ביקעו כל
ילד למוות ,אלא ביקעו את
הקבוצה .זאת אומרת שקבוצת הילדים ראתה
אותם והתפזרה.
כבר כתבנו שלנסים של אליהו ואלישע יש
משמעות סימבולית .ייתכן שבמעשה זה אלישע
מנבא על גלות אשור ,כפי שינבא הושע (יג,ח)
"...על דרך אשור אפגשם ,כדב שכול ...חיית
השדה תבקעם".
ייתכן ששני הדובים הם שלמנאסר וסנחריב
מלכי אשור ,שיבקעו ,יפחידו ויפזרו את ארבעים
ושתיים ערי הלוויים הפזורות בישראל וביהודה.
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
בראון דסברג barondasberg@gmail.com
שולחן מלכים
12
חידה לסוכות
באיזו לשון נאמרים הפתגמים הבאים בספר קהלת?
.1מרבה נכסים מרבה דאגה.
.2אין סודות (פתגם עממי).
תשובה לחידה ליום הכיפורים
החידה הייתה:
במקור נמצא פעמיים ,שבעתיים בין הערביים.
הפתרון:
ה' הוא הא-להים.
במקור אמרו עם ישראל במעמד הר הכרמל פעמיים:
"ה' הוא הא-להים" (מל"א
יח,לט)
ביום כיפור – הפסוק נאמר
שבע פעמים בתפילת נעילה (תודה לידידי זאב ולק
על החידה).
זה המקום לציין שאנו נשמח לארח את חידותיכם
במדור זה עם ציון שמו של כותב החידה .נשמח לקבל
רעיונות לכתובת הדואר האלקטרוני המצורפת מטה.
בקרו באתר שלנו" :החידון והחוויה"
לתגובותinfo@hidonim.com :
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
יואב שלוסברג ,מנכ"ל החידון והחוויה
החידה השבועית
13
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
14
התנצחות נצחית בהר הבית
"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי...
כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו,ז)
"הר המוריה – שמשם הוריה ...שמשם יראה יוצאת לעולם.
ארון – שמשם אורה ...שמשם ארירה יוצאת לעולם.
דביר – שמשם דֶ בֶ ר ...שמשם דברות יוצאות לעולם"
(ירושלמי ברכות פ"ד ה)
קין והבל
בשבועות האחרונים הפך הר הבית מוקד להתפרעויות
מוסלמיות אלימות ,כאשר דת ופוליטיקה משמשות
בערבוביה .או יותר נכון :האיסלאם כדת מנוצל בשירות
הלאומנות הפלשתינית והמערכה הכלל-עולמית כנגד
ישראל .מאמיני איסלאם מוסתים באמצעות תעמולה
שקרית על מזימות ציוניות להחרבת קדשיהם ,ומדינאי ערב
ותומכיהם בעולם נחפזים לקרוא למסע-סהר נגד ישראל.
מצבנו בזירת ההסברה הבינלאומית ירוד 'על הסף'; אויבינו
טובים בשקרים ,בעלילות ובהפצת סרטוני תעמולה
כזביים .גם אם נגייס את טובי התועמלנים שלנו ספק רב
אם נוכל להתחרות בכוחות הרשע המשקרים בזדון ,במצח
נחושה וללא ניד עפעף .זהו נשק שאיננו מסוגלים לאחוז
בו ,ובליגת השקרים הבינלאומיים נהיה תמיד בתחתית
הטבלה .אשרינו! לא נוכל להביס את שקרני התקשורת
המוסלמית המכחישים את קיומם של מקדשינו בהר הבית,
ואת אמונתם בקדמותו של מסגד אל-אקצה על פני מקדש
שלמה ובית חשמונאי.
מיסודו של עולם ,מבראשית ,חלקת אלקים קטנה זו ,ת"ק
על ת"ק אמה בהר הבית ,היתה זירת התגוששות בין קין
והבל .הרצח הראשון התרחש ,למסורת חז"ל (בר"ר כב,ז),
בדיוק בנקודה זו ,בעקבות ריב-אחים אימתני על שליטה
בהר .דומה כי מאורע זה הטביע חותם של התנצחות לדורות.
גם מדברי המדרש ,שצוטטו בראש המדור ,עולה כי מושגי
הקדושה הכרוכים בהר ' -מוריה'' ,ארון' ו'דביר' – נדרשים
לשתי פנים; לחיוב ולשלילה ,לאור ולחושך ,לברוך ולארור...
ריב במשפחה
יש לנו בעיה נוספת קשה עד למאד; השמאל הישראלי,
וחלקים מן המרכז ,אינם רואים חשיבות ב'הר הבית',
ברבונות ישראל בו ובאיפשור עליית יהודית ותפילה
במרומיו .הם מקבלים – בגלוי או בסתר לבם – את המיתוה
ההיסטורי האומלל של משה דיין :הכותל ליהודים והר
הבית למוסלמים! לאסונה של הציונות המדינית אישי
המיגזר החרדי תומכים בכך – בגלוי או בסתר לבם – ועמם
הרבנים הראשיים וחלק מרבני החוג החרד"לי (שהם יותר
בעוכריי) .וכבר צווח כנגדם בעל אור-החיים (ויקרא כה,כה):
"על זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ ,גדולי ישראל,
ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב".
בחלומי :הרבנות הראשית
לא מתנגדת להסדר
חלוקה בהר הבית...
למרות כל האמור לעיל ,אסור גם
לתבוסתנים הפוליטיים שבתוכנו להרים ידי-כניעה ולמשוך
ידים מהר הבית ,ולא רק בשל אמונתי כי כניעה גוררת
כניעה! הר הבית הוא 'בית חיינו' ומי שמוותר עליו הוא
בעיני 'חסר-לב' ("והיו עיני ולבי שם כל הימים"; מל"א ט,ג),
ועלוב-נפש; עליו אני מפטיר את ברכת ההפטרה "רחם על
ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו".
חזון שיבת ציון השלישית ,ותקומת מדינת ישראל בכללו,
הוא כרות-ראש ,ללא הר הבית ,וללא 'תורה (=הורייה)
ואורה' הקשורים בראשו (כמצוטט בראש המאמר).
משול והפרד!
בחלומי ...חזיתי והנה הגענו להסדרי תפילה והנגשה
כפויים בהר הבית ברוח הסדרי מערת המכפלה .לאחר
התכתשויות רבות ,ו'טבח גולדשטיין' ,נקבעו סדרי 'חלוקה'
במערה שנכפו על 'שני הצדדים' ע"י ממשלת ישראל וצה"ל.
ב'מכפלה' קיימת חלוקה 'טריטוריאלית' קשוחה עם פתחי
כניסה ובקרה נפרדים ,ורמת החיכוך ירדה פלאים .יתר על
כן ,נקבעו מספר ימים בשנה ,כמדומני בסימטריה הדדית,
שבהם כל 'צד' מתרווח בשטח כולו .אפשר בנקל להציע
מיתווה דומה בהר הבית ,ולכפותו (אכן ,לא כ"כ בנקל.
בקושי רב!)
ואיקץ ...והנה חלום! למימוש תפילת שלמה שחנך את בית
המקדש כ"מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך [גם]
הנכרי" (מל"א ח,מג) ,ולהגשמת חזונו הנכסף של ישעיהו "כי
ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" – לשם כך נחוץ שיתוף
פעולה של חכמי הדת ,מנהיגיה וראשיה היציגים .כאן,
בראש ההר המרומם ,בלתי אפשרי לכפות הסדר פוליטי ללא
מעורבות אמיצה של ראשי הדתות הניצות .למען האמת ,אין
צורך במעורבות אקטיבית אלא די באי התנגדותם .ולנגד
עיני הכלות ...הרבנות הראשית.
ושוב בחלומי ...והנה הרבנות הראשית לישראל (בהנהגתו
של הרב דוד לאו?) לא מתנגדת ,וממשלת ישראל וצה"ל
כופים ,והר הבית גם בידינו!
(נכתב במוצ"ש וילך-שובה)
גבאי בית הכנסת! אחראי ספריה!
אם טרם רכשתם את סדרת
'תחומין' -תורה ,חברה ומדינה
מבצע מיוחד לחגים לבתיכ"נ ולמוסדות
35כרכים ₪1300 -בלבד
כולל משלוח ,במקום ₪1800
להזמנות מכון צומת 02-9932111
אחותי,
יש לך משהו
מעניין לעשות
בסוכות?
הפנינג לכל
המשפחה!
מע ת
סיבםדצעירים
מהנד(מגיל )6
ומתנפחים
ג'ימ
בועריד גיל )6
(
הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'
נקודת מבט
בוא לחווית צומת,
והיית אח שמח!
חוויה מרתקת
למשפחה
חושבת!
מחירון סוכות
כרטיס כניסה₪ 25 :
לילדי גן וגימלאים₪ 20 :
זמני פתיחה:
ג,ד,ה 10:00 -עד 18:00
המרכז החוויתי האינטראקטיבי של מכון צומת
ללמוד ,להנות ולהבין איך זה עובד!
סרטי אנימציה | תצוגה אינטראקטיבית של עשרות מכשירים הלכ -טכנולוגיים
משך הביקור כשעתיים | הדרכה כל חצי שעה עגולה | האתר ממוזג | סוכה במקום
מכון צומת ,רח' הארז ,3אלון שבות ,גוש עציון | לפרטיםVisitzomet.org | 02-9932111 :
"ופרוש עלינו סוכת שלומך"
© Copyright 2024