מהפכת הלשון של החפץ חיים ואנחת הלב של ר` ישראל סלאנטר
יוצא לרגל הוצאת ספר החפץ חיים במהדורת דרשו קיץ תשע"ה מהפכת הלשון של החפץ חיים ואנחת הלב של ר' ישראל סלאנטר... אם היינו שואלים יהודי לפני שלושים שנה ,האם הוא חושב שיש עדנה לספר החפץ חיים? האם הוא חושב שיבא יום וספר זה ילמד בכל מוסד חינוכי ,בכל בית כנסת בית מדרש סמינר או ישיבה? האם הוא מאמין שיבא יום ויקומו ארגונים רבים שכל מטרתם להעמיק ולהאדיר את לימוד ספר החפץ חיים ואיסור לשון הרע? הרי הוא היה מסתכל עלינו במבט אדיש של רחמים ,ובמקרה הטוב מהנהן בראשו להסכמה מאולצת. אכן ,גם מרנא החפץ חיים זיע"א חשב כן ,כשהוציא מבית הדפוס בשנת תרל"ב את ספרו החפץ חיים ,הוא ניגש אז למרן הגאון ר' ישראל סלאנטר זיע"א ושאלו האם יש תועלת כלל בספרי? האם יש אנשים שיסכימו ללמוד ספר זה עם כל ריבוי פרטיו ,שהרי אדם רגיל לא מן הנמנע שלא יכשל בלשון הרע ורכילות? וענה לו מרן ר' ישראל זיע"א' :שאף אם לא יצליח בספרו שיזהרו אנשים מלדבר לשון הרע ,אבל יהודי אחד שיקרא בספר זה יוציא אנחה מלבו על חומר העון הזה ,הרי בשביל זה לבד כדאית היתה כל הטירחה והעמל של כתיבת והוצאת חיבור גדול זה'. כך היתה אז בימים ההם מחשבתם של אותם גדולי ישראל ,וכמו שכתב הח"ח שבזמנו איסור זה היה כהפקר מוחלט ,ואף שמענו מהגאון רבי יצחק זקס שליט"א ראש ישיבת כנסת הגדולה ,שאמר בשם אביו הגאון הגדול רבי הלל זקס זצוק"ל נכדו של מרנא הח"ח" שהח"ח לא העלה בדעתו כלל שלימוד הלכות אלו יתפוס כל כך חזק בעם ישראל. והנה זה מתרחש כבר שנים רבות וביתר שאת בשנים האחרונות ,מהפכה אדירה של שמירת הלשון ,שהיא ממש דבר פלאי וניסי ,ואין ספק שרק זכותו הטהורה של מרנא החפץ חיים זיע"א יכולה לחולל כאלו פלאות שנים כה רבות אחרי שהוציא את ספרו על הלכות לשון הרע. זיכה הקב"ה את דורנו להתגדר בענין גדול זה של שמירת הלשון ,ורבים וטובים מוסרים נפשם להחדיר לימוד זה בכל שדרות העם ,ובראשם עמד הגאון הצדיק רבי יהודה סגל ממנשסטר זצ"ל שתיקן לוח יומי ללימוד ספר הח"ח ושמירת הלשון ,וזיכה ה' בידו ותקנתו התקבלה בחוגים רבים במקהלות ישראל. דרגה נוספת ועוצמתית של חיזוק לענין גדול זה ,יוצאת לאור בימים אלו בהוצאתו לאור של הספר חפץ חיים, במהדורה מיוחדת ומאירת עינים, מהדורת 'דרשו' עם המוספים וביאורים, שכוללת בתוכה ביאורים רבים בדברי הח"ח ,משאר ספריו ,וכן אלפי פסקים מגדולי הפוסקים בעל עניני לשון הרע המצויים ,והמעשיים ,בעריכה בהירה ונאה ,כמסורת ספרי דרשו ,וכמעשיהם בראשונה בהוצאת ספר המשנה ברורה שתפס בס"ד כל חובש ויושב אוהל. תפילתנו לקל בורא עולם ,שיתקבל ספר זה של הח"ח בחיבה גדולה במקהלות רבבות עמך בית ישראל ,ומזה יתרבה עוד ועוד ,הלימוד בהלכות אלו ,יחד עם כל הספרים והחיזוקים שנעשו עד היום ,וכהבטחת חז"ל וכמו שהרבה לכתוב מרנא הח"ח ,שבזה תבא הגאולה במהרה בימינו. השאלות שישאלו בעולם האמת... אמר החזו"א בשם החפץ חיים :כשיבא האדם לעולם האמת ,וישאלוהו למה אכלת 'חדש'? יהיה לו תרוץ שהוא נוהג כמו הב"ח שהתיר .אבל כשישאלוהו מדוע דיברת לשון הרע? על זה לא יהיה לו תירוץ ,כי זה אף אחד לא התיר. משיח ולשון הרע – תרתי דסתרי כך יצא מפי קדשו של הח"ח :מי שמדבר לשון הרע ,הרי מוכח שאינו מצפה ומחכה לביאת משיח צדקנו, שאם היה מצפה ומחכה איך היה מדבר לשון הרע ,שזה העיקר הגדול המעכב את הגאולה ,והרי הם שני דברים הסותרים זה את זה מתוך חפץ חיים החדש מהודרת דרשו בהקדמה יצירת החפץ חיים מה המקרה שהביא את החפץ חיים לחשוב על הצורך בכתיבת הספר חפץ חיים? באיזה גיל התחיל החפץ חיים בחיבור הספר ,וכמה שנים ארכה פתיחת הספר? באיזה בית מדרש הסתגר החפץ חיים והיכן אכל את ארוחות היום בתקופת כתיבת ספרו הגדול? כיצד הגיב מרן הגר"י סלאנטר כשקיבל לידו את החפץ חיים ,ומה חזה ברוח קדשו במעמד זה? מי לא הסכים לתת הסכמה לספר ומדוע נתן בסוף? מדוע לא הסכים החפץ חיים לכתוב בתחילה את שמו על הספר ,ומתי התרצה בכך? באיזה דרך מכר החפץ חיים את ספריו מיד אחרי הוצאתם? מה הרגיש מרן האמרי אמת ,לאחר שגמר ללמוד את החפץ חיים? כמה שנים לאחר הוצאת החפץ חיים התחיל בכתיבת ספרו שמירת הלשון? מדוע רק בגיל תשעים עשה החפץ חיים סעודה לכבוד הוצאת החפץ חיים? מדוע נקרא החפץ חיים על שם ספרו זה ולא על שם המשנה ברורה? מה המקרה שהביא את החפץ חיים לחשוב על הצורך בכתיבת הספר חפץ חיים? בנו של החפץ חיים הגר"ל מביא (כתבי החפץ חיים עמו' ' )01שאמנם לא שמע מאביו סיבת הדבר שחיבר את ספר החפץ חיים ,אבל בהכירו את רוחו הגדולה והטהורה של אביו ,יודע הוא כי דברים אשר קרו בארץ [המחלוקת בעיר ראדין] ,ולפעמים אף מקרים פרטיים ומקומיים ומעשים אשר לא יעשו בין אדם לחברו ,אלו הם שעוררו את נפשו הטהורה לצאת קבל עם וספר התורה בידו'. כך הביא גם מרן הגראי"ל שטיינמן (כאיל תעורג פרשת כי תבא תשע"ד) ,שבזמן שהיתה מחלוקת גדולה בראדין בין הבעלי בתים ,קרה מקרה מצער ואחד הרבנים נפטר פתאום בהיותו בבית כנסת ,מרוב צער ועגמת נפש שנגרמו לו במחלוקת הזו ,וגם זה זירז את החפץ חיים לחבר ספר על הלכות לשון הרע ובין אדם לחברו. אף מה שכתב הח"ח בהקדמה לספרו שעון לשון הרע היה הפקר בעיני הכלל ולא רצו כלל לקבל תוכחה על כך ,היא זו שזירזה את החפץ חיים לאזור חיל ולחבר ספר נשגב ונצרך זה ,כמו שהביא מרן הגראי"ל שטיינמן (שם) בשם תלמיד ראדין הגרא"ט שפירא ,שסיפר שהיה יהודי בראדין שרצה להלשין על חבירו שהוא מתחמק מהצבא [וידוע עד כמה היתה סכנה גדולה ברוחניות להתגייס לצבא הרוסי], ואותו יהודי יצא מראדין לכיוון וילנא להלשין לשלטונות על חברו ,וכששמע זאת החפץ חיים, קם ורדף אחרי היהודי כמה קילומטרים ,והשיגו בתחנת הרכבת ,כשהוא מבקש ומתחנן בפניו שלא יעשה עוולה זו וילשין על יהודי לשלטונות, אולם האיש סירב בתוקף ,וכשראה החפץ חיים שלא יוכל לשכנעו ,עזבו לנפשו [בסוף היהודי נרגע ודברי החפץ חיים נכנסו ללבו ולא נסע להלשין] ,והוסיף ,שמעשה זה שראה החפץ חיים שאנשים אינם יודעים כלל את חומרת עוון זה של לשון הרע ורכילות ,הוא אחד מהדברים שזירזוהו לחבר חיבור על עניני בין אדם לחברו ולשון הרע. עוד סיפר הגר"ז אידלמן (ביד הלשון עמ' )653 ששמע מהחפץ חיים כיצד עלה בדעתו לחבר ספר על שמירת הלשון ,שהיה מעשה ששמע החפץ חיים בני אדם מדברים לשון הרע ,וברח ונמלט מהמקום עד שנפל מרוב עייפות ,ואז כשהוא שוכב באפיסת כוחות ,עלתה במחשבתו להתחיל לכתוב ספר על הלכות שמירת הלשון. באיזה גיל התחיל החפץ חיים בחיבור הספר ,וכמה שנים ארכה כתיבת הפתיחה לספר? מעיד הגאון רבי יחיאל מרדכי גרודון זצ"ל ראש ישיבת לומזה ,כי שמע מפי קדשו של החפץ חיים שכבר בגיל עשרים ושמונה התחיל לכתוב את חיבורו הראשון על לשון הרע ,וכונתו היתה לפתיחה שעשה על הלאוין העשין והארורין שיש בלשון הרע ,ובסוף צרפם לחיבורו החפץ חיים כפי שהוא כותב בכתב ידו. תחילת כתיבת הספר חפץ חיים עצמו ,כותב בנו הגר"ל זצ"ל היתה כשהח"ח היה בגיל שלושים וזמן כתיבת הספר לקחה בערך שלוש שנים, ובקיץ תרל"ג זכה הח"ח לראות את יצירתו הראשונה רואה אור עולם באיזה בית מדרש הסתגר החפץ חיים והיכן אכל את ארוחות היום בתקופת כתיבת ספרו הגדול? על מסירותו בכתיבת הספר חפץ חיים ,סיפר בנו הגר"ל (כתבי החפץ חיים עמו' )11-01שאביו נסע מראדין לעיירה ווסילישאק הרחוקה מראדין מהלך ד' פרסאות ,כי בעירו ראדין הטרידוהו בבעיות המקום ,וקבע שם מושבו בבית המדרש לכל זמן החורף ,ושם אכל ושם ישן [והאוכל הביאו לו לבית מדרש] ורק בסוף החורף חזר לביתו ,וזה חזר על עצמו בחורף שלאחר מכן ,וכן בקיץ ,וכך ישב החפץ חיים כל שעות היום מבלי הטרדות כלל ,ורק לימד כמה שעות ביום את נערים ובחורים כדי שיהיה לו לשם על אכסניתו, ועסק במסירות בחיבור גדול זה. כיצד הגיב מרן הגר"י סלאנטר כשקיבל לידו את החפץ חיים, ומה חזה ברוח קדשו במעמד זה? מעיד מרן הסבא מקלם זצוק"ל מגדולי תלמידיו של מרן ר' ישראל סלאנטר זצוק"ל ,על ההתלהבות הגדולה שגילה רבו הגדול בראותו לראשונה את הספר חפץ חיים ,שמרוב חיבוב ושמחה ,העתיר על הספר נשיקות ואמר :הרי זה שולחן ערוך שנתגלה לנו בהיסח הדעת, כמציאה! והוסיף :הנה תפס אברך זה שורה אחת בתורה ,ויצר מסביבה שלחן ערוך שלם עטרה מעולפת ספירים! בהזדמנות נוספת כשהגיע מרן הח"ח כדי לבקש הסכמתו של ר' ישראל לספרו ,אחר שיצא שאלוהו תלמידיו :מה טיבו של אברך זה? וענה להם ר' ישראל :יהודי זה הוא מאמין גדול ,ולא שהוא מאמין בלבד אלא שהוא גם רואה ....וההשגחה העליונה הועידה את האברך הזה למנהיג עם ישראל בעתיד ליישר הלבבות ולהשיב לבן לאביהם שבשמים [כל זה כשהיה הח"ח בגיל שלושים ושלוש לערך]. מי לא הסכים לתת הסכמה לספר ומדוע נתן בסוף? הח"ח בקש הסכמות לספרו מגאוני הדור ההוא, וכשהוא הגיע לנוברדוק לבקש הסכמתו של הגאון הנודע רבי ברוך מרדכי ליפשיץ ,הוא לא הכיר את הח"ח כלל ,וכשעבר על הספר התפעל והתרגש עד מאד מתוקף היצירה שהוציא אברך צעיר זה שלפניו ,אבל החליט רבי ברוך מרדכי לבדוק את האברך הזה האם באמת דורש ומקיים הוא ,ושלח אליו כמה ממקורביו לדבר איתו בלימוד וגם על עניני הקהילות לראות האם יעמוד בדיבורו שלא להוציא לשון הרע מפיו ,אחד המקורבים שהוא שלח הלא הוא הגאון רבי נתן קמחי שהיה רבה של ניזבודקי מיכאלובה שבליטא ,סיפר בהתפעלות כי הוא ישב עם הח"ח קרוב לשש שעות תמימות ,ודיבר עמו בכל עניני הציבור ,והשקיע עמל רב כדי לנסות להוציא דבר של לשון הרע אחד מהח"ח וללא הצלחה כלל ,מששמע זאת הגאון רבי ברוך מרדכי ליפשיץ ,נתן הסכמה נלהבת לח"ח. מדוע לא הסכים לכתוב בתחילה את שמו על הספר ,ומתי התרצה בכך? מעיד בנו הגר"ל (מכתבי החפץ חיים )21שהוא שאלו על דבר זה מדוע לא הזכיר שמו על הספר? וענה לו' :כי לא בזכותי יצא החיבור הזה לאור ,כי אם בזכות כלל ישראל ,שאולי על ידי התפשטות חיבור זה וירבו המעיינים בו ,יתמעט העון הזה בעמנו ,שהסב מיתת דור המדבר, וחורבן בית שני ,ופיזורינו בין הגויים ,כאמור בתהילים ק"ו ,ולא לי הכבוד הזה' .עוד הוסיף בנו הגר"ל ,שאולי גם בגלל שאחז בדרך בעל היד קטנה שהביאו הרבה בספרו ועסק הרבה בעניני לשון הרע ורכילות ,ולא הזכיר שמו בספרו ועברו חמישים שנה עד שנודע כי היה סוחר אבל אדם צדיק וגדול בתורה. מוסיף לספר הגר"ל :שכשהח"ח היה נוסע למכור ספרו ,לא אמר שהוא המחבר ,אבל כדי לא להוציא שקר מפיו ,היה אומר כי הוא המוציא לאור .אכן לאחר שנים כשכבר נודע הדבר והתפרסם שמו בכל קהילות ישראל ,לא חש לכך הח"ח ואף הקפיד לחתום בכל המכתבים והאגרות שכתב לציבור שהוא בעל מח"ס חפץ חיים ומשנה ברורה ,כי אמר שזה לכבוד שמים שהאו חושב שבכך יתקבלו דבריו יותר לכבוד ה' יתברך. באיזה דרך מכר החפץ חיים את ספריו מיד אחרי הוצאתם? מנהגו של הח"ח היה למכור ספרו ,שהיה בא לעיר למכור ספריו ,היה דורש בבית המדרש לאחר מנחה מעניני כח הדיבור ,ולמחרת בבוקר כשבא להתפלל שחרית ,היה מניח בהמתחת טליתו כמה ספרי ח"ח ,ואחר התפילה היו מסובבים כמה אנשים שלקחו על עצמם משימה זו ,והיו מסתובבים בין המתפללים ,ומציעים להם את ספרו ,והח"ח עצמו לא היה מסתובב בין האנשים ,ולא מפני שחש לכבודו ,אלא שלא רצה שיתבזה כבוד התורה ולומדיה ,כך סיפר בנו הגר"ל (מכתבי החפץ חיים עמוד .)21 מעלות וסגולות על שמירת הלשון על הימנעות מלשון הרע משלמים מידית ולא בהקפה השכר המגיע בעולם הזה עבור הימנעות מדיבור לשון הרע ,הוא משתלם באופן מיידי ,כמו שמובא בשם החפץ חיים (ביד הלשון עמו' )591בביאור המעשה עם הרוכל ורבי ינאי (מדרש רבה מצורע) שהכריז שיש לו סם החיים ,וביקש רבי ינאי לקנות ממנו סם זה ,והוציא הרוכל ספר תהילים ,והראה לו הפסוק "מי האיש החפץ ימים וגו' נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" ,ואמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא פסוק זה ולא ידעתי שאין מקרא יוצא מדי פשוטו .וכבר שואלים וכי מה חידש הרוכל לרבי ינאי בפסוק זה? אלא שיש הבדל בין רוכל לחנוני ,שחנוני מוכר בהקפה ,ואילו רוכל דורש תשלום מידי .זה מה שחידש הרוכל לרבי ינאי ,שעבור הימנעות מדיבור לשון הרע ,משלמים בעולם הזה שכר מיידי ולא בהקפה. אין מועילים שום סגולות להצלחה ופרנסה אם מדבר לשון הרע אנשים מחפשים לשעות סגולות רבות להצלחה ופרנסה ,ולא יודעים כי הדבר תלוי בנקיון לשונם כפי שכתב החפץ חיים בספרו שמירת הלשון (ח"ב פ"ט)' ,ופלא הוא בעיני שטבע בני אדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה, ומה יועילו להם כל הסגולות והברכות ,אם חס ושלום ,הוא מורגל בזה החטא של לשון הרע ורכילות ,הרי יש על זה ארור מפורש בתורה "ארור מכה רעהו בסתר" ואמרו חז"ל 'ארור ,בו קללה ,בו נידוי' ,וזה לא יצא מפי איש אחד ,אלא מפי כל ישראל ,והרי הוא מכלה בזה כל השפעת הברכה'. ומי שנשמר שלא לעבור על איסור שיש בו ארור ,כתב בספרו שמירת הלשון (ח"ב פרשת כי תבא) שלא רק שניצל בזה מארור ,אלא אף זוכה לברכה מיוחדת ,שהרי כל אחד עשר הארורין פתחו בתחילה בברוך ואמרו "ברוך אשר יזהר מחטא זה" ועל זה ענו כל ישראל אמן ,לומר שכל מי שנשמר ממנו זוכה לברכה מיוחדת מאת ה'. מה הרגיש מרן האמרי אמת ,לאחר שגמר ללמוד את החפץ חיים? מרן האמרי אמת מגור ,מיד כשיצא הספר חפץ חיים לקחו ולמד בו בתחילתו ועד סופו ,וכשסיים כתב אגרת לקהל חסידיו ושומעי לקחו וכך הוא כתב להם... :עוד זאת אדרוש מכם כאשר רבו הצרות מבית ומבחוץ ונאמנים דברי חז"ל בגלות הזה מטעם לשון הרע ושנאת חנם ,ולזאת אבקש להתחזק בענין שמירת הלשון מלשון הרע ושנאת חנם ,ועצתי שתלמדו בספר חפץ חיים ושמירת הלשון על כל פנים ב' ימים בשבוע ,ואעידה עלי שמים וארץ כי אחרי שגמרתי הספרים הנ"ל הרגשתי בעצמי בזה פעולה לטובה ,ולזאת גם השלם במידותיו יתפעל על ידי זה[ ...אמרי אמת ליקוטים עמוד .]852 וכ"ק האדמו"ר בעל הלב שמחה ,דייק במכתב זה שכתב האמרי אמת ,שגם השלם במידותיו יתפעם על ידי זה ,ובזה העיד האמרי אמת על עצמו ,כי היה השלם במידותיו ,וספר זה החפץ חיים משפיע לטובה גם על האדם שהוא שלם במידותיו. כמה שנים לאחר הוצאת החפץ חיים התחיל בכתיבת ספרו שמירת הלשון? החפץ חיים הבטיח בספרו החפץ חיים כי יחבר חיבור שבו כל מדרשי חז"ל על חומרת איסור לשון הרע ,ואכן כעבור שנתיים אחרי צאת הספר חפץ חיים ,החל החפץ חיים בשנת תרל"ה לעסוק בכתיבת הספר שמירת הלשון ,וסימו והדפיסו בשנת תרל"ו (מכתבי החפץ חיים עמוד .)51 מדוע רק בגיל תשעים עשה החפץ חיים סעודה לכבוד הוצאת החפץ חיים? כשהגיע הח"ח לגיל שבעים שנה אמר :שעד עתה היה שרוי בפחד שמא לא יגיע לגיל שבעים ,ויהיה בכך חילול ה' ,שהרי מבואר בכתוב "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים" ששמירת הלשון מאריכה ימים ,ואם לא יגיע לגיל שבעים יהיה בכך חילול ה' ,שיאמרו הבריות שלמרות מה שפעל בענין שמירת הלשון ,לא זכה לאריכות ימים ,והוסיף, שאמנם אין עכשיו חילול ה' ,אבל עדיין אין קידוש ה' ,ואכן בהגיעו לגיל תשעים שנה ,אמר ,שכעת יש קידוש ה' ,ועשה על כך סעודת מצוה (ביד הלשון עמ' ,771מאיר עיני ישראל). מדוע נקרא החפץ חיים על שם ספרו זה ולא על שם המשנה ברורה? זכה מרנא החפץ חיים שספרו המשנה ברורה הפך לספר ההלכה האחרון בכל בית ישראל ,וא"כ מדוע נקרא הוא על שם ספרו החפץ חיים על שמירת הלשון ולא על שם ספרו המשנה ברורה על אורח חיים? סיפר הגאון רבי שאול קרביץ זצ"ל ששמע מבעל האפיקי ים זצ"ל שאמר שכיון שהחפץ חיים לא רצה לכתוב את שמו בתחילה על הספר חפץ חיים ,זכה הוא 'שכל הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו' ונקרא שמו לעולמים על שם ספר זה. הלכות מלמדי מכל מלמדים השכלתי לגעור בתלמיד לעיני כל הכיתה לגעור בתלמיד לעיני כל הכתה ,דעת הגר“ח קניבסקי (בקש שלום ח"א עמ‘ לא) שאם יש בכך תועלת ללמד לכולם מותר [וכעין ההיתר של בי"ד לפרסם גנות כשיש צורך בכך ,כמבואר לעיל (כלל ד ס"ח)] ,ואם לאו אסור .וכן כתב בשו“ת שבט הלוי (ח“י סי‘ קסב) שאם לא הועיל החינוך בדרכי נעם מותר לכעוס על התלמיד או התלמידה לעיני כל הכתה לתועלתם ולתועלת שאר הכתה [למען ישמעו וייראו] .והוסיף שמותר לבחון תלמידים באמצע השיעור על מה שנאמר בשיעור ,אלא שיש להימנע מלביישם הרבה. דיוח להנהלה על מעשי התלמידים מגערה על תלמיד ועד לספר על מעשי התלמיד כל המכשולות ודיני לשון הרע הנוגעים למלמדים ותלמידים מלוקט מהביאורים ומוספים של חפץ חיים מהדורת דרשו או משפחתי ורגשי שיטיל אור על התנהגותו של הילד מותר ,אך לגבי התנהגות שאינה טובה יש לשקול בכובד ראש לפני מסירת הדברים, מפני שהרבה פעמים יגרמו לתדמית שלילית עליו ולא יתמסר המלמד כראוי לחינוכו ולא יתן לו אפשרות להתחיל מחדש .וכן דעת הגר"מ הלברשטם (בקש שלום להורים ולמחנכים עמ' כט) שאין לספר אלא דברים הנוגעים ישירות לתפקידו. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שם עמ' יז) שאין למשגיח בישיבה קטנה לספר למשגיח בישיבה גדולה על בחור מצוין ,שיש לו ראש חלש [אכן במידה ומבררים נקודה זו ,ודאי שלפעמים מותר לענות ,והכל לפי הענין ,כמבואר לקמן בסוף ח"ב (ציורים באמ"ח ס"ק א ,וראה שם (ס"ק י) שצריך להתיישב היטב עד היכן צריכה להגיע ידיעתו]. וכן אין צורך שיספר על בחור שאינו שומר סדרים אלא לומד בלילה במקום ביום ,מפני שהוא עלול להשתנות מעצמו .אכן לגבי ילד עם מידות רעות, דעת הג"ר מנשה קליין (שם עמ' כה) שצריך לספר זאת לישיבה קטנה שרוצה להתקבל אליה, אף כשהוא מצוין בלימוד ובתפלה ,מפני ש'דרך ארץ קדמה לתורה'. לדווח על התנהגותם של התלמידים לאחראים. כתב בשו"ת שבט הלוי (שם) שמותר ,וכ“ש שמורה שפוגשת תלמידה ברחוב בלבוש שאינו ראוי ,חייבת לדווח על כך למחנכת או למנהלת. ואף במקום שחושבת שהן כבר יודעות ,דעת הגר"ח קניבסקי (בקש שלום להורים ולמחנכים עמ' קי) שמספק מותר לספר ,שספק תועלת מותר .והוסיף (שם) שכן הדין כשהמחנכת חושבת שהיא תצליח לפתור את הבעיה בעצמה אלא שאינה בטוחה שתצליח ואם אכן לא תצליח יהיה כבר מאוחר מדי לתקן הדבר ,שנחשב הדבר כספק תועלת ומותר לה לספר להנהלה. וכן מלמד ממלא מקום שרוצה לספר למלמד הקבוע על התנהגותם הרעה של כמה מהתלמידים ,דעת הג"ר מנשה קליין (שם עמ' כו) שמותר לו לספר ,ואף שמסתבר שמכיר את התנהגותם ,מפני שהוא לתועלת הכתה. דיוח למלמד חדש על מצב התלמידים לספר למשגיח על מעשה אחד התלמידים להעביר דו“ח על התלמידים למלמד שמתחיל עתה ללמדם ,דעת הגר“ח קניבסקי (שם ח"א עמ‘ לב) שנחשב לתועלת כדי לדעת איך להתנהג אתם ומותר .ודעת הגר"ש מחפוד (קונטרס קב ונקי תשע"ג) שאמנם לספר על מצב בריאותי ולספר למשגיח או מגיד שיעור של בחור על מעשיו הרעים ,דעת הגר"ח קניבסקי (בקש שלום ח"א שם) שמותר מפני התועלת לחנכו. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שם) לענין בחור שנסע לטיול ללא רשות מהמשגיח ,ובא המשגיח הדרכון שלי לגן עדן הגה"צ רבי סגל זצ"ל ממנשסטר ,שמסר נפשו כל חייו להחדרת לימוד החפץ חיים ,אמר למקורביו ,שישימו את הלוחות שהדפיס לתקנת הלימוד היומי בחפץ חיים ,לאחר פטירתו בקברו באומרו: 'זה הדרכון שלי לגן עדן!' ,ובהזדמנות אחרת אמר' :כשמלאכי החבלה יראו את הלוחות האלו ,הם יברחו!'. אני חושב שזה יעזור לך הגה"צ רבי יהודה סגל זצ"ל ממנשסטר היה משתמש בסוף הפסוק "ושומר מצרות נפשו" והיה מייעץ לאלו שבאו עם צרותיהם שיקבלו לברר אצל אחד מהבחורים ,שאין לו להעלים פרטים משום לשון הרע ,אלא צריך לספר משום התועלת .והוסיף ,שאף אם הבחור עושה מעשה שאינו רע בעצם אלא רק שאין לנהוג כן בישיבה ,וכגון שלומד לעצמו במקום להיכנס לשמוע את השיעור ,או מתפלל בבית הכנסת במקום להתפלל בישיבה ,אין איסור לספר על כך למשגיח .והוסיף הגר"ח קניבסקי (בקש שלום להורים ולמחנכים עמ' קט) שמותר למנהלת לחקור את התלמידה על התנהגות התלמידות בטיול כיתתי למרות שיתכן שהיא תאמר גם דברים שאינם לתועלת ,מפני שבעיקר הדבר יש תועלת ,ורק שאם תשים המנהלת לב שהיא מדברת שלא לתועלת תשתדל להפסיק אותה מיד [יש לציין שכל מקרה יש לדון לגופו לפי פרטיו ,כיון שכל פרט יכול לשנות ההלכה ואין לדון ממקרה למקרה ,ויש לעשות שאלת חכם במקום הצורך]. דו"ח על תלמידה באסיפת מורות לענין אסיפת מורות בדבר התלמידות [כפי שמצוי בסמינרים] ,שיושבות כל המורות ודנות יחד על כל בת ,כאשר יתכן שמורה למקצוע מסוים תשמע גנות על בת שאינה טובה במקצוע אחר ,ויש אפשרות למנוע זאת ע"י שהמחנכת תשב עם כל מורה מקצועית לחוד, אלא שלפעמים ע"י הדיון בין כל המורות יחד תצא מסקנה ברורה וטובה יותר מפני ש'תשועה ברב יועץ' ,דעת הגר"ח קניבסקי (בקש שלום להורים ולמחנכים עמ' קט) שכל מה שלתועלת מותר .אכן כשברור שאין תועלת בשמיעת מורה מסוימת ,וכגון כשהדיון הוא לגבי בת שאינה תלמידה שלה [וה"ה לגבי בן] ,דעת הגרי“ש אלישיב (בקש שלום ח"א עמ‘ כז) שאם אין לה תועלת בכך אף לאחר זמן ,ראוי שלא תשמע. על עצמם לימוד של שתי הלכות ביום .מסופר שאחד מתלמידיו הזכיר לפניו שאחיו התחיל לסבול מכבאי ראש חזקים שלא עוברים והוא סובל מכך מאד ,אמר לו הרב סגל שיתחיל ללמוד שתי הלכות בח,ח כל יום ,באומרו 'אני חושב שזה יעזור לו' ואכן כך היה ואחיו קבל על עצמו הלימוד וכבר התחיל בזה באותו יום ,ולמחרת כשקם משנתו התקשר לאחיו מיד לספר לו שכאבי הראש חלפו כלא היו. עוד מסופר שבאו לפני זוג חשוכי ילידם שנים רבות ,ונתן להם הרב סגל את הלוח שהיה על שלוחנו של לימוד שתי הלכות ליום ,וב"ה היום יש לו משפחה ברוכת ילדים. (קול תורה ח"מ עמוד .)921 מפתח השידוכים בספר החפץ חיים החדש במהדורת דרשו מובאים דינים מעשיים מחיי היום יום בענייני לשון הרע ,אבל אין ספק שגולת הכותרת בהלכות אלו הם הלכות ברורי שידוכים שמטבעם מצריכים ברורים וככאלו מצוי בהם מכשולים של לשון הרע על כל צד ושעל. במהדורה החדשה הבאנו דוגמאות רבות המקיפות עניינים אלו, ובנוסף קיים גם מפתח ערכים ההלכתי המצורף בסוף הספר ,ערכים אלו תופסים מקום נכבד שבהם מפורטים לטבת הלומדים בסידור נפלא וברור .ונביא כמה דוגמאות מהמובא בספר: האם מותר לספר לצד השני מדוע הוא מסרב להשתדך אחד שמיאן בהצעת שידוך ,כתב הספר חסידים (סי‘ קלט) שלא יספר זאת לחברו משום שמבייש את הצד השני [והוא מתגאה]. ודעת הגרש“ז אויערבך (מבקשי תורה כרך ה קובץ כג עמ‘ ט ,שלמי שמחה עמ‘ נד) שאם נשאל מדוע סירב ,רשאי לשנות ולתלות בסיבות אחרות ,כדי שלא להיכשל בעוון לשון הרע ,ורק אם אביו של הבחור שואלו ,מותר לומר לו את האמת ,מפני שמוטל עליו להשיאו אשה .ודעת הגר“נ קרליץ (חוט שני שמירת הלשון עמ‘ שעא-שעב) ,שאסור לספר להוריו ולשדכן מדוע אינו רוצה, אלא יאמר באופן כללי שאין התאמה ביניהם ,ורק אם לא החליט באופן מוחלט שאינו רוצה ,וע“י שיספר מהן הסיבות לסירובו יתכן שיאירו את עיניו ויבארו לו שהרושם שנוצר אינו נכון ,נחשב הדבר לתועלת ומותר .והוסיף שכמו כן אסור למי שבירר ושמע לשון הרע לספר זאת לאשתו ,אלא רק לומר לה ששמע שאין זה מתאים [אלא א"כ היא תוכל להאיר או להציע עצה ,או לברר האם אכן הדברים נכונים]. ולספר לשדכן לאחר שסירב ,מה הן החסרונות של הצד השני, כדי שידע מה להציע לו בעתיד ,דעת הגר“נ קרליץ (שם) שאסור, מפני שאין זו תועלת ישירה ,ורק יאמר לו באופן כללי אלו תכונות רוצה ואלו לא. ומה שהשדכן משיב לצד השני ,שהצד הראשון אינו רוצה להמשיך בשידוך ,ביאר הגר“ש הומינר (מרפא לשון ח“א עמ‘ ו) שאין בזה משום רכילות על הצד הראשון ,מפני שעל דעת כן נפגשו שאם אין זה מתאים יפסיקו להיפגש ,ועוד שכיון שאינו אומר טעם לכך שמפסיקים ,יש לפרש שאין זה מחמת חסרון ,אלא מחמת חוסר התאמה בלבד. האם מותר לספר על בחור שהוא תמים לספר את האמת שהוא בחור תמים [ולא חריף] ,דעת הגרי“ט וייס (בקש שלום עמ‘ כט) שרק אם שאלו על זה יש להשיב. לספר על מידה רעה שהצד השני מקפידים על כך מי שיש לו מדה רעה וידוע שהצד השני לא היו משתדכים עמו אילו היו יודעים זאת ,דעת הגרי"ש אלישיב (יבקשו מפיהו שידוכין ונישואין ח"א עמ' קעא ,וישמע משה ח"ב עמ' שנט) שחייב הנשאל לגלות זאת ,ואפילו אם לא שאלוהו על כך ,כמבואר בבאמ"ח (ס"ק ז) .אך אם אין ברור שימנעו מלהשתדך עמו משום כך ,וכגון שמדותיו אינם רעות אך גם אינן טובות כ"כ ,דעתו (וישמע משה שם) שיאמרו לו מקצת מהאמת אך לא את כל האמת. לשנות בגיל של בחור מבוגר לגבי שינוי באמירת גיל של מבוגרים ,דעת הגרש“ז אויערבך (תתן אמת ליעקב פ“ה סי‘ לח ,שלמי שמחה פ“ו עמ‘ נ) שיש לומר את האמת ואין לשנות כלל [ורק פעם בשעת הדחק התיר להפחית קצת] .ולדעת הגר“ב זילבר (תתן אמת ליעקב שם) אין לשנות כשהוא בשיעור שהדרך להקפיד עליו .ודעת החזו“א (מעשה איש ח“ד עמ‘ רכה) והגר“א קוטלר (תתן אמת ליעקב שם) ,שמותר לשנות בשנתיים ,ודעת הגרי“ש אלישיב (שם) שמותר לשנות רק שינוי קטן ,כגון שנה [וראה ספר מאיר עיני ישראל ח"ו עמ' .]016 ולאחר שהשתדכו ,אין לספר אף אם ההפרש של הגיל הוא כמה שנים יותר ממה שאמרו ,כמבואר בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' עז) ושו"ת חלקת יעקב (אה"ע סי' פ). ההגרלה הגדולה מילגה בסך 5000ש"ח, 3מילגות בסך 1000ש"ח ובנוסף 250ספרי חפץ חיים * חובה לכתוב תשובות מלאות עם מקורות מדברי החפץ חיים או מהמובא בביאורים ומוספים. * * לפותרים 10מתוך 12השאלות על הלכות לשון הרע בספר החפץ חיים מהדרות דרשו את התשובות יש לשלוח עד א' באלול תשע"ה בכתב ברור וקריא לפקס 077-3179065 הודעות ישלחו לזוכים.
© Copyright 2024