‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬ ‫‪Department of Life Sciences‬‬ ‫‪26/3/15‬‬ ‫חוות דעת – מניעת מטרדי עופות במאגר העתידי עין גדי‬ ‫מבוא‬ ‫התנגשויות בין מטוסים ובעלי חיים מהוות איום הולך וגובר על בטיחות טיסה בעולם‪ .‬העלות‬ ‫העולמית השנתית של הוצאות ישירות ועקיפות על בטיחות טיסה היא ‪ 1.2‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫התנגשויות עם בעלי חיים גבו את חייהם של ‪ 219‬אנשים ופגעו במעל ‪ 200‬מטוסים מאז‬ ‫‪ .1998‬בארה״ב ‪ 97.5%‬ממקרי ההתנגשות בבעלי חיים היו עם עופות‪ .‬מבין הפתרונות‬ ‫השונים לקונפליקט בין מטוסים ועופות‪ ,‬ניהול וממשק בתי גידול הסמוכים לשדות תעופה הוא‬ ‫אחד החשובים‪ .‬תנועה רבה של עופות באיזורי נחיתה והמראה מגבירה את ההסתברות‬ ‫לתאונות בגלל הגובה שבו טסים המטוסים באיזורים אלה‪ 95% .‬מהתאונות שדווחו ע״י‬ ‫רשות התעופה האמריקנית (‪ )1990-2004‬קרו בגובה של מתחת ל‪ 1067 -‬מטר‪ ,‬גבהים‬ ‫בהם מטוסים יהיו במרחק של ‪ 18.5‬ק״מ משדות תעופה ראשיים‪ .‬מבין התאונות הקשות‪,‬‬ ‫‪ 66%‬קרו בגובה של פחות מ‪ 152 -‬מטר‪ .‬בגובה זה מטוסים המנמיכים בזווית ‪ 30‬מצויים‬ ‫כשלושה ק״מ מהמסלול‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬לממשק בתי גידול הסמוכים לשדות תעופה חשיבות רבה כפעילות מונעת תאונות‪.‬‬ ‫פעולות ממשק כוללות למשל סילוק אשפה‪ ,‬כמוקדי אכילה לעופות‪ ,‬או חישוף מצחייה‬ ‫המושכת עופות‪ ,‬במיוחד במקרים של לינה משותפת‪.‬‬ ‫באיזור ים המלח‪ ,‬בסמוך לשפך נחל צאלים‪ ,‬עתיד להיבנות מאגר עין גדי (איור ‪ .)1‬המאגר‬ ‫יקלוט את קולחי מט״ש עין בוקק‪ ,‬הנמצא כ‪ 18-‬ק״מ דרומה‪ .‬נפחו יהיה ‪ 350,000‬קו״ב‪,‬‬ ‫ושטח פני המים במפלס מלא ‪ 57‬דונם‪ .‬הקולחים‪ ,‬ברמה שניונית‪ ,‬ישמשו להשקיית מטע‬ ‫תמרים סמוך בגודל ‪ 450‬דונם‪ .‬בסמוך לשטח בו יוקם המאגר נמצא מנחת בר יהודה‬ ‫למטוסים קלים‪ .‬בבקע הסורי‪-‬אפריקני מתרחשת פעמיים בשנה נדידת עופות מסיבית‪,‬‬ ‫מאירופה ואסיה לאפריקה וחזרה‪ .‬בין היתר נודדים לאורך הבקע עופות מים רבים – חסידות‪,‬‬ ‫אנפות‪ ,‬וברווזים‪ ,‬הנוחתים לאורך ציר הנדידה במאגרים שונים‪ .‬נוכחות המאגר החדש לא‬ ‫תשפיע כמובן על היקף הנדידה באיזור‪ ,‬אולם סביר מאד שהוא יהווה מקור משיכה לעופות‬ ‫מים ועופות גדה רבים הנודדים מעליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בניית המאגר עשויה ליצור סיכון לכלי הטיס‬ ‫עקב הגברת הסכנה להתנגשות עם עופות‪ .‬כדי למנוע מטרדי עופות העשויים לסכן כלי טייס‬ ‫וחיי אדם נדרש פיתרון ממשקי הנותן מענה נקודתי לבעיה‪.‬‬ ‫פתרונות‬ ‫שיטת ממשק אחת המשמשת למניעת מטרדי עופות במאגרים הינה כיסוי ברשתות או‬ ‫ביריעות‪ .‬כיסוי ברשתות נהוג במיוחד בבריכות מדגה‪ ,‬אולם הוא אינו מונע את נוכחות‬ ‫העופות בסמוך למאגרים‪ ,‬אלא רק את גישתם למים‪ .‬כיסוי ביריעות מסתיר את מי המאגרים‬ ‫כליל ומשמש פיתרון טוב יותר בהרחקת עופות‪ ,‬אולם גם הכיסוי וגם תהליך האחזקה הינם‬ ‫יקרים מאד‪.‬‬ ‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬ ‫‪Department of Life Sciences‬‬ ‫מאגר‬ ‫עין גדי‬ ‫מנחת‬ ‫בר יהודה‬ ‫איור ‪ .1‬מפת איזור המאגר‪.‬‬ ‫לפני כעשור פותח על ידי חברת ‪ revo axeH‬בדנמרק פיתרון חדש לכיסוי מאגרים – כיסוי‬ ‫באמצעות רכיבי פוליפרופילן משושים קטנים יחסית (‪ .)revocaxeH‬המוצר הושק החל מ‪-‬‬ ‫‪ 2004‬וכיום משומש במאות מאגרי מים ברחבי העולם‪ .‬רכיבי ההקסקובר צפים על פני המים‬ ‫בצפיפות ויוצרים משטח אחיד לכיסוי כל פני שטח המאגר‪ .‬פיתרון זה נוסה בהצלחה בחו״ל‪,‬‬ ‫וגם במאגר אחד בישראל (מאגר זוהר ‪ 2‬בסמוך למושב איתן)‪ .‬יחידות ההקסקובר מובאות‬ ‫במשאית השופכת אותן אל המאגר‪ ,‬והן צפות ומסתדרות בצפיפות ליצירת כיסוי כמעט‬ ‫הרמטי את כל שטח המאגר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההקסקובר איננו אוטם את המים למגע עם‬ ‫האויר‪ ,‬הוא מהווה פיתרון זול בהרבה מיריעות‪ ,‬וגם אחזקתו לאורך זמן זולה יותר‪ .‬עם ירידת‬ ‫המפלס‪ ,‬פיסות ההקסקובר החיצוניות שוקעות אל הקרקע או היריעה התחתית‪ ,‬ועם עליתו‬ ‫הן מוצפות ושבות להסתדר כחטיבה אחת צפופה‪.‬‬ ‫הקסקובר משמש בעיקר למניעת אידוי ותהליכים כימיים וביולוגיים אחרים כמו פריחת אצות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הוא יכול גם לשמש פיתרון יעיל במניעת מטרדי עופות‪ .‬עופות נמשכים למאגרי‬ ‫מים ממספר סיבות‪ :‬לחלק מהם מאגרים מהווים בית גידול טבעי ואף בלעדי‪ ,‬משמע – הם‬ ‫אינם מסוגלים להתקיים בסביבות יבשתיות‪ .‬בנוסף – עופות רבים מוצאים במאגרים מזון‬ ‫ומקלט מפני טורפים יבשתיים‪ .‬מאגרים מספקים מגוון רחב של מזון לציפורים‪ :‬דגים‪ ,‬רכיכות‪,‬‬ ‫חומר צמחי‪ ,‬זחלי יתושים וחרקי מים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מגוון העופות במאגרים גדולים עשוי להיות‬ ‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬ ‫‪Department of Life Sciences‬‬ ‫גבוה מאד‪ ,‬וככל שהמאגר מתאים למספר גדול יותר של מינים‪ ,‬כך יגדל גם מספר הפרטים‬ ‫הנוחתים ושוהים בו‪.‬‬ ‫להקסקובר מספר יתרונות במניעת מטרדי עופות‪ .‬היתרון הראשון הוא בנראות המאגר‬ ‫ממבט על‪ .‬עופות מים הנודדים בגובה מבחינים בקלות וממרחק רב במאגרי מים עקב‬ ‫השתקפות המים‪ .‬מגובה רב‪ ,‬מאגרים גדולים עשויים להיראות ממרחק של קילומטרים רבים‪,‬‬ ‫ולמשוך אף להקות הנודדות במרחק רב מהם‪ ,‬אשר לצורך לינה או מילוי מאגרי השומן‬ ‫לנדידה עשויות לשנות כיוון ולנחות במאגר‪ .‬משטח ההקסקובר מכסה את כל פני המאגר‬ ‫ומשנה לחלוטין את הנראות שלו‪ ,‬מגוף מים למשטח שחור מחוספס חסר כל ערך ביולוגי‪.‬‬ ‫ייתרון נוסף הוא מניעת גישה למים גם לעופות החיים בסביבה הקרובה או שהזדמנו אליה‬ ‫במקרה‪ ,‬למשל סיקסקים או אנפיות בקר‪ .‬גם במקרה שמספר חלקיקי הקסקובר מתהפכים‬ ‫על צידם וחושפים כתמי מים קטנים‪ ,‬אין בהם כדי לאפשר נחיתת עופות‪ ,‬או לכלכל אותם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ההקסקובר מונע התפתחות אצות או דגים במים‪ ,‬כך בהשוואה למאגרים חשופים‪,‬‬ ‫מאגרים מכוסים עניים מאד במזון שהם יכולים להציע לעופות‪.‬‬ ‫ניסיון בישראל‬ ‫מאגר ״זוהר ‪2‬״ מכוסה בהקסקובר מזה כשנתיים וחצי‪ .‬מדידות השוואתיות (לפני ואחרי‬ ‫הכיסוי) מראות כי לאחר הכיסוי חלה ירידה בכלורופיל‪ ,‬רמת האצות הכללית‪ ,‬חומר מוצק‬ ‫מרחף‪ ,‬עכירות כללית‪ ,‬ריכוז זואופלנקטון‪ ,‬ריכוז חמצן מומס‪ ,‬וריכוז חיידיקים כללי‪ .‬אצות‬ ‫וזואופלנקטון משמשים מזון לעופות מים מסויימים‪ ,‬למשל אגמיות ומינים שונים של ברווזים‬ ‫מסננים הנפוצים מאד במאגרים בישראל‪ ,‬ולפיכך ירידה בערכיהם מורדיה את ערך המאגר‬ ‫כמקור מזון עבור עופות‪.‬‬ ‫ב‪ 18.3.15 -‬ביקרתי במאגר זוהר ‪ 2‬להתרשמות כללית‪ .‬לדברי האחראים מאז הכיסוי לא‬ ‫התקבלו תלונות על מטרדי עופות במאגר‪ .‬הכיסוי במאגר זה יעיל מאד‪ ,‬למעט שטחים‬ ‫חשופים קטנים מאד שאין בהם פוטנציאל למשיכת עופות‪ .‬במאגר נצפה נחליאלי לבן אחד על‬ ‫אחד מהכיסויים בסמוך לשטח חשוף קטן‪.‬‬ ‫יש לזכור כי מאגר זוהר ‪ ,2‬ששטחו שלושה וחצי דונם בלבד‪ ,‬קטן בהרבה מהמאגר העתידי‬ ‫בעין גדי‪ .‬במאגר כזה עשויה להיות דינאמיקה אחרת של זרמים‪ ,‬וייתכן שבזמן רוחות חזקות‬ ‫ייווצרו שטחים חשופים במאגר‪ ,‬אולם הדבר יוצר בעיה זמנית בלבד‪ :‬בזמן רוחות פיסות‬ ‫ההקסקובר נדחפות זו על זו‪ ,‬אך בזכות המבנה הגאומטרי שלהן הן גולשות חזרה למים עם‬ ‫שוך הרוחות‪ ,‬ויוצרות שוב שכבה אחת‪ .‬בהנחה שהמאגר יכיל כמות מספקת של רכיבי‬ ‫הקסקובר‪ ,‬סביר מאד כי פוטנציאל המשיכה שלו לעופות יהיה נמוך מאד‪.‬‬ ‫את יעילות השימוש בהקסקובר יש לפיכך לבחון לא רק כנגד מאגרים חשופים‪ ,‬אלא גם‬ ‫בהשוואה לשטחי קרקע באותו הגודל‪ .‬סביר מאד שצפיפות העופות בשטח בעל גודל נתון‬ ‫המכוסה פלסטיק תהיה נמוכה לא רק מצפיפות העופות במאגר חשוף‪ ,‬אלא גם משטח בן‬ ‫אותו הגודל של קרקע חשופה‪ ,‬גם באיזורים צחיחים‪ .‬זאת מאחר שהמבנה הלא טבעי של‬ ‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬ ‫‪Department of Life Sciences‬‬ ‫ההקסקובר יוצר סביבה כמעט סטרילית‪ ,‬בה כמות המשאבים ליחידת שטח (מזון‪ ,‬מסתור‪,‬‬ ‫אתרי קינון וכו׳) נמוכה מאד גם בהשוואה לקרקע מדברית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי מבחינת בטיחות‬ ‫הטיסה בלבד‪ ,‬נוכחות מאגר מכוסה בהקסקובר תהיה עדיפה על נוכחות שטחים טבעיים‬ ‫חשופים בסמוך למנחת‪ ,‬שם עשויים להמצא עופות מדבריים או עופות נודדים במהלך עונות‬ ‫הנדידה‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה‪ ,‬להקסקובר יתרונות מוכחים בהרחקת עופות ממאגרי מים‪ .‬הערכתי היא‬ ‫כי כיסוי מאגר עין גדי בהקסקובר יהווה פיתרון יעיל מאד לבעיות בטיחות העשויות לנבוע‬ ‫מנוכחות עופות במאגר‪ ,‬מאחר שהכיסוי ימנע גישה של עופות למים‪ .‬השימוש בהקסקובר‬ ‫יצמצם מאד את הסיכונים לכלי הטיס הממריאים ונוחתים במנחת בר יהודה‪.‬‬ ‫ד״ר אייל שוחט‪ ,‬אקולוג‬ ‫המחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה‬ Dr. Eyal Shochat Department of Life Sciences ‫בבליוגרפיה‬ .‫ נספח סביבתי נופי‬,‫גדי‬-‫ מאגר עין‬.2014 .‫מנינגר ד‬ .‫ במאגר זוהר ב׳ שפד״ן‬revo axeH ‫ דוח מסכם – פיילוט כיסוי צף מסוג‬.2013 .‫פרקש א‬ Blackwell BF, DeVault TL, Fernández-Juricic E, Dolbeer RA. 2009. Wildlife collisions with aircraft: A missing component of land-use planning for airports. Landscape and Urban Planning 93:1-9. Bruderer B, Liechti F. 1995. Variation in density and height distribution of nocturnal migration in the south of Israel. Israel Journal of Zoology 41:477-487. Cleary EC, Dolbeer RA, Wright SE. 2006. Wildlife Strikes to Civil Aircraft in the United States 1990-2005. Other Bird Strike and Aviation Materials. Paper 7. Dolbeer RA. 2006. Height distribution of birds recorded by collisions with civil Aircraft. USDA National Wildlife Research Center - Staff Publications. Paper 500. Liechti F, Bruderer B. 1995. Direction, speed, and composition of nocturnal bird migration in the south of Israel. Israel Journal of Zoology 41:501-515. Shirihai H. 1996. The birds of Israel. Academic Press, London. ‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬ ‫‪Department of Life Sciences‬‬ ‫אייל שוחט – קורות חיים בקצרה‬ ‫‪ – 1999‬סיום דוקטורט במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנושא אקולוגיה של‬ ‫עופות ביערות קק״ל‪.‬‬ ‫‪ – 200-2002‬פוסט‪-‬דוקטורט באקולוגיה אורבנית (‪)yHisaSo nrore tSixeHzirA‬‬ ‫‪ – 2003-2005‬פוסט דוקטורט באקולוגיה של שריפות מבוקרות ומרעה ( ‪tSixeHzirA an‬‬ ‫‪)amooaako‬‬ ‫‪ – 2006-2008‬חוקר נלווה במכון הגלובאלי לקיימות (‪)yHisaSo nrore tSixeHzirA‬‬ ‫‪ – 2009-2011‬חוקר במרכז הצפרות הישראלי (החברה להגנת הטבע)‬ ‫‪ – 2014-2015‬מרצה בכיר נלווה במחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫‪ – 2011-2015‬מנהל אקדמי – מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה‬ ‫פעילות נבחרת במסגרת זו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול סקרי עופות עבור מספר חוות טורבינות רוח בצפון ישראל‪ ,‬ניתוח‬ ‫נתונים וכתיבת דוחות מסכמים‬ ‫ניהול סקר העופות של המארג‪ ,‬פרוייקט הניטור הלאומי של המגוון‬ ‫הביולוגי בישראל (האקדמיה למדעים)‬ ‫ניתוח נתונים וכתיבת דוחות עבור רשות הטבע והגנים (ניטור ארוך‬ ‫טווח של נשרים‪ ,‬ניטור קטות)‬ ‫ניהול סקר מגוון ביולוגי בפארק אגם ירוחם עבור רשות הניקוז‬