אל תחדלו לכם מן האדם: `שדרוג האדם` כבעיה יהודית

‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית *‬
‫נדב ברמן שיפמן‬
‫"בעבורי משמעותה של הדת היא סוג של מגבלות על האדם‪ .‬הבעיה עם ההומניזם‪ ,‬כפי שפותח בידי‬
‫פוירבאך‪ ,‬היא שהוא התיימר להאלהה של האדם‪ ,‬ואיני רואה דבר במאה הזו הגורם לי לרצות‬
‫להאליה את האדם‪ ]...[ .‬אני סבור שהאדם הוא האל הגרוע ביותר שישנו‪( ".‬פרופ' הילרי פטנם‪)1‬‬
‫שפר מזלנו לחיות בעידן שבו הטכנולוגיה קידמה את רמת החיים האנושית באופן דרמטי‪ .‬אלא‬
‫שתהליכי ִהנדוס האדם ו'שדרוגו'‪ 2‬עלולים לפרק בקרוב את המין האנושי ל'על‪-‬מינים' ביולוגיים‪,‬‬
‫סייבוֹרגים‪ 3‬וּבי ֹוניים (הכלאות בין אדם ומכונה)‪ .‬בדברים שלהלן אבקש לומר מדוע הדבר עומד‬
‫בסתירה לערכי האדם בכלל והיהדות בפרט‪.‬‬
‫א‪ .‬צלם אלהים‪ ,‬אמונת הייחוד והאלילות‬
‫במצרים הקדומה רק מלכים נחשבו כמי שנבראו בצלם האל‪ ,‬ומתוך כך מובנת המהפכה של‬
‫המקרא‪ .‬בפרשת בראשית אנו קוראים על בריאת העולם בידי האל‪ ,‬ועל מקומו המרכזי של האדם‬
‫– כל אדם‪ ,‬זכר ונקבה – בתוכו‪:‬‬
‫ֹלהים ּבָ ָרא אֹת ֹו זָ ָכר ּונְ ֵקבָ ה ּבָ ָרא אֹתָ ם‪ .‬ויְ בָ ֶרְך‬
‫ָאדם ּבְ צלְ מ ֹו ּבְ צֶ לֶם אֱ ִ‬
‫ֹלהים אֶ ת הָ ָ‬
‫ויִ בְ ָרא אֱ ִ‬
‫ָארץ וְ כִ בְ שֻׁ הָ (בראשית א כז‪-‬כח)‬
‫ּומלְ אּו אֶ ת הָ ֶ‬
‫ֹלהים פְ רּו ְּורבּו ִ‬
‫ֹלהים ויֹאמֶ ר לָהֶ ם אֱ ִ‬
‫אֹתָ ם אֱ ִ‬
‫* מאמר זה מרחיב רשימה שראתה אור (בשינויים קלים) במקור ראשון‪ ,‬מוסף שבת בראשית (כ"ז תשרי התשע"ו‪,‬‬
‫‪ ,10.10.2015‬עמ' ‪ )17—16‬בשם 'בדרך לחיסול האדם'‪ .‬הטקסט העיקרי כאן זהה לזה שהועלה לאתר 'לשון אחרת'‬
‫באותו תאריך‪ ,‬ובהערו ת השוליים שבכאן מובאות הרחבות רבות‪ .‬גרסה זו היא טיוטה של מאמר בנושא‪ ,‬כל הערה על‬
‫תוכנו תתקבל בברכה רבה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מתוך ראיון עם פטנם‪ ,‬בתוך‪Giovanna Borradori, The American Philosopher, University of Chicago :‬‬
‫‪.Press 1994, p. 65‬‬
‫‪2‬‬
‫בעשורים האחרונים הובעו חששות רבים מה פוטנציאל ההרסני הטמון בתהליכי השיבוט (ראו ג‪ .‬ר‪ .‬טיילור‪ ,‬הברכה‬
‫והאימה בביאולוגיה המודרנית‪ ,‬מאנגלית‪ :‬קפאי פינס‪ ,‬משרד הבטחון‪ ,‬ישראל ‪ ;1972‬ואנס פקרד‪ ,‬מעצבי האדם‪,‬‬
‫מאנגלית‪ :‬אריה חשביה‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב תשמ"ג; למבט ביקורתי יותר ראו ליאון קאס‪' ,‬השיבוט ועתיד האנושות'‪,‬‬
‫תכלת ‪ ,12‬אביב התשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ .)50—24‬כיון שרוב הציבור ראה את השיבוט כסכנה לאנושות‪ ,‬אפשר לומר בזהירות‬
‫כי נבלמה חזית זו (לכל הפחות במדינות שבהן מוסדות המחקר והרפואה כפופים לועדות הלסינקי)‪ ,‬והחששות ‪ -‬או‬
‫נבואות הזעם ‪ -‬שהועלו נראים בדיעבד כמוגזמים‪ .‬במקרה של 'דת המידע'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מדובר בחזית חדשה שיש‬
‫בידיה את הכלים התקשורתיים‪-‬וירטואליים לשנות את המוסכמות והשכל‪-‬הישר לגבי עצם טיבה של האנושיות‪,‬‬
‫ולפיכך גם לצייר את שדרוג האדם (למשל חיבור אנטנה לראש אדם לשם 'הרחבת החוויה') כלגיטימי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫המילה סייבורג (‪ )Cyborg‬היא הֶ לחֵ ם של ‪ .Cybernetic Organism‬יש המתרגמים אותה לעברית כ'קיבאורג'‪.‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫המשנה במסכת סנהדרין (ד‪ ,‬ה') הבהירה את השלכותיה המוסריות של האמונה במקורו המשותף‬
‫של המין האנושי‪ ,‬המוצגת כבסיס לייחוס הערך המוחלט לכל אדם‪:‬‬
‫לפיכך נברא אדם יחידי בעולם‪ ,‬ללמד שכל המאבד נפש אחת מעלין עליו כאילו איבד‬
‫עולם מלא‪ ,‬וכל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא‪ .‬ומפני כבוד‬
‫הבריות‪ ,‬שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך‪ ,‬ושלא יהו המינין אומרים רשויות‬
‫הרבה בשמים (כתב יד פארמה)‬
‫ללא רעיון בריאת האדם בצלם אלהים אין עיגון דתי (ואולי בכלל) גם למעמדם השוה של בני‬
‫האדם‪ 4.‬שוויון זה אינו ניתן לחלוקה‪" :‬צלם אלוהים קיים בכל אדם או באף אדם" (אברהם‬
‫יהושע השל‪ ,‬אלוהים מאמין באדם‪ 5,‬עמ' ‪ .)10‬אך לא רק האדם הוא 'מוטב' של אמונה זו‪ ,‬גם האל‪:‬‬
‫אם יפורק המין האנושי למינים שונים‪ִ ,‬תסדק היכולת להחזיק באמונת הייחוד‪ ,‬כי המרקם‬
‫האנושי יתמוך בריבוי‪-‬אלים ('רשויות הרבה בשמים')‪.‬‬
‫האדם אינו מושלם‪ ,‬ובכל דור ודור יש המתפתים מכך לעבודת כוכבים‪ ,‬אנושיים בחלקם‪ .‬לכן אמר‬
‫ְשמָ ה ּבְ אפ ֹו כִ י במֶ ה נ ְֶח ָשב הּוא"‪ .‬אולם‬
‫ָאדם אֲ ֶשר נ ָ‬
‫הנביא ישעיה (ב‪ ,‬כב) בייאושו‪ִ " :‬ח ְדלּו ָלכֶם ִמן הָ ָ‬
‫ישעיה לא איבד את אמונו באדם‪ ,‬וכשאר נביאי ישראל דרש מהאדם לשדרג – לא 'את עצמו'‪ ,‬אלא‬
‫– את מוסריותו‪.‬‬
‫יש הסבורים שרעיונות חילוניים‪-‬מודרניים הינם ניטרליים או מנותקים לגמרי ממקורות דתיים‪.‬‬
‫לאור תחום התיאולוגיה הפוליטית‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אנו יודעים שאין זה נכון‪ 6.‬בעמודים הבאים אטען‬
‫כי למרות שדת‪-‬המידע (ושדרוג‪-‬האדם) מציגה עצמה כחדשה‪ 7,‬השוואת יחסה לגוף ולמיניות אל‬
‫‪4‬‬
‫דוקא אמונת הייחוד‪ ,‬אשר יש המגנים אותה כשורש הקנאות‪ ,‬היא המניחה ביהדות את הקרקע לגיוון האנושי‪ .‬פרופ'‬
‫שלמה גיורא שוהם תיאר זאת כך ‪" :‬בוני המגדל ביקשו לדבר שפה אחת‪ ,‬ליהפך לעם אחד ולהגיע לשמים‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫לחשוף את האלוהים ולהיטמע בו ישירות‪ .‬אלוהי ההפרדה של החומש אינו יכול להסכים לכך‪ .‬מטרתו להגיע לשונּות‬
‫ולגי וון מרביים בקרב יצוריו‪ ]...[ .‬הדמיון בין אדם לאלוהים במקרה התנ"כי מתבטא בייחודיותם‪ .‬אך דווקא ייחודיות‬
‫זו מולידה שונות מרבית‪ ,‬הטומנת בחובה פוטנציאל רב יותר ליצירה ולהתגלות‪( ".‬הדיאלוג בין המיתוס והכאוס‪,‬‬
‫הוצאת רמות‪ ,‬תל‪-‬אביב תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.)572‬‬
‫‪5‬‬
‫תרגם דרור בונדי‪ ,‬מכון שכטר‪ ,‬דביר ובית מורשה‪ ,‬ישראל תשע"ב‪ .‬אחדות האנושות מקבילה אצל השל לאחדות‬
‫האל‪ ,‬כשהוא טוען כי אלילות היא אמונה ב"כל אל שהוא שלי אך לא שלך" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)30‬למותר לציין שאחדות המין‬
‫האנושי ("הרי הוא בן אדם בדיוק כמונו") היא הטיעון התשתיתי ביותר שבחסותו מגנה כל בר‪-‬דעת זוועות המבוצעות‬
‫בחפים מפשע‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ראו כריסטוף שמידט‪' ,‬בתשובה על השאלה‪ :‬מהי תיאולוגיה פוליטית?'‪ ,‬האלוהים לא יאלם דום‪ :‬המודרנה‬
‫היהודית והתיאולוגיה הפוליטית‪ ,‬עורך‪ :‬כריסטוף שמידט (עורך משנה‪ :‬אלי שיינפלד)‪ ,‬מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,37—18‬וכן שאר המאמרים הכלולים באסופה זו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫קורצווייל מציג את עצמו כמבשר של 'דת חדשה'‪" :‬ביל גייטס‪ :‬מה שמוצא חן בעיני ברעיונותיך הוא שהם מעוגנים‬
‫במדע‪ ,‬אבל האופטימיות שלך קרובה מדי לאמונה דתית‪ ]...[ .‬ריי‪ :‬ובכן‪ ,‬כן‪ ,‬אנו זקוקים לדת חדשה‪ .‬התפקיד העיקרי‬
‫של הדת היה הרציונליזציה של המוות‪ ,‬מכיוון שעד עכשיו לא היה שום דבר של ממש שיכולנו לעשות בעניינו‪( ".‬ריי‬
‫קורצווייל‪ ,‬הסינגולריות מתקרבת‪ :‬כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה‪ ,‬מאנגלית‪ :‬עמנואל לוטם‪ ,‬כנרת ומאגנס‪,‬‬
‫ירושלים‪ .‬עמ' ‪ .)353‬לאור האמור במאמר הנוכחי נראה שאפשר לפקפק במידת חדשנותה של ה'דת' הזו בכל הנוגע‬
‫לה נחותיה לגבי החיים בגוף ולמיניות (ולגבי סדרה של נושאים שיימנו בתחילת סעיף ג להלן)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫המסורת היהודית מראה כי מדובר בגלגול של רעיונות בנצרות הקדומה‪ 8.‬לשם כך נסתייע בכמה‬
‫הוגי דעות (יהודים ברובם) שהתריעו בפני התרבות הכללית על השחתת פניה האנושיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬נפתולי האדם‬
‫הוגי הרנסנס והנאורות‪ 9‬האמינו בבכורת בני האדם בעולם‪ ,‬ובתפקידם לכונן עולם טוב וצודק בכח‬
‫תבונתם המשותפת‪ .‬ברם‪ ,‬ה'חזון' הפוסט‪-‬הומניסטי כפי שהוצג בידי הממציא הנודע ריי‬
‫קורצווייל (‪ )Kurzweil‬בספרו הסינגולריות מתקרבת‪ :‬כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה‬
‫(תשע"ב) ולאחרונה בידי פרופ' יובל נח הררי בההיסטוריה של המחר (‪ ,)102015‬מתאר עולם שבו‬
‫האדם אינו עוד נזר הבריאה‪ ,‬ואת כתרו נוטלים יצורים 'נבונים' יותר‪ .‬רעיון ה'סינגולריות' של‬
‫קורצווייל (שהוקם מכון מחקר לשם קידומו) הוא שם לתהליכים האמורים לשנות מהותית את‬
‫העולם (חלקם מבורכים‪ ,‬כמו מעבר לאנרגיה נקיה)‪ .‬שיאו יהיה הרגע שבו מכונות נבונות יבנו את‬
‫עצמן ויקחו מבני האדם את השליטה על העולם‪ .‬קורצווייל משער שהדבר יתרחש באזור שנת‬
‫‪.2045‬‬
‫מצדדי הפוסט‪-‬הומניזם חותרים לכך שהאדם 'יממש את ייעודו האבולוציוני' וישתדרג‪ ,‬על ידי‬
‫מיזוג עם המרשתת ועם בינה מלאכותית‪ ,‬ועל ידי שדרוג מערכות גופו (ובהמשך גם החלפה יסודית‬
‫שלהן)‪ .‬לצד הסרת התלות במנגנונים הביולוגיים 'המכבידים' ושיפור כושר התחרות של אנשים‬
‫ביחס לרובוטים בשוק העבודה‪ ,‬מועלים על ידי כהני 'דת המידע' גם נימוקים מהותיים‪-‬כביכול‬
‫לגבי הצורך לשדרג את האדם‪' :‬להיות אל'‪ ,‬השגת אושר וחיי נצח‪ 11.‬בכדי להבין את משמעויות‬
‫‪8‬‬
‫הצידוק המתודולוגי להשוואת קורצווייל לנצרות הקדומה נעוץ במידה רבה בכך שהוא פועל בתוך ציביליזציה‬
‫נוצרית דומיננטית (קרי ארה"ב)‪ .‬טיעון השוואתי מסוג זה אינו פופולרי במחקר בן זמננו‪ ,‬ומתויג כמעט אוטומטית‬
‫כ'מהותני'‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הייתי מבקש מהקורא החש כך להשהות מעט את שיפוטו‪ .‬כמובן שביהדות ישנם קולות‬
‫מהסוג שאני מציג ככאלו המצוים בנצרות הקדומה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬ישנם בנצרות החדשה קולות הקרובים לאלה‬
‫המתוארים כאן כ'יהודיים'‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מהבולטּות של מרכיבים מסוימים בתרבויות מסוימות‪ .‬דוקא‬
‫מתוך הנחת חשיבות הדיאלוג הבין‪-‬דתי‪ ,‬יש טעם בדיון השוואתי שאינו מתעלם מהבדלים בין‪-‬דתיים ובין‪-‬תרבותיים‪,‬‬
‫כפי שטען בויארין (ראו להלן הערה ‪ ,)27‬ראו גם ‪Peter Ochs, “Comparative Religious Traditions”, Journal of‬‬
‫‪.the American Academy of Religion, Vol. 74, No. 2, June 2006, pp. 483-494, esp. 490‬‬
‫‪ 9‬דוגמת פיקו דלה‪-‬מירנדולה‪ ,‬ברוך שפינוזה‪ ,‬ז'אן ז'אק רוסו ועמנואל קאנט‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫כנרת זמורה ביתן ודביר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בדומה להררי‪ ,‬התיאור של קורצווייל לגבי הדת כתלויה במוות וכמתמקדת בו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )7‬אינו מופרך לגמרי‪.‬‬
‫אך למרות שקורצווייל טוען שאין הבדל משמעותי בין הדתות בנושא זה‪ ,‬אין לקבל את הקביעה לגבי הזיקה‬
‫ההכרחית בין הדת לבין המוות‪ .‬קורצווייל (וגם הררי‪ ,‬ההסטוריה של המחר‪ ,‬עמ' ‪ )25‬צודק לגבי הנצרות הקדומה‪ ,‬אך‬
‫טועה לגבי המסורת היהודית‪ ,‬ובודאי לגבי המקרא‪ .‬שכן הנצרות הקדומה התבססה על הנכחת המוות (או החיים‬
‫שלאחר המוות) כמרחב ההתרחשות העיקרי של השכר והעונש וכבסיס לפטור ממצוות התורה (ראו דוד פלוסר‪ ,‬יהדות‬
‫ומקורות הנצרות‪ :‬מחקרים ומסות‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1979‬עמ' ‪Israel Knohl, “In the Face of ;377—375‬‬
‫‪Death: Mortality and Religious Life in the Bible, in Rabbinic Literature and in the Pauline Letters”, in:‬‬
‫‪Self, Soul and Body in Religious Experience, A. Baumgarten [ed.], Numen Sup. 78, Leiden 1998, pp.‬‬
‫‪ .)87-95‬בשונה מכך‪" ,‬מסתבר שאפילו הרעיון של "עולם הבא"‪ ,‬המעתיק את מושא העניין של היהודי מהזירה‬
‫‪3‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫ה'חזון' הבתר‪-‬אנושי יש צורך להציג באופן ביקורתי שלושה תהליכים רבי עוצמה העומדים‬
‫ברקעו‪ :‬אבולוציה‪ ,‬טכנולוגיה וחילון‪.‬‬
‫האבולוציה של דרווין היא פרדיגמה מדעית מרכזית בעולם המודרני‪ ,‬ונוחלת הצלחה כהסבר‬
‫להתהוות המינים על פני כדור הארץ‪ .‬אולם ככל שהדבר נוגע לניהול ותכנון חיי האדם והחברה‪,‬‬
‫השימוש בה נכשל במבחן המוסר‪ ,‬בייחוד בדרוויניזם החברתי המזהה בין כח לזכות‪ 12.‬ראיית‬
‫האבולוציה כ'תוכנת הפעלה' הגיעה לשיא המזויע ביותר בשואה‪ 13.‬באבולוציה יש כמובן גם‬
‫צדדים חיוביים‪ 14,‬אך ההתכחשות שלה לקדושת אחדות‪-‬המקור של המין האנושי צריכה להטריד‬
‫כל אדם המאמין באדם‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מועילה רבות לחיינו‪ .‬אולם במצב שבו חלק מקברניטי הטכנולוגיה אינם רואים את‬
‫האדם כתכליתּה‪ ,‬מטרידים מאד דברי זיגמונט באומן‪:‬‬
‫פשע אחד שעדיין נחשב בלתי נסלח בעולם מופקר‪-‬ערכים מכל בחינה אחרת הוא אי‪-‬‬
‫השימוש באמצעים שהטכנולוגיה העמידה לרשותנו [‪ ]...‬הטכנולוגיה אינה באה לפתור‬
‫היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של‬
‫‪15‬‬
‫המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון‪( .‬מודרניות והשואה‪ ,‬עמ' ‪)304—303‬‬
‫הריאלית‪-‬היסטורית אל עולם רוחני ובלתי‪-‬תלוי‪ ,‬לא שינה את האופי הישראלי מיסודו‪ .‬אף שרעיון זה חדר אל תוך‬
‫התודעה הרבנית והעממית כאחד‪ ,‬והזין את עולמם של יהודים מסורתיים במשך דורות רבים [‪ ]...‬הוא מעולם לא הפך‬
‫לאחד מיסודות הברית הישראלית‪ ,‬למרכיב שהזהות היהודית אינה יכולה בלעדיו‪( ".‬יואב שורק‪ ,‬הברית הישראלית‪,‬‬
‫ידיעות ספרים‪ ,‬תל אביב ‪ ,2015‬עמ' ‪.)84‬‬
‫‪12‬‬
‫על פי חוק הג'ונגל הדורסני של הדרוויניזם החברתי הקפיטליסטי "כל אחד לעצמו" (יש כמובן טיפוסים נאורים‬
‫יותר של קפיטליזם)‪ .‬בשנת ‪ 1893‬טען המדען הדרוויניסטי והוגה הדעות תומס הקסלי כי "ישנו כשל נוסף שנראה לי‬
‫כי הוא נרחב במה שמכונה 'אתיקה של האבולוציה'‪ .‬זוהי הדעה לפיה כיון שכמכלול‪ ,‬חיות וצמחים התפתחו [‪]...‬‬
‫באמצעות המאבק לקיום ובעקבותיו 'הישרדות המתאימים ביותר'‪ ,‬לכן האנשים בחברה‪ ,‬בתור יצורים מוסריים‪,‬‬
‫חייבים להישיר מבט אל אותו התהליך עצמו בכדי לעזור להם בדרכם לשלמות" ( ‪Thomas Huxley, Evolution and‬‬
‫‪ ;Ethics: 1893-1943, New York 1969, pp. 80-81‬תרגום שלי‪ ,‬וכן בהמשך אם לא צוין אחרת)‪ .‬הקסלי מוסיף כי‬
‫מתוך הזנח ת שיקולי המוסר ומחויבותו של האדם לחברה "מבקש האינדיבידואליזם הפנאטי של זמננו להחיל את‬
‫האנלוגיה של הטבע הקוסמי לחברה‪( ".‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)82‬‬
‫‪13‬‬
‫כך כותב עמוס גולדברג‪" :‬כבר רמזנו על התפקיד המרכזי של החילון בתהליכים שהובילו לנאציזם ולשואה‪ .‬מובן‬
‫שהזיקה שבין מסורות נוצריות בכלל ואלו האנטי‪-‬יהודיות בפרט לבין האנטישמיות הגזענית הנאצית ו"הפתרון‬
‫הסופי" הנה מורכבת [‪ ]...‬יחד עם זאת‪ ,‬אין ספק שהמעבר מסמכות הדת לסמכות המדע המודרני הוא משמעותי‬
‫ביותר בהקשר שלנו‪ ]...[ .‬טיעון ברוח זו העלה לדוגמה ריכרד וייקארט‪ ,‬אשר בדק בספרו מדרווין להיטלר את‬
‫התפתחות שיח הגזע המדעי המודרני בעיקר בגרמניה‪ ]...[ .‬כפי שמראה וייקארט [‪ ]...‬כבר אצל דרווין‪ ,‬מצוי הרעיון‬
‫בדבר היכחדותן של אוכלוסיות שלמות כחלק מתהליכי הטבע הבלתי נמנעים"‪'( .‬המודרניות כמפתח היסטורי להבנת‬
‫השואה – הקדמה היסטוריוגרפית'‪ ,‬בתוך‪ :‬זיגמונט באומן‪ ,‬מודרניות והשואה‪ ,‬מאנגלית‪ :‬יניב פרקש‪ ,‬רסלינג‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב ‪ ,2013‬עמ' ‪.)43—41‬‬
‫‪14‬‬
‫פרופ' אורן הרמן‪ ,‬למשל‪ ,‬מוצא בה בסיס לאלטרואיזם מוסרי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫זו גם הסיבה שחשוב כל כך לנהל שיח דמוקרטי לגבי תכליותיה של הטכנולוגיה‪ .‬באומן (מודרניות והשואה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ )191‬כותב כי "ז'אק אלול הזהיר שלאחר שהשתחררה מהאילוץ למלא משימות חברתיות שנקבעו בשקלא וטריא‪,‬‬
‫הטכנולוגיה "לעולם אינה מתקדמת אל עבר שום דבר אלא משום שדוחפים אותה מאחור‪ .‬הטכנאי אינו יודע מדוע‬
‫‪4‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫בעידן הממוחשב נהייתה האבולוציה מפרדיגמה מדעית לפרדיגמה טכנולוגית‪-‬מסחרית של שדרוג‬
‫מכשירים מתמיד‪ .‬כיון שהטכנולוגיה לעתים קרובות "מלווה בתהליך של דה‪-‬הומניזציה" ולכן‬
‫"מאיימת לאיין אותה מטרה עצמה שהיא אמורה להגשים – רעיון האדם" (מקס הורקהיימר‪,‬‬
‫ליקוי מאורות התבונה‪ 16,‬עמ' לא)‪ ,‬אין זה מפתיע שהקורבן הבא של דת השדרוג הוא האדם עצמו‬
‫(מנקודת המבט החדשה יחשב האדם ה'לא‪-‬משודרג' לתת‪-‬מין)‪ 17.‬כאשר תכליתה של הטכנולוגיה‬
‫הוא שינוי 'אבולוציוני' יסודי של בני האדם‪( 18‬כפי שנראה אצל קורצווייל)‪ ,‬נכנה אותה בשם‬
‫טכנוֹלּוציה‪ .‬זו מטרידה במיוחד כיון שהיא מציגה עצמה כמיועדת לחסל את השליטה האנושית‬
‫בעולם‪ .‬הדבר עלול לקרות גם באקראי‪:‬‬
‫ההתפתחות קלת הדעת‪ ,‬ההפכפכת והאקראית של הפוטנציאל הטכנולוגי ויישומיו [‪]...‬‬
‫עשויה בקלות [‪ ]...‬לחצות "סף קריטי" שמעֵ בר לו עולם אשר נוצר באופן טכנולוגי לא יוכל‬
‫‪19‬‬
‫עוד להישלט טכנולוגית‪.‬‬
‫תהליכי החילון בתרבות המערב‪ ,‬ובראשם רעיון 'מות האלוהים' של ניטשה‪ 20,‬הסירו רבים מסימני‬
‫השאלה במעבר שבין מדע לטכנולוגיה‪ .‬כפי שכתב הנס יונס (‪:)Hans Jonas‬‬
‫הוא עובד‪ ,‬ולרוב גם לא אכפת לו‪ .‬הוא עובד משום שיש לו מכשירים המאפשרים לו לבצע מטלה מסוימת‪ ,‬להצליח‬
‫בפעולה חדשה [‪ ]...‬אין כל קריאת כיוון; ישנו אילוץ שמקורו בקטר המוצב מאחור ואינו סובל כל עיכוב בהתקדמות‬
‫המכונה‪[ ".‬הציטוט מתוך ‪Jacques Ellul, The Technological System, trans. Joachim Neugroschel, New‬‬
‫‪ .]York: Continuum, 1980, pp. 272-273‬באומן מוסיף‪" :‬נדמה שהיום – כאשר חישובי יעילות קנו להם סמכות‬
‫עליונה בהכרעת המטרות הפוליטיות – קשה יותר מאי פעם לסמוך על הערובות התרבותיות שיפקחו על מימוש‬
‫הפוטנציאל הרציונלי‪-‬אינסטרומנטלי של האד ם‪ ,‬קרי שישמרו על האדם מפני ביטויים של אי‪-‬אנושיות‪( ".‬ראו גם‬
‫‪.)David Novak, Jewish Social Ethics, Oxford University Press 1992, p. 138‬‬
‫‪16‬‬
‫מאנגלית‪ :‬אביעד שטיר‪ ,‬מרכז שלם‪ ,‬ירושלים ‪.2010‬‬
‫‪17‬‬
‫דברים מרתקים כתב על כך מיכה גודמן‪" :‬מדע הוא הניסיון להבין את העולם; טכנולוגיה היא הניסיון לשלוט על‬
‫העולם‪ .‬על ידי השימוש בידע שהשיג המדע על העולם‪ ,‬יוצרים היזמים הטכנולוגיים כלים המעניקים לבני האדם‬
‫שליטה עליו‪ .‬המעבר ממדע לטכנולוגיה הוא המבע האלגנטי ביותר למעבר מידע לכוח‪ .‬המדע התפתח‪ ,‬הטכנולוגיה‬
‫התפתחה‪ ,‬והשליטה של האדם הלכה וגדלה‪ .‬ה עולם התהפך‪ :‬פעם האמין האדם שהוא נשלט על ידי הטבע והיום הוא‬
‫מאמין שהוא יכול לשלוט עליו‪ .‬הטכנולוגיה מתפתחת והולכת והאנושיות שלנו הולכת ונמחקת‪ .‬האירוניה של‬
‫ההיסטוריה מגיעה כאן לשיאה‪ :‬פעם הטבע איים להשתלט על האנושיות שלנו; היום מאיימים עליה האמצעים‬
‫שפיתחנו על מנת להשתחרר מהשליטה של אותו טבע‪'( ".‬התייוונות ‪ :2013‬מתנתקים מהסלולר כדי להתחבר'‪ ,‬מעריב‪,‬‬
‫מוסף השבת‪.)3.12.2013 ,‬‬
‫‪18‬‬
‫זאת להבדיל מטכנולוגיה משרתת‪-‬אדם‪ .‬הגבול בין השתים הוא כמובן מטושטש‪ ,‬אך לאור ההצהרות מבטלות‪-‬‬
‫האדם של קברניטי הטכנולוציה יש צורך חמור להציב גבולות‪ ,‬הגם שלעתים תהיה בהם (כמו בכל גבול) מידה‬
‫מסוימת ‪ -‬ובלתי נמנעת ‪ -‬של שרירותיות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מודרניות והשואה‪ ,‬עמ' ‪.304‬‬
‫‪20‬‬
‫אליעזר ברקוביץ (שמדבריו נביא בהרחבה בהמשך) אף טען שעצם רעיון החילון‪ ,‬שורשיו הם בנצרות הקדומה‪,‬‬
‫שהפרידה בין 'עיר האלוהים' או 'מלכות השמים' שהיא המרחב הדתי 'האמתי'‪ ,‬לבין 'עיר האדם' (כפי שעולה מתוך‬
‫ספרו הנודע של אב הכנסיה אוגוסטינוס בן המאה הרביעית)‪ ,‬שהיא מרחב שמשימת ההתקדשות למעשה אינה מופנית‬
‫אליו‪ .‬דבריו של ברקוביץ נוקבים מאד‪ ,‬ויש טעם להאזין להם גם אם אין הכרח להחילם על 'הנצרות' באשר היא‪:‬‬
‫"הנצרות אינה מס וגלת להתמודד עם האדם שהגיע לבגרות והחליט לקבל עליו את האחריות לנהל את חייו ולהקים‬
‫"טכנופוליס" – עיר חילונית‪ .‬הבעיה הייתה טמונה בטבעה של הנצרות מראשיתה‪" .‬העיר החילונית" היא "העולם‬
‫‪5‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫המשבר של האדם המודרני – אחד מהיבטיו‪ ,‬לפחות – בא לידי ביטוי באבחנה הבאה‪:‬‬
‫התבונה‪ ,‬שהוכתרה בידי המדע‪ ,‬ערערה את האמונה בהתגלות האלוהית‪ ,‬אך לא תפסה‬
‫את מקומה בהדרכת האדם בהכרעות ובהחלטות שהוא מקבל בחייו‪'( .‬בעיות עכשוויות‬
‫באתיקה מנקודת מבט יהודית'‪)21‬‬
‫יונס‪ ,‬שזיהה אצל היידגר את הניהיליזם שפשה בתרבות המערב‪ ,‬הוטרד מכך ש‬
‫לראשונה ייתכן שהאדם יוכל לקבוע לא רק כיצד יחיה‪ ,‬אלא אף מה יהיה‪ ,‬ברוח כמו‬
‫בגוף‪ ]...[ .‬הפרויקטים האוויליים‪ ,‬ההזויים‪ ,‬המופרכים ביותר – שלא לומר גם הנפשעים‬
‫‪22‬‬
‫ביותר – תוכננו‪ ,‬ככלות הכול‪ ,‬בקפדנות‪.‬‬
‫כמו האבולוציה והטכנולוגיה‪ ,‬גם בחילון כשלעצמו אין פסול‪ 23.‬אולם מדברי יונס עולה החשש‬
‫שהטכנולוציה מבקשת להתיר את הבלמים הבסיסיים ביותר המשמרים את המרקם האנושי‬
‫המשותף של המין האנושי‪ 24,‬ושהחילון הוא במצב העניינים הנוכחי הסוס הטרויאני שלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שנאת החיים בגוף‪ :‬דת הטכנוֹלּוציה ממקורות הנצרות הקדומה‬
‫אפשר להשוות בין 'דת המידע' למסורת היהודית מכמה בחינות‪ :‬היהדות המטילה חובות ומגבלות‬
‫על האדם‪ ,‬מול מוטיב האלהת האדם בנצרות ובדת המידע‪ ,‬ההתמקדות של המסורת היהודית‬
‫בעולם הזה‪ ,‬מול התמקדות הנצרות הקדומה ב'מלכות השמים' ושל דת המידע – ביקום שמחוץ‬
‫לכדור‪-‬הארץ‪ ;25‬היחס לאדם במסורת היהודית כיצור בעל יכולת העומד בזכות עצמו‪ ,‬לעומת‬
‫הזה"‪ ]...[ .‬הבעיה צומחת מתוך מה שנקרא "ההתגלות הדחויה"; ישו בא והולך‪ ,‬אבל ההבטחות בדבר ישועה בעולם‬
‫אחר לא התגשמו‪ְ .‬ט ֶרלְ ְטש העיר הערה נכונה בדבר המבוכה הנוצרית כאשר אמר‪ ,‬שבגלל "ההתגלות הדחויה" נאלצה‬
‫הנצרות למצוא דרך של פשרה בין דרישותיה של מלכות שמים אוטופית שאיננה בעולם הזה ובין הנסיבות הממשיות‬
‫של הקיום האנושי [‪ ]...‬התרבות והציביל יזציה הנוצרית כולן הן הפרי של הפשרה הזאת‪ ,‬כניעה חלקית של המקודש‬
‫המקורי לחילוני הבלתי נמנע‪ .‬תהליך החילון‪ ,‬מות אלוהים‪ ,‬החל ב"התגלות הדחויה"‪( ".‬אמונה לאחר השואה‪,‬‬
‫מאנגלית‪ :‬אביב מלצר‪ ,‬הוצאת שלם ויד ושם‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.)53‬‬
‫‪21‬‬
‫בתוך‪ :‬חקירות ודרישות‪ :‬מאמרי מופת על חברה‪ ,‬אמונה ומצב האדם‪ ,‬מאנגלית‪ :‬דורון ליבנה‪ ,‬ערך אסף שגיב‪,‬‬
‫דביר ומרכז שלם תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
‫‪22‬‬
‫יונס‪ ,‬בעיות באתיקה‪ ,‬עמ' ‪( 257‬ההדגשות במקור)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫יתרה מכך‪ :‬יחסה של המסורת היהודית לעולם החול היה בדרך כלל חיובי; הפער עלול להתגלע לגבי שאלת הצורך‬
‫לעגן את עולם‪-‬החולין בערכ ים ועקרונות מוסריים‪ ,‬או להפקירו‪ .‬חילונים ערכיים‪ ,‬למותר לציין‪ ,‬אינם דוגלים‬
‫באפשרות השניה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫החיבור המודרני של יכולות בלתי‪-‬נתפסות‪ ,‬יחד עם מניעים שהם לעתים קרובות מפוקפקים‪ ,‬הביא את קרל‬
‫יאספרס לכתוב בשנת ‪( 1958‬לאור איומי הפצצה האטומית) כי "בעבר‪ ,‬לטפשות ורשעות היו השלכות מוגבלות; כיום‬
‫הן עלולות לדון לכליה את המין האנושי כולו‪ ]...[ .‬האדם נולד להיות אנושי‪ ...‬ולא להיאבד כניסוי לא מוצלח" ( ‪Karl‬‬
‫‪.)Jaspers, The Future of Mankind, trans. E. B. Ashton, University of Chicago Press 1961, pp. 24, 230‬‬
‫‪25‬‬
‫וכן בממד הוירטואלי‪ .‬ראוי לצין כי יש פער מענין בין הרצינות הריאליסטית התהומית (שלא לומר משיחית‬
‫ואפוקליפטית – ראו תורת 'ששת העידנים' [‪ ]Six Epochs‬של קורצווייל) שבה מתייחס קורצווייל למשימת כיבוש‬
‫הקוסמוס ו'הרוויית היקום בתבונתנו' לבין הזלזול המופגן שלו בפן הריאלי בחיים האנושיים על פני האדמה‪ ,‬אותם‬
‫‪6‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫תיאולוגיית מיקּור‪-‬החוץ בנצרות (ישועת הנפש על ידי ישו) ובדת המידע המבקשת 'לשדרג' אותו‬
‫‪26‬‬
‫ממצבו האורגני‪ .‬בדברים שלהלן נתמקד בשתי הנחות‪-‬מוצא של 'שדרוג האדם'‪ :‬היחס לגוף‬
‫ולמיניות‪.‬‬
‫תכנית ההתנתקות מן הגוף‬
‫פרופ' דניאל בויארין טען בספר הבשר שברוח‪ :‬שיח המיניות בתלמוד‪ 27‬שמחשבת חז"ל מאופיינת‬
‫בגישה חיובית לגוף ולמיניות‪ ,‬לעומת הנצרות הקדומה‪ 28‬שהתאפיינה בסלידה מהם‪ .‬הרעיון‬
‫הנוצרי‪-‬הקדום של שנאת החיים בגוף התבטא למשל בדברי פאולוס ("אוי לי‪ ,‬אדם אֻׁ מלל שכמותי‪,‬‬
‫מי יצילני מגוף זה שהמות בו"‪ ,‬אגרת אל הרומיים‪ ,‬ז ‪ ,)24‬שגם שלל את המיניות המולידה את חיי‬
‫הגוף‪ .‬קורצווייל מייחל למצב שבו בני‪-‬האדם – שאיכותם הגופנית והקוגניטיבית רעועה לדעתו –‬
‫'יתעלו' מעל גופם‪:‬‬
‫הסינגולריות תאפשר לנו להתעלות על המגבלות האלה של גופנו ומוחנו הביולוגיים‪]...[ .‬‬
‫נהיה לשליטי חיינו ומותנו‪ .‬נוכל לחיות זמן רב ככל שנרצה [‪ ]...‬נבין את החשיבה‬
‫האנושית במלואה‪ ,‬ונרחיב את היקפה לאין שיעור‪ ]...[ .‬הסינגולריות תייצג את השיא של‬
‫מיזוג החשיבה והקיום הביולוגיים שלנו עם הטכנולוגיה שברשותנו [‪ ]...‬בתקופה הפוסט‪-‬‬
‫סינגולרית לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה (הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪)13‬‬
‫מבקש קורצווייל להמיר בקיום וירטואלי (או 'נומינליסטי')‪ .‬על הפאלוצנטריות ‪ -‬או לחילופין המיסוגניות ‪ -‬הכרוכה‬
‫ב'הרוויית היקום' ("הרוויית החומר והאנרגיה שלו בבינתנו היא ייעודנו העליון"‪ ,‬הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪,)345‬‬
‫ראו להלן בסוף סעיף ג‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫'שדרוג' זה כרוך לעתים קרובות (שלא לומר‪ :‬בדרך כלל) ביצירת תלות באמצעים חיצוניים המביאה לדלדול‬
‫יכולותיו של האדם‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מאנגלית‪ :‬עדי אופיר‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב תשנ"ט‪ ,‬ראו בייחוד עמ' ‪ .18—11‬בדומה לבויארין‪ ,‬גם מאמר זה מסתייג‬
‫מן "הטענה שכל צורה ת רבותית היא כה הטרוגנית‪ ,‬עד כי אין הבדלים משמעותיים בין התרבויות השונות" (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)32‬עם זאת‪ ,‬הטענה שתובא בסוף הדברים לגבי הניגוד בין 'דת‪-‬המידע' לבין הפרגמטיזם (הנוצרי) האמריקאי‪ ,‬עשויה‬
‫'להציל' את העבודה הנוכחית מההאשמה שיש בה "נטייה להשוואה בין היהדות לנצרות‪ ,‬שתסתיים בתרועת נצחון‪,‬‬
‫כשהיהדות תופיע כתרבות בריאה יותר המטפחת את הגוף ואת המין" (בויארין שם)‪ .‬כמו שביהדות המוקדמת‬
‫(וממשיכותיה‪ ,‬כפי שאצין בהערה ‪ 35‬להלן) יש קולות המסויגים מהגופניות והמיניות‪ ,‬גם בנצרות ‪ -‬בודאי זו‬
‫המודרנית ‪ -‬יש המהיינים אותן‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫כמו גם יהודים דוברי יוונית אחרים באותה העת (ותרבויות אחרות באגן הים התיכון שהושפעו מהדיכוטומיה‬
‫האפלטונית בין רוח לחומר)‪ .‬ראוי לציין בעקבות בויארין כי גם כשהמערכת הדואליסטית קיימת אצל יהודים שומרי‬
‫מצוות בני הזמן (כמו פילון)‪ ,‬כדאי לשים לב לאופן השימוש שלהם בה‪ .‬כך‪ ,‬הטענה הפרשנית של 'רוח' העומדת 'מעבר'‬
‫לבשר "מופיעה באופן בלתי תלוי אצל פילון‪ ,‬כדי לטעון טענה הפוכה" ('הבשר שברוח'‪ ,‬עמ' ‪" :)17‬וכשם שעלינו לדאוג‬
‫לגוף כי ה וא ביתה של הנפש‪ ,‬כן עלינו לשמור גם את החוקים כלשונם" (פילון‪' ,‬על הגירת אברהם'‪ ,‬פילון‬
‫האלכסנדרוני‪ :‬כתבים ‪ ,‬כרך ה‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬בעריכת יהושע עמיר ומארן ניהוף‪ ,‬מיוונית יהושע עמיר‪ ,‬מוסד ביאליק‬
‫והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪ ,‬ירושלים תשע"ב‪ ,‬עמ' ‪.)26‬‬
‫‪7‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫הגוף מוצג על ידי קורצווייל כמגבלה וכמעמסה על האדם‪ 29.‬החלק המגדיר את האדם כאדם הוא‬
‫התבונה (או ה'גנוזיס'‪ 30,‬אם תרצו)‪ ,‬המגדירה גם את ההוויה עמה יש 'להתמזג'‪ .‬הבוז לגוף‬
‫מתבטא אצל קורצווייל למשל כך‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫מולי ‪ :2104‬טוב‪ ,‬אני יכולה ללבוש גוף ממשי מתי שמתחשק לי‪ ,‬לא בעיה בכלל‪ .‬אני‬
‫מוכרחה להגיד שזה נורא משחרר‪ ,‬כשאת לא צריכה להיות תלויה בגוף מסוים‪ ,‬בטח שלא‬
‫בגוף ביולוגי‪ .‬את יכולה לתאר לעצמך איך זה להיות כבולה לכל המגבלות וההכבדות‬
‫שלו? מולי ‪ :2004‬כן‪ ,‬אני יכולה לתאר לעצמי‪( .‬הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪)301‬‬
‫מרכיב נוסף הוא המיניות‪ .‬בדומה לנצרות הקדומה‪ ,‬בז קורצווייל למיניות בבשר‪ .‬בשונה ממנה‪,‬‬
‫הוא מייצר דרך טכנולוגית להתנתק מהגוף‪:‬‬
‫את יכולה להיות ביחד עם מי שאת רוצה‪ ,‬מתי שאת רוצה‪ ,‬אבל לא רק לדבר‪ ,‬אלא יותר‬
‫מזה‪ .‬ג'ורג' ‪ :2048‬אין מה להגיד‪ ,‬זאת הייתה ברכה גדולה לעובדות ולעובדים בתעשיית‬
‫המין; עכשיו הם לא צריכים אפילו לצאת מהבית‪ .‬נעשה כל כך קשה למתוח קווי גבול‬
‫משמעותיים‪ ,‬עד שהשלטונות נאלצו בלית בררה לבטל את החוקים האוסרים על זנות ב‪-‬‬
‫‪( .2033‬הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪)299‬‬
‫במקום לקרוא למאבק בניצולן המיני של נשים (ובני אדם בכלל)‪ ,‬מעלה קורצווייל על נס את‬
‫'המיניות החופשית' ואת המצב בו יבוטלו החוקים המגבילים אותה (למותר לציין כי גם רעיון‬
‫ביטול תוקף החוק אינו ניטרלי מבחינה דתית)‪ .‬נשים מוצגות כצרכניות של 'תעשיית המין'‪ ,‬אולם‬
‫‪29‬‬
‫ההומניזם מוצג על ידי קורצווייל כחשוך ומקובע‪ .‬ה וא מנסה להשליך את הפונדמנטליזם הטכנולוציוני שלו על מי‬
‫שמבכרים לדבוק באנושיות‪" :‬עכשיו‪ ,‬כשהטכנולוגיה הגנטית והננוטכנולוגיה מתחילות לשנות את גופנו ואת מוחנו‪,‬‬
‫מופיעה צורה חדשה של התנגדות לקדמה בדמותו של "הומניזם פונדמנטליסטי"‪ :‬התנגדות לכל שינוי בטבעו של מה‬
‫שקרוי בפינו בן אנוש (כמו שינוי הגֵנים שלנו או נקיטת צעדים אחרים להארכת חיים מופלגת)‪ .‬אבל גם המאמץ הזה‬
‫עתיד להיכשל בסופו של דבר‪ ,‬משום שהביקוש לטיפולים שיש בכוחם לגבור על הסבל‪ ,‬החולי ותוחלת החיים הקצרה‬
‫המהווים חלק בלתי נפרד מגרסה ‪ 1.0‬של גופנו‪ ,‬יתגלה ככוח שאין לעמוד בפניו" (הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪.)393‬‬
‫‪30‬‬
‫הגנוזיס הוא שם כללי לכתות 'גנוסטיות' שצמחו במאות הראשונות לספירה‪ ,‬אשר התאפיינו בכמה הנחות מוצא‪:‬‬
‫עולם המושתת על מאבק בין כוחות; אל טוב שאינו מגלה ענין בעולם הזה‪ ,‬ומבחינה זו חסר כל חשיבות לאדם; אל רע‬
‫ ה'דמיורגוס' ‪ -‬השולט בו למעשה; עמדה מנוכרת של האני‪ ,‬החש זרות יסודית ותהומית בתוך העולם החומרי; עמדה‬‫שלילית לגבי אפשרות גאולתו של האדם בתוך העולם הזה; ולבסוף – הבנה של ה'אני' כגורם חסר חשיבות שהוא‬
‫ביטוי לכוחות ידע (או ‪ )Gnosis‬שהם נעלים ממנו ושולטים בו (ראו ‪Hans Jonas, The Gnostic Religion: The‬‬
‫‪.)Massage of the Alien God and the Beginnings of Christianity, Boston: Beacon Press 1963, pp. 42-47‬‬
‫קוי הדמיון המטרידים בין דת המידע לגנוזיס (כמו גם לניהיליזם המודרני) ראויים לדיון נרחב שלא כאן מקומו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫קורצווייל רואה את הסינגולריות כ 'פתרון הסופי' ל'בעיית' הקיום הביולוגי בגוף‪" :‬יש משקיפים המתארים את‬
‫המיזוג הזה כיצירת "מין ביולוגי" חדש‪ .‬אבל כל רעיון המין‪ ,‬משמעותו היא ביולוגית‪ ,‬והרי מה שאנו עושים הוא‬
‫התעלות אל מעבר לביולוגיה‪ .‬התמורה שבשורש הסינגולריות אינה עוד צעד אחד בשורה הארוכה של צעדי‬
‫האבולוציה הביולוגית‪ .‬אנו הופכים את האבולוציה הביולוגית על פיה‪ ,‬אחת ולתמיד‪( ".‬הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)353‬הגם שהאמירה הבאה של מירצ'ה אליאדה היתה יכולה להיות רלבנטית גם לגבי משיחיות יהודית‪ ,‬הרי שלאור‬
‫קוי הדמיון בין הטכנולוציה בגרסת קורצווייל לבין הנצרות הקדומה יש בכל זאת טעם להביאה‪" :‬אסור להעלים עין‬
‫ולא לראות שהנצרות נכנסה לתוך ההיסטוריה כדי לבטל אותה; הגדולה שבתקוותיו של הנוצרי היא הופעתו השניה‬
‫של המשיח‪ ,‬שתשים קץ להיסטוריה כולה" (מובא בתוך אמונה לאחר השואה‪ ,‬עמ' ‪.)54‬‬
‫‪8‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫כפי שטוענת ד"ר עינת רמון‪ ,‬נשים יהיו דוקא קורבן מרכזי של 'שדרוג האדם'‪ 32.‬אין זה מקרי‪:‬‬
‫לאור הסלידה מה'חטא הקדמון' של לידה מהרחם הביולוגית של האשה‪ ,‬מבקשת הטכנולוציה‬
‫לברוא סוגי 'אדם' שאינם ילודי אשה ואינם נטועים בחומר‪ ,‬שנתפס היה מימי קדם כסממן של‬
‫נשיּות‪ 33.‬יצוין כי העובדה שקורצווייל נחשב ליהודי‪ 34‬אינה מעלה או מורידה לגבי זיקת רעיונותיו‬
‫לנצרות הקדומה‪ .‬למעשה‪ ,‬גם פאולוס (שאול התרסי) נולד כיהודי (אגרת אל הפיליפיים‪ ,‬ג ‪.)5‬‬
‫ד‪ .‬יחסה החיובי של היהדות לחיים בגוף‬
‫להבדיל מקורצווייל‪ ,‬הקול הבולט במסורת היהודית‪ 35‬רואה את החיים האנושיים בבשר (גם‬
‫כשהם קשים מנשוא) לא כגורמים לבריחה מן העולם הזה‪ ,‬אלא ככאלה העשויים להביא לקרבת‬
‫ּומּבְ שָ ִרי אֶ חֱ זֶ ה אֱ לוֹּה" (איוב יט‪ ,‬כו)‪ .‬הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ כתב על תפיסת הגוף‪-‬‬
‫אלהים‪ִ " :‬‬
‫נפש ההוליסטית ביהדות‪:‬‬
‫האידיאליזם של דתות ושל פילוסופיות רבות מתעלם מכך שאדם ללא גוף אינו ראוי‬
‫להיחשב אנושי יותר מאדם ללא נשמה‪ .‬יהא אשר יהא גורלה של הנשמה לאחר המוות‪,‬‬
‫‪32‬‬
‫ב מאמרה 'מחיר החופש‪ :‬מבנין האומה למיניות נזילה ומפוסט‪-‬מגדר לפוסט‪-‬אנושיות' (אקדמות כח‪ ,‬אדר תשע"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪ )62—43‬תיארה רמון את השימוש הנוח שעושה הפוסט‪-‬הומניזם במגמות המבקשות לפרק את מוסד המשפחה‬
‫המסורתית‪ .‬המרת הקיום האנושי בקיום מהונדס שאינו תלוי ברחם אשה (דוגמת רחם מלאכותית) מסתייעת בטיעון‬
‫בדבר סיפוק הצורך שיש לקבוצות ויחידים מסוימים באמצעים טכנולוגיים כאלו ואחרים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫נעמי וולף כתבה בספרה מיתוס היופי על האופנים שבהם מתחזקת החברה המערבית את שנאת הגוף והבשר אצל‬
‫נשים‪ ,‬ואת התוצאות ההרסניות של הדבר לגבי בריאותן הגופנית והנפשית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫קורצווייל מעיד‪ ,‬אגב‪ ,‬שכאשר היה ילד נהגה משפחתו להחליף דת כל חצי שנה (הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪,)5‬‬
‫ולהתנסות באורח החיים של הדת החדשה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אין להכחיש שישנם גם ביהדות קולות המביעים רצון 'להשתחרר' מכבלי הגוף לטובת התמזגות עם האל או מסע‬
‫בעולם הרוח‪ ,‬או המביעים הסתייגויות מן החיים בגוף (הגם שיש שיאמרו כי מדובר בנטע ניאו‪-‬אפלטוני או ניאו‪-‬‬
‫פלוטיני זר)‪ .‬בצד הקבלי של מחשבת ישראל‪ ,‬אפשר להזכיר מסעות רוחניים‪-‬מיסטיים הכרוכים ביציאה (זמנית בדרך‬
‫כלל) מהגוף‪ ,‬לטובת מפגש עם האלוהות בעולמות עליונים‪ ,‬למשל בספרות ההיכלות לשלביה וסוגיה (דוגמת 'היכלות‬
‫רבתי' ו'שיעור קומה')‪ .‬עם זאת אפשר להזכיר את טענתה של פרופ' רחל אליאור כי ספרות זו באה דוקא לעגן את‬
‫ייחוס מחבריה לחויה המקדשית‪ -‬כהנית‪ ,‬ולפיכך נמצא כי היא מהיינת את חוויית הקדושה הנטועה בעולם הזה‪ .‬בצד‬
‫השכלתני יותר של מחשבת ישראל‪ ,‬אפשר להזכיר את הרמב"ם‪ ,‬שביטא במורה נבוכים תפיסה שבמרכזה עומדת‬
‫השגת האינטלקט‪ ,‬והחותרת להתמזגות של היודע עם הידוע‪ ,‬בתהליך הידיעה (מו"נ‪ ,‬א ס"ח)‪ .‬ואולם עמדתו של‬
‫הרמב"ם אינה מתמצה בכך‪ ,‬ובהקדמתו לפירושו למסכת אבות ('שמונה פרקים') הוא ביטא תפיסה הוליסטית הרואה‬
‫את הגוף כחלק מהותי בתפקוד האנושי‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשהרמב"ם כותב על 'תקינות הגוף' (מו"נ ג‪ ,‬כז) כאחת משתי מטרות‬
‫התורה – תקינות הגוף (ובכלל זאת הגוף החברתי‪-‬מדיני) ותקינות הנפש (ובכלל זאת הידיעה) – הוא מביע רצינות‬
‫מלאה ביחס לחשיבות הממד הגופני בחיים האנושיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ה'ידע' שעמו אמור האדם להתאחד בתהליך ההכרה‬
‫אינו ידע מלאכותי וחיצוני לעולם‪ ,‬אלא ידע המהוה חלק 'אורגני' ממנו‪ ,‬כלומר תבונה אלוהית שלאורה התכליתי‬
‫נברא העולם (ראו בהרחבה אליעזר חדד בספרו התורה והטבע בכתבי הרמב"ם‪ ,‬מאגנס‪ ,‬ירושלים תשע"א)‪ .‬גם אם יש‬
‫אצל הרמב"ם נטיה ש ל זלזול בגוף‪ ,‬הרי שסוג ההתמזגות העיונית שהוא מתאר שונה מאד מהתמזגות עם 'ידע' העוין‬
‫במהותו את החיים הארציים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬דוגמאות אלו הן בבחינת יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל‪ :‬מרכזיותו‬
‫של הממד ההלכתי והנורמטיבי הותירה את עיקר הדיון היהודי במסגרת העולם הזה‪ ,‬שהקיום הגופני הוא חלק בלתי‬
‫נפרד ממנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫בעולמנו זה האדם הוא יצור משולב העשוי משכל ומחומר‪ ,‬מנשמה ומגוף‪ .‬העובדה שכך‬
‫ברא אותו אלוהים פירושה שעליו לתת משמעות לחייו במתכונת שבה הוענקו לו החיים‪.‬‬
‫כל דחייה של הגוף היא דחייה של האדם עצמו‪( .‬אליעזר ברקוביץ‪ ,‬אלוהים‪ ,‬אדם‬
‫והסטוריה‪ ,36‬עמ' ‪)95‬‬
‫היחס החיובי העקרוני של היהדות לחיים בגוף עומד אפוא בסתירה לפרויקט 'שדרוג האדם' ומציג‬
‫אותו בפשטות כדה‪-‬הומניזציה‪ .‬כך גם לגבי המיניות‪ .‬יחסו המופקר (או ה"חופשי") והמחולן‪-‬‬
‫לכאורה של קורצווייל אליה‪ ,‬מקבל אף הוא את מובנו מרעיון דתי ישן‪:‬‬
‫על רקע התרבות החילונית בת‪-‬ימינו הייתה המהפכה המינית בלתי נמנעת‪ ]...[ .‬מדובר‬
‫במרד נגד הזלזול הנוצרי בגוף האדם ונגד הגישה הנוצרית למיניות [‪ ]...‬מעולם לא הצליח‬
‫המין להתנקות לגמרי מהכתם שדבק בו‪ ,‬כמו בכל דבר אחד שהיה קשור לגוף‪ ,‬בחשיבה‬
‫הנוצרית המוקדמת‪( .‬אליעזר ברקוביץ‪' ,‬על מיניות ומוסר'‪ ,‬מאמרים על יסודות‬
‫היהדות‪ 37,‬עמ' ‪)187‬‬
‫ברקוביץ טוען כי המיניות האבולוציונית העיוורת מבטאת דה‪-‬הומניזציה ("מי שנכנע לממד הלא‪-‬‬
‫אישי הביולוגי מוצא את עצמו שבוי בידי ההכרח‪ ,‬שהוא תמציתו של הלא‪-‬אישי")‪ .‬יחסה של‬
‫היהדות למיניות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אינו‬
‫מנסה להפוך את המעשה ל"רוחני"‪ ]...[ .‬למעשה‪ ,‬ההנאה עצמה היא חלק ממימושה של‬
‫היהדות בפועל‪ ]...[ .‬ההקשר שבו משולבת החושניות‪-‬שנעשתה‪-‬אנושית מביא לקידושה‬
‫בשמחה [‪ ]...‬האדם אינו רוח‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪)197‬‬
‫להבדיל מהמין הסתמי אותו מתאר קורצווייל כפסגת השאיפות‪ ,‬מתאר ברקוביץ מיניות אנושית‬
‫ודיאלוגית‪ ,‬שדוקא היא נטועה בתוך העולם החומרי‪ .‬עמדת ברקוביץ בנושא המוסריות של המין‬
‫סותרת את אתוס הנצרות הקדומה‪ ,‬את המיניות המחוללת (תרתי משמע‪ ,‬כלומר כזו המתרחשת‬
‫'בחלל הוירטואלי') בגרסת קורצווייל‪ ,‬ואת התיאור הרדוקציוניסטי של האדם כ'סאפיינס'‪ 38.‬כפי‬
‫שכותב ברקוביץ‪" :‬רק אדם חולה יכול לרצות להיות חיה בריאה" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)189‬לכך אפשר‬
‫להוסיף כיום‪ :‬רק אדם חולה יכול לרצות להיות סייבורג בריא‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מאנגלית‪ :‬להד לזר‪ ,‬מכון שלם‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ .‬הספר ראה אור במקור בשנת ‪.1959‬‬
‫‪37‬‬
‫תרגם להד לזר‪ ,‬הוצאת שלם‪ ,‬ירושלים התשס"ד‪ .‬המאמר 'מיניות ומוסר' התפרסם במקור כפרק מספרו של‬
‫ברקוביץ 'משבר ואמונה' (אנגלית) משנת ‪.1976‬‬
‫‪38‬‬
‫דברי ברקוביץ ראויים לציטוט נרחב ‪" :‬מיניותו של האדם‪ ,‬אם כן‪ ,‬ממלאת תפקיד שייעד לה הבורא במסגרת תכנית‬
‫הבריאה; היא עומדת ביחס לעולם‪ ,‬היא ניתנת לאדם כדי לשרת תכלית החורגת מן הפרט עצמו‪ .‬הקביעה שלפיה‬
‫אלוהים ברא את האדם בצלמו ונפח באפיו נשמת חיים היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬דחייה חסרת פשרות של כל מטא‪-‬מדע ומטא‪-‬‬
‫פסיכולוגיה הקובעים כי האדם אינו אלא עוד יצור מן היצורים שבממלכת החי‪ .‬הקביעה שהאדם אינו חיה היא עמדה‬
‫יהודית שאי אפשר לוותר עליה בלי לוותר על היהדות עצמה‪ .‬אנושיותו של האדם אינה בבחינת נגזרת‪ ,‬תופעת לוואי‬
‫של טבעו החייתי; היא ניתנת לו מראשיתו בדיוק כמו מטען האינסטינקטים שלו ומבנהו הביולוגי‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫"החייתיות" של האדם גם היא אנושית‪ .‬בעוד שהחילוניות של היום הופכת את האנושי לחייתי‪ ,‬היהדות הופכת את‬
‫החייתי‪-‬לכאורה לאנושי‪( ".‬על מיניות ומוסר‪ ,‬עמ' ‪.)189‬‬
‫‪10‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫ה‪' .‬שדרוג האדם'‪ :‬קריאה לשיח יהודי ובין‪-‬אנושי‬
‫לאור ראשית הדברים‪ ,‬מובן מדוע פירוק המין האנושי עלול שלא להטריד תרבויות אליליות‪ .‬ומה‬
‫לגבי העם היהודי‪ ,‬נושא בשורת אמונת הייחוד?‬
‫ההתפתחויות הדרמטיות בחקר הרפואה‪ ,‬בחקר הגנום האנושי ובמדעי המחשב מובילים‬
‫לנגד עינינו לשורה ארוכה של דילמות [‪ ]...‬אפשר שכבר עתה ניטשת כאן מערכה כבדה‬
‫סביב שאלת מרכזיותו וייחודיותו של האדם‪ ]...[ .‬אוי לנו אם הבשורה [‪ ]...‬שאנו נושאים‬
‫עמנו אלפי שנים‪ ,‬תאבד בעידן מופלא זה רק בשל הקיפאון או החולשה של מי שמבקשים‬
‫לדבר בשמה‪( .‬יואב שורק‪ ,‬הברית הישראלית‪ ,‬עמ' ‪)261‬‬
‫שורק מתאר היטב את האתגר‪ .‬עם זאת‪ ,‬נדרשת לדעתי אמירה ברורה יותר לגבי כיוון‬
‫ההתמודדות עמו‪ .‬שכן לאור מכבש הגלובליזציה והטכנולוציה‪ ,‬התמודדות מגומגמת‪ 39‬תגרור‬
‫הפסד במערכה‪ 40.‬שורק משליך את יהבה של ההתחדשות היהודית על מסגרות עצמאיות‪ ,‬אולם‬
‫יש לחשוש כי ללא שימוש במנגנוני קבלת ההחלטות המשותפים של החברה הישראלית (דוגמת‬
‫שיח ציבורי בין‪-‬מגזרי וחקיקה בכנסת‪ ,)41‬אין סיכוי גדול להתמודדות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בהשפעת תרבויות דומיננטיות נטו יהודים לא פעם לאמץ דפוסים מן החוץ‪ .‬כך למשל כותב משה אידל בהתיחס‬
‫ליחס אנשי הלכה לאורך הדורות למושג ה'גולם' ולמאגיה הכרוכה בו‪" :‬היהדות‪ ,‬שבאה במגע עם דתות שולטות‬
‫שונות במהלך פרקים ארוכים של התפתחותה‪ ,‬חשה בצורך לבסס את עליונותה לא רק בהסתמכותה על קביעותיו של‬
‫ספרה הקנוני‪ ,‬התנ"ך‪ ,‬בדבר ייחודה – אלא גם על ידי תחרות עם דתות חלופיות בתחום הטכנולוגיה והמאגיה [‪]...‬‬
‫מוזר הדבר שדת‪ ,‬שבראשית דרכה גינתה וביזתה את המאגיה‪ ,‬הצליחה לקלוט פעילות זו כחלק מהתנהגות דתית‬
‫חוקית ויעילה" ( גולם‪ :‬מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי‪ ,‬מאנגלית‪ :‬עזן מאיר‪-‬לוי‪ ,‬שוקן‪,‬‬
‫ירושלים ותל‪-‬אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪.)226‬‬
‫‪40‬‬
‫יתכן שיש אנשים המוכנים לקבל את הנ ימוקים התועלתניים ל'שדרוג האדם'‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ראוי להם לשעות‬
‫לאזהרתו של הררי‪ ,‬לפיה 'שדרוג' המין הביולוגי אינו חופף בהכרח להגברת האושר של פרטיו‪ .‬משמעות העברת גוף‬
‫האדם לתפעול אינטרנטי ולתחזוק ננ ֹו‪-‬רובוטי‪ ,‬היא שעלול לקרות לו מה שקורה למחשבים ניידים או לסמרטפונים‬
‫לעתים מזומנות‪ .‬הררי מזהיר כי החלטה כזו תהיה חד כיוונית וחסרת אחריות‪" :‬כפי שהמחשב הביתי שלי נתון כל‬
‫הזמן תחת מתקפה של וירוסים‪ ,‬תולעים וסוסים טרויאניים אלקטרוניים‪ ,‬ולכן אני חייב כל הזמן לעדכן את תוכנת‬
‫האנטי‪-‬וירוס שלו‪ ,‬גם המחשבים של קוצב הלב שלי‪ ,‬מכשיר השמיעה שלי ומערכת החיסון הננוטכנולוגית שלי יהיו‬
‫חשופים לאיומים כאלה‪ .‬אדם שלא יעדכם יום יום את תוכנת האנטי‪-‬וירוס של הרובוטים הזעירים שבגופו‪ ,‬עלול‬
‫לגלות שהרובוטים הללו התחילו להשתולל בתוך עורקיו‪ ,‬או שהאקר איראני שולט בהם"‪( .‬ההיסטוריה של המחר‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)363—362‬שדרוג האדם יקטין את הסיכוי שהאדם 'הישן' ישרוד על פני כדור הארץ‪ :‬חשבו על עירכם מלאה‬
‫ברובוטים ה'קוראים' אתכם כל הזמן‪ ,‬ועושים לכם סריקות מח בעל‪-‬כורחכם – עולם כזה לא יהיה עוד מקום ידידותי‬
‫ליצורים אורגניים‪ .‬גם הסיכוי שכדור‪-‬הארץ ישרוד בתור כוכב‪-‬לכת יקטן ‪ :‬במסגרת חיסול אחדות המין האנושי‪,‬‬
‫ומרגע שיפתחו מושבות בכוכבים אחרים‪ ,‬לא יקח הרבה זמן (במסגרת הפרדיגמה האבולוציונית של מלחמת הקיום)‬
‫עד שתפרוץ מלחמה בין יושבי כדור‪-‬הארץ ליושבי הכוכבים האחרים‪ ,‬ובמסגרת ה יחשב נשק אטומי לקונבנציונלי‪.‬‬
‫בלעדיות הקיום האנושי על כדור הארץ היא אפוא תעודת ביטוח (מסוימת לפחות) לאחיזה בעקרון הקיימות‪ ,‬הדוגל‬
‫בשימור החיים הביולוגיים על כדור הארץ (הקמת חלופות בכוכבים אחרים עלולה אפוא להסתבר כמשולה למטוס‬
‫נוסעים המּובל בידי טייס שיש לו אפשרות מילוט על ידי מצנח)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לאור המהירות העצומה שבה נכנסים מוצרים טכנולוגיים לשוק‪ ,‬והחוסר המשווע בבדיקת ההשלכות החברתיות‬
‫שלהן‪ ,‬ראוי להקים בכנסת ועדה לניטור טכנולוגיות הרסניות‪ ,‬אשר תדון בהן לא רק לאחר מעשה‪ ,‬כשמסתברת‬
‫בעייתיותן (כעת אנו מתוודעים‪ ,‬למשל‪ ,‬לשלל בעיות שמכניסים 'רחפנים' לחיינו)‪ ,‬אלא תדון בהן (על סמך פניות‬
‫מנומקות מהציבור הרחב‪ ,‬למשל) עוד בטרם הוחדרו אל השוק ונכפו על האזרחים בשם 'חופש הקנין'‪ .‬עבודת הועדה‬
‫‪11‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫מעילה באתוס האמריקאי‬
‫אם הטענה לגבי מקורות דת שדרוג‪-‬האדם בנצרות הקדומה היא נכונה (אגב‪ ,‬במורשת של כל דת‬
‫ותרבות יש אי‪-‬אלו רעיונות בעייתיים)‪ ,‬הרי שנוצרים עלולים להתפתות ביתר‪-‬קלות לרעיון שדרוג‬
‫האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי אין זיהוי הכרחי בין הסינגולריות לנצרות‪ .‬ולראיה‪ ,‬הפרגמטיזם‬
‫האמריקאי הנתפס כרעיון המכונן של ה'דת האזרחית' האמריקאית‪ .‬הפרגמטיסטים (צ'רלס פ ְירס‪,‬‬
‫ויליאם ג'יימס וג'ון דיּו ִאי) שהיו נוצרים בדתם‪ ,‬הדגישו את מרכזיות האדם והעולם הזה‪ 42,‬את‬
‫האינדיבידואליות‪ 43,‬החירות‪ 44,‬האחריות‪ 45‬והאינטראקציה החברתית‪ 46.‬מכך יוצא שהסינגולריות‬
‫לא צריכה להתמקד בהכרח בהטלת איסור על הפצת הטכנולוגיות הרסניות‪ ,‬אלא בבחינת המידתיות של נזקיהן‬
‫החברתיים והבריאותיים לציבור‪ ,‬ולאור זאת לברר את האפשרות לפתור (באופן חוקי‪-‬משפטי) את הבעיות הנובעות‬
‫מהן‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בדומה לפילוסופיות הומניות אחרות‪ ,‬גם בפרגמטיזם האדם נחשב ל'מידת כל הדברים' (כלשון אמרת פרוטגורס‪,‬‬
‫ראו 'תאיטיטוס'‪ ,‬כתבי אפלטון‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬מיוונית‪ :‬יוסף ג‪ .‬ליבס‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.)86‬‬
‫זאת בשני מובנים‪ :‬ההגיון האנושי כדבר המדריך את חיי האדם‪ ,‬והאדם כמושא וכתכלית השיקול המוסרי‪ .‬לאור‬
‫ה'אקזיט' מן האנושות שמבקשת הטכנולוציה לבצע‪ ,‬מסתבר היום ששני המובנים הללו כלל אינם מובנים מאליהם‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫מדברי הררי עולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי שדרוג האדם יחסל את האינדיבידואליות‪" :‬נצטרך רק לוותר על הרעיון‬
‫שהאדם הוא אינדיבידואל‪ ,‬שיש לו מרחב אוטונומי ייחודי‪ ,‬ושיש לו רצון חופשי שקובע מה טוב‪ ,‬ומה יפה‪ ,‬ומהי‬
‫משמעות החיים‪ .‬האדם כבר לא יהיה ישות בודדת ומובדלת מהעולם החיצון שפועלת על סמך התסריטים שיוצר‬
‫"האני המספר" [הכינוי של הררי לסיפור האישי – המסולף לעתים – שמספרים לעצמם אנשים על חייהם]‪ ,‬אלא הוא‬
‫יהיה אוסף של חלקים שכל אחד מהם נמצא בקשר רציף עם "הרשת"‪( ".‬ההיסטוריה של המחר‪ ,‬עמ' ‪' .)359‬התמזגות'‬
‫כזו של היחיד עם המרשתת היא למעשה הסוג המשוכלל והיעיל ביותר של הדיקטטורה שעלה בידי האדם ליצור‪.‬‬
‫הדרך לכינונה עלולה לעבור בפרקטיקות שיכפו על אנשים להשתמש בטכנולוגיות 'ממזגות' (למשל במפעלים ובצבא)‪,‬‬
‫בין השאר תחת הקריאה ל'מוביליות קיברנטית'‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫הפרגמטיזם אכן הושפע עמוקות מהפרדיגמה האבולוציונית בכמה הבטים‪ .‬אולם לא פחות מכך‪ ,‬האתוס הפרגמטי‬
‫הוא דמוקרטי‪ ,‬פלורליסטי‪ ,‬אופטימי‪ ,‬אקטיבי וצופה פני עתיד פתוח‪ .‬הרעיון של החלפת האדם במכונה או‬
‫באלגוריתם משוכלל המבטא את ה'תחביר המוחלט' והסופי של האנושיות (ובודאי ביטולה)‪ ,‬היה נראה בעיניהם‬
‫פשיטת רגל מוחלטת‪ .‬ויליאם ג'יימס‪ ,‬למשל‪ ,‬היה סולד מהאופי הדה‪-‬הומני של 'דת המידע'‪ ,‬שבה לפעולה האנושית‪,‬‬
‫לחירות‪ ,‬לאחריות ולאפשרות אין כל מקום ‪ ,‬לטובת היבלעות בתוך עולם אוטומטי של ידע גנוסטי‪-‬מוניסטי (ראו‬
‫למשל ו' ג'יימס‪ ,‬פרגמטיזם‪ ,‬מאנגלית‪ :‬גיא אלגת‪ ,‬הוצאת רסלינג‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,2010‬עמ' ‪.)213—212‬‬
‫‪45‬‬
‫הפרגמטיסטים דחו את הממד השרירותי באבולוציה‪ .‬פירס‪ ,‬למשל‪ ,‬ביקר במאמרו ”‪ “Evolutionary Love‬את‬
‫הרוח הכלכלית‪-‬פוליטית של המחצית השניה של המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬המורה לאדם לראות את עצמו כאנוכי ולפעול‬
‫מתוך תאות‪-‬בצע ‪ .‬פירס הוטרד מהיעלמו של ערך האהבה הנוצרי מהתמונה הדרוויניסטית‪" :‬מוצא המינים של דרווין‬
‫רק מרחיב דעות פוליטיות‪ -‬כלכליות אודות ִקדמה אל המרחב של הכולל של בעלי החיים ועולם הצומח‪ ]...[ .‬לגבי‬
‫החיות‪ ,‬האינדיבידואלים המכני גרידא מועצם מאד ב תור הכח הפועל לטובה מתוך החמדנות האכזרית של החיה‪ .‬כפי‬
‫שמנסח זאת דרווין בכותרת הספר שלו‪ ,‬זהו המאבק לקיום; ראוי היה לו להוסיף למוטו שלו‪' :‬כל אחד לעצמו‪ ,‬ואחרי‬
‫המבול'! ישו‪ ,‬בדרשה על ההר‪ ,‬הביע דעה שונה" ( ‪Collected Papers of Charles Sanders Peirce, edited by‬‬
‫‪Charles Hartshorne and Paul Weiss, Cambridge: Harvard University Press, 1931-58, Vol. 6, par. 293‬‬
‫]‪ ,[CP 6.293‬ההדגשה במקור)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫היא מעילה באתוס האמריקאי‪ ,‬ולא ביטוי נאמן שלו‪ .‬על כן‪ ,‬כמו שישראל‪ 47‬מתעקשת על סכנת‬
‫הגרעין האיראני‪ ,‬ראוי לעורר דיון נוקב על הסכנות הטמונות בסינגולריות לאנושות ולאנושיות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫אל תחדלו מן האדם‪ :‬השלכות ודרכי התמודדות‬
‫תהליכי 'שדרוג‪-‬האדם' לא יפסחו בשנים הקרובות על מערכת החינוך‪ ,‬הצבא‪ ,‬התעשיה‬
‫והשירותים החברתיים‪ .‬בדומה לאבולוציה‪ ,‬גם הטכנולוציה מושתתת על היהפכותו של היוצא מן‬
‫הכלל ("הרי איש עם קוצב לב הוא גם סייבורג") לכלל‪"( 49‬אז למה שלא נשדרג כולנו את גופנו‬
‫‪46‬‬
‫ג'ון דיואי היה מתחלחל לשמע המחשבה על החלפת המבנה המדיני הדמוקרטי המבוסס על השתתפות אזרחית‬
‫פעילה‪ ,‬במבנה ריכוזי אוטומטי המוכתב 'מלמעלה' ‪ ,‬שבו בני אדם אינם עוד אינדיבידואלים המצויים ביחסי גומלין‬
‫חופשיים (ראו למשל ‪.)John Dewey and James H. Tuffts, Ethics, New York: Henry Holt 1932, p. 385‬‬
‫‪47‬‬
‫במובן כלכלי ידוע‪ ,‬היות העם היושב בציון 'סטארט‪-‬אפ ניישן' הוא דבר מועיל‪ .‬אולם נראה כי זה לא המניע היחיד‬
‫של חלק ממי שמסתכלים על 'עמק הסיליקון' הישראלי מעבר לים‪ .‬נראה שבמסגרת השותפות עם ענקיות הטכנולוגיה‬
‫הציפיה תהיה (לאור חזונו של קורצווייל) לא רק ל'הישגים טכנולוגיים'‪ ,‬אלא ל'שדרוג האדם'‪ ,‬ול'שדרוג קולקטיבי'‬
‫של האומה היהודית‪ ,‬כלומר של כל אחד מאנשיה‪ .‬הררי כותב‪" :‬מזוויות ראייה כלכלית וצבאית טהורה‪ ,‬משתלם‬
‫להשקיע בשדרוגם של האנשים ב‪ 8200-‬וב"ואדי הסיליקון" יותר מאשר בתיקון בעיותיהם של תושבי שכונות‬
‫המצוקה" (ההסטוריה של המחר‪ ,‬עמ' ‪ .) 365‬אין זה מקרי שהררי אינו כותב "לשדרג את שכרם של אנשי ההיי‪-‬טק"‪.‬‬
‫איך משדרגים את אנשי ההיי‪-‬טק עצמם? את זאת ראינו בחזונו של קורצווייל בדבר מיזוגם עם המחשב והמכונה‪ .‬אך‬
‫ככל שמדובר כאן בעם‪-‬ישראל‪ ,‬זו אינה תופעה ניטרלית מבחינה תיאולוגית‪ .‬כך כתב הוגה הדעות היהודי‪-‬אמריקאי‬
‫פרופ' מיכאל וישוגרוד‪:‬‬
‫אויבי האל החותרים להשמיד את האל באמצעות השמדת עמו לא יסתפקו בהשמדת ה'דת' היהודית או‬
‫ה'תרבות' היהודית‪ ,‬אלא גם‪ ,‬או בראש ובראשונה‪ ,‬יבקשו להשמיד את הגוף של ישראל‪ ]...[ .‬אם היה האל‬
‫בוחר את עמו על סמך קנה מידה רוחני לגמרי‪ ,‬היה יכול עם זה לנטוש את בחירתו על ידי דחיית התורות‬
‫שהיו הבסיס לבחירתו הרוחנית‪ .‬אולם האל בחר עם הנתון בגוף (‪ ,)carnal people‬שקיומם החומרי בעולם‬
‫הוא עדות לקיום האל‪ .‬עם זה הוא בשירות האל‪ ,‬לא משנה אילו רעיונות או מאמץ או דוחה‪ .‬הוא אינו יכול‬
‫לברוח מעבודת האל כי פניו ניכרים במשפחת האדם כעמו של האל‪Michael Wyschogrod, The Body ( .‬‬
‫‪)of Faith: Judaism as Corporal Election, New York: The Seabury Press 1983, p. 177‬‬
‫מדברי וישוגרוד עולה מסקנה מבהילה‪ .‬אם השואה היתה נסיון (שלא צלח עד תום) לרצח העם היהודי (המכונה‬
‫בנצרות בשם 'ישראל שבבשר')‪ ,‬הרי שהסינגולריות היא נסיון להביא לחיסול‪-‬עצמי מרצון של ממד הגוף של עם‬
‫ישראל‪ .‬מנקודת המבט של הנצרות הקדומה‪ ,‬ניתו ק 'ישראל שבבשר' מהקיום שבגוף יהיה השג משיחי‪-‬פרדיגמטי‬
‫שיסמל את פסגת ה'שחרור' של האנושות מכבלי הגוף‪ .‬יהודה עמיחי כתב במחזור השירים 'אלים מתחלפים‪ ,‬התפילות‬
‫נשארות לעד' (בספר פתוח סגור פתוח)‪" :‬אחרי אושויץ יש תיאולוגיה חדשה‪ :‬היהודים שמתו בשואה נעשו עכשו‬
‫דומים לאלהיהם שאין לו דמות הגוף ואין לו גוף‪ .‬אין להם דמות הגוף ואין להם גוף" (שירי יהודה עמיחי‪ ,‬כרך ה‪,‬‬
‫שוקן‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ .)160‬האם תופעה זו עלולה לחזור על עצמה?‬
‫‪48‬‬
‫סכנה זו מתחדדת לאור דבריה של פולי ון ליר‪" :‬המודעות לאמת המשולשת – הקשר הבל יינתק בין כל בני האדם‪,‬‬
‫תלותם ההדדית שאין מנוס ממנה ושוויון הערך של תרומותיהם המגוונות – היא יסוד מוצק ואולי היסוד המהימן‬
‫היחידי שעליו יכולה להיכון אחוות אנוש אמיתית עלי אדמות" (מצוטט מפיה בתמונתה המוצבת ליד ספרית מכון ון‪-‬‬
‫ליר בירושלים)‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫כפי שמנסח זאת ליאון קאס‪" :‬כלי התקשורת‪ ,‬המציגים את הדברים בצורה רדודה ומגושמת‪ ,‬כבר מרככים אותנו‬
‫לקראת האפשרות הזאת‪ ,‬באמצעות הפיכת המוזר למוכר" ('שיבוט ועתיד האנושות'‪ ,‬עמ' ‪ .)30‬האפשרות ההפוכה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫ותבונתנו?") בשם ה'יעילות'‪ 50.‬הגם שהשינויים יוצגו כ'צעידה אל המחר'‪ ,‬חייבות לעלות במלוא‬
‫חומרתן‪ 51‬השאלות לגבי מחשוב לביש‪ 52,‬פלישה לפרטיות התודעה‪ 53,‬חילול הפרטיות ב'בית‬
‫החכם'‪ ,‬המרת מורים אנושיים ב(עגל ה)מסכים ופירוק הכיתה כיחידה חברתית מתחנכת‪ ,‬המרת‬
‫החינוך המילולי‪-‬דיאלוגי‪-‬פעלתני במניפולציות ישירות על המח‪ 54,‬החלפת עובדים אנושיים‬
‫המניחה קשר מהותי בין כלליותם של חוקי הטבע לבין ניסוחם של חוקים בכלל ושל חוקי התורה בפרט על דרך הרוב‪,‬‬
‫נידונה בהרחבה על ידי אליעזר חדד בספרו התורה והטבע בכתבי הרמב"ם‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫שירו של הרב מנחם פרומן 'כִ שרון' (דין וחשבון על השיגעון‪ ,‬הוצאת קשב לשירה‪ ,‬ישראל תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪ )55‬מיטיב‬
‫ָאדם הּוא סוֹד ה ְצלָחָ ת ֹו‪ ,‬גְ אוֹנּות ֹו ִמ ְתּבטֵ את ֶשּבְ נגִ ּוּד לְ חיּוֹת‬
‫כשר ִה ְסתגְ לּות הָ ָ‬
‫להציג את היעילות המפוקפקת הזו‪ֶ " :‬‬
‫ָאדם לִ יצֹר לְ ע ְצמ ֹו ְתנָאֵ י חיִ ים נו ִֹחים‪ָ .‬ל ֵכן הּוא חי ּבקֹטֶ ב ה ְצפוֹנִ י ּבְ תוְֹך ִאיגְ לּו ְמחֻׁ מָ ם וְ חי ִּב ְסדֹם ּבְ תוְֹך ִמּזּוג‪-‬‬
‫אֲ חֵ רוֹת יו ֵֹדע הָ ָ‬
‫אֲ וִ יר‪ָ .‬שכ ְח ִתי ִמזְ מן אֶ ת הָ ֵאימָ ה ֶשאֲ ִני מֵ ת לִ פנֵי ָשעה‪ ,‬עכְ ָשו אֲ נִ י חי ּבִ ְתנ ִָאים נו ִֹחים‪".‬‬
‫‪51‬‬
‫גם מי שלא השתכנעו מהמהלך הדתי‪-‬השוואתי דלעיל‪ ,‬צריכים להיות מוטרדים מגורל האנשים בעולם שעלול‬
‫לדחוק אותם לטובת יצורים מסוג אחר‪ .‬קורצווייל מתאר בספרו חששות כאלו‪" :‬רבים מביעים חרדה מפני הופעתן‬
‫של צורות בינה לא‪ -‬ביולוגיות שיהיו עדיפות על הבינה האנושית‪ ]...[ .‬כמה בני אדם כבר הביעו את רצונם להישאר לא‬
‫משודרגים‪ ,‬ובה בעת לשמור על מקומם בראש שרשרת המזון האינטלקטואלית‪( ".‬הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪.)33‬‬
‫האם ההגיון האבולוציוני מצדיק את החששות הללו? טוב נעשה אם נפנה לכהן הגדול של האבולוציה‪ .‬כך כתב צ'רלס‬
‫דרווין בשנת ‪" :1859‬ובכל שעה ובכל חלקי‪-‬תבל בוחן הבירור הטבעי את השינויים הקלים ביותר; פוסל את הגרועים‬
‫ושומר ומצרף את הטובים; פועל לאטו בלי שחשים בו בכל רגע ובכל מקום‪ ,‬שהזדמנות באה לידו‪ ,‬כדי לשפר כל יציר‬
‫אורגאני ביחסיו עם התנאים האורגאניים והבלתי‪-‬אורגאניים של החיים" (צ'רלס דרווין‪ ,‬מוצא המינים בדרך הבירור‬
‫הטבעי או השארת גזעים מחוננים במלחמת החיים‪ ,‬מאנגלית‪ :‬שאול אדלר‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים ‪ ,1960‬עמ' ‪.)55‬‬
‫הבעייתיות המוסרית אצל דרווין אינה מסתכמת ברעיון מלחמת המינים‪ ,‬אלא באמונה הדתית‪-‬משיחית בטּובוֹ של‬
‫תהליך היכחדות (וליתר דיוק " הכחדת") המינים הנחותים ובטּובם –בהגדרה ‪ -‬של החזקים וה'מתאימים'‪" :‬כיון שכל‬
‫צורות‪ -‬החיים הן צאצאי צאצאיהם של אלה [‪ ]...‬נוכל להיות בטוחים‪ ,‬ששורת‪-‬הדורות השכיחה שבדרך ההיסטוריה‬
‫לא נותקה מעולם וששום חורבן לא הפך את העולם כולו שממה‪ .‬ולכן נוכל להביט במידה של אמון לקראת עתיד‬
‫מובטח וארוך‪ .‬וכיון שהבירור‪ -‬הטבעי פועל אך ורק לטובתו של כל יציר‪ ,‬תהיה נטייה להתקדמות לקראת שכלולן של‬
‫כל תכונות הגוף והנפש‪( ".‬מוצא המינים‪ ,‬עמ' ‪ .)365‬האמונה המשיחית של דרווין בקשר (הבעייתי‪ ,‬בלשון המעטה)‬
‫שבין חסד להכחדה רחוקה אף היא מלהיות ניטרלית מבחינה דתית; אשאיר לקוראים לחשוב בעצמם על המוני בני‬
‫אדם שהועלו בימי‪-‬הביניים על המוקד 'לטובת' גאולת נפשם (ועל השאלה בשמה של איזו דת בוצע הדבר)‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫לאור כשלון משקפי המציאות הרבודה והמחשוב הלביש במרחב המסחרי‪ ,‬נעשים מאמצים להחדיר לאזרחים את‬
‫הטכנולוציה דרך המנגנונים המדינתיים (שיש להם כח כפיה דמוקרטי לגיטימי)‪ ,‬כמו הצבא ומערכת החינוך‪ .‬לאור‬
‫זאת נהיית שאלת הדיון הציבורי הפתוח על תהליכי ה'שדרוג' של מוסדות אלו לקריטית‪ .‬גליון ‪( 63‬חשון‪-‬כסלו‬
‫תשע"ב) של כתב העת ארץ אחרת הוקדש לניתוח המגמה של דחיקת תהליכי קבלת ההחלטות מהמרחב הדמוקרטי‬
‫(דרך מיקור חוץ) אל 'חברות ייעוץ' גלובליות‪ .‬בהקשר של הטכנולוציה‪ ,‬למרבה הצער לא קשה לנחש לאן תנשוב הרוח‬
‫של חברות אלו‪ ,‬ומכאן גם הצורך החיוני לבצר את השקיפות הציבורית של תהליכי קבלת ההחלטות המשפיעים על‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪ 53‬ייתכנו דילמות רבות מסביב נושא זה (בהקשר הבטחוני ודאי יהיו שיציעו להפעיל על נבדקים במחסומים בטחוניים‬
‫אי‪-‬אלו טכנולוגיות סריקת מח שיפותחו)‪ .‬דומני ששירו של שלמה טנאי עשוי להתוות את כיוון ההתמודדות הכללי‪:‬‬
‫ֹלהים ְמספֵ ר רק‬
‫"ֹלא לוֹמר ֶאת הכֹל; גם הָ עֵ ץ אוֹמֵ ר רק גֶזע וְ עָ לִ ים ּומ ְש ִאיר ָש ָר ִשים ּבָ אֲ פֵ לָה‪ֹ .‬לא ל ֲעבֹר ָכל הגְ בּולוֹת; גם אֱ ִ‬
‫ָאדם עד תֹם‪'( ".‬להשאיר'‪ ,‬רגלי המבשר‪:‬‬
‫קּומים מֵ עֵ בֶ ר לְ מכְ אוֹבֵ י‪-‬הּדעת‪ֹ .‬לא לִ פְ רֹש אֶ ת הָ ָ‬
‫ֶשמֶ ש‪ ,‬י ֵָרח וְ כ ֹוכָבִ ים ּומ ְש ִאיר יְ ִ‬
‫שירים‪ ,‬ספרית מקור‪ ,‬רמת גן ‪ ,1967‬עמ' ‪ . )37‬ברמה החוקית‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬נראה שנדרש כבר כעת דיון רציני לגבי‬
‫הרחבת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב)‪ ,‬כך שתוקדם התרופה החוקית למכה הטכנולוגית של פלישה‬
‫לפרטיות תודעת הפרט‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫ז'אק אלול כותב‪" :‬התיו וך הטכנולוגי של יחסים אנושיים מייצר תופעה שלא מפסיקה להדהים אותנו‪ :‬תחושת‬
‫הבדידות המתגברת בתוך עולם של דרכי תקשורת אוניברסליות" (המערכת הטכנולוגית‪ ,‬עמ' ‪ .)38‬אל לנו לשכוח‬
‫‪14‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫וחיילים‪ 55‬ברובוטים דמויי‪-‬אדם‪ 56,‬מערכות נשק 'אוטונומיות'‪ 57,‬השגחה על טף וזקנים באמצעות‬
‫רובוטים ועוד‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫שחינוך אינו רק למידה‪ ,‬אלא גם – ואולי בעצם בראש ובראשונה – ִחברות‪ ,‬ואת החברות הזה אסור למוסס בתיווכים‬
‫טכנולוגיים מיותרים‪ .‬בל נכנע למומחי חינוך המזהירים כי אם לא נקבל את צו הטכנולוציה ‪ -‬נִכחד‪ .‬חינוך מתרחש‬
‫בראש ובראשונה בין בני אדם‪ ,‬והטכנולוגיה היא ברוכה כל עוד אינה ממסכת (תרתי‪-‬משמע) את המצב הדיאלוגי‬
‫הזה‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫קורצווייל קורא להוציא את בני האדם ממנו (הסינגולריות מתקרבת‪ ,‬עמ' ‪ ,)263—262‬לטובת רובוטים ש'ילחמו‬
‫לפנינו'‪ .‬ד א עקא‪ ,‬מהלך כזה יסלול את הדרך להפקרה מוחלטת של האתיקה הצבאית (המבוססת בסופו של דבר על‬
‫מגבלות מוסריות אנושיות)‪ ,‬ולה כנסה של טכנולוגיות קטלניות (קורצווייל מתאר למשל את החזית הננו‪-‬רובוטית‬
‫המטרידה) באורח שלא ישוער לשדה הקרב שבמוקדם או במאוחר יזלגו ל'עורף' האזרחי‪ .‬מזה זמן רב ישנן פצצות‬
‫שחל איסור להשתמש בהן בשדה הקרב בתוקף אמנות בינלאומיות; יש כמובן הפרות של אמנות אלו‪ ,‬אך הוצאת‬
‫האדם משדה הקרב תביא להתרת כל רסן‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫שתי סכנות מרכזיות שיש לדעתי להציף הינן שאלת פרנסתם (ולפיכך עצם קיומם) של בני אדם בחברה ההולכת‬
‫ודוחקת אותם משוק העבודה (ומתוך כך סכנת קריסת מדינות אל מלחמות אזרחים על רקע אבטלה ורעב)‪ .‬סכנה‬
‫מיידית יותר היא הקרינה והלייזר שבהם ישתמשו רובוטים (ובכלל זאת מכוניות הטרונומיות‪ ,‬כלומר נשלטות מבחוץ‬
‫[הנקראות משום מה 'אוטונומיות']) לצורך תפקודם‪.‬‬
‫‪ 57‬אין המדובר באוטונומיה טקטית‪ ,‬אלא אסטרטגית (לא בתיקון עצמי של מסלול שיוט של טיל‪ ,‬למשל‪ ,‬אל מטרה‬
‫שהוגדרה לו בידי אדם‪ ,‬אלא בקבלת החלטות לגבי עצם ביצוע הירי אל מטרות מסוימות)‪ .‬האם אנו חפצם בעולם שבו‬
‫מכונות יחליטו האם לשגר לעברנו טילים גרעיניים?‬
‫‪58‬‬
‫חלק מהפרויקטים הללו הם טכנולוציוניים במובהק‪ ,‬וחלק מהם (כמו המחשוב הלביש) נמצא בתחום ביניים‬
‫המבקש לסלול את הדרך ל'שדרוג האדם'‪ .‬כך למשל‪ ,‬הדרך להפיכת ר ובוטיים דמויי אדם ללגיטימיים (ובכלל זאת‬
‫הסתובבות של רובוטים דמויי אדם במרחב הציבורי)‪ ,‬עוברת דרך הפיכתם למוצר צריכה נפוץ (בבית‪ ,‬בתעשיה‪ ,‬וכן‬
‫הלאה)‪ ,‬למשל שיווק רובוטים דמויי בובות לילדים‪ .‬לפיכך צריכה לעלות במלוא חומרתה השאלה לגבי הסיכונים‬
‫החברתיים‪-‬מוסריים הכרוכים באימוץ טכנולוגיות מהסוגים הללו‪.‬‬
‫לגבי 'תחום הביניים' העלול להוביל לאיון האדם כדאי להזכיר את תובנתו המרתקת של יובל נח הררי לגבי החיטה‬
‫ש'בייתה' את האדם ‪" :‬המהפכה החקלאית היתה תרמית העוקץ הגדולה ביותר בהיסטוריה [‪ ]...‬נסו רגע לחשוב על‬
‫המהפכה החקלאית מזווית ראייתה של החיטה‪ .‬לפני עשרת אלפים שנה היתה החיטה עשב אחד מני רבים הגדל‬
‫באזור מצומצם במזרח התיכון‪ .‬תוך כמה אלפי שנים התפשטה החיטה על פני אזורים נרחבים בכל העולם‪ ,‬ולפי‬
‫הקריטריונים האבולוציוניים הבסיסיים של הישרדות והפצה‪ ,‬החיטה היא ללא ספק אחד הצמחים המצליחים ביותר‬
‫בתולדות כדור הארץ‪( ".‬קיצור תולדות האנושות‪ ,‬דביר‪ ,‬ישראל ‪ ,2013‬עמ' ‪ .)86‬הררי מפיק מ'מלכודת הדבש' שטמנה‬
‫החיטה לאדם לקח אבולוציוני חשוב מאין כמוהו‪" :‬מתוך ניסיון להשיג דברים של מה בכך משחררים בני אדם כוחות‬
‫שינוי אדירים אשר סוחפים אותם ואת יתר עולם החי למקומות שאיש לא חזה אותם ולא רצה בהם‪ ]...[ .‬סדרה של‬
‫החלטות יומיומיות נקודתיות‪ ,‬שכל תכליתכן היתה למלא עוד קצת את הבטן‪ ,‬הצטברו זו לזו עד שהלקטים‬
‫הקדמונים מצאו את עצמם עובדים בזיעת אפם וסוחבים דליי מים בשמש הקופחת‪( ".‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)94‬לאור זאת אפשר‬
‫להסיק שהררי מבקש להזהיר שהטכנולוגיה (או הטכנולוציה‪ ,‬ליתר דיוק) מבקשת לעולל לאדם דבר דומה‪ .‬אלא‬
‫שהפעם המחיר יהיה כבד לאין שיעור‪ :‬הדחת האדם ואולי אף חיסולו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫עקרונות היסוד שאין לוותר עליהם הינם קיימּות (הנגזרת מהאמונה בבריאת העולם והאדם‬
‫‪61‬‬
‫באופן מכוון ומיטיב‪ ,)59‬כבוד האדם וייחודו‪ 60,‬אחריותו‪ ,‬חירותו‪ ,‬קיומו הפסיכו‪-‬פיסי והחברתי‪.‬‬
‫האדם אינו מכונה; הוא נבון אך ה'תבונה' אינה ממצה אותו‪ ,‬ולמעט צרכים רפואיים מובחנים אין‬
‫'למזג' אותו עם מכונה או 'לשדרג' אותו‪ .‬בל נפקיר את הטכנולוציה למבחנו העיוור של ה'ביקוש'‬
‫‪63‬‬
‫הכלכלי‪ 62,‬ובל נוותר על נורמות חברתיות לטובת עולם ניהיליסטי‪.‬‬
‫לדברי הררי מה שמייחד בני אדם הוא יכולתם לפעול במספרים גדולים באופן גמיש‪ .‬כוחה של‬
‫האנושות כנגד הפגיעה האנושה באנושיותה יהיה אפשרי אפוא רק על ידי שיתוף פעולה רחב‪.‬‬
‫בדברים שלעיל הובהר מדוע דבר זה הינו לא פחות 'יהודי' מאשר אנושי‪ .‬שכן פירוק אחדות המין‬
‫האנושי יפוגג את בשורת צלם‪-‬אלהים‪ ,‬שעל חשיבותה עמד אריך פרום (‪:)Fromm‬‬
‫האלוהים‪ ,‬בתפיסה המונותאיסטית‪ ,‬אין להכירו ואין להגדירו; האלוהים אינו "דבר"‪.‬‬
‫האדם הנוצר בצלם‪-‬אלוהים נברא כנושאן של סגולות אינסופיות‪ .‬בעבודת‪-‬האלילים הוא‬
‫כורע ומשתחווה להאצלה של סגולה אחת חלקית שבו [‪ ]...‬הוא הופך להיות דבר‪ ,‬רעהו‬
‫הופך להיות דבר‪ ,‬ממש כמו שאלוהיו הם דברים‪( .‬מעבר לאזיקי האשליה‪ 64,‬עמ' ‪)62‬‬
‫‪ 59‬משמעות הקיימות היא בין השאר התייחסות לבעיות אנושיות ככאלו הדורשות פתרון חברתי‪-‬סביבתי‪-‬הקשרי ולא‬
‫רק טיפול תרופתי‪-‬פסיכולוגי‪-‬נוירולוגי לאינדיבידואל (למשל בתחום החינוך‪ :‬האם את ריבוי הפרעות‪-‬הקשב יש‬
‫לפתור רק בבליעת תרופות או בהרחבת החינוך הפעלתני?)‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫הנסיון 'לברוא' אדם הוא מעשה מוזר מאד מנקודת מבט הומניסטית‪ .‬חוקר המוח פרופ' רון פולמן טען במאמרו‬
‫'האם אנו חיים?' כי אנו נוטים להגדיר את האדם כבעל תודעה על סמך עובדת היותו נע‪ ,‬ושהאתגר של 'חוקרי' המח‬
‫הוא ליצור מכשירים (או רובוטים) שינועו ויהיו בעלי תודעה‪ .‬מבחינה אבולוציונית‪ ,‬עולה כמובן השאלה האם אנו‬
‫מסכימים במו ידינו להחלפתנו בעולם הזה בידי יצורים אחרים? כמו כן‪ ,‬נראה שהכנסת רובוטים דמויי אדם לחיינו‬
‫כרוכה במאמץ מקביל להשלת יכולותינו ותפקודינו האנושיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אנו מופגזים בפרסומות על מכשירים‬
‫המבקשים ליטול מאתנו בשם ה'נוחות' המקודשת את מה שפולמן הגדיר כחיווי העיקרי של היותנו בעלי תודעה (!)‪,‬‬
‫כלומר תנועתנו ופעולתנו במרחב; למשל‪ ,‬רובוט שישטוף את הבית במקומנו‪ .‬אפשר לפיכך לתהות האם יהיו לאדם‬
‫את הכלים לסמן את קו הגבול שיבלום את תהליך החלפתו ביצורים אחרים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫גם רעיון האוטונומיה האנושית כרוך בכל אלו‪.‬‬
‫המסורת היהודית עשויה לתת לאנושות השראה בכך‪ ,‬על ידי המודל ההלכתי של עיצוב המוסריות על דרך‬
‫האלימינציה‪" :‬עלינו לזכור שגם הדיברות הן ברובן מצוות "לא תעשה"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הדגם השלילי הולם להפליא את‬
‫המצב המודרני‪ ,‬שבעייתו היא‪ ,‬כפי שנוכחנו‪ ,‬כוח‪-‬יתר "לעשות" ולפיכך עודף של תוכניות פעולה‪ .‬כשאנו כורעים תחת‬
‫נטל האפשרויות הפתוחות בפנינו – מצב חסר תקדים – זקוקים אנו בראש ובראשונה לאמות מידה לשלילה‪ ,‬לדחייה‪.‬‬
‫קיימת מידה ניכרת של תמימות דעים בנוגע למה שההגינות‪ ,‬היושר‪ ,‬הצדק והחסד דורשים מאתנו לעשות בנסיבות‬
‫נתונות‪ ,‬אולם אנו שרויים במבוכה גדולה באשר למה שמותר לנו לעשות מתוך כל האפשרויות בנות‪-‬הביצוע הזמינות‬
‫לנו – אפשרויות שמקצתן אסור לנו לממש בשום תנאי‪( ".‬יונס‪ ,‬בעיות באתיקה‪ ,‬עמ' ‪.)266‬‬
‫‪63‬‬
‫השאלה החשובה ביותר היא כמובן האם יתיר המין האנושי לטכנולוציה לבצ ע בו את זממה‪ .‬פרופ' הנרי נפתלי‬
‫אטלן העיר לגבי סוגיות ה'גולם' במחשבת ישראל ‪" :‬אל לנו לוותר על דבר בחיפושינו אחר הידע‪ ,‬וכמובן גם לא על‬
‫מאמצינו להגיע לשלמות‪ ,‬שתאפשר לנו ליצור אדם; אבל כאשר אנו סבורים אולי בצדק [‪ ]...‬כי באמת ובתמים עלה‬
‫בידינו לממש את המאמצים האלה – או‪-‬אז חייבים אנו להימנע מלעשות כן" (הקדמה לספרו של משה אידל‪ ,‬גולם‪,‬‬
‫עמ' ‪ . )28‬ברם‪ ,‬לאור דברי ז'אק אלול וזיגמונט באומן (לעיל) על האובססיה של הטכנולוגיה 'לעבור לעשייתן'‪ ,‬נראה כי‬
‫הקו שמבקש אטלן למתוח הוא בלתי‪-‬נראה מבחינת הגופים מקדמי הטכנולוציה כיום‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫תרגם אהרן אמיר‪ ,‬ירושלים ‪ .1975‬פרום עומד על ממד הניכור המתבטא באלילות‪" :‬אם פסלו נביאי המונותאיזם‬
‫את דתותיהם של עובדי כוכבים כעבודת אלילים לא היה זה [‪ ]...‬מפני שעבדו לכמה וכמה אלים ולא לאל אחד‪ .‬ההבדל‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬
‫אמונת הייחוד עשויה אפוא להיות סכר בפני הפטישיזם האלילי‪ ,‬שבגלגולו הטכנולוגי הנוכחי‪,‬‬
‫מבקש להפוך את האדם ל'דבר' בתוך 'האינטרנט של הדברים'‪ 65.‬האם עם‪-‬ישראל יהיה שומר הסף‬
‫לאל?‬
‫של האנושות כנגד ִשימָ תה‪-‬לַאל‪ ,‬המקודמת תחת המסוה של הפיכת האדם ֵ‬
‫להערות‪nadav.berman@mail.huji.ac.il :‬‬
‫המהותי בין המונותאיזם לפוליתאיזם [‪ ]...‬נעוץ בעובדת הניכור‪ .‬הא דם משקיע את מרצו‪ ,‬את כשרונותיו האמנותיים‪,‬‬
‫בבניית אליל‪ ,‬ואחר כך הוא סוגד לאליל הזה‪ ,‬שאינו אלא פרי המאמץ האנושי שלו עצמו [‪ ]...‬האדם עובד האלילים‬
‫משתחווה למעשה ידיו‪-‬הוא‪ .‬האליל מסמל את כוחות החיים שלו עצמו בצורה מנוכרת‪( ".‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,61‬ההדגשה‬
‫במקור)‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫באומן מזהיר‪" :‬החברה שנכנעת בלא תנאי או תחרות לשלטון הטכנולוגיה – באופן יסודי יותר מכל צורה ידועה‬
‫אחרת של ארגון חברתי – היא חברה שמוחקת את פניו האנושיים של "האחר" ועל כן דוחפת את האֲ דשת החברותיות‬
‫האנושית למעמקים שטרם נודעו" (מודרניות והשואה‪ ,‬עמ' ‪.)304‬‬
‫‪17‬‬
‫'שדרוג האדם' כבעיה יהודית ואנושית | נדב ברמן שיפמן‬