1. No category

‫חודש האביב‬
‫מאמרים והלכות‬
‫לחג הפסח תשע"ה‬
‫ הרב שמעון גולן‬:‫עריכה‬
‫ניתן למצוא את החוברת‬
www.efrat.muni.il :‫באתר המועצה‬
English Translation
for Hilchot Pesach on the web:
www.efrat.muni.il
(the link can be found on the home page)
‫ש‬
‫טרבעממכוירת חמץ‬
33 ‫ ד‬lling
Form for seage 33
p
HAMETZ on
‫חמץ בערב פסח אסור באכילה ובהנאה מן התורה מחצות היום ואילך‪,‬‬
‫ומדרבנן איסור האכילה מתחיל מסוף השעה הרביעית‪ ,‬ובהנאה מסוף‬
‫השעה החמישית‪.‬‬
‫לוח הזמנים השנה‪:‬‬
‫לשיטת "מגן אברהם"‪:‬‬
‫לשיטת הגר"א‪:‬‬
‫לספרדים ("מעשה נסים")‪:‬‬
‫לספרדים (הרב עובדיה)‪:‬‬
‫סוף זמן‬
‫אכילה‬
‫‪10:05‬‬
‫‪10:36‬‬
‫‪09:40‬‬
‫‪09:54‬‬
‫סוף זמן הביעור‬
‫(איסור הנאה)‬
‫‪11:24‬‬
‫‪11:39‬‬
‫‪10:53‬‬
‫‪11:06‬‬
‫[ברוב הלוחות מופיעים הזמנים לפי שיטת ה"מגן אברהם"‪ ,‬כנראה‬
‫בגלל חומרת איסור חמץ‪ ,‬למרות שאיסור החמץ בערב פסח (לפני‬
‫שעה ששית) הוא‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬מדרבנן‪].‬‬
‫הודעה ממחלקת שפ"ע‬
‫על מנת להגיע לחג הפסח עם עיר נקיה‬
‫פינוי אשפה‬
‫יום ראשון ‪22.3.15 -‬‬
‫יום שלישי ‪24.3.15 -‬‬
‫יום חמישי ‪26.3.15 -‬‬
‫יום ראשון ‪29.3.15 -‬‬
‫יום שלישי ‪31.3.15 -‬‬
‫יום חמישי ‪2.4.15 -‬‬
‫יום שישי ‪3.4.15 -‬‬
‫פינוי גזם וגרוטאות‬
‫יום שני ‪23.3.15 -‬‬
‫יום חמישי ‪26.3.15 -‬‬
‫יום שני ‪30.3.15 -‬‬
‫יום חמישי ‪2.4.15 -‬‬
‫יום שישי ‪3.4.15 -‬‬
‫תושבים מתבקשים להוציא את האשפה יום לפני האסיפה בהתאם לימי הפינוי וסוג הפינוי‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪6‬‬
‫‬
‫פתח דבר‬
‫ברכות לחג‬
‫הרב שלמה ריסקין‪ ,‬מרא דאתרא‬
‫מר בוב לנג‪ ,‬ראש המועצה הדתית‬
‫אפרת של מעלה ‪ -‬מהנעשה במועצה הדתית‬
‫מאמרי עיון לחג הפסח‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1 5‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪32‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫אפיקומן ‪ -‬סוד האמונה והבטחון‬
‫הרב שלמה ריסקין‪ ,‬מרא דאתרא‪ ,‬ראש מוסדות אור תורה‬
‫מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?‬
‫ר' בנימין הרוש‪ ,‬בית כנסת קול ברמה‪ ,‬גבעת הזית‬
‫העלייה לרגל בימי הבית השני מארץ ישראל והתפוצה היהודית‬
‫ד"ר יהודה נאמן‪ ,‬בית כנסת נטע בנימין‪ ,‬גבעת הרימון‬
‫למען תספר‪ :‬זכירה וסמליות בחג הפסח‬
‫גב' לורי נוביק‪ ,‬יועצת הלכה‪ ,‬בית הכנסת המרכזי גבעת הדקל‬
‫מפסח עד עצרת הלכות פסח‪ ,‬ספירת העומר וחג השבועות‬
‫הרב שמעון גולן‬
‫עדכון זמני פלג המנחה‬
‫שטר מכירת חמץ‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫‪3‬‬
‫פתח דבר ‬
‫חוברת זו המונחת לפניכם‪" ,‬ירדה לבית הדפוס"‬
‫עוד לפני הבחירות לכנסת‪ ,‬ולכן תוצאות הבחירות‬
‫אינן ידועות בשעת כתיבת הדברים‪ ,‬אולם אין ספק‬
‫בעצם חשיבותן‪ ,‬ללא קשר לתוצאה‪.‬‬
‫זכורה לי דרשת הרב בבית הכנסת של ילדותי לפני‬
‫תפילת נעילה‪ ,‬בשנה שבה התקיימו בחירות‪ .‬הרב לא‬
‫היסס לומר שכשם שיש ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬
‫כך בעניני המדינה (הצעירה); יום העצמאות הוא‬
‫בגדר ראש השנה‪ ,‬ויום הבחירות הוא בגדר יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫גם הקב"ה בוחר‪ .‬אנו מברכים בכל יום‪" :‬אשר בחר‬
‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"‪ .‬מהר"ל בספרו‬
‫"גבורות ה' " (פרק ג) כותב‪:‬‬
‫בחר הוא יתברך בליל פסח להודיע מעשיו לבאי‬
‫עולם להכיר את שמו בעולמו בהוציאו את עמו‬
‫ממצרים‪ .‬וענין זה ראינו ששמה התורה יציאת‬
‫מצרים יסוד היסודות ושורש הכל‪ ,‬ומצוות הרבה‬
‫באו בשביל היציאה שעל ידם יהיה לעינינו יסוד‬
‫הזה ומאצלנו בל ימוט‪.‬‬
‫ההבדל בין הבחירות שלנו לבחירה של הקב"ה‪,‬‬
‫הוא הבדל תהומי‪ .‬הבחירה שלנו נתונה לשינוי‪.‬‬
‫אפשרי לבחור הפעם למפלגה מסוימת‪ ,‬ובפעם‬
‫הבאה למפלגה שונה‪ .‬ניתן לבחור בין ראש ממשלה‬
‫אחד‪ ,‬לראש ממשלה אחר‪ .‬אולם בחירת הקב"ה בנו‪,‬‬
‫אינה בת שינוי‪ .‬מדרש רות רבה (פתיחתות) דורש‬
‫את הפסוק בספר משלי (כא‪ ,‬ח) ֲה ַפכְ ַּפְך ֶּד ֶרְך ִאיׁש‬
‫וָ זָ ר וְ זַ ְך יָ ָׁשר ָּפ ֳעלֹו‪:‬‬
‫ר' אחא אמר‪ :‬הפכפך דרך ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬שנאמר‬
‫(דברים לב)‪ :‬כי דור תהפוכות המה‪ ,‬איש ‪ -‬ואיש‬
‫ישראל נשבע (שופטים כא)‪ ,‬וזר ‪ -‬שעשו עצמם‬
‫לפני הקדוש ברוך הוא כזרים שנאמר (הושע‬
‫ה)‪ :‬בה' בגדו כי בנים זרים ילדו‪ ,‬וזך ‪ -‬זה הקדוש‬
‫ברוך הוא שנוהג עמהם במידת יושר בעולם הזה‬
‫ונותן שכרם שלם לעתיד כאומן‪ ,‬העושה מלאכה‬
‫באמונה אצל בעל הבית‪.‬‬
‫באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא בני סרבנין‬
‫הן; לכלותן אי אפשר‪ ,‬להחזירן למצרים אי‬
‫אפשר‪ ,‬להחליפם באומה אחרת איני יכול‪ ,‬אלא‬
‫מה אעשה להם? הריני מייסרן ביסורים‪ ,‬ומצרפן‬
‫ברעבון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כשם שהקב"ה אינו יכול לשנות את בחירתו בנו‪ ,‬כך‬
‫אנחנו איננו יכולים לשנות את בחירתנו בו‪ ,‬כדברי‬
‫רּוחכֶ ם ָהיֹו‬
‫הנביא יחזקאל (כ‪ ,‬לב‪-‬לג)‪ :‬וְ ָהע ָֹלה ַעל ֲ‬
‫ֹלא ִת ְהיֶ ה ֲא ֶׁשר ַא ֶּתם א ְֹמ ִרים נִ ְהיֶ ה כַ ּגֹויִ ם ּכְ ִמ ְׁש ְּפחֹות‬
‫ָה ֲא ָרצֹות לְ ָׁש ֵרת ֵעץ וָ ָא ֶבן‪ַ .‬חי ָאנִ י נְ ֻאם ה' אלִ קים ִאם‬
‫רֹוע נְ טּויָ ה ְּוב ֵח ָמה ְׁשפּוכָ ה ֶא ְמלֹוְך‬
‫ֹלא ְּביָ ד ֲחזָ ָקה ִּובזְ ַ‬
‫ֲעלֵ יכֶ ם‪.‬‬
‫ברור שלכל יחיד‪ ,‬כיחיד‪ ,‬יש בחירה חופשית; ַה ַחּיִ ים‬
‫וְ ַה ָּמוֶ ת נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ יָך ַה ְּב ָרכָ ה וְ ַה ְּקלָ לָ ה ָּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים‬
‫לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה ַא ָּתה וְ זַ ְר ֶעָך‪ ,‬אולם לכלל ישראל אין‬
‫בחירה‪ ,‬הקשר המיוחד בין עם ישראל לקב"ה‪ ,‬אינו‬
‫ניתן לניתוק‪.‬‬
‫הבחירה המיוחדת של הקב"ה בנו‪ ,‬ושלנו בקב"ה‪,‬‬
‫באה לידי ביטוי מיוחד בימים שבין פסח (יציאת‬
‫מצרים) לעצרת (מתן תורה)‪.‬‬
‫מדרש תנחומא (פרשת יתרו סימן יא) דורש את‬
‫יֹוד ַע ָמ ַּרת נַ ְפׁשֹו ְּוב ִׂש ְמ ָחתֹו‬
‫הפסוק במשלי (יד‪ ,‬י)‪ :‬לֵ ב ֵ‬
‫ֹלא יִ ְת ָע ַרב זָ ר‪:‬‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬בניי היו משועבדים בטיט‬
‫ולבנים‪ ,‬ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט‪ ,‬ובא‬
‫לראות בשמחת התורה עם בניי‪ ,‬לכך וישלח‬
‫משה את חתנו‪ ,‬ואחר כך בחדש השלישי‪ .‬למה‬
‫כך? דרש משה קל וחומר‪ ,‬ומה אם מצוה אחת‬
‫כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן מצוות פסח אמרה‬
‫תורה כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג)‪ ,‬שש‬
‫מאות ושלש עשרה מצות שרוצה ליתן לישראל‪,‬‬
‫יהא יתרו כאן ויראה אותם? לפיכך וישלח משה‬
‫ואחר כך בחדש השלישי‪,‬‬
‫פסח ומתן תורה מיוחדים לעם ישראל‪ ,‬ומבטאים‬
‫את הבחירות האמיתיות והקבועות‪ ,‬יהי רצון שנזכה‬
‫לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫מאמרי חוברת זו עוסקים בחג הפסח‪ ,‬וההלכות‬
‫בפסח ובעצרת‪ .‬פרט לחיוב ביעור מעשרות‪ ,‬איננו‬
‫עוסקים הפעם בעניני שמיטה‪ ,‬ייחדנו לכך חלק נכבד‬
‫מחוברת תשרי‪ ,‬ואי"ה לקראת תשרי הבא‪ ,‬נעסוק‬
‫בעניני פרוזבול והקהל‪.‬‬
‫בברכת חג פסח כשר ושמח‪,‬‬
‫הרב שמעון גולן‪,‬‬
‫העורך‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ברכת הרב ‬
‫"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה‬
‫מצילנו מידם"‬
‫חג המצות נקרא זמן חרותנו‪ ,‬הדגם ההיסטורי‬
‫שמצביע על הקב"ה כגואל ישראל‪ .‬אנחנו‪ ,‬הדור‬
‫שזכה לחזור למולדתנו אחרי כמעט אלפיים שנות‬
‫גלות‪ ,‬דור שזכה לראות במו עיניו ניסים גלויים‬
‫בנצחון במלחמות ובקיבוץ גלויות‪ ,‬דור שזכה לראות‬
‫העצמות היבשות של יחזקאל קם לתחיה‪ ,‬דור שזכה‬
‫"אם‪-‬יִ ְהיֶ ה נִ ַּד ֲחָך‪ִּ ,‬ב ְק ֵצה ַה ָּשׁ ָמיִ ם‪-‬‬
‫לראות קיום הפסוק ִ‬
‫ּומ ָּשׁם‪ ,‬יִ ָּק ֶחָך‪( ," .‬דברים‬
‫ֹלקיָך‪ִ ,‬‬
‫מ ָּשׁם‪ ,‬יְ ַק ֶּב ְצָך ה' ֱא ֶ‬‫ִ‬
‫ל‪ :‬ד) אנחנו צריכים להאמין שגם נזכה להתגבר על‬
‫אויבנו ובמיוחד על אירן‪.‬‬
‫אמן וכן יהי רצון‪.‬‬
‫שלמה ריסקין‬
‫‪Dear Efrat community,‬‬
‫‪"In every generation people rise up to destroy‬‬
‫‪us, but the Holy One Blessed be He rescues us‬‬
‫‪from their hands".‬‬
‫‪The festival of Passover is called the time of‬‬
‫‪our freedom, it is the historical model which‬‬
‫‪shows God as the Redeemer of Israel. We are‬‬
‫‪the generation which merited to return to our‬‬
‫‪homeland after almost two thousand years‬‬
‫‪of exile, the generation which merited to‬‬
‫‪see the miracles of military victories and the‬‬
‫‪ingathering of the exiles, the generation which‬‬
‫‪merited to see the resurrection Dry Bones of‬‬
‫‪Ezekiel, the generation which merited to see‬‬
‫‪the fulfillment of the verse, "If your outcasts‬‬
‫‪are at the ends of the heavens, from there the‬‬
‫‪Lord your God will gather you, and from there He‬‬
‫‪will take you". (Deuteronomy 30: 4) We have to‬‬
‫‪believe that that we will also merit to overcome‬‬
‫‪our enemies, especially Iran.‬‬
‫‪Amen, and may this be His will.‬‬
‫‪Shlomo Riskin.‬‬
‫ברכת המועצה הדתית‬
‫ערב חג הפסח‬
‫אנו מבקשים לברך את התושבים הוותיקים והחדשים באפרת‬
‫בברכת חג חרות שמח!‬
‫בוב לנג – ראש המועצה הדתית‬
‫חיים שמל – גזבר‬
‫מוטי אבנר – חבר המועצה הדתית‬
‫אלישבע סטולמן – חברת מועצה הדתית‬
‫חברי חברה קדישא‬
‫מתנדבי‪/‬ות המועצה הדתית‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫עליזה אלמקייס – מנהלת המשרד‬
‫הרב דוד כהן – משגיח כשרות‬
‫ר' אריאל פרחי – משגיח כשרות‬
‫אילן כהן – איש תחזוקה‬
‫הילה כהן – משק בית‬
‫שרה נחשון – בלנית‬
‫זהבית בר ניצן – בלנית‬
‫הדסה לפידות – בלנית‬
‫מרלין ברודר – בלנית‬
‫הרב דוד בר ניצן – אחראי עירוב‬
‫‪5‬‬
‫אפרת של מעלה‪ :‬מהנעשה במועצה הדתית‬
‫בוב לנג ‪ -‬ראש המועצה הדתית‬
‫כינון מועצה דתית חדשה‪ :‬בתאריך י בכסלו‬
‫תשע"ה (‪ )2.12.14‬חודש‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬הרכב‬
‫המועצה הדתית‪.‬‬
‫המועצה הדתית מונה ‪ 5‬חברים‪ :‬בוב לנג – יו"ר‪,‬‬
‫חיים שמל – גזבר‪ ,‬מוטי אבנר (שהחליף את רמי‬
‫בצלאל)‪ ,‬אלישבע סטולמן ואורית סמואלס‪.‬‬
‫אורית פרשה לאחרונה‪ ,‬בעקבות בחירתה‬
‫כחברה במועצה המקומית‪ .‬במקומה תיבחר‬
‫חברה אחרת למועצה הדתית לאחר הבחירות‬
‫לכנסת (על פי הוראות היועץ המשפטי)‪.‬‬
‫תודות לרמי בצלאל ואורית סמואלס על‬
‫תרומתם למען שירותי הדת באפרת‪.‬‬
‫בית עלמין‪/‬בית הספדים‪ :‬בשעה טובה ומוצלחת‪,‬‬
‫סיימנו את בנייית בית ההספדים בבית העלמין‬
‫המשותף לנו ולגוש עציון‪.‬‬
‫בית ההספדים הוא "תרומת" אפרת לבית‬
‫העלמין המשותף‪ ,‬שאותו ימשיכו לפתח ולטפח‬
‫שתי המועצות במשותף‪.‬‬
‫בשל הצורך (זו דרכו של עולם‪ )...‬אנו מתכננים‬
‫עתה פיתוח חלקות חדשות לאפרת‪ .‬מתקיימים‬
‫דיונים עם המועצה הדתית גוש עציון על המשך‬
‫פיתוח בית העלמין‪ ,‬כולל קבורה בכוכים‪.‬‬
‫ולהבדיל‪ ,‬נישואין‪ :‬מתחילת השנה פתחנו‬
‫למעלה מ ‪ 60‬תיקי נישואין ולמעלה מ ‪10‬‬
‫תיקי רווקות (לבני אפרת הנרשמים לנישואין‬
‫במקומות אחרים)‪.‬‬
‫אנו ממליצים לכל זוג העומד להינשא – להיכנס‬
‫לאתר המועצה המקומית‪ ,‬ספריית המועצה‬
‫הדתית ולהתעדכן בהליך ובמסמכים הנדרשים‪.‬‬
‫בצד ההקפדה על כל דרישות ההלכה ותקנות‬
‫המשרד לעניני דתות‪ ,‬אנו עושים את מירב‬
‫המאמצים כדי שהרישום לנישואין ייעשה‬
‫באופן הנעים ביותר‪ ,‬בזמן הנוח לזוגות ובמאור‬
‫פנים‪ .‬רצוי מאד לתאם את מועד הרישום‬
‫מראש‪ ,‬כדי שאכן תהליך הרישום כולו יתנהל‬
‫באווירה הנעימה ביותר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬כי לפי החוק הנוכחי‪ ,‬גם מועמדים‬
‫לנישואין שאינם תושבי אפרת‪ ,‬יכולים להירשם‬
‫אצלנו‪.‬‬
‫אנחנו ממשיכים לתת שי לבני אפרת שפותחים‬
‫תיק נישואין באפרת‪.‬‬
‫לזוגות הנישאים יש אפשרות לשאול עששיות‬
‫לחופה‪ ,‬כרטיסיות "שבע ברכות" וחופה בשעת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫כשרות‪ :‬אנו נותנים שירות השגחת כשרות לכ‪-‬‬
‫‪ 31‬בתי עסק (חנויות‪ ,‬מסעדות‪ ,‬קייטרינג) שונים‬
‫ברחבי אפרת‪ ,‬באמצעות שני משגיחי כשרות‬
‫העושים מלאכתם נאמנה; הרב דוד כהן ור'‬
‫אריאל פרחי‪.‬‬
‫השנה נפרדנו ממשגיחת הכשרות הותיקה‪ ,‬גב'‬
‫עליזה הוכשטד שיצאה לגמלאות‪ .‬אנו מודים‬
‫לה על כל מאמציה בעבר ומאחלים לה המשך‬
‫פעילות פורה בתחום הכשרות ובכל תחומי‬
‫פעילותה הנוספים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי אנו פועלים על פי החוק למניעת‬
‫הונאה בכשרות‪ ,‬על פי הנחיות מחלקת הכשרות‬
‫של הרבנות הראשית ועל פי המדיניות הנקבעת‬
‫על ידי המרא דאתרא הרב ריסקין והרב גולן‪.‬‬
‫באתר המועצה הדתית מופיעה רשימת בתי‬
‫העסק הנמצאים תחת השגחתנו‪ ,‬וכן רמת‬
‫הכשרות בכל בית עסק‪.‬‬
‫השנה – שנת שמיטה‪ ,‬נערכנו בהתאם‪ .‬אנו‬
‫מפרידים בין הכשרות באופן כללי ("מהדרין"‬
‫או כשרות רגילה) לבין כשרות השמיטה (היתר‬
‫מכירה‪ ,‬אוצר הארץ‪ ,‬יבול נכרי)‪.‬‬
‫כל ה"סופרים" באפרת מוכרים פירות וירקות‬
‫מהיתר המכירה‪ ,‬ואילו בשרותי ההסעדה‬
‫(קייטרינג) ובחנויות האחרות (מסעדות‪,‬‬
‫פלאפל‪ ,‬פיצה וכדומה) יש תוצרות שונות‪.‬‬
‫יש לשים לב לדוכנים לממכר מזון (בעיקר בימי‬
‫שישי) שאין להם תעודת כשרות מהמועצה‬
‫הדתית אפרת‪ ,‬ואין אנו אחראים לכשרותם!‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫מקוואות‪ :‬השנה ביצענו שיפורים במקווה‬
‫הנשים הזית‪ .‬לצורך שיפור הנגישות במקווה‬
‫הנשים‪ ,‬נרכשה מערכת "מעלון" לנשים בעלי‬
‫מוגבלות‪ ,‬והמקווה בזית הוא אחד מתוך ‪30‬‬
‫מקוואות בכל הארץ הנגיש למוגבלות‪.‬‬
‫כמו כן נרכשה מערכת שמע למקווה הכוללת‬
‫עמדה בכל חדר‪ ,‬ואפשרות לכריזה מרכזית‬
‫מעמדת הבלנית‪ ,‬להודעות מיוחדות וכוד'‪.‬‬
‫השיפוץ נעשה בעזרת סיוע תקציבי מהמשרד‬
‫לשירותי דת לרווחת תושבות אפרת והסביבה‪.‬‬
‫בתכניתנו לרכוש מערכת שמע גם למקווה‬
‫בדקל‪.‬‬
‫לאחרונה קיימנו השתלמות לבלניות הן‬
‫בנושאים הלכתיים והן בנושא עזרה ראשונה‪.‬‬
‫לאור הצלחת המפגש ולפי בקשות המשתתפות‪,‬‬
‫תתקיים בע"ה השתלמות נוספת בחדשי הקיץ‪.‬‬
‫גם בנושא המקוואות‪ ,‬מגמתנו היא להעניק‬
‫שרות מאיר פנים‪ ,‬רגיש ומתחשב‪.‬‬
‫בשאלות‪ ,‬הצעות ובקשות ניתן לפנות לחברת‬
‫המועצה הדתית‪ ,‬גב' אלישבע סטומן‪ ,‬האחראית‬
‫על הנושא‪.‬‬
‫בהזדמנות זו‪ ,‬נזכיר לכולן את מערך הבודקות‬
‫ההלכתיות‪ ,‬יועצות ההלכה והרבנים כמובן‪,‬‬
‫העומדים לשרות הנשים בעצה‪ ,‬פסיקה והדרכה‪.‬‬
‫בשיתוף המועצה המקומית‪ ,‬אנחנו ממשיכים‬
‫במאמצים לקדם קבלת תקציבים ממשרד‬
‫הדתות‪ ,‬לבניית מקוה ובתי כנסת לשכונות‬
‫הצפוניות (דגן ותמר)‪ .‬אישור ראשוני התקבל‪,‬‬
‫בינתיים‪ ,‬עבור בניית המקווה‪.‬‬
‫עירוב‪ :‬גם השנה המשכנו לעסוק בבדיקה‬
‫מתמדת של העירוב וחידושו‪ .‬בתקופה‬
‫האחרונה התעוררו מספר בעיות בעירוב של‬
‫הדגן והתמר‪ ,‬לשמחתנו הדבר נובע מהקמת‬
‫התשתיות לבניה בשכונות אלו‪ .‬אנו עוסקים‬
‫בינתיים בפתרונות ארעיים‪ ,‬ונערכים להקמת‬
‫עירוב הקבע עם השלמת עבודות הפיתוח‬
‫בגבעות התמר והדגן‪.‬‬
‫תרבות תורנית‪ :‬ריכזנו ופרסמנו באתר המועצה‬
‫את כל השיעורים והמניינים הקבועים באפרת‪.‬‬
‫ועדת תרבות תורנית המשותפת למתנ"ס‪,‬‬
‫למועצה הדתית‪ ,‬לבתי הכנסת ולמועצה דתית ‪-‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ממשיכה להרחיב את פעילות התרבות התורנית‬
‫לכלל תושבי אפרת‪.‬‬
‫המועצה הדתית קוראת לתושבים לעקוב אחר‬
‫הפרסומים ולהצטרך לשיעורים והפעילויות‬
‫השונות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬גם השנה‪ ,‬חולקו סידורים לילדי "עשה‬
‫חיל"‪ ,‬וסייענו ברכישת חומשים‪.‬‬
‫בתחילת זמן החורף נפתח בשעה טובה "כולל"‬
‫למבוגרים הפועל בישיבת "שבות ישראל"‬
‫בשעות הבוקר‪ .‬אנו מזמינים את הצבור הרחב‬
‫להשתתף בשיעורים השונים המתקיימים בימים‬
‫א‪-‬ה מהשעה ‪ 8:45‬עד ‪ ,13:00‬ובימי שישי בין‬
‫השעות ‪.9:00-11:00‬‬
‫אישורי צדקה‪ :‬גם השנה המועצה הדתית עורכת‬
‫בירור מקדים לפונים לאסוף צדקה באפרת‪,‬‬
‫כשירות לציבור הרחב בכדי למנוע אי הבנות‬
‫ואי נעימות מול מקבצי צדקה שאינם זכאים‬
‫לאישור זה‪ .‬כל פונה מתבקש להמציא כמה‬
‫מסמכים המעידים על מטרת האיסוף‪ .‬לאחר‬
‫שכל המסמכים הנדרשים מתקבלים במועצה‬
‫הדתית‪ ,‬מקבלים את ההחלטה אם לאשר או לא‪.‬‬
‫הבירורים מתקיימים במועצה הדתית באפרת‪,‬‬
‫אולם האישורים‪ ,‬הניתנים על ידי ועדת הצדקה‬
‫הגושית‪ ,‬תקפים בכל יישובי הגוש‪.‬‬
‫אנו ממליצים לסייע רק למי שיש בידו אישור‬
‫בתוקף‪ .‬לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר מקרי‬
‫זיוף האישורים ושימוש בהם לרעה – אנא‬
‫ערנותכם‪.‬‬
‫בית דין לעניני שביעית‪ :‬הקמנו באפרת בית‬
‫דין מיוחד לעניני שביעית (אוצר בית דין)‬
‫בהרכב הרב ריסקין‪ ,‬הרב גולן והרב קדוש‪ .‬אנו‬
‫מתארגנים לאפשר לתושבי אפרת‪ ,‬המעונינים‬
‫בכך‪ ,‬לחלק את פירות העצים בגינותיהם לציבור‬
‫הרחב באמצעות בית הדין‪ .‬האיסוף וחלוקת‬
‫הפירות יתבצעו בע"ה בסיוע נוער אפרת‪.‬‬
‫פרטים מדויקים יימסרו לציבור במהלך הקיץ‬
‫הבעל"ט‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אפיקומן ‪ -‬סוד האמונה והביטחון‬
‫הרב שלמה ריסקין‪ ,‬מרא דאתרא‪ ,‬ראש מוסדות אור תורה‬
‫אנו מחויבים לאכול כזית מצה פעמיים במהלך הסדר‪:‬‬
‫בפעם הראשונה כשאנו מברכים על אכילת מצה לאחר‬
‫ה"מגיד"‪ ,‬ובפעם השנייה לאחר הסעודה (האפיקומן)‬
‫איזה מהן נחשבת הפעם החשובה יותר? בשאלה זו‬
‫נחלקו הראשונים‪.‬‬
‫יש הסוברים כי המצה שאנו אוכלים בתחילת הסעודה‬
‫היא החשובה יותר‪ ,‬מכיוון שזאת המצה שאנו מברכים‬
‫עליה‪ .‬זו דעתם של בעלי התוספות ושל הרא"ש (רבנו‬
‫אשר בן יחיאל‪ .)1327 1250- ,‬אולם הרמב"ם והרי"ף (רבי‬
‫יצחק אלפסי‪ )1103 1013- ,‬סבורים כי האפיקומן דווקא‬
‫הוא החשוב בשני חלקי המצה‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הברכה "על‬
‫אכילת מצה" נאמרת על הפיסה הראשונה רק משום‬
‫שאין זה יאה לברך ברכה זו לאחר שכבר אכלנו מצה‬
‫קודם לכן‪ .‬ההבדל המעשי בין שתי ההשקפות הללו בא‬
‫לידי ביטוי כאשר יש בידינו מצה שמורה שמספיקה‬
‫רק ל"כזית" אחד‪ .‬כיצד עלינו לנהוג במקרה זה? האם‬
‫עלינו לאכול אותה לפני הסעודה‪ ,‬או לשמור אותה‬
‫לסוף‪ ,‬לאפיקומן?‬
‫אפשר להסביר את ניגודי ההשקפות בנימוקים הלכתיים‬
‫טהורים‪ ,‬אולם אפשר למצוא גם בסיס פילוסופי עמוק‬
‫יותר למחלוקת זו‪ .‬בספר שמות פרק ט"ז מסופר על‬
‫המן‪ -‬המצה אשר ירדה משמים ופרנסה את בני ישראל‬
‫במסעם המתיש במדבר‪ .‬התורה רואה במן מעין מבחן‬
‫או ניסיון‪" :‬למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" (שמות‬
‫ט"ז‪:‬ד)‪ .‬כיצד שימש המן מבחן לאמונתם של בני ישראל?‬
‫האבן עזרא מסביר כי מכיוון שלא היה אפשר לשמור‬
‫את המן ליום המחרת‪ ,‬מכיוון שהוא היה מתקלקל‬
‫במרוצת הלילה‪ ,‬מעולם לא היה ליהודים די מזון ליום‬
‫הבא‪ .‬כלומר‪ ,‬הם מעולם לא היו שרויים בביטחון של‬
‫ממש‪ .‬וכי מי יכול לדעת אם המן ירד מהשמים גם ביום‬
‫הבא? רק בזכות אמונתם בחסדי הקב"ה הם יכלו להיות‬
‫רגועים‪ .‬משום כך המן נחשב מעין מבחן לאמונה‪.‬‬
‫בעל האורחות חיים מחזיק בדעה מנוגדת לזו‪ .‬הוא טוען‬
‫שהמן העניק תחושה דמיונית של שפע‪ .‬בני ישראל לא‬
‫חששו כלל מפני מחסור‪ ,‬משום שהם ידעו כי בכל יום‪,‬‬
‫ואין זה משנה מה יעשו או לא יעשו‪ ,‬ימטירו עליהם‬
‫השמים שפע של מזון‪ .‬רק בתנאים כאלה של שפע‬
‫ייתכן מבחן אמונה אמיתי‪ ,‬שכן כאשר היהודי שרוי‬
‫‪8‬‬
‫במחסור‪ ,‬טבעי הדבר שהוא יפנה לקב"ה‪ .‬כאשר אדם‬
‫שרוי בתהומות הייאוש‪ ,‬אין לו כל בררה אחרת‪" .‬לא‬
‫תמצא אתאיסטים בשוחות הקרב"‪ ,‬כדברי האמרה‬
‫העממית‪ .‬אולם במדבר‪ ,‬כאשר בני ישראל "העלו שומן"‪,‬‬
‫שימש המן מעין מבחן לאמונתם בקב"ה לביטחונם כי‬
‫הוא יספק להם את כל צורכיהם‪ .‬הסכנה הכי גדולה היא‬
‫"וישמן ישורון ויבעט"‪.‬‬
‫לאור שני ההסברים המנוגדים הללו אנו יכולים להסביר‬
‫את הבדלי ההשקפות בין התוספות והרא"ש מהצד‬
‫האחד לבין הרי"ף והרמב"ם מהצד האחר‪ .‬כפי שציינו‬
‫לעיל‪ ,‬המצה נקראת "לחמא דמהימנותא" משום שהיא‬
‫סמל לאמונתנו‪ .‬התוספות והרא"ש רואים במצה את‬
‫הסימן הגדול ביותר של האמונה ודבקות בקב"ה‪ .‬הם‬
‫רואים זאת בפסוק "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא‬
‫בארעא דמצרים"‪ -‬זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ‬
‫מצרים‪ .‬שם‪ ,‬במצרים‪ ,‬היהודים היו רעבים‪ ,‬עייפים‬
‫וצמאים כל העת‪ ,‬ובכל זאת הם דבקו בקב"ה‪ .‬מכאן‬
‫שאת פיסת המצה הראשונה יש לאכול בתאבון‪ ,‬משום‬
‫שהיא מייצגת את מחויבותו ומסירותו של היהודי גם‬
‫בעת שהוא שרוי ברעב‪ .‬במעשה זה אנו מקיימים את‬
‫המצוה‪ .‬לפיכך אנו מברכים "על אכילת מצה" על פיסת‬
‫המצה השבורה‪ ,‬שהיא לחם העוני‪ ,‬ואנו אוכלים אותה‬
‫כאשר אנו רעבים‪ ,‬כפי שאוכל אדם הסובל ממחסור‪.‬‬
‫הרי"ף והרמב"ם מסכימים כי המצה מייצגת מחויבות‬
‫ואמונה‪ ,‬וכי בלי שתי אלה לא תיתכן גאולה‪ .‬אולם הם‬
‫טוענים כי המצה משמשת‪ ,‬במיוחד בימינו‪ ,‬גם מעין‬
‫קרבן או זבח בשעת הסדר‪ .‬כפי שציינו‪ ,‬בליל הסדר‬
‫היהודי נוהג כאילו הוא נמצא בבית המקדש‪ .‬הוא‬
‫לובש "קיטל" לבן‪ ,‬הוא הופך להיות מעין כהן בבית‬
‫המקדש‪ ,‬הוא יושב ליד שולחן שופע כל טוב‪ ,‬מוקף‬
‫במשפחתו‪ ,‬והוא שר שירים‪ ,‬יושב בהסבה ושותה יין‪.‬‬
‫אך הדבר מסמל גם את הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת‬
‫ליהדות‪ ,‬משום שבהיותו שרוי בשפע שכזה‪ ,‬היהודי‬
‫עלול לשכוח את הנזקקים‪ .‬הוא עלול אף לשכוח את‬
‫אלוהיו וליפול קרבן להתבוללות‪ .‬וזה תורו של המבחן‬
‫האמונה האמיתי‪ ,‬ה"לחמא דמהימנותא"‪ .‬כאן המצוה‬
‫היא לאכול את המצה "על השובע"‪ ,‬במצב של שובע‪,‬‬
‫וזה האפיקומן‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
Afikoman- secret of faith and trust
‫ ראש מוסדות אור תורה‬,‫ מרא דאתרא‬,‫הרב שלמה ריסקין‬
There is an obligation to eat an olivesize piece ( ‫ )כזית‬of matzah twice
during the Seder, once when we
make the blessing of ‫על אכילת מצה‬
after maggid and a second time after
the meal (the afikoman). Which is the
more important of the two is a matter
of dispute among the Rishonim. Some
consider the eating of the matzah
at the beginning of the meal as the
primary fulfillment of the mitzvah,
since this is the matzah upon which we
make a blessing. This is the opinion of
the Tosafot and Rosh (R.Asher b. Yehiel,
ca. 1250-1327). Rambam and Rif (R.
Isaac AlfasI, 1013-1103), however,
hold that 'the afikoman is the more
important of the two portions and that
the blessing of ‫ על אכילת מצה‬is made
earlier only because it is inappropriate
to recite this blessing after we have
already consumed matzah. A practical
difference between these two views
is the procedure to follow if one has
only enough ‫( מצה שמורה‬the kind of
matzah that is used at the Seder) for
only one ‫כזית‬- olive-size piece. Should
one eat it before the meal or save it for
the afikoman?
While one can explain the two
divergent opinions on purely halakhic
grounds, one can find a deeper,
philosophic basis for the controversy.
In Exodus 16 the Torah speaks of the
manna - the matzah from heaven
that sustained the Israelites during
their difficult sojourn in the desert.
The Torah regards the manna as a
test "whether the people will walk in
9
accordance with God's Torah or not"
(verse 4). How did the manna, test
the faith of the Israelites? Ibn Ezra
explains that since the manna could
not be stored, for it would spoil if
kept overnight, the Jews never had
sufficient food for the next day. Thus,
they never had a real sense of security.
Who knew whether manna would fall
the next day? Only faith and belief in
God's kindness allowed them to have
any peace of mind. Thus the manna
was regarded as a kind of test of ‫אמונה‬
(faith).
The Orhot Hayyim says the opposite.
He insists that the manna provided
the most utopian system of plenty.
There was no fear of want because
the people knew each day that no
matter what they did or did not do,
abundant food would come raining
down from heaven. Only under such
circumstances of bounty can there be
a true test of faith, for when the Jew is
in need; it is but natural to turn to God.
When one is in the depths of despair,
he has no other choice. "There are no
atheists in a foxhole," as the popular
saying goes. In the desert, however,
when the Jews "waxed fat," they were
indeed tested by the manna to see
whether they maintained their faith
in God as the ultimate Provider.
Bearing in mind these opposing
explanations, we can explain the
difference of opinion between the
Tosafot and Rosh on one hand and
Rif and Rambain on the other.
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
Matzah is called ‫לחמא דמהימנותא‬
because it is a symbol of our faith. The
Tosafot and Rosh find in the matzah
the greatest sign of faithfulness and
devotion to the Almighty.
They find it in the ‫'' הא לחמא עניא‬Here
is the poor bread that our fathers ate
in the land
1ikely to forget God and to fall prey to
assimilation. The real test of faith, the
‫לחמא דמהימנותא‬, comes then. Hence the
fundamental mitzvah of matzah is to
eat it ‫ על השובע‬- in a state of satiety and thus the afikoman.
of Egypt." There the Jews were
constantly hungry, constantly tired,
constantly thirsty,
and still they reached out to God.
Hence the first portion of matzah
must be eaten ‫ בתיאבון‬- with hunger
-since it represents the commitment
of the Jew even though he is hungry.
This constitutes the basic fulfillment
of the mitzvah. Therefore, we recite
‫ על אכילת מצה‬on the broken piece of
matzah, which is the ‫לחם עוני‬, and we
eat it in a hungry state, as a deprived
person would.
Rif and Rambam agree that the matzah
represents commitment and faith, and
that
without these there can be no
redemption, but they argue that the
matzah also serves,
especially in our times, as a kind of
sacrificial offering at one's Seder. As
we have pointed out, on Seder night
the Jew is transposed to the Holy
Temple of old. He wears the white kittel,
he becomes a priest, he sits at his table
of plenty with his family around him,
singing songs, reclining, and drinking
wine. But this also represents the
greatest danger to Judaism because
in the midst of plenty the Jew is most
likely to forget those in need. He is even
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
10
‫מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?‬
‫ר' בנימין הרוש‪ ,‬בית כנסת קול ברמה‪ ,‬גבעת הזית‬
‫בליל הסדר מצווה לאכול מצות‪ .‬בשאר ימי‬
‫הפסח אסור לאכול חמץ‪ .‬נשאלת השאלה‪,‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬מהן המצות ומדוע יש לאכול אותן‪.‬‬
‫התשובה שמקבלים בדרך כלל היא שבני ישראל‬
‫היו בשעבוד במצרים‪ ,‬וכאשר לאחר עשר המכות‬
‫יצאו ממצרים לא הספיקו להכין לחם (העיסה לא‬
‫הספיקה לתפוח) וכך קיבלו את המצות‪ .‬אכילת‬
‫המצות היא לזכר אותן מצות שאכלו ביציאת‬
‫מצרים‪.‬‬
‫אבל הסבר זה דחוק במיוחד‪ .‬לא ברור מדוע‬
‫חסר זמן לבני ישראל‪ ,‬שהיו ‪ 600,000‬אלף גברים‬
‫מעל גיל ‪ ,20‬כלומר מעל מיליון איש לפחות‪18 ,‬‬
‫דקות להכין לחם‪...‬‬
‫הרי מיליון איש לא עוזבים תוך שניה וקשה‬
‫להבין איך זה שאף‪-‬אחד לא הספיק להכין לחם‪,‬‬
‫המאחרים ברור שלא הספיקו‪ ...‬אבל רוב העם?!‬
‫נראה שיש שתי תשובות אפשריות לשאלה זו‪.‬‬
‫האפשרות הראשונה מתקשרת לעצם העבדות‬
‫במצרים‪ .‬מדובר ב"עבודת פרך"‪ ,‬ורש"י מסביר‬
‫שמדובר בעבודה שמשברת את הגוף‪ .‬הפרשנים‬
‫גם אומרים שנתנו לכל אדם את העבודה שלא‬
‫מתאימה לו (לגברים עבודה של נשים‪ ,‬לנשים‬
‫עבודה של גברים; לגדולים עבודה של קטנים‬
‫ולקטנים עבודה של גדולים וכו')‪.‬‬
‫טוב שהיה להם במצרים הוא יזכיר להם‪ ,‬כשהוא‬
‫מחזיק חבילת מצות ביד "בטוחים שאתם רוצים‬
‫לחזור"?‬
‫על כן אנו אוכלים את המצות היום ‪ -‬כדי לזכור‬
‫את עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים‪ ,‬ואילו‬
‫לא היה הקב"ה מצילנו היינו ממשיכים לטחון‬
‫מצות עד היום‪...‬‬
‫התשובה השנייה משלימה את הראשונה‬
‫ומסבירה מדוע אוכלים מצות‪.‬‬
‫פסח הוא חג שמסמל את החופש‪ ,‬את היציאה‬
‫מעבדות לחרות (וכדוגמא לכך‪ :‬שותים בהסיבה)‪,‬‬
‫אך מצד שני‪ :‬בפסח מודגש שחייבים לשתות‬
‫ארבע כוסות יין‪ ,‬וכמו כן חייבים לאכול ארבע‬
‫פעמים כזית מצה (והמהדרים אוכלים עוד כזית‬
‫מצה נוסף באפיקומן‪ ,)...‬כבונוס מיוחד חייבים‬
‫לאכול כזית מרור‪ .‬ומלבד זאת לפני האוכל‬
‫יושבים שעות מדברים ושואלים שאלות‪...‬‬
‫ממש חג החופש‪ ,‬אה? אלא החופש הוא לאחר‬
‫החג ‪ -‬אחרי שהאכילו אותך מצות ומרורים‬
‫שולחים אותך לחופשי ‪ -‬וזהו החופש שאתה‬
‫חוגג‪ ,‬מה ששוב מתקשר לתשובה הראשונה‪:‬‬
‫אתה חוגג את זה שאתה לא חייב כל החיים‬
‫לאכול מצות‪.‬‬
‫המטרה בעבודה הייתה לדכא את העם על מנת‬
‫שלא יקום להילחם במצרים ("ועלה מן הארץ"‬
‫וגו' ‪ -‬דבר שטעון בירור בפני עצמו‪ :‬מדוע‬
‫המצרים חששו ממלחמה עם בני ישראל)‬
‫אך מה הייתה אותה עבדות בעצם? התשובה‬
‫היא‪ :‬אכילת מצות‪.‬כל יהודי שאוכל את‬
‫כל המצות שחייב לאכול בליל הסדר‬
‫מבין למה הכוונה‪.‬המצרים הכריחו את‬
‫בני ישראל לאכול מצות רבות מספור ‪-‬‬
‫וזו הייתה אותה עבודת פרך‪ .‬לכן משה לקח עמו‬
‫מצות‪ ,‬כדי שבזמן שבני ישראל יספרו על כמה‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫‪11‬‬
‫העלייה לרגל בימי הבית השני מארץ‪-‬ישראל והתפוצה היהודית*‬
‫ד"ר יהודה נאמן‪ ,‬בית הכנסת נטע בנימין‪ ,‬הרימון‬
‫מצוות העלייה לרגל מעוגנת בתורה‪ .‬בספר שמות‬
‫כג‪,‬יז נאמר‪ׁ" :‬שֹלש פעמים בשנה יֵ ראה כל זכורך‬
‫אל פני האדון ה'"‪.‬‬
‫בדומה לכך נזכרת מצווה זו גם בספר שמות‬
‫לד‪,‬כג‪ׁ" :‬שֹלש פעמים בשנה יֵ ראה כל זכורך את‬
‫פני ָהאדֹן ה' אלוקי ישראל"‪.‬‬
‫בהרחבת מה נאמר בספר דברים טז‪ ,‬טז‪ׁ" :‬שֹלוש‬
‫פעמים בשנה יֵ ראה כל זכורך את פני ה' אלקיך‬
‫השבעֹות‬
‫ֻ‬
‫במקום אשר יבחר בחג המצֹות ובחג‬
‫הּסכות ולא יֵ ראה את פני ה' ריקם"‪.‬‬
‫ובחג ֻ‬
‫מצווה זו של העלייה לרגל מודגשת גם במדרשים‪.‬‬
‫"ׁשֹלש רגלים תחוג לי בשנה; למה נאמר? לפי‬
‫שהוא אומר ׁשֹלש פעמים בשנה יֵ ראה כל זכורך‪,‬‬
‫שומע אני בכל זמן שירצה? תלמוד לומר‪ :‬בחג‬
‫המצות בחג השבועות ובחג הסוכות‪( "...‬מכילתא‬
‫דרבי ישמעאל‪ ,‬מסכתא דכספא‪ ,‬פרשה כ;‬
‫מהדורת הורביץ‪-‬רבין‪ ,‬עמ' ‪.)332‬‬
‫כיוצא בו נאמר‪ׁ" :‬שֹלש פעמים; יכול בכל רגל‬
‫ורגל? תלמוד לומר‪ :‬בשנה‪ .‬יכול בכל זמן שירצה?‬
‫תלמוד לומר‪ :‬פעמים‪ .‬אין פעמים אלא זמנים‪"...‬‬
‫(מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי; מהדורת‬
‫אפשטיין‪-‬מלמד‪ ,‬עמ' ‪ .218‬השוו‪ :‬ספרי דברים‪,‬‬
‫פיסקא קמג‪ ,‬מהדורת פינקלשטין‪ ,‬עמ' ‪;195‬‬
‫מדרש תנאים לספר דברים; מהדורת הופמן‪,‬‬
‫עמ' ‪.)95‬‬
‫מדברי רבי יוסי הגלילי למדים כי‪ׁ" :‬שֹלש מצוות‬
‫נצטוו ישראל בעלותם לרגל‪ :‬ראיה‪ ,‬וחגיגה‪,‬‬
‫ושמחה‪ .‬יש בראייה שאין בשתיהן‪ ...‬שהראייה‬
‫עולה כולה לגבוה‪( "...‬חגיגה ו‪ ,‬ב; תוספתא‬
‫שם פ"א‪ ,‬ה"ד‪ .‬בחלקה מצוייה ברייתא זו גם‬
‫בירושלמי שם פ"א‪ ,‬ה"ב)‪.‬‬
‫ניסוח מעניין הקשור לעלייה לרגל לירושלים‬
‫מצוי בקוהלת רבה (פ"א‪ ,‬ז)‪" :‬כל הנחלים הולכים‬
‫אל הים; כל ישראל אינם מתכנסין אלא לירושלים‬
‫בפעמי רגלים בכל שנה ושנה‪ ,‬והים איננו‬
‫ֵ‬
‫ועולים‬
‫מלא וירושלים אינה מתמלאת לעולם"‪.‬‬
‫כיצד נִ שמר הקשר בין העם למקדשו בימי הבית‬
‫‪12‬‬
‫השני?‬
‫כדי לפרֹוט סוגייה זו נחלְ ָקה א‪ .‬לעלייה למקדש‬
‫מאזורי ארץ‪-‬ישראל‪ ..‬ב‪.‬לעלייה מן התפוצות‪.‬‬
‫א‪ .‬ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות‪,‬‬
‫(ד ח ז‪ )203 ,‬מתאר בלשון של כלל‪" :‬שלוש‬
‫העברים בעיר שבה יבנו‬
‫פעמים בשנה יתכנסו ִ‬
‫את בית‪-‬המקדש מכל קצוֵ י הארץ‪"...‬‬
‫רבי יהושע בן לוי מלמדנו כי למצוות ראייה מנו‬
‫את הטהורים והטמאים "מלבוא חמת עד נחל‬
‫מצרים‪( "...‬ירושלמי הוריות פ"א‪ ,‬ה"ב)‪ .‬גבולות‬
‫אלה שהציב רבי יהושע בן לוי שנויים אף במדרש‬
‫בראשית רבה (פרשה ע; מהדורת תיאודור‪-‬‬
‫אלבק‪ ,‬עמ' ‪:)806‬‬
‫"אמר ר' הושעיא‪ :‬למה היו קורין אותה שמחת‬
‫בית השואבה? שמשם היו שואבין רוח הקודש‬
‫ונאספו שמה כל העדרים באים מלבוא חמת עד‬
‫נחל מצרים‪"...‬‬
‫מרמז‬
‫התיחום "מלבוא חמת עד נחל מצרים" אכן ֵ‬
‫כי העלייה מארץ ישראל למקדש הייתה מרובה‪.‬‬
‫התקבצות המונית בירושלים לקראת החגים מן‬
‫הגליל‪ ,‬אדום‪ ,‬יריחו‪ ,‬עבר‪-‬הירדן ומיהודה עצמה‬
‫נשאבת מן הידיעה המובאת אצל יוספוס‬
‫במלחמת היהודים (ב ג א‪.)44-39 ,‬‬
‫עיתים לּווְ תה עלייה זו בנגינה כנאמר במשנה‬
‫ערכין (פ"ב‪ ,‬מ"ג)‪" :‬ובשנים עשר יום בשנה‬
‫החליל מכה לפני המזבח‪ :‬בשחיטת פסח ראשון‬
‫ובשחיטת פסח שני וביום טוב ראשון של פסח‬
‫וביום טוב של עצרת ובשמֹונת ימי החג‪"...‬‬
‫מעשי‬
‫בתוך כל העלייה ההמונית הזו נתרחשו אף ֵ‬
‫ניסים של "קפיצת הדרך"‪ .‬כך למשל לא נפקד‬
‫מקומן של בנות ציפורי שעלו לשבות בבית‪-‬‬
‫שליקט‬
‫ֵ‬
‫המקדש וחזרו למקומן ולא היה אף אחד‬
‫תאנים לפניהן‪.‬‬
‫בנות לוד היו לׁשֹות עיסתן ועולות לבית‪-‬המקדש‬
‫ומתפללות וחוזרות למקומן עוד טרם שעיסתן‬
‫החמיצה‪.‬‬
‫מעשים אלה ואחרים שנויים בירושלמי מעשר‬
‫*להרחבה בנושא ניתן לעיין בספרו של ש' ספראי‪ ,‬העלייה לרגל בימי הבית השני‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫שני (פ"ה‪ ,‬ה"ב)‪.‬‬
‫אף מעשי התנדבות נחשפים במקורותינו‪ .‬כך‬
‫למשל מונָ ה משנת תענית (פ"ד‪ ,‬מ"ה) משפחות‬
‫שקיבלו עליהן בהתנדבות להביא למקדש עצים‬
‫לעיתים מזומנות בשנה‪.‬‬
‫קׁשרי גליל ובית המקדש נרמזים במשנת בבא‬
‫ֵ‬
‫מציעא (פ"ב‪ ,‬מ"ו)‪" :‬ועד מתי חייב להכריז? עד‬
‫כדי שידעו בו שכניו‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ .‬רבי יהודה‬
‫אומר‪ׁ :‬שֹלש רגלים‪ ,‬ואחר הרגל האחרון שבעה‬
‫ימים‪ ,‬כדי שילך לביתו ׁשֹלשה‪ ,‬ויחזור ׁשֹלשה‬
‫ויכריז יום אחד"‪.‬‬
‫שלושה ימים מהווים את משך הזמן להליכה‬
‫מהגליל לירושלים‪.‬‬
‫שני אזורים אלה מוצאים ביטויים במה שקשור‬
‫בהספקה לצרכי המזבח‪.‬‬
‫במשנה שבמסכת מנחות (פ"ח‪ ,‬מ"ג) נאמר‪:‬‬
‫"תקועה [שבגליל] אלפא לשמן‪ .‬אבא שאול‬
‫אומר‪ :‬שניה לה רגב בעבר‪-‬הירדן"‪ .‬בתוספתא‬
‫מנחות (פ"ט‪ ,‬ה"ה) נוסף‪" :‬רבי אליעזר בן יעקב‬
‫אומר‪ :‬שלישית היה לה גוש חלב בגליל"‪.‬‬
‫ריבוי עולי הרגל למקדש לקראת יום הכיפורים‬
‫והרגלים מסתכם במשפט‪" :‬ולא היתה קריאת‬
‫הגבר ַמגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל"‪.‬‬
‫בתוספתא יומא (=כִ ּיפורים פ"ג‪ ,‬הי"ז) מופיע‬
‫הביטוי "דחק (דיחוק) העם"‪.‬‬
‫מל ֵמד כי אכן הייתה‬
‫ִמקבץ המקורות שהובא‪ַ ,‬‬
‫עלייה המונית לרגל לבית‪-‬המקדש ממחוזותיה‬
‫השונים של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין העדויות המזכירות את העלייה לבית‪-‬‬
‫המקדש מן התפוצות נזכיר את עדותו של פילון‬
‫האלכסנדרוני (‪ 20‬לפה"ס‪ 50 -‬לספירה)‪" :‬רבבות‬
‫אנשים מרבבות ערים נוהרים לבית‪-‬המקדש בכל‬
‫חג‪ ,‬מהם ממזרח וממערב מהם מצפון ומדרום"‪.‬‬
‫(על החוקים ‪.)69,1‬‬
‫אף בהלכה מצינו עדויות המזכירות עלייה מן‬
‫התפוצות‪ .‬כך נאמר בתוספתא אהילות (פי"ח‪,‬‬
‫ה"ג)‪" :‬חזקת דרכים של עולי בבל אף‪-‬על‪-‬פי‬
‫שמובלעת בארץ העמים טהורות"‪.‬‬
‫במדרש תנאים לספר דברים (מהדורת הופמן‪,‬‬
‫עמ' ‪ )112‬מצינו‪..." :‬לפי דרכנו למדנו שרגלי ארץ‪-‬‬
‫ישראל מטהרות ארץ העמים"‪.‬‬
‫נתפרשו הדברים כי דרכים של עולי בבל שהיו‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫רגילין לעלות בהן לארץ‪-‬ישראל וכארץ‪-‬ישראל‬
‫דמי לטהרות‪( .‬הע' ל‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫תרומת מחצית השקל מן התפוצות לבית‪-‬‬
‫המקדש‪ ,‬מעידה אף היא על קשרים בין התפוצה‬
‫לירושלים‪( .‬ירושלמי שקלים‪ ,‬סוף פ"א)‪.‬‬
‫מיוסף בן מתתיהו (קדמוניות יח ט א) למדנו כי‬
‫כספי מחצית‪-‬השקל מן הגולה הועלו בידיהם‬
‫של בני הגולה‪ .‬עוד מוסר הוא כי נהרדעא ונציבין‬
‫שימשו מקומות‪ ,‬לריכוז המתנות המוקדשות‬
‫למקדש בירושלים ורבבות מישראל היו מלווים‬
‫את השיירות‪.‬‬
‫המשנה בשקלים (פ"ג א‪,‬ד) מוסרת כי "בשלושה‬
‫פרקים בשנה תורמין את הלשכה‪ :‬בפרוס הפסח‪,‬‬
‫בפרוס עצרת‪ ,‬בפרוס החג‪ ...‬והשלישית לשום‬
‫בבל ולשום מדי ולשום מדינות הרחוקות"‪.‬‬
‫תרומת מחצית השקל הקיפה כמעט את כל‬
‫התפוצה היהודית‪ :‬בבל‪ ,‬מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬אסיה‬
‫הקטנה‪ ,‬יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬קיריניקה ולוב‪( .‬יוספוס‪,‬‬
‫קדמוניות יד פרק י כולו וספר טז פרק ו כולו‪.‬‬
‫ראו המפה המצ"ב)‪.‬‬
‫יש להניח שאף העלייה לרגל הקיפה את רובה‬
‫של התפוצה היהודית‪.‬‬
‫הסקירות שסקרנו עד כה מעלות את השאלה‬
‫האם ניתן לאמֹוד את מספרם של עולי הרגל‬
‫לבית‪-‬המקדש?‬
‫נצטט שני מקורות‪:‬‬
‫‪ .1‬מניין ישראל באמצעות ספירת הכלְ יֹות על‪-‬‬
‫ידי לקיחת כליה כליה מכל קורבן פסח‪.‬‬
‫ליתן‬
‫ "תנו רבנן‪ :‬פעם ביקש אגריפס המלך ֵ‬
‫עיניו באוכלוסי ישראל‪ .‬אמר ליה לכהן גדול‪:‬‬
‫תן עיניך בפסחים‪ .‬נטל כוליא מכל אחד‪,‬‬
‫ונמצאו שם ששים ריבוא זוגֵ י כליות‪ ,‬כפלים‬
‫כיוצאי מצרים‪ ...‬ואין לך כל פסח ופסח שלא‬
‫נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם‪ ,‬והיו קוראין‬
‫אותו פסח מעובין"‪( .‬משום שהיה מרובה‬
‫באוכלוסין)‪.‬‬
‫ הציטוט ממסכת פסחים (סד‪ ,‬ב; המעשה‬
‫מובא גם בתוספתא פסחים פ"ד‪ ,‬הט"ו ושם‬
‫נגרס "פסח מוכין" או "מועכין"; וכן אצל‬
‫יוספוס מלחמת היהודים ו ט ג‪.)427-420 ,‬‬
‫ הביטוי "כפליים כיוצאי מצרים" מוליך אותנו‬
‫אפוא למספר של מליון ומאתיים אלף זבחי‬
‫‪13‬‬
‫פסח‪ .‬מספר זה יש לכפול פי עשרה לפחות‪-‬‬
‫"ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר‬
‫מעשרה בני אדם"‪ .‬המספר המתקבל הופך‬
‫להיות דמיוני‪ .‬האם תחומיה של ירושלים יכלו‬
‫להכיל בתוכם מספר כה גדול של משתתפים‬
‫בסעודת הפסח?‪...‬‬
‫ יוסף בן מתתיהו (שם) מגיע למספר של קרוב‬
‫לשלושה מליונים‪ .‬אף מספר זה מצריך עיון‬
‫מרובה‪.‬‬
‫‪ .2‬במקור שני המצוי במשנה פסחים (פ"ה‪,‬‬
‫מ"ז) נאמר‪" :‬יצתה כת ראשונה ונכנסה כת‬
‫שניה‪ .‬יצתה שניה‪ ,‬נכנסה שלישית‪ ...‬קראו‬
‫‬
‫‬
‫את ההלל‪ .‬אם גמרו ׁשנו (חזרו הלויים לקרות‬
‫את הלל פעם שנייה) ואם שנו ִש ֵׁלּשּו‪ ,‬אף על‬
‫פי שלא ִשׁלשּו מימיהם‪ .‬רבי יהודה אומר‪:‬‬
‫מימיהם של כת שלישית לא הגיעו ל"אהבתי‬
‫ׁעמה ֻמעטין"‪( .‬כלומר‬
‫כי‪-‬ישמע ה'‪ ",‬מפני ֶש ָ‬
‫שלא נשארו לכת שלישית אלא מועטים‬
‫בלבד)‪.‬‬
‫מקור זה מצמצם משמעותית את הנאמר‬
‫במקור הקודם לו‪ .‬לא נוכל אפוא לנקוט‬
‫במספר מדויק‪ .‬רק באומד ניתן לחשוב על‬
‫כמה וכמה רבבות של החוגגים בפסח‪.‬‬
‫(ש' ספראי‪ ,‬עמ' ‪.)74‬‬
‫פסח כשר ושמח לעם ישראל שבארץ‪-‬‬
‫ישראל ולעם ישראל שבתפוצות‪.‬‬
‫מפת עולי הרגל בימי הבית השני‬
‫מ' אבי‪-‬יונה‪ ,‬בהשתתפות ש' ספראי‪ ,‬אטלס כרטא לתקופת בית שני המשנה והתלמוד‪ ,‬עמ' ‪.61‬‬
‫‪14‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫למען תספר‪ :‬זיכרון וסמליות בליל הסדר‬
‫גב' לורי נוביק‪ ,‬יועצת הלכה‪ ,‬בית כנסת המרכזי גבעת הדקל‬
‫בתחילת פרשת בא מגלה לנו הקב"ה את מטרותיו‬
‫ֹאמר ה' ֶאל‪-‬מ ֶֹׁשה‬
‫בהכבדת לב פרעה ולב עבדיו‪ :‬וַ ּי ֶ‬
‫ת‪-‬לב‬
‫ת‪-‬לּבֹו וְ ֶא ֵ‬
‫י‪-‬אנִ י ִהכְ ַּב ְד ִּתי ֶא ִ‬
‫ל‪ּ-‬פ ְרעֹה ּכִ ֲ‬
‫ּבֹא ֶא ַ‬
‫ֲע ָב ָדיו לְ ַמ ַען ִׁש ִתי אֹת ַֹתי ֵא ֶּלה ְּב ִק ְרּבֹו‪ּ :‬ולְ ַמ ַען ְּת ַס ֵּפר‬
‫ן‪ּ-‬בנְ ָך ֵאת ֲא ֶׁשר ִה ְת ַע ַּל ְל ִּתי ְּב ִמ ְצ ַריִ ם‬
‫ְּב ָאזְ נֵ י ִבנְ ָך ֶּוב ִ‬
‫י‪-‬אנִ י ה'‪.‬‬
‫ר‪ׂ-‬ש ְמ ִּתי ָבם וִ ַיד ְע ֶּתם ּכִ ֲ‬
‫וְ ֶאת‪-‬אֹת ַֹתי ֲא ֶׁש ַ‬
‫ה' ממשיך להכות את מצרים כדי שנוכל לספר‬
‫על המכות ולהכיר לבנינו את גדולתו מתוך גדולת‬
‫מעשיו‪ .‬מדרש ילקוט שמעוני הרחיב את הרעיון‬
‫הזה מהכבדת הלב לכל תהליך הגאולה‪" .‬אמר‬
‫רבי אלעזר‪ :‬אמר להם משה 'לא במעשיכם אתם‬
‫נגאלין‪ ,‬אלא למען תספר באזני בנך'"‪ .‬הגאולה‬
‫כולה התרחשה למען הסיפור שיספרו דורי‬
‫דורות על אודותיה! כאמור‪ ,‬באמצעות סיפור‬
‫מדור לדור אמורים אנחנו ללמוד לדעת את ה'‪,‬‬
‫כפי שכתוב‪",‬וידעתם כי אני ה'"‪.‬‬
‫האם באמת אפשר להשיג דעת ה' דרך סיפור‬
‫יציאת מצרים? אין ספק שהאותות והמופתים‬
‫השרישו הכרת הגואל בלב יוצאי מצרים‪ .‬מה‬
‫לגבינו? אמנם כפי שסמל אינו זהה למסומל‪,‬‬
‫סיפור מאורע אינו זהה לחוויית אותו מאורע‪.‬‬
‫המספר עומד במרחק מסיפורו והוגה‪ ,‬מייצר‬
‫ממנו משמעות ומפרשו‪ .‬החווה נמצא שקוע‬
‫בתוך המתרחש וחי אותו‪ .‬ברם כשמעלים זיכרון‪,‬‬
‫תהודת חוויה משתלבת עם הבנתה‪ .‬בפסח אנחנו‬
‫מגשרים בין סיפור וחוויה על ידי העלאת סיפור‬
‫יציאת מצרים כזיכרון אישי‪ .‬כך מפנימים את‬
‫משמעותו‪ ,‬כדי שנדע את ה'‪)1( .‬‬
‫אפילו במשך המאורעות עצמם‪ ,‬משה אמר לעם‪:‬‬
‫"זכור את‪-‬היום הזה אשר יצאתם ממצרים"‪ .‬לכמה‬
‫דעות‪ ,‬פסוק זה הוא אחד המקורות המובהקים‬
‫למצוות סיפור יציאת מצרים‪ .‬גם כיום מדקלמים‬
‫בליל הסדר "בכל דור ודור חייב אדם לראות את‬
‫עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"‪ .‬כלומר – עלינו‬
‫להתייחס לסיפור יציאת מצרים כאל זכירה‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫אף על פי שהדרך הטבעית לייצור זיכרון של‬
‫מאורע היא לחוות אותו‪ ,‬ניתן להשתיל זיכרונות‬
‫בלב אדם‪ .‬העיסוק בסמלים בליל הסדר עוזר‬
‫לנו לא רק לבטא זיכרונות מיציאת מצרים אלא‬
‫להשתיל אותם בנו ובבנינו‪ .‬בהקשר של הדרכת‬
‫האב איך לספר לבנו על יציאת מצרים‪ ,‬מעלה‬
‫התורה את המשמעות הסמלית של קרבן פסח‪:‬‬
‫ֹאמרּו ֲא ֵליכֶ ם ְּבנֵ יכֶ ם ָמה ָה ֲעב ָֹדה ַהּזֹאת‬
‫"וְ ָהיָ ה ּכִ י‪-‬י ְ‬
‫ח‪ּ-‬פ ַסח הּוא ַלה' ֲא ֶׁשר ָּפ ַסח ַעל‪-‬‬
‫ָלכֶ ם‪ :‬וַ ֲא ַמ ְר ֶּתם זֶ ַב ֶ‬
‫ת‪-‬מ ְצ ַריִ ם וְ ֶאת‪-‬‬
‫ָּב ֵּתי ְבנֵ י‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִמ ְצ ַריִ ם ְּבנָ גְ ּפֹו ֶא ִ‬
‫ָּב ֵּתינּו ִה ִּציל וַ ּיִ ּקֹד ָה ָעם וַ ּיִ ְׁש ַּת ֲחוו"‪ .‬מעיקרו‪ ,‬קרבן‬
‫פסח אינו רק טקס הקרבה; הוא מהווה דרך לזכור‬
‫את חוויית הגאולה כולה‪.‬‬
‫כהרחבת העניין ההוא‪ ,‬רבן גמליאל חייב דיבור‬
‫גם על משמעותם הסמלית של המצה והמרור‪.‬‬
‫הנה דבריו על השלישייה במשנה פסחים י‪:‬ה‪ ,‬לפי‬
‫הגרסה המופיעה בגמרא‪" :‬פסח‪ ,‬על שום שפסח‬
‫המקום על בתי אבותינו במצרים‪ ...‬מצה על שום‬
‫שנגאלו אבותינו ממצרים‪...‬מרור על שום שמררו‬
‫המצריים את חיי אבותינו במצרים‪ "...‬שלושת‬
‫הסמלים מתאימים לשלושת השלבים העיקריים‬
‫בסיפור יציאת מצרים‪ :‬עבדות מרירה‪ ,‬מופתי‬
‫ה'‪ ,‬והיציאה עצמה‪ .‬הזכרת שלושת הרכיבים‬
‫של סעודת הפסח ומשמעותם הסמלית מגבירה‬
‫את השיח סביב הקרבן המתואר בתורה ויוצרת‬
‫ממנו סיפור שלם‪.‬‬
‫בהגדה מופיעים דברי רבן גמליאל בצורה‬
‫"מ ָצּה זֹו ֶש ָׁאנּו אֹוכְ ִלים‪ָ ...‬מרֹור זֶ ה ֶש ָׁאנּו‬
‫שונה‪ַ :‬‬
‫אֹוכְ ִלים" לדעת הרמב"ם‪ ,‬אף אומרים "פסח‬
‫זה שאנו אוכלין‪ "...‬בשנה שמקריבים בה קרבן‬
‫פסח‪ .‬למעבר מ"מצה" ומ"מרור" ל"מצה זו שאנו‬
‫אוכלים" ול"מרור זה שאנו אוכלים" חשיבות רבה‬
‫לענייננו‪ )2(.‬לאור גרסת ההגדה‪ ,‬פסח מצה ומרור‬
‫אינם מושגים מופשטים המוזכרים מעברה השני‬
‫של ההיסטוריה‪ .‬המשמעות הסמלית שלהם‬
‫עוברת ישירות – מהפסח‪ ,‬המצה והמרור של‬
‫‪15‬‬
‫פסח מצרים לשלישייה המונחת על השולחן‪.‬‬
‫ה' צוונו‪" ,‬וְ ִהּגַ ְד ָּת לְ ִבנְ ָך ַּבּיֹום ַההּוא ֵלאמֹר ַּב ֲעבּור זֶ ה‬
‫אתי ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם"‪ .‬שימוש הפסוק בגוף‬
‫ָע ָׂשה ה' ִלי ְּב ֵצ ִ‬
‫ראשון מבהיר שעלינו לקיים מצוות סיפור יציאת‬
‫מצרים בצורת העלאת זיכרונות אישיים‪ .‬רש"י‬
‫פירש‪" ,‬בעבור שאקיים מצוותיו‪ ,‬כגון פסח מצה‬
‫ומרור הללו"‪ .‬לדעת רש"י‪ ,‬לשון "בעבור" מורה‬
‫לבן שה' הוציא אותי (את האב המגיד) ממצרים‪,‬‬
‫כדי שאני אעבוד אותו‪ .‬מ"זה" לומד רש"י שעל‬
‫המגיד לספר שה' הוציא אותי ממצרים כדי‬
‫לעבוד אותו באמצעות חפצי המצווה הללו‬
‫המונחים לפניי‪.‬‬
‫כמו כן מביאה ההגדה את דרשת המכילתא‪,‬‬
‫הלומד מהפסוק שמצוות סיפור יציאת מצרים‬
‫חלה בצורה ייחודית בליל ט"ו בניסן‪'" :‬בעבור זה'‬
‫– לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מנחים‬
‫לפניך"‪ .‬לפי המדרש‪ ,‬העבודה בפסח מצה ומרור‬
‫בליל ט"ו איננה הסיבה לכך שדווקא אז חלה‬
‫המצווה לספר ביציאת מצרים; המדרש קובע‬
‫שחובת הסיפור חלה באותו לילה בגלל עצם‬
‫נוכחותם של המצה והמרור‪ ,‬המונחים לפנינו‬
‫לקראת העבודה בהם ומאפשרים לנו להגיד‬
‫"בעבור זה"‪ )3( .‬פירוש ההגדה המיוחס לרש"י‬
‫מוסיף "לימד לך הפסוק שאין אתה חייב להגיד‬
‫לבנך עד שתראה לו באצבע‪ ,‬וזה הוא בשעה שיש‬
‫מצה ומרור מונחים לפניך‪ ,‬וזהו בשולחן שאתה‬
‫אומר 'מצה זו' 'מרור זה'‪"...‬‬
‫ומוציא מכיסו כרטיס מקורי ממסעו אל החירות‪.‬‬
‫עכשיו נסה לדמיין אותו אדם עם אותו סיפור‪,‬‬
‫שמוציא בשיאו את כרטיסיית האוטובוס שקנה‬
‫לעצמו אתמול – ואז נוסע‪ .‬אף על פי שהיא איננה‬
‫המקור‪ ,‬הכרטיסייה משכנעת‪ .‬בליל הסדר אנחנו‬
‫דומים לבניו של העבד המספרים את הסיפור‬
‫בקולו ומצביעים בשיאו על הרב קו שלנו‪ ,‬בכוונה‬
‫לנסוע עוד מעט‪ .‬בדרך הזו אנחנו משתכנעים‪.‬‬
‫זיכרונותיו של אבא הופכים לזיכרונותינו‪.‬‬
‫בסיפור יציאת מצרים‪ ,‬הזיכרון נמסר בגוף ראשון‪.‬‬
‫משתילים את הזיכרון בהצבעה על סמלים כאילו‬
‫שהם תיעוד‪ .‬הרב קו שלנו משמעותי ומשכנע‬
‫לא פחות מהכרטיס המקורי‪.‬‬
‫הסמליות בליל הסדר עוברת בדרכים מגוונות‪,‬‬
‫מהמוחשי (לדוג' אכילת מרור) למופשט (לדוג'‬
‫אכילת חסה כמרור כי חס ה')‪ .‬המגוון משקף את‬
‫הטווח בין סיפור לחוויה; את הטווח הזה אנחנו‬
‫צולחים בעזרת הזכירה‪ ,‬שאותה הסמלים השונים‬
‫מקיימים ואף מתעדים‪ .‬ניתן לנסח מחדש את‬
‫מסקנת המדרש שהתחלנו בו‪ :‬הגאולה התרחשה‬
‫למען זכירתה‪ .‬יהי רצון שנזכה לזכור גדולתו ית'‬
‫ובעקבות כך להגדיל דורות מלאים דעה את ה'‪.‬‬
‫באותו רוח‪ ,‬התלמוד (פסחים קטז‪ ):‬מחייב‬
‫הגבהת המרור והמצה כשמדברים עליהם‪ ,‬כדי‬
‫להדגיש חשיבות נוכחותם‪ .‬הסמליות כה חזקה‬
‫שהסוגיה שם מזהירה אותנו לא להגביה את‬
‫הבשר על השולחן כשמזכירים את הפסח‪ ,‬שמא‬
‫נתבלבל בין הסמל (בימינו הזרוע) לבין המסומל‬
‫עצמו (הקרבן)‪.‬‬
‫גם בהיעדר קרבן פסח‪ ,‬נוכחותם של מצה ומרור‬
‫משנה את צורת סיפור יציאת מצרים‪ :‬נסה לדמיין‬
‫עבד משוחרר שאומר "אספר לך‪ ,‬בני‪ ,‬על שעבודי‬
‫ועל שחרורי"‪ .‬בשיאו של הסיפור הוא אומר‪,‬‬
‫"מי שגאל אותי הזהיר אותי לשמור על זה" –‬
‫‪16‬‬
‫(‪ )1‬ר' פחד יצחק‪ :‬פסח‪ ,‬מאמר ע‪.‬‬
‫(‪ )2‬הבדל דומה נמצא ברמב"ם‪ ,‬בין הצגת מצוות‬
‫סיפור יציאת מצרים להצגת ליל הסדר עצמו‪.‬‬
‫(‪ )3‬הש' פסחים סוף קט"ז‪.:‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫מפסח עד עצרת‬
‫הלכות פסח‪ ,‬ספירת העומר וחג השבועות תשע"ה‬
‫ערך‪ :‬הרב שמעון גולן‬
‫כתב האר"י ז"ל שכל מי שנזהר במשהו חמץ בפסח‪,‬‬
‫מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה‪ .‬מדריך הלכתי‬
‫עוסק מעצם טבעו בהלכות ממש ולא בחומרות‬
‫והידורים‪ ,‬וכך נהגנו גם במדריך זה‪ ,‬אולם מנהג‬
‫ישראל להחמיר ולהדר יותר מהרגיל בעניני פסח‬
‫(אחד ההסברים לחגיגות המימונה במוצאי פסח‬
‫הוא שבמהלך ימי החג יש שנמנעים מלהתארח‬
‫ומלאכול בבתי חבריהם ועם סיום החג חשוב לחדש‬
‫את קשרי החברות‪ .) ..‬בדורנו יש הנוטים לזלזל בכל‬
‫מיני מסורות מן העבר‪ ,‬ודומה שבפסח הגישה הזו‬
‫אינה ראויה‪.‬‬
‫נראה את שבעת ימי החג כתקופת מבחן‪ ,‬בה אנו‬
‫נדרשים להתאמץ קצת יותר‪ ,‬להשקיע מעט יותר‬
‫בהקפדה על כשרות מזוננו‪ ,‬ובטוחני שאנו יכולים‬
‫בהחלט לעמוד בכך‪.‬‬
‫נזכה כולנו בקרוב ממש לאכול מן הזבחים ומן‬
‫הפסחים‪ .‬חג כשר ושמח!‬
‫‪ )1‬ההכנות לקראת הפסח‪:‬‬
‫קמחא דפסחא ‪ -‬מעות חיטין‪ :‬מנהג ישראל לתת‬
‫מלבד הצדקה הרגילה‪ ,‬מעות לעניים לצורך רכישת‬
‫מוצרי החג‪.‬‬
‫כל מי שהוא תושב קבוע במקום חייב לתת צדקה‬
‫זו‪ .‬אפשר לתרום כספים למטרה זו בשעת מכירת‬
‫החמץ‪ ,‬באמצעות המועצה הדתית‪ ,‬או באמצעות‬
‫ארגוני חסד שונים‪.‬‬
‫נקיון הבית‪ :‬יש לנקות היטב את כל המקומות בהם‬
‫עלול להימצא חמץ‪ ,‬במיוחד המטבח וחדרי האוכל‪.‬‬
‫בעלי רכב חייבים לנקות היטב את רכבם‪ .‬יש לנקות‬
‫גם את כיסי הבגדים בהם מכניסים חמץ (ממתקים‪,‬‬
‫פיצוחים וכיו"ב)‪ .‬גבאי בתי הכנסת חייבים לדאוג‬
‫לניקוי בית הכנסת‪.‬‬
‫מכירת חמץ‪ :‬איסור חמץ אינו כולל רק את אכילת‬
‫החמץ‪ ,‬אלא גם את השארתו ברשותנו ("בל יראה ובל‬
‫ימצא")‪ .‬כמו כן אסרו חז"ל חמץ של ישראל שעבר‬
‫עליו הפסח‪ .‬לכן ראוי לכל אדם לבער מביתו את כל‬
‫החמץ לפני הפסח‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫בשעת הצורך‪ ,‬כאשר יש הפסד מרובה בביעור‬
‫החמץ מהבית (במיוחד בחנויות ובמפעלים)‬
‫נוהגים למכור את החמץ לגוי‪ .‬למרות שהמכירה‬
‫נעשית כדת וכדין‪ ,‬מומלץ לאנשים פרטיים להימנע‬
‫מהשארת חמץ ממש בבית‪ .‬אין איסור בהשארת‬
‫קטניות בבית גם לאשכנזים הנוהגים שלא לאכלם‬
‫בפסח‪.‬‬
‫מכירת חמץ השנה תתקיים במשרדי המועצה‬
‫הדתית (בשעות שיפורטו)‪ ,‬וכן בבתי הכנסת השונים‬
‫על ידי הגבאים או שלוחים שיתמנו לכך על ידי הרב‪.‬‬
‫המוכרים את החמץ מפרטים בשטר ההרשאה את‬
‫ערכו של החמץ הנשאר בבית וכן את מקום אחסונו‪.‬‬
‫המכירה לגוי נעשית כדת וכדין על ידי המרא דאתרא‬
‫בערב פסח‪.‬‬
‫[על מנת לייעל את המכירה‪ ,‬צרפנו בחוברת זו שטר‬
‫מכירת חמץ‪ ,‬אותו מומלץ למלא מראש ולהגישו‬
‫לידי מי שמונה לכך‪].‬‬
‫חנויות המוכרות חמץ ‪ -‬יקבלו על כך אישור‪ .‬ללא‬
‫אישור אין לקנות חמץ בחנויות לאחר הפסח‪.‬‬
‫בדיקת חמץ‪ :‬אף על פי שמן התורה מקיימים את‬
‫מצות "תשביתו" על ידי ביטול החמץ או ביעורו‬
‫בפועל‪ ,‬תקנו חז"ל גם בדיקה‪ .‬הבדיקה נערכת בליל‬
‫י"ד בניסן בתחילת הלילה (השנה‪ ,‬אור ליום שישי‬
‫בשעה ‪ )19:18‬לאור הנר‪ .‬המתפללים במנין קבוע‬
‫בציבור ‪ -‬יכולים להתפלל ערבית ואחר כך לבדוק‪.‬‬
‫המתפללים בביתם‪ ,‬או בשעה מאוחרת יותר ‪ -‬יבדקו‬
‫תחילה ואחר כך יתפללו‪ .‬חובה לבדוק בכל המקומות‬
‫שמכניסים שם חמץ‪ ,‬כולל המכונית‪ .‬הגבאים ידאגו‬
‫לבדוק בבתי הכנסת‪ .‬לפני הבדיקה מברכים "על‬
‫ביעור חמץ" וכוללים בברכה גם את שריפת החמץ‬
‫למחרת‪ .‬לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ (רק‬
‫החמץ ד"לא חזיתיה")‪ .‬חוזרים ומבטלים את החמץ‬
‫("דחזיתיה ודלא חזיתיה") ביום שישי לאחר שריפתו‪.‬‬
‫אנשים שאינם נמצאים בביתם בליל הבדיקה‪ :‬אם‬
‫עוזבים את הבית פחות משלושים יום קודם הפסח‬
‫ חייבים לבדוק (לאחר ניקוי הבית)‪ ,‬לאור הנר‪ ,‬ללא‬‫ברכה‪ ,‬בלילה לפני צאתם‪ ,‬גם אם לא ישהו בביתם כל‬
‫‪17‬‬
‫ימי הפסח‪ .‬אם עוזבים את הבית יותר משלושים יום‬
‫קודם הפסח ‪ -‬חייבים לבדוק רק אם מתכוננים לחזור‬
‫לביתם במהלך חג הפסח‪ .‬בכל מקרה ‪ -‬יש לבטל את‬
‫החמץ בזמן ביעור החמץ בכל מקום שנמצאים בו‬
‫באותה השעה‪.‬‬
‫אנשים השוהים בפסח בבית מלון‪ :‬חיוב הבדיקה‬
‫בביתם‪ ,‬כמפורט לעיל‪ .‬לגבי חיוב הבדיקה בחדר‬
‫במלון ‪ -‬תלוי בשעת קבלת החדר‪ .‬יש להתייעץ‬
‫עם רב‪ ,‬על כל מקרה בפני עצמו‪ .‬כעיקרון‪ ,‬גם בבתי‬
‫המלון בכשרות מהדרין‪ ,‬הכשרות היא על המטבח‬
‫ולא בהכרח על החדרים‪.‬‬
‫‪ )2‬הכשרת המטבח וכליו‪:‬‬
‫לנוחיות המעיינים‪ ,‬רשימות כלים ומוצרים מופיעים‬
‫בסדר א'‪-‬ב'‪ .‬בכל הכלים שמכשירים אין להשתמש‬
‫‪ 24‬שעות לפני ההכשרה‪.‬‬
‫טוסטר (מצנם)‪ :‬אין להכשיר‪.‬‬
‫כיור‪ :‬יש הבדל בין כיור מנירוסטה לכיור חרס‪ .‬כיור‬
‫מנירוסטה ניתן להכשיר על ידי עירוי מים רותחים‬
‫(אין להשתמש בכיור ‪ 24‬שעות לפני כן במים חמים)‪,‬‬
‫ואילו כיור חרס ‪ -‬לפי הפסיקה האשכנזית אינו ניתן‬
‫להכשרה‪ ,‬לפי הרב עובדיה יוסף ניתן להכשירו על‬
‫ידי עירוי‪ .‬יש לנקות היטב את הכיור‪ ,‬לערות עליו‬
‫מים רותחים ולשים בתוכו במהלך כל ימי הפסח‪,‬‬
‫קערת פלסטיק או לכל הפחות רשת‪ .‬יש לשפוך‬
‫חומר חריף (אקונומיקה או חומצה) במקום יציאת‬
‫המים‪ .‬יש לנקות היטב את המסננת במקום יציאת‬
‫המים‪ ,‬וכן את ה"משולש"‪ ,‬ועדיף להשתמש‬
‫במיוחדים לפסח‪.‬‬
‫כיריים (גז)‪ :‬יש לנקות היטב כל המשטחים‪,‬‬
‫הכפתורים וכו'‪.‬‬
‫מבערים ‪ -‬לנקות היטב את החורים‪ ,‬להפעיל‬
‫למספר דקות או ללבן קלות מסביב‪.‬‬
‫חצובות ‪ -‬יש לנקות היטב‪ ,‬להגעיל או ללבן קלות‬
‫(רצוי להחליף לפסח או לצפות בניר אלומיניום)‪.‬‬
‫משטח (מתחת למבערים) ‪ -‬לערות מים רותחים‬
‫ולצפות בניר אלומיניום‪.‬‬
‫כיריים חשמליות‪ :‬לנקות היטב ולהפעיל בחום‬
‫מקסימלי למשך שעה‪.‬‬
‫כיריים קרמיות‪ :‬יש בענין זה שתי גישות‪ .‬לדעת‬
‫המקילים יש לנקות היטב את כל המשטח‪ ,‬לא‬
‫להשתמש ‪ 24‬שעות לפני ההכשרה ולהפעיל את‬
‫גוף החימום בחום המקסימלי במשך חצי שעה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫המחמירים טוענים שלזכוכית חסינת האש יש דין‬
‫של כלי חרס שאי אפשר להכשירו‪( .‬המעונינים‬
‫יכולים לכסות את גוף החימום בניר אלומיניום (רק‬
‫בזמן הבישול‪ ,‬לזמן קצר יחסית‪ .‬הדבר אינו מומלץ‬
‫על ידי היצרן!)‬
‫בכיריים מסוג "אינדוקציה" שאותן ניתן להפעיל‬
‫רק אם מניחים עליהן סיר‪ ,‬מניחים עליהן סיר ריק‬
‫ובתוכו ניר‪ ,‬ומחממים עד שהניר נחרך‪.‬‬
‫מדיח כלים‪ :‬עדיף לא להכשיר‪ .‬בשעת הצורך יש‬
‫להכשיר על ידי הפעלה בחום מקסימלי‪ ,‬עם חומרי‬
‫ניקוי‪ .‬יש לנקות היטב מחמץ ושומן‪ .‬אם אי אפשר‬
‫לנקות היטב ‪ -‬אין להכשיר‪ .‬את החלקים המתפרקים‬
‫יש להגעיל בנפרד‪.‬‬
‫מיחם (מים חמים לשבת)‪ :‬אם השתמשו בו רק‬
‫למים ‪" -‬הגעלה עצמית"‪ :‬לנקות היטב את ה"אבן"‪,‬‬
‫למלא אותו עד שפתו במים‪ ,‬ולהרתיח עד שיגלשו‬
‫המים‪ .‬יש לפתוח את הברז בשעת הרתיחה על מנת‬
‫ש"יוכשר" גם הברז‪.‬‬
‫לפעמים מניחים על המיחם חמץ (חלות‪ ,‬לחמניות‬
‫וכיו"ב)‪ ,‬במקרה זה הכיסוי טעון ליבון קל‪.‬‬
‫מיקרוגל‪ :‬יש רבנים הממליצים שלא להכשיר‬
‫מיקרוגל לפסח‪ .‬יש מקילים להכשיר באופן הבא‪:‬‬
‫מנקים היטב לפני ההכשרה‪ ,‬מכניסים כלי עם מים‬
‫לתוכו ומחממים בחום מקסימלי למשך רבע שעה‬
‫(עד שיעלו אדים)‪ .‬עם סיום ההכשרה יש לפתוח‬
‫מיד את דלת המכשיר‪ .‬את מגש הזכוכית ("צלחת‬
‫מסתובבת") יש להחליף או לכסות‪ .‬רצוי להכניס‬
‫למיקרוגל בפסח מוצרי מזון מכוסים בלבד‪.‬‬
‫מיקרוגל שהוא גם משחים ‪ -‬דינו כתנור‪.‬‬
‫מעבד מזון‪ :‬את גוף המיקסר (המנוע) יש לנקות‬
‫היטב (בגלל קמח וכל מיני פירורים הנדבקים) ורצוי‬
‫לעטפו בנילון או בניר אלומיניום (לא את פתחי‬
‫האוורור!!)‪ .‬החלקים השונים ‪ -‬רצוי להשתמש‬
‫במיוחדים לפסח (במיוחד אם רגילים גם לרסק לחם‬
‫וכיו"ב)‪ .‬כשאין אפשרות ‪ -‬לפרק עד כמה שניתן‬
‫ולהגעיל חלקי מתכת או פלסטיק‪.‬‬
‫בחלקים המיועדים ללישת בצק ‪ -‬אין להשתמש‬
‫בפסח‪.‬‬
‫אם ברור שלא השתמשו במכשיר לחמץ (כגון‬
‫שריסקו בו ירקות ופירות בלבד) ניתן להסתפק‬
‫בנקיון ובשטיפה‪.‬‬
‫מקרר ‪ /‬מקפיא‪ :‬יש לנקות היטב במים ובחומרי‬
‫ניקוי‪ .‬דרושה הקפדה מיוחדת על ניקוי הגומי מסביב‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫לדלת ועל המסילות של המדפים‪ .‬יש לשים לב‬
‫במיוחד לפירורים הנמצאים בחריצים שבתחתית‬
‫תא ההקפאה!‬
‫יש המקפידים לכסות את המדפים בנילון או בניר‬
‫לאחר הניקוי‪.‬‬
‫פלטה לשבת‪ :‬לכתחילה עדיף להשתמש‬
‫בפלטה מיוחדת לפסח‪ .‬למעונינים להכשיר‪ :‬יש‬
‫לנקות היטב לפני ההכשרה (כולל הרגליות וחוט‬
‫החשמל שנדבקים בו שיירי מאכל!)‪ .‬להכשירה‬
‫על ידי הפעלתה שעתיים בחום המקסימלי‪ .‬לאחר‬
‫ההכשרה רצוי לצפותה בניר אלומיניום‪.‬‬
‫קומקום חשמלי‪ :‬אם השתמשו בו רק לחימום מים ‪-‬‬
‫"הגעלה עצמית" (כמו במיחם)‪ .‬אם הכניסו לתוכו‬
‫חמץ ‪ -‬אין אפשרות להכשירו‪.‬‬
‫שיש‪ :‬אם בשיש יש סדקים ‪ -‬אי אפשר להכשירו‬
‫וחייבים לכסותו כל ימי הפסח‪.‬‬
‫אם השיש שלם ‪ -‬מנקים היטב ומכשירים על ידי‬
‫עירוי מים רותחים‪ .‬נוהגים לכסות השיש אחר‬
‫ההכשרה (אם מכסים ‪ -‬אין צורך בהכשרה על ידי‬
‫אבן מלובנת)‪ .‬אם יש בשפת השיש פלסטיק ‪ -‬יש‬
‫להורידו לפני ההכשרה ולנקותו היטב גם מבפנים‪.‬‬
‫בעיקרון יש להבחין בין שיש "גרניט" (או שיש חברון)‬
‫שהוא שיש טבעי‪ ,‬שדינו ככלי אבן וניתן להכשירו על‬
‫ידי מים רותחים‪ ,‬לבין שיש "קיסר" שהוא מלאכותי‬
‫ועשוי מחיבור של אבנים קטנות‪ ,‬שלדעת חלק'‬
‫מהפוסקים לא ניתן להכשירו בהגעלה‪ ,‬ואותו יש‬
‫לכסות בימי הפסח‪.‬‬
‫תנור אפיה‪ :‬יש מחמירים שלא להכשירו לפסח‪.‬‬
‫למעונינים להכשירו‪ :‬יש לנקות היטב את התנור כדי‬
‫שלא יישאר שום חמץ בעין (אפשר ורצוי להשתמש‬
‫בחומרי ניקוי מיוחדים לתנורים)‪ .‬יש להקפיד‬
‫במיוחד על ניקוי הכפתורים השונים (שחמץ נדבק‬
‫בהם)‪ .‬ההכשרה נעשית על ידי הפעלת התנור (ריק)‬
‫בחום מקסימלי למשך שעתיים‪ .‬תנורים שיש להם‬
‫מערכת ניקוי עצמית ‪ -‬יש להפעילה‪.‬‬
‫ההכשרה אפשרית רק לתנור עצמו ולא לתבניות‬
‫(כולל תבניות פיירקס)‪ ,‬ולכן יש צורך בתבניות‬
‫מיוחדות (אפשר חד פעמיות)‪ .‬לגבי הרשת שבתוך‬
‫התנור – אפשר להכשירה תוך כדי הפעלת התנור‬
‫שצוינה לעיל‪.‬‬
‫מי שרגיל להשתמש בקביעות בתבנית בתוך תבנית‪,‬‬
‫ניתן להכשיר את התבנית ה"חיצונית" על ידי ליבון‬
‫קל‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫בתנור "פירוליטי" המנקה עצמו בחום גבוה מאד‪,‬‬
‫יש מקילים להכשיר גם את התבניות בתוכו‪ ,‬כיוון‬
‫שהפעלתו נחשבת לליבון חמור‪.‬‬
‫‪ )3‬הכשרת כלי בישול וסעודה‪:‬‬
‫גביע ליין‪ :‬אם עשוי ממתכת ‪ -‬הגעלה‪ .‬אם מזכוכית‬
‫ דינו ככלי זכוכית (יפורט לקמן)‪.‬‬‫כלי זכוכית‪ :‬למנהג (רוב) הספרדים ‪ -‬שטיפה‬
‫והדחה‪ .‬למנהג האשכנזים (וכן לדעת ה"בן איש‬
‫חי") ‪ -‬לכתחילה עדיף לא להכשיר (חשש כלי חרס)‪.‬‬
‫בשעת הצורך מכשירים על ידי השריה שלש יממות‬
‫במים‪ ,‬והחלפת המים כל ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫כלי דורלקס ופיירקס‪ :‬לספרדים דינם ככלי‬
‫זכוכית (שטיפה לדעת המקילים לעיל)‪ ,‬ולאשכנזים‬
‫לכתחילה אין להכשיר‪ ,‬ובשעת הצורך הגעלה (רצוי‬
‫להגעיל ‪ 3‬פעמים) ואין לשטוף אחר כך במים קרים‪.‬‬
‫כלי חרס‪ ,‬חרסינה‪ ,‬פורצלן‪ :‬אין להכשיר (מי שיש‬
‫לו כלים ישנים שלא היו בשימוש מספר שנים ורוצה‬
‫להכשירם ‪ -‬יעשה "שאלת חכם")‪.‬‬
‫מחבת‪ :‬אף על פי שיש מתירים להגעיל‪ ,‬נוהגים‬
‫למעשה להכשיר על ידי ליבון (קל)‪ .‬מחבת טפלון‬
‫שמשתמשים בה ללא שמן ‪ -‬אין להכשיר‪.‬‬
‫סירי אמאיל‪ :‬נחלקו הפוסקים אם ניתן להגעילם‪.‬‬
‫לדעת המתירים יש להכשירם כמו סירי מתכת‪ ,‬ורצוי‬
‫להגעילם ג' פעמים‪.‬‬
‫סירי מתכת‪ :‬לנקות היטב ולהגעיל‪ .‬אם יש חלודה‬
‫או "קמטים" יש ללבן מקומות אלו לפני ההגעלה‪.‬‬
‫יש לשטוף במים קרים אחר ההגעלה‪ .‬יש להגעיל גם‬
‫את מכסה הסיר‪ .‬ידיות וחיבורים יש לפרק‪ ,‬לנקות‬
‫היטב ולהגעיל בנפרד‪.‬‬
‫סכו"מ (מתכת)‪ :‬אם בנוי מיחידה אחת ‪ -‬הגעלה‪.‬‬
‫אם בנוי משתי יחידות ‪ -‬יש לנקות היטב במקום‬
‫החיבור וללבן ליבון קל‪ .‬אם הקת מעץ או מפלסטיק ‪-‬‬
‫אין אפשרות להכשיר‪.‬‬
‫פלסטיק (קשיח)‪ :‬לפי רוב הפוסקים ניתן להגעיל‪,‬‬
‫ורצוי להגעילם ג' פעמים‪.‬‬
‫תבניות אפיה‪ :‬אין אפשרות להכשיר (כולל תבניות‬
‫פיירקס)‪ ,‬אלא אם כן משתמשים בתבנית בתוך‬
‫תבנית‪ ,‬שאז ניתן להכשיר את התבנית ה"חיצונית"‬
‫בליבון קל‪..‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ )4‬הנחיות כלליות נוספות להכשרת המטבח‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫כלים שאין משתמשים בהם בפסח ‪ -‬מנקים היטב‬
‫לפני פסח ומניחים במקום מוצנע כדי שלא יבואו‬
‫להשתמש בהם בטעות‪.‬‬
‫במטבח מצויים בדרך כלל מכשירים חשמליים‬
‫שאינם משמשים לבישול (כגון רדיו)‪ .‬יש‬
‫לנקותם היטב כי בגלל העבודה במטבח עלול‬
‫חמץ להידבק בהם‪ .‬לכן יש לנקות היטב גם את‬
‫הכבלים (החוטים) של המכשירים השונים‪.‬‬
‫כסאות ושולחנות יש לנקות היטב (במיוחד בכל‬
‫מיני פינות וחיבורים)‪ .‬את השולחן יש לכסות‬
‫במפה (מיוחדת לפסח או שכובסה בהרתחה!)‪.‬‬
‫אם אין מפה כזו ‪ -‬יש לכסות השולחן אן המפה‬
‫בנילון‪.‬‬
‫רצוי לא להשתמש בפסח בדברים הנמצאים כל‬
‫השנה על השולחן בזמן הארוחות (כגון ברכונים)‪.‬‬
‫מכשירים שונים שיש להם "פילטר" (מכונת‬
‫כביסה‪ ,‬מדיח כלים וכיו"ב) ‪ -‬יש לנקות היטב‪.‬‬
‫לזכור לנקות היטב את שואב האבק ולהחליף‬
‫את השקית לפני זמן ביעור החמץ‪.‬‬
‫נשים העונדות טבעות בזמן עבודות עם בצק‬
‫וכו' ‪ -‬מומלץ לא לענדן בפסח‪.‬‬
‫‪ )5‬מוצרי מזון כשרים לפסח‪:‬‬
‫כללי‪ :‬יש להקפיד על חותמת "כשר לפסח" על‬
‫כל מוצר הנרכש לחג‪ .‬אין לסמוך על מדבקות‬
‫המודבקות על האריזה‪ ,‬וכן יש לבדוק מיהו נותן‬
‫ההכשר‪ .‬רצוי מאד לבדוק את רשימת המרכיבים‬
‫כדי להימנע מבעיות (קטניות למשל ‪ -‬לא תמיד‬
‫מצוין אם ההכשר הוא רק לאוכלי קטניות או לא)‪.‬‬
‫מוצרי מזון שהם חמץ גמור‪ :‬אבקת פלאפל‪ ,‬אבקת‬
‫מרק‪ ,‬אטריות‪ ,‬בוטנים מצופים‪ ,‬בצק‪ ,‬ביסקויטים‪,‬‬
‫בורגול‪ ,‬בירה לבנה ושחורה‪ ,‬ביסלי‪ ,‬בלינצ'ס‪ ,‬בשר‬
‫צמחי לסוגיו‪ ,‬גביעי גלידה‪ ,‬גריסים‪ ,‬גרנולה‪ ,‬דגני‬
‫בוקר‪ ,‬דייסות למבוגרים ולתינוקות (סולת‪ ,‬קוואקר)‪,‬‬
‫דגים או בשר עם פירורי לחם (שניצל או קציצות)‪,‬‬
‫ופלים‪ ,‬ויסקי‪ ,‬חיטה‪ ,‬חיטה תפוחה‪ ,‬מקרונים‪,‬‬
‫נקניק ונקניקיות‪ ,‬סובין‪ ,‬סוכר ענבים (תוצרת חוץ‬
‫מיוצר בדרך כלל מחיטה!)‪ ,‬סולת‪ ,‬סורביטול‪ ,‬עמילן‬
‫דגן‪ ,‬עוגות ועוגיות‪ ,‬פסטה‪ ,‬פיצה‪ ,‬צנימים‪ ,‬צ'יקו‬
‫(תחליף קפה)‪ ,‬פתיתים‪ ,‬קרקרים‪ ,‬שקדי מרק‪ ,‬תאנים‬
‫מיובשות‪ ,‬תה נמס‪ ,‬תמציות שונות‪.‬‬
‫לגבי תחליף קפה (צ'יקו וכדומה)‪ :‬המרכיב העיקרי‬
‫‪20‬‬
‫הוא עולש (ציקוריה) שאינו חמץ‪ ,‬אולם פעמים רבות‬
‫הוא מכיל גם דגנים‪ ,‬ואז הוא חמץ גמור‪.‬‬
‫קטניות‪ :‬האשכנזים (וחלק מעדות המזרח) אינם‬
‫משתמשים בקטניות בפסח‪ .‬רובם גם אוסרים את‬
‫המוצרים המופקים מקטניות (שמן‪ ,‬לציטין)‪ ,‬אולם‬
‫התירו קטניות לילדים קטנים ולחולים (אף שאין‬
‫בהם סכנה)‪.‬‬
‫רוב עדות המזרח אינם נוהגים איסור בקטניות‪ ,‬אך‬
‫המשתמש בהם בפסח חייב לבררם ולנקותם היטב‬
‫לפני החג‪ .‬יש להיזהר מאכילת "פיצוחים" שנוהגים‬
‫לקלות אותם עם קמח‪.‬‬
‫באיסור קטניות נכללים‪ :‬אורז (שיש מחמירים בו‬
‫יותר משאר קטניות)‪ ,‬אפונה‪ ,‬גלוקוזה‪ ,‬חמניות‪,‬‬
‫חומוס‪ ,‬חילבה‪ ,‬כמון‪ ,‬שעועית‪ ,‬חרדל (הגרגרים)‪,‬‬
‫סויה‪ ,‬עדשים‪ ,‬פול‪ ,‬פופקורן‪ ,‬קורנפלור‪ ,‬קימל‪,‬‬
‫שומשום‪ ,‬תירס‪.‬‬
‫המנהג המקובל בין האשכנזים להחמיר בקטניות‬
‫בין יבשים ובין טריים (ירוקים)‪.‬‬
‫שמנים שאין בהם שום חשש קטניות הם‪ :‬שמן זית‪,‬‬
‫שמן דקלים (יש גם מרגרינה המיוצרת ממנו)‪ ,‬שמן‬
‫אגוזים‪ ,‬שמן שקדים‪ .‬רוב הפוסקים מתירים גם שמן‬
‫כותנה‪ .‬לגבי שמן סויה ושמן קנולה (ליפתית) רוב‬
‫הפוסקים מחמירים‪ ,‬אולם יש מי שמיקל‪.‬‬
‫מוצרים שיש בהם חשש קטניות‪ :‬אבקות מרק‬
‫(גם הכשרים לפסח)‪ ,‬במבה‪ ,‬בשר מעובד או טחון‬
‫בתוספת חלבון מן הצומח‪ ,‬חלב צמחי‪ ,‬חמאת‬
‫בוטנים‪ ,‬חמאת קקאו‪ ,‬מילקי‪ ,‬מיונז‪ ,‬מרגרינה‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫פודינג‪ ,‬פרילי‪ ,‬קצפת פרווה‪ ,‬קקאו‪ ,‬שוקולד‪ ,‬שמן‪.‬‬
‫ישנם מוצרים רבים מרשימה זו המיוצרים ללא חשש‬
‫קטניות‪ .‬יש לבדוק כל מוצר לגופו‪( .‬בחנויות באפרת‬
‫יש בדרך כלל שילוט מתאים)‪.‬‬
‫מותר למי שנוהג איסור בקטניות‪ ,‬לאכול אצל מי‬
‫שנוהג היתר ולהשתמש בכליו‪ ,‬אולם לא לאכול‬
‫קטניות ממש‪.‬‬
‫מצה עשירה‪ :‬מצה עשירה עשויה מקמח (כשר‬
‫לפסח) שלשים אותו במי פירות (יין‪ ,‬מיצים טבעיים‪,‬‬
‫ביצים) ללא תערובת מים‪ .‬הספרדים נוהגים לאכלה‬
‫בפסח (על פי פסק השולחן ערוך‪ ,‬אולם הרב אליהו‬
‫החמיר‪ ).‬והאשכנזים נוהגים שלא לאכלה (על פי‬
‫הרמ"א)‪ ,‬פרט לזקנים או לחולים‪ ,‬אולם לדעת‬
‫פוסקים רבים (משנה ברורה‪ ,‬ר' משה פיינשטין) זהו‬
‫רק כאשר המצה העשירה נאפתה באותם הידורים‬
‫כמו מצה רגילה! גם לילדים קטנים ניתן לתת מצה‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫עשירה‪ .‬חשוב לציין‪ :‬לעיתים יש על עוגיות מצה‬
‫עשירה הכשר כללי לפסח אולם כאמור זהו רק‬
‫לספרדים ולא לאשכנזים!‬
‫"עוגות" העשויות מקמח מצה עם מי פירות ‪ -‬אינם‬
‫בכלל מצה עשירה‪ ,‬ומותר לאכלם בפסח (פרט‬
‫לנוהגים איסור באכילת "מצה שרויה")‪.‬‬
‫מוצרי מזון "נייטראליים"‪ :‬לכאורה במצרכים‬
‫"טבעיים" כגון בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב וכיו"ב‪ ,‬לא‬
‫אמורה להיות בעיה‪ ,‬ואף על פי כן –‬
‫בשר מוכשר צריך השגחה בשל מלח ההכשרה‪ .‬בשר‬
‫טחון‪/‬מעובד צריך השגחה בשל החומרים המוספים‬
‫בו (יש עם תוספת חלבון שהוא קטניות!)‪.‬‬
‫דגים‪ :‬לשטוף לפני השימוש‪ .‬דגים טחונים‪ /‬מעובדים‬
‫טעונים השגחה‪.‬‬
‫ביצים‪ :‬עקרונית אין חששות‪ .‬בשנים קודמות היתה‬
‫בעיה לגבי החותמות על הביצים‪ ,‬אולם בעיה זו‬
‫נפתרה‪.‬‬
‫חלב‪ :‬לפי פוסקים מסוימים יש בעיה בחלב פרות‬
‫שאכלו חמץ‪ .‬לכן יש השגחה על הרפתות שפרות‬
‫לא תאכלנה חמץ תקופה ארוכה לפני פסח‪ ,‬ועדיין‬
‫יש כאלו המקפידים להשתמש רק בתוצרת חלב‬
‫שהוכנה בערב פסח‪ .‬מוצרי חלב "מעובדים" (גבינות‪,‬‬
‫מעדנים וכיו"ב) טעונים השגחה‪ .‬חלק מהמוצרים‬
‫מכילים קטניות‪ .‬שימו לב‪ :‬ישנם מוצרי חלב שהם‬
‫בכשרות "מהדרין" לכל השנה אולם לא לפסח!!‬
‫קינואה‪ :‬ברור שאין הוא ממיני הדגן (גם מבחינה‬
‫בוטנית‪ ,‬וגם מכיון שאין הוא מכיל גלוטן הוא אינו‬
‫"מחמיץ")‪ .‬השאלה ההלכתית הרלוונטית היא האם‬
‫יש לו דין "קטניות"‪ .‬נראה לי שמעיקר הדין אין לו‪,‬‬
‫משתי סיבות‪ :‬א) מבחינה בוטנית (שייך למשפחת‬
‫הסלקיים) ומבחינת צורת גידולו (גרעינים על‬
‫שיח)‪ .‬ב) על פי העיקרון שנקבע על ידי הרב משה‬
‫פיינשטיין (שו"ת אגרות משה‪ ,‬או"ח ח"ג סימן סג)‪:‬‬
‫"אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאיסור‪ ...‬לא‬
‫נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר המינים שלא‬
‫הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז"‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לספרדים המתירים קטניות ודאי מותר‪ ,‬וגם‬
‫לאשכנזים יש בסיס רחב להקל‪ .‬מי שקונה קינואה‬
‫בתפזורת חייב לברור היטב (כמו שבוררים אורז)‪.‬‬
‫‪ )6‬תמרוקים וחומרי ניקוי‪:‬‬
‫חלק מהתמרוקים וחומרי ניקוי (במיוחד המיובאים‬
‫מחו"ל) עלולים להכיל אלכוהול המופק מדגנים‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫שהוא חמץ‪ .‬אמנם‪ ,‬חמץ זה "נפסל מאכילת כלב"‬
‫עוד לפני זמן איסור חמץ‪ ,‬ולכן פוסקים רבים מתירים‬
‫את השימוש בחומרים אלו‪ .‬אולם ישנם פוסקים‬
‫האוסרים להשתמש בפסח בחומרי ניקוי לכלים‬
‫(שעלולים להתערב במאכל) או בכאלו המיועדים‬
‫לסיכת הגוף (סיכה=שתיה) או במשחת שיניים שיש‬
‫לה טעם טוב ומכניסים אותה לפה ללא הכשר‪ .‬בשוק‬
‫מצוי מגוון רב של תכשירים כשרים לפסח‪ ,‬ואין‬
‫שום בעיה להשתמש בהם‪ .‬חומרי ניקוי כלליים‪,‬‬
‫אבקות כביסה‪ ,‬משחת נעליים וכיו"ב ‪ -‬אינם צריכים‬
‫הכשר לפסח‪.‬‬
‫‪ )7‬תרופות‪:‬‬
‫תרופות מסוימות עלולות להכיל מרכיבים שהם‬
‫חמץ‪ ,‬ועל כן צריך לנהוג כדלקמן‪:‬‬
‫חולה שיש בו סכנה ‪ -‬יכול ליטול כל תרופה הניתנת‬
‫לו על ידי הרופא‪.‬‬
‫חולה שאין בו סכנה ‪ -‬אין שום בעיה להשתמש‬
‫בזריקות‪ ,‬פתילות (נרות)‪ ,‬טיפות אזניים ועיניים‪,‬‬
‫משחות חיצוניות‪ ,‬מדבקות לעור‪ ,‬יוד‪ .‬לרוב הפוסקים‬
‫אין גם בעיה בשימוש בכדורים או סירופים מרים‪.‬‬
‫הבעיה קיימת בכדורי מציצה או סירופים שיש בהם‬
‫הנאה‪ .‬במקרה של צורך בתרופות אלו ‪ -‬יש לבקש‬
‫מהרופא או הרוקח תרופה המופיעה ברשימת‬
‫התרופות הכשרות לפסח‪.‬‬
‫ה"צורכים" ויטמנים ותוספי מזון ‪ -‬יתייעצו עם רופא‬
‫ועם רב עד כמה הענין נחוץ‪.‬‬
‫‪ )8‬דיני ערב פסח‬
‫תפילת שחרית‪:‬‬
‫פרט ל"תחנון" שאין אומרים החל מראש חדש‬
‫ניסן‪ ,‬אין אומרים גם "למנצח"‪ .‬לגבי אמירת "מזמור‬
‫לתודה"‪ :‬מנהג האשכנזים שלא לאמרו‪ ,‬והספרדים‬
‫נוהגים לומר‪.‬‬
‫תענית בכורות‪/‬סיום מסכת‪:‬‬
‫כֹורים לצום בערב פסח‪ ,‬בין בכור מאב‬
‫‪ .1‬מנהג ַה ְּב ִ‬
‫ובין בכור מאם‪ .‬לגבי בנות בכורות נחלקו הדעות‪,‬‬
‫והמנהג המקובל שאינן מתענות‪.‬‬
‫‪ .2‬המנהג המקובל הוא שהבכורים משתתפים‬
‫בסעודת מצוה של סיום מסכת ועל ידי כך‬
‫נפטרים מן הצום‪.‬‬
‫‪ .3‬הרמ"א פוסק שאב שאינו בכור מתענה עבור בנו‬
‫הבכור עד שיגדל הבן‪ .‬ואם גם האב בכור ‪ -‬יש‬
‫‪21‬‬
‫אומרים שהאם מתענה‪ ,‬ויש אומרים שהאב‬
‫מתענה עבור עצמו וגם עבור בנו‪.‬‬
‫אכילת חמץ ומצה‪:‬‬
‫‪ .1‬תקנת חכמים היא שלא לאכול מצה (שיוצאים‬
‫בה ידי חובה בליל הסדר) בערב פסח מעלות‬
‫השחר‪ ,‬וכתב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פרק‬
‫ו הלכה יב)‪" :‬ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין‬
‫אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו"‪.‬‬
‫‪ .2‬יש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חדש ניסן‪,‬‬
‫ויש המקדימים שלושים יום לפני פסח‪.‬‬
‫‪ .3‬לילדים קטנים שאינם מבינים את סיפור יציאת‬
‫מצרים מותר לאכול מצות בערב פסח‪.‬‬
‫‪ .4‬לגבי עוגות (אפויות!) העשויות מקמח מצה ‪-‬‬
‫לדעת הרמ"א (סימן תעא סעיף ב) נראה שאסור‪,‬‬
‫ויש מקילים (מובא ב"שער הציון" שם‪ ,‬שאם‬
‫לא נשארה בעינה צורת המצה ‪ -‬מותר לאכול)‪.‬‬
‫תבשילים העשויים מקמח מצה (כגון "קניידלך")‬
‫מותר לאכלם לרוב הדעות‪ ,‬והגר"א מחמיר‪.‬‬
‫‪ .5‬עוגה האפויה מקמח תפוחי אדמה מותר לאכלה‬
‫וברכתה‪" :‬שהכל נהיה בדברו"‪.‬‬
‫‪ .6‬חמץ בערב פסח אסור באכילה ובהנאה מן‬
‫התורה מחצות היום ואילך‪ ,‬ומדרבנן איסור‬
‫האכילה מתחיל מסוף השעה הרביעית‪ ,‬ובהנאה‬
‫מסוף השעה החמישית‪.‬‬
‫לוח הזמנים השנה‪:‬‬
‫סוף זמ ן סוף זמן‬
‫‬
‫אכיל ה הביעור‬
‫‬
‫ (איסור הנאה)‬
‫‪11:24‬‬
‫לשיטת "מגן אברהם"‪10:05 :‬‬
‫‪11:39‬‬
‫‪10:36‬‬
‫לשיטת הגר"א ‪:‬‬
‫‪10:53‬‬
‫לספרדים ("מעשה נסים") ‪09:40 :‬‬
‫‪11:06‬‬
‫לספרדים (הרב עובדיה) ‪09:54 :‬‬
‫[ברוב הלוחות מופיעים הזמנים לפי שיטת ה"מגן‬
‫אברהם"‪ ,‬כנראה בגלל חומרת איסור חמץ‪ ,‬למרות‬
‫שאיסור החמץ בערב פסח (לפני שעה ששית) הוא‪,‬‬
‫לכל הדעות‪ ,‬מדרבנן‪].‬‬
‫‪ .7‬מתחילת השעה העשירית (בשעה ‪" ,)15:50‬אסור‬
‫לאכול פת כדי שיאכל מצה לתיאבון‪ ,‬אבל אוכל‬
‫מעט פירות או ירקות אבל לא ימלא כרסו מהם"‪.‬‬
‫‪ .8‬באיזו "פת" מדובר (שהרי מצה אסורה באכילה‬
‫כל היום‪ ,‬וחמץ אסור מהשעה הרביעית)? הכוונה‬
‫היא למצה מבושלת או למצה עשירה‪[ .‬לפי מנהג‬
‫האשכנזים אין לאכול מצה עשירה מסוף השעה‬
‫‪22‬‬
‫הרביעית (פרט לחולים וקטנים)]‪.‬‬
‫עשיית מלאכה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫איסור מלאכה בערב פסח לפני חצות היום תלוי‬
‫במנהג המקום‪ ,‬ולאחר חצות היום אסור מדינא‪.‬‬
‫למעשה רבים מקילים לעשות בבית מלאכות‬
‫שהן לצורך המועד או שהן נעשות ללא תמורה‬
‫כספית (בחינם)‪ .‬כמו כן מלאכות המותרות בחול‬
‫המועד מותרות גם בערב פסח‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬את רוב המלאכות כדאי להקדים ולסיים‬
‫עד ערב פסח‪ .‬עדיפות שניה היא בערב פסח עד‬
‫חצות היום‪ ,‬ורק את ההכרחי מותר לעשות גם‬
‫אחר חצות (לדוגמא‪ :‬עבודות בגינה‪ ,‬תספורת‬
‫וכיו"ב רצוי להקדים)‪.‬‬
‫בגלל שליל הסדר השנה הוא בליל שבת‪ ,‬יש‬
‫להקדים ולהכין את מי המלח (להטבלה) ולמזוג‬
‫יין לחרוסת‪ ,‬לפני כניסת השבת‪/‬החג‪.‬‬
‫עצה טובה‪ :‬כדאי מאד להשאיר זמן בערב פסח‬
‫למנוחה‪ ,‬על מנת לא להתמוטט בסדר‪..‬‬
‫‪ )9‬דיני ליל הסדר‬
‫(ערוכים לפי סימני ה"סדר")‬
‫‬
‫‬
‫קדש‪:‬‬
‫א‪ .‬ב"קדש" מקיימים שתי מצוות‪ִ :‬מ ְצוַ ת קידוש כמו‬
‫ומ ְצוַ ת שתיית כוס ראשונה‬
‫בכל מועדי השנה‪ִ ,‬‬
‫מארבע הכוסות‪ .‬לכן‪ ,‬לא יוצאים בשתיית היין‬
‫המק ֵּדש‪ ,‬אלא חייב כל אחד (גם נשים חייבות‬
‫של ַ‬
‫בארבע כוסות) לשתות מכוסו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקידוש זה‪ ,‬וכן לשתיית שאר שלוש הכוסות‪,‬‬
‫רצוי להשתמש ביין אדום‪ ,‬אלא אם כן היין הלבן‬
‫משובח יותר‪ .‬רוב הפוסקים מתירים שתיית מיץ‬
‫ענבים‪ ,‬אולם יש הסוברים שעדיף "יין משמח"‪,‬‬
‫היינו שיש בו מרכיב אלכוהולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכוס צריכה להכיל "רביעית" (לגבי ה"שיעורים"‬
‫בכלל‪ ,‬וביניהם שיעור "רביעית"‪ ,‬קיימת מחלוקת‬
‫עקרונית בין הפוסקים‪ .‬שיטת הרב חיים‬
‫נאה‪ ,‬שעל פיה פוסקים כל הספרדים‪ ,‬וחלק‬
‫מהאשכנזים‪ ,‬וכך היה המנהג המקובל בירושלים‪,‬‬
‫ששיעור רביעית הוא ‪ 86‬סמ"ק‪ ,‬ואילו שיטת‬
‫ה"חזון איש" היא שהשיעור הוא ‪ 150‬סמ"ק‪.‬‬
‫ה"משנה ברורה" (סימן תפ"ו סק"א) מכריע‪:‬‬
‫"שיש לחלק בזה לענין שיעורין בין דבר שחיובו‬
‫מן התורה לדבר שחיובו מדרבנן‪ ,‬כגון מרור בזמן‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הזה ואפיקומן וכוסות"‪ .‬לפי זה יש בהחלט מקום‬
‫להקל בשיעור הכוס‪ ,‬בפרט אם מקפידים לשתות‬
‫יין)‪.‬‬
‫עדיף לשתות את כל הכמות‪ ,‬ובדיעבד יוצאים‬
‫ב"רוב רביעית" (מלוא לוגמיו)‪.‬‬
‫כוס זו‪ ,‬וכן שאר הכוסות‪ ,‬חייבים לשתות בהסיבה‬
‫לצד שמאל‪ .‬בן אצל אביו חייב להסב‪ ,‬ותלמיד‬
‫לפני רבו אינו צריך להסב‪ ,‬אלא אם קיבל רשות‬
‫מרבו‪.‬‬
‫לגבי הסיבת נשים יש מנהגים שונים‪ .‬ב"שולחן‬
‫ערוך" (סימן תעב סעיף ד) הדברים אינם ברורים‪.‬‬
‫מרן כותב‪" :‬אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם‬
‫כן היא חשובה"‪ ,‬והרמ"א הוסיף‪" :‬וכל הנשים‬
‫שלנו מיקרי חשובות‪ ,‬אך לא נהגו להסב כי סמכו‬
‫על דברי ראבי"ה שכתב שבזמן הזה אין להסב‪".‬‬
‫ב"ילקוט יוסף" כתב שנשים חייבות בהסבה‪ ,‬וכן‬
‫מנהג הספרדים‪ .‬אצל הנשים האשכנזיות יש‬
‫רבות הסומכות על הרמ"א ואינן נוהגות להסב‪.‬‬
‫מי ששתה בלא הסיבה‪ ,‬עקרונית לא יצא ידי‬
‫חובה‪ ,‬ולענין אם צריך לחזור ולשתות בהסיבה‪,‬‬
‫חלוקות הדעות‪ .‬בענין זה קיימות שלש שיטות‪:‬‬
‫(א)שיטת מרן (סימן תעב סעיף ז) שצריכים‬
‫לחזור ולהסב בכל ארבע הכוסות‪.‬‬
‫(ב ) שיטת הרמ"א (שם) שבכוס ראשונה ושניה‬
‫חוזרים ומסיבים‪ ,‬ובכוס שלישית ורביעית‬
‫אין חוזרים בדיעבד‪.‬‬
‫(ג ) שיטת "מגן אברהם" (מובאת במשנה ברורה‬
‫ס"ק כ) שבכוס ראשונה‪ ,‬שלישית ורביעית‬
‫אין חוזרים‪ ,‬ורק בכוס שניה חוזרים‪.‬‬
‫ולמעשה הרוב נוהגים שלא להסב‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשולחן ערוך נפסק‪" :‬ויקח מהכרפס פחות‬
‫מכזית"‪ ,‬אולם יש חולקים (הרמב"ם‪ ,‬וכן נהג‬
‫הגר"א) ומחייבים אכילת כזית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לדעת השולחן ערוך הנ"ל‪ ,‬אין לברך "בורא‬
‫נפשות" אחר אכילת הכרפס‪ ,‬אולם לפי השיטות‬
‫החולקות ‪ -‬יש ספק בענין (לפי הגר"א ‪ -‬מברכים)‪.‬‬
‫יחץ‬
‫א‪ .‬חוצים את המצה האמצעית (לנוהגים לשים‬
‫שלש מצות)‪ ,‬או את המצה התחתונה (לנוהגים‬
‫לשים שתי מצות)‪ ,‬ומטמינים (מכסים במפה)‬
‫חלק אחד לאפיקומן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוהגים שהחלק הגדול יותר הוא הנשמר‬
‫לאפיקומן‪.‬‬
‫מגיד‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ורחץ‬
‫א‪ .‬נוטלים ידיים בלא ברכה לצורך הטיבול הראשון‬
‫(הכרפס)‪ .‬לדעת הגר"א נוטלים בברכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש נוהגים שרק עורך הסדר נוטל ידיו‪ ,‬ויש נוהגים‬
‫שכל המסובים נוטלים ידיהם‪.‬‬
‫כרפס‬
‫א‪ .‬בעיקרון‪ ,‬טובלים ירק שברכתו "בורא פרי‬
‫האדמה" בחומץ או במי מלח‪ ,‬ואוכלים‪ .‬למעשה‬
‫רוב הספרדים נוהגים להשתמש בסלרי (לא‬
‫אמריקאי!) ורוב האשכנזים משתמשים בתפוח‬
‫אדמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נחלקו הפוסקים אם יש להסב באכילת הכרפס‪,‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫על ידי אמירת ההגדה‪ ,‬מקיימים מצות עשה‬
‫"לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו‬
‫במצרים בליל חמשה עשר בניסן"‪.‬‬
‫גם הנשים חייבות במצוה זו‪.‬‬
‫חייבים לומר את כל נוסח ההגדה‪ ,‬ולהסביר את‬
‫האמור למי שאינו מבין (כולל מי שאינו מבין‬
‫עברית‪ ,‬או לילדים קטנים)‪.‬‬
‫אמירת ההגדה מתחילה ב"הא לחמא" (ויש‬
‫נוסחאות שונות)‪ ,‬וב"מה נשתנה"‪ ,‬ומיד אחר‬
‫כך מוזגים כוס שניה (למרות ששותים את היין‬
‫רק בסוף אמירת ההגדה)‪.‬‬
‫בענין שטיפת (הדחת) הגביע לאחר שתיית הכוס‬
‫הראשונה ולפני מזיגת הכוס השניה‪ :‬ה"משנה‬
‫ברורה" (בסימן תעג ס"ק סח) כתב‪" :‬ואין צריך‬
‫שטיפה והדחה שכבר שטפו לקידוש"‪ .‬אולם‬
‫"כף החיים" (סימן תעג סק"א) הביא את דעת‬
‫המהרי"ל והרוקח שכל הכוסות טעונים הדחה‬
‫ושטיפה‪ ,‬וסיים‪" :‬טוב שיהיה לו כלי מלא מים‬
‫סמוך לשולחן כדי לשטוף ולהדיח הכוסות בין‬
‫כוס לכוס‪".‬‬
‫אמירת ההגדה מסתיימת בברכת "גאל ישראל"‪,‬‬
‫שלאחריה שותים את הכוס השניה‪ ,‬בהסבה לצד‬
‫שמאל‪.‬‬
‫האם מברכים "בורא פרי הגפן" על שתיית‬
‫הכוס השניה? דעת מרן בשולחן ערוך (תעד‪,‬‬
‫א')‪" :‬שותה כוס שני ואין מברכין עליו לא ברכה‬
‫‪23‬‬
‫ראשונה ולא ברכה אחרונה"‪ ,‬וכן מנהג הספרדים‪.‬‬
‫אולם דעת רמ"א‪" :‬והמנהג בין אשכנזים לברך‬
‫ברכה ראשונה על כל כוס וכוס"‪.‬‬
‫רחצה‬
‫א‪ .‬נוטלים ידיים בברכה לצורך אכילת המצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נטילה זו חובה על כל המסובים‪.‬‬
‫מוציא‪-‬מצה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מברכים "המוציא" ו"על אכילת מצה" ואוכלים‬
‫(בהסיבה!) מהמצה השמורה שלפניהם; חתיכה‬
‫מהמצה העליונה וחתיכה מהמצה החצויה‪.‬‬
‫לדעת מרן (תעה‪ ,‬א) טובלים המצה במלח‪,‬‬
‫ולדעת הרמ"א אין טובלים‪ .‬לשיטת הרמב"ם‬
‫מטבילים המצה בחרוסת‪.‬‬
‫מהו שיעור האכילה? לשון השולחן ערוך‪" :‬כזית‬
‫מכל אחד" – דהיינו לכתחילה שני זיתים (בדיעבד‪,‬‬
‫כתב ה"משנה ברורה" שיוצאים בכזית אחד)‪.‬‬
‫כאשר ה"קערה" (עם המצות) נמצאת רק לפני‬
‫עורך הסדר‪ ,‬ואין במצות שלפניו "כזית" לכל אחד‬
‫מהמסובים‪ ,‬מחלקים מעט מהמצות שבקערה‪,‬‬
‫ומשלימים (לשיעור שני זיתים) מ"מצה שמורה"‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מהו השיעור המדויק של "כזית"? בשאלה זו ישנן‬
‫שתי בעיות עיקריות‪( :‬א) האם שיעור כזית הוא‬
‫משקל או נפח? (ב) האם לשער במידות הקטנות‬
‫(הרב נאה) או הגדולות (חזון איש)? ולמעשה יש‬
‫ארבע שיטות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטת הרב נאה (משקל)‪ 27 :‬גרם‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטת הרב נאה (נפח)‪ 9 :‬גרם מצת מכונה‪,‬‬
‫‪ 11‬גרם מצת יד‪.‬‬
‫‪ .3‬שיטת החזון איש (נפח)‪ 15-20 :‬גרם‪.‬‬
‫‪ .4‬שיטת המשנה ברורה (נפח)‪ 20 :‬גרם‪.‬‬
‫בהנחה שמצת מכונה שוקלת כ ‪ 30-35‬גרם‪ ,‬הרי‬
‫שבאכילת מצה שלמה‪ ,‬יוצאים לכל הדעות ידי‬
‫חובת שני הזיתים של "מוציא מצה" (בהנחה‬
‫שרק הכזית הראשון הוא מן התורה ויש להחמיר‬
‫בו כשיעור הגדול‪ ,‬והכזית השני הוא מדרבנן)‪.‬‬
‫את השיעור הנ"ל יש לאכול תוך "כדי אכילת‬
‫פרס"‪ .‬השיעור המקובל על רוב הפוסקים הוא‬
‫‪ 4‬דקות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מרור‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫טובלים כזית מרור בחרוסת‪ ,‬ואוכלים ללא‬
‫הסיבה‪.‬‬
‫בשל אכילת הכרפס בתחילת הסדר‪ ,‬אין מברכים‬
‫"בורא פרי האדמה" על אכילת המרור‪ ,‬אולם‬
‫מברכים "אשר קדשנו במצוותיו ִוצּוָּנּו על אכילת‬
‫מרור"‪.‬‬
‫במשנה מוזכרים חמישה מיני מרור‪ ,‬אולם בפועל‬
‫רגילים להשתמש בשניים‪( :‬א)חסה‪ ,‬המזוהה עם‬
‫"חזרת" שבמשנה‪( ,‬ב)"חריין" (הלבן‪ ,‬הקרוי בפי‬
‫העם "חזרת")‪ ,‬המזוהה עם "תמכא" שבמשנה‪.‬‬
‫עדיף להשתמש בחסה!‬
‫מכיוון שמרור בזמן הזה דרבנן‪ ,‬מסתפקים ב ‪18‬‬
‫גרם (כזית "קטן")‪.‬‬
‫כורך‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נוטלים כזית מהמצה השלישית (לנוהגים בשלש‬
‫מצות) וכזית מרור‪ ,‬טובלים בחרוסת‪ ,‬ואוכלים‬
‫ביחד ("סנדוויץ'")‪ ,‬בהסיבה‪.‬‬
‫אין מברכים על אכילה זו‪.‬‬
‫בענין אמירת "זכר למקדש כהלל"‪ ,‬יש נוסחאות‬
‫שונות‪ ,‬וכל אחד ינהג כמנהגו‪.‬‬
‫מכיוון שאכילה זו היא מדרבנן‪ ,‬אפשר להסתפק‬
‫בכזית "קטן"‪.‬‬
‫שולחן עורך‬
‫אוכלים סעודת חג בתיאבון ובשמחה (למי שמסוגל‬
‫לאכול אחרי כל ה"זיתים"‪.) ...‬‬
‫צפון‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לאחר סיום הסעודה‪ ,‬אוכלים בהסיבה כזית‬
‫מהאפיקומן ללא ברכה‪ .‬לדעת המשנה ברורה‬
‫יש לאכול שני זיתים‪.‬‬
‫לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול שום דבר‪,‬‬
‫ולענין שתיה – נחלקו הפוסקים‪.‬‬
‫עם סיום אכילת האפיקומן‪ ,‬מוזגים את הכוס‬
‫השלישית‪.‬‬
‫יש לאכול את האפיקומן לפני חצות הלילה‬
‫(‪.)24:42‬‬
‫ברך‬
‫א‪ .‬מברכים ברכת המזון ולאחריה שותים בהסיבה‬
‫כוס שלישית‪.‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ב‪ .‬לכל הדעות‪ ,‬מברכים "בורא פרי הגפן" על שתיית‬
‫הכוס השלישית‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר שתיית הכוס השלישית‪ ,‬מוזגים מיד כוס‬
‫רביעית‪ ,‬וכוס של אליהו‪.‬‬
‫הלל‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יש לומר הלל (הגדול) בשמחה ובנעימה‪ ,‬על אף‬
‫השעה המאוחרת‪.‬‬
‫בענין הברכה בסוף אמירת ההלל ‪ -‬יש מנהגים‬
‫שונים (המודפסים בהגדות השונות)‪ ,‬וכל אחד‬
‫ינהג כמנהגו‪.‬‬
‫יש מקפידים לומר גם את ההלל לפני חצות‬
‫הלילה‪.‬‬
‫עם סיום ההלל שותים כוס רביעית בהסבה‪ .‬דין‬
‫ברכה ראשונה על כוס זו‪ ,‬כדין הברכה על הכוס‬
‫השניה (מחלוקת ספרדים ואשכנזים)‪ .‬לאחר‬
‫השתיה ‪ -‬מברכים ברכה אחרונה (על הגפן)‪.‬‬
‫יש נוהגים לשתות חמש כוסות בליל הסדר‪,‬‬
‫ולשיטתם שותים כוס רביעית לאחר "יהללוך"‬
‫(בלא שחותמים בברכה)‪ ,‬ואת הכוס החמישית‬
‫לאחר סיום הלל הגדול‪.‬‬
‫נרצה‪:‬‬
‫סיום ה"סדר"‪.‬‬
‫‪ )10‬הלכות חול המועד‬
‫מֹוע ֵדי ה' ֲא ֶׁשר‬
‫"א ֶּלה ֲ‬
‫א‪ .‬מהפסוק (ויקרא כג לז)‪ֵ :‬‬
‫ִּת ְק ְראּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש" לומדת הגמרא‬
‫במסכת חגיגה (דף יח ע"א) שחולו של מועד‬
‫קרוי מקרא קדש‪" :‬רבי עקיבא אומר‪ :‬אינו צריך‬
‫(פסוק מיוחד לאסור מלאכה בחול המועד)‪ .‬הרי‬
‫הוא אומר‪ :‬אלה מועדי ה'‪ .‬במה הכתוב מדבר? אם‬
‫בראשון ‪ -‬הרי כבר נאמר שבתון‪ ,‬אם בשביעי ‪ -‬הרי‬
‫כבר נאמר שבתון‪ .‬הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו‬
‫של מועד‪ ,‬ללמדך שאסור בעשיית מלאכה‪".‬‬
‫ב‪ .‬ההתייחסות לחול המועד כ"מקרא קדש"‬
‫אינה באה לידי ביטוי רק בענין איסור מלאכה‬
‫(שאותו נפרט לקמן)‪ ,‬אלא גם במצוות חיוביות‪,‬‬
‫ובהתנהגות מיוחדת‪ .‬ראוי להקדיש תשומת לב‬
‫מיוחדת לדברי הירושלמי (מועד קטן פרק ב‬
‫הלכה ג)‪" :‬אמר ר' אבא בר ממל אילו היה לי מי‬
‫שימנה עמי התרתי שיהיו עושים מלאכה בחולו‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫של מועד‪ .‬כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של‬
‫מועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ויגעים‬
‫בתורה‪ ,‬והם אוכלים ושותים ופוחזים"‪ .‬מדברים‬
‫חריפים אלו ניתן להסיק שהאווירה הראויה‬
‫לימי חול המועד היא של קדושה ורצינות (כולל‬
‫אכילה ושתיה) ולא של בידור זול והוללות‪.‬‬
‫ג‪ .‬נחלקו הפוסקים אם מצות שמחת יום טוב‬
‫נוהגת בחול המועד כמו בחג עצמו‪ ,‬ועל כל פנים‬
‫"חייב לכבד חול המועד במאכל ובמשתה וכסות‬
‫נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול‪ ,‬ומהרי"ל לבש‬
‫המלבוש של שבת" (לשון המשנה ברורה סימן‬
‫תקל סק"א)‪ .‬בעיניי יפה מאד המראה בשכונות‬
‫החסידיות‪ ,‬שהחסידים הולכים בימי חול המועד‬
‫עם השטריימל כמו בשבת‪ ,‬והדבר נותן צביון של‬
‫חגיגיות לחול המועד‪ ,‬וראוי גם לנו לאמץ המנהג‬
‫ללבוש בגדים חגיגיים‪.‬‬
‫עשיית מלאכה בחול המועד‬
‫א‪ .‬כתב השולחן ערוך (תקל‪ ,‬א)‪" :‬חול המועד אסור‬
‫בקצת מלאכות ומותר בקצתן"‪ ,‬והוסיף הרמ"א‪:‬‬
‫"לפי צורך הענין שהיה לחכמים להתיר"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכיון שאיסור מלאכה בחול המועד נדרש‬
‫(במסכת חגיגה דף יח) מפסוקים שונים‪ ,‬נחלקו‬
‫הראשונים אם האיסור הוא מן התורה (אלא‬
‫שהתורה נתנה רשות לחכמים להתיר מלאכות‬
‫לפי הצורך)‪ ,‬או מדרבנן (והדרשות הן אסמכתא‬
‫בעלמא)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חכמים קבעו חמשה כללים להיתר מלאכה בחול‬
‫המועד‪:‬‬
‫ דבר האבד‪ :‬טיפול בדברים העלולים להתקלקל‬
‫אם לא יטפלו בהם במועד‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬השקיית‬
‫גינות ושטחים חקלאיים שרגילים להשקותם‬
‫ועלולים להתייבש (אבל עבודות חקלאיות‬
‫שיש בהן טירחא מרובה ואין דחיפות לעשותן‬
‫במועד ‪ -‬אין לבצע)‪ ,‬קטיף של פירות וירקות‬
‫העלולים להתקלקל (גם אם לא מתכננים‬
‫לאכלם במועד)‪ ,‬חליבה‪ ,‬טיפול רפואי בבעלי‬
‫חיים‪ ,‬קניית מוצרים שלא יהיו במלאי אחר החג‪,‬‬
‫פועל שיורידו ממשכורתו אם לא יעבוד בחג‪,‬‬
‫תשלום חשבונות שונים כדי למנוע קנס פיגורים‪,‬‬
‫תיקון מנעולים וגדרות‪ ,‬כתיבת דברים העלולים‬
‫להישכח (בכתיבה יש רבים המקילים אם כותבים‬
‫בשינוי כל שהוא)‪ ,‬צילומים של מפגשים או‬
‫טיולים (הזדמנויות שלא תחזורנה אחר החג)‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הערה חשובה‪ :‬יש יחס ראוי בין גודל הטירחה‬
‫וגודל ההפסד; אם ההפסד הוא קטן והטורח‬
‫בעשיית המלאכה הוא מרובה‪ ,‬אין ראוי לעשות‬
‫את המלאכה‪ .‬במקרים גבוליים ובעיתיים ‪ -‬ראוי‬
‫להתייעץ עם רב‪.‬‬
‫דברים שהם צורך המועד‪ :‬הרחבת המושג "אוכל‬
‫נפש" ומכשיריו‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬קצירה‪ ,‬טחינה‪,‬‬
‫הבערת אש‪ ,‬הפרשת תרומות ומעשרות‪ ,‬העברת‬
‫אוכל במכונית‪ ,‬תיקון כלי בישול וכיו"ב (קיימת‬
‫דרגה רחוקה יותר של "מכשירי מכשירין"‪ ,‬כגון‬
‫תיקון סולם כדי להעלות ולהביא אוכל או תיקון‬
‫המכונית; במקרים כגון אלו מותר לעשות רק‬
‫מלאכת הדיוט ולא מעשה אומן)‪ ,‬תיקון מקרר‬
‫ותנור‪ ,‬צורכי רפואה ובריאות‪ ,‬ניקוי הבית (שוטף‬
‫אבל לא טיפול יסודי)‪ ,‬תיקון בגדים הנחוצים‬
‫במועד‪.‬‬
‫פועל שאין לו מה יאכל‪ :‬ההבדל בין היתר זה לבין‬
‫"דבר האבד"‪ ,‬הוא שהיתר זה הוא בגברא‪ ,‬ואילו‬
‫דבר האבד הוא בחפצא ‪ -‬היינו מצבים מסוימים‬
‫בהם מותרת המלאכה‪ .‬ההיתר לפועל שאין לו‬
‫מה לאכול הוא גם לעשות מלאכות האסורות‬
‫בחול המועד‪ .‬רצוי לעשות מלאכות אלו בצינעא‪.‬‬
‫צרכי רבים‪ :‬כל פעולה שהיא לצורך הרבים‪,‬‬
‫ובכלל זה‪ :‬הפעלת השירותים הציבוריים‬
‫(מסחר‪ ,‬בנקאות וכיו"ב)‪ ,‬תיקון מבנים ציבוריים‬
‫כולל ריהוט (ספסלים וכיו"ב)‪ ,‬תיקוני דרכים‪,‬‬
‫עבודות סניטאריות‪ ,‬פינוי אשפה‪ ,‬תיקון מכוניות‬
‫המשמשות את הציבור‪[ .‬נחלקו פוסקי דורנו‬
‫אם מותר להדפיס עתון ("כשר") בחול המועד‪,‬‬
‫ודעת המקילים היא שאם לא יודפס עתון כזה‪,‬‬
‫אנשים שהורגלו לקרוא עתון‪ ,‬יקנו עתונים לא‬
‫ראויים ויושפעו לרעה‪].‬‬
‫מעשה הדיוט‪ :‬עבודות "לא מקצועיות" שמבצע‬
‫אותם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬אדם פרטי ולא בעל מקצוע‪,‬‬
‫ובדרך כלל יש בהם פחות טורח‪.‬‬
‫לסיכום סעיף זה ראוי להזכיר את דברי הגמרא‬
‫במסכת מועד קטן (דף יב ע"א)‪" :‬אמר רב חמא‬
‫בר גוריא אמר רב‪ :‬הלכות מועד כהלכות כותים‬
‫בהלכה‪ .‬למאי הלכתא? אמר רב דניאל בר קטינא‬
‫אמר רב‪ :‬לומר שהן עקורות ואין למדות זו מזו"‪.‬‬
‫קשה להשוות ההלכות זו לזו וללמוד אחת‬
‫מהשניה‪ ,‬אלא יש לברר כל מקרה לגופו‪.‬‬
‫ב"ערוך השולחן" (תקל ד) נפסק‪" :‬ויש לחכם‬
‫‪26‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫לחזק איסור מלאכה אם יש לו כח‪ ,‬והחכם שאסר‬
‫דבר האבד בשביל שהיו פרוצים בכל המלאכות‪,‬‬
‫אין חכם אחר יכול להתיר להם"‪.‬‬
‫גילוח ותספורת בחול המועד‪ :‬למרות שגילוח‬
‫ותספורת נועדו לייפוי הגוף ותיקונו ואמורים‬
‫להיות מותרים בחול המועד (כמו אוכל נפש)‪,‬‬
‫נפסקה ההלכה בשולחן ערוך (תקלא ב)‪" :‬אין‬
‫מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם המועד"‪,‬‬
‫והוסיף המשנה ברורה‪" :‬והוא הדין סיפור הראש"‪.‬‬
‫סיבת האיסור אינה מחמת מלאכה‪ ,‬אלא כפי‬
‫שמפרש המשנה ברורה (סק"ג)‪" :‬כדי שיזדרז‬
‫לגלח קודם המועד‪ ,‬דאם היו מותרים לגלח‬
‫בתוך המועד היו סומכים עצמם לכתחילה על‬
‫זה וייכנסו לרגל כשהם מנוולין"‪ .‬לכן התירו לגלח‬
‫במקרים של אונס (גלוי) שלא יכלו להתגלח לפני‬
‫החג‪ ,‬כגון; מי שנפדה משביו‪ ,‬אסיר משוחרר‪,‬‬
‫מנודה‪ ,‬מי שבא ממדינת הים וכיו"ב‪.‬‬
‫שיטת רבנו תם היא שמי שגילח בערב החג‪,‬‬
‫מותר לו להתגלח בחול המועד‪ ,‬אולם דעה זו‬
‫נדחתה על ידי הפוסקים‪ ,‬ובשולחן ערוך (תקלא‬
‫א) נפסק שגם מי שהתגלח בערב החג אסור‬
‫לגלח במועד‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬הנודע ביהודה פסק בזמנו (בשו"ת‬
‫נודע ביהודה מהדורה קמא ‪ -‬או"ח סימן יג)‪:‬‬
‫"ולכן נראה לפי עניות דעתי שעל כל פנים אם גילח‬
‫בערב הרגל שכבר יש לנו עמוד של ברזל לסמוך על‬
‫רבינו תם‪ .‬ואף שחלקו עליו הפוסקים כולם‪ ,‬מכל‬
‫מקום ע"י פועל שאין לו מה יאכל נלע"ד להתיר‪.‬‬
‫ובפרט למי שהולך ובא אצל השרים ודוכסים ורגיל‬
‫לספר בכל עת שצער גדול הוא לו בגופו לגדל שער‬
‫וגם ללעג ולקלס בעיני השרים‪ .‬שמותר לאיש‬
‫כזה לסמוך על היתר הנ"ל"‪ .‬היתר זה עורר בזמנו‬
‫התנגדות רבה‪ ,‬אולם הנודע ביהודה לא חזר בו‬
‫(ניתן לעיין בתשובותיו במהדורא תניינא סימנים‬
‫צט‪ ,‬ק‪ ,‬קא)‪.‬‬
‫לזמננו פסק ר' משה פיינשטין (שו"ת אגרות משה‬
‫חלק או"ח א סימן קסג)‪" :‬ולכן ברור דבזמננו‪,‬‬
‫במדינתנו‪ ,‬שנוהגין אלו הרגילין בתספורת הזקן‬
‫להסתפר בכל יום‪ ,‬ואף אם ביום אחר יום או אחת‬
‫לשלשה ימים‪ ,‬ליכא שום איסור‪ .‬ואולי גם הנודע‬
‫ביהודה יודה בכזה‪ ,‬דמשמע שם בסוף התשובה‬
‫שרק יחידים היו רגילין להסתפר בכל עת בזמנו‬
‫ובמקומו‪ ..‬אבל מכל מקום איני נוהג להתיר אלא‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫למי שיש לו צורך ביותר או מצטער ביותר‪ ,‬ואם‬
‫אחד ירצה לסמוך על זה גם בשביל היפוי לבד‪ ,‬אין‬
‫למחות בידו כי מעצם הדין הוא מותר‪".‬‬
‫ השאלה עדיין לא יצאה מכלל מחלוקת ובין‬
‫פוסקי זמננו חלוקות הדעות; יש אוסרים ויש‬
‫מתירים‪ .‬אולם ברור שההיתר (שגם עליו יש‬
‫חולקים כאמור) הוא רק למי שמתגלח בכל יום‪,‬‬
‫אבל לא למי שמגדל זקן ורק "משפץ" אותו‬
‫מפעם לפעם‪ ,‬או לכאלו (בעיקר בחורים צעירים)‬
‫המתגלחים רק לכבוד שבת‪.‬‬
‫ה‪ .‬נטילת צפרניים‪ :‬בשאלה זו נחלקו ספרדים‬
‫ואשכנזים‪ .‬דעת הרמב"ם (וכנראה גם הרי"ף‬
‫והרא"ש) שהדבר מותר‪ ,‬וכן פסק מרן בשולחן‬
‫ערוך (תקלב א)‪ .‬אולם הרמ"א הוסיף‪" :‬אבל יש‬
‫מחמירין ואוסרים וכן הוא המנהג להחמיר שלא‬
‫ליטלן"‪ .‬המשנה ברורה (סק"ב) מוסיף שאם‬
‫נטל צפרניו בערב יום טוב‪ ,‬מותר ליטלם בחול‬
‫המועד (כמו שיטת רבנו תם לענין גילוח)‪ ,‬כיון‬
‫שיש הרבה מקילים בענין זה‪.‬‬
‫ו‪ .‬כיבוס וגיהוץ‪ :‬חכמים אסרו כיבוס מאותה סיבה‬
‫שאסרו גילוח‪ ,‬היינו‪ :‬שאדם לא ישאיר בכוונה‬
‫את מלאכת הכיבוס לחול המועד‪ ,‬וממילא‬
‫אותם המקרים המותרים בגילוח מותרים גם‬
‫בכיבוס‪ .‬כמו כן התירו לכבס דברים שמתלכלכים‬
‫במהירות (שאפילו אם יכבסום בערב יום טוב‬
‫יצטרכו לכבסם שוב)‪ ,‬או מי שאין לו אלא בגד‬
‫אחד (חגיגי) וכן בגדי ילדים‪ .‬לדעתי יש להקל גם‬
‫במי שיש לו יותר מבגד אחד אבל דרכו להחליף‬
‫בכל יום (כגון לבנים או חולצות)‪ .‬מדברי הרמ"א‬
‫(תקמא ג) והמשנה ברורה (שם) נראה שמותר‬
‫לגהץ (בבית – מעשה הדיוט) כדרכו‪ ,‬וכן פסק‬
‫הרב עובדיה (ילקוט יוסף ז‪ ,‬עמ' תקיח)‪.‬‬
‫‪ )11‬שביעי של פסח‬
‫א‪ .‬שביעי של פסח (בניגוד לשמיני עצרת) אינו רגל‬
‫בפני עצמו‪ ,‬ולכן אין מברכים "שהחיינו" בהדלקת‬
‫נרות ובקידוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬שביעי של פסח‪ ,‬יחד עם חמשת ימי חול המועד‪,‬‬
‫הם ימי הרגל היחידים שאין גומרים בהם את‬
‫ההלל ("חצי הלל")‪ .‬לגבי הברכה חלוקות הדעות;‬
‫מנהג אשכנזים לברך‪ ,‬ואילו אצל הספרדים‬
‫חלוקות הדעות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לגבי שאר דיני החג; שמחת הרגל‪ ,‬אוכל נפש‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫וכיו"ב ‪ -‬דינו כשאר ימים טובים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקהילות רבות בארץ (במיוחד במקומות‬
‫הסמוכים לים) נוהגים‪ ,‬בליל שביעי של פסח‪,‬‬
‫לומר שירת הים ברוב עם‪ .‬כמו כן נוהגים‪,‬‬
‫בתפילת שחרית‪ ,‬לומר את שירת הים פסוק‬
‫בפסוק‪.‬‬
‫ה‪ .‬מכיון ששביעי של פסח חל השנה ביום שישי‪,‬‬
‫יש לזכור לעשות עירוב תבשילין (ביום חמישי)‬
‫כדי שניתן יהיה להכין חלק מצרכי השבת בחג‪.‬‬
‫ו‪ .‬עירוב תבשילין נעשה על ידי פת (ששיעורה כזית‬
‫לפי מרן וכביצה לפי הרמ"א) ותבשיל (ששיעורו‬
‫כזית)‪ .‬השיעורים הנ"ל תקפים גם אם מרובים‬
‫בני הבית‪ .‬מנהג העולם הוא לעשות זאת על‬
‫ידי מצה וביצה קשה (שיהיו ראויים לאכילה‬
‫בשבת)‪ .‬מומלץ ורצוי לאכול את "הערוב" במהלך‬
‫השבת (לפי המשנה ברורה רצוי להשתמש‬
‫במצה כ"לחם משנה" בסעודות השבת‪ ,‬ולאכלה‬
‫בסעודה שלישית)‪.‬‬
‫ז‪ .‬מי ששכח להכין עירוב תבשילין‪ ,‬יכול בדיעבד‬
‫לסמוך על עירוב הרב (ובלבד שלא יעשה כך‬
‫בקביעות)‪.‬‬
‫ח‪ .‬מי שמכין את כל בישולי החג והשבת מערב החג‪,‬‬
‫לכאורה אינו צריך להניח עירובי תבשילין‪ ,‬אולם‬
‫מכיון שכולם חייבים בהדלקת נרות שבת מבעוד‬
‫יום‪ ,‬סוברים רוב הפוסקים שיש להניח עירוב‬
‫תבשילין ללא ברכה‪ .‬ברור שמי שמתכנן לבשל‬
‫אפילו תבשיל אחד בשביעי של פסח עצמו‪ ,‬חייב‬
‫להניח עירובי תבשילין בברכה‪.‬‬
‫ט‪ .‬באופן עקרוני מותר לאכול חמץ (לא של ישראל‬
‫שעבר עליו הפסח!) בשבת איסרו חג (בלוח ארץ‬
‫ישראל הרב טוקצינסקי נוטה להחמיר)‪ ,‬אולם‬
‫בפועל הדבר תלוי בשעת קנין החמץ שנמכר‬
‫מהגוי‪ .‬בשטר המכר של אפרת‪ ,‬קנין הגוי מתבטל‬
‫עם צאת החג‪ .‬אולם אם הקנין מהגוי יהיה רק‬
‫במוצאי שבת ‪ -‬אין היתר לאכילת חמץ (פרט‬
‫לחמץ שהובא על ידי גוי לא לצורך ישראל‪ ,‬אבל‬
‫זה אינו מצוי)‪.‬‬
‫י‪ .‬לרוב הפוסקים מותר לאשכנזים לאכול קטניות‬
‫בשבת זו‪ ,‬אולם נחלקו הדעות אם מותר לבשלם‬
‫בשביעי של פסח לצורך שבת (על סמך עירובי‬
‫תבשילין)‪ ,‬והרוצה להקל יש לו על מי לסמוך‪.‬‬
‫יא‪.‬ביעור מעשרות‪ :‬מכיון שהשנה היא שנת שמיטה‪,‬‬
‫יש לבער מהבית כל שאריות של תרומה גדולה‬
‫‪27‬‬
‫ותרומת מעשר שנשארו אצלו‪ ,‬מטבע שיועדה‬
‫לפדיון מעשר שני (או לפדיון נטע רבעי)‪ .‬מעשר‬
‫עני יש להעביר לעניים‪.‬‬
‫יב‪ .‬יש הנוהגים לערוך את הביעור בערב פסח‪ ,‬אולם‬
‫רובם נוהגים לעשות זאת בערב שביעי של פסח‪.‬‬
‫יג‪ .‬וידוי מעשרות‪ :‬נחלקו הפוסקים אם בזמננו נוהגת‬
‫מצות וידוי מעשרות‪ .‬הצעתנו היא לקרוא מספר‬
‫תורה (ללא ברכות) את פרשת וידוי מעשרות‬
‫(דברים פרק כו‪ ,‬פסוקים יג‪-‬טו) בתפילת מנחה‬
‫של שביעי של פסח‪.‬‬
‫‪ )12‬ספירת העומר‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במוצאי יום טוב הראשון (בצאת הכוכבים כפי‬
‫שיפורט בהמשך בסעיף ד) מתחילים לספור‬
‫"ּוס ַפ ְר ֶּתם לָ כֶ ם ִמ ָּמ ֳח ַרת‬
‫ספירת העומר‪ ,‬ככתוב‪ְ :‬‬
‫נּופה ֶׁש ַבע‬
‫ַה ַּשׁ ָּבת ִמּיֹום ֲה ִב ֲיאכֶ ם ֶאת ע ֶֹמר ַה ְּת ָ‬
‫ַׁש ָּבתֹות ְּת ִמימֹת ִּת ְהיֶ ינָ ה‪ַ .‬עד ִמ ָּמ ֳח ַרת ַה ַּשׁ ָּבת‬
‫ַה ְּשׁ ִב ִיעת ִּת ְס ְּפרּו ֲח ִמ ִּשׁים יֹום וְ ִה ְק ַר ְב ֶּתם ִמנְ ָחה‬
‫ֲח ָד ָׁשה לַ ה'‪".‬‬
‫נחלקו הפוסקים אם ספירת העומר בזמן‬
‫הזה (כשאין מקריבים מנחת העומר) היא מן‬
‫התורה (שיטת הרמב"ם) או מדרבנן (שיטת‬
‫תוספות‪ ,‬רא"ש ור"ן)‪ .‬למרות שרוב הפוסקים‬
‫סוברים שהספירה מדרבנן‪ ,‬מחמירים בענין‬
‫שעת הספירה (חוששים לשיטת הרמב"ם)‬
‫ואין סופרים לפני צאת הכוכבים (שהוא לילה‬
‫ודאי‪ ,‬ולא בבין השמשות שהוא ספק לילה‪ ,‬וכל‬
‫שכן שאין סופרים לפני השקיעה)‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬
‫אם אדם ספר בין השמשות (אפילו ללא כונה‪,‬‬
‫כגון שאמר‪ :‬היום ל"ג בעומר)‪ ,‬ספק אם הוא‬
‫סופר שוב בברכה (שמא יצא כבר ידי חובה)‪.‬‬
‫יש פוסקים שמחמירים בכך כבר מפלג המנחה‪.‬‬
‫ענין נוסף שמחמירים עליו הוא "תמימות";‬
‫הספירה חייבת להיות שלמה‪ ,‬ומי ששכח ולא‬
‫ספר יום אחד במהלך הספירה ‪ -‬אינו ממשיך‬
‫לספור בברכה (כך נפסק בשולחן ערוך וכך‬
‫נוהגים רוב העולם‪ ,‬ויש חולקים‪ ,‬ועיין לעיל‬
‫סעיף ו')‪ .‬מי ששכח לספור בלילה‪ ,‬יכול לספור‬
‫במשך היום שלמחרת ללא ברכה‪ ,‬ומהלילה הבא‬
‫ממשיך לספור בברכה‪ .‬מי שמסופק אם ספר או‬
‫לא‪ ,‬רשאי להמשיך ולספור בברכה (ולסמוך על‬
‫הדעה שכל יום היא מצוה בפני עצמה)‪.‬‬
‫היבט נוסף ב"תמימות"‪ :‬סופרים בלילה הראשון‬
‫‪28‬‬
‫בתחילת הלילה (כי אם יספור מאוחר יותר יהיו‬
‫"פחות" מארבעים ותשעה יום מלאים)‪ ,‬ולשם כך‬
‫יש מקדימים להתפלל ערבית במוצאי יום טוב‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בליל שבועות מאחרים להתפלל‬
‫ערבית (מאותה הסיבה‪ :‬לא לגרוע מהתמימות)‪.‬‬
‫ה‪ .‬הצורך ב"תמימות" מעורר בעיה לנער שנעשה‬
‫"בר מצוה" במהלך ימי הספירה‪ .‬לדעת רוב‬
‫הפוסקים‪ ,‬אם ספר כל הימים עד שנעשה בר‬
‫מצוה בברכה (מדין חינוך)‪ ,‬רשאי להמשיך‬
‫ולספור בברכה (הרב עובדיה פוסק שיפסיק‬
‫לברך ביום שהגיע למצוות)‪.‬‬
‫ו‪ .‬מצוה לספור גם ימים וגם שבועות ("ארבעה‬
‫עשר יום שהם שני שבועות" וכדומה)‪ .‬בדיעבד‪,‬‬
‫אם ספר רק ימים או שבועות ‪ -‬יצא ידי חובה‪.‬‬
‫לדעת "בית הלוי" (ח"א סימן לט) מי ששכח‬
‫באמצע שבוע הפסיד את מנין הימים אולם יכול‬
‫לברך בסיום כל שבוע‪ ,‬כיון שאת מצות ספירת‬
‫השבועות (שהיא לדעתו בסוף כל שבוע) לא‬
‫הפסיד‪.‬‬
‫ז‪ .‬מצוה לספור בעמידה‪.‬‬
‫ח‪ .‬חייב כל אדם לספור בעצמו ואינו יוצא ידי חובה‬
‫בשמיעת הספירה מחברו‪.‬‬
‫ט‪ .‬בנוסח הספירה ישנם מנהגים שונים‪ ,‬ויעשה כל‬
‫אחד כמנהג אבותיו‪.‬‬
‫י‪ .‬נחלקו הדעות בשאלת נשים בספירת העומר‬
‫(משיטת הרמב"ן שספירת העמר היא מצות‬
‫עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות כמו‬
‫אנשים‪ ,‬עד שיטת הזהר שלנשים אסור לספור)‪.‬‬
‫למעשה‪ :‬נשים אשכנזיות רשאיות לספור בברכה‬
‫(המגן אברהם כתב‪" :‬כבר שויא עלייהו חובה"‪,‬‬
‫והמשנה ברורה כתב‪" :‬וכמדומה שבמדינותינו‬
‫לא נהגו נשים כלל לספור") ואילו נשים ספרדיות‬
‫המעונינות לספור ‪ -‬תספורנה בלא ברכה‪.‬‬
‫יא‪.‬יש נוהגים (בעיקר נשים) שלא לעשות מלאכה‬
‫משקיעת החמה עד אחרי הספירה‪.‬‬
‫‪ )13‬מנהגי "אבלות" בימי הספירה‬
‫א‪ .‬במסכת יבמות (דף ס"ב ע"ב) נאמר‪" :‬שנים עשר‬
‫אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא‪ ,‬מגבת עד‬
‫אנטיפרס‪ ,‬וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו‬
‫כבוד זה לזה"‪ ,‬ובהמשך הסוגיה שם‪" :‬תנא‪ :‬כולם‬
‫מתו מפסח ועד עצרת"‪ .‬לכן ממעטים בשמחה‬
‫בימים אלו‪ .‬בשולחן ערוך (סימן תצג) מוזכר‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫איסור לישא נשים ולהסתפר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בספר "המנהיג" (הלכות אירוסין ונישואין סימן‬
‫ק"ה) כתב‪" :‬ושמעתי בשם ר' זרחיה שמצא כתוב‬
‫בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס‬
‫עצרת‪ ,‬ומאי פורסא פלגא‪ ..‬ופלגא חמשה עשר‬
‫יום קודם עצרת וזהו ל"ג בעומר"‪ .‬על פי זה נוצרו‬
‫מספר מנהגים בענין אבלות בימי הספירה‪:‬‬
‫ ‪ .1‬שיטת השולחן ערוך (תצג‪ ,‬א)‪" :‬אין להסתפר‬
‫עד יום ל"ד בבקר"‪.‬‬
‫ ‪ .2‬שיטת הרמ"א (שם)‪" :‬מסתפרין ביום ל"ג ‪..‬‬
‫ולא מבערב"‪.‬‬
‫ ‪ .3‬שיטה נוספת ברמ"א (סעיף ג)‪" :‬בהרבה‬
‫מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר‪,‬‬
‫ואותם לא יספרו מל"ג בעומר" וכתב החיי‬
‫אדם שהמנהג בוילנא שנוהגים איסור מיום‬
‫א' דר"ח אייר עד ג' בסיון בבקר (ומסתפרים‬
‫בל"ג בעומר)‪.‬‬
‫ [הרקע ההסטורי לשיטה זו הוא כנראה גזרות‬
‫תתנ"ו (מסעי הצלב) שבמהלכם נטבחו‬
‫קהילות שו"ם; שפירא ‪ -‬ח' באייר‪ ,‬ורמייזא ‪-‬‬
‫כ"ג באייר (ויש אומרים‪ :‬ר"ח סיון)‪ ,‬מגנצא ‪ -‬ג'‬
‫בסיון‪ .‬לזכרם של הקדושים נתקנה תפילת‬
‫"אב הרחמים" ולכן יש נוהגים לאמרה במיוחד‬
‫בשבתות הספירה גם אם יש בהם חגיגיות‬
‫נוספת (כגון ברכת החדש)‪ .‬מנהג אשכנז צירף‬
‫פורענות זו לפורענות של מיתת תלמידי ר'‬
‫עקיבא‪].‬‬
‫ ‪ .4‬לפי האר"י וחכמי הקבלה אין מסתפרים‬
‫במשך כל ימי הספירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשו"ת רדב"ז (חלק ב סימן תרפז) כתב‪" :‬שאלת‬
‫ממני על מה שנהגו להסתפר בראש חדש אייר‬
‫אם הוא מנהג הגון או לא‪.‬‬
‫ תשובה‪ :‬אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר‬
‫כל חדש ניסן ור"ח אייר וכן נהגו רוב העולם‪.‬‬
‫והטעם כיון שהם אסורים בהספד ובתענית אין‬
‫אבילות זה שהוא תלוי במנהג נוהג בהם‪ ..‬דאפילו‬
‫לדידן שאין אנו נוהגין איסור התספורת אלא עד‬
‫ל"ג לעומר‪ ,‬מכל מקום ר"ח אינו בכלל האיסור‬
‫כיון שהוא אסור בהספד ובתענית‪ ,‬שהרי עיקר‬
‫איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג ואתי‬
‫מנהג ומבטל מנהג בטעמא כל דהו‪ ..‬ובר מן דין‬
‫אני ראיתי כמה קהילות שלא נהגו מנהג זה כלל‬
‫ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם לכבוד השבת‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫וכיון שאין זה קבוע בכל ישראל אע"פ שאותו‬
‫מנהג שנהגו להסתפר בר"ח אייר לא יהיה מנהג‬
‫כלל נקיטינן כוותיה דהוי מנהג ממוצע ומינה לא‬
‫תזוז‪".‬‬
‫פסק הרדב"ז לענין תספורת בראש חדש אייר לא‬
‫נפסק בשולחן ערוך (תצג‪ ,‬ג)‪ ,‬אלא אם כן ראש‬
‫חדש אייר חל בשבת שאז מותר להסתפר בערב‬
‫שבת (משנה ברורה ס"ק ה)‪ .‬מדברי המשנה‬
‫ברורה נראה שאין הוא מקבל את המנהג‬
‫להסתפר בכל ערב שבת (אלא הסמוך לר"ח‬
‫אייר)‪ ,‬אולם בזמננו יש המסתמכים על דעה זו‬
‫ומתגלחים כל ערב שבת‪.‬‬
‫"שידוכים" (אירוסין של זמננו) מותר לעשות‪,‬‬
‫כולל סעודה וכולל שירה ללא נגינה וריקוד‪ .‬לגבי‬
‫נגינה וריקודים נחלקו הדעות; המגן אברהם (תצג‬
‫ס"ק א) אוסר‪ ,‬והרב עובדיה (ילקוט יוסף) מתיר‪.‬‬
‫הוא הדין לכל שמחת מצוה הנערכת בזמנה‬
‫(ברית‪ ,‬פדיון הבן‪ ,‬בר‪/‬בת מצוה‪ ,‬סיום מסכת)‪.‬‬
‫מכאן המקור לדידן לערוך סעודת מצוה‪ ,‬כולל‬
‫שירה וריקוד ואופני שמחה אחרים‪ ,‬ביום‬
‫העצמאות‪ .‬לענין גילוח ביום העצמאות‪ ,‬נחלקו‬
‫הדעות‪ ,‬ולדעתי‪ ,‬לא רשות אלא מצוה להתגלח‬
‫לכבוד היום‪.‬‬
‫ריקודים‪ ,‬נגינה ושמחה של רשות אסורים בימי‬
‫הספירה (בימי האבלות לפי המנהגים שהוזכרו‬
‫לעיל)‪ .‬יש מקילים בשמיעת מוזיקה שקטה‬
‫המשמשת בדרך כלל כרקע לפעילות האדם‬
‫ואינה מעוררת לריקוד ושמחה יתירה‪.‬‬
‫לגבי ברכת "שהחיינו" (על בגד או על פרי חדש)‬
‫נחלקו הדעות‪ ,‬ונראה שמי שזקוק בדחיפות‬
‫לבגד חדש יכול להקל ועדיף לדחות זאת ליום‬
‫שיש בו חגיגיות נוספת (שבת‪ ,‬ראש חדש‪ ,‬יום‬
‫העצמאות וכיו"ב)‪.‬‬
‫מי שנוהג אבלות מפסח ומוזמן לחתונת מי‬
‫שנוהג אבלות החל מר"ח אייר‪ ,‬רשאי להשתתף‬
‫בחתונה ולשמח חתן וכלה‪.‬‬
‫ביחס לימי בין המצרים נפסק בשולחן ערוך‬
‫(תקנא‪ ,‬יח)‪" :‬צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב‬
‫שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום‬
‫שבהם קטב מרירי שולט ולא יכו התלמידים‬
‫בימים ההם"‪ .‬יש ש"אימצו" מנהג זה גם לימי‬
‫הספירה (בגלל היותם ימי פורענות‪ ,‬כאמור)‬
‫ונזהרים זהירות יתירה מכל דבר שיש בו חשש‬
‫‪29‬‬
‫סכנה (כולל טיולים שיש בהם סכנה‪ ,‬רחצה בים‬
‫וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ )14‬חג השבועות‬
‫א‪ .‬היות שחג השבועות חל השנה במוצאי שבת‪,‬‬
‫יש להקפיד לא לעשות שום הכנה משבת לחג‪,‬‬
‫עד צאת השבת (בשעה ‪.)20:16‬‬
‫ב‪ .‬בתפילת העמידה בליל החג מוסיפים ברכת‬
‫"ותודיענו"‪ ,‬והקידוש הוא בנוסח יקנה"ז; יין‪,‬‬
‫קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיוחד הוא חג השבועות בכך שאין לו הלכות‬
‫מיוחדות‪ ,‬פרט להלכות הכלליות הקיימות בכל‬
‫יום טוב‪ ,‬אולם הוא "זכה" לשלושה מנהגים‬
‫ייחודיים‪:‬‬
‫‬
‫ ‪.3‬‬
‫‬
‫א ‪ .‬אכילת מאכלי חלב‬
‫ מקור המנהג הוא "אשכנזי" כמובא ברמ"א (אורח‬
‫חיים סימן תצד סעיף ג)‪" :‬ונוהגין בכל מקום‬
‫לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות"‪.‬‬
‫מנהג זה נהוג היום גם אצל הספרדים (ילקוט‬
‫יוסף‪ ,‬מועדים‪ ,‬עמ' ‪ .)444‬למנהג זה ניתנו מספר‬
‫טעמים‪:‬‬
‫ ‪ .1‬הרמ"א עצמו מפרש‪" :‬ונראה לי הטעם שהוא‬
‫כמו השני תבשילין שלוקחים בליל פסח‪ ,‬זכר‬
‫לפסח וזכר לחגיגה‪ ,‬כן אוכלים מאכל חלב‬
‫ואחר כך מאכל בשר‪ ,‬וצריכין להביא עימהם‬
‫שני (מיני) לחם על השולחן שהוא במקום‬
‫המזבח‪ ,‬ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו‬
‫מקריבין ביום הבכורים‪".‬‬
‫ לטעם זה‪ ,‬יש לאכול מאכלי חלב וגם מאכלי‬
‫בשר (מדין שמחת יום טוב)‪ ,‬וכך מובא‬
‫בשל"ה (מסכת שבועות פרק נר מצוה)‪:‬‬
‫"העולם נוהגין לאכול בחג השבועות מאכלי‬
‫חלב‪ ,‬ואחר כך אוכלין בשר‪ ,‬לקיים 'ושמחת‬
‫בחגך'‪ ,‬ואין שמחה בלא בשר‪ .‬אז צריך לדקדק‬
‫להתקדש‪ ,‬בפרט ביום קדוש כזה שהוא מתן‬
‫תורתנו‪ ,‬לעשות קינוח והדחה היטב‪ ,‬ולהפסיק‬
‫בברכת המזון ולהמתין שעה‪ ,‬ואחר כך יפרוס‬
‫מפה אחרת‪ ,‬ויערוך השולחן ובשר‪ ...‬ומי‬
‫שמתקדש בזה ביותר‪ ,‬קדוש יאמר לו‪".‬‬
‫ ‪ .2‬ה"מגן אברהם" (ס"ק ו) כתב‪" :‬יש הרבה‬
‫טעמים והטעם דאיתא בזוהר שאותן ז'‬
‫שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת‬
‫אשה המיטהרת מנידתה וידוע שדם נעכר‬
‫‪30‬‬
‫‬
‫ונעשה חלב‪ ,‬והיינו מדין לרחמים‪ ,‬ומנהג‬
‫אבותינו תורה היא‪ .‬אך יש ליזהר שלא יבא‬
‫לידי איסור (בשר בחלב)‪".‬‬
‫העיקרון שחלב רומז למידת הרחמים מוזכר‬
‫ברבים מספרי החסידות כמקור למנהג‪.‬‬
‫נציין עוד שני טעמים המובאים ב"משנה‬
‫ברורה"‪:‬‬
‫בס"ק יב‪" :‬ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד‬
‫שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר‬
‫סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה‬
‫להם כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה‬
‫גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה]‬
‫וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף‬
‫כי אם מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה‬
‫לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי‬
‫החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים‬
‫חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו‬
‫בהם באותו מעת לעת נאסרו להם‪ .‬על כן בחרו‬
‫להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר‬
‫לזה‪".‬‬
‫ובס"ק יג‪" :‬נוהגין בקצת מקומות לאכול דבש‬
‫וחלב מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב כמו‬
‫שכתוב‪ :‬דבש וחלב תחת לשונך‪".‬‬
‫ב‪" .‬ירק" בבית הכנסת‬
‫גם מנהג זה מובא על ידי הרמ"א (שם‪ ,‬סימן תצד‬
‫סעיף ג)‪" :‬ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית‬
‫הכנסת והבתים‪ ,‬זכר לשמחת מתן תורה‪".‬‬
‫את הקשר למתן תורה מציע ה"משנה ברורה" (ס"ק‬
‫י)‪" :‬שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב‪ :‬הצאן‬
‫והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא‪".‬‬
‫הרב עובדיה יוסף בשו"ת "יחווה דעת" (חלק ד סימן‬
‫לג) הוסיף קישור למתן תורה "על פי מה שאמרו‬
‫במסכת שבת (פח ע"א) על הפסוק לחייו כערוגות‬
‫הבושם ‪ -‬שכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך‬
‫הוא היה מתמלא כל העולם כולו ריח בשמים‪".‬‬
‫ה"מגן אברהם" (ס"ק ה) הזכיר נימוק נוסף‪" :‬ונראה‬
‫לי הטעם שיזכירו שבעצרת נידונין על פירות האילן‬
‫ויתפללו עליהם‪".‬‬
‫מנהג זה הוא קדום שכן החיד"א ב"ברכי יוסף" (שם‪,‬‬
‫ס"ק ו) כתב‪" :‬יש סמך למנהג זה ממה שנאמר באגדה‬
‫(תרגום שני למגילת אסתר פרק ב פסוק ח) דהמן אמר‬
‫לאחשורוש דמנהג ישראל לשטוח עשבים בעצרת‪".‬‬
‫אמנם ב"משנה ברורה" צויין ש"הגר"א ביטל מנהג‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫זה משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות‬
‫בחג שלהם"‪ ,‬אולם דעת הגר"א לא נתקבלה למעשה‬
‫(אולי בשל קדמוניותו של המנהג)‪ ,‬כפי שמספר‬
‫הרב עובדיה יוסף בתשובתו הנ"ל‪" :‬וראה בספר‬
‫חוט המשולש (עמוד קכח) שכתב‪ ,‬שבימי הגאון‬
‫בעל חתם סופר היו נוהגים שבכל חג השבועות היו‬
‫מפארים בית אלקינו על ידי קישוט בית הכנסת בענפי‬
‫אילנות ובמיני עשבים שריחם הטוב נודף למרחקים‪,‬‬
‫ובמקום מושבו של החתם סופר היו עושים כילה‬
‫מיוחדת מענפי אילנות ושושנים‪ ,‬ופעם אחת קרה‬
‫שגבאי אחד של בית הכנסת ביטל המנהג והורה שלא‬
‫לעשות כן‪ ,‬וכשבא הגאון לבית הכנסת וראה שינוי‬
‫המנהג מכל ליל חג שבועות שבכל שנה ושנה‪ ,‬הרע‬
‫לו מאד‪ ,‬והקפיד על הגבאי הנ"ל‪ ,‬ונענש בעונש קשה‬
‫רחמנא ליצלן‪".‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תיקון ליל שבועות‬
‫א‪ .‬כתב ה"משנה ברורה" (סימן תצד ס"ק א)‪" :‬איתא‬
‫בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה‬
‫ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות‬
‫כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל‪ :‬דע שכל מי שבלילה‬
‫לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו‬
‫שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק‪ .‬והטעם כתב‬
‫מגן אברהם על פי פשוטו שישראל היו ישנים כל‬
‫הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם‬
‫לקבל התורה כדאיתא במדרש‪ .‬לכך אנו צריכין‬
‫לתקן זה‪".‬‬
‫ב‪ .‬ישנם מנהגים שונים בקשר לאופי הלימוד‪ .‬מנהג‬
‫המקובלים שהשתרש בחלק מהקהילות הוא‬
‫ללמוד תיקון המיוחד לליל שבועות המיוחס‬
‫לאר"י שכתב ב"שער הכוונות" (דף פ"ט ע"א)‬
‫"שהחסידים הראשונים היו עוסקים בתורה‬
‫בליל חג השבועות‪ ,‬מתורה לנביאים‪ ,‬ומנביאים‬
‫לכתובים‪ ,‬ובמדרשות ובסתרי תורה"‪ .‬ברוב‬
‫הישיבות עוסקים בלימוד העיוני הרגיל ולרב‬
‫קוק זצ"ל מיוחס המנהג ללמוד את ספר‬
‫המצוות לרמב"ם‪ .‬בקהילות רבות התקבל המנהג‬
‫שבמהלך ליל שבועות מתקיימים שיעורים‬
‫בנושאים מגוונים‪ .‬כל המנהגים יש להם על מה‬
‫שיסמוכו ובלבד שהכונה תהיה ללימוד ותיקון‬
‫ולא לבטלה חלילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשוב להשתדל שלא יצא שכרו של הנשאר‬
‫ער בלילה בהפסדו‪ ,‬ושתפילתו וקריאת התורה‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫המזכירה את מעמד הר סיני‪ ,‬יהיו בערנות‬
‫ובכונה‪.‬‬
‫ישנן דעות שונות בהלכה לגבי חיוב ברכות‬
‫השחר לאדם הנשאר ער כל הלילה‪ .‬לגבי ברכת‬
‫על נטילת ידים ואשר יצר כתב ב"משנה ברורה"‬
‫הנ"ל‪" :‬וצריכין ליזהר אותם הנעורים כל הלילה‬
‫שלא לברך על נטילת ידים בבוקר רק אחר שעשה‬
‫צרכיו קודם התפלה ואז מברך על נטילת ידים‬
‫ואשר יצר‪".‬‬
‫ביחס לברכה על טלית קטן הוא פוסק‪" :‬יש‬
‫דעות בין הפוסקים ועל כן יראה לכוון לפטור‬
‫אותה בברכה שמברך על טלית גדול‪".‬‬
‫לענין ברכת התורה הוא פוסק (בסימן מז ס"ק‬
‫כח)‪" :‬ואם היה ניעור כל הלילה יש אומרים דאין‬
‫צריך לברך בבוקר ויש אומרים דצריך לברך כי‬
‫קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות‬
‫השחר וספק ברכות להקל‪ .‬אך אם אפשר לו יראה‬
‫לשמוע ברכות התורה מאחר ויאמר לו שיכוון‬
‫להוציאו בהברכות והוא יכוון לצאת ויענה אמן‪.‬‬
‫ויאמר אח"כ איזה פסוקים כדי שיהא נחשב לו‬
‫במקום לימוד או יכוון לצאת בברכת אהבה רבה‬
‫וילמוד תיכף מעט אחר שיסיים תפלתו‪".‬‬
‫לענין ברכת אלקי נשמה וברכת המעביר שינה‬
‫הוא פוסק (בסימן מו ס"ק כד)‪" :‬עיין בספר אליהו‬
‫רבא שכתב דברכת אלקי נשמה וברכת המעביר‬
‫שינה אין לברך אם היה ניעור כל הלילה ובפרי‬
‫מגדים ובשערי תשובה השאירו דבריו בצריך‬
‫עיון ומסיק בשערי תשובה דיראה לשמוע אלו‬
‫השתי הברכות מאחר ויכוון לצאת‪ .‬ואם ישן בלילה‬
‫ששים נישמין לכוליה עלמא יש לו לברך אותם‪".‬‬
‫דעת הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחווה דעת חלק‬
‫ג סימן לג) שונה בחלק מהפרטים‪ .‬זה לשונו‪:‬‬
‫"הניעור כל הלילה‪ ,‬צריך לברך כל ברכות השחר‪,‬‬
‫לרבות ברכות התורה‪ ,‬לאחר שיעלה עמוד השחר‪.‬‬
‫אולם לענין נטילת ידים‪ ,‬יטול ידיו בלא ברכת על‬
‫נטילת ידים‪".‬‬
‫‪31‬‬
‫עדכון זמני פלג המנחה‬
‫בחוברת לחודש תשרי פרסמנו את זמני הדלקת‬
‫נרו ומוצאי שבת באפרת‪ .‬בלוח כללנו גם את זמן‬
‫"פלג המנחה"‪ ,‬שהיא השעה המוקדמת ביותר בה‬
‫ניתן להתפלל ערבית‪ ,‬להדליק נרות שבת ולקבל‬
‫שבת בתפילה‪.‬‬
‫זמנים אלה רלוונטיים במיוחד בקיץ‪ ,‬כשרבים‬
‫מתפללים בערב שבת במנין מוקדם‪.‬‬
‫בלוח שפרסמנו קבענו את "פלג המנחה" על פי‬
‫שיטת הגר"א המחשבת את אורך היום מהנץ החמה‬
‫עד השקיעה‪ .‬על פי ספרו של הרב טוקצינסקי‬
‫"בין השמשות" (פרק יא) כך היה המנהג המקובל‬
‫בירושלים‪ ,‬וכן כתב בעל "כף החיים" (אורח חיים‪,‬‬
‫רלג‪ ,‬אות ז)‪" :‬דהמנהג להקל ולחשוב שעות אלו‬
‫כדברי הלבוש מזריחת השמש עד שאין השמש‬
‫נראית על הארץ"‪.‬‬
‫אולם אין זו שיטת מרן בשולחן ערוך המחשב את‬
‫אורך היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים‪ ,‬וכך‬
‫פסקו למעשה רוב גדולי רבני ספרד בדורנו; הרב‬
‫עובדיה יוסף‪ ,‬הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון אבא‬
‫שאול‪ .‬לפי שיטת חישוב זו‪ ,‬פלג המנחה מאוחר‬
‫יותר (בכרבע שעה)‪ ,‬ואין אפשרות להתפלל ערבית‬
‫או לקבל שבת לפי השיטה המקדימה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אנו מפרסמים עדכון זמנים לתקופת הקיץ‪,‬‬
‫על פי שתי השיטות‪ ,‬והבוחר (על פי רבותיו) יבחר‪.‬‬
‫תאריך עברי תאריך כללי פלג המנחה הגר"א פלג המנחה שולחן ערוך‬
‫הפרשה‬
‫‪17:58‬‬
‫‪17:44‬‬
‫‪10.4‬‬
‫כא ניסן‬
‫ז פסח‬
‫‪17:59‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪11.4‬‬
‫כב ניסן‬
‫שמיני‬
‫‪18:02‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪18.4‬‬
‫תזריע מצורע כט ניסן‬
‫‪18:05‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪25.4‬‬
‫אחרי קדושים ו אייר‬
‫‪18:10‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪2.5‬‬
‫יג אייר‬
‫אמור‬
‫‪18:04‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪9.5‬‬
‫כ אייר‬
‫בהר‬
‫‪18:18‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪16.5‬‬
‫כז אייר‬
‫בחוקותי‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪23.5‬‬
‫ה סיון‬
‫במדבר‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪24.5‬‬
‫ו סיון‬
‫שבועות‬
‫‪18:26‬‬
‫‪18:11‬‬
‫‪30.5‬‬
‫יב סיון‬
‫נשא‬
‫‪18:30‬‬
‫‪18:15‬‬
‫‪6.6‬‬
‫יט סיון‬
‫בהעלותך‬
‫‪18:33‬‬
‫‪18:17‬‬
‫‪13.6‬‬
‫כו סיון‬
‫שלח‬
‫‪18:35‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪20.6‬‬
‫ג תמוז‬
‫קרח‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪27.6‬‬
‫י תמוז‬
‫חוקת‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪4.7‬‬
‫יז תמוז‬
‫בלק‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪11.7‬‬
‫כד תמוז‬
‫פינחס‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18.7‬‬
‫מטות מסעי ב אב‬
‫‪18:31‬‬
‫‪18:17‬‬
‫‪25.7‬‬
‫ט אב‬
‫דברים‬
‫‪18:28‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪1.8‬‬
‫טז אב‬
‫ואתחנן‬
‫‪18:23‬‬
‫‪18:09‬‬
‫‪8.8‬‬
‫כג אב‬
‫עקב‬
‫‪18:15‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪15.8‬‬
‫ל אב‬
‫ראה‬
‫‪18:07‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪22.8‬‬
‫ז אלול‬
‫שופטים‬
‫‪18:03‬‬
‫‪17:50‬‬
‫‪29.8‬‬
‫יד אלול‬
‫כי תצא‬
‫‪17:56‬‬
‫‪17:42‬‬
‫‪5.9‬‬
‫כא אלול‬
‫כי תבוא‬
‫‪17:47‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪12.9‬‬
‫כח אלול‬
‫נצבים‬
‫‪32‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫תשע"ה‬
‫כלים‪-‬פסח‬
‫הגעלת‬
‫‪The times for Hagalat Kalim are:‬‬
‫לידיעת הציבור‪ :‬רב יהיה נוכח בהגעלה ויענה על שאלות‪.‬‬
‫מחירון‪ :‬הגעלה ‪ | ₪ 15‬ליבון ‪ | ₪ 20‬התשלום עבור כל הכלים של בית אחד‬
‫יום ראשון ט' בניסן תשע"ה (‪)29.3.15‬‬
‫בין השעות ‪16:00 – 19:00‬‬
‫ברחבת בי"כ הרב תכליתי‪ ,‬רימון‬
‫‪Sunday 9th of Nisan – March 29th‬‬
‫יום רביעי י"ב בניסן תשע"ה (‪)1.4.15‬‬
‫בין השעות ‪16:00 – 19:00‬‬
‫ברחבת של מקווה כלים בזית‬
‫‪Wednesday 12th of Nisan – April 1st‬‬
‫)‪from 16:00 to 19:00 @ Rav tachliti (Rimon‬‬
‫)‪from 9:00 to 12:00 @ Mikve Kalim (Zayit‬‬
‫יום שני י' בניסן תשע"ה (‪)30.3.15‬‬
‫בין השעות ‪16:00 – 19:00‬‬
‫ברחבת בי"כ הרב תכליתי‪ ,‬רימון‬
‫יום חמישי י"ג בניסן תשע"ה (‪)2.4.15‬‬
‫בין השעות ‪9:00 – 12:00‬‬
‫וגם בין השעות ‪16:00 – 20:00‬‬
‫ברחבת מקווה כלים בזית‬
‫‪Monday 10th of Nisan – March 30th‬‬
‫)‪from 16:00 to 19:00 @ Rav tachliti (Rimon‬‬
‫יום שלישי י"א בניסן תשע"ה (‪)31.3.15‬‬
‫בין השעות ‪16:00 - 19:00‬‬
‫ברחבת אולם צור חגי‪ ,‬בדקל ב'‬
‫‪Thursday 13th of Nisan – April 2nd‬‬
‫‪from 9:00 to 12:00 and‬‬
‫)‪16:00 to 20:00 @ Mikve Kalim (Zayit‬‬
‫‪Tusday 11th of Nisan – March 31th‬‬
‫)‪from 16:00 to 19:00 @ Zur Hagi (Dekel‬‬
‫ושמח‬
‫פסח כשר‬
‫‪Happy and Kosher Pesach‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫‪mdatit@efrat.muni.il 02-9933120‬‬
‫‪33‬‬
‫נא למלא את הפרטים ולהעביר לגבאי בית הכנסת או למועצה הדתית‬
‫שטר‬
‫חמץ‬
‫מכירת‬
‫ערב פסח תשע"ה‬
‫אני החתום מטה (‪)name‬‬
‫שם פרטי ומשפחה‬
‫נותן בזאת יפוי כח ורשות לרב שלמה ריסקין שליט"א או לבאי כוחו למכור את‬
‫החמץ וחשש החמץ בשמי‪ ,‬כל מיני חמץ (לפרט) (‪:)types of hametz‬‬
‫‬
‫וכל המוצרים הנ"ל שווים בערך לסך (‪)value‬‬
‫‪.₪‬‬
‫וכן כל שאר מיני חמץ‪ ,‬גם אם לא פרטתי‪ .‬וכן למכור ולהשכיר את המקומות שהחמץ‬
‫מונח בהם‪( .‬לפרט את המקומות) (‪:)location‬‬
‫ומרשה אני החתום מטה את הרב הנ"ל או באי כוחו למכור באיזה מקח שיישר בעיניו‪,‬‬
‫ולכל מי שירצה אפילו אינו יהודי‪ .‬ואין אני נאמן לומר "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי"‪.‬‬
‫אני מתחייב לקיים את כל תנאי הקניינים‪ ,‬המכירות‪ ,‬והשכירות שיעשה הרב הנ"ל‬
‫או באי כוחו‪ .‬כולל מתן דריסת רגל לקונה במקום שנמצא בו החמץ‪.‬‬
‫כתובת (‪:)address‬‬
‫אם לא אשהה בכתובת הנ"ל ניתן להשיג המפתח אצל (‪:)who has key‬‬
‫בכתובת (‪:)address‬‬
‫ת א ר י ך ( ‪)date‬‬
‫תשע"ה‬
‫ח ת י מ ה ( ‪)sign‬‬
‫לגזור‬
‫‪34‬‬
‫חודש האביב מאמרים והלכות לחג הפסח‬
‫נא למלא את הפרטים ולהעביר לגבאי בית הכנסת או למועצה הדתית‬
‫שטר‬
‫חמץ‬
‫מכירת‬
‫ערב פסח תשע"ה‬
‫אני החתום מטה (‪)name‬‬
‫שם פרטי ומשפחה‬
‫נותן בזאת יפוי כח ורשות לרב שלמה ריסקין שליט"א או לבאי כוחו למכור את‬
‫החמץ וחשש החמץ בשמי‪ ,‬כל מיני חמץ (לפרט) (‪:)types of hametz‬‬
‫‬
‫וכל המוצרים הנ"ל שווים בערך לסך (‪)value‬‬
‫‪.₪‬‬
‫וכן כל שאר מיני חמץ‪ ,‬גם אם לא פרטתי‪ .‬וכן למכור ולהשכיר את המקומות שהחמץ‬
‫מונח בהם‪( .‬לפרט את המקומות) (‪:)location‬‬
‫ומרשה אני החתום מטה את הרב הנ"ל או באי כוחו למכור באיזה מקח שיישר בעיניו‪,‬‬
‫ולכל מי שירצה אפילו אינו יהודי‪ .‬ואין אני נאמן לומר "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי"‪.‬‬
‫אני מתחייב לקיים את כל תנאי הקניינים‪ ,‬המכירות‪ ,‬והשכירות שיעשה הרב הנ"ל‬
‫או באי כוחו‪ .‬כולל מתן דריסת רגל לקונה במקום שנמצא בו החמץ‪.‬‬
‫כתובת (‪:)address‬‬
‫אם לא אשהה בכתובת הנ"ל ניתן להשיג המפתח אצל (‪:)who has key‬‬
‫בכתובת (‪:)address‬‬
‫ת א ר י ך ( ‪)date‬‬
‫תשע"ה‬
‫ח ת י מ ה ( ‪)sign‬‬
‫לגזור‬
‫בס"ד‬
‫ערב פסח תשע"ה‬
‫הנכם מוזמנים‬
‫לדרשת שבת הגדול‬
‫מפי‬
‫המרא דאתרא‬
‫הרב שלמה ריסקין‬
‫בבית הכנסת המרכזי בגבעת הרימון‬
‫בשבת פרשת צו (ח' ניסן)‬
‫תפילת מנחה בשעה ‪18:00‬‬
‫והדרשה תחל בשעה ‪18:20‬‬
‫כולם מוזמנים !‬
‫‪mdatit@efrat.muni.il 02-9933120‬‬