‫‪1‬‬ ‫ספר יוזמה‬ ‫בי"ס יסודי א'‬ ‫מג'אר‬ ‫المدرسة االبتدائية أ‬ ‫المغار‬ ‫מנהלת ‪ -‬נהיל יוסף‬ ‫‪51.2.5.62‬‬ ‫כתובת דואר אלקטרוני ‪781812@tzafonet.org.il‬‬ ‫טלפון ‪.215821.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הפרק ראשון ‪ -‬תקציר‬ ‫‪3‬‬ ‫הפרק שני ‪ -‬הצגת הארגון היוזם‬ ‫‪5‬‬ ‫הפרק שלישי ‪ -‬רציונאל‬ ‫‪6‬‬ ‫הפרק רביעי ‪ -‬הצגת המיזם‬ ‫‪9‬‬ ‫הפרק חמישי ‪ -‬מטרות ויעדים‬ ‫‪14‬‬ ‫הפרק ששי ‪ -‬קהל יעד‬ ‫‪17‬‬ ‫הפרק שביעי ‪ -‬מערך המיזם‬ ‫‪17‬‬ ‫הפרק עשירי ‪ -‬שיתופי פעולה‬ ‫‪18‬‬ ‫הפרק האחד עשר ‪ -‬ניתוח סיכונים‬ ‫‪19‬‬ ‫הפרק השנים עשר ‪ -‬תכנית הערכה‬ ‫‪20‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬תקציר‬ ‫בית ספרנו‪ ,‬בית ספר יסודי א מגאר ‪,‬בית ספר קהילתי בניהול עצמי מוביל פדגוגיה איכותית‪ ,‬המצהיר בחזונו‬ ‫שהוא שואף לפתח לומד בעל כישורי חיים המאפשרים לו להתקיים כאזרח פעיל ותורם בחברה ‪ ,‬כלומד‬ ‫עצמאי‪ ,‬החוקר את הסביבה שלו ומשתמש בכלי חשיבה ומיומנויות חשיבה לצורך התמודדות מוצלחת עם‬ ‫השינויים בעידן החדש ועם אתגרי החיים‪.‬‬ ‫בית הספר שש שנתי הכולל ‪ 18‬כתות א' ‪ -‬ו' מתוכן שתי כתות חינוך מיוחד ‪ /‬לקויות למידה ‪ ,‬וכולל ‪451‬‬ ‫תלמידים ו ‪ 35 -‬מורים‪.‬‬ ‫במרוצת השנים בית הספר עבר כמה תהליכי שינוי משמעותיים‪ ,‬כגון פיתוח חינוך קהילתי‪ ,‬כניסה לניהול‬ ‫עצמי‪ ,‬יישום פרוייקט של פיתוח חשיבה ‪ ,‬הפעלת תכנית סיוע לילדים בסיכון ועוד ‪ -‬כל אלה הם תהליכי שינוי‬ ‫במהותם‪ ,‬שהושקעו בהם מאמצים ומשאבים רבים מרמת הארגון עד רמת הלומד‪ .‬למרות כל אלה‪ ,‬אנחנו‬ ‫מתמודדים עם סוגיות המקשות על העשייה שלנו‪ :‬המוטיבציה הנמוכה של התלמידים‪ ,‬ומאפייניה המכבידים‬ ‫של סביבת החיים שבה חיים התלמידים ‪ -‬סביבה קשת יום ‪ ,‬ענייה ודלה שהחינוך אינו בסדר העדיפות שלה‪.‬‬ ‫המיזם שלנו מתמקד בבניית תוכנית ייחודית " סדר יום חדש " ‪,‬שמתבסס על צורך שעלה מהמיפוי שנעשה עם‬ ‫צוות המורים והתלמידים בסיוע אנשי מפרש‪ .‬המיפוי העלה תמונות מציאות של אי נחת שכוללות‪ :‬הישגים‬ ‫נמוכים‪ ,‬מוטיבציה נמוכה ותפקוד לימודי נמוך של התלמידים‪.‬‬ ‫במיזם שאנו מציעים אנו מבקשים לבנות "סדר יום חדש"‪ ,‬שכולל מערכת לימודית ‪ -‬חינוכית חדשה הבנויה‬ ‫סביב צורכי הילד בתחומים הרגשיים‪ ,‬החברתיים והלימודיים ולא לפי סביב מקצועות‪ ,‬כפי שהיא בנויה היום‪.‬‬ ‫אנו בונים מחדש את "סדר היום" שלנו המציע שינוי מהותי מערכתי מהותי‪ ,‬שמטרתו העיקרית והמרכזית‬ ‫היא להגיע לפניות רגשית אצל הילדים ‪ ,‬מתוך הנחת היסוד שפניות רגשית היא זו שמביאה למוטיבציה‬ ‫ללימודים ותקרין באופן חיובי על מכלול רחב של כישורים‪ ,‬עמדות‪ ,‬תפיסות של התלמידים‪.‬‬ ‫"סדר יום חדש" בית הספר יספק לילד תנאים ואפשרויות שחסרים לו בבית ובסביבה ‪ ,‬תנאים שחשובים‬ ‫לטיפוחו ובכך נצליח לטפח לומד סקרן וחוקר‪ .‬המיזם שואף להעשיר את סביבת החיים הדלה כמנוף לפיתוח‬ ‫אישי של התלמידים ולהקנות להם כישורי חיים חיוניים‪.‬‬ ‫"סדר יום החדש" כולל ארבע רצועות זמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬התלמיד מתחיל את יומו בפעילות חווייתית המאפשרת הבעת רגשות ‪ ,‬הפגת מתחים ‪ ,‬התנסות בחוויות של‬ ‫יצירה והצלחה וצבירת אנרגיות חיוביות שישרתו אותו בשאר היום‪ .‬לחלק זה של היום תפקיד חשוב ביצירת‬ ‫הפניות הרגשית של התלמיד לקראת תהליך המידה בחלק הבא של היום ( בדומה לקיים במערכת החינוך‬ ‫בפינלנד)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחלק השני של היום התלמיד עוסק בלימודי ליבה ‪ ,‬הנשענים על עקרונות הלמידה המשמעותית‪ ,‬תוך עיצוב‬ ‫מרחב למידה ותנאים ללמידה‪ ,‬שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחלק השלישי התלמיד מעשיר את עולמו ע"י בחירת חוגי חקר וקורסי העשרה מגוונים שמכינים אותו‬ ‫לחיים וחושפים אותו לעולם הרחב ( קבלת החלטות‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪.)...‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .4‬בחלק הרביעי של היום ‪ -‬התלמיד מתרגל חשיבה רפלקטיבית וממשיג את המודעות שלו לתהליכים שהוא‬ ‫עבר במשך היום ולמידת התרומה שלהם לפיתוח האישי שלו ‪ .‬בחלק זה של היום יפגוש כל תלמיד במבוגר‬ ‫משמעותי שילווה אותו בחייו בבית הספר‪ ,‬ובנוסף יהיה חלק מקבוצת שווים משמעותית לעיצוב תהליכים‬ ‫אישיים‪.‬‬ ‫סדר היום החדש יביא לשינוי בכל הרכיבים בבית הספר ‪ ,‬מבחינת התפיסה הפדגוגית ‪,‬מבחינה ארגונית‬ ‫ומבחינת דרכי ניצול המשאבים ‪.‬‬ ‫השאיפה היא לטפח את הילדים כבני אדם ‪ ,‬על כל המורכבות הקיימת בבן האדם ‪,‬כישות הוליסטית שכוללת‬ ‫רגש‪ ,‬נפש וקוגניציה ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק שני‬ ‫הצגת הארגון היוזם ( בית הספר )‬ ‫בית ספרנו הוקם בשנת ‪ , 1965‬נחשב לאחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בכפר ‪ ,‬הוא ממוקם במרכז הכפר ‪,‬‬ ‫בקו התפר בין שכונה דרומית לצפונית ‪ ,‬משרת שתי שכונות מערבית שכוללת אוכלוסייה דרוזית בעיקר ‪,‬‬ ‫וצפונית שכוללת אוכלוסייה מוסלמית ‪ .‬בית ספרנו הינו בית ספר קהילתי בניהול עצמי למעלה מ ‪ 15‬שנים ‪.‬‬ ‫בית הספר הוא יסודי ‪ 6‬שנתי הכולל ‪ 18‬כתות מתוכן שתי כתות חינוך מיוחד ‪ /‬לקויות למידה ‪ ,‬מס' התלמידים‬ ‫הינו ‪ 451‬ומס' המורים הינו ‪.35‬‬ ‫בית הספר עבר תהליכי שינוי משמעותיים שהשפיעו רבות על העשייה החינוכית בו‪ ,‬כגון חינוך קהילתי ‪ ,‬ניהול‬ ‫עצמי ‪ ,‬אופק חדש ‪ ,‬מובילי פדגוגיה איכותית וכעת הוא שותף בתוכנית "מפרש"‪.‬‬ ‫בתחום החברתי ‪ ,‬בית הספר התחיל עם יוזמות‪ ,‬ופרויקטים של התנדבות בתוך בית הספר‪ ,‬כגון פרויקט לשינוי‬ ‫החצר עם התלמידים ופרויקטים חוץ בית ספריים ‪ ,‬כגון התנדבות בבית הקשיש והתנדבות בכל מיני מקומות‬ ‫בכפר‪.‬‬ ‫בתחום הלימודי בית הספר משתתף בתוכנית "מוביל פדגוגיה איכותית " ‪ -‬העיקרון המנחה שלנו הוא פיתוח‬ ‫חשיבה מסדר גבוה‪ .‬העבודה נעשתה בשני מישורים‪ :‬עבודה לפיתוח צוות המורים לדוגמא‪ ,‬השתלמויות‬ ‫וסדנאות לפיתוח חשיבה ‪ ,‬יישום מערכי שיעור בפיתוח חשיבה ‪ ,‬תצפיות בשיעורים בשיתוף מדרכים פדגוגים‬ ‫חיצוניים ‪ ,‬ובמקביל פיתוח אסטרטגיות לדוגמא‪ -‬פיתוח נושא החקר במדעים ובמתמטיקה ובניית משחקי‬ ‫חשיבה עם התלמידים ‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי חווינו הצלחות מקומיות קטנות‪ ,‬אבל כל השינויים היו חלקיים ולא‬ ‫מערכתיים‪.‬‬ ‫רוב תלמידי בית הספר מגיעים ממשפחות במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך ומסביבה ענייה שאינה מטפחת את‬ ‫הלמידה ואת היכולות של הילדים‪ .‬המשפחות ברובן הן משפחות מרובות ילדים \‪ ,‬הסובלות ממצב כלכלי‬ ‫קשה‪ ,‬ההורים אינם פנויים להעניק חינוך ראוי ומתאים לילדיהם‪.‬‬ ‫מדד הטיפוח גבוה ומגיע ל‪ 8.84 -‬ורמת המורכבות לפי אופק חדש היא ‪. 4‬‬ ‫היעוד‬ ‫מול מציאות מכבידה‪ ,‬שלא מהווה פלטפורמה מזניקה להצלחה ולצמיחה ‪ -‬אנו שואפים לפתח לומד בעל‬ ‫כישורי חיים המאפשרים לו להתקיים כאזרח פעיל ותורם בחברה ‪ ,‬כלומד עצמאי‪ ,‬החוקר את הסביבה שלו‬ ‫ומשתמש בכלי חשיבה ומיומנויות חשיבה לצורך התמודדות מוצלחת עם השינויים בעידן החדש ועם אתגרי‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫רציונל‬ ‫כמחנכים‪ ,‬הנמצאים בלב העשייה בסביבה הייחודית של בית הספר‪ ,‬אנו יכולים לזהות ולמפות את הצרכים‬ ‫של תלמידנו וקהילתנו ולהתאים את העשייה שלנו בהתאם‪.‬‬ ‫מהמיפוי שנעשה ע"י המורים וצוות מפרש ‪ ,‬עלתה תמונה של אי נחת שעיקרה ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הישגים לימודיים נמוכים על אף כל התכניות הפדגוגיות‪ ,‬שהופעלו בבית הספר במהלך השנים‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקרב התלמידים קיימת מוטיבציה נמוכה ללמידה‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי בהתנהגויות‬ ‫המבטאות ריחוק מכל תהליך הלמידה‪ ,‬חוסר שיתוף פעולה ואי השקעה במלאכת הלמידה ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אי פנויות של התלמידים ללמידה ‪ -‬לתלמידים יש פוטנציאל ויכולות‪ ,‬אבל קיימים חסמים המונעים‬ ‫את הפוטנציאל הלימודי והאישי‪ .‬המורים מדווחים על תלמידים מוכשרים בתחומים השונים‪ ,‬שאין‬ ‫ביכולתם לממש את כישוריהם עקב מצוקה מבחינה כלכלית ועקב חוסר המודעות‬ ‫המספיקה מצד בקהילה ע"מ לשלב אותם במסגרות‪ ,‬שיעזרו להם לפתח את הכישורים שלהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קיים חוסר ההתאמה בין סדר היום העכשווי בבית הספר לבין צרכיו של התלמיד‪- .‬בסדר‬ ‫היום הקיים אין חיבור או קשר בין תחומי הדעת‪ ,‬אין העברה ושימוש מושכל במיומנויות חיוניות בין‬ ‫חלקים שונים של יום הלימודים ובין "אירועי החיים" של יום הלימודים ‪ ,‬אין קשר והלימה בין‬ ‫רכיבים בסדר היום ‪ -‬התלמיד עובר שיעורי למידה מרובים בתחומים שונים באותו היום‪ .‬קיים סדר‬ ‫יום מסורתי שלא כולל תפיסה הוליסטית מכוונת הרואה את מסלול התפתחותו וצרכיו של היחיד‪.‬‬ ‫סדר היום העכשווי אינו רואה לנגד עיניו‪ ,‬אלא את "חבילות הידע הארוזות" שיש "למסור" לתלמיד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מעטפת החיים של התלמידים דלה בגירויים‪ ,‬אינה מספקת העשרה או חוויות מעצימות‪ ,‬התא‬ ‫המשפחתי אינו נוטל חלק משמעותי בפיתוח התלמיד ובליווי תהליך הגדילה והצמיחה החינוכית‬ ‫והאישית שלו‪.‬‬ ‫סדר יום נוכחי‬ ‫לדוגמה‪ ,‬תלמיד בכתה ו' עובר במשך השבוע ‪ 37‬שעות לימודיות‪ ,‬במהלכן הוא צריך לדלג בין המקצועות‬ ‫השונים בקצב מהיר ‪ ,‬בלי שום הדגש על המעברים בין מקצוע למקצוע בין מורה למורה ‪ ,‬ובלי יכולת להביא‬ ‫את הרגשות או הכישורים שלו לידי ביטוי ‪" .‬המסע" מכוון לתכלית שעיקרה למידה ‪ -‬זו תכלית חשובה‬ ‫ומשמעותית‪ ,‬אך אין לה כנראה קיום מוצלח אם היא נשארת בבדידותה‪ .‬התוצאות ‪ -‬מוטיבציה ללימודים‬ ‫ירודה ‪ ,‬ההישגים אינם מספקים‪ ,‬קיימים פערים עמוקים בין התלמידים ואין צמיחה אישית מהותית של‬ ‫התלמידים כהכנה להתמודדות ראויה וטובה עם אתגרי החיים‪.‬‬ ‫בית הספר מודע לשורש הבעיה‪ ,‬מנסה כל הזמן לחדש ‪ ,‬לגוון בשיטות לימוד ‪ ,‬לגייס משאבים‪ ,‬אבל עדיין אנחנו‬ ‫לא מסופקים ובטוחים שתלמידינו יכולים להשיג הרבה יותר‪.‬‬ ‫מהספרות התיאורטית עולה‪ ,‬כי לצורך מיצוי אישי‪ ,‬צמיחה והתפתחות זקוק האדם לתנאי בסיס שהם‬ ‫הכרחיים לכל התהליך מחד‪ ,‬וקיים הכרח במיסוד וביצירת תנאים מיוחדים ומותאמים שיאפשרו לתלמיד את‬ ‫הלמידה‪ ,‬מאידך‪ .‬בחרנו להביא מס' מובאות מדברי חוקרים ותיאורטיקנים שנראה‪ ,‬כי מהווים נציגות ראויה‬ ‫‪7‬‬ ‫לתפיסות‪ ,‬שעזרו לנו לערוך ניתוח מושכל לתמונת המצב שלנו ולצאת ממנה לתכנית שעתידה לתת מענה לצורך‬ ‫המרכזי שלנו‪.‬‬ ‫אברהם מאסלו ‪ (Maslow),‬טען שהאדם מונע על‪-‬ידי שורה של צרכים בסיסיים‪ ,‬חלקם צרכי "חסר"‪ ,‬כגון‬ ‫הצרכים הפיזיולוגיים של רעב‪ .‬בדרגות הגבוהות יותר קיימים הצרכים הפסיכולוגים של ערך עצמי ושייכות‪,‬‬ ‫שהם צרכי "צמיחה" המניעים את האדם לפיתוח הפוטנציאל הגלום בו (‪ ,Maslow). 1954‬תיאוריית ההכוונה‬ ‫העצמית‪. (Self-‬‬ ‫‪ - Determination Theory (1991) . Deci‬מייצגת מסגרת תיאורטית המבוססת על הגישה ההומניסטית‪.‬‬ ‫תיאוריה זו מניחה שבבסיס התנהגות האדם עומדים שלושה צרכים בסיסיים מולדים ‪ :‬הצורך באוטונומיה‪,‬‬ ‫הצורך ביכולת והצורך בקשר ובשייכות‪" .‬הצורך באוטונומיה" הוא הצורך של האדם להרגיש שהתנהגותו‬ ‫אינה כפויה עליו‪ ,‬אלא שהיא נובעת ממנו ומבטאת את צרכיו ונטיותיו האותנטיים‪" .‬הצורך ביכולת" הוא‬ ‫הצורך של האדם להרגיש שהוא בעל יכולת ומסוגל להשיג יעדים שקיקה להשיגם‪" .‬הצורך בקשר ובשייכות"‬ ‫הוא הצורך של האדם לאהוב אנשים אחרים ולהיות אהוב על‪-‬ידיהם‪( ,‬יחסים ותקשורת אותנטית‬ ‫המתייחסים לצרכים ולרגשות פנימיים‪ ,‬יחסי אני‪-‬אתה)‪ ,‬וכמו כן הצורך להיות חלק מקהילה גדולה יותר‪.‬‬ ‫"הגיע הזמן לבנות את החינוך מלמטה – מתהליכי למידה לתהליכי הוראה" כתב רוברט מרזנו‬ ‫( מתוך ‪ ) Caine and Caine 1997‬כלומר‪ ,‬יש לברר מהם התנאים החיוניים ללמידה טובה‪ ,‬ולהמציא סביבה‬ ‫חינוכית המספקת תנאים אלה‪ .‬זוהי המשמעות המעשית של תיאוריות של למידה ‪ -‬שניתן ואפשר לחלץ מהן‬ ‫תיאוריות של הוראה‪ .‬נקודת המוצא של תיאוריות הוראה אלה היא לא ההוראה עצמה – מה צריך לעשות‬ ‫לתלמיד‪ ,‬כי אם הלמידה – מהם התנאים החיוניים לתלמיד כדי שיעשה לעצמו ‪ -‬ימציא בעיות‪ ,‬יתמודד אי\תן‬ ‫ויגיע להבנות חשובות‪ .‬באופן זה הופכת ההוראה מהוראה ישירה – הוראה המוסרת לתלמידים משמעויות‬ ‫מתוכננות מראש‪ ,‬להוראה עקיפה – הוראה הממציאה תנאים ללמידה שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫"מחקרים רבים מראים שעוני ברמת המשפחה ומצב סוציאוקונומי נמוך‪ ,‬דיור בשכונות עוני מנבאים כל אחד‬ ‫בנפרד תוצאות נמוכות יותר במבחנים של אינטליגנציה ותפקוד קוגניטיבי‪ ,‬רמות נמוכות יותר של הישגים‬ ‫בבית ספר ורמות גבוהות יותר של בעיות חברתיות‪ -‬רגשיות‪( .‬קפלן‪ ,‬א' ועשור‪ ,‬א' (‪.)2001‬‬ ‫למידה משמעותית‬ ‫למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות‪ ,‬מאתר מקורות מידע‪ ,‬מעבד מידע ויוצר ידע חדש‬ ‫הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי‪ ,‬במאה ה‪.21 -‬‬ ‫מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה‪ ,‬היצירה והלימוד העצמי‪ ,‬לעודד צמיחה אישית‬ ‫ומעורבות חברתית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫התהליך החינוכי מכוון להעניק לתלמידים תחושת צמיחה‪ ,‬ערך ומסוגלות עצמית‪ .‬כדי שהתהליך ישיג את‬ ‫מטרותיו על מערכת החינוך לחתור ולאפשר למידה משמעותית‪ ,‬לאורך הרצף החינוכי‪.‬‬ ‫סדרה רחבה של מחקרים מצביעים על כך כי הלמידה המסורתית והפורמאלית‪ ,‬אמנם מקנה ידע אך הוא‬ ‫נשמר לפרק זמן קצר בלבד‪ .‬במקביל‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים כי בתנאים בהם התלמיד פעיל והלמידה‬ ‫רלוונטית לעולמו‪ ,‬הידע שנרכש הינו לטווח ארוך‬ ‫על פי המלצתם של הרקטורים באוניברסיטאות‪ ,‬תפקידו של החינוך‪,‬‬ ‫לכוון לחשיבה מעמיקה "לפחות בתחום אחד‪",‬‬ ‫אין להתפשט לנושאי לימוד רבים מדי "תפסת מרובה לא תפסת"‪,‬‬ ‫לא ללמוד בצורה שטחית המובילה לרדידות "מריחת הפרוסה דק מדי"‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫הצגת הפרויקט‬ ‫‪9‬‬ ‫"סדר יום חדש"‬ ‫בחשיבה משותפת הגענו למפת צרכים חדשה ולרעיון חדש שיכול לענות על הצרכים‪ ,‬שפורטו לעיל‪.‬‬ ‫הרעיון המוצע במיזם "סדר יום חדש" מזמן לתלמידים התנסות בחוויות לימודיות וחברתיות אחרות‪ ,‬במרחב‬ ‫חיים שבו התלמיד אינו פנוי ללמידה ואינו זוכה למעטפת ההורית והחברתית התומכת‪ .‬במקביל בית הספר‬ ‫מתאים את עצמו להוויה ולשינויים החדישים בתהליכי הוראה ‪ -‬למידה‪ ,‬בסביבה הלימודית ובארגון‬ ‫החיים בבית הספר‪.‬‬ ‫"סדר יום חדש"‪ ,‬מציע יום לימודים סביב התלמיד ולא סביב מקצועות הלימוד ‪ ,‬וברמת בית הספר שינוי‬ ‫מערכתי שעונה על צרכי התלמיד והקהילה‪.‬‬ ‫בסדר יום חדש אנו רוצים להגיע לבית הספר שבו כל התלמידים והמורים לומדים ומתפתחים בכל התחומים‬ ‫עם מוטיבציה וכמיהה ללמידה אחרת ‪ ,‬חקרנית ‪ ,‬רלוונטית ‪ ,‬שיתופית ומאתגרת והמביאה את כולם להישגים‬ ‫גבוהים בכל התחומים ‪.‬‬ ‫לומד עם מוטיבציה ללמידה‪ ,‬עם פניות רגשית ‪ ,‬מימוש עצמי ‪ ,‬עם מודעות עצמית לנקודות החוזק שלו‬ ‫ולפיתוחן ‪.‬‬ ‫בית הספר שואף לתת לכל תלמיד את המענה ואת התנאים החסרים בבית‪ .‬כמחנכים אנו מרחיבים את תפיסת‬ ‫התפקיד שלנו ומתקרבים בתפקיד שלנו לתפקיד הורה קולקטיבי המכוון ומצמיח בן אדם בתחום הרגשי ‪,‬‬ ‫החברתי והלימודי ‪.‬‬ ‫מסגרות הפעולה של המיזם‬ ‫סדר היום החדש במהותו מתחשב במגוון הצרכים של התלמיד ‪ ,‬התלמיד מתחיל את יומו בפעילות חווייתית‬ ‫המאפשרת הבעת רגשות ‪ ,‬הפגת מתחים ‪ ,‬התנסות בחוויות של יצירה והצלחה וצבירת אנרגיות חיוביות‬ ‫שישרתו אותו בשאר היום‪ .‬לחלק זה של היום תפקיד חשוב ביצירת הפניות הרגשית של התלמיד לקראת‬ ‫תהליך המידה בחלק הבא של היום ( בדומה לקיים במערכת החינוך בפינלנד)‪.‬‬ ‫בחלק השני של היום התלמיד עוסק בלימודי ליבה ‪ ,‬הנשענים על עקרונות הלמידה המשמעותית‪ ,‬תוך עיצוב‬ ‫מרחב למידה ותנאים ללמידה‪ ,‬שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫בחלק השלישי התלמיד מעשיר את עולמו ע"י בחירת חוגי חקר וקורסי העשרה מגוונים שמכינים אותו לחיים‬ ‫וחושפים אותו לעולם הרחב ( קבלת החלטות‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪.)...‬‬ ‫בסוף היום התלמיד מתרגל חשיבה רפלקטיבית וממשיג את המודעות שלו לתהליכים שהוא עבר במשך היום‬ ‫ולמידת התרומה שלהם לפיתוח האישי שלו ‪ .‬בחלק זה של היום יפגוש כל תלמיד במבוגר משמעותי שילווה‬ ‫אותו בחייו בבית הספר‪ ,‬ובנוסף יהיה חלק מקבוצת שווים משמעותית לעיצוב תהליכים אישיים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סדר היום החדש יביא לשינוי בכל הרכיבים בבית הספר ‪ ,‬מבחינת התפיסה הפדגוגית ‪,‬מבחינה ארגונית‬ ‫ומבחינת דרכי ניצול המשאבים ‪.‬‬ ‫השאיפה היא לטפח את הילדים כבני אדם ‪ ,‬על כל המורכבות הקיימת בבן האדם ‪,‬כישות הוליסטית שכוללת‬ ‫רגש ‪ ,‬נפש וקוגניציה ‪.‬‬ ‫מבנה יום הלימודים‬ ‫רצועה ראשונה‬ ‫‪ )1‬פתיחת היום ‪ -‬על פי מחקרים והניסיון שלנו מידת הנכונות והריכוז בלמידה אינן בשעות הבוקר‬ ‫המוקדמות אלא באמצע היום ‪ ,‬לכן פתיחת היום תדגיש היבטים רגשיים ‪,‬חברתיים ופיסיים הכוללים‬ ‫פעילויות בתחום הספורט ‪ ,‬המוסיקה והמדיטציה שעוזרים לתלמיד להתחיל את היום בצורה חיובית‪ ,‬שמחה‪,‬‬ ‫מזמנת הצלחה ועוזרים לו להתפנות ללמידה ‪ ,‬להעלות את המוטיבציה שלו ‪.‬‬ ‫“נמצא שתרגילי התעמלות מייצרים מלקולות שמשפרות את הקוגניציה ומגינות על המוח מפני התנוונות‬ ‫‪.‬במחקר פורץ דרך המדענים מצאו שפעילות גופנית מייצרת חומר הנקרא איריסין שידוע כממריץ לגנים‬ ‫האחראים על למידה וזיכרון‪ .‬נמצא גם שמצבים של דיכאון וכעס מביאים ליצור הקורטיזול שפוגע בתאי‬ ‫העצב של המוח ‪ ,‬לעומת הפעילות והמרץ הגופני המייצרים איריסין שמסייע בבניית תאי עצב מוחיים” ‪.‬‬ ‫‪October 10, 2013 in the Cell Press journal Cell Metabolism‬‬ ‫רצועה שנייה‬ ‫‪ )2‬לימודי ליבה ‪ :‬מיקוד בכל מקצועות הליבה ‪ ,‬מתמטיקה ‪ ,‬שפות ומדעים ‪ ,‬תוך מתן דגש על למידה‬ ‫משמעותית ‪ ,‬שיתופית ‪ ,‬ועל תכנון למידה חדש המאפשר חוויות למידה רבת עוצמה ‪ ,‬במטרת קידום הישגים ‪.‬‬ ‫רצועה זו מדגישה את התחום הקוגניטיבי ‪.‬‬ ‫מחקרים מראים‪ ,‬כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב‪ ,‬אבל בגיל‬ ‫מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב‪ .‬בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך יהיו קטנות ‪ 15 -‬תלמידים למורה‪.‬‬ ‫גודל הכיתות ניתן ישתנה בהתאם לצרכים‪ .‬בסדר יום חדש אנו מציעים שפרק מהיום שמודגש ללמידה יהיה‬ ‫הוליסטי יותר‪ ,‬קצר יותר‪ ,‬ממוקד בתחומים מעטים במהלך היום ‪ ,‬בנוי ברצף נכון והגיוני בהתאם למטרות‪,‬‬ ‫תוך תכנון זמן אחר המותאם לצרכי הלמידה של תחום הלמידה והפעילות שתהיה בשיעורים‪.‬‬ ‫הכתה תהיה הטרוגנית מורכבת מ ‪ 14-15‬תלמידים‪ ,‬קבוצת התלמידים לומדת מקצוע למשך שעה או שעה‬ ‫וחצי ‪ ,‬התלמיד לומד ברצועה זו פחות מקצועות ומוקדש יותר זמן ללמידה ממוקדת יותר ועמוקה יותר עם‬ ‫דגש על למידה לפי רמות התלמידים ‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫רצועה שלישית‬ ‫‪ )3‬קורסים ולמידה לפי בחירה ‪ -‬המיקוד הכנה לחיים שכוללים תכנים וסדנאות שמתמקדים בערך הבחירה‪,‬‬ ‫קבלת ההחלטות ‪ ,‬פעילויות העשרה וחוגים ‪ .‬ברצועה זו יום דגש על החשיבה היצירתית והרחבת את קשת‬ ‫הביטוי האישי והמיומנויות חברתיות אצל התלמיד‪ .‬תינתן לתלמיד במה לבטא את עצמו‪ ,‬את העדפותיו‬ ‫האישיות ואת היכולות שלו‪ .‬בכל חוג שהתלמיד משתתף בו ‪ ,‬הוא חוקר את התחום‪ ,‬מכיר את ההיסטוריה של‬ ‫התחום ‪ ,‬כגון אומנויות ‪ ,‬חקר מדעי ‪ ,‬מולדת ‪ ,‬משחקים ‪ ,‬סיורים ‪...‬‬ ‫רצועה רביעית‬ ‫‪ )4‬הערכה וחשיבה רפלקטיבית ‪ -‬בית הספר מפתח מסגרת מובנית יומית לתרגול החשיבה הרפלקטיבית ‪,‬‬ ‫התלמיד כאן נחשף לכלים מגוונים של רפלקציה וכלי הערכה במטרה לפתח את המודעות העצמית והחשיבה‬ ‫הביקורתית‪ .‬לכל תלמיד יהיה כלי של יומן למידה ‪ ,‬יתאר בו מה למד ‪ ,‬מה חדש ‪ ,‬מה לקח מהיום ‪ ,‬מה ישפר ‪,‬‬ ‫חזרות תרגול ‪ ,‬יתכנן ‪ ,‬מדובר בעבודה אישית בליווי של מבוגר משמעותי ובקשר משמעותי עם קבוצת השווים‬ ‫כקבוצת תמיכה‪.‬‬ ‫טבלה השוואה בין פרויקט פיתוח חשיבה ליוזמה החדשה "סדר יום חדש"‬ ‫ברמת תלמיד‬ ‫תוכנית מובילי פדגוגיה איכותי‬ ‫(פיתוח חשיבה )‬ ‫מפרש ‪-‬פרויקט "סדר יום חדש"‬ ‫מענה בעיקר לרמה הקוגניטיבית‬ ‫מענה ברמה הקוגניטיבית ‪ ,‬רגשית‬ ‫וחברתית ‪.‬‬ ‫התמקדות בהישגים ‪ ,‬בהצלחה‬ ‫במבחנים‬ ‫מענה לכל הצרכים ‪ ,‬באמונה שזה‬ ‫יוביל להעלאת הישגים וללמידה‬ ‫מתוך מניעים פנימיים‪.‬‬ ‫למידה פעילה על פי עניין בחירה‬ ‫וסגנון אישי‬ ‫ברמת מורה‬ ‫תהליכי הוראה –למידה התמקדות‬ ‫בפיתוח מערכי שיעור ויחידות‬ ‫הוראה‬ ‫הרחבת תפיסת תפקיד המורה‬ ‫כמחנך ומכוון ‪ ,‬וטיפוח והצמחת‬ ‫מורים המהווים דמות בוגרת‬ ‫שהתלמיד מזדהה אתה רגשית‬ ‫וערכית ( הורה קולקטיבי )‬ ‫אין אחידות בתוצרי הידע ויש‬ ‫לגיטימציה לשונות‪.‬‬ ‫הלמידה מתרחשת גם מחוץ לבית‬ ‫הספר (בטבע ‪ ,‬באתרים‬ ‫היסטוריים ‪ ,‬מוזיאונים ‪)...‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ארגון מסורתי ‪ ,‬סדר יום רגיל ‪,‬‬ ‫מנצל משאבים בצורה לא יעילה ‪.‬‬ ‫ברמת ארגון‬ ‫התאמת סדר היום והמשאבים‬ ‫לצרכים האישיים של כל תלמיד ‪.‬‬ ‫דוגמא למערכת שבועית של תלמיד בכיתה ג‬ ‫זמן‬ ‫שני‬ ‫שלישי‬ ‫רביעי‬ ‫חמישי‬ ‫שבת‬ ‫‪13‬‬ ‫יוגה‬ ‫‪7:45-8:45‬‬ ‫ספורט‬ ‫‪9:00 -8:45‬‬ ‫תיאטרון בובות‬ ‫וסיפורים‬ ‫מוזיקה וריקוד‬ ‫אחד מהתחומים יוגה‬ ‫‪ ,‬מוסיקה ‪ ,‬ריקוד ‪,‬‬ ‫ספורט ‪ ,‬תיאטרון‬ ‫בובות‬ ‫ארוחת בוקר‬ ‫‪9:00-10:00‬‬ ‫מתמטיקה‬ ‫ערבית‬ ‫עברית‬ ‫מתמטיקה‬ ‫ערבית‬ ‫‪10:00-11:30‬‬ ‫ערבית‬ ‫חשבון‬ ‫ערבית‬ ‫אנגלית‬ ‫עברית‬ ‫הפסקה קצרה‬ ‫‪ 5‬דק' הפסקה‬ ‫‪11:30-12:30‬‬ ‫מדעים‬ ‫מולדת‬ ‫מורשת‬ ‫ערבית‬ ‫מתמטיקה‬ ‫‪12:30-13:00‬‬ ‫מורשת‬ ‫אנגלית‬ ‫מדעים‬ ‫מולדת‬ ‫מדעים‬ ‫ארוחת צהריים‬ ‫‪13:30-14:00‬‬ ‫‪14:00-15:30‬‬ ‫כישורי‬ ‫חיים‬ ‫חקר הצמחים‬ ‫אומנות‬ ‫צילום‬ ‫רובוטיקה‬ ‫‪15:30-16:30‬‬ ‫יומן‬ ‫למידה‬ ‫ורפלקציה‬ ‫דרך‬ ‫אומנות‬ ‫יומן למידה‬ ‫יומן למידה‬ ‫יומן למידה‬ ‫יומן למידה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫מטרות ויעדים‬ ‫‪14‬‬ ‫רצועה‬ ‫רצועה‬ ‫ראשונה‬ ‫מטרות על‬ ‫בית הספר יאפשר‬ ‫לתלמידים הזדמנויות‬ ‫וחוויות רגשיות‬ ‫חיוביות המביאות‬ ‫לפניות רגשית‬ ‫ללמידה יותר‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫לו"ז‬ ‫ברמת בית ספר‬ ‫בית הספר יבנה תוכנית‬ ‫שבועית לשכבת הגיל‬ ‫‪,‬הכוללת פעילות‬ ‫חווייתיות במשך שעה‬ ‫בבוקר (פעילויות ספורט ‪,‬‬ ‫התעמלות ‪ ,‬ריקודים ‪,‬‬ ‫יוגה ‪.)....‬‬ ‫בית הספר מארגן את‬ ‫מרחבי הלמידה והסביבה‬ ‫בהתאם‪ ,‬כוח אדם ‪,‬ציוד‬ ‫ותקציב נדרש ‪.‬‬ ‫בית ספר יארגן הכשרה‬ ‫מורים דרך מדריכים‬ ‫חיצוניים לפעילויות‬ ‫השונות ברצועה זו‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫מהיום הראשון בבית‬ ‫הספר מבצע את תוכנית‬ ‫מובנית מסודרת וברורה‬ ‫לפעילויות הבוקר‪.‬‬ ‫אמצע יולי ‪2014‬‬ ‫הפעילויות מתקיימות‬ ‫במרחבים השונים לפי‬ ‫סדר וארגון שנקבע‬ ‫מראש‬ ‫אמצע יולי ‪2014‬‬ ‫שאלון הבודק את מידת‬ ‫ההנאה ושביעות הרצון‬ ‫בקרב התלמידים בסוף‬ ‫חודש אוקטובר‪.‬‬ ‫סוף אוגוסט‬ ‫ברמת מורה‬ ‫כל מורה בוחר תחום‬ ‫פעילות ישתתף ויבנה‬ ‫תוכנית עבודה ‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהמורים‬ ‫המשתתפים‪ ,‬פעילים‬ ‫ונהנים בפעילויות הבוקר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סוף אוגוסט‬ ‫‪ 100%‬מהמורים‬ ‫המשתתפים במיזם בונים‬ ‫תוכנית עבודה‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהמורים‬ ‫המשתתפים בפעילויות‬ ‫הבוקר מדווחים על‬ ‫פעילות והנאה‪.‬‬ ‫ברמת תלמיד‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים נהנים‬ ‫מפעילויות הבוקר ‪.‬‬ ‫התלמידים מוכנים‬ ‫ללמידה ומרוכזים‬ ‫ולומדים ללא הפרעות‬ ‫‪ % 90‬מהתלמידים‬ ‫מדווחים על הנאה‬ ‫מפעילות הבוקר ‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהתלמידים‬ ‫מדווחים על מוכנות‬ ‫ללמידה ללא הפרעות‬ ‫‪15‬‬ ‫פנימיות ורגשיות ‪.‬‬ ‫פנימיות ‪ ,‬רגשיות ‪.‬‬ ‫ברמת בית הספר‬ ‫רצועה שנייה‬ ‫בית הספר יפעל‬ ‫להעלאת ההישגים‬ ‫הלימודיים ולשפור‬ ‫ההוראה והלמידה‪.‬‬ ‫הכנת תוכניות הוראה‬ ‫בכל מקצועות הליבה‬ ‫בהלימה לעקרונות‬ ‫הלמידה המשמעותית ע"י‬ ‫צוותי המקצועות ‪.‬‬ ‫בית הספר בונה מערכת‬ ‫שעות שמבוססת על‬ ‫צמצום מספר המקצועות‬ ‫ביום הלימודים ומתן‬ ‫יותר זמן לכל מקצוע ‪.‬‬ ‫אמצע אוגוסט‬ ‫אמצע אוגוסט‬ ‫הכנת התוכניות בשפות ‪,‬‬ ‫מדעים ומתמטיקה‬ ‫ואישורן בימי ההיערכות‬ ‫‪.‬‬ ‫בניית מערכת שעות לפני‬ ‫תחילת שנת הלימודים‬ ‫ברמת תלמיד‬ ‫‪ 90%‬מהתלמידים‬ ‫מרוכזים ולומדים ללא‬ ‫הפרעות או הסחות דעת ‪.‬‬ ‫במשך השנה‬ ‫‪ 90%‬מהתלמידים יפתחו‬ ‫מיומנויות חשיבה מסדר‬ ‫גבוה לפי המקצועות‬ ‫ושכבות הגיל ‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים שיפרו‬ ‫את הישגיהם ב ‪.20%‬‬ ‫מהתלמידים ‪80%‬‬ ‫מדווחים שהם מרוכזים‬ ‫ולומדים ללא הפרעות או‬ ‫הסחת דעת ‪.‬‬ ‫המורים מדווחים ‪80%‬‬ ‫מהתלמידים השתפרו‬ ‫במיומנויות חשיבה‬ ‫מסדר גבוה לפי‬ ‫המקצועות ושכבות הגיל‬ ‫בסוף כל סמסטר‬ ‫כל התלמידים שיפרו את‬ ‫הישגיהם ב ‪ 20‬אחוז ‪.‬‬ ‫רמת מורה ‪:‬‬ ‫‪% 100‬מהמורים מנצלים‬ ‫את זמן ההוראה ‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים‬ ‫עומדים בסטנדרטים של‬ ‫תכנית הליבה‬ ‫המורים מדווחים ‪90% ,‬‬ ‫מזמן הלמידה מנוצל‬ ‫בצורה אפקטיבית ואינו‬ ‫מבוזבז על הפרעות‬ ‫למיניהן ‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים‬ ‫עומדים בסטנדרטים של‬ ‫תכנית הליבה‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 100%‬מהמורים‬ ‫המשתתפים בתוכנית‬ ‫יתכננו מערכי שיעורים‬ ‫לפי העקרונות של " כל‬ ‫הכתה כל הזמן "‬ ‫רצועה ‪3‬‬ ‫פיתוח מיומנויות‬ ‫החקר והחשיבה‬ ‫היצירתית‪.‬‬ ‫‪ 09%‬מהתלמידים יחקרו בסוף כל סמסטר‬ ‫נושאים המעניינים אותם‬ ‫‪.‬‬ ‫התמודדות עם החיים‬ ‫האמיתיים ‪ ,‬הכנת‬ ‫‪ 100%‬התלמיד ייצר תוצר‬ ‫התלמיד לחיים‬ ‫על פי העניין שלו ‪ .‬על ידי‬ ‫האמיתיים ‪.‬‬ ‫סדנאות בנושאים שונים‬ ‫לפי תוכנית של בחירת‬ ‫התלמידים‬ ‫רצועה ‪4‬‬ ‫פיתוח חשיבה‬ ‫רפלקטיבית אצל‬ ‫התלמיד‬ ‫‪ 100%‬ממערכי השיעור‬ ‫משלבים את כל תלמידי‬ ‫הכיתה כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים עושים‬ ‫רפלקציה על יום‬ ‫הלימודים שלהם כול יום‬ ‫בשיטות שונות‬ ‫ומגוונות‪,‬כגון‬ ‫ציור ‪ ,‬יומן למידה‬ ‫‪,‬ועבודות בית תוצר סופי‬ ‫אשר מראה מה למד ביום‬ ‫זה‪ ,‬ראיונות‪.‬‬ ‫בסוף כל סמסטר‬ ‫‪ 80%‬מהתלמידים‬ ‫משולבים בחקר נושאים‬ ‫לפי עניין ‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהתלמידים יש‬ ‫תוצר לפי עניינו בקורסי‬ ‫בחירה‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מהתלמידים עושים‬ ‫רפלקציה סביב העשייה‬ ‫שלו בבית הספר ועושים‬ ‫עבודות בית ‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק ששי‬ ‫קהל יעד‬ ‫א‪ .‬תלמידי בית הספר ‪ ,‬כ ‪ 450‬תלמידים בין הגילאים ‪ 6-12‬שיש ביניהם בעלי צרכים שונים ‪ ,‬למשל כתה א'‬ ‫והמעבר מהגן‪ ,‬תלמידי כתה ו והמעבר לחטיבת הביניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬מורי בית הספר שמקבלים עליהם תפקידים משמעותיים חדשים שלא היו בעבר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הורי התלמידים שנפעל לקרב אותם לבית הספר‪ ,‬לתהליכים שילדיהם עוברים ולשותפים במידת האפשר‪.‬‬ ‫פרק שביעי‬ ‫מערך המיזם‬ ‫שלב ההקמה‬ ‫‪‬‬ ‫מנהלת יחד עם צוות מפרש‬ ‫‪‬‬ ‫כול צוות המורים‬ ‫שלב ההפעלה‬ ‫‪‬‬ ‫גיוס כל צוות המורים‬ ‫‪‬‬ ‫אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר ‪ ,‬מלווה חקר ‪ ,‬מדריכי ספורט ‪ ,‬אומנות ‪...‬‬ ‫מבנה ארגוני‬ ‫כל צוות המפרש מחולק לפי ארבע הרצועות שאחראים להובלת התחום ארגון מעקב הערכה ציוד מרחבי‬ ‫למידה וכו‬ ‫לוח זמנים‬ ‫( המספרים מעידים על חודשי השנה )‬ ‫אוקטובר ‪ -‬מרץ ‪ - 2014‬חשיפה לתוכנית למנהלת וצוות מפרש כולל סדנאות וביקורים והשתתפות בימי עיון‬ ‫וחילוץ הרעיון והמיזם הייחודי לבית הספר‪.‬‬ ‫אפריל ‪ - 2014‬חשיפת המורים לתוכנית‬ ‫בניית הקווים הכללים על ידי הצוות‬ ‫בניית ספר הפרויקט‬ ‫מאי ‪ - 2014‬הצגת הרעיון והמיזם בפני מפרש ארצי‬ ‫יוני ‪ - 2014‬שיתוף המורים בתכנון ברצועה הראשונה והשלישית וחלוקת המורים לפי צוותי משימה‪.‬‬ ‫יולי ‪ - 2014‬היערכות בית ספרית‬ ‫‪18‬‬ ‫המורים בונים תוכניות לקורסי הבחירה ברצועה השלישית ומערך ארגוני כולל מרחבי למידה וציוד לרצועה‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫בניית המערכת הבית ספרית‬ ‫אוגוסט ‪ - 2014‬היערכות לתוכנית והערכה אחרונה לפי תחילת שנה"ל תשע"ה ביחד עם מפקח בית הספר‬ ‫ספטמבר ‪ - 2014‬פותחים את השנה כנס להורים וחשיפה לתוכנית‬ ‫דצמבר ‪ - 2014‬הערכה ראשונה ומעצבת לתוכנית‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫שיתופי פעולה‬ ‫גורמים מרכזיים‬ ‫משרד חינוך ופיקוח ‪:‬הכרה ותמיכה בתוכנית ‪,‬ליווי בתהליך פיתוח התוכנית ‪ ,‬וביצועה‬ ‫קבלת אישורים לשינויים שדורשת התוכנית‬ ‫מועצה ומחלקת חינוך ‪ :‬שיתוף פעולה והכרה בתוכנית ‪ ,‬תמיכה ועזרה ממחלקות החינוך ובמיוחד בהפעלת‬ ‫קורסי הבחירה ‪ ,‬תמיכה תקציבית‪.‬‬ ‫גורמים שיש להם עניין ‪ :‬הורים ‪ ,‬אומנים מהכפר ‪ ,‬מדריכי ספורט ואומנות ‪,‬המרכז ללימודי שחמט‪ ,‬המרכז‬ ‫לליווי לימודי חקר המדעים ‪ ,‬בנות שנת שירות‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫ניתוח סיכונים‬ ‫סיכון‬ ‫התנגדות של הצוות‬ ‫דרך התמודדות‬ ‫יש לגייס ולשתף את הצוות ‪ ,‬בזיהוי נקודות האי נחת‬ ‫בתהליך פיתוח המיזם ובחשיבה על דרכי הפעולה‬ ‫בהמשך‬ ‫התנגדות של ההורים לתוכנית‬ ‫בתחילת השנה יש לכנס את הורי התלמידים‬ ‫המשתתפים בתוכנית ‪,‬להציג אותה בפניהם לשתף‬ ‫אותם בחשיבה שלנו ולגייס הורים שיכולים לתרום‬ ‫להצלחת התוכנית‬ ‫אי הכשרה של הצוות‬ ‫הכנה מוקדמת משנה"ל תשע"ד‬ ‫חששות ‪,‬חוסר שיתוף פעולה‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תוכנית הערכה‬ ‫מיקוד תשתית ארגונית‬ ‫היעד ‪ -‬היתכנות ארגונית – יצירת מבנה ארגוני מבוסס התומך עקבית בהפעלת היוזמה בפועל‪.‬‬ ‫יעד מעשי‬ ‫רכישת ציוד‬ ‫נדרש‬ ‫פעולות מתוכננות‬ ‫פירוט הציוד לפי‬ ‫התוכנית ‪ ,‬הצעת‬ ‫מחיר‬ ‫תאריך ביצוע‬ ‫תחילת יולי‬ ‫קיום מרחבי‬ ‫למידה תואמים‬ ‫ליוזמה‬ ‫מיפוי למורים על‬ ‫התוכנית‬ ‫מיפוי של‬ ‫המרחבים‬ ‫הדרושים‬ ‫צוות בבית הספר‬ ‫מכין תוכנית‬ ‫שעות‬ ‫תחילת יולי‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫‪ 80%‬מהמורים‬ ‫מדווחים על‬ ‫התאמה סבירה‬ ‫של הציוד‬ ‫לצרכים שלהם‪.‬‬ ‫‪80%‬מהמורים‬ ‫מדווחים על‬ ‫התאמה סבירה‬ ‫של המרחבים‬ ‫אוגוסט‬ ‫אמון בהיתכנות‬ ‫מיפוי של מורים‬ ‫על מידת האימון‬ ‫שלהם ביכולת‬ ‫בית הספר לפתח‬ ‫ולבסס את‬ ‫היוזמה‬ ‫‪ % 80‬מהמורים‬ ‫מדווחים על‬ ‫התאמה של‬ ‫מערכת השעות‬ ‫לצרכי הפעלת‬ ‫היוזמה (ישיבות‬ ‫צוות‪ ,‬הכנת‬ ‫חומרים ‪ ,‬שעות‬ ‫בכיתה)‬ ‫‪ 80%‬או יותר‬ ‫מהמורים ביוזמה‬ ‫מדווחים על‬ ‫אימון ביכולת‬ ‫בית הספר לפתח‬ ‫ולבסס את‬ ‫היוזמה מבחינה‬ ‫ארגונית‪.‬‬ ‫ארגון מערכת‬ ‫שעות‬ ‫מאי‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫דצמבר‬ ‫כלי‬ ‫שאלון גנרי מידע‬ ‫קשיח‬ ‫דצמבר‬ ‫שאלון גנרי מידע‬ ‫קשיח‬ ‫דצמבר‬ ‫שאלון גנרי מידע‬ ‫קשיח‬ ‫פברואר‪/‬מאי‬ ‫שיחת מיקוד עם‬ ‫הצוות ‪,‬‬ ‫רפלקסיה כתובה‬ ‫של חברי הצוות ‪,‬‬ ‫שאלון לצוות גנרי‬ ‫מיקוד צוות מוביל‬ ‫היעד ‪ -‬יצירת צוות מוביל יוזמה מגובש ומאמין‬ ‫יעד מעשי‬ ‫צוות מוביל שותף‬ ‫עקבי בפיתוח‬ ‫היוזמה‬ ‫אמון ברעיון של‬ ‫היוזמה והבנת‬ ‫המטרות‬ ‫פעולות מתוכננות‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫פברואר‬ ‫כלי‬ ‫מעקב אישי‬ ‫תאריך ביצוע‬ ‫אוגוסט‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫אוגוסט‬ ‫פברואר‬ ‫אוגוסט‪ -‬יוני‬ ‫דצמבר‬ ‫יוני‬ ‫פברואר‬ ‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫פברואר‬ ‫מאי‬ ‫שיחת מיקוד עם‬ ‫הצוות ‪,‬‬ ‫רפלקסיה כתובה‬ ‫של חברי הצוות ‪,‬‬ ‫שאלון לצוות גנרי‬ ‫שאלון גנרי מידע‬ ‫קשיח‬ ‫שיחת מיקוד עם‬ ‫הצוות ‪,‬‬ ‫רפלקסיה כתובה‬ ‫של חברי הצוות ‪,‬‬ ‫שאלון לצוות גנרי‬ ‫תיק עבודה‬ ‫שיחת מיקוד עם‬ ‫הצוות ‪,‬‬ ‫רפלקסיה כתובה‬ ‫‪21‬‬ ‫של חברי הצוות ‪,‬‬ ‫שאלון לצוות גנרי‬