‫‪..‬‬ ‫ֵמ‬ ‫‪.‬‬ ‫ַא‬ ‫ע‬ ‫ְ‬ ‫ר ַּב‬ ‫ח ֹות‬ ‫רּו‬ ‫י ָהרּו ַח ‪. . .‬‬ ‫ּבֹ ִא‬ ‫‪ēŅĤ‬‬ ‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫~>‬ ‫תקצירים‬ ‫חוברת‬ ‫‪ְ . . .‬ו ָנ ַת ִּתי‬ ‫~‬ ‫~~>‬ ‫רּו ִחי ָב ֶ‬ ‫~~‬ ‫‪30-15:3022-26.06.2014‬‬ ‫ֶתם‬ ‫ְח ִיי‬ ‫כם ִו‬ ‫>‪901061‬‬ ‫<~*~‬ ‫~~‪tp://evp.co.il/BIU‬‬ ‫חז‬ ‫י‬ ‫אל‬ ‫ק‬ ‫‪...‬‬ ‫‬ ‫לז‬ ‫‪ֵ . .‬מ ַא ְ‬ ‫ר‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫רּו‬ ‫הווֶה"‬ ‫תו ְך ַה ֹ‬ ‫נו ֵע ַע ְּב ֹ‬ ‫"ה ָע ָבר ִמ ְת ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ח ֹות‬ ‫ּ‬ ‫בֹ‬ ‫ִאי‬ ‫ָה‬ ‫ּו ַח‬ ‫ר‬ ‫‪ēŅĤ‬‬ ‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫ספרות הנבואה והסיפור המקראי‬ ‫‪...‬‬ ‫~>‬ ‫‪ēŅĤ‬‬ ‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫~‬ ‫~~>בבר‪-‬‬ ‫”בואי הרוח“ הוא קונגרס הפקולטה למדעי היהדות‬ ‫‪http://evp.co.il/‬‬ ‫~~‬ ‫‪ BIU‬היהודית הולך‬ ‫המורשת‬ ‫הרצון ללמוד ולהתחבר למקורות‬ ‫מוזמן לשמוע את‬ ‫ומתגבר בשנים האחרונות‪ .‬הקהל הרחב‬ ‫‬ ‫מיטב החוקרים אשר יעבירו ממחקריהם המשובחים בלשון‬ ‫~*‪21:30 – 20:15‬‬ ‫*‪19:30 – 17:45‬‬ ‫~*‪17:15 – 15:30‬‬ ‫השווה לכל נפש‪ ,‬ויחשפו בפניו את חידושיהם ורעיונותיהם‪.‬‬ ‫>וזהות‪,‬‬ ‫בקונגרס יעסקו בתנ“ך‪ ,‬בעדתיות‬ ‫ההרצאות‬ ‫<~‬ ‫>‪:‬במגזרים ‬ ‫~~‬ ‫ואגדות‬ ‫עגנון‬ ‫ש“י‬ ‫וביצירת‬ ‫ובמציאות‬ ‫בהלכה‬ ‫חברתיים‬ ‫<~~‬ ‫>~‬ ‫<~~‬ ‫<~‬ ‫<~‬ ‫חז“ל‪.‬‬ ‫>‬ ‫~~~~‬ ‫>~‬ ‫~~‬ ‫>>‬ ‫לבין החוקרים שלנו‬ ‫שהאינטראקציה בין הציבור‬ ‫אנו מאמינים‬ ‫>‬ ‫‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫תביא תועלת הן לציבור הרחב והן לאקדמיה‪ .‬אתם מוזמנים‬ ‫~‬ ‫‬ ‫ליטול חלק בקונגרס ”בואי הרוח“ ולהיפגש עם אוצרות הרוח‬ ‫<~~‬ ‫>‬ ‫ובעתיד‪.‬‬ ‫היהודיים הנוגעים בעבר בהווה‬ ‫והחכמה‬ ‫‪ְ .‬ו‬ ‫‪.‬‬ ‫~‬ ‫~~‬ ‫~‬ ‫ִח‬ ‫‬ ‫י‬ ‫< ָב ֶכ‬ ‫‪<:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫<‬ ‫‬ ‫>~‬ ‫ִּתי‬ ‫ָנ ַת‬ ‫>~~‬ ‫‬ ‫~‬ ‫‪.‬‬ ‫>‬ ‫~‬ ‫=<~‬ ‫‬ ‫>~~‬ ‫‪:‬‬ ‫>~‬ ‫‬ ‫~‬ ‫‬ ‫ר ּו‬ ‫‬ ‫~‬ ‫‬ ‫‬ ‫>~~‬ ‫‬ ‫<‬ ‫‪>:‬‬ ‫ ~><‬ ‫‬ ‫~~<‬ ‫‬ ‫ם‬ ‫>‬ ‫<‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~~‬ ‫~~‬ ‫<<‬ ‫‬ ‫~‬ ‫ִו ְח ִי‬ ‫~‬ ‫י ֶתם ‪.‬‬ ‫ ‪. .‬‬ ‫יחזק‬ ‫אל לז‬ ‫‬ ‫‬ ‫מושב ‪ :1‬ספרות הנבואה‬ ‫‬ ‫~~‬ ‫לציבור רחב‬ ‫אילן המתקיים זו השנה השנייה‪ .‬הקונגרס מיועד‬ ‫‪21:30-15:3022-26.06.2014‬‬ ‫שוחר דעת ואוהב חכמה המעוניין להשתתף בכנס איכותי‬ ‫~>‪901061‬‬ ‫ומרתק הנוגע בתחומים השונים של לימודי היהדות‪.‬‬ ‫><~*~>~‬ ‫>‬ ‫)זלדה(‬ ‫פרופ' אליהו עסיס‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי היהדות‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מתחיל בפורענות ומסתיים בנחמה‪ :‬מבט כולל על ספר ישעיה‬ ‫ספר ישעיה הוא ספר רחב יריעה‪ ,‬הכולל בחלקו הראשון נבואות )פורענות‬ ‫ונחמה( המתוארכות לימי הנביא‪ ,‬ואילו בחלקו השני ‪ -‬נבואות )בעיקר נבואות‬ ‫נחמה( על תקופת שיבת ציון‪.‬‬ ‫בהרצאה זו נבקש לבדוק מה מחבר בין נבואות הפורענות והנחמה המופיעות‬ ‫בחלקו הראשון של הספר לבין נבואות נחמה לעתיד המופיעות בחלקו השני‬ ‫של הספר‪ ,‬וכיצד מתקבלת מן החיבור הזה אחדות רעיונית וספרותית‪.‬‬ ‫ד"ר יסכה זימרן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫“כְאַר ְי ֵה ּבְבַהֲמוֹת יַעַר” )מיכה ה‪ ,‬ז(‪ :‬מה מסמל האריה בנבואות‬ ‫ּ‬ ‫ישעיה ומיכה?‬ ‫כמה נביאים מקראיים משלבים את דימוי האריה‪ ,‬לשם המחשה והעצמה של‬ ‫המסר הנבואי שלהם‪ .‬בהרצאה זו אבקש להציג את פניו השונות של הדימוי תוך‬ ‫התמקדות בשימוש שעושים בו נביאי המאה השמינית לפנה"ס ‪ -‬עמוס‪ ,‬ישעיה‪,‬‬ ‫הושע ומיכה‪ .‬באמצעות העיסוק בהופעה החוזרת של דימוי האריה יתפרשו‬ ‫מחדש היחידות הנבואיות שהוא משולב בהן וייחשף טפח מתפיסות העולם‬ ‫של נביאי המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬בנוסף‪ ,‬העיסוק בדימוי האריה יפתח פתח‬ ‫לעיסוק בשאלות רחבות יותר הנוגעות לספרות הנבואה המקראית‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫האמצעים הספרותיים המשולבים בנבואות ומטרתם‪ ,‬דרכי הפצת הנבואות‬ ‫ומידת השפעתן‪ ,‬משמעות פעילותם המקבילה של כמה נביאים ועוד‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר טובה גנזל‪ ,‬ראש המדרשה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫" ֲהתִחְיֶינ ָה ה ָ ֲעצ ָמוֹת הָא ֵּל ֶה?" )יחזקאל לז(‪ :‬עיון בנבואת יחזקאל‬ ‫בחזון העצמות היבשות ביחזקאל‪ ,‬כמו בנבואות רבות בספר זה‪ ,‬המשל והנמשל‬ ‫שזורים זה בזה‪ .‬בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה בנבואה זו התרחש בצורה‬ ‫ממשית ומה שייך לנמשל בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בסיבות לכך שנבואה זו נותרה‬ ‫בתודעת עמנו על‪-‬זמנית‪.‬‬ ‫מושב ‪ :2‬הסיפור המקראי‬ ‫ד"ר צבי שמעון‪ ,‬המחלקה ללימודי יסוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פשוטו ועומק פשוטו של סיפור גן עדן‬ ‫בהרצאה נעסוק בסיפור גן עדן וננסה לחשוף את משמעויות הסיפור ברבדיו‬ ‫השונים‪ .‬ננתח את הרובד הסינטגמטי )ניתוח שטח( של הסיפור ואת הרובד‬ ‫הפרדיגמטי )ניתוח עומק( שלו וניעזר בשיטות ניתוח ספרותי שונות מתחום‬ ‫הספרות הכללית‪ ,‬ובהן הגישה הפורמליסטית והסטרוקטורליסטית‪ .‬בהרצאה‬ ‫נתמודד עם טענות ביקורת המקרא ביחס לסיפור‪ ,‬ובאמצעות שיטות ניתוח‬ ‫ספרותי שונות נציע פרשנות הוליסטית ותובנות באשר לרעיונות ולמסרים של‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫ד"ר שרה שורץ‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫נאחזים בסבך‪ :‬פרשת יהודה ותמר‬ ‫פרשת יהודה ותמר בפרק ל"ח בספר בראשית מגוללת את הטרגדיה שפקדה‬ ‫את משפחת יהודה‪ .‬היא קוטעת את רצף הסיפור על אודות מכירת יוסף‪,‬‬ ‫והקשר בינה לבין הפרקים הסמוכים איננו נהיר‪ .‬בהרצאה זו נבקש לחשוף את‬ ‫משמעותה של פרשה זו ואת תפקידה ברצף העלילה‪ .‬נתמקד בעיקר בהבנת‬ ‫עיצוב דמויותיהם של יהודה ותמר ובניתוח פועלם במציאות הסבוכה אליה‬ ‫נקלעו‪ .‬מסקנות הקריאה יבהירו את חשיבות הסיפור על יהודה ותמר ויאירו‬ ‫יסודות רעיוניים העומדים בתשתית המכלול הרחב של סיפור יוסף ואחיו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר איילת סיידלר‪ ,‬המחלקה ללימודי יסוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫בין מרדכי היהודי ליונה העברי‬ ‫בעקבות סירובו להשתחוות להמן מתעמת מרדכי עם עבדי המלך )אסתר ג(‪.‬‬ ‫יהדותו הופכת למרכיב משמעותי בעימות ביניהם ‪" -‬כי הגיד להם אשר הוא‬ ‫יהודי" )שם ד(‪ ,‬והיא חוזרת ומודגשת גם במעשיו של המן ‪" -‬כי הגידו לו את עם‬ ‫מרדכי" )שם ו(‪ .‬מול אנשי האנייה הסוערת ניצב יונה‪ .‬באוזני המלחים והנוסעים‬ ‫עובדי האלילים הוא מצהיר‪" :‬עברי אנוכי ואת ה' אלוהי השמים אני ירא‪) "...‬יונה‬ ‫ב‪ ,‬ט(‪ .‬כיצד תורמת זהותם "האחרת" של מרדכי ושל יונה להבנת העלילה?‬ ‫לנושא זה תוקדש הרצאתי‪.‬‬ ‫ּרות"‬ ‫סות ַה ְּתמו ֹ‬ ‫"כי ַּב ֶּפ ַתח ִנ ְכ ָנ ֹ‬ ‫ִּ‬ ‫)רחל שפירא(‬ ‫עדתיות וזהות בישראל‬ ‫מושב ‪ :3‬סיפורי העליות לארץ‬ ‫ד"ר יוסף שרביט‪ ,‬המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ייחודיות יהודי אלג'יריה בקרב העולים מצרפת‬ ‫הרצאתי תדון בייחודיות יהודי אלג'יריה‪ ,‬בקרב העלייה מצרפת‪ .‬במה ייחודיותה?‬ ‫ייחודיותה טמונה במתח הדיאלקטי השרוי בקהילה זו‪ .‬יהודי אלג'יריה היו מחד‬ ‫גיסא בשר מבשרה של יהדות צרפת החל משנת ‪ 1870‬ועד ל‪ ,1962-‬ומאידך‬ ‫גיסא היו בשר מבשרה של הפזורה הספרדית ‪ -‬על מאפייניה התרבותיים‬ ‫ומגמותיה האוניברסאליות והלאומיות‪.‬‬ ‫דואליות זו מסבירה מדוע מסורת ומודרנה דרו בה בכפיפה אחת‪ ,‬מדוע יהודי‬ ‫אלג'יריה היו אזרחים צרפתיים נאמנים לאתוס הרפובליקני ומדוע השתלבו‬ ‫היטב בצרפת שלאחר עצמאותה של אלג'יריה אך בד בבד היא מורה גם על‬ ‫המגמה הציונית‪-‬משיחית המוכחת שלה‪ ,‬המחוללת את העלייה הגדולה ביותר‬ ‫מקרב הקהילות במערב )‪ (1962-1948 ,11%‬זו גוברת ביתר שאת לאחר מלחמת‬ ‫ששת הימים )‪.(1972-1967 ,14%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬יהדות אלג'יריה‪ ,‬ברובה‪ ,‬מתייחדת במגמה ציונית דתית ועל כן היא‬ ‫חברה למתרס הימני של המפה הפוליטית הישראלית )‪ .(1972-2015‬מקרב בניה‬ ‫צמחה מנהיגות רוחנית שהניחה תשתית אידיאית המשלבת חזון אוניברסאלי‬ ‫חובק עולם לצד מגמה לאומית הממשיכה גם את נאמנותה הרפובליקנית‪,‬‬ ‫משכבר הימים‪ .‬קהילה זו נרתעה מכל גילויי חרדיות‪ ,‬בניגוד ליהדות מרוקו‬ ‫ותוניסיה‪ .‬ואכן‪ ,‬יהדות אלג'יריה לא רק שהסתייגה ממפלגת ש"ס‪ ,‬בטענה‬ ‫שאינה מגלמת את הספרדיות האוטנטית‪ ,‬אלא אף הובילה מאבק רעיוני תקיף‬ ‫ בה ובמשנתה‪.‬‬‫בקרב העלייה הגדולה מצרפת‪ ,‬קהילה זו‪ ,‬המהווה גשר תרבותי טבעי בין‬ ‫מזרח למערב‪ ,‬בין ספרד לאשכנז‪ ,‬עשויה למלא תפקיד מאחד ומגשר בפסיפס‬ ‫החברתי הישראלי‪.‬‬ ‫פרופ' אסתר מאיר‪-‬גליצנשטיין‪ ,‬לימודי מדינת ישראל‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫'גלויות מתחסלות' לאחר קום המדינה‬ ‫בשנים ‪ 1951-1948‬התרחש גל העלייה הראשון מארצות ערב לישראל‪,‬‬ ‫ובמהלכו עלו כ‪ 340,000-‬יהודים‪ .‬מרביתם הגיעו משלוש קהילות ותיקות‪,‬‬ ‫שהתקיימו באזור אלפיים שנים ויותר‪ :‬תימן‪ ,‬לוב ועיראק‪ .‬קשה להצביע על‬ ‫צד שווה בין שלוש הקהילות הללו‪ :‬הן שכנו בקצוות שונים של העולם הערבי‪,‬‬ ‫וההיסטוריה הפוליטית שלהן בעידן המודרני הייתה שונה‪ .‬כמו כן קשה להצביע‬ ‫על מאפיינים תרבותיים משותפים או דומים שהתפתחו בשלוש הקהילות‬ ‫הללו‪ .‬ואף על פי כן כולן יצאו לישראל בפרק זמן קצר ביותר‪ ,‬במבצעים שהיו‬ ‫פרי שיתוף פעולה בין השליטים המקומיים‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬נציגי האימפריה‬ ‫הבריטית הדועכת במזרח התיכון וגם ארגונים יהודיים‪-‬אמריקניים‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אציג תמונה מורכבת של הנסיבות אשר הובילו ליציאה ההמונית‬ ‫של שלוש הקהילות הללו‪.‬‬ ‫מושב ‪ :4‬זהות כפולה‬ ‫פרופ' אורנה ששון לוי‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫כינון אשכנזיות מקומית בישראל‬ ‫הבחירות במרץ ‪ 2015‬העלו שוב את המתחים האתניים בישראל‪ ,‬בעיקר בין‬ ‫מזרחים לאשכנזים‪ .‬המחקר הסוציולוגי בישראל מרבה לבחון את הזהות‬ ‫המזרחית והקבוצה המזרחית‪ ,‬אולם ממעט לבחון את הקבוצה האשכנזית‪,‬‬ ‫ובכך הוא משמר אותה במעמד של קבוצה הגמונית בלתי מסומנת‪ .‬בהרצאה‬ ‫אשאל מהם מרכיביה של הזהות האשכנזית בישראל של תחילת המאה‬ ‫העשרים ואחת; אבחן הבדלים בתפישות של אשכנזיות בין מבוגרים )שבעיניהם‬ ‫האשכנזיות שקופה( וצעירים )המודעים לאשכנזיותם ורואים בה בעיקר מעמד‬ ‫פריבלגי(; ואשאל איך אשכנזים ממשיכים לייצר גבולות אתניים תוך כדי שהם‬ ‫מוחקים אותם‪ ,‬ועל ידי המהלך הכפול משמרים את מעמדה של האשכנזיות‬ ‫כקטגוריה הגמונית‪ .‬אטען שהתהליך ההיסטורי הוא של מעבר מהגמוניה של‬ ‫אשכנזים )אנשים שמוצאם מאירופה( להגמוניה של אשכנזיות כקטגוריה‬ ‫חברתית ותרבותית‪ .‬החשיפה של ההבניות המגוונות של אשכנזיות היא צעד‬ ‫בדרך לאתגור האשכנזיות כעמדת כוח וחלק מתהליך הפיכתה ממסמן שקוף‬ ‫לקטגוריה מסומנת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ניסים ליאון‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מוקצים מחמת מוצא‪ :‬הדיסוננס החרדי מזרחי‬ ‫המחויבות לאידאולוגיה של חברת הלומדים הפכה את ה"ליטאיות" מקבוצת‬ ‫מוצא לאידאולוגיה חרדית בולטת‪ .‬ואולם‪ ,‬בעוד שעל הפער שבין קבוצות‬ ‫המוצא האשכנזיות )מזרח אירופה ומרכזה( הצליחה האידאולוגיה הליטאית‬ ‫ומוסדות הלימוד שלה להתגבר יחסית‪ ,‬אצל המזרחים הליטאים ממשיך המוצא‬ ‫האתני לשמש גורם מבדיל‪ ,‬אשר לו יש ביטוי בניהול יחסי השארות ובקבלה‬ ‫למוסדות החינוך החרדיים‪ .‬על אף השותפות לאידאולוגיה הליטאית עדיין בני‬ ‫תורה מזרחים מוצאים עצמם תחת בחינה מתמדת של זהותם החרדית ונאבקים‬ ‫בשורה של סטריאוטיפים הזוכים להצדקה פסאודו‪-‬פסיכולוגית באמצעות‬ ‫המונח המתייג 'מנטאליות'‪ .‬במסגרת הרצאתי ארחיב על הדיסוננס המלווה‬ ‫את הזהות החרדית‪-‬מזרחית‪-‬ליטאית ובהצדקות הנלוות לניסיונם הסיזיפי של‬ ‫ליטאים ממוצא מזרחי להתקבל למוסדות אשכנזיים ליטאיים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ֵמ ַא ְר‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ּוח ֹו‬ ‫ת‬ ‫ּבֹ‬ ‫ִאי‬ ‫ּו ַח‬ ‫ָהר‬ ‫‪...‬‬ ‫למעשה‪ ,‬על אף תרומתם של המזרחים לשיקום עולם הישיבות הליטאי‪ ,‬הציבור‬ ‫הליטאי‪-‬האשכנזי בישראל עדיין מתייג בני תורה מזרחים שסיימו את חוק‬ ‫לימודיהם בישיבה או בסמינר ברוח ליטאי‪-‬אשכנזי‪ ,‬כלא‪-‬אותנטיים‪ ,‬כתלושים‬ ‫וכחקיינים‪ ,‬בעלי אופי ומזג שאינם מתאימים למוסדות ליטאיים מלכתחילה‬ ‫וככאלה שאין לבוא אתם בקשרי נישואין‪.‬‬ ‫במסגרת הרצאתי ארחיב על הדיסוננס המלווה את הזהות החרדית‪-‬מזרחית‬ ‫ובהצדקות הנלוות לניסיונם הסיזיפי של חרדים ליטאים ממוצא מזרחי להתקבל‬ ‫למוסדות אשכנזיים ליטאיים‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪ְ .‬ו‬ ‫ד"ר אבי פיקאר‪ ,‬המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫המזרוחניקים והמזרחים‪ :‬הציונות הדתית והשאלה העדתית‬ ‫השאלה העדתית או היחס ליהודי ארצות האיסלם וצאצאיהם בישראל‬ ‫)המזרחים( מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות בחקר החברה הישראלית‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬יחסו של המגזר הדתי לאומי כמעט ולא נדון‪ ,‬ובו נעסוק בהרצאה זו‪ .‬עם‬ ‫העלייה בשנות החמישים נוצרה זיקה בין העולים המסורתיים לציונות הדתית‪.‬‬ ‫נטייתם של המזרחים להצביע למפד"ל הייתה גדולה מהממוצע הארצי וכן‬ ‫פנייתם לבתי ספר ממלכתיים דתיים‪ .‬כמו כלל החברה הישראלית‪ ,‬גם המגזר‬ ‫הדתי‪-‬לאומי דרש מהמזרחים לעבור שינוי תרבותי‪ .‬הם נדרשו להתאים את‬ ‫הפרקטיקה הדתית שלהם לזו של האשכנזים‪ .‬התרחקותם של מזרחים רבים‬ ‫מהציונות הדתית החריפה בשנות השמונים עם הקמתם של ישובים דתיים‬ ‫מוגדרים‪ ,‬תחילה מעבר לקו הירוק ומאוחר יותר גם בתוכו‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬החלה‬ ‫לגיטמציה מחודשת למזרחיות בציונות הדתית‪.‬‬ ‫ד"ר טליה שגיב‪ ,‬הפקולטה לחינוך וחברה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו;‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫גפילטע‪-‬פיש עם סחוג‪ :‬זהותם של צאצאי נישואים בין‪-‬עדתיים‬ ‫ההרצאה תעסוק בזהות העדתית של ישראלים שגדלו בבית מעורב מבחינה‬ ‫עדתית ‪ -‬הורה אחד ממוצא אשכנזי והורה שני ממוצא מזרחי‪ :‬כיצד אותם‬ ‫ישראלים מתארים את הזהות העדתית שלהם וכיצד קבוצת הגיל שלהם‬ ‫משפיעה על האופן שהם חווים אותה‪.‬‬ ‫אעלה שאלות מרכזיות על אופיו של הקו המבחין בין אשכנזים למזרחים‪,‬‬ ‫מנקודת מבטם של הישראלים החצויים‪ :‬האם אכן אפשר לדבר על קו מבחין‬ ‫כלשהו? ואם כן‪ ,‬האם ההוא תרבותי‪-‬דתי או מעמדי‪-‬כלכלי? ולו חלוקת‬ ‫המשאבים בין כלל הקבוצות העדתיות בישראל הייתה שוויונית‪ ,‬האם קו זה‬ ‫היה נמחק?‬ ‫אציג את חוויית "הזיקית" של הישראלי שהוא "חצי‪-‬חצי"‪ .‬מצד אחד הוא מצהיר‬ ‫על עצמו כ'ישראלי האולטימטיבי' ‪" -‬גפילטע וסחוג‪ ,‬הטוב מכל העולמות"; אך‬ ‫מצד שני‪ ,‬יש בזהות שלו ממד של קריעה‪ ,‬תלישות כפולה ולפעמים גם שבר‬ ‫זהותי‪ ,‬שנובע מהדרישה החברתית לבחור )"תחליט כבר מי אתה"( קוד תרבותי‬ ‫יסודי בחברה שאינה נותנת לגיטימציה לזהות עדתית היברידית‪.‬‬ ‫ָנ ַת‬ ‫ִּתי‬ ‫ר‬ ‫ּו ִח‬ ‫י ָב‬ ‫ֶ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ִו ְח‬ ‫ִ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ֶ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יחזקאל לז‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ּמ ָחר"‬ ‫בו ִהים ַה ְּג ָׁש ִרים ֵּבין ֶא ְתמֹול ו ָ‬ ‫ׁרים ו ְּג ֹ‬ ‫"י ָש ִ‬ ‫ְ‬ ‫)לאה גולדברג(‬ ‫בית שני ומחשבת המקרא‬ ‫מושב ‪ :5‬בית שני‬ ‫פרופ' אליהו עסיס‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי היהדות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"ה ָיִינ ּו ּכְחֹלְמִים" )תהלים קכו‪ ,‬א(‪ :‬שיבת ציון בין חזון למציאות‬ ‫לאחר שחזרו היהודים מגלות בבל לציון‪ ,‬היו ציפיותיהם גבוהות‪ .‬נביאי הבית‬ ‫הראשון הבטיחו בנבואותיהם חידוש של המלכות‪ ,‬עלייה המונית לארץ‪ ,‬הכרה‬ ‫בינלאומית ומצב כלכלי משובח‪ .‬כנגד כל זה‪ ,‬המציאות בשיבת ציון הייתה‬ ‫קשה‪ ,‬המלכות לא התחדשה‪ ,‬רבים לא שבו לציון‪ ,‬והעם היה נתון ללחץ פוליטי‬ ‫וכלכלי קשה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העם התמודד עם שאלות קשות של זהות לאומית‬ ‫והיו לו ספקות לגבי יחסי הברית עם א‪-‬לוהים‪ .‬בהרצאה זו נחשוף את הפער בין‬ ‫התקוות לבין המציאות הקשה‪ ,‬ואת דרכי ההתמודדות של הנביאים עם הקושי‬ ‫בהגדרה העצמית של העם‪.‬‬ ‫גליה פולק‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫בחירה ודחייה‪ :‬ההיבדלות מהנשים הנכריות )עזרא ט‪-‬י(‬ ‫לאחר עליית עזרא מבבל לירושלים פונים אליו השרים ומספרים לו על תופעת‬ ‫נישואי התערובת‪ .‬עזרא מתאבל על המעל‪ ,‬מתפלל תפילה נרגשת ודורש‬ ‫משבי הגולה להיבדל מהנשים הנוכריות‪ .‬בהרצאה זו בכוונתי לבדוק מדוע‬ ‫תפילת עזרא )עזרא ט‪ (15-6 ,‬קושרת בין חטאי העבר ובין הנישואים עם הנשים‬ ‫הנוכריות‪ ,‬וכיצד הקישור בין שני העניינים הללו מבטא התמודדות רעיונית עם‬ ‫אתגרי התקופה‪ .‬בעזרת עיון במבנה התפילה ובתחושת האשמה הקשה שעולה‬ ‫ממנה‪ ,‬אציג את הקונפליקט הדתי שהעולים מבבל התמודדו אתו‪ .‬אראה כי‬ ‫בעזרת מדרש הלכה יוצר ובהשפעת מטפורות מעולם המשפחה נוצרה זהות בין‬ ‫העבודה הזרה לנשים נוכריות‪ .‬אציע כי הזיהוי של הנשים הנוכריות עם העבודה‬ ‫הזרה אפשר את הסרת חטאי העבר בדרך של היבדלות מהנשים ומילדיהן‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫הוצאתן מהקהילה התפרשה כהתנקות מהחטא וכפתח לתיקון היחסים עם ה'‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר יונתן גרוסמן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"הכול הולך אחר החיתום" )ברכות יב ע"א(‪ :‬עיון באסתר פרק י‬ ‫הפרק החותם את מגילת אסתר מביא את העלילה המורכבת לידי סיום‪ ,‬אולם‬ ‫מגמתו ותרומתו לסיפור לוטים בערפל‪ .‬לכאורה הפרק עוסק במלך ובגבורתו‪,‬‬ ‫נושא שקשה לראות בו את עיקר המגמה של המגילה‪ .‬בהרצאה זו ננתח את‬ ‫הפרק ואת תפקידו בעיצוב השלם את המגילה‪ ,‬ובמיוחד נעמוד על תרומת‬ ‫הפרק לשאלת יחס המגילה לגלות‪.‬‬ ‫מושב ‪ :6‬מחשבת המקרא‬ ‫פרופ‘ מיכאל אביעוז‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"ו ַּי ִּפֹל יוֹסֵף עַל ּפ ְנ ֵי אָב ִיו‪ ...‬ו ַּיׁ ִּשַק לוֹ" )בר‘ נ‪ ,‬א(‪ :‬נשיקה זו על שום מה?‬ ‫הסיפור בבראשית נ חותם הן את מחזור סיפורי יוסף והן את מחזור סיפורי‬ ‫יעקב‪ .‬הסיפור פותח בתיאור מותו וקבורתו של יעקב‪ .‬בפתיחת הסיפור נאמר‬ ‫שיוסף נשק ליעקב אביו המת‪ .‬אף על פי שנשיקה היא מחווה בלתי מילולית‬ ‫והיא מתוארת במקומות רבים במקרא‪ ,‬לנשיקה בבראשית נ אין אח ורע בספרות‬ ‫המקראית‪ .‬בהרצאה זו ננסה להתחקות אחר משמעותה של נשיקה זו‪.‬‬ ‫ד"ר יושי פרג'ון‪ ,‬מכללת הרצוג‬ ‫השינויים בזיכרון מצרים אצל דור יוצאי מצרים‬ ‫בעבר נטו לראות את הזיכרון כמעין תיעוד של המציאות בדיוק כפי שהתרחשה‪.‬‬ ‫את השכחה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ראו פשוט ככשל של מערכת הזיכרון‪ .‬מחקרים‬ ‫חדשים מראים שהזיכרון והשכחה הם מערכות דינמיות להפליא‪ ,‬המשתנות‬ ‫ומתעצבות ללא הרף בהשפעת הצרכים‪ ,‬הרגשות והאמונות של ההווה‪ ,‬תוך‬ ‫שהן נותנות לאדם את התחושה שהוא פוגש את עברו בדיוק כפי שאירע‪.‬‬ ‫סיפורי שעבוד מצרים והיציאה משם מהווים מקרה מבחן מצוין לתפיסת‬ ‫הזיכרון והשכחה בתנ"ך‪ .‬מעניין לראות שסיפורי מצרים נועדו מלכתחילה‬ ‫להיות נזכרים ומסופרים לדורות הבאים; מצוות רבות כוננו כדי לעגן ולעצב‬ ‫‪9‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪ֵ .‬מ‬ ‫ַ‬ ‫א‬ ‫ְ‬ ‫ר‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫רּו‬ ‫ח‬ ‫ֹ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ׂלם ֵח ֶלק ְּכ ֵח ֶלק"‬ ‫"ח ֶלק ָּבעו ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבֹ‬ ‫ִאי‬ ‫מגזרים חברתיים בהלכה ובמציאות‬ ‫ּו ַח‬ ‫ָהר‬ ‫‪...‬‬ ‫את הזיכרון הזה‪ ,‬ומצוות רבות מיוסדות למעשה על זיכרונם‪ .‬אך מעניין עוד‬ ‫יותר לראות כיצד מתוארת מצרים בזיכרונות של בני הדור שיצא משם‪ .‬האם‬ ‫יש למצרים דמות אחת קבועה ועומדת בתודעתם של בני הדור‪ ,‬או שזיכרונות‬ ‫העבר מתעצבים מחדש בכל פעם שההווה תובע זאת מהם?‬ ‫ד"ר יהושע ברמן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫נבראו שווים‪ :‬כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה‬ ‫היכן צמחה המחשבה המדינית החותרת להחלשת החלוקה המעמדית‬ ‫ולהעצמת האדם הפשוט? האם במחשבת יוון העתיקה או שמא דווקא בתורה‪,‬‬ ‫שקדמה לה? אם יש אמיתה אחת שהקדמונים ראוה כמובנת מאליה‪ ,‬הרי זו‬ ‫המחשבה שכל בני האדם לא נבראו שווים‪ .‬ואם כיום אנו מאמינים שהבורא חנן‬ ‫את כל בני האדם בזכויות שאינן ניתנות להכחשה‪ ,‬הרי זה מפני שבמורשתנו‬ ‫התרבותית נמצאים עקרונות של שוויון‪ ,‬החרותים בעומק פסוקיה הקדומים‬ ‫של התורה‪ .‬הרצאה זו מציעה מבט חדש על ספרי התורה כמסמך של תאוריה‬ ‫מדינית וחברתית‪ .‬נצלול אל יסודות המחשבה של המזרח הקדום ונספק‬ ‫תמונה חדשנית כיצד ביקש המקרא לנכס לעצמו מושגים‪ ,‬חוקים ומבנים שהיו‬ ‫מוכרים בנוף הפוליטי והחברתי של תקופתו‪ ,‬על מנת לפתח את יסודותיו של‬ ‫סדר חדש‪ .‬עיקרו של סדר זה היה לא פחות ממהפכה‪ :‬החלשת ההייררכיה‬ ‫החברתית והעלאת האדם הפשוט למעמד שלא היה לו בשום תרבות קדומה‬ ‫אחרת‪ .‬מרתקת במיוחד היא גישתו של המקרא למה שהייתה אז הטכנולוגיה‬ ‫החדשה של התקשורת‪ :‬הטקסט האלפביתי‪ ,‬והוא מביא אותו לשיאים חדשים‪.‬‬ ‫בהרצאה נערך השוואה בין המקרא לבין עולמנו המודרני‪ ,‬באופן שיהפוך את‬ ‫העבר לבבואה הולמת להווה שלנו‪ ,‬שבו שאלות של שוויון זכויות טרם נפתרו‬ ‫במלואן‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫)רחל שפירא(‬ ‫מושב ‪ :7‬היחס לאחר‬ ‫ד"ר ענת רוט‪ ,‬מנהלת מכון מגלי"ם‬ ‫בין המרד הגדול להתנתקות‪ :‬למה הפעם לא פרצה מלחמת אחים?‬ ‫מלחמת האחים של סוף ימי הבית השני והטראומה הלאומית שיצרה הורגשה‬ ‫היטב בשיח הציבורי שהתנהל בימי המאבק בהתנתקות‪" .‬המתנחלים" הושוו‬ ‫לקנאים של ימי החורבן והוצגו כמי שינסו למנוע את פינוי היישובים בכל מחיר‪,‬‬ ‫מתנגדי ההתנתקות הזהירו שההתנתקות קורעת את העם והכותרות באמצעי‬ ‫התקשורת חזרו והתריעו מפני היתכנות ממשית למלחמת אחים‪.‬‬ ‫בהרצאה זו נלמד על המאפיינים של אנשי דור החורבן‪ ,‬נבחן אל מולם את‬ ‫דמותם של המתנחלים ‪ -‬תחילה את הדימוי הציבורי שלהם‪ ,‬כפי שגובש‬ ‫בעשורים האחרונים בספרות המחקר‪ ,‬העיון והפובליציסטיקה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫את הדמות שנחשפה בימי ההתנתקות ‪ -‬ונסביר את הפער בין הדימוי של‬ ‫המתנחלים לבין המציאות‪.‬‬ ‫השופט ד"ר מנחם פינקלשטיין‪ ,‬סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז‬ ‫ביטול גיור בהלכה ובמשפט הישראלי‬ ‫הגיור הוא הפעולה המשפטית שבה נכנס הנוכרי לכלל ישראל‪ .‬סוגיית הגיור‬ ‫אינה יורדת מסדר היום הציבורי במדינת ישראל מאז הקמתה‪ .‬בעשרות השנים‬ ‫האחרונות עולה במיוחד ‪ -‬בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט האזרחיים ‪ -‬נושא‬ ‫ביטולו של גיור שכבר נעשה‪.‬‬ ‫אעמוד על יסודותיו העקרוניים והמעשיים של הנושא‪ .‬בין השאר יידון הכלל‬ ‫התלמודי בדבר סופיות הגיור )"טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו"(‪.‬‬ ‫האם אפשר לבטל בדיעבד או להצהיר על בטלותו של גיור שנעשה בבית דין‬ ‫)אורתודוכסי( מחמת פגם בהליך הגיור? מה ההבדל בין השניים? באלו מקרים‬ ‫ניתן יהיה לעשות כן? מה מעמדו של גר שחזר לסורו?‬ ‫‪11‬‬ ‫החלק הראשון בהרצאת הדברים יהיה עיוני‪ .‬החלק השני יוקדש לבחינתם של‬ ‫מקרים שבהם עלתה השאלה הלכה למעשה‪ ,‬מפורסמים פחות ומפורסמים‬ ‫יותר )כגון פרשת האח והאחות משנות השבעים‪ ,‬ופרשת הניסיון לפסול את‬ ‫הגיורים שנעשו בבתי הדין לגיור לפני שנים מעטות(‪.‬‬ ‫ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם‬ ‫גיור לשמירת מסורת‬ ‫בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה הן הדרישות הראויות מן הבאים להתגייר‪ .‬נצביע‬ ‫על הסכנות הטמונות בגישה המחמירה מן המתגיירים לקיים את כל המצוות‪,‬‬ ‫ומנגד ‪ -‬נציג את הסימוכין לגישה המקלה‪ ,‬שלפיה "מותר ומצווה לקבל ולגייר‬ ‫גם כאלה שלא ישמרו מצוות"‪ .‬גישה זו משתלבת היטב עם העובדה שבעשורים‬ ‫האחרונים חל שינוי יסודי בארץ‪ ,‬ומי שנולד וגדל כאן גדל בהכרח לסוג של‬ ‫יהדות ומסורת‪ .‬החל מגיל הגן ועד לבגרותו הוא מוקף בסממני יהדות ובתכניות‬ ‫יהדות ברדיו ובטלוויזיה‪.‬‬ ‫הרב ד"ר יהודה ברנדס‪ ,‬נשיא מכללת הרצוג‬ ‫צלם א‪-‬לוהים‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬סדר נשים‪ :‬הטרדה כמקרה מבחן‬ ‫בחלקה הראשון של ההרצאה יוצג הנושא של זכויות אדם ביהדות מנקודת המבט‬ ‫של רעיון "צלם א‪-‬לוהים"‪ .‬יתואר המתח שקיים בין הגישה האוניברסליסטית‬ ‫והשוויונית‪ ,‬העולה מפרקי בראשית‪ ,‬לבין הגישה של "ממלכת כוהנים וגוי‬ ‫קדוש"‪ ,‬המתפתחת החל מספר שמות‪ ,‬ותידון הדרך לגשר בין הקטבים הללו‬ ‫ולפתור את המתחים ביניהם‪ .‬החלק השני של ההרצאה יתמקד בהשלכות של‬ ‫רעיונות יסוד אלו על הנושא של מעמד האישה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬תוצג העמדה של‬ ‫האישה כחלק בלתי נפרד מ"צלם א‪-‬לוהים"‪ ,‬כפי שהיא נובעת מבראשית פרק‬ ‫א וממכלול הערכים והמצוות התלויים בו‪ ,‬ומן הצד האחר יוצג מקומן של הנשים‬ ‫במערכת המבדלת וההייררכית של עולם הקדושה ובמכלול הערכים והמצוות‬ ‫התלויים בו‪ .‬בחלק השלישי והאחרון של ההרצאה ייבחן יחס ההלכה להטרדת‬ ‫נשים כמקרה מבחן‪ .‬הטענה הבסיסית היא שיש לקבוע את גדרי האיסור על פי‬ ‫ערכי כבוד האדם הנובעים מהיותו צלם א‪-‬לוהים‪ .‬נבחן גם את דרכי השיפוט‪,‬‬ ‫הענישה וההרתעה הנובעות מן הגישה הזאת‪ .‬הדברים ייבחנו גם מתוך הקבלה‬ ‫למתרחש בעולם המשפט הכללי ולערכים הנהוגים בחברה בת‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫מושב ‪ :8‬סדר נשים‬ ‫הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי‪ ,‬ראש בית המדרש בבית מורשה‬ ‫זהות בדויה‪ :‬לזהות יהודית של נשים בדורנו‬ ‫החלק הראשון של ההרצאה יעסוק בתיאור הקושי והפער הקיים בין ההלכה‬ ‫למציאות הנוגעים לנשים בדורנו‪ ,‬ויציג את מגוון דרכי ההתמודדות הפרשניות‬ ‫שנוקטים פוסקי ההלכה על מנת לגשר עליהם‪ .‬החלק השני והמרכזי של‬ ‫ההרצאה יתמקד בהצגת הכשל הקיים בדרך המבקשת לגשר על כלל הפערים‬ ‫שבין נשים לגברים על פי ההלכה‪ .‬זאת‪ ,‬תוך עיון בדילמה שליוותה פסיקת‬ ‫הלכה אשר נדרשתי לה‪ .‬מן המקרה הפרטי נרחיב ונלמד על הבעיה הכללית‬ ‫המושגית הרחבה‪ ,‬בעיה הנובעת מן הניסיון של נשים להשוות את מעמדן לזה‬ ‫של הגברים מנקודת המבט ההלכתית‪ .‬החלק השלישי יציג בקצרה את הפתרון‬ ‫המוצע על ידי לבעיה זו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר הגר להב‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר‬ ‫נשים חילוניות מאמינות‬ ‫ההרצאה עוסקת בנשים חילוניות מאמינות המתגוררות בישראל‪ ,‬ומבקשת‬ ‫לאתגר את הנחת ההבחנה הדיכוטומית שבין דתיות לחילוניות‪ .‬המתודולוגיה‬ ‫הנבחרת היא מחקר איכותני‪ ,‬המבוסס על שלושים ואחד ראיונות עומק חצי‬ ‫מובנים עם נשים המגדירות את עצמן "חילוניות מאמינות"‪ .‬הראיונות התמקדו‬ ‫במרכיבי האמונה‪ ,‬בחוויות ורגשות רוחניים‪ ,‬בתפיסות בנוגע לחילוניות‪ ,‬דת‬ ‫ויהדות‪ ,‬בפרקטיקות של אמונה ובקשר שבין אמונה לבין נתונים דמוגרפיים‪.‬‬ ‫הממצאים מעלים כי לנשים חילוניות מאמינות תפיסות תיאולוגיות שונות‬ ‫ומגוונות‪ ,‬מסורתיות וחתרניות‪ ,‬יהודיות ואוניברסליות‪ .‬נשים רבות תופסות את‬ ‫האמונה כתורמת לאיכות החיים של הפרט והחברה‪ ,‬כחוויה בעלת משמעות‪,‬‬ ‫תכלית וייעוד‪ ,‬שכוללת תחושות של נחמה ועוצמה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪..‬‬ ‫"פ ְת ֵחי ְּד ָב ִרים"‬ ‫ִּ‬ ‫)ש“י עגנון(‬ ‫צילום‪ :‬דני מיכאליס‬ ‫הסופר פרופ' חיים באר‬ ‫"פנים חדשות" בסיפור פשוט‬ ‫התקציר יעלה בהמשך באתר‪.‬‬ ‫גב' בלהה בן‪-‬אליהו‬ ‫על המעבר מבית אבא לאמא מולדת ביצירתו של ש"י עגנון‬ ‫נקרא בסיפור "מעשה העז" )‪ (1925‬וברומאן "תמול שלשום" )‪ (1945‬ונתבונן‬ ‫בסיפור העלייה לארץ ישראל המתואר בהם כסיפור בשני קולות‪ :‬סיפור מורכב‬ ‫וסיפור פשוט‪ ,‬שתוכו רצוף אהבה‪ .‬נבחן את היחס בין הגלוי לסמוי בשתי‬ ‫היצירות‪ ,‬ננוע בין פרידות לפגישות‪ ,‬בין אשמה לתשוקה‪ ,‬בין צער לשמחה ובין‬ ‫גלות לגאולה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪...‬‬ ‫מושב ‪ :9‬עגנון ויצירתו‬ ‫ר‬ ‫ּוח ֹו‬ ‫ת‬ ‫ּבֹ‬ ‫ִאי‬ ‫ּו ַח‬ ‫ָהר‬ ‫שער לספרות ולאגדה‬ ‫‪ֵ .‬מ‬ ‫ַ‬ ‫א‬ ‫ְ‬ ‫ר‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ד"ר אבי שמידמן‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫דבקותו של ש"י עגנון בלשון חכמים‪ :‬עיון בספר המעשים‬ ‫כתביו של ש"י עגנון משקפים העדפה ברורה ללשון חכמים על פני לשון‬ ‫המקרא‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי באופן בולט בספר המעשים‪ ,‬שכן הסיפורים‬ ‫שבספר המעשים עברו גלגולי נוסח רבים מפרסומם הראשון ועד לגיבוש‬ ‫צורתם הסופית‪ ,‬ותוך כדי גלגולי נוסח אלו ניתן לראות כיצד עגנון מקרב את‬ ‫ניסוחיו עוד ועוד לכיוון של לשון חכמים‪ .‬הרצאה זו תפתח חלון לדרכו של עגנון‬ ‫בבחירת ניסוחיו וסגנונותיו‪.‬‬ ‫מושב ‪ :10‬קריאות באגדות חז"ל‬ ‫פרופ' רלה קושלבסקי‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"הציצו וראו דמות אדם בארובה"‪ :‬אגדת הלל )יומא לה ע"ב(‬ ‫הסוגיה המתודית במרכזה של הרצאה זו תהיה העיצוב הסגנוני המהודק‪,‬‬ ‫החריף והמגובש של מעשי החכמים באגדת חז"ל‪ .‬אתמקד בביטוי מסוים‬ ‫מתוך הסיפור על הלל‪" :‬דמות אדם בארובה" כמפתח פרשני‪ .‬האינוורסיה‬ ‫התחבירית של ביטוי זה )במקום‪ :‬הציצו בארובה וראו דמות אדם(‪ ,‬כמו גם‬ ‫מאפיינים סגנוניים אחרים בסיפור‪ ,‬מבטאים על פי פרשנותי מצב תודעה של‬ ‫שמעיה ואבטליון המתבוננים בהלל ‪ -‬המשקיף עליהם גם הוא על מנת לשמוע‬ ‫"דברי א‪-‬לוהים חיים"‪ .‬הצטלבות מבטים אלה יוצרת מפגש המתקבל כחוויית‬ ‫התגלות‪ ,‬ואשר ניתן לעמוד על משמעותו באמצעות ניתוח פנומנולוגי של‬ ‫סארטר את "תופעת הריגוש"‪ .‬הסיכון שהלל נוטל על עצמו כדי לשמוע דברי‬ ‫תורה‪ ,‬הנכונות שלו לסכן את חייו על מנת להשיג דברי א‪-‬לוהים כמקור חיותו‬ ‫וחיוניותו‪ ,‬כלומר ההיפוך של מושגי מוות וחיים בסיפור‪ ,‬מפרשים מחדש את‬ ‫הביטוי "א‪-‬לוהים חיים"‪ ,‬שבהוראתו המילולית מבטא את נצחיות הא‪-‬ל‪ .‬תובנה‬ ‫זו של דמויות הסיפור שמעיה ואבטליון‪ ,‬כעין התגלות שהם זוכים לה בעת שהם‬ ‫נפנים מתלמודם ליד האח הבוערת אל הלל הקופא למוות כמעט בקור ובשלג‬ ‫שבחוץ‪ ,‬כמו גם התובנה שרוכש לו הקורא בתהליך הקריאה ‪ -‬הם מעמדים של‬ ‫כעין התגלות‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בסגנון המסוים של הסיפור כפי שהוגש לנו‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ד"ר ארנון עצמון‪ ,‬המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫אגדות החורבן בין בבל לארץ ישראל‬ ‫בהרצאה זו נשווה בין שתי גרסאות של סיפור "בני הכהן הגדול בשבייה" )בבלי‬ ‫גיטין נח‪ ,‬א איכה רבה )בובר( א‪ ,‬נז(‪ ,‬תוך ניתוח ספרותי והגותי של כל אחת‬ ‫מהן‪ .‬בניתוחים אלו נשתמש בגישות שונות הקיימות במחקר המודרני ביחס‬ ‫לאגדות חז"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעמוד על ההבדלים בין הגרסאות כמשקפים תפיסות‬ ‫תרבותיות שונות בארץ ישראל ובבבל ביחס לחורבן‪.‬‬ ‫‪052-5513437‬‬ ‫‪ēŅĤ‬‬ ‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫~>‬ ‫‪ēŅĤ‬‬ ‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫~‬ ‫~~>‬ ‫‪D.I.D‬‬ ‫ד"ר תמר קדרי‪ ,‬המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"קְו ֻּצוֹתָיו ּתַל ְּת ַּל ִים" )שיה"ש ה‪ ,‬יא(‪ :‬על היופי וסכנותיו באגדת חז"ל‬ ‫בהרצאה נבחן את יחסם של החכמים ליופי ולמראה החיצוני של האדם‪ :‬כיצד‬ ‫מתואר היופי באגדות חז"ל ומה נחשב מראה יפה? כיצד צריך לנהוג אדם‬ ‫שנתברך ביופי יוצא דופן? אילו סכנות אורבות לו וכיצד עליו לנהוג ביופיו?‬ ‫נעמוד על הייחודיות בגישתם של חז"ל בהשוואה לתפיסת היופי ולהערכתו‬ ‫בתרבות היוונית‪-‬רומית‪.‬‬ ‫~~‬ ‫‪21:30-15:3022-26.06.2014‬‬ ‫~>‪901061‬‬ ‫><~*~>~‬ ‫~~‪http://evp.co.il/BIU‬‬ ‫‬ ‫~*‪17:15 – 15:30‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ּו ִחי‬ ‫ָ‬ ‫ב‬ ‫ֶכם‬ ‫ִו ְח ִיי ֶתם ‪. . .‬‬ ‫יחזקאל לז‬ ‫~‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ְו ָ‬ ‫נ‬ ‫ַ‬ ‫ת‬ ‫ִּת‬ ‫‪16‬‬ ‫>‬ ‫<~‬ ‫>‬ ‫~~‬ ‫>‪:‬‬ ‫<~~‬ ‫>~‬ ‫~~~~‬ ‫>‬ ‫>>‬ ‫‬ ‫~‬ ‫>‬ ‫~‬ ‫‬ ‫~‬ ‫>~‬ ‫‬ ‫‬ ‫*‪19:30 – 17:45‬‬ ‫>‬ ‫<~~‬ ‫>~~‬ ‫‬ ‫~*‪1:30 – 20:15‬‬ ‫‬ ‫<~~‬ ‫<~‬ ‫<~‬ ‫~~‬ ‫‪>:‬‬ ‫ ~><‬ ‫‬ ‫~~<‬ ‫‬ ‫‬