1. No category

‫גליון מס' ‪ ,27‬מאי ‪ / 2015‬אייר תשע"ה ‪http://www.degania-b.org.il‬‬
‫שיר אביב‬
‫מילים ‪:‬לאה גולדברג ‪ /‬לחן ‪:‬רבקה גוילי‬
‫העולם מבריק‪ ,‬חדש‪,‬‬
‫שמש צהובה כדבש‪,‬‬
‫האוויר מלא ניחוח‬
‫ושמח האפרוח‪:‬‬
‫העולם לבש‬
‫זיו אביב חדש!‬
‫עץ הדר יפרח פרוח‪,‬‬
‫תכלת‪ ,‬חום וזיו‪,‬‬
‫מביצה יצא אפרוח‬
‫וקרא ‪ :‬אביב!‬
‫מה בעלון?‬
‫משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית‪1 .............‬‬
‫עושים תרבות‪1 ................................................................‬‬
‫נוסטלגיה‪7 .....................................................................‬‬
‫מעט לעת ‪ -‬חברים כותבים‪9 ..............................................‬‬
‫אצלנו בדגניה ב'‪15 ............................................................‬‬
‫‪17‬‬
‫נעים להכיר‪.................................................................‬‬
‫הכה את המומחה‪18 ...........................................................‬‬
‫לזכרם‪19 .........................................................................‬‬
‫יומן נעורים‪20 ..................................................................‬‬
‫אוכל‪22 ...........................................................................‬‬
‫ספורט‪23 ...........................................................................‬‬
‫נקודה של השקפה‪26 .........................................................‬‬
‫חינוך‪28 ...........................................................................‬‬
‫‪0‬‬
‫חודש טוב‪,‬‬
‫סיימנו חודש גדוש באירועים תרבותיים‪ ,‬חודש של עצב ושמחה‪ ,‬חודש של גיבוש קהילתי בו לקח‬
‫חלק רוב רובו של הישוב ברמות עשייה שונות‪ .‬עצם העשייה המשותפת היא העיקר‪ ,‬הרבה מעבר‬
‫לתוצאה הסופית‪ .‬בדרכה של עשייה זו אנו לומדים להכיר את אלו המתגוררים איתנו תחת אותו‬
‫גג קיבוצי‪ ,‬את אלו שאנו מדי פעם פוגשים בחטף על המדרכות‪ ,‬ואת אלו שכלל לא ראינו ואין אנו‬
‫יודעים את שמם‪ .‬זוהי הדרך לחבר אנשים לקהילה ולצקת את תחושת השייכות למקום בו אנו‬
‫חיים‪ .‬אז בסיומו של כל חג עלינו להודות קודם כל לעצמנו‪ ,‬אחר כך לאלו שדרך קבע מובילים‪,‬‬
‫יוזמים ופועלים‪ ,‬ולקוות שמעגל העושים במלאכה ילך ויתרחב באירועי התרבות הבאים‪.‬‬
‫החודש סיים שמואל פיטרס ‪ 8‬שנות עבודה בנוי‪ .‬עד להשלמת כביש המערכת החדש לפני מספר‬
‫חודשים יכולנו כולנו לשמוע את שמואל מוקדם בבוקר גורר את מכולות הגזם של הישוב‪ .‬בגיל‬
‫נושק לגבורות‪ ,‬מלא רצון וכח‪ ,‬נודה כולנו לשמואל ונאחל לו שנות דיג רבות עמוסות פעילות‬
‫ועשייה‪ .‬תודה‪.‬‬
‫לפנינו מספר פרויקטים להשקעה עבור הקהילה‪ .‬ועדת התכנון היישובית החדשה תעבוד על‬
‫תכנונם בחודשים הקרובים והם יוצגו בפני הציבור‪ .‬בראש סדר העדיפויות שלנו עומדים כרגע‬
‫שלושה פרויקטים‪ :‬התקנת מאווררים בבית אלישבע‪ ,‬הקמת חדר ספורט קהילתי בקומה השנייה‬
‫של המתפרה‪ ,‬והקמה מחדש של מועדון לחבר במתחם בית הכנסת ‪ /‬מועדון לחבר‪.‬‬
‫שיהיה לכולנו חג שבועות‪ ,‬חג קציר‪ ,‬חג ביכורים וחג מתן תורה שמח‪,‬‬
‫ניר אלפרט‪,‬‬
‫יו"ר ועד ההנהלה‪ ,‬אגודה קהילתית‬
‫חודש טוב‪.‬‬
‫השנה החגים הוקדמו והצטופפו בחודש אחד ‪ -‬אפריל‪.‬‬
‫אז מה היה לנו?‬
‫ליל הסדר היה שמח‪ ,‬מהנה ומכובד‪ .‬בהחלט ניתן היה להרגיש את אווירת החג המיוחדת‬
‫והייחודית של ליל סדר קיבוצי‪.‬‬
‫זאת ההזדמנות להגיד תודה לכל האנשים שתרמו מזמנם וממרצם להפקת ליל הסדר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לא הספקנו לנוח מאותו ליל וכבר למחרת‪ ,‬בעת שקיעה‪,‬‬
‫כל הקיבוץ התייצב בשדה "יורם" לטקס קציר העומר‪.‬‬
‫הטקס‪ ,‬ששנה שעברה‪ ,‬איך לומר‪ ,‬היה "במנוחה"‪ ,‬חזר ‪-‬‬
‫ובגדול!‬
‫הטקס היה סמלי‪ ,‬קולע‪ ,‬מהנה ובעיקר נתן הרגשה של‬
‫קיבוץ‪ .‬תודה לצוות שלא ויתר והפיק את טקס העומר‪.‬‬
‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬בהמשך לשנה שעברה‪ ,‬חגגנו את המימונה‪ ,‬רק הפעם בדרך קצת אחרת‪ .‬מה‬
‫שלא כל כך הצליח עם עניין התלבושת המסורתית‪ ,‬המוסיקה המרוקאית והמופלטות‪ ,‬הצליח‬
‫הפעם בעזרת ההופעה האיכותית "שירים באשדודית"‪ .‬מופע מוסיקאלי‪-‬תיאטרלי משיריו של‬
‫המשורר המרוקני סמי שלום שטרית‪ .‬המופע היה לכל הדעות מוצלח מאוד ‪ -‬מרגש‪ ,‬מעורר‬
‫מחשבה‪ ,‬ופשוט מעורר השראה ורצון עז לשתף אחרים‪ .‬מי שלא הגיע הפסיד בגדול!‬
‫‪12.4.15‬‬
‫רק שירים באשדודית ‪ -‬או שבעצם צביטה טובה ללב?‬
‫בערב מימונה‪ ,‬גשום‪ ,‬קר ולא אופייני מאוד לעונה‪ ,‬התכנסנו ‪ -‬לא רבים מדי‪ ,‬בחדר האוכל בדגניה‬
‫ב' (כמאה איש) בציפייה למה?‬
‫אוריה גלעדי רכז התרבות שלנו‪ ,‬שוב שיחק אותה והביא לנו משהו אחר וייחודי ולטעמי גם מאוד‬
‫איכותי‪.‬‬
‫אז את שמעון מימרן כבר הכרנו ואף פרגנו לו בערב מצוין של קטעי חנוך לוין‪ ,‬שנתן לנו כאן לפני‬
‫חצי שנה‪ ,‬אבל את שני החברים שהביא אתו‪ ,‬טרם זכינו‪ ,‬והיה תענוג גדול להכירם‪.‬‬
‫הראשון הוא אדם מדר ‪ -‬וירטואוז מוזיקלי שמנגן על כל כלי שרק נמצא בשטח‪ ,‬מחליל ילדים‬
‫צנוע דרך חצוצרה וכינור וגיטרה והרמוניקה ובכלל – כישרון עצום בבחור שמח ואנרגטי‪( .‬גם בנו‬
‫אוריה‪ ,‬בן ה‪ - 15-‬מצטרף בתיפוף בקטעים מסוימים ותורם לאווירה המשפחתית‪)...‬‬
‫השני הוא יונתן כנען שמסתבר שהוא האחראי ללחנים של כל השירים והוא גם נגן הקלידים‬
‫במופע‪ .‬נעצור לרגע כדי לספר שאת כל השירים כתב המשורר הגולה סמי שלום שטרית שהוא בן‬
‫העיר אשדוד וכיום כנראה מתגורר בניו יורק‪.‬‬
‫אבל בואו נחזור ליונתן הצעיר‪ ,‬שלחניו הם הדבר היפה ביותר ששמעתי כאן לאחרונה‪ .‬שילוב‬
‫מרגש של שאנסונים צרפתים עם מוזיקה קלאסית ועם משהו נעים להכאיב שאין לי מושג כיצד‬
‫להגדירו‪ .‬כדי להיות הוגנים נאמר שיונתן הוא אשכנזי מוחלט אבל הוא יוצר חיבור נפלא בין‬
‫לחניו המיוחדים לבין המילים של שטרית וגם כבונוס שר עם שמעון‪ ,‬ולשניהם אגב ‪ -‬קולות מאוד‬
‫נעימים‪.‬‬
‫השלושה מגישים ערב מעורר מחשבה‪ ,‬שמלווה בסיפורים פשוטים‪/‬עצובים על העיר אשדוד‪,‬‬
‫שקלטה את העלייה המרוקאית (מרוקנית?) בשנות החמישים ואת ההוויה שהביאה עמה – שעליה‬
‫כבר שמענו לא מעט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אין התייפייפות בקטעי הקישור המצוינים של שמעון – כן‪ ,‬היתה בכיינות מרוקאית שמוכרת‬
‫לכולנו אבל גם היה די‪ .‬די‪ .‬טי והיה שינוי של השמות היפים שאתם הם עלו ארצה‪ ,‬והיו קשיי‬
‫שפה‪ ,‬והיו מעברות ואחר כך שכונות מכוערות של עמידר ולא היה להם קל בכלל‪ .‬אבל היה גם‬
‫חום וצבע ושפה מסורסת וילדות שהצטיירה כמאוד יפה וישראלית ‪ -‬והיתה הרבה אהבה באוויר‪.‬‬
‫יש רגעים בתוכנית של שלושת המוכשרים האלו שהעין לא נשארת יבשה‪ -‬למשל כששמעון מדבר‬
‫על אביו ואמו ושולח לאבא‪ ,‬באוויר‪ ,‬נשיקה לגן עדן בכל הופעה – זכר לנשיקה אחת שלא נושקה‬
‫בעבר‪.‬‬
‫או כשהם שרים על יומהולדת לסבתא אסתר בחצי אנגלית חצי מרוקאית ועברית‪ .‬השיר ילד של‬
‫העולם שהוא מרגש ונותן קונטרה נפלאה ולא דביקה למוקי – ובכלל‪ ,‬הופעה שפתאום מציגה את‬
‫העדה "הבעייתית" מכולן באור חם וחכם ומוציאה ממנה את הרעש‪ ,‬הקולניות והאגרסיות‬
‫שבדרך כלל מחוברות אליה בעבותות סטריאוטיפיות כאן בישראל ומשאירה לה את הגעגוע‪,‬‬
‫ההומור והחום האנושי שקיים בה – משהו עם עצב ושמחה‪ ,‬שפה עשירה‪ ,‬ועומקים שסוף סוף אנו‬
‫זוכים לגלות ודווקא בערב המימונה שכולו בדרך כלל רעש‪ ,‬פוליטיקה דביקה‪ ,‬צלצולי חנפנות‬
‫מיותרים ואוכל שמנוני מדי לטעמי‪.‬‬
‫שאפו גדול ‪ -‬רוצו לראות‪.‬‬
‫כתב‪ :‬עידן בן שלום‪.‬‬
‫לאחר מכן ציינו את יום השואה בטקס מכובד וענייני בחדר האוכל‪.‬‬
‫תודה רבה לשיכונאים החביבים‪ ,‬לישי המדריך ולאפרת רכזת החינוך על הטקס‪.‬‬
‫טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬צילום‪ :‬עידן בן שלום‬
‫‪3‬‬
‫אירועי חג העצמאות‪:‬‬
‫דברים שנכתבו בבלוג של אודי אור באינטרנט‪:‬‬
‫שלשום‪ ,‬בטקס יום העצמאות שבקיבוץ‪ ,‬ביצעתי על במת הטקס‪ ,‬ביחד עם סקסופוניסט צעיר‬
‫ומוכשר‪ ,‬את השיר "יוצא לאור" של אהוד בנאי‪ .‬לחזרות לקראת האירוע‪ ,‬התלווה אליי דני‪ ,‬בני‬
‫הצעיר‪ ,‬הוא בן חמש וחצי ועוד קצת‪ .‬כך יצא‪ ,‬שדני שמע בשבועות האחרונים את השיר "יוצא לאור"‬
‫לא מעט פעמים‪ ,‬לרוב כשהוא יושב ומאזין‪ ,‬בעוד אני שר אותו‪ .‬לכן זה לא מפתיע שהוא גם שר לעצמו‬
‫או מזמזם מידי פעם‪ ,‬את המשפטים "השביל הזה מתחיל כאן‪ "...‬ו‪" -‬לך עליו‪ ,‬עלה עליו עכשיו‪...".‬‬
‫באחד מערבי השבוע‪ ,‬תוך שהוא מזמר לעצמו את מילות השיר בדרכו החוצה מהמקלחת‪ ,‬דני הסביר‬
‫לי כך‪" :‬כמו ש'השיר הזה' כתוב 'כחול על הדף הלבן'‪ ,‬כלומר כתבו אותו בעט בצבע כחול על דף לבן‬
‫והוא 'לא גמור‪ ,‬לא תמיד מכוון'‪ ,‬כלומר עוד לא גמרו לכתוב אותו‪ ,‬ככה גם ה'הזה'‪ ,‬הוא 'לא סלול‪,‬‬
‫לא תמיד מסומן'‪ ,‬כלומר לא גמרו לסלול ולהכין אותו!"‪ .‬אני מצידי אישרתי בגאווה את הקשר‬
‫שגילה הילד בין שני חלקי השיר האהוב‪ .‬השיחה המשיכה תוך כדי ההתארגנות השגרתית שלאחר‬
‫מקלחת הערב‪ ,‬ואז הסב דני את תשומת ליבי לדבר מה‪ ,‬שהוא אולי פעוט‪ ,‬אבל כפי הנראה‪ ,‬בעל‬
‫משמעות‪ .‬הוא שאל אותי מה זאת אומרת‪" ,‬שביל סלול"‪ ,‬האם הכוונה לכביש? ואני השבתי שלדעתי‬
‫הכוונה היא גם לדרכים סלולות שאינן כבישים‪ ,‬כמו למשל שהן סלולות וברורות‪ ,‬למרות שלא נסללו‬
‫באספלט שחור‪ ,‬כמו כביש‪" .‬נכון" דני השיב‪" ,‬כמו בשיר 'דרך הכורכר'!"‪ .‬את השיר "דרך הכורכר"‬
‫דני מכיר היטב מאותה הסיבה‪ ,‬כשבועיים לפני כן השתתפתי בביצועו באירוע אחר ודני נכח באחת‬
‫החזרות‪" .‬כנראה שיש משהו עם דרכים‪ ,‬אם הן מופיעות כל כך הרבה בשירים שאני בוחר בזמן‬
‫האחרון‪ "...‬חשבתי בקול רם‪ .‬דני חייך בגאווה על הגילוי‪.‬‬
‫וזה נכון‪ .‬השירים היפים האלה שנכנסו לרגע בצורה די אינטנסיבית לבית שלנו‪ ,‬כנראה לא נבחרו‬
‫במקרה‪ .‬יש משהו בלהסב את תשומת הלב לדרך‪ .‬כי הרי על פי רוב‪" ,‬הדרך" היא בסך הכל האמצעי‬
‫להגיע למקום מסוים‪ ,‬יעד כלשהו‪ ,‬והוא זה שנמצא במרכז תשומת הלב‪ .‬אבל האמת היא‪ ,‬שהדרך‬
‫כשלעצמה‪ ,‬ראויה למקום אמיתי של כבוד‪...‬‬
‫לפני זמן רב מאוד‪ ,‬נכחתי בהרצאה של פרופסור בריטי זקן ומוערך מאוד שסיפר במשך שעה וחצי על‬
‫פועלו ועל הישגיו באקדמיה‪ .‬היום כבר אינני זוכר כלום מהדברים ששמעתי בהרצאה‪ ,‬אף לא פרט‬
‫אחד מכל הסיפורים שסיפר‪.‬‬
‫אבל אני זוכר היטב‪ ,‬את המשפט שבו סיים את ההרצאה‪ ,‬שבה סיפר בעצם על היעדים והגילויים‪,‬‬
‫שלהם הקדיש את כל חייו המקצועיים‪ "The journey is the reward" :‬המסע הוא הגמול‪.‬‬
‫כל יעד‪ ,‬כל הישג‪ ,‬כל ניצחון‪ ,‬יוכלו להתממש רק אם נקפיד‪ ,‬נתמיד‪ ,‬נשקיע לאורך הדרך שמובילה‬
‫אליהם‪ .‬אנחנו יודעים זאת היטב ולכן גם צוברים הישגים וניצחונות לאורך חיינו‪ .‬אבל עד כמה אנחנו‬
‫מודעים ומוקירים את הדרך עצמה אל היעד? עד כמה אנחנו מקפידים שתהיה נכונה? שתהיה נקיה?‬
‫שתהיה מהנה? למשל‪ ,‬מאוד הקפדתי שהחזרות למופע יום העצמאות יהיו פוריות ומועילות‪ .‬אבל‬
‫האם ידעתי במהלכן לשים לב‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬שהמפגשים האלה‪ ,‬עם מוזיקאים מוכשרים ומלאי‬
‫השראה‪ ,‬שמנגנים ביחד את אותה המנגינה שוב ושוב כדי ללמוד ולהשתפר‪ ,‬הם בעצם העשייה‬
‫והחוויה המוזיקלית‪ ,‬לא פחות מהמופע עצמו‪ ,‬ואולי אפילו ללא קשר אליו? (אגב‪ ,‬התשובה היא‪ :‬כן)‪.‬‬
‫השאלה הזאת נכונה לגבי כל משימה‪ ,‬קטנה או גדולה‪ ,‬שאנחנו מקבלים או נוטלים‪ ,‬בכל תחום‬
‫בחיינו‪ .‬את מסקנתו של הפרופסור הזקן‪ ,‬אותה הסיק בשלהי חייו‪ ,‬ראוי שאלמד בעצמי וראוי‬
‫שאלמדה את ילדיי‪ .‬רוב חיינו אנחנו נמצאים דווקא בדרך אל המטרות שלנו‪ ,‬אל העתיד שלנו‪ ,‬אל‬
‫‪4‬‬
‫הגשמת החלומות שלנו‪ .‬לכן מוטב שנשכיל להכיר בה ולהוקיר אותה‪ ,‬בעודנו צועדים בה‪ ,‬במקום‬
‫להיזכר בה בנוסטלגיה רק לאחר שנגיע (או שלא נגיע) ליעדנו ופתאום נבין עד כמה הזמן עבר מהר‬
‫ושאפילו לא שמנו לב‪...‬‬
‫אז בואו נשים לב‪ .‬נשים לב לפיתולים‪ ,‬לעליות‪ ,‬למורדות‪ ,‬למהמורות‪ ,‬לנוף‪ ,‬לסכנות ולאנשים הטובים‬
‫שבאמצע הדרך‪ .‬כמו שאנחנו יודעים היטב לשאול את עצמנו לאן אנחנו רוצים להגיע (לענות על‬
‫השאלה הזאת זה כבר סיפור אחר‪ ,‬אבל על כך בפעם אחרת‪ ,)...‬בואו נביט על המקום שבו אנחנו‬
‫מתחילים לצעוד‪ ,‬נקפיד לבחור במסלול הנכון לנו ביותר‪ ,‬נשים לב לפרטים שעל פניהם אנחנו חולפים‪,‬‬
‫נכיר (באמת) את אלה שלצידנו‪ .‬כי הדרך‪ ,‬לכל "מקום"‪ ,‬לכל "שם"‪ ,‬לכל "מטרה"‪ ,‬היא בעצם‬
‫המציאות של חיינו‪ ,‬היא היומיום‪ ,‬היא אינספור צמתים שאנחנו עוברים במסע החיים הזה‪.‬‬
‫אודי מצליח לתמצת את הרעיון שלשמו התכנסנו‪ :‬עשיית תרבות בתוך קהילה‪ ,‬בתוך קיבוץ‪.‬‬
‫הדברים המקרבים‪ ,‬הדברים החשובים והמרגשים ביותר נמצאים בדרך אל המטרה‪.‬‬
‫כאשר צוות שלם נמצא ברחבה שליד חדר האוכל ובתוכו לקישוט עד השעות הקטנות של הלילה‬
‫במטרה לשמח ולרגש אנשים בתפאורה יפה ויצירתית‪.‬‬
‫כאשר כל יום במשך שבוע מתכנסים המוני ילדים בבית אלישבע החם והחף מאקוסטיקה‪ ,‬וכאשר‬
‫הוא תפוס עוברים החוצה לשמש היוקדת‪ ,‬והכל למען ריקוד המפות‪.‬‬
‫כאשר המוני אנשים באים בערבים לחזרות‪ ,‬גם כשלא נוח‪ ,‬כשצריך להיות בריקוד אחד ומיד לחזור‬
‫ולהחליף את בן הזוג כדי שירקוד גם הוא בריקוד אחר‪.‬‬
‫כאשר מגיע ילד עם דגל בידו כמה ימים אחרי הטקס ושואל‪" :‬יש היום חזרה? " ‪.‬‬
‫כל אלו דוגמאות מתוך הרבה אחרות אשר מוכיחות כי התרבות נמצאת ומתרחשת כל הזמן‪.‬‬
‫ה"חולים" של ד"ר גספר בריקוד של מרגלית‬
‫מצעד ‪ - +80‬גאווה לדגניה ב'!‬
‫תודה רבה לכל צוותי הטקסים‪:‬‬
‫טקס יום הזיכרון המכובד והעצמתי‪.‬‬
‫טקס הזיכרון בבית הקברות‪.‬‬
‫טקס ערב יום העצמאות המרגש‪.‬‬
‫תודה רבה לכל מי ששם ידו‪ ,‬עזר ותרם להצלחת אירועי התרבות בדגניה ב'‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫קולות הצהלה נדמו‪...‬‬
‫הרחבה שקטה ונרגעה‪....‬‬
‫וזה הזמן לומר תודה להמוני אנשים אשר לקחו חלק בערב יום העצמאות החגיגי והמרגש‪.....‬‬
‫· ליוצרי ומפיקי הריקודים‪ ,‬לרוקדים ‪ ,‬למקריאים ‪,‬לשרים ולמנגנים‪.‬‬
‫· לכל אלה שתרמו את חלקם בקישוט המרהיב והיצירתי של הרחבה ושל חדר האוכל עד השעות‬
‫הקטנות של הלילה ‪.‬‬
‫· לצוות התאורה שעשה עבודה נפלאה ‪.‬‬
‫· לצוות קישוט דגניה ב' בדגלים שהכניס אותנו לאווירת החג ‪.‬‬
‫· לצוות בית הקפה על סיום נעים בפה לאחר הטקס‪.‬‬
‫· לגליתא על הפרלינים המתוקים‪.‬‬
‫· לצוות חדר האוכל שנענה בחיוב לכל בקשה‪.‬‬
‫· ולאלו שבלעדיהם פשוט אי אפשר‪...‬גבי שכטר ואיתן אולשר ‪.‬‬
‫תודה גדולה על הפקה מפוארת ! ! !‬
‫בלי ההיענות האדירה של עשרות משתתפים זה לא היה קורה ! ! !‬
‫בואו נמשיך במסורת זו‪.‬‬
‫צוות החג‪.‬‬
‫אוריה ‪,‬פועה וסיגל‪.‬‬
‫בתחילת החודש התכנסנו באורווה לל"ג בעומר‪.‬‬
‫תודה לשיכונאים על התרומה והרמת האירוע‪.‬‬
‫תודה לראובן ציון ששיתף פעולה ופתח בפנינו את שערי האורווה ‪ .‬היה כיף גדול ‪.‬‬
‫ילדי דגניה ב' משתעשעים בשטחי האורווה בל"ג בעומר‬
‫אז מה יהיה לנו ‪:‬‬
‫אם חשבתם שאפריל יעבור ואיתו יחלפו גם אירועי התרבות למיניהם‪ ,‬אז יש לכם טעות‪.‬‬
‫צוות שבועות כבר רוקח את החג‪.‬‬
‫בערב החג‪ ,‬מוצ"ש‪ ,‬ה' בסיוון‪ ,23.5.15 ,‬מיד לאחר ארוחת הערב החל מהשעה ‪ 20:00‬ייפתחו שערי גן‬
‫הבום ובשעה ‪ 21:00‬תחל ההופעה "הביתה" של אסף ענברי ואריאל הורביץ‪.‬‬
‫למחרת ‪ ,‬ביום א'‪ ,‬ו' בסיוון‪ 24.5.15 ,‬יתקיימו אירועי שבועות‪ ,‬הפנינג שבועות בבוקר ובערב – טקס‬
‫הבאת הביכורים בשדה‪.‬‬
‫אז חודש נעים ותרבותי‪ ,‬בואו בהמוניכם‪.‬‬
‫אוריה גלעדי‪ ,‬תרבות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לפני ‪ 60‬שנה – אייר‪-‬מאי תשט"ו – ‪– 1955‬‬
‫‪ ‬כדי לאפשר בניית בריכת‪-‬שחייה אצלנו הציע חברנו הלל ג‪( .‬גלעדי) למסור את כספי הפיצויים‬
‫שקיבל מהסוכנות על הפסקת עבודתו שם‪.‬‬
‫‪ ‬האסיפה דנה על ריהוט חדר‪-‬האוכל החדש‪.‬‬
‫‪ ‬חברים פנו למוסדות המתאימים‪ ,‬עם הסיכויים שהופיעו להעלאת קרובים מרוסיה וארצות‬
‫הגוש המזרחי‪.‬‬
‫‪ ‬ביום מלאת שבע שנים לעצמאותנו העלינו את זכר בנינו וחברינו וחרדנו לבאות‪.‬‬
‫לפני ‪ 50‬שנה – אייר‪-‬מאי תשכ"ה – ‪– 1965‬‬
‫‪ ‬ברכת הקבוצה לחברנו צבי לוז להופעת ספרו "מקום שהנחלים הולכים"‪ .‬הספר הוגש כשי‬
‫לחברים ביום‪-‬העצמאות‪.‬‬
‫‪ ‬רכשנו עשרה כרטיסי חבר של החברה להגנת הטבע‪ ,‬המקנה הנחות בטיולי החברה‪.‬‬
‫הכרטיסים הם אישיים ועל המעוניינים להרשם במזכירות‪.‬‬
‫לפני ‪ 40‬שנה – אייר‪-‬מאי תשל"ה– ‪– 1975‬‬
‫‪ ‬גיוס להורדת עלים בבננות – יש הכרח לסיים ניקוי ‪ 250‬ד' מעלים‪ ,‬אחרת נאלץ לשכור קבלן‬
‫המעסיק פועלים ערביים‪ .‬הוחלט על גיוס בשתי השבתות הקרובות וגיוס חלקי בכל ימות‬
‫השבוע‪ .‬התוצאה‪ :‬בגיוסי השבת השתתפו ‪ 64‬ח"ח; בגיוסים בבוקר השתתפו ‪ 44‬חברות‪ .‬כן‬
‫השתתפו ילדים ונוער‪ .‬המתגייסים ניקו ‪ 180‬ד'‪ .‬שלל המרפאה ‪ 5‬חתכים‪ .‬דגניה ב' ואפיקים‬
‫הם שני הקיבוצים בעמק שלא מסרו העבודה לקבלנים‪.‬‬
‫‪ ‬המועצה המקומית 'קריית מוצקין' קבעה רחוב ראשי ע"ש קדיש לוז ז"ל‪.‬‬
‫לפני ‪ 30‬שנה – אייר‪-‬מאי תשמ"ה – ‪– 1985‬‬
‫‪ ‬באחד במאי היה גיוס להורדת העלים בבננות‪.‬‬
‫עובדי הבננות במסיבה ליקירי העובדים הוותיקים של הענף‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסיעות לחו"ל – הוחלט מכסה מוקטנת‪ 4 :‬חברים בעונה זו‪ .‬העלות – ‪ 13,000‬דולר‪.‬‬
‫גיוס בני השיכון להורדת עלים בבננות – בני השיכון סיימו הורדת עלים בשטח של ‪ 80‬ד'‪ ,‬ע"י‬
‫שישה גיוסים ויום עבודה מרוכז‪.‬‬
‫שי הקבוצה לידידנו פרופ' פדה‪ ,‬לרגל קבלתו פרס ישראל – ניתן לו שעון מתוצרת מוצרי נוי‪.‬‬
‫לילות שבת – לציון יום ירושלים הוצג המחזה "קשר אייר" בביצוע חברי החוג לדרמה מדגניה‬
‫ב'‪ ,‬אלומות וכנרת‪.‬‬
‫לפני ‪ 20‬שנה – אייר‪-‬מאי תשנ"ה – ‪– 1995‬‬
‫‪ ‬הגיע הקיץ!!! 'שישי‪-‬קפה' מופעל כל ערב שבת ברחבת חדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫‪ ‬מ סיבת החברים המסורתית נערכה בליל שבת כ"ו באייר‪ ,‬מלווה בגבינות מעשה בית ויין‪,‬‬
‫שירים‪ ,‬ריקודים והרבה שמחה‪ .‬אדלה ניר הפליאה לשתף את החברים בשירים ובריקודים‬
‫והשרתה מצב רוח מרומם‪.‬‬
‫לפני ‪ 10‬שנים – אייר‪-‬מאי תשס"ה – ‪– 2005‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסלל כביש ראשי בתוך הקבוצה – בין הבתים ובתי הילדים (מהכל‪-‬בו עד כביש המערכת)‪ ,‬גם‬
‫פסֵ י האטה הושמו בו לביטחון כולם‪.‬‬
‫לאחר שנסלל בה כביש‪ ,‬מתחדשת "שדרת הנשיאים" בעצֵ י תמר צעירים שניטעו בה‪ ,‬ובכך‬
‫תחזור השדרה למראה האהוב עלינו ולאחד הסמלים שלנו‪.‬‬
‫בשכונת הוותיקים נמתחה מדרכה חדשה‪ ,‬להקלת התנועה של רוכבי האופניים‪ ,‬נהגי‬
‫הקלנועיות והולכי הרגל‪.‬‬
‫נערך מפגש של 'חוג ידידי דגניה ב"' ובו – טיול‪/‬סיור ב"משעולי דגניה ב'"‪ .‬למלה ממאה‬
‫משתתפים סיירו במקומות ובאתרים היסטוריים בליווי סיפורי מקום והדרכה‪ .‬הנאת כולם‬
‫היתה רבה‪ .‬מכתבי התודה והשבחים מדגישים את הארגון והביצוע‪ ,‬ובנוסף – הפיכת‬
‫הזכרונות הפרטיים למשותפים לרבים‪.‬‬
‫ליקטה מ"ספר הקהל" – רינה זהרוני‬
‫‪8‬‬
‫‪5.5.15‬‬
‫"גופרו" כושר והיי דפינישין גלאט‪.‬‬
‫עלילות אלפרט ‪ -‬המשך‪:‬‬
‫צהריים‪ .‬אלפרט על הקו‪ .‬כן אלפרט – שדר‪.‬‬
‫"איזה יום נפלא‪ .‬כל יום שבו אני רב עם מישהו זהו יום נהדר בשבילי‪"...‬‬
‫עם מי רבת היום דוקטור?‬
‫"שמע סיפור‪ .‬זוכר שסיפרתי לך שאני מפתח מיזם שקשור לסיפור הקודם שלי‪ ,‬על הפרה מרפת‬
‫מיצר?"‬
‫אני‪ :‬זוכר‪ .‬ברור זוכר‪ .‬זה המיזם שאתה מצלם עם הגופרו תוך כדי ניתוח ואיזה רבי נודניק יושב‬
‫בצד השני של הרשת וצופה בך און ליין נובר בקרביים של פרה כזאת או אחרת ומאשר לך‬
‫שהניתוח הוא גלאט כושר – אני צודק?‬
‫(הערת תזכורת לצופים‪ :‬כל ניתוח שנכנסים בו לבטן הפרה – מחויב באישור משגיח‪ .‬ניר רצה‬
‫למזג טכנולוגיה מתקדמת לטובת שירותי הדת ולצלם את הניתוחים‪ .‬בכך היה חוסך הוצאות‬
‫נסיעה של המשגיחים שיכולים לצפות בניתוחים דרך המחשב ולפסוק את פסיקתם)‪.‬‬
‫ניר‪ :‬אתה לא רק צודק אלא גם יש לך זיכרון מצוין וזאת מעבר להיותך גבר נמוך אך נאה‪.‬‬
‫אז ? – אני שואל מוחמא ומופתע‪...‬‬
‫ניר‪ :‬כרגע בדיוק אני בדרך חזרה מפגישה בגלילות על הנושא‪ ...‬פשוט הזיה‪ .‬שומע? ‪ ...‬מתחיל שם‬
‫דיון ואז קם איזה רב נודניק בשם שילון ומתחיל ככה‪ :‬תשמע‪ ...‬וזה לא מדויק‪ ...‬ואם משהו‬
‫מסתיר‪ ...‬ואם העדשה לא על צמצם ‪ ...2.8‬ואם הרזולוציה נמוכה‪...‬‬
‫ניר ממשיך‪ :‬אני בלי להתבלבל חותך אותו בעצבים מושתקים‪ .‬תגיד‪ :‬ראית את החומרים?‬
‫הוא מגמגם‪.‬‬
‫תגיד‪ :‬נכנסת לקישור ששלחתי לכם מבעוד מועד וראית על מה מדובר בכלל?‬
‫הוא מגמגם טורבו‪.‬‬
‫תגיד‪ :‬אתה בכלל יודע איך להיכנס לקישור ששלחתי לך?‬
‫הוא כבר מתחיל להאדים ולהשתנק‪.‬‬
‫תגיד‪ :‬אתה חושב שבאתי עד לכאן ועשיתי את כל הפרוייקט הזה כדי שאתה תגיד לי ש "מה יקרה‬
‫אם איזה עלה יסתיר את העדשה בזמן הניתוח?"‬
‫אתה רציני? אתה יודע שאבא שלי כבר ‪ 40‬שנה נחשב לאחד מגדולי הצלמים בארץ ומשהו מזה גם‬
‫נפל עליי‪ ...‬אז נכון שאני לא צלם של הנישונאל ג'אוגרפיק אבל אני מבין דבר או שניים‬
‫באופטיקה!‬
‫‪9‬‬
‫אתה חושב שבניתוח שטח שבו אתה עומד מרחק של חמישה מטר מהווטרינר‪ ,‬עם עדשות של‬
‫בקבוקי קולה במשקפיים שלך‪ ,‬אתה באמת רואה יותר טוב מהגופרו שנמצא ‪ 15‬סנטים מהאיזמל‬
‫שלי???‬
‫ניר נושם וממשיך‪ :‬כאן עצרתי את השטף לפני שאגלוש בטעות לחבטות רזות ועצבניות ואמרתי‬
‫לרבי שניהל את הישיבה‪ :‬רבי‪ ,‬אני מבקש רשות להפעיל את המחשב שלך כדי להראות לך את מה‬
‫שהייתם אמורים לראות מזמן אבל תודות לרב שילון היקר פספסתם‪...‬‬
‫הרבי לשמחתי‪ ,‬משתף פעולה‪ .‬אני נכנס למחשב שלו‪ .‬תמונת שומר המסך שלו היא של ברונטית‬
‫שזופה עם חוטיני דק ואדום בחוף קופוקבאנה‪"...‬‬
‫די עם השטויות אלפרט ‪ -‬אני מתרה בו‪.‬‬
‫"צודק צודק‪ ...‬הוא מתנצל‪ .‬סתם חנוכיית יודאיקה מהמאה ה‪ 17-‬שנמצאה בחורבות בית הכנסת‬
‫של ז'לכוב‪...‬‬
‫ז'לכוב אני מזדעק? זאת עיירת הולדתי‪...‬‬
‫סתם סתם אני יודע‪ ...‬רק חמדתי לצון עמך‪.‬‬
‫(פלצן האפיקופניק שלנו – איזה מילים שהוא משתמש הדוקטור דוליטל הזה‪)...‬‬
‫"בקיצור" הוא ממשיך "אני נכנס מהמחשב של הרבי החביב לאתר שלי ב"וימו" (אתר דומה‬
‫ליוטיוב) ומתחיל להראות את הסרטים מהניתוחים שנמצאים בו‪ .‬סרט ראשון הוא ניתוח קיצור‬
‫קיבה לפרה ‪ 332‬מרפת בכפר חורשף‪.‬‬
‫הרבי וכל החבורה יושבים פעורי פה‪ .‬החדות של הגו פרו ‪ 4‬שלי היא מרטיטה‪ .‬אתה יכול ממש‬
‫לגעת בנימים שמופיעים על המסך‪ .‬התמונה חדה וברורה עד כאב ואנחה נפלטת מפי היושבים‬
‫בחדר כשאני מצדד את הסכין ימינה ועוקף את התריסריון‪.‬‬
‫הרבי מביט שמאלה (לב רך יש לו לרבי הזה וקשה לו לראות את ‪ 332‬דואבת) ומפליט לשכנו‪:‬‬
‫תשמע זאת אה מאמש חדות של היי דייפיינישיין‪ .‬זה פשוט לא נורמאלי‪.‬‬
‫הסרטון הבא הוא קשירת חצוצרות ל‪ 447-‬מרפת מושב לופתים שבשרון‪ .‬מסתבר שמדובר בפרה‬
‫שובבה ביותר שבעליה כבר מותש מכניסה לא רצויה שלה להריון כל שני וחמישי ולכן החליט‬
‫לנקוט עמדה קושרת‪/‬לופתת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫גם כאן ההתפעלות לא יודעת שובע מה גם שהגדלתי בדאבל קליק למסך מלא בטלוויזיה לד ‪"42‬‬
‫שתלויה מאחורי הרבי‪.‬‬
‫ואז‪ ...‬אני עוצר את קריאות ההתפעלות באבחת עכבר‪ .‬כן שילון – מה יש לך לומר כעת? אני‬
‫מפליט בארס‪.‬‬
‫מישהו עדיין חושב שלא רואים טוב? שלא שומעים טוב? שלא מריחים טוב???‬
‫כולם מורידים את ראשיהם במבוכה – כנראה שהשייגץ מהקיבוץ הוכיח שוב את כשרונו‪.‬‬
‫ואז אני שואל אותם‪ :‬מי הפוסק האחרון בעניין?‬
‫צחוק עובר בחדר‪ .‬מה ז'תומרת מי הפוסק האחרון – אותם שבעת המזוקנים מבני ברק שפגשת‬
‫לפני ‪ 11‬שנים בסיפור על ‪ 445‬מרפת מיצר‪...‬‬
‫אני המום לרגע אבל מתעשת‪" :‬והם כולם עדיין בקו הבריאות?" (הרי כבר אז הם נראו לי זקנים‬
‫טיכו)‪.‬‬
‫בקו הבריאות? הם מגחכים‪ ,‬ברור שהם בקו הבריאות – יוסל'ה הקטן שבחבורה רק חגג‬
‫יומהולדת ‪ 87‬לפני יומיים אבל הם כולם על הכיפאק ולמנחם מנדל הוילנאי בן ה‪ , 96-‬נולד ילד‬
‫לפני חודש‪...‬כן ירבו !!! (אמן ואמן ממלמלים כולם)‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אני מבקש ממך לארגן פגישה חוזרת איתם‪ ,‬אני אומר לרבי‪ .‬שילון מביט בי בזעם רליגיוזי‬
‫כבוש תוך שהוא ממולל את הציציות שלו בעצבנות כמו עומד לתולשן מהטלית קטן שלו‪ ,‬אבל לא‬
‫מוציא מילה מהפה‪.‬‬
‫אני עוזב את הישיבה בידיעה שסיפורינו זה לא בא אל קיצו והטרילוגיה תושלם רק לאחר פגישת‬
‫המחזור בבני ברק – לכזשאת תקבע‪ .‬אני רק מקווה שזה לא ייפול על החתונה של חיימק'ה‬
‫שטרודל‪ ,‬שנזכר להתחתן לנו פתאום בגיל ‪.89‬‬
‫המשך יבוא‪...‬‬
‫עידן בן שלום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אדם לאדם שווה אדם‬
‫ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‪ ,‬בבית הקברות‬
‫שלנו בדגניה ב'‪ ,‬פגשתי ידידים רבים שבאו‪ ,‬כמידי שנה‪,‬‬
‫לכבד את זכרם‪.‬‬
‫בין הבאים היתה חדוה הרכבי‪ ,‬בת דגניה ב'‪ ,‬משוררת‬
‫וציירת (בשנת ‪ 2014‬יצא לאור ספר השירה ראנא ‪-‬‬
‫שזכה בפרס ביאליק לספרות יפה)‪.‬‬
‫לבקשתה שלחתי אליה את העלון האחרון‪ .‬תשובתה‬
‫הפעימה וריגשה אותי‪ .‬והרי היא מובאת לעלון שלנו‪:‬‬
‫‪ 23‬באפריל ‪2015‬‬
‫רינה ‪,‬‬
‫המון תודות‪ .‬מהלב‪.‬‬
‫עוד לא קראתי אבל בשמחה ובסקרנות בהמשך השבת‪ ,‬אקרא ואראה‪.‬‬
‫דגניה ב' – חרף כל השינויים שקרו‪ ,‬שקורים‪ ,‬שיִ קרו לה‪ ,‬בה‪ ,‬איתה –‬
‫לי‪ ,‬בשבילי‪ ,‬היא ‪ -‬דגניה ב' – תמיד תישאר ה דגניה ב' שלנו –‬
‫כפי שאנחנו חיִ ינו אותה –‬
‫דגניה ב' שקמה ונוסדה ונהייתה בכוחם ולפי רוחם של אותם אנשים חדורי חזון‪ ,‬אדירי‬
‫התלהבות –‬
‫אותם אנשי מופת ‪ -‬מהפכנים אמיתיים –‬
‫אדירי חזון – שעל ברכיהם זכינו לצמוח ולגדול –‬
‫ֵ‬
‫אותם ענקים‬
‫לאורם של ערכים שאין כמותם – ערכים שאין להם שיעור –‬
‫כשהנאצל והמופלא מכולם הינו‪ :‬אדם לאדם שווה אדם‪.‬‬
‫ככה חונכנו‪ .‬ככה ידעתנו תמיד‪ .‬ככה אדע תמיד‪.‬‬
‫תודה‪ ,‬רינה‪ ,‬ותתמידי‪ .‬תמיד‪.‬‬
‫יש בי סקרנות מתמדת מה הקורות של החיים שמתרחשים בדגניה ב'‪.‬‬
‫תמיד‪.‬‬
‫להתראות‪,‬‬
‫חדוה‬
‫בשולי הדברים‪:‬‬
‫נשמח לקבל תגובות של קוראי העלון ‪ -‬ב'דגניה – מקרוב ומרחוק‪.‬‬
‫בשם צוות העלון‪,‬‬
‫רינה זהרוני‬
‫‪12‬‬
‫על המפגש לכבוד הספר "על שפת יום כנרת" –‬
‫לכבודם של המורים והמחנכים שושנה ועמינדב ישראלי ז"ל‬
‫מאות אנשים הגיעו להוקיר את זכרם של שושנה ועמינדב והמורשת שנטעו בהם כילדים‪.‬‬
‫חדר‪-‬האוכל היה מואר באור של עיניים בורקות משמחת פגישות של הבאים‪ .‬המקום היה מוצף‬
‫בחום של התרגשות ואהבה שזרמו בין ידיים וזרועות מחבקות‪.‬‬
‫היה מפגש מיוחד לרגל הוצאת הספר המיוחד על מחנכים ומורים למופת – שושנה ועמינדב‬
‫ישראלי‪.‬‬
‫זאבה זבידוב‪ ,‬בת דגניה ב' ותלמידתם של השניים‪ ,‬אספה‪ ,‬מיינה וערכה ספר עשיר ומלא זכרונות‬
‫ומחשבות‪ ,‬מכתבים שלהם ומכתבים אליהם‪.‬‬
‫על כריכת הספר כתבה זאבה‪:‬‬
‫מתת אהבה ותודה למורינו שושנה ועמינדב ישראלי מילדי הקוצים והתכלת בעמק הירדן‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬בכריכה הפנימית‪ ,‬ממשיכה זאבה להסביר –‬
‫"על שפת ים‪-‬כנרת "הוא ספר אנתולוגי ובו ‪ -‬שירה‪ ,‬זכרונות ותיעוד‪.‬‬
‫השירה ‪ -‬משיריהם של משוררי הארץ והעולם שהיו אהובים על מורינו‪ ,‬נלמדו בכיתותיהם‬
‫ומבטאים את עולמם ואישיותם‪.‬‬
‫הזכרונות ‪ -‬של בני עמק הירדן‪ ,‬זכרונותיהם של אוהביהם‪ ,‬חבריהם ומוקירי אישיותם ופועלם‬
‫החינוכי של שושנה ועמינדב‪.‬‬
‫התיעוד ‪ -‬של המפעל החינוכי של המורים העבריים במאה ועשרים‪ :‬המורים שלימדו בבתי הספר‬
‫"תרבות" במזרח‪-‬אירופה בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬בבתי ספר בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת‬
‫ישראל בעשורים הראשונים לעצמאותה‪.‬‬
‫צוות המורים בשנות השישים‪ ,‬ביניהם שושנה‬
‫ועמינדב ישראלי‬
‫חצר בית החינוך בטכס ביום הראשון ללימודים‬
‫כתבה‪ :‬רינה זהרוני‬
‫‪13‬‬
‫המורים בהא הידיעה‬
‫בדגניה ב' התכנסו תלמידיהם של זוג המורים שושנה ועמינדב ישראלי‪ ,‬שלימדו בבית החינוך‬
‫המשותף‪ ,‬עם הוצאת ספר לזכרם‬
‫כמעט לכל אחד זכור מימי בית הספר "מורה לחיים"‪ ,‬כזה שהשאיר רושם עז וידע להנחיל ערכים‪.‬‬
‫לתלמידי בית החינוך המשותף בדגניה א' החל מאמצע שנות ה‪ 30-‬של המאה שעברה היו אלה –‬
‫לצד לא מעט מורים דגולים אחרים ‪ -‬שושנה ועמינדב ישראלי‪ .‬עשרות בוגרי ובוגרות המחזורים‬
‫הראשונים התכנסו בחדר האוכל של דגניה ב' בשבת ‪ 2.5‬לכבוד השקת הספר "על שפת ים כנרת"‪,‬‬
‫בעריכת זאבה זבידוב‪ ,‬המוקדש למנהל ולמורה המיתולוגיים‪ ,‬במלאת ‪ 80‬שנה לעלייתם לארץ‪.‬‬
‫סיפורם של בני הזוג ישראלי (במקור יוסלביץ) הוא מיוחד‪ :‬הם היו בוגרי הסמינר למורים‬
‫המפורסם "תרבות" בוילנה‪ .‬בעמק היו חסרים באותה תקופה מורים‪ ,‬וחברי דגניה ב' – שם היתה‬
‫אחותו של לעמינדב חמדה‪ ,‬מן המייסדים – פנו ל"חלונות הגבוהים" על מנת לסדר להם‬
‫סרטיפקטים‪ .‬כך הם הגיעו בסוף שנת ‪ 1934‬לדגניה ב'‪ ,‬הפכו מיד למורים בולטים בצוות של בית‬
‫החינוך המשותף‪ ,‬ועמינדב אף כיהן כמנהל במשך שנים רבות‪ ,‬ובמידה רבה עיצב את דמותו של‬
‫בית הספר‪ .‬הם לא נבהלו מ"ילדי הקוצים" של העמק‪ ,‬והשליטו משמעת בדרכי נועם‪ .‬שניהם‬
‫זכורים עד היום למאות תלמידיהם מקיבוצי העמק כאנשי מופת‪.‬‬
‫וכך כתב עליהם בספר צבי לוז‪ ,‬בן דגניה ב' ולימים בעצמו מורה אהוב לספרות בבית ירח‬
‫ופרופסור באוניברסיטת בר אילן‪" :‬בשנות ה‪ 30-‬החלוציות והקשוחות הופיעו בעמק הירדן הלוהט‬
‫זוג מורים צעירים‪ ,‬יפים ומעודנים‪ ,‬נושאי בשורות חינוכיות ממיטב ערכי היהדות והתרבות‬
‫האוניברסלית‪ .‬מיד עם בואם יצאו יחדיו בתנופת‪-‬התלהבות למסע חינוכי בלתי נלאה‪ ,‬והחדירו‬
‫מושגים ברוכים ומאלפים למערכת ההוראה בבית החינוך‪...‬הם פתחו בפני תלמידיהם אופקים‬
‫היסטוריים והעניקו להם בשיעוריהם חוויות רגשיות ואינטלקטואליות‪ ,‬העשירו את עולמם‬
‫הרוחני והגבירו את שאיפותיהם ללמוד ולדעת עוד ועוד"‪.‬‬
‫זאבה זבידוב‪ ,‬עורכת הספר‪ ,‬היא ביתו הבכורה של אב"א אחימאיר ואחותם של יעקב ויוסי‬
‫אחימאיר‪ .‬היא גדלה בדגניה ב' אצל דודתה בלומה ורדימון כבת משק לכל דבר‪ ,‬ולמדה בכיתה‬
‫בבית החינוך יחד עם נעמי שמר‪ .‬דרך סיפורה של משפחת ישראלי היא פורסת בספר שערכה‬
‫יריעה רחבה ומרתקת של החיים בגולה לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ושל החינוך בקיבוצים‬
‫באותן שנים‪ ,‬עם שפע מכתבים‪ ,‬מסמכים וזכרונות אישיים‪.‬‬
‫הדוברים והמשתתפים באירוע היו כולם מתלמידיהם של שושנה ועמינדב בתקופות שונות‪ .‬אסף‬
‫אגין‪ ,‬בן דגניה ב'‪ ,‬ציין שמסמינר "תרבות" הם הביאו איתם שילוב של לימודים עיוניים עם‬
‫עמלנות ועבודה‪" .‬הם היו יוצאי דופן – מהיום הראשון לא התהדרו בבגדי עבודה כחולים אלא‬
‫הקדישו את עצמם רק לחינוך"‪ .‬חיים ביטנר‪ ,‬מנחה האירוע – גם הוא בן דגניה ב' – אמר‪" :‬היתה‬
‫לנו ילדות ענייה במשאבים חומריים אך עשירה ברוח‪ .‬שושנה ועמינדב עיצבו לנו דרך והקנו לנו‬
‫ערכים‪ .‬הספר שכתבה זאבה הוא – במילותיה של נעמי שמר ‪ -‬סיפורה של ארץ ישראל הישנה‬
‫והנשכחת‪ ,‬אשר הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת"‪ .‬ללי‪ ,‬ביתה של נעמי שמר‪ ,‬סיפרה‬
‫שאימה נהגה תמיד להזכיר‪ ,‬ברשימת האנשים שהשפיעו על דרכה‪ ,‬מיד אחרי ההורים – את‬
‫שושנה ועמינדב‪.‬‬
‫מקומה של שירה בציבור של שירי התקופה לא נעדר כמובן‪ ,‬עם ליווי של נגנים על טהרת בוגרי‬
‫בית החינוך‪ :‬טוביה נאור‪ ,‬מראשוני בני מסדה (כיום חבר יטבתה)‪ ,‬אשר גלעד‪-‬שמטרלינג בן דגניה‬
‫א‪ ,‬שאולי ארקינד מכנרת‪ ,‬עמנואל עמיבר מדגניה ב' ועלי קדם ממעגן‪ .‬בסיום האירוע הודה נחשון‬
‫‪14‬‬
‫ישראלי – הבן – למשתתפים ולתורמים‪ .‬בדברי הסיכום שלה נזכרה זאבה זבידוב כי אחרי יום‬
‫לימודים קשה וארוך‪ ,‬ילדי דגניה ב' עוד נהגו להתארח בערבים בביתם של שושנה ועמינדב‪" .‬זכינו‬
‫לחיות לאורם‪ ,‬ולי היתה הזכות להיות לפה לכל מוקיריהם ואוהביהם"‪.‬‬
‫עלי קדם (חבר קיבוץ מעגן ותלמיד בבית החינוך בימים בהם לימדו בו שושנה ועמינדב‪).‬‬
‫לחברי דגניה ב' – קולאז' של תודות !‬
‫בשבת האחרונה‪ ,‬ב‪ ,2.5.2015 -‬זכינו להיות עם עוד עשרות בוגרי בית החינוך המשותף בעמק‬
‫הירדן‪ ,‬אורחים שלכם‪.‬‬
‫אירוע השקת הספר "על שפת ים כנרת" (בעריכת זאבה) קיבץ רבים מבוגרי בית החינוך‬
‫שנהנו להיזכר ולספר על המורים שכל‪-‬כך אהבו‪ ,‬על שושנה ועמינדב ישראלי (ההורים שלנו)‪.‬‬
‫עם הכניסה לחדר‪-‬האוכל היתה הרגשה של משפחה אחת גדולה ונרגשת‪.‬‬
‫קבלת הפנים היתה נעימה ביותר‪.‬‬
‫תודה לכם‪ ,‬חברי דגניה ב'‪ ,‬על החום ורוחב הלב שאיפשרו לפירצי הנוסטלגיה לחמם את לבבות‬
‫כולנו‪.‬‬
‫תודה על האירוח המחבק שזכינו לו‪ ,‬כשהכל במאור פנים ובלב טוב‪ ,‬כדרכה של דגניה ב'‪.‬‬
‫זכינו בחוויה מיוחדת במינה‪.‬‬
‫בהערכה רבה‬
‫יעל ונחשון ישראלי‬
‫ובני הדודים שהיו ונהנו‬
‫להדר יפה שלנו‬
‫בשעה טובה ‪,‬ברכות וחיבוקים לרגל סיום‬
‫קורס‪-‬מודיעין אוויר בהצטיינות‪.‬‬
‫גאים בך ומחזקים אותך ‪.‬‬
‫משפחתך וועדת דור צעיר ובית דגניה ב'‬
‫‪15‬‬
‫לרבקה וגונן קליין ולתמר קליין‪,‬‬
‫שפע ברכות מזל טוב לנישואי הבת‪/‬הנכדה‪,‬‬
‫טל ‪,‬עם בח"ל אלי‪.‬‬
‫שירבו השמחות במשפחה‪,‬‬
‫בית דגניה ב'‬
‫לחברי הקהילה בדגניה ב'‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫נושא הצמיחה הדמוגרפית והקליטה בדגניה ב' הנה סוגיה בה עוסק הקבוץ מיום הקמתו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אנו עוסקים במגוון דרכים להגדיל את מספר התושבים בדגניה ב' בכלל וכן במתן דגש על‬
‫הגדלת מספר חברי הקבוץ (האגודה החקלאית) מתוך אמונה כי יש להרחיב את השורות ולשמר את‬
‫דגניה ב' כקבוץ וכיישוב להרבה שנים קדימה‪.‬‬
‫בעשור האחרון עסקנו בקידום השכונה הקהילתית אשר כל בר דעת יעיד כי במהלך זה חיזקנו את‬
‫דגניה ב' כיישוב‪ ,‬צרפנו מגוון שלם ומעניין של חברי אגודה וילדים אשר ביחד עם חברי הקבוץ‬
‫הקיים וביחד עם תושבי הקבוץ (שמרביתם הנם בנינו)‪ ,‬המשכנו וקידמנו את חיזוקה של דגניה ב'‪.‬‬
‫לפני מספר שנים קבלה האגודה החקלאית בדגניה ב' החלטה גם לחזק את מרכיב חברי הקבוץ‬
‫ביישוב תוך מתן דגש על קליטת בני הקבוץ בדגניה ב'‪.‬‬
‫לשם כך הקים הקבוץ צוות המכונה צוות 'צמ"ד' אשר מתפקידו לקדם את הקליטה בדגניה ב'‪.‬‬
‫החלטת האסיפה משנת ‪ 2012‬הייתה לקדם את הקליטה באמצעות שני מסלולים‪:‬‬
‫א‪ .‬קליטה לקבוץ השיתופי (חברות מלאה לכל דבר ועניין)‪.‬‬
‫ב‪ .‬קליטה לעצמאות כלכלית המורכב משני מסלולים‪ :‬מסלול המאפשר רכישת זכות ביחידת‬
‫דיור בדגניה ב' וכן מסלול הכולל הקמה של שכונה של ‪ 30‬בתים‪ .‬גם מסגרת זו הנה מסגרת‬
‫של חברות מלאה בקבוץ אך במספר נושאים לא יהיה החבר החדש במסלול זה שותף מלא‬
‫באגודה החקלאית‪.‬‬
‫חשוב להדגש מספר דברים הקשורים לסוגיית הקליטה‪:‬‬
‫‪ .1‬כלל הנקלטים חייבים לגור בדגניה ב' לפחות שנה אחת בטרם יובאו להצבעה באסיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הנקלטים מחויבים להתקבל באסיפה ברוב הנדרש‪.‬‬
‫‪ .3‬כלל הנקלטים מחויבים בתשלום (זה או אחר) בהיכנסם למסגרת הקיבוצית‪.‬‬
‫‪ .4‬שכונת הבנים – מיועדת בראש ובראשונה לקליטת בנים אך הנה פתוחה גם לתושבי הקבוץ‬
‫ונקלטים נוספים המעוניינים להצטרף לקבוץ‪.‬‬
‫תמונת מצב עכשווית‪:‬‬
‫עד כה רשומים במסלולים השונים למעלה מארבעים משפחות יחידים‪ .‬כלל הנרשמים שילמו דמי‬
‫רצינות וכעשרים וחמש משפחות החלו הליך של אבחון כלכלי‪.‬‬
‫בחודשים הקרובים נתחיל להביא את המשפחות להצבעות בקלפי‪.‬‬
‫נאחל לדגניה ב' הצלחה בהליך הקליטה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אבי אייזנברג‬
‫צמ"ד ‪avi@degania-b.org.il‬‬
‫‪16‬‬
‫משפחת לונדנר ‪ /‬מייקלס‬
‫ההורים‪ :‬שרון ואסף‪ .‬שרון גננת בגן‬
‫טיפולי בקצרין ואסף מדריך טיולים ורכז‬
‫הדרכה בחצר כנרת‪.‬‬
‫דור ההמשך‪ :‬ירדן המתוק כמעט בן‬
‫שנתיים‬
‫חיות המחמד שלנו‪ :‬דושה המתוקה‬
‫בכלבות וסטיבי החתול האגדי‪.‬‬
‫גרים בדגניה ב' מאז‪2008 :‬‬
‫קצת עלינו‪ :‬אוהבים טיולים וטבע‪ ,‬חברים‪ ,‬ארוחות טובות בתוצרת עצמית וחברית ובעיקר‬
‫את השילוב של כל אלה יחד‪.‬‬
‫משפחת צ'רבו‬
‫ההורים‪ :‬שירן‪ -‬מורה לחינוך מיוחד‪ ,‬בחופשת לידה‪ ,‬יאיר‪ -‬חקלאי במושבת כנרת‪.‬‬
‫הילדים‪ :‬מעיין בן ‪ ,4‬אלונה בת ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫גרים בדגניה ב' מאז‪ :‬סוף ‪.2008‬‬
‫קצת עלינו‪ :‬שירן אוהבת לסרוג ולטפל בילדים‪ -‬לא באותו‬
‫הזמן ‪ ,‬יאיר אוהב סוסים ואופנועים‪ ,‬מעיין אוהב‬
‫טרקטורים ואלונה אוהבת לאכול את שירן‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מדור חדש נולד! במדור יתנו מומחי דגניה ב' במגוון תחומים עצות חשובות‪ ,‬ויענו על שאלות‪.‬‬
‫שאלות ניתן לשלוח בצורה גלויה או אנונימית דרך האתר‪ ,‬לכתובת הדוא"ל ל המערכת‪:‬‬
‫‪ , tikshoret.d.b@gmail.com‬או בכתב לתיבת הדוא"ל של רוני שפר‪ .‬חברי קהילה המעוניינים‬
‫לתרום מידיעותיהם ולהצטרף לצוות המומחים שלנו ‪ -‬נשמח לקבל את עזרתכם!‬
‫תודה לעו"ד מקס חסין שהרים את הכפפה ובהצלחה לכולנו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לאחרונה חליתי ואני מתקשה לבצע את העבודה אותה ביצעתי באחד הענפים בקיבוץ‬
‫שלי‪ .‬הבעיה היא שלמרות שהרופא אומר לי שאני צריך לעבוד חצי יום לא נעים לי ממה שיגידו‬
‫אבל אני מסיים יום עבודה על ארבע! יש לך עצה בשבילי?‬
‫מקס חסין משיב‪:‬‬
‫למצבך מתאים חוד נכות כללית בביטוח לאומי‪.‬‬
‫החוק קובע שני מבחנים ע״מ שתשולם עבורך לידי הקיבוץ‪ ,‬קיצבת נכות אשר הינה מחליפת שכר‪.‬‬
‫המבחן הראשון הוא מבחן סף הנכות הרפואית אשר רק מי שעובר אותו תיבדק לגביו התשובה‬
‫לשאלה השנייה‪ .‬נדרשת נכות רפואית משוקללת( שהינה שיטת חישוב לא אריתמטית) בשיעור של‬
‫‪ 40%‬אם אחת הנכויות הרפואיות הינה ‪ 25%‬ומעלה אחרת נדרשת נכות רפואית בשיעור של ‪.60%‬‬
‫המבחן השני הוא האם עקב נכות רפואית זו שנקבעה בוועדות הרפואיות איבדת את כושרך לעבוד‬
‫ולהשתכר בשיעור של ‪ 50%‬ומעלה‪.‬‬
‫אם תעבור את ‪ 2‬המבחנים הללו ישלם הביטוח הלאומי קיצבת נכות‪.‬‬
‫מאחר ובקיבוץ בלתי מופרט אין תשלום שכר עבודה הרי שאם תעבוד ‪ 4‬שעות ביום בשבוע עבודה‬
‫בן ‪ 6‬ימים‪ ,‬עקב מצבך הרפואי ייחשב הדבר בעיני הביטוח הלאומי כאובדן מלא של כושרך‬
‫להשתכר ותשולם קיצבת נכות אם תעבור גם את המבחן הראשון‪.‬‬
‫המדובר בסוגיות רפואיות ומשפטיות לא פשוטות וע״כ רצוי שתקבל ייעוץ וייצוג ממי שמומחה‬
‫ומנוסה בתחום זה‪.‬‬
‫מועדים לשמחה‬
‫מקס חסין‬
‫‪18‬‬
‫הנפטרים בדגניה ב' בחודש מאי‬
‫פסח מימון‬
‫אלישבע האס‬
‫מרים זיו‬
‫מרים רפפורט‬
‫עזריה אברמוביץ'‬
‫קלרה שי‬
‫שיינה קלימן‬
‫אברהם בן‪-‬חנוך‬
‫אשר פרנק‬
‫בנימין סלע‬
‫יהודה וייס‬
‫מרדכי כצנלסון‬
‫צבי קוטנר‬
‫יונה וולף‬
‫רפאל בן‪-‬עמי‬
‫תמר אייזנברג‬
‫חגי עמיאל‬
‫זלדה נוסבאום‬
‫טוביה בונדי‬
‫פרץ האס‬
‫כ"ו בניסן תש"ג‬
‫כ"ט בניסן תשמ"ה‬
‫י"ג באייר תשע"ב‬
‫כ"ח בניסן תשס"ה‬
‫י"ד באייר תשס"ט‬
‫ד' באייר תשל"ח‬
‫כ"ט באייר תשכ"א‬
‫ט' באייר תש"ח‬
‫ט' באייר תש"ח‬
‫ט' באייר תש"ח‬
‫ט' באייר תש"ח‬
‫ט' באיר תש"ח‬
‫ט' באייר תש"ח‬
‫י"א באייר תש"ח‬
‫י"א באייר תש"ח‬
‫ח' בסיון תשמ"ג‬
‫י"ז באייר תשע"א‬
‫י"ב בסיון תש"מ‬
‫ו' בסיון תשע"ב‬
‫ו' בסיון תשכ"ג‬
‫‪1.5.1943‬‬
‫‪2.5.1985‬‬
‫‪5.5.2012‬‬
‫‪7.5.2005‬‬
‫‪7.5.2009‬‬
‫‪12.5.1978‬‬
‫‪15.5.1961‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪18.5.1948‬‬
‫‪20.5.1948‬‬
‫‪20.5.1948‬‬
‫‪20.5.1983‬‬
‫‪21.5.2010‬‬
‫‪27.5.1980‬‬
‫‪27.5.2012‬‬
‫‪29.5.1969‬‬
‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫סרטי בוגרים‬
‫המחזור הראשון של מגמת תקשורת וחברה בנתיב הטכנולוגי בבית ירח סיים השנה את לימודיו‪.‬‬
‫בין הבוגרים ישנם ארבעה (!) מדגניה ב'‪ ,‬יצאנו לשמוע מהם קצת על סרטיהם ומה הצידה לדרך‬
‫שלקחו מתהליך היצירה המפרך אך המתגמל‪:‬‬
‫זוהר ליבר‪ ,‬עורך בסרט "נושמת ירוק"‪ ,‬על תלמידה מהקהילה האקולוגית בחוקוק‪:‬‬
‫התפקיד שלי בסרט היה להיות עורך‪ .‬זה תפקיד שדורש שעות על המחשב בחדרי העריכה‪ .‬אני‬
‫מאוד אוהב לערוך‪ ,‬זה בעצם כמו לקחת כמה סרטונים ולחבר אותם ולחתוך ולהוסיף מוסיקה‬
‫ועוד‪ .‬זה נותן לך את ההרגשה שאתה יוצר את הסרט ואתה עושה את העבודה הגדולה ויוצר את‬
‫המוצר הסופי‪ .‬אני התחלתי לעבוד על הסרט שלי רק חודש לפני הבגרות משום שהצוות הקודם‬
‫שהייתי בו התפרק‪ .‬גם הקבוצה שהצטרפתי אליה היתה על סף התפרקות‪ ,‬ואז החליטו לצרף‬
‫אותי אליהם בשביל "להציל את המצב" ולעזור להם לסיים את הסרט‪ .‬היה צורך באירגון מחדש‬
‫של החומרים ובצילומים נוספים וכל זה כאמור חודש לפני הגשת הסרט! אני חושב שמה שלקחתי‬
‫זה שצריך להכיר את האנשים שאתה עובד איתם‪ ,‬וגם במגבלות של זמן צריך לקחת נשימה‬
‫ולהירגע‪ ,‬והכל יהיה בסדר (קיבלתי ציון ‪)!90‬‬
‫אליה לויטן‪ ,‬מפיקה בסרט "ניצחתי"‪ ,‬על נערה מכנרת‬
‫שהחלימה ממחלת הלוקמיה‪:‬‬
‫בסרט שלי הייתי בעיקרון המפיקה‪ ,‬אבל בעצם יצא‬
‫בסוף שעשיתי המון מהבימוי וגם קצת מהעריכה‪ .‬מה‬
‫שהיה הכי קשה בתהליך זה העבודה בצוות‪ .‬בשנה‬
‫שעברה היה לי אחלה צוות והיה כייף וזורם לעבוד‬
‫איתם‪ ,‬אך השנה נתקלנו בלא מעט קשיים‪ .‬למרות הכל‬
‫הצלחנו לסיים את הסרט והמשפחה המצולמת בו מאוד‬
‫אהבה את התוצר הסופי‪ .‬מה שלקחתי איתי מהתהליך‬
‫זה הקשר שיצרתי עם משפחת גדעוני‪ .‬בגלל הזמן שנדרש‬
‫לתחקיר‪ ,‬לצילומים נוצר בינינו קשר ישיר וחיבור ואני‬
‫שמחה שיצא לי להכיר אותם‪.‬‬
‫אליה וקרן גדעוני בעת צילומי‬
‫"ניצחתי" בבי"ח רמב"ם בחיפה‬
‫‪20‬‬
‫מטר טרומן‪ :‬צלם בסרט "הצברים" ‪ ,‬על שלושה בני גרעין "צבר" משער הגולן‪:‬‬
‫תפקידי בסרט היה לצלם‪ .‬במהלך הסרט נהניתי ולא נהניתי לסרוגין‪ ,‬אבל באופן כללי נהניתי‬
‫לצלם‪ .‬הקושי העיקרי שהתמודדתי איתו היה לעמוד בלוח הזמנים של המצולמים וחברי הצוות‬
‫שאיתם עבדתי על הסרט‪ .‬הדבר שלקחתי מהתהליך הוא העבודה בצוות ועמידה בלוח זמנים‪.‬‬
‫יוני קוצר‪ ,‬עורך בסרט "הצברים"‪:‬‬
‫הייתי העורך בסרט ומאוד נהניתי מהתפקיד‪ .‬אפשר לומר שהתמכרתי לעריכה‪ .‬היה לי קושי – או‬
‫אתגר – לשלב בין שלושה סיפורים שונים של שלוש דמויות שונות בסרט‪ .‬זה לא פשוט לבנות את‬
‫זה ולעקוב אחרי כל דמות בתסריט דוקומנטרי‪ .‬לקחתי איתי ניסיון בעכירה וגם היכרות עם‬
‫אנשים נהדרים הן מהצוות שעשה איתי את הפרוייקט והן הדמויות מהסרט עצמו‪.‬‬
‫יוני ומטר עם לוטם קייזר (עין גב) בפרוייקט "צברים"‪.‬‬
‫בקרוב נערוך הקרנה חגיגית ב"בום" של סרטי הבוגרים‪ ,‬ונשמע אותם מספרים על יצירתם‪.‬‬
‫אתם מוזמנים לבוא‪ ,‬להתרשם ולפרגן להם‪ .‬אל תחמיצו!‬
‫רשמה‪ :‬אפרת לויטן‬
‫‪21‬‬
‫תרד וגבינה‪ -‬שילוב מנצח!‬
‫לא יודעת מה קורה איתי‪,‬אבל בזמן האחרון יש לי צורך עז לתרד בכל צורתו‪.‬‬
‫מאודה‪ ,‬מטוגן‪ ,‬במאפה‪ ,‬על פיצה‪ ,‬בפסטה‪ -‬הקיצר געגועים עזים לפופאי‪...‬‬
‫אז הנה מגיח לו חג השבועות היפה והמלטף ועימו שלל גבינות ומאפים‪.‬‬
‫האינטרנט מוצף במתכונים מהממים לחג‪,‬בכל צורה‪,‬מרקם וצבע‪.‬‬
‫החלטתי לא להתחכם הפעם וללכת על מאפה קלאסי‪ ,‬נקי בלי יותר מידי מקום לטעויות‪ .‬אבל‬
‫טעים‪ ,‬טעים‪ ,‬טעים‪...‬‬
‫אז אם בא לכם להתפנק או לפנק הנה לכם המתכון‪ ,‬ושיהיה לכולנו חג שבועות שמח‪ ,‬חג מתן‬
‫שמחה ואהבה‪ ,‬נתינה וסבלנות‪.‬‬
‫חג מלא באור‪ ,‬הארות ואוכל משובח!‬
‫שלכם‪,‬‬
‫שירה קורנפיין‬
‫כיסוני בצק ממולאים בתרד וגבינות‬
‫המרכיבים (ל‪ 25-‬יחידות)‪:‬‬
‫למלית‪:‬‬
‫‪ 200‬גרם גבינת ריקוטה ‪5%‬‬
‫‪ 400‬גרם גבינת פטה‬
‫‪ 500‬גרם עלי תרד טריים‬
‫קורט מלח‬
‫קורט פלפל שחור גרוס‬
‫קורט אגוז מוסקט‬
‫‪ 1/2‬כפית שום כתוש‬
‫‪ 50‬גרם צנוברים‬
‫לבצק‪:‬‬
‫‪ 6‬כוסות (‪ 800‬גרם) קמח חיטה‬
‫‪ 150‬גרם חמאה חתוכה לקוביות‬
‫‪ 2‬ביצים‬
‫‪ 1‬כוס מים‬
‫‪ 100‬גרם שמנת חמוצה‪/‬יוגורט‬
‫‪ 1/3‬כוס סוכר‬
‫‪ 40‬גרם שמרים טריים‬
‫‪ 1‬כף מלח‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫‪ ѽ‬הבצק ‪:‬יוצקים את המים לקערת הלישה ומפוררים לתוכם את השמרים‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מוסיפים לקערה לפי הסדר‪ :‬קמח‪ ,‬ביצים‪ ,‬סוכר‪ ,‬מלח‪ ,‬שמנת חמוצה ו‪ 50-‬גרם חמאה‪.‬‬
‫‪ ѽ‬בעזרת וו הלישה לשים במהירות נמוכה כ‪ 4-‬דקות‪ ,‬לאיחוד החומרים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ѽ‬‬
‫‪ѽ‬‬
‫‪ѽ‬‬
‫‪ѽ‬‬
‫‪ѽ‬‬
‫‪ ѽ‬מגבירים את פעולת הלישה למהירות בינונית‪ ,‬ולשים עוד ‪ 4‬דקות‪ ,‬עד לקבלת בצק גמיש‬
‫ומעט קשה‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מנמיכים את המהירות ומוסיפים בהדרגה את קוביות החמאה הנותרות‪ ,‬עד שהן נבלעות‬
‫בבצק‪ .‬ממשיכים בלישה עוד שתי דקות (רצוי שיישארו גושים קטנים של חמאה)‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מוציאים את הבצק ומניחים על שולחן עבודה מקומח קלות‪ ,‬משטחים אותו ויוצרים ממנו‬
‫פיתה‪.‬‬
‫‪ ѽ‬עוטפים את הבצק בניילון נצמד‪ ,‬ומקררים לפחות כשעה‪.‬‬
‫המלית‪ :‬קוצצים את עלי התרד גס‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מערבבים גבינת ריקוטה‪ ,‬עלי תרד קצוצים‪,‬‬
‫מלח‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬אגוז מוסקט‪ ,‬שום כתוש‪,‬‬
‫ביצה‪ ,‬קמח‪ ,‬וצנוברים‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מפוררים חתיכות גסות של פטה לתוך התערובת‬
‫(לא למעוך)‪.‬‬
‫‪ ѽ‬מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעלה‬
‫בעובי ‪ 3.5‬מ"מ‪ .‬מחלקים לקוביות ‪ 8*8‬ס"מ‪.‬‬
‫שמים מלית במרכז כל ריבוע וסוגרים קצה מול‬
‫קצה במהודק‪.‬‬
‫מניחים בצד להתפחה כ‪ 30-‬דקות‪.‬‬
‫מורחים כל מאפה בביצה טרופה ומפזרים מעט מלח גס‪.‬‬
‫אופים בתנור שחומם מראש ל‪ 175-‬מעלות כ‪ 15-‬דקות‪ ,‬עד לקבלת גוון זהוב‪.‬‬
‫מי ביקש ספורט ולא קיבל‬
‫באחת מהכתבות הקודמות כתבתי שדגניה ב' היא מעצמת ספורט‪ .‬מילים אלה לא נכתבו סתם‪,‬‬
‫וחודש אפריל הוא עדות חייה לכך‪.‬‬
‫החל מקבוצת הכדורשת המהוללת שלנו‪ ,‬דרך נציגינו בקבוצת הרוגבי הצפונית ששמו של מאור‬
‫רוטמן לא הוזכר‪ ,‬ממשיך בקבוצת הרצים שייצגה אותנו במרוץ העצמאות ועד נבחרת הרצים של‬
‫מרוץ הר לעמק‪.‬‬
‫וזאת בלי להזכיר את על העוסקים בפעילות הספורטיבית העממית בתוך ומסביב לדגניה ב'‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫קבוצת הכדורשת שלנו ממשיכה להוביל את הליגה האזורית וזאת למרות שנחלה הפסד ראשון‬
‫העונה לאלופה משנה שעברה עין גב‪ .‬המשחק היה מותח ומרגש שבסופו הפסדנו בהפרש של‬
‫נקודה‪.‬‬
‫מצורפת פה קריאתה הנרגשת של אנבל‪ ,‬בתקווה שיבואו מעודדים רבים לעודד ולדחוף את‬
‫הקבוצה קדימה‪ .‬אין ספק שקבוצת הכדורשת‪ ,‬דגניה ב' ‪ net‬במיטבה העונה‪ ,‬ומקנה לנו מידי‬
‫שבוע דרמה ספורטיבית מרגשת ואף מפעימה‪.‬‬
‫צוות נשים זה‪ ,‬שהוזכר קלות בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות‪ ,‬הן לא רק מקצועיות‬
‫וספורטיביות ‪ -‬הן נחושות ואמביציוזיות‪ .‬הן לא רק אימהות ונשים עובדות‪ ,‬הן חברות‪ ,‬צוות‬
‫ובדרך כלל מנצח‪.‬‬
‫אמש בדרמה קורעת לב ועל קוצו של יוד נחלה הפסד ראשון בליגה העונה‪ .‬המשחק היה מותח‬
‫מקצועי‪ ,‬מהיר ומקפיץ‪ .‬גם שהפסידו את המשחק‪ ,‬ירדו מהמגרש עם חיוך ונשבעו בליבן לקחת את‬
‫האליפות‪.‬‬
‫אבל זה כולם יודעים ודאי לא מהיום‪ ,‬אז למה טרחתי לשים עט לדף ולחלוק עמכם את הגיגיי‬
‫אלו‪.‬‬
‫אמש ישבתי "על הספסל" בבית בנדל והבנתי‬
‫שאולי הפסדנו מערכה על המגרש אבל ביציע‬
‫באמת "קרעו" אותנו‪.‬למרות שהגיעו המעודדות‬
‫והמעודדים האדוקים מדגניה ב'‪ ,‬ישבנו קהל דל‬
‫יחסית לעומת ים האוהדים הנלהבים‬
‫(והרועשים) מעין גב‪ .‬אם פקפקתי בכוחו‬
‫ובתפקידו של קהל בית אוהד באירועי ספורט‪,‬‬
‫אז אחרי אמש נותרתי ללא ספק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ברוח האופטימיות ובהתלהבות‪ ,‬אני‬
‫קוראת לכל בית דגניה ב' לבוא בהמוניכם ולתת‬
‫גב ויד לצוות המנצח הזה שמייצג את הקהילה‬
‫המעודדות המסורות סיגל‪ ,‬נוק'ה ויעל‬
‫כל כך בכבוד‪ .‬בשבועות הקרובים יחולו‬
‫המשחקים האחרונים הקריטיים לעונה‪,‬‬
‫עונה בה דגניה ב' נחושה ושואפת "לקחת" את הליגה‪.‬‬
‫בעזרתכם ובעידודכם תיקח גם תיקח‪.‬‬
‫אני מצטרף לדבריה של אנבל בואו לעודד ולדחוף‪ ,‬מגיע להן העזרה שלנו‪.‬‬
‫על מרוץ העצמאות כבר נכתב רבות‪ ,‬אך מעל במה זאת אני רוצה להודות לכל הרצים והרצות‬
‫שלנו‪ ,‬על רוח ההתנדבות והרצון לייצג אותנו‪ ,‬ועל שבאו לאימונים והשקיעו מזמנם החופשי‪.‬‬
‫לאחר הסקת מסקנות‪ ,‬הוחלט להתחיל את האימונים לקראת המרוץ של שנה הבאה ממש לאחר‬
‫הקיץ‪.‬‬
‫כמובן תודה לבארי בן יהודה שעושה ימים כלילות להביא את הנבחרת לרמה הגבוהה ביותר‬
‫שניתן שנה אחר שנה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בתאריך ‪ 1.05.15‬יצאה נבחרת הדרגון בצוות מצומצם אך איכותי לתחרות הדרקון בירקון‪.‬‬
‫תחרות זאת מתקיימת בסירות של ‪ 10‬חותרים ולא כמו הסירות בכנרת שהן של ‪ 20‬חותרים‪.‬‬
‫חזרנו כואבים‪ ,‬מאוכזבים ועם הרבה מחשבות‪ .‬הגענו בשעת בוקר מוקדמת למרכז דניאל‬
‫לחתירה‪ ,‬מצב רוח סה"כ מרומם עם המוטיבציה העיקרית שבשנתיים האחרונות ניצחנו את‬
‫התחרות‪ ,‬אולי זה היה לרעתנו‪ .‬אחרי שני מקצים צמודים ביותר וניתן להגיד גם שיפוט לא ממש‬
‫הוגן‪ ,‬סיימנו את השתתפותנו בתחרות בלי לעלות לגמר המיוחל‪.‬‬
‫בנימה אישית אני יכול להגיד שלא היה קל להתמודד עם ההפסד‪ ,‬הנסיעה הביתה היתה לא‬
‫פשוטה ( למרות שהתפנקנו בארוחה סינית קלה)‪ ,‬ומה שחשוב לזכור שהירידה היא לצורך עלייה‪.‬‬
‫מירוץ הר לעמק – איזה גיבורים! ב‪ 30-‬לאפריל‪ ,‬החל משעות הלילה‪ ,‬הוזנקו מאות קבוצות‬
‫מהאריה השואג בתל חי לריצת הר ועמק‪ .‬הקבוצות מחולקות לקטגוריות שונות לפי מין‪ ,‬גיל‪,‬‬
‫ומספר רצים‪.‬‬
‫אותנו ייצגו קבוצת רצים אימתנית‪ :‬גיל חיטין‪ ,‬יונתן בן ענת‪ ,‬יוחאי רמון ( מנכ"ל הקבוצה והיזם)‪,‬‬
‫יניר לוי ‪ ,‬ניר אלפרט ( איך לא‪ ,‬אם משהו רץ למה לא הוא) והרכש פלג נייגו‪.‬‬
‫בממוצע כל אחד מהם רץ ‪ 40‬ק"מ בקטעים שונים‪ .‬הריצה התקיימה מסביב לשעות ונמשכה כ‪20-‬‬
‫שעות‪ ,‬את הליווי הם עשו בעצמם כולל האוכל הלינה והפינוי‪.‬‬
‫בסביבות השעה שבע בבוקר הגיעו לקו הסיום ליד טמרת כשהם מלאי אדרנלין‪ ,‬עייפים ורעבים‪,‬‬
‫אך מוכנים כבר לריצה של שנה הבאה‪.‬‬
‫ברכות לרצים על המאמץ והיכולת‪.‬‬
‫אני מזמין את כל מי שבראשו רעיון לאירוע ספורטיבי בדגניה ב'‪ ,‬לפנות אלי על מנת שנוכל לקדם‬
‫את הרעיון ולהפיקו‪.‬‬
‫בברכת הספורט התחרותי והעממי‪,‬‬
‫דוד אייזנברג‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מעגלים‪:‬‬
‫אחרי אירועי החגים האחרונים הצטרפו לי כמה תובנות מעניינות שאולי ראויות בשיתוף‪.‬‬
‫הראשונה שעליה רציתי להתעכב היא תובנת ה"אבן שנזרקה למים"‪ .‬כוונתי היא לאדוות שיצר‬
‫הסרט שעשיתי על דודי חנן ז"ל‪ .‬כשניגשתי לנושא לפני יותר מארבע שנים והתחלתי לצלם את‬
‫החומרים לסרט לא תיארתי לעצמי איזה אפקט פרפר אני הולך לייצר‪ .‬ישבה בי ההכרה שאני‬
‫חייב לעשות את הסרט הזה בשביל המשפחה ובעיקר עבור אבא ודודה ריקי‪ .‬מעבר לכך ובמישור‬
‫הטכני זה היה מאתגר לנסות ולעשות סרט‪ ,‬כמו שהגדולים עושים‪ ,‬סרט שיהיה ראוי גם‬
‫לטלוויזיה‪.‬‬
‫הסרט יצא ומאז לא פוסק זרם התגובות להגיע אלינו מכל הכיוונים‪ .‬תגובות שלא ציפיתי לשמוע‬
‫מאנשים‪ ,‬שבעיקרן מאוד מחזקות‪ .‬אבל התגובות המיוחדות יותר הן דווקא של אלו שהסתבר‬
‫שהכירו את חנן ואת הסיפור שלו בגוף ראשון‪ .‬חבר אחד לקרב סיפר שראה במו עיניו איך חנן‬
‫מפונה בסחיבת פצוע על ידי חבר לוחם שהולך ובוכה כל הדרך עד נקודת האיסוף ובסופו של‬
‫סיפור טראגי הוא נופל מאוחר יותר במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫לוחם אחר מספר שהלווה לחנן חצי לירה כדי שיוכל לצאת הביתה ערב הקרב וכשהתכנסו‬
‫הכוחות לפני היציאה ניגש אליו חנן והחזיר לו את הכסף ואמר לו‪ :‬אני מחזיר לך את הכסף כדי‬
‫שלא אהיה חייב כי אולי לא אחזור מהקרב‪...‬‬
‫כל הסיפורים האלו מעידים על משהו שלא צפינו‬
‫מראש – מסתבר שקיימים עוד אנשים שזוכרים‬
‫את חנן (ושלא ידענו עליהם) על אף מרחק השנים‬
‫הרב‪ ,‬ושחשוב להם לזכור כי אולי הזיכרון של חנן‬
‫ז"ל הוא חלק מהאפשרות להמשיך באופן נורמלי‬
‫את החיים אחרי שמאבדים אדם קרוב‪.‬‬
‫אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות‬
‫לכל אלו שבאו להגיד מילה טובה‪ ,‬לשתף‪ ,‬לדבר‬
‫ולספר‪ .‬זה ממש לא מובן מאליו עבורנו המשפחה‪.‬‬
‫תודה רבה לכם‪.‬‬
‫מעגל נוסף‪:‬‬
‫בשבת האחרונה נכחתי באירוע שנערך בצהרים בחדר האוכל שלנו‪ .‬האירוע היה השקתו של ספר‬
‫שנקרא‪ :‬על שפת ים כנרת‪ .‬את הספר ערכה והפיקה זאבה זבידוב‪.‬‬
‫הספר מוקדש לזוג מורים מיתולוגיים שהם עמינדב ושושנה ישראלי שבטח עדיין זכורים לחלקנו‬
‫(מה לעשות שאני נאלץ לכתוב זאת אבל השנים נוקפות ואין עוצר‪ .)...‬אני זכיתי להיות רק שנה‬
‫אחת כתלמיד כיתה א' תחת שרביטו של עמינדב‪ ,‬וזכור לי שהיה נוסע כל בוקר לבית הספר ברכב‬
‫‪26‬‬
‫הפג'ו ‪ 305‬שלו אבל היה ממתין לנו ליד ההסעה כדי לראות שאנו עולים למשאית הלבנה שהסיעה‬
‫לבית החינוך‪ ,‬הרבה לפני בואם של האוטובוסים הצהובים של המועצה‪.‬‬
‫דמותו התמירה והסמכותית קצת הרתיעה אותי כתלמיד כיתה א' ואני מניח שלא בצדק‪ .‬את‬
‫עמינדב החליף אבא בניהול בית החינוך ואני עד היום מניח שזה היה "סידור מיוחד" עבורי כי‬
‫קשה לי להאמין שהייתי צולח את התקופה הזאת אם ההנהלה של המוסד המכובד הזה לא היתה‬
‫מהמפלגה שלי‪...‬‬
‫אני לא מתעכב על האירוע שהיה מפגש יפה של המון‬
‫"תלמידים ותלמידות" של בית החינוך‪ ,‬שאגב עד היום‬
‫מבחינתי הוא אחד המקומות הכי נוסטלגיים בעולם וכל‬
‫ביקור בו מעלה בי דמעות‪ ,‬אלא אני רוצה לומר משהו על‬
‫הספר של זאבה‪.‬‬
‫זה לא ממש ספר‪ .‬זאת בעצם אנציקלופדיה מדהימה‪ .‬זאבה‬
‫כבר הוכיחה לנו בספרה הקודם "אנשי התלם הארוך" איזו‬
‫עורכת מוכשרת היא (ומי שלא קרא את אנשי התלם הארוך‬
‫שירוץ לקרוא כי זהו ספר חובה!)‪ .‬זאבה אוספת בפינצטה‬
‫פרטים‪ ,‬מסמכים‪ ,‬תמונות והבהרות ומוציאה תחת ידה‬
‫מסמך מרתק מלא בתוכן‪ ,‬שאי אפשר להפסיק לקרוא אותו‬
‫(אגב זה ספר כבד במשקלו‪ ,‬שלא קל לקרוא אותו במיטה‬
‫ובייחוד שגם קשה להתנתק ממנו ולהניחו הצידה‪ ,‬אז שווה‬
‫להתחזק לפני שמתחילים)‪.‬‬
‫תובנות ראשונות מהקריאה בספר‪:‬‬
‫התחלתי לקרוא ישר באותו הלילה ומצאתי את השעון מטפס לכיוון השעה ‪ .02:00‬הכרחתי את‬
‫עצמי להפסיק אבל לא לפני שסיימתי את שעבר על המשפחות של שושנה ועמינדב בתקופת‬
‫השואה‪ .‬אחרי שהנחתי אותו ‪ ,‬הרהרתי‪ ,‬שיש משהו מאוד לא טוב ותקין בכל מארג חייו של העם‬
‫היהודי – ממש כמו בסרט מתח מפחיד רק שלהבדיל מסרט – פה הספויילר הוא קבוע‪.‬‬
‫תמיד אנחנו מכוילים לצערנו ל ‪ -‬לפני ואחרי‪ ,‬ותוך כדי ‪ -‬של השואה‪ .‬אתה מוצא את עצמך ערני‬
‫מאוד לתאריכים ואתה חש את שעון הזמן והדופק עולה תוך כדי התקדמות בקריאה‪ ,‬ככל‬
‫שמתקרבים לשנת ‪ 1939‬הארורה‪ .‬זה כאילו אתה רוצה לצעוק לתוך הספר‪ :‬ת‪-‬ב‪-‬ר‪-‬ח‪-‬ו כבר ‪ -‬פור‬
‫גוד סייק‪ .‬ואז זה ממשיך להתקדם וכל שנה נהיית גרועה מקודמתה ואתה יודע ממה שלמדת‬
‫והפנמת את השתלשלות האירועים הזוועתיים ואין דרך לעצור זאת‪ .‬ורק לקראת ‪ 1944‬או ‪1945‬‬
‫אתה מתחיל לשמוע את פעמי הצבא האדום או הצבא הבריטי או האמריקאי שבאים לשים ‪ -‬סוף‬
‫סוף ‪ -‬קץ לזוועה‪ ,‬עד כמה שניתן‪...‬‬
‫מה עוד אפשר להגיד ומה עוד אפשר לכתוב אחרי שקוראים על המשפחות שנמחו מעל האדמה‬
‫ואיך בעצם המשיכו לחיות כאן עם הידיעה? אין לי תשובה על כך ואין לי כל כוונה לנסות ולהבין‬
‫את אבותינו מעבר לכך שאני מנגב את העיניים וליבי איתם עד כמה שניתן‪.‬‬
‫זאבה היא לא נערה צעירה ובכל זאת הספר הזה שהפיקה‪ ,‬כמו זה הקודם שהזכרתי‪ ,‬אלו מפעלי‬
‫חיים אדירים‪ .‬זאת היסטוריה במיטבה שמבארת ומסבירה ויורדת לפרטים ומוסיפה אף הרבה‬
‫מעבר כדי להעשיר את ידיעותינו‪ ,‬את הבנתנו לחיים של אחרים שלא הכרנו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫זאבה‪ ,‬אני אומר לך בקידה עמוקה שספרייך ראויים להיות בכל פנתיאון היסטורי – פשוט‬
‫מלאכ ת מחשבת למופת‪ .‬יישר כוחך ותודה גדולה‪ .‬אני מניח ומקווה שאת כבר עובדת על‬
‫הפרוייקט הבא‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫משהו קצת אחר – ערב יום העצמאות היה מצוין לטעמי‪ .‬אווירה קלה ומשוחררת‪ .‬הופעות‬
‫המוניות וכייפיות‪ .‬שירים וריקודים בלי פומפוזיות ובלי מתח מיותר‪ .‬למדנו איך לחגוג בסטייל‬
‫שלנו הרגוע והשמח‪ .‬בכלל‪ ,‬עושה רושם שדגניה ב' מייצרת קו ייחודי של תרבות וזאת גאווה‬
‫גדולה לכולנו‪.‬‬
‫קיץ רגוע חברים‪.‬‬
‫עידן בן שלום‪.‬‬
‫‪DEGANIA B‬‬
‫סיקור עיתונאי ‪ -‬טורניר ליגת האלופות מרחב דגניה ב'‬
‫בבוקר הטורניר השחקנים הפגינו דריכות גבוהה עם הרבה מוטיבציה‪,‬‬
‫ובשילוב מזג אוויר אידאלי לכדורגל הטורניר ענה על הציפיות בגדול!!‬
‫למשחק הגיע קהל רב של כל הקבוצות בהנהגת בנות א'‪-‬ג' שנתנו אווירה‬
‫חמה וביתית לשחקנים‪.‬‬
‫שלב הבתים‬
‫השדים האדומים‪ ,‬הפייבוריטים בטורניר‪,‬‬
‫סיימו את השלב המוקדם עם ‪ 3‬ניצחונות‬
‫חלקים‪ .‬בלט במיוחד יניב נווה הצעיר שהפתיע‬
‫את היריבות עם שליטה מצוינת בכדור מול‬
‫שחקנים גדולים בהרבה‪ .‬סקאוטים של‬
‫מנצ'סטר יונייטד וברצלונה שנכחו בטורניר‬
‫מסרו שהם שוקלים להחתים את יניב על חוזה‬
‫אולטראס דגניה נותנים אווירה ביתית לשחקנים‬
‫ארוך טווח תמורת קרטיב וטילון לשבוע ‪‬‬
‫אורי פראג אמנם הבקיע בצרורות‪ ,‬אך גם זכה לכרטיס אדום מהשופט הקשוח לאחר שאמר‬
‫מילים מיותרות לחבריו לקבוצה‪ .‬אורי! כל הכבוד על הגולים אבל לא פחות חשוב לשמור על רוח‬
‫ספורטיבית!!!‬
‫במשחק ההגנה בלטו מיקאיה ודותן בהופעה אגרסיבית וחסרת פשרות‪ .‬רועי ניצח על המקהלה‬
‫מהשער‪ .‬מה עם שחר? אליו נגיע בהמשך‪..‬‬
‫‪28‬‬
‫הפנתרים הכחולים שהיו ללא ספק האנדרדוג בטורניר סיפקו הופעה מרשימה בשלב הבתים‬
‫כשסיימו עם שני ניצחונות והפסד‪ .‬חשוב לציין שהפנתרים היו הקבוצה היחידה עם שחקן אחד‬
‫בלבד משכבת ד'‪-‬ו'‪ .‬מעל כולם בלט גיא חיון עם בעיטה עוצמתית ושליטה בכדור‪.‬‬
‫מה שלא פחות חשוב הוא היכולת של גיא לדחוף ולעזור לחבריו הצעירים בקבוצה‪.‬‬
‫ואיזה צעירים‪ ...‬עד לרגעים אלו ממש הקהל עדיין לא נרגע מההופעה מעוררת הכבוד של יעל‬
‫ויפתח שלא הפסיקו לרוץ לשנייה אחת ונלחמו כמו אריות על כל כדור!! כל הכבוד!!‬
‫כמובן שלא נשכח גם את הקטנים יותר‪ ,‬איתן ואורי שעזרו לקבוצה לסיים במקום השני בשלב‬
‫הבתים‪.‬‬
‫העטלפים השחורים בהובלת רותם ביטון עם שליטה מדהימה בכדור (מסי הישראלי) סבלו‬
‫מהרבה חוסר מזל בשלב הבתים כשנחלו שני הפסדים ברציפות‪ .‬במשחק השלישי הצליחו‬
‫להתאושש עם ניצחון מסחרר ‪ 4:1‬על הסוסים הלבנים‪.‬‬
‫בן כהרגלו נתן מספר הצלות מופלאות בשער רוח לחימה ומשחק קבוצתי למופת! כל הכבוד!!‬
‫הסוסים הלבנים היו ללא ספק בשר‬
‫התותחים של השלב המוקדם עם שלושה‬
‫הפסדים מ‪ 3-‬משחקים‪.‬‬
‫הסוסים‪ ,‬בהובלת דניאל ותום‪ ,‬אמנם‬
‫נלחמו אך נשברו פעם אחר פעם מול‬
‫היריבות הקשוחות‪ .‬הסוסים כמעט‬
‫והרימו ידיים כבר בשלב המוקדם אך‬
‫תוצאת חצי הגמר מלמדת שאף פעם‬
‫אסור להתייאש וצריך לשמור על רוח‬
‫הצלה גדולה של בן גומן באחד על אחד מול אורי פראג‬
‫ספורטיבית גם כשמפסידים!!‬
‫ראויים לציון במיוחד אילון וזיו על הופעה מכובדת מול הגדולים! וכמובן שלא נשכח את מורן‬
‫שנכנס לטורניר ברגע האחרון והראה לכולם איך נלחמים‪ ,‬שומרים על רוח ספורטיבית ו‪ ...‬פשוט‬
‫נהנים‪ .‬כל הכבוד מורן!!‬
‫שלב חצי הגמר‬
‫משחק חצי הגמר הראשון הפגיש בין השדים האדומים לעטלפים השחורים‪ .‬העטלפים ניסו לעצור‬
‫בכל כוחם את השדים אך נכנעו ‪ 4:0‬ללהקה האדומה עם חגיגת שערים של אורי פ‪.‬‬
‫משחק חצי הגמר השני שהסתיים בניצחון ‪ 1:0‬של הסוסים הלבנים ייזכר לשנים רבות בעיקר‬
‫בגלל שערוריית השיפוט של השופט השנוי במחלוקת‪ .‬גורמים יודעי דבר טוענים שהשופט החלש‬
‫הימר בווינר על תוצאת המשחק‪.‬‬
‫תגובת השופט‪" :‬לא היה ולא נברא"‪" .‬זוהי עלילת‬
‫דם"‪.‬‬
‫במהלך המשחק נפסלו ‪ 2‬גולים של הפנתרים שיכלו‬
‫להובילם לגמר‪ .‬ראויים לציון שחקני הפנתרים שאמנם‬
‫בכו מאכזבה אך קיבלו את ההפסד בכבוד ושמרו על‬
‫רוח ספורטיבית‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬הסוסים הלבנים עלו‬
‫אורי פראג ורותם ביטון בקרב ראש בראש‬
‫לגמר לאחר שהפסידו בכל משחקי שלב הבתים!‬
‫על כדור אבוד‬
‫‪29‬‬
‫הגמר הגדול‬
‫הגמר שהפגיש בין הפייבוריטית בטורניר‪ ,‬השדים האדומים‪ ,‬לבין הסוסים הלבנים הסתיים‬
‫בניצחון השדים ‪.2:0‬‬
‫למרות מלחמה מצד הלבנים‪ ,‬השדים הפעילו לחץ בלתי פוסק על שערם של הלבנים ולאחר בישול‬
‫של אורי פ‪ .‬היה זה שחר ליבר שהבקיע בבעיטת יעף ‪ 1:0‬לאדומים‪ .‬איזה גול גדול של שחר!!‬
‫בהמשך אורי פ‪ .‬הבקיע את השני לטובת האדומים שסגר את הסיפור‪.‬‬
‫האדומים הניפו בצדק את הגביע הנכסף וזכו בטורניר הראשון של דגניה ב'‪.‬‬
‫כולם זכו לקרטיבים צוננים מלבד השופט שנעלם לתוך חדרי ההלבשה אחרי תצוגת השיפוט‬
‫השערורייתית‪.‬‬
‫כמובן שלא נשכח לציין לטובה גם את מעיין אלקבץ עוזרו הנאמן של השופט לאורך כל המשחק‪.‬‬
‫כל הכבוד מעיין!!‬
‫לאור הצלחת הטורניר מנהלת הליגה שוקלת לקיים טורניר נוסף לכיתות ד'‪-‬ח‪ .‬פרטים בהמשך‪...‬‬
‫טקס הענקת המדליות והנפת הגביע של השדים‬
‫האדומים‬
‫התכנסות בסיום הטורניר‪,‬‬
‫כל הכבוד לכל המשתתפים!‬
‫סוף דבר‬
‫הפתעת הטורניר – מורן חיטין‪ ,‬מלבד הכושר הגופני הבלתי נגמר‪ ,‬מורן עם הופעה מסחררת נתן‬
‫דוגמא לכולם איך לשמור על ספורטיביות‪ ,‬רצון לנצח והתנהגות למופת כל הכבוד מורן!!‬
‫מלך השערים‪ -‬אורי פראג עם ‪ 8‬כיבושים‪ .‬הנהלת הליגה בטוחה שבטורניר הבא אורי ייתן דוגמא‬
‫לצעירים כיצד מתמודדים גם עם הפסד‪.‬‬
‫צל"ש ‪ - 1‬לגיא חיון שהצליח ללכד סביבו חבורה של צעירים‪ ,‬ונתן דוגמא אישית‪ ,‬מילה טובה‬
‫והרבה ביטחון לחבר'ה של א'‪-‬ג'‪ .‬גם לאחר חצי הגמר המאכזב גיא ושאר חברי הקבוצה שלא‬
‫הסתירו את אכזבתם מהשופט החלש התנהגו למופת ובבגרות‪.‬‬
‫צל"ש ‪ – 2‬כל השחקנים מכיתות א'‪-‬ג' שהתמודדו בגבורה מול האריות של ה'‪-‬ו'‪ .‬כל הכבוד!‬
‫אדוני השופט – נשלח אותו לרענון קורס שופטים מתחילים בוינגייט‪....‬‬
‫כל הכבוד לכולם ולהתראות בטורניר הבא!‬
‫כתב‪ :‬אלון חי‬
‫‪30‬‬