`תפילה` קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק
'תפילה' קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק תשע"ד ,מרחשוון ,נובמבר 4102 תרגום לעברית – דבורה בושארי ,עריכה בעברית – מיכל ברגמן ציור -רחל וייס ,מקום ראשון בתחרות האומנות של רשת רבס"ק – 'מברכים על הרעה' באדיבות רשת רבס"ק 'תפילה' – קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק הקדמה אתגר התפילה – מהי תפילה וכיצד להפוך תפילה למשמעותית עבור ילדים ומתבגרים? נדמה שאין גוף העוסק בחינוך יהודי שאינו מתלבט בסוגיות הללו. ברשת בתי הספר היהודים רבס"ק הוציאו מבחר הצעות והתייחסויות לנושא התפילה שכתבו מחנכים ואנשי חינוך השייכים לרשת וכן אנשי חינוך ישראלים במסגרת שיתוף פעולה בין צו פיוס לרבס"ק. רשת רבס"ק מפעילה בי"ס יהודיים ברחבי העולם ,ובהם לומדים תלמידים בעלי אורחות חיים יהודים מגוונים .ביה"ס פועלים בצפון אמריקה ,אוסטרליה .מקסיקו ודרום אפריקה. 'הידיעון' -הרשת מוציאה מספר ידיעונים בשנה – בהם עוסקים בנושא אחד מזוויות חינוכיות שונות. כאמור ,הידיעון של אביב תשע"ג עסק בנושא 'תפילה'. מבחר מאמרים -אנו ,בחינוך המשותף של צו פיוס ,בחרנו לתרגם מספר מאמרים שיש להם נגיעה לחינוך היהודי בארץ ובפרט לאתגרי החינוך המשותף ומקומה של התפילה בעולמו .זאת מתוך תפיסה כי הגיע העת לשיתוף פעולה רעיוני וחינוכי וכי נכון לקדם שיתוף ידע מרחבי העולם היהודי-חינוכי. בסוף כל מאמר הבאנו ציטוט מרכזי מן המאמר וכן הצעות קונקרטיות ומעשיות לשיח ,ארגון ופעולה בנושא התפילה. פיתוח חזון בית ספרי וקהילתי באשר לתפילה -חשוב לציין כי המאמרים נוגעים למגוון גילאים – עם זאת ,חשוב היה בעינינו להביא מאמרים העוסקים גם בעולמם של מתפללים בגילאים בוגרים ,כדי להתחיל ולפתח חזון ארוך טווח באשר למקומה של התפילה בחינוך מהשותף. קהל היעד – כאמור ,קהל היעד למאמרים הללו הם אנשי חינוך יהודי בישראל ,שנושא התפילה מעסיק אותם :בין בחינוך המשותף ובין בחינוך הפלורליסטי ,הדתי והמסורתי .אנו רואים בפרסום המאמרים הזמנה לשיח ,למחשבה קהילתית-מקומית וכן חינוכית-כללית ומקווים לראות בכך צעד ראשון לקראת שיתוף בידע ובמחשבה עם רשת רבס"ק ועם אנשי חינוך יהודי באץ. הערה – מאמר נוסף – 'יוצרים תפילה באמצעות קהילה ,קהילה באמצעות תפילה' מאת איתן קאדן – עדיין בתהליך תרגום ,וכן יתווספו תרגומים המסבירים את יצירות האומנות שהכינו תלמיד רשת רבס"ק [ר' ידיעון עמ' .]86-27 אנו מודים לרשת רבס"ק על הנכונות ושיתוף הפעולה. קריאה נעימה -צוות החינוך המשותף ,צו פיוס 1 תוכן העניינים תפילה משמעותית :להתמקד במטרה /מארק סטולוביטסקי עמ' 3-8 מענה לתפילות הורים /ג'אד קרוגר לוינגסטון עמ' 9 -2 חזון החינוך לתפילה /ג'יימס יעקובסון-מייזלס עמ' 01 – 01 ללמד כדי להתפלל /הרב משה ג'יי ירס עמ' 08-70 תפילתו של קין ותפילתו של הבל – הילכו שתיהן יחדיו? עמ' 77-76 על ההתמודדות עם אתגר התפילה בבית הספר /אליסף תל-אור [שטרנברג] ,ביה"ס 'קשת' מזכרת בתיה תפילה כמקיימת קהילה /איתן כאדן ,ביה"ס היסודי כפר אדומים עמ' 79-33 'מברכים על הרעה' – תחרות האומנות של רבס"ק עמ' 31-39 2 תפילה משמעותית :להתמקד במטרה מארק סטולוביטסקי מדוע האדם מתפלל? ומה מטרת התפילה אצל תלמידים? -המטרה העיקרית של תפילה היא פיתוח קשר עם אלוהים .הדרך להשגת המטרה נותנת משמעות לתפילה עצמה וללימודי התפילה. מדוע האדם מתפלל? לפני שאדון בשאלה מה היא מטרת התפילה אצל תלמידים ,מן הראוי לשאול קודם כל מה היא מטרתה אצל האדם באשר הוא. לטעמי ,המטרה העיקרית של התפילה היא ליצור יחסים משמעותיים בין האדם לאלוהים .יחסים אלה יש להם נגיעה לחיי האדם במישורים שונים :כיחיד ,כבן או בת לעם היהודי ,וכחלק מהאנושות .שכן, התפילה מלווה אותנו בזמנים ובתקופות שונות של חיינו :בספר קהלת נכתב – 'עֵ ת ָללֶדֶ ת ו ְעֵ ת לָמּות ,עֵ ת לָטַ עַ ת ו ְעֵ ת לַעֲ קֹור נָטּועַ ...עֵ ת ִלבְּכֹות ו ְעֵ ת לִשְ חֹוק ...עֵ ת מִ לְחָ מָ ה ו ְעֵ ת שָ לֹום[ '.קהלת ג'] התפילה שייכת לכל הזמנים הללו :זמנים קשים וטובים ,שמחים ועצובים .היא נוגעת לאירועים במישור הפרטי ,המקומי ,הלאומי והעולמי :האדם פונה לתפילה כשהוא חולה ,כשמדינת ישראל נתונה במלחמה ,וכד' :בתפילה אנו חשים כי אלוהים נמצא איתנו .מטרת התפילה אינה משתנה אצל אדם בן שש או בן שמונים ,אך הביטויים והמשמעות של התפילה ישתנו בקבוצות הגיל השונות. הזמנות לקבלת השראה יום-יומית – בית הספר והתפילה מכאן ,שהמטרה המרכזית של חינוך לתפילה היא ,בניית קשר עם אלוהים .כמחנכים ,יש לנו הזדמנות להפוך את בוגרינו לאנשים שפונים לסידור כדי לקבל השראה יום יומית .רבים מוצאים בבגרותם השראה בבודהיזם או שמישהו מצליח לעורר בהם עניין רגשי בתפילה – כל אלה ניתן למצוא בתפילת יום-יום, ובית הספר ,כאמור ,הוא הזדמנות לכונן זאת. ליצור מסגרת לדיבור על אלוהים כדי להצליח במטרת העל שלנו ,עלינו ליצור מסגרת בה ניתן לדון על אלוהים תוך קבלת כלים לדיון וחירות מחשבה המאפשרת לתלמידים להגיע לתובנות משלהם .במסגרת שכזו יוכלו התלמידים לדון בשאלות כגון :מדוע אנשים חולים? מדוע סובל הצדיק עם הרשע? מה תפקידו של האדם בעולם? מה תפקיד העם היהודי? איך פועל האלוהים בעולם? אביא דוגמה מחיי בית הספר שלנו ,לדיון שכזה: 3 לפני שנתיים ,בערב פסח ,נפטר מורה לא-יהודי של הכיתות הנמוכות בבית ספרנו .תלמידי כיתה ד', שאותם הוא לימד ,שוחחו על מותו בזמן התפילות .כמתבקש ,השיחה הייתה עצובה ,אבל היא הובאה בתוך מסגרת שהוכנה מראש למען הילדים :הם למדו כי ברכת "אלוהי נשמה" מלמדת אותנו שכולנו נחזיר בסופו של דבר את נשמתנו לאלוהים – שכולנו נמות .התלמידים שוחחו על תוחלת החיים .הם הבינו שאף על פי שיהיו אנשים שימותו "בטרם עת" ,השאלה איך אנחנו חיים את חיינו חשובה לא פחות מהשאלה כמה זמן אנחנו חיים .לאחר התפילה התקיים שיעור משנה ובו עסקו התלמידים במשנה המלמדת שעלינו לבחור בחיי מצוות ומעשים טובים .בתום הלימוד נוצרה הסכמה שאותו מורה חי חיים טובים ומלאים באהבת הזולת. אז איך מכינים את הבמה הזו? איך משיגים את המטרה הזו? על ידי תשומת לב קפדנית לפרטים .והנה כמה הוראות פשוטות. להחליף עדשה התפילה מתייחסת לאירועים משתנים ולכן כדאי לקרוא את התפילה כעדשה להתבונן דרכה בעולם .יש קבוצות או קהילות שסבורות בטעות שכדאי להמציא מדי פעם בפעם "גימיק" חדש; אבל אם נחשוב על תפקידו של טקס (למשל ,סיפור לפני שינה) נראה שדווקא החוזר-על-עצמו הוא האהוב ביותר .באמצעות בחירת אירועים הרלבנטיים לחייהם של התלמידים ,ניתן להאיר את אותה תפילה עצמה מכמה זוויות ,וכך להעצים את הבנת התפילה .מזמורי תהילים גם תפילות אחרות יכולים להציע דגשים שונים בזמנים שונים של החיים. לפתח מטרה ייחודית בתפילה לכל תלמיד בכיתה את המטרות לתפילה יש לעצב מתוך מחשבה על היחיד ,על הכיתה ,על השכבה ועל בית הספר כולו .ככל שהמורה המוביל יודע יותר על התלמידים שלו ,כך ייטיב לתכנן מענה לצרכיהם ,או להגיב לצרכים המתעוררים חדשים לבקרים :הציניקן ,הרציונליסט ,ה"רוחני" -כל אחד ואחד זקוק למסר אחר ,להשראה מסוג אחר ,לשאלות ,הבנות ,סיפורים ומנגינות .בכתה בה אוהבים לשיר ,אפשר לתת מקום רחב יותר לשירה בתפילה ,וכד'. להוביל את התפילה -לא רק תפילה כהלכתה תפילה משמעותית היא תפילה שיש לה מוביל/ה :זו היא קריאה נרגשת למניינים שבהם אין איש/ה שמדבר/ת בגלל האיסור ההלכתי להפסיק את התפילה בדיבור .מוביל/ת התפילה צריך שתהיה לו החירות להסביר ,לדבר ,לפקח ולעורר השראה .יהיו תלמידים הזקוקים להסברים ,למחשבה פה ושם, לניגון שיחבר אותם. 4 על מוביל/ת התפילה להתפלל לפני או אחרי תפילת התלמידים ולהבהיר לתלמידים מדוע הוא או היא אינם מתפללים איתם כרגע .הסבר שכזה גם מכבד את האיסורים ההלכתיים וגם ממלא את מטרות התפילה. ליצור טקסי תפילה משלהם תלמידים היוצרים טקסי תפילה משלהם מתחילים להרגיש שהתפילה שייכת להם .טקס אישי יכול להתייחס לחיי המשפחה של התלמיד ,למשל בתקופה קשה .הוא יכול להתייחס לצורך של תלמיד בזמן נוסף לתפילה או בזמן קצר יותר לתפילה ,ועוד. ציפיות היחיד/ה והקהילה הציפיות של הקהילה והיחיד/ה קשורות לעיתים קרובות לצד הפיסי והפולחני של התפילה :התנהגות נאותה בבית הכנסת ,מתי קמים ,מתי יושבים ,מתי כורעים .רוב התלמידים אינם מתעניינים בדרך כלל בצדדים החיצוניים של התפילה ,אבל תלמיד המתחבר לתפילה דרך סממנים אלה ,ייטיב להתחבר אליה אם יקבל עלייה או פתיחה של ארון הקודש. בנות שהצד הפולחני חשוב להן יתקשו להתחבר למניין מסורתי שבו אין מרשים להן להשתתף השתתפות טקסית :לפתוח את ארון הקודש ,לזכות לעליות ,לקרוא בתורה ,להיספר למניין וכד' .על כן, בקהילות מסורתיות ,ראוי להקים עבורן קבוצת תפילה מיוחדת להן. לוותר על גערות הסביבה שבה מתרחשת התפילה צריכה להיות מקום בטוח ,מקום של אכפתיות .על כן ברור מאליו שאם אנו חפצים שהתלמידים שלנו יתחברו לתפילה ,אי אפשר לקבל את פניהם בבוקר בעונשים שונים על איחורים או על הפרה כזו או אחרת של הכללים .שכן פתיחת הבוקר בגערה מסיתה את התלמידים ממטרת התפילה. נצחוני בניי – ההצלחה שלנו לסיום ,ברצוני לשתף במקרה שקרה בביה"ס קהילתי שעמדתי בראשו ,כאשר תלמיד מסורתי ביקש לקיים מניין או רתודוכסי .הוא הצליח לקבץ מניין ,ואפילו יותר ממניין (עד סוף השנה התפללו במניין שישים תלמידים) ,יום אחד ,הודיעו לי הגבאים של אותו המניין שהם לא מוכנים עוד לדלג על חלק מן התפילות רק משום שעליהם להתאים את עצמם למערכת הלימודים .באותו היום ,אמרו ,הם מתכוונים להתפלל בלי מגבלה של זמן .זו הייתה חוויה נהדרת" :נצחוני בניי" ,כך הרגשתי" .תבוסות" מעין אלה הן ההצלחה שלנו. 5 ציטוט מרכזי: "[ ]...המטרה המרכזית של חינוך לתפילה היא ,בניית קשר עם אלוהים .כמחנכים ,יש לנו הזדמנות להפוך את בוגרינו לאנשים שפונים לסידור כדי לקבל השראה יום יומית .רבים מוצאים בבגרותם השראה בבודהיזם או שמישהו מצליח לעורר בהם עניין רגשי בתפילה – כל אלה ניתן למצוא בתפילת יום-יום, ובית הספר ,כאמור ,הוא הזדמנות לכונן זאת". תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? בירור מטרת התפילה – מדוע אנחנו מתפללים? מדוע חשוב לנו שהתלמידות והתלמידים יתפללו? כיצד הופכת התפילה לדיאלוג עם אלוהים – באלו רגעים ,מתוך אלו תחושות ומצבים בחיים, באלו מילים אישיות ומתוך אלו שאלות קיומיות [כמו צדיק ורע לו ,אי צדק ,צורך בשינוי וכד']. יצירת מסגרת שתאפשר דיבור עם אלוהים: להחליף עדשה – חזרה טקסית על מילות התפילה הקבועות מתוך זווית ראייה שונה בכל פעם, בהקשר לחיי התלמידים. פיתוח תפילה ייחודית ואישית – מתן אפשרות לתפילות קצרות וארוכות ,לתפילות אישיות העוסקות בעולמם האישי של תלמידים והתחשבות בשוני האישיותי של התלמידים ובצרכים השונים שלהם לאורך השנה ובתקופות מסוימות בחייהם. מתן מענה לצרכים ולמאוויי התפילה של הבנות ,גם בקהילות מסורתיות ושמרניות. הובלת התפילה – אפשרות להובלת התפילה ע"י מבוגר/ת שהתפלל לפני כן ,ויכול/ה להוביל את התפילה במתן דגשים ,הסברים ,שירה וכד'. הקדשת זמן לתפילה בלבד – התפילה היא זמן של ריכוז ולא של עיסוק בגערות ,במשמעת וכד' .לכל אלה זמן נפרד. 6 מענה לתפילות הורים ג'אד קרוגר לוינגסטון מעורבות הורים בגיבוש מדיניות בית הספר היא חשובה במיוחד בכל הנוגע לתפילה ,בשל הקשר בין התפילה לזהות המשפחה והקהילה. מהי התפתחות רוחנית יהודית -הצורך במעורבות הורים כאשר התחלנו בבית ספרנו ( )Barrack Academyלבחון את האפשרות של תפילות כחלק מיום הלימודים ,ידענו שנזדקק למעורבות ההורים ותמיכתם; שכן ,זמן קצר לפני תחילת הדיונים בנושא התפילה השתתפנו בסקר ארצי .למרבה האכזבה ,למדנו מתוצאות הסקר ,כי ההורים דרגו בדרוג נמוך את ההתפתחות היהודית –רוחנית של ילדיהם ,במסגרת בית הספר. כמנהל לימודי היהדות ,התבקשתי להוביל כוח משימה אשר יבחן אפשרויות לשיפור התכנית שלנו שתענה על התקוות והציפיות של הורי תלמידנו. הקמנו צוות משימה מקרב הצוות החינוכי .המלאכה לא הייתה קלה ,אך לאחר תהליך הגענו להסכמה על תחומים רבים[ .ביניהם :פעולות חסד ,בקיאות בהיסטוריה היהודית ,עברית מדוברת ,לימוד טקסטים יהודים מגוונים ,היכרות עם הוגים יהודים והגותם ,פיתוח תחושה חיובית כלפי הזהות היהודית והזדהות עם מדינת ישראל] .בין הנושאים הללו נמצאו גם השתתפות בתפילה כחלק משגרת יום הלימודים ופיתוח היכרות ומיומנות בכישורי בית הכנסת. ערכנו סקר נוסף בו התבקשו ההורים לדרג את התחומים השונים על-פי סדר חשיבות .כשליש מההורי התלמידים ציינו שעריכת תפילות כחלק מיום הלימודים הוא נושא חשוב מאוד עבורם ,כמו גם מיומנויות בית כנסת ופרקטיקות פולחן ביתיות .יש לציין כי רבים מתלמידנו פנו אלינו וביקשו לקיים תפילות יומיות ,בעיקר על-רקע ניסיונם בבתי ספר יהודים בהם למדו בעבר. תפילה בבית הספר – שינוי התרבות הבית ספרית והתנגדויות כך הוחל בקיום תפילות שחרית בימי שני וחמישי .קיום התפילות כחלק משגרת יום הלימודים הפך לחלק משינוי תרבות בית הספר; שינוי שנתמך על ידי המועצה ,רבים מהורי התלמידים ,ההנהלה, המורים ,ובסופו של דבר ,על ידי מרבית התלמידים. עם זאת ידענו ,שהשינוי יתקל בהתנגדות :מכיוון שכך ,קיימתי שני דיונים פתוחים עם ההורים על נושא התפילות ,וכן מספר מפגשי שיחות עם התלמידים .חלק מההורים התנגדו בקולניות לקיום תפילות שחרית ,תוך שהם מצטטים את מטרת בית הספר כפי שהם מבינים אותה. 7 הם העלו את השאלה -מדוע ערכן של התפילות גדול יותר מזה של ביולוגיה ,אנגלית או לימודי יהדות ,היכולים לעצב את התפתחותם האינטלקטואלית והמוסרית של התלמידים .אחד ההורים חש שאין זה מעניינו של בית הספר לדרוש מכל אדם להתפלל וכי התפילה היא חלק מחיי הבית של התלמיד, ולא חלק מחיי בית הספר .רבים מהתלמידים ביטאו תחושות דומות . תשובתי לתלמידים ולהורים הייתה שגם אני נגד "חיוב תפילה" .הסכמתי בכל ליבי כי אין לאלץ תלמידים להתפלל .אולם בנוסף הסברתי ,כי הנהלת בית הספר מרגישה שיש הגיון בדרישה מתלמידי בית ספר יהודי ללמוד ולהכיר את התפילה היהודית . לבסוף ,גיבשנו תכנית שהייתה מקובלת על רבים מההורים המתנגדים :התלמידים התבקשו להירשם למשך סמסטר לימודים אחד לקבוצת שחרית ובמשך שני הסמסטרים האחרים הם יהיו רשאים לבחור קבוצה אחרת בה ייקחו חלק .מספר התלמידים שביקשו להשתחרר מקבוצת התפילה היה קטן מחמישה אחוזים. כך נוצרו קבוצות מגוונות שהנוכחות בהן רבה :מניינים שונים – אורתודוכסיים – אשכנזי ומזרחי ושוויוני .בנוסף מתקיימות קבוצות הגות בהן עוסקים התלמידים ביוגה או בדמיון מודרך ,באמנות, בהאזנה למוזיקה ממסורות שונות ,בכתיבה יוצרת או בקריאת טקסטים העוסקים בסוגיות תיאולוגיות, פילוסופיות ומוסריות .קבוצות אלו הן פרי יוזמה של מורים ,שהציעו קבוצות עניין על-פי לתחומי העניין שלהם. מסקנות – מה למדנו מתהליך שילוב התפילה? למדנו את חשיבותו של כוח משימה המשותף להורים ולאנשי צוות המקדיש מזמנו וממרצו לחשיבה על שילוב התפילה ומטרות קיומה של תפילה במסגרת ביה"ס .הצוות עסק במגוון נושאים הנוגעים לתפילה ,ביניהם חשיבה על התנגדויות ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם תגובות שונות למהלך. למדנו כי הסקר שערכנו בקרב ההורים הביא לאיסוף תובנות שהתגלו כחיוניות בבואנו להתמודד עם סוגיית התפילה בבית הספר .בתהליך משותף של הורים ומורים ,נוצרה לבסוף תכנית שחרית חדשה, משמעותית וברת קיימא. הבנו ,כי הורים מוכנים לתמוך במאמציו של בית הספר לחנך את התלמידים בנוגע לתפילות ולכלול את התפילות כמרכיב חשוב בתכנית החינוכית של בית הספר ,וזאת כאשר הם בטוחים שהבנים והבנות שלהם לא "יאולצו להתפלל". בנוסף ,גילינו כי שהורים היו מוכנים לעזור לקיים מניין .חלקם אף מוצאים מענה במניין ביה"ס והגיעו לתפילות ,למשל כאשר הם אומרים קדיש אך אין בידם זמן פנוי לגשת לבית כנסת לשם כך. למדנו גם על חשיבות הבחירה בתפילה מצד התלמידים :כאשר ניתנת לתלמידים הרשות לעצב חלק מתכנית התפילה וכאשר התכנית מוגשת כזמן הגות והעשרה ,וכן ,גם כהזדמנות להתחבר לאלוהים ולקהילה ,התלמידים מוכנים לקבל את התכנית ולקחת בה חלק. 8 אדגיש שוב את חשיבותה של מעורבות ההורים :בתי ספר המעוניינים להתחיל תכנית תפילות או לחזק תכנית קיימת ,ראוי להם שיערבו את ההורים בדרכים שונות .מניסיוננו נוכחנו לדעת ,כי צוות כוח המשימה סיים את עבודתו כאשר הגיש את המלצותיו ,אך השפעתו על הרצון הטוב שנוצר בקרב ההורים הייתה מרחיקת לכת ,כמו גם השפעתה על הגשמת התכנית והפעלתה. ציטוט מרכזי: "תשובתי לתלמידים ולהורים [שהתנגדו לחייב בתפילה] הייתה שגם אני נגד "חיוב תפילה". הסכמתי בכל ליבי כי אין לאלץ תלמידים להתפלל .אולם בנוסף הסברתי ,כי הנהלת בית הספר מרגישה שיש הגיון בדרישה מתלמידי בית ספר יהודי ללמוד ולהכיר את התפילה היהודית . לבסוף ,גיבשנו תכנית שהייתה מקובלת על רבים מההורים המתנגדים ]...[ .מספר התלמידים שביקשו להשתחרר מקבוצת התפילה היה קטן מחמישה אחוזים. כך נוצרו קבוצות מגוונות שהנוכחות בהן רבה :מניינים שונים – אורתודוכסיים – אשכנזי ומזרחי ושוויוני .בנוסף מתקיימות קבוצות הגות בהן עוסקים התלמידים ביוגה או בדמיון מודרך ,באמנות, בהאזנה למוזיקה ממסורות שונות ,בכתיבה יוצרת או בקריאת טקסטים העוסקים בסוגיות תיאולוגיות, פילוסופיות ומוסריות .קבוצות אלו הן פרי יוזמה של מורים ,שהציעו קבוצות עניין על-פי לתחומי העניין שלהם". תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? בירור מעמיק של ציפיות ההורים ורצונותיהם לגבי חינוך יהודי בכלל ותפילה בפרט. ב ירור מעמיק בין הצוות החינוכי לבין עצמו בעניין נושאי הלימוד וההתייחסות בחינוך היהודי ובתפילה – לשם מה? אלו מוקדי תוכן? מה המטרות? – הן במובן התוכני והן במובן הארגוני. מתן בחירה ואפשרות להתפלל או לבצע פעילות רוחנית ויצירתית אחרת ,במקביל. שיתוף תלמידים והקשבה לרצונותיהם ,הסתייגויותיהם ואמונותיהם. הקמת מגוון מניינים למתפללים שונים לפי נוסח ,שיתוף נשים וכד'. יצירת קבוצות הגות ויצירה בהתאם להעדפותיהם של המורים. שמירת שיח רציף בנושאי חינוך בין הורים ,תלמידים ומורים בקשר למבנה התפילה ,חיוב התפילה ,מטרותיה ,תכניה והאפשרויות השונות [מניינים ושנים ,אפשרויות רוחניות אחרות, בחירה] 9 חזון החינוך לתפילה ג'יימס יעקובסון-מייזלס התפילה כבעיה בחינוך היהודי? – לא רק לימוד סולמות ,אלא לימוד יופייה של המוסיקה בעולם היהודי הפכה התפילה זה מכבר לנושא בעייתי .התפילה היא אמנם אחת הפעילויות הרוחניות החשובות היהדות אך למרבה הצער היא נראית לעיתים קרובות כחובה מעיקה .בבתי הספר בעיה זו ניכרת במיוחד ,כשאנו רואים כמה מעט השראה מעוררת התפילה בתלמידים .הדבר נכון גם לגבי תלמידים הרגילים מאוד בתפילה ,ואולי במיוחד לגביהם. בעיני ,מקורה של בעיה זו בחינוך שגוי :אנו משקיעים בהוראת מיומנויות והתמצאות בסידור יותר משאנו שמים דגש על כוחה של תפילה כתרגול רוחני שיש בו כדי להשפיע על הנשמה .אמנם ,מיומנות והכרת הסידור הן אבני יסוד חשובות ,אבל אין בהן כדי להפוך את התפילה למשמעותית עבור התלמידים :הכרת התפילה לא תביא את התלמידים לפתח קשר לתפילה בחייהם הבוגרים. אמשיל את לימוד התפילה ללימודי נגינה :ברור לכל כי מי שחפץ ללמוד לנגן בכלי נגינה מוכרח להתאמן קודם כל על סולמות .עם זאת ,אף אחד אינו נשאר בשלב לימוד הסולמות במהלך כל חייו .חינוך מוזיקלי ילמד לא רק להפיק מוזיקה ,אלא להעריך אותה ,לאהוב אותה ,לאלתר ולהתנסות בה .לעומת זאת, החינוך לתפילה חוזר ומלמד שוב ושוב אותם "סולמות" כביכול ,ואנו שואלים את עצמנו בכל פעם מחדש מדוע תלמידינו נוטשים את התפילה.ומה עם המורים? יתר על כן -המורים המלמדים תפילה אינם נמצאים בקשר עמוק לתפילה ,בעצמם .בכל מקצוע אחר הנלמד בבתי הספר שלנו ,ממתמטיקה ועד לתלמוד – אנו מצפים מהמורים שלנו לגלות לא רק מומחיות, אלא תשוקה של ממש למקצוע שלהם; תשוקה שהם יכולים להעביר הלאה ,לתלמידים .אך משום מה, דווקא המורים האחראים על התפילות בבתי הספר שלנו אין להם לא תשוקה ולא ניסיון רב בנושא .חינוך לתפילה שיש בו כדי להשפיע על האדם יבוא רק כשהמורים עצמם יהיו מתפללים ,במלוא מובן המילה. תובנות בסיסיות – תרגול רוחני ומורים מתפללים הגישה שאני מציע לתפילה ,מבוססת על שתי תובנות בסיסיות: א .עלינו ללמד את התפילה מתוך הכרה שמדובר בתרגול רוחני משמעותי ,שיש בו כדי להביא לטרנספורמציה .מיומנויות והכרת הסידור ,חשובים ככל שיהיו ,אינם אלא אמצעי למטרה. ב .על המורים האחראים על התפילה להיות בעצמם מתפללים; אנשים המבינים את התפילה ומכירים בחשיבותו בחייהם ,עד כדי כך שהם יכולים להעביר את תחושתם זו אל תלמידיהם. 11 ככלל ,אנו מאמינים שמחנכים לא יכולים לחולל שינוי משמעותי בתלמידיהם בלי להקדים עבודה עצמית לעבודתם .הדבר תקף במיוחד במקרה של הוראת התפילה. בשביל מה מתפללים? גישה זו מחייבת גם תפיסה מחודשת של התפילה ,וקשר שונה אליה .אם התפילה היא תרגול רוחני, שומה עלינו להיות יכולים לענות על שאלות השייכות לכל תרגול רוחני :לשם מה נועדה התפילה? מה בדיוק עושה האדם כשהוא מתפלל? איך מבצעים את הפולחן הזה כדי להגיע לתכלית? האם יש שיטות מוגדרות לתפילה? הרעיון כי לתפילה יש תכלית נמצא עוד בכתבי חז"ל ,ובעיקר בדרישתם לכוונה ,כפי שניתן ללמוד מאוסף המקורות המצורף בנספח .ההגות היהודית הגדירה לאורך השנים מטרות רבות לתפילה :תפילה כניסיון למלא את מבוקשי ,כציות למצווה אלוהית ,כתיקון קבלי ,כהשתתפות עם הציבור ,כדבקות מיסטית ,כהתבוננות פנימית ,כנחמה בעת צרה ,ועוד. התפילה – להיות אדם טוב יותר במאמר זה ברצוני להמליץ כי התפיסה החינוכית תתמקד מראש בתכלית מסוימת אחת מכל אלה, והיא טיפוח רגשות ,הלכי נפש ודרך ארץ .אמנם ,זו תכלית אחת מבין רבות שאפשר להגדיר לתפילה, אבל במסגרת חינוכית ,היא בעיני הראשונה במעלה. מטרה זו עומדת בלב מבנה התפילה ,זוהי "עבודה שבלב" .בנוסף ,רוב ההגות היהודית מגדירה תכלית זו כאחת ממטרות התפילה ,הגם שנמנות עוד מטרות חשובות אחרות. המטרות הללו מתאימות לזרמים ואורחות חיים יהודיים שונים :הן מעמיקות את הזיקה לתפילה במיוחד על-רקע אורח החיים המודרני :כל שנדרש הוא נכונות להתנסות בדרכי תפילה שונות .טיפוחם של רגשות והלכי נפש הנוגעים לתפילה ,היא מטרה שנוגעת לחייו של כל תלמיד וכל הורה :להיות רגיש יותר ,מאושר יותר ,מוסרי ובריא יותר – להיות 'מענטש' . 1זהו היעד העיקרי של התפילה -להיות לאדם טוב יותר. מטרת התפילה בעיני ,היא טיפוח ויישום של מעלות כגון הכרת תודה ,אהבה וענווה .שאנחנו יכולים להיות ,אני יכול להגדיר את הלכי הנפש הבאים כתוצאה אפשרית של תפילה: .0פתיחות/פגיעות :היכולת להרגיש את הרגשות שאמנה להלן: .7הכרת טובה ,וזיהוי הברכה בחיי. .3יראה ,הודאה בקיום האל ,השתאות. .1אהבה ,חמלה ,אינטימיות. 1 'מענטש' פירושו 'בן אדם' באידיש וכוונתו התכלית המוסרית החשובה של האדם. 11 .5תשוקה חיובית ,כמיהה. .8תקווה ,בטחון עצמי ,אופטימיות. .2תחושת ערך עצמי ,ידיעת ערכי כמי שנברא בצלם. .6ענווה ,התמסרות ,ויתור על שליטה ,אין-אני. .9מודעות עצמית ,יושר ,צלילות ,ריכוז. .01לב שבור ,צער ,חמלה. .00גאולה ,שחרור ,חירות. תכלית ברורה מאפשרת לפתח תכנית לימודים אפקטיבית אשר תניב מצדה מחנכים בטוחים יותר בעצמם .תכנית כזו אפשר למדוד ולהעריך ,ואפשר להכיל בעזרתה מנגנון לביקורת בונָה ולשינוי. לתלמידים המפקפקים באופן טבעי בנחיצותה של התפילה ,אפשר יהיה מעתה להגדיר יעדים. כיום ,כשתלמיד שואל "בשביל מה בכלל להתפלל" ,הוא זוכה לתשובות על מסורת ,על המשכיות, דברים כגון "כך נוהגים יהודים" .אני בספק לגבי יעילותן של תשובות כאלה .אם נשיב להם בהסבר על כך שהתפילה יש בכוחה להביא את האדם להכרה ביפי הבריאה ,בהכרת תודה ,ובראיית הטוב ,יהיה בכך כדי לטפח את אושרם האישי ואת יחסיהם עם עצמם ,עם חבריהם ,עם מוריהם והוריהם; וגם לטפח בהם אהבה עצמית ובטחון עצמי בקרב חבריהם .תשובה כזו נוגעת לחייהם הרבה יותר. תפילה כתרגול הוליסטי – דרושה התנסות של המורים כאמור ,הצעד הראשון בגישה כזו הוא לחנך מחנכים שהם מתפללים .לטפח במחנכים עצמם מנהגי תפילה מודעים ,עמוקים ובעלי יכולת שינוי עצמי .על המחנכים להיות מסוגלים ללמד בדרך שתשלב טקסטים ,התבוננות פנימית ,ודרכי תרגול. מנהגים וטכניקות תרגול קיימים במסורת היהודית ואפשר לאמצם מתוך טקסטים קיימים או לחדשם מתוך החוויה העצמית .התפילה כפולחן מעשי צריכה להיות מעוגנת קודם כל במבנה והדרישות של התפילה החז"לית :יש לכרוע ,ללחוש את תפילת העמידה ,לעשות את התפילה תחנונים – קרי ,להשתדל לעורר מתוכה את הרגש ,או פשוט לבקש מאת האלוהים .כל אלה הן טכניקות מוגדרות ומפורטות שיש להבינן ולבצען ככאלה .אבל כאשר התפילה היא מצוות אנשים מלומדה ,מאבדות הטכניקות הללו את כוחן כמנהג שיש בו כדי לשנות .אל התפילה יש לגשת מתוך מודעות ,מתוך הבנה ומתוך כוונה. בנוסף ,המסורת שלנו גדושה המלצות נוספות :שימוש במוזיקה כדי לעורר את כוחה של ברכה מסוימת בתפילת העמידה (ספר חסידים)" ,לשים עצמו כאילו שכינה כנגדו"( ,סהדרין כ"ב .אליהו די וידאש) התבוננות פנימית (הרבי מפיאסצנה) ,חזרה על מילים בתפילה (הבעש"ט) ,כיוון העיניים בעת התפילה (יבמות ק"ה ) :פכירת הידיים (שבת ,י ,).רעד (שולחן ערוך) ,בקשות שהן ביטוי לענווה ולהשלכת יהב (בחיי אבן פקודה) התייחסות אישית לכל ברכה (ירושלמי ,ברכות ד:ד') תחנונים (דברים רבה ,ואתחנן, ב:א) ועוד. 12 התפילה היא ,אם כן ,תרגול הוליסטי :אמירת מילים מתוך הסידור ,תוך שימוש בגוף ,בקול ,בדמיון, בהתבוננות בשפה ובמצבי נפש ותודעה .תפקיד המחנכים הוא תפקיד חינוכי שדומה לזה של המורה למוזיקה ,המורה לחינוך גופני ,לאמנות ,או לריקוד ,ואפילו לזה של היועץ – ופחות למורה המתמקד בהוראת טקסט בתוך סביבת למידה שכלתנית .כיום המורים ,וגם הרבנים שביניהם ,כמעט שלא עוברים הכשרה בתחום הזה – וזהו כתב אישום חמור לחינוך היהודי שלנו. זהו צעד ראשון .בהמשך ,יש לדון בחקר מעמיק של מרכיבי תפילה ובשיטות תרגול קונקרטיות ויישומן בתוך המסגרות חינוכיות הספציפיות; אבל הצעד הראשון והחשוב מכולם הוא לספק תובנה ,הבנה והתנסויות למורים עצמם ,שבלעדיהן לא יוכלו להיות למחנכים המביאים לשינוי ומתוכים לתלמידיהם את ידיעת חשיבותה וכוחה של התפילה. 13 נספח – מקורות על כוונה בתפילה אֵ ין עֹומְ דִ ים לְהִ תְ ַפלֵל ,אֶ לָא מִ ּתֹוְך ּכֹּבֶד ר ֹּאש. חֲ סִ ידִ ים הָ ִראשֹונִים הָ יּו שֹוהִ ים שָ עָ ה ַאחַ ת ּ -ומִ תְ פַ ְללִיםּ ,כְדֵ י שֶ יְ ַכּוְנּו אֶ ת ִלבָם לַמָ קֹום. אֲ פִ לּו הַ מֶ לְֶך שֹואֵ ל בִשְ לֹומֹו ֹ -לא י ְשִ יבֶּנּו; ו ַאֲ פִ לּו נָחָ ש ּכָרּוְך עַ ל עֲ קֵ בֹו ֹ -לא יַפְסִ יק[ :משנה ברכות ,ה ,א] ַרבִי שִ מְ עֹון אֹומֵ ר ,הֱ ו ֵי זָהִ יר בִקְ ִריַאת שְ מַ ע (ּובִתְ פִ לָה)ּ .וכְשֶ אַ ּתָ ה מִ תְ פַ לֵלַ ,אל ּתַ עַ ש ּתְ פִ לָתְ ָך קֶ בַע ,אֶ לָא ַרחֲ מִ ים ו ְתַ חֲ נּונִים לִפְ נֵי הַ מָ קֹום בָרּוְך הּוא ,שֶ ּנֶאֱ מַ ר (יואל בּ ),כִי חַ ּנּון ו ְַרחּום הּוא אֶ ֶרְך אַ פַ י ִם ו ְַרב חֶ סֶ ד וְנִחָ ם עַ ל הָ ָרעָ ה .ו ְַאל ּתְ הִ י ָרשָ ע בִפְ נֵי עַ צְמָ ְך[ :משנה ,אבות ,ב"יג] ַרבִי אֱ לִיעֶ זֶר אֹומֵ ר ,הָ עֹושֶ ה ּתְ ִפלָתֹו קֶ בַע -אֵ ין ּתְ ִפלָתֹו ּתַ חֲ נּונִים[ .משנה ,ברכות ,ד,ד] ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע [אין תפלתו תחנונים]: מאי 'קבע'? -אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא :כל שתפלתו דומה עליו כמשוי. ורבנן אמרי :כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו :כל שאינו יכול לחדש בה דבר. אמר רבי זירא :אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא . אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו :כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה[ .בבלי, כט ,ע"ב]. אמר רבי אליעזר :לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל[ .בבלי ,ברכות ,ל ,ע"ב] אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה [בבלי ,ברכות ,לא, ע"א] ויפיל תחינתו לפני המקום ,אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו ,כי טוב מעט בכוונה מהרבות בהם שלא בכוונה[ .טור אורח חיים א ,התחזקות בעבודת הבורא, והשכמה] לכן עיקר ויסוד התפילה היא טוהר וזוך הלב ונקיות המחשבה שכן היא עבודה שבלב חביבה[ .ר' יעקב עמדין ,סידור בית יעקב ,הקדמה ע"מ ו'] 'ועבדתם את ה' אלהיכם ' ו תפילה ,וכן הוא אומר 'ולעבדו בכל לבבכם' – איזו היא עבודה שבלב? – זו תפילה[ .מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ,פרק כג:כה] דבר אחר' :ולעבדו' – זו תפילה .אתה אומר זו תפילה או אינו אלא עבודה? תלמוד לומר – 'בכל לבבכם ובכל נפשכם' – וכי יש עבודה בלב? הא מה תלמוד לומר – 'ולעבדו' זו תפילה. [ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מא]. 14 ציטוט מרכזי: "כיום ,כשתלמיד שואל "בשביל מה בכלל להתפלל" ,הוא זוכה לתשובות על מסורת ,על המשכיות, דברים כגון "כך נוהגים יהודים" .אני בספק לגבי יעילותן של תשובות כאלה .אם נשיב להם בהסבר על כך שהתפ ילה יש בכוחה להביא את האדם להכרה ביפי הבריאה ,בהכרת תודה ,ובראיית הטוב ,יהיה בכך כדי לטפח את אושרם האישי ואת יחסיהם עם עצמם ,עם חבריהם ,עם מוריהם והוריהם; וגם לטפח בהם אהבה עצמית ובטחון עצמי בקרב חבריהם .תשובה כזו נוגעת לחייהם הרבה יותר ]...[ .הצעד הראשון בגישה כזו הוא לחנך מחנכים שהם מתפללים .לטפח במחנכים עצמם מנהגי תפילה מודעים, עמוקים ובעלי יכולת שינוי עצמי .על המחנכים להיות מסוגלים ללמד בדרך שתשלב טקסטים ,התבוננות פנימית ,ודרכי תרגול". תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? כישלון חינוכי – התפילה כחובה מעיקה :החינוך היהודי מדגיש לימוד מיומנויות של התפילה וכך היא הופכת לחובה מעיקה .החינוך היהודי נכשל בהנחלת התפילה כמוקד רוחני חשוב . עיקר החינוך לתפילה צריך לעסוק בפיתוח קשר רגשי של התלמידים אל התפילה. חינוך משמעותי לתפילה דורש מורים המתורגלים בתפילה :הם נדרשים להתנסות בתפילה שתהיה משמעותית עבורם .עליהם לעבור הכשרה מקצועית בתפילה :להתנסות בה ,להבחין כיצד והיכן היא נוגעת לחייהם וכך יוכלו להעביר מטרות אלו לתלמידים. לתפילה יש תכלית – ההגות היהודית הגדירה מטרות רבות לתפילה .בחינוך היהודי רצוי להתמקד במטרה אחת – טיפוח האנושיות של המתפלל/ת :הכרת הטוב ,העמקת הקשר לבריאה ,הקשרים בין אדם לחברו וכן טיפוח אהבה עצמית ובטחון עצמי. התפילה היא תרגול הוליסטי :היא דורשת מחנכים שיוכלו לסייע בכך לתלמידים -היא דורשת אמירת מילים קבועות תוך שימוש בגוף ,בקול ,בדמיון ,בהתבוננות בשפה ובמצבי נפש ותודעה. תפקיד המחנכים הוא תפקיד חינוכי שדומה לזה של המורה למוזיקה ,המורה לחינוך גופני, לאמנות ,או לריקוד ,ואפילו לזה של היועץ – ופחות למורה המתמקד בהוראת טקסט בתוך סביבת למידה שכלתנית. 15 ללמד כדי להתפלל הרב משה ג'יי ירס בניגוד לעמדה הרווחת במרבית בתי הספר היהודיים ,הרב ירס סבור שאת התפילה יש ללמד בבית הספר כמקצוע לימוד ,במקום להנהיג בבית הספר שעת חובה שבה התלמידים מתפללים. אין אצלנו חובה להתפלל אין בתיכון TanenbaumCHATשבטורונטו שעת תפילה חובה ,ולא הייתה כזו בתיכון שלנו מאז היווסדו לפני חמישים שנה. בימי זיכרון לאומיים -יום השואה ,יום הזיכרון לחללי צה"ל ,ויום העצמאות -כוללת תכנית הלימודים גם קטעי תפילה .לרוב מונהגת תפילת חובה בפעילויות מחוץ לבית הספר הכוללות לינה; בפעילויות אלה התלמידים יכולים לבחור מבין מגוון מסורות תפילה. לעתים ,בעתות משבר (כמו מתקפות טרור ,מבצעים צבאיים במדינת ישראל ,אסונות טבע קשים וכד'), נשמעים קטעי תפילה במערכת הכריזה הבית ספרית ,במסגרת העדכון היומי לתלמידים. התפילה – שעת רשות לפני תחילת הלימודים מתקיימת בכל יום תפילת בוקר אורתודוכסית .לתפילה זו מגיעים באופן קבוע כחמישה אחוזים מן התלמידים ומאנשי הצוות .התפילה היא שעת רשות ,וברוב המקרים ,התלמידים המשתתפים בה הם ילדי המשפחות המסורתיות יותר של בית ספרנו .כמו כן ,מתקיים בכל יום מניין מנחה בצהריים וגם היא שעת רשות .במשך השנים ניסה בית הספר מדי פעם להציע תפילות יומיות ,או תפילות מיוחדות (לחג הפורים ,למשל) במתכונת שאיננה אורתודוכסית .היענות התלמידים הייתה נמוכה מאוד .גם התפילות הללו היו רשות ולא חובה. מדוע? אורחים המגיעים אלינו שואלים אותנו מדוע אין חובת תפילה .איני בטוח שיש לדבר סיבה פילוסופית או תיאולוגית .ככל הידוע לי ,יתכן מאוד כי בשנים הראשונות לקיומו של בית הספר לא הוכנסה התפילה למערכת היומית כדי לחדד את ההבדלים בין התיכון לבין בית הספר היסודי שאליו היה התיכון מחובר במקור .האמת היא שאינני סבור שקיימת סיבה עמוקה יותר מזו. לעולם לא נוכל לכפות תפילה התפילה נובעת מן הלב ,ולא מן המושב בכיתה :אמנם הדברים קרו בדיעבד ,ובכל זאת אני חושב שהמנהג בבית ספרנו מאפשר התבוננות בסוגיית התפילה כחלק מהממסד הבית ספרי :הרי גם אנחנו נוכל לחייב תלמידים להגיע לתפילה .אבל לעולם לא נוכל לכפות על אף אחד להתפלל בפועל .יתכן 16 שבמסגרת בית-ספר הטרוגני פחות משלנו היה קל יותר למצוא מכנה משותף לקביעת תפילה מאורגנת אחת שתתאים לזרם יהודי מסוים ולמנהגיו .אבל הצלחתו של בית הספר שלנו טמונה לא בגודלו ,אלא ברב גוניות של המשפחות השולחות אליו את ילדיהן. לבית הספר TanenbaumCHATמגיעים תלמידים מרקעים מגוונים :מבתים אורתודוכסים ועד לבתים חילוניים מאוד .כמוסד המייצג את מרבית האמונות והמנהגים ,החילוניות והיעדר-מנהגים הקיימים בעולם היהודי ,ייסוד תפילה בית ספרית שיהיה בה כדי להציע משהו לכל אחד הוא אתגר מורכב .על אף שהאמונה הרווחת היא ש"בשעת משבר אין אתאיסטים" ,האמת היא שתלמידים בבית ספר תיכון אינם נתקלים בדרך כלל במצבים של סכנת חיים וחוסר אונים( .המעטים שנחשפים למצבים כאלה מוקפים בדרך כלל במורים ,יועצים וצוות מקצועי שמציעים להם תמיכה וליווי ).תלמידינו המצטיינים למדו שרק בחריצות ובהתמדה ,ולא בתפילה – מגיעים לציונים טובים. חינוך לתפילה תכנית לימודי תפילה :עם זאת ,בבואנו להכין מתבגרים יהודים לחיים יהודיים שאחרי שנות התיכון, מוטלת עלינו החובה להנחיל ידע בנוגע לדרכי התפילה ,וגם לפתח רגישות והבנה ביחס לעצם מהותה של תפילה .לשם כך קיימת בבית ספרנו תכנית לימודים מפורטת בנושא התפילה ,שבה משתתפים רוב תלמידי שכבת י"ב. מספר נושאים נכללים בתכנית זו :הרבע הראשון של שנת הלימודים מוקדש כולו לתפילה עצמה: התלמידים אינם מתפללים – הם לומדים ומשוחחים על תפקידי התפילה במסורת היהודית ובזהותם של יהודים. לטעמי ,הגישה העיונית לתפילה היא הגישה המתאימה לתלמידי תיכון בוגרים והיא-זו שיכולה לגעת בליבם .זאת על-אף שהתפילה עצמה איננה חוויה עיונית במהותה .מה שאני מציע הוא ,אם כן ,חינוך לתפילה :זו הדרך הטובה ביותר לגשת לנושא זה ,החיוני כל כך למתבגרים בגיל תיכון. התכנית שלנו כוללת מספר קטעי הגות על אודות תפילה והיחסים עם האלוהים (ומה היא תפילה אם לא יחסים עם אלוהים?) .אנו קוראים בכתביהם של הוגי דעות ותיאולוגים יהודיים ,במטרה לפתח שיחה ודיון בין התלמידים .בין היתר אנו קוראים בכתביהם של אברהם השל ,לואי ג'ייקובס ,אליעזר ברקוביץ, הילל צייטלין ,יונתן זקס ,חיים דודין ואחרים .2כמו כן אנו לומדים קטעים מתוך 'משנה תורה' לרמב"ם. להתמודד עם שאלות שיעורי החינוך לתפילה מאפשרים לצוות ולתלמידים להתמודד עם אתגרי היסוד של התפילה .הם מכוונים את התלמידים לשאול את השאלות הנכונות ולפתח רגישות לתהייה מדוע הם ,או אחרים ,עשויים לרצות להתפלל. 2 ראה נספח. 17 השאלות העולות בלימודי התפילה הן רבות ומגוונות ,ולפניכם מבחר מתוכן: מדוע אלוהים מצווה עלינו להתפלל? האם חשוב לאדם להרגיש תלוי באלוהים? האם חשוב לאדם לבטוח באלוהים? האם חשוב לאדם לפגוש את עצמו? האם התפילה היא חובה או שהיא שמורה רק לרגעי משבר? איזה סוג של משברים? מדוע ייחדה המסורת היהודית זמן לתפילה שלוש פעמים ביום? מה אפשר ללמוד מכך על הקורבנות בבית המקדש? מה אוכל ללמוד מכך על הקשר שלי לשלושת האבות וארבע האמהות? מה אוכל ללמוד מכך על הרגישות שלי למעברי הזמן במהלך כל יום ולביטויים בטבע? איך התפללו הנביאים? מדוע היה צריך לסדר את התפילות בסידור תפילה? למה לא להסתפק בתפילה ספונטנית? מהו המבנה של תפילת שמונה עשרה ,ומדוע היא בנויה כך? האם יש 'מפת דרכים' לתפילה? מה אומרת התפילה על היחסים שלנו עם אלוהים? האם תפילה היא מונולוג או דיאלוג? האם אלוהים עונה כשמתפללים אליו? איך אני יודע? האם התפילה יכולה לשנות אותנו? מה פירושה של כוונה ,ומהו תפקידה? מה הוא תפקידה של המדיטציה? איך אני יכול להימצא בהתבודדות עם אלוהים? במה זה שונה מלהיות לבד עם עצמי? איך עוברים את המסע בחיפוש אחר רוחניות? מהי מערכת היחסים של הפרט והקהילה בתפילה? לימודי תפילה ללא תפילה? שאלה ששבה ועולה היא ,האם אפשר ללמד תפילה בלי לדרוש את עצם הקריאה של התפילה בקול, מכנית ככל שתהיה? על תשובה אפשרית אחת כבר רמזתי לעיל .איש לא יכול להכריח ולכפות את התפילה .אפשר רק לחייב את ההשתתפות בשעת התפילה .במקרה הטוב בית ספר יכול להציע הזדמנויות לתלמידים להתפלל .אני לא מכיר אף בית ספר שנותן ציונים על התפילה גם כשזו חובה .במקרה הטוב ציון שכזה ימדוד אי- הפרעה ,במקרה הרע הוא מודד כמה זמן ישב הנער על מקומו. אני לא מאמין כי בתי ספר הקהילתיים המחייבים את תלמידיהם בשעת תפילה ומציעים להם תפריט של הצעות מגוונות לתפילה אכן מגדילים את הסיכוי כי בוגריהם יתמידו בתפילה גם אחרי שנות לימודיהם. יתר על כן ,אני חולק על כך שבוגרים אלה מבינים טוב יותר מה היא תפילה ,ומה היא אמורה לחולל בעולם ,רק משום שהיו מחויבים להשתתף בתפילה בבית הספר .אני מתרשם ,כי חובת התפילה בבית הספר לא מקדמת תפילה אמתית ,באף אחת מצורותיה האפשריות. כדי שיוכלו להתפלל זאת ועוד :לעיתים קרובות בתי ספר יהודיים מצטיינים בהוראת טקסטים ומקורות יהודיים יותר משהם מצטיינים בהוראת רגשות .אנחנו מצטיינים במה שאני מכנה " ' -" Textus experientusהחוויה הטקסטואלית' -לחוות וללמוד טקסטים ומקורות .אנו מיטיבים להכשיר את התלמידים שלנו ללמוד, 18 לנתח ,ולאחד בין קטעי מקורות יהודיים וקטעי קריאה אחרים .בתי ספר עושים זאת היטב מפני שיש לנו היכולת ְלכַמֵ ת ידע באמצעות מבחנים ומטלות כתובות. כשאני מלמד תפילה ,אינני שואף שהתלמידים שלי יפרצו בתום השיעור בתפילה שכולה דבקות .אני רואה את עצמי כמי שמוטל עליו לסייע לתלמידים שלי בבדיקת הסוגיות הסבוכות של תפילה ,כך שהם יגיעו להבנת הערכים הטמונים בה .בסופו של דבר ,כמעט כל אדם מגיע בחייו למצב שבו נחוצה לו התפילה ,או שהוא משתוקק להתפלל .חלק מהתלמידים אולי יגיעו לרגע כזה מהר ,וחלקם יגיעו אליו בהמשך החיים .אני מקווה שבבוא העת ,יוכלו התלמידים שלי להשתמש בערכים ובהשכלה שרכשו אצלנו בבואם לנווט להם את דרכם .אני מקווה שהם גילו את אבני הבניין להפיכת תפילתם למשמעותית. לימודי היהדות מכינים את תלמידינו להשתתף כחברים בחיי הקהילה היהודית לאחר שיעזבו את בית ספר התיכון שלנו .כדי להצליח בכך עלינו לעורר בהם עניין עמוק במהותה של תכנית לימודי היהדות שלנו .מתוקף כך ,הדיונים בכיתה על תפקידה של תפילה עשויים להיות חשובים לא פחות ואפילו יותר משעות תפילה בבית הספר. אף על פי שאנחנו מלמדים תפילה כמקצוע לימוד לכל דבר ,מקצוע זה נלמד בשונה ממקצועות אחרים :אנו משתדלים לגרום לתלמידים להפנים את חשיבותה של התפילה ,לראות בה דבר משמעותי, ולפתח את הבנתם לנושא ,כך שיוכלו ליישמו בחייהם. כשאני לומד עם התלמידים שלי תלמוד ,אני פותח להם צוהר אל עולם הלמדנים של פעם ,אל המחלוקות בבתי המדרש של ימים עברו .יחד עם זאת ,אני גם מקווה כי התלמידים שלי חשים כי הדברים נוגעים לחייהם עכשיו ,ועם הבנה של חיוניות הליך פסיקת ההלכה ,של ה'תן וקח' התלמודי ,של חוויית הפולמוס המלומד ,שהוא מאפיין כל כך עמוק של תרבותנו עד היום. הרגשה דומה ממלאת אותי כשאני מלמד אותם תפילה .אני יודע כי למרבה הצער יש תלמידים שאולי לא יפתחו שוב סידור .אבל אני מאמין שמספר לא מבוטל של תלמידים שלמדו והתמודדו עם הסוגיות של תפילה במהלך הלימודים אצלנו ,ייקחו על עצמם אתגר להמשיך להתמודד עם הנושא; ובפעם הבאה שיזדמנו לבית כנסת ,הם יוכלו להרהר במה שהם עצמם מבטאים בפיהם ,ובמה שכל הקהילה מבטאת יחד איתם. אני מקווה שהם ייזכרו בדברים שעליהם שוחחנו בכיתה ,ובקטעי הקריאה שנחשפנו אליהם ,ויוכלו להשתמש בהם כדי לפתח את מערכת היחסים שלהם עם אלוהים ועם התפילה .אני מאמין שהם ישמעו את מילות הכוזרי מהדהדות בתוכם פנימה" :התפילה לנפש היא כמו המזון לגוף". אני שואל את עצמי לפעמים אם עלינו לכלול יותר זמן חווייתי בלימודי התפילה .זמן להתבוננות פנימית, לרוחניות :שהות לתלמידים להתחבר לקול הפנימי שלהם .סוג כזה של הוראה דורש הכשרה מסוג אחר, וצריך בשבילו מורים שחשים בנוח בשיח הרוחני ,ובזיהוי "רגעים מעצבים". במסגרת של בית ספר תיכון ,ובמיוחד בית ספר שבו ההישגים האקדמיים עדיין עומדים בראש סדר העדיפויות ,לא קל לעמוד באתגר כזה .אולם לא אכחיש כי הפיתוי ללכת גם בכיוון זה קיים לגביי כל הזמן. 19 נאמר משמו של הרב הקדוש ר' חיים מצאנז" :לפני התפילה אני מתפלל שבשעת התפילה אתפלל". אפשר לומר שבבית הספר שלנו מקבל משפט זה גרסה שונה במקצת" :לפני שהתלמידים שלנו יכולים להתפלל ,אנו לומדים איתם מענייני התפילה ,כדי שיוכלו להתפלל". נספח חומרי הקריאה המוזכרים במאמר זה לקוחים מתוך: “Prayer as Dialogue” (in Besdin A., Reflections of the Rav). Quest for God, Abraham Heschel . Jewish Prayer, Louis Jacobs. Prayer, Eliezer Berkovits. )“And So I Was Left Alone,” Hillel Zeitlin. (From Prayer, Derovan, D. .קטעי פרשנות של הרב יונתן זקס – Koren Siddur To Pray as a Jew, Hayim Donin. 21 ציטוט מרכזי: "אני לא מאמין כי בתי ספר הקהילתיים המחייבים את תלמידיהם בשעת תפילה ומציעים להם תפריט של הצעות מגוונות לתפילה אכן מגדילים את הסיכוי כי בוגריהם יתמידו בתפילה גם אחרי שנות לימודיהם. יתר על כן ,אני חולק על כך שבוגרים אלה מבינים טוב יותר מה היא תפילה ,ומה היא אמורה לחולל בעולם ,רק משום שהיו מחויבים להשתתף בתפילה בבית הספר .אני מתרשם ,כי חובת התפילה בבית הספר לא מקדמת תפילה אמתית ,באף אחת מצורותיה האפשריות]...[ . כשאני מלמד תפילה ,אינני שואף שהתלמידים שלי יפרצו בתום השיעור בתפילה שכולה דבקות .אני רואה את עצמי כמי שמוטל עליו לסייע לתלמידים שלי בבדיקת הסוגיות הסבוכות של תפילה ,כך שהם יגיעו להבנת הערכים הטמונים בה .בסופו של דבר ,כמעט כל אדם מגיע בחייו למצב שבו נחוצה לו התפילה ,או שהוא משתוקק להתפלל .חלק מהתלמידים אולי יגיעו לרגע כזה מהר ,וחלקם יגיעו אליו בהמשך החיים .אני מקווה שבבוא העת ,יוכלו התלמידים שלי להשתמש בערכים ובהשכלה שרכשו אצלנו בבואם לנווט להם את דרכם .אני מקווה שהם גילו את אבני הבניין להפיכת תפילתם למשמעותית". תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? התפילה נובעת מן הלב ,ולא מן המושב בכיתה :אנחנו נוכל לחייב תלמידים להגיע לתפילה, אבל לעולם לא נוכל לכפות על אף אחד להתפלל בפועל. תלמידים מרקעים מגוונים – אתגר בהתייחסות לתפילה :ביה"ס המכיל משפחות מגוונות באורחות חייהן צריך לתת מענה רחב לאמונות שונות – אפשרות לתפילה במניין ואפשרות ללימודי תפילה המעלים שאלות קיומיות יסודיות. חיוב בתפילה לא מגדיל את הסיכוי כי התלמיד/ה יהיו למתפללים בבגרותם. לימוד תפילה – מטרת לימודי התפילה היא להבין את הערכים הטמונים בתפילה. יש לזכור כי ביה"ס מדגיש בעיקר לימודים שכלתניים ואינו אמון על תרגול רוחני ורגשי ,כפי שמתבקש מתפילה בפועל .לכן ,לימוד תפילה יכול להיות רלבנטי ומשמעותי עבור התלמידים ועבור המורים המלמדים – שכן ,הוא בנוי כחלק ממערך הלימודים. עם זאת ,ישנו הבדל בין לימוד תפילה ללימודים מקצועיים – המוקד הוא קשר אישי ורלבנטיות לחיי התלמידים בהווה ובעתיד. לימוד התפילה נועד לאפשר לתלמיד/ה כאדם בוגר לנווט את דרכים באמצעות הערכים והידע שרכשו. לימוד התפילה נועד לאפשר לתלמיד/ה להתפלל בבגרותם ,אם ירצו בכך ולהיות חלק מקהילת המתפללים היהודית. 21 תפילתו של קין ותפילתו של הבל – הילכו שתיהן יחדיו? על ההתמודדות עם אתגר התפילה בבית הספר אליסף תל-אור [שטרנברג] ,ביה"ס 'קשת' מזכרת בתיה פתיחה – תפילת קבע על חשבון התפילה האישית במרבית בתי הספר בהם מתקיימת תפילת הבוקר ,נעשה הדבר כ"מצוות אנשים מלומדה" והתפילה של התלמידים היא בבואה של התפילה המתקיימת בבית הכנסת בזעיר אנפין .בתפילה זו ,הקבועה בזמנה ובלש ונה ישנן מעלות רבות ,כפי שנראה בהמשך ,אך חשוב לדעת כי היא באה פעמים רבות על חשבונה של התפילה אישית ,היוצאת מלבו של התלמיד ללא מסגרת קבועה וללא נוסח אחיד .כך למשל פעמים שהתלמיד נכנס אל כיתת התפילה בבוקר כשהוא מוצף ברגשות ,אך במקום ללמד אותו כיצד לקרוא "מן המצר קראתי י-ה" ,אנו חותמים את שפתיו באותן מילים קבועות ,שגורות על הפה ,אך מנוכרות ללב. להשמיע את קול החליל המיוחד לכל ילד/ה בנוסף ,נראה ,שפעמים רבות ישנו פער בלתי ניתן לגישור בין הקול אותו אנו משמיעים בנושא זה לתלמידנו ,לבין המעשה אותו אנו חוזרים ושונים בכל בוקר ,בבחינת "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" .אנו מדברים על תפילה כחוויה בעלת משמעות אישית ופרטית ,בעוד שבפועל אנחנו מכנסים את הילדים בכל בוקר יחד ,ומושיבים אותם לחזור שוב ושוב על אותן מילים עתיקות ,ומנגינות נושנות .מחד אנו מספרים את הסיפור המפורסם על הילד שחילל את יום הכיפורים בקול החליל שלו ,אך מאידך אנו לא מאפשרים לתלמיד בכיתה להשמיע את קול החליל המיוחד רק לו. בעיני ,הסיבה לדבר נובעת מהיעדר דיון חינוכי בנושא .אנו מניחים מראש מהי תפילה מבלי שערכנו דיון ערכי חינוכי ,בין מורי בית הספר ,ובין התלמידים והוריהם -בשאלה מהי מהותה של התפילה מבחינתנו? מה משמעות התפילה בעיננו ,אליה אנו שואפים לחנך את ילדנו ותלמידנו? באילו כלים עלינו להשתמש בכדי להצליח להגשים את חזון התפילה שלנו? "תפילת קין" ו"תפילת הבל" שתי תפילות הורו ונולדו במרוצת הדורות במסורת ישראל .שתי תפילות הדומות זו לזו ,ויחד עם זאת שונות זו מזו; כתאומים זהים הדומים בחזותם ,אך שונים באופיים .אכן כשמביטים פנימה אל תוכנן של התפילות ,מגלים כי הן הפוכות זו לזו ,ובמידה רבה אף צרות האחת לרעותה .תפילת קין ותפילת הבל. הראשונה תפילתו של קין ,תפילה שעומדת במקומה קבועה ויציבה ,כמו ביתו של עובד האדמה. השנייה היא תפילתו של הבל ,שמתנועעת ונודדת ,נכנסת ויוצאת ,עולה ויורדת כנווד ,יושב אוהלים. 22 הראשונה ,מלאת הדרת כבוד ,הולכת ומתמשכת מדורות עברו ,עומדת קבועה ויציבה ,לא כורעת ומשתחווה מפני רוח האדם .מנגד חברתה ,קמה ועולה ,ולמחרת נובלת כקיקיון בלב מדבר ,בוקעת ומתפרצת מחום ליבו של האדם .שתי התפילות הללו ,נאבקות ומתחרות זו בזו על ליבו של אלוהים, על ליבו של האדם. ברגע ששתיהן נפגשות ,שחות בשדה ומשוחחות ,המאבק הולך וגובר ,הולך ומחריף ,עד שפעמים רבות ידה של האחת יוצאת על העליונה ,ואחותה רק אוחזת בדוחק ובקושי בעקב אחותה .כל מה שנותר לאדם שאיבד את אחת מהתפילות התאומות הוא לזעוק ולחפש איה האחות האובדת" :איה הבל אחיך" - איה התחנונים כזעקת התלמוד הבבלי לנוכח תפילת הקבע ,או " -איה קין אחיך?" -איה המסורת ואיה היציבות לנוכח התפילה האישית. תהליך זה של מאבק ,תחרות והכרעה מתחרש בקרבו של האדם באשר הוא מתפלל .יש שהאדם בוחר בתפילתו של קין אך בכך הוא מאבד את החוויה האישית שבתפילה .מנגד ,יש שהאדם בחור בתפילתו של הבל -והוא מחכה לרוח שתישא אותו אל-על ,אלא שזו פעמים רבות כלל איננה באה, והתפילה נותרת יתומה מן האדם. המאבק החז"לי – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים ראשיתה של "תפילתו של קין" ,תפילת הקבע ,במסורת ישראל נמצא בימי בית המקדש השני, ובעיקר בתקופת חז"ל ,בה נקבעו חלקי התפילה השונים ,וזמני התפילות .מאותה התקופה שינתה התפילה את פניה. כדברי ר' אליעזר ,שהתנגד בכל תוקף למהפכה שיצרו חבריו לבית המדרש ביבנה ,שאמר" :העושה תפילתו קבע -אין תפילתו תחנונים" .רבי אליעזר הזהיר כבר אז כי מי שקובע זמן ונוסח לתפילתו, מאבד את הרגש הספונטאני שמלווה את התפילה ,מאבד את "תפילתו של הבל". תפילה מנוכרת – אבדן התמימות אכן ,כל מי שראה את מקומו של אלוהים בחייהם של ילדים צעירים ,אינו יכול שלא לחשוש מפני ההרס שתביא עמה התפילה הקבועה .במקום שהתפילה מן הסידור תעלה את קרנה של התפילה בקרב הילדים ,היא פועלת בדיוק בכיוון ההפוך .היא גורמת לכך שהקשר האישי והחם שהיה לילדים עם אלוהים ,יהפוך לפעולה טכנית ,זרה לרוחו של הילד ,קרה ומנוכרת .לפני כמאה שנה תיאר זאת המורה חיים הררי ביומנו: "אתמול בבוקר לימדתי בגימנסיה ביפו את הפסוק הראשון בתורה לילדים קטינים' :בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ' .והפילוסופים הקטנים לא עברו על זה בשתיקה ושאלו שאלה 23 אחר שאלה :מנין בא אלוהים? מאין יודעים ,כי הוא עשה את כל אלה? מי ראה אותו? מי התבונן בעשייתו? האמת ,כי אברהם ראה את יהוה? מדוע אין אני רואה אותו? מדוע איננו פה כעת? וקולות עונים וקוראים :כן ,הוא פה ,מלא כל הארץ כבודו .והאחד צוחק :הנהו שם על הלוח ,והשני לועג :הנהו פה באזני! אני השתמטתי מתשובות של מה בכך .נעלבתי באותה שעה ,בראותי את אלוהים מחולל ,רוכב על קרן הלוח ותלוי בתוך אוזנו של ילד; אולם שבתי והתנחמתי .הבינותי כי אלוהים קרוב אל הילדים :חברם הוא ,ידידם ,ומצחיקים הם אותו ,משתעשעים…וחשבתי :אם אלמד את הילדים ברכה ותפלה אפילו היפה ביותר ,הקצרה ביותר ,הריני קובע את נשמתם ,מלמדם להגיד מה שאינם מרגישים ואינם יכולים להרגיש…אם יש לו צורך לדבר אל אלוהים ידבר אלי וכאל רעהו; כרצונו ישוחח אתו ,את מחשבותיו הוא יביע…" (קטע מתוך יומנו של חיים הררי ,מובא במאמרו של זלמן אפשטיין' :ילדים והדת') אם "תפילתו של קין" ,הולכת ונשחקת ככל שהילדים הולכים וגדלים" ,תפילתו של הבל" – אשר לה לא ניתן מקום בבית הספר על אחת כמה וכמה .הילדים מאבדים את אותה תמימות חמימה שבשיחה ישירה, כנה ופתוחה עם אלוהים ,ומתקבעים בחשיבה כי משמעותה של התפילה היא -התפילה מהסידור ,ולא התפילה מן הלב. בכדי להמחיש זאת ,אשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם אחת מתלמידותיי. בתחילת שנה כאשר דברתי עם אחת הבנות על החשיבות של התפילה האישית הצעתי לה להתפלל מהלב ,כיוון שהתפילה מהסידור הייתה קשה עבורה .היא כמובן שמחה להצעתי ופתחה את תוכן העניינים בסידור וחיפשה שם את "התפילה מהלב" .משלא מצאה הרימה את מבטה מהסידור אלי ואמרה" :אין כאן"... סיפור זה ממחיש אולי יותר מכל את דבריו של רבי אליעזר" :העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". ואני אף אוסיף ואומר -לא אותה התפילה בלבד היא איננה תחנונים ,אלא האדם ,הילד ,מאבד את הנגישות הטבעית והספונטנית שלו לאותה תפילה שיוצאת מ"עומקא דליבא" -המבטאת באמת את רחשי הלב שלו. מהפכה :הכיוון המשותף – ארץ ישראל בניגוד לעמדה זו ,ניתן לטעון שמטרת תפילת הקבע שונה בתכלית .ניתן להסביר את עמדתם של חכמים בכך שמטרתם הנעלה הייתה קשורה לשבר הקשה והמכריע שארע בתקופתם. "היה עומד בחוץ לארץ -יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל ,שנאמר' :והתפללו אליך דרך ארצם' .היה עומד בארץ ישראל -יכוון את לבו כנגד ירושלים ,שנאמר' :והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת' .היה עומד 24 בירושלים -יכוון את לבו כנגד בית המקדש ,שנאמר' :והתפללו אל הבית הזה' .היה עומד בבית המקדש - יכוון את לבו כנגד בית קדשי הקדשים ,שנאמר' :והתפללו אל המקום הזה[ '".מסכת ברכות ,ל'] המשפט הראשון בברייתא מפתיע :היה עומד בחוץ לארץ -יכוון את לבו -"...לא לאביו שבשמיים ,אלא: "יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל" .כוונת הלב במשמעות של כיוון .הברייתא בוחרת דווקא בלב -הלב הפונה אל ארץ ישראל ,הוא לב ליבה של התפילה ,ולא הלב הפונה אל אלוהים. הברייתא ,אם כן ,מתייחסת לכוונת הלב רק במובן החיצוני של דימוי הגוף -לאיזה צד גופו של האדם פונה בזמן התפילה .אמירה זו של חכמים היא מהפכה של ממש .התפילה הקבועה היא אינה דומה בדבר ,מלבד בשמה ,לתפילה האישית .בכך עונים חכמים לרבי אליעזר ואומרים לו :אכן ,תפילת הקבע, איננה תפילה עם תחנונים; אך מבחינתנו יש לתפילה כיום מטרה נוספת וחשובה והיא -לכנס את העם כולו תחת קורת גג אחת. להתפלל עם חלונות ,לחדור אל הלב הסידור נועד להוות גשר שמחבר בין כולם ,במקום האחדות הגיאוגרפית שהלכה ואבדה מאתנו מיום שחרב בית המקדש .כך האדם ,מקדיש בתפילה מספר רגעים מן היום שלו בו הוא יוצא מתחום ה"אני" שלו ,וחושב על בני עמו ,בכל מקום בו הם נמצאים ,חושב על המדינה של העם היהודי ,על ארץ ישראל, על האלוהים ,על כולם -מלבד על עצמו. כך ניתן להבין את האמירה המובאת במסכת ברכות ,דף ל"א ,ע"א: "אמר רבי חייא בר אבא :לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות" .התפילה בבית שיש בו חלונות פירושה תפילה המביטה החוצה ,אל האחר ,אל מה שנמצא מחוץ לגבולות "האני". הנוסח הקבוע אף הוא מהווה ככלי חינוכי של הטמעת ערכים ,אמונות .לכן אין לתמוהה על כך שהתפילה אינה נובעת מליבו של האדם .שכן היא צריכה לחדור ולהיכנס אל חדרי לבבו ,כפי שכתב הרש"ר הירש: "התפילה היהודית עומדת בניגוד מוחלט לתפיסה ההמונית של "תפילה" .לא השתפכות מבפנים ,לא ביטוי למה שהלב רוחש כבר -לכך אנו קוראים "תחינה"" ,שיח" וכדומה .אלא -החדרת הלב באותה אמת הניתנת ונקנית לו מהחוץ. [ ]...אמור מעתה :לא באו תפילות הקבע אלא לעורר את הלב ולהחיות בקרבו את אותם ערכי הנצח שעודם צריכים חיזוק ושמירה מעולה". ( הרש"ר הירש ,פירוש התורה ,בראשית פרק כ' ,פסוק ז') 25 התפילה בבית הספר – מה המטרה? כעת ,עלינו לעבור אל התפילה בבית הספר ,ולשאול את עצמנו – מהי התפילה אליה אנו מבקשים לחנך את תלמידנו? מהי המטרה של התפילה בבית הספר? שאלה זו צריכה להעסיק את כל קהילת בית הספר :מורים ,הורים ,הקהילה ובשיחות שבין המורים והתלמידים .רק מתוך אותה שיחה יוכל בית הספר להצמיח בקרבו את התפילה הטובה ביותר עבורו :עד כמה מקדיש ביה"ס מזמנו "תפילת קין" ועד-כמה ל"תפילת הבל". מקומה של "תפילת הבל" בבית הספר ברצוני להציע כי עלינו לשלב את "תפילת קין" לצד "תפילתו של הבל". להלן מספר הצעות קונקרטיות שיש בהן בכדי לשלב בין סוגי התפילות: "שומע תפילה" -בכיתות הנמוכות ניתן ללמד את ברכת "שומע תפילה" ולשוחח על כך שבמסורת ישראל נהוג שבברכה זו ,יכול כל אדם לחדש ולהוסיף את תפילתו האישית כחלק מתפילת הקבע :להוריד את הראש ,לעצום את העיניים ,ולומר תפילה אישית. לחדש בתפילה -בכיתות הגבוהות יותר כאשר התלמידים מתפללים תפילת שמונה עשרה, חשוב להמשיך ולהדגיש בפניהם את האמירה כי בתפילת שמונה עשרה יש מקום גם לברכה האישית (בברכת "שומע תפילה") .הד לדבר ניתן להשמיע בפני התלמידים בדבריהם של חכמי התלמוד הירושלמי שקבעו שאסור לקרוא את התפילה כאיגרת ,מבלי לחדש בה דבר מה. יציאה אל הטבע -ניתן לצאת החוצה בסופה של התפילה ,ולבקש מכל תלמיד למצוא לעצמו פינה שקטה בחצר בית ה ספר בה הוא יכול לפנות אל אלוהיו בשקט ,באינטימיות .הד למעשה זה ניתן להביא בפני התלמידים ממגוון מקורות וסיפורים חסידיים העוסקים בהתבודדות וביציאה אל הטבע. סדנת ציור-תפילה -סדנה זו מתאימה בעיקר בכיתות הנמוכות :ניתן לפתוח את הבוקר ב"ציור אישי" ,בו התלמידים יציירו חוויה משמעותית ,רגש חזק ששורר כעת בליבם וכדומה .את הסדנה אפשר לערוך באופן אישי כך שהיא תשקף את תפילת היחיד של כל תלמיד .בדומה ,ניתן לערוך אותה גם תפילת בציבור -כך שכל יחד ויחד ישתף את חבריו לכתיבה ב"ציור-התפילה" שלו. סדנת כתיבה -בכיתות הגבוהות יותר ניתן לקיים "סדנת כתיבה אישית" ,הן משום שהתלמידים כבר מסוגלים לבטא עצמם דרך כתיבה ,והן משום שהציור נתפס בעיניהם כילדותי בדרך כלל. בכתיבה האישית ניתן להביא בפני התלמידים תפילות אישיות שנכתבו במרוצת הדורות ,שירים שבמובנים רבים הם ממש תפילות ,ולעבוד עם התלמידים על יכולת הכתיבה שלהם -שבכוחה לבטא את רחשי הלב ,ולהוות מעין תפילה אישית. כלים מהמזרח הרחוק -כלים נוספים הם כלים מן המזרח הרחוק המאפשרים לאדם להגיע לשלוות נפש ,כדוגמת מדיטציה ,יוגה וכדומה .כלים אלו הם קשים יותר לביצוע כיוון שעל המורה עצמו לרכוש אותם. 26 סדנת "ניגונים" - בסדנה זו יחשפו התלמידים למגוון גדול של ניגונים ,שירים ומנגינות המבטאים רחשי לב שונים כביטוי נפשי של האדם .בכיתות הנמוכות ניתן יהיה לפתוח את הבוקר בשירה ,ובכיתות הגבוהות יותר ניתן היה לפתח אצל התלמידים גם את יכולת ההלחנה ,שבכוחה לבטא את רחשי הלב באופן האישי ביותר. שיחה -השיחה של המורה עם התלמידים אודות התפילה ,היא כלי חינוכי חשוב .כך למשל, כאשר תלמיד ניגש אל המורה ואומר לו כי אינו יכול להתפלל המורה יכול להשיב לו כי הוא יכול לעת עתה ,רק להיום ,לעזוב את "תפילת קין" ולפנות ל"תפילת הבל" ,כלומר לצאת החוצה ולדבר מהלב עם אלוהים על כל מה שעובר עליו. סיכום באופן אישי ,איני יכול לומר שבבית הספר שלנו הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ,ועודנה התפילה מאתגרת את הצוות החינוכי .הלקח המרכזי אותו למדתי הוא שהדיון סביב התפילה חייב להיות משותף לכל קהילת בית הספר .בנוסף ,הדיון חייב לגעת בליבה של הסוגיה -במתח שבין תפילת קין ותפילת הבל .השיחה, החיפוש הכנה והאמתי -של המורים יחד עם ההורים והילדים הוא זה שיוכל להוביל אל גיבוש החזון ביחס לתפילה ולהוציאה מגדר "מצוות אנשים מלומדה". מי ייתן ונזכה שיתקיים בתלמידנו תפילתו של רבי יוחנן: "ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו". 27 ציטוט מרכזי: "אנו מניחים מראש מהי תפילה מבלי שערכנו דיון ערכי חינוכי ,בין מורי בית הספר ,ובין התלמידים והוריהם -בשאלה מהי מהותה של התפילה מבחינתנו? מה משמעות התפילה בעיננו ,אליה אנו שואפים לחנך את ילדנו ותלמידנו? באילו כלים עלינו להשתמש בכדי להצליח להגשים את חזון התפילה שלנו? []... שתי תפילות הורו ונולדו במרוצת הדורות במסורת ישראל ]...[ .תפילת קין ותפילת הבל. הראשונה תפילתו של קין ,תפילה שעומדת במקומה קבועה ויציבה ,כמו ביתו של עובד האדמה .השנייה היא תפילתו של הבל ,שמתנועעת ונודדת ,נכנסת ויוצאת ,עולה ויורדת כנווד ,יושב אוהלים. [ ]...שתי התפילות הללו ,נאבקות ומתחרות זו בזו על ליבו של אלוהים ,על ליבו של האדם]...[ .הדיון [החינוכי על התפילה] חייב לגעת בליבה של הסוגיה -במתח שבין תפילת קין ותפילת הבל .השיחה, החיפוש הכנה והאמתי -של המורים יחד עם ההורים והילדים הוא זה שיוכל להוביל אל גיבוש החזון ביחס לתפילה ולהוציאה מגדר "מצוות אנשים מלומדה". תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? כיום התפילה בביה"ס היא מצוות אנשים מלומדה והיא באה על חשבון תפילה אישית. ישנו פער בין דיבור על התפילה כעל חוויה משמעותית לבין התפילה בפועל החוזרת שובו שוב על אותן המילים. שינוי המצב דורש דיון חינוכי בנוגע לתפילה – מטרותיה ,תכניה והכלים להשגת המטרה. הדיון צריך לכלול מורים ,הורים ותלמידים. לתפילה שני אבות טיפוס – 'תפילת קין' שהיא תפילת קבע ו'-תפילת הבל' שהיא תפילה אישית המשתנה מעת לעת. בין שני אבות הטיפוס מתקיים מאבק על ליבו של האדם ועל אופי תפילתו .מאבק עקרוני זה קיים כבר בימי חז"ל בין רבי אליעזר הקובע 'העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים' לבין רוב חכמים שהכריעו בעד תפילת הקבע ,על-מנת ליצור אחידות וקשר בין יהודים שונים בעולם לבין א"י וירושלים וכן על-מנת ליצור אחווה יהודית חובקת עולם. התפילה האישית מתאימה לעולמם של הילדים ויש חשש כי לימוד תפילת הקבע ישכיח מהם את הרגש הספונטני שבתפילתם האישית. לתפילת הקבע ,תפקיד חינוכי :יצירת אחדות ואחווה בין יהודים ושמירת הקשר הרגשי לא"י. פיתוח תפילה בביה"ס מתוך דיון קהילת–חינוכי הכולל מורים ,הורים ,קהילה ותלמידים ,בו יקבעו המינונים של שני סוגי התפילות. ישנן דרכים שונות לשילוב סוגי התפילות :הוספת תפילה אישית ,יציאה אל הטבע ,סדנאות יצירתיות ,יוגה ומדיטציה ,ניגונים ופיוטים וכן אפשרות תמידית לשיחה אישית המאפשרת התאמה של התפילה למצבים שונים בחיי התלמיד/ה. 28 תפילה כמקיימת קהילה איתן כאדן -שימש כרב בית הספר והאחראי על לימודי היהדות בבית הספר היסודי כפר אדומים. קהילה מתפללת :בוקר עולה על הסליחות ,מעל מדבר יהודה השחר עולה מעל מדבר יהודה .הורים וילדים עושים לאט את דרכם לעין פואר ,למרגלות כפר אדומים .השעה כמעט שש בבוקר ,היום הוא אחד מעשרת הימים הנוראים ,וילדי כיתה ה' עם הוריהם ומוריהם התכנסו לחווית סליחות מיוחדת .רב בית הספר מקבל את פני הבאים ,ומזמין את כולם ליהנות מיפי ההרים סביב המעין .בשעה הקרובה הם יעמדו יחד וישירו את הסליחות יחד עם סיפורים על מסורות חדשות וישנות ,ושירים ישראליים על התחלות ,שינויים ותפילה; הבוקר מתחיל בתפילה לאלה שאוחזים בתפילה מסורתית ,וב"שיח שחרית" לאלה המתעניינים בשיחה משמעותית על השנה החדשה. שעה קסומה זו הפכה למסורת שנתית בבית הספר הניסויי כפר אדומים .עדות להצלחתו של האירוע המרגש הזה היא העובדה הפשוטה שמכיתה ד' ועד ח' מחדשים התלמידים כל הזמן את טקס הסליחות בדרכים חדשות .זוהי קהילה המביעה את עצמה בתפילה :הורים ,תלמידים ומורים מתכנסים יחד. חוויה יהודית בבית ספר משותף – התפילה כחוויה קהילתית בית הספר הניסויי כפר אדומים (כיתות א'-ח') נוסד בשנת 0961כבית הספר המחנך תלמידים חילונים, מסורתיים ודתיים לכבד זה את זה וללמוד זה מזה. בשנים האחרונות מתמודד ביה"ס עם השאלה :מעבר לדו-קיום פשוט ,איך משפיעים החיים יחד על החוויה היהודית שלנו? בצוות שהובילה אמירה פרלוב ,חקרנו בשנים האחרונות את הנושא .לאחרונה, התחלנו לבחון כיצד אפשר להתפלל ,ולהעשיר את התפילה בבית ספר קהילתי מעורב .בתהליך החקר הבנו עד כמה חיונית הקהילה לקיומה של התפילה. התפילה תמיד נחשבה לחוויה קהילתית .חכמים ניסחו את תפילת העמידה במכוון בלשון רבים ,כדברי אביי[" :בתפילה] חייב אדם לשתף עצמו עם הציבור" [ברכות ל'] .במוסף ,ביהכנ"ס שימש כמוקד התכנסות קהילתי ושאלת הספירה למניין הייתה גם היא במוקד -מי יכול להיספר למניין? מי הוא חבר בקהילה? מתי מתכנסת הקהילה ,ואיפה? ועוד. ככל שהתעמקנו בסוגיית התפילה בציבור ,מצאנו את עצמנו מתמקדים בשלוש שאלות עיקריות: .0האם גם חברים בקהילה אשר אינם מחויבים להלכה או שאינם מרגישים חיבור רוחני יכולים להתבטא בתפילה ולהרגיש מחוברים אליה? .7האם תפילה חייבת להיות מזוהה בהתאם לאמות המידה הקלאסיות של מקום ,טקסט וקהילה? .3ככל שקהילתנו חותרת לצמיחה רוחנית מתוך תפילה ,האם יש גבול לגמישות שנאפשר לעצמנו מתוך רצון להישאר מחוברים לרצף המסורות שלנו? 29 תפילות חדשות וישנות – לחבר בין מסורות החזון שלנו הוא להציע אפשרויות מגוונות ,מתפילה מסורתית ועד לשיח גלוי – כשעל הרצף יש אלטרנטיבות נוספות שמבטאות מגוון עולמות :פיוט ,התבוננות ,שירה ,דמיון מודרך ,דיאלוג בנושאי זהות קהילתית ,דתית ולאומית ,ועוד. אחד הביטויים החזקים ביותר של התפילה בציבור אשר פיתחנו בשנים האחרונות הוא טקס ראש חודש .מורים ותלמידים תורמים תדיר לטקס הזה ,אבל לבו הוא אחד מאז נוסד :תפילת ההלל ,הפיוטים, ושירים ישראלים בני זמננו .לימודי המוסיקה בביה"ס 3כוללים את שירת ההלל בנוסח ימי הביניים ,וגם פיוטים מודרניים ושירים ישראלים בני זמננו . פרויקט חינוכי זה איפשר לנו לחבר בין מסורות תרבותיות שמשקפות את המגוון של התלמידים שלנו :תפילות מכתבי דוד המלך ,דרך פיוטים עירקיים או אתיופיים ,ועד לנעמי שמר ואהוד מנור. כך קרה שהתפילה הרחיבה את הקהילה והשפיעה מעבר לבית הכנסת .התלמידים זכו להתחבר למסורת המשפחתית האישית שלהם ובאותו זמן לפתח כבוד חדש לתרבויות ולקהילות שמהם הגיעו בני כיתה אחרים .לעולים החדשים מאתיופיה כבר לא מתייחסים כאל תלמידים זמניים המגיעים בהסעה ממרכזי הקליטה ,אלא כמייצגים של תרבות שיכולה להעשיר את המרקם ואת התפילה של קהילתנו הרחבה .התפילה מסוגלת לחבר יחד אנשים מרקעים שונים וכך להרחיב ולחזק קהילה שלמה. לא לשכוח את ההורים כשם שלמדנו לגוון את הטקסטים לתפילה ולהרחיב את מעגל המתפללים ,למדנו גם להכיל את ההורים -חברים כה טבעיים בקהילה בית ספרית שנשכחים לעיתים קרובות .כאשר עמדו ילדי כיתה ב' לקבל סידורים ,הזמנו את הוריהם להשתתף בסדנת תפילה שעניינה' :מה היא התפילה בשבילך' :האם התפילה נוכחת בחייהם ,האם היא זכרון ילדות ,או אולי אפילו דבר שמעולם לא השתתפו בו וחווים לראשונה עם ילדיהם? כשכללנו את ההורים בשיח הרחב יותר על תפילה ,הצלחנו גם להרחיב את ציבור המתפללים שלנו ,וגם לחזק את לב-לבו – הלוא הם התלמידים. שני בתי כנסת באי בודד ...והזכות לבחור כולנו מכירים את הבדיחה על היהודי על האי הבודד שבנה לו שני בתי כנסת .לכן ניתן להניח שכשמדובר בשבע מאות ילדים ,שני בתי כנסת הם לא רעיון רע כל כך... בשמונה בבוקר תופס הצלצול את התלמידים בבית הספר כפר אדומים כשהם משחקים ועסוקים בענייניהם .יש ילדים שמצטרפים לתפילה עם חבריהם מהכיתות האחרות .אחרים מתכנסים יחד לקבוצה רב-גילאית ובוחרים לעצמם קבוצה לשיח שחרית. בהיות בית הספר מעורב ופלורליסטי התנסינו בכמה דרכים ליצירת חוויות משמעותיות שיהיו מקבילות לתפילה .פיתחנו תכנית ששמה "שיח שחרית" .4התכנית עוקבת אחרי כמה אלמנטים המצויים 3 בהובלת המורה למוסיקה חפציבה קלנר. 4 התכנית 'שיח שחרית' פותחה בהובלת שירלי שובל. 31 בתפילה :התכנסות משותפת באווירה נינוחה המאפשרת זמן התבוננות פנימית ושיחה .התכנית מציעה כמה קבוצות רב-גילאיות ,אליהם בוחרים הילדים להשתייך בתחילת השנה. הקבוצות מציעות מגוון רחב של נושאים ,בהתאם לתחומי העניין והתחביבים של המורים ומתוך בחירה של התלמידים בקבוצה המתאימה להם :יש קבוצות שבהן נפתח המפגש בקריאת שיר או בשירה ,שהם מעין "תפילת קבע" .הבוקר נפתח באווירה רגועה ,תוך שיחה גלויה ופעילות היוצרת חוויות משותפות ומשמעותיות . במשך השנים פעלו קבוצות במגוון רחב של נושאים כשהילדים בוחרים בקבוצה מתאימה להם: עבודה בגינה הקהילתית ,במוזיקה ,ספרות ,אמנות ,ענייני דיומא ,סיפורים חסידיים ועוד .התחלה מגוונת כזו של היום ,שמעניקה לילדים זכות לבחור ,והעובדה שהקבוצות הן רב גילאיות הפכו את שיח שחרית להצלחה גדולה .בניסוי זה גילינו קהילות חדשות בתוך בית הספר שלנו ,וגם קולות חדשים (גם מקרב הצוות וגם מקרב התלמידים) בקרבנו. אנרגיה מחודשת גם לתפילות אליעזר הגדול היה אומר" :העושה תפילתו תפילת קבע אין תפילתו תחנונים( ".משנה ברכות ד:ד). הצלחתו הגדולה של שיח השחרית אנרגיה מחודשת גם לתפילות המסורתיות שלנו. התנסינו בכלים שונים :בשירים ,בסיפורים ,בסידור תפילה אישי ,ביומני תפילה ,בשו"תים על תפילה, ועוד. המורים השתתפו בסדנאות המיועדות לאפשר להם לגלות את התפילה האישית שלהם .שכן ,אנו מאמינים שמורה השואלת את עצמה שאלות רוחניות עמוקות ,תהיה מוכנה להוביל תפילה עם תלמידיה. חלק מהרעיונות האלה יצרו תפילה עשירה יותר ,ועדיין ,השאלה עומדת :איך מביאים את הילדים להשתתפות משמעותית מדי יום בתפילה? בשלב זה מיקדנו את תשומת הלב בקהילות שבסביבת בית הספר .זאת מתוך אמונה ,שחשוב שהתפילה בבית הספר תשקף את הקהילה בה היא פועלת .בקהילות שסביבנו מצאנו אנשים שמרגישים בנוח עם התפילה המסורתית ,אך בד בבד מתעניינים גם בהעשרת חווית התפילה :הם מרחיבים את גבולות התפילה המסורתית ויוצאים למסעות גילוי רוחניים. הניסוי הביא אותנו להרהר באפשרות ליצור יותר משני בתי כנסת :בעבר אמנם היו לנו שני בתי כנסת – אחד הוקדש לתפילה מסורתית והאחר לשיח .שתי הקבוצות לא התערבבו ביניהן .אך כאשר אנחנו בוחרים בפלורליזם על פני אחידות ,אנחנו יכולים לספק לתלמידים שלנו את ההזדמנות לתת לעצמם ביטוי רוחני מסוג חדש :יש שיבחרו בתפילה מסורתית ,אחרים יובילו את השיח ,ויהיה גם מי שיחבר בין כל העולמות ויצור קבוצות חדשות. 31 והדרך עוד נמשכת... כל אלה הן דוגמאות לניסיון שלנו להתמודד עם שאלות הנוגעות לתפילה" :שיח שחרית" הוא תכנית שנועדה לספק אלטרנטיבה לתפילה ,יחד עם שימור אלמנטים מהתפילה .טקסי סליחות וראש חודש ,יצרו חשיבה מחודשת על מקומות תפילה ועל טקסטים ,ויחד עם זה הם חיזקו גם את הקהילה כולה .בנוסף, כאמור ,אנו מעודדים גם את המורים להוסיף את קולם המיוחד לתפילה. איננו מספרים לעצמנו כי הגענו לסוף התהליך .בשנים הבאות נמשיך ליצור ולהתמודד עם האתגר שמציבה בפנינו התפילה. ציטוט מרכזי: "החזון שלנו הוא להציע אפשרויות מגוונות ,מתפילה מסורתית ועד לשיח גלוי – כשעל הרצף יש אלטרנטיבות נוספות שמבטאות מגוון עולמות :פיוט ,התבוננות ,שירה ,דמיון מודרך ,דיאלוג בנושאי זהות קהילתית ,דתית ולאומית ,ועוד ]...[ .פרויקט חינוכי זה איפשר לנו לחבר בין מסורות תרבותיות שמשקפות את המגוון של התלמידים שלנו :תפילות מכתבי דוד המלך ,דרך פיוטים עירקיים או אתיופיים ,ועד לנעמי שמר ואהוד מנור .כך קרה שהתפילה הרחיבה את הקהילה והשפיעה מעבר לבית הכנסת" ]...[ .שיח שחרית" הוא תכנית שנועדה לספק אלטרנטיבה לתפילה ,יחד עם שימור אלמנטים מהתפילה .טקסי סליחות וראש חודש ,יצרו חשיבה מחודשת על מקומות תפילה ועל טקסטים ,ויחד עם זה הם חיזקו גם את הקהילה כולה .בנוסף ,כאמור ,אנו מעודדים גם את המורים להוסיף את קולם המיוחד לתפילה". 32 תכלס -מה אפשר לעשות עם זה? חשיבה הצוות על מטרות התפילה והעלאת שאלות מרכזיות פיתוח חזון הוראה את התפילה כחלק ממכלול של משפחה ,קהילה ,זהות. מתן ביטוי למגוון מסורות בתפילה המשותפת ובטקסים :הן מסורות של תפילה והן מסורות של עדות וביטוי לתרבויות יהודיות וישראליות שונות. שיתוף הורים בתפילות ובסדנאות לקראת תפילות ולקראת טקסים. יצירת סדנאות עבור המורות והמורים המעודדים לפתח תפילה אישית ולאפשר מגוון ביטויי תפילה. יצירת אלטרנטיביות משמעותיות לתפילה :בהתאם לעולמם הרוחני של המורים ותוך שימור אלמנטים טקסיים ואחרים מהתפילה. יצירת קבוצות משמעותיות עבור התלמידים :מתן אפשרות בחירה ,קבוצות רב גילאיות ותוכן מגוון. יצירת קבוצות שונות עבור ילדים בעלי רצונות שונים :יצירת קבוצות המבטאות מגוון עולמות רוחניים ,למשל – שילוב של תפילה [ או יצירת תפילה] עם עולמות תוכן שונים. היכרות עם הקהילות הסובבות את ביה"ס על-מנת לקבל השראה וליצור קשר בין קהילת ביה"ס לקהילות המזינות אותה. הבנה כי תהליך של פיתוח תפילה ומפגשי בוקר מביא להעצמת הקהילה כולה. 33 'מברכים על הרעה' – תחרות האומנות של רבס"ק תחרות האמנות של רשת רבס"ק היא אתגר לימודי של לימודי יהדות ופרשנות אמנותית :המשתתפים מחוייבים ללימוד מעמיק של מקורות יהודיים ,ולאחריו הם פונים ליצור .בשנת תשע"ג [ ]7103היה הנושא "מברכים על הרעה ",שהוא פרק מתוך תכנית הלימודים "ברכה והודיה". להלן הזוכים ,5לצד הסבר על הבחירה. [היצירות וההסברים מתפרסמים באדיבות רבס"ק .ליצירות המקוריות ר' ידיעון 'תפילה' ,עמ' ]86-27 רחל וייס – מקום ראשון חט"ב , Hillel Academy of Tampa יצירה תלת ממדית זו נושאת מסר חזק .השופטים התרשמו מבהירות המחשבה והבאתה לידי ביטוי. הפסל ממחיש את האיזון בין הטוב והרע על ידי הצגת פנים טובים ופנים רעים כשהם מאוזנים בחוט דק בלבד .שני הפרצופים יוצרים יחד את מכלול היצירה .השימוש בצבע משפיע על מצב הרוח :בפנים הטובים והרגועים נראים צבעים עזים ובהירים יותר ,ואילו בפן הרע נעשה שימוש בגווני אפור ושחור. אניצי נייר אווריריים בחלקו העליון של הפסל מוסיפים לו תנועה ,וכאילו פונים אל-על ,אל כוח עליון: מזכירים לנו שאלוהים אוהב את כולנו ,ושבכולנו קיים איזון בין הטוב לבין הרע. 5 הזוכים נבחרו ע"י ועדה של מורי אומנות מרשת רבס"ק. 34 איתן פלוטסקר – מקום ראשון ,תיכון Donna Klein Jewish Academy, Boca Raton עבודתו של איתן פלוטסקר היא מחווה נוגעת ללב לאביו :הציור מתאר בדיוק רב בן הנוצר בשקט את זכר אביו ובו בזמן "מחזיק" אותו בלבו .הביצוע הטכני הוא טוב ,ומעביר בעוצמה את הרגשות העזים המלווים את הצהרת האמן ,כי יש לברך גם על הרעה. 35 טורי למפורט – מקום שני ,חטיבת ביניים, Hillel Academy of Tampa ציור יפה זה על משי נושא מסר חזק :הציור מחזיר אותנו לגן העדן ,כדי להמחיש כי כבר מימי בראשית היה הרוע נוכח בבריאה .הנחש הכרוך סביב העץ נושא על גבו מילים המייצגות רוע" :רוע ,בריונות ,חוסר סובלנות ,אפליה" .זאת בניגוד ליופיו של הגן ,המתבטא בצבעים תוססים ובפרחים ססגוניים .הציירת מעבירה מסר ברור שלפיו איננו חיים בעולם מושלם שאין בו רוע. אמילי ליפסון – מקום שני ,תיכון, Donna Klein Jewish Academy, Boca Raton אמילי בחרה לצייר את סבא שלה – ציור שהוא מעולה מבחינה טכנית אך גם נושא הצהרה מרשימה: תשובתה של אמילי לשאלה מדוע לברך על הרעה היא ש"כל ניסיון קשה מביא איתו תוצאה חיובית ואדם חזק יותר ".אולי זו דרכו של אלוהים לעזור לנו להעריך את מה שיש לנו. 36 סימון עובדיה – מקום שלישי ,חטיבת ביניים, Pardes Jewish Day School, Phoenix צללית של עץ על רקע שקיעה מרהיבה ,ומסיכה מוסווית בין ענפי העץ .הציירת מרמזת לנו שאלוהים מתמזג בכל ,ושבלא צבעים היה העולם מקום אפל יותר .ביצירה יש שימוש עז בקו ,קונטרסט וקומפוזיציה ,המשרתים את המסר של הציירת. ליאנה גרינברג – מקום שלישי, תיכוןDonna Klein Jewish Academy, Boca Raton, ציוריה של ליאנה גרינברג מעוררי מחשבה ויצירתיים .ליאנה טוענת שאלוהים לבדו מבין את היקום ומלואו ,וכי אנו ,בני האדם ,לעולם לא נוכל להבין מדוע מופיע הטוב בעולם או מדוע ישנה מצוקה .על כן מצווים אנחנו לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה. 37 יצירות שזכו בציון לשבח 38 39 סוף 41
© Copyright 2024