‫צמצום הפער החברתי בחינוך‬ ‫רחל שגיא‬ ‫המטרה‪ :‬לפעול לצמצום משמעותי של הפערים בחינוך – מתוך אמונה כי חברה צודקת פועלת להגברת שוויון‬ ‫ההזדמנויות של כל האזרחים בה‪ .‬חשיבות מכרעת להשקעה בנושא בשלבי החיים הראשונים‪.‬‬ ‫בשיח הציבורי אין סיסמא יותר שחוקה מזו – לצמצם את הפער החברתי‪ ,‬להשקיע בחינוך‪ ,‬כל אחד יכול‪ ,‬העם‬ ‫דורש צדק חברתי‪ ,‬וכו'‪ ...‬אבל כשיורדים מרמת ההצהרות ובודקים מה כל ממשלה השקיעה ואיך היא השקיעה‬ ‫בנושא – רואים פערים גדולים הן בהיקף ההשקעה‪ ,‬הן בנושאים ובדרכים שהנושא טופל‪.‬‬ ‫אציג כאן מודל פשטני וסכמטי שבו אני מנסה לגעת במספר סוגיות בנושא הרחב והסבוך של אי השוויון בחינוך‬ ‫בחברה הישראלית‪ .‬מקורות מרכזיים הם המאמר של פרופ' יוסי יונה על דוח דברת‪ ,‬המאמר "רפורמות בחינוך‬ ‫וצמצום פערי ההשכלה בישראל של פרופ' יוסי שביט וויקי ברונשטיין מתוך דוח טאוב למצב המדינה ‪ ,2010‬דוח‬ ‫ועדת טרכטנברג – הפרק הדן בחינוך‪ ,‬ומצע מפלגת העבודה לכנסת ה‪ .18 -‬מומלץ בחום לקרוא את המקורות‪,‬‬ ‫המצ"ב‪:‬‬ ‫כיצד הרפורמה בחינוך – יישום דוח דברת – פוגעת בשיוויון ההזדמנויות?‬ ‫תפיסת עולם ניאו ליברלית – שרבות מממשלות ישראל בעשרים שנה האחרונות תמכו ודחפו‪ ,‬היא היא שעומדת‬ ‫בבסיס של דוח דברת‪ ,‬דו"ח שאומץ ויושם גם על ידי מפלגת העבודה בדמות "הרפורמה בחינוך"‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬תפיסות עולם מנוגדות השולטות בתפיסה הניאו ליברלית וגורמות לה להיות בעלת מסקנות הפוכות אבל‬ ‫משלימות‪:‬‬ ‫‪ ‬מדינה חלשה‪ :‬אמונה בסיסית כי תפקיד המדינה במתן שירותים ומעורבות בניהול המתרחש – צריך‬ ‫להיות מוגבל ומצומצם‪ ,‬ויש לתת חופש מירבי לכוחות השוק לנהל את המתרחש החברה‪ .‬הדבר נכון גם‬ ‫לגבי הפיכת עולם החינוך לעולם מנוהל בגישה עסקית‪ ,‬כלכלית ותחרותית עם יעדים כמותיים‪ ,‬דגש על‬ ‫ניהול בית הספר בסגנון קאופרטיב עם תוצרים ברורים במונחים של הישגים כמותיים מדידים‪ .‬‬ ‫‪ ‬במצב זה‪ ,‬ישנו חוסר שוויון מובנה‪ ,‬הגדל והולך‪ ,‬שנובע מהעובדה שהמשאבים הכלכליים של החברה‬ ‫אינם מחולקים גם לשכבות החלשות אלא נצברים על ידי בעלי ההון‪ ,‬במנגנונים שתומכים בהמשך צבירת‬ ‫הון‪ .‬במדינה חלשה – רמת הדאגה והאחריות של המדינה לאזרחים החלשים שבה – ובעקבות כך‬ ‫ההשקעה ברווחתם – הולכת ופוחתת‪ .‬התפיסה הבסיסית היא שאם אנשים אינם מצליחים במרוץ החיים‬ ‫– למרות שלכאורה ניתנה להם הזדמנות שווה ללמוד בבית הספר ‪ -‬זו בעיה שלהם‪ .‬זה מעיד על עצלותם‬ ‫או חוסר רצונם להצליח‪ .‬העובדה שהוריהם בעלי משאבים כלכליים אבל גם השכלתיים ונפשיים פחותים‪,‬‬ ‫ולא החדירו בהם מוטיבציה להצליח או שלא יכלו לסייע להם בקשיי החיים – זאת לא בעיה של המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬מדינה חזקה‪ :‬יישום תפיסות של כלכלה חופשית ושוק חופשי על החברה – תמיד מחזקת את החזקים‬ ‫ומשאירה מאחור שכבות רחבות של עניים וחלשים שלא נהנים מהשפע הכלכלי‪ .‬על מנת למנוע מירמור‬ ‫ודה‪-‬לגיטימציה‪ ,‬וליצור סולידריות חברתית )מלאכותית( ‪ -‬משתמשים במערכת החינוך ככלי לפתח זהות‬ ‫לאומית משותפת‪ ,‬היוצרת מראית עין של סולידריות חברתית‪ .‬זאת על ידי הטמעת "ערכים חברתיים"‬ ‫בתוך מערכת החינוך כמו לאומיות‪ ,‬מורשת משותפת וכו'‪ .‬‬ ‫מדינה חלשה ניאו ליברלית יוצרת באופן אוטומטי שכבות שלמות חלשות שלא מצליחות להשתלב במרוץ החברתי‬ ‫– כלכלי הישגי – לכן חשוב ליצור את "סם הנגד" המרגיע – שהוא – מערכת "ערכים לאומיים וסולידריות חברתית‬ ‫משותפת" שיגרמו לכל האזרחים תחושה של שייכות ושוויון מדומה‪ ,‬וירגיעו את הרצון להתמרד ולשנות את הסדר‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫חינוך הוא מצרך חברתי שלמדינה חשוב לנהל ולשלוט‪ ,‬ומטרתיו החברתיות‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫א‪ .‬סוציאליזציה )חיברות( של הילדים והצעירים לתפיסות העולם השולטות בחברה הנוכחית‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬ליצור כוח אדם מיומן ובעל יכולות להתמודד בשוק הייצור והעבודה הגלובלי – לפתח את הכוח הכלכלי‬ ‫תחרותי של המדינה‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬גיבושה והטמעתה של מערכת ערכים ושל סולידריות חברתית – כאמור‪ ,‬כדי להנחיל דבק ושקט חברתי‪ .‬‬ ‫גם בדוח דברת יש את כפל התפיסות‪ ,‬שמשלימות אחת את השנייה‪:‬‬ ‫מדינה חלשה – יותר עצמאות וניהול עצמי של בתי הספר‪ .‬כל בית ספר מתנהל כמו בית עסק שמצופה ממנו לייצר‬ ‫הישגים של התלמידים‪ ,‬כאשר למנהל יש כוח רב בכל היבטי הניהול – גיוס ופיטורי מורים‪ ,‬ניהול כלכלי עצמאי‪,‬‬ ‫שיווק בית הספר ומכירתו לצרכן ‪ -‬שהוא ההורה שיכול לבחור איפה ילמד הבן‪/‬בת‪ .‬הרבה פחות פיקוח של משרד‬ ‫החינוך ושל המדינה‪ .‬המדינה מתנערת מאחריותה – ומעבירה את האחריות לניהול של כל המערך החינוך –‬ ‫לרמת הרשות המקומית או רמת בית הספר‪.‬‬ ‫בזירה תחרותית כזו‪ ,‬שכל בית ספר נלחם על המוניטין שלו‪ ,‬ועל המשאבים ועל התלמידים החזקים ‪ -‬ברור שלאף‬ ‫בית ספר אין מוטיבציה לקבל ולשמור בקרבו תלמידים חלשים – ובתי הספר החזקים יקיאו מתוכם במהירות‬ ‫תלמידים ש"פוגעים להם סטטיסטיקה" למשל של אחוז הזכאים לבגרות‪ .‬פתיחת אזורי הרישום מרחיבה את‬ ‫התחרותיות ואת היכולת לתמרן ולבחור את התלמידים הטובים ואת המורים הטובים – והנה אנחנו נמצאים במצב‬ ‫של בתי ספר אליטיסטיים ומדושנים בתלמידים חזקים‪ ,‬הורים חזקים ומורים טובים‪ ,‬ואילו האוכלוסייה היותר‬ ‫חלשה תתרכז בבתי ספר מדרג ג'‪ ,‬שבהם מתרכזים המורים הפחות טובים‪ ,‬בעלי יכולת גיוס משאבים נמוכה‪,‬‬ ‫והנה – שוב הפערים הולכים וגדלים‪.‬‬ ‫כמי שעובדת מזה ‪ 20‬שנה בפרויקט הגדול בישראל לצמצום פערים חברתיים וחינוכיים – פרויקט שיקום שכונות –‬ ‫כאב לי במיוחד ההתבטאות של יעקב כץ – "במשך השנים "שפכו" מאות מיליונים על יחידות שמטפלות‬ ‫באוכלוסיות החלשות‪ ,‬ושום דבר לא יצא מזה‪ .‬עד עכשיו התפיסה הסוציאליסטית לא הוכיחה את עצמה‪"...‬‬ ‫אנחנו בשיקום שכונות ראינו במו עיננו איך מצילים שכבות שלמות של ילדים מחיים של חוסר השכלה ומסייעים‬ ‫להם למצות את הפוטנציאל הגלום בהם‪ .‬לא כל התוכניות הצליחו ובטח לא באותה מידה‪ ,‬ואולם אני נחרדת‬ ‫לחשוב איך היתה נראית החברה שלנו ללא ההשקעה הזאת‪ .‬כמובן שאפשר תמיד לפעול להגביר את היעילות‬ ‫והאפקטיביות של ההשקעות‪ ,‬אבל זוהי ורק זוהי הסיבה שגם בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – אחוז מסיימי‬ ‫הבגרות בקרב האוכלוסיות החלשות ‪ -‬מתקרב לאחוזם בערים החזקות ביותר‪.‬‬ ‫בעקבות דוח דברת – שקל משרד החינוך לצמצם וכמעט לסגור את הסיוע שניתן לאוכלוסיות חלשות – באמצעות‬ ‫"אגף שח"ר‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬כיתות מב"ר‪ ,‬תוכניות ‪":‬אומץ" ועוד‪ .‬החלטה זו שונתה והמשרד החליט להמשיך‬ ‫ולהשקיע בשכבות החלשות‪ ,‬באמצעות סיוע ממוקד המיועד ומותאם לקידומם‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מהם הנקודות של אי השיוויון בחינוך כיום?‬ ‫המדינה באמצעות מערכת החינוך בישראל השקיעה לאורך השנים משאבים רבים לצמצום הפערים ‪ -‬במגוון גדול‬ ‫של תוכניות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הורי התלמידים בקבוצות החזקות‪ ,‬שהינם משכילים יותר – הם בעלי יכולות לסייע‬ ‫לבניהם‪ /‬בנותיהם )כלכלית‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬לימודית וכו'( ‪ -‬להתמודד עם דרישות הלימודים‪ .‬הורים אלו מנצלים טוב‬ ‫יותר את ההזדמנויות והתוכניות שנפתחות על ידי המערכת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ההשקעה של משפחה בסעיף "חינוך‬ ‫ותרבות" במשפחה מבוססת שונה לחלוטין מההשקעה בנושא במשפחה שאינה מבוססת‪ .‬היכולת לשלוח את‬ ‫הילדים לשעורים פרטיים‪ ,‬לשעורי העשרה וחוגים שונים‪ ,‬לרכוש לכל ילד מחשב משלו‪ ,‬וכן הלאה – יוצרים פערים‬ ‫שקשה להתגבר עליהם‪ .‬בנוסף ‪ -‬ברשויות מקומיות מבוססות ישנה השקעה גבוהה באופן מהותי בחינוך בהשוואה‬ ‫לרשויות עניות‪.‬‬ ‫אלו הן חלק מהסיבות שהפערים בחינוך לא נסגרים אלא אפילו הולכים וגדלים‪ .‬אם בעבר לסיים בגרות ולהירשם‬ ‫לאוניברסיטה היהתה פעולה של אליטות – הרי היום הקבוצות החזקות מממנות לילדיהם לימודים לתארים‬ ‫מתקדמים בחו"ל באוניברסיטאות פרטיות‪ ,‬תארים המבטיחים את השתלבותם המהירה והרווחית בתאגידים‬ ‫ובצמרת המדינה‪ .‬היום תואר אקדמי במדעי הרוח והחברה ללא קשרים אישיים וללא הצטיינות מיוחדת – אינו‬ ‫מספיק לשמש מקפצה לתעסוקה איכותית‪.‬‬ ‫רפורמות מרכזיות בעבר‪ :‬תוכנית האינטגרציה שהייתה כשלון גדול‪ .‬הכנסת בגרויות למגמות המקצועיות‪.‬‬ ‫הקלה בבגרויות – יצירת מיקוד בבחינה‪.‬‬ ‫הקמה של שלוחות ומכללות אזוריות‪ ,‬ואקדמיזציה של מכללות להוראה ‪ -‬הביאה להכפלת מספר הלומדים‬ ‫באקדמיה ‪ -‬פי שלושה‪ .‬מ‪ 50,000 -‬לומדים בשנות השמונים ל‪ 168,000 -‬ב‪ .2008 -‬מסגרות אלו קלטו סטודנטים‬ ‫רבים מישובי הפריפריה ו"השכבות החלשות"? עם זאת – האוניברסיטאות שמרו על מידת הסלקטיביות‪.‬‬ ‫על פי המאמר של שביט וברונשטיין ‪ -‬כאשר מדברים על פערים בחינוך בישראל ברמת מאקרו‪ ,‬אפשר למנות ‪3‬‬ ‫פערים ברורים בחינוך ‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .1‬פער בין אוכלוסיות חלשות לבין אוכלוסיות חזקות ‪ -‬הנתון הקובע שנילקח הוא השכלת ההורים –‬ ‫וחולקו להשכלה אקדמאית‪ ,‬השכלה על יסודית והשכלה יסודית‪ .‬כאן היתה מגמה של צימצום הפער‬ ‫בהישגים בבתי הספר התיכוניים – כשנבדקו אחוזי הזכאים לבגרות‪ .‬צמצום הפער מוסבר בכך שהשכבות‬ ‫החזקות הגיעו למקסימום הישגים בתחום הזכאות לבגרות )‪ (85%‬וההשקעות בשכבות החלשות‬ ‫ובישובים הפריפריאלים לקידום הבגרויות – העלו את אחוז הזכאים גם לקבוצות החלשות יותר )מ‪64% -‬‬ ‫ל‪ 72% -‬השכלת הורים על תיכונית‪ ,‬ו‪ -‬מ‪ 40% -‬ל‪ 55% -‬להורים עם השכלת יסודית‪ .‬כך שצומצמו‬ ‫הפערים – אבל לא נסגרו‪ .‬‬ ‫הפער המרכזי בין האוכלוסיות החזקות והחלשות כלכלית‪ ,‬ואשר נשמר באופן מתפיע ועקבי זה ‪ 3‬עשורים‬ ‫– הוא בלימודים האקדמיים‪ .‬למרות גידול עצום במספר הלומדים – הכפלה של פי ‪ 2‬בעשור וחצי‬ ‫האחרון – אין שינוי באחוזים לאורך ‪ 25‬שנה!! כשהשכלת ההורים אקדמית‪ 60% ,‬לומדים כשההשכלה‬ ‫היא על תיכונית‪ 30%‬לומדים‪ ,‬ו – ‪ !!!15%‬כאשר השכלת ההורים יסודית!!‬ ‫‪ .2‬פערים לפי לאום ‪ -‬בין החברה היהודית לחברה הלא יהודית‪ .‬הפערים הקיימים בזכאות לבגרות‬ ‫ובלימודים הגבוהים ‪ -‬של המגזרים הלא יהודיים לבין ה"מגזר" היהודי – הינם יציבים למדי ועומדים‬ ‫לאורך שנים על פערים בין ‪ ,25% - 18%‬למעט התרחבות בפער בקרב ילידי תחילת שנות ה‪ ,70 -‬לכ‪-‬‬ ‫‪ 30%‬וצמצום הפער בתחילת שנות האלפיים ל‪) 15% -‬ילידי סוף שנות ה‪ .(70 -‬חלק ניכר לומדים בירדן‬ ‫ובאוניברסיטאות שונות בחול‪ .‬בעשור האחרון המדינה ומשרד החינוך משקיעים בתוכניות ממוקדות‬ ‫לקידום הערבים‪ ,‬הדרוזים והבדואים‪ ,‬וכן בפיתוח כלכלי בחלק מהישובים הערביים‪ .‬דוגמא לפער‪ :‬אחוז‬ ‫הסטודנטים המגיעים להשכלה גבוהה בקרב אוכלוסיות הלא יהודיות עלה באופן דרמטי ב‪ 20 -‬שנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ואולם עדיין הוא עומד על כמחצית מהיקף הפונים להשכלה גבוהה בקרב היהודים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אחוז הלומדים במגמות בעלות תוחלת לתעסוקה ריווחית ויוקרתית – נמוך באופן משמעותי מהאחוז‬ ‫המקביל בקרב היהודים‪) .‬אצרף מצגת בנושא בהמשך(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .3‬פערים לפי מגדר ‪ -‬בין גברים לבין נשים ‪ -‬לטובת הנשים‪ .‬הפער קיים הן בזכאות לבגרות ופער קטן יותר‬ ‫באחוז בעלי תואר ראשון‪ .‬הפער גדל באופן לא מוסבר בקרב ילידי אמצע שנות ה – ‪) 70‬אולי בגלל כניסת‬ ‫חרדים לסטטיסטיקה( פערים אלו כנראה מצטמצמים בקרב ילידי שנות ה‪ .80 -‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫התוכנית הכוללנית לילדים ונוער בסיכון – "תוכנית שמידט"‬ ‫תוכנית רחבת היקף ומשאבים‪ ,‬המופעלת על ידי משרד החינוך ומשרד הרווחה בשלוש השנים האחרונות –‬ ‫בכ‪ 50 -‬ישובים ‪ -‬לפיתוח מענים רחבים ומערכיים לילדים בגיל הרך ולנוער – הנמצאים בסיכון‪ .‬זאת תוכנית‬ ‫שממבט חיצון תורמת לצמצום הפערים והשקעה ממוקדת באוכלוסיות חלשדות יחסית‪.‬‬ ‫צריך לבדוק את המשמעות וההשפעה של תוכנית זו‪ ,‬ותוכניות נוספות כמו תוכנית החומש לקידום שילוב עולי‬ ‫אתיופיה ‪ -‬לצמצום הפערים בחינוך‪.‬‬ ‫ועדת טרכטנברג – העם דורש צדק חברתי‬ ‫מסקנות ועדת טרכטנברג התמקדו ב‪ 3 -‬רובדים מרכזיים – שאחד מהם הוגדר במונחים של צמצום פערים‪" :‬צדק‬ ‫חברתי פירושו כללי משחק הוגנים על פני מחזור החיים‪ :‬שיוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה‪ ,‬מרחב פעולה וכללי‬ ‫תחרות הוגנים בהמשך‪ ,‬בטחון בסיסי וכבוד לאחר הפרישה"‪.‬‬ ‫בפרק הדן בתחום החינוך גם יש התמקדות בנושא – "חתירה לשיוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים" כאשר‬ ‫הדגש ניתן על משפחות צעירות של מעמד הביניים – הנושאות בעול כלכלי כבד של גידול ילדים‪ ,‬רכישת דירה תוך‬ ‫התבססות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫המסקנות בתחום החינוך התמקדו במסקנות מידיות – בעיקר בתחום החלינוך בגילאי ‪ :.9 – 0‬חינוך חינם בגילאי‬ ‫‪ – 3-4‬שכבר מיושם‪) ,‬אם כי לא ממקורות המומלצים(‪ ,‬הורדה של נטל עלויות הנלוות מההורים – בעיקר ספרים‬ ‫וטיולים‪ ,‬העברת מערכת המעונות יום‪ ,‬המשפחתונים והצהרונים מניהול הת‪.‬מ‪.‬ת‪ .‬לניהול של משרד החינוך ‪-‬‬ ‫הרחבת המערכת והוזלת השירותים לאפשר לשני ההורים לצאת לעבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הצעות לקווי מדיניות נוספים לצמצום הפערים‪:‬‬ ‫‪ .1‬השקעה משמעותית וממוקדת באוכלוסיות החלשות במערכת החינוך לאורך רצף הגילאים –‬ ‫שיאפשרו הפעלת תוכניות מותאמות ומשמעותיות לקידום ילדי השכבות החלשות‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .2‬פיתוח ממוסד של מערכת שירותים מקיפה לגיל הרך – לאיתור מוקדם של ליקויי למידה ומתן מענים‬ ‫וכלים לטיפול בבעיות כבר מגיל צעיר – ‪ ,0-3‬מאחר וזהו הגיל הקריטי ביותר להשקעה‪ ,‬כשהמוח עדיין‬ ‫מתפתח וגדל‪ .‬מתן מענים לקשיי התפתחות הנובעים לא רק מבעיות פיזיות אלא גם מחסרים חינוכיים‬ ‫וחברתיים – חסך לשוני‪ ,‬חסך בגרייה והשקעה רחבה בהדרכת הורים – בתי ספר להורים‪ .‬‬ ‫‪ .3‬חינוך בלתי פורמי באחריות המדינה – במקום מערכת החינוך האפור ‪ -‬יצירת ‪ /‬חידוש בתוך מערכת‬ ‫החינוך תכנים של העשרה לפיתוח מגוון יכולות אישיות – במיוחד חשוב לילדים שהבית אינו מספק‬ ‫אפשרויות אלו‪ - .‬להלבין את החינוך האפור‪ .‬במקביל – להשקיע בהדרכת הורים! ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .4‬כוח הוראה איכותי בבתי ספר וישובים חלשים ‪ -‬יצירת תגמול משמעותי למורים טובים ללמד בבתי ספר‬ ‫בהם מתרכזת אוכלוסיה חלשה – גם בישובים בפריפריה אבל גם בבתי ספר חלשים בערים‪ ,‬לדוגמא בתי‬ ‫ספר עם ריכוז גבוהה של עולי אתיופיה‪ .‬‬ ‫‪ .5‬השקעה משמעותית של המדינה בהנגשת ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסיות החלשות ובקרב‬ ‫הערבים‪ ,‬הדרוזים והבדואים – לצמצם את הפער הקיים בהשכלה הגבוהה – על ידי עידוד מעמעותי של‬ ‫ילדים להורים לא משכילים ללכת להשכלה – "דור ראשון בהשכלה"‪ .‬כיוםפועלת תוכנית "הישגים"‬ ‫שפותחה בשיקום שכונות יחד עם המלג‪ ,‬ועם הג'וינט והרשויות המקומיות‪ ,‬לעידוד להשכלה גבוהה בקרב‬ ‫אוכלוסיות חלשות בפריפריה‪ .‬יש להרחיב את התוכנית‪ ,‬וכן להכניס לימודים מקדימים וסדנאות מוטיבציה‬ ‫כבר לילדים בתיכונים וכן להוריהם‪ .‬צמצום הפערים בחינוך – חייב להתנהל בחזית של האקדמיה!! ‪ ‬‬ ‫משימה כלל לא פשוטה – לצמצם פערים בחינוך‪ ,‬אבל חשיבותה ברורה לכול‪ .‬התחלתי ברמה האידיאולוגית –‬ ‫ערכית של תפקיד המדינה ועומק המעורבות שלה בחינוך‪ ,‬סקרתי מספר תובנות ממחקרים של פרופ' יוסי יונה‬ ‫ופרופ' יוסי שביט וויקי ברנשטיין‪ ,‬סקירה קצרה של תוכניות חינוכיות גדולות הפועלות בתחום‪ ,‬וסיימתי בהצעות‬ ‫לקווי מדיניות להשקעה של המדינה בצמצום הפער החברתי בחינוך‪.‬‬ ‫תודה על תשומת הלב‪ ,‬אשמח מאד לתגובות ולהתייחסויות‪.‬‬ ‫רחל שגיא‬ ‫‪ 050-6247082‬‬ ‫רפורמות בחינוך‬ ‫וצמצום פערי השכלה בישראל‬ ‫‪‬יוסי שביט וויקי ברונשטיין‬ ‫תקציר‬ ‫בישראל ‪,‬כמו במדינות רבות אחרות ‪,‬קיימים פערי השכלה ניכרים בין קבוצות הנבדלות במצבן החברתי‪-‬‬ ‫כלכלי ‪,‬בין יהודים וערבים ובין נשים וגברים ‪.‬מערכת החינוך פועלת לצמצום פערים אלו בדגש מיוחד על שיפור‬ ‫ההישגים של הקבוצות החלשות יותר כלכלית‪-‬חברתית אך צמצומם אינה משימה קלה ‪,‬מפני שלקבוצות‬ ‫החזקות באוכלוסייה יתרונות בולטים בתהליך השגת ההשכלה ‪.‬המחקר בוחן אחר שיעורי ההשכלה של ילידי‬ ‫‪1955-1981‬ומאפשר מעקב אחרי פערי השכלה מאז שנות השבעים ועד תחילת שנות האלפיים ‪,‬תקופה בה חלו‬ ‫הרפורמות הגדולות בבחינות הבגרות ובהשכלה הגבוהה ‪.‬התוצאות מצביעות על כך שחל צמצום מסוים בפער‬ ‫בין שכבות חברתיות‪-‬כלכליות בשיעורי הזכאות לבגרות ‪,‬אולם ‪,‬במערכת ההשכלה הגבוהה ‪,‬למרות‬ ‫ההתרחבות הניכרת שלה ‪,‬נשמר אי ‪-‬השוויון החברתי‪-‬כלכלי ‪.‬הפער בין יהודים לערבים בהשכלה גבוהה ‪,‬‬ ‫שהתרחב דווקא בתחילת התקופה ‪,‬הלך והצטמצם בקרב ילידי אמצע שנות השבעים ואילך ‪,‬כאשר‬ ‫שיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים גדלו מאד ‪.‬הפער המגדרי בשיעורי הבגרות ובשיעור האקדמאים בקרב‬ ‫ילידי המחצית השנייה של שנות השבעים גדל מאד לטובת נשים‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬