ידיעון שנתי 2014 הערכות לקראת סוף שנת המס 2015 ותחילת שנת המס

‫ידיעון שנתי‬
‫הערכות לקראת סוף שנת המס ‪2014‬‬
‫ותחילת שנת המס ‪2015‬‬
‫חוברת הערכות לקראת סוף שנת ‪ 2010‬ותחילת שנת ‪2011‬‬
‫הערכות לקראת‬
‫סוף שנת ‪ 2014‬ותחילת שנת ‪2015‬‬
‫שיף‪-‬הזנפרץ ושות'‬
‫נובמבר ‪2014‬‬
‫לקוחות וידידים יקרים‪,‬‬
‫הרינו מתכבדים להגיש לעיונכם את ידיעון המס השנתי של משרדנו – הערכות לקראת סוף שנת‬
‫‪ 2014‬ותחילת שנת ‪.2015‬‬
‫שנת ‪ ,2014‬התאפיינה בצמיחה מתונה בכלכלה העולמית וכן במגמות לא אחידות במונחי פעילות‬
‫כלכלית ומדיניות מוניטרית‪ .‬הצמיחה החזקה‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬בכלכלת ארה"ב הביאה לאחרונה‬
‫להתחזקות הדולר מול מרבית מטבעות העולם‪ ,‬ומאידך בגוש האירו קצב האינפלציה נותר נמוך‬
‫עד כדי חשש מדפלציה‪ .‬גם בשווקים מתעוררים המגמות אינן זהות‪ .‬באסיה בולטת לחיוב‬
‫כלכלת הודו‪ ,‬באמריקה הדרומית כלכלת ברזיל נמצאת במיתון‪ ,‬ובמזרח אירופה אוקראינה‬
‫הנמצאת במשבר המשפיע לשלילה על כלכלת מדינות האזור‪.‬‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬ניכרת האטה בפעילות הכלכלית וזו הפעם הראשונה מזה זמן רב שנתוני הרבעון‬
‫האחרון הצביעו על שיעור צמיחה שלילית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתוצאה מהשפעות "מבצע צוק איתן"‪.‬‬
‫על מנת לשמור על מדיניות פיסקאלית אחראית ולהתמודד עם תופעת ההון השחור‪ ,‬נערכו‬
‫שינויי חקיקה בתחום המס‪ ,‬הורחבה אוכלוסיית הנישומים החייבים בדיווח לרשות המיסים‪,‬‬
‫ופורסם נוהל חדש להליך גילוי מרצון המקנה חסינות מהליכים פליליים‪ ,‬למי שיפעל על פיו‪.‬‬
‫משרדנו מעניק ייעוץ מקצועי וליווי אישי בהליך של גילוי מרצון לרבות‪ :‬ייעוץ בבחירת המסלול‬
‫הנכון‪ ,‬סיוע במילוי המסמכים והכנת האישורים הנדרשים‪ ,‬הגשת הבקשה ודיונים עם רשויות‬
‫המס לשם השגת הסדר בדבר סכום המס האופטימלי וכן מעקב ובקרה אחר הגשת הבקשה עד‬
‫לאישורה הסופי על ידי רשות המיסים‪.‬‬
‫ידיעון זה‪ ,‬אשר נערך על ידי מחלקת המיסים במשרדנו‪ ,‬מיועד להוות כלי עזר לשימושכם וכולל‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬שינויי חקיקה צפויים בתחומי המס השונים המוצעים במסגרת תזכיר חוק ההסדרים‬
‫שאמור לעבור בחקיקה לקראת שנת הכספים ‪ ,2015‬הליך גילוי מרצון‪ ,‬תמריצים לתעשייה‬
‫עתירת הידע )הייטק( ועוד‪.‬‬
‫שותפי ועובדי משרדנו עומדים לרשותכם בכל עת‪.‬‬
‫בברכה חמה‪,‬‬
‫‪ RSM‬שיף הזנפרץ ושות'‬
‫רואי חשבון‬
‫‪2‬‬
‫היערכות לקראת סוף שנת ‪ 2014‬ותחילת שנת ‪2015‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫סעיף‬
‫‪011‬‬
‫‪022‬‬
‫‪033‬‬
‫‪044‬‬
‫‪055‬‬
‫‪066‬‬
‫‪077‬‬
‫‪088‬‬
‫‪099‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫נושא‬
‫המלחמה בהון השחור והרחבת חובת הדיווח לרשות המיסים‬
‫‪6‬‬
‫נוהל גילוי מרצון‬
‫הוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון‬
‫מהלך להרחבת אוכלוסיית המדווחים לרשות המיסים ‪ -‬טופס ‪5329‬‬
‫תיקון תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון(‪ ,‬השתמ"ח‪1988-‬‬
‫דוח שנתי מקוצר לבעלי עסקים קטנים‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫תזכיר חוק ההסדרים לשנים ‪2014-2015‬‬
‫‪16‬‬
‫הרחבת חובת הדיווח מכוח סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫מיסוי תשלומים במסגרת סיום יחסי עובד מעביד‪ ,‬לבעל שליטה ונותני שירותים‬
‫שינוי מודל המיסוי של חברת בית‬
‫הבהרות לעניין מודל המיסוי של חברה משפחתית‬
‫ביטול סמכות שר האוצר להאריך פטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים‬
‫ביטול סעיף ‪ 51‬לפקודה ‪ -‬הוצאות של חברת ביטוח‬
‫תיקון סעיף ‪)11‬ב( לפקודה ‪ -‬הטבות מס בישובים‬
‫מע"מ ‪ -‬תוספת להגדרת עסקת אקראי‬
‫מיסוי מקרקעין ‪ -‬מדרגות מס רכישה ברכישת דירת מגורים שאינה יחידה‬
‫מיסוי מקרקעין ‪ -‬פטור לשבח אינפלציוני חייב בחישוב לינארי מוטב‬
‫תעשייה עתירת ידע‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫הכנסות‬
‫‪22‬‬
‫בסיס דיווח לצרכי מס‬
‫א(‬
‫‪ 17‬בסיס דיווח לצרכי מס ‪ -‬מזומן או מצטבר‬
‫ב(‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫עמוד‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫מדרגות מס שנתיות ליחיד‪ ,‬נקודות זיכוי וזיכויים שונים‬
‫מדרגות המס ושווי נקודת זיכוי‬
‫נקודות זיכוי במשמורת משותפת מלאה של ההורים‬
‫נקודות זיכוי לעובדים זרים‬
‫חישוב מאוחד‪/‬נפרד לבני זוג בעסק משותף‬
‫זיכוי בשל תרומות למוסדות ציבור‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪32‬‬
‫רווחי הון‬
‫ג(‬
‫‪ 23‬מיסוי רווחי הון‬
‫‪ 24‬קיזוז הפסדי הון‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫הכנסות משכ"ד‬
‫ד(‬
‫‪ 25‬מיסוי הכנסות משכר דירה למגורים‬
‫‪ 26‬מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫הלוואות לעובדים‪ ,‬לבעלי שליטה ובין חברות‬
‫ה(‬
‫‪ 27‬הלוואות לעובדים או לבעלי שליטה בחברה‬
‫‪ 28‬עדכון סעיף ‪)3‬י( לפקודה‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫‪3‬‬
‫הוצאות‬
‫‪46‬‬
‫תיאום הוצאות מסויימות לצרכי מס הכנסה‬
‫הוצאות רכב והרפורמה בשווי השימוש‬
‫מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר‬
‫רישום רכב על שם החברה‬
‫חובות אבודים ומסופקים‬
‫דמי ניהול בין גופים קשורים ‪ -‬המותר והאסור‬
‫הוצאות פרטיות‬
‫‪46‬‬
‫‪51‬‬
‫‪54‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫קופות גמל‬
‫‪60‬‬
‫החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודת מס הכנסה ‪ -‬מיסוי החסכון הפנסיוני‬
‫הפקדות לבעלי שליטה ‪ -‬לאחר תיקון ‪ 190‬לפקודה‬
‫ניכויים וזיכויים בשל הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫ניכויים במקור‪ ,‬דיווחים לרשויות המס‪ ,‬ניהול ספרים‪ ,‬ספירות מלאי וקופה‬
‫‪84‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫מקדמות‪ ,‬ניכויים במקור וניהול ספרים‬
‫מקדמות למס הכנסה‬
‫ניכויים במקור‬
‫ניהול ספרים‬
‫שינויים בהוראות ניהול פנקסי חשבונות‬
‫‪31/‬‬
‫ספירות מלאי וקופה ליום ‪31/12/2014‬‬
‫‪84‬‬
‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫‪87‬‬
‫‪89‬‬
‫‪92‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫דיווחים לרשויות המס‬
‫תכנוני מס ברי דיווח‬
‫דיווחים שונים לרשויות המס‬
‫‪94‬‬
‫‪94‬‬
‫‪100‬‬
‫חברות ויחידים – השיקולים בהתארגנות כחברה או כיחיד‬
‫‪101‬‬
‫יחיד או חברה‬
‫חברה משפחתית‬
‫חברות ארנק ופסיקה חדשה בנושא‬
‫‪101‬‬
‫‪104‬‬
‫‪109‬‬
‫מיסוי בינלאומי‬
‫‪115‬‬
‫השינויים במיסוי חברה נשלטת זרה‬
‫הצהרה על עסקאות בינלאומיות‬
‫הטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים ונקודות זיכוי לתושב חוזר‬
‫צמצום פטור לתושב חוץ ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל‬
‫‪115‬‬
‫‪123‬‬
‫‪125‬‬
‫‪127‬‬
‫חוקי עידוד‬
‫‪128‬‬
‫חוק עידוד השקעות הון‬
‫חוק עידוד התעשיה מיסים‬
‫תזכיר חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות‬
‫הוראת השעה לעידוד התעשייה עתירת הידע‬
‫‪128‬‬
‫‪140‬‬
‫‪141‬‬
‫‪144‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫א(‬
‫ב(‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪4‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪147‬‬
‫עדכוני ביטוח לאומי‬
‫תיקון לתקנות ביטוח לאומי ‪ -‬פריסת תשלום נוסף המשתלם לעובד‬
‫פירוט שיעורי דמי ביטוח לאומי על פי סוגי עובדים‬
‫האם יש להכיר בתאונת עבודה שארעה לעובד במהלך טיול נופש שארגן המעביד‬
‫עצמאים ‪ -‬שיעור דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות‬
‫מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף‬
‫הכנסות פסיביות ומיסויין‬
‫קביעת מעמדם הביטוחי במל"ל ‪ -‬מבוטחים שכירים בחברות "צינור"‬
‫‪147‬‬
‫‪147‬‬
‫‪148‬‬
‫‪149‬‬
‫‪150‬‬
‫‪150‬‬
‫‪152‬‬
‫‪156‬‬
‫מע"מ‬
‫‪159‬‬
‫תיקון מס' ‪ 44‬לחוק מע"מ ‪ -‬שינויים בדיווח המפורט למע"מ‬
‫דיווחים לרשויות מע"מ ‪ -‬עיקרי הוראת מע"מ שהתפרסמה בעבר‬
‫הצעת חוק ‪ -‬תיקון מס' ‪ 45‬לחוק מע"מ‬
‫חובות אבודים מע"מ‬
‫‪159‬‬
‫‪160‬‬
‫‪162‬‬
‫‪164‬‬
‫מיסוי מקרקעין‬
‫‪170‬‬
‫‪ 70‬השינויים בפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה והשינויים במס רכישה‬
‫‪ 71‬תיקון מס' ‪ 78‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪ -‬תשלום מקדמה ע"י הרוכש‬
‫‪170‬‬
‫‪178‬‬
‫מטרת ידיעון זה להביא לידיעתכם מידע רב ומגוון‪ ,‬שאינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי‪ .‬על כן‪ ,‬לפני יישום‬
‫האמור בידיעון זה‪ ,‬יש להיוועץ עם מחלקת המסים במשרדנו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המלחמה בהון השחור והרחבת חובת הדיווח לרשות המיסים‬
‫‪.1‬‬
‫נוהל גילוי מרצון‬
‫רקע‬
‫ביום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות המיסים נוהל לגילוי מרצון )להלן‪" :‬הנוהל"(‪ ,‬והוראת שעה על‬
‫בקשות לגילוי מרצון )להלן‪" :‬הוראת השעה"(‪ .‬מטרת הנוהל והוראת השעה הינה לעודד נישומים‬
‫)עוסקים‪ ,‬יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על חוקי המס השונים(‪ ,‬לתקן את דיווחיהם‬
‫ולדווח נתוני אמת‪ .‬רשות המיסים‪ ,‬בתאום עם פרקליטות המדינה‪ ,‬לא תנקוט בהליכים פליליים כנגד מי‬
‫שיבצע גילוי מרצון בתנאים שנקבעו‪ .‬בחוזר זה יובאו עיקרי הנוהל והוראת השעה‪.‬‬
‫הנוהל‬
‫הנוהל יחול מיום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2014‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2016‬‬
‫הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה‬
‫)להלן‪" :‬הגורם המוסמך"(‪.‬‬
‫הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי לרבות שנות המס הרלבנטיות‪ ,‬מקור ההכנסה‪ ,‬מקור ההון‪ ,‬פירוט‬
‫סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום‪ .‬לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים‪.‬‬
‫הנוהל יחול על עבירות על‪-‬פי חוקי המס המפורטים להלן‪:‬‬
‫פקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪.‬‬
‫חוק מיסוי מקרקעין )שבח ורכישה(‪ ,‬התשכ"ג‪.1963-‬‬
‫חוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו ‪.1975‬‬
‫חוק מס קנייה )טובין ושירותים(‪ ,‬תשי"ב ‪.1952‬‬
‫פקודת המכס )נוסח חדש(‪.‬‬
‫חוק מסי מכס ובלו )שינוי תעריף(‪ ,‬התש"ט ‪.1949‬‬
‫כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו‪ ,‬המתייחסת לאחד או יותר מן החיקוקים בפסקאות שפורטו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית‪.‬‬
‫הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תנאים נוספים להליך הגילוי מרצון‪:‬‬
‫במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על‪-‬ידי רשות המסים‬
‫)"חקירה ובדיקה" ‪ -‬לרבות לגבי בת‪/‬בן הזוג של המבקש וחברות שבשליטתם(‪.‬‬
‫במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון‪ ,‬לרבות ביחס לבת‪/‬בן‬
‫הזוג של המבקש‪ ,‬חברות שבשליטתם ותיקי שותף‪.‬‬
‫במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש‪ ,‬בת‪/‬בן זוגו או חברות‬
‫בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון‪.‬‬
‫רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ברשות‬
‫שלטונית אחרת‪ ,‬באמצעי התקשורת‪ ,‬בכתבי בית דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים‬
‫ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או בחו"ל‪.‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬בהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן )כגון מחלה קשה(‪ ,‬רשאית רשות המסים לאשר‬
‫בקשה לגילוי מרצון‪ ,‬גם אם קיים מידע או שנערכה בדיקה או חקירה כפי שפורט לעיל‪.‬‬
‫הנוהל לא יחול כאשר הוא איננו מניב תשלום מס משמעותי בפועל לגבי שנות המס הרלבנטיות לבקשה‪ .‬על‬
‫אף זאת‪ ,‬הנוהל יחול גם אם המס אינו משמעותי‪ ,‬כאשר מדובר בכספי ירושה של מגיש הבקשה לגביהם לא‬
‫הוגש דיווח החל משנת ‪ ,2003‬או במקרים דומים לאלה‪.‬‬
‫אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד‪ .‬בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות‪ ,‬כגון‬
‫מחלה קשה של המבקש‪ ,‬גיל מתקדם וכדומה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.2‬‬
‫הוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון‬
‫בקשה אנונימית‬
‫הגשת בקשות אנונימיות במסגרת הוראת השעה תתאפשר מיום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2014‬ועד ליום ‪ 6‬בספטמבר‬
‫‪.2015‬‬
‫כל הוראות הנוהל יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על בקשות במסלול האנונימי‪.‬‬
‫הבקשה האנונימית תוגש לגורם המוסמך בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה‪.‬‬
‫הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי לרבות שנות המס הרלבנטיות‪ ,‬מקור ההכנסה‪ ,‬מקור ההון‪ ,‬פירוט‬
‫סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום‪ .‬לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים‪.‬‬
‫הגורם המוסמך יפנה את הבקשה האנונימית לפקיד השומה‪ ,‬ממונה תחנת מע"מ‪ ,‬מנהל מיסוי מקרקעין‬
‫וכדומה )להלן‪" :‬הגורם האזרחי הרלבנטי"(‪ ,‬על‪-‬מנת לברר את חבות המס הנובעת ממנה‪.‬‬
‫בתוך ‪ 90‬ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי הגורם האזרחי הרלבנטי‪ ,‬ימסור הפונה לגורם המוסמך‪ ,‬בטופס‬
‫שנקבע‪ ,‬את שמו של המבקש‪ ,‬להמשך הבדיקה והטיפול בבקשה‪ .‬לגורם האזרחי הרלוונטי קיימת אפשרות‬
‫להאריך את הטיפול בבקשה ב ‪ 90 -‬ימים נוספים‪.‬‬
‫לא נמסר שמו של המבקש כמפורט לעיל במועד שנקבע‪ ,‬תידחה הבקשה‪.‬‬
‫מסלול מקוצר‬
‫הגשת בקשה לגילוי מרצון במסלול מקוצר תתאפשר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על ‪ 2‬מיליון ‪₪‬‬
‫וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על ‪ 0.5‬מיליון ‪ ₪‬בשנות הדיווח‪ .‬ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון‬
‫במסלול מקוצר כלהלן‪:‬‬
‫לא תתאפשר הגשת בקשות אנונימיות‪.‬‬
‫כל הוראות הנוהל יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על בקשות במסלול המקוצר‪.‬‬
‫הבקשה תוגש לגורם המוסמך‪ ,‬בצירוף לדוחות השנתיים או דוחות אחרים רלבנטיים כשהם מתוקנים‬
‫לתקופת הגילוי‪.‬‬
‫מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל לגילוי מרצון‪ ,‬יאשר את הבקשה ויעבירה להמשך‬
‫טיפול לגורם האזרחי הרלבנטי שיקלוט את הבקשה‪ ,‬יתקצר אותה ויוציא לפונה שובר תשלום על סכום המס‬
‫הנובע מהבקשה‪.‬‬
‫שילם הפונה את סכום המס הנובע מהבקשה בתוך ‪ 15‬ימים מיום מסירת הודעת התשלום‪ ,‬לא יפתח כנגדו‬
‫הליך פלילי לגבי המידע שמסר בבקשה וסכום המס ששילם במסגרת הליך זה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קיזוז הפסדים‬
‫במסגרת הוראת השעה ניתן יהיה לקזז הפסדים שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי‬
‫הון‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬המדווחים בגילוי מרצון ורק בשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון‪.‬‬
‫קיזוז ההפסדים יעשה בהתאם לסעיפים ‪ 29 ,28‬ו ‪ 92‬לפקודה‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫הפסדים שלא קוזזו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון לא יותרו בקיזוז בשנים שלאחר מכן‪.‬‬
‫לא יתאפשר לקזז הפסדים עליהם הוצהר כבר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון כנגד רווחים או‬
‫הכנסות שעליהם הוצהר בגילוי מרצון‪.‬‬
‫מחלקת המיסים במשרדנו עומדת לרשותכם בכל הנוגע לייעוץ‪ ,‬ליווי והגשת בקשות לגילוי מרצון‪.‬‬
‫מטרת האמור לעיל‪ ,‬להביא לידיעתכם מידע כללי בנושא הנ"ל‪ ,‬ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.3‬‬
‫מהלך להרחבת אוכלוסיית המדווחים לרשות המיסים ‪ -‬טופס ‪5329‬‬
‫רקע‬
‫סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪ ,‬והתקנות מכוח סעיף ‪134‬א‬
‫לפקודה‪ ,‬קובעים את החייבים )יחיד‪/‬חבר בני אדם(‪ ,‬בהגשת דין וחשבון לרשות המיסים‪.‬‬
‫במהלך החודשים האחרונים קיבלו עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל דרישה למילוי טופס ‪" – 5329‬דו"ח‬
‫פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה" )להלן‪" :‬הטופס"(‪ ,‬אותו יש למלא במלואו ולהחזירו לרשות‬
‫המיסים‪.‬‬
‫הדרישה למילוי הטופס נשלחה לאזרחים אשר לא הגישו לרשות המיסים דין וחשבון בגין הכנסות ממקורות‬
‫שונים‪ .‬מהלך זה מתבצע בעקבות בדיקות שונות אותן ערכה רשות המיסים‪ ,‬בהתבסס על נתונים וממצאים‬
‫הקיימים ברשותה‪ ,‬ולאורם התעורר הצורך בבחינה ‪ -‬האם אותם האזרחים להם נשלח הטופס חייבים בדיווח‬
‫על הכנסותיהם ובהגשת דוחות‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 10‬באוגוסט ‪ ,2014‬פורסמה בהקשר זה הנחייתה של הגב' מירי סביון‪ ,‬סמנכ"לית בכירה שומה ובקורת‬
‫ברשות המיסים‪ ,‬מהלך להרחבת רשת המדווחים – הנחיות לפעולה )להלן‪" :‬ההנחיה"(‪ ,‬אשר עיקריה יובאו‬
‫להלן‪.‬‬
‫עיקרי ההנחיה של רשות המיסים‬
‫‪ (1‬נישומים שיימצא לגביהם כי הם חייבים בהגשת דו"ח שנתי‬
‫נישומים אלה יידרשו בהגשת דוחות שנתיים החל משנת המס ‪ ,2007‬ככל שהיו בשנים אלו הכנסות‬
‫המחייבות בהגשת דו"ח שנתי‪.‬‬
‫יתאפשר לאותם נישומים לפתוח תיק במס הכנסה‪ ,‬במקביל למשלוח תשובותיהם למחלקת המודיעין ברשות‬
‫המיסים‪.‬‬
‫‪ (2‬נישומים אשר נדרש לפתוח להם תיק רק בשל הכנסות משכר דירה החייבות במס בשיעור של ‪ 10%‬בהתאם‬
‫להוראות סעיף ‪ 122‬לפקודה‬
‫נישומים אלה יידרשו לדווח על הכנסותיהם משכר דירה בדרך של דיווח מקוצר‪ ,‬באמצעות טופס ‪ - 353‬דיווח‬
‫מקוצר בגין הכנסות משכ"ד‪ .‬לאותם נישומים יפתח ברשות המיסים תיק מסוג ‪) 95‬שכיר עם הכנסות משכ"ד‬
‫בארץ ובחו"ל(‪.‬‬
‫לצורך הפשטות והיעילות יופק לנישום שובר אחד בלבד לתשלום‪ ,‬לשנת המס ‪ ,2013‬באמצעותו ישולם סך‬
‫המס המגיע בגין הכנסות הנישום משכ"ד בשנות המס הרלוונטיות עד וכולל שנת המס ‪ ,2013‬בתוספת‬
‫ריבית והצמדה כדין‪ .‬על הכנסות משכ"ד בשנת המס ‪ 2014‬יש לדווח בשובר נפרד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ (3‬הקלות בקנסות וטיפול במישור הפלילי‬
‫ההנחיה מציינת בנוסף כי‪:‬‬
‫א‪" .‬בסמכות פקיד השומה לתת הקלות בקנסות בגין הגשת הדוחות באיחור‪ ,‬במקרים המתאימים"‪.‬‬
‫ב‪" .‬במקרים חריגים בהם לדעת פקיד השומה התקיימו נסיבות מיוחדות המצריכות טיפול במישור הפלילי‪,‬‬
‫יועבר התיק לעיון והחלטת סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין"‪.‬‬
‫מטרת האמור לעיל‪ ,‬להביא לידיעתכם מידע כללי בנושא הנ"ל‪ ,‬ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי‪.‬‬
‫המלצתנו היא לפנות בהקדם למחלקת המיסים במשרדנו‪ ,‬העומדת לרשותכם בנושא זה ובנושאים אחרים ככל‬
‫שיידרש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.4‬‬
‫תיקון תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון(‪ ,‬התשמ"ח ‪1988‬‬
‫תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין‪-‬וחשבון(‪ ,‬התשמ"ח‪) 1988-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪ ,‬פוטרות נישומים יחידים‬
‫מחובת הגשת דו"ח לרשות המיסים‪ ,‬בתנאים הקבועים בתקנות‪.‬‬
‫ביום ‪ 7‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסם תיקון חקיקה לתקנות‪ .‬במסגרת התיקון נקבע כי לא יחול פטור מהגשת דו"ח על‬
‫יחיד אשר הכנסתו החייבת )"הכנסה חייבת" ‪ -‬כהגדרתה בסעיף ‪121‬ב לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪,‬‬
‫התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪ ,‬או הכנסתו החייבת של בן זוגו‪ ,‬עולה על סך של ‪.₪ 811,560‬‬
‫בנוסף נקבע‪ ,‬בהתייחס ליחידים להם הכנסות מניירות ערך הנסחרים בבורסה‪ ,‬כי לא יחול פטור מהגשת דו"ח‬
‫על יחיד אשר מחזור הכנסתו מניירות ערך עולה על סך של ‪.₪ 811,560‬‬
‫יש להעיר תשומת הלב כי התיקון הנ"ל הינו רטרואקטיבי וחל לגבי דוחות שיש להגישם בשל שנת המס ‪2013‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫ביום ‪ 25‬באוגוסט פורסמה הודעה לציבור מטעם הנהלת רשות המיסים בישראל הנותנת אורכה להגשת דוחות‪,‬‬
‫והמובאת להלן‪:‬‬
‫ארכה להגשת דוחות בעקבות תיקון תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון(‬
‫ביום ה‪ 7 -‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון( )תיקון(‪ ,‬התשע"ד ‪-‬‬
‫‪.2014‬‬
‫בעקבות תיקון התקנות הנ"ל‪ ,‬נוספה חובת הגשת של דוח שנתי לשנת המס ‪ 2013‬ואילך במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יחיד ו‪/‬או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם לסעיף ‪121‬ב לפקודה )מי שהכנסתו החייבת כהגדרתה בסעיף‬
‫‪121‬ב)ה( עולה על ‪ ₪ 811,560‬נכון לשנת ‪ – (2013‬נישומים החייבים ב"מס ייסף"‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שמחזור המכירות מניירות ערך הנסחרים בבורסה שאינם פטורים ממס‪ ,‬עולה על הסכום הקבוע בסעיף‬
‫‪121‬ב לפקודת מס הכנסה )‪ ₪ 811,560‬נכון לשנת ‪.(2013‬‬
‫לאור התיקון לתקנות‪ ,‬ועל מנת להקל על ציבור הנישומים החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה בגין שנת‬
‫המס ‪ ,2013‬רק בשל התיקון האמור לעיל‪ ,‬תינתן אורכה להגשת הדוח לאלו הנכנסים בגדר התיקון ולהם בלבד‪,‬‬
‫וזאת עד ליום ה– ‪ 31‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.5‬‬
‫דוח שנתי מקוצר לבעלי עסקים קטנים‬
‫הוראת ביצוע מס הכנסה מס' ‪ – 7/2014‬רשות המסים‬
‫תמצית‬
‫‪ (1‬כללי‬
‫במסגרת מדיניות רשות המסים להקטנת הנטל הבירוקרטי ולפישוט הדיווח‪ ,‬ומתוך כוונה להקל על בעלי עסקים‬
‫קטנים שהכנסותיהם אינן מגיעות לכדי חבות במס‪ ,‬הוכן דוח שנתי מקוצר – טופס ‪) 137‬להלן‪" :‬דוח שנתי‬
‫מקוצר"(‪ ,‬שאותו הנישום יוכל להגיש במקום טופס ‪.1301‬‬
‫את הדוח השנתי המקוצר ניתן להגיש החל מדוחות לשנת מס ‪.2013‬‬
‫"בעל עסק קטן" מוגדר כיחיד שהכנסתו מעסק )מחזור מכלל עסקיו( יחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית‬
‫כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬אינן עולות על ‪) ₪ 60,000‬נכון לשנת מס ‪.(2013‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי הכנסה שנתית מיגיעה אישית בידי תושב ישראל בגובה של ‪ ₪ 60,000‬אינה מגיעה לחבות במס‪ ,‬ולכן‬
‫החלה של דוח מקוצר ללא חישוב מס אינה פוגעת באוצר המדינה מחד‪ ,‬ומאידך מאפשרת מתן הקלה לבעל עסק‬
‫קטן‪.‬‬
‫בדוח זה הושם דגש על פשטות הדיווח ולפיכך הדוח המקוצר כולל עמוד אחד ובו מופיעים כל השדות‬
‫המתייחסים להכנסה מיגיעה אישית‪ .‬שידור דוח שנתי מקוצר אינו כולל חישוב מס ועל כן לא נדרש מילוי שדות‬
‫הזיכויים והניכויים השונים‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי דוח שנתי מקוצר מהווה מבחינה חוקית דוח לכל דבר ועניין‪ ,‬לרבות לעניין מועדי הגשה‪ ,‬הליכי שומה‪,‬‬
‫התיישנות‪ ,‬קנסות אי הגשה וכיוצא באלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשמרת לפקיד השומה הזכות לדרוש פרטים נוספים לרבות‬
‫דוח מלא‪ ,‬וזאת בהתאם לסמכותו מכוח סעיף ‪ 135‬לפקודה ועפ"י שיקול דעתו‪.‬‬
‫‪ (2‬להלן פירוט האוכלוסייה הרשאית להגיש דוח שנתי מקוצר‬
‫דוח שנתי מקוצר מיועד ליחיד תושב ישראל שהוא ו‪/‬או בן זוגו "בעל עסק קטן"‪ ,‬שמתקיימים לגביהם התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫• בידי מגיש הדוח ו‪/‬או בן זוגו הכנסות ממקורות אלו בלבד‪ :‬עסק‪ ,‬משלח יד‪ ,‬הכנסת עבודה‪ ,‬קצבאות‪,‬‬
‫מענקי פרישה או הכנסות משוק ההון מהן נוכה מלוא המס במקור‪.‬‬
‫• מגיש הדוח ו‪/‬או בן זוגו בעל עסק קטן שהכנסתו מעסק )מחזור עסקי( יחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה‬
‫אישית אינם עולים על ‪ ,₪ 60,000‬בהתאם למצבים האפשריים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ל"בן הזוג הרשום" הכנסות מעסק )מחזור עסקי(‪ ,‬שביחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית אינן‬
‫עולות על ‪ ,₪ 60,000‬ולבן‪/‬בת הזוג אין הכנסות כלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬ל"בן הזוג הרשום" אין הכנסות כלל‪ ,‬ולבן‪/‬בת הזוג הכנסות מעסק )מחזור עסקי( יחד עם יתר‬
‫הכנסותיו מיגיעה אישית אינן עולות על ‪.₪ 60,000‬‬
‫‪13‬‬
‫ג‪ .‬ל"בן הזוג הרשום" הכנסות מעסק )מחזור עסקי( יחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית אינן עולות‬
‫על ‪ ,₪ 60,000‬ולבן‪/‬בת הזוג הכנסת עבודה ו‪/‬או קצבה בלבד מהם נוכה מלוא המס ואינו חייב בגינה‬
‫בהגשת דוח שנתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬ל"בן הזוג הרשום" הכנסות ממשכורת ‪/‬או קצבה בלבד שנוכה מהם מלוא המס ואינו חייב בגינה‬
‫בהגשת דוח שנתי‪ ,‬ולבן‪/‬בת הזוג הכנסות מעסק )מחזור עסקי( יחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית‬
‫אינן עולות על ‪.₪ 60,000‬‬
‫ה‪ .‬ל"בן הזוג הרשום" הכנסות מעסק )מחזור עסקי( שביחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית אינן‬
‫עולות על ‪ ,₪ 60,000‬ולבן‪/‬בת זוגו הכנסות מעסק )מחזור עסקי( שביחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה‬
‫אישית אינן עולות על ‪.₪ 60,000‬‬
‫יודגש כי במקרה של עסק משותף של שני בני זוג אשר אינם יכולים לתבוע חישוב נפרד של המס וסך המחזור‬
‫עולה על ‪ ,60,000‬לא ניתן יהיה להגיש את הדוח המקוצר‪.‬‬
‫מי שבידיו הכנסות משוק ההון מהן נוכה מלוא המס במקור וכלל הכנסותיו אינן עולות על סכום של ‪₪ 811,560‬‬
‫)סכום ההכנסה המחייב בשנת ‪ 2013‬במס יסף(‪ ,‬רשאי להגיש דוח מקוצר בהתאם למצבים האפשריים שהוגדרו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫יחיד שהוא או בן זוגו עונים על ההגדרות הבאות‪ ,‬אינם רשאים להגיש דוח שנתי מקוצר‬
‫‪ o‬מי שחייב היה בעריכת תיאום מס ולא עשה כן‪.‬‬
‫‪ o‬מי שחייב להגיש דוח שנתי בעקבות פריסת פיצויים‪.‬‬
‫‪ o‬בעל מניות בחברות פרטיות‪ ,‬בעל שליטה ובעל מניות מהותי‪.‬‬
‫‪ o‬מי שחייב בניהול ספרים ולא ניהלם או שפנקסיו נקבעו כבלתי קבילים ו‪ -‬בקודי ניהול ספרים ‪.8, 7,6,1‬‬
‫‪ o‬תושב חוץ‪.‬‬
‫‪ o‬תושבי ישראל בעלי נכסים בחו"ל או הכנסות חו"ל‪.‬‬
‫‪ o‬נאמן בנאמנויות‪ ,‬יוצר או נהנה‪.‬‬
‫‪ o‬שותף בשותפות‪.‬‬
‫‪ o‬הדורש הפסד שוטף או מועבר‪.‬‬
‫‪ o‬מבקש החזרי מס‪.‬‬
‫‪ o‬בעל הכנסות שאינן מיגיעה אישית )לדוגמא‪ ,‬הכנסה חייבת משכר דירה(‪ ,‬למעט הכנסות משוק ההון מהן‬
‫נוכה מלוא המס‪.‬‬
‫‪ o‬מי שבידיו הכנסות משוק ההון אשר לא נוכה מהן מלוא המס במקור‪.‬‬
‫‪ o‬מי שבידיו הכנסות מכל המקורות )לרבות שוק ההון(‪ ,‬העולות על ‪) ₪ 811,560‬הסכום המחייב במס נוסף‬
‫על הכנסות גבוהות(‪.‬‬
‫‪ o‬פושט רגל‪.‬‬
‫‪ o‬מי שיש לו תשלומים בגביה מכל סוג‪ ,‬כגון‪ :‬מקדמות‪ ,‬תשלומים מיוחדים )שכ"ד ורווח הון(‪ .‬יובהר כי‬
‫נושא זה יבחן לקראת הכנת הדוח השנתי לשנת המס ‪.2014‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ (3‬מעמד הדוח והתיישנות‬
‫הדוח המקוצר מהווה דוח שנתי לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה לכל דבר ועניין‪ ,‬לפיכך חלות עליו כל הוראות הפקודה‪,‬‬
‫לרבות מועדי הגשת הדוח‪ ,‬הליכי שומה‪ ,‬התיישנות וכיוצ"ב‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיוון שבדוח המקוצר לא נערך חישוב‬
‫מס ניתן לאשר את השומה העצמית לפי סעיף ‪)145‬א()‪)(2‬א( לפקודה‪ .‬בכל מקרה אחר יידרש דוח מלא ולא ניתן‬
‫יהיה לשדר דוח שנתי מקוצר‪ ,‬דהיינו עם קביעת שומה לפי מיטב שפיטה‪ ,‬לפי סעיף ‪)145‬א()‪)(2‬ב(‪ ,‬בהסכם או‬
‫שלא בהסכם‪ .‬כמו כן דוח המהווה השגה על פי סעיף ‪)150‬ב( )השגה על שומה ‪ (04‬יהיה דוח מלא‪.‬‬
‫‪ (4‬החזרי מס‬
‫הואיל ואין חישוב מס על הדוח המקוצר‪ ,‬נישום המבקש לקבל החזר מס צריך להגיש דוח שנתי מלא )טופס‬
‫‪ ,(1301‬וזאת על מנת שניתן יהיה לחשב בצורה מדויקת את המס החל על כל הכנסותיו‪ ,‬לחשב את הניכויים‬
‫והזיכויים המגיעים לו וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪ (5‬הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬
‫נישום בעל הכנסות שאינן מיגיעה אישית אינו רשאי להגיש את הדוח המקוצר‪ .‬ככלל‪ ,‬הכנסות שאינן מיגיעה‬
‫אישית מתחילות ממדרגת מס של ‪ 31%‬ויתכן אובדן מס בשל העובדה שהדוח השנתי המקוצר אינו כולל חישוב‬
‫מס‪ .‬לדוגמא‪ :‬הכנסות מהשכרת מקרקעין‪ ,‬הכנסות מהשכרת נכסים בלתי מוחשיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ברווחי הון או בשבח מקרקעין חישוב המס הוא הכרחי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל החישוב הלינארי ואפשרויות‬
‫הפריסה‪ .‬לגבי הכנסות משוק ההון )רווחי הון‪ ,‬ריבית ודיבידנד(‪ ,‬נקבע כי ניתן יהיה להגיש דוח מקוצר כאשר‬
‫לבעל העסק או לבן זוגו הכנסות מסוג זה‪ ,‬היות ומנוכה מס מלא במקור‪ ,‬למעט במקרה בו בעל המניות הוא בעל‬
‫מניות מהותי‪ .‬מאחר שמהכנסות משוק ההון מנוכה מס במקור ולא צפוי אובדן מס‪ ,‬על מנת להקל על מגישי‬
‫הדוח‪ ,‬אין צורך לציין הכנסות אלו בדוח המקוצר‪.‬‬
‫‪ (6‬מגיש דוח הזכאי לפטור לפי סעיף ‪ (5)9‬לפקודה‬
‫מי שזכאי להטבות מכוח סעיף ‪ (5)9‬לפקודה חלים לגביו התנאים להגשת דוח מקוצר כמו אצל כל נישום‪ .‬בדוח‬
‫נכלל שדה המתייחס לנכה והפטור שהופחת מהכנסה מעסק או משלח יד‪ ,‬הנחוץ לצורך חישוב מענק עבודה‬
‫)"מס הכנסה שלילי"(‪.‬‬
‫‪ (7‬ניהול ספרים‬
‫מחזור העסקים שמאפשר הגשת דוח שנתי מקוצר הוא מחזור נמוך יותר מהמחזור של "עוסק פטור" שנקבע‬
‫בחוק מע"מ‪ .‬סעיף ‪2‬א להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬התשל"ג ‪ ,1973‬מסדיר את חובת ניהול‬
‫החשבונות לסוג עסקים זה‪.‬‬
‫נקבע כי עוסק קטן שהינו עוסק פטור חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות שובר קבלה או ספר פדיון יומי‬
‫ותיק תיעוד חוץ‪ .‬כל עסק קטן שאינו עוסק פטור‪ ,‬חייב לנהל את ספריו על פי התוספת אליה שייך‪.‬‬
‫‪ (8‬הגשת הדוח המקוצר ושידורו ‪ -‬הגשת דוח מקוצר באופן "מקוון" באמצעות האינטרנט‬
‫ניתן למלא את הדוח המקוצר באתר האינטרנט של רשות המסים‪ .‬יש להגיש את הדוח כשהוא חתום במשרד‬
‫השומה‪ .‬יוער‪ ,‬כי כללי הפטור או הגשת הדוח המקוון הינם הכללים שנקבעו בתקנות מכוח סעיף ‪)131‬ב‪(2‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫תזכיר חוק ההסדרים לשנים ‪2014 - 2015‬‬
‫הצעות לשינויים בתחום המס‬
‫בחודשים ספטמבר ואוקטובר ‪ ,2014‬פורסמו חלקים מפרק המיסים בתזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת‬
‫הכספים ‪) 2015‬תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ד‪) 2014-‬להלן‪" :‬תזכיר החוק לשנת ‪ .("2015‬יש לציין כי מדובר בתזכיר‬
‫חוק בלבד‪ ,‬ואין כל וודאות כי ההוראות המפורטות בתזכיר הנ"ל אכן יהפכו לחוק מחייב‪.‬‬
‫במסגרת תזכיר החוק לשנת ‪ 2015‬מוצע להתמקד בסתימת פרצות מס הגורמות לאבדן הכנסות למדינה‬
‫ולהגדלת אי השוויון‪ ,‬תוך התייחסות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לנקודות העיקריות הבאות‪:‬‬
‫‪ .6‬הרחבת חובת הדיווח מכוח סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫מוצע לחייב בהגשת דוח‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כל מי שמתקיימת בו החזקה כי הוא תושב ישראל‪ ,‬בהתאם לקבוע בפסקה )א()‪ (2‬להגדרה "תושב ישראל"‬
‫אשר בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬אף אם אינו מגדיר עצמו תושב ישראל )עיקרי פסקה )א()‪ :(2‬חזקה היא שמרכז‬
‫חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל ‪ (1) -‬אם שהה בישראל בשנת המס ‪ 183‬ימים או יותר‪ (2) .‬אם שהה‬
‫בישראל בשנת המס ‪ 30‬ימים או יותר‪ ,‬וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה‬
‫הוא ‪ 425‬ימים או יותר(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תושב ישראל שבשנת המס העביר כספים לחו"ל בסכום כולל של חצי מיליון שקלים או יותר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כל נהנה בנאמנות‪ ,‬שהינו תושב ישראל שמלאו לו עשרים וחמש שנים‪ ,‬אולם חובת הדיווח לא תחול על‬
‫נהנה שלא ידע על היותו נהנה ולא יכול היה לדעת על כך‪.‬‬
‫‪ .7‬מיסוי תשלומים במסגרת סיום יחסי עובד מעביד‪ ,‬לבעל שליטה ונותני שירותים‬
‫מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה‪ ,‬כך שבמסגרת סיום יחסי עובד‪-‬מעביד או במסגרת הפסקת מתן שירותים‪,‬‬
‫יסווגו מענקים או סכומים שהתקבלו‪ ,‬לרבות בגין אי תחרות‪ ,‬כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד‪ ,‬לפי‬
‫העניין‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מוצע לקבוע כי במכירת מניות של בעל שליטה‪ ,‬סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות‪.‬‬
‫ובמקביל‪ ,‬מוצע לתקן את סעיף ‪ 32‬לפקודה כך שלא תותר הוצאה בידי הרוכש אלא במכירת המניה‪.‬‬
‫‪ .8‬שינוי מודל המיסוי של חברת בית‬
‫מוצע לבצע שינוי במודל המיסוי של חברת בית‪ ,‬בהתאם להוראות שנקבעו לגבי חברה משפחתית‪ ,‬בכדי‬
‫לסגור פרצות מס ולמנוע תכנוני מס הגורמים להפסד מס לאוצר המדינה‪.‬‬
‫מוצע לקבוע כי חברת בית תוכל להיות בבעלות של לא יותר מ‪ 20-‬בעלי זכויות‪.‬‬
‫מוצע להבהיר כי חברת בית היא חברה שכל רכושה ופעילותה באופן ישיר הינן אחזקת בניינים‪ ,‬כך שאינה‬
‫יכולה למשל להחזיק במניות של חברה אחרת‪.‬‬
‫מוצע להמשיך ולעגן את ההסדר הקיים של ייחוס ההכנסה החייבת‪ ,‬לרבות השבח‪ ,‬שנצמח בחברת הבית‬
‫לבעלי מניותיה‪ ,‬לפי חלקם היחסי ברווחי החברה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מוצע לקבוע כי חברה תוכל לבקש להיות חברת בית תוך שלושה חודשים מיום התאגדותה‪ ,‬וזאת על ידי‬
‫מתן הודעה לפקיד שומה‪ ,‬במידה והחברה לא ביקשה כאמור – לא תוכל לשוב ולבקש להיחשב ככזו‪.‬‬
‫מוצע לקבוע כי במידה וחדל להתקיים בחברת הבית תנאי אחד או יותר מהתנאים שנקבעו‪ ,‬אזי לא תוכל‬
‫החברה לבקש במועד מאוחר יותר לשוב ולהיות חברת בית‪ ,‬ויראוה כאילו חדלה להיות חברת בית כבר‬
‫מתחילת השנה שבה חדל התנאי להתקיים‪.‬‬
‫מוצע לקבוע כי הפסדים שהיו לבעל המניות בחברת הבית לפני תקופת ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד‬
‫הכנסת חברת הבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הודגש כי חברת בית שהיו לה הפסדים שנצברו בתקופה שהכנסתה לא חושבה‬
‫לפי סעיף ‪ 64‬לפקודה‪ ,‬הפסדים אלה לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסותיהם של בעלי מניותיה‪ ,‬אלא יוכרו‬
‫כהפסדים הניתנים להעברה בלבד‪.‬‬
‫בדומה להסדר שנקבע בחברה המשפחתית לפיו רווחים של החברה אשר מוסו בידי בעל מניות יחיד לא‬
‫יתחייבו במס נוסף ‪ -‬בעת חלוקתם כדיבידנד או בעת מכירת המניות של החברה ללא חלוקת הרווחים‬
‫אשר מוסו כאמור טרם המכירה‪ ,‬מוצע לקבוע הוראות המאמצות הסדר זה‪ ,‬תוך התאמתו לאופייה של‬
‫חברת הבית‪.‬‬
‫מוצע לקבוע כי בעת מכירת מניות של חברת הבית‪ ,‬בין אם המוכר הינו יחיד ובין אם חברה‪ ,‬יווסף‬
‫לתמורת מכירת המניות על ידי בעל המניות סכום עודף ההפסדים על הרווחים שיוחסו אליו לפי חלקו‬
‫בתקופה שהחברה הייתה חברת בית‪ ,‬וזאת כדי שלא ינתן כפל הטבה בשל הפסדים אלה‪.‬‬
‫מוצע לקבוע הוראות מעבר לחברות שערב יום התחילה )"יום התחילה"‪ :‬כפי שיוגדר בהמשך הליך‬
‫החקיקה ‪ -‬מונח זה לא הוגדר בחלקי תזכיר החוק שפורסמו(‪ ,‬היו כבר חברות בית או לחברות שעמדו‬
‫בתנאי סעיף ‪ 64‬לפקודה טרם תיקונו בתזכיר חוק זה‪ ,‬אולם טרם הספיקו להודיע לפקיד השומה על‬
‫בקשתן להיחשב כחברות בית‪ ,‬הואיל והמתינו למועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת ‪ ,2014‬כדלקמן‪:‬‬
‫חברת בית שטרם הודיעה כאמור‪ ,‬תוכל להודיע לפקיד השומה בתוך חודש ימים מיום התחילה אם‬
‫ברצונה להיחשב כחברת בית בשנת המס ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫הודיעה חברה שברצונה להיחשב כחברת בית‪ ,‬תוכל בתוך ‪ 120‬ימים מיום התחילה להודיע לפקיד השומה‬
‫שהיא חוזרת בה‪ ,‬ולא תיחשב כחברת בית כבר מיום התחילה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מוצע לאפשר לחברה שלא הייתה חברת בית בשנת המס ‪ 2014‬ולא ביקשה להיחשב כחברת בית‬
‫בתוך חודש ימים מיום התחילה‪ ,‬לבקש מפקיד השומה להיחשב כחברת בית בתוך ‪ 3‬חודשים מיום‬
‫התחילה‪ ,‬וזאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫יראו את כל העודפים שנצברו עד לתאריך ה – ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2014‬להלן‪" :‬יום הסיום"(‪ ,‬שאילו היו‬
‫מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס בהתאם לסעיף ‪125‬ב‪ ,‬כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות‬
‫ביום ההודעה )וזאת בניכוי רווחים שחולקו בפועל עד ליום מתן ההודעה לפקיד השומה(‪ .‬הוראה זו‬
‫הינה רלוונטית רק במידה ואחד או יותר מבעלי המניות הינו יחיד‪ ,‬שכן כאשר בעלת המניות‬
‫בחברת הבית הינה חברה יחולו ההוראות הרגילות באשר לחלוקת דיבידנדים ומועד המיסוי‬
‫שלהם‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נכסים שהיו בבעלותה של החברה ביום הסיום‪ ,‬במועד מכירתם יחושב הרווח באופן הבא‪:‬‬
‫* על רווח ההון הריאלי או השבח הריאלי‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום‬
‫הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה )בפסקה זו – רווח הון‬
‫ריאלי או שבח ריאלי עד יום הסיום( – מס בשיעור הגבוה ביותר הגבוה ביותר הקבוע בסעיף‬
‫‪ 121‬לפקודה‪.‬‬
‫* על ההפרש בין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום הסיום‪ ,‬או ההפרש בין השבח‬
‫הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום הסיום – מס בשיעור הקבוע בסעיף ‪)91‬ב()‪ (1‬או )‪ ,(2‬או מס‬
‫בשיעור הקבוע בסעיף ‪48‬א)ב()‪ (1‬או )‪1‬א( לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫לעניין זה‪:‬‬
‫"נכס" ‪ -‬לרבות זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫"יחיד" ‪ -‬לרבות חבר בני אדם אחר החייב במס לפי שיעורי המס של יחיד‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫הבהרות לעניין מודל המיסוי של חברה משפחתית‬
‫א‪.‬‬
‫כדי למנוע תכנוני מס מוצע לקבוע כי הוראות חלק ה'‪ 2‬לפקודה לא יחולו על חברה משפחתית‪,‬‬
‫למעט סעיפים ‪104‬א)א( ו‪104-‬ב)א( לפקודה העוסקים בהעברת מלוא הזכויות בנכס לחברה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מוצע להבהיר כי חברה משפחתית‪ ,‬אשר ביקשה מפקיד שומה להיחשב כחברה משפחתית בהתאם‬
‫להוראות ולתנאים הקבועים בחוק‪ ,‬יראוה ככזו כבר ביום התאגדותה ולא מיום מתן ההודעה‬
‫לפקיד השומה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מוצע להבהיר לעניין חישוב הרווחים כי מההכנסה החייבת המצטברת של החברה המשפחתית יש‬
‫לקזז הפסדים שהועברו לנישום המייצג בתקופת ההטבה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .10‬ביטול סמכות שר האוצר להאריך פטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים‬
‫סעיף ‪)14‬ד( לפקודה קובע כי שר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאי להאריך את הפטור‬
‫הניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מהכנסות שנצמחו מחוץ לישראל ומדיווח‪ ,‬בעשר שנים לפחות‪.‬‬
‫הואיל והוצע כבר בהצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב‬
‫לשנים ‪ ,(2013-2014‬התשע"ג‪ ,2013-‬לבטל את הפטור מדיווח הניתן לעולים ולתושבים חוזרים‪ ,‬אין כל‬
‫הגיון בקביעת תקנות להארכת הפטור האמור בעשר שנים‪ .‬לשם המינהל התקין ולאור פניות שנעשו‬
‫בעניין התקנות על ידי יו"ר הכנסת ומבקר המדינה‪ ,‬מוצע לבטל את סעיף ההסמכה האמור‪.‬‬
‫‪ .11‬ביטול סעיף ‪ 51‬לפקודה ‪ -‬הוצאות של חברת ביטוח‬
‫סעיף ‪ 51‬לפקודה קובע כי הוצאות שהוציאה חברת ביטוח ברכישת חוזים לביטוח חיים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫תשלומים לסוכן‪ ,‬ייחשבו כהוצאות בשנה שבה הוצאו או הועברו לזכותו של הסוכן‪ ,‬בין אם החברה זקפה‬
‫הוצאות אלה בחשבון ריווח והפסד שלה לחובת אותה שנה ובין אם לאו‪.‬‬
‫מוצע‪ ,‬לבטל את סעיף ‪ 51‬לפקודה ולאמץ לצורכי מס את הכללים החשבונאים ואת הוראות המפקח על‬
‫הביטוח‪ ,‬כך שההוצאה תיפרס על פני ‪ 15‬שנה‪.‬‬
‫‪ .12‬תיקון סעיף ‪)11‬ב( לפקודה ‪ -‬הטבות מס ביישובים‬
‫בעקבות בג"ץ ‪ 8300/02‬גדבאן נסר ואח' נגד מ"י ואח' בו קבע ביהמ"ש העליון שמנגנון הטבות המס הקבוע‬
‫בסעיף ‪)11‬ב( לפקודה פוגע בשוויון באופן בלתי חוקתי )מאחר והסעיף קובע רשימה פרטנית של יישובים‬
‫אשר תושביהם זכאים להנחות במס הכנסה‪ ,‬מבלי שנקבעו קריטריונים ברורים על פיהם יוגדרו תנאי‬
‫הזכאות והיקפם(‪ ,‬התקבלה החלטת ממשלה מס' ‪ 1340‬מיום ‪ , 16.02.2014‬לפיה הוסמך שר האוצר לתקן‬
‫את פקודת מס הכנסה כך שתיקבע בה מתכונת חדשה למתן הטבות מס לגבי הכנסה חייבת מיגיעה‬
‫אישית‪ ,‬בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים‪ ,‬ברורים ושוויוניים‪.‬‬
‫במסגרת תזכיר החוק לשנת ‪ ,2015‬מוצע למחוק‪ ,‬לתקן או להחליף את הגדרות קיימות בסעיף ‪11‬‬
‫לפקודה‪ ,‬וזאת על בסיס העקרונות המפורטים להלן‪ :‬ייקבעו שלושה קריטריונים עיקריים שעל פיהם‬
‫יוגדרו תנאי הזכאות של הישובים להטבות המס‪ :‬פיזור דמוגרפי‪-‬גיאוגרפי‪ ,‬מצב חברתי כלכלי ומרחק‬
‫מהגבול‪ ,‬כאשר בעבור כל אחד מהקריטריונים הישוב יקבל ניקוד‪ .‬מוצע לקבוע שהניקוד המזכה הסופי‬
‫של הישוב ייקבע באמצעות חיבור של הניקוד הניתן עבור כל אחד מהקריטריונים הללו על פי היחסים‬
‫הבאים‪ 20% :‬מהניקוד המזכה יינתן בהתאם לרמה החברתית‪-‬כלכלית של הישוב‪ 40% ,‬מהניקוד המזכה‬
‫יינתן בהתאם למרחק הישוב ממרכז הארץ )הרמה הפריפריאלית( ו‪ 40%-‬מהניקוד המזכה יינתן בהתאם‬
‫לקרבת הישוב לגבול‪ .‬מוצע לא להעניק את הטבות המס ליישובים אשר הוקמו שלא כדין‪ ,‬לישובים שיש‬
‫בהם מעל ל‪ 75,000 -‬תושבים ולישובים אשר נמצאים ברמה חברתית כלכלית גבוהה וכן לישובים‬
‫המקבלים הטבות מכוח חוק אזור סחר חפשי באילת )פטורים והנחות ממסים(‪ ,‬התשמ"ה‪ .1985-‬בנוסף‪,‬‬
‫מוצע לתת הטבה נוספת לישוב צמוד גבול שאינו גבול שלום וליישובים עירוניים בנגב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .13‬מע"מ ‪ -‬תוספת להגדרת עסקת אקראי‬
‫בתיקון ‪ 40‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1975-‬להלן‪" :‬חוק מע"מ"(‪ ,‬תוקנה הגדרת "עסקת אקראי" כך‬
‫שתחול גם לגבי מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין‪ .‬כיוון‬
‫שבחלק מהמקרים רוכשת הקבוצה את המקרקעין באמצעות נאמן‪ ,‬אולם המוכר אינו יודע על כך ואינו‬
‫מעביר את המע"מ בשל העסקה ובכך ניזוקה קופת המדינה בסכום המע"מ הנחסך‪ ,‬מוצע לקבוע כי אדם‬
‫הקונה זכות במקרקעין כנאמן עבור קבוצת רכישה‪ ,‬ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי‬
‫קבוצת הרכישה הנהנית‪ .‬במידה והנאמן לא פעל כאמור לעיל‪ ,‬יראוהו לעניין פסקה )‪ (3‬להגדרת "עסקת‬
‫אקראי" בסעיף ‪ 1‬לחוק מע"מ‪ ,‬כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה והוא יהיה החייב במע"מ בשל‬
‫מכירה זו‪.‬‬
‫‪ .14‬מיסוי מקרקעין – מדרגות מס רכישה ברכישת דירת מגורים שאינה יחידה‬
‫מוצע לתקן את סעיף ‪)9‬ג‪1‬ג( לחוק מיסוי מקרקעין )שבח ורכישה(‪ ,‬התשכ"ג‪) ,1963-‬להלן‪" :‬חוק מיסוי‬
‫מקרקעין"(‪ ,‬באופן שמדרגות מס הרכישה ושיעוריו כפי שנקבעו בחוק‪ ,‬לעניין רכישת זכות במקרקעין‬
‫שהיא דירת מגורים שאינה דירת מגורים יחידה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2014‬ימשיכו לחול באופן קבוע גם‬
‫לאחר מועד זה‪ .‬במסגרת התיקון יעוגן מס רכישה קבוע בשיעור גבוה יותר על רוכשי דירות מגורים שאינן‬
‫דירות יחידות כמשמעותן בחוק‪ ,‬כך שרוכש דירת מגורים שאינה יחידה ימשיך להיות מחויב במס רכישה‬
‫בהתאם למדרגות ולשיעורים להלן‪:‬‬
‫על חלק השווי שעד ‪ 1,123,910‬ש"ח ‪5% -‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 1,123,910‬ש"ח ועד ‪ 3,371,710‬ש"ח ‪6% -‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 3,371,710‬ש"ח ועד ‪ 4,642,750‬ש"ח ‪7% -‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 4,642,750‬ש"ח ועד ‪ 15,475,835‬ש"ח ‪8% -‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 15,745,835‬ש"ח ‪10% -‬‬
‫‪ .15‬מיסוי מקרקעין ‪ -‬פטור לשבח אינפלציוני חייב בחישוב ליניארי מוטב‬
‫סעיף ‪ 49‬ב)‪ (1‬לחוק מיסוי מקרקעין קבע פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה הן על השבח הריאלי‬
‫והן על השבח האינפלציוני החייב עובר לתיקון ‪ 76‬לחוק זה‪ .‬במסגרת תיקון ‪ 76‬בוטל הפטור‪ ,‬אבל התווסף‬
‫בין השאר סעיף ‪48‬א)ב‪ (2‬הקובע חישוב מס מיוחד ‪ -‬חישוב לינארי מוטב‪ ,‬שחל במקרים שנקבעו על השבח‬
‫הריאלי במכירת דירת מגורים מזכה‪.‬‬
‫נוסח הסעיף כפי שנחקק פוטר רק את השבח הריאלי שנצמח עד ליום ‪ ,31.12.13‬אך לא את השבח‬
‫האינפלציוני‪ .‬לאור האמור‪ ,‬ובהתאם לסעיף ‪ 48‬א)ג(‪ ,‬על שבח אינפלציוני שנצמח עד ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 1993‬מוטל מס בשיעור של ‪ , 10%‬ועל יתר השבח האינפלציוני קיים פטור‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות שמטרת התיקון‬
‫הייתה לפטור ממס שבח את השבח שנוצר עד ליום ‪) 31.12.13‬בדומה למצב טרום התיקון בו היה קיים‬
‫פטור עד למועד זה(‪ ,‬ולמסות את עליית ערך הדירות מיום כניסת החוק לתוקף ואילך‪ ,‬התיקון לא עשה כן‬
‫לגבי המס המוטל על השבח האינפלציוני‪.‬‬
‫לפיכך מוצע לתקן את החוק כך שגם השבח האינפלציוני החייב במס על פי נוסח החוק היום‪ ,‬בגין חלק‬
‫השבח הריאלי שזוכה לפטור ממס בנוסחת החישוב הלינארי‪ ,‬יהא פטור ממס‪ ,‬בדומה לפטור שניתן על‬
‫השבח הריאלי‪.‬‬
‫מוצע להחיל תיקון זה החל מ ‪ ,1.1.2014 -‬כך שגם מי שבמהלך שנת ‪ 2014‬מכר דירת מגורים מזכה לא‬
‫יהא חייב במס בגין השבח האינפלציוני‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .16‬תעשייה עתירת ידע‬
‫במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪) 2012-2011‬תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א‪) 2011-‬להלן‪ :‬חוק‬
‫ההסדרים ‪ ,(2011-2012‬חוקקה הוראת שעה )להלן‪" :‬הוראת השעה"(‪ ,‬לעידוד התעשייה עתירת הידע‪,‬‬
‫שמטרתה להגביר השקעות פרטיות בחברות עתירות מו"פ בשלביהם המוקדמים‪ .‬על מנת להשיג מטרה זו‬
‫מאפשרת הוראת השעה הכרה בהשקעה העומדת בקריטריונים שנקבעו כהוצאה לצורכי מס‪ ,‬מכל הכנסה‬
‫חייבת‪ .‬אולם‪ ,‬מבדיקות ומהנתונים שהתקבלו עולה כי ניצול ההטבה הנ"ל שנקבעה בהוראת השעה הינו‬
‫מועט והלכה למעשה הוראת השעה אינה משיגה את מטרותיה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מוצע לבצע שינויים על מנת לפשט את הוראת השעה ולהפכה לאטרקטיבית יותר מנקודת מבטם‬
‫של המשקיע ושל החברה‪ .‬השינויים העיקריים המוצעים הם לגבי הקריטריונים המגדירים השקעה מזכה‬
‫בכלל‪ ,‬ולגבי אותם הקריטריונים המגדירים חברה שניתן להשקיע בה בפרט‪.‬‬
‫הוראת השעה בנוסחה הנוכחי קובעת מספר קריטריונים אשר על החברה לקיימם במשך שלוש שנים‬
‫מיום ההשקעה על מנת שהמשקיע ייהנה מההטבה‪ .‬קריטריונים אלו כוללים תנאים לגבי היקף ההוצאות‬
‫מחקר ופיתוח בחברה‪ ,‬תנאים לגבי היקפי ההכנסות וכן תנאים לגבי השימושים שנעשו בהשקעה הנבחנת‪.‬‬
‫מוצע להוסיף מסלול נוסף על המסלול הקיים בהוראת השעה‪ ,‬אשר יכלול תנאים לגבי היקף גיוסי‬
‫הכספים של החברה‪ ,‬תנאים לגבי היקף הוצאותיה‪ ,‬תנאים לגבי גיל החברה וכן תנאים נוספים‪ .‬תנאים‬
‫אלו פשוטים יחסית לבחינה וידועים ביום ההשקעה‪ ,‬כך שהם מייצרים וודאות למשקיעים תוך צמצום‬
‫עלויות העסקה ופישוט ההוראות שנקבעו‪.‬‬
‫עיקרי התיקונים המוצעים‬
‫‪(1‬‬
‫מוצע לכלול בהגדרת משקיע גם שותפות‪ ,‬כך שיחידים הפועלים במסגרת שותפות והמשקיעים‬
‫בחברות העונות על הקריטריונים שנקבעו יהיו זכאים להטבת המס הניתנת מכוח הוראת השעה‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫מוצע לשנות קריטריונים שונים בהגדרת ההשקעה המזכה‪ ,‬כך שתביא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לוודאות‬
‫למשקיעים הפוטנציאליים‪ .‬כך למשל‪ ,‬מוצע לקבוע כי תנאים שלפיהם נמדדת ההשקעה המזכה‬
‫בחברה ייבחנו במועד ביצוע ההשקעה‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫מוצע לקבוע מסלול הטבות נוסף על המסלול הקבוע כיום בהוראת השעה‪ ,‬שיאפשר השקעה‬
‫בחברות צעירות עתירות מחקר ופיתוח‪ .‬על מנת לוודא שההשקעה תבוצע בחברות צעירות‪ ,‬ייקבעו‬
‫קריטריונים שונים לעניין גיל החברה שבה ניתן להשקיע‪ ,‬היקף המכירות של החברה‪ ,‬סך‬
‫הוצאותיה‪ ,‬היקף המזומנים שבקופתה ועוד‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫מוצע לקבוע כי על החברה שבה בוצעה ההשקעה להוציא את מלוא ההשקעה שהושקעה בה ובלבד‬
‫שהסכום שהוצא יעודד את הפעילות התעשייתית בישראל ושרוב פעילות החברה בישראל‪ .‬כן מוצע‬
‫לקבוע כי מנהל רשות המיסים והמדען הראשי במשרד הכלכלה יקבעו קריטריונים לבחינת הוצאת‬
‫הכספים שהושקעו בחברה‪ ,‬וכי המדען הראשי יקבע‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬את היקף ההוצאות שהוצאו על‬
‫ידי חברה שבה בוצעה השקעה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הכנסות‬
‫א( בסיס דיווח לצרכי מס‬
‫‪ .17‬בסיס דיווח לצרכי מס ‪ -‬מזומן או מצטבר‬
‫ביום ‪ 25‬ביולי ‪ ,2012‬פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע מס הכנסה מס' ‪ 8/2012‬בנושא‪ :‬בסיס דיווח‬
‫לצרכי מס מזומן או מצטבר‪ .‬לגישת רשות המיסים ‪ -‬לאור השינויים המשמעותיים שחלו בכללי‬
‫החשבונאות בשנים האחרונות‪ ,‬לאור הצורך במתן וודאות והצורך בקביעת טיפול שומתי אחיד‪ ,‬ולאחר‬
‫בחינה מחודשת של הסוגיה‪ ,‬נקבעו הנחיות שהעיקרית בהן קובעת כדלקמן‪:‬‬
‫"‪ ...‬כאשר על פי כללי חשבונאות מקובלים ערכה החברה דוח כספי חשבונאי על בסיס מצטבר‪ ,‬לא ניתן‬
‫לשנות את בסיס הדיווח בדוח ההתאמה לצרכי מס לבסיס מזומן‪ ,‬אלא ככל שקיימת הוראה מפורשת‬
‫לעניין הכנסה מסוימת בדיני המס ובהתייחס להכנסה זו בלבד‪"...‬‬
‫לפי הנחייה זו‪ ,‬נראה כי חברות שירותים שדיווחו לצרכי מס עד שנת ‪ 2011‬על בסיס מזומן‪ ,‬ייאלצו לדווח‬
‫החל משנת ‪ 2012‬לצרכי מס רק בהתאם לבסיס מצטבר‪ .‬הוראת הביצוע אינה כוללת הוראות מעבר‬
‫לתחולתה‪ ,‬ולפיכך ‪ -‬בשנת המס ‪ 2012‬חברות אלה ידווחו גם על ההכנסות שנדחו משנת ‪ 2011‬בגין דיווח‬
‫על בסיס מזומן וגם על ההכנסות לשנת ‪ 2012‬המדווחות על בסיס מצטבר‪.‬‬
‫לשכת רואי החשבון בישראל )להלן‪" :‬הלשכה"(‪ ,‬בחנה את הסוגיה ובחוו"ד משפטיות אותן קיבלה‪ ,‬נקבע‬
‫כי אין מניעה לדווח לצורכי מס על בסיס מזומן‪ ,‬בין על ידי שינוי בסיס הדיווח בדו"ח ההתאמה לצרכי‬
‫מס ובין על ידי עריכת דוחות כספיים הערוכים מלכתחילה על בסיס מזומן אף אם הם יכללו הסתייגות‬
‫של רואה החשבון המבקר בשל עריכתם על בסיס מזומן‪.‬‬
‫ב( מדרגות מס שנתיות ליחיד‪ ,‬נקודות זיכוי וזיכויים שונים‬
‫‪ .18‬מדרגות המס ושווי נקודות זיכוי‬
‫להלן תקרות ההכנסה ושיעורי המס מהכנסה מיגיעה אישית‪:‬‬
‫א‪ .‬שיעורי המס החלים על הכנסה מיגיעה אישית בשנת ‪2014‬‬
‫שיעורי‬
‫המס‬
‫מס בכל שלב‬
‫‪₪‬‬
‫הכנסה מצטברת‬
‫‪₪‬‬
‫מס מצטבר‬
‫‪₪‬‬
‫הכנסה שנתית‬
‫‪₪‬‬
‫עד ‪63,360‬‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6,336‬‬
‫‪63,360‬‬
‫‪6,336‬‬
‫‪ 44,760‬הבאים‬
‫‪14‬‬
‫‪6,266‬‬
‫‪108,120‬‬
‫‪12,602‬‬
‫‪ 59,880‬הבאים‬
‫‪21‬‬
‫‪12,575‬‬
‫‪168,000‬‬
‫‪25,177‬‬
‫‪ 72,000‬הבאים‬
‫‪31‬‬
‫‪22,320‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪47,497‬‬
‫‪ 261,960‬הבאים‬
‫‪34‬‬
‫‪89,066‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪136,564‬‬
‫‪ 309,600‬הבאים‬
‫‪48‬‬
‫‪148,608‬‬
‫‪811,560‬‬
‫‪285,172‬‬
‫*מעל ‪811,560‬‬
‫מכל ‪ 1‬שח נוסף‬
‫‪50‬‬
‫‪22‬‬
‫ב‪ .‬שיעורי המס החלים על הכנסה שאינה מיגיעה אישית בשנת ‪2014‬‬
‫שיעורי‬
‫המס‬
‫‪%‬‬
‫‪31‬‬
‫מס בכל שלב‬
‫‪₪‬‬
‫הכנסה מצטברת‬
‫‪₪‬‬
‫מס מצטבר‬
‫‪₪‬‬
‫הכנסה שנתית‬
‫‪₪‬‬
‫‪74,400‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪74,400‬‬
‫‪ 261,960‬הבאים‬
‫‪34‬‬
‫‪89,066‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪163,466‬‬
‫‪ 309,600‬הבאים‬
‫‪48‬‬
‫‪148,608‬‬
‫‪811,560‬‬
‫‪312,074‬‬
‫*מעל ‪811,560‬‬
‫מכל ‪ 1‬שח נוסף‬
‫‪50‬‬
‫עד ‪240,000‬‬
‫‪ 18.1‬שיעורי המס בטבלה א' לעיל‪ ,‬חלים על הכנסות מיגיעה אישית‪) ,‬לרבות קיצבאות שונות‪ ,‬מענקי פרישה‬
‫ומוות( על הכנסות מהשכרת נכס בידי אדם‪ ,‬או בידי מי שהיה בן זוגו בעת פטירתו‪ ,‬ששימש בידיו בתנאים‬
‫מסוימים להפקת הכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬מעסקו או משלח יד במשך ‪ 10‬שנים לפחות לפני תחילת‬
‫ההשכרה וכן על הכנסה חייבת מכל מקור שהוא של יחיד שמלאו לו ‪ 60‬שנה או יותר בשנת המס‪.‬‬
‫‪ 18.2‬שיעורי המס בטבלה ב' לעיל‪ ,‬חלים על הכנסות שאינן מיגיעה אישית ושאינן הכנסה מועדפת או דיבידנד‪,‬‬
‫כאשר שיעור המס ההתחלתי הינו ‪.31%‬‬
‫‪ 18.3‬לגבי מי שלא ניהל ספרים קבילים‪ ,‬שיעור המס ההתחלתי הינו ‪.31%‬‬
‫‪ 18.4‬שווי נקודת זיכוי אחת לשנת ‪2014‬‬
‫‪₪ 2,616‬‬
‫‪ 18.5‬שווי ¼ ‪ 2‬נקודות זיכוי )תושב ישראל( לשנת ‪2014‬‬
‫‪₪ 5,886‬‬
‫‪ 18.6‬שווי ¾ ‪ 2‬נקודות זיכוי )תושבת ישראל( לשנת ‪2014‬‬
‫‪₪ 7,194‬‬
‫‪ .19‬נקודות זיכוי במשמורת משותפת מלאה של ההורים‬
‫חוזר רשות המיסים ‪ -‬תקציר‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫תופעת הסדרי משמורת משותפת של הורים על ילדיהם הינה תופעה ההולכת ורווחת בהסדרי משמורת ילדים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 40‬לפקודה הקובע את הענקת נקודות הקצבה וזיכוי בעד ילדים חל על הורים שאינם "בני זוג"‪ .‬בכלל זאת‬
‫גם מצב של הורות במשמורת משותפת‪.‬‬
‫הנחיה זו מפרטת את הטיפול בהענקת נקודות זיכוי בגין ילדים להורים שלהם הסדר משמורת משותפת מלאה‪,‬‬
‫עפ"י סעיף ‪)40‬ב( לפקודה‪.‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬משמורת משותפת מלאה" משמעה‪ ,‬חלוקה שוויונית בהחזקת הילדים בין שני ההורים כמפורט‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .2‬נקודות זיכוי להורה שאינו "בן זוג" עפ"י סעיף ‪ 40‬לפקודה‬
‫סעיף ‪ 40‬לפקודה עוסק בזיכוי בעד ילדים להורה שאינו "בן זוג"‪ ,‬וכן בזכאות לנקודות קיצבה עפ"י חוק הביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫סעיף ‪)40‬א( לפקודה קובע כי‪" :‬יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות קיצבה בשל כל אחד מילדיו כקבוע בסעיף ‪109‬‬
‫לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(‪ ,‬התשכ"ח‪ .1968-‬תשלום נקודות הקיצבה ייעשה בידי המוסד לביטוח‬
‫לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי‪".‬‬
‫חוק הביטוח הלאומי קובע‪ ,‬ככלל‪ ,‬כי קיצבת הילדים תשולם לאם למעט במקרים בהם הילד נמצא בחזקת האב‬
‫בלבד‪ .‬במקרה האחרון תשולם הקצבה לאב‪.‬‬
‫סעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬לפקודה קובע‪" :‬בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד הורית שהיו לו‬
‫ילדים שבשנת המס טרם מלאו להם תשע עשרה שנה ושכלכלתם היתה עליו‪ ,‬אך אינו זכאי לנקודת זיכוי לפי‬
‫סעיף ‪ ,37‬יובאו בחשבון‪ ,‬בנוסף לנקודות הקיצבה לפי סעיף קטן )א(‪ ,‬בשל ילדיו כאמור הנמצאים אצלו‪1/2 ,‬‬
‫נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ובשנת בגרותו‪." ...‬‬
‫סעיפים קטנים )א( ו )ב()‪ (1‬בסעיף ‪ 40‬לפקודה כרוכים זה בזה‪ ,‬באופן שקבלת קצבת הילדים משליכה על הזכאות‬
‫לנקודות זיכוי בשל אותם ילדים‪ .‬סעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬קובע מפורשות כי נקודות הזיכוי יינתנו "בנוסף" לנקודות‬
‫הקיצבה הקבועות בס"ק )א(‪.‬‬
‫במקביל לסעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬נקבע בסעיף ‪)40‬ב()‪1‬א( לפקודה כי ההורה השני )אשר אינו זכאי לנקודות זיכוי‬
‫עפ"י סעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬לפקודה( יהיה זכאי לנקודות זיכוי בגין פעוט ‪.‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬סעיף ‪)40‬ב()‪ (2‬לפקודה קובע כי הורה במשפחה חד הורית החי בנפרד וזכאי לנקודות זיכוי‬
‫עפ"י סעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬זכאי לנקודת זיכוי נוספת‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי הורה החי בנפרד אשר משתתף בכלכלת‬
‫ילדיו ואינו זכאי לנקודות זיכוי עפ"י סעיף ‪)40‬ב()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬זכאי לנקודת זיכוי נוספת‪.‬‬
‫הסעיף גם עוסק במקרים של ילדים להורה אחד אך מקרים אלו אינם רלוונטיים להנחיה זו‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודות זיכוי במקרים של משמורת משותפת‬
‫משמעות קיומה של "משמורת משותפת מלאה" הינה‪ ,‬כי הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים מחצית‬
‫מהזמן וכי באותו הזמן כלכלתם המלאה של הילדים עליו‪ .‬אין הכוונה למצב בו הורה רק תומך כלכלית בילדיו‪,‬‬
‫הנמצאים אצל ההורה השני‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫עמדת רשות המיסים בנוגע למקרים אלו הינה כי מקום בו יש הסכמה של שני ההורים‪ ,‬נקודות הזיכוי‬
‫הקבועות בסעיפים ‪)40‬ב()‪ (1‬ו ‪)40‬ב()‪1‬א( לפקודה והמגיעות להורה במשפחה חד הורית יחולקו שווה בשווה בין‬
‫שני ההורים החולקים ביניהם משמורת משותפת מלאה‪ ,‬כשההורים מסכימים לחלוקה זו‪ ,‬על פי החלוקה‬
‫להלן‪:‬‬
‫סעיף ‪)40‬ב()‪ 1/2 :(1‬נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ובשנת בגרותו‪ ,‬שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל‬
‫בשנת המס שלאחר לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים‪ ,‬ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת‬
‫המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים‪.‬‬
‫סעיף ‪)40‬ב()‪1‬א(‪ :‬נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים‪ ,‬ושתי נקודות‬
‫זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים‪.‬‬
‫סעיף ‪)40‬ב()‪ :(2‬הורה החי בנפרד וחל עליו סעיף ‪)40‬ב()‪ :(1‬היינו‪ ,‬הוא הורה במשפחה חד הורית אשר ילדיו‬
‫נמצאים אצלו וכלכלתם עליו כתוצאה מהסדר של משמורת משותפת מלאה ‪ -‬נקודת זיכוי אחת תינתן לכל אחד‬
‫מההורים אשר מחזיקים במשמורת משותפת כאמור‪.‬‬
‫הורים המחזיקים במשמורת משותפת מלאה על ילדיהם ואשר זכאים לחלוקת נקודות הזיכוי המנויות בסעיפים‬
‫‪)40‬ב()‪ (1‬ו ‪)40‬ב()‪1‬א( כפי שפורט לעיל‪ ,‬לא יהיו זכאים לנקודת הזיכוי בגין "השתתפות בכלכלת הילדים" עפ"י‬
‫סעיף ‪)40‬ב()‪ (2‬סיפא‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי בנסיבות בהן לא מתקיימת משמורת משותפת מלאה בין ההורים‪ ,‬ההורה שמקבל את קצבת הילדים‬
‫מביטוח לאומי הוא אשר יקבל גם את נקודות הזיכוי מכוח סעיף ‪)40‬ב()‪ .(1‬ההורה השני יקבל את נקודות הזיכוי‬
‫מכוח סעיף ‪)40‬ב()‪1‬א(‪.‬‬
‫‪ .4‬הערות‬
‫על פקיד השומה להשתכנע כי מתקיימת משמורת משותפת מלאה בין הורים המצדיקה את חלוקת נקודות‬
‫הזיכוי בין ההורים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫על ההורה המבקש להציג בפני פקיד השומה פסק דין המאשר כי ההורה מחזיק במשמורת משותפת‬
‫מלאה על ילדיו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני ההורים יגישו דוח שנתי על הכנסותיהם לפקיד השומה ויצרפו לדוח הסכמתם לחלוקת נקודות‬
‫הזיכוי בגין הילדים כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .20‬נקודות זיכוי לעובדים זרים‬
‫סעיף ‪ 69‬לפקודה מעניק לשר האוצר סמכות להתקין כללים כדי לקבוע‪ ,‬בהתייחס ליחיד שאינו תושב ישראל‬
‫בשנת המס‪ ,‬אילו ניכויים וזיכויים יותרו ליחיד כאמור ולגבי אילו יחידים יחולו אותם ניכויים או זיכויים‪.‬‬
‫כללי מס הכנסה )נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי(‪ ,‬התשס"ז‪) 2007-‬להלן‪" :‬הכללים"(‪ ,‬קובעים כי בחישוב המס‬
‫על הכנסתו של "תושב חוץ זכאי" )כהגדרתו בכללים(‪ ,‬לפי סעיף ‪ (1)2‬או ‪ (2)2‬לפקודה‪ ,‬יובאו בחשבון ‪ 2.25‬נקודות‬
‫זיכוי‪.‬‬
‫ביום ‪ 5‬באוקטובר פורסמו ברשומות ‪ -‬כללי מס הכנסה )נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי( )ביטול(‪ ,‬התשע"ה‪,2014-‬‬
‫המבטלים את הכללים‪ .‬תחולת הביטול נקבעה ליום ‪ 1‬בינואר ‪.2015‬‬
‫במקביל‪ ,‬פורסמו באותו היום תקנות מס הכנסה )זיכויים לעובד זר(‪ ,‬התשע"ה‪) 2014-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪,‬‬
‫המעניקות נקודות זיכוי לעובדים זרים‪ ,‬בגין הכנסה שהופקה החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2015‬ואשר מובאות להלן‪:‬‬
‫הגדרות‬
‫‪ .1‬בתקנות אלה‪:‬‬
‫"אזור" ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪3‬א לפקודה;‬
‫"עובד זר" ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪48‬א לפקודה שהוא בעל אשרה לפי סעיף ‪ 2‬לחוק הכניסה לישראל‪ ,‬התשי"ב‪,1952-‬‬
‫או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אשרה כאמור;‬
‫"עובד זר חוקי" ‪ -‬עובד זר חוקי לפי תקנה ‪;2‬‬
‫"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" ‪ -‬עובד זר חוקי‪ ,‬שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד‪ ,‬ושהארכת שהייתו‬
‫בישראל מתבצעת לפי סעיף ‪3‬א)ב( לחוק הכניסה לישראל‪ ,‬התשי"ב‪;1952-‬‬
‫"היתר" ו"תחום סיעוד" ‪ -‬כמשמעותם בחוק עובדים זרים‪ ,‬התשנ"א‪;1991-‬‬
‫"תקנות ניכוי הוצאות שהייה" ‪ -‬תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ(‪ ,‬התשל"ט‪.1979-‬‬
‫עובד זר חוקי‬
‫‪ .2‬עובד זר חוקי הוא עובד זר שהתקיימו בו כל אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין;‬
‫)‪ (2‬הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה;‬
‫)‪ (3‬הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב‪) 1/‬עובד זמני( לעבודה בישראל‪ ,‬כאמור בתקנה ‪)5‬א( לתקנות‬
‫הכניסה לישראל‪ ,‬התשל"ד‪.1974-‬‬
‫זיכויים לעובד זר‬
‫‪) .3‬א( בחישוב המס על הכנסה של עובד זר חוקי בתחום הסיעוד‪ ,‬לפי סעיף ‪ (1)2‬או )‪ (2‬לפקודה‪ ,‬יובאו בחשבון‬
‫נקודות זיכוי לפי סעיפים ‪ 36 ,34‬ו‪36-‬א לפקודה‪.‬‬
‫)ב( בחישוב המס על הכנסה לפי סעיף ‪ (1)2‬או )‪ (2‬לפקודה של עובדת זרה חוקית שאינה עובדת זרה חוקית‬
‫בתחום הסיעוד‪ ,‬תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף ‪36‬א לפקודה‪.‬‬
‫)ג( שהה העובד הזר החוקי או העובד הזר בתחום הסיעוד‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬בישראל או באזור בחלק משנת המס‪ ,‬ובא‬
‫בחשבון המס על הכנסתו החלק השנים עשר מסכום נקודות הזיכוי כאמור בסעיפים קטנים )א( או )ב(‪ ,‬לפי עניין‪,‬‬
‫כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת המס‪.‬‬
‫)ד( הוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה‪ ,‬למעט האמור בתקנות אלה‪ ,‬לא יחולו בחישוב המס החל על‬
‫הכנסתו של עובד זר‪.‬‬
‫תחולה‬
‫‪ .4‬תקנות אלה יחולו בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת המס ‪ 2015‬או לאחריה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .21‬חישוב מאוחד‪/‬נפרד לבני זוג בעסק משותף‬
‫רקע‬
‫סעיפים ‪64‬ב עד – ‪ 67‬לפקודה עוסקים בהכנסתם של בני זוג‪ .‬סעיף ‪ 65‬לפקודה קובע כי יראו את הכנסת בני הזוג‬
‫לצרכי הפקודה כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחוייב על שמו )להלן‪-‬חישוב מאוחד(‪ .‬משמעות הדברים היא כי‬
‫כל הכנסתם של בני הזוג מיוחסת לבן הזוג הרשום‪ ,‬וחישוב המס נערך כאילו הוא בלבד הפיק את ההכנסה‪,‬‬
‫בהתחשב בנקודות הזיכוי‪ ,‬הניכויים והזיכויים המוענקים לו‪ ,‬בהתאם להוראות כל דין ‪.‬‬
‫על פי סעיף ‪ 66‬לפקודה‪ ,‬על הכנסות מסוימות‪ ,‬כולל הכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬הכוללות בין השאר הכנסות מעסק‪,‬‬
‫ממשלח יד או מעבודה‪ ,‬רשאי בן זוג שאינו בן הזוג הרשום – לבקש שייעשה חישוב מס נפרד ובלבד שאין תלות‬
‫בין מקור ההכנסה של בן הזוג הרשום לבין מקור ההכנסה של בן הזוג שביקש כאמור ובהתקיים התנאים‬
‫הקבועים בסעיף‪ .‬בסעיף ‪)66‬ד( לפקודה נקבעו חזקות למצבי תלות במקורות ההכנסה וביניהן גם בנוגע להכנסה‬
‫משותפת שבה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני לפחות ‪ 10%‬מהון השותפות או מהזכות לרווחיה‪ ,‬או בנוגע‬
‫להכנסה מחברה שבה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני לפחות ‪ 10%‬מזכויות ההצבעה ‪.‬‬
‫חישוב נפרד מאפשר לכל אחד מבני הזוג לנצל את נקודות הזיכוי‪ ,‬הזיכויים והניכויים המותרים לו‪ ,‬וליהנות‬
‫משיעור מס שולי נמוך לפי מדרגות המס ‪ .‬בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה )הוראת שעה(‪ ,‬התשס"א‪,2000-‬‬
‫ובתיקונים נוספים לאחריו בסעיף ‪)66‬ה( לפקודה‪ ,‬קבע המחוקק שיוענק חישוב מס נפרד במידה מוגבלת על‬
‫הכנסה שעד לסכום של ‪) ₪ 49,680‬נכון לשנת המס ‪ (2013‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬ובהתאם לתנאים הקבועים‬
‫בסעיף ‪)66‬ה( לפקודה‪.‬‬
‫יצויין כי בתי המשפט נדרשו לבחינת סעיף ‪ 66‬לפקודה במספר הזדמנויות ‪ .‬פסק הדין האחרון בעניין זה ניתן ע"י‬
‫בית המשפט העליון בעניינם של בני הזוג מלכיאלי‪ .‬בפסק הדין מלכיאלי קבע בית המשפט העליון כי הדרישה‬
‫לאי התלות היא נורמה אנטי תכנונית "‪ ,‬מניעת הפחתות מס מלאכותיות ובלתי נאותות"‪ .‬בפסק דין זה נקבע כי‬
‫לא ניתן לסתור את חזקות התלות הקבועות בסעיף ‪)66‬ד( לפקודה וזאת משיקולי יעילות אדמיניסטרטיבית‪,‬‬
‫יציבות וודאות הדין‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט ציין כי סעיף ‪)66‬ה( לפקודה נותן מענה חלקי לבני זוג שיש תלות‬
‫במקורות ההכנסה שלהם בשל התקרה הנמוכה הקבועה בו‪ ,‬תקרה הנמוכה משכר המינימום החודשי‪ .‬בית‬
‫המשפט המליץ למחוקק לבחון שוב את הוראת הסעיף ‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬ביהמ"ש העליון קבע כי בני זוג‪ ,‬העובדים יחד בעסק משותף‪ ,‬אינם רשאים לערוך חישוב נפרד בגין‬
‫שכרם‪ ,‬במקרים בהם מקורות ההכנסה של בני הזוג תלויים זה בזה‪ ,‬ואין לאפשר שומת מס נפרדת‪ ,‬אף אם‬
‫ביכולתם של בני הזוג להוכיח כי גובה הכנסותיהם נקבע על פי שיקולים ענייניים בלבד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫•‬
‫בעקבות פסק הדין‪ ,‬רשות המיסים פרסמה ביום ‪ 4/7/12‬נוהל פנימי לפקידי השומה הקובע‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫יש לאפשר לנישומים להחיל את סעיף ‪) 66‬ה( לפקודה בשנות המס ‪ 2010-2011‬וכן בשנת המס ‪,2012‬‬
‫גם אם לא הודיעו על בקשה זו מראש כתנאי הסעיף‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫יבוטלו קנסות וריבית הנובעים מהמס הנובע מהסוגיה הנדונה‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫יש לאפשר לנישומים לשלם את חוב המס הנובע מסוגיה זו ב‪ 12 -‬תשלומים‪.‬‬
‫•‬
‫ביום ‪ 25‬בנובמבר ‪ 2012‬פרסמה רשות המיסים הודעה בדבר הקלות נוספות בעניין חישוב‬
‫מאוחד\נפרד כדלקמן‪:‬‬
‫לאור אי הבהירות ששררה בנושא זה‪ ,‬עד הכרעת בית המשפט העליון‪ ,‬ועקב פניית ועדת הכספים‬
‫ופניות רבות נוספות להקלות בעקבות החלטת בית המשפט העליון‪ ,‬החליטה רשות המסים להרחיב‬
‫את ההקלות עליהן הוחלט בתאריך ה‪ 4.7.2012 -‬לנישומים שדרשו חישוב נפרד‪.‬‬
‫להלן כל ההקלות באשר לחישוב נפרד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תתאפשר החלת סעיף ‪)66‬ה( לפקודת מס הכנסה‪ ,‬המאפשר חישוב נפרד בתנאים מסוימים ועד‬
‫לסכום של ‪) ₪ 48,960‬בשנת ‪ (2012‬ביחס לשנים קודמות עד לשנת המס ‪) 2012‬כולל(‪.‬‬
‫הקלה זו תחול לגבי כל התיקים "הפתוחים" בהם עולה סוגיית חישוב מאוחד\נפרד‪ ,‬לרבות תיקים‬
‫התלויים ועומדים בבית המשפט‪ ,‬לנישומים העומדים בתנאי הסעיף‪ ,‬גם אם לא הודיעו על בקשתם‬
‫במועד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יבוטלו קנסות וריבית בגין המס הנובע מסוגיית חישוב נפרד ‪/‬מאוחד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תינתן פריסת חוב המס הנובע מסוגיית חישוב מאוחד‪/‬נפרד עד ל‪ 12 -‬תשלומים‪.‬‬
‫כל ההקלות הללו‪ ,‬הותנו בהגשת בקשה לפקיד השומה לתיקון הדוחות השנתיים לשנים הרלוונטיות עד‬
‫ליום ‪.1.3.2013‬‬
‫‪28‬‬
‫המשך הליך החקיקה בנושא חישוב מאוחד\נפרד‬
‫א‪ .‬אישור תזכיר חוק מיום ‪ 11‬בנובמבר ‪2013‬‬
‫ביום ‪ 11.11.2013‬אושר בישיבת ועדת השרים של הממשלה לענייני חקיקה‪ ,‬תזכיר החוק של שר האוצר‪ ,‬יאיר‬
‫לפיד‪ ,‬לביטול חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים יחד‪ .‬התיקון אמור לאפשר לזוגות נשואים‬
‫העובדים יחד זכאות לחישוב מס נפרד‪ ,‬ללא מגבלת שכר‪ ,‬החל מתחילת שנת ‪.2014‬‬
‫יפורטו להלן תמצית דברי ההסבר לחוק המוצע‬
‫מוצע לשנות את נוסח סעיף ‪)66‬ד( לפקודה העוסק בבני זוג שמקור ההכנסה של האחד תלוי במקור ההכנסה של‬
‫האחר )מקור הכנסתם משותף( ולקבוע כי החישוב הנפרד יתאפשר לגבי בני זוג אלו בנסיבות המוצעות ובהן‬
‫נחיצות עבודת כל אחד מבני הזוג לייצור הכנסה באותו עסק ולמידת תרומתו של כל אחד מהם‪ ,‬כשעבודתם‬
‫אינה מבית מגוריהם אלא אם זהו מקום העיסוק הקבוע והבלעדי של אותו עסק‪ .‬אי התקיימות התנאים תימנע‬
‫מבני הזוג האפשרות לערוך חישוב מס נפרד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מוצע לבטל את סעיף ‪) 66‬ה( לפקודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוצע להטיל סנקציה כלפי בני זוג שתבעו חישוב נפרד לפי‬
‫סעיף ‪)66‬ד( לפקודה ונמצא כי אינם זכאים לו‪ ,‬במסגרת הוראות סעיף ‪ 191‬לפקודה‪ ,‬כך שבשל גרעון המס שיוצר‬
‫כתוצאה מדיווח כאמור‪ ,‬יוטל קנס בשיעור של ‪ .30%‬יובהר ויודגש כי לא יוטל בשל אותו גרעון קנס נוסף‪ .‬מוצע‬
‫לקבוע כי התיקון יחול על הכנסה שהופקה בשנת ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצעת חוק מיום ‪ 18‬בנובמבר ‪2013‬‬
‫ביום ‪ 18‬בנובמבר ‪ 2013‬פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ ,(198‬התשע"ד‪) 2013-‬להלן‪" :‬הצעת‬
‫החוק"(‪ .‬במסגרת הצעת החוק מוצע‪:‬‬
‫)‪ (1‬להחליף את סעיף ‪)66‬ד( לפקודה העוסק בבני זוג שמקור הכנסה של האחד תלוי במקום ההכנסה של האחר‬
‫)מקור הכנסתם משותף(‪ ,‬ולקבוע כי החישוב הנפרד יתאפשר לגבי בני זוג אלה בנסיבות המוצעות‪ ,‬ובהן נחיצות‬
‫עבודתו של כל אחד מבני הזוג לייצור הכנסה באותו עסק וקבלת הכנסה ממקור ההכנסה המשותף באופן‬
‫התואם את מידת תרומתו של כל אחד מהם‪ ,‬וכן שעבודת בני הזוג אינה מתבצעת ממקום מגוריהם אלא אם כן‬
‫זהו מקום העיסוק הקבוע והעיקרי של אותו עסק‪ .‬אי התקיימות התנאים האמורים תמנע מבני הזוג לערוך‬
‫חישוב מס נפרד‪.‬‬
‫)‪ (2‬לבטל את סעיף ‪)66‬ה( לפקודה‪.‬‬
‫)‪ (3‬להטיל סנקציה כלפי בני זוג שתבעו חישוב נפרד לפי סעיף ‪)66‬ד( לפקודה ונמצא כי אינם זכאים לו‪ ,‬כך‬
‫שבשל גירעון המס שייווצר כתוצאה מדיווח כאמור‪ ,‬יוטל עליהם קנס בשיעור של ‪ 30%‬מהגירעון האמור‪ .‬עוד‬
‫מוצע להבהיר כי לא יוטל בשל אותו גירעון קנס נוסף‪.‬‬
‫)‪ (4‬לתת סמכות לשר האוצר לקבוע הוראות‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬לעניין ביצוע סעיף ‪ 66‬לפקודה‪,‬‬
‫לרבות לעניין חובת הגשה של הודעות ודוחות‪.‬‬
‫)‪ (5‬לקבוע כי התיקון הנ"ל יחול על הכנסה שהופקה בשנת המס ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תיקון פקודת מס הכנסה‬
‫ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013‬פורסם בספר החוקים מס' ‪ ,2426‬חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס ‪ ,(199‬התשע"ד‪-‬‬
‫‪) 2013‬להלן‪" :‬החוק"(‪ ,‬אשר התקבל בכנסת ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪.2013‬‬
‫תחולת החוק הינה על הכנסה שהופקה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2014‬ואילך‪.‬‬
‫במסגרת החוק‪ ,‬בוצעו השינויים הבאים בפקודה‬
‫א‪ .‬נוסח הוראות סעיף ‪)66‬ד( לפקודה הוחלף בנוסח חדש‪ .‬סעיף ‪)66‬ד( בנוסחו החדש קובע כי יתאפשר חישוב‬
‫נפרד לבני זוג‪ ,‬להם "מקור הכנסה משותף"‪ ,1‬ובלבד שהתקיימו כל התנאים המפורטים להלן‪:‬‬
‫)‪ (1‬יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף‪.‬‬
‫)‪ (2‬כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת‬
‫ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור‪.‬‬
‫)‪ (3‬אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬את מקור ההכנסה‬
‫המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סעיף ‪)66‬ה( לפקודה‪ ,‬אשר אפשר חישוב נפרד עד לתקרה שנקבעה‪ ,‬בוטל‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעיף ‪64‬ב)ב( לפקודה העוסק בבחירת בן זוג רשום‪ ,‬קובע כי בני זוג רשאים להודיע לפקיד השומה שבן זוג‬
‫ייחשב כבן זוג רשום‪ ,‬בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף‪ ,‬ובלבד שהכנסת אותו בן זוג‪ ,‬בשנת המס שקדמה‬
‫לשנת המס שבה ניתנה ההודעה‪ ,‬היא לפחות בגובה של ‪ 25%‬מהכנסת בן הזוג האחר‪ .‬לעניין זה הוגדרה‬
‫"הכנסה בשנת המס"‪ :‬למעט הכנסה הבאה ממקור שהוא תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג האחר )דהיינו‪,‬‬
‫במידה והכנסת בן זוג שהכנסתו נמוכה יותר הייתה תלויה בהכנסת בן הזוג האחר‪ ,‬לא ניתן היה לבחור בו כבן‬
‫זוג רשום(‪.‬‬
‫‪ 1‬מקור הכנסה משותף" – מקור הכנסה של בן זוג התלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫לאור החלפת הוראות סעיף ‪)66‬ד( לפקודה‪ ,‬תוקנה ההגדרה "הכנסה בשנת המס" כדלקמן‪" :‬הכנסה בשנת‬
‫המס" ‪ -‬למעט הכנסה ממקור הכנסה משותף לפי סעיף ‪)66‬ד( שלא מתקיימות לגביה הוראות אותו סעיף‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬ניתן כעת לבחור בבן זוג שהכנסתו לפחות בגובה של ‪ 25%‬מהכנסת בן הזוג האחר‪ ,‬על אף שהכנסה זו‬
‫נובעת "ממקור הכנסה משותף" ‪ -‬מקור הכנסה התלוי במקור ההכנסה של בן הזוג האחר‪ ,‬ובתנאי‬
‫שמתקיימות לגבי הכנסה זו ההוראות החדשות בסעיף ‪)66‬ד(‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוקנו הוראות סעיף ‪)57‬ב( לפקודה‪ ,‬העוסק בחישוב נפרד בקיבוץ‪.‬‬
‫ה‪ .‬תוקנו הוראות סעיף ‪ 67‬לפקודה‪ ,‬העוסק בהכנסת בני זוג במשק חקלאי‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫מהאמור לעיל עולה כי כל עת שבני זוג מוכיחים שהכנסת בן הזוג הינה בגין תפקיד המוכח כנחוץ‪ ,‬אשר אלמלא‬
‫היה בן הזוג ממלא תפקיד זה‪ ,‬נדרש היה לשכור את שרותיו של אחר לשם ביצוע אותו תפקיד ובאותו שכר‪ ,‬הרי‬
‫שלמרות שלבני הזוג הכנסה ממקור הכנסה משותף‪ ,‬יתאפשר להם חישוב נפרד על הכנסותיהם‪.‬‬
‫האם חישוב מאוחד מאפשר להחיל פטור ממס לנכה גם על הכנסות בת הזוג ‪ -‬פס"ד בן נתן‬
‫המערערים הינם זוג נשוי‪ ,‬כאשר המערער הינו נכה הזכאי לפטור ממס לפי סעיף ‪ (5)9‬לפקודה‪ .‬בדוחות על‬
‫הכנסותיהם לשנים ‪ ,1998-2001‬ביקשו המערערים לראות בהכנסותיהם המשותפות כהכנסותיו של המערער‬
‫וליהנות מהפטור הקבוע בסעיף ‪)(5)9‬א( לפקודה‪ .‬פקיד השומה דחה את עמדת המערערים וקבע‪ ,‬כי יש לראות‬
‫במערערת כבן הזוג הרשום‪ .‬כן‪ ,‬דחה פקיד השומה את בקשת המערערים לפטור את הכנסותיהם המשותפות לפי‬
‫סעיף ‪)(5)9‬א( לפקודה‪.‬‬
‫על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית המשפט המחוזי‪ ,‬אשר קיבל את עמדת המערערים‪ ,‬כי יש לרשום‬
‫את המערער כבן הזוג הרשום‪ ,‬אך מנגד קבע כי לא ניתן לכלול בפטור ממס לפי סעיף ‪)(5)9‬א( לפקודה גם את‬
‫הכנסות המערערת )"פסק הדין הראשון"(‪ .‬ערעור שהוגש ע"י המערערים לבית המשפט העליון נמחק בהסכמה‪.‬‬
‫פסק הדין דנן מתייחס להכנסות המערערים בשנות המס ‪) 2008-2009‬הוגש בטרם ניתן פסק דינו של ביהמ"ש‬
‫העליון(‪ .‬המערערים ביקשו לראות במערער כבן הזוג הרשום‪ ,‬וכן להכיר בדרישתם לפטור על מלוא הכנסותיהם‬
‫מיגיעה אישית לפי סעיף ‪)(5)9‬א( לפקודה; לחילופין‪ ,‬ביקשו לקבוע‪ ,‬כי הכנסותיה של המערערת יצורפו להכנסות‬
‫המערער ויינתן בגינן פטור לפי סעיף ‪)(5)9‬ב( לפקודה‪ ,‬כלומר פטור על הכנסות פסיביות‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי בפסק הדין הראשון‪ ,‬הגיע בית המשפט למסקנה כי‬
‫אין בהוראת סעיף ‪ 65‬לפקודה כדי ליצור פיקציה לפיה יראו את הכנסת שני בני הזוג כהכנסת בן הזוג הרשום‪,‬‬
‫שהרי הוראת סעיף ‪ 65‬לפקודה נועדה רק לקבוע דרך חישוב של ההכנסה המאוחדת‪ ,‬שהינה ההכנסה לאחר‬
‫שניתנו לכל אחד מבני הזוג ההטבות המיוחדות להן הוא זכאי‪ .‬דין דומה חל גם כאשר עוסקים בפטור להכנסה‬
‫פסיבית‪ .‬צרוף הכנסות בן הזוג שאינו רשום להכנסתו של בן הזוג הרשום‪ ,‬נעשה לאחר שלכל אחד מהם ניתנים‬
‫הזיכויים והפטורים האישיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עמדת המערערים אינה מתיישבת עם תכליתו של הפטור לפי סעיף ‪(5)9‬‬
‫לפקודה‪ ,‬אשר נועד להקל ולסייע לנכים; וכן אינה מתיישבת עם נוסחו של סעיף ‪)(5)9‬ב( לפקודה אשר מקנה‬
‫פטור אישי שניתן "להכנסות שלא מיגיעה אישית"‬
‫‪31‬‬
‫‪ .22‬זיכוי בשל תרומות למוסדות ציבור‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪ 46‬לפקודה הסכום המזערי לתרומות בשנת ‪ ,2014‬שאינו מזכה בזיכוי הינו – ‪190‬‬
‫ש"ח‪ .‬סכום התקרה לתרומות – ‪ 9,304,000‬ש"ח‪ ,‬או ‪ 30%‬מההכנסה החייבת‪ ,‬לפי הנמוך מביניהם‪.‬‬
‫)קיימות הגבלות נוספות אם תובעים גם ניכוי בשל מחקר ופיתוח(‪.‬‬
‫זיכוי המס ליחיד הינו בשיעור של ‪ 35%‬מסכום התרומה‪ .‬חברה – הזיכוי הינו בגובה מס החברות באותה‬
‫שנה )‪ 26.5%‬בשנת ‪ ,(2014‬כל זאת בלבד שהתרומה הינה למוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר‬
‫האוצר‪.‬‬
‫סכום העולה על התקרה לזיכוי )‪ 9,304,000‬ש"ח בשנת ‪ 2014‬או ‪ 30%‬מההכנסה החייבת‪ ,‬כנמוך‬
‫שביניהם(‪ ,‬שנתרם באותה שנת מס‪ ,‬יזוכה מהמס‪ ,‬בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו‪ ,‬ובלבד שלא ינתן‬
‫זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור‪ ,‬בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫סכום התרומות ששולם בשנה מסויימת‪ ,‬אינו יורד לטמיון בשל המגבלה של תקרת הסכום או בשל‬
‫הכנסה חייבת נמוכה מדי )או אפילו הפסד( באותה שנה‪ ,‬וניתן להעביר את הסכום העודף לניצול בשלוש‬
‫שנות המס הבאות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ג(‬
‫רווחי הון‬
‫‪ .23‬מיסוי רווחי הון‬
‫‪ 23.1‬בעל מניות מהותי‬
‫במסגרת תיקון ‪ 147‬לפקודה‪ ,‬הוטלו מספר הגבלות והחמרות על הכנסות ורווחי הון של אדם‬
‫הנובעים לו מחברה בה הוא בעל מניות מהותי‪ .‬ככלל‪ ,‬בעל מניות מהותי הינו מי שמחזיק במישרין‬
‫או בעקיפין‪ ,‬לבדו או יחד עם אחר‪ ,‬ב‪ 10% -‬לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי‬
‫השליטה בחבר בני אדם‪.‬‬
‫כאשר מדובר ברווח הון והכנסות מדיבידנד‪ ,‬הבחינה באם אדם הינו בעל מניות מהותי תעשה‬
‫ביום מכירת המניות או קבלת הדיבידנד )לפי העניין( ובמועד כלשהו ב‪ 12 -‬חודשים שקדמו‬
‫למכירה‪/‬קבלת דיבידנד‪ .‬לעניין הכנסות ריבית‪ ,‬משום מה‪ ,‬לא נקבע מועד בחינת המעמד‪.‬‬
‫‪ 23.2‬מיסוי רווחי הון )למעט ני"ע סחירים ושבח מקרקעין(‬
‫בשנת ‪ 2014‬יש לבצע חישוב ליניארי המחלק את תקופת רווח ההון לשלוש תקופות כדלקמן‪ :‬על‬
‫חלק רווח ההון\שבח שנצבר עד ליום ‪ 1‬בינואר ‪) 2003‬להלן‪" :‬המועד הקובע"( יחולו שיעורי מס‬
‫שולי‪ ,‬על חלק רווח ההון שנצבר החל מהמועד הקובע ועד ליום ‪ 1‬בינואר ‪) 2012‬להלן‪" :‬מועד‬
‫השינוי"(‪ ,‬יחול מס בשיעור ‪) 25%\20%‬בעל"מ לא מהותי ובעל"מ מהותי בהתאמה(‪ ,‬ועל חלק רווח‬
‫ההון שנצבר החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬יחול מס בשיעור ‪) 30%\25%‬בעל"מ לא מהותי ובעל"מ‬
‫מהותי בהתאמה(‪.‬‬
‫‪ 23.3‬רווח הון מניירות ערך סחירים‬
‫החישוב הליניארי המפורט לעייל‪ ,‬לא יחול במכירת ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה וכן‬
‫במכירת יחידה בקרן נאמנות פטורה‪ .‬דהיינו‪ ,‬שיעורי המס המוגדלים )‪ (30%/25%‬יחולו על מלוא‬
‫רווח ההון לרבות בגין הרווח שנצבר לפני ‪ 1‬בינואר ‪.2012‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החל משנת המס ‪ 2012‬לא ניתן לבצע פריסה של רווח ההון מניירות ערך סחירים‪.‬‬
‫‪ 23.4‬מיסוי מוניטין שלא שולם בעד רכישתו‬
‫החישוב הליניארי המפורט לעייל‪ ,‬לא יחול במכירת מוניטין שלא שולם בעד רכישתו‪ ,‬ומיום ‪1‬‬
‫בינואר ‪ 2012‬שיעור המס על מכירתו הינו ‪ 25%‬על מלוא רווח ההון‪.‬‬
‫‪ 23.5‬מיסוי הכנסות מריבית ודיבידנד‬
‫בשנת ‪ 2012‬עלה שיעור המס על ריבית ודיבידנד מ ‪ 20%‬ל ‪ ,25%‬ולגבי בעל מניות מהותי עלה‬
‫שיעור המס כאמור מ ‪ 25%‬ל ‪.30%‬‬
‫על ריבית שנצברה החל ב ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬יחולו שיעורי המס החדשים ויתבצע חישוב ליניארי עד‬
‫‪ 1/1/12‬ו מ – ‪.1/1/12‬‬
‫‪ 23.6‬שבח מקרקעין‬
‫בשנת ‪ 2014‬יש לבצע חישוב ליניארי המחלק את תקופת השבח לשלוש תקופות כדלקמן‪ :‬על חלק‬
‫השבח שנצבר עד ליום ‪) 7/11/2001‬להלן‪" :‬יום התחילה"(‪ ,‬יחולו שיעורי מס שולי‪ ,‬על חלק השבח‬
‫שנצבר מיום התחילה ועד ליום ‪ 1‬בינואר ‪) 2012‬להלן‪" :‬מועד השינוי"(‪ ,‬יחול מס בשיעור ‪ ,20%‬ועל‬
‫חלק השבח לאחר מועד השינוי יחול מס בשיעור ‪.25%‬‬
‫חברה ‪ -‬שיעור המס על שבח מקרקעין בידי חברה בשנת ‪.26.5% - 2014‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .24‬קיזוז הפסדי הון‬
‫הפסדים שוטפים מניירות ערך בשנת המס יקוזזו כנגד רווח הון מכל סוג שהוא )מניירות ערך‪ ,‬מנכסים‬
‫אחרים‪ ,‬לרבות שבח מקרקעין(‪ ,‬וכנגד הכנסה מדיבידנד או מריבית ששולמו בשל המניות הנמכרות וכנגד‬
‫הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים‪ ,‬ובלבד ששיעור המס החל על המוכר בגין הריבית‬
‫או הדיבידנד אינו עולה על השיעור הקבוע בסעיף ‪)126‬א( לפקודה )‪ - 26.5%‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫העלאת שיעור המס המוטל על דיבידנדים המחולקים לבעלי שליטה משיעור של ‪ 25%‬ל ‪ ,30%‬החל משנת‬
‫‪ ,2012‬מונעת מבעלי שליטה את אפשרות )שהייתה קיימת בעבר( לקיזוז הפסדים מניירות ערך‬
‫מהכנסות מדיבידנד‪.‬‬
‫הפסדים שלא ניתן לקזזם בשנת המס השוטפת )הפסדים מועברים( יקוזזו כנגד רווח הון מכל סוג שהוא‬
‫)מניירות ערך‪ ,‬מנכסים אחרים‪ ,‬לרבות שבח מקרקעין(‪ ,‬ללא אפשרות לקיזוז כנגד ריבית או דיבידנד‪,‬‬
‫בשנות המס הבאות‪.‬‬
‫טבלת קיזוזי הפסדים שוטפים בשוק ההון‬
‫ההכנסה‬
‫רווח הון‬
‫מני"ע‬
‫נסחרים‬
‫בישראל‬
‫רווח הון‬
‫מני"ע‬
‫נסחרים‬
‫בחו"ל‬
‫ריבית או‬
‫דיבידנד‬
‫‪2‬‬
‫מני"ע‬
‫ההפסד‬
‫ריבית‬
‫מפיקדונות‬
‫בנקים או‬
‫תוכניות‬
‫חסכון‬
‫רווח הון מנכס‬
‫שאינו סחיר‬
‫בישראל‬
‫רווח הון מנכס‬
‫לא סחיר‬
‫בחו"ל‬
‫הפסד מני"ע‬
‫נסחרים‬
‫בישראל‬
‫אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫לא אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫הפסד מני"ע‬
‫נסחרים‬
‫בחו"ל‬
‫ניתן‪ ,‬לאחר‬
‫שקודם בוצעו‬
‫קיזוזים‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫אפשרי‬
‫ניתן‪ ,‬לאחר‬
‫שקודם בוצעו‬
‫קיזוזים‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫לא אפשרי‬
‫ניתן‪ ,‬לאחר‬
‫שקודם בוצעו‬
‫קיזוזים בחו"ל‪.‬‬
‫אפשרי‬
‫הפסד הון‬
‫מנכס לא‬
‫סחיר בארץ‬
‫אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫רק אם הנכס‬
‫הוא ני"ע‬
‫לא אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫אפשרי‬
‫הפסד הון‬
‫מנכס לא‬
‫סחיר בחו"ל‬
‫ניתן‪ ,‬לאחר‬
‫שקודם בוצעו‬
‫קיזוזים‬
‫בחו"ל‬
‫אפשרי‬
‫רק אם הנכס‬
‫הוא ני"ע‬
‫ולאחר שקודם‬
‫בוצעו קיזוזים‬
‫בחו"ל‬
‫לא אפשרי‬
‫ניתן‪ ,‬לאחר‬
‫שקודם בוצעו‬
‫קיזוזים בחו"ל‬
‫אפשרי‬
‫‪ 2‬ניתן לקזז הפסדי הון שוטפים כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מני"ע‪ ,‬שאינם נובעים מאותו נייר הערך שמומש‪ ,‬כל עוד שיעור המס‬
‫על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על ‪) 26.5%‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫‪34‬‬
‫ד( הכנסות משכ"ד‬
‫‪ .25‬מיסוי הכנסות משכר דירה למגורים‬
‫בפקודת מס הכנסה שלושה מסלולים למיסוי הכנסות פאסיביות של יחידים משכר דירה למגורים‬
‫בישראל‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫)א( מסלול הפטור‬
‫)ב( מסלול ה‪10% -‬‬
‫)ג( מסלול המס השולי‬
‫יודגש‪ ,‬כי על מנת להיכלל במסלולים א' או ב' לעיל‪ ,‬על המשכיר להיות יחיד ועל הדירה לשמש‪ ,‬לפי‬
‫טיבה‪ ,‬למגורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש כי הכנסות היחיד מדמי השכירות לא תגענה לכדי עסק‪.‬‬
‫‪ 25.1‬מסלול הפטור‬
‫במסלול הפטור‪ ,‬ההכנסות הפאסיביות של יחידים משכר דירה למגורים פטורות ממס‪ ,‬בכפוף‬
‫לתקרת הכנסות מכלל דירות המגורים שיש ליחיד‪ .‬תקרת הפטור על הכנסות פאסיביות של‬
‫יחידים משכר דירה למגורים הינה ‪ 5,080‬ש"ח בשנת ‪ .2014‬הפטור כפוף לכך שהמשכיר הינו יחיד‪,‬‬
‫שהדירה משמשת‪ ,‬על פי טיבה‪ ,‬למגורים ושקיים מסמך בחתימת ידו של השוכר המאשר כי הדירה‬
‫משמשת לו למגורים בלבד )לצורך העניין‪ ,‬גם חוזה שכירות מספיק(‪ .‬יודגש‪ ,‬לאור הפסיקה )עמ"ה‬
‫‪ - 538/03‬יוסף גרעין(‪ ,‬כי במידה ויתברר כי הדירה אינה משמשת למגורים והמשכיר ידע על כך‬
‫ו"עצם עיניו"‪ ,‬לא יהא זכאי משכיר הדירה לפטור ממס על דמי השכירות‪ ,‬גם אם עמד בכל‬
‫התנאים האחרים‪.‬‬
‫‪ 25.2‬מסלול ה‪10% -‬‬
‫בניגוד למסלול הפטור‪ ,‬מסלול זה אינו כפוף לתקרת הכנסות; מלוא הכנסות השכירות חייבות במס‬
‫בשיעור של ‪ .10%‬במסלול זה לא יותרו בניכוי הוצאות כלשהן כנגד דמי השכירות )מס מחזור(‪.‬‬
‫ביום ‪ ,15.10.07‬פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ ,(159‬התשס"ז‪) 2007-‬להלן‪:‬‬
‫"התיקון"(‪.‬‬
‫במסגרת התיקון‪ ,‬תוקן מסלול מיסוי זה‪ ,‬באופן כזה שתשלום המס )בשיעור ‪ (10%‬צריך להתבצע‬
‫בתוך ‪ 30‬ימים מתום שנת‪-‬המס‪ ,‬דהיינו עד ליום ‪ 30‬לינואר של השנה הבאה ולא בתוך ‪ 30‬ימים‬
‫מיום קבלת ההכנסה‪ ,‬אלא אם כן שילם היחיד מקדמות‪.‬‬
‫‪ 25.3‬מסלול המס השולי‬
‫המסלול הרגיל ‪ -‬היינו‪ ,‬ההכנסות משכירות מצטרפות לשאר ההכנסות והיחיד ממוסה עליהן‬
‫בשיעור המס השולי שלו‪ .‬כנגד הכנסות השכירות‪ ,‬ניתן לנכות הוצאות שהוצאו לצורך הפקתן‪,‬‬
‫כדוגמת ‪ :‬מימון‪ ,‬פחת‪ ,‬אחזקה וכו'‪.‬‬
‫יש לשים לב כי לפי הוראות סעיף ‪8‬ב' לפקודה מתחייבות הכנסות מדמי שכירות במס בשנה בה‬
‫נתקבלו ‪ -‬גם אם מדובר בהכנסות מראש‪ ,‬במקביל קובע הסעיף כי הוצאות בגין הכנסות שחויבו‬
‫במס כנ"ל יותרו לניכוי מכל מקור הכנסה בשנה שבה הוצאו בפועל‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ ,‬כי ניתן לשקול הקדמת קבלת הכנסות מהשכרת נכסים לשנה בה צפויים‬
‫שיעורי מס נמוכים ולקזז את ההוצאות בשנה בה ההכנסות גבוהות יותר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪25.4‬‬
‫הפחתת הוצאות הפחת שניתן היה לתבוע מהעלות‪ ,‬גם אם לא נתבעו‬
‫בהתאם להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין ‪ ,5/2007‬העוסקת בחישוב השבח במכירת דירת מגורים‬
‫שהושכרה למגורים‪ ,‬יש להיות מודעים לעמדת רשות המיסים כי בעת מכירת דירות שהושכרו‬
‫למגורים בפטור ממס או במסלול מס מחזור של ‪ ,10%‬במידה והמוכר אינו פטור ממס שבח‪,‬‬
‫יחושב פחת על מחיר הדירה החל מ – ‪ 27‬לפברואר ‪) 2007‬מועד פירסום הוראת ביצוע בנושא(‪.‬‬
‫סעיף ‪ 122‬לפקודה )מס מחזור של ‪ (10%‬אומנם כולל הוראה מפורשת לעניין הפחת אך בהשוואה‬
‫אליו אין בחוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(‪ ,‬התש"ן‪ 1990-‬הוראה‬
‫דומה‪.‬‬
‫נציין כי בפס"ד ברמן ושות' מסחר והשקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין שניתן ביום ‪ 5‬באוגוסט‬
‫‪ ,2012‬קבעה ועדת הערר כי מטרת חוק מיסוי מקרקעין היא גביית מס אמת ואין לנכות מיתרת‬
‫שווי הרכישה פחת שהמוכר יכול היה לנכות מהכנסתו החייבת‪ ,‬אם לא עשה זאת בפועל‪ .‬כל‬
‫פרשנות אחרת מטילה מס על רווח היפותטי שאינו קיים במציאות‪.‬‬
‫‪ .26‬מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל‬
‫בחודש ינואר ‪ ,2014‬פרסמה רשות המיסים מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת‬
‫דירה למגורים בישראל‪ .‬תמצית מדריך זה מובאת להלן‪:‬‬
‫המידע המובא במדריך זה נועד להציג בפניכם את החלופות הקיימות בחוק לתשלום ולקבלת הקלות‬
‫במס ליחידים על הכנסותיהם מהשכרת דירה למגורים בישראל‪.‬‬
‫להלן מסלולי המיסוי לתשלום ולהקלות במס‪:‬‬
‫‪ .1‬פטור ממס )מלא או חלקי(‪.‬‬
‫‪ .2‬חיוב במס מופחת בשיעור של ‪.10%‬‬
‫‪ .3‬חיוב במס לפי מדרגות המס‪.‬‬
‫בכפוף לתנאים להלן‪ ,‬רשאי המשכיר לבחור בכל אחד מהמסלולים עבור כל אחת מהדירות שברשותו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מסלול הפטור ממס )מלא או חלקי(‪ :‬בחוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה משכר דירה‬
‫למגורים(‪ ,‬התש"ן‪ 1990-‬נקבעו מספר תנאים מצטברים למתן פטור ממס על הכנסה משכר דירה –‬
‫למגורים בישראל‪:‬‬
‫✦ הדירה מיועדת לשמש למגורים לפי טיבה;‬
‫✦הדירה איננה רשומה בספרי העסק של המשכיר או איננה חייבת ברישום כאמור;‬
‫✦הדירה מושכרת לשוכר שהוא יחיד‪ .‬ניתן גם להשכיר לחבר בני אדם‪ ,‬אך נדרש כי עיקר פעילותו‬
‫של חבר בני האדם הוא למטרות של מתן דיור לזכאים שקבע משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬לקליטת‬
‫עליה‪ ,‬לבריאות ולסעד ופעילותם אינה לצורכי רווח ובלבד שהתקבל אישור מנהל רשות המסים‬
‫לחבר בני האדם השוכר‪.‬‬
‫✦הדירה משמשת לשוכר למגורים בלבד‪ ,‬ברשותו של המשכיר ישנה הצהרה בכתב על כך או‬
‫לחילופין חוזה שכירות לפיו ברור כי הדירה משמשת לשוכר למגורים בלבד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫הכנסה חודשית משכר דירה כוללת את ההכנסות מכל דירות המגורים המושכרות על ידי‬
‫המשכיר‪ ,‬בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה‪ .‬בין אם הדירה מושכרת למגורים‪,‬‬
‫ובין אם למטרה עסקית )כגון דירת מגורים המושכרת לעו"ד(‪.‬‬
‫חישוב הפטור‪:‬‬
‫‪ .1‬פטור מלא‪ :‬אם סכום ההכנסה החודשית משכר דירה אינו עולה בכל חודש במהלך השנה על‬
‫סכום של ‪) ₪ 4,980‬בשנת ‪) ,(2013‬להלן‪" :‬תקרת הפטור"(‪ ,‬יחול פטור מלא על הכנסה מהשכרת‬
‫דירה למגורים העומדת בתנאים לעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬פטור חלקי‪ :‬כאשר סכום ההכנסה החודשית משכר דירה גבוה מתקרת הפטור )‪ 4,980‬בשנת‬
‫‪ (2013‬אולם אינו עולה על כפל תקרה זו )‪ 9,960‬ש"ח(‪ ,‬יש לחשב את הפטור באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬מפחיתים מסכום ההכנסה החודשית משכר דירה שהתקבלה בפועל את סכום תקרת הפטור‪,‬‬
‫ההפרש ביניהם יחשב כסכום עודף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפחיתים מסכום תקרת הפטור את הסכום העודף‪ .‬ההפרש המתקבל הוא הסכום הפטור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסכום ההכנסה החודשית משכר דירה למגורים שהתקבל בפועל מפחיתים את הסכום הפטור‪.‬‬
‫ההפרש המתקבל הוא הסכום החייב במס‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫סכום ההכנסה החודשית משכר דירה למגורים שהתקבל בפועל היה ‪ ,₪ 5,200‬גבוה מתקרת הפטור‬
‫אך נמוך מכפל התקרה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫סכום ההכנסה משכר דירה למגורים בפועל‬
‫תקרת הפטור )שנת ‪(2013‬‬
‫סכום העודף על התקרה‬
‫‪ 5,200‬ש"ח‬
‫‪ 4,980‬ש"ח‬
‫‪ 220‬ש"ח‬
‫ב‪.‬‬
‫תקרת הפטור )שנת ‪(2013‬‬
‫סכום העודף על התקרה‬
‫הסכום הפטור‬
‫‪ 4,980‬ש"ח‬
‫‪ 220‬ש"ח‬
‫‪ 4,760‬ש"ח‬
‫ג‪.‬‬
‫סכום ההכנסה משכר דירה למגורים בפועל‬
‫הסכום הפטור‬
‫הסכום החייב במס‬
‫‪ 5,200‬ש"ח‬
‫‪ 4,760‬ש"ח‬
‫‪ 440‬ש"ח‬
‫על הסכום החייב במס יחול שיעור המס השולי של המשכיר בהתחשב במכלול הכנסותיו‪) .‬לגבי‬
‫הכנסות משכ"ד‪ ,‬מדרגת המס הראשונה היא ‪ ,31%‬למעט מי שמלאו לו בשנת המס ששים שנה‪,‬‬
‫שלגביו מדרגת המס הראשונה היא ‪.(10%‬‬
‫‪37‬‬
‫המשכיר רשאי לנכות כנגד הסכום החייב במס הוצאות שוטפות הקשורות להפקת ההכנסה משכר‬
‫דירה כגון‪ :‬שכר טרחת עו"ד שערך את חוזה השכירות‪ ,‬תיקונים שוטפים ששילם המשכיר בשנת‬
‫המס וכן פחת בשיעור של ‪ 2%‬מעלות רכישת המבנה המושכר ללא עלות הקרקע )יחיד שבחר‬
‫במסלול הפטור המלא או החלקי לא יוכל ליהנות מהוראות "תקנות מס הכנסה )שיעור פחת לדירה‬
‫מושכרת למגורים(‪ ,‬התשמ"ט‪ ,1989 -‬דהיינו לא יוכל לנכות פחת )שיעור מסוים משווי הדירה(‬
‫מהכנסתו בהשכרת הדירה מאותה שנה‪ .‬ההוצאות יותרו כיחס שבין סכום ההכנסה החייב במס‬
‫משכר דירה‪ ,‬לבין סך ההכנסה משכר דירה‪.‬‬
‫אם בעת מכירת דירת המגורים לגביה נבחר מסלול הפטור יחול חיוב במס שבח‪ ,‬ינוכה משווי‬
‫הרכישה‪ ,‬הפחת שאותו היה ניתן לדרוש כנגד ההכנסה הפטורה‪ /‬חייבת משכר דירה‪.‬‬
‫לידיעתכם‪ ,‬על מנת להסדיר את תשלום המס במקרה של "פטור חלקי" יהיה עליכם לפתוח תיק‪,‬‬
‫המיועד לדיווח על השכרת נכסים במשרד השומה הקרוב לאזור מגוריכם‪.‬‬
‫היעדר פטור‪ :‬כאשר סכום ההכנסה החודשית משכר דירה עולה על כפל תקרת הפטור )‪₪ 9,960‬‬
‫בשנת ‪ ,(2013‬לא יחול כל פטור וכל סכום ההכנסה החודשית משכר דירה יהיה חייב במס‪ .‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬ניתן יהיה לבחור במסלול חיוב במס מופחת בשיעור של ‪ 10%‬או במסלול מדרגות המס )ראה‬
‫להלן(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מסלול חיוב במס מופחת בשיעור של ‪ :10%‬על פי סעיף ‪ 122‬לפקודה‪ ,‬ניתן לשלם מס מופחת‬
‫בשיעור של ‪ 10%‬בשל הכנסה מהשכרת דירת מגורים בישראל‪.‬‬
‫מסלול זה יחול בתנאים הבאים‪:‬‬
‫✦הדירה משמשת למגורים בישראל‪.‬‬
‫✦ההכנסה מדמי השכירות איננה הכנסה מעסק כמשמעותה בסעיף ‪ (1)2‬לפקודה‪.‬‬
‫לתשומת לבכם‪ ,‬אם בחרתם במסלול הזה אינכם זכאים לנכות הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה‬
‫משכר דירה‪ ,‬או פחת בשל הדירה ולא תהיו זכאים לקיזוז‪ ,‬זיכוי או פטור )לרבות הפטור במסלול‬
‫הפטור( בגין ההכנסה משכר דירה או מהמס החל עליה‪ .‬אם מכירת דירת המגורים לגביה נבחר‬
‫מסלול המס המופחת תהיה חייבת במס שבח‪ ,‬ינוכה משווי הרכישה הפחת אותו היה ניתן לדרוש‬
‫כנגד ההכנסה בשיעור המס המופחת‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי במסלול זה יש לשלם את המס לכל המאוחר תוך ‪ 30‬יום מתום שנת המס שבה התקבלה‬
‫ההכנסה משכר דירה‪ .‬תשלום לאחר המועד לעיל יחייב את המשכיר בתשלום ריבית והצמדה על‬
‫חוב המס‪ .‬משכירים‪ ,‬להם יש תיק במס הכנסה‪ ,‬יכולים לשלם באתר האינטרנט של הרשות ביישום‬
‫תשלומי מס הכנסה‪ .‬במסך הכניסה ליישום יש לבחור את האפשרות תשלום על חשבון שכר דירה‬
‫‪ 10%‬והכנסות מיוחדות אחרות‪.‬‬
‫משכירים‪ ,‬להם אין תיק במס הכנסה‪ ,‬ישלמו באמצעות שובר דיווח מקוצר "בקשה לתשלום מס‬
‫על הכנסה מהשכרת דירה" שיינתן במשרד השומה באזור מגוריהם ואותו יש לשלם בבנק הדואר‪.‬‬
‫בגב השובר מפורטות הנחיות למילוי השובר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫לידיעתכם‪ ,‬אם הכנסתכם השנתית משכר דירה‪ ,‬בגינה שילמתם מס מופחת בשיעור ‪ 10%‬אינה‬
‫עולה על ‪) ₪ 337,000‬בשנת ‪ ,(2013‬ואינכם חייבים בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה‪ ,‬לא תידרשו‬
‫להגיש דו"ח שנתי על כלל הכנסותיכם‪ ,‬אלא אם כן פקיד השומה ידרוש זאת מכם‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬לא ניתן לדרוש פטור מכוח "חוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה משכר דירה‬
‫למגורים(‪ ,‬התש"ן – ‪ ,1990‬וגם שיעור מופחת של ‪ 10%‬על הכנסת שכ"ד מאותה דירת מגורים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫חיוב במס לפי מדרגות המס‪ :‬במסלול זה יחול שיעור המס השולי של המשכיר בהתחשב במכלול‬
‫הכנסותיו‪ .‬נזכיר כי לגבי הכנסות משכר דירה‪ ,‬מדרגת המס הראשונה היא ‪ , 31%‬למעט מי שמלאו‬
‫לו בשנת המס ששים שנה‪ ,‬שלגביו מדרגת המס הראשונה היא ‪ . 10%‬במסלול זה ניתן לדרוש‬
‫הוצאות שוטפות שהוצאו בייצור ההכנסה‪.‬‬
‫אם מכירת דירת המגורים לגביה נבחר מסלול זה תהיה חייבת במס שבח‪ ,‬ינוכה משווי הרכישה‬
‫הפחת שאותו דרשנו כנגד ההכנסה החייבת משכר דירה‪.‬‬
‫לידיעתכם‪ ,‬בחירה במסלול זה תחייב אתכם בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה‪.‬‬
‫דברי ההסבר המובאים כאן הם כלליים ואין לראות בהם את נוסח החוק והתקנות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ה( הלוואות לעובדים‪ ,‬לבעלי שליטה ובין חברות‬
‫‪ .27‬הלוואות לעובדים או לבעלי שליטה בחברה‬
‫‪ 27.1‬סעיף ‪)3‬ט( לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪":‬הפקודה"(‪ ,‬קובע כי‬
‫אדם אשר קיבל הלוואה בריבית מוטבת – הלוואה ללא ריבית או בריבית הנמוכה מהשיעור‬
‫שנקבע בתקנות מס הכנסה )קביעת שיעור הריבית(‪ ,‬התשמ"ה‪) 1985-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪ ,‬יראו את‬
‫ההפרש בין הריבית המוטבת לריבית שנקבעה בתקנות כהכנסה בידיו‪.‬‬
‫‪ 27.2‬הסעיף חל על ההלוואות הבאות‪:‬‬
‫)א(‬
‫הלוואה שניתנה בקשר ליחסי עובד מעביד‪.‬‬
‫)ב (‬
‫)ג(‬
‫הלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים‪.‬‬
‫הלוואה שקיבל בעל שליטה או קרובו מחברה בשליטתו‪.‬‬
‫‪ 27.3‬בתאריך ‪ 2‬בנובמבר ‪ ,2011‬פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה )קביעת שיעור ריבית( )תיקון(‪,‬‬
‫התשע"ב‪) 2011-‬להלן‪" :‬התיקון"(‪.‬‬
‫תחילת התיקון נקבעה ל ‪ 30‬ימים מיום פרסומו – דהיינו‪ ,‬התיקון החל מיום ‪ 2‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫להלן יפורטו השפעות התיקון‪:‬‬
‫קביעת שיעור הריבית – עובר לפרסום התיקון שיעור הריבית אותה קבע שר האוצר בתקנות עמד‬
‫על שיעור עליית המדד בתוספת ‪ 4%‬ריבית שנתית‪.‬‬
‫מיום תחילת התיקון )‪ 2‬בדצמבר ‪ ,(2011‬שיעור הריבית השנתי הינו ‪) 5.24%‬בשנת ‪,(6.24% – 2012‬‬
‫על שיעור זה אין להוסיף הצמדה למדד‪.‬‬
‫עדכון שיעור הריבית ‪ -‬עובר לתחילת התיקון שיעור הריבית אותה קבע שר האוצר בתקנות היה‬
‫קבוע‪.‬‬
‫עדכון שיעור הריבית אחת לשנה – שיעור הריבית יתעדכן מידי שנה בהתאם לשיעור העלות‬
‫הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים )העדכון יפורסם ע"י שר‬
‫האוצר ברשומות(‪.‬‬
‫שיעור הריבית המעודכן לשנת המס ‪ - 2013‬בשנת ‪ 2013‬שיעור הריבית השנתי הינו ‪5.47%‬‬
‫)על שיעור זה אין להוסיף הצמדה למדד(‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫שיעור הריבית המעודכן לשנת המס ‪ - 2014‬בשנת ‪ 2014‬שיעור הריבית השנתי הינו ‪4.31%‬‬
‫)על שיעור זה אין להוסיף הצמדה למדד(‪.‬‬
‫במסגרת רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח‪ ,‬נכללת גם העברת פירעון ומשיכה מחדש של חוב של‬
‫יחיד תושב ישראל‪ ,‬בגובה של ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬לפחות‪ ,‬מחברה לא נסחרת המוחזקת על ידו באופן‬
‫ישיר‪/‬עקיף בשיעור של ‪ 25%‬ומעלה‪ ,‬כאשר הפירעון נעשה ברבעון האחרון של שנת המס ולאחר מכן‪,‬‬
‫ברבעון הראשון של שנת המס העוקבת‪ ,‬גדל סכום החוב של היחיד לחברה‪ ,‬בשיעור של ‪ 25%‬לפחות‬
‫מהחוב שנפרע ברבעון הקודם‪.‬‬
‫‪ 27.4‬תיקון רטרואקטיבי בסעיף ‪)3‬ט(‬
‫בתאריך ‪ 11‬באוגוסט ‪ ,2011‬פורסם בספר החוקים חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪,(185‬‬
‫התשע"א‪) 2011-‬להלן‪" :‬החוק"(‪ .‬במסגרת החוק הוסדרו היחסים בין הסעיפים ‪)3‬ט(‪)3 ,‬י( ו‪-‬‬
‫‪85‬א לפקודה‪ ,‬והתקבלו תיקוני חקיקה אשר חלקם רטרואקטיביים המשלימים חקיקה‬
‫קודמת שהתבצעה בסעיפים הנ"ל ובחוק מס הכנסה )תיאומים בשל אינפלציה(‪ ,‬התשמ"ה‪-‬‬
‫‪) 1985‬להלן‪" :‬חוק התיאומים"(‪.‬‬
‫להלן יפורטו תיקוני החקיקה העיקריים שהתקבלו במסגרת החוק המתייחסים לסעיף ‪)3‬ט(‪:‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪)3‬ט( לפקודה על הלוואות שהיו "נכס קבוע" בידי המלווה‬
‫רקע חקיקתי‬
‫חוק התיאומים )אשר בוטל‪ 3‬במסגרת חוק מס הכנסה )תיאומים בשל אינפלציה( )תיקון מס'‬
‫‪ ,(20‬התשס"ח‪) 2008-‬להלן‪" :‬תיקון ‪ ,("20‬קבע עובר לביטולו כי נותן ההלוואה יחויב במס על‬
‫הפרשי ההצמדה שנוספו לסכום הלוואה שנתן‪ ,‬אם ההלוואה נחשבה ל"נכס קבוע" בידיו‪.‬‬
‫בכדיי למנוע הטלת כפל מס על מרכיב הפרשי ההצמדה‪ ,‬הן אצל נותן ההלוואה – לפי הוראות‬
‫חוק התיאומים‪ ,‬והן אצל מקבל ההלוואה – לפי הוראות סעיף ‪)3‬ט( לפקודה‪ ,‬קבע‪ 4‬סעיף‬
‫‪)3‬ט()‪ (4‬לפקודה כי על הלוואה שהיא "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה לפי חוק התיאומים‪ ,‬לא‬
‫יחול הסעיף‪.‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪)3‬ט( לפקודה על הלוואות שהיו "נכס קבוע"‬
‫תיקון ‪ 20‬פורסם ביום ‪ 6‬במרץ ‪ 2008‬וביטל את חוק התיאומים רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ .2008‬בכדי למנוע פגיעה בנישומים שנתנו הלוואות עד למועד פרסומו של תיקון ‪ 20‬במחשבה‬
‫שהוראות סעיף ‪)3‬ט( לפקודה לא יחולו על הלוואה שנתנו בהיותה "נכס קבוע" בידיהם‪ ,‬נקבע‬
‫בחוק בתחולה רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2008‬כי הלוואות אלה לא יכנסו לגדרי סעיף‬
‫‪)3‬ט( לפקודה‪.‬‬
‫‪ 3‬חוק התיאומים חל עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2007‬‬
‫‪ 4‬סעיף ‪)3‬ט()‪ (4‬בוטל בתיקון ‪ 164‬לפקודה‪ ,‬במסגרת תיקון ‪ 20‬שפורסם ביום ‪ 6‬במרץ ‪.2008‬‬
‫‪41‬‬
‫עסקה בין לאומית‬
‫עובר ליום ‪ 11‬באוגוסט ‪ ,2011‬סעיף ‪)3‬ט( לפקודה הגדיר "הלוואה" – לרבות כל חוב‪ .‬במסגרת‬
‫התיקונים לפקודה שהתקבלו בחוק‪ ,‬נקבע כי הגדרת "הלוואה" לא תכלול הלוואה שהינה‬
‫עסקה בינלאומית כמשמעותה בסעיף ‪85‬א לפקודה‪.‬‬
‫שינוי ההגדרה נקבע בתחולה רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2008‬‬
‫יש לציין כי מדובר בתיקון מבהיר‪ ,‬וזאת מאחר וסעיף ‪85‬א לפקודה מהווה חקיקה ספציפית‬
‫ומאוחרת לחקיקת סעיף ‪)3‬ט(‪ ,‬ולכן גוברת עליו‪.‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪)3‬ט()‪)(1‬ג( על הלוואות בין חברתיות‬
‫במסגרת התיקונים לפקודה שהתקבלו בחוק‪ ,‬נחקק סעיף ‪)3‬ט()‪ (5‬המבהיר כי סעיף ‪)3‬ט()‪)(1‬ג(‬
‫העוסק בהלוואות שקיבל בעל שליטה או קרובו מחברה בשליטתו‪ ,‬יחול רק כאשר בעל‬
‫השליטה מקבל ההלוואה הוא לא "חבר בני אדם" כהגדרתו בפקודה למעט חברה‬
‫משפחתית\שקופה עליהן חל הסעיף‪ .‬נציין כי קיימת דעה הגורסת כי אין להפעיל את סעיף‬
‫‪)3‬ט()‪)(1‬ג( על יתרות חובה של בעל"ש בחברה משפחתית\שקופה עד לגובה רווחי החברה‪,‬‬
‫מאחר ורווחים אלה מהווים יתרת זכות של בעל השליטה הנצברת במהלך השנה‪ ,‬למול יתרת‬
‫החובה‪.‬‬
‫‪ .28‬עדכון סעיף ‪)3‬י( לפקודה‬
‫‪ 28.1‬סעיף ‪)3‬י( לפקודה נועד ליצור חיוב במס של נישומים שנתנו הלוואה או אשראי בריבית נמוכה‪.‬‬
‫ההכנסה שתחויב במס היא ההפרש בין הריבית הקבועה בתקנות )בעבר היה קבוע מדד וארבע‬
‫אחוז( לבין הריבית שהנישום מקבל בפועל‪.‬‬
‫‪ 28.2‬בעבר‪ ,‬עד תיקון הסעיף במסגרת ביטל חוק התיאומים‪ ,‬ההכנסה מ – ‪)3‬י( היתה הכנסה מיוחדת‪,‬‬
‫החייבת בשיעור מס של ‪ ,40%‬ללא כל זכות לפטור‪ ,‬לניכוי או לקיזוז כלשהם בשל המס‪ ,‬לרבות‬
‫בגין מקדמות בשל עודפות‪.‬‬
‫‪ 28.3‬ביום ‪ 17.9.09‬פורסם תיקון לתקנות מס הכנסה בעניין סעיף ‪)3‬י(‪ ,‬המהווה שינוי דרמטי לתקנות‬
‫הקיימות‪.‬‬
‫‪ 28.4‬בהתאם לתיקון‪ ,‬במקום ריבית שנעה בין הצמדה למדד ועד הצמדה למדד בתוספת ‪ ,4%‬נקבעה‬
‫ריבית בשיעור ‪ 3.23%‬בלבד )נכון לשנת ‪ ,(2014‬אשר תשתנה אחת לשנה‪ ,‬בגובה ‪ 75%‬משיעור‬
‫הריבית המתפרסם לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות‪ ,‬התשנ"ג‪.1993-‬‬
‫‪ 28.5‬במידה וההלוואה הניתנת הינה הלוואה ‪ ,Back to Back‬הרי שהריבית תהא על פי הריבית של‬
‫הלוואת ה– ‪.Back to Back‬‬
‫‪ 28.6‬לגבי הלוואה במט"ח‪ ,‬כשלעניין זה מט"ח יכול להיות אחד מבין שמונה מטבעות שונים )בעבר רק‬
‫הדולר הוגדר כמט"ח(‪ ,‬שיעור הריבית השנתי המינימלי הינו השינוי בשע"ח של אותו מט"ח‬
‫בתוספת ‪.3%‬‬
‫‪ 28.7‬תחולת השינוי בתקנות הינו ביחס להלוואות שניתנו החל מיום ‪.1.10.2009‬‬
‫‪ 28.8‬במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ (185‬תוקנו שוב הוראותיו של סעיף ‪)3‬י( לפקודה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫להלן יפורטו עיקרי התיקונים‪:‬‬
‫תחולת הוראות סעיף ‪)3‬י( רק בעת קיומם של "יחסים מיוחדים"‬
‫ההנחה בשינוי חקיקה זה הינה כי אדם אינו נותן הלוואה בלא ריבית‪ ,‬או בריבית הנמוכה‬
‫מריבית השוק‪ ,‬אלא אם מתקיימים "יחסים מיוחדים" בין המלווה למקבל‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי‬
‫הוראות סעיף ‪)3‬י( לפקודה יחולו על מתן הלוואה בין צדדים שמתקיימים ביניהם "יחסים‬
‫מיוחדים"‪.‬‬
‫"יחסים מיוחדים"– לרבות יחסים שבין אדם לקרובו‪ ,5‬וכן שליטה‪ 6‬של צד אחד להלוואה‬
‫במשנהו‪ ,‬או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד עם‬
‫אחר‪ .‬תחילתו של שינוי זה הינו מיום ‪ 11‬באוגוסט ‪.2011‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪)3‬י( לפקודה על שטרי הון ואג"ח שהיו "נכס קבוע" בידי המלווה‬
‫בהתייחס לשטרי הון ואג"ח שהנפיק חבר בני אדם אחר‪ ,‬ושהיו "נכס קבוע" בידי נותן‬
‫ההלוואה לפי חוק התיאומים ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2007‬או שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה‬
‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2008‬עד ‪ 5‬במרץ ‪ ,2008‬אילו חוק התיאומים היה חל‪ ,‬נקבע‪ ,‬בתחולה‬
‫רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2008‬כי הלוואות אלה לא יכנסו לגדרי סעיף ‪)3‬י( לפקודה‪.‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪)3‬י( לפקודה על הלוואות שסעיף זה לא חל עליהן עובר לביטול חוק התיאומים‬
‫עובר לתיקון ‪ 164‬לפקודה‪ ,‬סעיף ‪)3‬י( לא חל על הלוואות אותן נתנה חברה שלא ניהלה פנקסים‬
‫בשיטת החשבונאות הכפולה או שלא חלו עליה הוראות חוק התיאומים‪ .‬בעקבות תיקון ‪164‬‬
‫לפקודה שונה נוסחו של סעיף ‪)3‬י(‪ .‬כתוצאה‪ ,‬הוחל הסעיף על כל חבר בני אדם‪ ,‬ללא קשר לשיטת‬
‫ניהול הפנקסים או כניסה לחוק התיאומים‪ ,‬והלוואות כנ"ל חויבו בריבית רעיונית‪ .‬בעקבות‬
‫פניית לשכת רו"ח חוקק סעיף ‪)3‬י()‪ (12‬לפקודה‪ ,‬בתחולה רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪,2008‬‬
‫המוציא מתחולת הסעיף הלוואות אלה‪.‬‬
‫‪" 5‬קרוב" – כהגדרתו בסעיף ‪)76‬ד( לפקודה‪.‬‬
‫‪" 6‬שליטה" – החזקה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬ב‪ 5%-‬או יותר‪ ,‬באחד או יותר מאמצעי השליטה‪ ,‬ביום אחד לפחות בשנת המס‪,‬‬
‫ולעניין פסקה )‪ (10‬להגדרה "הלוואה" – החזקה ב‪ 25%-‬לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬ביום‬
‫אחד לפחות בשנת המס;‬
‫‪43‬‬
‫טבלה מסכמת – מימון בין חברתי‬
‫שיעור הריבית על הלוואות שקליות אשר ניתנו לפני ‪ 1.10.2009‬והוראות המעבר‬
‫שיעור הריבית‬
‫עד ליום‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫חוק‬
‫התיאומים‬
‫חל על‬
‫מקבל‬
‫ההלוואה‬
‫ביום‬
‫‪31.12.2007‬‬
‫שיעור עליית‬
‫המדד‬
‫שיעור הריבית‬
‫עד ליום‬
‫‪30.9.2009‬‬
‫שיעור הריבית‬
‫מיום המעבר‬
‫)‪ 30.9.2009‬או‬
‫‪(31.12.2010‬‬
‫ואילך‬
‫‪ 3.3%‬עד‬
‫‪31/12/09‬‬
‫‪--‬‬
‫שיעור‬
‫הריבית‬
‫מיום המעבר‬
‫ואילך‬
‫בהלוואות‬
‫‪B.T.B‬‬
‫השיעור כפי‬
‫שנקבע בין‬
‫הצדדים‬
‫‪ 3%‬החל ב ‪-‬‬
‫‪1/1/10‬‬
‫‪ 4.68%‬בשנת‬
‫‪2012‬‬
‫‪ 3%‬החל ב ‪1/1/10‬‬
‫‪ 4.1%‬בשנת‬
‫‪2013‬‬
‫‪ 3.23%‬בשנת‬
‫‪2014‬‬
‫חוק‬
‫התיאומים‬
‫לא חל על‬
‫מקבל‬
‫ההלוואה‬
‫ביום‬
‫‪31.12.2007‬‬
‫‪--‬‬
‫שיעור עליית‬
‫המדד ‪4% +‬‬
‫‪ 3.8%‬בשנת ‪2011‬‬
‫השיעור כפי‬
‫שנקבע בין‬
‫הצדדים‬
‫‪ 4.68%‬בשנת ‪2012‬‬
‫‪ 3%‬החל ב ‪-‬‬
‫‪1/1/10‬‬
‫‪ 4.1%‬בשנת ‪2013‬‬
‫‪ 3.8%‬בשנת‬
‫‪2011‬‬
‫‪ 3.23%‬בשנת ‪2014‬‬
‫‪ 4.68%‬בשנת‬
‫‪2012‬‬
‫‪ 4.1%‬בשנת‬
‫‪2013‬‬
‫‪ 3.23%‬בשנת‬
‫‪2014‬‬
‫‪44‬‬
‫שיעור הריבית‬
‫‪ 3.3%‬עד ‪31/12/09‬‬
‫אין חשיבות לחוק‬
‫התיאומים‪ ,‬ובהלוואות‬
‫‪ B.T.B‬השיעור שנקבע‬
‫בין הצדדים‬
‫‪ 3.8%‬בשנת‬
‫‪2011‬‬
‫‪3.3%‬‬
‫עד ‪31/12/09‬‬
‫הלוואה שקלית שניתנה‬
‫לאחר ‪1.10.2009‬‬
‫‬‫שיעור הריבית על הלוואות במט"ח – דולר )*( אשר ניתנו לפני ‪ 1.10.2009‬והוראות‬
‫המעבר‬
‫שיעור הריבית‬
‫עד ליום‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫חוק‬
‫התיאומים‬
‫חל על‬
‫מקבל‬
‫ההלוואה‬
‫ביום‬
‫‪31.12.2007‬‬
‫חוק‬
‫התיאומים‬
‫לא חל על‬
‫מקבל‬
‫ההלוואה‬
‫ביום‬
‫‪31.12.2007‬‬
‫שינוי שער‬
‫הדולר‬
‫שיעור הריבית‬
‫עד ליום‬
‫‪30.9.2009‬‬
‫שיעור הריבית‬
‫מיום המעבר‬
‫)‪ 30.9.2009‬או‬
‫‪(31.12.2010‬‬
‫ואילך‬
‫‪--‬‬
‫שינוי שע"ח ‪+‬‬
‫‪3%‬‬
‫שיעור‬
‫הריבית‬
‫מיום המעבר‬
‫ואילך‬
‫בהלוואות‬
‫‪B.T.B‬‬
‫השיעור כפי‬
‫שנקבע בין‬
‫הצדדים‬
‫כולל בשנת‬
‫‪2014‬‬
‫‪--‬‬
‫שינוי שער‬
‫הדולר ‪4% +‬‬
‫שינוי שע"ח ‪+‬‬
‫‪3%‬‬
‫השיעור כפי‬
‫שנקבע בין‬
‫הצדדים‬
‫שיעור הריבית‬
‫אין חשיבות לחוק‬
‫התיאומים‪.‬‬
‫שינוי שע"ח )של ‪8‬‬
‫המטבעות שנקבעו‬
‫כמט"ח( ‪3% +‬‬
‫בהלוואות ‪B.T.B‬‬
‫השיעור שנקבע בין‬
‫הצדדים‬
‫כולל בשנת‬
‫‪2014‬‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫מט"ח הוגדר כ‪ :‬דולר ארה"ב‪ ,‬דולר קנדי‪ ,‬דולר אוסטרלי‪ ,‬אירו‪ ,‬ליש"ט‪ ,‬פרנק שויצרי‪ ,‬רנד‬
‫דרום אפריקאי‪ ,‬יין יפני‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הוצאות‬
‫‪ .29‬תיאום הוצאות מסויימות לצרכי מס הכנסה‬
‫‪ 29.1‬ניכוי הוצאות מסויימות‬
‫תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסוימות(‪ ,‬התשל"ב – ‪) 1972‬להלן‪":‬תקנות הוצאות מסויימות"‬
‫או "התקנות"( קובעות סייגים להתרת ההוצאות המנויות בהן‪ ,‬אף שהוצאות אלה עמדו במבחנים‬
‫של התרת הוצאה על פי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬הוצאה העולה על התקרות שנקבעו בתקנות אלו תיחשב‬
‫כ"הוצאה עודפת"‪.‬‬
‫‪" 29.2‬הוצאות חניה" כחלק מ"הוצאות החזקת רכב"‬
‫הוצאות חניה שאינן במקום העיסוק הקבוע או בסמוך אליו‪ ,‬יחשבו כ"הוצאות‬
‫החזקת רכב" אותן יש לתאם עפ"י תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות רכב( התשנ"ה –‬
‫‪) 1995‬להלן‪":‬תקנות הרכב"(‪.‬‬
‫התרתן של הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו‪ ,‬תיבחן על פי המבחנים‬
‫המקובלים להתרת הוצאות בייצור הכנסה‪ ,‬והן לא תיחשבנה כהוצאה עודפת על פי תקנות‬
‫הרכב‪.‬‬
‫‪ 29.3‬מקום עיסוק‬
‫לאבחנה בין מקום העיסוק הקבוע לבין מקומות פעילות מחוץ לעסק‪ ,‬חשיבות לקביעת סכום‬
‫ההוצאה המסויימת שתותר בניכוי‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוגדר בתקנה ‪" 1‬מקום עיסוק" והוא המקום בו מנהל‬
‫הנישום דרך קבע את עיסוקו‪.‬‬
‫‪ 29.4‬הוצאות כיבוד‬
‫הוצאות כיבוד יותרו בניכוי בשיעור של ‪ 80%‬מההוצאות שהוצאו בפועל לכיבוד קל ב"מקום‬
‫העיסוק" של הנישום‪.‬‬
‫כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות ופרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר‬
‫במקום העסק לצרכים עיסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח‪ ,‬לרבות‬
‫ארוחות עיסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעות‪ ,‬כי לא יותר ניכוי הוצאות‬
‫בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל‪.‬‬
‫כמו בעבר‪ ,‬וכפי שנפסק בפס"ד עוף ירושלים‪ ,‬לא יחשב כ"כיבוד" מתן משקה או אוכל‬
‫לעובדים‪ ,‬שכן הם אינם בגדר אורח שנהוג לכבדו‪.‬‬
‫על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד‬
‫השומה הסמכות לבחון מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪29.5‬‬
‫הוצאות לינה )כולל ארוחת בוקר(‬
‫לא יותרו הוצאות לינה‪ ,‬בתפקיד‪ ,‬אם הלינה נעשתה במרחק של פחות מ‪ 100-‬ק"מ ממקום‬
‫העיסוק הקבוע או ממקום המגורים – אלא אם כן פקיד השומה אישר‪ ,‬כי היתה הכרחית‬
‫לייצור הכנסה‪.‬‬
‫‪ 6.5.2‬על הוצאות לינה בתפקיד שנעשתה במרחק של ‪ 100‬ק"מ ויותר‪ ,‬ממקום העיסוק הקבוע‬
‫או ממקום המגורים‪ ,‬או לינה שפקיד השומה אישר כאמור לעיל‪ ,‬תותר כהוצאה בגבולות‬
‫תקרת הסכומים בתקנה )‪)(2‬ב()‪)(1‬ב( לתקנות הוצאות מסוימות‪ .‬דהיינו‪ ,‬ברמת ההוצאה‬
‫הנקבעת בחו"ל החל מהלינה השמינית ואילך‪ ,‬כשהיא מתורגמת לשקלים לפי השער היציג‬
‫הידוע במועד הלינה‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2014‬סכומי התקרה עבור לינה שמינית ואילך‪ ,‬היא כלהלן‪:‬‬
‫לינה שעלותה נמוכה מ‪ - $115-‬כל ההוצאות‪.‬‬
‫לינה שעלותה גבוהה‬
‫מ‪ 75% - $115-‬מההוצאה אך לא פחות מ‪ $115-‬ולא יותר מ‪.$197-‬‬
‫)‪.(75% X 262‬‬
‫כ"הוצאות לינה" עליהם חל המוסבר לעיל‪ ,‬תחשבנה גם הוצאות ארוחת בוקר הכלולה במחיר‬
‫לינה‪.‬‬
‫כל האמור לעיל לא יחול על לינה הנדרשת לצורך השתתפות בכנס בתחום העיסוק‪.‬‬
‫‪29.6‬‬
‫הוצאות ביגוד‬
‫הוצאות לביגוד )כולל נעליים( המיועד לשמש לצרכי עבודה‪ ,‬נחשבים אף הם כ"הוצאה‬
‫מסויימת" שסכומה מוגבל על פי התקנות‪ ,‬הגם שעמדה במבחן סעיף ‪ 17‬לפקודה )הכרחית‬
‫ביצור הכנסה(‪.‬‬
‫ע"פ התקנה ההוצאה תותר רק במידה וניתן להשתמש בביגוד לצרכי עבודה בלבד‪ ,‬כגון חליפה‬
‫ייצוגית להופעת עורכי דין‪ ,‬חליפת מדים ייצוגית )אם סמל העסק מוטבע בה(‪ .‬הסכום שיותר‬
‫בניכוי יעמוד על ‪ 80%‬מההוצאה בלבד‪.‬‬
‫עוד נקבע בתקנות כי "בגדים" המשמשים לצרכי עבודה הינם אלה‪ ,‬שניתן לזהות בהם באופן‬
‫בולט את ההשתייכות לעסק‪ ,‬או שעל פי דין קיימת חובת לבישתם‪ .‬אם לא מתקיימים תנאים‬
‫אלה‪ ,‬אזי אין מדובר ב"ביגוד לצרכי עסק"‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬אם ביגוד ממומן על ידי מעביד עבור עובדיו‪ ,‬הוא ייחשב כטובת הנאה‪ ,‬אשר‬
‫שוויה ייזקף להכנסת העובד‪ ,‬ויחולו כל הכללים החלים על משכורת‪.‬‬
‫‪29.7‬‬
‫הוצאות אחזקת טלפון שאינו נייד‬
‫החל מיום ‪ 1.1.2000‬שונתה השיטה לקביעת הוצאות שיותרו בניכוי בשל שיחות טלפון לצרכי‬
‫עסק הנעשות ממקום המגורים‪ .‬המדובר במקום המגורים של הנישום שהוא בעל העסק‬
‫עצמו‪ ,‬או של בעל שליטה בחבר בני אדם שבבעלותו העסק‪.‬‬
‫כמו בעבר‪ ,‬על מנת שיותרו בהוצאות בשל החזקת טלפון במקום המגורים‪ ,‬יש להוכיח‪ ,‬כי בית‬
‫המגורים משמש את עיקר עיסוקו של הנישום‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ההוצאות שיותרו בשל שיחות טלפון עיסקיות ממקום המגורים‪:‬‬
‫שיחות טלפון בארץ‬
‫אם ההוצאה לא עלתה על ‪ 23,900‬ש"ח לשנה – ‪ 80%‬מההוצאה או חלק מההוצאות העולה‬
‫על ‪ 2,400‬ש"ח לפי הנמוך )נכון לשנת ‪.(2014‬‬
‫אם ההוצאה עלתה על ‪ 23,900‬ש"ח לשנה – חלק ההוצאות העולה על‬
‫‪) ₪ 4,800‬נכון לשנת ‪.(2014‬‬
‫אם מקום המגורים שימש את עיקר העיסוק בחלק מהשנה‪ ,‬יותר חלק מההוצאות הנ"ל‬
‫באופן יחסי לתקופת השימוש‪.‬‬
‫שיחות טלפון לחוץ לארץ‬
‫שיחות טלפון לחוץ לארץ יותרו‪ ,‬כבעבר‪ ,‬אם נוהל רישום כנדרש‪ .‬להבדיל מהוצאות טלפון בארץ‪,‬‬
‫אין חובה שמקום המגורים ישמש את עיקר עיסקו של הנישום‪.‬‬
‫‪29.8‬‬
‫שיחות בטלפון נייד‬
‫טלפון נייד‪ ,‬הניתן לשימוש עובד‪ ,‬מחייב את המעביד בגביית מס מהעובד בגין ההטבה הנ"ל‪.‬‬
‫גובה ההטבה שיזקף לעובד הוא ‪ 50%‬מחשבון הטלפון‪ ,‬אך לא יותר מ – ‪ ₪ 105‬לחודש‪ .‬למעביד‬
‫שזקף לעובד ההטבה‪ ,‬תותר ההוצאה‪ .‬אצל עצמאי‪ ,‬יתווסף להכנסה בדו"ח השנתי סך של ‪1,200‬‬
‫‪ ₪‬או מחצית מההוצאות לפי הנמוך )נכון לשנת ‪.(2014‬‬
‫‪29.9‬‬
‫אירוח‬
‫הוצאות אירוח‪ ,‬כולל הוצאות כיבודים שלא במקום העסק‪ ,‬אינן מותרות בניכוי‪ .‬זאת למעט‬
‫הוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא תקרה‪ ,‬בתנאי שהן סבירות ונוהל לגביהן‬
‫הרישום הנדרש )שם אורח והארץ ממנה בא‪ ,‬מספר ימי האירוח ונסיבותיו‪ ,‬והקשר לעסק‬
‫וסכום ההוצאה(‪.‬‬
‫‪29.10‬‬
‫מתנות לקשורים בעסק‬
‫הסכומים המותרים לניכוי בשל מתנות הינם כדלקמן )נכון לשנת ‪:(2014‬‬
‫מתנות לתושבי ישראל‪ -‬לכל מקבל מתנה ‪ 210‬ש"ח‪.‬‬
‫תותר הוצאה עד ל‪) $15-‬דולר של ארה"ב( לאדם בשנה‪.‬‬
‫מתנות לתושבי חוץ‪-‬‬
‫ההוצאה מותרת בתנאי שיש קשר עיסקי בין המקבל לבין העסק‪ .‬קשר עיסקי – כולל‬
‫עמיתים למקצוע או לעיסוק‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מתנות מעביד לעובדיו ‪ -‬מתנות שנותן מעביד לעובדיו הינן הכנסת עבודה בידי העובד‬
‫וחייבות במס רגיל‪ .‬החל משנת המס ‪ 1993‬מקובלת על נציבות מס הכנסה הפרשנות לפיה‬
‫תותר כהוצאה‪ ,‬מתנה לעובד לרגל אירוע אישי כגון חתונה‪ ,‬הולדת בן ובת וכו'‪ .‬המתנה לא‬
‫תיחשב הכנסת עבודה בידי העובד‪ ,‬ובלבד שלא תעלה על סכום המתנה המותרת לתושב‬
‫ישראל )ב‪ 210 – 2014-‬ש"ח(‪.‬‬
‫מתנות בסכום העולה על האמור תחשבנה כהוצאה עודפת בידי החברה‪.‬‬
‫על פי תקנות מס הכנסה יש להכין רשימה של מקבלי מתנות‪ ,‬שתכלול את הפרטים‬
‫הבאים‪ :‬שם מקבל המתנה‪ ,‬קשריו לעסק‪ ,‬מועד מתן המתנה‪ ,‬וסכום המתנה‪.‬‬
‫‪ 29.11‬הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל‬
‫הוצאות נסיעה לחו"ל ואש"ל בחו"ל יותרו בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים‬
‫לייצור ההכנסה‪ .‬שילוב של נסיעה פרטית עם נסיעה עיסקית עלול להביא לאי התרת‬
‫ההוצאה כולה‪.‬‬
‫תקרת ההוצאות המותרות בניכוי הינה‪:‬‬
‫הוצאות בגין כרטיסי טיסה יותרו בניכוי‪ ,‬אך לא יעלו על מחיר כרטיס טיסה במחלקת‬
‫עסקים באותה טיסה‪.‬‬
‫הוצאות בגין טיסה במחלקה ראשונה תותר בניכוי עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת‬
‫עסקים‪.‬‬
‫הוצאות לינה‬
‫בנסיעה אשר כללה עד ‪ 90‬לינות – עבור ‪ 7‬הלינות הראשונות תותר ההוצאה בשל לינה לפי‬
‫הקבלות במלואה אך לא יותר מ‪ $ 262-‬ללינה‪.‬‬
‫החל מהלינה השמינית ועד הלינה ה‪:90 -‬‬
‫כשמחיר הלינה עד ‪ -$115‬יותרו כל הוצאות הלינה‪.‬‬
‫כשמחיר הלינה עולה על ‪ - $115‬יותרו ‪ 75%‬מהוצאות הלינה בפועל‪ ,‬אך לא פחות מ‪$115-‬‬
‫ללינה ולא יותר מ‪.$197-‬‬
‫מעל ל‪ 90-‬לילות – תותר הוצאה של עד ‪ $115‬ללינה‪.‬‬
‫הוצאות שהייה‬
‫אם לא נדרשו הוצאות לינה – יותרו הוצאות בסך ‪ $123‬ליום שהייה בחו"ל ללא צורך‬
‫בקבלות‪ .‬אם נדרשו הוצאות לינה – יותרו הוצאות בסך ‪ $74‬לכל יום שהייה‪.‬‬
‫שכירות רכב עם קבלות‬
‫יותרו הוצאות בסכום שלא יעלה על ‪ $58‬ליום‪) .‬עמדת מס הכנסה גורסת כי הסכום של ‪$58‬‬
‫ליום כולל את כל הוצאות הרכב לרבות דלק והוצאות אחרות(‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫לגבי נסיעות לאוסטרליה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬בריטניה‪ ,‬טייוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬שוויץ ‪ -‬ההוצאות המוכרות‬
‫ללינה ואש"ל גבוהות ב‪.25%-‬‬
‫הוצאות חינוך‬
‫עבור תקופה רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים בחו"ל בשל ילד שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה בשנת‬
‫המס יותרו בניכוי עד סכום של ‪ $657‬לחודש לכל ילד‪ .‬למנהל רשות המיסים סמכות להגדיל‬
‫סכום זה בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד‪.‬‬
‫הוצאות עיסקיות אחרות שנעשו בחו"ל )כגון‪ :‬טלפונים ונסיעות פנים( יותרו בניכוי ללא‬
‫מגבלה )כנגד קבלות(‪ .‬מודגש‪ ,‬כי במידה והנסיעה לחו"ל נעשתה לצרכי תערוכה או כנס‪ ,‬יש‬
‫להצטייד במסמכים מאמתים בנוסף לקבלות‪.‬‬
‫‪ 29.13‬דמי חבר ודמי טיפול‬
‫"דמי חבר" – דמי חבר שמשלם עובד שהוא חבר בארגון עובדים‪ ,‬לארגון העובדים אשר‬
‫מותר למעבידו לנכותם מהשכר לפי סעיף ‪)25‬א()‪ (3‬לחוק הגנת השכר‪ ,‬התשי"ח‪) 1958-‬להלן‪:‬‬
‫"חוק הגנת השכר"(‪.‬‬
‫"דמי טיפול" – תשלום המשולם לארגון עובדים יציג על ידי עובד שאינו חבר בארגון עובדים‬
‫אשר מותר למעבידו לנכותו מהשכר לפי סעיף ‪)25‬א()‪3‬ב( לחוק הגנת השכר‪.‬‬
‫"עובד" – לרבות מי שמנוכה מהכנסתו מקצבה ממעבידו לשעבר‪ ,‬תשלום דמי חבר על ידי‬
‫מעבידו לשעבר‪.‬‬
‫החל משנת המס ‪ ,2011‬יותרו בניכוי ‪ 50%‬מתשלום דמי הטיפול ששילם עובד משכרו‪ ,‬ולגבי עובד‬
‫ששילם דמי חבר – ‪ 50%‬מסכום דמי הטיפול שהיה משלם אותו עובד אילו היה מחויב בדמי‬
‫טיפול‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .30‬הוצאות רכב והרפורמה בשווי השימוש‬
‫‪30.1‬‬
‫ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2007‬פורסמו התיקונים לתקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות רכב( ולתקנות מס‬
‫הכנסה )שווי שימוש ברכב( שנכנסו לתוקף החל מ‪ .1.1.08 -‬התיקונים כאמור מביאים עימם‬
‫שינויים מהותיים הן בחישוב ההוצאה המותרת בניכוי לצורכי מס והן בסכומי זקיפת השווי‪,‬‬
‫כשנקבע כי יוכפל שווי השימוש ברכב בתוך ארבע שנים‪.‬‬
‫‪30.2‬‬
‫עיקרי השינויים‬
‫ההוראה שקבעה את חישוב ההוצאה המותרת בניכוי ביחס למספר הקילומטרים השנתי )‪9,900‬‬
‫וכו'( בוטלה ונקבעו כללים חדשים לחישוב התרת ההוצאה כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫בהגדרת "רכב" נוסף‪ -‬אופנוע שסוגו ‪) L3‬בעל הספק מעל ‪ 33‬כ"ס(‪.‬‬
‫בסוף ההגדרה ל"רכב" מיעט המחוקק ‪ " -‬רכב תפעולי " ‪) -‬כלומר התקנות לא יחולו על רכב‬
‫תפעולי ויהיה ניתן לדרוש את כל ההוצאה בגינו(‪.‬‬
‫רכב תפעולי הוגדר כרכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫הרכב הוא רכב בטחון‪ ,‬בהגדרתו בתקנות התעבורה‪ ,‬התשכ"א ‪ ,1961‬המשמש בפעילות‬
‫מבצעית או ביטחונית בלבד‪") .‬רכב ביטחון" לפי תקנות התעבורה מוגדר כ – "אמבולנס של‬
‫מגן דוד אדום‪ ,‬או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד‬
‫הבריאות או מטעמו‪ ,‬אופנוע להגשת עזרה ראשונה‪ ,‬רכב של משטרת ישראל או של צבא‬
‫הגנה לישראל‪ ,‬רכב לכיבוי שריפות ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב ביטחון‪,‬‬
‫כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום‪ ,‬כחול או כחול אדום ומשמיעים אות אזעקה‬
‫בסירנה"(‪.‬‬
‫הרכב עונה על כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוא משמש רק לצרכי המעביד או בעל משלח היד או העסק לפי העניין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מקום העיסוק של המעביד‪ ,‬של בעל משלח היד או של בעל העסק‪ ,‬לפי העניין אינו‬
‫במקום מגוריו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬רכב שעונה לאחת מ‪ 2 -‬ההגדרות הנ"ל אינו נכלל בהגדרת "רכב"‬
‫בתקנות ועל כן כל ההוצאות בגינו יותרו בניכוי‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו )רכב צמוד( – יותרו‬
‫בניכוי במלואן‪ .‬ההוראה הקודמת‪ ,‬שקבעה את אופן התרת ההוצאה לעניין רכב צמוד‬
‫כאמור‪ ,‬בוטלה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ 30.3‬יישום בפועל של השינויים כאמור‪:‬‬
‫לגבי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה ביטול חישוב‬
‫ה‪ (9,900) km -‬וקביעת חישוב חדש המתחלק לשניים‪:‬‬
‫לגבי כלל הרכבים למעט אופנוע שסוגו ‪– L3‬‬
‫הגבוה מבין ‪-‬‬
‫א( סכום הוצאות החזקת הרכב )בניכוי‪ ,‬שווי שימוש שנזקף בתקנות שווי שימוש(‬
‫לבין‬
‫ב( ‪ x 45%‬הוצאות החזקת הרכב‬
‫לגבי אופנוע ‪ - L3‬הגבוה מבין‬
‫א( סכום הוצאות החזקת הרכב )בניכוי‪ ,‬שווי שימוש כפי שנקבע בתקנה ‪)2‬ב( לתקנות שווי‬
‫שימוש(‬
‫לבין‬
‫ב( ‪ x 25%‬הוצאות החזקת רכב‬
‫כפי שצוין דלעיל לגבי הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו )רכב צמוד(‪-‬‬
‫ההוצאות יותרו בניכוי במלואן‪.‬‬
‫‪ 30.4‬הוצאות רכב ‪ -‬רכבים מיוחדים‬
‫אוטובוס ציבורי או מונית ‪ -‬רכב שסיווגו ‪ ,M1‬שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס ציבורי או‬
‫מונית – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות שווי‬
‫השימוש‪ ,‬או סכום בגובה ‪ 90%‬מהוצאת החזקת הרכב‪ ,‬לפי הגבוה‪.‬‬
‫רכב סיור או רכב מדברי ‪ -‬רכב שסיווגו ‪ ,M1‬שסיווג המשנה שלו הוא רכב סיור או רכב מדברי‬
‫ סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות שווי השימוש‪ ,‬או‬‫סכום בגובה ‪ 80%‬מהוצאות החזקת הרכב‪ ,‬לפי הגבוה‪.‬‬
‫רכב להוראת נהיגה ‪ -‬רכב שסיווגו ‪ ,M1‬שסיווג המשנה שלו הוא רכב שצוין ברישיון הרכב שלו‬
‫כרכב להוראת נהיגה – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע‬
‫בתקנות שווי השימוש‪ ,‬או סכום בגובה ‪ 77.5%‬מהוצאות החזקת הרכב‪ ,‬לפי הגבוה‪ ,‬ובלבד‬
‫שבבעלות הנישום רכב כאמור אחר בלבד‪ ,‬ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור‪ ,‬לגבי‬
‫אחד מהם בלבד צוין ברישיון הרכב שהוא בעל תיבת הילוכים אוטומטית‪ ,‬במקום "‪"77.5%‬‬
‫יקראו "‪."68%‬‬
‫רכב של חברה להשכרת רכב לתקופה קצרת מועד ‪) -‬להלן‪" :‬החברה"( – כל הוצאות החזקת‬
‫הרכב לגבי כלי הרכב שמספרם עולה על מספר עובדי החברה‪.‬‬
‫‪ 30.5‬דיווח‬
‫הוצאות אחזקת הרכב יותרו רק אם רשם הנישום‪ ,‬לגבי כל רכב בנפרד‪ ,‬את קריאת המונה בק"מ‬
‫בתחילת שנת המס ובסופה או מיום העברת הבעלות על הרכב ‪ ,‬על פי הענין‪.‬‬
‫יש לשמור נתונים אלה על מנת שהם יהוו בסיס לרישום מספר הקילומטרים לתחילת שנת המס‬
‫‪.2015‬‬
‫‪52‬‬
‫שווי השימוש ברכב‬
‫שווי שימוש ברכב צמוד‬
‫‪30.6‬‬
‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 2009‬פורסם תיקון לתקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברכב(‪ ,‬תשמ"ז‪.1987-‬‬
‫התיקון קובע כי החל משנת המס ‪ 2010‬מחושב שווי השימוש ברכב צמוד‪ ,‬בנוגע לכלי רכב‬
‫שנרשמו לראשונה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2010‬כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב ‪.‬‬
‫להלן יובאו עיקרי התיקון‪:‬‬
‫עובד שהועמד לרשותו רכב שנרשם לראשונה לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬יחויב בשווי שימוש בהתאם‬
‫לתקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברכב(‪ ,‬תשמ"ז‪ 1987-‬לפני תיקונן כדלקמן‪:‬‬
‫‪30.7‬‬
‫מחיר רכב חדש בש"ח‬
‫קבוצות‬
‫מחיר‬
‫מסכום‬
‫‪---‬‬‫‪100,001‬‬
‫‪120,001‬‬
‫‪141,001‬‬
‫‪159,001‬‬
‫‪207,001‬‬
‫‪296,001‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫עד סכום‬
‫‪100,000‬‬
‫‪120,000‬‬
‫‪141,000‬‬
‫‪159,000‬‬
‫‪207,000‬‬
‫‪296,000‬‬
‫ומעלה‬
‫שווי שימוש ברכב‬
‫קבוצת מחיר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שווי השימוש החודשי )בש"ח(‬
‫‪2,730‬‬
‫‪2,960‬‬
‫‪3,810‬‬
‫‪4,570‬‬
‫‪6,330‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8,200‬‬
‫‪10,550‬‬
‫‪910‬‬
‫אופנוע ‪L3‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫* לרכב היברידי תינתן הנחה בסך ‪ 560‬ש"ח‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪30.8‬‬
‫שווי השימוש החודשי ברכב‪ ,‬שנרשם לראשונה החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2010‬שהועמד לרשות העובד‬
‫‪7‬‬
‫יהא התוצאה המתקבלת מהכפלת "המחיר המתואם לצרכן" של הרכב בשיעור שווי השימוש‪.‬‬
‫‪30.9‬‬
‫רכבים שנרכשו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ - 2010‬שיעורי שווי השימוש החודשי בשנת ‪:2014‬‬
‫‪ 2.48%‬לגביי כל כלי הרכב שנרשמו לראשונה החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 30.10‬תקרת המחיר שנקבעה לעניין חישוב שווי השימוש הינה ‪ .₪ 506,580‬דהיינו‪ ,‬גם אם מחיר הרכב‬
‫הצמוד לעובד עולה על סכום זה יוכפל שיעור השווי בתקרה‪.‬‬
‫‪ 30.11‬שווי השימוש החודשי באופנוע שסיווגו ‪ L 3‬שהועמד לרשות העובד יהיה ‪.₪ 910‬‬
‫‪ 30.12‬רכבים משולבי מנוע )היברידיים( – תינתן הפחתה משווי השימוש בסך ‪.₪ 560‬‬
‫‪ 30.13‬יבוא אישי‪ -‬המחיר המתואם לצרכן לרכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל הינו ערך‬
‫הרכב שנקבע לצורך המכס בתוספת המכס‪ ,‬מס קניה ומע"מ שיש לשלמם בעת היבוא ובתוספת‬
‫פחת שימוש‪.‬‬
‫‪ .31‬מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר‬
‫להלן יובא מכתבה של הגב' מירי סביון ‪ -‬סמנכ"לית בכירה שומה ובקורת ברשות המיסים‪,‬‬
‫מיום ‪ 21‬באוקטובר ‪ ,2014‬בו מוצגת עמדת רשות המיסים בנושא מיסוי שווי שימוש ברכבי‬
‫מאגר‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אנו נדרשים שוב ושוב לסוגית קביעת שווי השימוש ברכב‪ .‬הסוגיה אף הובאה לדיון‬
‫בבית המשפט המחוזי בחיפה בנוגע לרכבי מאגר‪.‬‬
‫הנחיה זו מפרטת את השינויים בהנחיות רשות המיסים באשר לרכבי מאגר של מעביד‪ .‬ההנחיה קובעת‬
‫את אופן המיסוי של ההטבה מהשימוש ברכבי מאגר‪ ,‬כפי שנקבע בהסכם הפשרה בין רשות המיסים לבין‬
‫עובדי סגל המחקר ברפא"ל בתביעה שהוגשה ע"י האחרונים‪.‬‬
‫ההסכם נוגע רק לרכב מאגר שהשימוש בו הוא לפעילויות שוטפות של המעביד ואינו מוקצה לעובד‬
‫כלשהו‪ ,‬ובלבד שלא הוצמד רכב אחד כלשהו לאותו עובד‪ ,‬והכל בנסיבות מיוחדות של העמדת הרכב‪ ,‬הן‬
‫באשר לחריגה משעות העבודה הרגילות והן באשר לפעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע‪ ,‬וכן בכפוף‬
‫לאישורים של הדרג הבכיר אצל המעביד ולניהול רישומים מפורטים לצרכי ביקורת המס‪.‬‬
‫‪ 7‬מאחר ובתקנה הגדרות רבות המשפיעות על הנוסחה לקביעת "המחיר המתואם לצרכן" ממנו נגזר שווי השימוש החודשי‪,‬‬
‫פרסמה רשות המיסים מחשבון אשר קובע את שווי השימוש‪ .‬הנתונים הנדרשים להקלדה במחשבון מוטבעים ברישיון הרכב‬
‫וביניהם‪ :‬קוד הדגם‪ ,‬קוד התוצר‪ ,‬סוג הרכב ושנת הרישום‪.‬‬
‫‪ - https://www.misim.gov.il/mm_usecar10/UseCarScreen.aspx‬לינק למחשבון שווי רכב‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫ההסכם אינו משליך על ההוראות באשר לקביעת שיווי שימוש לעובד בשל רכב צמוד‪ .‬כאשר מדובר‬
‫ברכב צמוד יש לקבוע את השווי בהתאם לתקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברכב(‪ ,‬התשמ"ז‪. 1987-‬‬
‫יובהר כי באופן עקרוני‪ ,‬באותם מקרים בהם יש שימוש פרטי ברכב או פוטנציאל שימוש כאמור‪ ,‬יש‬
‫לזקוף שווי לעובדים‪ ,‬גם אם לא מדובר ברכב צמוד במשמעות הרגילה של המושג )למשל‪-‬רכב הנותר‬
‫בחניית העובד(‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬רשות המיסים אישרה הקלה לפיה אם רכב נותר בידי עובד ללילה לצורך חניה בביתו באופן‬
‫חד פעמי בחודש‪ ,‬ביום שבו עבד העובד עד לשעות הלילה‪ ,‬לא בסופי שבוע )החל מיום ה' בערב(‪ ,‬באופן‬
‫אקראי ולא שיטתי – אין צורך לזקוף שווי לעובד‪.‬‬
‫הקלה נוספת שאושרה ע"י רשות המיסים הינה במקרים של שימוש ברכב מאגר יותר מפעם אחת בחודש‪.‬‬
‫נקבע כי אם לא מדובר ברכב הנותר בידי העובד לסוף שבוע יש לזקוף שווי יחסי על פי היחס שבין מספר‬
‫הימים שהרכב נותר ברשות העובד ללילה לבין מספר הימים בחודש )‪ 30‬יום( ובלבד והתקיימו כל‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הועמד‪/‬ו לרשות העובד רכב‪/‬י )לרבות חניית לילה בחניית העובד( במהלך חודש קלנדרי מספר‬
‫ימים מוגבל שאינו עולה על עשרה ימים‪ ,‬וכן במספר ימים מוגבל במהלך שנה קלנדרית שאינו עולה‬
‫על מאה ימים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לא הועמד לרשותו של העובד רכב אחר באותו חודש )אין לו רכב צמוד(‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא רכב מאגר המיועד לפעילות שוטפת‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הרכב נותר בידי העובד למשך הלילה בלבד )החל מתום יום העבודה המלא של העובד בתום פעילות‬
‫מחוץ למקום העבודה הקבוע והסתיים לאחר שעות העבודה הרגילות או לקראת פעילות מחוץ‬
‫למקום העבודה הקבוע ביום המחרת הדורשת יציאה לעבודה לפני שעות העבודה הרגילות(‪ .‬הרכב‬
‫יוחזר למחרת בוקר למקום העבודה הרגילות(‪ .‬הרכב יוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה הקבוע‬
‫למעט אם נדרש לפעילות כאמור לעיל ביום המחרת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הרכב מועמד לשימוש העובד באופן אקראי ולא שיטתי בשל צרכי העבודה ועל פי אישור של הגורם‬
‫המוסמך במקום העבודה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום ה' ועד יום א'‪ ,‬בחגים‪ ,‬בשבתון‪ ,‬ימי חופשה‪ ,‬ימי מחלה‬
‫או בכל יום היעדרות אחר מהעבודה‪.‬‬
‫יודגש כי בכל מקרה שאינו עומד הכללים אלו‪ ,‬יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא‪.‬‬
‫יובהר כי בגין רכב מאגר אחד לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי מלא אחד‪.‬‬
‫המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים המפורטים בהנחיה זו‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ .32‬רישום רכב על שם החברה‬
‫‪ 32.1‬בעבר היה מקובל לרשום רב של החברה במשרד הרישוי על שם בעלי מניות‪ ,‬מנהלים ואחרים )ראה‬
‫תוספת מס' ‪ 1‬להוראת ביצוע ‪ 6/90‬מ‪ ,2.8.93-‬בנידון "טיפול בנכסים שנקנו בכספי תאגיד ונרשמו על‬
‫שם בעלי מניות‪ ,‬מנהלים‪ ,‬או אנשים אחרים"(‪ .‬במקרה שכזה‪ ,‬נקבע כי על החברה לבסס את‬
‫הרישום בצורה זו ובהוכחות‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫יש להוכיח‪ ,‬כי הרכב רשום בספרי החברה‪ ,‬וכי הוא מופיע במאזן שלה‪.‬‬
‫יש לציין בביאור למאזן‪ ,‬כי הרכב הוא בבעלות החברה‪ ,‬אף על פי שהוא רשום על שם אדם‬
‫פרטי‪.‬‬
‫החברה התייחסה אל הרכב‪ ,‬מהיבט המס‪ ,‬כאילו הוא שייך לה‪ ,‬כדוגמת‪ :‬התייחסות לרכב‬
‫כאל נכס קבוע; תביעת פחת ודיווח על על רווח הון ממכירתו‪.‬‬
‫יש להוכיח‪ ,‬כי הרכב משמש בפועל את החברה‪ ,‬את בעל המניות שלה או את המנהלים‬
‫הפעילים‪.‬‬
‫החברה תמציא לפקיד השומה‪ ,‬בתוך ‪ 30‬יום ממועד רכישת הרכב‪ ,‬תצהיר בכתב‪ ,‬חתום בידי‬
‫החברה והבעלים הרשום של הרכב‪ ,‬כי אומנם הרכב רשום על‪-‬שם אדם פרטי‪ ,‬אולם הוא‬
‫בבעלות החברה ובשימושה‪ .‬בתצהיר יוצהר‪ ,‬כי ידוע למצהירים‪ ,‬כי אומנם יראו את הרכב‬
‫כאילו הוא רשום על שם החברה‪ ,‬כי תהיה אפשרות לעקלו‪ ,‬או לפעול כל פעולה אחרת לצורך‬
‫גביית מסים‪ ,‬שהחברה חייבת לשלמם או תהיה חייבת לשלמם; וכן יוצהר‪ ,‬שהמצהירים‬
‫מביעים את הסכמתם‪ ,‬שרשויות המס יודיעו למשרד הרישוי‪ ,‬כי הרכב הוא בבעלות קניינית‬
‫של החברה‪.‬‬
‫‪ 32.2‬ביוני ‪ 2007‬פרסמה רשות המיסים הודעה הדנה בנושא רישום רכב בבעלות חברה על שם בעל מניות‬
‫או מנהל‪ .‬בהודעה מבהירה רשות המיסים כי‪ ,‬בהסתמך על דברי ביהמ"ש העליון ברע"א ‪5379/95‬‬
‫סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ ולמטרות תקינות מנהלית‪ ,‬יש לבטל את‬
‫ההקלה הקיימת‪ ,‬כך שלא תינתן עוד לתאגיד האפשרות לטעון בפני רשות המיסים כי כלי הרכב‬
‫הוא בבעלותו אם במרשמי רשות הרישוי כלי הרכב אינו רשום על שמו‪.‬‬
‫‪ 32.3‬בהודעה נקבע כי תהא תקפה לגבי כלי רכב אשר יירכשו ע"י חברות החל מיום ‪ .1.9.07‬רכב אשר‬
‫יירכש ממועד זה ואילך‪ ,‬ייחשב כרכב התאגיד רק אם יוכח )באמצעות הצגת רישיון הרכב( כי‬
‫הרכב רשום במרשמי רשות הרישוי ע"ש התאגיד‪.‬‬
‫‪ 32.4‬מנגד‪ ,‬בהתאם לחוות דעת משפטית שניתנה ללשכת רואי חשבון‪ ,‬עמדת רשויות המס אינה תואמת‬
‫את דיני הקניין ואין כל מניעה להמשיך ונהוג כבעבר‪ ,‬תוך הוכחת בעלות החברה על הרכב ושימוש‬
‫באסמכתאות והוכחות שפורטו לעיל‪.‬‬
‫‪ 32.5‬לחברות הרוכשות רכב‪ ,‬החל מיום ‪ 1.9.07‬יש לשקול בכובד ראש את נושא רישומו במשרד הפנים‬
‫על שם החברה‪ ,‬לאור שתואר לעיל וכן מומלץ לכל מי שבוחר להסתמך על חוות הדעת ולנקוט‬
‫בעמדה השונה מזו של רשות המיסים‪ ,‬לתת בדוחות הכספיים של התאגיד גילוי מלא לעובדה זו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .33‬חובות אבודים ומסופקים‬
‫סעיף ‪ (4)17‬לפקודה מתיר בניכוי חובות אבודים‪ ,‬אשר נתהוו בעסק ואשר הוכח לגביהם‪ ,‬כי הפכו‬
‫לאבודים בשנת המס‪ .‬מומלץ לסיים הטיפול בחובות מסופקים עסקיים ותביעות כספיות שנויות‬
‫במחלוקת ולפעול להוכחת פעולת גביית החובות עד תום שנת המס‪ ,‬לשם הכשרתם לניכוי לצרכי מס‬
‫השנה‪ .‬יוער כי במסגרת עמ"ה ‪ ,409/02‬אורפז חשמל בע"מ נ' פקיד שומה חדרה‪ ,‬שניתן ביום ‪,29.1.08‬‬
‫נקבע כי באשר למע"מ הכלול בחוב האבוד‪ ,‬יש להפחיתו מסך הסכום שנתבע כחוב אבוד מול רשויות מס‬
‫הכנסה‪ ,‬מאחר ויש לפעול מול רשויות מע"מ לקבלת החזר המע"מ בגינו‪ .‬במקרים בהם סכום המע"מ בגין‬
‫החוב האבוד הינו מהותי‪ ,‬מומלץ לפנות ליעוץ מחלקת המיסים במשרדנו‪.‬‬
‫‪ .34‬דמי ניהול בין גופים קשורים ‪ -‬המותר והאסור‬
‫רשויות המיסים נוהגות לבחון בקפידה את דמי הניהול בין חברות קשורות בנסיון למנוע תכנוני מס‬
‫שונים‪ .‬באחד המקרים הבולטים בשנתיים האחרונות פסק בית המשפט העליון בעניינה של תחנת שירותי‬
‫רכב רוממה חיפה בע"מ )ע"א ‪ (6743/03‬כי על הנישום מוטל נטל להוכיח את אמיתות דמי הניהול ונטל זה‬
‫דורש הוכחה ברמת שכנוע גבוהה מן הרגיל‪ .‬דין דומה חל על תשלומים אחרים בין חברות קשורות כגון‬
‫החזרי הוצאות ותמורה עבור שירותים אחרים‪ .‬מכאן נובע כי יש להקפיד על הערכות נכונה על מנת‬
‫להבטיח שדמי הניהול יוכרו כהוצאה לצורך מס הכנסה ולהקטין את החשיפה לטענה אפשרית כי מדובר‬
‫בעסקה מלאכותית‪.‬‬
‫העקרונות שגובשו בפסיקה לפיהם ניתן להכיר בדמי ניהול כהוצאה לצורכי מס הם‪:‬‬
‫א‪ .‬עריכת הסכם מראש ובכתב בין הצדדים‪ ,‬הקובע את החובה לתשלום דמי ניהול ואת סכומם‪.‬‬
‫ב‪ .‬תשלום דמי הניהול יעשה רק תמורת שירותי ניהול שניתנו בפועל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין להתיר ניכוי הוצאות בסכום העולה על הדרוש לצרכי ייצור ההכנסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן לקשור בין דמי הניהול לרווח‪ ,‬היינו דמי הניהול הם פונקציה מהרווח‪.‬‬
‫ה‪ .‬יש לזכור כי כאשר דמי הניהול משולמים על ידי תאגיד מרוויח לתאגיד מפסיד‪ ,‬עלולות רשויות‬
‫המס לטעון כי מדובר בעיסקה מלאכותית‪ ,‬שמטרתה המנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה‪.‬‬
‫במסגרת רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח‪ ,‬נכללת גם העברת תשלומים של לפחות ‪₪ 2,000,000‬‬
‫לשנה‪ ,‬בשל דמי ניהול‪/‬יעוץ בין צדדים קשורים‪ ,‬כשבעקבות העברתם פחת סכום המס שהיה צריך‬
‫להשתלם אילולא הועברו שכן מקבל ההכנסה שילם מס מופחת בגינה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ .35‬הוצאות פרטיות‬
‫‪ 35.1‬ביום ‪ 16.7.2009‬פורסם תיקון ‪ 170‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬על פיו נקבע כי הוצאות פרטיות לרבות‬
‫הוצאות הבית‪ ,‬הוצאות פרטיות‪ ,‬הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה והוצאות להשגחה על ילדים או‬
‫להשגחה על אדם אחר‪ ,‬הן הוצאות שאינן מוכרות למס‪ .‬תיקון זה בא לשיטת רשות המיסים‬
‫בישראל לפתור את המכשלה שהעמיד ביהמ"ש העליון לפתחה בהתירו הוצאות להשגחה על‬
‫ילדים כהוצאות מוכרות למס‪ ,‬לפחות בחלק שניתן לאמוד אותו כרלבנטי לייצור ההכנסה‬
‫החייבת במס‪ .‬תיקון ‪ 170‬לפקודה משלב הוראות בדבר אי הכרה בהוצאות האמורות‪ ,‬יחד עם‬
‫תוספת נקודת זיכוי מס לאם עובדת בשל כל ילד שטרם מלאו לו חמש שנים בתחולה משנת המס‬
‫‪ .2012‬התיקון מרחיב את סעיף ‪ (1)32‬לפקודה ומוסיף להוצאות הבית והוצאות פרטיות שנכללו‬
‫בו גם בעבר כהוצאות לא מוכרות למס‪ ,‬גם את הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה ואת ההוצאות‬
‫להשגחה על ילדים ועל אחרים‪ .‬לרבות קביעת מבחן האינצידנטליות כמבחן היסוד להכרה‬
‫בהוצאות למס‪.‬‬
‫‪ 35.2‬המצב המשפטי לפני פס"ד ורד פרי‬
‫עד לפס"ד פרי עשו בתי המשפט שימוש במבחן ההוצאה האינצידנטלית – הוצאה קשורה‪,‬‬
‫הכרוכה ומשתלבת באופן טבעי במנגנון ייצור ההכנסה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בין פסקי הדין שעסקו בנושא ההוצאה הכרוכה ניתן למצוא את פס"ד בן שחר זרעים ‪,‬‬
‫פס"ד אקספרס טורס‪ ,9‬פס"ד פינסקר‪ ,10‬פס"ד גבוביץ ומפן‪ 11‬ואחרים‪.‬‬
‫בעבר המוטיב המרכזי במבחן הנ"ל שם את הדגש על המנגנון מניב ההכנסה‪ .‬לדוג'‪ :‬אם‬
‫נתייחס למקרה בו היו לעורכת דין הוצאות עבור העסקת מטפלת‪ ,‬המסקנה הייתה כי אין‬
‫הוצאה זו כרוכה למקצוע עריכת הדין עצמו ולכן לא תותר‪.‬‬
‫‪ 35.3‬פס"ד ורד פרי‬
‫‪12‬‬
‫בפרשת פרי ‪ -‬ביקשה עו"ד ורד פרי‪ ,‬שעסקה במקצוע עריכת דין כעצמאית‪ ,‬לנכות מהכנסתה‬
‫תשלומים ששילמה למעון יום ולמועדונית עבור ילדיה‪ .‬טענותיה היו כי הוצאות אלה הינן‬
‫הוצאות בייצור הכנסתה‪ ,‬הן אינן הוצאות פרטיות ואינן מצמיחות לה טובת הנאה אישית‪.‬‬
‫פקיד השומה התנגד להתרת הסכומים כהוצאה טענותיו היו כי מדובר בהוצאה פרטית או‬
‫מעורבת‪ ,‬אין מדובר בהוצאה אינצידנטלית לייצור ההכנסה‪ ,‬ולכל היותר מדובר בהוצאה‬
‫בשלב שקדם לשלב הפקת ההכנסה‪.‬‬
‫ביהמ"ש מפריד בין מרכיבי ההוצאה השונים ומבחין בין במקרה בו הוצאות ההשגחה על‬
‫הילדים כוללות מרכיבי העשרה כחוגים אשר מהווים הוצאה פרטית אשר אינה מותר‬
‫בניכוי‪.‬‬
‫‪ 8‬ע"א ‪ 735/86‬בן שחר זרעים נ' פ"ש ת"א ‪.3‬‬
‫‪ 9‬עמ"ה ‪ 170/71‬אקספרס תורס נ' פ"ש ת"א ‪.4‬‬
‫‪ 10‬ע"א ‪ 475/69‬פינסקר ‪ 42‬בע"מ נ' פ"ש ת"א ‪.4‬‬
‫‪ 11‬עמ"ה ‪ 462/67‬גבוביץ ומפן בע"מ נ' פ"ש ת"א ‪.3‬‬
‫‪ 12‬ע"א ‪ 4243/08‬פ"ש גוש‪-‬דן נ' ורד פרי‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫לדעת ביהמ"ש רכיב ההעשרה של הילד הולך אחרי רכיב ההשגחה שהוא המרכיב העיקרי‪,‬‬
‫ולפיכך אין בכך בכדי לצבוע את כלל ההוצאה כהוצאה פרטית‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קובע‪ ,‬כי ההוצאות בגין ההשגחה על ילדיה של עו"ד פרי חיוניות לצורך‬
‫הפקת הכנסתה ואינן הוצאות פרטיות‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע את מבחן הזיקה הישירה לייצור ההכנסה בו ייבחן קשר ההוצאה לייצור‬
‫הכנסה לא רק מנקודת מבט של המנגנון מניב ההכנסה אלא מנקודת המבט של הנישום‬
‫ולא רק מבחינת העיסוק אותו הוא מבצע‪.‬‬
‫‪ 35.4‬תיקון ‪ 170‬לפקודה )בעקבות פסד ורד פרי(‬
‫בעקבות דחיית עמדתן‪ ,‬יזמו רשויות המס את תיקון ‪ 170‬לפקודה‪ .‬במסגרת התיקון הוחלף‬
‫נוסחו של סעיף ‪) (1)32‬תחילתו מיום ‪ ,(16/7/09‬אשר קבע בעבר כי לא יותרו הוצאות הבית‬
‫או הוצאות פרטיות‪.‬‬
‫עובר לתיקון‪ ,‬נדרש היה לבחון את התרת ההוצאה ע"פ סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬ובאם לא נשללה‬
‫ההוצאה בסעיפים אחרים בפקודה באופן מפורש‪ ,‬ניתן היה להתירה כהוצאה )כך קבע‬
‫ביהמ"ש בעניין פרי(‪.‬‬
‫במסגרת התיקון שולב מבחן האינצידנטליות בסעיף ‪ (1)32‬לפקודה ומעתה התרת ההוצאה‬
‫בניכוי תלויה במבחן משולב הקיים בסעיפים ‪ 17‬ו ‪ 32‬לפקודה‪.‬‬
‫לאחר התיקון‪ ,‬קובע סעיף ‪ 32‬מהן "הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה" –‬
‫הוצאות המשתלבות בתהליך הטבעי של הפקת ההכנסה ומבנהו הטבעי של מקור ההכנסה‪,‬‬
‫ומהוות חלק בלתי נפרד מהם"‪.‬‬
‫‪ 35.5‬סיכום – נוסח הסעיף לאחר התיקון אוסר בניכוי כל הוצאה שאינה כרוכה ושלובה ישירות בתהליך‬
‫הפקת ההכנסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע בסעיף במפורש‪ ,‬כי הוצאות פרטיות‪ ,‬הוצאות הגעה למקום‬
‫ההשתכרות‪ ,‬הוצאות הבית והוצאות השגחה על ילדים לא יותרו כהוצאה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫קופות גמל‬
‫‪ .36‬החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו‬
‫שינויים במיסוי החיסכון הפנסיוני‬
‫ביום ‪ ,6.8.2014‬פורסם ברשומות חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו‪ ,‬התשע"ד‪2014-‬‬
‫)להלן‪" :‬החוק"(‪ .‬מטרת החוק הינה לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן‬
‫זוגו לשעבר‪ ,‬כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני‪.‬‬
‫המצב החוקי‪ ,‬עובר למועד כניסת החוק לתוקפו‪ ,‬קובע כי מי שמושך את כספי הפנסיה בטרם המועד‬
‫הקבוע בחוק יישלם מס על הסכום הצבור כולו בשיעור של ‪ 35%‬לפחות‪.‬‬
‫החוק החדש מאפשר למשוך את כספי הפנסיה לצורך חלוקת הכספים בין בני זוג במקרה של גירושין‬
‫בפטור מלא ממס‪ ,‬באם הסכום הצבור בקרן הפנסיה של החוסך קטן ממיליון וחצי ‪.₪‬‬
‫בעלי סכום צבור הגבוה מהתקרה הנ"ל‪ ,‬יהנו משיעור מס מופחת‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬החוק המאפשר לבני זוג גרושים ליהנות מחלקם בכספים שנצברו בקופות הפנסיה והגמל של בן‬
‫או בת הזוג ממנו נפרדו‪ ,‬בפטור מלא ממס‪ ,‬עד לתקרה של מיליון וחצי ‪ ₪‬ועל הסכום העודף יוטל מס‬
‫בשיעור מוגבל‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי הכסף אינו נמשך כמזומן נזיל אלא מועבר אל קרן הפנסיה של בן או בת הזוג הפרודים‪ ,‬שם‬
‫ימוסה בשיעורים הרגילים הקבועים בחוק במועד משיכתו כקצבה )לרוב בפטור‪ ,‬לפי סעיף ‪9‬א‬
‫לפקודת מס הכנסה(‪.‬‬
‫הצעת החוק התבססה על מסקנות הוועדה הציבורית לבחינת חלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג שנפרדו‪,‬‬
‫שהמליצה להסדיר את מעמדו של בן הזוג הפרוד בדרך שתאפשר לו להגן על זכויותיו לרכוש שנצבר‬
‫במהלך החיים המשותפים ולממשן‪ ,‬גם אם אינו רשום כבעל זכויות בקרן הפנסיה וזכויות הגמל‪.‬‬
‫תחילת החוק הינה שישה חודשים ממועד פרסומו‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .37‬תיקון ‪ 190‬לפקודת מס הכנסה ‪ -‬מיסוי החסכון הפנסיוני‬
‫ביום ‪ 2‬במאי ‪ ,2012‬התקבל בכנסת תיקון ‪ 190‬לפקודה )להלן‪" :‬התיקון"(‪ ,‬אשר הינו בעל השלכות רבות‬
‫על בעלי שליטה‪ ,‬עצמאים ושכירים‪ .‬התיקון כולל שינויים מהותיים במיסוי החיסכון הפנסיוני‪ ,‬חלוקת‬
‫הכנסה מהפרשי קצבה‪ ,‬פטור על קצבאות שארים‪ ,‬פטור על קצבה מזכה וקצבה מוכרת‪ ,‬מיסוי קצבה‬
‫בשילוב מענקי פרישה‪ ,‬היוון קצבה ועוד‪ .‬הנחיית רשות המיסים מיום ‪ 25‬באוקטובר ‪ 2012‬העוסקת‬
‫בהרחבה בעיקרי התיקון‪ ,‬ותמצית חוזר מס הכנסה ‪ ,2/2013‬מיום ‪ 27‬במאי ‪ ,2013‬העוסק בהוראות סעיף‬
‫‪9‬א למתן פטור על הקצבה המזכה‪ ,‬מובאים בזאת לעיונכם‪.‬‬
‫הנחיית רשות המיסים – עיקרי תיקון ‪ 190‬לפקודה‬
‫כללי‬
‫ביום ‪ 14.5.2012‬פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ 190‬והוראת שעה(‪ ,‬התשע"ב‪-‬‬
‫‪) 2012‬להלן‪" :‬התיקון"(‪.‬‬
‫התיקון קובע שורה נרחבת של שינויים בהוראות הפקודה הנוגעות למיסוי קצבאות ומענקים עקב‬
‫פרישה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫תחולתו של התיקון הינה רטרואקטיבית מיום ‪) 1.1.2012‬להלן‪' :‬יום התחילה'( אלא אם נאמר אחרת‪.‬‬
‫עיקרי התיקון‬
‫א‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪)8‬ג()‪ (1‬לפקודה ‪ -‬חלוקת הכנסה מ"הפרשי קצבה" ליותר משנה אחת‬
‫סעיף ‪ 8‬לפקודה עוסק בחלוקת הכנסה ליותר משנה אחת‪ .‬סעיף קטן )ג( של הסעיף האמור‪ ,‬מאפשר‬
‫בפסקה )‪ (1‬שבו‪ ,‬חלוקה של הכנסה מהפרשי שכר אשר התקבלה בשנת מס אחת‪ ,‬כך שתיוחס לשנים‬
‫שבהן נוצרו הפרשי השכר‪ ,‬וזאת עד לתקופה של שש שנות מס המסתיימות בשנת המס שבה התקבלה‬
‫ההכנסה‪ .‬תכליתו של הסעיף היא לאפשר יצירת הקבלה בין מועד הפקת ההכנסה למועד הטלת המס‪.‬‬
‫ההיגיון העומד בבסיס הסעיף האמור חל גם במקרים בהם קיימת לנישום הכנסה מהפרשי קצבה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬תוקן סעיף ‪)8‬ג()‪ (1‬לפקודה כך שחלוקת ההכנסה לפי פסקה )‪ (1‬כאמור תחול גם על‬
‫הכנסה מהפרשי קצבה‪ .‬במסגרת התיקון הוגדר המונח "קצבה" לעניין זה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬קצבה בהסדר פנסיה תקציבית‪.‬‬
‫‪ .2‬קצבת שארים בהסדר פנסיה תקציבית‪.‬‬
‫‪ .3‬קצבה מקופת גמל לקצבה‪.‬‬
‫‪ .4‬קצבת שארים מקופת גמל לקצבה‪.‬‬
‫‪ .5‬קצבת אובדן כושר עבודה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תחולתו של תיקון סעיף ‪)8‬ג()‪ (1‬לפקודה הינה מיום ‪.1.1.2011‬‬
‫תיקון סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה ‪ -‬פטור על קצבאות שאירים‬
‫‪.1‬‬
‫סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה קובע פטור ממס בגין קצבת שאירים המשתלמת על פי חוק או על פי הסכם‬
‫קיבוצי כשפסקאות )‪) (6‬קצבאות לנכי מלחמה( ו‪6)-‬ג( )קצבאות נכות וזקנה מהביטוח הלאומי(‪,‬‬
‫של סעיף ‪ ,9‬אינן חלות לגביה‪ ,‬וזאת בסכום שאינו עולה על קצבה מזכה כהגדרתה בסעיף ‪9‬א‬
‫לפקודה‪ ,‬ובלבד שאם מגיע פטור ממס גם לפי סעיפים ‪9‬א או ‪9‬ב לפקודה‪ ,‬יינתן הפטור הגבוה‬
‫מבין השניים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫על פי נוסחו של הסעיף האמור לפני התיקון‪ ,‬הפטור לא חל בעת קבלת קצבת שאירים מקופת‬
‫גמל לקצבה או תכנית ביטוח‪ .‬פטור כאמור מוסדר במסגרת סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬ולפיו ניתן פטור‬
‫בשיעור של ‪ 35%‬מהקצבה עד התקרה הקבועה בסעיף או פטור על הקצבה המוכרת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ערב התיקון הפטור המוענק על קצבת שאירים מכוח סעיף ‪9‬א לפקודה הנו נמוך מן‬
‫הפטור המעוגן בסעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬התיקון מסדיר את הפטור על קצבאות שאירים במסגרת סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪ ,‬כך‬
‫שיינתן פטור על קצבאות שאירים עד לתקרת הקצבה המזכה )‪ 8,470‬שקלים חדשים בשנת‬
‫‪ ,(2014‬גם כאשר משולמות הקצבאות מקופת גמל לקצבה או על פי תכנית ביטוח‪ ,‬וכן באמצעות‬
‫הסדר של פנסיה תקציבית‪ .‬על קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים כהגדרתם בסעיף ‪9‬א‪,‬‬
‫יינתן פטור מלא ללא הגבלה בתקרה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עוד נקבעה בתיקון הגדרה למונח "שאירים"‪ ,‬כך שרק שאירים המוגדרים בסעיף ייהנו מהטבות‬
‫המס שלפיו‪ ,‬בקבלת הקצבה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫במקביל לתיקון האמור‪ ,‬לסעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪ ,‬הוצאו מתחולת סעיף ‪9‬א לפקודה קצבאות‬
‫השאירים כך שהסעיף יסדיר מעתה זכאות לפטור רק למקבל הקצבה המקורי‪ ,‬על פי גיל או מצב‬
‫גופני וכן הותאמו הוראות סעיף ‪9‬ב לפקודה שעניינו "פטור לקצבה אחרת"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪9‬א לפקודה ‪ -‬פטור ממס על "קצבה מזכה" ו"קצבה מוכרת"‬
‫מבוא והגדרות‬
‫‪.1‬‬
‫סעיף ‪9‬א לפקודה מסדיר את הנושא של הענקת פטור לקצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת‬
‫גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫הסעיף עוסק בשלושה נושאים‪:‬‬
‫•‬
‫פטור על קצבה מזכה ופטור על קצבה מוכרת‪.‬‬
‫•‬
‫השפעת משיכה של פיצויי פיטורין פטורים ממס על פטור קצבה מזכה )מוכר גם כ"נוסחת‬
‫השילוב"(‪.‬‬
‫•‬
‫‪.2‬‬
‫ניצול הפטורים על קצבאות כאמור בעת היוונן‪.‬‬
‫כדי לעודד אנשים לבחור באפיקי החיסכון לקצבה על פני אפיקי חיסכון אחרים‪ ,‬התיקון מרחיב‬
‫את מסגרת הטבות המס הניתנות בעת משיכת הכספים באפיק חיסכון זה‪ ,‬המעוגנות בסעיף ‪9‬א‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאור ביטול המסלול ההוני במסגרת תיקון מס' ‪ 3‬לחוק הפיקוח על קופות גמל‪ ,‬הוגדל‬
‫שיעור הפטור הניתן לקצבה המזכה‪ ,‬כך שהסכום ההוני שהופנה למקורות הקצבה יהא פטור‬
‫במועד קבלת הקצבה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סעיף קטן )א( של סעיף ‪9‬א לפקודה מגדיר את המונחים הנדרשים לסעיף ובכלל זה את המונחים‬
‫"קצבה"‪" ,‬קצבה מוכרת" ו"קצבה מזכה"‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫על פי ההגדרות כנוסחן ערב התיקון מהווה ה"קצבה המוכרת" חלק מהקצבה לצורך חישוב‬
‫הפטור על ה"קצבה המזכה"‪ .‬הנוסח ערב התיקון של ההגדרות "קצבה מוכרת" ו"תשלומים‬
‫פטורים" גרם לאי בהירות ולפרשנויות שונות שניתנו להם על ידי גופים שונים‪ .‬כך‪ ,‬לא היה ברור‬
‫אלו מהכספים שהפקיד היחיד במקביל למעבידו נחשבים כקצבה מוכרת אם בכלל‪ ,‬ובנוסף לא‬
‫ניתן היה "לצבוע" את ההפקדות הנחשבות כתשלומים פטורים‪ ,‬לאור חוסר היכולת של היחיד‬
‫להוכיח כי הכספים לא נהנו מהטבות מס‪ .‬ההגדרות החדשות לאחר התיקון קובעות באופן ברור‬
‫וודאי מהם התשלומים הפטורים‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫במסגרת התיקון תוקנה הגדרת "קצבה" שלגביה חלות הוראות סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬ומועטה‬
‫ממנה קצבת השאירים‪ ,‬זאת בשל הטיפול הנפרד לקצבת שארים כאמור בסעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪,‬‬
‫ולסעיף ‪.2‬ב‪ .‬להנחיה זו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הגדרת "קצבה מוכרת" בנוסחה לפני התיקון‪ ,‬כוללת בפועל גם כספים אשר נהנו מהטבת מס‬
‫בעת הפקדתם‪ ,‬הן משום הקושי לזהות כספים שלא נהנו מהטבת מס לפי סעיף ‪ 47‬לפקודה‪,‬‬
‫המאפשר העברת ההטבה בין קרובים‪ ,‬והן משום שאינה מחריגה כספים אשר נהנו מהטבת המס‬
‫המעוגנת בסעיף ‪45‬א לפקודה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪.8‬‬
‫בעקבות התיקון‪ ,‬הגדרת "קצבה מוכרת" תוקנה כך שתכלול רק את אותו חלק מקצבה‬
‫המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה והנובע מתשלומים פטורים‪ .‬לעניין זה‬
‫מוגדרים 'התשלומים הפטורים' ככל אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה על ידי מעבידיו של העובד בעבורו על חשבון מרכיב‬
‫תגמולי המעביד ואשר עולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או‬
‫בסכום התקרה‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד‪,‬‬
‫העולים על השיעור המירבי להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר‬
‫הממוצע במשק‪ ,‬כנמוך מביניהם;‬
‫לענין ס"ק א' ו‪-‬ב' לעיל 'שכר ממוצע במשק'‪' ,‬שיעור להפקדה' ו'סכום התקרה' הנם‬
‫כהגדרתם בסעיף ‪)3‬ה‪ (3‬לפקודה )נכון ליום פרסום הנחיית רשות המיסים ‪ -‬שיעור‬
‫להפקדת מעסיק ‪ ;7.5% -‬שיעור להפקדת עובד ‪ ;7% -‬סכום התקרה ‪ -‬ארבע פעמים שכר‬
‫ממוצע במשק(‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סכומים שמקורם בכספי פיצויי פיטורין ששולם בגינם המס‪ ,‬או בהורשה של כספים שהיו‬
‫בקופת גמל‪ ,‬שאותם ניתן היה בעבר )עד לתיקון מס' ‪ 3‬לחוק הפיקוח על קופות גמל(‬
‫להשאיר בקופת הגמל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סכומים שהופקדו לקופת גמל לקצבה ב"מעמד עצמאי"‪ ,‬קרי‪ ,‬ללא תשלום מקביל מטעם‬
‫מעביד‪ ,‬ואשר המפקיד לא היה זכאי בשל הפקדתם לזיכוי לפי סעיף ‪45‬א לפקודה או לניכוי‬
‫לפי סעיף ‪ 47‬לפקודה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫התשלומים הפטורים כאמור בפסקאות )א( עד )ד(‪ ,‬שהיו בקופת גמל של יחיד בעת שנפטר‬
‫כאמור בסעיף ‪9‬א)ו( לפקודה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א)ב( לפקודה ‪ -‬פטור ממס על קצבה מזכה‬
‫‪.9‬‬
‫התיקון גם מגדיר "קצבה מזכה" מחדש כך שהיא תכלול את סך כל הקצבאות שמקבל יחיד‬
‫למעט קצבה מוכרת‪ ,‬המטופלת בנפרד לפי הוראות סעיף ‪9‬א‪ ,‬כנוסחו לאחר התיקון‪ .‬בנוסף‬
‫הועבר סכום התקרה הקבוע כיום בהגדרה "קצבה מזכה" להגדרה נפרדת ‪" -‬תקרת קצבה‬
‫מזכה"‪ ,‬כך ששיעור הפטור הקבוע בסעיף ‪9‬א)ב( המתוקן ייגזר מסכום התקרה ולא מסכום‬
‫הקצבה בפועל )אם הוא נמוך מסכום התקרה( ‪ -‬כפי שנעשה לפני התיקון‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ .10‬בתיקון הוספה גם ההגדרה "מכפיל המרה להון" ‪ -‬הוספת ההגדרה נדרשת לצורך תיאום וחישוב‬
‫הפטור הניתן לקצבה או להיוון הקצבה לפי העניין‪ ,‬על פי מדד שנקבע על ידי שר האוצר‪.‬‬
‫המכפיל נדרש לצורך חישוב הפטור המגיע בעת המרת הקצבה לסכום הוני )היוון הקצבה( ועל‬
‫מנת שהפטור יהיה זהה בכל המרה כאמור‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪ .11‬כמו כן‪ ,‬לאור השינוי שנעשה בנוסחת השילוב‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬בוטלה הגדרת "מענק פטור"‪.‬‬
‫‪ .12‬בתיקון גם הוגדל שיעור הפטור הניתן ליחיד כאמור באופן מדורג במשך ‪ 13‬שנים וזאת עד‬
‫לפטור בשיעור של ‪ 67%‬מתקרת קצבה מזכה כהגדרתה בתיקון‪ ,‬וזאת בהתאם לשיעורים‬
‫המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בשנות המס ‪ 2012‬עד ‪ 2015‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 43.5%-‬מתקרת קצבה‬
‫מזכה;‬
‫‪-‬‬
‫בשנות המס ‪ 2016‬עד ‪ 2019‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 49%-‬מתקרת קצבה מזכה;‬
‫‪-‬‬
‫בשנות המס ‪ 2020‬עד ‪ 2024‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 52%-‬מתקרת קצבה מזכה;‬
‫בשנת המס ‪ 2025‬ואילך סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 67%-‬מתקרת קצבה מזכה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א)ב‪ (1‬לפקודה ‪ -‬פטור ממס על "קצבה מוכרת"‬
‫‪ .13‬בנוסף וכפי שיפורט להלן‪ ,‬מעתה יינתן לקצבה מוכרת פטור מלא‪ ,‬שכן מקורה בסכומים אשר לא‬
‫נהנו מהטבת מס בעת הפקדתם‪ ,‬ללא קשר לפטור הניתן לקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .14‬בשל ההפרדה בין קצבה מזכה לקצבה מוכרת במנגנון הפטור‪ ,‬לאור השינויים בהגדרה של‬
‫הקצבה המוכרת ומתן הפטור כאמור‪ ,‬ללא תלות בקצבה המזכה‪ ,‬הוספה לסעיף ‪9‬א)ב‪ (1‬לפקודה‬
‫חלופת הזכאות לקצבה מוכרת הנובעת מפרישה מוקדמת‪ .‬משמע‪ ,‬הפטור ממס יינתן על מלוא‬
‫הקצבה המוכרת‪ ,‬החל מהמועד שבו הגיע בעל הקצבה לגיל ‪ 60‬או בעת פרישתו פרישה מוקדמת‬
‫בשל נכות יציבה בדרגה של ‪ 75%‬או יותר שנקבעה לפי אחד מהחוקים המפורטים בסעיף ‪(5)9‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א)ג( ‪ -‬נוסחת השילוב‬
‫‪ .15‬השינוי העיקרי שנעשה בתיקון הינו תיקון הסעיפים ‪9‬א)ב( ו‪9-‬א)ג( לפקודה‪ ,‬קרי שינוי המנגנון‬
‫של נוסחת השילוב‪ .‬מטרת סעיף ‪9‬א)ב( בנוסחו לפני התיקון‪ ,‬המקנה פטור של ‪ 35%‬מהקצבה‬
‫המזכה‪ ,‬הינה להשוות בין מי שקיבל מענקי פרישה פטורים מכוח סעיף ‪7)9‬א( לפקודה‪ ,‬לבין מי‬
‫שהכספים שנחסכו עבורו למטרה זו נותרו בקופת הגמל שלו עד למשיכתם כקצבה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הפטור הניתן מכוח סעיף ‪9‬א)ב( כפוף לכך‪ ,‬שהנישום לא קיבל מענקים פטורים בגין השנים‬
‫שבשלהן משתלמת לו קצבה‪ ,‬ובמקרה שבו קיבל מענקים פטורים כאמור‪ ,‬הופחת סכום הפטור‬
‫לו הוא זכאי בהתאם למנגנון חישוב הקבוע בסעיף קטן ‪9‬א)ג(‪ ,‬הידוע גם כ"נוסחת השילוב"‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .16‬המנגנון הקבוע בסעיף ‪9‬א)ג( כנוסחו לפני התיקון הנו מורכב ביותר‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬יצר חוסר וודאות‬
‫בקרב נישומים‪ ,‬ובמקרים מסוימים הנוסחה הקבועה בו אף הביאה לתוצאה בלתי סבירה‪.‬‬
‫‪ .17‬בנוסף‪ ,‬הולכת וגוברת השאיפה לעודד את החוסכים להותיר את הכספים שנתקבלו כמענק‬
‫פרישה‪ ,‬בקופות הגמל לקצבה‪ ,‬לשם הבטחת רווחתם בעתיד‪.‬‬
‫‪ .18‬לאור האמור‪ ,‬נקבע מנגנון חישוב חלופי אשר יהא פשוט ובהיר ובנוסף יעניק יתרון מובהק‬
‫להותרת כספים שנחסכו לצורך מענקי פרישה בקופת הגמל עד לגיל הפרישה לצורך משיכתם‬
‫כקצבה‪.‬‬
‫‪ .19‬על פי המנגנון לאחר התיקון‪ ,‬הפטור לקצבה הקבוע בסעיף ‪9‬א)ב(‪ ,‬יושפע ממענקים פטורים‬
‫שקיבל הנישום‪ ,‬כך שסכום הפטור לא יעלה על יתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף ‪9‬א)ג(‪.‬‬
‫‪ .20‬לצורך חישוב הפטור לקצבה ליחיד שקיבל גם מענקים פטורים כאמור‪ ,‬יופחת מסכום הפטור‬
‫לקצבה )בהתאם לפסקה )‪)(1‬א( הכוונה לסכום השווה ל‪ 67%-‬מתקרת הקצבה המזכה כשהוא‬
‫מוכפל במכפיל המרה להון( סכום המענקים הפטורים כשהוא ממודד ומוכפל במקדם‪.‬‬
‫‪ .21‬המענקים הפטורים שיופחתו הם מענקים שקיבל יחיד בפטור ממס בעד ‪ 32‬שנות עבודה לכל‬
‫היותר‪ ,‬שקדמו לגיל הזכאות‪ ,‬אשר מוגדר כגיל הפרישה או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה‬
‫מזכה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬כלומר‪ ,‬יחיד שיחל לקבל קצבה בגיל הפרישה )המוגדר בעת‬
‫פרסום הנחיית רשות המיסים כגיל ‪ 67‬לגבר ו‪ 62-‬לאישה(‪ ,‬או בגיל מאוחר יותר )אם עבד לאחר‬
‫גיל הפרישה(‪ ,‬לצורך חישוב הפטור לו הוא זכאי בשל קצבה כאמור‪ ,‬יובאו בחשבון מענקים‬
‫שקיבל בשל ‪ 32‬שנות עבודתו האחרונות‪.‬‬
‫‪ .22‬יובהר‪ ,‬כי הואיל וההעדפה היא ליצור יתרון לקצבה על פני סכום הוני‪ ,‬יוכפל סכום המענקים‬
‫כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן במקדם‪ .‬המקדם חושב כך שמי שמשך פיצויי פיטורין בגין‬
‫‪ 32‬שנות עבודה‪ ,‬ניצל את מלוא הפטור הנובע מ‪ 35%-‬מתקרת הקצבה המזכה‪ .‬לפיכך כל שקל‬
‫מהמענק שיימשך בפטור כשהוא מוכפל במקדם‪ ,‬ישפיע על הפטור לקצבה‪ ,‬כך שמשיכה של‬
‫מענקים פטורים בגובה הפטור המירבי הניתן להם בעד ‪ 32‬שנות עבודה תאפס את הפטור‬
‫לקצבה בשיעור ‪.35%‬‬
‫‪ .23‬יתרת הפטור שנוספה במסגרת תיקון ‪ 190‬לפקודה )‪ 8.5%‬בשנת ‪ 2012‬וההולכת וגדלה עד ‪32%‬‬
‫בשנת ‪ (2025‬אינה מושפעת מנוסחת השילוב‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גם אם נמשכו מענקים פטורים בסך המרבי‬
‫האפשרי בגין ‪ 32‬שנים ‪ -‬בשנת ‪ 2012‬הפטור יעמוד על ‪ 8.5%‬מתקרת הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .24‬סעיף ‪9‬א)ד( לפקודה בוטל בתיקון‪ ,‬שכן אין בו צורך לאור מנגנון החדש של נוסחת השילוב‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫סעיף ‪9‬א)ה( ‪ -‬היוון קצבה‬
‫‪ .25‬בהתאם לתיקונים שבוצעו‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬תוקן גם סעיף ‪9‬א)ה( לפקודה אשר עוסק במנגנון של‬
‫היוון קצבה פטורה‪.‬‬
‫‪ .26‬בנוסחו ערב התיקון‪ ,‬הקנה הסעיף פטור ממס בגין סכום המתקבל עקב היוון קצבה פטורה‪,‬‬
‫וזאת עד לסכום שהיה מתקבל מהיוון ‪ 35%‬מהקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .27‬לאור השינויים בתיקון ‪ -‬לפיהם‪ ,‬יוגדלו בהדרגה שיעורי הפטור לקצבה‪ ,‬יינתן לכלל הנישומים‬
‫פטור אחיד בסכום המהווה שיעור מסכום קבוע‪ ,‬ויינתן פטור מלא בגין הקצבה המוכרת ‪-‬‬
‫הותאם גם הסדר קבלת הפטור בעת היוון קצבה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫הסכום המקסימאלי הפטור בהיוון הותאם לשיעורי הפטור המוגדלים לקצבה במסגרת התיקון‪.‬‬
‫נקבע כי סכום המתקבל עקב היוון קצבאות פטורות‪ ,‬יהיה פטור ממס ובלבד שסך כל הסכום‬
‫המהוון הפטור לא יעלה על ‪ 67%‬ממכפלת ‪ 8,470‬שקלים חדשים )בשנת ‪ ,(2014‬במכפיל ההמרה‬
‫להון‪.‬‬
‫‪ .28‬מובהר‪ ,‬כי קביעת סכום מקסימאלי לפטור בהיוון‪ ,‬המתבסס על מקדם המרה אחיד‪ ,‬נועד‬
‫להגשים אינטרסים של שוויון בין נישומים בעת היוון סכומי קצבה‪ ,‬ולמנוע שימוש לרעה באפיק‬
‫ההשקעה של קופות הגמל לקצבה על ידי בעלי הון‪ ,‬לצורך הימנעות מתשלום מס אשר היה‬
‫משולם על ידם באפיקי השקעה אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬פטור מלא בגין כספי קצבה מוכרת‪ ,‬לרבות בגין‬
‫הרווחים שנצברו בגינם‪ ,‬יינתן רק בתנאי שהכספים יימשכו לקצבה‪.‬‬
‫‪ .29‬עם זאת‪ ,‬על מנת לעודד אנשים להשקיע כספים בקופות הגמל לקצבה ללא חשש מכפל מס‬
‫במקרה של משיכה הונית‪ ,‬נקבע כי על אף הוראות סעיף ‪ 121‬לפקודה‪ ,‬על סכום שהתקבל עקב‬
‫היוון סכום הנובע מתשלומים פטורים‪ ,‬אשר אינו פטור‪ ,‬יוטל מס רק בגין מרכיב הרווח בחלק‬
‫היחסי בשיעור של ‪ .15%‬לעניין זה ‪" -‬החלק היחסי" מוגדר כתוצאה המתקבלת מחלוקת הסכום‬
‫המהוון שאינו פטור לפי סעיף ‪9‬א)ה()‪ (1‬לפקודה בסכום המתקבל מהיוון מלוא הקצבה המוכרת‬
‫במועד ההיוון‪ .‬לעניין זה‪" ,‬מרכיב הרווח בחלק היחסי" מוגדר כתוצאה המתקבלת מהכפלת‬
‫החלק היחסי ברווח‪ ,‬ו"רווח" מוגדר כהפרש שבין סך כל התשלומים הפטורים שהופקדו בקופת‬
‫הגמל לסכום המתקבל מהיוון מלוא הקצבה המוכרת במועד ההיוון‪.‬‬
‫‪ .30‬שיעורי הפטור לעניין הסכום המקסימאלי הפטור נקבעו בהוראות שעה לשנים ‪2024-2011‬‬
‫באופן מדורג בהתאם לשיעורי הפטור המדורגים על הקצבה המזכה; בשנת המס ‪ 2014‬יעמוד‬
‫השיעור על ‪.43.5%‬‬
‫‪ .31‬יודגש כי בקשה לקבלת פטור על סכום מהוון תוגש לא יאוחר מ‪ 90-‬ימים מהמועד שבו פנה‬
‫לבקש פטור על הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .32‬עוד יודגש‪ ,‬כי על פי הוראות החוק לפיקוח על קופות גמל‪ ,‬לא ניתן להוון לתוחלת חיים קצבה‬
‫הקטנה מהקצבה המזערית‪ .‬לפיכך‪ ,‬היוון כאמור יעשה באישורו של פקיד השומה בלבד ולאחר‬
‫פנייה כאמור‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫תחולה והוראות מעבר לסעיף ‪9‬א לפקודה‬
‫‪ .33‬הוראות סעיף ‪9‬א)ג( לפקודה‪ ,‬כנוסחו בתיקון‪ ,‬העוסקות במענקים פטורים ובהשפעתם על הפטור‬
‫לקצבה )"נוסחת השילוב"( יחולו רק על מי שביום התחילה של תיקון זה‪ ,‬או אחריו‪ ,‬הגיע לגיל‬
‫הזכאות כהגדרתו בסעיף האמור‪ ,‬קרי גיל פרישה‪ ,‬או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה‪,‬‬
‫כולה או חלקה‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬לגבי מי שהגיע לגיל הזכאות כהגדרתו בתיקון זה לפני יום‬
‫התחילה‪ ,‬יחול סעיף ‪9‬א)ג( כנוסחו לפני התיקון ותחול הגדרת "מענק פטור" כהגדרתו בסעיף‬
‫‪9‬א)א( לפקודה כנוסחו לפני התיקון‪.‬‬
‫‪ .34‬עוד נקבע בהוראות המעבר כי אדם שטרם הגיע לגיל הזכאות ערב יום התחילה‪ ,‬וקיבל מענק‬
‫פטור‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪9‬א)א( לפקודה כנוסחו לפני תיקון זה‪ ,‬לפני יום התחילה של תיקון זה‪,‬‬
‫שהיה בא בחשבון לצורך חישוב נוסחת השילוב טרם תיקונה‪ ,‬תחול עליו נוסחת השילוב החדשה‬
‫אלא אם כן בחר‪ ,‬בהודעה לפקיד השומה שהגיש בתוך ‪ 90‬ימים מיום שיגיע לגיל הזכאות‪ ,‬כי‬
‫לעניין חישוב הפחתת סכום הפטור החודשי של הקצבה יחולו עליו הוראות סעיף ‪9‬א)ג( לפקודה‬
‫וההגדרה "מענק פטור" שבסעיף ‪9‬א)א( לפקודה‪ ,‬כנוסחם ערב יום התחילה‪ ,‬וזאת הן לגבי‬
‫המענק האמור והן לגבי מענקים נוספים שקיבל לפני יום התחילה או שיקבל לאחריו‪.‬‬
‫‪ .35‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי אדם שטרם הגיע לגיל הזכאות ערב יום התחילה‪ ,‬וקיבל מענק פטור‪ ,‬כהגדרתו‬
‫בסעיף ‪9‬א)א( לפקודה כנוסחו לפני תיקון זה‪ ,‬לפני יום התחילה של תיקון זה‪ ,‬שלא היה בא‬
‫בחשבון לצורך חישוב נוסחת השילוב טרם תיקונה בהצעה זו‪ ,‬לא יובא המענק האמור בחשבון‬
‫לעניין יישום נוסחת השילוב החדשה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪ 87‬לפקודה ‪ -‬משיכה שלא כדין‬
‫כי על פי הוראות סעיף זה משיכה של כספים שיועדו לקצבה שלא בדרך של קצבה‪ ,‬לרבות היוון‬
‫קצבה‪ ,‬הינה משיכה שלא כדין וחלות עליה הוראות סעיף ‪ 87‬הקובעות שיעור מס מזערי של ‪.35%‬‬
‫משיכה של כספים שיועדו לקצבה בדרך של היוון קצבה על פי הקבוע בסעיף ‪9‬א לפקודה ימוסו‬
‫בשיעור המס כאמור בסעיף ‪ 121‬לפקודה‪ ,‬בפטור או בשיעור של ‪ 15%‬על הרווח הנומינלי‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫הוראות לפעולה‬
‫א‪ .‬יחיד שהגיע לגיל הזכאות לפני יום ‪1.1.2012‬‬
‫על נישום כאמור יחולו הוראות החוק כנוסחו לפני התיקון‪ ,‬בכפוף לאמור להלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חישוב הפטור המגיע לקצבה למי שבחר לפגוע בפטור של המענקים עפ"י סעיף ‪9‬א)ג( לפקודה‬
‫כנוסחו לפני התיקון )להלן ‪" -‬נוסחת השילוב הישנה"(‪:‬‬
‫במקרה כאמור הנישום היה זכאי לפטור של ‪ 35%‬מקצבתו המזכה )סכום הקצבה אך לא יותר‬
‫מהתקרה שנקבעה בסעיף(‪ .‬החל מיום ‪ 1.1.12‬הפטור שיוענק לנישום כאמור יהיה בשיעור של‬
‫‪) 43.5%‬השיעור יעודכן בשנים הבאות בהתאם להוראת השעה( מתקרת הקצבה המזכה‪ ,‬קרי‬
‫‪ 3,684‬ש"ח = ‪) 8,470 x 43.5%‬במונחי שנת מס ‪ .(2014‬הפטור לא יעלה על סכום הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חישוב הפטור המגיע לקצבה למי שבחר לפגוע בפטור של הקצבה עפ"י נוסחת השילוב הישנה‪.‬‬
‫במקרה כאמור הנישום היה זכאי לפטור בשיעור של ‪ x%‬מקצבתו המזכה כאשר ‪ x%‬היה קטן‬
‫מ‪ .35%-‬החל מיום ‪ 1.1.12‬הפטור שיוענק לנישום כאמור יחושב כדלקמן‪:‬‬
‫הסכום הפטור מהקצבה החודשית = ‪ .(x% + 8.5%) * 8,470‬הפטור לא יעלה על סכום הקצבה‬
‫החודשית‪ .‬שיעור הפטור )‪ (x%‬ייבדק מדי שנה בהתאם לנוסחת השילוב הישנה‪.‬‬
‫אם הנישום מקבל קצבה ממספר משלמים‪ ,‬עליו לפנות למשרד השומה לעריכת תיאום מס‪.‬‬
‫המשלם יפעל בהתאם להוראות פקיד השומה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יחיד שהגיע לגיל הזכאות לאחר פרסום הנחיה זו‬
‫הוראות התיקון חלות מיום פרסום החוק ברשומות )‪ .(14.5.2012‬אולם‪ ,‬לאור מורכבות התיקון‬
‫החליטה הנהלת הרשות לדחות את יישום הפעלת התיקון עד לאחר פרסום הנחיות אלו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫יחיד המקבל קצבה יחידה אשר לא היוון קצבה ולא משך מענקים פטורים ‪ -‬במקרה זה אין‬
‫פגיעה בפטור של הקצבה והוא יעמוד על ‪) 43.5%‬השיעור יגדל החל משנת המס ‪ 2016‬כמפורט‬
‫לעיל( מתקרת הקצבה המזכה )‪ 8,470‬ש"ח בשנת המס ‪ (2014‬אך לא יותר מסכום הקצבה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪.2‬‬
‫יחיד המקבל קצבה יחידה אשר משך מענקים פטורים ו‪/‬או מבקש להוון חלק מקצבתו )ולקבל‬
‫פטור בגין ההיוון( ‪ -‬במקרה כאמור‪ ,‬משלם אינו רשאי להעניק לנישום פטור עפ"י סעיף ‪9‬א‬
‫לפקודה בגין קצבתו‪ .‬נישום אשר זכאי לפטור בגין הקצבה ומבקש לממש את זכאותו‪ ,‬יופנה‬
‫למשרד השומה באיזור מגוריו תוך המצאת המסמכים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫טופסי ‪ 161‬מכל מעבידיו אשר שילמו לו מענקים ב‪ 15-‬השנים שקדמו למועד קבלת קצבה‬
‫לראשונה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אישור ממשלם הקצבה על גובה קצבתו ו‪/‬או על יתרת הצבירה בקופת הגמל‪.‬‬
‫יחיד המקבל קצבה ממספר משלמים יפנה למשרד השומה באיזור מגוריו וימציא את המסמכים‬
‫כמפורט בסעיף )ב( לעיל‪.‬‬
‫יחיד שהגיע לגיל הזכאות מיום ‪ 1.1.2012‬ועד למועד פרסום הנחיה זו‬
‫עפ"י הוראות המעבר בחוק ובכפוף לאורכה שניתנה ע"י רשות המיסים יחיד כאמור יכול לבחור אם‬
‫יחולו עליו הנחיות כמפורט בסעיפים ‪)3‬א( או ‪)3‬ב( לעיל‪ ,‬לפי בחירתו‪ .‬בחירה כאמור הינה סופית‬
‫והנישום איננו רשאי לחזור בו מבחירתו‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫חוזר מס הכנסה מס' ‪ – 2/2013‬תמצית חלקי‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודה – הוראות סעיף ‪9‬א למתן פטור על הקצבה המזכה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודה עוסק בעיקר בהרחבת מסגרת הטבות המס הניתנות מכח סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬בעת משיכת‬
‫כספים באפיק החיסכון לקצבה‪ .‬מטרת התיקון‪ ,‬הינה להתמודד עם השינויים שחלו הן במציאות הפנסיונית‪ ,‬והן‬
‫בשינויים שחלו בשנים האחרונות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה ‪) 2005 -‬להלן‪:‬‬
‫"חוק הפיקוח על קופות גמל"(‪ .‬תיקונים ‪ 3‬ו ‪ -2‬לחוק זה‪ ,‬קבעו כי כל הפקדות התגמולים לקופות גמל החל משנת‬
‫‪ 2008‬ואילך‪ ,‬הינן הפקדות למטרת קצבה בלבד‪ .‬במסגרת תיקונים אלו‪ ,‬קבע המחוקק קצבת מטרה מזערית‬
‫)‪ 4,481‬מ – ‪ 1‬במרץ ‪ ,(2014‬תוך מתן אפשרות למשיכות חד פעמיות לסכומים שנצברו מעבר לכך‪ ,‬בכפוף‬
‫להוראות החוק‪ .‬תיקון ‪ 190‬מתאים את הוראות המיסוי החלות על קצבאות למדיניות הממונה על שוק ההון‬
‫ביטוח וחיסכון‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הפיקוח על קופות גמל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יצוין כי החל מאמצע שנות ה ‪-‬‬
‫‪ , 90‬השוק הפנסיוני עובר מתשלום קצבה לפי צבירת זכויות‪ ,‬לתשלום של קצבה חודשית הנגזרת מסכום‬
‫הצבירה‪ .‬תיקון ‪ 190‬מתאים את הוראות המיסוי למגמה זו‪ .‬עם הפיכת קופות הגמל למסלול לחיסכון לקצבה‬
‫בלבד‪ ,‬במסגרת תיקון ‪ ,3‬נוצר צורך להפחית‪ ,‬במקביל‪ ,‬את המס המוטל על קצבאות‪ ,‬וזאת‪ ,‬כחלופה לאפשרות‬
‫שהייתה לפני כן לבצע משיכה חד פעמית )הונית( בפטור ממס‪ .‬התיקון מיישם תפיסה זו‪ .‬ההקלות בכללי המיסוי‬
‫יאפשרו לנישומים גמישות רבה יותר בבחירה בין קבלת קצבה חודשית לבין משיכתה בסכום חד פעמי )הוון‬
‫קצבה(‪.‬‬
‫חוזר זה יעסוק בעיקר בתיקון סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬המהווה את עיקרו של תיקון ‪ .190‬תחולת תיקון ‪ 190‬הינה‬
‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬אלא אם נאמר אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיף ‪9‬א לפקודה ‪ -‬רקע כללי והשינויים שהוכנסו בסעיף‬
‫סעיף ‪ (5)2‬לפקודה קובע את "הקצבה" כהכנסה חייבת‪ .‬סעיף ‪9‬א לפקודה מעניק הקלות במיסוי קצבאות‪,‬‬
‫בהתאם להוראות והתנאים שיפורטו להלן‪ .‬הגדרת קצבה בסעיף‪ ,‬כוללת למעשה‪ ,‬את כל הקצבאות המשולמות‬
‫מאת מעביד או מקופת גמל‪ ,‬וכן קצבה המשתלמת עפ"י ביטוח מפני אובדן כושר עבודה‪ ,‬ולמעט קצבאות שארים‬
‫המטופלות במסגרת סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬ניתוק קצבת השארים מהוראות סעיף ‪9‬א לפקודה‬
‫במסגרת סעיף ‪9‬א כנוסחו לפני תיקון ‪ , 190‬נקבע פטור לקצבה המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל לפורשים‪,‬‬
‫לשארים‪ ,‬ולנכים המקבלים קצבת אובדן כושר עבודה או קצבת נכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע פטור אלטרנטיבי לשארים‬
‫באמצעות סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪ ,‬עם קשר מורכב בין הסעיפים‪ .‬בתיקון ‪ 190‬נותק הקשר האמור‪ ,‬וכל קצבאות‬
‫השארים מכל המקורות זכאיות בעקבות התיקון לפטור ממס על פי הוראות סעיף ‪6)9‬ו( לפקודה‪ ,‬ומנגד בוטל‬
‫הפטור שהיה קבוע להם במסגרת סעיף ‪9‬א‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הקצבה המזכה והקצבה המוכרת‬
‫בסעיף ‪9‬א במתכונתו הישנה ניתן פטור לחלק מהקצבה המזכה‪ ,‬ולחילופין ניתן פטור לקצבה המוכרת‪ .‬במטרה‬
‫לעודד הפקדות לקצבה המוכרת‪ ,‬הורחב הפטור כך שהפטור לקצבה המוכרת יתווסף לפטור לקצבה המזכה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬בעקבות תיקון ‪ 190‬מבצע סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬חלוקה ל ‪ 2 -‬קבוצות של קצבאות‪:‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ 2.2.1‬קצבה מוכרת‬
‫מטרת הקצבה המוכרת הינה שלא למסות קצבאות שמקורן בכספים שחויבו במס בעת הפקדתם או שמקורם‬
‫בכספים ששולמו על ידי היחיד והוא לא היה זכאי להטבות מס בעת הפקדתם‪" .‬קצבה מוכרת" מוגדרת כחלק‬
‫מקצבה המשולמת ע"י קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה‪ ,‬הנובע מתשלומים פטורים‪" .‬תשלומים פטורים"‬
‫מוגדרים כדלהלן‪:‬‬
‫• הפקדות מעביד לקופ"ג לקצבה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד‪ ,‬החייבות במס במועד הפקדתן‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪)3‬ה ‪ (3‬לפקודה‪ ,‬ובתוספת סכום ששילם העובד‪ ,‬מעבר לשיעור ההפקדה המרבי שהוא מוכפל בשכר הממוצע‬
‫במשק או בשכרו‪ ,‬כנמוך מבניהם; "השכר הממוצע במשק" ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪)3‬ה ‪.(3‬‬
‫• כספים שמקורם בכספי פיצויים )בקופה לא משלמת(‪ ,‬אשר המס בגינן שולם‪ ,‬והופקדו בחשבון חדש )בקופה‬
‫לא משלמת(‪.‬‬
‫• כספים שהועמדו לרשותו של "מוטב" לאחר פטירת עמית )בקופה לא משלמת( – והופקדו בחשבון חדש )בקופה‬
‫לא משלמת(‪.‬‬
‫• הפקדות של עמית עצמאי לקופ"ג לקצבה שלגביהן לא היה זכאי לזיכוי לפי סעיף ‪ 45‬א לפקודה או לניכוי לפי‬
‫סע' ‪ 47‬לפקודה‪.‬‬
‫• התשלומים הפטורים כאמור לעיל‪ ,‬שהיו בקופת גמל של יחיד בעת שנפטר לאחר גיל ‪ , 75‬זאת בהתאם ובכפוף‬
‫להוראות סעיף ‪9‬א(ו)‪ (2‬לפקודה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א)ב ‪ (1‬לפקודה‪ ,‬קובע כי קצבה מוכרת שמקבל יחיד שמלאו לו ‪ 60‬שנים‪ ,‬או יחיד שהגיע לגיל פרישה עקב‬
‫נכות צמיתה בדרגה של ‪ 75%‬או יותר‪ ,‬תהיה פטורה ממס‪ .‬יודגש כי‪ ,‬הפטור הניתן לקצבה מוכרת הינו נוסף‬
‫לפטור הניתן לחלק מ"קצבה מזכה"‪ .‬יחיד יכול ליהנות משני הפטורים‪ ,‬שלא כפי המצב עובר לתיקון‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬קצבה מזכה‬
‫סך כל הקצבאות שמקבל אדם למעט קצבה מוכרת‪.‬‬
‫יצוין כי חוזר זה מטפל בנושא הקצבה המזכה בלבד‪ ,‬ואינו מטפל בנושא הקצבה המוכרת‪ ,‬שכולה פטורה וללא‬
‫תקרה– לגביה‪ ,‬צפויה רשות המסים לפרסם חוזר מקצועי בעתיד‪.‬‬
‫‪ 2.3‬נוסחת השילוב ונוסחת הקיזוז‬
‫ערב תיקון ‪ , 190‬היה קשר מורכב בין משיכת מענקי פרישה פטורים לבין קבלת קצבה פטורה‪ ,‬ופטורים אלו היו‬
‫חלופיים אחד לשני‪ .‬הקשר בין סכום מענק הפרישה הפטור )כסכום הון( לפגיעה בקצבה נבע מנוסחה מורכבת‬
‫הידועה כ"נוסחת השילוב"‪ .‬נוסחה זו התאימה למצב שהיה קיים במועד חקיקתה‪ ,‬בו חלק ניכר מהעובדים‬
‫מלאו את כל תקופת עבודתם באותו מקום עבודה‪ .‬משכך‪ ,‬הפרישה והקצבה הינם אירועים שלובים ומכאן באה‬
‫נוסחת השילוב‪.‬‬
‫לאור ההתפתחות התעסוקתית‪ ,‬ריבוי מקומות העבודה וריבוי המקורות לקצבה‪ ,‬נתקבלו בנוסחת השילוב‬
‫תוצאות אבסורדיות‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם בעיה זו‪ ,‬נקבעה במסגרת תיקון ‪ 190‬נוסחה חדשה ‪ -‬נוסחת הקיזוז ‪ -‬המקבעת פגיעה‬
‫יחסית של כל מענק פטור‪ ,‬בדרך של קיזוז ופגיעה בקצבה הפטורה או ביכולת ההיוון של הפורש‪ .‬ראו הרחבה‬
‫לעניין נוסחת הקיזוז במסגרת סעיף ‪ 4‬להלן‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 2.4‬היוון מרכיב הפטור בקצבה‬
‫עד לתיקון ‪ , 190‬היה קשר חד‪-‬חד ערכי בין הסכום ההוני המתקבל מהיוון המרכיב הפטור שבקצבה )בהתאם‬
‫למקדם האישי שנקבע למבוטח(‪ ,‬ובין חלק הקצבה המהוון‪ .‬בעקבות תיקון ‪ 190‬למעשה הומרה הקצבה‬
‫הפטורה‪ ,‬לסכום הון אותו ניתן למשוך בפטור‪ ,‬תוך שימוש במכפיל כפי שנקבע בחוק‪ .‬ראו הרחבה לעניין היוון‬
‫קצבאות וחישוב הקצבה הפטורה לאחר ההיוון‪ ,‬במסגרת סעיף ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪ 2.5‬היוון הקצבה המוכרת‬
‫מאחר והקצבה המוכרת פטורה במלואה וללא תקרה‪ ,‬הוטלו בסעיף הגבלות על היוון קצבה מוכרת בפטור‪,‬‬
‫ונקבעו שיעורי מס החלים על היוון הקצבה המוכרת )שכן‪ ,‬לאחר ההיוון‪ ,‬חלק מהסכום המהוון שמקורו‬
‫ברווחים שנצברו על סכומי הקצבה המוכרת אינו פטור ממס(‪ .‬הוראות סעיף ‪9‬א מונעות כפל המס על היוון‬
‫קצבה הנובעת מכספים שהופקדו לאחר ששולם בגינם מס‪ .‬כאמור‪ ,‬הרחבה בנושא הקצבה המוכרת‪ ,‬צפויה‬
‫להתפרסם בחוזר נפרד‪.‬‬
‫‪ 3‬הפטור על הקצבה המזכה‬
‫‪ 3.1‬הגדרות‬
‫"קצבה מזכה" ‪ -‬סך כל הקצבאות שמקבל אדם‪ ,‬למעט קצבה מוכרת‪.‬‬
‫"תקרת קצבה מזכה" ‪) ₪ 8,470 -‬בשנת ‪ (2014‬צמודים למדד ינואר בכל שנה‪.‬‬
‫ההקלות במיסוי קצבה מזכה ניתנות רק למי שהגיע ל"גיל פרישה"‪ ,‬כהגדרת מונח זה במסגרת הסעיף; "גיל‬
‫פרישה" ‪ -‬כמוגדר בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬ובנוסף גם מי שפרש בשל נכות צמיתה בשיעור ‪ 52%‬לפחות‪ ,‬שנקבעה לפי‬
‫הוראות סע' ‪ (5)9‬לפקודה‪.‬‬
‫ישנה משמעות למועד בו התחיל היחיד לקבל קצבה מזכה‪ .‬ולכן נוספה ההגדרה‪" :‬גיל הזכאות" ‪ -‬גיל הפרישה‪,‬‬
‫או הגיל שבו החל היחיד לקבל קצבה מזכה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬קביעת הפטור לקצבה המזכה‬
‫סעיף ‪9‬א)ב( לפקודה קובע כי חלק מקצבה מזכה או כולה‪ ,‬שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה‪ ,‬תהיה פטורה ממס‬
‫)להלן‪" :‬הפטור לקצבה"( עד לסכום השווה ל ‪ -67%‬מתקרת הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הסכום הפטור‬
‫הפטור נקבע כאמור בשיעור מתוך תקרת הקצבה המזכה‪ ,‬וללא תלות בגובה הקצבה שמקבל היחיד‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שהקצבה הפטורה הינה סכום אחיד‪ ,‬מוחלט ולא יחסי לכל מי שהגיע לגיל הזכאות‪ .‬למען הסר ספק יודגש‪ ,‬כי על‬
‫אף שייתכן והפטור )המחושב כאמור בסעיף ‪ 3.2‬לעיל(‪ ,‬יעלה על גובה הקצבה‪ ,‬בשום מקרה לא יעלה הסכום‬
‫הפטור על גובה הקצבה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬העלאת הפטור ממס על הקצבה המזכה באופן מדורג‬
‫כפי שפורט במבוא‪ ,‬הגדלת הפטור לקצבה במסגרת תיקון ‪ 190‬לפקודה‪ ,‬נועדה לפצות על ביטול המסלול ההוני‪,‬‬
‫פגיעה הגדלה ככל שעובר הזמן מאז נחקק תיקון ‪ ,3‬ומשכך‪ ,‬במסגרת תיקון זה נקבע למעשה‪ ,‬כי גם הפטור‬
‫לקצבה יגדל עם הזמן באופן מדורג‪ ,‬החל משנת ‪ 2012‬ועד לשנת ‪) 2025‬להלן‪" :‬תקופת ההדרגה"(‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫‪73‬‬
‫שיעור הפטור לקצבה הולך וגדל לאורך השנים הקרובות‪ ,‬כמפורט בטבלה שלהלן‪ ,‬וצפוי ‪ :‬להגיע ל ‪ -67%‬בשנת‬
‫‪:2025‬‬
‫שנה‬
‫שיעור הפטור‬
‫הפטור לקצבה בש"ח )במונחי ‪(2014‬‬
‫‪2012-2015‬‬
‫‪43.5%‬‬
‫‪3,684‬‬
‫‪2016-2019‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪4,150‬‬
‫‪2020-2024‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪4,404‬‬
‫‪ 2025‬ואילך‬
‫‪67%‬‬
‫‪5,675‬‬
‫כך למשל‪ ,‬מי שהגיע לגיל פרישה בשנת ‪ ,2014‬יהיה זכאי לפטור ממס על קצבתו המזכה בסכום ‪₪ 3,684‬‬
‫=‪ .43.5%*8470‬במקרה זה הפטור לקצבה הוא בסך של ‪ ,₪ 3,684‬גם אם הכנסתו מקצבה מזכה נמוכה מתקרת‬
‫הקצבה המזכה )‪ ₪ 8,470‬בשנת ‪ ,(2014‬ועד לגובה קצבתו‪.‬‬
‫‪ 4.‬סעיף ‪9‬א)ג( – נוסחת הקיזוז‬
‫‪ 4.1‬מטרת נוסחת הקיזוז‬
‫הסעיף קובע "נוסחת קיזוז"‪ ,‬שמטרתה להגביל את הפטור שיקבל יחיד מקצבתו המזכה‪ ,‬במידה וקיבל גם‬
‫מענקי פרישה פטורים ממס במהלך שנות עבודתו‪ .‬יודגש‪ ,‬כי הפגיעה המרבית בפטור עקב משיכת מענקי פרישה‬
‫פטורים‪ ,‬שווה ל ‪ 35% -‬מתקרת הקצבה המזכה‪ .‬הסיבה לכך היא שכאמור‪ ,‬מטרת הגדלת הפטור לקצבה מעבר‬
‫ל ‪ -35%‬נועדה "לפצות" את היחיד על ביטול האפשרות לבצע הפקדות לקופות גמל הוניות החל משנת ‪2008‬‬
‫ואילך‪ ,‬וזאת ללא קשר לגובה מענקי הפרישה ששולמו לו‪ .‬עוד יובהר‪ ,‬כי נוסחת הקיזוז יכול שתפגע בפטור‬
‫ל"קצבה מזכה"‪ ,‬ואולם הפטור ל"קצבה מוכרת" מנותק מהקצבה המזכה ולכן אינו נפגע כתוצאה מיישום‬
‫נוסחת הקיזוז‪.‬‬
‫‪ 4.2‬הגדרות‬
‫לצורך חישוב "נוסחת הקיזוז" נקבעו בסעיף ‪9‬א‪ ,‬ההגדרות הנוספות הבאות‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬מכפיל המרה להון ‪ -‬נקבע בתיקון כסכום קבוע השווה ל – ‪ ,180‬וניתן לשינוי ע"י שר האוצר באישור‬
‫הכנסת‪ .‬המכפיל משמש לחישוב נוסחת הקיזוז ולהיוון קצבאות‪.‬‬
‫‪" 4.2.2‬מענקים פטורים" ‪ -‬סכום כל מענקי הפרישה הפטורים ממס לפי סעיף ‪7)9‬א()א( לפקודה‪ ,‬שקיבל היחיד‬
‫בגין ‪ 32‬שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות‪ .‬לצורך חישוב נוסחת הקיזוז‪ ,‬מענקי הפרישה הפטורים מוצמדים‬
‫מיום קבלתם‪ ,‬עד ליום ה ‪-1‬בינואר של השנה בה הגיע היחיד ל"גיל הזכאות"‪ .‬יובהר‪ ,‬כי גם מענקים ששולמו‬
‫במהלך שנת הגיעו לגיל הזכאות‪ ,‬ימודדו 'אחורה' ליום ה ‪ -1‬בינואר‪.‬‬
‫‪" 4.2.3‬מקדם" ‪ -‬המקדם הוא ‪ 1.35‬בקירוב‪ ,‬והוא תוצאה של הנוסחה המופיעה להלן‪:‬‬
‫מכפיל ההמרה להון * תקרת הקצבה המזכה*‪35%‬‬
‫‪ * 32‬תקרת מענק הפרישה הפטור לשנה לפי ס' ‪7)9‬א(‬
‫‪1.35‬‬
‫=‬
‫‪35%*8,470*180‬‬
‫‪12,360*32‬‬
‫‪74‬‬
‫)במונחי‬
‫‪(2014‬‬
‫כאשר באים לקבוע את יתרת הפטור לקצבה המגיעה ליחיד‪ ,‬יש להכפיל את מענקי הפרישה הפטורים‪ ,‬לאחר‬
‫הצמדתם למדד‪ ,‬במקדם‪ .‬להכפלה זו שתי משמעויות עליהן נעמוד במסגרת סעיף ‪ 4.4‬להלן‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬ההון הפטור ‪ -‬הינו סכום ההון שיכול אדם למשוך בפטור ממס אילו ויתר על מלוא הפטור החודשי העומד‬
‫לרשותו מגיל הזכאות ועד לאריכות ימיו‪ .‬ההון הפטור אינו מוגדר בסעיף‪ ,‬ואולם‪ ,‬הוא משמש כבסיס לחישוב‬
‫נוסחת הקיזוז ולהיוון הקצבה הפטורה‪ .‬סכום ההון הפטור מחושב כך שיש להכפיל את הפטור לקצבה במכפיל‬
‫ההמרה להון )‪ (180‬ההון הפטור משמש לקביעת יתרת ההון הפטורה למי שקיבל גם מענקים פטורים‪ .‬מונח זה‬
‫מהווה למעשה את השווי הכולל התיאורטי של סך הפטורים החודשיים הניתנים בגין הכנסה לקצבה‪ .‬לצורך‬
‫קבלת סכום זה‪ ,‬יש להכפיל כאמור את הפטור החודשי ב ‪.180‬‬
‫‪ 4.2.5‬יתרת ההון הפטורה ‪ -‬הסעיף מחשב את "ההון הפטור" כמוסבר לעיל‪ ,‬וממנו מפחית את "המענקים‬
‫הפטורים" כשהם מוכפלים במקדם )‪ .(1.35‬התוצאה היא "יתרת ההון הפטורה" המגיעה ליחיד בגיל הזכאות‪.‬‬
‫סכום הפטור החודשי לו יהיה זכאי היחיד מידי חודש בגין הכנסתו מקצבה‪ ,‬הוא תוצאה של חלוקת "יתרת ההון‬
‫הפטורה" ב"מכפיל ההמרה להון" כשהיא מוצמדת למדד מה ‪-1‬בינואר של שנת הזכאות‪ ,‬ועד ה ‪ -1‬בינואר של כל‬
‫שנה משנות קבלת הקצבה‪ ,‬כך שלמעשה הקצבה הפטורה אינה נשחקת ואינה משתנה יחסית למדד‪.‬‬
‫‪ 4.2.6‬הקצבה הפטורה – הפטור לקצבה כפי שהוגדר בסעיף ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬ואם משך היחיד מענקים פטורים‪ ,‬הפטור‬
‫שחושב לאחר שהופעלה נוסחת הקיזוז‪ ,‬ואם משך היחיד סכומים בהוון‪ ,‬הפטור שחושב לאחר ההיוון‪ .‬לחישוב‬
‫סכום זה‪ ,‬יש לחלק את יתרת ההון הפטורה ב – ‪.180‬‬
‫‪ 4.3‬חישוב הקצבה הפטורה לאחר הפעלת נוסחת הקיזוז‬
‫להלן העקרונות לחישוב הקצבה הפטורה לאחר הפגיעה בפטור לקצבה על פי נוסחת הקיזוז‪ ,‬עקב משיכה של‬
‫מענקים פטורים לפי הוראות סעיף ‪9‬א לפקודה‪:‬‬
‫‪ 4.3.1‬חישוב המענקים הפטורים ‪ :‬לצורך חישוב הפגיעה בפטור‪ ,‬יבואו בחשבון מענקי הפרישה הפטורים ממס‬
‫שקיבל היחיד בגין ‪ 32‬שנות עבודה כשכיר‪ ,‬שקדמו ל"גיל הזכאות"‪ ,‬ובכלל זה שנות עבודה שלא שולמו בגינן‬
‫מענקים פטורים‪ .‬יובהר‪ ,‬כי לא יובאו בחשבון תקופות בהן היחיד לא עבד כשכיר‪ .‬עוד יובהר‪ ,‬כי הוראות אלו‬
‫עשויות לחול גם לגבי סכומי מענקים שהתקבלו ערב תחולת תיקון ‪ (1.1.2012) 190‬ובכפוף להוראות המעבר‪.‬‬
‫סכומי המענקים הפטורים שהתקבלו לאורך השנים ממודדים עד ליום ‪ 1‬בינואר של השנה בה הגיע היחיד ל"גיל‬
‫הזכאות"‪.‬‬
‫‪ 4.3.2‬חישוב יתרת ההון הפטורה‪ :‬כאמור‪ ,‬הסעיף מחשב את "ההון הפטור" כמוסבר לעיל‪ ,‬וממנו מפחית את‬
‫"המענקים הפטורים" כשהם מוכפלים במקדם )‪ (1.35‬וצמודים למדד כאמור לעיל‪ .‬התוצאה המתקבלת היא‬
‫"יתרת ההון הפטורה" המגיעה ליחיד בגיל הזכאות‪.‬‬
‫‪ 4.3.3‬חישוב הקצבה הפטורה‪ :‬לאחר הפעלת נוסחת הקיזוז על ההון הפטור‪ ,‬נקבע סכום הקצבה הפטורה מתוך‬
‫הקצבה המזכה של היחיד‪ .‬הקצבה הפטורה תהא "יתרת ההון הפטורה" כשהיא צמודה למדד מיום ‪ 1‬בינואר של‬
‫שנת הזכאות ועד ליום ‪ 1‬בינואר של שנת קבלת הקצבה עליה מחושב הפטור‪ ,‬כשהיא מחולקת ב"מכפיל ההמרה‬
‫להון" )‪ .(180‬סכום זה כשהוא ממודד ילווה את היחיד לאורך כל שנות תשלום הקצבה‪.‬‬
‫‪ 4.4‬הבהרות‬
‫‪ 4.4.1‬בהמשך לאמור לעיל‪ ,‬המקדם מקיים שתי תכליות אותן רצה המחוקק לקבוע‪:‬‬
‫‪75‬‬
‫• המקדם מבטיח כי קבלת מענקים פטורים תפגע לכל היותר ב ‪ -35%‬פטור על הקצבה ולא על ההגדלה הנוספת‪.‬‬
‫• נוסחת הקיזוז מעודדת יחידים שלא למשוך מענקים פטורים בעת פרישתם‪ ,‬אלא להשאירם למטרת קבלת‬
‫קצבה‪ ,‬שכן‪ ,‬כל שקל מענק פטור שנמשך‪ ,‬מקטין את "יתרת ההון הפטורה" ב ‪ ,₪ -1.35‬וזאת בשל השימוש‬
‫במקדם )כ‪ ,(1.35 -‬ובכפוף להשפעות מדד‪.‬‬
‫‪ 4.4.2‬מענקי פרישה ששולמו אחרי הגעה לגיל הזכאות בגין שנות עבודה שעבד לאחר שהגיע לגיל הזכאות‪ ,‬לא‬
‫ישפיעו על גובה הקצבה הפטורה ואינם נכללים במענקים הפטורים גם אם הם זכאים לפטור לפי סעיף ‪7)9‬א(‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫‪ 4.4.3‬מענקי פרישה פטורים שישולמו לעובד לאחר הגיעו לגיל הזכאות‪ ,‬בגין ‪ 32‬שנות עבודה שקדמו לגיל‬
‫הזכאות או חלקן‪ ,‬יחשבו כמענקים פטורים וישפיעו על "יתרת ההון הפטורה" העומדת לרשות היחיד ביום‬
‫הגיעו לגיל הזכאות‪ ,‬למרות שבפועל טרם שולמו לו עד ליום זה‪.‬‬
‫‪ 4.4.4‬כאמור‪ ,‬אדם שבחר לשלם מס בגין מענקי הפרישה שקיבל לא יפגע בנוסחת הקיזוז‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מענקי פרישה‬
‫פטורים ששולמו בגין השנים שקדמו ל ‪ 32 -‬שנות העבודה שקדמו לגיל הזכאות לא יכללו במענקים הפטורים‪.‬‬
‫במקרה שבו יחיד זכאי לפטור בגין השנים האמורות‪ ,‬ועל מנת שלא להיפגע מיישום נוסחת הקיזוז‪ ,‬יוכל היחיד‬
‫לקבוע במעמד הפרישה כי מענקי פרישה פטורים שנתקבלו באותו מעמד‪ ,‬שייכים לשנים שאינן נכללות במניין‬
‫השנים הנספרות לעניין נוסחת הקיזוז‪ .‬זאת באמצעות קביעת "מענק הפרישה החייב לשנה"‪ ,‬והחלטה למשוך‬
‫את המענק הפטור לפי ‪7)9‬א( בעבור שנה ספציפית שאינה נכללת במניין ‪ 32‬שנות העבודה‪ .‬החישוב יערך באופן‬
‫הבא‪:‬‬
‫)‪ (1‬יש לחשב את סך מענקי הפרישה החייבים שאינם כוללים סכומים שיועדו לרצף קצבה‪ ,‬או כספים המצויים‬
‫בקרן פנסיה ותיקה שלא נמשכו‪.‬‬
‫)‪ (2‬את סך מענקי הפרישה החייבים מחלקים בתקופת העבודה ומתקבל מענק הפרישה החייב לשנה‪.‬‬
‫)‪ (3‬את מענק הפרישה החייב לשנה מכפילים במספר שנות העבודה העודפות על ‪ , 32‬או במספר השנים שלדעתו‬
‫של היחיד יעלו מעל ‪ 32‬שנות עבודה‪.‬‬
‫)‪ (4‬הסכום המתקבל מסעיף ‪ 3‬מייצג את הסכום הניתן למשיכה ללא פגיעה בקצבה הפטורה‪.‬‬
‫)‪ (5‬כל סכום מעבר לסכום בסעיף ‪ ,4‬אשר יימשך בפטור ‪ -‬יחשב כמענקים פטורים לעניין נוסחת הקיזוז‪.‬‬
‫הנחיה זו נוגעת למי שפורש ממעביד אצלו התחיל לעבוד בטרם מלאו לו ‪ 35‬שנה או למי שפורש ממקום עבודתו‬
‫בסמוך לגיל פרישה או לאחריה ולאחר תקופת עבודה )כולל ברצף זכויות פיצויים( העולה על ‪ 32‬שנות עבודה‪.‬‬
‫הצגת החישוב ומימוש האמור‪ ,‬יהיה במועד קבלת הפטור לפי סעיף ‪9‬א לפקודה ובאחריותו של היחיד‪.‬‬
‫‪ 4.4.5‬מענקים שאינם נכללים בהגדרת ה"מענקים הפטורים"‪:‬‬
‫• מענקים המשולמים לפי חוקי הגמלאות לפורשי צה"ל‪ ,‬למשטרה‪ ,‬לשב"ס ולשירותי הביטחון )יחד עם זאת‪,‬‬
‫יודגש כי מענקים אחרים שמקבלים פורשים אלה כגון פדיון ימי מחלה ומענקי הסתגלות‪ ,‬יבואו בגדר "מענקים‬
‫פטורים"(‪.‬‬
‫• מענקי פרישה הפטורים ממס לפי סעיף ‪7)9‬א()א( לפקודה אשר שולמו למי שפרש עקב נכות צמיתה בדרגה של‬
‫‪ 75%‬או יותר‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ 4.5‬הוראות מעבר‬
‫‪ 4.5.1‬לגבי מי שהגיע ל"גיל הזכאות" לפני ‪ ,1.1.2012‬תחול נוסחת השילוב לחישוב שיעור הפטור בהתאם‬
‫להוראות סעיף ‪9‬א)ג( כנוסחו ערב התיקון‪ .‬על השיעור המתקבל מוסיפים את תוספת הגדלת הפטור )‪ 8.5%‬ב –‬
‫‪ 2012‬ועד ‪ 32%‬ב – ‪ .(2025‬את סה"כ אחוזי הפטור יש להכפיל בתקרת הקצבה המזכה )‪ ₪ 8,470‬ב ‪,(2014‬‬
‫התוצאה היא סכום הקצבה הפטורה לה זכאי ליחיד כאמור‪.‬‬
‫‪ 4.5.2‬ככלל‪ ,‬לגבי מי שהגיע לגיל הזכאות ביום ‪ 1.1.2012‬ואילך‪ ,‬תחול נוסחת הקיזוז‪ .‬לצורך יישום נוסחת‬
‫הקיזוז יובאו בחשבון כל המענקים הפטורים שקיבל בגין ‪ 32‬שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות לרבות מענקים‬
‫שהתקבלו לפני ‪ .1.1.2012‬על אף האמור‪ ,‬לא יובאו בחשבון מענקים פטורים ששולמו לפני שנת ‪ 2012‬ולא חלה‬
‫עליהם נוסחת השלוב הישנה )כיוון שהתקבלו ‪ 15‬שנים לפחות לפני קבלת הקצבה הראשונה(‪.‬‬
‫‪ 4.5.3‬למרות האמור בסעיף ‪ 4.5.2‬לעיל‪ ,‬מי שהגיע לגיל הזכאות ביום ‪ 1.1.2012‬ואילך וקיבל מענקים פטורים‬
‫לפני ה ‪ -1.1.2012‬שהיו מובאים בחשבון לעניין נוסחת השילוב‪ ,‬יוכל לבחור‪ ,‬בהודעה לפקיד השומה שיגיש בתוך‬
‫‪ 90‬יום מיום שהגיע לגיל הזכאות‪ ,‬להחיל על כלל המענקים הפטורים את יישום נוסחת השילוב במקום נוסחת‬
‫הקיזוז ואת הוראות המעבר כמפורט בסעיף ‪ 4.5.2‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 4.5.4‬מענק שנים עודפות )מענק המשולם למי שצבר מקסימום זכויות קצבה בשל השנים העודפות בלבד( שמשך‬
‫יחיד בפטור קודם ליום ‪ , 1.7.2012‬והגיע לגיל הזכאות לאחר יום ‪ , 1.1.2012‬לא ייכלל במענקים הפטורים‪,‬‬
‫בחישוב נוסחת הקיזוז‪.‬‬
‫החוזר עוסק בנוסף בנושאים הבאים )שלא הובאו בתמצית זו(‬
‫היוון קצבאות וחישוב הקצבה הפטורה לאחר היוון‪.‬‬
‫הוראות מעבר‪ ,‬הבהרות‪ ,‬הגדרות ודוגמאות‪.‬‬
‫סיכום מנגנון חישוב הפטור בקליפת האגוז‬
‫סכום ההון הפטור העומד לרשותו של מי שהגיע לגיל הזכאות הוא מכפלת תקרת הקצבה המזכה באחוז הפטור‬
‫ובמכפיל ההמרה להון‪ .‬בשנת ‪ , 2014‬כאמור לעיל‪ ,‬הסכום הוא ‪ ,(180*8,470*43.5%) = ₪ 663,201‬ובשנת ‪2025‬‬
‫יהיה ‪.(180*8,470*67%) ₪ 1,021,482‬‬
‫סכום זה יכול להיות מנוצל בשלוש דרכים‪:‬‬
‫)‪ (1‬לא קיבל היחיד מענקי פרישה פטורים ממס בגין ‪ 32‬שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות‪ ,‬ולא היוון חלק‬
‫מקצבתו‪ ,‬ייהנה מפטור על קצבתו החודשית בשיעור ‪ 43.5%‬עד ‪ 67%‬מתקרת הקצבה המזכה‪ ,‬ולאורך השנים‬
‫ינצל בדרך זו את מלוא ההון הפטור העומד לרשותו‪ .‬במקרה כאמור תהיה הקצבה הפטורה בגובה הפטור‬
‫לקצבה‪.‬‬
‫)‪ (2‬קיבל היחיד מענקי פרישה פטורים ממס בגין ‪ 32‬שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות‪ ,‬יקטן סכום ההון הפטור‬
‫בשיעור המענקים הפטורים כשהם ממודדים ומוכפלים במקדם ‪ .1.35‬במקרה כאמור תהיה הקצבה הפטורה‬
‫בגובה יתרת ההון הפטורה כשהיא מחולקת ב – ‪.180‬‬
‫)‪ (3‬אפשרות שלישית העומדת לרשות היחיד היא לקבוע כי חלק מיתרת ההון הפטורה תיועד כסכום להיוון‬
‫בפטור‪ .‬סכום זה יופחת מיתרת ההון הפטורה ותוצאתו יתרת ההון הפטורה לקצבה‪ .‬במקרה כאמור תהיה‬
‫הקצבה הפטורה בגובה יתרת ההון הפטורה לקצבה כשהיא מחולקת ב – ‪.180‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ .38‬הפקדות לבעלי שליטה ‪ -‬לאחר תיקון ‪ 190‬לפקודה‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודה אשר אושר בכנסת ביום ‪ 2‬במאי ‪ ,2012‬משלים רפורמה שמטרתה עידוד אפיקי‬
‫החיסכון למטרת קצבה‪.‬‬
‫במסגרת התיקון הנ"ל‪ ,‬שתחולתו הינה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬תוקן סעיף ‪ (9)32‬לפקודה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫הפרשת חברה למרכיב תגמולים בקופ"ג לקצבה עבור בעל שליטה‬
‫ההוצאה החודשית המותרת בניכוי לחברה בגין הפרשות למרכיב תגמולים בקופ"ג לקצבה בעבור‬
‫בעל שליטה הינה עד ‪) 7.5%‬כולל גם את ההפרשה לאובדן כושר עבודה( מהשכר עד ‪ 4‬פעמים השכר‬
‫הממוצע במשק )‪ ₪ 36,356‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫הפרשה לפיצויים עבור בעל שליטה‬
‫ההוצאה המותרת בניכוי לחברה בגין הפרשה לפיצויים בעבור בעל שליטה הינה עד ‪ 12,360‬ש"ח‬
‫לשנה )בשנת ‪.(2014‬‬
‫תשלום קצבה לבעל שליטה ע"י החברה‬
‫ההוצאה המותרת בניכוי לחברה בגין קצבה אותה תשלם לבעל שליטה‪ ,‬תוגבל לקצבה בגובה של‬
‫משכורת ממוצעת בכל תקופת העבודה * ‪ 1.5%‬לכל שנת עבודה בחברה‪.‬‬
‫)"משכורת ממוצעת" – סך כל הכנסתו של העובד מעבודה במהלך כל שנות עבודתו בחברה‪,‬‬
‫כשהוא מחולק בשנות עבודה בחברה(‪.‬‬
‫הפרשה לקרן השתלמות עבור בעל שליטה‬
‫ההוצאה המותרת בניכוי לחברה בגין הפרשה לקרן השתלמות עבור בעל שליטה לא השתנתה – עד‬
‫‪ 4.5%‬משכר שנתי מקסימאלי בסך ‪ 188,544‬ש"ח‪ ,‬לשנה )בשנת ‪.(2014‬‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודה מחייב לבצע בחינת שינויים אפשריים במודלים של הפרשות חברה לקופות גמל‬
‫בעבור בעל שליטה‪ ,‬כפי שהיו נהוגים עד ליום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בנושא‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .39‬ניכויים וזיכויים בשל הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות‬
‫‪ 39.1‬סוגי העמיתים‬
‫עמית שכיר‪ -‬המעביד גם מפקיד בעבורו בקופ"ג‪ .‬עמית עצמאי ‪ -‬ייתכן והינו שכיר‪ ,‬אולם המעביד‬
‫לא מפקיד בעבורו בקופ"ג‪.‬‬
‫עמית מוטב‪ -‬יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו ‪ -‬בקופ"ג לקצבה‪ ,‬בסכום שלא פחת מ – ‪16%‬‬
‫מהשכר הממוצע במונחים שנתיים שעומד‪ ,‬בשנת ‪ ,2014‬על סך של ‪ 17,451‬ש"ח )‪.(16%*12*9,089‬‬
‫‪ 39.2‬ניכוי בגין הפקדה בקופ"ג‬
‫עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו‪ ,‬או של בן זוגו‪ ,‬או של ילד מעל‬
‫גיל ‪.18‬‬
‫כל עמית אחר ייהנה מניכוי )בהתקיים תנאים( בגין הפקדה שלו או של בן זוגו‪.‬‬
‫‪ 39.3‬הניכוי במקרה של עמית מוטב‬
‫‪ 11%‬מן ההכנסה לעמית עצמאי )ההכנסה לעמית עצמאי היא ‪ 104,400‬ש"ח בשנת ‪.(2014‬‬
‫נוסף על כך ‪ 11%-7%‬מן ההכנסה הנוספת‪.‬‬
‫הכנסה נוספת היא הנמוכה מבין אלה‪:‬‬
‫הכנסה חייבת של יחיד לפני הניכוי בגין תשלום לביטוח לאומי‪ ,‬ובגין הפקדה בקופ"ג‪ ,‬שאינה‬
‫הכנסה מבוטחת )הכנסה שאינה מבוטחת היא הכנסה שבשלה המעביד לא שילם בעד עובדו‬
‫וכן הכנסת עבודה שבשלה לא זכאי העובד לקצבה( עד לסכום של ‪ 104,400‬ש"ח בשנה )בשנת‬
‫‪.(2014‬‬
‫הכנסה חייבת של יחיד לפני הניכוי בגין תשלום לביטוח לאומי‪ ,‬ובגין הפקדה בקופ"ג עד‬
‫לסכום של ‪ 417,600‬ש"ח לשנה )בשנת ‪ ,(2014‬בניכוי ההכנסה המבוטחת‪ ,‬או סכום של‬
‫‪) ₪ 104,400‬בשנת ‪ ,(2014‬על פי הגבוה מביניהם‪.‬‬
‫לעתים ניתן לקבל ניכוי גבוה מ‪ 7%-‬בגין הכנסה נוספת‪ ,‬אם ההפקדה היא מעל ‪12%‬‬
‫מההכנסה הנוספת‪ ,‬ואז ניתן לקבל ניכוי נוסף בשיעור של ‪ 4%‬עד תקרה מרבית של ‪.11%‬‬
‫‪ 39.4‬הניכוי כעמית שאינו עמית מוטב‬
‫‪ 7%‬מהכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬ובמקרה זה הכנסה מזכה הינה ‪) ₪ 147,600‬בשנת‬
‫‪ .(2014‬אם לעמית הייתה גם הכנסת עבודה‪ ,‬ינכו מן הסכום לעיל ‪) ₪ 104,400‬בשנת ‪ ,(2014‬או‬
‫הכנסת עבודה כנמוך‪.‬‬
‫ניתן לקבל ניכוי מעל ‪ ,7%‬אם הופקדו מעל ‪ 12%‬ובמקסימום ‪ ,16%‬וכך יינתן ניכוי מרבי של ‪7%‬‬
‫בתוספת ‪) 4%‬מקסימום ‪.(11%‬‬
‫אם יש הכנסת עבודה‪ :‬כנמוך מבין ‪ 5%‬מן ההכנסה המזכה ‪ 104,400 -‬ש"ח‪ ,‬שההכנסה שבגינה‬
‫הפקידו אינה מבוטחת‪ ,‬או ‪ 5%‬מהכנסה של ‪ 417,600‬ש"ח בניכוי הכנסה מבוטחת‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ 39.5‬זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג‬
‫כל העמיתים מקבלים זיכוי ממס בשיעור ‪ 25%‬מהסכומים שהופקדו לביטוח חייהם או חיי בן זוג‬
‫בחברת ביטוח‪ .‬הזיכוי ניתן רק מחלק שלא ניתן זיכוי בגינו‪ ,‬למישהו אחר‪.‬‬
‫כל העמיתים מקבלים זיכוי ממס בשיעור ‪ 35%‬מהסכומים שהופקדו לקופת גמל לקצבה עבורם‬
‫ועבור בן הזוג או לביטוח קצבת שארים‪ .‬הזיכוי ניתן רק מחלק שלא ניתן זיכוי בגינו‪ ,‬למישהו‬
‫אחר‪.‬‬
‫עמית מוטב מקבל זיכויים גם בגין הפקדה בעבור ילדו‪ ,‬אם ילדו מעל גיל ‪.18‬‬
‫‪ 39.6‬זיכוי עמית מוטב‬
‫סכום זיכוי לא יעלה על כגבוה מבין‪:‬‬
‫‪) ₪ 2,028‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫הנמוך מבין‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לעמית מוטב שלא הייתה הכנסה מבוטחת – ‪ 5%‬מהכנסתו החייבת עד לתקרה של‬
‫‪) 208,800‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫הייתה לעמית הכנסה מבוטחת‪ ,‬הסכום המתקבל מצירוף הסכומים הבאים‪7% :‬‬
‫מההכנסה המזכה שהיא הכנסה מבוטחת ו ‪ 5%‬מהכנסה החייבת שאינה הכנסה‬
‫מבוטחת עד לסכום של ‪) 208,800‬בשנת ‪ (2014‬בניכוי ‪) 104,400‬בשנת ‪ (2014‬או בניכוי‬
‫סכום הכנסתו המבוטחת לפי הנמוך‪.‬‬
‫)ראה סעיף ‪45‬א לפקודה לעניין תקרה בגין הפקדות לביטוח קצבת שארים‪ ,‬ותקרה‬
‫משולבת לביטוח חיים ולביטוח קצבת שארים(‪.‬‬
‫‪ 39.7‬זיכוי ליחיד שאינו עמית מוטב‬
‫כגבוה מבין‪:‬‬
‫‪) ₪ 2,028‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫הנמוך מבין‪:‬‬
‫א‪ .‬יחיד שלא הייתה הכנסת עבודה‪ 5% :‬מהכנסה המזכה ‪) ₪ 147,600 -‬בשנת‬
‫‪) (2014‬לביטוח שארים עד ‪ 1.5%‬מהכנסה מזכה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחיד שהייתה לו הכנסת עבודה‪ 7% :‬מההכנסה מזכה – ‪) ₪ 104,400‬בשנת‬
‫‪) (2014‬לביטוח שארים עד ‪ 1.5%‬מהכנסה מזכה‪ .‬לביטוח חיים‪ ,‬לביטוח‬
‫קצבת שארים ובשל הכנסה שאינה מעבודה ‪ 5%‬מהכנסה מזכה(‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ 39.8‬ביטוח מפני אובדן כושר עבודה‬
‫הוצאות לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה יוכרו לשכיר וכן לעצמאי כדלקמן‪:‬‬
‫עובד שכיר‪ ,‬שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה‪ ,‬רשאי ליהנות מהטבת‬
‫מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד ‪ 3.5%‬ממשכורת העובד )שאינה מבוטחת‪,‬‬
‫כאמור לעיל( או מהכנסה כעצמאי‪ .‬תקרת ההכנסה החודשית לצורך הפקדה היא סכום השווה‬
‫לסך השכר הממוצע במשק בשנת המס כשהוא מחולק בשלוש )‪ 36,356 = 12*9,089/ 3‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫הכנסות‪ ,‬המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה‪ ,‬חייבות במס לפי‬
‫סעיף ‪)3‬א( לפקודה‪ ,‬ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬
‫היה והופקד לעובד לקופ"ג ע"י המעביד בשיעור של יותר מ‪ 4%-‬ממשכורתו‪ ,‬יופחת האחוז העולה‬
‫על ‪ 4%‬משיעור ההפקדה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הופקדו ‪ 6%‬בקופ"ג‪ ,‬יפחיתו‬
‫‪ 2%‬משיעור ההפקדה המרבי לאכ"ע‪.‬‬
‫משכורת לעניין זה‪ ,‬למעט שווי שימוש ברכב‪.‬‬
‫‪ 39.9‬ההפרשות לקרנות השתלמות‬
‫קרן השתלמות לעצמאים‬
‫יותרו כניכוי סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים עד ‪ 7%‬מהכנסתו הקובעת‪,‬‬
‫לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל – ‪ 2.5%‬מהכנסתו הקובעת‪ .‬לכן‪ ,‬בשנת ‪ ,2014‬הסכום‬
‫המקסימלי שיש להפקיד בקרן השתלמות הינו ‪ 18,480‬ש"ח )‪ 7%‬מההכנסה הקובעת –‬
‫‪.(₪ 264,000‬‬
‫לעניין זה "הכנסה קובעת" בשנת ‪ 2014‬היא הכנסה מעסק או משלח יד עד לסכום של‬
‫‪ 264,000‬ש"ח והניכוי המירבי יהא בגובה ‪ 4.5%‬מההכנסה הקובעת כלומר ‪ 11,880‬ש"ח‪.‬‬
‫קרן השתלמות לשכירים רגילים‬
‫הפרשות מעביד עבור עובדים שכירים רגילים )שאינם בעלי שליטה( הינו ‪ 7.5%‬מהמשכורת‬
‫שאינה עולה על ‪ 188,544‬ש"ח בשנת ‪ ,2014‬ותשלום מקביל בשיעור של ‪ 2.5%‬של העובד‬
‫)אצל עובדי הוראה‪ 8.4% :‬ו‪ 2.8%-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫קרן השתלמות לשכירים בעלי שליטה‬
‫יותרו לחברה כהוצאה סכומים שהפקידה בקרן השתלמות עבור חבר בעל שליטה עד‬
‫לשיעור של ‪ 4.5%‬ממשכורתו שאינה עולה על ‪ 188,544‬ש"ח בשנת ‪.2014‬‬
‫על החבר בעל השליטה להפקיד בעצמו שליש מהסכום שהפקיד המעביד )‪.(1.5%‬‬
‫‪81‬‬
‫יודגש כי הפקדה על ידי המעביד מעבר לשיעורים הנ"ל‪ ,‬אך לא יותר מ‪) 7.5%-‬ובתנאי‬
‫שהעובד מפקיד בנוסף ‪ ,(2.5%‬לא תותר אמנם כהוצאה בידי המעביד אך גם לא תחוייב‬
‫במס בידי העובד‪ .‬המשמעות הינה משיכת הכנסה בשיעור של ‪ 3%‬מ – ‪5,656) ₪ 188,544‬‬
‫‪ (₪‬בשיעור מס חברות בלבד ]בשל אי התרת ההוצאה אצל החברה[‪ ,‬דבר זה כדאי אצל‬
‫בעלי שליטה שהמס השולי שלהם‪ ,‬לרבות הביטוח הלאומי‪ ,‬גבוה משיעור מס החברות של‬
‫אותה שנה‪.‬‬
‫הפקדה מעל שיעור של ‪ 7.5%‬תחוייב כהכנסת עבודה בידי העובד‪.‬‬
‫יש לוודא כי ההפרשות לבעלי השליטה מבוצעות מדי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד‬
‫פעמית בסוף שנה‪ ,‬אחרת שלטונות המס לא יכירו בהוצאה‪ .‬חשוב להקפיד כי קרן‬
‫ההשתלמות היא של שכירים‪/‬בעלי שליטה ולא של עצמאים‪.‬‬
‫תקרה להפרשות לעצמאי שהוא גם שכיר‬
‫במסגרת תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסויימות(‪ ,‬התשל"ב‪ ,1972-‬הוגבלו התשלומים‬
‫לקרן השתלמות לעצמאי שיש לו גם הכנסה ממשכורת שבגינה מפריש מעבידו סכומים‬
‫לקרן השתלמות‪.‬‬
‫הסכומים שיותרו לניכוי בגין תשלומיו לקרן השתלמות כעצמאי יקבעו בהתאם להכנסתו‬
‫כעצמאי )עד לתקרת ההכנסה הקובעת בסך ‪ ,₪ 264,000‬בשנת ‪ (2014‬בהפחתת המשכורת‬
‫שבגינה הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות בשנת המס‪.‬‬
‫צבירת וותק‪/‬משיכה‬
‫משיכת כספים מקרן השתלמות פטורה ממס לאחר פטירה‪ ,‬ובמצב רגיל – לאחר חלוף שש‬
‫שנים ממועד התשלום הראשון לקרן )ולגבי גבר‪/‬אשה בגיל הפרישה‪ ,‬לאחר חלוף שלוש‬
‫שנים(‪ .‬במידה ומשיכת הכספים הינה לצורך השתלמות המיועדת לשמור על הרמה‬
‫המקצועית‪ ,‬ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס כבר לאחר שלוש שנים‪.‬‬
‫תחילת התשלום לקרן ההשתלמות יכול להיחשב סוף החודש שלגביו יוחס התשלום‬
‫הראשון אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬ניתן להפקיד לראשונה בקרן ההשתלמות עד ‪ 31.12.14‬וליהנות מוותק של‬
‫תחילת השנה‪.‬‬
‫‪ 39.10‬הפקדות בקופת פיצויים ומענק פרישה פטור ממס‬
‫תשלומים לפיצויי פרישה מותרים לניכוי כהוצאה לצרכי מס רק בשנת המס‪ ,‬שבה שולמו בפועל‬
‫לעובד‪ ,‬או אם הופקדו באותה שנה‪ .‬מכאן החשיבות שבהשלמת ההפקדות לא יאוחר מיום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.2014‬‬
‫התשלומים המותרים בניכוי‪ ,‬אם יופקדו‪ ,‬הם בשיעור של ‪ 8.33%‬מתשלומי השכר ששולמו‬
‫לעובדים במהלך השנה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫אם מתברר‪ ,‬שהסכום שנצבר לפיצויים )הקרן והרווחים( אינו מכסה את ההתחייבות לפיצויי‬
‫פרישה‪ ,‬ניתן להפקיד סכום השלמה עד לגובה ההתחייבות‪ .‬סכומי ההשלמה יותרו בניכוי משך ‪3‬‬
‫שנים או בשיעור של ‪ 20%‬מהסכום שנצבר בקופה )הקרן והרווחים( לפי הגבוה‪.‬‬
‫להלן פירוט התקרות וההפרשות לפיצויים וסכומי מענקי מוות ופרישה הפטורים‬
‫ממס‪:‬‬
‫הסכום בשנת המס ‪2014‬‬
‫‪12,360‬‬
‫ הפרשות לפיצויים בשל חבר‬‫בעל שליטה לשנת עבודה‬
‫‪ -‬סכום מענק מוות פטור ממס‬
‫‪24,720‬‬
‫‪ -‬סכום מענק פרישה פטור ממס‬
‫‪12,360‬‬
‫פטור מוגדל על מענק פרישה‬
‫ביום ‪ 15‬באוגוסט ‪ 2010‬פרסמה רשות המיסים הודעה בה נקבע כי ינתן פטור מוגדל על מענק‬
‫פרישה בשיעור ‪ 150%‬מגובה המשכורת החודשית ובלבד שאין לפורש זכויות קצבה בגין שנות‬
‫המס המזכות במענק פרישה‪ .‬האמור לעייל יחול מיום ‪ 25‬ביולי ‪ 2010‬ואילך‪ .‬ההגדלה ל ‪150%‬‬
‫תתבצע לכל מי שפרש בכפוף לתקרת הפטור שהינה ‪) 12,360‬בשנת ‪.(2014‬‬
‫‪ 39.11‬ניכוי תשלומים לביטוח לאומי‬
‫ינתן ניכוי בגובה של ‪ 52%‬מהסכום‪ ,‬ששילם יחיד לביטוח לאומי עד לתאריך ‪) 31.12.14‬גם‬
‫באמצעות הסדר תשלומים בכרטיס אשראי( בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ .‬לא יינתן ניכוי‬
‫בשל סכומים ששולמו כהפרשי הצמדה וקנסות בשל פיגור בתשלום‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫ניכויים במקור‪ ,‬דיווחים לרשויות המס‪ ,‬ניהול ספרים‪ ,‬ספירות מלאי וקופה‬
‫א( מקדמות‪ ,‬ניכויים במקור‪ ,‬ניהול ספרים וספירות מלאי וקופה‬
‫‪ .40‬מקדמות למס הכנסה‬
‫‪40.1‬‬
‫יש לוודא‪ ,‬כי המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות זהה למחזור בפועל ובמידת הצורך להשלים‬
‫ההפרשים בדוח דצמבר‪.‬‬
‫‪ 40.2‬יש לבדוק השלמת מקדמות בשל "הוצאות עודפות"‪ ,‬אשר יחשבו כמס ששולם על חשבון השנה‬
‫השוטפת‪.‬‬
‫‪ 40.3‬החוב למס הכנסה צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית של ‪ 4%‬מתום שנת המס ועד למועד‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ 40.4‬הריבית המשולמת למס הכנסה אינה מותרת בניכוי מההכנסה‪.‬‬
‫‪ 40.5‬נישום שצופה חבות מס נוספת לשנת המס ‪ ,2014‬מעבר לתשלומי המקדמות השוטפים‪ ,‬רצוי‬
‫שישלם את יתרת המס עד תום החודש הראשון שלאחר תום שנת המס‪ ,‬כי אז יהיה זכאי לפטור‬
‫ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית‪.‬‬
‫‪ 40.6‬תשלום ששולם עד תום החודש השני שלאחר תום שנת המס‪ ,‬הפטור יהיה רק על מחצית מהפרשי‬
‫ההצמדה והריבית‪ ,‬ותשלום ששולם בחודש השלישי שלאחר תום שנת המס‪ ,‬הפטור יחול רק על‬
‫רבע מהפרשי ההצמדה והריבית‪.‬‬
‫‪40.7‬‬
‫נישום שביקש הקטנת מקדמות והתברר שהקטנת המקדמות לא היתה מוצדקת יחוייב בריבית‬
‫והפרשי הצמדה החל ממחצית שנת המס בעבור סכום המס שהופחת‪ ,‬לכן מומלץ לשלם את מלוא‬
‫הפרש המס במועד הקרוב ביותר ו‪/‬או לשקול תשלומי מענקים על מנת למנוע תשלום הפרשי‬
‫הצמדה וריבית כנ"ל‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪ .41‬ניכויים במקור‬
‫‪ 41.1‬חובת בדיקת הרישום כעוסק מורשה‬
‫במסגרת ע"ש ‪ ,5042/05‬טל יואב נ' מע"מ ירושלים שניתן ביום ‪ ,31.5.07‬קיבל עוסק חשבונית מס‬
‫מעוסק שהיה רשום בעבר כעוסק מורשה‪ ,‬אולם במועד מתן החשבונית בוטל רישומו‪ .‬מע"מ סירב‬
‫להכיר בניכוי התשומות וטען שמדובר בחשבונית פיקטיבית‪ .‬בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫אישרר את קביעת מע"מ ופסק כי גם אם העוסק מציג אישור על ניהול ספרים‪/‬שיעור ניכוי מס‬
‫במקור‪ ,‬קיימת חובה מצד המשלם לבצע בדיקה אם האישור הזה עדיין רלוונטי‪.‬‬
‫‪ 41.2‬פרטי עוסק המורשה באינטרנט‬
‫רשות המיסים מאפשרת לקבל‪ ,‬באמצעות האינטרנט‪ ,‬פרטי עוסק מורשה‪ .‬כתובת האינטרנט‬
‫המשמשת לצורך כך הינה ‪https://www.misim.gov.il/emosek/wHzanatTik.aspx :‬‬
‫‪ 41.3‬אישור ניכוי מס במקור באינטרנט‬
‫רשות המיסים מאפשרת לקבל‪ ,‬באמצעות האינטרנט‪ ,‬אישור לגבי שיעור המס שיש לנכות במקור‬
‫מספקים ונותני שרותים‪.‬‬
‫‪https://www.misim.gov.il/gmrepishur/‬‬
‫‪ 41.4‬ניהול ספרים‬
‫לספרים המנוהלים על ידי הנישום‪/‬עוסק יש משמעות גם לעניין המס אותו יש לנכות במקור בגין‬
‫תשלומים שונים‪ .‬על נישום‪/‬עוסק‪ ,‬שאינו מנהל ספרים בצורה נאותה ו‪/‬או לא מנהל את הספרים‬
‫אותם הוא חייב לנהל‪ ,‬עלולות להיות מוטלות סנקציות שונות‪ ,‬לרבות פסילת ספרים‪ .‬על כן‪ ,‬יש‬
‫להקפיד ולבדוק מהם הספרים אותם חייב העסק לנהל‪ ,‬בעיקר אם חלו שינויים בהיקף הפעילות‪,‬‬
‫אופי הפעילות ומספר המועסקים‪.‬‬
‫‪ 41.5‬דמי שכירות‬
‫כל השוכר מקרקעין לשימוש העסק )משרד‪ ,‬חנות‪ ,‬מחסן‪ ,‬דירה וכו'(‪ ,‬כאשר ניתן לרשום את‬
‫הוצאות השכירות כהוצאה בספרי העסק‪ ,‬חייב לנכות מס במקור בשיעור של ‪ 35%‬מהתשלום‬
‫למשכיר‪ ,‬אלא אם כן קבע פקיד השומה שיעור אחר‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ 41.6‬שכר סופרים‬
‫כל המשלם עבור זכויות למיניהן ביצירות ספרותיות‪ ,‬אומנותיות ומוסיקליות כמשמעותן בחוק‬
‫זכויות יוצרים כולל מפות‪ ,‬מלאכת אומנות‪ ,‬עבודת אדריכל‪/‬מהנדס – חייב לנכות מס במקור‬
‫בשיעור המירבי )‪ 48%‬ב ‪ ,(2014 -‬או שיעור אחר שקבע פקיד השומה‪.‬‬
‫‪ 41.7‬עבודות בניה והובלה‬
‫משלם שעיסוקו הוא בתחום עבודות בניה והובלה חייב לנכות מס בשיעור של ‪ 30%) 20%‬ינוכה‬
‫במקרה בו למקבל אין אישור בכתב מפקיד השומה על ניהול פנקסים קבילים(‪ ,‬או בשיעור אחר‬
‫שקבע פקיד השומה‪ ,‬עבור תשלומים הקשורים בעבודות בניה‪ ,‬לרבות ‪ :‬חפירה‪ ,‬ביוב‪ ,‬סלילת‬
‫כבישים ועבודות עפר‪ ,‬עבודות הקשורות בהכנה לבניה ובהשלמתה וכן שכירת ציוד המשמש לביצוע‬
‫עבודות בניה‪.‬‬
‫‪ 41.8‬תושבי חוץ‬
‫עפ"י תקנות מס הכנסה )ניכוי במקור מתשלומים לתושבי חוץ(‪ ,‬התשנ"ג‪ ,1992-‬על המנכה מס‬
‫במקור מתשלום לתושב חוץ לפי סעיף ‪ 170‬לפקודת מס הכנסה ושאינו מוסד כספי‪ ,‬להגיש דו"ח‬
‫שנתי על טופס ‪ ,856‬המרכז את התשלומים‪ ,‬בין אם נוכה מהם מס במקור ובין אם לאו )למשל‪,‬‬
‫מחמת פטור מניכוי מס במקור(‪ .‬על הדיווח לכלול את פרטי תושב החוץ‪ ,‬פרטים שונים על‬
‫התשלומים ועל המס שנוכה במקור‪ .‬יש להעיר כי בהתאם להוראתו של סעיף ‪)18‬ה( לפקודה הכנסה‬
‫של תושב חוץ שיש לנכות ממנה מס על פי סעיפים ‪ 164‬או ‪ 170‬לפקודה‪ ,‬ניכויה יותר רק אם שולמה‬
‫בשנת המס או שהמס עליה נוכה לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת‬
‫השומה המיוחדת‪ ,‬והועבר לפקיד השומה תוך ‪ 7‬ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית‬
‫מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי‪.‬‬
‫‪ 41.9‬חובת ניכוי מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים בשנת ‪2014‬‬
‫כל החייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה‪ ,‬עפ"י הוראות ניהול ספרים‪ ,‬בין אם הוא יחיד ובין אם‬
‫הוא חברה ומי שמחזור עסקיו בשנת ‪ 2012‬עלה על ‪ ,5,300,000‬חייב בניכוי מס במקור בשיעור של‬
‫‪ 30%) 20%‬ינוכה במקרה בו למקבל אין אישור בכתב מפקיד השומה על ניהול פנקסים קבילים(‪,‬‬
‫מתשלומים עבור נכסים או שירותים‪ .‬חובת הניכוי במקור לא תחול על תשלום חד פעמי לספק‬
‫שאינו עולה על ‪.₪ 4,920‬‬
‫‪ 41.10‬שונות‬
‫יש לוודא השלמת פרטי דיווח על ניכויים במקור לגבי‪ :‬שם מקבל התשלום‪ ,‬מענו ומספר תעודת‬
‫הזהות ובחבר בני‪-‬אדם מספר מזהה אחר בצורה מדוייקת כדי למנוע אי התרת הסכומים כהוצאה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪ .42‬ניהול ספרים‬
‫‪ 42.1‬כידוע‪ ,‬הוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬התשל"ג‪) 1973-‬להלן – "התקנות"( קובעות את‬
‫הספרים שאותם חייב כל נישום לנהל ואופן שמירת המסמכים המהווים חלק ממערכת הנהלת‬
‫החשבונות של העסק )לעניין זה ראה פירוט בהרחבה בתחילת החוברת בפרק ‪ -‬שינויים בהוראות‬
‫ניהול פנקסי חשבונות(‪.‬‬
‫‪ 42.2‬קביעת הספרים וניהולם הינה פונקצייה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬של מחזור המכירות ו‪/‬או מספר המועסקים‬
‫)מעבר למתחייב מסיווגו של העסק לאחת מהתוספות שבתקנות(‪.‬‬
‫‪ 42.3‬המחזור לשנת המס הרלוונטית‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬הינו המחזור בשנת המס הקודמת ו‪/‬או בשנת‬
‫המס האחרונה שלגביה נערכה שומה סופית‪ ,‬כגבוה‪ ,‬והוא כולל מיסים עקיפים‪.‬‬
‫‪ 42.4‬לקראת תום שנת המס מומלץ להעריך את גובה המחזור ולעדכן בהתאם את הספרים‪.‬‬
‫‪ 42.5‬חשבוניות על נייר כימי‪/‬תרמי ‪:‬‬
‫ביום ‪ 27.9.06‬פורסמו בק"ת ‪ 6521‬הוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות( )תיקון(‪ ,‬התשס"ז‪-‬‬
‫‪) 2006‬להלן‪" :‬התיקון"(‪ .‬התיקון דן בשני נושאים עיקריים‪:‬‬
‫הוראה בדבר משך התקופה בה הרישום בפנקסי החשבונות יהיה קריא – עד התיקון‪,‬‬
‫לא נכללה בהוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬תשל"ג‪) 1973-‬להלן‪" :‬הוראות‬
‫ניהול פנקסים"( כל הוראה בדבר משך התקופה בה על הרישום להיות קריא‪ ,‬ומנגד‪,‬‬
‫בסעיף ‪)25‬ג( להוראות ניהול פנקסים נקבע‪ ,‬כי מערכת החשבונות תישמר במשך שבע‬
‫שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת‪ ,‬או שש שנים מיום הגשת הדו"ח‪ ,‬כמאוחר‪.‬‬
‫לאחר התיקון‪ ,‬התווסף משפט להוראות סעיף ‪)21‬ב( להוראות ניהול פנקסים‪ ,‬הקובע‪ ,‬כי‬
‫על הרישום בפנקסי החשבונות להישאר קריא וברור למשך התקופה הנדרשת לשמירת‬
‫ספרי החשבונות‪ .‬המשמעות המעשית הינה‪ ,‬הפסקת השימוש בחשבוניות המודפסות‬
‫על נייר כימי‪/‬תרמי‪ ,‬מאחר ותוכנן נמחק לאחר זמן מה‪ ,‬אלא אם כן ייעשה שימוש‬
‫בחשבוניות נייר כימי‪/‬תרמי שתוכנן לא נמחק לאחר זמן קצר‪.‬‬
‫הוראה בדבר ניהול פנקסי חשבונות על ידי בעלי תחנות דלק – במסגרת התיקון‪ ,‬תוקנה‬
‫תוספת י"ד העוסקת בבעלי תחנות דלק‪ .‬בתיקון נקבע‪ ,‬כי רק בעל תחנת דלק המוכר דלק‬
‫באמצעות משאבות דלק המחוברות למערכת חשבונות ממוחשבת ינהל את ספריו עפ"י‬
‫תוספת י"ד‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבעל תחנת דלק שמשאבותיה אינן מחוברות למערכת‬
‫הנהלת חשבונות ממוחשבת‪ ,‬ינהל את ספריו עפ"י תוספת ג' העוסקת בקמעונאים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוטלה חובה על בעל תחנת דלק להפיק חשבונית על כל מכירת דלק‪ ,‬גם אם נעשתה‬
‫במזומן )עד היום‪ ,‬לא הופקה חשבונית למי ששילם במזומן‪ ,‬אלא אם ביקש זאת(‪.‬‬
‫בחשבונית יירשמו בנפרד מכירות דלק‪ ,‬מוצרי מזון‪ ,‬אביזרי רכב‪ ,‬שמנים וכו'‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ביום ‪ 3.11.09‬פורסמה הודעה מטעם רשות המיסים בעניין השימוש בנייר טרמי‪ .‬על פי‬
‫ההודעה‪ ,‬בעקבות השימוש ההולך וגובר בנייר טרמי לצורך הפקת תיעוד פנים‪ ,‬הרשות‬
‫מבקשת להפנות את תשומת לב הנישומים לעובדה כי חשיפת הנייר למקור חם עלולה‬
‫לגרום לאובדן הפרטים המודפסים על הנייר‪ .‬לאור החקיקה המחייבת כי מערכת‬
‫החשבונות תישמר קריאה וברורה למשך שבע שנים‪ ,‬יש לשים לב כי אי עמידה בהוראות‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬עלולה לגרום לאי קבילות פנקסים ואי הכרה בהוצאות‪.‬‬
‫לאלו המפעילים בעסקם מחשב נזכיר כי רק תוכנות שאושרו על ידי נציבות מס הכנסה‬
‫מותרות לשימוש‪ .‬בעת רכישת תוכנה יש לוודא קיום אישור כזה‪ .‬רשות המיסים‬
‫מפעילה באתר האינטרנט שלה יישום המאפשר בדיקה האם לתוכנה כלשהיא יש תעודת‬
‫רישום תקפה ברשויות המיסים‪ .‬הבדיקה נעשית לפי פרטי בית התוכנה או לפי שם‬
‫התוכנה‪ ,‬הקישור הישיר הינו בכתובת ‪:‬‬
‫‪https://www.shaam.gov.il/mmrtocnot/‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החל מינואר ‪ 2008‬נדרשים בתי תוכנה לשלב בתוכנה לניהול מערכת חשבונות‬
‫ממוחשבת מודול אשר מבצע את הפקת הקבצים במבנה אחיד‪ .‬רשות המיסים פרסמה‬
‫הנחייה לחברות התוכנה בדבר ההליכים להתאמת התוכנות לדרישות אלו‪ .‬רשות המיסים‬
‫הבהירה כי מהדורת תוכנה בתוקף‪ ,‬שאינה מכילה את השינוי‪ ,‬תיחשב כתוכנה שאינה‬
‫עומדת בהוראות‪ ,‬על כל המשתמע מכך לעניין ניהול הספרים ותקינותם‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ .43‬שינויים בהוראות ניהול פנקסי חשבונות‬
‫ביום ‪ 31‬לדצמבר ‪ 2012‬התפרסם ברשומות תיקון להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות( )מס' ‪,(2‬‬
‫התשל"ג ‪) 1973‬להלן‪" :‬הוראות ניהול פנקסים" או "ההוראות"(‪ .‬תחילתו של התיקון הנ"ל‪ ,‬אשר עניינו‬
‫סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי‪ ,‬ביום ‪ 1‬לינואר ‪.2013‬‬
‫מטרת התיקון הינה לקבוע כללים לניהול מסמכים כתוצר של סריקה ממוחשבת‪ ,‬כללים לבעור המסמכים‬
‫המקוריים וקביעת כללים לשמירת מסמכים בארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫מצ"ב לעיונכם עיקרי חוזר מס הכנסה מס' ‪ – 9/2013‬רשות המסים בנושא‪ :‬שינויים בהוראות ניהול ספרים –‬
‫סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי‪ ,‬שנועד לסקור את התיקונים שנערכו בהוראות‪.‬‬
‫רקע‬
‫בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במגמה לשימוש בשיטת תיוק אלקטרונית לפיה מסמכי מקור‬
‫אותנטיים נהפכים למדיה דיגיטלית ושמירתם מנוהלת בארכיב דיגיטלי‪ ,‬מתוך הבנה וראייה כי זו השיטה‬
‫המקובלת במרבית הארגונים היום‪ .‬מגמה זו קשורה בין היתר להתפתחויות הטכנולוגיות אשר שיפרו‬
‫משמעותית את יכולת הסריקה‪ ,‬האחסון והאחזור של מסמכים‪.‬‬
‫על פי הוראות ניהול פנקסים‪ ,‬נישומים נדרשים לשמור "תיעוד חוץ"‪ ,‬וקיום ההוראה התבצע על ידי שמירה‬
‫פיזית של המסמכים שהתקבלו על ידם‪ .‬הדרך החוקית היחידה שלפיה הותר להימנע משמירה פיזית של‬
‫מסמכי המקור היא על ידי מזעור המסמכים באמצעות "מיקרופיש" על ידי "ממזער מוסמך" ולא על ידי‬
‫הנישום עצמו )בתנאים אשר נקבעו בנספח ד' להוראה ‪ 36‬להוראות ניהול פנקסים(‪ .‬הטכנולוגיה ותהליך‬
‫המזעור על ידי צד ג' הפכו את השיטה לפחות מקובלת‪ ,‬יתרה מכך אחזור מסמך שמוזער באופן זה הוא מורכב‬
‫ולא נוח ולכן מרבית הנישומים מעדיפים לשמור פיזית את המסמכים‪ .‬לאור האמור לעיל הוחלט לקדם‬
‫חקיקה מתאימה שתאפשר‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לבער מסמכים מקוריים שנסרקו ולשמור אותם דיגיטלית‪.‬‬
‫ההיתר לסרוק מסמכים ושמירתם בקבצים ממוחשבים מחייב התייחסות לאופן שבו יישמרו ויאוחזרו קבצים‬
‫אלו ולפיכך הוחלט לקבוע בכפיפה אחת כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫התיקונים בהוראות ניהול פנקסים‬
‫מבנה כללי של התיקון בהוראות‬
‫בסעיף ‪ 25‬להוראות‪ ,‬הקובע כללים לשמירת מערכת החשבונות‪ ,‬הוספה אפשרות לשמירת תיעוד חוץ שהוא‬
‫מסמך כתוצר של סריקה ממוחשבת אם הסריקה נעשתה בהתאם לכללים שנקבעו בנספח ו' שבסעיף ‪36‬‬
‫ובנוסף קובץ המחשב שהוא תוצר הסריקה‪ ,‬נשמר כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום‪ ,‬בארכיב‬
‫דיגיטלי בהתאם לכללים שנקבעו בנספח ז' שבסעיף ‪.36‬‬
‫בהתאם לאמור לעיל נוספו שני נספחים לסעיף ‪ 36‬להוראות‪:‬‬
‫נספח ו' – כללים לסריקת מסמכים וביעורם‪.‬‬
‫נספח ז' – כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫המסמכים שאותם ניתן לסרוק‬
‫ההוראות מתייחסות לסריקה של תיעוד חוץ בלבד הכולל קבלות‪ ,‬תעודות משלוח‪ ,‬חשבוניות‪ ,‬חשבוניות מס‪,‬‬
‫הודעות זיכוי והזמנות‪ .‬כלומר‪ ,‬מסמכים שהתקבלו מספקים ולא מסמכים שהינם תיעוד פנים ידני‪ .‬יצוין‬
‫שבמקרה של תיעוד פנים שהופק בצורה ממוחשבת הרי שמלכתחילה ניתן לשמור אותו באמצעים ממוחשבים‬
‫בלבד ואין צורך לשמור את מסמך הנייר )‪.(hard copy‬‬
‫ביצוע הליך הסריקה‬
‫תהליך הסריקה יכול להתבצע על ידי הנישום בעצמו ולא מחייב "סורק חיצוני"ובתנאי שהסריקה תעמוד‬
‫במספר תנאים אשר יאפשרו חשיפה של זיוף המסמכים‪ .‬יצוין שבהליך המזעור באמצעות מיקרופיש ההוראות‬
‫מחייבות שהמזעור יעשה באמצעות "ממזער מוסמך"‪ .‬בהוראות החדשות הוחלט לוותר על חיוב להשתמש‬
‫ב"סורק חיצוני" כיון שהדבר יסרבל את התהליך ויעקר את התקנה מתוכן‪.‬‬
‫תנאים לכך שהמסמך ייחשב למסמך סרוק‬
‫על מנת להבטיח את שלמות תהליך הסריקה נקבעו מספר כללים שיקטינו אפשרות של שינוי המסמך בעת‬
‫הסריקה ויאפשרו חשיפה של שינוי הקובץ הממוחשב שנסרק‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫המסמך הסרוק חייב להירשם במערכת החשבונות של הנישום‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫המסמך עבר תהליך של סריקה ממוחשבת‪ ,‬היינו הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ באופן‬
‫שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה למקור‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫למסמך צריכות להתווסף המילים "מסמך סרוק"‪ ,‬וזאת על מנת שניתן יהיה להבחין בין מסמך מודפס‬
‫רגיל ומסמך מודפס שהופק ממסמך שעבר תהליך סריקה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫הקובץ הסרוק נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנישום או מי מטעמו‪ ,‬כאישור לכך שמסמך‬
‫המקור נסרק בשלמותו; בכך למעשה ניתן אישור ראשוני שהמסמך המקורי תואם את ההעתק הצילומי‬
‫שהתקבל בתהליך הסריקה‪ .‬התהליך יכול להיות תהליך אוטומטי שהנישום או מי מטעמו אחראיים‬
‫עליו‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫אדם נוסף בדק שמסמך המקור זהה לקובץ המחשב שנסרק וחתם בחתימתו האלקטרונית המאושרת‬
‫כאישור לכך; בכך למעשה ניתן אישור נוסף שהמסמך המקורי תואם את ההעתק הצילומי שהתקבל‬
‫כתהליך הסריקה‪ ,‬כאשר הפעם‪ ,‬הבדיקה מתייחסת לכל מסמך בנפרד ולא לתהליך בכללותו‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫נקיטת אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לקובץ המחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב העלולים לפגום‬
‫בנאמנות קובץ המחשב למקור‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעת מעבר מטכנולוגיה אחת לאחרת‪ ,‬ננקטו אמצעים סבירים‬
‫כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור‪ ,‬לרבות החתימה שבה הוא נחתם‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫תנאים לביעור המסמכים המקוריים‬
‫סריקה של תיעוד חוץ מאפשרת אחזור מהיר ונוח של המסמכים הסרוקים‪ ,‬לצרכי עיון ובקרה‪ ,‬אולם אין ספק‬
‫שיתרון משמעותי נוסף יינתן לנישום אם יתאפשר ביעור של המסמכים המקוריים‪ .‬כיוון שהביעור הוא צעד‬
‫שאין ממנו דרך חזרה ההוראות מאפשרות את הביעור לאחר קיומם של מספר תנאים‪.‬‬
‫התנאים שהוגדרו בהוראות לכך שהנישום יהיה רשאי לבער "מסמך סרוק" מתייחסים לאיכות תהליך‬
‫הסריקה ושמירת המסמכים בארכיב דיגיטלי‪ ,‬הגשת הדוח לאותה שנת המס לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה ‪ ,‬הגשת‬
‫דוח על הניכוי במקור מספקים )‪ ,(856‬אי הרשעתו של הנישום בעבירות שונות והיות פנקסי הנישום‬
‫המתייחסים לאותה שנת מס קבילים או שאינם נושאו של הליך תלוי ועומד בעניין פסילתם לפי סעיפים שונים‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‬
‫על מנת לאפשר אחזור נאות של מסמכים שנסרקו וחיפוש יעיל בעת ביקורת על מערכת החשבונות של‬
‫נישומים שיבחרו בדרך של סריקת תיעוד החוץ‪ ,‬נקבעו בהוראות כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪ .‬כללים אלו‬
‫מתייחסים ליכולת האחזור של המסמכים על פי מאפיינים שונים )סוג המסמך‪ ,‬תאריך המסמך‪ ,‬מספר העוסק‬
‫של מוציא החשבונית וכדומה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו כללים לגבי אפשרויות החיפוש של המסמכים בארכיב הדיגיטלי‪,‬‬
‫אפשרויות יצוא של תוצאות החיפוש לקבצים בתצורה קבועה‪ ,‬לרבות ההעתק הצילומי של המסמך‪ ,‬כדי‬
‫שאפשר יהיה לקבל את תיעוד החוץ על גבי מדיה מגנטית ולבדוק אותו במשרדי רשות המסים‪ .‬כמו כן נקבעו‬
‫הוראות נוספות כגון חובת גיבוי של הקבצים‪ ,‬ורשומות הארכיב וכן שמירה על רצף טכנולוגי במעבר‬
‫מטכנולוגיה אחת לאחרת‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .44‬ספירות מלאי וקופה ליום ‪31/12/2014‬‬
‫‪ 44.1‬ביום ‪ 31.12.14‬יש לערוך ספירות מלאי וספירת קופה‪ ,‬כמתחייב על פי הוראות מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ 44.2‬במידה ולא נערך מפקד מלאי ביום ‪ 31‬בדצמבר‪ ,‬יש לערוך רישום מדוייק של הטובין הנכנסים‬
‫והיוצאים בין מועד עריכת המפקד לבין תאריך המאזן‪ ,‬ולערוך תיאומים לצורך קביעת המלאי‬
‫לתאריך המאזן‪.‬‬
‫‪ 44.3‬במידה והפרש הזמן בין ספירת המלאי וסוף השנה עולה על ‪ 10‬ימים‪ ,‬חובה להודיע על כך בכתב‪,‬‬
‫ומראש‪ ,‬למשרדנו ולפקיד השומה‪.‬‬
‫ספירת מלאי‪:‬‬
‫יש להכין את המלאי בצורה שתאפשר את ספירתו בקלות‪.‬‬
‫יש להכין גליונות עוקבים לרישום פריטי המלאי במקור ובהעתק כאשר בכל גיליון יצויינו‬
‫הפרטים הבאים ‪:‬‬
‫תאריך מפקד המלאי ומיקומו‪.‬‬
‫תיאור פריטי המלאי באופן המאפשר את זיהויים וכמותם‪.‬‬
‫היחידה לפיה נמדדת הכמות טור למחירים וטור לערך כספי )כמות כפול מחיר(‪.‬‬
‫יש להכין רשימה נפרדת עבור מלאי השייך לאחרים וכן עבור מלאי שבידי אחרים‬
‫ומלאי בדרך‪.‬‬
‫על כל גיליון יחתמו פוקדי המלאי‪.‬‬
‫בזמן הספירה יש לעצור את תנועת פריטי המלאי )יציאות וכניסות של הסחורה(‪.‬‬
‫חישוב שווי המלאי יכול להיעשות במועד מאוחר יותר‪ .‬בחישוב השווי‪ ,‬אין לכלול‬
‫טובין שאינם שייכים לעסק )כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן‪ ,‬או במישגור(‪ ,‬אך יש‬
‫לכלול פריטים הנמצאים ברשותם של אחרים ושייכים לעסק )מישגור‪/‬קונסיגנציה(‪.‬‬
‫השווי יחושב‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לפי העלות )לא כולל מע"מ(‪ .‬אולם‪ ,‬במקרה של טובין‬
‫שאינם תקינים‪ ,‬או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות‪ ,‬יחושב השווי לפי ערך‬
‫המימוש הנקי‪ ,‬והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב‪ .‬עלות תחושב לפי‬
‫‪) FIFO‬נכנס ראשון יוצא ראשון(‪ ,‬או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קניית המלאי‪.‬‬
‫מומלץ‪ ,‬כי מלאי ללא ערך וללא נחיצות עסקית )מלאי מת( ינופה מהמלאי העסקי ע"י‬
‫מכירתו עוד לפני המפקד‪ ,‬דבר שיקל על הערכת שווי המלאי‪.‬‬
‫‪ 44.4‬מלאי מת‬
‫אם קיים "מלאי מת" או "מלאי גוסס" יש צורך להוכיח זאת‪ .‬לכן עדיף לנסות ולמכור מלאי זה‬
‫במחיר הזדמנות‪ ,‬כך יתאפשר להוכיח כי המלאי הינו בערך נמוך‪ .‬אפשרות נוספת היא השמדת‬
‫המלאי לאחר מתן הודעה מוקדמת לפקיד השומה ‪ -‬למעוניינים באפשרות זו‪ ,‬נבקש לפנות‬
‫למשרדנו‪.‬‬
‫על חברות העורכות ספירת מלאי ‪ -‬לתאם נוכחות של מבקר ממשרדנו בעת ספירת המלאי‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ 44.5‬ספירת קופה‬
‫יש לוודא שסיכומי ספר הקופה מעודכנים לשעת הספירה‪.‬‬
‫יש להכין רשימה של כל השיקים הנמצאים בקופה בשעת הספירה ולסכמה‪.‬‬
‫יש לוודא שיתרת הקופה מתאימה לסיכום רשימת השקים ויתרת מזומנים הנמצאים‬
‫בקופה‪.‬‬
‫יש להכין רישום מסודר במקור ובהעתק המסביר את ההתאמה לעיל‪.‬‬
‫שמירת הרשימות‬
‫רשימות מפקד המלאי והקופה המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות‪ ,‬ויש‬
‫לשמרן במשך שבע שנים מתום שנת המס‪ ,‬או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה‪ ,‬הכל‬
‫לפי המאוחר‪ .‬עם גמר הספירה‪ ,‬יש להעביר למשרדנו עותק מלא וחתום של הרשימות‪.‬‬
‫פקידי השומה נוהגים לפעמים לדרוש רשימות מפקד המלאי זמן קצר לאחר סוף השנה‪.‬‬
‫במקרים כאלה‪ ,‬יש להמציא לפקיד השומה‪ ,‬מיד עם קבלת הדרישה‪ ,‬העתק מרשימת מפקד‬
‫המלאי‪ ,‬ולא להמתין לחישוב השווי‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫ב( דיווחים לרשויות המס‬
‫‪ .45‬תכנוני מס ברי דיווח‬
‫ביום ‪ ,31.12.09‬פורסם ברשומות תיקון לתקנות מס הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח( )הוראת שעה(‬
‫)תיקון(‪ ,‬התש"ע‪) 2009-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪ ,‬וכן תיקון לתקנות מס ערך מוסף )תכנון מס החייב בדיווח(‬
‫)הוראת שעה( )תיקון(‪ ,‬התש"ע‪ ,2009-‬בעקבותיהם הפכו תקנות המוזכרות לעיל מהוראת שעה לתקנות‬
‫קבועות‪.‬‬
‫התקנות‪ ,‬אשר הוספו במסגרת תיקון ‪ 147‬לפקודה הותקנו במטרה ליצור אפשרות לחשיפת תכנוני מס‬
‫והתמודדות מולם‪ ,‬יצירת הרתעה מיישום של תכנוני מס וכן הקטנת הכדאיות הכלכלית ביישום תכנוני‬
‫מס‪ .‬רשימת הפעולות החייבות בדיווח הינה מצומצמת יחסית‪ ,‬אך דינאמית‪ ,‬ועשויה להתעדכן מעת לעת‪.‬‬
‫בתחילה הוחלו התקנות רק באשר לפעולות שיתבצעו בין השנים ‪ 2007‬עד ‪ ,2009‬אך כפי שצוין לעיל‪,‬‬
‫תקנות אלו הפכו קבועות‪ ,‬כך שהן תחולה על כל הפעולות הנופלות בגדרן‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי על נישום אשר קיבל מרשויות המס אישור מקדמי לתכנון המס )פרה‪-‬רולינג(‪ ,‬לא תחול חובת‬
‫דיווח בגין תכנון המס‪.‬‬
‫רשימת הפעולות המהוות תכנוני המס החייבים בדיווח בהיבט של מס הכנסה‬
‫העברת דמי ניהול בסך של ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬ומעלה מאדם לקרובו‪] 13‬תקנה ‪ (1)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫העברת דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום של ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬לפחות בשנת מס‪ ,‬אם לקרוב אחד מאלה‪:‬‬
‫הפסד הניתן לקיזוז‪.‬‬
‫שיעורי המס נמוכים מאלו של המעביר‪.‬‬
‫פטוֹר ממס בגין ההכנסה שהועברה‪.‬‬
‫היעדר חיוב במס בישראל בגין ההכנסה שהועברה‪.‬‬
‫התשלום שהועבר אינו מהווה הכנסה בידיו‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬אין משמעות אם דמי הניהול כונו בשם אחר‪ ,‬כל עוד במהותם הם דמי ניהול ו‪/‬או ייעוץ וכן‬
‫אין משמעות אם טרם שולמו בפועל‪ ,‬כל עוד נדרשו בניכוי לצורכי מס בידי המעביר‪.‬‬
‫בהתקיים אחד מהתנאים האמורים לעיל אצל ה"קרוב"‪ ,‬אזי יש לדווח על הפעולה כתכנון מס החייב‬
‫בדיווח‪ ,‬כאשר הדיווח ייעשה בדו"ח לשנת התשלום ע"י המעביר‪.‬‬
‫‪" 13‬קרוב" – בן זוג‪ ,‬אח‪ ,‬אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא וצאצאי בן הזוג‪ ,‬ובן זוגו של כל אחד מאלה ]סעיף ‪)76‬ד()‪ (1‬לפקודה[‪,‬‬
‫וכן חבר בני אדם שבהחזקת אדם או קרובו‪ ,‬אדם המחזיק בו וחבר בני אדם המוחזק בידי אדם המחזיק בו; לעניין הגדרה זו‪,‬‬
‫"החזקה" – במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד עם אחר‪ ,‬ב‪ 25% -‬לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ]סעיף ‪88‬‬
‫לפקודה[‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מכירת נכס לקרוב ]תקנה ‪ (2)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫כאשר כתוצאה ממכירת נכס‪ 14‬לקרוב נוצר למוכר הפסד בסכום של ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬לפחות‪ ,‬שקוזז‪ ,‬כולו או‬
‫חלקו‪ ,15‬בשנת המכירה או לכל המאוחר לאחר שנתיים מתום שנת המכירה‪.‬‬
‫פעולה כאמור הינה תכנון מס החייב בדיווח‪ ,‬כאשר הדיווח ייעשה בדו"ח לשנת המס שבה קוזז‬
‫ההפסד‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬על ידי המוכר‪.‬‬
‫מכירת נכס לאחר )שאינו צד קשור ]תקנות ‪ (3)2‬ו‪ (4)2 -‬לתקנות[‪:‬‬
‫מכירת נכס לאחר תיחשב כתכנון מס החייב בדיווח בהתקיים התנאים המצטברים שלהלן‪:‬‬
‫הנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס‪ ,‬מאת קרוב‪.‬‬
‫הנכס נמכר לאחר‪ ,‬לכל המאוחר תוך ‪ 3‬שנים מהיום שהגיע אליו או מהיום שנעשה‬
‫זכאי לו‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫במכירה נוצר למוכר הפסד של ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬לפחות הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה‬
‫או שהרווח‪/‬ההכנסה שהיו למוכר במכירה קוזזו כנגד הפסד בסכום שלא פחת מ‪2 -‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬שהיה לו‪.‬‬
‫במידה שנוצר הפסד במכירה‪ ,‬הדיווח ייעשה בדו"ח לשנת המכירה ע"י המוכר; באם הרווח‬
‫מהמכירה קוזז כנגד הפסד‪ ,‬הדיווח ייעשה בדו"ח לשנת המס שבה קוזז ההפסד‪ ,‬כולו או חלקו‪,‬‬
‫ע"י המוכר‪.‬‬
‫מחילת חוב לקרוב ]תקנה ‪ (5)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫מחילת חוב לקרוב תחשב לתכנון מס החייב בדיווח כאשר הנושה מוותר לחייב על חובו לחלוטין‪ ,‬ואף נתן‬
‫לכך ביטוי בספרי חשבוניותיו‪ ,‬ובהתקיים התנאים המצטברים שלהלן‪:‬‬
‫הן הצד הקשור הנמחל והן הצד המוחל הינם חברות‪ ,‬כאשר המוחלת מחזיקה בצד‬
‫הקשור בשיעור של ‪ 25%‬לפחות‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬או מוחזקת ע"י אדם המחזיק בצד‬
‫הקשור בשיעור של ‪ 25%‬לפחות‪.‬‬
‫גובה החוב הנמחל הינו ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬לפחות‪.‬‬
‫בשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם על סכום המחילה‪ ,‬בשל אחת מהסיבות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫• לצד הקשור הפסד הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה‪.‬‬
‫• על הצד הקשור חל שיעור מס נמוך מזה החל על המוחל‪.‬‬
‫• הצד הקשור פטור ממס בגין המחילה‪.‬‬
‫• ההכנסה בידי הצד הקשור אינה חייבת במס בישראל‪.‬‬
‫• המחילה אינה מהווה הכנסה בידי הצד הקשור‪.‬‬
‫הדיווח בגין המחילה ייעשה בדו"ח לשנת המחילה‪ ,‬על ידי המוחל‪.‬‬
‫‪" 14‬נכס" – כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מיטלטלין‪ ,‬וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות‪ ,‬והכל בין שהם בישראל ובין‬
‫שהם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫‪ 15‬באשר לקיזוז‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי אין זה וודאי שבמועד הגשת הדו"ח ניתן יהיה לדעת האם ההפסד‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬קוזז כנגד הכנסה‬
‫חייבת בשנת המכירה או בשנתיים שלאחר תום שנת המכירה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫פירעון חוב של בעל מניות מהותי ויצירתו מחדש ]תקנה ‪ (6)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫פירעון ומשיכה מחדש של חוב של יחיד תושב ישראל‪ ,‬בגובה של ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬לפחות‪ ,‬מחברה המוחזקת על‬
‫ידו באופן ישיר‪/‬עקיף בשיעור של ‪ 25%‬ומעלה‪ ,‬כאשר הפירעון נעשה ברבעון האחרון של שנת המס‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן ברבעון הראשון של שנת המס העוקבת גדל סכום החוב של היחיד לחברה בשיעור של ‪ 25%‬לפחות‬
‫מהחוב שנפרע ברבעון הקודם‪.‬‬
‫על פעולה כזו‪ ,‬יש לדווח בדו"ח לשנת המס העוקבת לשנת הפירעון‪ ,‬הן על ידי היחיד והן על ידי החברה‪.‬‬
‫רכישת שליטה בחברה עם יתרות זכות ]תקנה ‪ (7)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫רכישת שליטה‪ 16‬בחברה עם יתרות זכות )הלוואות בעלים(‪ ,‬כאשר בעקבות רכישת השליטה‪ ,‬במהלך ‪12‬‬
‫חודשים‪ ,‬נוצרה לרוכש השליטה יתרת זכות העולה על מה ששילם בפועל לפירעון חובות החברה לאחר‬
‫)בד"כ מדובר ברכישת חברה עם הלוואת בעלים‪/‬יתרות זכות ופירעון חלקי של הלוואות הבעלים‪/‬יתרות‬
‫הזכות לזכאים הקודמים והמחאתן לרוכש השליטה במלואן(‪.‬‬
‫תכנון מס כאמור לעיל חייב בדיווח הן ע"י הרוכש והן ע"י החברה בדוחות לשנת המס שבה נרכשו‬
‫אמצעי השליטה ולשנת המס בה פרעה החברה את החוב‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬כלפי רוכש אמצעי השליטה‪.‬‬
‫רכישת חברה בהפסדים ]תקנה ‪ (8)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫כאשר נרכשו לפחות ‪ 50%‬מאמצעי השליטה )ראו הערת שוליים מס' ‪ ,(14‬בחברה מפסידה‪ ,‬במשך תקופה‬
‫של ‪ 24‬חודשים רצופים‪ ,‬זאת כאשר גובה ההפסדים לצרכי קיזוז בחברה הנרכשת‪ ,‬עד תום תקופת רכישת‬
‫השליטה‪ ,‬הינו ‪ 3‬מיליון ‪ ₪‬לפחות‪.‬‬
‫רוכש לעניין זה ייחשב אחד מאלה‪:‬‬
‫יחיד‪ ,‬קרובו‪ ,‬מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים‬
‫של חבר בני האדם‪ ,‬במישרין או בעקיפין;‬
‫חבר בני אדם‪ ,‬בעל שליטה בו‪ ,‬חבר בני אדם שבשליטתו‪ ,‬חבר בני אדם שלהם אותו בעל שליטה‪.17‬‬
‫דיווח על פעולה זו ייעשה בדו"ח לשנת המס שבה הושלם תהליך הרכישה של ‪ 50%‬לפחות מאמצעי‬
‫השליטה בחברה‪ ,‬הן ע"י הרוכש והן ע"י החברה הנרכשת‪.‬‬
‫‪" 16‬אמצעי שליטה" – הזכות לרווחים; הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה או בעלי תפקידים דומים בחבר בני אדם‬
‫אחר; זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה‪ ,‬או בגוף מקביל לה בחבר בני אדם אחר; הזכות חלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק‬
‫החובות בעת פירוק; הזכות להורות למי שלו זכות מהזכויות האמורות לעיל‪ ,‬על הדרך להפעלת זכותו; והכל‪ ,‬בין שהיא מכוח מניות‪,‬‬
‫זכויות למניות או זכויות אחרות‪ ,‬ובין בכל דרך אחרת‪ ,‬לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות ]סעיף ‪ 88‬לפקודה[‪.‬‬
‫‪" 17‬בעל שליטה" – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבדו או ביחד עם קרובו באחד מאלה‪ :‬ב‪ 10% -‬לפחות מהון המניות‬
‫שהוצא או ב‪ !10 -‬לפחות מכוח ההצבעה; בזכות להחזיק ב‪ 10% -‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10% -‬לפחות מכוח ההצבעה‬
‫או בזכות לרכשם; בזכות לקבל ‪ 10%‬לפחות מהרווחים; בזכות למנות מנהל ]סעיף ‪ (9)32‬לפקודה[‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫פעילות באמצעות חברות זרות תושבות מדינות שאינן מדינות גומלות ]תקנה ‪ (9)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫סוגי הפעילויות באמצעות חברות פרטיות זרות תושבות מדינות שאינן חתומות על אמנה למניעת כפל מס‬
‫עם ישראל )בד"כ מדובר במקלטי מס( )להלן‪" :‬חבר בני אדם מיוחד"(‪ ,‬אשר ייחשבו כתכנוני מס החייבים‬
‫בדיווח‪:‬‬
‫רכישה של תושב ישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬של ‪ 25%‬לפחות מאמצעי השליטה בחבר‬
‫בני אדם מיוחד‪ ,‬אשר שיעור המס החל עליו במדינת תושבותו נמוך מ‪.20% -‬‬
‫החזקה של תושב ישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬ב‪ 25% -‬לפחות מאמצעי השליטה בחבר‬
‫בני אדם מיוחד‪ ,‬אשר שיעור המס החל עליו במדינת תושבותו נמוך מ‪.20% -‬‬
‫קבלת תקבולים בידי בעל מניות מהותי )יחיד או חברה( בחבר בני אדם מיוחד‪ ,‬במישרין‬
‫או בעקיפין‪ ,‬בכסף או בשווה כסף‪ ,‬בשווי של ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬לפחות בשנת מס מאת חבר בני‬
‫האדם המיוחד‪.‬‬
‫במקרים אלו הדיווח ייעשה כדלקמן‪:‬‬
‫לעניין רכישה‪/‬החזקה ‪ -‬על ידי הרוכש‪/‬המחזיק בדו"ח לשנת המס הראשונה שבה הגיע שיעור‬
‫ההחזקה באמצעי שליטה כלשהו ל‪ 25% -‬לפחות )באם הרכישה מבוצעת גם ע"י קרוב‪ ,‬תחול‬
‫חובת הדיווח גם כשהקרוב משלים את כלל הרכישות באמצעי השליטה ל‪ 25% -‬ומעלה(‪.‬‬
‫לעניין החזקה יצוין‪ ,‬כי חובת הדיווח תחול על החברה המוחזקת גם אם רכישתה בוצעה לפני‬
‫תחילת תחולת התקנות‪.‬‬
‫לעניין קבלת תקבולים – בדו"ח לשנת המס שבה התקבל התקבול‪ ,‬ע"י בעל המניות המחזיק ב‪-‬‬
‫‪ 25%‬לפחות באמצעי השליטה‪.‬‬
‫פעילות באמצעות חברות זרות תושבות מדינות אמנה ]תקנה ‪ (10)2‬לתקנות[‪:‬‬
‫סוגי פעילות באמצעות חברות זרות תושבות מדינות החתומות על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל‪,‬‬
‫אשר מרבית נכסיהן בישראל‪ ,18‬או שמרבית הכנסותיהן נובעות מישראל‪) 19‬להלן‪" :‬חברה תושבת מדינה‬
‫גומלת"(‪ ,‬אשר ייחשבו כתכנוני מס החייבים בדיווח‪:‬‬
‫רכישה ע"י תושב ישראל של אמצעי שליטה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לרבות רכישה‬
‫בשיעורים‪ ,‬של ‪ 25%‬לפחות בסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברה תושבת‬
‫מדינה גומלת‪.‬‬
‫החזקה של תושב ישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬באמצעי שליטה בשיעור של ‪25%‬‬
‫לפחות בסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברה תושבת מדינה גומלת‪.‬‬
‫קבלת תקבולים בידי תושב ישראל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬בכסף או בשווה כסף‪,‬‬
‫בשווי כולל של ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬לפחות בשנת מס‪ ,‬מחברה תושבת מדינה גומל בידי מי‬
‫שמחזיק בה לפחות ‪ ,25%‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫‪ 18‬מרבית נכסיהן בישראל‪ ,‬משמע ‪ 50%‬או יותר משווי נכסי החברה לפי הסכום במאזן הערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים‬
‫במדינת התושבות של החברה‪ ,‬שנערך לתום שנת המס שבה נעשתה הפעולה‪.‬‬
‫‪ 19‬מרבית הכנסותיהן נובעות מישראל‪ ,‬משמע ‪ 50%‬או יותר מסך כל הכנסות החברה‪ ,‬כפי שנקבעו בדו"ח רווח והפסד הערוך לפי‬
‫כללי חשבונאות מקובלים במדינת התושבות של החברה‪ ,‬שנערך לתום שנת המס שבה נעשתה הפעולה‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫במקרים אלו הדיווח ייעשה כדלקמן‪:‬‬
‫לעניין רכישה‪/‬החזקה ‪ -‬על ידי הרוכש‪/‬המחזיק בדו"ח לשנת המס הראשונה שבה הגיע שיעור‬
‫ההחזקה באמצעי שליטה כלשהו ל‪ 25% -‬לפחות )באם הרכישה מבוצעת גם ע"י קרוב‪ ,‬תחול‬
‫חובת הדיווח גם כשהקרוב משלים את כלל הרכישות באמצעי השליטה ל‪ 25% -‬ומעלה(‪.‬‬
‫לעניין החזקה יצוין‪ ,‬כי חובת הדיווח תחול על החברה המוחזקת גם אם רכישתה בוצעה לפני‬
‫תחילת תחולת התקנות‪.‬‬
‫לעניין קבלת תקבולים – בדו"ח לשנת המס שבה התקבל התקבול‪ ,‬ע"י בעל המניות המחזיק ב‪-‬‬
‫‪ 25%‬לפחות באמצעי השליטה‪.‬‬
‫ניצול הפסדים בחברה משפחתית ]תקנה ‪ (11)2‬לתקנות[‬
‫חברה משפחתית‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪64‬א לפקודה‪ ,‬מאפשרת לנישום )להלן‪" :‬הנישום המייצג"(‪ ,‬להעביר‬
‫אליו את רווחי‪/‬הפסדי החברה ולהתחייב עליהם במס ו‪/‬או לקזזם‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬על פי מנגנוני המיסוי שלו‬
‫כיחיד‪ .‬לאור זאת‪ ,‬באמצעות תכנוני מס מתאימים‪ ,‬מוקנית לחברה המשפחתית יתרונות מס מסוימים‬
‫המאפשרים לה לזכות בהקלות‪/‬פטורים שונים של היחיד‪.‬‬
‫לפיכך נקבע‪ ,‬כי כל תשלום מהחברה המשפחתית לנישום המייצג‪ ,‬בסכום של ‪ ₪ 500,000‬לפחות‪ ,‬אשר‬
‫נדרש על ידי החברה המשפחתית כהוצאה בשנת המס ואף יצר אצלה הפסד לצורכי מס‪ ,‬ייחשב כתכנון‬
‫מס החייב בדיווח‪.‬‬
‫הדיווח בגין פעולה זו ייעשה בדו"ח לשנת המס שבה נוצר ההפסד‪ ,‬על ידי הנישום המייצג‪.‬‬
‫רשימת הפעולות המהוות תכנוני המס החייבים בדיווח בהיבט של מיסוי מקרקעין‬
‫חובת הדיווח חלה גם על פעולות מסוימות לפי חוק מיסוי מקרקעין )שבח ורכישה(‪ ,‬התשכ"ג‪) 1963-‬להלן‪:‬‬
‫"חוק מיסוי מקרקעין"(‪ .‬דהיינו‪ ,‬על הפעולות המפורטות להלן‪ ,‬קיימת חובת דיווח במסגרת הדו"ח‬
‫השנתי המוגש לפקיד השומה‪ ,‬וזאת גם אם מדובר בנישום‪ ,‬אשר אלמלא הוראת חוק ספציפית זו לא היה‬
‫חייב בהגשת דו"ח לפקיד השומה‪.‬‬
‫עסקה למתן שירותי בניה תמורת רכישת זכות במקרקעין‪:‬‬
‫עסקאות של קבוצות המתארגנות לרכישת קרקע ו‪/‬או לבניה עליה חייבות בדיווח במסגרת הדו"ח השנתי‬
‫לשנת המס שבה הייתה ההתקשרות הן ע"י בעל הזכות במקרקעין והן ע"י נותן שירותי הבניה או נותן‬
‫שירותי המימון‪ ,‬אלא אם דווחו למנהל מיסוי מקרקעין בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫עסקאות מפוצלות במקרקעין‪:‬‬
‫בעסקאות קומבינציה‪ ,‬בהן מצד אחד קיים בעל המקרקעין ומהצד השני נמצא נותן שירותי בניה על‬
‫הקרקע ו‪/‬או מימון לבינה עליה‪ ,‬כאשר התגמול של נותן השירות‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬מחושב לפי אחוז‬
‫מהמכירות‪ ,‬קיימת חובת דיווח‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי עסקה כאמור תדווח בדו"ח לשנת המס שבה הייתה התקשרות למכירת הזכות במקרקעין הן‬
‫ע"י בעל הזכות במקרקעין והן ע"י הגורם המארגן‪ ,‬אלא אם הפעולה דווחה למנהל מיסוי מקרקעין‬
‫כמכירת זכות במקרקעין בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫**** הדיווח על כל הפעולות שלהלן ייעשה על גבי טופס ‪" – 1213‬הודעה על פעולות שהן תכנון מס חייב בדיווח‬
‫– מס הכנסה"‪ ,‬אשר יצורף לדו"ח השנתי של הנישום‪ ,‬בהתאם לדרישות הדיווח המפורטות לעיל באשר לכל‬
‫אחת מהפעולות‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫רשימת הפעולות המהוות תכנוני המס החייבים בדיווח בהיבט של מס ערך מוסף‬
‫תקנות מס ערך מוסף )תכנון מס החייב בדיווח(‪ ,‬התשס"ז‪ ,2007-‬קובעות שתי פעולות אשר תחשבנה‬
‫כתכנוני מס החייבים בדיווח‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫פיצול עסקאות במקרקעין בין מכירת הזכות במקרקעין לבין מתן שירותי בניה ]תקנה ‪:[(1)2‬‬
‫כל התקשרות שעניינה מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות‬
‫ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן‪ ,20‬תחשב פעולה המחייבת דיווח‪.‬‬
‫חובת הדיווח חלה הן על בעל הזכות במקרקעין‪ ,‬ככל שהוא גדר "עוסק" במכירת נדל"ן או כאשר‬
‫המקרקעין שימשו בידיו כ"ציוד"‪ ,‬והן על הגורם המארגן‪ ,‬ככל שהוא רשום כ"עוסק" לפי החוק בגין‬
‫פעילות מסוג זה‪.21‬‬
‫דיווח כאמור יוגש בד בבד עם הדו"ח התקופתי שבמסגרתו מדווח העוסק‪ ,‬לרבות מי שמבצע עסקת‬
‫אקראי‪ ,‬על חלקו בעסקה הנ"ל‪ .‬באם מדובר בעסקה המתפרשת על פני מספר דוחות תקופתיים )למשל‪,‬‬
‫כאשר בעל המקרקעין מקבל את התמורה בשיעורים(‪ ,‬אזי הדיווח יוגש יחד עם הדו"ח התקופתי הראשון‬
‫הרלבנטי לפעולה‪.‬‬
‫פטוֹר מחובת דיווח יחול באם ניתנה החלטת מיסוי )‪ (pre-ruling‬לעניין מכירת הזכות במקרקעין; או‬
‫כאשר הפעולה דווחה למנהל מיסוי מקרקעין בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫שליטת מלכ"ר ‪ /‬מוסד כספי בגוף עסקי ]תקנה ‪:(2)2‬‬
‫החזקה במישרין או בעקיפין של מלכ"ר או מוסד כספי באחד או יותר מאמצעי השליטה בעוסק‪ ,‬בשיעור‬
‫של ‪ 75%‬לפחות‪ ,‬חייבת בדיווח הן ע"י העוסק והן ע"י המחזיק‪ ,‬קרי המלכ"ר או המוסד הכספי‪ ,‬במישרין‬
‫או בעקיפין‪ 22‬באמצעי שליטה בעוסק‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי כאשר מדובר בעוסק המוחזק ע"י יותר ממלכ"ר אחד או מוסד כספי אחד‪ ,‬ימנה שיעור‬
‫ההחזקה של כל אחד מן המחזיקים האמורים במאוחד‪ .‬בהקשר זה יצוין‪ ,‬כי בהתאם להבהרת רשות‬
‫המסים‪ ,23‬כאשר מלכ"ר או מוסד כספי מחזיקים באמצעי שליטה בעוסק יחד עם מלכ"ר ‪ /‬מוסד כספי‬
‫אחר בשיעור כולל של ‪ 75%‬או יותר‪ ,‬אך בידי כל אחד מהמחזיקים שיעור החזקה הנמוך מ‪ ,75% -‬חובת‬
‫הדיווח מוטלת אך ורק על העוסק‪ ,‬קרי החברה המוחזקת‪.‬‬
‫** דיווח על פעולות אלו ייעשה על גבי טופס מע"מ ‪" – 872‬הודעה בהתאם לתקנות מע"מ )תכנון מס‬
‫החייב בדיווח( )הוראת שעה(‪ ,‬התשס"ז‪ ,2006-‬אשר יצורף לדו"ח התקופתי של הנישום‪ ,‬בהתאם‬
‫לדרישות הדיווח המפורטות לעיל באשר לכל אחת מהפעולות‪.‬‬
‫‪" 20‬גורם מארגן" – בין אם הוא פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך‬
‫רכישת שירותי בניה על המקרקעין‪.‬‬
‫‪ 21‬גורם מארגן שאינו רשום כעוסק‪ ,‬אך שירותי הארגון‪ 0‬ניתנו על ידו בתמורה‪ ,‬חייב לדווח על הפעולה בד בבד עם הגשת טופס‬
‫דיווח על עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי שהינו בבחינת דו"ח תקופתי כמשמעותו בסעיף ‪ 67‬לחוק מע"מ‪.‬‬
‫‪ 22‬כאשר מלכ"ר ‪ /‬מוסד כספי מחזיק בעוסק באמצעות מלכ"ר ‪ /‬מוסד כספי אחר‪ ,‬חובת הדיווח חלה גם על הגורם המחזיק כאמור‬
‫בעקיפין בעוסק‪.‬‬
‫‪ 23‬חוזר מע"מ ‪ – 1/07‬תכנוני מס החייבים בדיווח לפי חוק מע"מ‪ ,‬מיום ‪.28.5.07‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ .46‬דיווחים שונים לרשויות המס‬
‫‪46.1‬‬
‫דיווח רווח או הפסד הון‬
‫בכל מכירת נכס‪ ,‬יש להגיש דוח לפקיד השומה תוך ‪ 30‬יום מיום המכירה‪ ,‬בטופס שקבע מנהל‬
‫רשות המיסים‪ .‬במקרה של רווח הון יש לשלם מקדמה בהתאם למס החל על רווח ההון‪.‬‬
‫במקרה של מכירת ני"ע סחירים‪ ,‬כאשר לא נוכה מס במקור‪ ,‬או כאשר ניכוי המס במקור אינו‬
‫בשיעור מלא‪ ,‬יש להגיש דו"ח חצי שנתי על רווחים מני"ע סחירים – ביום ‪ 31‬ביולי וביום ‪31‬‬
‫בינואר‪ ,‬ולשלם מקדמה על רווח ההון‪.‬‬
‫‪46.2‬‬
‫הודעות לפקיד השומה‬
‫חברת משפחתית – לעניין זה ראה הפרק העוסק בשינויים במיסוי החברה המשפחתית‬
‫בפרק יחיד או חברה‪.‬‬
‫הגשת דו"חות מאוחדים – חוק עידוד התעשייה )מיסים(‪ ,‬התשכ"ט‪ ,1969-‬מאפשר לחברת‬
‫אם‪ ,‬כמשמעותה בחוק‪ ,‬שהמפעלים התעשייתיים של כל חברות הבת בשליטתה הם בני קו‬
‫ייצור אחד‪ ,‬להגיש את דו"חות המס במאוחד‪ .‬חברה הבוחרת בדיווח שכזה חייבת להודיע‬
‫לפקיד השומה בכתב תוך שנת המס לגביה מוגש הדו"ח על כוונתה לעשות כן‪ .‬בהתאם‪ ,‬המועד‬
‫האחרון להגשת הודעה ביחס לשנת ‪ 2014‬הינו ‪.31.12.14‬‬
‫תקנות דולריות ‪ -‬הודעה לגבי בחירה בהגשת דוחות מס לפי התקנות הדולריות יש למסור עד‬
‫‪ 30‬בינואר ‪.2015‬‬
‫תחילת התעסקות ‪ -‬הודעה על תחילת התעסקות יש למסור מיד עם פתיחת העסק או‬
‫התחלת העסק‪.‬‬
‫בקשות הקלה בניהול ספרים ‪ -‬נישום המבקש הקלות בניהול ספרים‪ ,‬רשאי לפנות לפקיד‬
‫השומה בבקשה מנומקת בה יפרט את ההקלות המבוקשות‪ .‬פנייה בדואר רשום‪ ,‬שלושה‬
‫חודשים לפחות לפני תחילת שנת המס שלגביה מתבקשות ההקלות ושטרם התקבלה בגינה‬
‫תשובת פקיד השומה‪ ,‬משמעותה כי בקשת הנישום מאושרת לגבי אותה שנת מס‪ .‬פנייה‬
‫שנשלחה בדואר רשום במועד אחר מהמועד לעיל ושטרם התקבלה בגינה תשובה מפקיד‬
‫השומה‪ ,‬משמעותה כי בקשת הנישום התקבלה החל מארבעה חודשים ממשלוח הבקשה ועד‬
‫תום שנת המס‪.‬‬
‫העברת נכסים לפי סעיף ‪ - 104‬בכל העברה על‪-‬פי הסעיף יש להודיע תוך ‪ 30‬יום ממועד‬
‫ההעברה לפקיד השומה ולצרף את הנספחים המתאימים‪ .‬לעיתים רצוי‪ ,‬ובמקרים מסוימים‬
‫אף חובה‪ ,‬לבקש מרשות המיסים אישור מראש להעברה ולהסדר המס החל‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫חברות ויחידים ‪ -‬השיקולים בהתארגנות כחברה או כיחיד‬
‫‪ .47‬יחיד או חברה‬
‫סוף השנה הינו מועד טוב‪ ,‬ללקוחותינו שטרם מאוגדים במסגרת חברה‪ ,‬לבחינת כדאיות ההתאגדות במסגרת‬
‫חברה‪.‬‬
‫יש לזכור כי יחידים זכאים לשיעורי מס מופחתים על רווחי הון ממימוש נכסים ועל פעילויות בשוק ההון‪ ,‬בעוד‬
‫שמרבית החברות אינן זכאיות לשיעורים אלו וכן נזכיר גם כי על הכנסת היחיד )במגבלות תקרה( מוטלים דמי‬
‫ביטוח לאומי‪.‬‬
‫בעת חלוקת רווחי החברה כדיבידנד‪ ,‬לרבות רווחי הון או שבח מקרקעין‪ ,‬מוטלת חבות מס נוספת )כיום‬
‫בשיעור של ‪ 30%‬לבעל מניות מהותי או ‪ 25%‬לכל בעל מניות אחר‪.‬‬
‫מצורפת להלן טבלה‪ ,‬המרכזת את עיקר ההבדלים בשנים ‪ 2014/2015‬בין פעילות במסגרת חברה או כיחיד ‪:‬‬
‫הנושא‬
‫חברה‬
‫יחיד‬
‫החברה עומדת מול רשויות המס השונות‪,‬‬
‫הקשר עם רשויות‬
‫המס‬
‫שיעורי מס‬
‫ביטוח לאומי וביטוח‬
‫בריאות‬
‫לבעל השליטה נפתח תיק במס הכנסה והוא‬
‫בעל העסק אחראי אישית חב בהגשת דוח שנתי‪ ,‬כשמדובר בחברה‬
‫לתשלומי המיסים השונים‪.‬‬
‫בע"מ‪ ,‬במרבית המקרים לא יהא ניתן לגבות‬
‫את חובותיה בגין מקדמות מס הכנסה‬
‫ישירות מבעל השליטה‪.‬‬
‫מס שולי עד שיעור של ‪ 50% -‬מס חברות של ‪ 26.5%‬בשנת ‪ .2014‬בעת‬
‫בשנת ‪) 2014‬כולל מס יסף חלוקת דיווידנד‪ 32% -‬מס נוסף )כולל ‪2%‬‬
‫מס יסף(‪ ,‬במקרה של בעל מניות מהותי‪,‬‬
‫בשיעור ‪.(2%‬‬
‫ובסך הכל נטל מס כולל‪ ,‬ליחיד ולחברה‪,‬‬
‫מהרווח המחולק של ‪ 50.02%‬בשנת ‪.2014‬‬
‫חבות בשיעור ‪ 16.23%‬מהרווח‪ ,‬אין חבות בדמי ביטוח על רווחי החברה‪ .‬על‬
‫עד סך של ‪ 43,240‬ש"ח לחודש‪ .‬שכר בעל השליטה יש חיוב דמי ביטוח‬
‫‪ 52%‬מדמי הביטוח מותרים בדומה ליחיד למעט סעיפי ביטוח מסוימים‬
‫שלא חלים על בעלי שליטה )אבטלה‪ ,‬פש"ר(‪.‬‬
‫כהוצאה לצרכי למס הכנסה‪.‬‬
‫מוניטין ויציבות‬
‫מבוססים רק על בעל העסק‪,‬‬
‫קשה להעברה‪.‬‬
‫שיטת ניהול פנקסי‬
‫חשבונות‬
‫ניתן לבחור בשיטה החד צידית אין בחירה ויש חובת ניהול ספרים בשיטה‬
‫הכפולה בלי קשר לגודל החברה‪.‬‬
‫או הכפולה בחלק מהעסקים‪.‬‬
‫הנושא‬
‫יחיד‬
‫העברת בעלות נוחה בדרך של מכירת מניות‪.‬‬
‫חברה‬
‫‪101‬‬
‫שיעורי מס על‬
‫הכנסות מועדפות‬
‫מס חברות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ובעת חלוקת הרווח‬
‫מס סופי לפי השיעורים שנקבעו‪.‬‬
‫מס נוסף על הדיבידנד‪.‬‬
‫חשיפה של בעל‬
‫העסק‬
‫במידה והחברה הינה בע"מ‪ ,‬אין חשיפה‬
‫חשיפה אישית של בעל העסק אישית‪ ,‬למעט במקרים בהם ניתנות‬
‫לנושים שונים‪.‬‬
‫ערבויות אישיות ומול רשויות מס‬
‫ספציפיות‪.‬‬
‫פיצויי פיטורין‬
‫פטורים‬
‫תהליך הקמה‬
‫יש‪ ,‬פטור של ‪ ₪ 12,360‬לכל שנת עבודה‪.‬‬
‫אין‬
‫הקמת חברה אצל רשם החברות פתיחת‬
‫תיק במס הכנסה ומע"מ‪ .‬במקרה של‬
‫פתיחת תיק במס הכנסה‪ ,‬ביטוח‬
‫העסקת עובדים )או חלוקת דיבידנדים( –‬
‫לאומי ומס ערך מוסף‪.‬‬
‫פתיחת תיק ניכויים במס הכנסה וביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫להמחשת נושא נטל מס הכנסה‪ ,‬מצורפות שתי טבלאות הכוללת את שיעורי מס חברות על רווחים לא‬
‫מחולקים של חברה והמס הכולל בעת חלוקת דיבידנד‪ ,‬בהשוואה לשיעורי המס על הכנסות היחיד‪:‬‬
‫שיעור מס חברות‬
‫שיעור מס כולל‬
‫בחלוקת דיבידנד‬
‫)*(‬
‫שנה‬
‫שיעור מס שולי‬
‫מקסימלי‬
‫הפרש ללא‬
‫חלוקת רווחים‬
‫הפרש לאחר‬
‫חלוקת רווחים‬
‫‪2008‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪45.25%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪1.75%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪44.5%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪43.75%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪1.25%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪47.5%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪49%‬‬
‫)בתוספת ‪ 2%‬על‬
‫מעל‬
‫הכנסות‬
‫‪ 811,560‬ש"ח(‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪26.5%‬‬
‫‪) 50.02‬בתוספת ‪50% 2%‬‬
‫על הכנסות‬
‫מעל‬
‫‪811,560‬‬
‫ש"ח(‬
‫‪23.5%‬‬
‫‪0.02%‬‬
‫‪102‬‬
‫חברה מול יחיד ‪ -‬מיסוי הכנסות "עד הבית"‬
‫מס ייסף‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫הכנסה‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫מס חברות‬
‫‪26.5‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬
‫יתרה‬
‫לדיבידנד‬
‫‪73.5‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫‪75‬‬
‫‪74‬‬
‫‪73‬‬
‫‪71‬‬
‫שיעור מס על‬
‫דיבידנד‬
‫בעל"מ מהותי‬
‫‪32%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫מס על‬
‫דיבידנד‬
‫בעל"מ מהותי‬
‫‪23.52‬‬
‫‪24.00‬‬
‫‪22.50‬‬
‫‪19.00‬‬
‫‪18.75‬‬
‫‪18.50‬‬
‫‪18.25‬‬
‫‪17.75‬‬
‫סה"כ מס עד‬
‫הבית‬
‫‪50.02%‬‬
‫‪49.00%‬‬
‫‪47.50%‬‬
‫‪43.00%‬‬
‫‪43.75%‬‬
‫‪44.50%‬‬
‫‪45.25%‬‬
‫‪46.75%‬‬
‫מדרגת מס‬
‫שולי‬
‫מקסימאלי‬
‫‪50.00%‬‬
‫הפרש‬
‫במשיכה עד‬
‫הבית‬
‫‪0.02%‬‬
‫מס שולי‬
‫מקסימאלי ‪-‬‬
‫מעל שכר‬
‫מצטבר של‬
‫‪811,560‬‬
‫‪50.00%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪811,560‬‬
‫‪48.00%‬‬
‫‪45.00%‬‬
‫‪0.50%‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪482,760‬‬
‫‪45.00%‬‬
‫‪1.25%‬‬
‫‪472,080‬‬
‫‪46.00%‬‬
‫‪1.50%‬‬
‫‪454,680‬‬
‫‪47.00%‬‬
‫‪1.75%‬‬
‫‪435,120‬‬
‫‪48.00%‬‬
‫‪1.25%‬‬
‫‪423,240‬‬
‫)*( החל משנת ‪ 2012‬שיעור של ‪ 32%‬מס חל על בעל מניות מהותי )‪ 30%‬בתוספת מס יסף בשיעור ‪,(2%‬‬
‫במידה ומדובר בבעל מניות שאינו מהותי ‪ 27% -‬מס על דיבידנד )‪ 25%‬בתוספת מס יסף בשיעור ‪.(2%‬‬
‫יש להתייעץ עם מחלקת המיסים במשרדנו בכל מקרה של מעבר מיחיד לחברה‪ ,‬למניעת‬
‫תקלות מס העלולות להסתיים בתשלום מס מיותר‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪ .48‬חברה משפחתית‬
‫השינויים העיקריים שחלו בנושא החברה משפחתית בעקבות חוק ההסדרים לשנים ‪ 2013‬ו ‪) 2014‬להלן‪" :‬חוק‬
‫ההסדרים"(‪:‬‬
‫המצב החוקי עובר לחוק ההסדרים – תקציר‬
‫מהי חברה משפחתית – חברה משפחתית הינה חברה לכל דבר ועניין‪ .‬סעיף ‪64‬א לפקודת מס הכנסה )נוסח‬
‫חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪ ,‬קובע כי על רווחיה של החברה המשפחתית יחולו הוראות המיסוי‬
‫והטבות המס כפי שחלות על יחידים‪ .‬הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית והפסדיה‪ ,‬ייחשבו כהכנסתו‬
‫או הפסדו של הנישום המייצג אותו בחרה החברה‪.‬‬
‫חברי החברה המשפחתית ‪ -‬חברי החברה המשפחתית הם בני משפחה שלפי סעיף ‪)76‬ד()‪ (1‬לפקודה רואים‬
‫אותם כאדם אחד‪.24‬‬
‫סיווג כחברה משפחתית ‪ -‬חברה חייבת להודיע מראש לפקיד השומה על רצונה להיחשב כמשפחתית לא‬
‫יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית או תוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה‪.‬‬
‫חלוקת דיבידנד בחברה משפחתית ‪ -‬רווחים שחולקו מהכנסות החברה בשנים בהן החברה הייתה חברה‬
‫משפחתית יראו כאילו לא חולקו‪.‬‬
‫מכירת מניה של חברה משפחתית ‪ -‬במכירת מניה של חברה משפחתית מופחת‪ ,‬מהתמורה ומעלות הרכישה‬
‫לצורך קביעת המחיר המקורי‪ ,‬סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בתקופת בה הייתה‬
‫חברה משפחתית והיא לא חילקה אותם כחלקה של המניה בזכויות רווחי החברה‪.‬‬
‫יציאה מתחולת ההוראות החלות על חברה משפחתית ‪ -‬חברה משפחתית רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא‬
‫חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית לשנה פלונית עד למועד הגשת הדוח על פי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫לאותה שנת מס‪ .‬החברה לא תוכל לשוב ולבקש ליהנות מתחולת הסעיף לפני תום שלוש שנות מס מהשנה בה‬
‫חדלה להיות זכאית‪.‬‬
‫‪ 24‬בהתאם להוראות סעיף ‪)76‬ד()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬יחשבו לאדם אחד‪ ,‬אדם וקרובו )"קרוב"‪ ,‬לעניין זה‪ -‬בן זוג‪ ,‬אח‪ ,‬אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי‬
‫הורה‪ ,‬צאצא וצאצאי בן‪-‬הזוג‪ ,‬ובן‪-‬זוגו של כל אחד מאלה(‪ .‬הקרבה המשפחתית אינה חייבת להיות בין כל אחד מבעלי המניות‬
‫בחברה‪ ,‬ודי בכך שקיים בעל מניות אחד המשמש כ "בריח תיכון" אליו נקשרים כל קרוביו שדרגת קרבתם היא בין אלה המנויות‬
‫בסעיף‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫שינוי מודל החברה המשפחתית‬
‫במטרה לסכל תכנוני מס המבוססים על מודל החברה המשפחתית בוצעו בחוק ההסדרים שורה של תיקונים‪.‬‬
‫להלן יפורטו עיקרי התיקונים‪:‬‬
‫א‪ .‬סיווג כחברה משפחתית‬
‫חברות קיימות – החל מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪) 2013‬להלן‪" :‬מועד התחילה"(‪ ,‬תחל תקופת מעבר בת ‪ 4‬חודשים –‬
‫עד ליום ‪ 30‬בנובמבר ‪) 2013‬להלן‪" :‬תקופת המעבר"(‪ ,‬שלאחריה לא תוכל יותר חברה קיימת להיחשב כחברה‬
‫משפחתית‪ .‬על חברה שתבחר בתקופת המעבר להיחשב כחברה משפחתית‪ ,‬יחולו הכללים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬העודפים שנצברו בחברה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2013‬להלן‪" :‬יום הסיום"(‪ ,‬ייראו כאילו חולקו כדיבידנד‬
‫לבעלי המניות )דיבידנד רעיוני עליו יוטל מס בשיעור של ‪ 25%‬ו ‪ - 30%‬בעל מניות מהותי(‪.‬‬
‫‪ o‬המועד לתשלום המס בגין הדיבידנד הרעיוני יידחה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪) 2017‬להלן‪" :‬יום הדחייה"(‪,‬‬
‫ולא יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית‪ .‬לא שולם המס עד יום הדחייה‪ ,‬יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית‬
‫מיום הדחייה ועד למועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם ניתנו לבעל מניות‪ ,‬במהלך התקופה שעד ליום הדחייה‪ ,‬הלוואות שלא הוחזרו ותשלומים כגון‪:‬‬
‫הכנסת עבודה‪ ,‬דמי ניהול‪ ,‬דמי יעוץ‪ ,‬הפרשי הצמדה‪ ,‬ריבית או דיבידנד‪ ,‬שאינם מרווחים שנצברו החל מיום ‪1‬‬
‫בינואר ‪ ,2014‬יחויב בעל המניות במס בגין חלקו בדיבידנד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪.2014‬‬
‫‪ o‬נכסים שהיו בבעלות החברה המשפחתית ביום הסיום‪ ,‬לא ייראו כנמכרים ביום זה‪ ,‬אך בעת מכירתם‬
‫בפועל יתבצע פיצול ליניארי כדלקמן‪:‬‬
‫א(‬
‫על רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה מיום הרכישה ועד ליום הסיום לבין‬
‫התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה )היחס בגין חלק הרווח הריאלי שעד ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ ,(2013‬יוטל מס שולי בהתאם לשיעור הקבוע בסעיף ‪ 121‬לפקודה )החל משנת ‪ ,2014‬מס‬
‫מקסימאלי בשיעור של ‪ 52%‬בתוספת מס ייסף(‪.‬‬
‫ב(‬
‫על חלק רווח ההון הריאלי שנצבר מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2014‬יוטל מס לפי שיעור מס המוטל על רווח‬
‫הון החל על הנישום המייצג )‪ 25%‬או ‪ 30%‬לפי העניין(‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫חברות חדשות – חברה שהתאגדה החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2014‬תוכל לבחור להיחשב כחברה משפחתית בתוך‬
‫שלושה חודשים לאחר התאגדותה‪ .‬חברה חדשה שלא תבחר להפוך לחברה משפחתית לא תוכל להפוך לחברה‬
‫משפחתית במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬יציאה מתחולת ההוראות החלות על חברה משפחתית‬
‫חברות שהיו חברות משפחתיות לפני מועד התחילה‬
‫‪ o‬בקשה לחדול מלהיחשב כחברה משפחתית ‪ -‬חברה שהייתה חברה משפחתיות לפני מועד התחילה )להלן‪:‬‬
‫"חברה משפחתית קיימת"(‪ ,‬רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה‬
‫משפחתית בתוך ‪ 120‬ימים ממועד התחילה )עד ליום ‪ 30‬בנובמבר ‪ .(2013‬הודיעה כאמור‪ ,‬יחולו לגביה‬
‫ההוראות שהיו בתוקף לפני יום התחילה‪.‬‬
‫‪ o‬היעדר נישום מייצג – חברה משפחתית קיימת שלפני יום התחילה חדל להתקיים בנישום המייצג תנאי‬
‫כלשהו שנקבע‪ ,‬וטרם הודיעה על כך לפקיד השומה‪ ,‬תהיה רשאית למסור הודעה לפקיד השומה תוך ‪120‬‬
‫ימים מיום התחילה )עד ליום ‪ 30‬בנובמבר ‪.(2013‬‬
‫חברות משפחתיות חדשות‬
‫‪ o‬בקשה לחדול מלהיחשב כחברה משפחתית – חברה משפחתית תהא רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא‬
‫מבקשת לחדול מלהיות חברה משפחתית לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת המס ‪ 30 -‬בנובמבר )וזאת‬
‫בשונה מהדין עובר לחוק ההסדרים שאפשר לחברה להודיע עד למועד הגשת הדוח על פי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫לאותה שנת מס – ‪ 30‬באפריל בשנה שלאחר מכן(‪.‬‬
‫בשנה שלאחר מתן ההודעה‪ ,‬תחדל החברה להיות חברה משפחתית‪ ,‬והחברה לא תוכל להפוך בעתיד‬
‫לחברה משפחתית‪.‬‬
‫‪ o‬היעדר נישום מייצג – אם בתוך שנת המס חדל להתקיים בנישום המייצג תנאי כלשהו שנקבע‪ ,‬יהא על‬
‫חברה משפחתית להודיע תוך ‪ 60‬יום לפקיד השומה על נישום מייצג אחר )וזאת בשונה מהדין עובר לחוק‬
‫ההסדרים שאפשר לחברה להודיע על ההחלפה במועד הגשת הדוח ‪ 30 -‬באפריל בשנה שלאחר מכן(‪.‬‬
‫לא הודיעה החברה‪ ,‬תחדל החברה להיות חברה משפחתית מתחילת שנת המס‪.‬‬
‫‪ o‬אי התקיימות אחד התנאים בחברה עצמה בכדי שתוכל להיחשב חברה משפחתית – אם בתוך שנת המס‬
‫חדל להתקיים אחד התנאים שנקבעו בכדי שהחברה תוכל להיחשב כחברה משפחתית )לדוג'‪ :‬הקצאת‬
‫מניות שלא לקרוב(‪ ,‬תחדל החברה להיות חברה משפחתית מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בה‬
‫התנאי האמור‪.‬‬
‫‪ o‬דיבידנד שיתקבל בשנה בה החברה חדלה להיות חברה משפחתית – דיבידנד שיתקבל בשנה בה חדלה‬
‫החברה להיות חברה משפחתית‪ ,‬אם בשל היעדר נישום מייצג ואם בשל כך שחדל להתקיים בחברה עצמה‬
‫אחד התנאים שנקבעו בכדי שתוכל להיחשב כחברה משפחתית‪ ,‬יהיה חייב במס בהתאם להוראות סעיף‬
‫‪125‬ב)‪ (3‬לפקודה בשיעור של – ‪ 25%‬או ‪) 30%‬במידה והחברה הינה בעל מניות מהותי(‪ ,‬והוראות סעיף‬
‫‪)126‬ב( לפקודה )המחריג דיבידנד בין חברתי מבסיס המס של החברה המקבלת(‪ ,‬לא יחולו‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬על דיבידנד שקיבלה החברה בשנה בה חדלה להיות חברה משפחתית בשל פטירת חבר‬
‫בה או בשל רכישה )"רכישה" – לרבות בדרך של הקצאת מניות(‪ ,‬של ‪ 25%‬מהזכויות בה ע"י מי שאינו צד‬
‫קשור לה או לחבריה‪ ,‬יחולו הוראות סעיף ‪)126‬ב( לפקודה וההכנסה לא תיכלל בהכנסות החברה החייבות‬
‫במס‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינוי באפשרות ניצול הטבות אישיות השייכות לנישום המייצג‬
‫במסגרת חוק ההסדרים הוסף סעיף ‪64‬א)א()‪ (8‬הקובע כי במידה והנישום המייצג זכאי להטבות לפי סעיפים‪:‬‬
‫‪ – (5)9‬פטור לעיוור או נכה‪.‬‬
‫‪)14‬א( – פטור ממס לתושב חוזר מהכנסות מהמקורות המנויים בסעיפים ‪2 ,2‬א ו ‪ 3‬שהופקו או נצמחו‬
‫מחוץ לישראל או שמקורם בנכסים מחוץ לישראל‪.‬‬
‫סעיף ‪)97‬ב( – פטור מרווח הון לעולה חדש\תושב חוזר ממכירת נכס שהיה לו מחוץ לישראל‪.‬‬
‫יינתנו ההטבות‪ ,‬החל מיום התחילה‪ ,‬רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה‪.‬‬
‫הוראות סעיף ‪64‬א)א()‪ (8‬הנ"ל יחולו‪ ,‬לגבי חברה משפחתית קיימת‪ ,‬בהתייחס לנישום מייצג שהינו תושב חוץ‬
‫לגביי רווחים שנצברו החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2014‬ולגבי נישום מייצג שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב‬
‫חוזר ותיק כאמור בסעיף ‪)14‬א( או )ג( לפקודה‪ ,‬החל מאותו מועד ואילך או שהוא תושב ישראל לראשונה או‬
‫תושב חוזר ותיק שהפך לנישום מייצג החל מאותו מועד ואילך‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיקון הגדרת רווחים והכנסות‬
‫הגדרת המונח רווחים שיחולקו )רווחים הפטורים ממס על דיבידנד( – סעיף ‪64‬א)א()‪ (1‬לפקודה קובע כי‬
‫רווחים שחולקו מהכנסות החברה בשנים בהן החברה הייתה חברה משפחתית יראו כאילו לא חולקו‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫גם לאחר שהחברה חדלה להיות חברה משפחתית אך חילקה דיבידנד מרווחים שנבעו מהכנסות החברה‬
‫בשנים בהן הייתה חברה משפחתית יראו כאילו לא חולקו ולא יחויבו במס )וזאת מאחר והרווחים כבר מוסו‬
‫בידי הנישום המייצג(‪.‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים נקבע כי החל מ ‪ 1‬בינואר ‪ 2014‬יוגדרו רווחים אלה כדלקמן‪ :‬רווחים שחולקו‬
‫מהכנסתה החייבת של החברה בתוספת ההכנסה הפטורה ממס‪ ,‬ובהפחתת המס החל על נישום בשל ההכנסה‬
‫החייבת כאמור‪ ,‬אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה את הנישום בהתאם‪.‬‬
‫הגדרת הכנסות שייוחסו לנישום המייצג – עובר לחוק ההסדרים קבע סעיף ‪64‬א לפקודה כי הכנסתה החייבת‬
‫של החברה המשפחתית והפסדיה ייחשבו כהכנסתו או הפסדו של הנישום המייצג‪ .‬הגדרת "הכנסה" בפקודה‬
‫אינה כוללת שבח מקרקעין‪ .‬יחד עם זאת נקבע בחב"ק כי אין ספק שכוונת המחוקק הייתה להחיל את שיעורי‬
‫המס של היחיד על כל סוגי ההכנסות‪ .‬על כן יש לפרש את המושג "הכנסה" ככוללת גם שבח מקרקעין‪ .‬חוק‬
‫ההסדרים קובע במפורש כי ההכנסה החייבת שתיוחס לנישום המייצג הינה לרבות שבח כמשמעותו בחוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫ה‪ .‬ביטול תחולת מרבית הוראות חלק ה'‪ 2‬לפקודה על חברה משפחתית‬
‫בכדי למנוע תכנוני מס‪ ,‬נקבע כי הוראות חלק ה'‪ 2‬לפקודה‪ ,‬העוסקות בשינוי מבנה ומיזוג‪ ,‬לא יחולו על חברה‬
‫משפחתית‪ ,‬למעט סעיפים ‪104‬א)א( – העברת מלוא הזכויות בנכס לחברה תמורת מניות‪ ,‬ו – ‪104‬ב)א( –‬
‫העברת מלוא הזכויות בנכס בבעלות משותפת על ידי מספר שותפים לחברה חדשה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מכירת מניות בחברה משפחתית ‪ -‬שינויים‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬במכירת מניה של חברה משפחתית מופחת מהתמורה סכום השווה לחלק מסכום הרווחים‬
‫שהצטברו בחברה בתקופת בה הייתה חברה משפחתית והיא לא חילקה אותם כחלקה של המניה בזכויות‬
‫רווחי החברה )זאת מאחר ורווחים אשר נוצרו בחברה בתקופה בה הייתה חברה משפחתית כבר מוסו בידי‬
‫הנישום המייצג‪ ,‬וניתנים לחלוקה מבלי שבעלי המניות יתחייבו במס(‪.‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים בוצעו השינויים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬נקבעו מהם הרווחים שיופחתו מתמורת המכירה לגבי המוכר ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"רווחים" – רווחים שמקורם בהכנסה החייבת‪ ,‬בתוספת ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת המס החל על‬
‫בעל המניה בשל ההכנסה‪ ,‬אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם‪ ,‬והכול לרבות דיבידנד‬
‫שהתקבל בשנת המס בה תחדל החברה להיות חברה משפחתית )לעניין זה ראה הרחבה בסעיף ב – יציאה‬
‫מתחולת ההוראות החלות על חברה משפחתית(‪.‬‬
‫‪ o‬נקבע כי "רוכש" הינו לרבות מי שרכש מניות מהחברה המשפחתית‪.‬‬
‫‪ o‬נקבע כי הוראות סעיף ‪94‬ב לא יחולו בשל השנים בהן החברה הייתה חברה משפחתית‪ ,‬וזאת בשונה מנוסח‬
‫סעיף ‪64‬א)א()‪ (7‬עובר לחוק ההסדרים שקבע כי "סכומים שהופחתו כאמור‪ ,‬לא יראו אותם כרווחים‬
‫הראויים לחלוקה לעניין סעיף ‪94‬ב‪.‬‬
‫‪ o‬בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬נקבע כי ייוסף לתמורה של מוכר המניה סכום בגובה ההפסדים שיוחסו לנישום המייצג‪,‬‬
‫החל בשנת ‪ ,2014‬בהתאם לחלקו של מוכר המנייה )בכדי לא לתת כפל הטבה על הפסדים אלה(‪ .‬הוראה זו‬
‫לא תחול אם הנישום שההפסדים יוחסו לו נפטר טרם מכירת המניה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪ .49‬חברות ארנק ופסיקה חדשה בנושא‬
‫על פי נתוני רשות המיסים הוקמו בישראל עשרות אלפי "חברות ארנק"‪ ,‬על ידי שכירים בעלי שכר גבוה‪,‬‬
‫שמטרתן חיסכון במס הכנסה וביטוח לאומי‪.‬‬
‫חברות ארנק מאופיינות בכך שההכנסות המתקבלות בהן נצברות ונשארות בחברה )למעט שכר שאינו‬
‫גבוה המשולם לבעלי המניות(‪ .‬בדרך זו‪ ,‬על הרווח שנצבר מוטל מס חברות בשיעור ‪ 26.5%‬בלבד )בשנת‬
‫‪ ,(2014‬כאשר בעת משיכת הרווחים כדיבידנד חל פטור מתשלום ביטוח לאומי בשיעור ‪ 16.23%‬על הסכום‬
‫הנמשך‪ ,‬וזאת לעומת שיעור מס שולי בגובה של עד ‪) 50%‬בשנת ‪ ,(2014‬בתוספת ביטוח לאומי‪.‬‬
‫בכדי להילחם בתופעת "חברות הארנק" הוקם צוות חברות ארנק )להלן‪" :‬הצוות"(‪ ,‬אשר בחן את הצורך‬
‫בשינוי ותיקון הדין הקיים‪ .‬ביום ‪ 28‬באוקטובר ‪ 2013‬פורסמה טיוטת המלצות הצוות להערות הציבור‬
‫אשר מובאות להלן‪:‬‬
‫הצעות לתיקוני חקיקה‬
‫כללי‪:‬‬
‫מסמך זה מהווה סיכום תמציתי של עבודת הצוות שהוקם בעקבות המלצות הוועדה לשינוי כלכלי‪-‬חברתי‬
‫בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג ומטרתו לבחון ולהמליץ על תיקונים לאופן מיסוי חברות "ארנק"‪,‬‬
‫חברות ההחזקה הפרטיות ומיסוי אופציות לעובדים‪ .‬להלן יוצגו המלצות הצוות להערות הציבור בנושא‬
‫חברות הארנק בלבד‪ ,‬בטרם יובאו ההמלצות להליך חקיקה‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫שיטת המיסוי הדו שלבי ועקרון השקילות המיסוית בין מיסוי פעילותם הישירה של יחידים לבין מיסוי‬
‫יחידים הפועלים באמצעות תאגידים הינן מאבני היסוד של שיטת המס בישראל‪ .‬התופעה של הקמת‬
‫תאגיד בעיקר משיקולי חסכון במס‪ ,‬בדרך של צבירת רווחים ואי חלוקת דיבידנדים אינה תופעה ראויה‬
‫וצודקת‪ .‬צבירה של רווחים ללא הצדקה כלכלית גורמת לדחייה משמעותית של תקבולי מסים ומכריחה‬
‫את הממשלה להעלות מסים אחרים המאטים את הפעילות הכלכלית במשק‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מטרת‬
‫המלצות הצוות לבטל את חופש ההתאגדות והיכולת לפעול תחת תאגיד משפטי כזה או אחר‪ ,‬אלא לשפר‬
‫את הקצאת המקורות במשק ולצמצם את התמריץ המיסוי לפעילות באמצעות תאגידים במקרים בהם‬
‫הפעילות באמצעות חברות מקורה בעיקר ברצון להפחתת מס‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫תמצית ההמלצות‪:‬‬
‫הצוות ערך מיפוי לסוגי חברות הארנק וחברות ההחזקה )להלן "חברות הארנק"( על פי סוג הפעילות‬
‫ומבנה הבעלות ומציע בהתאם את אופי הטיפול בכל אחד מהסוגים של חברות הארנק‪ .‬הצוות בחן מספר‬
‫מודלים‪ ,‬להתמודדות עם סוגיית חברות הארנק‪ ,‬ולאחר מספר רב של דיונים‪ ,‬גיבש את המודל המשולב‬
‫הכולל את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חברת נושאי משרה ‪/‬חברת שכירים – מיסוי באופן שוטף של בעל המניות נותן השרות של נושא‬
‫המשרה בפועל ו‪/‬או בעל המניות שמתקיימים לגביו מבחני יחסי עובד מעביד )בפן המהותי( עם‬
‫החברה מקבלת השירותים‪ ,‬האמור יחול בגין הכנסות החברה שמקורן בפעילויות אלו )להלן‪:‬‬
‫"הכנסות חברת נושאי משרה ‪/‬חברת שכירים"( ‪) .‬קרי‪ ,‬השקפת החברה לצורכי מס בגין הכנסות‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫אלה עד רמת היחיד(‪.‬‬
‫חברת חיץ ‪ -‬חיוב במס באופן שוטף כדיבידנד ליחידים‪ ,‬של ‪ 50%‬מהכנסה החייבת לאחר מס‬
‫וההכנסה הפטורה של חברות החיץ שמקורן בהכנסה פסיבית‪.‬‬
‫חברה צוברת ‪ -‬חיוב כלל החברות למעט חברת חיץ‪ ,‬שהינן בעלות רווחיות עודפת‪ ,‬במס שנתי‬
‫בשיעור של ‪ 1%‬מסך הרווחים העודפים המצטברים‪ .‬כ"רווחים עודפים" יחשבו רווחי החברה‬
‫)למעט רווחים שמקורם בהכנסות חברת נושאי משרה ‪/‬חברת שכירים( לאחר מס‪ ,‬העולים על ‪25%‬‬
‫מסך הכנסותיה‪ ,‬אשר לא חולקו כדיבידנד‪ .‬המס משקף למעשה את "מחיר" ההון שהועמד לרשות‬
‫החברה‪ ,‬בשל העדר מיסוי הדיבידנד‪ ,‬והוא יחויב מדי שנה‪ ,‬כל עוד לא חולקו הרווחים העודפים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סעיף ‪ 77‬לפקודת מס הכנסה‪ -‬תיקון ופישוט סעיף ‪ 77‬לפקודה המעניק סמכות לראות ברווחים‬
‫שלא חולקו כאילו חולקו לצרכי מס ולחייבם בהתאם‪.‬‬
‫משיכות בעלי מניות – משיכת בעל מניות מחברה שבבעלותו שלא הוחזרה לחברה תוך ‪ 3‬חודשים‬
‫תחשב כמשכורת או דיבידנד‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫חברת משלח יד ‪ -‬לאור הקושי במתיחת קו הגבול בין חברות משלח יד אשר השיקול העיקרי‬
‫להקמתן אינו שיקול של חסכון במס‪ ,‬לבין חברות אשר השיקול האמור הינו שיקול מכריע‬
‫בהקמתן‪ ,‬ממליץ הצוות לטפל בחברות אלו באמצעות שאר המלצות הצוות‪ ,‬ובעתיד עם הצטברות‬
‫הניסיון בנושא תערך בחינה נוספת בקטגוריה זו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ההמלצות בהרחבה‪:‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫חברת נושאי משרה ‪/‬חברת שכירים‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת מעטים כהגדרתה בסעיף ‪ 76‬לפקודת מס הכנסה )חברה בשליטה של ‪ 5‬בני אדם לכל היותר‬
‫ואיננה בת חברה או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה( שאינה חברה משפחתית או חברת בית‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנסתה כולה או חלקה בשנת המס נובעת מפעילות של בעל מניות בה כנושא משרה בפועל בחבר בני‬
‫אדם אחר )דירקטור‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬מנהל עסקים כללי וכו'(‪ ,‬או חברה שמתקיימים יחסי עובד מעביד בין‬
‫בעל המניות בה‪ ,‬לבין מקבל השירותים‪ ,‬בפן המהותי )מבחן ההשתלבות‪ ,‬הפיקוח וכדו'(‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫חברת חיץ‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת מעטים כהגדרתה בסעיף ‪ 76‬לפקודה )חברה בשליטה של ‪ 5‬בני אדם לכל היותר ואיננה בת‬
‫חברה או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה( שאינה חברה משפחתית או חברת בית‪.‬‬
‫‪ .2‬לפחות מחצית מהכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית )"מבחן ההכנסות"(‪ .‬לעניין מבחן ההכנסות‬
‫לא יובאו בחשבון לא במונה ולא במכנה הכנסות החברה שמקורן ברווח הון )למעט רווח הון האמור‬
‫בפסקה ‪ 5‬להגדרת הכנסה פסיבית להלן( או בשבח מקרקעין‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הכנסה פסיבית‪:‬‬
‫הכנסה מריבית או הפרשי הצמדה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫הכנסה מדיבידנד או רווחי שותפות )לרבות דמי ניהול‪ ,‬דמי יעוץ וכיוצ"ב המשולמים לחברת‬
‫החיץ מהשותפות(‪.‬‬
‫הכנסה מתמלוגים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הכנסה מדמי שכירות‪.‬‬
‫רווח הון ממכירת מניות עד לגובה הרווחים הראויים לחלוקה‪ ,‬ולגבי בעל מניות מהותי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫לעניין זה הכנסה פסיבית כוללת גם הכנסה עסקית שמקורה בהכנסות פסיביות כאמור לעיל‬
‫‪.3‬‬
‫‪.6‬‬
‫) מנגנון זהה להוראה בסעיף ‪ 75‬ב(‪.‬‬
‫חברה צוברת‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חברה תושבת ישראל שאינה חברת חיץ‪ ,‬ולגבי חברת נושאי משרה ‪ /‬חברת שכירים ביחס‬
‫‪.2‬‬
‫להכנסותיה שאינן הכנסות חברת נושאי משרה ‪/‬חברת שכירים‪.‬‬
‫לחברה רווח עודף מצטבר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫רווח עודף‪:‬‬
‫רווח החברה בשנת המס לאחר חיוב במס חברות בניכוי דיבידנד שחולק בשנת המס בפועל לבעלי‬
‫המניות היחידים המחזיקים במניות החברה במישרין או בעקיפין‪ ,‬ובניכוי ‪ 25%‬מהכנסות החברה‪.‬‬
‫רווח החברה ‪:‬‬
‫הכנסה חייבת והכנסה פטורה לרבות שבח מקרקעין‪.‬‬
‫הכנסות החברה ‪:‬‬
‫סך ההכנסות לפי סעיפים ‪ 2‬ו ‪ -3‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ובצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין‬
‫שדינם כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה‪ ,‬בניכוי תמורה ממכירת נכס הון וסכום שווי המכירה‬
‫במכירת זכות במקרקעין‪ ,‬ובתוספת רווח הון ושבח מקרקעין‪.‬‬
‫רווח עודף מצטבר‪:‬‬
‫הרווח העודף לשנת המס בניכוי הפסדים מועברים ובתוספת יתרת רווח עודף מצטבר משנה‬
‫קודמת‪ ,‬לרבות קרנות הון שמקורם בעודפים ‪ .‬ובתנאי שסכום הרווח העודף המצטבר לא יעלה על‬
‫סכום הרווחים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫משיכת בעלים‪:‬‬
‫משיכה של כספים‪ ,‬נכסים בעין מהחברה על ידי בעל מניות או קרובו הן כהלוואה לזמן קצר והן כהלוואה‬
‫לזמן ארוך‪ ,‬לרבות הפקדת כספי החברה בפיקדונות בבנקים כבטחונות להלוואות אותן נטלו בעלי המניות‬
‫מאותו בנק‪ ,‬רכישה על ידי החברה של נכסי מקרקעין המשמשים את בעל המניות או את קרובו במישרין‬
‫או בעקיפין‪ ,‬וכן משכון נכס של החברה או העמדתו כבטוחה לחוב של בעל המניות או קרובו‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫המלצה מס ‪ :1‬חיוב במס של הכנסות חברות נושאי משרה ושכירים בידי בעל המניות נותן השירותים‬
‫באופן שוטף‬
‫א‪.‬‬
‫בעל המניות נותן השירותים בחברת נושאי משרה ו‪/‬או חברת שכירים יחויבו במס באופן שוטף‬
‫ברמת היחיד בגין כלל הכנסות החברה שמקורן מפעילות של נושאי משרה או פעילות שמתקיימים‬
‫לגביה יחסי עובד מעביד בפן המהותי‪ ,‬כאילו התקבלו ישירות על ידו‪ .‬ההכנסה תחויב במס לפי‬
‫שיעור המס השולי של בעל המניות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קביעת מנגנון למניעת כפל מס בידי בעלי המניות היחידים בעת חלוקה או מכירה בעתיד‪.‬‬
‫המלצה מס ‪ :2‬מיסוי חברות חיץ‬
‫א‪.‬‬
‫ייראו ‪ 50%‬מהכנסתה החייבת )בניכוי המס( והכנסתה הפטורה של חברת החיץ שמקורם בהכנסה‬
‫פסיבית )"רווחים שוטפים שלא חולקו"( ובתנאי שסכום הרווחים שוטפים שלא חולקו אינו עולה‬
‫על סכום הרווחים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות‪ ,‬כדיבידנד שחולק בשנת המס לבעלי המניות‬
‫היחידים‪ ,‬המחזיקים בזכויות באותה חברת חיץ במישרין או בעקיפין‪ .‬מסכום זה יש להפחית את‬
‫הדיבידנד שחולק בפועל לבעלי המניות היחידים באותה חברה במישרין ובעקיפין וכן תשלומים‬
‫נוספים לבעלי המניות היחידים )כגון משכורות‪ ,‬דמי ניהול וכו'(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קביעת מנגנון למניעת כפל מס בידי בעלי המניות היחידים‪ ,‬בעת חלוקה או מכירה בעתיד‪.‬‬
‫המלצה מס ‪ :3‬מיסוי חברות צוברות‬
‫א‪.‬‬
‫יוטל מס בשיעור ‪ 1%‬על הרווחים העודפים הצבורים של חברה צוברת נכון ליום האחרון של שנת‬
‫המס הנדונה‪ .‬אפשר שמס זה יוטל על הרווחים העודפים הצבורים שנצברו עד יום תחילת החוק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מס זה לא יותר בניכוי בחברה הצוברת‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫המלצה מס ‪ :4‬תיקון ופישוט סעיף ‪ 77‬לפקודה‬
‫א‪.‬‬
‫תוענק סמכות למנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים בלתי מחולקים של חברה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תינתן אפשרות להורות על חלוקה של עד ‪ 100%‬מרווחי החברה שנצברו במהלך השנים ולא חולקו‬
‫עד לתום שנת המס הנבחנת בכפוף לקריטריונים שיגובשו ויפורסמו לציבור הרחב‪.‬‬
‫ההסדר יחול על כלל החברות במשק ולא רק על חברות מעטים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בנוסף ממליצה הוועדה לשלב בתיקון החקיקה הוראה אשר תעניק מעין חסינות מחלוקה כפויה‬
‫ג‪.‬‬
‫ע"פ סעיף ‪ . 77‬חסינות שכזו תעניק מחד וודאות לחברות לגבי חבות המס החלה עליהן ומאידך‪,‬‬
‫תעודד חלוקת רווחים ללא צורך בהתערבות שומתית‪.‬‬
‫התנאים למתן החסינות יהיה‪ ,‬חלוקה של ‪ 70%‬מהרווחים שנצברו בחברה במהלך תקופה של שבע‬
‫השנים שלפני תום שנת המס‪ ,‬עד תום שנתיים מתום שנת המס כאמור‪.‬‬
‫המלצה מס ‪ :5‬משיכות בעלים‬
‫משיכת בעלים שלא הוחזרה לחברה תוך ‪ 3‬חודשים מיום המשיכה‪ ,‬ולעניין רכישת נכס מקרקעין על ידי‬
‫החברה המשמש את בעל המניות או קרובו –תשלום שווי הנכס ביום התחלת השימוש בו ‪,‬תחשב‬
‫כמשכורת או דיבידנד לפי העניין‪.‬‬
‫המלצה מס ‪ : 6‬חברת משלח יד‬
‫חברות משלח יד הינן חברות מעטים שבעלי המניות בהם עוסקים במקצועות חופשיים‪/‬נותני שירותים‬
‫)"משלחי יד"( באמצעות חברות בע"מ‪.‬‬
‫בקטגוריה זו נמצאים מקרים שהתאגדותם לגיטימית לצורכי מס וזאת בשל היקף המועסקים‪ ,‬סכום‬
‫ההוצאות‪ ,‬מספר ספקים ולקוחות רב וכו'‪ ,‬מצד שני ניתן לזהות מקרי קצה שבהם ניתן לטעון לחוסר‬
‫לגיטימיות לצורכי מס‪.‬‬
‫הצוות בחן את קשת המקרים כאשר "קו הגבול" בין המקרים הינו קשה לשרטוט‪ ,‬ולפיכך המליץ הצוות‬
‫שלא ליצור בשלב זה מודל נפרד למיסוי‪ ,‬אלא לעשות שימוש ביתר ההמלצות ביחס לאותן חברות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ממליץ הצוות כי בעתיד עם הצטברות הניסיון בנושא תערך בחינה נוספת בקטגוריה זו‪.‬‬
‫נכון למועד הוצאת ידיעון זה‪ ,‬לא התקבלה כל חקיקה רלוונטית בנושא‪.‬‬
‫ככל שיחול שינוי בחקיקה‪ ,‬אנו נעדכנכם בהקדם‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫דמי ניהול לחברת ארנק ייחשבו כהכנסת עבודה של בעל המניות – פס"ד של ביהמ"ש המחוזי‬
‫ביום ‪ 20‬באוקטובר ‪ 2014‬פורסם פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א ‪ -‬ע"מ ‪ 28320-05-12‬קרן תל אביב‬
‫לפיתוח נ' פ"ש ת"א‪ .5-‬תמצית העובדות בפס"ד הנ"ל הינן כדלקמן‪ :‬קרן תל אביב לפיתוח )להלן‪:‬‬
‫"המערערת" או "הקרן"( הינה מוסד ציבורי שהוקם בשנת ‪ ,1977‬במטרה להביא לשינוי חברתי בעיר תל‪-‬‬
‫אביב‪-‬יפו ולשפר את חייהם של תושבי העיר ומבקריה‪.‬‬
‫ביום ‪ 14.8.02‬נחתם הסכם העסקה בין המערערת לבין מר אברהם בן שושן‪ ,‬שבמסגרתו הוסכם כי מר בן‬
‫שושן ישמש כמנכ"ל המערערת וכי התשלום בגין שירותיו ישולם כנגד חשבונית מס ערוכה כדין של‬
‫המנכ"ל לקרן‪ .‬בפועל‪ ,‬חשבונית כאמור הונפקה למערערת על ידי חברת ‪ -‬א‪ .‬בן שושן ייעוץ ותכנון‬
‫אסטרטגי בע"מ )להלן‪ :‬חברת בן שושן( שהינה חברה בשליטתו הבלעדית של מר בן שושן‪ ,‬אותה הקים‬
‫מר בן שושן ביום ‪. 4.9.02‬‬
‫לאור הממצאים העובדתיים המתוארים בפסק הדין‪ ,‬וביניהם‪:‬‬
‫•‬
‫הסכם ההתקשרות נחתם מול מר בן שושן ולא מול חברת בן שושן‪.‬‬
‫•‬
‫הקמתה של חברת בן שושן התבצעה לאחר חתימת הסכם ההתקשרות‪.‬‬
‫•‬
‫לשון הסכם ההתקשרות הינה בהתייחס להתקשרות עם יחיד‪.‬‬
‫•‬
‫הקרן הפיקה תלוש שכר למר בן שושן‪.‬‬
‫•‬
‫ביצוע גילום מס בתלוש השכר אותו הפיקה הקרן למר בן שושן נערך לפי שיעור המס השולי של מר בן‬
‫שושן כיחיד‪.‬‬
‫•‬
‫מר בן שושן מילא טופס ‪ 101‬מידי שנה‪.‬‬
‫•‬
‫התמורה ששולמה כללה תשלומים סוציאליים‪.‬‬
‫•‬
‫ועוד‪...‬‬
‫נקבע כי ההכנסה ששולמה לחברת בן שושן מהווה הכנסת עבודה בידי מר בן שושן )ולא בידי חברת בן שושן(‪,‬‬
‫ולפיכך היה על הקרן לנכות משכרו של מר בן שושן מס במקור בהתאם להוראות סעיף ‪ 164‬לפקודה ולתקנות‬
‫הניכויים משכר‪.‬‬
‫יחד עם זאת ביהמ"ש הבהיר כי פסק הדין ניתן על רקע הנסיבות הספציפיות בעניין זה וכי באופן עקרוני אין‬
‫האמור בפס"ד שולל את האפשרות לתת שירותי ניהול באמצעות חברה‪.‬‬
‫המלצתינו היא להתייעץ במקרים הרלוונטיים עם מחלקת המיסים של משרדנו בנושא זה‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫מיסוי בינלאומי‬
‫‪ .50‬השינויים במיסוי חברה נשלטת זרה ‪ -‬חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ‪198‬‬
‫רקע‬
‫בתאריך ‪ 23/7/02‬התקבל בכנסת תיקון ‪) 132‬להלן‪" :‬התיקון"(‪ ,‬לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪,‬‬
‫התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪ .‬במסגרת התיקון‪ ,‬אשר נכלל כחלק מרפורמה מקיפה שמטרתה‬
‫ביטול שיטת המיסוי הטריטוריאלי שהונהגה בעבר במדינת ישראל ומעבר לשיטת מיסוי פרסונאלי‪,‬‬
‫הוסף לחלק ד' לפקודה פרק רביעי ‪ ,1‬העוסק בחברה נשלטת זרה )להלן‪" :‬חנ"ז" או ‪Controlled‬‬
‫‪} Foreign Corporation‬להלן‪ .({"CFC" :‬הוראות הפרק כלולות בסעיף ‪75‬ב לפקודה‪ ,‬ותחולתן מיום ‪1‬‬
‫בינואר ‪.2003‬‬
‫מטרת הוראות סעיף ‪75‬ב לפקודה‪ ,‬למנוע מצב בו נישום ינתב את הכנסותיו הפסיביות )ריבית‪ ,‬דיבידנד‪,‬‬
‫תמלוגים‪ ,‬דמי שכירות ותמורה ממכירת נכס הוני(‪ ,‬שמקורן מחוץ לישראל‪ ,‬למסגרת משפטית זרה‬
‫נפרדת )לדוגמה לחברה זרה(‪ ,‬כך שמועד החיוב במס של הנישום ידחה למועד בו ההכנסות יתקבלו בפועל‬
‫בידיו‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הוראות סעיף ‪75‬ב לפקודה קובעות כי יראו את בעל השליטה‪ 25‬בחנ"ז‪ ,‬שעיקר הכנסותיה בשנת‬
‫המס הן הכנסות פסיביות שטרם שולמו‪ ,‬כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותן הכנסות )להלן‪:‬‬
‫"דיבידנד רעיוני"(‪ ,‬והוא יחויב עליהן במס‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי לבעל השליטה יינתן זיכוי ממס‪ ,‬בגובה המס‬
‫הזר שהיה משולם בחו"ל‪ ,‬אילו הכנסות אלה היו משולמות בפועל כדיבידנד )להלן‪" :‬זיכוי רעיוני"(‪,‬‬
‫וזאת בהתקיים שאר התנאים שנקבעו בסעיף‪.‬‬
‫ביום ‪ 25.12.2013‬פורסם בספר החוקים מספר ‪ 2422‬חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ ,(198‬התשע"ד‪-‬‬
‫‪) 2013‬להלן‪" :‬החוק"(‪ .‬במסגרת החוק בוצעו שינויים משמעותיים בחלק מהוראות הפקודה העוסקות‬
‫במיסוי חנ"ז‪.‬‬
‫תחילתן של ההוראות החדשות‪ ,‬אשר עיקרן יפורט להלן‪ ,‬הינה מיום ‪ 1‬בינואר ‪2014‬‬
‫‪" 25‬בעל שליטה" – תושב ישראל המחזיק‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד עם אחר‪ ,‬ב‪ 10%-‬לפחות באחד מאמצעי השליטה‬
‫בחבר בני אדם‪ ,‬באחד ממועדים אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬בתום שנת המס‪.‬‬
‫)‪ (2‬ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה‪.‬‬
‫"יחד עם אחר" ‪ -‬יחד עם קרובו וכן יחד עם מי שאינו קרובו‪ ,‬אם הם תושבי ישראל ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי‬
‫הסכם בעניינים מהותיים של החברה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫עיקרי השינויים בכללי חנ"ז שבוצעו במסגרת החוק‬
‫פרק א' – חברה שמניותיה נסחרות בבורסה‪ ,‬ושיעור החזקה בחנ"ז‬
‫‪ .1‬חברה שמניותיה נסחרות בבורסה‬
‫סעיף ‪75‬ב)א()‪)(1‬א( לפקודה קובע כי חברה לא תיכנס לגדרי חנ"ז באם‪:‬‬
‫מניותיה רשומות למסחר בבורסה‪ ,‬ובמקרה בו הוצעו לציבור רק חלק ממניות החברה‪ ,‬הוצעו מניות המהוות‬
‫לפחות– ‪ 30%‬ממניות החברה‪.‬‬
‫במסגרת התיקונים שבוצעו בחוק נקבע‪:‬‬
‫)א( העובדה שמניות חברה רק הוצעו לציבור‪ ,‬אך בסופו של דבר לא הונפקו לציבור או נרשמו למסחר‪ ,‬לא‬
‫תמנע מהחברה מלהיכנס להגדרת חנ"ז‪.‬‬
‫)ב( לא יובאו בחשבון מניות או זכויות‪ ,‬שהונפקו או נרשמו למסחר‪ ,‬המוחזקות בידי בעל השליטה בחנ"ז‪.‬‬
‫‪ .2‬שיעור ההחזקה באמצעי שליטה בחנ"ז יחד עם "קרוב"‬
‫סעיף ‪75‬ב)א()‪)(1‬ד()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬העוסק בשיעור ההחזקה באמצעי השליטה‪ 26‬בחנ"ז‪ ,‬קובע כי אחד התנאים‬
‫להחלת כללי החנ"ז על חברה זרה הוא ששיעור החזקה של תושבי ישראל באמצעי השליטה בחברה הזרה יהיה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫למעלה מ‪ 50%-‬באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה מוחזקים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬בידי תושבי ישראל‪ ,‬או‬
‫שלמעלה מ‪ 40%-‬באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה מוחזקים בידי תושבי ישראל שיחד עם קרוב‪ ,‬שהוא‬
‫תושב חוץ‪ ,‬של אחד או יותר מהם מחזיקים למעלה מ‪ 50%-‬באחד או יותר מאמצעי השליטה‪...‬והכל באחד‬
‫ממועדים אלה‪:‬‬
‫)א( בתום שנת המס‪.‬‬
‫)ב( ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה‪.‬‬
‫‪" 26‬אמצעי שליטה"‪ ,‬בחבר‪-‬בני‪-‬אדם – כל אחת מאלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬הזכות לרווחים‪.‬‬
‫)‪ (2‬הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה‪ ,‬או בעלי תפקידים דומים בחבר‪-‬בני‪-‬אדם אחר‪.‬‬
‫)‪ (3‬זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה‪ ,‬או בגוף מקביל לה בחבר‪-‬בני‪-‬אדם אחר‪.‬‬
‫)‪ (4‬הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק‪.‬‬
‫)‪ (5‬הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות )‪ (1‬עד )‪ (4‬על הדרך להפעלת זכותו‪.‬‬
‫והכל‪ ,‬בין שהיא מכוח מניות‪ ,‬זכויות למניות או זכויות אחרות‪ ,‬ובין בכל דרך אחרת‪ ,‬לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫במסגרת החוק תוקנה ההגדרה "קרוב" שבסעיף ‪75‬ב)א()‪)(1‬ד()‪ (1‬לפקודה‪ ,‬כך שהיא מפנה להגדרה "קרוב" לפי‬
‫סעיף ‪ 88‬לפקודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2014‬יש לבחון את שיעור ההחזקה באמצעי השליטה בחברה‬
‫הזרה‪ ,‬יחד עם "קרוב" שהוא תושב חוץ‪ ,‬בהתאם להגדרת "קרוב" כדלקמן‪:‬‬
‫"קרוב" – כאמור בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪ ,‬שהוא תושב חוץ‪:‬‬
‫)‪ (1‬בן זוג‪ ,‬אח‪ ,‬אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורה הורה‪ ,‬צאצא וצאצא של בן זוג‪ ,‬ובן זוגו של כל אחד מאלה‪.‬‬
‫)‪ (2‬צאצא של אח או של אחות‪ ,‬ואח או אחות של הורה‪.‬‬
‫)‪ (3‬חבר‪-‬בני‪-‬אדם שבהחזקת אדם או קרובו‪ ,‬אדם המחזיק בו וחבר‪-‬בני‪-‬אדם המוחזק בידי אדם המחזיק בו;‬
‫לעניין הגדרה זו‪" ,‬החזקה" – במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד עם אחר‪ ,‬ב‪ 25%-‬לפחות באחד או יותר מסוג‬
‫כלשהו של אמצעי השליטה‪.‬‬
‫)‪ (4‬נאמן כהגדרתו בסעיף ‪75‬ג‪ ,‬לגבי היוצר בנאמנות תושבי ישראל או בנאמנות הדירה וכן נאמן לגבי נהנה‬
‫בנאמנות נהנה תושב חוץ או בנאמנות לפי צוואה‪.‬‬
‫‪ .3‬שיעור ההחזקה בעקיפין בחבר בני אדם בשרשרת חברות‬
‫סעיף ‪75‬ב)א()‪)(1‬ד()‪ (2‬לפקודה קובע כיצד יש לחשב את שיעור ההחזקה בעקיפין‪ ,‬בחבר בני אדם הנמצא‬
‫בשרשרת חברות‪ .‬הסעיף התייחס לשיעור החזקה העולה על ‪ 50%‬ולשיעור החזקה הנמוך מ– ‪ ,50%‬ללא‬
‫התייחסות להחזקה בשיעור של ‪ .50%‬על כן‪ ,‬תוקן הסעיף הנ"ל והוא כולל כעת התייחסות להחזקה בשיעור של‬
‫‪ 50%‬או פחות‪.‬‬
‫פרק ב' – דיני המס החלים על חנ"ז‬
‫‪ .4‬תיקון דיני המס החלים על חנ"ז‬
‫סעיף ‪)(5)5‬ג( לפקודה‪ ,‬שחל בעבר על חנ"ז קבע כי "דיני המס החלים" לגבי חברה כאמור שהיא תושבת מדינה‬
‫גומלת )מדינת אמנה( ‪ -‬דיני המס באותה מדינה‪ ,‬ולגבי מדינה שאינה גומלת ‪ -‬עקרונות חשבונאיים מקובלים‬
‫בישראל‪ .‬על בסיס "דיני המס החלים"‪ ,‬נבחנת חברה זרה האם היא עונה להגדרת חנ"ז בשנת המס‪ ,‬נמדדת‬
‫הכנסתה‪ ,‬רווחיה ועוד‪ .‬במסגרת החוק בוטל סעיף ‪)(5)5‬ג( לפקודה ונקבעו ההוראות הבאות‪:‬‬
‫חנ"ז תושבת מדינה שאינה גומלת ‪ -‬נקבע בסעיף ‪75‬ב‪ 1‬לפקודה כי על חנ"ז שאינה תושבת מדינה גומלת יחולו‬
‫דיני המס בישראל‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫חנ"ז תושבת מדינה גומלת – על חנ"ז תושבת מדינה גומלת יחולו דיני המס באותה מדינה )כפי שהיה בעבר(‪,‬‬
‫אך חישוב ההכנסה‪ ,‬ההכנסה החייבת והרווחים של החנ"ז יכללו גם את המפורטים להלן )וכתוצאה מכך‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬יגדל סכום הדיבידנד הרעיוני עליו יחויב בעל השליטה במס(‪:‬‬
‫)‪ (1‬דיבידנד או רווח הון אף אם הם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה‪ ,‬למעט‬
‫רווח הון במסגרת שינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס ואינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין‪ ,‬לרבות‬
‫שינוי מבנה מסוג שקבע המנהל‪ .‬לעניין זה יחושב רווח ההון בהתאם להוראות חלק ה' לפקודה‪.‬‬
‫)‪ (2‬סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם מוכרים כהוצאה או כניכוי לפי כללי חשבונאות‬
‫מקובלים‪ ,‬כאמור בפסקאות משנה )א( עד )ה( שלהלן‪:‬‬
‫)א( ריבית רעיונית‪.‬‬
‫)ב( תמלוגים רעיוניים‪.‬‬
‫)ג( פחת בשל קביעת בסיס עלות חדש בלי שעלות זו שולמה‪.‬‬
‫)ד( פחת מעבר לעלות ששולמה בפועל‪.‬‬
‫)ה( הוצאות נוספות כפי שקבע שר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬שיעור המס להחלת כללי החנ"ז‪ ,‬תיקון הגדרות‪ ,‬וביטול הזיכוי הרעיוני‬
‫‪ .5‬הפחתת שיעור המס החל בחו"ל לעניין החלת כללי החנ"ז‬
‫סעיף ‪75‬ב)א()‪)(1‬ג( לפקודה קובע כי אחד מהתנאים להחלת כללי החנ"ז על חברה זרה הוא ששיעור המס בחו"ל‬
‫על הכנסותיה הפסיביות של אותה חברה אינו עולה על ‪) 20%‬שיעור זה נקבע בשנת ‪ 2003‬כאשר שיעור מס‬
‫החברות בישראל עמד על ‪ ,36%‬ושיעורי מס החברות במדינות העולם היו אף הם גבוהים יחסית(‪ .‬לאור ירידת‬
‫שיעור מס החברות בישראל לאורך השנים )בשנת ‪ ,(26.5% - 2014‬ובמקביל לירידת שיעורי מס החברות במדינות‬
‫העולם‪ ,‬הותאם שיעור המס המהווה תנאי להחלת כללי החנ"ז ל – ‪.15%‬‬
‫משמעות התיקון היא כי על חברות התושבות במדינות חוץ בהן שיעור המס המוטל על הכנסות פסיביות עולה‬
‫על ‪ ,15%‬לא יחולו כללי החנ"ז‪.‬‬
‫‪ .6‬תיקון הגדרות "הכנסה פסיבית" ו "רווחים שלא שולמו"‬
‫א‪ .‬רווחים מניירות ערך ‪ -‬ההגדרה "הכנסה פסיבית" אינה כוללת הכנסה אשר אילו הופקה בישראל הייתה‬
‫נחשבת‪ ,‬לפי דיני המס בישראל‪ ,‬כהכנסה מעסק או משלח יד‪ .‬ניתן היה לטעון‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬כי הכנסת‬
‫החברה הזרה בחו"ל ממכירת מניות הינה הכנסה עסקית‪ .‬כתוצאה‪ ,‬כללי החנ"ז לא חלו על אותה חברה זרה‪.‬‬
‫במסגרת החוק הוסף סעיף ‪75‬ב)א()‪)(5‬א‪ (1‬לפקודה‪ ,‬הקובע כי רווחים ממכירת ניירות ערך יחשבו להכנסה‬
‫פסיבית‪ ,‬אף אם מדובר בהכנסה מעסק‪ ,‬למעט אם נייר הערך הוחזק בידי החברה הזרה פחות משנה והוכח‬
‫להנחת דעתו של פקיד השומה כי שימש בידיה בעסק או במשלח‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫ב‪ .‬הכנסה מדיבידנד – סעיף ‪75‬ב)א()‪ (12‬לפקודה קובע כי הכנסת החברה הזרה מדיבידנד שמקורו בהכנסה‬
‫ששולם בשלה מס זר בשיעור העולה על ‪ 15%‬תוחרג מהגדרת הכנסה פסיבית‪ .‬במסגרת החוק נקבע כי ההכנסה‬
‫מדיבידנד כנ"ל תוחרג‪ ,‬במידה ושיעור ההחזקה במישרין או בעקיפין בחברה משלמת הדיבידנד הוא ‪ 5%‬לפחות‬
‫באם מדובר בחברה נסחרת בבורסה מחוץ לישראל או ‪ 10%‬לפחות בחברה אחרת‪.‬‬
‫תיקון זה בוצע במקביל גם בהגדרת רווחים שלא שולמו‪.‬‬
‫‪ .7‬ביטול הזיכוי הרעיוני‬
‫הזיכוי הרעיוני הוסדר בסעיף ‪75‬ב)ג( לפקודה‪ ,‬ולפיו‪ ,‬בעת מיסוי בעל השליטה בחנ"ז יילקחו בחשבון‪ ,‬לצורך‬
‫זיכוי מהמס הישראלי‪ ,‬מסים אשר היו משולמים במדינה הזרה אילו חולק הדיבידנד בפועל‪ .‬במסגרת התיקונים‬
‫שבוצעו בחוק‪ ,‬בוטל סעיף ‪75‬ב)ג( לפקודה ועמו בוטל הזיכוי הרעיוני‪.‬‬
‫פרק ד' – חלוקת דיבידנד בפועל מהחנ"ז‪ ,‬ומכירת אמצעי השליטה בחנ"ז‬
‫‪ .8‬חלוקת דיבידנד בפועל מהחנ"ז‬
‫במסגרת התיקונים שבוצעו בחוק‪ ,‬נקבע בסעיף ‪75‬ב)ד( לפקודה כי בעת תשלום דיבידנד בפועל‪ ,‬מהחנ"ז לבעל‬
‫השליטה‪ ,‬יופחת מסכום הדיבידנד המשולם‪ ,‬סכום הדיבידנד הרעיוני )עליו הוטל מס בעבר(‪ ,‬כשהוא מתואם לפי‬
‫שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נחשב הדיבידנד הרעיוני כאילו נתקבל בידי בעל השליטה בחנ"ז ועד‬
‫למועד התשלום בפועל )אך לא יותר מסכום הדיבידנד בפועל(‪ ,‬ובלבד ששולם המס בשל הדיבידנד הרעיוני‪.‬‬
‫במידה ובעבר קוזז הפסד או נוכתה הוצאה כנגד ההכנסה מהדיבידנד הרעיוני )כולה או חלקה(‪ ,‬יראו‪ ,‬לעניין‬
‫הפחתת סכום הדיבידנד הרעיוני מסכום הדיבידנד בפועל‪ ,‬כאילו שולם מס על חלק ההכנסה שקוזז או שנוכתה‬
‫ממנו הוצאה‪.‬‬
‫‪ .9‬מכירת אמצעי השליטה בחנ"ז‬
‫סעיף ‪75‬ב)ה( לפקודה קבע בעבר כי בעת שבעל השליטה מוכר את אמצעי השליטה בחנ"ז‪ ,‬יינתן לו זיכוי מהמס‬
‫החל במכירה‪ ,‬בגובה סכום המס ששילם בעבר בגין הדיבידנד הרעיוני על רווחים שלא שולמו‪ ,‬ושעד למועד‬
‫המכירה טרם חולקו כדיבידנד בפועל‪.‬‬
‫במסגרת החוק בוטל הזיכוי‪ ,‬ונקבע בסעיף הנ"ל כי במכירת אמצעי השליטה בחנ"ז‪ ,‬יופחת מהתמורה סכום‬
‫הדיבידנד הרעיוני שנראה כאילו נתקבל על ידי בעל השליטה‪ .‬סכום הדיבידנד הרעיוני יופחת מהתמורה‪,‬‬
‫בתנאי ששולם בגינו המס בשל ההחזקה באמצעי השליטה הנמכרים‪ ,‬ובתנאי שעד למועד המכירה סכום זה לא‬
‫חולק כדיבידנד בפועל‪.‬‬
‫בנוסף נקבע‪:‬‬
‫)א( סכום הדיבידנד הרעיוני הנ"ל יופחת מהתמורה כשהוא מתואם מתום שנת המס שבה נחשב כאילו נתקבל‬
‫בידי בעל השליטה‪ ,‬עד למועד המכירה‪.‬‬
‫)ב( אם קוזז הפסד או נוכתה הוצאה כנגד ההכנסה מהדיבידנד רעיוני‪ ,‬יראו לעניין זה כאילו שולם מס על חלק‬
‫ההכנסה שקוזז או שנוכתה ממנו הוצאה‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫פרק ה' – הזיכוי ממס זר‬
‫‪ .10‬הזיכוי ממס זר‬
‫כפי שצוין‪ ,‬בוטל הזיכוי הרעיוני‪ ,‬ובמקומו נקבע בסעיף ‪75‬ב)ד‪ (1‬מנגנון לזיכוי ממס זר אשר שולם בפועל‪.‬‬
‫)א( תנאים מקדמיים לזיכוי ממס זר‬
‫)‪ (1‬שולם לבעל השליטה דיבידנד בפועל‪ ,‬שמקורו ברווחים עליהם שולם מס כדיבידנד הרעיוני‪.‬‬
‫)‪ (2‬שולם מס זר בחו"ל בשל חלוקת הדיבידנד בפועל‪ ,‬לרבות בדרך של ניכוי מס במקור )להלן‪" :‬סכום המס‬
‫הזר"(‪.‬‬
‫)ב( שלבי הזיכוי ממס זר כנגד המס המוטל על הכנסות בעל השליטה בחנ"ז‬
‫)‪ (1‬זיכוי ממס זר ששולם\נוכה בחו"ל‪ ,‬יינתן תחילה כנגד המס החל על הכנסות בעל השליטה שהופקו או‬
‫נצמחו מחוץ לישראל בשנת המס‪.‬‬
‫)‪ (2‬יתרת סכום מס זר שלא ניתן בגינה זיכוי‪ ,‬תזוכה כנגד המס החל על הכנסות בעל השליטה שהופקו או‬
‫נצמחו בישראל בשנת המס‪.‬‬
‫)‪ (3‬במידה ונותרה יתרת סכום מס זר‪ ,‬שלא ניתן בשלה זיכוי‪ ,‬תוחזר היתרה לבעל השליטה בתום שנת המס‬
‫שבה שולם המס הזר בפועל‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקרת סכום הזיכוי ממס זר‬
‫סעיף ‪75‬ב)ד‪ (4)(1‬לפקודה קובע כי הזיכוי בגין המס הזר או החזר היתרה לבעל השליטה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לא יעלו‬
‫על המפורטים להלן )כלומר‪ ,‬הנמוך מבין(‪:‬‬
‫)‪ (1‬סכום המס שהיה ניתן לקבל בשלו זיכוי לפי סעיף ‪)126‬ג( לפקודה‪ ,‬ובכפוף לסעיף ‪)126‬ה( לפקודה‪.‬‬
‫)‪ (2‬סכום המס שהיה ניתן לקבל בשלו זיכוי בהתאם להוראות הפקודה העוסקות בזיכוי מסי חוץ‪ ,‬וקבועות‬
‫בחלק י' פרק שלישי סימן ב' לפקודה‪.‬‬
‫)‪ (3‬סכום המס שהיה ניתן לקבל בשלו זיכוי לא יעלה על סכום המס ששולם בפועל על הדיבידנד הרעיוני‬
‫שבעל השליטה התחייב בגינו במס‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫דוגמא לחישוב תקרת סכום הזיכוי ממס זר )חברה שבחרה בהוראות הזיכוי העקיף(‬
‫נתונים‪:‬‬
‫הכנסת חוץ פסיבית של חנ"ז – ‪.₪ 1,000‬‬
‫מס חוץ ששולם למדינה זרה על הכנסת חוץ של החנ"ז ‪.₪ 150‬‬
‫דיבידנד לחלוקה לבעלי המניות בחנ"ז ‪.₪ 850‬‬
‫נוכה במקור מהדיבידנד במדינה הזרה ‪.₪ 120‬‬
‫)‪ (1‬סכום המס שניתן לקבל בשלו זיכוי לפי סעיף ‪)126‬ג( לפקודה‬
‫סעיף ‪)126‬ג( לפקודה קובע כי חברה שקיבלה דיבידנד הנובע מהכנסות שהופקו מחוץ לישראל‪ ,‬יכולה‪ ,‬על פי‬
‫בקשתה‪ ,‬להתחייב במס על סכום הדיבידנד בתוספת המס הזר ששולם על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד‬
‫)להלן‪" :‬הדיבידנד המגולם"(‪ ,‬ומאידך‪ ,‬להזדכות ממס זר ששולם גם על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד‬
‫)להלן‪" :‬זיכוי עקיף"(‪ ,‬וזאת במקום להתחייב במס על סכום הדיבידנד ולהזדכות ממס זר רק בגין המס‬
‫שהוטל על הדיבידנד‪.‬‬
‫במקרה שלפנינו החברה תבחר להתחייב במס על הדיבידנד המגולם כדלקמן‪:‬‬
‫סכום הדיבידנד המגולם‪ ,‬החייב במס בשיעור ‪ ,26.5%‬הינו ‪.₪ 1,000‬‬
‫סה"כ המיסים שנוכו בחו"ל – ‪.(150+120) ₪ 270‬‬
‫תקרת סכום המס שניתן לקבל בשלו זיכוי הוא ‪26.5%*1,000 = ₪ 265‬‬
‫)במצב בו החברה לא בחרה להתחייב במס על הדיבידנד המגולם‪ ,‬יוטל מס בשיעור ‪ 25%‬על הדיבידנד בסך‬
‫‪ ,₪ 850‬והחברה תהא זכאית לזיכוי ממס זר בגובה ‪ ₪ 120‬בלבד(‬
‫)‪ (2‬סכום המס שהיה ניתן לקבל בשלו זיכוי בהתאם להוראות הפקודה העוסקות בזיכוי מסי חוץ‬
‫לעניין זה יש להתייחס לתקרות הזיכוי ממס זר שנקבעו בסעיף ‪ 203‬לפקודה )העוסק בזיכוי ממס חברות(‪,‬‬
‫ובסעיף ‪ 204‬לפקודה )העוסק בזיכוי ממס הכנסה לו זכאי יחיד תושב ישראל(‪.‬‬
‫ניקח לדוגמא את התקרה לזיכוי ממס זר שנקבעה בסעיף ‪ 203‬לפקודה – הסעיף קובע כי במידה וחברה‬
‫בחרה שיוחלו עליה הוראות הזיכוי העקיף )כפי שהודגם בפסקה )‪ (1‬לעיל(‪ ,‬סכום הזיכוי לא יעלה על סכום‬
‫המס החל על הדיבידנד המגולם‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬התקרה לזיכוי מס זר לפי סעיף ‪ 203‬לפקודה הינה‪:‬‬
‫תקרת סכום המס שניתן לקבל בשלו זיכוי הינו ‪26.5%.*1,000 = ₪ 265‬‬
‫לעניין זה ההכנסה מדיבידנד תחושב בהתעלם מהפחתת הדיבידנד הרעיוני מהדיבידנד בפועל‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫)‪ (3‬סכום המס ששולם בפועל על הדיבידנד הרעיוני‬
‫סכום המס שהיה ניתן לקבל בשלו זיכוי לא יעלה על סכום המס ששולם בפועל על הדיבידנד הרעיוני שבעל‬
‫השליטה התחייב בגינו במס‪ .‬בהנחה וחברה בחרה בהוראות הזיכוי העקיף‪:‬‬
‫תקרת סכום המס שניתן לקבל בשלו זיכוי הינו ‪.26.5%*1,000 = ₪ 265‬‬
‫לעניין זה לא יילקח בחשבון קיזוז הפסד או ניכוי הוצאה מהדיבידנד הרעיוני‪.‬‬
‫סכום המס כאמור‪ ,‬יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נחשב הדיבידנד הרעיוני כאילו‬
‫נתקבל ועד למועד תשלום הדיבידנד בפועל‪.‬‬
‫ד‪ .‬עודף זיכוי מס זר להעברה‬
‫במידה ונותרה יתרה של מס זר‪ ,‬אשר לא זוכתה או הוחזרה‪ ,‬בשל המגבלות שצוינו לעיל בפסקה )ג((‪ ,‬ושמקורה‬
‫במסי חוץ שהוטלו על הדיבידנד‪ ,‬למעט מסי חוץ שאינם מוטלים במישרין על הדיבידנד כאמור בסעיף ‪)203‬ב(‬
‫או ‪)126‬ג( לפקודה )מסי חוץ המוטלים על ההכנסה ממנה שולם הדיבידנד(‪ ,‬יחולו עליה הוראות חלק י'‪ ,‬פרק‬
‫שלישי‪ ,‬סימן ב' לפקודה )הוראות סעיפים ‪ 199‬עד ‪ 210‬לפקודה העוסקות בזיכוי מסי חוץ(‪ ,‬היא תיחשב לעניין זה‬
‫כמס חוץ ששולם בשנה שבה נתקבל הדיבידנד בפועל בשל הכנסת חוץ שאינה פטורה ממס בישראל‪ ,‬וניתן יהיה‬
‫להזדכות ממס על יתרה זו בחמש השנים הבאות‪ ,‬בהתאם להוראות אותו פרק‪.‬‬
‫לא ניתן להעביר לשנים הבאות יתרת מס זר שלא הוטל באופן ישיר על הדיבידנד שהתקבל )מנגנון הזיכוי‬
‫העקיף(‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫‪ .51‬הצהרה על עסקאות בינלאומיות‬
‫נושא מחירי ההעברה בעסקאות בינלאומיות זוכה בשנים האחרונות לטיפול כלל עולמי כאשר כל‬
‫מדינה מנסה להגדיר את המחירים לפיהם יבוצעו עסקאות בינלאומיות במטרה למנוע העברת‬
‫רווחים שנצברו באותה מדינה למדינות אחרות באמצעות ביצוע עסקאות במחירים שאינם‬
‫סבירים‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2006‬הותקנו תקנות מס הכנסה )קביעת תנאי שוק(‪ ,‬התשס"ז‪ 2006-‬מכוח סעיפים‬
‫‪85‬א)ה( ו‪ 243-‬לפקודת מס הכנסה המתייחסים לעסקאות בינלאומיות‪ .‬בהמשך לתקנות אלו‬
‫פורסם ביולי ‪ 2008‬חוזר מס הכנסה ‪ 3/2008‬שומה הדן במחירי העברה‪.‬‬
‫התקנות והחוזר מגדירות כללים לקביעת מחיר עסקה עם תושב חוץ במקרה בו קיימים "יחסים‬
‫מיוחדים" עם תושב החוץ אשר בשלהם נקבע לעסקה מחיר אשר אינו משקף את "מחיר השוק"‬
‫ואת סמכותו החוקית של פקיד השומה לבחון עסקאות כאמור‪ .‬התקנות באות לאמץ שיטת טיפול‬
‫במחירי העברה המקובלת במדינות רבות בעולם‪.‬‬
‫המינוח "יחסים מיוחדים" מוגדר בפקודה ככולל יחסים שבין אדם לקרובו‪ ,‬וכן שליטה של צד‬
‫אחד לעסקה במשנהו‪ ,‬או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד‬
‫עם אחר‪ .‬כלומר הכוונה היא לכל מקרה של פעולה בין גופים כאלו – ופעולה יכולה להיות מתן‬
‫הלוואה‪ ,‬מכירת שירות וכיו"ב‪.‬‬
‫התקנות קובעות את השיטות להכרה במחיר העסקה או בתנאיה כמחיר שוק או כתנאי שוק‪ ,‬לפי‬
‫העניין‪ ,‬וכן קובעות חובת דיווח שנתית מצומצמת על ביצוע עסקה בינלאומית וחובת דיווח מקיפה‬
‫על העסקה האמורה הכוללת גם את חקר השוק שביצע הנישום לצורך קביעת המחיר ‪ -‬אם דרש‬
‫זאת פקיד השומה‪.‬‬
‫צד לעסקה כנ"ל רשאי לפנות למנהל‪ ,‬ולבקש אישור מוקדם כי מחיר של עסקה מסוימת או של‬
‫סדרת עסקאות דומות‪ ,‬כפי שהוסכם בין הצדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים‪ ,‬הוא בהתאם‬
‫לתנאי השוק‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬פרסמה רשות המיסים את טופס ‪" :1385‬הצהרה על עסקאות בינלאומיות‬
‫כמשמעותן בסעיף ‪85‬א לפקודת מס הכנסה"‪.‬‬
‫הטופס מהווה נספח לדו"ח השנתי ובו יש לכלול פרטים לגבי עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל‬
‫ובכללם‪:‬‬
‫מספר העִ סקה‪ ,‬האם העִ סקה חד‪-‬פעמית‪ ,‬תיאור העִ סקה )פירוט סוג הנכס או השירות ותחום‬
‫הפעילות(‪ ,‬פרטי הצד הקשור לעסקה‪ ,‬פרטי מושבו של הצד הקשור וסך מחיר העִ סקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כולל הטופס הצהרה‪ ,‬כי העִ סקה עם הצדדים הקשורים בחו"ל נערכה בהתאם לתנאי‬
‫השוק‪ ,‬כפי שהוגדרו בסעיף ‪85‬א לפקודת מס הכנסה והתקנות הנלוות‪.‬‬
‫את הטופס יש לצרף לדו"ח השנתי החל מהדו"חות לשנת המס ‪.2007‬‬
‫‪123‬‬
‫בתאריך ‪ 11‬באוגוסט ‪ 2011‬פורסם בספר החוקים חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪,(185‬‬
‫התשע"א‪) 2011-‬להלן‪" :‬החוק"(‪ .‬במסגרת החוק הוסדרו היחסים בין הסעיפים ‪)3‬ט(‪)3 ,‬י( ו ‪85‬א‬
‫לפקודה‪ .‬במסגרת החוק נקבעו התיקונים הבאים‪:‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪85‬א לפקודה על שטרי הון ואג"ח שהיו "נכס קבוע" בידי המלווה‬
‫בכדי ליצור אחידות בין הוראות סעיף ‪)3‬י( לפקודה החלות על הלוואה בין צדדים בישראל‪ ,‬לבין הוראות‬
‫סעיף ‪85‬א לפקודה החלות על הלוואה בעסקה בין לאומית‪ ,‬מועטו מתחולת סעיף ‪85‬א שטרי הון ואג"ח‬
‫שהיו נכס קבוע בידי המלווה‪.‬‬
‫אי תחולת סעיף ‪85‬א לפקודה על הלוואה לחברה‪ ,‬לתקופה ארוכה‪ ,‬על ידי בעל השליטה בחברה‬
‫הלוואה לחברה לתקופה ארוכה על ידי בעל השליטה בחברה‪ ,‬כשההלוואה אינה נושאת ריבית ואין‬
‫אפשרות לפדות אותה לפני תום התקופה‪ ,‬דומה להשקעה בחברה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע שהסעיף לא יחול על‬
‫הלוואות כנ"ל אשר מתקיימים בהן כל אלה‪:‬‬
‫מקבל ההלוואה הוא חבר בני אדם בשליטתו של נותן ההלוואה‪.‬‬
‫ההלוואה אינה צמודה למדד* כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי‪.‬‬
‫ההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום תקופה של חמש השנים ממועד נתינתה‪.‬‬
‫פירעון ההלוואה נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת נכסים לבעלי המניות בפירוק‪.‬‬
‫* לעניין זה לא יראו את שער המטבע כמדד‪ ,‬לגבי הלוואה שניתנה במטבע מדינת התושבות‪ 27‬של מקבל‬
‫ההלוואה‪.‬‬
‫מיסוי השינוי בשער חליפין בעסקה בינלאומית‬
‫הפרשי שער שנצברו בעסקה בינלאומית על הלוואות שהינן שטרי הון ואג"ח שהיו נכס קבוע בידי המלווה‬
‫ועל הלוואות לחברה לתקופה ארוכה ע"י בעל שליטה‪ ,‬שניתנו במטבע מדינת התושבות של מקבל‬
‫ההלוואה‪ ,‬לא ימוסו על בסיס מצטבר‪ ,‬למרות האמור בפקודה‪.‬‬
‫נקבע כי סכום הנובע משינוי בשער מטבע החוץ ימוסה רק במועד פירעון ההלוואה‪ ,‬ויחולו לגביו הוראות‬
‫חלק ה' לפקודה כאילו היה רווח הון‪.‬‬
‫תחולת השינויים בסעיף ‪85‬א‬
‫כלל השינויים שהוזכרו לעייל בסעיף ‪85‬א הינם בתחולה רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2008‬‬
‫יש לבחון הגשת דוחות מתקנים לגבי הלוואות כאמור לעייל‪ ,‬בהם חושבה ריבית רעיונית בשנים ‪,2008‬‬
‫‪ 2009‬ו‪ ,2010 -‬לרבות דחיית מיסוי הפרשי השער למועד הפירעון‪.‬‬
‫‪" 27‬מטבע מדינת התושבות" – גם דולר של ארצות הברית של אמריקה או אירו‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫‪ .52‬הטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים ונקודות זיכוי לתושב חוזר‬
‫פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה קובעות הוראות שונות לגבי מיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים‪.‬‬
‫ביום ‪ 16‬בספטמבר ‪ 2008‬פורסם תיקון מס' ‪ 168‬לפקודת מס הכנסה )להלן‪" :‬התיקון" או "תיקון ‪,("168‬‬
‫המרחיב את ההקלות במיסוי הכנסותיהם של עולים חדשים ותושבים חוזרים‪.‬‬
‫בבסיסו של התיקון תכנית רחבת היקף שמטרתה העיקרית הינה קליטת עליה‪ ,‬החזרת הון אנושי איכותי‬
‫לישראל ועידוד משקיעים בעלי פוטנציאל פיננסי להפוך את מדינת ישראל למרכז חייהם‪ ,‬מתוך מטרה‬
‫שיעלו לישראל וישקיעו בפיתוח חוסנה הכלכלי‪.‬‬
‫עיקרי התיקון הינם כדלקמן‪:‬‬
‫•‬
‫השוואת מעמדו המיסוי של מי שחזר לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל במשך ‪10‬‬
‫שנים לפחות )להלן‪" :‬תושב חוזר ותיק"( למעמדו של עולה חדש לעניין הכנסות שמקורן מחוץ‬
‫לישראל כמפורט בתיקון‪.‬‬
‫•‬
‫הרחבת היקף הפטור הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק כך שיחול על כלל הכנסותיהם‬
‫המופקות מחוץ לישראל‪ ,‬לרבות בגין נכסי חוץ שנרכשו לאחר העלייה או החזרה ארצה‪ ,‬זאת‬
‫במשך ‪ 10‬שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל‪.‬‬
‫•‬
‫פטור מחובת דיווח לגבי הכנסות מחוץ לישראל שמפיק עולה חדש או תושב חוזר ותיק‪ ,‬במשך‬
‫תקופת ההטבות כאמור לעיל‪.‬‬
‫•‬
‫הארכת תקופת השהייה המינימאלית מחוץ לישראל המקנה זכאות לפטורים ממס לתושב‬
‫חוזר רגיל )הארכה משלוש לשש שנים(‪.‬‬
‫•‬
‫הרחבת היקף הפטור הניתן לתושב חוזר שאינו תושב חוזר ותיק )להלן‪" :‬תושב חוזר רגיל"(‬
‫לגבי הכנסות שמקורן ב"ניירות ערך מוטבים"‪ .‬הפטורים האחרים הקבועים בפקודה לגבי‬
‫יחיד תושב חוזר רגיל נותרו על כנם‪.‬‬
‫•‬
‫תוקנה ההגדרה של "תושב חוץ" לגבי יחיד באופן המקנה וודאות באשר לשאלת מועד ניתוק‬
‫תושבות ישראלית‪.‬‬
‫•‬
‫תוקנה ההגדרה של "תושב ישראל" לגבי חבר בני אדם שבשליטת עולה חדש או תושב חוזר‬
‫ותיק בתקופת ההטבות אשר מטרתה למנוע הצרת צעדים עסקיים משיקולי מס‪.‬‬
‫הוראות תחילה‬
‫‪ .1‬ככלל‪ ,‬הוראות התיקון יחולו החל מיום ‪ 1‬בינואר‪) 2007 ,‬להלן‪" :‬יום התחילה"( על הכנסותיו‬
‫של יחיד ששב לישראל במעמד של תושב חוזר וותיק או עלה לישראל כעולה חדש החל מיום‬
‫התחילה אילך‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ .2‬הוראות סעיפים ‪)14‬ג()‪ (2‬ו‪)97-‬ב()‪ (2‬כנוסחם לאחר התיקון יחולו‪ ,‬החל מיום ‪ ,1.1.2009‬על‬
‫הכנסותיו של תושב חוזר רגיל מריבית‪ ,‬מדיבידנד ומרווח הון שמקורם ב"ניירות ערך‬
‫מוטבים"‪ ,‬ובלבד ששב לישראל לאחר יום התחילה‪.‬‬
‫‪ .3‬ההגדרה החדשה של "תושב חוץ" תחול על‪:‬‬
‫א‪ .‬מי שחדל להיות תושב ישראל ביום התחילה ואילך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי שחדל להיות תושב ישראל לפני יום התחילה ושב והפך להיות תושב חוזר ותיק לאחר‬
‫יום התחילה‪.‬‬
‫ההגדרה החדשה האמורה לא תחול על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני יום התחילה‪ ,‬גם‬
‫אם שב והפך להיות תושב ישראל ביום התחילה ואילך‪ ,‬למעט במקרה המפורט בסעיף ‪)2.3‬ב(‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ .4‬עולים חדשים ותושבים חוזרים שהפכו תושבי ישראל לפני יום התחילה‪ ,‬ימשיכו ליהנות‬
‫מההקלות כפי שפורטו בסעיפי ההקלה כנוסחם לפני יום התחילה והמפורטות בחוזר מס‬
‫הכנסה ‪.17/2002‬‬
‫סעיף ‪ 35‬לפקודה ‪ -‬נקודות זיכוי לתושב חוזר‬
‫ביום ‪ 16/5/2010‬התקבלה החלטת ממשלה שעניינה עידוד חזרתם של תושבים חוזרים ארצה‪.‬‬
‫במסגרת החלטת הממשלה )לרבות התיקון לה(‪ ,‬תוקן סעיף ‪ 35‬לפקודה כך שתושב חוזר‪ ,‬כהגדרתו‬
‫בסעיף ‪)14‬ד( לפקודה‪ ,‬יהיה זכאי לנקודות זיכוי להן זכאי עולה חדש המגיע לישראל‪.‬‬
‫תיקון ‪ 181‬לפקודה‪ ,‬שתחילתו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2011‬קובע כי בהגדרת "עולה" שבסעיף ‪ 35‬לפקודה‬
‫ייכלל גם יחיד ששב והיה לתושב ישראל מיום ‪ 16/5/2010‬ועד ליום ‪) 30/9/2012‬להלן‪" :‬התקופה‬
‫הקובעת"(‪ ,‬לאחר שהיה תושב חוץ במשך ‪ 6‬שנים רצופות לפחות )להלן‪" :‬תושב חוזר מוטב"(‪.‬‬
‫בעקבות התיקון‪ ,‬תושב חוזר מוטב זכאי )בדומה לעולה חדש(‪ ,‬לנקודות זיכוי הניתנות באופן‬
‫מדורג במשך ‪ 3.5‬שנים מיום ההגעה לישראל או מיום ‪ , 1/1/2011‬לפי המאוחר‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪ 1/4‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 18‬החודשים הראשונים‪ .‬שווי ההטבה החודשית ‪ 1/4‬נקודת‬
‫זיכוי עומד על ‪ 654‬ש"ח )נכון לשנת המס ‪.(2014‬‬
‫‪ 1/6‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 12‬החודשים הבאים‪ .‬שווי ההטבה החודשית ‪ 1/6‬נקודת‬
‫זיכוי עומד על ‪ 436‬ש"ח‪) ,‬נכון לשנת המס ‪.(2014‬‬
‫‪ 1/12‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 12‬החודשים הבאים‪ .‬שווי ההטבה החודשית ‪ 1/12‬נקודת‬
‫זיכוי עומד על ‪ 218‬ש"ח‪) ,‬נכון לשנת המס ‪.(2014‬‬
‫בסה"כ‪ ,‬ערך ההטבה הכולל )במשך כל ‪ 3.5‬השנים(‪ ,‬בהנחת ניצול מלא של כל נקודות הזיכוי‪ ,‬עומד על‬
‫‪ 19,620‬ש"ח‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫תושב חוזר מוטב ששב והיה לתושב ישראל מיום ‪ 16/5/2010‬ועד ליום ‪ 31/12/2010‬יהיה זכאי לנקודות‬
‫הזיכוי האמורות‪ ,‬אולם הן יבואו בחשבון בחישוב המס שלו‪ ,‬החל מיום ‪.1/1/2011‬‬
‫תושב חוזר מוטב ששב והיה לתושב ישראל מיום ‪ 1/1/2011‬ועד ליום ‪ ,30/9/2012‬יהיה זכאי לנקודות‬
‫הזיכוי לפי סעיף ‪ , 35‬והן יבואו בחשבון בחישוב המס שלו מיום הגעתו והיותו תושב ישראל‪.‬‬
‫ההשהיה האמורה שבתחילת קבלת ההטבה )מיום הגעתו לישראל ועד ‪ (1/1/2011‬אינה באה על חשבון‬
‫תקופת ההטבות‪ ,‬כלומר‪ -‬תושב חוזר כאמור יהא זכאי לנקודות הזיכוי במשך ‪ 3.5‬שנים מלאות‪ ,‬לפי‬
‫המדרג המפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ .53‬צמצום פטור לתושב חוץ ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל‬
‫סעיף ‪) 97‬ב‪ (3‬לפקודת מס הכנסה קבע פטור ממס רווח הון לתושב חוץ במכירת נייר ערך של חברה תושבת‬
‫ישראל או במכירת זכות של חבר בני אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם זכויות בנכסים הנמצאים בישראל‪.‬‬
‫בסעיף נקבע‪ ,‬כי הפטור האמור לא יחול במכירת נייר ערך של חברה שביום רכישתו ובשנתיים שקדמו למכירתו‪,‬‬
‫עיקר שווים של הנכסים בהם מחזיקה החברה הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין‪.‬‬
‫במסגרת תיקון ‪ 197‬לפקודה‪ ,‬אשר הותקן במסגרת חוק ההסדרים לשנים ‪ 2013‬ו ‪ ,2014‬צומצם הפטור ונקבע‪ ,‬כי‬
‫נוסף על האמור לעיל‪ ,‬הפטור לא יחול על רווחי הון הנובעים ממכירת זכויות הקשורות במקרקעין ובמשאבי‬
‫טבע של ישראל )רשות המסים פרסמה חוזר מס הכנסה מס' ‪ 3/2014‬שעניינו בפטור לתושב חוץ ממכירת נייר‬
‫ערך של חברה תושבת ישראל ובהחרגת זכויות במקרקעין וזכות לניצול משאבי טבע בישראל‪ .‬החוזר האמור‬
‫מפרט את השינויים שנקבעו במסגרת התיקון תוך מתן דגשים והבהרות בקשר עם תיקון זה(‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫חוקי עידוד‬
‫‪ .54‬חוק עידוד השקעות הון‬
‫החוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬התשי"ט‪) 1959-‬להלן‪" :‬החוק"(‪ ,‬מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש‬
‫והצמיחה הכלכלית בישראל‪ .‬עיקר התמריצים לפי החוק ניתנו בעבר בשני מסלולים חלופיים מרכזיים‪,‬‬
‫האחד במסגרת מסלול מענקים שהופעל על ידי מרכז השקעות והשני מסלול הטבות המס שהופעל על ידי‬
‫רשות המיסים‪.‬‬
‫ביום ‪ 25‬בינואר ‪ ,2010‬מינו שר האוצר ושר התמ"ת וועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לבחינת מדיניות‬
‫הטבות המס והמענקים במסגרת החוק )להלן‪" :‬הוועדה"(‪ .‬בוועדה השתתפו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נציגי רשות‬
‫המיסים ומינהלת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת‪.‬‬
‫בעקבות המלצות הוועדה נקבעו תיקוני חקיקה מקיפים לחוק‪ .‬תיקונים מקיפים אלה שולבו בחוק‬
‫המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪) 2012-‬תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א–‪ 2011‬אשר התקבל בכנסת ביום כ"ב‬
‫בטבת התשע"א )‪ 29‬בדצמבר ‪.(2010‬‬
‫יפורטו להלן התיקונים העיקריים בחוק‪.‬‬
‫‪ 54.1‬תיקוני חקיקה עיקריים בחוק‬
‫מטרת החוק ‪ -‬סעיף מטרת החוק הוחלף בסעיף חדש המתמקד בפיתוח כושר הייצור‪ ,‬שיפור‬
‫יכולת המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבין לאומית‪ ,‬יצירת‬
‫תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא והעדפה לחדשנות ולפעילות‬
‫באזורי הפיתוח‪.‬‬
‫מטרת החוק אינה כוללת עידוד למשיכת השקעות הון מחוץ לישראל‪.‬‬
‫מסלולי הטבות וסוגי תוכניות לעניין החוק‬
‫בוטלו מסלולי ההטבות שהיו בעבר ונקבעו במקומם מסלולי הטבות חדשים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוענק‬
‫מעמד של תכנית המזכה בהטבות‪ ,‬להשקעה המגשימה את מטרות החוק לפי מסלולים חדשים‬
‫שיקבעו השרים‪ 28‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬
‫‪ (1) 28‬בכל עניין לפי החוק‪ ,‬למעט בעניין הנוגע למפעל תיירותי‪ ,‬ולעניין סעיפים ‪18‬א)ד()‪)(3‬ג( ו‪) 74-‬ה(‪ ,‬אף בנוגע למפעל‬
‫תיירותי – שר האוצר יחד עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה;‬
‫)‪ (2‬בכל עניין לפי החוק הנוגע למפעל תיירותי‪ ,‬למעט לעניין סעיפים ‪18‬א)ד()‪)(3‬ג( ו‪)74-‬ה( – שר האוצר יחד עם שר‬
‫התיירות‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫תוכניות על פי החלטת השרים‬
‫השרים רשאים להורות על סוגי השקעות של מפעלים תעשייתיים‪ ,‬שיקדמו את מטרת החוק‪,‬‬
‫אשר בשלהם יינתנו מענקים או הלוואות‪ ,‬ובלבד שהמפעלים נמצאים באזור פיתוח א'‬
‫ומתקיימות בהם הוראות סעיף ‪18‬א לחוק )לעניין הוראות סעיף ‪18‬א – ראה סעיף ב'(‪.‬‬
‫הסדר זה הורחב גם לגבי השקעות שאינן בהון פיזי דווקא‪ ,‬אלא בתחומים נוספים שיש בהם כדי לפתח‬
‫את התעשייה‪ ,‬כגון הכשרת עובדים‪ ,‬פיתוחם‪ ,‬הגדלת תפוקתם ועוד‪.‬‬
‫כפל הטבות‬
‫על פי ההסדר החדש אין מניעה‪ ,‬כי מפעל תעשייתי יהיה זכאי למענק לצד הטבות המס‬
‫החדשות שנקבעו‪.‬‬
‫מרכז השקעות‬
‫בוטלה מועצת מרכז ההשקעות‪ .‬מינהלת מרכז השקעות נקבעה כרשות אשר תיתן אישור‬
‫לתוכניות‪ ,‬תיזום ותארגן פעולות למען עידוד השקעות הון בישראל‪ ,‬תציע לשרים מסלולי‬
‫תמיכה וכללים להפעלתם ותייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה‪.‬‬
‫ביטול הטבות למשקיעי חוץ‬
‫בוטל פרק שביעי ‪ 3‬לחוק אשר העניק הטבות במס לחברה תעשייתית בהשקעת חוץ‪ .‬מעתה‬
‫אין כל הטבות מס מיוחדות לחברות כאמור‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬לחוק הקובע את סוגי התכניות אשר ייהנו מהטבות‪ ,‬בוטלו הפסקאות שהעניקו‬
‫מעמד של תכנית ל"השקעה של תושב חוץ בהונו של מפעל או בנכס" ו ל"הלוואה של תושב‬
‫חוץ במטבע חוץ לפירעון במשך שבע שנים לפחות"‪.‬‬
‫בכך בוטלו ההעדפות בהטבות אשר ניתנו בחוק למשקיעי חוץ‪.‬‬
‫תמריץ לחלוקת דיבידנדים‬
‫בכדי לעודד חברות לוותר על תחולת הדין הישן ולחלק דיבידנדים מתוך הכנסה ששולם‬
‫בשלה מס חברות מופחת לפי הוראות סעיפים ‪ 47‬ו–‪51‬א לחוק כנוסחו לפני יום התחילה‪,‬‬
‫נקבע כי בהכנסתו החייבת של חבר בני האדם המקבל לא ייכלל דיבידנד ששולם עליו מס‬
‫כאמור‪ ,‬ובלבד שהחברה המחלקת‪ ,‬שהיא חברה בעלת מפעל מאושר או מפעל מוטב‪ ,‬מסרה‬
‫הודעת ויתור‪ 29‬עד יום י"ג בתמוז התשע"ה ‪ 30 -‬ביוני ‪.2015‬‬
‫דהיינו‪ ,‬לגבי חבר בני אדם תושב ישראל המקבל דיבידנד כאמור יחולו בחישוב הכנסתו‬
‫החייבת הוראות סעיף ‪)126‬ב( לפקודה‪ ,‬ועל ההכנסה מדיבידנד לא יוטל מס חברות‪.‬‬
‫‪" 29‬הודעת ויתור" – ראה סעיף ז' – הוראות מעבר ותוקף‪ ,‬סעיף ‪)5‬ב()‪.(1‬‬
‫‪129‬‬
‫מפעל תיירותי‬
‫מענקים והטבות במס למפעל תיירותי נשארו כפי שהיו טרם תיקון החוק‪.‬‬
‫מפעל תיירותי‪ ,‬כבעבר‪ ,‬אינו יכול ליהנות מהטבות בשני המסלולים במקביל ויכול לבחור‬
‫במסלול הטבות אחד בלבד – מענקים או הטבות במס‪.‬‬
‫השקעה מזערית מזכה‬
‫הצורך בביצוע השקעה מזערית מזכה כתנאי לזכאות בהטבות מס חל רק לגבי מפעל‬
‫תיירותי‪.‬‬
‫‪ 54.2‬תנאים לתחולת החוק‬
‫הזכאים ליהנות מההטבות הקבועות בחוק הינם מפעלים תעשייתיים ומפעלים תיירותיים‬
‫)ראה בסעיף א' מפעל תיירותי(‪ ,‬העומדים בתנאי סעיף ‪18‬א לחוק‪ .‬סעיף ‪18‬א לחוק קובע כי‬
‫המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה‪ ,‬לגבי מפעל תעשייתי ולגבי מפעל תיירותי‪ ,‬אלא‬
‫אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי או המפעל התיירותי יתרום לעצמאות הכלכלית של‬
‫משק המדינה‪ ,‬וכי הוא מפעל בר‪-‬תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי‪.‬‬
‫מפעל תעשייתי‬
‫מפעל תעשייתי הינו מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית‪.‬‬
‫"פעילות ייצורית"‬
‫לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח‪ ,‬מחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ‪ ,‬ובלבד שניתן‬
‫על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי‪ ,‬וכן מחקר ופיתוח תעשייתי‬
‫בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,30‬ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים‪ ,‬אך למעט הפעילויות האלה ‪-‬‬
‫פעילויות שאינן "פעילות ייצורית"‪:‬‬
‫אריזה‪.‬‬
‫בניה‪.‬‬
‫מסחר‪.‬‬
‫תחבורה‪.‬‬
‫החסנה‪.‬‬
‫מתן שירותי תקשורת‪.‬‬
‫מתן שירותים סניטריים‪.‬‬
‫מתן שירותים אישיים‪.‬‬
‫פעילות אחרת שקבעו השרים‪.‬‬
‫‪" 30‬אנרגיה מתחדשת" – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש‪ ,‬הרוח‪ ,‬ביומסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן;‬
‫‪130‬‬
‫מועטו מהגדרת מפעל תעשייתי כל אחד מאלה‪:‬‬
‫מכרה‪.‬‬
‫מפעל אחר להפקת מחצבים‪.‬‬
‫מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪.1952-‬‬
‫מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף ‪ 4‬לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות‪,‬‬
‫התשמ"א‪.1980-‬‬
‫מפעל תעשייתי כמפעל בר‪-‬תחרות‬
‫יראו מפעל תעשייתי כמפעל בר‪-‬תחרות‪ ,‬אם יתקיים בו אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬לגבי מפעל תעשייתי‪ ,‬למעט מפעל תעשייתי כאמור בפסקה )‪ ,(2‬יתקיים בו‪ ,‬בכל שנת מס‪ ,‬אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫)א( עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה‪ ,‬וניתן על כך אישור מאת ראש‬
‫המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי‪ ,‬לפני אישור התכנית‪.‬‬
‫)ב( הכנסתו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬ממכירות המפעל בשוק מסוים‪ ,‬אינה עולה על ‪ 75%‬מכלל הכנסתו‬
‫ממכירות המפעל באותה שנת מס‪.‬‬
‫)ג( ‪ 25%‬או יותר מכלל הכנסתו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬ממכירות המפעל‪ ,‬הן ממכירות בשוק מסוים‬
‫המונה ‪ 12‬מיליון תושבים לפחות‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2013‬התקבל בכנסת חוק לעידוד השקעות הון )תיקון מס' ‪ ,(70‬התשע"ג‪2013-‬‬
‫במסגרתו שונה סעיף ‪18‬א)ג()‪)(1‬ג( לחוק והוגדל מספר התושבים המינימאלי מ – ‪ 12‬מיליון‬
‫תושבים ל ‪ 14‬מיליון תושבים‪ ,‬וזאת רטרואקטיבית מיום ‪ 1‬בינואר ‪ .2012‬בנוסף נקבע כי מספר‬
‫התושבים יעודכן אוטומטית ב ‪ 1‬בינואר של כל שנת מס בשיעור של ‪ 1.4%‬ביחס לשנה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .2‬לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר‪ ,‬שהוא רכיב במוצר אחר‪ ,‬המיוצר על ידי מפעל תעשייתי‬
‫אחר – מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים‪.‬‬
‫סמכות סיווג מפעל כמפעל תעשייתי‬
‫)‪ (1‬אישור כמפעל תעשייתי מרשות המיסים ‪ -‬חברה המבקשת אישור לסיווג מפעל כמפעל‬
‫תעשייתי‪ ,‬רשאית לפנות למנהל רשות המיסים‪.‬‬
‫מנהל רשות המיסים יודיע לחברה המבקשת את החלטתו ונימוקיו תוך ‪ 90‬ימים מיום מסירת‬
‫הבקשה והוא רשאי להאריך תקופה זו בשישים ימים נוספים‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫)‪ (2‬הכרה הדדית באישורים‬
‫‪2.1‬‬
‫מפעל שקיבל אישור ממנהל רשות המסים לסיווגו כמפעל תעשייתי‪ ,‬יוכר ככזה גם‬
‫על ידי המינהלה לצורך קבלת הלוואה או מענק לפי החוק‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫מפעל תעשייתי שתכניתו אושרה על ידי המינהלה ואשר קיבל מענק או הלוואה‪,‬‬
‫בשיעור שאינו נמוך מ–‪ 10%‬מהסכום שאושר לו לפי התכנית‪ ,‬יוכר על ידי מנהל‬
‫רשות המסים כמפעל תעשייתי לצורך קבלת הטבות במס‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫ההכרה ההדדית לעיל‪ ,‬לא תחול בכל אחד מהמקרים האלה‪:‬‬
‫חלפו ‪ 5‬שנים מיום מתן האישור‪.‬‬
‫השתנו הנסיבות המהותיות הנוגעות לאישור‪.‬‬
‫נמצא כי לגורם המאשר לא נמסר פרט או מסמך מהותי שנדרש‬
‫לאישור‪.‬‬
‫נמסר לגורם המאשר פרט כוזב‪ ,‬שגוי או מטעה‪.‬‬
‫מפעל מועדף‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫"מפעל מועדף"‬
‫"מפעל תעשייתי" שמתקיימות בו הוראות סעיף ‪18‬א)ב(‪)+‬ג( לחוק לעניין היותו מפעל בר–תחרות‬
‫התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר–תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת‪. 31‬‬
‫"חברה מועדפת"‬
‫חברה שהתאגדה בישראל‪ ,‬וכן שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות ששותפות בה רק חברות‬
‫שהתאגדו בישראל ומתקיימים בחברה או בשותפות שאר התנאים שנקבעו בסעיף‪.‬‬
‫‪" 31‬מפעל בר‪-‬תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת" – מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת שמתקיימות בו הוראות סעיף‬
‫‪18‬א)ב(‪ ,‬ואולם לעניין זה‪ ,‬יראו מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת כמפעל בר‪-‬תחרות התורם לתוצר הגולמי כאמור‬
‫באותו סעיף אם מתקיים בו‪ ,‬בכל שנת מס בתקופת ההטבות‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬עיקר פעילותו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת המבוססת על ידע בתחום האמור‪ ,‬וניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של‬
‫משרד התשתיות הלאומיות; לעניין זה‪ ,‬לא יראו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת כפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת;‬
‫)‪ (2‬הוא מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,‬ושמתקיים בו‪ ,‬לעניין‬
‫הכנסתו ממכירות המפעל‪ ,‬אחד מאלה‪ ,‬ויחולו לעניין זה הוראות סעיף ‪18‬א)ד(‪:‬‬
‫)א( ‪ 25%‬או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות למפעל תעשייתי העומד בתנאים האמורים בפסקה‬
‫)‪ ,(1‬או ממכירות המשמשות להקמת מיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת;‬
‫)ב( ‪ 25%‬או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות כאמור בפסקת משנה )א( וממכירות לשוק מסוים‬
‫המונה ‪ 12‬מיליון תושבים לפחות‪ ,‬ובלבד שסך הכנסות המפעל ממכירות כאמור בפסקת משנה )א( לא יהיה נמוך מ‪ 15%-‬מכלל‬
‫הכנסתו כאמור בשנת המס;‬
‫‪132‬‬
‫מהגדרת "חברה מועדפת" מועטו המצוינות להלן‪ ,‬אשר לא יהיו זכאיות להטבות‪:‬‬
‫חברה בבעלות ממשלתית מלאה‪.‬‬
‫שותפות שכל החברות ששותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה‪.‬‬
‫"הכנסה מועדפת" –על הכנסה מועדפת‪ ,‬יחולו שיעורי מס מוטבים‪ ,‬בהתאם לאמור בסימן ב‪ 1‬או‬
‫בסימן ב‪ 2‬לחוק‪.‬‬
‫"הכנסה מועדפת" – הכנסה המפורטת להלן ממפעל מועדף‪ ,‬בניכוי הנחות שניתנו‪ ,‬ובלבד שההכנסה‬
‫הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל‪:‬‬
‫)‪ (1‬הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר‪ ,‬והכל למעט‬
‫רכיביהם שמקורם במכרה‪ ,‬במפעל אחר להפקת מחצבים או במפעל לחיפוש או להפקה של נפט‬
‫כהגדרתו בחוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪.1952-‬‬
‫)‪ (2‬הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה‪ ,‬שיוצרו במפעל אחר‪ ,‬שאינו בבעלות קרובו של‬
‫בעל המפעל‪ ,‬על פי ידע שפותח במפעל‪.‬‬
‫)‪ (3‬הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחה במפעל‪ ,‬וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו‬
‫בשל שימוש כאמור שהמנהל אישר שהיא נלווית לפעילות הייצורית של המפעל המועדף בישראל‪.‬‬
‫)‪ (4‬הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות )‪ (1‬ו‪ ,(2)-‬וכן משירות נלווה לזכות השימוש‬
‫בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה )‪.(3‬‬
‫)‪.(5‬הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ‪ ,‬ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש‬
‫המחקר למינהל ופיתוח תעשייתי‪.‬‬
‫‪ 54.3‬מענק השקעה והטבות במס במסגרת החוק‬
‫מענק השקעה‬
‫• הזכאות למענק – מענק השקעה יינתן רק למפעלים תעשייתיים הפועלים באזור פיתוח א'‬
‫)מטרת שינוי זה היא למקד את ההטבות הניתנות מכוח החוק באזורים המרוחקים ממרכז‬
‫הארץ(‪.‬‬
‫• שיעור מענק ההשקעה – יהיה כפי שנקבע בתוספת הראשונה – ‪ 20%‬באזור שנקבע כאזור‬
‫פיתוח א'‪.‬‬
‫• מענק השקעה מוגדל – לעניין המסלולים הנוספים אותם יקבעו השרים‪ ,‬נקבע כי יינתנו‬
‫מענקים והלוואות בהתאם לאחוזים שהוזכרו לעייל‪ ,‬ואולם השרים‪ ,‬באישור ועדת הכספים‬
‫של הכנסת‪ ,‬רשאים לקבוע לגבי מסלול שבנוגע אליו מצאו טעם מיוחד לכך אחוזי מענק‬
‫והלוואה נוספים עד ‪ ,10%‬דהיינו – עד ‪ 30%‬בסה"כ‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫שיעורי המס על הכנסה מועדפת ממפעל מועדף‬
‫חברה מועדפת זכאית כי על הכנסתה המועדפת ממפעל מועדף יוטל מס חברות‬
‫בשיעורים כמפורט להלן‪:‬‬
‫שנים ‪ 2011‬ו ‪2012‬‬
‫)א( נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' – ‪.10%‬‬
‫)ב( נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' – ‪.15%‬‬
‫שנים ‪ 2013‬ו ‪2014‬‬
‫)א( נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' – ‪.7%‬‬
‫)ב( נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' – ‪.12.5%‬‬
‫שנים ‪ 2015‬ואילך‬
‫)א( נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א' – ‪.6%‬‬
‫)ב( נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א' – ‪.12%‬‬
‫חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ‪ ,‬בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף ‪ 42‬לחוק‪ ,‬בשל נכסים‬
‫יצרניים המשמשים את המפעל המועדף‪ ,‬ובלבד שסך כל הפחת שינוכה לא יעלה על המחיר המקורי‬
‫של הנכס‪.‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים לשנים ‪ 2013‬ו ‪ 2014‬בוטל המתווה הנ"ל‪ ,‬ונקבע כי החל מ ‪1‬‬
‫בינואר ‪ 2014‬שיעור המס שיוטל על הכנסה של חברה מועדפת באזור פיתוח א' יהיה‬
‫‪ 9%‬וכי שיעור המס שיוטל על הכנסה של חברה מועדפת באזור אחר יהיה ‪.16%‬‬
‫‪ 54.4‬דגשים והערות‪:‬‬
‫מפעלים מועדפים – תקופת הזכאות‬
‫לא נקבעה כל תקופת הטבות‪.‬‬
‫מהאמור לעיל עולה כי כל עוד מדובר במפעל מועדף יחולו ההטבות במס כפי שפורטו לעייל‪.‬‬
‫מפעל מעורב ‪ -‬בעקבות תיקון המונח "הרחבה" )המתייחס כעת למפעל תיירותי בלבד(‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 74‬לחוק העוסק במפעל מעורב‪ ,‬אינו רלוונטי למפעל תעשייתי אלא למפעל תיירות בלבד‪.‬‬
‫חלוקת הכנסות ‪ -‬ההטבות במס ניתנות ל"מפעלים מועדפים" בגין "הכנסתם המועדפת"‪ ,‬ולכן‬
‫במפעלים מועדפים לא תתבצע חלוקת הכנסה לחלק זכאי וחלק לא זכאי להטבות מס )כפי‬
‫שנעשתה בעבר(‪ ,‬וכל ההכנסה המועדפת תזכה להטבה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫אי זכאות להטבות ‪ -‬חברות בבעלות ממשלתית מלאה‪ ,‬שותפות שכל החברות ששותפות בה הן‬
‫חברות בבעלות ממשלתית מלאה‪ ,‬מכרה‪ ,‬מפעלים להפקת מחצבים‪ ,‬מפעלים לחיפוש או‬
‫להפקה של נפט ומפעלים חקלאיים מאושרים‪ ,‬לא יזכו להטבות‪.‬‬
‫‪54.5‬‬
‫הטבות במס למפעל מועדף מיוחד‬
‫כללי ‪ -‬למפעלים גדולים אשר יוכח‪ ,‬לפי תוכנית עסקית שיגישו‪ ,‬כי הם יתרמו תרומה‬
‫מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויקדמו יעדים לאומיים במשק המדינה מוענקות‬
‫הטבות מס מיוחדות‪.‬‬
‫"מפעל מועדף מיוחד" ‪ -‬מפעל מועדף שהתקיימו בו‪ ,‬לגבי שנת מס כלשהי‪ ,‬כל התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫• סך ההכנסה המועדפת של המפעל היא ‪ 1.5‬מיליארד שקלים חדשים או יותר‪.‬‬
‫• סך ההכנסות של החברה המועדפת היא ‪ 20‬מיליארד שקלים חדשים או יותר‪,‬‬
‫או שסך הכנסתה הכלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים יחד עם‬
‫הכנסתה של חברה ממפעל בבעלותה הפועל באותו תחום שבו פועל המפעל‬
‫התעשייתי שבבעלות החברה המועדפת‪ ,‬היה ‪ 20‬מיליארד שקלים חדשים או‬
‫יותר‪.‬‬
‫• המנהלים )בפרק זה ‪ -‬מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬מנכ"ל משרד התעשייה המסחר‬
‫והתעסוקה ומנהל רשות המיסים(‪ ,‬אישרו שהוכח להנחת דעתם‪ ,‬כי לפי התכנית‬
‫העסקית שהוגשה להם והעומדת בתנאים שנקבעו‪ ,‬המפעל המועדף יתרום‬
‫תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים‬
‫במשק המדינה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהתחשב במיקום הגיאוגרפי של המפעל המועדף‬
‫וברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו )להלן‪" :‬אישור המנהלים"(‪ .‬אישור‬
‫המנהלים יינתן בכתב ונימוקיו יכללו את התרומה הצפויה לפעילות הכלכלית‬
‫ולקידום היעדים הלאומיים כאמור‪.‬‬
‫"הטבות במס" ‪ -‬חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת מהמפעל המועדף‬
‫המיוחד‪ ,‬יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן‪ ,‬לגבי כל שנת מס בתקופת הזכאות‬
‫להטבות )ובלבד שהתקיימו בה‪ ,‬בכל שנת מס כאמור‪ ,‬כל התנאים שנקבעו(‪:‬‬
‫•‬
‫נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור פיתוח א' – ‪.5%‬‬
‫•‬
‫נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור שאינו אזור פיתוח א' – ‪.8%‬‬
‫חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ‪ ,‬בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף ‪ ,42‬בשל נכסים יצרניים‬
‫המשמשים את המפעל המועדף המיוחד שבבעלותה‪ ,‬בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות‪,‬‬
‫ובלבד שהתקיימו בה‪ ,‬בכל שנת מס כאמור‪ ,‬כל התנאים שנקבעו‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫תקופת הזכאות להטבות תהיה עשר שנות מס שתחילתן בשנת האפס‪.32‬‬
‫‪ 54.6‬חלוקת דיבידנד מהכנסה מועדפת‬
‫דיבידנד בידי יחיד מהכנסה מועדפת ‪ -‬על אף האמור בסעיף ‪125‬ב לפקודת מס הכנסה )נוסח‬
‫חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪" :‬הפקודה"(‪ ,‬על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מועדפת‬
‫יחול שיעור מס של ‪.15%‬‬
‫דיבידנד בידי חברה תושבת ישראל מהכנסה מועדפת – אינו חייב במס בהתאם להוראות‬
‫סעיף ‪)126‬ב( לפקודה‪.‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים עלה שיעור המס המוטל על דיבידנד המחולק מהכנסה של מפעל‬
‫מועדף מ ‪ 15%‬ל – ‪ ,20%‬וזאת לגבי דיבידנד שיחולק החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪) 2014‬נציין כי נקבעו‬
‫מקרים נוספים בהם עלה שיעור המס המוטל על דיבידנד המחולק מהכנסה שזכתה להטבות‬
‫מכוח החוק מ ‪ 15%‬ל – ‪ 20%‬וכן כי קיימים מקרים בהם שיעור המס נותר בשיעור ‪.(15%‬‬
‫הערה‪ :‬הוראות סעיפים ‪51‬ב ו ‪)47‬א‪ (2‬לחוק שעניינן חלוקת דיבידנד במפעל תעשייתי ומפעל תיירותי‪,‬‬
‫בתקופה שבה הכנסת החברה הייתה פטורה ממס‪ ,‬נותרו על כנן בהתייחס להכנסה שהופקה עד ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.2010‬‬
‫הוראות הסעיפים הנ"ל לא יחולו על הכנסה מועדפת של מפעל תעשייתי שהופקה מיום ‪ 1‬בינואר ‪2011‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫‪ 54.7‬הוראות מעבר ותוקף‬
‫תחולה ותחילה של הוראות החוק החדשות ‪ -‬תחילתו של חוק זה במתכונתו החדשה הינה‬
‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪) 2011‬להלן‪" :‬יום התחילה"(‪ ,‬ותחול לגבי הכנסה מועדפת שהופקה או‬
‫נצמחה בידי חברה מועדפת החל ביום התחילה‪.‬‬
‫‪ 32‬חברה מועדפת בעלת מפעל מועדף מיוחד‪ ,‬תהיה רשאית לבחור את שנת המס הראשונה שבה תחל תקופת הזכאות להטבות‪,‬‬
‫בהודעה שתוגש לפקיד השומה יחד עם הדוח השנתי המוגש לאותה שנה לפי הוראות סעיף ‪ 131‬לפקודה‪ ,‬ובלבד שמתקיימים‬
‫באותה שנה כל התנאים שנקבעו והיא צירפה לדוח השנתי את אישור המנהלים )להלן‪" :‬שנת האפס"(‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫סיווג אזורי עדיפות לאומית ‪ -‬מי שנכלל באזור עדיפות לאומית א' או ב'‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬
‫כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון )קביעת אזורים לענין התוספת לחוק(‪ ,‬התשנ"ח–‪1998‬‬
‫)הצו הקודם לחקיקה החדשה(‪ ,‬והורע מעמדו לפי ההוראות החדשות‪ ,‬יחולו עליו הוראות‬
‫הצו הקודם לעניין אחד משני אלה‪:‬‬
‫)א( תכנית השקעה בהרחבת מפעל קיים באזור כאמור‪.‬‬
‫)ב( ההשקעה המזערית המזכה לשם הרחבתו של מפעל מוטב אשר נעשתה‪ ,‬כולה או חלקה‪,‬‬
‫עד יום כ"ד בטבת התשע"א )‪ 31‬בדצמבר ‪ ,(2010‬בתנאי שהמפעל בחר בשנת בחירה‬
‫שאינה מאוחרת לשנת המס ‪.2012‬‬
‫הוראות אלה יחולו במשך שנתיים מיום כ"ה בטבת התשע"א )‪ 1‬בינואר ‪.(2011‬‬
‫הטבות לפי החוק טרם יום התחילה ‪ -‬כללי – ההטבות שניתנו בהתאם להוראות החוק‬
‫טרם שינויו ימשיכו לחול עד לתום תקופת ההטבות‪ ,‬על מי שלא בוחר בתחולת החוק החדש‪.‬‬
‫מפעלים מאושרים שחל עליהם החוק לפני יום התחילה – על מפעל שקיבל מענקים )"מפעל‬
‫מאושר"(‪ ,‬וטרם חלפה תקופת הצינון‪ 33‬מתחילת שנת ההפעלה של התכנית שבשלה התקבל‬
‫מענק‪ ,‬יחולו עליו הוראות אלה‪:‬‬
‫)א( עד תום תקופת הצינון יחולו הוראות חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה‪,‬‬
‫ועל ההכנסה מהמפעל המאושר בתקופת הצינון יחול שיעור מס חברות שנקבע בפקודה‪.‬‬
‫)ב( בתום תקופת הצינון‪ ,‬רשאי המפעל לבחור כי ימשיך לחול עליו החוק לעידוד השקעות‬
‫הון כנוסחו לפני יום התחילה‪ ,‬עד תום תקופת ההטבות‪.‬‬
‫)ג( האמור לעייל לא יחול לגבי מפעל מאושר שביקש‪ ,‬עד יום כ"ח בסיוון התשע"א )‪ 30‬ביוני‬
‫‪,(2011‬‬
‫כי הוראות סימן ב‪ 1‬או ב‪ 2‬לחוק יחולו לגבי הכנסתו שהופקה או נצמחה ביום התחילה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫בקשה כאמור תימסר בטופס שקבע מנהל רשות המסים והיא תחול לגבי שנת המס ‪ 2011‬ואילך‪,‬‬
‫בלא זכות חזרה ממנה דהיינו‪ ,‬עם הגשת הבקשה לא תחול תקופת הצינון ויחולו הוראות החוק‬
‫לאחר יום התחילה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫"תקופת הצינון" – לגבי מפעל שנכלל בתכנית שאושרה לפני יום כ"א באדר ב' התשס"ה )‪ 1‬באפריל ‪ – (2005‬שלוש שנים‬
‫מיום תחילת שנת ההפעלה של התכנית‪ ,‬ולגבי מפעל בתכנית שאושרה לאחר המועד האמור – חמש שנים‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫מפעלים מוטבים שחל עליהם החוק לפני יום התחילה‬
‫על הכנסתה של חברה מוטבת ממפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב‪ ,‬אשר ההשקעה המזערית המזכה‬
‫לשם הקמתו או הרחבתו נעשתה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬עד יום כ"ד בטבת התשע"א )‪ 31‬בדצמבר‪,(2010 ,‬‬
‫יחולו הוראות אלה‪:‬‬
‫)א(‬
‫ההטבות בהתאם להוראות החוק כנוסחן לפני יום התחילה ימשיכו לחול‪ ,‬ובלבד שהחברה‬
‫הודיעה על שנת מס שעד לשנת המס ‪ 2012‬כשנת בחירה‪ ,‬לפי הוראות סעיף ‪51‬ד לחוק‪.‬‬
‫)ב(‬
‫על אף האמור בפסקה )א( –‬
‫)‪ (1‬חברה רשאית לבקש כי הוראות סימן ב‪ 1‬או ב‪ 2‬לחוק יחולו לגבי הכנסתה שהופקה או‬
‫נצמחה החל ביום התחילה‪ ,‬ובלבד שבמסגרת הבקשה כאמור הודיעה כי היא מוותרת על‬
‫ההטבות שנתנו מכוח החוק בנוסחו לפני יום התחילה )להלן – "הודעת ויתור"(‪ .‬עם‬
‫הודעת הויתור‪ ,‬החברה למעשה הופכת מחברה מוטבת לחברה מועדפת ויחולו עליה‬
‫ההוראות החדשות בסימנים ב‪ 1‬ו ב‪.2‬‬
‫)‪ (2‬הודעת ויתור תימסר‪ ,‬בטופס שקבע מנהל רשות המסים‪ ,‬לא יאוחר מהמועד הקבוע‬
‫להגשת‬
‫הדוח השנתי לפי הוראות סעיפים ‪ 131‬ו‪ 132-‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬והיא תחול לגבי שנת‬
‫המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך‪ ,‬בלא זכות חזרה ממנה‪.‬‬
‫‪ 54.8‬אזורי עדיפות לאומית‬
‫קביעת אזורי עדיפות לאומית‬
‫א‪ .‬השרים‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאים לקבוע את אזורי העדיפות הלאומית‬
‫ולשנותם )אזורי העדיפות הלאומית קבועים בתוספת השניה לחוק(‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזורי העדיפות הלאומית שנקבעו על ידי השרים ישארו על כנם לתקופה של שנתיים‬
‫לפחות‪ .‬השרים רשאים לאחר תום שנתיים לשנות את איזורי העדיפות הלאומית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מי שעקב שינוי איזורי העדיפות הלאומית על ידי השרים‪ ,‬הורע מעמדו )בעקבות הוצאת‬
‫ישוב מתחולת איזור עדיפות(‪ ,‬יראו כאילו התוספת בנוסחה הקודם ממשיכה לחול עליו‬
‫למשך שנה נוספת‪.‬‬
‫תחומי אזור פיתוח א' יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫)א( תחומי רשויות מקומיות במחוזות ירושלים‪ ,‬הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים בהם‬
‫שני אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול ‪ 1‬עד ‪.3‬‬
‫)‪ (2‬שיעור אבטלה שנתי ממוצע של ‪ 10%‬ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית‬
‫שהיא מועצה אזורית‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫)ב( העיר ירושלים לגבי מפעלים עתירי טכנולוגיה‪.‬‬
‫)ג( אזורי תעשייה מרחביים בתחומי מחוז הצפון‪ ,‬מחוז הדרום והעיר ירושלים; ואולם בנפת‬
‫אשקלון רק אזורי תעשייה מרחביים בתחומי הרשויות המקומיות שבהן רמה חברתית‬
‫כלכלית נמוכה לפי אשכול ‪ 1‬עד ‪.4‬‬
‫)ד( אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים; בפסקה זו‪" ,‬יישוב מיעוטים" – יישוב ש‪ 80%-‬מתושביו‬
‫אינם יהודים‪ ,‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫)ה( שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו‪" ,‬יישובי עוטף עזה" – היישובים במועצות האזוריות‬
‫שער הנגב‪ ,‬חוף אשקלון‪ ,‬שדות נגב ואשכול‪ ,‬אשר בתיהם‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬שוכנים עד ‪7‬‬
‫ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה וכן אזור תעשייה מרחבי שמבניו‪ ,‬כולם או‬
‫חלקם‪ ,‬שוכנים עד ‪ 7‬ק"מ מהגדר האמורה‪.‬‬
‫תחומי אזור פיתוח ב' יהיו כמפורט להלן‪:‬‬
‫תחומי הרשויות המקומיות במחוזות ירושלים‪ ,‬הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים‬
‫בהם שני אלה‪:‬‬
‫)א( רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול ‪.4‬‬
‫)ב( שיעור אבטלה שנתי ממוצע של ‪ 8%‬ומעלה‪ .‬תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא‬
‫מועצה אזורית‪.‬‬
‫רשימת ישובים ‪ -‬באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה תפורסם מעת‬
‫לעת רשימת היישובים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בתוספת השנייה‪.‬‬
‫שינוי רשימת הישובים ‪ -‬השרים‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאים לשנות את‬
‫התוספת השנייה או לקבעה מחדש‪ ,‬ואולם לא תיקבע תוספת כאמור לתקופה שתפחת‬
‫משנתיים‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫‪ .55‬חוק עידוד התעשיה מיסים‬
‫סעיף ‪ (2)1‬בחוק עידוד התעשיה )מיסים(‪ ,‬התשכ"ט‪ 1969-‬קובע כי חברה תעשייתית הינה חברה תושבת ישראל‬
‫שלפחות ‪ 90%‬מהכנסותיה‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬למעט הכנסות ממילווה ביטחון‪ ,‬הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה‪.‬‬
‫בכדי למנוע פרשנות או תכנון מס שמשמעותו ייבוא הפסדים מחוץ לישראל ע"י חברות שהתאגדו מחוץ לישראל‬
‫ושמפעלן מצוי מחוץ לישראל‪ ,‬תוקנה ההגדרה ומעתה החוק יחול על חברה שהתאגדה בישראל ושמפעלה‬
‫התעשייתי נמצא בישראל או באזור‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫עידוד התעשייה עתירת הידע ועידוד השקעה באנרגיות מתחדשות‬
‫‪ .56‬תזכיר חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2014‬פורסם תזכיר חוק לעידוד ההשקעה באנרגיות מתחדשות )פטור ממס על הכנסה ממכירת‬
‫חשמל שהופק באמצעות שימוש באנרגיות מתחדשות(‪) ,‬הוראת שעה(‪ ,‬התשע"ה‪) 2014 -‬להלן‪" :‬תזכיר החוק"(‪.‬‬
‫תזכיר החוק מתבסס על תכנית ממשלתית רחבת היקף )בהתאם להחלטת ממשלה מס ‪ 2935‬מיום ה‪ 13-‬בינואר‬
‫‪ ,(2008‬שמטרתה העיקרית היא עידוד השימוש באנרגיות מתחדשות )חלופיות( במשק החשמל‪ .‬בהתבסס על‬
‫החלטת הממשלה קבעה רשות המיסים שורת הקלות והטבות מס‪ ,‬אולם עד למועד זה הטבות אלה לא עוגנו‬
‫בחקיקה‪.‬‬
‫תזכיר החוק עוסק באנרגיה מתחדשת שהינה אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע מתמשכים אשר אינם מתכלים‬
‫כתוצאה משימוש באנרגיה האצורה בהם‪ .‬דוגמא לכך היא האנרגיה אשר מקורה ברוח וכן זו שמקורה בקרני‬
‫השמש‪ .‬תזכיר החוק מתייחס רק לשני מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת‪ :‬טורבינת רוח‬
‫המפיקה חשמל באמצעות הרוח‪ ,‬ומתקן פוטו‪-‬וולטאי )‪ (PV‬המפיק חשמל באמצעות קרני השמש )להלן ‪-‬‬
‫מתקנים לייצור חשמל(‪ .‬ניתן להתקין מתקנים אלה על משטחים כדוגמת גגות מבנים‪.‬‬
‫תזכיר החוק מתמקד בעידודם של יחידים להתקין מתקנים לייצור חשמל‪ ,‬לצורך ייצור חשמל ומכירתו לחברת‬
‫החשמל‪ .‬התמריצים המוצעים בתזכיר החוק‪ ,‬ואשר עיקרייהם מובאים להלן‪ ,‬כוללים‪:‬‬
‫מיסוי הכנסות מייצור חשמל‬
‫‪ .1‬מס הכנסה ‪ -‬מוצע לקבוע שלושה מסלולים מתוכם יוכל לבחור יחיד שהייתה לו הכנסה ממכירת חשמל‬
‫שהופק בייצור ביתי באמצעות מתקן פוטו‪-‬וולטאי או טורבינת רוח בהספק כולל של ‪ 15‬קילו וואט )מכלל‬
‫המתקנים של היחיד(‪ ,‬או פחות )להלן‪-‬מכירת חשמל(‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬ההכנסה ממכירת חשמל תמוסה על פי השיעורים שנקבעו בסעיף ‪)121‬א( לפקודה‪ ,‬שהם שיעורי המס‬
‫השולי הקבועים בפקודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יינתן פטור ממס בגין הכנסה שהתקבלה ממכירת חשמל‪ ,‬שהופק בייצור ביתי בהספק כולל של ‪ 4‬קילו ואט‬
‫או פחות )מכלל המתקנים של היחיד(‪ ,‬שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על תקרה של ‪ 18,000‬שקלים‬
‫חדשים )כאשר הסכום יתואם החל משנת ‪ 2008‬ועד תום תקופת ההטבות של היחיד(‪.‬‬
‫מוצע שבמסלול זה‪ ,‬אם ההכנסה ממכירת חשמל תעלה על סך התקרה‪ ,‬יופחת סכום תקרת הפטור בסכום‬
‫העודף‪ ,‬וההכנסה העודפת‪ ,‬מעבר לסכום המתקבל לאחר ההפחתה כאמור‪ ,‬תמוסה על פי המס השולי הקבוע‬
‫בסעיף ‪)121‬א( לפקודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההכנסה ממכירת חשמל תמוסה בשיעור של ‪ ,10%‬בדומה להסדר הקבוע בסעיף ‪ 122‬לפקודה לגבי השכרת‬
‫דירת מגורים‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫על מנת למנוע ניצול לרעה של החוק‪ ,‬מוצע לקבוע שיראו מתקן בבעלותו של בן זוגו של היחיד או ילדיו‬
‫אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים‪ ,‬או הכנסה שהפיק בן זוג של הנישום או ילדיו אשר טרם‬
‫מלאו להם עשרים ואחת שנים‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כהכנסה שהופקה ע"י היחיד‪.‬‬
‫לעניין המסלולים ב ו ג )ב ‪ -‬פטור עד התקרה המתואמת ו ג ‪ -‬מס מוגבל בשיעור ‪ ,(10%‬ובכדי למנוע כפל הטבות‬
‫במס‪ ,‬מוצע לקבוע שלא ניתן יהיה לנכות הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה ממכירת חשמל‪ ,‬לרבות הוצאות פחת‪,‬‬
‫ולא יהא ניתן ליהנות מזכאות לזיכוי‪ ,‬קיזוז או פטור מההכנסה ממכירת חשמל‪ .‬אולם‪ ,‬לעניין חישוב רווח ההון‬
‫או השבח שיחול על מכירת המתקנים כאמור יש לקחת בחשבון את הפחת שהיה ניכן לנכות אילולא מתן‬
‫ההטבות‪ ,‬וזאת על מנת לחשב נכונה את הרווח או ההפסד שנצמח בתקופה שבה הוחזקו המתקנים ועל מנת לא‬
‫ליתן כפל הטבות‪ .‬משכך‪ ,‬מוצע לקבוע שהפחת או ההפחתה אשר היה ניתן לניכוי תווסף לתמורה המתקבלת‬
‫ממכירתם‪.‬‬
‫לגבי מסלול ב ‪ -‬על הכנסות מעבר לתקרה המתואמת יוטל מס על פי השיעור השולי החל על היחיד על פי סעיף‬
‫‪)121‬א( לפקודה‪ .‬מכיוון שעל התוספת מוטל מס על פי השיעור השולי‪ ,‬מוצע לקבוע לגבי מי שבחר להיכנס‬
‫למסלול זה‪ ,‬שיהיה זכאי לקיזוז‪ ,‬לזיכוי או לפטור מהכנסתו ממכירת חשמל ויהיה רשאי לנכות מהכנסתו‬
‫כאמור‪ ,‬חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו ממכירת חשמל‪ ,‬כיחס הכנסתו החייבת במס‬
‫לכלל הכנסתו ממכירת חשמל‪.‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬מוצע לקבוע מספר תנאים שרק בהתקיימם היחיד ייהנה מההסדרים הנזכרים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫)‪ (1‬ההכנסה ממכירת חשמל אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד‪.‬‬
‫)‪ (2‬מההכנסה נוכה מלוא המס כדין‪.‬‬
‫)‪ (3‬היחיד החל להפיק הכנסה ממכירת חשמל לא יאוחר מיום ‪ 30‬ביוני ‪.2015‬‬
‫)‪ (4‬היחיד נתן הודעה על בחירת מסלול המיסוי הנבחר עד תום שנת המס שקדמה לשנה הרלוונטית‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטוח לאומי – מוצע לקבוע פטור מדמי בטוח לאומי וביטוח בריאות על מלוא ההכנסה ממכירת החשמל‪,‬‬
‫בהתייחס למסלולי מיסוי ב ו – ג )מסלול פטור ומסלול מס מוגבל בשיעור ‪.(10%‬‬
‫מיסוי הכנסות מהשכרת שטחים שעליהם מותקנים מתקנים לייצור חשמל‬
‫בדומה למוצע לעיל בהתייחס להכנסות מייצור חשמל ולתנאים בהם יש לעמוד בכדי ליהנות מהמסלולים‬
‫המוטבים שהוזכרו לעיל‪ ,‬מוצע לקבוע כי יחיד שיש לו הכנסה מהשכרת שטחים שעליהם מותקנים מתקנים‬
‫פוטו‪-‬וולטאים או טורבינות רוח כאמור‪ ,‬יוכל לבחור לשלם על ההכנסה באחד משלושה מסלולים אפשריים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההכנסה מהשכרת שטחים תמוסה על פי השיעורים שנקבעו בסעיף ‪)121‬א( לפקודה ‪ -‬שיעורי המס השולי‪.‬‬
‫ב‪ .‬פטור ממס בגין הכנסה שהתקבלה מהשכרת מקרקעין‪ ,‬שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על תקרה של‬
‫‪5,000‬ש"ח‪ .‬מוצע שאם ההכנסה מהשכרת מקרקעין כאמור תעלה על סך התקרה‪ ,‬יופחת סכום תקרת הפטור‬
‫בסכום העודף‪ ,‬וההכנסה העודפת על התקרה המתקבלת לאחר ההפחתה כאמור‪ ,‬תמוסה על פי שיעורי המס‬
‫הרגילים בדומה למסלול הראשון‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫ג‪ .‬ההכנסה מהשכרת מקרקעין תמוסה בשיעור של ‪ ,10%‬בדומה להסדר הקבוע בסעיף ‪ 122‬לפקודה לגבי השכרת‬
‫דירת מגורים‪.‬‬
‫תנאים נוספים שעל משכיר מקרקעין שעליהם מותקנים מתקנים לייצור חשמל לעמוד בכדי ליהנות מהטבות‬
‫המס‬
‫)‪ (1‬ההכנסה מהשכרת מקרקעין לא תהיה הכנסה מעסק או ממשלח יד‪.‬‬
‫)‪ (2‬מההכנסה נוכה מלוא המס כדין‪.‬‬
‫)‪ (3‬היחיד‪ ,‬השוכר את המקרקעין‪ ,‬החל להפיק הכנסה ממכירת חשמל‪ ,‬לא יאוחר מיום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2015‬‬
‫)‪ (4‬ברשות המשכיר מסמך בחתימת ידו של השוכר המאשר כי המקרקעין המושכרים משמשים להפקת חשמל‪.‬‬
‫)‪ (5‬השכרת המקרקעין אינה מהווה מכירה של זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין )שבח ורכישה(‬
‫התשכ"ג‪.1963 -‬‬
‫)‪ (6‬היחיד נתן הודעה על בחירת מסלול המיסוי הנבחר עד תום שנת המס שקדמה לשנה הרלוונטית‪.‬‬
‫)‪ (7‬יראו הכנסה שהפיק בן זוג של הנישום או ילדיו שטרם מלאו להם עשרים ואחת שנים‪ ,‬מהשכרת מקרקעין‪,‬‬
‫כהכנסה שהופקה ע"י היחיד‪.‬‬
‫מוצע לקבוע שלא יראו הכנסה מהשכרת מקרקעין על פי מסלולים ב ו ג )פטור ו ‪ ,(10%‬כהכנסה לעניין חוק‬
‫הביטוח הלאומי ולענין חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫תחילה ותוקף‬
‫לאור החלטת הממשלה מס' ‪ 2935‬מיום ‪ 13‬בינואר ‪ 2008‬מוצע להחיל ההוראות הנ"ל מיום ה‪ 1 -‬בינואר ‪2008‬‬
‫על הכנסה מממכירת חשמל ועל הכנסה מהשכרת שטחים החל משנת המס ‪!!! 2008‬‬
‫מוצע כי ההטבות הנ"ל יינתנו ליחיד אשר היתה לו הכנסה ממכירת חשמל או יחיד אשר השכיר שטחים‬
‫ששימשו להפקת הכנסות ממכירת חשמל במשך עשרים שנים רצופות עד לשנת ‪.2034‬‬
‫‪143‬‬
‫‪ .57‬הוראת השעה לעידוד התעשיה עתירת הידע‬
‫במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪) 2012 -‬תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"א‪) 2011-‬להלן‪" :‬החוק"(‪,‬‬
‫בוצעה חקיקה בנושא עידוד תעשייה עתירת ידע ובנושא מחקר ופיתוח שמטרתה הינה לקדם ולתמוך‬
‫בתעשיות עתירות הידע‪ ,‬אשר מהוות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי‪ ,‬באמצעות‬
‫תשתית של תמריצי מס‪.‬‬
‫במסגרת פרק ז' לחוק‪ ,‬נקבעה הוראת שעה לעידוד התעשייה עתירת הידע‪ ,‬אשר כוללת שלושה סעיפים‬
‫המעניקים הקלות מס‪.‬‬
‫לעניין זה ראה בנוסף – שינויי חקיקה צפויים בפרק שינויים עיקריים בתחום המס בתחילת ידיעון זה !‬
‫בעקרון‪ ,‬מוצע לפשט את הוראת השעה הנ"ל ולהפכה לאטרקטיבית יותר מנקודת מבטם של המשקיע‬
‫ושל החברה‪ .‬השינויים העיקריים המוצעים הם לגבי הקריטריונים המגדירים השקעה מזכה בכלל‪,‬‬
‫ולגבי אותם הקריטריונים המגדירים חברה שניתן להשקיע בה בפרט‪.‬‬
‫תמצית שלושת הסעיפים הנ"ל‪ ,‬לפני שינוי החקיקה הצפוי‪ ,‬מפורטת להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬התרת השקעה של יחידים במניות חברות עתירות מו"פ כהוצאה )"חוק האנג'לים"(‬
‫בהתאם לסעיף ‪)20‬ב( לחוק‪ ,‬סכום השקעה מזכה‪ 34‬במניות חברת מטרה‪ ,35‬עד לסכום ההשקעה‬
‫המרבי )תקרה מצטברת של ‪ 5‬מיליון ש"ח(‪ ,‬יותר ליחיד כניכוי מכלל הכנסתו בשנת המס במשך‬
‫תקופת ההטבה‪ ,36‬ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬סכום ההשקעה שולם בתקופה שבין ‪ 1/1/2011‬ועד ‪) 31/12/2015‬להלן‪" :‬תקופת הוראת השעה"(‪.‬‬
‫)‪ (2‬היחיד החזיק במניות חברת המטרה‪ ,‬שהוקצו לו בתמורה להשקעתו המזכה‪ ,‬במשך כל תקופת‬
‫ההטבה‪.‬‬
‫)‪ (3‬אין בהשקעה האמורה ובאופן ניכוי ההוצאה בגינה משום הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי‬
‫נאותות‪.‬‬
‫‪" 34‬השקעה מזכה" – השקעה של יחיד בחברת מטרה בשנת מס כלשהי‪ ,‬אשר בשלה הוקצו לו מניות בחברת‬
‫המטרה באותה שנה;‬
‫‪" 35‬חברת מטרה" – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל‪ ,‬שהתקיימו‬
‫לגביה ולגבי ההשקעה המזכה בה כל התנאים שנקבעו בהגדרה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫"תקופת ההטבה" – שלוש שנות מס החל בשנת המס שבה סכום ההשקעה המזכה שולם לחברה המטרה‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫ב‪ .‬הפחתת עלות רכישת מניות חברות היי טק על ידי חברת היי טק אחרת כהוצאה‬
‫‪38‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק קובע‪ ,‬כי על אף האמור בכל דין‪ ,‬סכום הרכישה הנקי‪ 37‬ששולם בידי חברה רוכשת‬
‫לרכישת אמצעי השליטה בחברה מזכה‪ ,39‬יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מכלל הכנסתה‬
‫בשנת המס‪ ,‬במשך תקופת ההפחתה‪ ,40‬בלבד שהתקיימו התנאים המפורטים להלן‪:‬‬
‫)‪ (1‬יום הרכישה הוא בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א )‪ 1‬בינואר ‪ (2011‬לבין יום י"ט בטבת‬
‫התשע"ו )‪ 31‬בדצמבר ‪.(2015‬‬
‫)‪ (2‬הרכישה היא בשיעור של ‪ 80‬אחוזים לפחות בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה המזכה‪.‬‬
‫)‪ (3‬ביום שלפני יום הרכישה‪ ,‬החברה הרוכשת והחברה המזכה אינן קרובות זו לזו‪.‬‬
‫)‪ (4‬הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי‬
‫השליטה בחברה המזכה‪ ,‬וניתן אישור המנהל על כך‪.‬‬
‫)‪ (5‬בכל שנת מס שבתקופת ההפחתה –‬
‫)א( השליטה על עסקיה של החברה הרוכשת וניהולם מופעלים בישראל ומתקיימים בה‬
‫התנאים האמורים בפסקאות )‪ (1‬עד )‪ (3‬בהגדרה "חברה רוכשת"‪.‬‬
‫)ב( השליטה על עסקיה של החברה המזכה וניהולם מופעלים בישראל‪ ,‬מתקיימים בה‬
‫התנאים האמורים בפסקאות )‪ (1‬ו‪ (2)-‬בהגדרה "חברה מזכה" וכן התנאים האמורים‬
‫בפסקאות )‪ (3‬ו‪ (4)-‬בהגדרה "חברה מזכה"‪ ,‬בשינויים אלה‪ :‬בפסקה )‪ ,(3‬בכל מקום‪,‬‬
‫במקום "לא פחתו מ‪ 25-‬אחוזים" יקראו "לא פחתו מ‪ 7-‬אחוזים" ובפסקה )‪ ,(4‬במקום‬
‫"‪ 40‬אחוזים לפחות" יקראו "‪ 20‬אחוזים לפחות"‪.‬‬
‫)ג( הוצאות המחקר והפיתוח שמוציאה החברה המזכה מבוצעות לשם קידומו או פיתוחו של‬
‫המפעל שבבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת‪ ,‬ו‪ 75-‬אחוזים לפחות מהוצאות המחקר‬
‫והפיתוח האמורות הוצאו בישראל‪.‬‬
‫‪" 37‬סכום הרכישה הנקי" – הסכום שהוציאה החברה הרוכשת לרכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה‪ ,‬שלא בדרך‬
‫של הקצאה‪ ,‬בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה; לעניין זה‪" ,‬סכום ההון העצמי" – הסכום המתקבל‬
‫מצירוף הסכומים של כל אלה‪ :‬עודפים ורווחים‪ ,‬הון מניות‪ ,‬פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה;‬
‫‪" 38‬חברה רוכשת" – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל‪ ,‬שבשנת‬
‫הרכישה מתקיימים לגביה כל שאר התנאים שנקבעו‪.‬‬
‫‪" 39‬חברה מזכה" – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל‪ ,‬שמתקיימים לגביה כל אלה‪:‬‬
‫‪" 40‬תקופת ההפחתה" – חמש שנות מס החל בשנה שלאחר שנת הרכישה‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫ג‪ .‬פטור על הכנסה מתמלוגים בידי "תושב מוטב"‪) 41‬במסגרת עידוד "החזרת המוחות" לישראל(‪.‬‬
‫תושב מוטב שמוסד‪ 42‬הזמינו‪ ,‬בהיותו תושב חוץ‪ ,‬לעבוד בו‪ ,‬יהיה זכאי לפטור ממס על הכנסתו‬
‫מתמלוגים שמשלמת לו חברת יישום‪ 43‬של אותו מוסד‪ ,‬במשך חמש שנות מס שתחילתן בשנה הראשונה‬
‫שבה החל לקבל מאת חברת היישום הכנסה כאמור‪ ,‬ובלבד שהתקיימו שני אלה‪:‬‬
‫התושב המוטב התקשר בהסכם עם חברת יישום בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה עלה‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫או חזר לישראל‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההסכם‪ ,‬וניתן‬
‫אישור המנהל על כך‪.‬‬
‫יצוין כי מדובר בתמצית הוראות בלבד של חקיקה ייחודית וחריגה בדיני המס‪ ,‬חקיקה המאפשרת‬
‫הפחתת עלות מניות‪ ,‬והכוללת תנאים נוספים אשר בהם נדרש לעמוד‪ .‬מומלץ להיוועץ בנושא זה עם‬
‫מחלקת המיסים במשרדנו‪.‬‬
‫‪" 41‬תושב מוטב" – תושב ישראל שהיה לראשונה לתושב כאמור בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א )‪1‬‬
‫בינואר ‪ (2011‬לבין יום י"ט בטבת התשע"ו )‪ 31‬בדצמבר ‪ (2015‬או תושב חוזר; "תושב חוזר" – יחיד ששב והיה‬
‫לתושב ישראל בתקופה שבין יום כ"ה בטבת התשע"א )‪ 1‬בינואר ‪ (2011‬לבין יום י"ט בטבת התשע"ו )‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ ,(2015‬לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות‪.‬‬
‫‪" 42‬מוסד" – כל אחד מאלה‪ (1) :‬מוסד שהוכר לפי סעיף ‪ 9‬לחוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬התשי"ח‪;1958-‬‬
‫)‪ (2‬בית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם‪;1940 ,‬‬
‫‪" 43‬חברת יישום" – תאגיד בת של מוסד‪ ,‬העוסק בפיתוח מוצרים שפותחו או התגלו במסגרת פעילות של מחקר ופיתוח של‬
‫המוסד;‬
‫‪146‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪ .58‬עדכוני ביטוח לאומי‬
‫‪ 58.1‬בעבר‪ ,‬הגדלת החבות בביטוח לאומי גרמה להעדפה של פעילות עסקית כחברה הפטורה‬
‫מחבות מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות )נזכיר שגם דיבידנדים שמקבל בעל שליטה‬
‫פטורים מביטוח לאומי(‪ .‬בעקבות שינויי החקיקה שהתבצעו ושינויי חקיקה צפויים )ראה‬
‫לעניין זה – "חברות ארנק"(‪ ,‬יש לבחון את הדרך האופטימאלית לביצוע הפעילות העסקית‬
‫מבחינת כדאיות התאגדות כחברה או כיחיד‪.‬‬
‫‪ 58.2‬תקרת ההכנסה החודשית החייבת בביטוח לאומי ליחיד בשנת ‪ 2014‬הינה ‪ 43,240‬ש"ח‪.‬‬
‫שיעורי דמי ביטוח לאומי בשנת ‪2014‬‬
‫שכירים‬
‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל ‪ 18‬עד גיל הפרישה‪,‬‬
‫באחוזים מהשכר‬
‫מעודכן ל‪01.01.2014 -‬‬
‫מחלק השכר שעד ‪60%‬‬
‫מחלק השכר שמעל ‪ 60%‬מהשכר‬
‫מהשכר הממוצע ‪ ) -‬שיעור מופחת( ‪-‬‬
‫הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת‬
‫‪ 5,453‬ש"ח‬
‫בדמי ביטוח )שיעור מלא( ‪ 43,240 -‬ש"ח‬
‫מעסיק‬
‫עובד‬
‫סך הכול‬
‫מעסיק‬
‫עובד‬
‫סך הכול‬
‫‪13.75 %‬‬
‫‪7.00 %‬‬
‫‪6.75 %‬‬
‫‪3.85 %‬‬
‫‪0.40 %‬‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪18.75 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪12.00 %‬‬
‫‬‫‪6.75 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪6.95 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪3.50 %‬‬
‫‬‫‪3.45 %‬‬
‫דמי ביטוח‬
‫לאומי‬
‫דמי ביטוח‬
‫בריאות‬
‫סך הכול‬
‫‪ .59‬תיקון לתקנות ביטוח לאומי ‪ -‬פריסת תשלום נוסף המשתלם לעובד‬
‫תקנות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪ ,‬התשנ"ה‪) 1995-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪,‬‬
‫קובעות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי כאשר עובד מקבל שכר הניתן לו בנוסף לשכרו החודשי הרגיל )כגון בונוס‪ ,‬מענק‬
‫השתתפות ברווחי המעביד וכדומה( )להלן‪" :‬התשלום הנוסף"(‪ ,‬ששיעורו מהווה ‪ 25%‬או יותר מהשכר‬
‫החודשי הרגיל של העובד‪ ,‬תבוצע פריסה של התשלום הנוסף כך שהוא יתווסף לשכר של כל אחד מ‪-‬‬
‫‪ 11‬החודשים שקדמו לו‪ .‬ביום ‪ 14‬במאי ‪ 2014‬פורסם תיקון לתקנות נקבע‪ ,‬כי פריסת השכר תתבצע‬
‫כאשר התשלום הנוסף יהיה ‪ 25%‬או יותר משכר המינימום החודשי )העומד על ‪ ₪ 4,300‬נכון לשנת‬
‫‪ ,(2014‬ולא משכרו החודשי הרגיל של העובד‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫‪ .60‬פירוט שיעורי דמי ביטוח לאומי על פי סוגי עובדים‬
‫פירוט שיעורי דמי הביטוח על פי סוגי העובדים והטורים בטופס ‪) 102‬דיווח על העסקת עובדים תושבי‬
‫ישראל(‪:‬‬
‫מעודכן ל‪01.01.2014 -‬‬
‫מופחת‬
‫סך הכול‬
‫טור ‪ - 1‬עובד תושב‪/‬ת‬
‫ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫וטרם הגיע לגיל פרישה‬
‫‪6.95 %‬‬
‫טור ‪ - 2‬בעלי שליטה בחברה‬
‫שמלאו להם ‪ 18‬וטרם הגיעו‬
‫לגיל פרישה‬
‫‪6.90 %‬‬
‫עובד‬
‫מלא‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪3.50 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪3.49 %‬‬
‫סך הכול‬
‫‪18.75 %‬‬
‫‪18.38 %‬‬
‫עובד‬
‫‪12.00 %‬‬
‫‪11.79 %‬‬
‫מעסיק‬
‫‪6.75 %‬‬
‫‪6.59 %‬‬
‫טור ‪ - 3‬בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם תושב‪/‬ת ישראל ואינם כלולים בטור ‪ 1‬ועל בעלי שליטה‬
‫שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר מעל גיל הזכאות‬
‫לקצבת זקנה ושאינם‬
‫מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.48 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪6.51 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫‪3.47 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.47 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת‬
‫נכות יציבה מעבודה בשיעור‬
‫‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית‬
‫יציבה בשיעור ‪ 100%‬או‬
‫קצבת נכות כללית בלתי‬
‫יציבה בשיעור ‪100%‬‬
‫לתקופה רצופה של שנה‬
‫‪3.48 %‬‬
‫אחת לפחות‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪6.51 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.47 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.47 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫נשים וגברים בין גיל‬
‫פרישה לגיל הזכאות לקצבת‬
‫זקנה שאינם מקבלים קצבת‬
‫זקנה‬
‫‪6.52 %‬‬
‫‪3.37 %‬‬
‫‪3.15 %‬‬
‫‪16.03 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫‪6.17 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.51 %‬‬
‫‪3.37 %‬‬
‫‪3.14 %‬‬
‫‪15.99 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫‪6.13 %‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫נשים וגברים המקבלים‬
‫קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪1.51 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫‪--‬‬
‫‪1.47 %‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪3.85 %‬‬
‫‪0.40 %‬‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪13.75 %‬‬
‫‪7.00 %‬‬
‫‪6.75 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.90 %‬‬
‫‪3.39 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪18.38 %‬‬
‫‪11.79 %‬‬
‫‪6.59 %‬‬
‫‪148‬‬
‫‪ .61‬האם יש להכיר בתאונת עבודה שארעה לעובד במהלך טיול נופש שארגן המעביד‬
‫ביום ‪ 26‬באוקטובר ‪ 2014‬ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬בעניין אירנה זגורי‬
‫)להלן‪" :‬העובדת"(‪ .‬פסק הדין בחן האם תאונה שארעה לעובדת במהלך השתתפותה בטיול נופש בחו"ל שאירגן‬
‫המעביד‪ ,‬במהלכו יצאה עם בעלה לטיול טרקטורונים )פעילות שהוגדרה ע"י המעביד כפעילות פנאי בה יכלו‬
‫העובדים להשתתף באופן פרטי ועל חשבונם(‪ ,‬ונפגעה‪ ,‬תוכר כתאונת עבודה לעניין סעיף ‪ 79‬לחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק‪ :‬סעיף ‪ 79‬לחוק הביטוח הלאומי מגדיר‪ ,‬לעניין עובד שכיר‪" ,‬תאונת עבודה" ‪ -‬כ"תאונה שאירעה‬
‫לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו"‪ .‬בהתאם להלכה הפסוקה נקבע כי יש לפרש את‬
‫סעיף ‪ 79‬הנ"ל באופן המעניק כיסוי ביטוחי גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה"‪ ,‬כגון‬
‫השתלמויות ואירועי ספורט ונופש‪.‬‬
‫לצורך הכרה בפעילויות נלוות לעבודה כפעילויות אשר פגיעות הנגרמות במהלכן יוכרו לעובד כתאונות עבודה‪,‬‬
‫נקבע בעניין אילוז )עב"ל ‪ 91/99‬אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי(‪ ,‬ע"י ביה"ד הארצי לעבודה‪ ,‬מבחן דו‪-‬שלבי‪,‬‬
‫לפיו יש לבחון‪:‬‬
‫א‪ .‬האם האירוע בו העובד השתתף בעת שנפגע מהווה בכללותו פעילות הנלווית לעבודה‪ .‬שאלה זו מוכרעת לפי‬
‫"זיקתו של האירוע לעבודה"‪ .‬לעניין מבחן זה נקבע כי הסממן העיקרי לזיקה האמורה יהיה העניין שיש‬
‫למעביד בקיומו של האירוע ובתרומתו לחיי העבודה במפעל‪ .‬בנוסף נקבע כי לשם הוכחת הטענה לפיה למעביד‬
‫היה עניין באירוע תידרש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו כ ‪ -‬מימון‬
‫וארגון האירוע ובסממנים נוספים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה‬
‫במפעל‪.‬‬
‫לעניין בחינת זיקתו של האירוע למסגרת העבודה בג"ץ מחדד כי על מנת שהעניין שיש למעביד באירוע יוביל‬
‫לסיווגו כפעילות הנלווית לעבודה נדרש כי האירוע יכלול פעילות המשרתת את המטרה שלשמה הוא נועד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נדרש כי השתלמות תכלול הרצאות מקצועיות או מעשירות בתחומים רלבנטיים‪ ,‬ואירוע שנועד‬
‫לגיבוש‪ ,‬מצריך כי התוכנית תכלול מפגשים ופעילויות משותפות וייעודיות שיש בהן לתרום לקידום מטרתו‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬מתן הטבה גרידא לעובדים למשל‪ ,‬בדמות חופשה משותפת בארץ או בחו"ל‪ ,‬אינה עונה על אמות מידה‬
‫אלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה והאירוע במהלכו קרתה התאונה עונה על המבחן הראשון דהיינו – מהווה אירוע שהינו בכללותו‬
‫פעילות נלווית לעבודה‪ ,‬יש לעבור אל מבחן ב‪ .‬בו יש לבחון האם הפעילות הספציפית בה עסק העובד בעת‬
‫הפגיעה‪ ,‬הייתה חלק אינטגרלי מן האירוע‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫ביהמ"ש קבע במקרה זה כי ספק אם ניתן לראות בטיול הטרקטורונים אליו יצאה העובדת כפעילות הנלווית‬
‫לעבודה ‪ .‬ביהמ"ש הוסיף כי גם אם יונח לטובת העובדת כי ניתן להכיר בטיול זה בכללותו כפעילות הנלווית‬
‫לעבודה‪ ,‬הרי שהנסיבות אשר בהן היא נפגעה אינן צולחות את השלב השני במבחן הדו שלבי הנ"ל‪.‬‬
‫באותו הקשר נקבע כי על מנת שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה אין די בכך שהוא התרחש בפרק הזמן שבו‬
‫התקיימה פעילות שהוכרה בכללה כפעילות הנלווית לעבודה‪ .‬לצורך ההכרה באירוע כתאונת עבודה עליו להוות‬
‫חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית ולא באירוע שהתרחש בעת שהעובד ניתק את עצמו מן המסגרת ומן‬
‫התכנים של הפעילות הנלווית ועשה "תוכנית לעצמו"‪.‬‬
‫בעניין זה ‪ -‬טיול הטרקטורונים שהעובדת ובעלה יצאו אליו – הוזכרה על ידי המעסיק כפעילות פנאי שהעובדים‬
‫יוכלו ליטול בה חלק באופן פרטי ועל חשבונם‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי אין להכיר בתאונה שאירעה לעובדת במהלך‬
‫טיול הטרקטורונים כתאונת עבודה לעניין סעיף ‪ 79‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .62‬עצמאים ‪ -‬שיעור דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות‬
‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באחוזים מההכנסה‬
‫מעודכן ל‪01.01.2014 -‬‬
‫מחלק ההכנסה שמעל‬
‫‪ 60%‬מהשכר הממוצע ועד‬
‫ההכנסה המרבית החייבת‬
‫בדמי ביטוח )שיעור מלא(‬
‫ ‪ 43,240‬ש"ח‬‫‪11.23 %‬‬
‫‪6.72 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪3.10 %‬‬
‫‪16.23 %‬‬
‫‪9.82 %‬‬
‫מחלק ההכנסה שעד ‪60%‬‬
‫מהשכר הממוצע ‪-‬‬
‫)שיעור מופחת( ‪ 5,453‬ש"ח‬
‫דמי ביטוח‬
‫לאומי‬
‫דמי ביטוח‬
‫בריאות‬
‫סך הכול‬
‫‪ .63‬מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף‬
‫ביום ‪ 17‬בפברואר ‪ 2014‬פרסם הביטוח הלאומי חוזר מספר ‪ 1416‬העוסק בקביעת מעמד‬
‫ובסיס לתשלום דמי ביטוח של בני זוג העובדים בעסק משותף‪ .‬להלן יובאו עיקרי החוזר‪.‬‬
‫המצב החוקי‬
‫בינואר ‪ 2014‬נכנס לתוקף תיקון בסעיף ‪ 66‬לפקודת מס הכנסה הדן בחישוב מס נפרד לבני זוג‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון‪ ,‬בני זוג שעובדים בעסק משותף רשאים לדווח בדו"ח למס הכנסה בחישוב‬
‫נפרד‪ ,‬אם מתקיימים לגביהם כל התנאים שבסעיף ‪)66‬ד( החדש לפקודת מס הכנסה וללא‬
‫מגבלת סכום לכל אחד מהם כפי שהיה עד לפני התיקון‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫להלן שני התנאים )מצטברים( אשר בהתקיימם מאפשר סעיף ‪)66‬ד( החדש לפקודת מס‬
‫הכנסה חישוב מס נפרד לבני זוג‪:‬‬
‫‪ .1‬יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף‪.‬‬
‫‪ .2‬כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו למקור הכנסה משותף זה‪ ,‬והמצויה‬
‫ביחס ישיר לתרומתו זו‪.‬‬
‫במידה שההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬את‬
‫מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים;‬
‫כידוע לכם‪ ,‬בסיס תשלום דמי הביטוח לעובד עצמאי מחושב בהתאם לשומות מס הכנסה‪.‬‬
‫אשר על כן התיקון שבנדון משליך גם על הביטוח הלאומי כמפורט בחוזר זה‪.‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫להלן טבלה המפרטת את אופן הפעולה מחודש ינואר ‪ 2014‬ואילך‪:‬‬
‫הרישום נוכחי‬
‫בביטוח לאומי‬
‫של הבעל‬
‫עצמאי ביחס‬
‫חלוקה‬
‫הרישום נוכחי‬
‫בביטוח לאומי‬
‫של האישה‬
‫עצמאית ביחס‬
‫חלוקה‬
‫עצמאי ביחס‬
‫חלוקה‬
‫עצמאית ביחס‬
‫חלוקה‬
‫הבקשה‬
‫לשינוי‬
‫דרך הטיפול‬
‫של הפקיד‬
‫הבעל ‪-‬‬
‫עצמאי‪,‬‬
‫האישה –‬
‫שכירה‬
‫בעסק‬
‫המשותף‬
‫)או ההיפך(‬
‫סגירת עיסוק‬
‫"עצמאי" של‬
‫האישה‬
‫ופתיחת עיסוק‬
‫"שכיר‬
‫בהצהרה" )או‬
‫ההיפך(‬
‫הבעל‪ -‬עצמאי‬
‫ללא יחס‬
‫חלוקה‪,‬‬
‫האישה ‪-‬‬
‫עצמאית‬
‫ללא יחס‬
‫חלוקה‬
‫סגירת יחס‬
‫חלוקה לבני‬
‫הזוג‬
‫ופתיחה לכל‬
‫אחד מהם‬
‫עיסוק‬
‫עצמאי בנפרד‬
‫בהתאם‬
‫להצהרתו‬
‫דגשים‪:‬‬
‫א‪ .‬הבקשות לפתיחות תיקים‪/‬שינויים יינתנו על גבי טופס ההצהרה הרגיל‪ ,‬בל ‪.6101‬‬
‫ב‪ .‬בבקשה לסגירת יחס חלוקה ששני בני הזוג מצהירים כי הם ממשיכים להיות עצמאיים בנפרד‪,‬‬
‫ייסגר יחס החלוקה ב‪ 31.12-‬של השנה הקודמת וזאת מאחר שתגיע שומה נפרדת עבור כל אחד מבני‬
‫הזוג ולאור הוראות סעיף ‪ 345‬לחוק אשר רואות בהכנסה ממקור עצמאי כהכנסה שנתית‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫דוגמא‪ :‬בני זוג ביחס חלוקה פונים ב‪ 1.7.2014-‬ומבקשים לבטל יחס חלוקה ולפתוח לכל אחד תיק‬
‫נפרד כעצמאי‪ .‬יחס חלוקה ייסגר ב‪ 31.12.2013-‬ומיום ‪ 1.1.2014‬ואילך כל אחד ייחשב כעצמאי בנפרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סגירת יחס חלוקה כאשר אחד מבני הזוג הופך להיות שכיר אצל בן הזוג השני תתאפשר גם במהלך‬
‫השנה השוטפת‪.‬‬
‫ד‪ .‬במקרים בהם מוגשת תביעה לגמלה – יש להמשיך לפי הנוהל הקיים היינו לבחון האם אכן בוצעה‬
‫עבודה בפועל וכן את הבסיס לתשלום הגמלה ובדיקת סבירות ההכנסה בחלוקה בין בני הזוג ובהתאם‬
‫לקבוע את הבסיס הנכון‪ .‬בתביעות לאבטלה יש בנוסף לבחון בקפידת יתר יחסי עובד ומעביד ובמיוחד‬
‫להתמקד בהוכחות לקבלת שכר בפועל לאורך כל התקופה‪.‬‬
‫ה‪ .‬יש לזכור כי בני זוג אשר ממשיכים להיות רשומים אצלנו ביחס חלוקה ולא ביקשו לבצע שום‬
‫שינוי‪ ,‬כאשר תגיע שומת יחיד או משותפת או אפילו שומה נפרדת‪ ,‬המערכת תמשיך ותחלק את‬
‫ההכנסות ביניהם לפי יחס החלוקה הרשום אצלנו‪.‬‬
‫מעקבים‬
‫מינהל הביטוח והגביה יבדוק מצבים בהם בני זוג עובדים בעסק משותף ומתקבלות שומות נפרדות‬
‫כאשר שולמו גמלאות ויש חשד כי ההכנסה היחסית של אחד מבני הזוג אינה עומדת בדרישות סעיף‬
‫‪)66‬ד( לפקודה‪ .‬לדוגמא‪ :‬בשנת ‪ 2014‬לאישה שולמו דמי לידה לפי בסיס שנתי של ‪ .₪ 100,000‬לבן הזוג‬
‫אשר עובד באותו עסק נתקבלה שומה בגובה ‪ ₪ 20,000‬בלבד באותה השנה‪ .‬תיק זה יעבור לחקירה‬
‫ואם יתברר שאין עמידה בתנאי סעיף ‪)66‬ד( לפקודה כנ"ל‪ ,‬ייקבע הפקיד את בסיס החלוקה הנכון‬
‫ויעביר ממצאי החקירה למס הכנסה‪ .‬במקרים בהם יש חשד לקבלת גמלה שלא כדין – יש להעביר לפי‬
‫הנוהל לבחינת היבט פלילי‪.‬‬
‫‪ .64‬הכנסות פסיביות ומיסויין‬
‫‪ 64.1‬הדין עד תיקון ‪ 103‬לחוק הביטוח הלאומי )עד ‪ 31 -‬בדצמבר ‪(2007‬‬
‫עד תיקון ‪ ,103‬לפי תקנות ‪ 14‬ו‪ 15-‬לתקנות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלום‬
‫דמי ביטוח(‪ ,‬תשל"א‪ ,1971-‬רק כאשר ‪ 50%‬ומעלה מההכנסות היו הכנסות "פסיביות"‪,‬‬
‫ההכנסות הפסיביות היו חייבות בדמי ביטוח‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬במקרים מסוימים מלוא ההכנסה הפסיבית מחוייבת בתשלום דמי ביטוח‬
‫)אם ההכנסה הפסיבית עולה על ההכנסה ממשלח‪-‬יד או מעבודה‪ ,‬ולוּ בשקל אחד(‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬יכול שיינתן פטוֹר מלא מתשלום דמי ביטוח אם ההכנסה הפסיבית נמוכה ולוּ בשקל‬
‫אחד מההכנסה ממשלח‪-‬יד או מעבודה‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫על פי הוראות פנימיות בביטוח הלאומי‪ ,‬הכנסות פסיביות )לא כולל מ"פנסיה מוקדמת"( היו‬
‫פטורות עד שנת ‪ 2007‬מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬מכוח היות המבוטח גם עובד שכיר וגם "עובד‬
‫עצמאי"‪ .‬המוסד לביטוח לאומי בודק את הגדרת העיסוקים הללו בו‪-‬זמנית מדי חודש‪ ,‬לפי‬
‫ההגדרות בחוק ובתקנות‪.‬‬
‫‪ 64.2‬הדין לאחר תיקון ‪ – 103‬החל מ ‪ 1‬בינואר ‪2008‬‬
‫כיום – בשנת ‪ 2014‬שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות הם –‬
‫עד ‪ ₪ 27,267‬ההכנסה תהיה פטורה‪.‬‬
‫מעל ‪ ₪ 27,267‬יחולי השיעורים הבאים‪:‬‬
‫מחלק ההכנסה‬
‫שמעל ‪ 60%‬מהשכר‬
‫הממוצע ועד‬
‫ההכנסה המרבית‬
‫החייבת בדמי‬
‫ביטוח)שיעור מלא( ‪-‬‬
‫‪ 43,240‬ש"ח‬
‫‪64.3‬‬
‫מעודכן ל‪01.01.2014 -‬‬
‫מחלק‬
‫ההכנסה שעד‬
‫‪ 60%‬מהשכר‬
‫הממוצע)שיעור‬
‫מופחת( ‪5,453-‬‬
‫ש"ח‬
‫‪7.00 %‬‬
‫‪4.61 %‬‬
‫דמי ביטוח‬
‫לאומי‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫דמי ביטוח‬
‫בריאות‬
‫‪12.00 %‬‬
‫‪9.61 %‬‬
‫סך הכול‬
‫ריקון מתוכן של תקנות ‪ 14‬ו‪ 15-‬להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח – החוק משנת‬
‫‪2008‬‬
‫החל משנת ‪ ,2008‬חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש ‪" -‬הכנסה אחרת" ‪ -‬כך‪ :‬הכנסה‬
‫מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪ ,‬אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד‬
‫שכיר‪ ,‬ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" )הכוונה להכנסות פסיביות‪ ,‬כשבמסגרת‬
‫הכנסות אלה כלולות גם הכנסות של עצמאי‪ ,‬שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות‬
‫בהגדרת "עובד עצמאי"(‪.‬‬
‫על פי התיקון‪ ,‬את דמי הביטוח ישלם מבוטח‪ ,‬שהוא עובד שכיר ו‪/‬או "עובד עצמאי"‪ ,‬גם על‬
‫"הכנסתו האחרת"‪ ,‬גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו‪ .‬אולם‪ ,‬לא‬
‫תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של ‪ 25%‬מהשכר הממוצע במשק‪ ,‬והיא פטורה‬
‫מתשלום דמי ביטוח‪ .‬על פי חוזר הביטוח הלאומי‪ ,‬חובת התשלום אינה מן השקל הראשון‪,‬‬
‫אלא על ההכנסה העולה על ‪ 25%‬מן השכר הממוצע במשק )הסכום הפטור לשנת ‪2014‬‬
‫מסתכם לסך של ‪.(₪ 27,267‬‬
‫‪153‬‬
‫‪64.4‬‬
‫עצמאי‪ ,‬שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"‬
‫קיימים מצבים שבהם לרשויות המס אדם נחשב כעצמאי‪ ,‬אך במוסד לביטוח לאומי‬
‫ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית‪ .‬המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים‬
‫שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫על פי חוק הביטוח הלאומי מבוטח‪ ,‬העוסק במשלח ידו‪ ,‬נחשב בתקופה מסויימת כעובד‬
‫עצמאי‪ ,‬כשהוא אינו עובד שכיר‪ ,‬ומתקיים בו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן‪:‬‬
‫• הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק‪ ,‬או יותר‪.‬‬
‫• מי שעוסק במשלח ידו ‪ 20‬שעות בשבוע בממוצע‪ ,‬או יותר‪.‬‬
‫• מי שעוסק במשלח ידו ‪ 12‬שעות בשבוע בממוצע או יותר ‪ +‬הכנסתו ממשלח ידו היא‬
‫בשיעור ‪ 15%‬מהשכר הממוצע במשק או יותר‪.‬‬
‫מי שלא מתקיימים בו התנאים לעיל‪ ,‬אינו מוגדר "עובד עצמאי"‪ ,‬והכנסותיו כעצמאי‬
‫נחשבות כהכנסה אחרת ‪ :‬הכנסה של מבוטח‪ ,‬שאינו עובד ואינו עובד עצמאי )הכנסה‬
‫פסיבית‪ ,‬עליה יחול ביטוח לאומי בשיעור של ‪ 12%‬לאחר הפחתת הסכום הפטור בסך ‪27,267‬‬
‫במקום שיעור של ‪ 16.23%‬החל על עובד עצמאי(‪.‬‬
‫מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים ולאחר מכן שונו‬
‫התנאים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי‪ ,‬כל עוד לא שינה את סיווגו‬
‫במוסד לביטוח לאומי‪ .‬אותו מבוטח‪ ,‬כל עוד הוא לא שינה סיווג במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬נהנה‬
‫מזכויות ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,2008‬בעקבות תיקון ‪ ,103‬ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד‬
‫עצמאי" כאמור לעיל‪ ,‬חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי‪,‬‬
‫למעט הכנסה שאינה עולה על ‪ 25%‬מן השכר הממוצע במשק‪ ,‬הפטורה מתשלום‪.‬‬
‫‪ 64.5‬הכנסות פסיביות‪ ,‬הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף ‪)350‬א( לחוק הביטוח הלאומי‬
‫על פי סעיף ‪)350‬א()‪ (6‬המתוקן‪ ,‬ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬החל משנת‬
‫‪:2008‬‬
‫• הכנסות מדיבידנדים‪ ,‬שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף ‪125‬ב לפקודה )למעט הכנסה‬
‫בחברה משפחתית‪ ,‬בחברת בית ובחברה שקופה(‪ .‬בין היתר‪ ,‬פטורה מתשלום דמי ביטוח‬
‫הכנסה מדיבידנד‪ ,‬שמקבל בעל מניות מחברה )לרבות בעל שליטה(‪.‬‬
‫• הכנסות ריבית ודמי ניכיון‪ ,‬שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים ‪125‬ג)ב( ו‪125 -‬ג)ג(‬
‫לפקודה‪ .‬ריבית‪ ,‬המחוייבת בשיעור מס שולי‪ ,‬חייבת בדמי ביטוח‪.‬‬
‫על פי סעיף ‪)350‬א()‪ (7‬המתוקן‪ ,‬ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח החל משנת ‪:2008‬‬
‫• הכנסות מדמי שכירות‪ ,‬שחל עליהן מס בשיעור מוגבל‪:‬‬
‫מהארץ‪ -‬לפי סעיף ‪ 122‬לפקודה )הכנסות ממגורים בלבד‪ ,‬החייבות במס בשיעור ‪.(10%‬‬
‫מחו"ל‪ -‬לפי סעיף ‪122‬א לפקודה )כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף‪ .‬הכנסות בניכוי פחת‬
‫וניכוי בשל פחת‪ ,‬החייבות במס בשיעור ‪.(15%‬‬
‫• הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל פטורות ללא הגבלה‪ .‬פקיד הגביה בביטוח‬
‫הלאומי מפחית מהשומה סכום זה‪ .‬כדי להפחית מהשומה הכנסה שמקורה מ"נכס‬
‫‪154‬‬
‫בית"‪ ,‬פקיד הגבייה פונה למייצג לקבל הבהרות והוכחות כי אכן מדובר בהכנסה‬
‫שמקורה מהשכרת דירה למגורים‪ .‬יש לקחת לתשומת לב כי השכרת דירת מגורים‬
‫לצורך עסקי אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫‪ 64.6‬שינויים בחיוב ביטוח לאומי לגבי חברות בית וחברות משפחתיות‬
‫חברת בית וחברה משפחתית ‪ -‬לפי הוראות פקודת מס הכנסה‪ ,‬הכנסותיה של חברות אלה‬
‫מיוחסות לצורכי מס לבעלי המניות‪.‬‬
‫אולם לפני תיקון ‪ ,103‬הייחוס האמור אינו חל לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי‪/‬בריאות והחיוב‬
‫בתשלום דמי ביטוח נדחה למועד חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה‪ .‬בעקבות התיקון‪,‬‬
‫הכנסה שהפיקה "חברת צינור" )כמשמעותה לעיל( בשנת‪-‬המס‪ ,‬תיראה כאילו חולקה באותה שנה‬
‫לבעלי המניות בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה‪ .‬זאת‪ ,‬לגבי דמי ביטוח המשתלמים בעד‬
‫התקופה שתחילתה ביום ‪ 1.1.2008‬ואילך‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫‪ .65‬קביעת מעמדם המיסויי במל"ל ‪ -‬מבוטחים שכירים בחברות "צינור"‬
‫חוזר הביטוח הלאומי מיום ‪ 31‬באוקטובר ‪2013‬‬
‫פתח דבר‬
‫‪ .1‬בתאריך ‪ 13.5.2013‬התקבל פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב בתיק בל ‪ 5062/06‬חברת במה ותקשורת‬
‫בע"מ ואחרים נ' המוסד לביטוח לאומי )להלן – "פסק הדין"(‪ ,‬וזאת במסגרת תביעה שהגישו חמש חברות‬
‫ומבוטחים שהיו רשומים בחברות אלה כעובדים שכירים כנגד החלטת המוסד לא לראות בעובדים שדווחו על‬
‫ידן כעובדים שכירים אלא כעצמאיים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביה"ד לעבודה בחן והכריע לראשונה בסוגיה גם מבחינה עקרונית וגם מבחינה פרטנית את מערכת היחסים‬
‫בין אותן חברות שמהות התאגדותן היא הנפקת תלושי שכר למבוטחים שאינם עובדים שלה‪ ,‬אלא שוכרים את‬
‫שירותיה לצורך הנפקת תלושי שכר ודיווחים לרשויות המס‪.‬‬
‫לצורך הבנת החוזר‪ ,‬מצ"ב סעיף ‪ 17‬מפסק הדין‪ ,‬המתאר את המסכת העובדתית שהתבצעה בין היחידים‬
‫לחברות‬
‫א‪ .‬ברוב המקרים העובד מתקשר עם לקוח ספציפי או מספר לקוחות לצורך ביצוע עבודות או פרויקטים שונים‬
‫ונדרש להוציא עבורם חשבוניות‪ .‬במיעוט קטן מהמקרים‪ ,‬אחת מהחברות התובעות היא זו אשר קישרה בין‬
‫העובד למשתמש בשירותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬העובד פונה לאחת מהחברות התובעות ומתקשר עימה בחוזה לפיו החשבוניות שיגיש למשתמשים בשירותיו‬
‫יישאו את הכותרת של החברה עימה התקשר‪ .‬התמורה בגין עבודתו תועבר מהמשתמש אל אחת החברות‬
‫התובעות‪ ,‬אשר תנכה מהסכום את דמי הביטוח הלאומי ומס ההכנסה וכן עמלת תיווך בגובה מסוים )מהעדויות‬
‫מצטייר תווך שבין ‪ 2.5%-10%‬מהתמורה או סכום דולרי קבוע(‪ ,‬כאשר יתרת התמורה תועבר לעובד יחד עם‬
‫תלוש שכר על שמו‪ .‬בתלוש השכר נרשמה החברה התובעת כמעסיקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלק מהחברות התובעות אף הסכימו לחלק את השכר שניתן לעובד למספר תשלומים‪,‬באופן שבו יקבל העובד‬
‫כל חודש שכר מינימאלי בסכום כלשהו‪ ,‬על מנת לשמור על רציפות העסקתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעובד ניתנה האופציה‪ ,‬בעת החתימה על החוזה‪ ,‬להחליט האם ברצונו להיות אחראי על ההפרשות‬
‫הפנסיוניות שלו בעצמו )ואזי לקבל שכר נטו גבוה יותר( או שמא להשאיר את העניין לטיפולה של החברה‪.‬‬
‫מרבית העובדים בחרו באופציה הראשונה‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫‪ .3‬ביה"ד לעבודה קיבל את עמדת הביטוח הלאומי שאין המדובר בעובדים שכירים של אותן חברות וקבע בין‬
‫היתר‪ ..." :‬מודל התעסוקה של כל החברות התובעות הינו זה אשר פורט בסעיף ‪ 17‬לפסה"ד )מצ"ב במסגרת‬
‫שצורפה(‪ ,‬מדובר בחברות שיעודן לפטור עובדים עצמאים מנטל ניהול עניינם אצל רשויות המס ‪ ...‬זאת ותו לא‪.‬‬
‫אין כל זיקה וקשר בין החברות התובעות לבין השירותים שנתנו העובדים שהיו רשומים אצלן‪ ,‬למקבלי‬
‫השירותים‪ .‬העובדים שעניינם נדון בפנינו בתיק זה‪ ,‬הינם עובדים עצמאיים לכל דבר ועניין ורישומם אצל‬
‫החברות הנתבעות נעשה אך ורק כדי לפטור אותם מהטרחה הכרוכה בניהול עניינם כעובדים עצמאיים מול‬
‫רשויות המס‪ .‬מסקנתנו המשפטית כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף ‪ 29‬בפסק הדין ולפיה‪ ,‬לא מתקיימים יחסי עובד‬
‫ומעביד בתבנית העסקה זו‪ ,‬קיימת ושרירה באשר לכל התובעים בתיק זה‪ ,‬הן החברות התובעות והן העובדים‬
‫הפרטניים‪".‬‬
‫‪ .4‬נציין כי תלוי ועומד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה של חלק מהחברות‪ .‬כאשר יתקבל פסק הדין נביאו‬
‫לידיעתכם‪.‬‬
‫‪ .5‬הכלל המנחה בהנחיות אלו‪ ,‬הוא שיש לשמור על העיקרון הבסיסי להימנע ככל הניתן מסרבול של העברת‬
‫כספים מחשבון לחשבון עקב שינוי מעמד בדיעבד ועל כן‪ ,‬וכנהוג במקרים דומים‪ ,‬איננו משנים מעמד בדיעבד‪.‬‬
‫כמו כן בקביעת ההנחיות הבאנו בחשבון גם עקרונות של נוחות מנהלתית‪ ,‬צמצום שיקול דעת לכדי קביעת‬
‫הנחיות אחידות‪ ,‬וקבלת העיקרון שחלק גדול מהמבוטחים העצמאיים פעלו בתום לב‪ ,‬תוך הסתמכות על מצגי‬
‫שווא לכאורה שיצרו להם אותן חברות‪.‬‬
‫‪ .6‬יודגש‪ ,‬שההנחיות נוגעות הן לגבי חמשת החברות בפסק הדין והן לגבי כל החברות הנוספות המסומנות אצלנו‬
‫כחברות בבירור‪ .‬כידוע‪ ,‬כל חברה וחברה כזו מסומנת בשאילתת עסק כ"חברה בבירור"‪.‬‬
‫‪ .7‬נחזור ונבהיר‪ ,‬כי היכן שיש צורך לבחון מעמד‪ ,‬יש להמשיך ולהיעזר במבחנים שנקבעו בחוזר ביטוח ‪1391‬‬
‫)חוזר זה אינו רלוונטי יותר למעט כאמור המבחנים שנקבעו בו – מצ"ב לחוזר המבחנים(‪.‬‬
‫פתיחת תיק עצמאי החל מחודש נובמבר ‪ 2013‬ואילך‬
‫מעמדם של המבוטחים שדווחו כעובדים שכירים בחברות בבירור יישאר על כנו‪ ,‬וזאת אך ורק מבחינה טכנית‪,‬‬
‫מבלי לשנות את מעמדם לעצמאיים בדיעבד‪ ,‬וזאת כדי להימנע כאמור מסרבול של העברת כספים מחשבון‬
‫לחשבון‪ .‬מבוטחים הממשיכים עדיין לעבוד‪ ,‬יידרשו לפתוח תיק כעצמאי החל מחודש נובמבר ‪ 2013‬אילך‪.‬‬
‫המשרד הראשי יישלח במהלך חודש אוקטובר ‪ 2013‬לכל החברות ולכל המבוטחים המדווחים באמצעותן‬
‫מכתב בו הדורש מהחברות המדווחות להפסיק ולדווח על המבוטחים כשכירים‪ ,‬ודרישה ממי שממשיך לעבוד‬
‫ לפתוח תיק עצמאי‪ .‬לגבי מבוטחים אשר דווחו בעבר כשכירים בחברות וכבר הפסיקו לעבוד –יישאר הדיווח‬‫כשכיר כאמור ואין צורך בטיפול נוסף בעניינם‪.‬‬
‫הכנסות בפועל כעצמאי גבוהה מההכנסה שדווח עליה כשכיר‬
‫מבוטחים שדווחו כשכירים בחברות ומבדיקה שערך המוסד עלה שהם עובדים בפועל כעצמאים ושהכנסותיהם‬
‫בפועל היו גבוהות יותר מההכנסות שדווחו כשכירים‪ ,‬יישאר מעמדם של המבוטחים כשכירים עד לחודש‬
‫נובמבר ‪ .2013‬ואילו על ההפרש בין השכר שדווח לשכר בפועל יפתח תיק עצמאי בדיעבד‪ .‬במידה שממשיכים‬
‫לעבוד‪ ,‬מעמדם יהיה רק עצמאיים וזאת החל מחודש נובמבר ‪ 2013‬ואילך‪ .‬רשימות לעניין זה יופקו מהמשרד‬
‫הראשי ויישלחו לסניפים‪ .‬כמו כן המשרד הראשי יבחן היבטים פליליים וחיובים כעצמאיים על מלוא ההכנסה‬
‫)גם של השכיר( לפי הראיות בתיק‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫אי העברת דמי ביטוח ע"י החברות‬
‫במקרים בהם החברות דווחו על מבוטחים כעובדים שכירים מבלי להעביר אלינו את דמי הביטוח‪ ,‬ויש בידינו‬
‫מידע כי בפועל החברות ניכו מהמבוטחים את דמי הביטוח אך לא העבירו אלינו את דמי הביטוח ‪ -‬יישאר‬
‫מעמדם של המבוטחים כשכירים עד חודש נובמבר ‪ .2013‬יודגש‪ ,‬שהמשרד הראשי ייבחן את ההיבט הפלילי של‬
‫התנהלות המעסיקים ו‪/‬או או מנהלי החברות ו‪/‬או בעלי השליטה וייתן עדיפות לטיפול בקבוצה זו‪.‬‬
‫תשלום דמי אבטלה למבוטחים‬
‫המשרד הראשי יאתר את כל המקרים בהם שולמו דמי אבטלה למבוטחים שדווחו כשכירים בחברות בבירור‪.‬‬
‫במקרים בהם יתברר כי אותם מבוטחים היו עצמאיים ולא שכירים אצל צד ג'‪ ,‬הם יידרשו להחזיר את דמי‬
‫האבטלה וזאת בתיאום עם ענף אבטלה‪.‬‬
‫חקירות חוץ‬
‫במקרים בהם יפנו מבוטחים ויערערו על ההחלטה להכיר בהם עצמאיים תבוצע חקירת חוץ לפי העניין‪ .‬ככל‬
‫שיתברר שהמדובר בעובדים עצמאיים ‪ -‬יישאר מעמדם על כנו‪ .‬אם יתברר שהם עובדים שכירים ‪ -‬יש לחייב‬
‫בדמי ביטוח את המעסיק הישיר‪ .‬יובהר‪ ,‬כי רק כשמדובר בעובדים המועסקים על ידי החברות באופן ישיר‪ ,‬ככל‬
‫שיש כאלו )כגון מזכירות‪ ,‬מנהלי חשבונות וכד'( –יורשו החברות לדווח עליהם כשכירים‪.‬‬
‫ביצוע קביעות עיסוק עצמאי‬
‫כאמור‪ ,‬המשרד הראשי יפנה באופן מרוכז בכתב‪ ,‬הן לחברות והן למבוטחים‪ ,‬בדבר הכללים החדשים‪ .‬החל‬
‫מחודש נובמבר ‪ 2013‬היכן שיימצא כי חברות ממשיכות לדווח על מבוטחים כשכירים – יבוצעו קביעות בגל"ש‬
‫של עיסוק עצמאי‪ .‬בסיס ההכנסה יהיה השכר החודשי המדווח‪ ,‬ואם הוא נמוך מ‪ 25%-‬מהשכר הממוצע – יש‬
‫להעמידו על בסיס המינימום הקבוע בחוק לעובד עצמאי‪ .‬נוסיף‪ ,‬כי המבוטחים יופנו לאתר הביטוח הלאומי‬
‫באינטרנט בו יפורטו הקריטריונים לבחינת יחסי עובד מעביד‪.‬‬
‫מבוטחים שמעמדם שונה משכירים לעצמאיים בטרם הוצאת החוזר‬
‫להלן האופן בו יש לנהוג לגבי מבוטחים שמעמדם שונה כבר בפועל משכירים לעצמאיים‬
‫א‪ .‬מבוטחים ששילמו חובם כעצמאיים או שילמו חלק במסגרת הסדר חוב – ימשיכו לשלם כעובדים עצמאיים‪.‬‬
‫כדי להימנע מכפל דמי ביטוח הן בתיק העצמאי והן מהשכר שנוכה להם ע"י החברה בבירור – יש ליצור העברת‬
‫יתרות זכות מתיק הניכויים לתיק הגל"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבוטחים שלא הסדירו חובם כעצמאיים – מעמדם יחזור להיות מעמד של עובד שכיר עד לחודש נובמבר‬
‫‪ 2013‬וחובם בגל"ש יבוטל )אם מדובר בקבוצת המבוטחים שהיו להם בנוסף הכנסות לא מדווחות – מעמדם‬
‫כשכירים יישאר לפי השכר המדווח‪ ,‬ועל ההפרש יישאר חובם כעצמאיים(‪.‬‬
‫בדיקת החזרי דמי ביטוח לענף אבטלה ופש"ר‪ ,‬ככל שקיימים‪ ,‬ייעשו באופן יזום על ידינו בהמשך‪.‬‬
‫במקרים בהם יוגשו בקשות להחזרים ע"י המבוטחים בטרם ביצע המשרד הראשי בדיקות באופן‬
‫יזום‪ -‬החזר זה ייעשה בכפוף לכך שמעמדם של אותם מבוטחים ישונה בפועל לעובד עצמאי בדיעבד על‬
‫כל התקופה‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מע"מ‬
‫‪ .66‬תיקון מס' ‪ 44‬לחוק מע"מ ‪ -‬שינויים בדיווח המפורט למע"מ‬
‫ביום ‪ 13‬בפברואר ‪ 2014‬פורסם בספר החוקים חוק מס ערך מוסף )תיקון מס' ‪ ,(44‬התשע"ד‪) 2014-‬להלן‪:‬‬
‫"תיקון ‪ ,("44‬במסגרתו בוצעו מספר שינויים בנוגע לחייבים בדיווח מפורט למע"מ‪.‬‬
‫במסגרת תיקון ‪ 44‬שונו הוראות סעיף ‪69‬א לחוק מע"מ‪ ,‬ונקבע כי הוראות הדיווח המפורט יחולו‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,2014‬על המפורטים להלן‪:‬‬
‫)‪ (1‬עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על ‪ 2,500,000‬שקלים חדשים או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי‬
‫חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף ‪130‬‬
‫לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫בסעיף זה נכללים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נותני השירותים שמחזור עסקאותיהם‪ ,‬כולל מע"מ‪ ,‬עולה על ‪,₪ 1,950,000‬‬
‫וביניהם – שיפוצניקים‪ ,‬בעלי מסעדות‪ ,‬סוחרי מטבע חוץ‪ ,‬מוסכים‪ ,‬אולמי שמחות‪ ,‬מובילים ומסיעים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫)‪ (2‬עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על ‪ 2,000,000‬שקלים חדשים והתקיים לגביו אחד מאלה‪:‬‬
‫)א( הוא חייב לפי כל דין בהכנת מאזן‪ ,‬וכן במינוי רואה חשבון מבקר‪ ,‬או מבקר אחר כאמור בסעיף ‪20‬‬
‫לפקודת האגודות השיתופיות;‬
‫בסעיף זה נכללים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬חברות תאגידים ואגודות שיתופיות ככל שמזור עסקאותיהם עולה על‬
‫‪) ₪ 2,000,000‬משנת ‪ – 2015‬ככל שמחזור עסקאותיהם עולה על ‪.(₪ 1,500,000‬‬
‫)ב( הוא רשום כשותפות לפי חוק זה או כמספר עוסקים אשר ביקשו להירשם כאחד‪ ,‬כאמור בסעיף ‪,56‬‬
‫ולגבי אחד השותפים או אחד העוסקים‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬התקיים האמור בפסקת משנה )א(;‬
‫בסעיף זה נכללים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שותפויות ואיחוד עוסקים‪ ,‬שאחד מחבריהם הוא תאגיד הנכלל בסעיף‬
‫קטן )א(‪.‬‬
‫תחולת סעיף )‪ (2‬הנ"ל‪ ,‬נקבעה מיום ‪ 1‬במרץ ‪.2014‬‬
‫)‪ (3‬עוסק שהמנהל אישר את בקשתו לדווח דיווח מפורט‪.‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬נקבע כי מוסד כספי יהיה חייב בדיווח במידה ומחזורו בשנה הקובעת עלה על ‪4‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬ומלכ"ר יהיה חייב בדיווח במידה ומחזורו בשנה הקובעת עלה על ‪ 20‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫‪ .67‬דיווחים לרשויות מע"מ ‪ -‬עיקרי הוראת מע"מ שהתפרסמה בעבר‬
‫כללי‬
‫במסגרת תיקון מס' ‪ 37‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו – ‪) 1975‬להלן‪" :‬החוק"(‪ ,‬אשר פורסם ביום‬
‫‪ 23.7.2009‬שונה חוק מס ערך מוסף בכל הנוגע לתוכן הדיווח התקופתי‪ ,‬אופן הגשתו‪ ,‬ועוד‪ .‬בעקבות‬
‫התיקון נידרש ציבור העוסקים להגיש דיווח מפורט על עסקאותיהם ותשומותיהם‪ .‬חובת הדיווח המפורט‬
‫חלה בהדרגה על אוכלוסיות שונות של החייבים במס כהגדרתם בחוק‪ ,‬על‪ -‬פי היקף וסוג פעילותם‪ ,‬החל‬
‫מינואר ‪ .2010‬לפי תיקון חקיקה מינואר ‪ , 2012‬הורחבה אוכלוסיית החייבים בדיווח המפורט בשנת ‪2012‬‬
‫לעומת אוכלוסיית החייבים בדיווח כאמור בשנת ‪ 2011‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫החייב בדיווח‪ ,‬לפי שלבי יישום הרפורמה‬
‫חובת הגשת הדיווח המפורט מוטלת במספר שלבים על קבוצות שונות של עוסקים‪ ,‬מוסדות כספיים‬
‫ומוסדות ללא כוונת רווח‪ ,‬למעט מלכ"רים הפטורים ממס מכוח סעיף ‪ 35‬לחוק מע"מ‪ ,‬על פי הפירוט‬
‫כדלקמן )כאשר בכל שלב מצטרפת קבוצת מדווחים נוספת(‪:‬‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫עוסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת ‪ 2009‬גבוה מ‪ 4 -‬מיליון ש"ח והם חייבים לנהל ספרי חשבונות‬
‫בשיטה הכפולה על‪-‬פי הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף ‪ 130‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪1.1.2011‬‬
‫א‪ .‬עוסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת ‪ 2010‬גבוה מ‪ 4 -‬מיליון ‪ ₪‬ו‪/‬או עוסקים החייבים בניהול‬
‫ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מלכ"רים המעסיקים ‪ 300‬עובדים ומעלה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מוסדות כספיים שמחזורם השנתי בשנת ‪ 2010‬גבוה מ‪ 4 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫א‪ .‬עוסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת ‪ 2011‬גבוה מ‪ 2.5 -‬מיליון ש"ח ו‪/‬או עוסקים החייבים‬
‫בניהול ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מלכ"רים אשר מחזורם השנתי לשנת ‪ 2010‬גבוה מ‪ 20 -‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי לשנת ‪ 2010‬גבוה מ‪ 4 -‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫א‪ .‬עוסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת ‪ 2012‬גבוה מ‪ 2.5 -‬מיליון ש"ח ו‪/‬או עוסקים החייבים‬
‫בניהול ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מלכ"רים אשר מחזורם השנתי לשנת ‪ 2011‬גבוה מ‪ 20 -‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי לשנת ‪ 2011‬גבוה מ‪ 4 -‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫איחוד עוסקים‬
‫לגבי עוסקים הרשומים באיחוד עוסקים‪ ,‬או שותפים בשותפות‪ ,‬יחולו אותם הכללים החלים על הדיווח‬
‫התקופתי‪ .‬דהיינו‪ ,‬הדיווח המפורט למע"מ יוגש ע"י הנציג של איחוד העוסקים או השותפות‪.‬‬
‫הודעות רשות המיסים‬
‫קודם ליישום כל אחד מהשלבים המפורטים לעיל‪ ,‬תיידע רשות המסים באמצעות פניה בכתב שתישלח‬
‫אל קבוצת העוסקים‪ ,‬המלכ"רים והמוסדות הכספיים‪ ,‬המצטרפת לציבור החייבים בדיווח המפורט‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יודגש כי חובת הדיווח המפורט אינה מותנית בקבלת הודעה מרשות המסים‪ ,‬ואין באי משלוח‬
‫ו‪/‬או קבלת ההודעה כאמור כדי לפטור מקיום החובות על פי החוק‪.‬‬
‫עד תקופת הדיווח דצמבר ‪ , 2013‬יש להגיש את הדיווח המפורט נוסף על הדוח התקופתי למע"מ‪ ,‬שימשיך‬
‫להיות מוגש במתכונתו הנוכחית‪ .‬עם זאת‪ ,‬יצוין כי עוסק יהא רשאי לשדר את הדיווח המפורט במועד‬
‫הקבוע בחוק להגשת הדוח התקופתי‪ ,‬לשלמו בכפוף להסדרי התשלום החלים על העוסק ובכך להפוך את‬
‫הדוח המפורט לדוח תקופתי‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013 -‬עוסק שיבחר להגיש דוח מפורט במקום דוח תקופתי‪ ,‬יהיה רשאי להגישו ולשלם את‬
‫המס הנובע ממנו עד ליום ה‪ 22 -‬לחודש‪.‬‬
‫עוסקים פטורים )כגון יהלומנים ועוסקים באזור אילת( החייבים בדיווח חד שנתי יהיה פטורים מהגשת‬
‫דיווח מפורט לשנים ‪.2010-2013‬‬
‫‪161‬‬
‫‪ .68‬הצעת חוק ‪ -‬תיקון מס' ‪ 45‬לחוק מע"מ‬
‫ביום ‪ 30‬ביוני ‪ 2014‬התפרסמה הצעת חוק מס ערך מוסף )תיקון מס' ‪ ,(45‬התשע"ד‪) 2014-‬להלן‪" :‬תיקון ‪,("45‬‬
‫אשר עיקרי השינויים המובאים בה יפורטו להלן‪:‬‬
‫הרחבת החבות במע"מ על בסיס מזומן במכירת נכס ‪ -‬סעיף ‪ 22‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1975-‬להלן‪:‬‬
‫"החוק"(‪ ,‬קובע כלל לפיו מועד החיוב במס במכר טובין יחול עם מסירתם לקונה‪ .‬חריג לכלל זה נקבע בסעיף‬
‫‪1)29‬ב( לחוק ולפיו בעסקת מכר על ידי עוסק שהינו יצרן שמחזור עסקאותיו אינו עולה על ‪ 1,950,000‬ש"ח‬
‫ובעסקו לא יותר מ – ‪ 6‬מועסקים‪ ,‬יחול מועד החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל‪ .‬סעיף זה‬
‫נקבע במסגרת הוראת שעה הצפוייה לפקוע ב ‪ 31‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫מוצע לתקן את סעיף ‪ 22‬לחוק ולקבוע כי על אף האמור בו‪ ,‬בעסקה של מכר נכס על ידי עוסק שמחזור‬
‫עסקאותיו אינו עולה על ‪ ,₪ 2,000,000‬יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל‪ .‬התיקון‬
‫יביא לכך שהחיוב במס עם קבלת התמורה יחול על כלל העוסקים שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על‬
‫‪.₪ 2,000,000‬‬
‫כמו כן מוצע לבטל את סעיף ‪1)29‬ב( לחוק ולקבוע בסעיף ‪ 22‬לחוק כי חיוב במס כאמור ‪ -‬עם קבלת התמורה‬
‫ועל הסכום שהתקבל ‪ -‬יחול גם על עוסק אשר מתקיים בו האמור בסעיף ‪)2‬ג( לתוספת א' להוראות ניהול‬
‫פנקסי חשבונות ‪ -‬עוסק כאמור הוא יצרן אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על ‪ 3,450,000‬שקלים חדשים‪.‬‬
‫החלת מע"מ בשיעור אפס על שירותי פיקוח‪ ,‬תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם‬
‫לתושב חוץ ‪ -‬לאור חשיבותם של ניסויים קליניים הנערכים בישראל בידי חברות תרופות רב–לאומיות‬
‫ותרומתם לבריאות אזרחי המדינה‪ ,‬ובהתחשב בתחרות הקיימת בתחום זה עם מדינות אחרות בעולם‬
‫הפוטרות למעשה ניסויים אלה ממס ערך מוסף‪ ,‬מוצע לקבוע מס בשיעור אפס על מתן שירותי פיקוח‪,‬‬
‫תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם לתושב חוץ‪ .‬שירותים אלה חייבים כיום במס‬
‫בשיעור מלא‪ ,‬מאחר ובמקרים אלה חל החריג למס בשיעור אפס לפי סעיף ‪)30‬א()‪ ,(5‬שכן נושא ההסכם הוא‬
‫מתן השירות בפועל‪ ,‬נוסף על תושב החוץ‪ ,‬גם לתושב ישראל בישראל‪.‬‬
‫החלת מע"מ בשיעור אפס על שירותי בנייה במסגרת תמ"א ‪ 38‬ותוכניות פינוי בינוי ‪ -‬סעיפים בסעיפים ‪31‬א‬
‫ו– ‪31‬ב לחוק נקבע פטור ממע"מ על מתן שירותי בנייה במסגרת תמ"א ‪ – 38‬תכנית מיתאר ארצית לחיזוק‬
‫מבנים קיימים מפני רעידות אדמה )להלן‪" :‬תמ"א ‪ ,("38‬ובמתחמי פינוי בינוי וכן על מכירת זכות ביחידת‬
‫מגורים חלופית במתחם פינוי בינוי‪.‬‬
‫כדי להפחית את נטל המס המוטל על שירותים בתחומים האמורים מוצע להחליף את הפטור הניתן‬
‫לגביהם בקביעת מס בשיעור אפס‪ ,‬כך שנותני שירותים אלה יהיו רשאים לנכות את מס התשומות הכלול‬
‫בחשבוניות מס שהוצאו להם‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצע לקבוע מס בשיעור אפס גם על מתן שירותי בניה במסגרת‬
‫תמ"א ‪ . 38/2‬בהוראת התחולה שבסעיף ‪ 14‬להצעת החוק‪ ,‬מוצע לקבוע כי התיקון האמור יחול לגבי מכירת‬
‫זכות ביחידת מגורים חלופית או מתן שירותי בנייה שמועד החיוב במס לגביהם חל ביום פרסומו של החוק‬
‫המוצע או לאחריו‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫הגבלת המועד להגשת תביעה להחזר מע"מ ‪ -‬ככלל‪ ,‬המועד להגשת תביעה להחזר מס ערך מוסף אינו מוגבל‬
‫כיום בזמן‪ ,‬בכפוף להוראות המסדירות מגבלת זמן במקרים מסוימים‪ .‬מצב זה מביא לפגיעה במידת‬
‫הוודאות התקציבית ולהכבדה בנטל המינהלי על רשויות המס‪ .‬נוכח האמור‪ ,‬ובהנחה שראוי לקבוע תקופת‬
‫התיישנות להגשת בקשה להחזרי מס‪ ,‬מוצע לקבוע שהיא תהיה חמש שנים מיום תשלום היתר‪ ,‬בדומה‬
‫לתקופה הקבועה בסעיף ‪)77‬ב( לחוק בעניין הסמכות להוציא שומות‪.‬‬
‫סדר זקיפת תשלומים על חשבון המס ‪ -‬סעיף ‪ 103‬לחוק מסדיר את אופן זקיפתם של סכומים המשולמים‬
‫בידי חייבים במס‪ .‬מוצע להחליף את סעיף ‪ 103‬לחוק ולקבוע מנגנון זקיפת תשלומים חדש‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫על פי הכללים הקיימים כיום בסעיף ‪)103‬א( לחוק‪ ,‬כל עוד לא ביקש החייב אחרת ייזקף התשלום לסוגי‬
‫החובות השונים לפי סדר זה ‪ :‬מס‪ ,‬קנס או כפל מס‪ ,‬הפרשי הצמדה וריבית‪.‬‬
‫מוצע לשנות את מנגנון זקיפת התשלומים האמור ולקבוע את סדר הזקיפה של סוגי החוב כדלקמן‪ :‬מס‪,‬‬
‫כפל מס‪ ,‬עיצום כספי או קנס‪ .‬חיובי ריבית והצמדה בתוך כל סוג חוב ייפרעו בהתאם לחלקם היחסי בחוב‬
‫כולו‪ ,‬זאת בדומה להוראות הקיימות בפקודת מס הכנסה‪ .‬המנגנון החדש יחול לגבי חובות שנוצרו בשל‬
‫דוחות תקופתיים מתום שנת ‪ 2014‬ואילך וכן לגבי קנסות שהוטלו בתקופה זו‪ ,‬למעט קנסות שהוטלו בשל‬
‫דוחות לשנים קודמות‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫‪ .69‬חובות אבודים מע"מ‬
‫הוראה זו כוללת הנחיות להכרה בחוב אבוד לעניין חוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1975-‬להלן‪" :‬חוק‬
‫מע"מ"( ודרך קבלת החזר מע"מ שמקורו בחוב אבוד‪.‬‬
‫חוב אבוד‪ ,‬לעניין חוק מע"מ‪ ,‬יכול להיווצר במקרה בו עוסק ביצע עסקה‪ ,‬אשר מועד החיוב במס לגביה חל‬
‫בטרם נתקבלה התמורה מהקונה או מקבל השירות והתמורה לא שולמה למוכר או לנותן השירות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬עוסק‪ ,‬אשר מסר טובין שנמכרו על ידו כאמור בסעיף ‪ 22‬לחוק מע"מ או עוסק‪ ,‬אשר נתן שירות‬
‫אשר מועד החיוב במס לגביו חל עפ"י סעיף ‪1)29‬א( לחוק מע"מ )או עפ"י סעיף ‪ 24‬לחוק מע"מ עד ליום‬
‫‪ ,(1.6.11‬והתמורה לא שולמה למוכר או לנותן השירות‪.‬‬
‫פרק א' ‪ -‬הלכת אלקה אחזקות בע"מ‬
‫בפס"ד שניתן ע"י בית המשפט העליון ביום ‪ 1.12.99‬בע"א ‪) 2112/95‬אלקה אחזקות בע"מ(‪ ,‬נקבעו חמישה‬
‫מבחנים מצטברים אשר יאפשרו החזר מס העסקאות ששולם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בוצעה עסקה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הוצאה חשבונית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מס העסקאות בגין החשבונית שולם‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫החוב הפך ל"חוב אבוד"‪.‬‬
‫להלן פירוט התנאים לקיום המבחנים האמורים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בוצעה עסקה ‪" -‬עסקה" כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לחוק מע"מ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוצאה חשבונית ‪ -‬להלן מס' הוראות ותנאים בקשר לחובה להוצאת חשבונית‪:‬‬
‫סעיף ‪ 45‬לחוק מע"מ קובע‪" :‬עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק‬
‫מעסקה גם אם הם פטורים ממס"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סעיף ‪)47‬א( לחוק מע"מ קובע‪" :‬עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס‬
‫במקום חשבונית עסקה‪ ,‬וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה"‪.‬‬
‫סעיף ‪)47‬ב()‪ (1‬לחוק מע"מ קובע‪" :‬חשבונית מס תכלול פרטים שקבע שר האוצר‪ ,‬ובלבד שיפורט‬
‫בה המס בנפרד‪."...‬‬
‫חשבונית מס חייבת לכלול את הפרטים שבסעיף ‪9‬א להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫התשל"ג‪) 1973-‬להלן‪" :‬ההוראות"(‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫‪.3‬‬
‫מס העסקאות בגין החשבונית שולם ‪ -‬סעיף ‪)69‬א( לחוק מע"מ קובע‪" :‬בדו"ח תקופתי של עוסק‬
‫ייכללו כל העסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו"ח‪ ...‬וכן סך כל העסקאות‬
‫שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע‪."...‬‬
‫יוצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬עפ"י חוק מע"מ אין להוציא חשבונית מס מבלי לדווח עליה בדו"ח התקופתי השוטף‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שעל העוסק להוכיח‪ ,‬כי החשבונית נכללה בדו"ח התקופתי המתייחס והמס המתחייב שולם‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה ‪ -‬יצוין‪ ,‬כי תמורה )כולה או מקצתה( יכול שתהא‬
‫בכסף או בשווה כסף‪ ,‬ומכאן כי החוב האבוד מתייחס למקרה בו לא נתקבלה תמורה מסוג כלשהו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫החוב הפך ל"חוב אבוד" ‪ -‬הודעת החייב כי לא יוכל לשלם את חובו ‪ -‬אין די בה כדי לראות בחוב‬
‫חוב אבוד‪.‬‬
‫"חוב אבוד" ‪ -‬הוא חוב שלגביו הוכח‪ ,‬להנחת דעתו של המנהל‪ ,‬כי לא ניתן לגבותו‪ ,‬ובלבד שהוא אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חוב של חייב )הקונה( שננקטו נגדו הליכי חדלות פירעון‪:‬‬
‫‪ .1‬במקרים בהם ננקטו נגד החייב )הקונה( הליכי פירוק או פשיטת רגל‪ ,‬יוכר החוב כאבוד במועד‬
‫אישור המפרק או הנאמן‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כי העוסק בעל החוב )הנושה בהליך הפירוק‪/‬פש"ר( הגיש‬
‫תביעת חוב וכי חולק דיווידנד סופי‪.‬‬
‫‪ .2‬למרות האמור בסעיף קטן ‪ 1‬לעיל‪ ,‬גם במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב‪ ,‬כי סיכויי‬
‫העוסק בעל החוב )הנושה במסגרת הליך חדלות פירעון( לפירעון יתרת החוב קלושים ביותר‪ ,‬ניתן‬
‫כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב כחוב אבוד‪.‬‬
‫נוסח מחייב של מסמך האישור מאת המפרק או הנאמן רצ"ב כנספח א' להוראה זו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב‪ ,‬כי שוערך דיווידנד משוער שיחולק בעתיד לנושים‬
‫עמם נמנה העוסק בעל החוב‪ ,‬ניתן כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב‪ ,‬שעפ"י‬
‫האישור לא תיפרע‪ ,‬כחוב אבוד‪.‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬כאשר יוכרז בעתיד במסגרת תיק הפירוק‪/‬פש"ר על חלוקת דיווידנד סופי לנושים עמם‬
‫נמנה העוסק בעל החוב‪ ,‬יהיה עליו לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהגדיל‪/‬להקטין את הסכום המוכר‬
‫כחוב אבוד‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה בו מונה לחברה כונס נכסים בלבד על כלל נכסיה במסגרת הליך המתנהל בביהמ"ש‬
‫המחוזי )להבדיל מהוצל"פ( ובמקביל לא מתנהל הליך פירוק נגד החברה‪ ,‬יש לדרוש מהכונס‪,‬‬
‫כתנאי להכרה בחוב כחוב אבוד‪ ,‬להמציא אישור כי השיעבוד הצף חל על כלל נכסי החברה באופן‬
‫בו אין לחברה נכסים נוספים‪ ,‬שאינם כלולים בשיעבוד הצף‪ ,‬וכי אין הוא צופה כי יוותרו כספים‬
‫לאחר התשלום לנושה המובטח‪.‬‬
‫נוסח מחייב של מסמך האישור מאת כונס הנכסים רצ"ב כנספח ב' להוראה זו‪.‬‬
‫במידה ולאחר התשלום לנושה המובטח יוותר סכום שישולם לעוסק בעל החוב‪ ,‬יהיה על עוסק זה‬
‫לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫‪ .4‬יודגש‪ ,‬כי ההנחיות בפרק זה אינן חלות על חברה‪ ,‬אשר מונה לה כונס נכסים על נכס מסוים‬
‫במסגרת תיק הוצל"פ‪.‬‬
‫ב‪ .‬העוסק בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל עפ"י חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ ,1967-‬נגד‬
‫החייב )הקונה(‪ ,‬שהינם סבירים בנסיבות העניין‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫במקרה בו העוסק בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב )הקונה( ביחס לרבע‬
‫מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד‪ ,‬יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב‬
‫הינו אמיתי‪ ,‬החוב טרם נפרע‪ ,‬ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫במקרה בו רבע מסכום החוב של החייב )הקונה(‪ ,‬הנטען להיות חוב אבוד‪ ,‬נמוך מסכום‬
‫החיוב הניתן להוצאה לפועל עפ"י המסלול המקוצר הקבוע בפרק א‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪,‬‬
‫התשכ"ז‪) 1967-‬כיום ‪ 10,000‬ש"ח(‪ ,‬וננקטו נגד החייב )הקונה( הליכי הוצאה לפועל עפ"י‬
‫פרק א‪ 1‬לחוק האמור‪ ,‬יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב הינו אמיתי‪ ,‬החוב‬
‫טרם נפרע‪ ,‬ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫במקרה בו לאחר ביצוע חקירת יכולת לחייב‪ ,‬ראש ההוצאה לפועל הורה על מתן צו‬
‫תשלומים‪ ,‬לרבות צו תשלומים במסגרת פריסת החוב של החייב )הקונה( בהליך של איחוד‬
‫תיקים‪ ,‬לפיו החייב ישלם לעוסק בעל החוב תשלומים תקופתיים בשיעור שאינו עולה על‬
‫‪ 1%‬מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד‪ ,‬יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד כבר במועד מתן‬
‫הצו האמור‪ ,‬ובמועד זה העוסק בעל החוב יהא זכאי להוציא הודעת זיכוי בשל מלוא סכום‬
‫החוב‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי בשל כל סכום שהעוסק בעל החוב יקבל בעתיד על חשבון החוב‪ ,‬יהא עליו להוציא חשבונית‬
‫לספרים‪ ,‬לדווח ולשלם את המס הנכלל בחשבונית בדו"ח התקופתי הרלוונטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,1999-‬שאושר בפסק‬
‫דין סופי של בית המשפט ‪-‬‬
‫במקרה בו אושר לחברה הסדר נושים לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,1999-‬יש להביא את אישור‬
‫הנאמן להסדר הנושים לכך שהעוסק בעל החוב )הנושה( הגיש תביעת חוב ואת אחוז הפירעון הצפוי עפ"י‬
‫הסדר הנושים‪ .‬במקרה זה ניתן יהיה להכיר ביתרת החוב‪ ,‬שלא צפויה להיפרע במסגרת הסדר הנושים‪,‬‬
‫כחוב אבוד לאחר קבלת החלטת ביהמ"ש המחוזי בדבר אישור הסדר הנושים )ואין צורך להמתין לפירעון‬
‫של כל תשלומי ההסדר(‪.‬‬
‫במקרה בו אחוז הפירעון לנושים‪ ,‬כפי שעולה מהסדר הנושים‪ ,‬אינו מוחלט‪ ,‬עם סיום הפירעון של כל‬
‫תשלומי ההסדר יהיה על העוסק בעל החוב )הנושה( לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהגדיל‪/‬להקטין את‬
‫הסכום המוכר כחוב אבוד‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫ד‪ .‬במקרים בהם לא ננקטו נגד החייב )הקונה( הליכי חדלות פירעון‪ ,‬או הליכי גבייה עפ"י חוק‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ ,1967-‬ואין המדובר בחוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף ‪350‬‬
‫לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,1999-‬לא יוכר החוב כחוב אבוד אלא אם כן יוכח אחד מאלה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש‪.‬‬
‫החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש בישראל‪.‬‬
‫כאשר החוב איננו בסכומים גבוהים‪ ,‬רשאי ממונה אזורי מע"מ להכיר בחוב כאבוד‬
‫בהתקיים התנאים המצטברים המפורטים להלן‪:‬‬
‫•‬
‫עלות גביית החוב גבוהה מסכום החוב עצמו‪ .‬על העוסק בעל החוב להוכיח את עלות גביית‬
‫החוב‪.‬‬
‫•‬
‫העוסק בעל החוב נקט בהליכים סבירים לגביית החוב‪ ,‬אשר לא הניבו תוצאות‪ ,‬כגון‪ :‬ביצוע‬
‫ניסיונות לאיתור החייבים‪ ,‬משלוח תזכורות ומכתבי התראה לחייבים‪ ,‬הפסקת ההתקשרות‬
‫העיסקית )לדוגמה‪ :‬ניתוק החייבים מקבלת השירות(‪.‬‬
‫•‬
‫מרבית העסקאות של העוסק בעל החוב הן עם לקוחות שאינם רשומים כ"עוסק" עפ"י‬
‫החוק‪.‬‬
‫עם קבלת ההודעה כאמור בפרק ג להלן‪ ,‬יבצע משרד מע"מ האזורי‪ ,‬בו רשום העוסק בעל‬
‫החוב )הנושה(‪ ,‬בדיקה מדגמית של החובות לבחינת קיום התנאים המפורטים לעיל‪.‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬כללים להוצאת הודעת זיכוי‬
‫‪.1‬‬
‫על הודעת הזיכוי‪ ,‬שתוצא ע"י העוסק בעל החוב‪ ,‬לעמוד בכל התנאים והכללים המפורטים בסעיף‬
‫‪23‬א‪ ,‬סעיף ‪)9‬ה( וסעיף ‪ 18‬להוראות‪ .‬יובהר‪ ,‬כי חייבת להיות זיקה ישירה בין הודעת הזיכוי לבין‬
‫החשבונית שהוצאה בשל העסקה המקורית‪ ,‬בגינה נוצר החוב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עפ"י תקנה ‪24‬א)ג( לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1976-‬להלן ‪ -‬התקנות(‪ ,‬הודעת זיכוי תוצא לא‬
‫יאוחר משלוש שנים ולא לפני חלוף שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר‬
‫החוב‪ .‬במניין התקופה האמורה לא תיכלל‪:‬‬
‫א‪ .‬התקופה שבין הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות פירעון כנגד החייב לבין יום מתן‬
‫אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיווידנד סופי לעוסק בעל החוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקופה שבין הגשת תביעה לביהמ"ש לגביית החוב של החייב )הקונה( לבין יום מתן פס"ד‬
‫ג‪.‬‬
‫סופי ע"י ביהמ"ש‪.‬‬
‫התקופה שבין פתיחת תיק בלשכת הוצל"פ לבין סיום הליכי ההוצל"פ‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי הארכת המועד מעבר לשלוש שנים כאמור בסעיפים קטנים א‪-‬ג לעיל לא תחול‪ ,‬אלא אם כן‬
‫במועד הוצאת הודעת הזיכוי בידי העוסק בעל החוב המסמכים המאמתים את בקשתו‪ ,‬לרבות העתק‬
‫חשבונית המס בשל העסקה והעתק הדו"ח התקופתי במסגרתו העסקה דווחה‪.‬‬
‫עוד יצוין‪ ,‬כי בהתאם לסעיף ‪)116‬א( לחוק מע"מ קיימת סמכות להארכת המועד הקבוע בתקנה ‪24‬א)ג(‬
‫לתקנות בידי ממונה איזורי‪ ,‬סגן ממונה איזורי ומנהל תחום בכיר במחלקה המקצועית של מע"מ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סכום הזיכוי‪ ,‬שיירשם בהודעת הזיכוי‪ ,‬לא יעלה על סכום החשבונית כאמור בסעיף ‪23‬א)‪)(2‬ב(‬
‫להוראות‪ ,‬דהיינו‪ :‬הודעת הזיכוי תכלול את סכום קרן החוב )כולל מע"מ( בלבד‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫העוסק זכאי לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום המס ששילם‪ ,‬ובלבד שהדרישה תעמוד‬
‫בכללים שנקבעו בסעיף ‪)105‬ג( לחוק מע"מ‪.‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬מתן הודעה למנהל‬
‫‪.1‬‬
‫תקנה ‪24‬א לתקנות קובעת‪ ,‬כי עוסק אינו רשאי לפעול עפ"י סעיף ‪23‬א)‪ (3‬להוראות ולהקטין את‬
‫סכום העסקאות וסכום מס הערך המוסף הכלול בדו"ח התקופתי המתייחס לתקופה בה מוצאת‬
‫הודעת הזיכוי‪ ,‬אלא לאחר מסירת הודעה על כך למנהל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בהודעה ייכללו הפרטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬פרטי העוסק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פרטי החייב‪.‬‬
‫פרטי העסקה והנסיבות בשלהן הפך החוב לחוב אבוד‪.‬‬
‫ציון הדו"ח התקופתי שבו העסקה דווחה‪.‬‬
‫הפעולות וההליכים שנקט העוסק לגביית החוב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫להודעה יצורפו צילום של הודעת הזיכוי‪ ,‬וכן המסמכים הרלוונטיים המאמתים את פרטי ההודעה‬
‫והמעידים על היות החוב "חוב אבוד" עפ"י התנאים המפורטים לעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬יצורף להודעה צילום‬
‫כרטיס מע"מ על עסקאות לתקופת הוצאת החשבונית‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫את ההודעה יש לשלוח בדואר‪ ,‬או למסור ביד‪ ,‬במשרד מע"מ האזורי בו רשום העוסק בעל החוב‪,‬‬
‫לא יאוחר מהמועד להגשת הדו"ח התקופתי הכולל את הודעת הזיכוי‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫במשרד מע"מ האזורי‪ ,‬בו רשום העוסק‪ ,‬יאשרו בכתב )לרבות חותמת "התקבל" על גבי העתק‬
‫ההודעה( את קבלת ההודעה‪.‬‬
‫למען הסר ספק יודגש‪ ,‬כי האישור הנ"ל מתייחס לקבלת ההודעה בלבד‪ ,‬ואין הוא מהווה אישור‬
‫לגבי תוכן ההודעה או חוקיות הוצאת הודעת הזיכוי‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הודעת העוסק‪ ,‬מאושרת על ידי משרד מע"מ האזורי‪ ,‬תישמר בידי העוסק כחלק מספריו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫על העוסק לצרף להודעה הצהרה‪ ,‬כי לא דרש וכמו כן לא ידרוש כהוצאה עפ"י סעיף ‪ 17‬לפקודת מס‬
‫הכנסה )נוסח חדש( את סכום מס העסקאות לגביו מתבקשת ההכרה כחוב אבוד‪.‬‬
‫אם העוסק דרש כהוצאה את סכום מס העסקאות כאמור ‪ -‬עליו להצהיר כי יתקן את דוחותיו למס‬
‫הכנסה ויבטל דרישה זו‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬הבהרות והנחיות נוספות‬
‫‪ .1‬הרישום בספרי העוסק ‪ -‬הודעת הזיכוי תירשם בספרי העוסק בדרך של הקטנת מס העסקאות‪.‬‬
‫‪ .2‬קבלת התמורה בתקופה מאוחרת ‪ -‬יצוין‪ ,‬כי במקרה בו לאחר הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב‬
‫שהוכר כחוב אבוד‪ ,‬הצליח העוסק לגבות את התמורה )כולה או מקצתה( מגורם כל שהוא‪ ,‬לרבות‬
‫ערבים‪ ,‬חברות ביטוח וכדו'‪ ,‬תמורה זו חייבת במס במועד קבלתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לראות בסכום‬
‫שהתקבל ככולל מע"מ‪.‬‬
‫‪ .3‬תיקים סגורים ‪ -‬בתיקים בהם הוצאה שומה לגבי חוב אבוד‪ ,‬והשומה הינה סופית כך שאין לגביה‬
‫זכות ערעור‪ ,‬יתקיים הכלל של סופיות הדיון‪ ,‬ולכן לא תידון ולא תאושר כל בקשה להוצאת‬
‫הודעת זיכוי‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫מיסוי מקרקעין‬
‫‪ .70‬השינויים בפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה והשינויים במס רכישה‬
‫חלק זה בידיעון יתמקד בעיקרי השינויים שהתקבלו בחוק ההסדרים העוסקים בפטור ממס שבח במכירת דירת‬
‫מגורים מזכה והשינויים במס רכישה‪ ,‬בחוק מסוי מקרקעין )שבח ורכישה(‪ ,‬התשכ"ג‪) 1963-‬להלן‪" :‬החוק"(‪.‬‬
‫תוקפם של רוב השינויים חל ביום ‪ 1‬באוגוסט ‪) 2013‬להלן‪" :‬יום התחילה"(‪ ,‬תוקפם של השינויים העוסקים‬
‫בפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה חל ביום ‪ 1‬בינואר ‪) 2014‬להלן‪" :‬יום המעבר"(‪.‬‬
‫הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה‬
‫תנאים מקדמיים לקבלת פטור מלא ממס שבח – החל מיום המעבר‬
‫‪ .1‬המוכר מכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים‪ 44‬מזכה‪ 45‬אותה הוא מוכר‪.‬‬
‫‪ .2‬המוכר הינו תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה בה הוא תושב‪.‬‬
‫על תושב החוץ להמציא אישור משלטונות המס במדינת התושבות כי אין לו במדינה זו דירת מגורים‪.‬‬
‫‪ .3‬שווי המכירה אינו עולה על ‪.₪ 4,500,000‬‬
‫‪ .4‬המוכר ביקש פטור במועד הגשת ההצהרה‪.‬‬
‫ביטול הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה אחת לארבע שנים )סעיף ‪49‬ב)‪((1‬‬
‫הפטור במכירת דירת מגורים מזכה אחת לארבע שנים יבוטל החל מיום המעבר )‪.(1.1.2014‬‬
‫פטור זה הינו הפטור השכיח ביותר וחל אף אם בבעלות המוכר דירות מגורים נוספות‪ .‬כתוצאה מביטול הפטור‪,‬‬
‫יחיד שבבעלותו מספר דירות יהא חייב במס שבח מקרקעין במכירת דירת מגורים‪ ,‬עד שיהא בעלים של דירת‬
‫מגורים מזכה יחידה אותה יוכל למכור בפטור מלא‪ ,‬בהתקיים התנאים שנקבעו‪ ,‬כפי שיוסבר להלן‪.‬‬
‫הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה‬
‫‪ 44‬דירת מגורים – "דירה או חלק מדירה‪ ,‬שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד‪ ,‬ומשמשת למגורים או מיועדת‬
‫למגורים לפי טיבה‪ ,‬למעט דירה המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה"‪.‬‬
‫‪ 45‬דירת מגורים מזכה – "דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן‪ :‬א‪ .‬ארבע חמישיות‬
‫מהתקופה שבשלה מחושב השבח‪ .‬ב‪ .‬ארבע השנים שקדמו למכירתה‪"......‬‬
‫‪170‬‬
‫הפטור במכירת דירת מגורים מזכה יחידה – פטור על פי סעיף ‪49‬ב)‪ (2‬לחוק‬
‫התנאים הנדרשים )בנוסף לתנאים המקדמיים(‬
‫‪ .1‬הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור‪.‬‬
‫‪ .2‬המוכר הוא בעל הזכות בדירה במשך ‪ 18‬חודשים לפחות מיום שהייתה לדירת מגורים‪.‬‬
‫‪ .3‬המוכר לא מכר במשך ‪ 18‬חודשים שקדמו למכירה דירת מגורים אחרת לפי פטור זה‪.‬‬
‫‪ .4‬הפטור ממס לא יחול במכירת חלק בדירה שאינו עולה על ‪ 1/3‬ממנה ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים‬
‫בשכירות מוגנת לפני ‪ 1‬בינואר ‪ ,1997‬אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה לגבי דירת‬
‫מגורים יחידה‪.‬‬
‫חזקת דירת מגורים יחידה )סעיף ‪49‬ג(‬
‫מוכר דירה יחשב כבעל דירה יחידה גם אם יש לו בנוסף על הדירה הנמכרת דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫• דירה שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב – ‪ 18‬חודשים שקדמו למכירה‪.‬‬
‫• דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ‪ 1‬בינואר ‪.1997‬‬
‫• דירה שחלקו של המוכר בבעלותה אינו עולה על ‪.1/3‬‬
‫• דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו לגביה התנאים שנקבעו בחוק‪.‬‬
‫חזקת דירת מגורים נוספת )סעיף ‪49‬ד(‬
‫דירת מגורים לא תיחשב כדירה יחידה אם יש למוכר‪ ,‬באמצעות זכויותיו באיגוד‪ ,‬דירה שחלקו בה )באמצעות‬
‫זכויותיו(‪ ,‬עולה על ‪ ,1/3‬ובלבד שהדירה לא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ‪ 1‬בינואר ‪.1997‬‬
‫הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה כאשר שווי המכירה עולה על ‪₪ 4,500,000‬‬
‫כאשר שווי המכירה של דירת המגורים המזכה היחידה עולה על ‪) ₪ 4,500,000‬להלן‪" :‬סכום התקרה"(‪,‬‬
‫נקבע כי המוכר יהיה זכאי לפטור ממס שבח רק עד לסכום התקרה‪.‬‬
‫ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה ייחשב כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה‬
‫החייבת במס‪.‬‬
‫בהתאם ליחס בין שווי המכירה של הזכות האחרת למלוא שווי המכירה‪ ,‬ייוחסו ‪ -‬שווי הרכישה‪ ,‬הניכויים‬
‫והתוספות‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫השבח במכירת דירת מגורים שאינה פטורה ממס‬
‫הוראות החוק בעבר‬
‫על פי הדין הקיים‪ ,‬המס המוטל על הרווח הריאלי במכירת דירת מגורים מחושב בצורה ליניארית כדלקמן‬
‫)להלן‪" :‬החישוב הליניארי"(‪ :‬מיום רכישת הנכס ועד ליום ‪ – 7.11.2001‬מס שולי‪ ,‬מיום ‪ 7.11.2001‬עד ליום‬
‫‪ – 1.1.2012‬מס בשיעור ‪ ,20%‬ומיום ‪ 1.1.2012‬ואילך מס בשיעור ‪) 25%‬בנוסף לאמור לעיל קיימים שיעורי מס‬
‫מופחתים לגבי נכסי מקרקעין שנרכשו עד ליום ‪ ,31.3.1961‬וכן מוטל מס בשיעור ‪ 10%‬על השבח האינפלציוני‬
‫שנצבר עד ליום ‪.(31.12.1993‬‬
‫הדין מיום המעבר ואילך – קביעת חישוב ליניארי חדש‬
‫במסגרת חוק ההסדרים נקבע כי במכירת דירת מגורים מזכה‪ ,‬שיום רכישתה היה לפני יום המעבר )‪,(1.1.2014‬‬
‫יתבצע חישוב ליניארי כדלקמן‪ :‬מיום רכישת הנכס ועד ליום המעבר – פטור ממס‪ ,‬ומיום המעבר ועד ליום‬
‫המכירה – מס בשיעור ‪) 25%‬להלן‪" :‬החישוב הליניארי החדש"(‪ .‬על השבח האינפלציוני שנצבר עד ליום‬
‫‪ 31.12.1993‬יוטל מס בשיעור ‪.10%‬‬
‫לעניין זה ראה בתחילת הידיעון – תזכיר חוק ההסדרים לשנת ‪ 2015‬בו מוצע לתקן את החוק כך שגם השבח‬
‫האינפלציוני החייב במס על פי נוסח החוק היום‪ ,‬בגין חלק השבח הריאלי שזוכה לפטור ממס בנוסחת‬
‫החישוב הלינארי‪ ,‬יהא פטור ממס‪ ,‬בדומה לפטור שניתן על השבח הריאלי‪.‬‬
‫במכירת דירת מגורים מזכה שאינה פטורה ממס שנרכשה מיום המעבר ואילך יוטל מס בשיעור ‪ 25%‬על השבח‬
‫הריאלי כולו‪.‬‬
‫במכירת דירה שאינה דירת מגורים מזכה )לדוג' – דירה ששימשה למשרד ולא למגורים(‪ ,‬שנרכשה לפני יום‬
‫המעבר‪ ,‬יתבצע החישוב הליניארי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬על מנת שלא להיטיב עם בעלי מספר רב של דירות )שהרי לפי החישוב הליניארי החדש ניתן למכור‬
‫מספר דירות מגורים מזכות בפטור ממס כמעט מלא(‪ ,‬נקבעו הוראות מעבר אשר יפורטו בהמשך‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫הוראות מעבר‬
‫"תקופת המעבר" – התקופה שמיום המעבר ועד יום ‪ 31‬בדצמבר ‪.(1.1.2014 – 31.12.2017) 2017‬‬
‫אי החלת הפטור לפי סעיף ‪49‬ב)‪ (2‬בתקופת המעבר על בעלים של יותר מדירת מגורים אחת‬
‫סעיף ‪)44‬ד()‪ (4‬לחוק ההסדרים קובע כי במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר לא יחולו הוראות סעיף‬
‫‪49‬ב)‪ (2‬לחוק על מי שביום המעבר הייתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור )לעניין מניין הדירות‬
‫תחול החזקה שבסעיף ‪49‬ג לחוק(‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -‬יחיד שבבעלותו שתי דירות מגורים מזכות יכול למכור דירה אחת עד ליום ‪ 31.12.2013‬בפטור ע"פ‬
‫הוראות סעיף ‪49‬ב)‪ (1‬לחוק‪ ,‬ומאחר וביום המעבר נותרה ברשותו דירת מגורים מזכה יחידה‪ ,‬ניתן למכור גם‬
‫דירה זו בפטור מלא מיד ביום ‪ 1.1.2014‬לפי סעיף ‪49‬ב)‪ (2‬מאחר והיחיד לא מכר דירה אחרת "בפטור לפי פסקה‬
‫זו"‪ ,‬אלא בפטור אחת ל – ‪ 4‬שנים )זאת בהנחה ששאר התנאים מתקיימים ‪ -‬המוכר הוא בעל הזכות בדירה‬
‫במשך ‪ 18‬חודשים‪...‬וכו'(‪.‬‬
‫החלת החישוב הליניארי החדש בתקופת המעבר על שתי דירות בלבד‬
‫כפי שצוין‪ ,‬הואיל והחישוב הליניארי החדש מעניק למעשה פטור על מלוא השבח הריאלי עד ליום ‪,1.1.2014‬‬
‫במכירת דירה החייבת במס‪ ,‬קובע סעיף ‪)44‬ד()‪ (1‬לחוק ההסדרים כי סעיף ‪48‬א)ב‪ (2‬לחוק )הקובע את החישוב‬
‫הליניארי החדש(‪,‬יחול על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות בלבד‪ ,‬בהתקיים כל התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬במכירה של לפחות אחת משתי הדירות בתקופת המעבר‪ ,‬המוכר היה זכאי לפטור ממס שבח לפי סעיף‬
‫‪49‬ב)‪) (1‬הפטור במכירת דירה אחת לארבע שנים(‪ ,‬אילו הסעיף היה עומד בתוקפו ביום המכירה‪.‬‬
‫‪ o‬במכירת דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף ‪49‬ו לחוק‬
‫כנוסחו ערב יום המעבר )התנאים ערב יום המעבר‪ :‬אם הדירה לא שימשה למגורי המקבל‪ ,‬הפטור יינתן‬
‫לאחר ‪ 4‬שנים וכשנותן המתנה הוא הורה לאחר ‪ 3‬שנים‪ .‬אם הדירה שימשה למגורי המקבל הפטור יינתן‬
‫לאחר ‪ 3‬שנים וכשנותן המתנה הוא הורה הפטור יינתן לאחר שנתיים ‪ -‬אם המקבל אינו נשוי‪ ,‬ואם הוא‬
‫נשוי או הורה יחיד לאחר שנה(‪.‬‬
‫‪ o‬המכירות אינן לקרוב‪ ,46‬בין בתמורה ובין שלא בתמורה‪.‬‬
‫‪" 46‬קרוב" לאדם פלוני –‬
‫)‪ (1‬בן‪-‬זוג;‬
‫)‪ (2‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא‪ ,‬צאצאי בן‪-‬זוג ובני‪-‬זוגם של כל אחד מאלה;‬
‫)‪ (3‬אח או אחות ובני‪-‬זוגם;‬
‫)‪ (4‬איגוד שהוא בשליטתו;‬
‫‪173‬‬
‫דוגמא‬
‫לאייל שלוש דירות מגורים מזכות אותן רכש בשנת ‪ .1990‬אייל מעוניין למכור ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ 2013‬את‬
‫דירותיו‪.‬‬
‫אייל ימכור ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ 2013‬דירת מגורים אחת בפטור לפי סעיף ‪49‬ב)‪ – (1‬הפטור אחת לארבע שנים‪.‬‬
‫מאחר וביום המעבר בבעלות אייל יותר מדירת מגורים אחת‪ ,‬לא חל הפטור לפי סעיף ‪49‬ב)‪ (2‬לחוק‪ ,‬אך ניתן‬
‫למכור את שתי הדירות הבאות במס מינימאלי כדלקמן‪:‬‬
‫הדירה השנייה תימכר ביום ‪ 1.1.2014‬ויחול החישוב הליניארי החדש – שמשמעותו מס אפס על השבח הריאלי‪.‬‬
‫הדירה השלישית תימכר ביום ‪ 1.10.2017‬ויחול מס בשיעור ‪ 25%‬רק על השבח הריאלי שנצבר בתקופה מיום‬
‫המעבר ועד ליום המכירה )זאת מאחר וביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ 2017‬מתקיים התנאי הקובע שבמכירה של אחת‬
‫משתי הדירות יחול הפטור ע"פ הוראות סעיף ‪49‬ב)‪ (1‬לחוק‪ ,‬אילו הסעיף היה עומד בתוקפו ביום המכירה(‪.‬‬
‫מכירת דירה בתקופת המעבר עליה לא חל החישוב הליניארי החדש‬
‫במכירת דירת מגורים בתקופת המעבר עליה לא חל החישוב הליניארי החדש‪ ,‬יחולו כללי החישוב הליניארי‬
‫)מיום רכישת הנכס ועד ליום ‪ – 7.11.2001‬מס שולי‪ ,‬מיום ‪ 7.11.2001‬עד ליום ‪ – 1.1.2012‬מס בשיעור ‪,20%‬‬
‫ומיום ‪ 1.1.2012‬ואילך מס בשיעור ‪.(25%‬‬
‫מכירת דירה מגורים מזכה‪ ,‬שנתקבלה במתנה מיום התחילה עד תום תקופת המעבר‬
‫במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את הדירה כמתנה פטורה ממס לפי סעיף ‪62‬‬
‫לחוק‪ ,‬בתקופה שמיום ‪ 1.8.13‬עד ליום ‪ ,31.12.2017‬יראו את נותן המתנה‪ ,‬לעניין שתי הפסקאות הקודמות‬
‫)החלת החישוב הליניארי החדש בתקופת המעבר על שתי דירות בלבד ו ‪ -‬מכירת דירה בתקופת המעבר עליה‬
‫לא חל החישוב הליניארי החדש(‪ ,‬כאילו הוא המוכר‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫צמצום הפטור ממס במתנות לקרובים ‪ -‬החל מיום התחילה )‪(1.8.2013‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים תוקן סעיף ‪ 62‬לחוק והוא קובע כדלקמן‪:‬‬
‫"מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס‪ .‬לעניין זה‪,‬‬
‫"קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות )‪ (1‬ו‪ (2)-‬להגדרה "קרוב" שבסעיף ‪) 1‬ראה לעניין זה הערת שוליים מס' ‪ ,(3‬וכן‬
‫אח או אחות‪ ,‬לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה"‪.‬‬
‫מהאמור לעיל עולה כי‪:‬‬
‫‪ o‬מתנות בין אחים אינן פטורות ממס שבח החל מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪) 2013‬למעט זכות שקיבלו מהורה או הורי‬
‫הורה בלא תמורה או בירושה(‪ ,‬ויחול החישוב הליניארי )החישוב הליניארי החדש לא יחול עקב‬
‫הסייגים שנקבעו(‪.‬‬
‫‪ o‬מתנות בין גיסים אינן פטורות ממס שבח החל מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪ ,2013‬ויחול החישוב הליניארי )החישוב‬
‫הליניארי החדש לא יחול עקב הסייגים שנקבעו(‪.‬‬
‫שינויים נוספים‬
‫פטור לדירה שהתקבלה בירושה ‪ -‬הגבלת הפטור לפי סעיף ‪49‬ב)‪ (5‬לחוק )דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר‬
‫בירושה(‪ ,‬בתנאים שנוספו במסגרת חוק ההסדרים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬סכום תקרה של ‪.₪ 4,500,000‬‬
‫פטור ממס במכירת דירה בעסקת קומבינציה ‪ -‬שונה מנגנון השבח הפטור במכירת דירת מגורים מזכה בעסקת‬
‫קומבינציה‪.‬‬
‫פטור ממס במכירת שתי דירות קטנות לצורך רכישת דירה אחת גדולה – בוצעו מספר שינויים בחוק בכדי‬
‫להתאים את הפטור לדין החדש‪.‬‬
‫פטור ממס במכירת דירה כשהמחיר מושפע מאפשרות לתוספת בנייה – נקבע כי הוראות סעיף ‪49‬ז העוסק‬
‫בנושא יחולו כאשר לדעת המנהל התמורה המשתלמת הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול‬
‫יותר מהשטח הכולל הנמכר‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫השינויים במס רכישה – החל מיום התחילה )‪(1.8.2013‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים לשנים ‪ 2013‬ו ‪ 2014‬נקבע כי החל מיום התחילה רק יחיד תושב ישראל‪ 47‬אשר רכש‬
‫דירת מגורים ייהנה משיעורי מס רכישה מופחתים‪ ,‬באם התקיים בו אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ .1‬הדירה שרכש היא דירתו היחידה‪.48‬‬
‫‪ .2‬ב‪ 24-‬החודשים שלאחר רכישת הדירה‪ ,‬מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד‬
‫רכישת הדירה‪ .‬ואולם אם רכישת הדירה הייתה מקבלן – ב‪ 12-‬החודשים מהמועד שבו הייתה החזקה‬
‫בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן‪ ,‬מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו‬
‫היחידה עד למועד רכישת הדירה‪ ,‬ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של‬
‫הרוכש – ב‪ 12-‬החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל‪ ,‬מכר את דירת המגורים‬
‫שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה‪.‬‬
‫‪ .3‬הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה בסעיף ‪49‬ה)א( לחוק‪.‬‬
‫רכישת דירת מגורים בתקופה מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2013‬עד ליום ‪15.01.2014‬‬
‫יחיד תושב ישראל הרוכש דירת מגורים יחידה שיעורי‬
‫מס מופחתים‬
‫עד‬
‫‪1,470,560‬‬
‫‪1,744,270‬‬
‫‪4,500,000‬‬
‫‪15,000,000‬‬
‫ומעלה‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1,470,560‬‬
‫‪1,744,270‬‬
‫‪4,500,000‬‬
‫‪15,000,000‬‬
‫דירת מגורים שאינה יחידה‬
‫עד‬
‫‪1,089,350‬‬
‫‪3,268,040‬‬
‫‪4,500,000‬‬
‫‪15,000,000‬‬
‫ומעלה‬
‫אחוז מס‬
‫‪0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1,089,350‬‬
‫‪3,268,040‬‬
‫‪4,500,000‬‬
‫‪15,000,000‬‬
‫אחוז מס‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫רכישת דירת מגורים בתקופה מיום ‪ 16‬בינואר ‪ 2014‬עד ליום ‪31.12.2014‬‬
‫יחיד תושב ישראל הרוכש דירת מגורים יחידה שיעורי‬
‫מס מופחתים‬
‫עד‬
‫‪1,517,210‬‬
‫‪1,799,605‬‬
‫‪4,642,750‬‬
‫‪15,475,835‬‬
‫ומעלה‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1,517,210‬‬
‫‪1,799,605‬‬
‫‪4,642,750‬‬
‫‪15,475,835‬‬
‫דירת מגורים שאינה יחידה‬
‫עד‬
‫‪1,123,910‬‬
‫‪3,371,710‬‬
‫‪4,642,750‬‬
‫‪15,475,835‬‬
‫ומעלה‬
‫אחוז מס‬
‫‪0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1,123,910‬‬
‫‪3,371,710‬‬
‫‪4,642,750‬‬
‫‪15,475,835‬‬
‫אחוז מס‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪" 47‬תושב ישראל" – כהגדרתו בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬בשינוי זה‪ ,‬ולרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל‬
‫לראשונה או לתושב חוזר ותיק‪ ,‬כמשמעותם בסעיף ‪)14‬א( לפקודה‪.‬‬
‫‪" 48‬דירה יחידה" – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף ‪16‬א; לעניין הגדרה זו יראו‬
‫דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש‪ ,‬נוסף עליה‪ ,‬דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת‬
‫התשנ"ז )‪ 1‬בינואר ‪ ,(1997‬או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה אינו עולה על שליש‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫במסגרת חוק ההסדרים לשנים ‪ 2013‬ו ‪ 2014‬הוסף סעיף ‪)9‬ג‪1‬ד( לחוק אשר נועד להקל ולהקטין את שיעורי מס‬
‫הרכישה על דירת מגורים שאינה יחידה‪ .‬הסעיף קובע כי החל משנת ‪ 2015‬שיעורי מס הרכישה על דירת‬
‫מגורים שאינה יחידה יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫על חלק השווי שעד ‪ 1,089,435‬ש"ח – ‪3.5%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 1,089,435‬ש"ח ועד ‪ 4,642,750‬ש"ח – ‪5%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 4,642,750‬ש"ח ועד ‪ 15,475,835‬ש"ח – ‪8%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 15,475,835‬ש"ח – ‪10%‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬וכדי לעמוד ביעדי גרעון התקציב אותו קבעה הממשלה‪ ,‬בתזכיר חוק ההסדרים לשנת‬
‫‪ 2015‬מוצע לעגן את מס הרכישה על רוכשי דירות מגורים שאינן דירות יחידות כפי שהיה בשנת ‪ ,2014‬כך‬
‫שרוכש דירת מגורים שאינה יחידה ימשיך להיות מחויב במס רכישה בהתאם למדרגות ולשיעורים להלן‪:‬‬
‫על חלק השווי שעד ‪ 1,123,910‬ש"ח – ‪5%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 1,123,910‬ש"ח ועד ‪ 3,371,710‬ש"ח – ‪6%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 3,371,710‬ש"ח ועד ‪ 4,642,750‬ש"ח – ‪7%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 4,642,750‬ש"ח ועד ‪ 15,475,835‬ש"ח – ‪8%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 15,475,835‬ש"ח – ‪10%‬‬
‫שינויים נוספים‬
‫העלאת שיעור מס רכישה ברכישת זכות במקרקעין – במסגרת חוק ההסדרים הועלה שיעור מס רכישה המוטל‬
‫על רכישת זכות במקרקעין‪ ,‬למעט בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים‪ ,‬משיעור של ‪ 5%‬לשיעור של ‪ 6%‬החל‬
‫מיום התחילה )‪.(1.8.2013‬‬
‫מס רכישה בהקצאה באיגוד מקרקעין – במסגרת חוק ההסדרים נקבע כי הקצאת זכויות באיגוד מקרקעין חייבת‬
‫במס רכישה החל מיום התחילה )ההקצאה פטורה ממס שבח(‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫‪ .71‬תיקון מס' ‪ 78‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪ -‬תשלום מקדמה ע"י הרוכש‬
‫תקציר‬
‫‪.1‬‬
‫רקע‬
‫במסגרת תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין נוספו סעיפים ‪)15‬ב( עד )ה( לחוק‪ ,‬שעניינם תשלום‬
‫מקדמה ע"י רוכש זכות במקרקעין על חשבון מס שבח שהמוכר חייב בו‪ .‬מטרת התיקון הייתה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬להבטיח לרוכש זכות במקרקעין קבלת אישור מס שבח לטאבו לרישום זכויותיו במרשמי‬
‫המקרקעין בזמן קצר‪ ,‬וזאת מבלי שיהיה תלוי בגמר הטיפול בתיק המכירה במשרד האזורי‬
‫ובתשלום מס השבח ע"י המוכר‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬ביוני ‪ 2014‬פורסם בספר החוקים תיקון מספר ‪ 78‬לחוק מיסוי מקרקעין )להלן‪:‬‬
‫"התיקון"(‪ ,‬אשר במסגרתו הוספו הוראות חדשות ותוקנו הוראות קיימות אשר נחקקו במסגרת‬
‫תיקון מספר ‪ .70‬תחולת התיקון הינה לגבי מכירות שיתבצעו מיום ‪ 1‬ביוני ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫הוראה זו סוקרת את השינויים העיקריים שנחקקו במסגרת התיקון‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שיעור המקדמה ברכישה מחברה‪ -‬סעיף ‪)15‬ג(‬
‫מכיוון ששיעור המס החל על השבח הריאלי במכירה ע"י חבר בני אדם הינו בהתאם לסעיף ‪)126‬א(‬
‫לפקודה‪ ,‬ללא חלוקה ליניארית של השבח וללא תלות ביום הרכישה‪ ,‬נקבע בתיקון כי במכירת זכות‬
‫במקרקעין בידי חבר בני אדם ‪ -‬שיעור המקדמה יהיה בגובה ‪ 7.5%‬מהתמורה )יצוין‪ ,‬כי לא מן‬
‫הנמנע כי תוגש בקשה להקטנת מקדמה‪ ,‬בה יש לדון לגופו של עניין(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מועד חובת תשלום המקדמה והסכום לתשלום ‪ -‬סעיף ‪)15‬ג(‬
‫‪ 40‬מהתמורה‪ ,‬ולכן חייב‬
‫על מנת למנוע מצבים בהם בעת חתימת החוזה משלם הרוכש מעל ֵ‬
‫להעביר את תשלום המקדמה או חלקה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬לרשויות המס ‪ -‬בטרם חלף המועד החוקי‬
‫להגשת ההצהרה )הצהרת הרוכש זכות במקרקעין בהתאם להוראות ‪)73‬ג( לחוק מיסוי מקרקעין(‪,‬‬
‫נקבע כי מועד חובת תשלום המקדמה יהיה המאוחר מבין אלה‪:‬‬
‫ׁ)א( מיד לאחר ששולמו למוכר ‪ 40%‬מסך התמורה הנקובה בחוזה ביניהם;‬
‫)ב( במועד מסירת ההצהרה לפי סעיף ‪)73‬ג( לחוק;‬
‫כפועל יוצא מהתיקון‪ ,‬לא תקבע חובת תשלום מקדמה בטרם הגיע המועד להגשת ההצהרה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מועד תשלום המקדמה ברכישה מקבלן ‪ -‬סעיף ‪)15‬ג‪(1‬‬
‫כאשר מכירת הזכות במקרקעין נתונה למיסוי על פי חלק ב' לפקודה‪ ,‬המוכר יהיה זכאי לפטור‬
‫ממס שבח בהתאם לסעיף ‪ 50‬לחוק‪ ,‬בכפוף להמצאת אישור פקיד השומה )טופס ‪ .(50‬על מנת‬
‫לאפשר למוכר פרק זמן סביר להמצאת אישור כאמור )במקרים בהם בחר במסלול אישור פרטני(‪,‬‬
‫נקבע כי החובה להעברת המקדמה‪ ,‬ע"י הרוכש‪ ,‬תחול רק בהתקיים המאוחר מבין אלה‪:‬‬
‫)א( לאחר ששולמו למוכר ‪ 80%‬מהתמורה;‬
‫)ב( במועד מסירת ההצהרה לפי סעיף ‪)73‬ג( לחוק;‬
‫‪178‬‬
‫‪ .5‬הקטנת שיעור המקדמה ‪ -‬סעיף ‪)15‬ה(‬
‫‪ 5.1‬סמכות המנהל להקטנת המקדמה על פי שיקול דעתו‬
‫על מנת למנוע גביית מס ביתר נקבע כי במצב בו לא הוגשה בקשה להקטנת המקדמה ע"י המוכר או‬
‫הרוכש‪ ,‬אולם המנהל סבור כי המס הצפוי בהתאם לשומה העצמית יהיה נמוך מגובה המקדמה‪ ,‬כי אז‬
‫המנהל יהיה רשאי מיוזמתו להקטין את שיעור המקדמה עפ"י שיקול דעתו‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי אין בהקטנת המקדמה כדי לגרוע מהסמכות לעשות שומה לפי מיטב שפיטה‪.‬‬
‫‪ 5.2‬בקשה להקטנת המקדמה שהוגשה ע"י המוכר או הרוכש‬
‫עובר לתיקון ‪ ,78‬נקבע כי בקשה להקטנת המקדמה תוגש במועד הגשת ההצהרה שהוגשה לפי סעיף ‪,73‬‬
‫ועל המנהל להשיב לבקשה‪ ,‬בכתב‪ ,‬במועד למשלוח הודעת השומה למס שבח לפי סעיף ‪)78‬א( כלומר‪ ,‬תוך‬
‫‪ 20‬יום מיום הגשת ההצהרה‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬במקום בו הרוכש הגיש הצהרה וצירף בקשה להקטנת מקדמה‪ ,‬וזאת בטרם הגיש המוכר‬
‫הצהרה הכוללת שומה עצמית‪ ,‬היה צורך לעקוב באופן רציף אחר הגשת ההצהרה והשומה העצמית של‬
‫המוכר‪ ,‬וזאת על מנת לבחון את בקשת הרוכש להקטנת המקדמה וליתן החלטה בתוך ‪ 20‬יום‪.‬‬
‫התיקון קבע כי בקשת הקטנת המקדמה תוגש עד המועד הקבוע להגשת ההצהרה לפי סעיף ‪ .73‬כלומר‪,‬‬
‫אין חובה שהבקשה תוגש יחד עם ההצהרה והיא יכולה להיות מוגשת בנפרד במועד מאוחר יותר ובלבד‬
‫שתוגש לא יאוחר מתום המועד החוקי להגשת ההצהרה‪ ,‬כלומר עד ‪ 40‬יום ממועד המכירה‪.‬‬
‫‪ 5.3‬החלטת המנהל בבקשה להקטנת המקדמה ונפקותה‬
‫כדי שהמנהל יוכל ליתן החלטה בבקשה להקטנת המקדמה בהתבסס על השומה העצמית למס שבח‪,‬‬
‫נקבע כי יוציא המנהל תשובה מנומקת בכתב עד למועד המאוחר מבין אלה‪:‬‬
‫)א( ‪ 20‬ימים ממועד הגשת הבקשה;‬
‫)ב( המועד האחרון למשלוח ההודעה לפי סעיף ‪)78‬א(;‬
‫במידה ולא ניתנה תשובה מנומקת בכתב‪ ,‬תוך המועד כקבוע לעיל‪ ,‬יראו את הבקשה להקטנת שיעור‬
‫המקדמה בלבד כאילו התקבלה‪ .‬קרי‪ ,‬שיעור המקדמה ייקבע בהתאם לשיעור שהתבקש ויינתן אישור‬
‫לרוכש לפי סעיף ‪ 16‬לעניין מס שבח‪ ,‬ובלבד ששולמה המקדמה‪.‬‬
‫‪ 5.4‬הליך לבחינת ההחלטה בדבר דחיית הבקשה להקטנת המקדמה ‪ -‬סעיף ‪)15‬ו(‬
‫על החלטת המנהל בדבר הקטנת המקדמה יכולים המוכר או הרוכש להגיש בקשה מנומקת לבחינת‬
‫ההחלטה‪ ,‬וזאת בתוך ‪ 14‬יום מיום שנמסרה להם ההחלטה‪.‬‬
‫המנהל ישלח תשובה מנומקת בכתב לבקשה‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים מיום הגשת הבקשה‪ ,‬בהסתמך על המסמכים‬
‫אשר צורפו לבקשה‪.‬‬
‫לא נתן המנהל תשובה במועד‪ ,‬יראו את הבקשה לעניין הקטנת שיעור המקדמה בלבד כאילו התקבלה‬
‫ושיעור המקדמה המבוקש יתקבל‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫‪ 5.5‬הגורם המוסמך להחליט בבחינת ההחלטה ‪ -‬סעיף ‪)15‬ז(‬
‫בתיקון נקבע‪ ,‬כי מי שהחליט בבקשה להקטנת המקדמה בשלב הראשון‪ ,‬לא ידון בבקשה לעניין בחינת‬
‫ההחלטה בדבר הקטנת המקדמה בשלב השני‪ .‬הסמכות בשלב הראשון תהא בידי הרכז והסמכות לדון‬
‫בשלב השני‪ ,‬תהא בידי מנהל מדור שומה או סגן ממונה אזורי‪.‬‬
‫‪ 6‬סוגי העסקאות לגביהן לא תחול המקדמה ‪ -‬סעיף ‪)15‬ח(‬
‫סעיף ‪)15‬ח(‪ ,‬אשר נוסף בתיקון‪ ,‬ריכז את סוגי העסקאות לגביהן לא יחולו הוראות המקדמה‪:‬‬
‫מכירת דירת מגורים מזכה שהתבקש בגינה פטור לפי פרק חמישי ‪) 1‬כפי שהיה ערב התיקון(‬
‫מכירת זכות במקרקעין בידי גוף מהגופים המנויים בסעיף ‪ 72‬לחוק‪ .‬קרי‪ -‬רשות מקומית‪ ,‬רשות‬
‫הפיתוח‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬הימנותא בע"מ ‪ -‬כל עוד היא בשליטה של הקרן הקיימת‬
‫לישראל‪.‬‬
‫מכירת זכות במקרקעין שמתקיימות לגביה הוראות סעיף ‪2‬ב)א( לחוק המכר )דירות()הבטחת‬
‫השקעות של רוכשי דירות(‪ ,‬התשל"ה‪) 1974-‬להלן‪" :‬חוק המכר"(‪ .‬סעיף ‪2‬ב)א( לחוק המכר קובע‪,‬‬
‫כי בקרקעות מינהל יובטחו כספי הקונה עד למועד בו הושלמה הבנייה‪ ,‬נמסרה חזקה ונחתם חוזה‬
‫בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בעת חתימת חוזה זה רשות מקרקעי ישראל בודקת קיומם‬
‫של אישורי מיסים ולכן זכותו של הרוכש לרישום זכויותיו מובטחת‪ .‬לפיכך נקבע‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי‬
‫במקרים בהם יחול סעיף ‪2‬ב)א( לחוק המכר לא תחול חובת תשלום מקדמה‪.‬‬
‫מכירת זכות במקרקעין‪ ,‬מסוג שקבע שר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬
‫‪ .7‬תשלום מס רכישה ‪ -‬סעיף ‪)15‬ט(‬
‫להוראות המקדמה נוסף סעיף ‪)15‬ט( שמטרתו מניעת מצב בו שילם הרוכש מקדמה למס שבח כחוק אך‬
‫לא יכול לרשום את זכותו במרשם המקרקעין‪ ,‬לאור העובדה שההליך השומתי במס הרכישה טרם‬
‫הסתיים ולא ניתן לקבל אישורי מיסים בגינה‪.‬‬
‫ע"פ התיקון‪ ,‬רוכש יהיה זכאי לקבל אישור לטאבו למס רכישה גם במצב בו שומת המנהל טרם‬
‫נערכה‪ ,‬וזאת בהתקיים כל תנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הרוכש שילם את המקדמה למס שבח;‬
‫הרוכש שילם את מס הרכישה עפ"י שומתו העצמית‪ ,‬במועד הקבוע בסעיף ‪90‬א;‬
‫חלפו ‪ 90‬ימים מיום הצהרת הרוכש או ‪ 30‬ימים מהיום שהומצאו למנהל כל המסמכים והפרטים‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫שנדרשו להמציאם‪ ,‬לפי המאוחר;‬
‫לא נערכה שומת מס רכישה לפי סעיף ‪)78‬ב(;‬
‫המקדמה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לא הוחזרה לרוכש לפי הוראות סעיף ‪)15‬ד()‪)(3‬ב( )בשל הפרת תנאי‬
‫ו‪.‬‬
‫הסכם באופן חד צדדי ע"י המוכר בדרך של אי מסירת חזקה(;‬
‫אם ביקש הרוכש הקלה או פטור ממס רכישה לפי סעיף ‪ 9‬לחוק מיסוי מקרקעין – הוגשו כל‬
‫המסמכים להוכחת זכאותו להקלה או לפטור;‬
‫‪180‬‬
‫‪ .8‬הוראת שעה ‪ -‬מכירת דירת מגורים מזכה עפ"י חישוב ליניארי חדש‬
‫חובת תשלום המקדמה חלה גם בחישוב ליניארי חדש על דירות מגורים מזכות חייבות‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫מאחר שסכום המס הצפוי במכירות אלו עתיד להיות נמוך מאוד בתקופת המעבר‪ ,‬נקבע כי במכירת דירת‬
‫מגורים מזכה שסעיף ‪48‬א)ב‪ (2‬חל עליה )חישוב ליניארי חדש(‪ ,‬שנעשתה בתקופה שמיום ‪ 1.6.14‬ועד לסוף‬
‫תקופת המעבר )עד ‪ – (31.12.17‬יהיה גובה המקדמה שווה לסכום המס שנקבע בשומתו העצמית של‬
‫המוכר‪.‬‬
‫‪181‬‬