1. No category

‫יישובים בראס אל–עמוד ‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫המכון לארכיאולוגיה‬
‫מוריה — חברה לפיתוח‬
‫ירושלים בע"מ‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ג‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג–ברקת‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכיאולוגיה‬
‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫כ"ז בתשרי תש"ע‪ 15 ,‬באוקטובר ‪2009‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫אספקת המים לעיר העליונה בימי הבית הראשון ובימי‬
‫הבית השני לאור החפירות ליד בריכת ממילא*‬
‫דוד עמית‬
‫רשות העתיקות‬
‫בחפירות ארכיאולוגיות נרחבות שערכנו בחורף‬
‫היא תקופת הברזל ‪II‬ב'‪ ,‬ותקופת שלטונו של המלך‬
‫תשס"ט (‪ )2009-2008‬בקרבת בריכת ממילא‪ ,‬נתגלו‬
‫הורדוס (התקופה הרומית הקדומה)‪.‬‬
‫בצד‬
‫שרידים מרשימים של אמת מים מימי הבית השני‪,‬‬
‫יחד עם האמה מימי הבית השני (איור ‪ :2‬תוכנית‬
‫שרידי דרך וקיר אבן מסיבי שאנו מייחסים למפעל‬
‫כללית‪ ,‬מכלול ‪ ,)D‬והקיר המסיבי עם הדרך הצמודה‬
‫מים מימי הבית הראשון (איור ‪ 1.)1‬שתי התגליות הללו אליו מתקופת הברזל ‪( II‬מכלול ‪ ,)B‬נחשפו בחפירותינו‬
‫שופכות אור חדש על סוגיות מרכזיות שנדונו הרבה בין עוד שני מכלולים בנויים‪ :‬בית חווה משלהי תקופת‬
‫החוקרים העוסקים באספקת המים לירושלים בשתי‬
‫הברזל ‪( II‬סוף המאה השמינית — ראשית‬
‫תקופות שיא בתולדותיה‪ :‬שלהי תקופת ממלכת יהודה‪ ,‬המאה השישית לפנה"ס; מכלול ‪ )A‬ודרך סלולה‬
‫צ‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ 1‬תצלום אויר של שטח החפירות‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫‪ 2‬תוכנית כללית של שטח החפירות‬
‫‪95‬‬
‫‪96‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪III‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 3‬תצלום חתך באמת המים המראה את שלושת שלביה‬
‫נוספת‪ ,‬ברוחב כ–‪ 3‬מ'‪ ,‬שראשיתה בתקופה ההלניסטית מדרום לצפון‪ ,‬בקו גובה ‪ 775‬מ' לערך‪ ,‬פונה מזרחה‬
‫ומתעקל בעיקול חד לכיוון דרום–מזרח‪ ,‬ככל הנראה‬
‫(המאה השנייה לפנה"ס) וסופה במאה העשרים‪.‬‬
‫הדרך ההלניסטית תחומה בין שני קירות תמך‪ .‬היא‬
‫במגמה להגיע אל בריכת ממילא הנמצאת ‪ 90‬מ' בלבד‬
‫נצמדה מדרום אל הקיר המסיבי בן תקופת הברזל‬
‫מקצה האמה שנחשפה בחפירה‪ .‬בהתאם למפלס פני‬
‫אשר שימש מסד לקיר התמך הצפוני שלה (מכלול ‪ .)C‬השטח‪ ,‬יש והאמה חצובה כולה בסלע ויש שהיא‬
‫אל קיר התמך הדרומי של הדרך נצמדה אמת המים‬
‫בנויה בתוך מסד בנוי עשוי אבני שדה מלוכדות במלט‪.‬‬
‫מימי הורדוס‪ ,‬בקטע שבו התוואי שלה סובב את הגיא מסד זה נבנה לתוך שכבת סחף של אדמת טרה רוסה‬
‫היורד מצפון כדי להשאר בקו גובה אחיד‪ .‬כבר בראשית שהצטברה על פני הסלע בשקע הערוץ החוצה את‬
‫הדברים ניתן להבחין בזיקה מסוימת בין שלושה‬
‫השטח מצפון לדרום‪ .‬תופעה מעניינת היא "שכבת‬
‫מכלולים בני שלוש תקופות‪ ,‬השונים לכאורה זה מזה‪.‬‬
‫ריפוד" של חול גירי בהיר‪ ,‬עתיר קלציט‪ ,‬שהונחה‬
‫מטעמים מתודיים‪ ,‬נתאר להלן את המכלולים שנחשפו בידי אדם כחציצה בין המסד הבנוי לבין אדמת הטרה‬
‫רוסה שבתוכה הוא נבנה‪ .‬חול זה הופק מבליית סלעי‬
‫בחפירה מהמאוחר לקדום‪ ,‬כסדר גילויים‪ ,‬ונתמקד‬
‫גיר שנחשפו בקרבת מקום‪ .‬אפשר ששכבת ריפוד זו‪,‬‬
‫במכלול הקדום מתקופת הברזל ובמכלול המאוחר‬
‫מהתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫שעוביה כ–‪ 10‬ס"מ‪ ,‬נועדה ליצב את האמה ואף לבלום‬
‫זעזועים בעת רעידת אדמה‪ .‬באמה ניכרים שלושה‬
‫שלבים‪ ,‬במפלסים שונים‪ ,‬המייצגים שלוש תקופות‬
‫אמת המים — ‪D‬‬
‫המרכיב הבולט ביותר בשטח הוא אמת המים אשר‬
‫בקיומה (איור ‪ .)3‬לאורך הקטע הארוך של האמה‬
‫שנחשף בחפירה וכן בחתכי רוחב שעשינו בה‪ ,‬ניכר‬
‫נחשפה לאורך כ–‪ 85‬מ'‪ .‬הקטע שנתגלה עתה מגיע‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫הר‬
‫הבית‬
‫‪Yœ ieg‬‬
‫Žœ¨’œ—›’‪’ž“—š ‬‬
‫צובה‬
‫Žœ¨’œ—›’¨•¨“ž’‬
‫‪ijj‬‬
‫Žœ¨’—Ž¦‬
‫Žœ¨‪“¦ ‬‬
‫Žœ¨’œ—›š’¦“‘—“‬
‫¦™’‬
‫œž’¦’‬
‫אבן ספיר‬
‫™—““”¦—œ¨’œ—›‬
‫עמינדב œ‪—— ‬‬
‫¦™¨‬
‫œœ—šŽ‬
‫¦™¨‬
‫’Ÿ“š–‬
‫‘¦“‬
‫ž`‪¥‬‬
‫ירושלים‬
‫ארמון‬
‫הנציב‬
‫ž•š‬
‫רמת‬
‫רחל‬
‫‪›—Ž¢¦¥œ ‬‬
‫‪v‬‬
‫מר אליאס‬
‫‪›—Ž¢‬‬
‫`¦‬
‫ž‬
‫וולאג‘ה‬
‫בתיר‬
‫הר גילה‬
‫בית ג'לא‬
‫בית סחור‬
‫חוסן‬
‫מבוא ביתר‬
‫צור הדסה‬
‫אל חדר‬
‫‪:49G6.‬‬
‫ביתר עלית‬
‫¦™“¨§šœ’‬
‫‪Yœjbb‬‬
‫ארטס ‪— ‬‬
‫‪– ‬‬
‫Ž‬
‫œ¨‬
‫’‬
‫—‬
‫א‬
‫‪I I II I‬‬
‫פר‬
‫תה‬
‫‪I II I‬‬
‫’¦“‘—“‬
‫‪Yœigj‬‬
‫‪— ‬‬
‫Žš~‪¦—¢¤ ‬‬
‫אלעזר‬
‫אלון‬
‫שבות‬
‫‪¦Ž—šŽ`“— ‬‬
‫נוקדים‬
‫‪ 870‬מ'‬
‫Žœ‬
‫¨‬
‫’‪ ‬‬
‫תקוע‬
‫גבעות‬
‫נוה דניאל‬
‫Ž¦‬
‫‪IIIII‬‬
‫רפידא‬
‫ואדי‬
‫פוכין‬
‫נחלין‬
‫גבעת הדגן‬
‫ž‬
‫`¨‬
‫‪ “¥‬‬
‫‪II II‬‬
‫‪97‬‬
‫ראש צורים‬
‫כפר עציון‬
‫בת עין‬
‫¦“‬
‫תוקוע‬
‫מגדל עוז‬
‫אל ערוב‬
‫בית פג'אר‬
‫‪“¦ šŽ— ‬‬
‫‪Yœjeb‬‬
‫¦™¨‬
‫‪“¦ ‬‬
‫בית אומר‬
‫‪’š—‘_Ž— ‬‬
‫‪4‬‬
‫ק"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪’—”“™— ‬‬
‫‪‚œjdb‬‬
‫‪ 4‬מפת האמות לירושלים (על–פי מזר ‪ ;2002‬עדכון‪ :‬דוד עמית; שרטוט‪ :‬סופר — מיפוי‪ .‬באדיבות יד יצחק בן–צבי)‬
‫כרמי צור‬
‫‪98‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫שאין אחידות במידותיה‪ ,‬במיוחד בשלב הקדום ובשלב באמה זו באזור בית לחם‪ ,‬סברו רוב החוקרים כי‬
‫השני‪ .‬השלב השלישי מגלה יתר אחידות‪ .‬בשלב הקדום האמה העליונה נבנתה רק לאחר חורבן הבית השני‬
‫וייסוד איליה קפיטולינה‪ ,‬כאשר הלגיון חנה בתחומי‬
‫חתך האמה הוא בדמות האות ‪ ,U‬עומקה ורוחבה‬
‫העיר (מזר ‪ .)238 :2002‬אך משעה שהתגלו בתוואי‬
‫המרביים מגיעים לכדי ‪ 55‬ס"מ‪ .‬בשלב השני הורם‬
‫מפלס האמה ב–‪ 30‬ס"מ ויותר‪ ,‬היא נבנתה בתוך האמה אמה זו בסיסי האומנות של גשר קשתות שקדם‬
‫לצינור האבן (עמית ‪ ,)256-253 :2002‬ניתן לתארך‬
‫מהשלב הקדום‪ ,‬לרוב למלוא רוחבה‪ ,‬ללא הגבהת‬
‫הדפנות‪ .‬משלב זה לחתך שלה יש צורת האות ח' הפוכה‪ .‬את הקמתה לימי הורדוס (איור ‪ .)5‬מלך זה דאג לבנות‬
‫את האמה העליונה כדי לספק מים זורמים למצודה‬
‫חתך כזה קיים גם באמה מהשלב השלישי‪ ,‬שבו הורמו‬
‫ולארמונו שהיו בקרבת שער יפו של היום‪ .‬עד כה היה‬
‫דפנותיה על ידי בניית נדבך נוסף של אבנים‪ ,‬רוחבה‬
‫תוואי האמה מוכר בוודאות רק עד שכונת תלפיות‬
‫הוצר מאוד והוא עתה ‪ 40-30‬ס"מ‪ ,‬וכך גם עומקה‪.‬‬
‫שבדרום ירושלים‪ .‬בעבר נתגלו קטעי תעלות ומנהרה‬
‫קרוב לוודאי שאמה זו היא במקורה האמה העליונה‬
‫שהובילה מים מבריכות שלמה שמדרום לבית לחם אל באזור תחנת הרכבת הישנה ובשכונת ימין משה‬
‫(מזר ‪ ,)230-229 :2002‬אך הקשרן לאמה העליונה‬
‫ירושלים (איור ‪ .)4‬בהתבסס על כתובות של הלגיון‬
‫לא הוכח‪.‬‬
‫העשירי שנמצאו על חוליות צינור האבן המשולב‬
‫מבריכות שלמה‬
‫מבריכות שלמה‬
‫‪ 5‬אמת המים העליונה חוצה בקעה במערבה של בית לחם‬
‫למטה‪ :‬גשר הקשתות הקדום מימיו של הורדוס; למעלה‪ :‬צינור האבן מימי הלגיון העשירי (שרטוט‪ :‬אדריאן בועז)‬
‫לירושלים‬
‫לירושלים‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫‪99‬‬
‫בראשית המאה העשרים עוד נראו קטעים של אמת מים‬
‫בחפירות הצלה שערך גדעון סולימני בשנים‬
‫בין בריכת ממילא לשער יפו‪ .‬ככל הנראה הזרימה אמה‬
‫‪ 2008-2007‬בתחום מנזר סנט קלר‪ ,‬מדרום לשכונת‬
‫זו את מימיה של בריכת ממילא לבריכת חזקיהו (בריכת‬
‫אבו–תור‪ ,‬נחשפו לאורך כ–‪ 10‬מ' קטעי אמה ברוחב‬
‫המגדלים) הסמוכה למצודה‪ .‬בשנות התשעים של המאה‬
‫‪ 40‬ס"מ‪ 2.‬החופר ייחס קטעים אלה לאמה העליונה‪.‬‬
‫על פי התוואי של הקטעים שנחשפו‪ ,‬ממש בקו פרשת העשרים נעשו חפירות בקטעים ארוכים למדי לאורך‬
‫המים הארצית‪ ,‬אכן צפוי שכאן יעבור תוואי האמה‬
‫אמה זו ונתגלו בה מספר שלבים‪ ,‬אך לא הוכח אז שהיא‬
‫העליונה‪ .‬אך מפלס האמה בקטעים שחשף סולימני‬
‫מימי הבית השני (מאיר תשנ"ג‪ ;60-59 :‬ביליג תשנ"ה‪:‬‬
‫הוא בגובה של כ–‪ 760‬מ' מעל פני הים‪ ,‬ומאחר‬
‫‪ .)47-46‬על פי עדות המטבעות וכלי החרס‪ ,‬השלב‬
‫שהאמה העליונה הסתיימה באזור שער יפו בגובה‬
‫הקדום של האמה שנחשפה עתה בדרכה לבריכת ממילא‬
‫‪ 765‬מ'‪ ,‬לא ייתכן שמפלסה מדרום לאבו–תור יהיה‬
‫הוא מימי הבית השני‪ .‬ניכרות בשלב זה שתי שכבות‬
‫נמוך מהמפלס בסופה‪ .‬ניתן לשער שהאמה העליונה‬
‫טיח‪ ,‬שניתן לייחס את הקדומה שבהן לימי הורדוס‪ ,‬ואת‬
‫עברה אכן בתוואי זה‪ ,‬אך לא בגובה פני השטח‪ ,‬אלא‬
‫המאוחרת לימי שלטונו של נכדו‪ ,‬אגריפס הראשון‬
‫לפחות ‪ 15‬מ' גבוה יותר‪ ,‬על גבי גשר קשתות ארוך‬
‫(‪ 44-41‬לספירה)‪ .‬לפנינו אפוא עדות ברורה לכך שגם‬
‫שהגביה את מפלסה לגובה הנדרש‪ .‬הקטעים שחשף‬
‫בריכת ממילא‪ ,‬יעד האמה‪ ,‬נבנתה במקורה בימי הורדוס‪,‬‬
‫סולימני הם אולי קטעי סעיף של האמה שנועד לקלוט ואם כך — אך מובן הוא כי האמה שהוליכה מבריכת‬
‫את מימיה ולהזרימם אל האמה התחתונה שנבנתה‬
‫ממילא לבריכת חזקיהו היא המשכה של האמה העליונה‬
‫בתוואי מקביל‪ ,‬אך נמוך יותר‪ ,‬ממזרח לפרשת המים‪.‬‬
‫מימי הבית השני (איור ‪ .)6‬נראה כי בריכת ממילא‪,‬‬
‫הצורך בסעיף זה התעורר בוודאי בעת שגשר הקשתות בדומה לבריכות שלמה שבלב מערכת אמות המים של‬
‫נזקק לשיפוצים ולעבודות תחזוקה שוטפות‪ .‬ניתוח‬
‫ירושלים‪ ,‬שימשה מאגר אופרטיבי שאיפשר ויסות של‬
‫טופוגרפי של התוואי המשוער של האמה העליונה‬
‫מהרכס של רמת רחל ועד שער יפו‪ ,‬מראה כי כדי‬
‫לשמור על גובהה נדרשו בוניה להעבירה לאורך מאות‬
‫מטרים על גבי גשרי קשתות‪ ,‬כפי שהצעתי לעיל לגבי‬
‫הקטע הסמוך לרכס אבו–תור‪ .‬שרידי הגשר ההרודיאני‬
‫של אמה זו בבית לחם מלמדים כי אפשרות זו אינה‬
‫מופרכת‪ .‬עלי להודות כי העובדה שעד כה לא נתגלו‬
‫בתחום ירושלים כל שרידים לגשרים אלה מחלישה‬
‫את הצעתי‪ ,‬אולם אפשר שהיא מקרית וייתכן גם‬
‫ששרידי בנייה דלים שנתגלו במרחב הנדון בעבר‬
‫לא זוהו כשייכים ליסודות גשר‪.‬‬
‫גם השאלה האם בריכת ממילא הייתה חלק ממפעל‬
‫המים של האמה העליונה לא זכתה עד לאחרונה‬
‫לתשובה ברורה‪ ,‬והיו שסברו שהבריכה הייתה מפעל‬
‫מים עצמאי שהתבסס על איסוף מי גשמים ואינו קשור‬
‫באמה העליונה‪ .‬כך מזר‪ ,‬במפה המסכמת את הסקר‬
‫המקיף שעשה באמות המים של ירושלים‪ ,‬ניתק את‬
‫בריכת ממילא מתוואי האמה העליונה (מזר ‪ 6 .)210 :2002‬בריכת ממילא וקטע האמה העליונה שנחשף בחפירה‬
‫‪100‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הזרמת המים ליעדים השונים בעיר העליונה‪ ,‬יכולת‬
‫קליטה של מי גשמים בשעת הצורך‪ ,‬עצירה של הזרמת‬
‫מים בקטעי אמה הדורשים תחזוקה שוטפת או תיקון‬
‫נזקים וכיוצא באלה‪.‬‬
‫את השלב השני באמה ניתן לקשור לשלב שיקומה‬
‫לאחר המרד הגדול וחורבן הבית‪ ,‬ולהחזרתה‬
‫לשימוש בידי הלגיון העשירי‪ ,‬כעדות הכתובות‬
‫שנמצאו על חוליות צינור האבן בבית לחם‪ .‬השלב‬
‫השלישי באמה מהווה עדיין חידה בעבורנו‪ .‬אפשר‬
‫שיש להקדימו לתקופה הביזנטית ואפשר שהוא‬
‫מימי הביניים‪.‬‬
‫ממערב למזרח‪ ,‬שקדמה לה‪ .‬רוחבה של הדרך כ–‪ 3‬מ'‬
‫והיא תחומה משני צדדיה בקירות תמך‪ .‬ביניהם‪ ,‬על גבי‬
‫סלע האם‪ ,‬מילוי של אדמת טרה רוסה שעליו הונחה‬
‫שכבת תשתית של אדמה מעורבת בהרבה חלוקים‬
‫ואבני שדה‪ .‬על פי החרסים שנמצאו ביסודותיה של‬
‫הדרך ניתן לתארך את ראשיתה לתקופה ההלניסטית‬
‫(המאה השנייה לפנה"ס)‪ .‬במפות ישנות ובתצלומי‬
‫אויר מראשית המאה העשרים הדרך עדיין ניכרת‬
‫(איור ‪ .)7‬היה זה התוואי הקדום של רחוב יפו שהוליך‬
‫אל העיר העתיקה‪.‬‬
‫קיר מסיבי ודרך סלולה משלהי תקופת הברזל‬
‫(תקופת הבית הראשון) — ‪B‬‬
‫דרך סלולה‬
‫מהתקופה ההלניסטית ועד המאה העשרים — ‪ C‬בעת חפירת קירות התמך משני צידי הדרך הסלולה‬
‫בקטע שבו אמת המים פונה ומתעקלת אל עבר בריכת‬
‫ממילא‪ ,‬היא נצמדת לאורך כ–‪ 25‬מ' לדרך סלולה‬
‫בת התקופה ההלניסטית‪ ,‬התברר שהקיר הצפוני‬
‫שלה (המקביל לקיר הדרומי שאליו נצמדה האמה)‬
‫‪ 7‬הדרך בין בריכת ממילא לעיר העתיקה בתצלום מן המאה הי"ט (‪)Mendel Diness, 1855-1857‬‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫‪101‬‬
‫נבנה על קיר אבן מסיבי משלב קדום יותר‪ ,‬העשוי‬
‫אבני גוויל גדולות שהושתתו ישירות על סלע האם‪.‬‬
‫על היותו של הקיר קדום לדרך ההלניסטית מעידות‬
‫עוצמת הבנייה וצורתו‪ .‬אורך הקטע שנחשף הוא כ–‪40‬‬
‫מ'‪ .‬סמוך מאוד לקצהו המערבי של קטע זה נבנה בית‬
‫חווה שיתואר בהמשך‪ ,‬ואילו בצדו השני ניתן לשער‬
‫כי הקיר נמשך כלפי מזרח באותו קו גובה‪ .‬הקיר חצה‬
‫ערוץ היורד מכיוון צפון לדרום‪ ,‬ערוץ אשר ניקז את‬
‫המדרון המשתפל מפרשת המים באזור רחוב הנביאים‬
‫ומגרש הרוסים של ימינו לעבר בריכת ממילא‪ ,‬גיא בן‬
‫הינום ובריכת הסולטאן‪ .‬בנקודה שבה הקיר הקדום‬
‫חוצה את תחתית הערוץ‪ ,‬הוא נבנה באבני ענק‬
‫המגיעות לממדים של ‪ 1.6x0.8x0.8‬מ' וככל שהוא‬
‫מתרחק מנקודה זו האבנים קטנות והולכות בהדרגה‬
‫(איור ‪ .)8‬למרות עוצמת האבנים בנקודת החצייה‬
‫ובנייתן האיתנה‪ ,‬הקיר נוטה מעט עם כיוון הזרימה‬
‫כתוצאה מלחץ השיטפונות של מי הגשמים שזרמו‬
‫‪ 8‬הקיר המסיבי (סכר הטייה?) במבט לדרום‬
‫‪ 9‬הדרך הסלולה מתקופת הברזל ‪ II‬הצמודה לקיר המסיבי (מבט למזרח)‬
‫‪102‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫בערוץ ברבות השנים‪ .‬כדי לייצב את הקיר עיבו אותו‬
‫בשלב מסוים בשורה של חמש אבני ענק שהוצמדו‬
‫אליו מדרום באותה נקודת תורפה‪ .‬בשכבה דקה של‬
‫אדמה שהצטברה בשטח המגע של תחתית הקיר עם‬
‫סלע האם וברווחים שבין האבנים סמוך לתחתיתן‬
‫נמצאו חרסים מתקופת הברזל ‪ II‬ב‪-‬ג (סוף המאה‬
‫השמינית — ראשית המאה השישית לפנה"ס)‪ .‬צמוד‬
‫אל הקיר המסיבי מצפונו נסללה דרך שרוחבה ‪5-4‬‬
‫מ' (איור ‪ .)9‬תשתית הדרך עשויה שכבה בעובי כ–‪0.4‬‬
‫מ' של מילוי צפוף שהונח על סלע האם ובו חלוקים‬
‫ואבני שדה קטנות מעורבים באדמת טרה רוסה‪ ,‬שהונח‬
‫ישירות על סלע האם‪ .‬בדרום נתחמה הדרך בקיר‬
‫המסיבי ומצפון — בקיר תמך בנוי מאבני גוויל קטנות‬
‫יותר‪ .‬ממצא החרסים מתוך שכבת התשתית של הדרך‬
‫מעיד כי היא בת זמנו של הקיר המסיבי‪ ,‬דהיינו תקופת‬
‫הברזל ‪ II‬ב‪-‬ג‪ .‬דרך מקראית הסלולה מחוץ לעיר‪ ,‬בעלת‬
‫מאפיינים טכניים המוכרים עד כה רק מן הכבישים‬
‫‪ 10‬בית החווה מתקופת הברזל ‪( II‬מבט לדרום)‬
‫הרומיים‪ ,‬יש בה משום הפתעה‪ .‬אין אנו יודעים אם‬
‫נמשכה כך עד לשערי העיר‪ ,‬או שבצורתה זו הצטמצמה‬
‫לקטע של הערוץ והקיר המסיבי שאליו היא צמודה‪.‬‬
‫בית חווה מתקופת הברזל —‬
‫‪A‬‬
‫ממערב לקיר המסיבי‪ ,‬בפינה הצפונית–מערבית של‬
‫שטח החפירה‪ ,‬נתגלו שרידי מבנה שהושתת על‬
‫סלע האם‪ .‬נחשפו יסודותיהם של חלקי שתי שורות‬
‫חדרים אשר ניבנו בניצב זו לזו‪ :‬שורת חדרים שכיוונה‬
‫מזרח–מערב ושורת חדרים שנבנתה מדרום לצפון‬
‫(איורים ‪ .)10 ,2‬ניתן לשער כי היו אלה שני אגפים‬
‫במבנה רחב ידיים‪ ,‬כנראה בית חווה‪ .‬נראה שהחדר‬
‫הפינתי המשותף לשתי שורות החדרים הוא החדר‬
‫שמחציתו המזרחית נחשפה בקצה שטח החפירה‬
‫ואילו מחציתו המערבית נהרסה כליל כתוצאה מהנחת‬
‫צינור ביוב בתחומה לפני מספר שנים‪ .‬עובי קירותיו‬
‫של חדר זה ומיקומו בפינה הדרום–מערבית של הבניין‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫‪ 11‬טביעות חותם "למלך" (א‪-‬ג) וחרותת מעגלים מימי הבית הראשון (ד)‪ .‬טביעות חותם "יהוד‪.‬ט" (ה) ו"ירשלם" (ו)‬
‫מתקופת החשמונאים‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫שורה זו כללה ארבעה חדרים‪ ,‬מלבד החדר הפינתי‬
‫המשותף לה ולשורה הניצבת לה‪ .‬למרות שאין לשלול‬
‫לגמרי את האפשרות שלמבנה היו עוד שני אגפים‬
‫מקבילים‪ ,‬כלומר שהיה זה מבנה מרובע סגור שחדריו‬
‫ערוכים בארבע צלעות סביב חצר פנימית‪ ,‬לא נמצאו‬
‫סימנים כלשהם למערך כזה ולפיכך סביר יותר לשחזר‬
‫תוכנית של מבנה מרובע שממדיו כ–‪ 20x20‬מ' ובו רק‬
‫שני האגפים שחלקיהם נחשפו בחפירה‪ ,‬וחצר פתוחה‬
‫שהשתרעה בחזיתם‪.‬‬
‫בחדרי המבנה נמצאו כלי חרס רבים משלהי המאה‬
‫השמינית לפנה"ס ועד סוף תקופת הברזל‪ ,‬בהם גם‬
‫שלוש ידיות קנקנים הנושאות טביעות "למלך"‬
‫(איור ‪ 11‬א‪-‬ג)‪ 3 .‬נמצאו גם עשרות שברים (ושברים‬
‫בלבד — אף לא פריט שלם אחד!) של צלמיות נשים‬
‫וצלמיות בעלי חיים הטיפוסיות לתקופה (איור ‪.)12‬‬
‫באחד החדרים נמצא תנור (טאבון) שלדפנותיו היו‬
‫צמודים שברי קנקנים וקדרות בישול מהתקופה‬
‫ההלניסטית‪ .‬אלה מעידים על חזרה לשימוש בחלק‬
‫מהמבנה בתקופה זו‪ ,‬כנראה בהקשר לסלילת הדרך‬
‫הצמודה למבנה באותה עת‪ .‬על זהותם החשמונאית‬
‫של העושים במלאכה מעידות טביעות חותם‬
‫שנמצאו על שברי ידיות של קנקנים‪ .‬האחת היא‬
‫טביעת "יהוד‪.‬ט" מהמאה השנייה לפנה"ס‬
‫‪ 12‬ראש צלמית אשה (למעלה) ושבר צלמית "סוס ורוכבו" (איור ‪ 11‬ה)‪ ,‬והשניה — טביעה של כוכב מחומש‬
‫(למטה) במבטים מלפנים ומהצד‬
‫("מגן שלמה") שבין קודקודיו משולבות אותיות‬
‫"ירשלם" (איור ‪ 11‬ו)‪.‬‬
‫אנו מזהים את הבניין הנדון בתור בית חווה‪ ,‬אך סביר‬
‫שהוא היה יותר מכך‪ .‬צמידותו למפעל המים שיתואר‬
‫שפנתה לאגפיו החשופים‪ ,‬מצביעים על אפשרות‬
‫להלן רומזת על אפשרות כי בניין זה קשור בפיקוח על‬
‫הבניין‪.‬‬
‫שהוא נשא מגדל שמירה בקומתו השנייה של‬
‫המפעל ובתחזוקתו‪ .‬כבית חווה חריג הבניין בקרבתו‬
‫לשורת החדרים שכיוונה מזרח–מערב מתקשר בוודאות היתרה לעיר‪ ,‬כשלושת רבעי הקילומטר בלבד‪ .‬ככל‬
‫חדר נוסף שנחפר בחלקו בידי גדעון סולימני בשנים‬
‫הידוע‪ ,‬כל אתר אחר בטבעת החוות והיישובים הכפריים‪,‬‬
‫כי‬
‫‪ .2006-2005‬צורתו‪ ,‬ממדיו וכיוון קירותיו מלמדים‬
‫שהקיפו את ירושלים המקראית‪ ,‬ושימשו לה עורף חקלאי‪,‬‬
‫היה זה החדר הקיצוני כלפי מזרח באגף זה שאורכו‬
‫היה מרוחק לפחות פי שלושה ממרחק זה (פייג תש"ס)‪.‬‬
‫הכולל היה כ–‪ 20‬מ' ונכללו בו כפי הנראה חמישה‬
‫על מעמדו המנהלי ציבורי של הבניין מעידה אולי גם‬
‫נחשפו‬
‫חדרים‪ .‬משורת החדרים שכיוונה מדרום לצפון‬
‫הכמות הרבה יחסית‪ ,‬ארבעה במניין‪ ,‬של טביעות "למלך"‬
‫שרידי שלושה חדרים לאורך כ–‪ 9‬מ'‪ .‬אנו מניחים כי‬
‫ומעגלים חד מרכזיים שנמצאו בהריסותיו‪.‬‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫‪105‬‬
‫הנוכחית בגזרת שער יפו והר ציון (רייך תש"ס‪:‬‬
‫האם הקיר המסיבי הוא סכר הטייה?‬
‫נחזור עתה לדון בקיר המסיבי‪ .‬לנוכח עוצמת האבנים ‪ .)115-108‬אך מתבקש כי במקביל למפעל המים‬
‫שחצב ממעיין הגיחון — אשר שירת בעיקר את‬
‫המרכיבות אותו‪ ,‬שקשה למצוא להן מקבילות‬
‫תושבי העיר התחתונה — דאג מלך בנאי זה למפעל‬
‫בתקופת הברזל‪ ,‬אף לא בבניית ביצורים‪ ,‬ובהתחשב‬
‫מים שיספק את צרכי העיר העליונה‪ ,‬שזה עתה‬
‫בקו הגובה שבו נבנה הקיר — ‪ 775‬מ' מעל פני הים —‬
‫ניתן להציע שהקיר המסיבי נבנה כסכר הטייה שנועד הרחיב וביצר בגבעה המערבית‪.‬‬
‫לעצור ולהטות חלק ממי הגשמים שירדו מצפון‬
‫תעלת הבריכה העליונה?‬
‫וממערב לעיר העתיקה‪ ,‬באזור מגרש הרוסים ובית‬
‫הנתונים הארכיאולוגיים‪ ,‬ההיסטוריים והגיאוגרפים‬
‫העירייה של ימינו (איור ‪ .)14‬זרימתם הטבעית של‬
‫שבבסיס ההצעה לראות בקיר המסיבי שנחשף בחפירת‬
‫מים אלה הייתה מצפון לדרום לעבר חלקו העליון‬
‫של גיא בן הינום (בו סלול כיום רחוב אגרון)‪ .‬תפיסת ממילא חלק ממפעל מים לא ידוע של ירושלים‬
‫המקראית‪ ,‬זוכים להארה ואישוש של פסוקי המקרא‪.‬‬
‫המים במרוצתם‪ ,‬בקו הגובה ‪ 775‬מ' מעל פני הים‪,‬‬
‫אפשרה להטותם ולהזרימם לכיוון מזרח‪ ,‬לעבר שער בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬לאחר שסנחריב מלך אשור כבש‬
‫יפו‪ .‬כלומר‪ ,‬אל העיר העליונה של ימי הבית הראשון‪ ,‬את רוב ממלכת יהודה במסע העונשין נגד חזקיהו‬
‫מלך יהודה שמרד בו‪ ,‬הוא שלח את מצביאו מהעיר‬
‫שהתפתחה במאה השמינית לפנה"ס על הגבעה‬
‫המערבית של העיר העתיקה‪ ,‬כעדות החפירות ברובע לכיש שזה עתה נכבשה לעבר ירושלים‪ ,‬היעד האחרון‬
‫והעיקרי במסעו‪:‬‬
‫היהודי ובאזור המצודה ובניין הקישלה‪ .‬אין לנו‬
‫מושג האם אכן הייתה תעלה של ממש שהזרימה את "וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלימה‬
‫אל המלך חזקיהו בחיל כבד‪ .‬ויעמוד בתעלת הברכה‬
‫המים לאורך כשלושת–רבעי הקילומטר שבין סכר‬
‫‪4‬‬
‫העליונה במסלת שדה כובס" (ישעיהו לו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ההטייה לבין יעדם שבקרבת שער יפו של ימינו‪ ,‬או‬
‫מן הכתובים עולה בבירור כי את מקומן של תעלת‬
‫שמא הדרך הסלולה‪ ,‬עם שקע רדוד לאורכה ‪ -‬אולי‬
‫הבריכה העליונה ושל מסילת שדה כובס יש לחפש‬
‫בתוספת קיר נמוך בשוליה — היא ששימשה מצע‬
‫בקרבת מחנהו של הצבא האשורי העולה לירושלים‪.‬‬
‫לזרימת מי הנגר המוטים מהסכר מזרחה‪ .‬בהקשר‬
‫סיוע בחיפוש זה ניתן למצוא בתיאור המצור הרומי‬
‫לכך‪ ,‬יש לציין כי מצפון לאמת המים שבין בריכת‬
‫שהוטל על ירושלים כ–‪ 770‬שנה לאחר המצור האשורי‪.‬‬
‫ממילא לשער יפו ובצמוד לה — כלומר בתוואי‬
‫בתיאור המצור של טיטוס מזכיר יוסף בן מתתיהו‬
‫המשוער של הדרך המקראית — נתגלו שרידי דרך‬
‫פעמיים את "מחנה האשורים" (מלחמת היהודים‪,‬‬
‫קדומה שבה מספר שלבים שזמנם לא זוהה (מאיר‬
‫ה‪ .)507-504 ,303 ,‬דוד אוסישקין‪ ,‬שדן בהרחבה‬
‫תשנ"ג‪ .)60 :‬ניתן לשער כי בתוך חומות העיר נחצב‬
‫בזיהוי מקומו של מחנה זה ובזיקתו לסוגיית מפעלי‬
‫מאגר גדול‪ ,‬אולי בקרבת בריכת חזקיהו מימי הבית‬
‫המים של ירושלים המקראית‪ ,‬סבר בתחילה שיש‬
‫השני‪ ,‬או אף כשלב קדום של בריכה זו עצמה‪.‬‬
‫לזהות את המחנה האשורי בגבעה הצפון–מערבית‪,‬‬
‫מפעל מים זה מתקופת הברזל ‪ II‬שאנו מציעים‬
‫בתחום מגרש הרוסים של היום (אוסישקין ‪.)1979‬‬
‫לשחזר על סמך גילוי הסכר‪ ,‬משתלב היטב במסכת‬
‫לימים‪ ,‬שינה אוסישקין את דעתו והציע למקם את‬
‫הבנייה והפיתוח של המלך חזקיהו בסוף המאה‬
‫המחנה בגבעה הצפון–מזרחית‪ ,‬מצפון לשער הפרחים‬
‫השמינית לפנה"ס‪ .‬עד ימיו של מלך זה השתרעה‬
‫של ימינו (אוסישקין תשנ"ד‪ .)9-5 :‬למרות הנתונים‬
‫העיר ירושלים על שלוחת עיר דוד והר הבית‪ ,‬והוא‬
‫הארכיאולוגיים החדשים שהביאו את אוסישקין‬
‫הרחיב אותה אל הגבעה המערבית וביצר אותה‬
‫לשנות את דעתו‪ ,‬נתונים שאינם חד משמעיים‪ ,‬דומה‬
‫בחומה ובמגדלים שנמשכו בקירוב בקו החומה‬
‫‪106‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 13‬שחזור מצויר של סכר ההטייה וסביבותיו‬
‫המובאים מחוץ לעיר‪ ,‬כמשתמע מפשט הכתובים‬
‫כי מזווית הראייה הצבאית יש עדיפות דווקא להצעה‬
‫וכמקובל על דעת רוב החוקרים‪.‬‬
‫הישנה‪ .‬כאמור‪ ,‬כיום מוסכם על דעת רוב החוקרים‬
‫ג‪ .‬על פי הצעות רוב החוקרים (בהם גם אוסישקין‪,‬‬
‫שהעיר העליונה‪ ,‬ואף שיאה באזור שער יפו דהיום‪,‬‬
‫כמתבקש מהצעתו למיקום המחנה האשורי)‪,‬‬
‫היו מוקפים חומה ומגדלים בתקופה הנדונה כאן‪ .‬קשה‬
‫מקום הבריכה היה בצפון העיר‪ ,‬בראש הגיא‬
‫איפוא להניח שאסטרטג ראוי לשמו היה חונה במקום‬
‫המרכזי (הטירופויון) או בהמשכו לדרום–מזרח‪,‬‬
‫נמוך יחסית כגבעה הצפון מזרחית ומתכנן להבקיע את‬
‫והתעלה אספה מי גשמים מהשטח הנרחב‬
‫חומות העיר בגזרה נחותה זו‪ ,‬תוך שהוא משאיר באגפו‬
‫שמצפון לשער שכם הנוכחי‪ .‬בשטח זה הייתה‬
‫הדרום–מערבי מאחז אויב מבוצר השולט טופוגרפית‬
‫סלולה הדרך הראשית שבאה מצפון‪ ,‬היא מסילת‬
‫על ציר התקדמותו המתוכנן אל עבר המקדש ובית‬
‫‪5‬‬
‫שדה כובס‪.‬‬
‫המלך‪ .‬נשוב עתה לתעלת הבריכה העליונה ולמסילת‬
‫ד‪ .‬הצעתו של גוסטב דלמן איתרה את הבריכה‬
‫שדה כובס‪ ,‬שאת התוואי שלהן יש כאמור לחפש‬
‫העליונה בבריכת חזקיהו‪ .‬תעלת הבריכה העליונה‬
‫בקרבת המחנה האשורי‪.‬‬
‫לדעתו הובילה מים לבריכה זו מבריכת ממילא‪,‬‬
‫בעבר‪ ,‬לאו דווקא בהקשר למקום המחנה‪ ,‬הוצעו מספר‬
‫שבסביבתה נסללה מסילת שדה כובס (דלמן ‪:1930‬‬
‫הצעות לזיהוי מקומן של השתיים‪ .‬עמיחי מזר‪ ,‬בסקירתו‬
‫‪.)203-202‬‬
‫המקפת על מפעלי המים בימי הבית הראשון‪ ,‬פירט את‬
‫להוציא את ההצעה הרביעית‪ ,‬זו של דלמן‪ ,‬חולשתן‬
‫עיקרי ההצעות הללו (מזר תש"ס‪ ,)230-224 :‬והוסיף‬
‫של ההצעות האחרות היא בכך שהן מתייחסות‬
‫עליהן גבריאל ברקאי (ברקאי תשס"ז‪ .)96-90 :‬את‬
‫ההצעות השונות ניתן לחלק לפי מיקומן לארבע קבוצות‪ :‬לשרידי תעלות ובריכות באזור הר הבית והעיר‬
‫א‪ .‬הצעות‪ ,‬שהעלו בעיקר ראשוני החוקרים‪ ,‬הקושרות התחתונה‪ ,‬שהרי גם על פי גישת הרוב (לעיל‪ ,‬הצעה‬
‫ג')‪ ,‬מי הבריכה העליונה הגיעו רק לאזורים אלה‬
‫את הבריכה העליונה ואת תעלתה לסביבות מעיין‬
‫שהיו מיושבים משכבר הימים ולא אל העיר העליונה‪,‬‬
‫הגיחון ולמפעלי המים הקשורים בו‪.‬‬
‫שאוכלסה רק עתה‪ .‬כפי שהראנו לעיל‪ ,‬ניתן לשער‬
‫ב‪ .‬הצעה המזהה את הבריכה העליונה עם שלב קדום‬
‫שחזקיהו דאג לאספקת מימיה‪ .‬למפעל כזה בוודאי‬
‫בבריכת בית חסדא‪ ,‬מניחה שתעלת הבריכה‬
‫ראוי הכינוי "תעלת הברכה העליונה"‪.‬‬
‫העליונה יצאה מהבריכה‪ ,‬ולא הזינה אותה במים‬
‫אספקת מים לעיר העליונה ‬
‫‪107‬‬
‫כלל ועיקר‪ .‬תפקידן ויעדן של הדרכים‪ ,‬הן זו הקדומה‬
‫מתברר כי הצעתנו החדשה‪ ,‬הגם שהגענו אליה‬
‫בניתוח בלתי תלוי של הממצא‪ ,‬חוזרת באופן כללי על מתקופת הברזל והן שכנתה המאוחרת מהתקופה‬
‫הצעת דלמן‪ .‬הצעה זו‪ ,‬שעל פיה בריכת ממילא ובריכת ההלניסטית‪ ,‬ברורים למדיי‪ .‬אמת המים אומנם‬
‫מרשימה בהשתמרותה‪ ,‬אך גילויה בתוואי זה לא עורר‬
‫חזקיהו ראשיתן בתקופת המקרא‪ ,‬לא התקבלה‬
‫תמיהה ואף היה צפוי למי שסבר שבריכת ממילא‬
‫בשעתה משום שחסרה ביסוס ארכיאולוגי‪ .‬בעקבות‬
‫במקורה השתייכה לאמה העליונה מימי הבית השני‪.‬‬
‫הגילויים המפתיעים בשטח‪ ,‬הצענו לאחרונה‬
‫לעומת זאת‪ ,‬גילוי הקיר המסיבי שאותו אנו מפרשים‬
‫להעלותה מחדש‪ ,‬בזהירות הראויה ותוך שינויים‬
‫מתבקשים (עמית תשס"ט)‪ .‬רק בהצעה זו קיימת הזיקה כסכר מתקופת הברזל‪ ,‬הוא הפתעה גמורה‪ .‬מסכת‬
‫המתבקשת בין הבריכה העליונה לעיר העליונה בשלהי הטיעונים שבעזרתה הגענו להבנת מהותו של קיר זה‬
‫מסתמכת גם על השלכה לאחור‪ ,‬מן הוודאי המאוחר‬
‫ימי הבית הראשון‪.‬‬
‫הקיר המסיבי והדרך הצמודה אליו שנחשפו בחפירתנו‪ ,‬לעבר השמא הקדום‪ :‬הידע ההנדסי והטכנולוגי‬
‫המתקדם של העולם הרומי אפשר להורדוס לעשות‬
‫נבנו במדרון הגבעה הצפון–מערבית‪ ,‬שעליה בנויים‬
‫את מה שלא ידעו לעשות קודמיו‪ :‬להזרים מים באמת‬
‫מגרש הרוסים ובית העירייה דהיום‪ .‬זיהוי מקום‬
‫המחנה האשורי בגבעה זו‪ ,‬העדיף בעינינו על כל זיהוי מים‪ ,‬במשך כל השנה‪ ,‬ממעיינות הר חברון הרחוקים‬
‫אל העיר העליונה של ירושלים‪ .‬אך לשם כך נדרשו‬
‫אחר‪ ,‬מאשש את הצעתנו שהקיר המסיבי היה סכר‬
‫בוני האמה לשמור על מפלס מתאים בדרכם אל‬
‫הטייה של 'תעלת הבריכה העליונה'‪ ,‬מאגר המים‬
‫הראשי של העיר העליונה‪ .‬והדרך הסלולה מצפון לקיר תוך העיר‪ .‬לא מופרך לשער כי תוואי הסכר והתעלה‬
‫הקדומה‪ ,‬שהיטו מי גשמים כ–‪ 700‬שנה קודם לכן‪ ,‬אל‬
‫היא 'מסילת שדה כובס' שבה הגיע צבא אשור אל‬
‫‪6‬‬
‫שערי ירושלים‪.‬‬
‫אותו יעד עצמו — תוואי שנשתמר בדרך ההלניסטית‬
‫שנסללה לאורכו‪ ,‬ואולי אף בזכרון הדורות שעברו‬
‫סיכום‬
‫— תוואי זה של מפעל המים החרב של מלכי יהודה‪,‬‬
‫החפירות בקרבת בריכת ממילא חשפו בפנינו מערך‬
‫שימש למהנדסיו של הורדוס קו מנחה בבואם לתכנן‬
‫מפתיע של שרידים מתקופות שונות‪ ,‬הבנויים זה‬
‫את מפעלם‪ ,‬עוד קודם שהוציאו את מכשירי המדידה‬
‫בצמוד לזה בקווים רצופים לאורך קו גובה שאינו מקרי המשוכללים מנרתיקיהם‪.‬‬
‫הערות‬
‫* מאמר זה מוקדש למורי ורעי פרופ' עמיחי מזר‪ ,‬חתן‬
‫פרס ישראל השתא‪ ,‬שחלקו רב במאמר זה‪ .‬את ראשית‬
‫ידיעותי על אמות המים של ירושלים רכשתי ממנו‪ ,‬בעבודה‬
‫המשותפת עמו בנושא זה לפני יותר משנות דור‪ .‬ואת‬
‫פירושי לממצאים מתקופת הברזל גיבשתי בעקבות‬
‫ביקוריו בחפירתי ולאור הערותיו המחכימות‪.‬‬
‫‪ 1‬החפירות נערכו בשטח המיועד להקמת מוזיאון הסובלנות‪,‬‬
‫מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה ונוהלו בידי‬
‫כותב שורות אלה‪ .‬עונת החפירות הראשונה התקיימה‬
‫בימים ‪ 8‬בדצמבר ‪ 29 — 2008‬בינואר ‪ ,2009‬והשנייה — בימים‬
‫‪ 23‬בפברואר — ‪ 2‬באפריל ‪ .2009‬הן באו בהמשך לחפירותיו‬
‫של גדעון סולימני במקום בשנת תשס"ו (‪ .)2006-2005‬ליד‬
‫מנהל החפירה סייעו רבים וטובים שיימנו להלן‪ ,‬וזו השעה‬
‫להודות להם מקרב לב‪ :‬יבגני קגן (סגן מנהל החפירה)‪ ,‬נוגה‬
‫כהן אלורו (רשמת וצלמת)‪ ,‬נביל וואחדי (מנהלה)‪ ,‬איתי בר‪,‬‬
‫שמעון גסנוב‪ ,‬יולי גחט‪ ,‬בוריס בבייב‪ ,‬סיוון קרש‪ ,‬רון לביא‪,‬‬
‫קרולין הודס (מנהלי שטחים)‪ ,‬אבי הג'יאן‪ ,‬טניה קורנפלד‬
‫ומרק קונין (מדידות ושחזורים)‪ ,‬יואל פרץ‪ ,‬צבי אפשטיין‬
‫(צילומי שטח)‪ ,‬פסקל פרטוש ודורון גהלי — חברת סקיי ויו‬
‫בע"מ (תצלומי אוויר)‪ ,‬קלרה עמית (צילום ממצאים)‪ ,‬סעיד‬
‫אל עמלה (גילוי מתכות)‪ ,‬אורן אקרמן (גיאומורפולוגיה)‪,‬‬
‫אליזבטה בוארטו (פחמן ‪ ,)14‬יהושע דריי (ייעוץ טכנולוגי) ‪.‬‬
‫מנהלי השטחים‪ ,‬החופרים וכל שירותי כוח האדם והמנהלה‬
‫סופקו בידי חברת תגליות בראשותו של ד"ר אלון שביט‪ .‬הוא‬
‫ועוזריו ראויים לתודה מיוחדת על אוזנם הקשובה לכל צורכי‬
‫החפירה‪.‬‬
‫‪ 2‬תודתי נתונה לחופר על המידע שטרם פורסם‪.‬‬
‫‪ 3‬בטביעה אחת שלמה ניתן להבחין רק בראשי שתי‬
‫האותיות מ"ם של השם "ממשת" (איור ‪ 11‬א)‪ ,‬בטביעה‬
‫שלמה שנייה נשתמרה רק הנו"ן הסופית של "חברן"‬
‫‪108‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫(איור ‪ 11‬ב)‪ ,‬ומן הטביעה השלישית נותר רק הקצה‬
‫הימני העליון‪ ,‬לאחר שהידית נשברה‪ ,‬ובו מבחינים‬
‫היטב באותיות "למ‪( "..‬למלך)‪ .‬ידית רביעית של קנקן‬
‫מהטיפוס הנדון נושאת חרותת של מעגלים חד מרכזיים‬
‫(איור ‪ 11‬ד)‪.‬‬
‫‪ 4‬מקבילה בנוסח מעט ארוך יותר מופיעה במלכים ב יח‪ ,‬יז‪.‬‬
‫לאזכור קודם של אותם מקומות‪ ,‬מימיו של אחז‪ ,‬אביו של‬
‫חזקיהו‪ ,‬ראו בישעיהו ז‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 5‬לדיון פרטני במונח 'שדה כובס' ומקורותיו‪ ,‬ראו גרוסברג‬
‫תשס"ט‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אוסישקין ‪1979‬‬
‫‪D. Ussishkin, "The Camp of the Assyrians in Jerusalem",‬‬
‫‪IEJ, 29, pp. 137-142‬‬
‫אוסישקין תשנ"ד‬
‫ד' אוסישקין‪" ,‬מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו"‪,‬‬
‫קתדרה‪ ,70 ,‬עמ' ‪.28-3‬‬
‫ביליג תשנ"ה‬
‫י' ביליג‪" ,‬חידושים בחקר אמות המים הקדומות לירושלים"‪,‬‬
‫ז' ספראי וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ :‬דברי‬
‫הכנס הראשון‪ ,‬רמת גן‪ ,‬עמ' ‪.47-37‬‬
‫ברקאי תשס"ז‬
‫ג' ברקאי‪" ,‬הערות על מפעלי המים הקדומים של ירושלים"‪,‬‬
‫א' מירון (עורך)‪ ,‬מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ‪ ,2‬עמ'‬
‫‪.101-83‬‬
‫גרוסברג תשס"ט‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬מה עשו ב'עין רוגל' ומה כיבסו ב'שדה כובס'?"‪,‬‬
‫א' מירון (עורך)‪ ,‬מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ‪ ,4‬עמ'‬
‫‪.95-81‬‬
‫דורסי ‪1991‬‬
‫‪D. Dorsey, The Roads and Highways of Ancient Israel,‬‬
‫‪Baltimore.‬‬
‫דלמן ‪1930‬‬
‫‪G. Dalman, Jerusalem und sein Gelände, Gütersloh.‬‬
‫טידוול ‪1995‬‬
‫‪N. L. Tidwell, "No Highway! The outline of a semantic‬‬
‫‪description of Mesill?", Vetus Testamentum, 45, 2,‬‬
‫‪pp. 251-269‬‬
‫מאיר תשנ"ג‬
‫א' מאיר‪" ,‬החפירות בממילא שבירושלים"‪ ,‬קדמוניות ‪,102-101‬‬
‫עמ' ‪.61-56‬‬
‫‪ 6‬המונח "מסילה" מופיע במקרא ‪ 27‬פעמים במשמעות‬
‫של דרך סלולה (ראו במיוחד ישעיה מ‪ ,‬ג; סב‪ ,‬י)‪ .‬לדיונים‬
‫מפורטים במשמעות המונח‪ ,‬ראו דורסי ‪ 1991‬וטידוול‬
‫‪ .1995‬האחרון דן בפרוטרוט בהבטים הסמנטיים של‬
‫המונח מסילה ומצמצם את משמעותו לדרך הגישה‬
‫הסלולה שטיפסה מהמישור שלרגלי התלים והגבעות‪,‬‬
‫שבראשם נבנו הערים המבוצרות בתקופת המקרא‪,‬‬
‫אל עבר שער העיר‪ .‬אחד מטיעוניו המרכזיים מתבסס‬
‫על ההנחה המקובלת שבארץ ישראל לא נמצאו דרכים‬
‫סלולות מתקופת המקרא‪ ,‬ונראה שתגליתנו מערערת‬
‫עתה הנחה זו‪.‬‬
‫מזר תש"ס‬
‫ע' מזר‪" ,‬הספקת המים ומפעלי מים בימי בית ראשון"‪ ,‬ש'‬
‫אחיטוב וע' מזר (עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪ :‬תקופת המקרא‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.232-195‬‬
‫מזר ‪2002‬‬
‫‪A. Mazar, "A Survey of the Aqueducts to Jerusalem",‬‬
‫‪D. Amit, J. Patrich and Y. Hirschfeld (eds.), The Aqueducts‬‬
‫‪of Israel, Portsmouth, Rhode Island, pp. 210-244.‬‬
‫עמית ‪2002‬‬
‫‪D. Amit, "New Data for Dating the High-Level Aqueduct‬‬
‫‪and the Wadi el Biyar Aqueduct, and the Herodion‬‬
‫‪Aqueduct", D. Amit, J. Patrich and Y. Hirschfeld (eds.),‬‬
‫‪The Aqueducts of Israel, Portsmouth, Rhode Island,‬‬
‫‪pp. 253-266.‬‬
‫עמית תשס"ט‬
‫ד' עמית‪" ,‬שרידי מפעל מים מתקופת המלוכה בממילא‪:‬‬
‫האמנם תעלת הבריכה העליונה?"‪ ,‬א' מירון (עורך)‪ ,‬מחקרי עיר‬
‫דוד וירושלים הקדומה ‪ ,4‬עמ' ‪.83-69‬‬
‫פייג תש"ס‬
‫נ' פייג‪" ,‬סביבות ירושלים בתקופת הברזל ב (תקופת‬
‫המלוכה)"‪ ,‬ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪ :‬תקופת‬
‫המקרא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.409-387‬‬
‫רייך תש"ס‬
‫ר' רייך‪" ,‬הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופת‬
‫הבית הראשון"‪ ,‬ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪:‬‬
‫תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.130-93‬‬