תשובת הממונה לחבר
אגף מניעת רעש וקרינה להלן הערותיי למכתבו של דר' גלברג לחברת החשמל מה 17-לפברואר .כמעט בכל סעיפי המכתב מועלות טענות או עובדות שגוי ות הנובעות מידע חלקי או אי הבנה של עקרונות ההגנה מקרינה (קרינה מייננת) ושל ההמלצות והה נחיות של הגופים הבינלאומיים העוסקים בבטיחות קרינה ובהגנה מקרינה .ההערות שובצו בפונטים כחולים לאחר כל סעף או בתוך הסעיף עצמו. פרופ' טוביה שלזינגר כ ״ ח ש ב ט תשע״ה 17פברואר 2015 לכבוד מר שמעון (שיקי) פישר מ״מ סמנכ״ל יצור ואנרגיה חברת החשמל שלום רב, הנדון :הוראה לפי תקנה 5לתקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), תשס״ב 2002 - סימוכין :מזכרך מיום 13.1.2015כתגובה להוראה מיום 21.12.2014 .1 .2 .3 .4 .5 בהוראה מיום 21.12.2014למנכ״ל חברת החשמל ,הוראה שבאה לאחר דיונים ארוכים ולאחר קבלת הסכמתו של הממונה על הגבלים העסקיים ,נדרשה חברת החשמל להעביר במהלך שנת 2015לתעשיית המלט 800,000טון של אפר תחתי ועילי. בהתייחס לקביעתך לפיה ״לחברה דרוש פרק זמן נוסף של שלושה חודשים לפחות לשם בחינת משמעות יישום ההוראה״ ,חברת החשמל התבקשה זה מכבר להעביר אלי את הפרטים המדויקים בעניין התחייבויותיכם הנטענות ליצרני הבטון ,והאפשרות להודיע על הפסקתן ,אך עד כה הדבר לא נעשה. בשנים האחרונות נוצרים מידי שנה מעל 1,200,000טון אפר פחם ,מתוכם כ 200,000-טון אפר תחתי ,לגביו גם כך אין צרכן אחר פרט לתעשיית המלט .לכן אם בשנת 54% 2014מן האפר שנוצר הועבר לתעשיית המלט ,בשנת 2015חברת החשמל נדרשת להעביר .60%האם אכן יש לכך ״משמעויות מרחיקות לכת״ וצורך בשינוי לוגיסטי ותפעולי״? קביעתך לפיה ההוראה ״מבקשת למעשה להפוך את חברת נשר ללקוח כמעט בלעדי של האפר (מונופסון בפועל)״ אינה רלוונטית ,לאחר שמשרדנו פנה לממונה על ההגבלים העסקיים ,אשר השיב כי אין מניעה להעברת אפר הפחם לתעשייה זו ,על פי שיקוליו המקצועיים של הח״מ. לפני שאתייחס לטענותיך המקצועיות ,אציין מספר עובדות: א .תכולת החומרים הרדיואקטיביים בקרקע בישראל היא נמוכה באופן ניכר ביחס לתכולת החומרים הרדיואקטיביים בקרקע של מרבית המדינות המפותחות .לכן ,בישראל חשיפת הציבור לקרינה מייננת ממקורות טבעיים נמוכה .קביעה שלא הוכחה כלל ובמיוחד לא הוכח שהתכולה בקרקע היא נמוכה באופן ניכר .הקביעה היא גם לא מקצועית כי גם אם תכולת החומרים כשלעצמה נמוכה המסקנה "לכן בישראל חשיפת הציבור ...וכו'" כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870 אגף מניעת רעש וקרינה אינה מתבקשת בהכרח כי חשיפת הציבור לקרינה מייננת ממקורות טבעיי ם כוללת גם חשיפה לרדון ,חשיפה לקרינה קוסמית וחשיפה לחומרים רדיואקטיביים במי השתייה ובמזון ואולי אלה דווקא גבוהים בישראל ביחס לארצות אחרות. ב .אפר הפחם אינו חומר טבעי אלא חומר שבו תכולת החומרים הרדיואקטיביים הועלתה פי 10 ויותר באופן מלאכותי .טענה לא מקצועית המעידה על אי הבנת מסמך סבא"א. העובדה עצמה נכונה אבל לא רלוונטית .יש לה השפעה רק על כך שאפר פחם לא יכול להיכלל בין החומרים המוצאים מכלל התקנות ( .)xedulexeאבל כמובן שהאפר יכול להיות מועמד לפטור ( )xextpmexeוזה מה שמתבקש .תשובה מפורטת לטענה זו נכללה ב מסמך התייחסות המנהלת להוראת הממונה על הקרינה הסביבתית. ג .להוספת האפר לבטון ,כאשר שאר מרכיבי הבטון מקורם בקרקע של ישראל ,יש משמעות גדולה מבחינת תוספת החשיפה של מי שמתגורר בבית שבבנייתו נעשה שימוש בטון המכיל אפר פחם .למעשה ,כל אחוז של אפר בבטון מוסיף לחשיפה השנתית שמקורה בבטון מנת קרינה שווה ערך של צילום רנטגן חזה או 5צילומי רנטגן שיניים .כאשר אחוז האפר בבטון מגיע ל ,7%-האחוז המרבי שת״י ( 118חוקת הבטון) מאפשר ,התוספת לחשיפה השנתית היא שוות ערך למנת הקרינה בבדיקת ממוגרפיה .טענה ממש לא מקצועית .מנת הקרינה הצפויה לדיירי המבנים עם קירות בטון איננה יחסית לאחוז אפר הפחם בבטון מסיבות אחדות .ראשית ,לאפר פחם ממקורות שונים ריכוזים שונים של רדיונוקלידים בפער של עד פי . 4כמו כן הוספת אפר פחם לבטון גורמת בד"כ להפחתת שפיעת הרדון מכלל מרכ יבי הבטון .גם השפעה זו משתנה בתלות במקורות האפר השונים. בדיקות השוואתיות שנערכו בבטונים ללא ועם אפר פחם ממקורות שונים הראו שישנם מקורות שהוספתם לבטון אינה מוסיפה לחשיפה לקרינה כלל וישנם אפילו כאלה שהוספתם לבטון מפחיתה חשיפה לקרינה .בכל מקרה אפר פחם הוא רק אחד הגורמים הקובעים את המנה הצפויה שהיא פונקציה של פרמטרים רבים כמו עובי קירות המבנה ,מספר החלונות ,אמצעי האוורור (רדון) וכו' .אני תוהה גם על השוואת תוספת מנת הקרינה הנגרמת לדיירי הבית למנת הקרינה שנחשפים לה בצילום חזה או 5צילומי רנטגן של השיניים וכן למנה המתקבלת בבדיקת ממוגרפיה ,זאת ללא כל מידע כמותי .הרי אין שום משמעות כמותית לאמירה "מנת הקרינה ב 5-צילומי רנטגן שיניים" כיוון שמנת הקרינה האפקטיבית בצילום עמוד שדרה גבי ,למשל, יכולה להגיע לפי עשרות עד מאות ביחס למנת הקרינה האפקטיבית בצילום גפיים. [האמת היא שמנת הקרינה האפקטיבית בצילום חזה מגיעה לכ 50 -מיקרוסיוורט (5 מילירם) ואף פחות ומנת הקרינה האפקטיבית בממוגרפיה מגיעה לכ 300 - מיקרוסיוורט ( 30מילירם). ד .החשיפה לקרינה המייננת -שהיא מסרטן וודאי -שמקורה בחומרים עם ריכוז שהוגבר באופן מלאכותי והוכנסו לבטון ,היא לא חשיפה רק של מבוגרים אלא גם של ילדים ותינוקות. ה .המדינה מחויבת למנוע חשיפה בלתי מוצדקת לקרינה מייננת ולהפחית למינימום את החשיפות מוצדקות ,אף מתחת לסף שנקבע ,אם נקבע .גם כאן הגישה מאוד פשטנית ולא כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870 אגף מניעת רעש וקרינה מקצועית .גם מגורים באזור הררי בישראל בגובה 1,000מטרים מעל פני הים גורמים לתוספת חשיפה (כל גופית) מקרינה קוסמית של יותר מ 100-מיקרוסיוורט ( 10מילירם) לשנה ביחס למגורים בשפלת החוף .תוספת זו היא גם לילדים ותינוקות .בכל זאת המדינה לא ממליצה לתושביה להימנע מלגור באזורי ההרים ובוודאי לא מנסה לתת להם הוראות בעניין זה .היא לא עושה זאת כי החשיפה לקרינה קוסמית הוא בלתי נמנעת ולכן מוצדקת .המשך הטיעון של הממונה "ולהפחית למינימום את החשיפות המוצדקות " נכון רק באופן חלקי כי הוא שכח, במתכוון או בטעות ,את המשך הדרישה הזאת של ה . PRCI -הדרישה היא "להפחית את החשיפות המוצדקות למינימום הניתן בהתחשב בשיקולים כלכליים וחברתיים. ALARA – As Low As Reasonably Achievable economic and social dxeeeexnsmexee msnxe into account וזה בדיוק מה שחסר בהחלטותיו של הממונה .אין כל התחשבות בנסיבות החברתיות וההשלכות הכלכליות של הפיקוח האובססיבי שלו על תנועת אפר הפחם והחלטותיו לסווג את האפר כפסולת רדיואקטיבית וכמובן התערבותו בדבר אופן חלוקת האפר בין המעוניינים לרכוש אותו. ו .לייצור הבטון ,בכל רחבי ישראל ,משתמשים במלט ,ולמלט מוסף אפר פחם .מנגד ,לא כל מפעלי הבטון משתמשים באפר פחם ישירות לשם ייצור הבטון .לפיכך ,הוספת אפר הפחם למלט מביאה לפיזור החשיפה לקרינה באופן שוויוני יותר לעומת הוספת אפר פחם ישירות לבטון .גישה ממש לא מקצועית והמצאה של הממונה .אין בהמלצות ה PRCI- ובהנחיות סבא"א או הגופים הבינלאומיים ולו הרמז הקטן ביותר שיש איזושהי תועלת בריאותית ב"חלוקה שוויונית" של מנת הקרינה בתחום מנות הקרינה הגורמות להשפעות סטוכאסטיות בלבד. .6עמדתה של חברת החשמל לפיה אפר הפחם אינו פסולת רדיואקטיבית ,הועברה באריכות במסגרת קדם בג״צ שהחברה הגישה ב ,2008-וקיבלה התייחסות מפורטת ממשרדנו ,התייחסות שבעקבותיה הודיעה פרקליטות המדינה כי עמדת משרדנו מקובלת עליהם .הבג"ץ וכך גם פרקליטות המדינה נוטים לחייב עמידה בדרישות התקנות גם אם התקנות שגויות ובתנאי ש הם פורסמו בנהלים המקובלים .לכן הגישה הנכונה לדעתי היא אכן להגיש בג"ץ נגד מתקין התקנות ולהוכיח שהתקנה מבוססת על שיקולים לא מקצועיים ,שהיא קיצונית ונוגדת לחלוטין את הנחיות הגופים הבינלאומיים ,ואף עומדת בסתירה לאמנות שהמדינה חתומה עליהן. .7מיד עם הקמתו ,המשרד לאיכות הסביבה ,כיום המשרד להגנת הסביבה ,קידם כמיטב יכולתו שימוש חוזר בפסולות ,כולל אפר פחם .המשרד אף אישר שימוש באפר לא רק בתעשיית המלט ובתשתיות אלא גם בתעשיית הבטון ,לרבות בטון שנועד למגורים .בעקבות גישה זו ישראל הינה בין המדינות הבודדות בהן 100%מן האפר הינו בשימוש .ב ,EU15 -המדינות המפותחות של אירופה ,השימוש הינו כ 95%-רק אם מחשיבים כשימוש כיסוי באפר של מחצבות ,מכרות ובורות .בארה״ב רק 46%מן האפר נמצא בשימוש והשאר מסולק לאתרי פסולת שנועדו רק כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870 אגף מניעת רעש וקרינה לכך .שוב טענה שלא מן העניין .מה ההבדל בין שימוש של 100%ושימוש של .95% האם הממונה טוען שבמדינות אחרות מנת הקרינה הנוספת ליחיד מן הציבור עקב יישומי אפר פחם נמוכה יותר מאשר בישראל ? אם כן שינסה לתת איזושהי הוכחה לכך. .8מבחינת דירקטיבת המסגרת לפסולות ,אפר הפחם הינו פסולת לפי סעיף 10 01 02בתוספת הראשונה .תנאי לזה שהאפר ייצא ממעגל הפסולות הוא ש -״השימוש בחומר לא יוביל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית״ .יצוין ,כי האפר העילי מוגדר גם כאבק מזיק ואף מכיל מעל רבע מן היסודות הכימיים המוכרים וכמעט את כל המתכות הכבדות הרעילות .עם זאת ,אתרכז בשאלה האם מבחינה רדיולוגית השימוש באפר פחם יוב יל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית. .9בכל הקשור לקרינה מייננת ,אין סף בטוח ,וכל תוספת לרקע הטבעי קשורה לתוספת סיכון .לכן, התקינה הבינלאומית קובעת שיש למנוע כל חשיפה שאינה מוצדקת ,ויש להפחית גם חשיפה מוצדקת למינימום הנחוץ .יחד עם זאת ,נקבע סף לתוספת חשיפה ביחס לרקע הטבעי ומתחתיו אין צורך אפילו בהצדקה .סף זה הינו 10מיקרוסיוורט ( 1מילירם) לשנה .לכן ,ניתן לקבוע ששימוש באפר פחם שלא יוביל לתוספת חשיפה שמעל לסף זה הינו שימוש שלא יוביל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית. .11לפי הנתונים של מנהלת אפר הפחם ,בטון עם אפר פחם גורם לתוספת חשיפה שנתית של עד 150 מיקרוסיוו רט ביחס לחשיפה שבבטון ללא אפר פחם .לכן ,ניתן לקבוע ששימוש באפר בבטון בישראל כן יוביל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית ולכן לא ניתן להוציאו ממעגל הפסולות כל עוד מדובר על שימוש בו לייצור בטון .אכן ליישומי אפר פחם דרושה הצדקה והצדקה זו אכן קיימת .ולכן מוטל על יישומי אפר פחם ,במסגרת הבקרה על חומרי הבנייה ,חסם המנה של 0.3מיליסיוורט ( 300מיקרוסיוורט) שנקבע על ידי ה ICRP-כחסם מנה ליישום בודד ,כגון השימוש באפר כתוסף לבטון .בפועל התוספת היא רק עד 150מיקרוסיוורט ולכן יש כאן אפילו אופטימיזציה .יחד עם זאת נזכיר כאן שלפי התקן הבינלאומי החדש משנת 2011אמצעי ההגנה מקרינה נגד חשיפות הנגרמ ות על ידי חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי בריכוזים ש מתחת לריכוזים הנקובים בטבלה P- 3שבתוספת הראשונה של התקן (טבלה הזהה לטבלה 1במדריך סבא"א 1.7- G- CRשהממונה הזכיר לעיל) יידונו במסגרת מערכת ההגנה מקרינה למצבי חשיפה קיימים (existing exposure ) .situationבמצבים אלה אין צורך בהצדקה לחשיפה אלא יש צורך דווקא להצדקה של פעולות ההתערבות שנוקטים בהם להפחתת החשיפה .הצדקה זו נבחנת באמצעות חישובי עלות –תעלת כאשר העלות היא עלות פעולת ההתערבות והתועלת נמדדת במונחי מנת הקרינה הנחסכת/הנמנעת ) )adverted doseכאשר נותנים ערך כספי ליחידת מנה קולקטיבית ביחידות .RS- tse .11בהתייחס למדריך הבטיחות , RS-G-1.7אכן יש קביעה לפיה אין להגביל שימוש בחומרים גולמיים עם ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים )raw materials with unmodified ( , concentrations of radionuclidesכל עוד תכולת החומרים הרדיואקטיביים בהם אינה עולה על 1בקרל לגרם עבור ראדיום או טוריום ועל 10בקרל לגרם עבור פוטסיום .ואכן תכולת החומרים הרדיואקטיביים באפר הפחם נמוכה ביחס למה שנקבע ,אך הוא לא חומר גולמי עם ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים .גם אם נתייחס לפחם כחומר שמקורו בקרקע של ישראל, האפר הוא חומר שריכוז החומרים הרדיואקטיביים שבו הועלה באופן מלאכותי .מבחינה זו ,אין הבדל בין אפר הפחם למוטות האורניום שבכורים הגרעיניים -גם אורניום הוא במקור חומר כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870 אגף מניעת רעש וקרינה טבעי -גם באפר וגם בדלק הגרעיני ,ריכוז החומרים הרדיואקטיביים הועלה באופן מלאכותי (ברור כי ריכוז החומרים הרדיואקטיביים באפר נמוך בהרבה ביחס לריכוז בדלק הגרעיני). .12המדריך מציין שהריכוזים שנקבעו ,נקבעו בהתבסס על התפלגות הריכוז הטבעי של החומרים הרדיואקטיביים בקרקע טבעית .לכן קובע המדריך שיש מצבים ,כמו חומרי בנייה בעלי ריכוז חומרים רדיואקטיביים מתחת לספים שנקבעו ,בהם נדרשת התערבות הרגולטור כדי להוריד את החשיפה למינימום הנחוץ .כאן הממו נה טועה בגדול בפרשנות שלו לאמור במדריך הבטיחות .G- CR- 1.7מה שהממונה טוען לעיל הוא נכון בהתייחס לחומרים שיש להוציאם ממערכת הבקרה ) )exclusionכיוון שלא ניתן לשלוט בהם (they are ) unamenable to controlבגלל היותם נוכחים בכל מקום (.)they are ubiquitous ולכן זה אכן חל רק על חומרי הגלם כפי שהם בקרקע ולא עברו כל שינוי .אבל כשמדובר על חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי ו יישומים מבוקרים יש לבחון את אופציית הפטור ( .) xextpmexeפטור כזה חל על חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי עם ריכוזי אקטיביות הנמוכים מהערכים הנקובים בטבלה 1במדריך הבטיחות G- CR- 1.7ובטבלה P- 3בתקן הבינלאומי החדש .ראה פירוט בנושא זה בחוות הדעת שלי ובהתייחסות במסמך המנהלת. .13גם התקן האירופי 112העוסק באופן ספציפי בעקרונות הגנה מקרינה בהתייחס לתכולת חומרים רדיואקטיביים טבעיים בחומרי הבנייה ,קובע שכאשר מכניסים לחומרי הבנייה תוצרי לוואי תעשייתיים ,חייבים להשתמש בספי חשיפה מחמירים יותר מן הספים שבשימוש כאשר השימוש הינו בחומרי גלם עם ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים .המדינות נדרשות לקבוע נקודות בקרה להכנסת תוצרי לוואי תעשייתיים לחומרי בניה .מה שהממונה כותב בסעיף זה על התקן האירופי הזה נכון ,אבל האם הוא מוכן ליישם תקן זה בישראל? אותו תקן אירופי קבע סף לתוספת מנה של 1 mSvמקרינת גמא בלבד ,ואילו התקן הישראלי ,5098 שהממונה פוסל ,קבע תוספת מנה מקרינת גמא הנמוך בערך פי .16 - 8כי חסם המנה של 0.3 tRSשנקבע בתקן הישראלי כולל את המנה הנגרמת מרדון ,התורם - 60% 80%לתוספת ה מנה ממוצר הבטון ,ולכן חסם המנה לקרינת גמא בתקן הישראלי הוא למעשה .0.12 - 0.06 tRS .14לכן ,גם המדריך RS-G-1.7וגם התקינה האירופית לא רק שלא פוסלים ,אלא מחייבים ,פיקוח של הרגולטור על תכולת החומרים הרדיואקטיביים בחומרי בניה ,גם כאשר התכולה היא מתחת לספים שנקבעו ,כדי למנוע פסילת חומרים גולמיים שמקורם בקרקע של המדינה .אף אחד לא ניסה להתווכח על הצורך בבקרה של הרגולטור ולכן קיים התקן 5098והמגבלה בתקן הבטון. .15תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית) ,תשס״ב ,2002-מגבילות את שיקול הדעת של הרגולטור וקובעות קריטריונים מספריים ומותאמים לתנאי הארץ ,לגבי מה נחשב פסולת רדיואקטיבית המחייבת פיקוח .אבל הקריטר יונים נסמכים על טבלה שהוצגה בטיוטת מסמך של סבא"א שמעולם לא פורסם והוחלף בטבלאות 1ו 2-במדריך סבא"א .G- CR- 1.7 כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870 אגף מניעת רעש וקרינה .16בניגוד לטענה לפיה העברת אפר הפחם כחומר גלם לשימוש בתעשייה איננה סילוק ,קבע בית המשפט של איחוד האירופי שסילוק כולל גם שימוש חוזר או מחזור .ראה Cases C-418/97 and C-419/97 ARCO (2000), Para 51; Case C-9/00 Palin Granit Oy (7a a 27 ,)2112 .17באשר לטענתך בעניין התקן ישראלי , 5098אציין ,כי מדובר על תקן לא רשמי .בנוסף ,בתקן, בגרסתו השלישית ,נפלו פגמים רבים ,אשר בגינם פנה משרדנו אל הנהלת מכון התקנים על מנת להביא לביטולו .אבל מה הקשר בין הפגמים האלה ,גם אם הם קיימים ,לבין ההחלטה הביזרית להגדיר אפר פחם כפסולת רדיואקטיבית? .18כמקובל לגבי פסולות רבות אחרות ,כולל פסולת רדיואקטיבית ,המשרד להגנת הסביבה מעודד מחזור ,לרבות כשימוש כמרכיב בחומר בנייה .התנאי הוא הפחתת החשיפה לקרינה למינימום. .19באשר להצעתך לקיים דיון בין המשרד להגנת הסביבה לחברת החשמל ,מאחר שהדברים הועלו על הכתב ונדונו פעמים רבות ,אינני רואה צורך בדיון כזה .עם זאת ,לאור חשיבות הנושא ,אראה בחיוב קיום דיון ציבורי ,במהלכו גם חברת החשמל וגם המשרד יוכ לו להציג לפני הציבור את עמדתם. .21לאור כל האמור לעיל ,חברת החשמל נדרשת לפעול לפי ההוראה. בברכה ד״ ר סטליאן גלברג ממונה על קרינה סביבתית העתק :סמנכ״לית בכירה יועצת משפטית -בטיחות קרינה כנפי נשרים ,5גבעת שאול ,ת.ד 34033 .ירושלים ,מיקוד 95464 טלפון 02 - 6495869פקס 02 - 6495870
© Copyright 2024