אינך מצליח לצפות? - לחץ כאן
שבת פרשת נח
העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14גיליון 26
כניסה
יציאה
ירושלים
17:21
18:33
תל אביב
17:38
18:34
חיפה
17:29
18:33
באר שבע
17:40
18:35
הכבוד של ְשוִ ילִ י 11
20
23
24
בכתבה מרתקת וזורמת מספרת העיתונאית שרה ב"ק את סיפורן של הקהילות
היהודיות בגאורגיה ומעלה על נס את הקהילה היהודית העתיקה שלא התבוללה
בגויים למרות שכמעט לא סבלה מאנטישמיות .ב"ק ביקרה בטביליסי ,בקולאשי
ובסוראמי והיא מביאה מסמך אותנטי ומרתק שמציג את המציאות היהודית
העכשווית בגאורגיה של העשור השני לאלף השלישי שווה קריאה //עמ' 12
בין סוראמי לטביליסי //העיתונאית שרה ב"ק יצאה
למסע מצולם בשרידי הקהילות היהודיות בגאורגיה
נס ההצלה
אסון השלג בנפאל:
מור ספיר מרחובות
היה על רכס
האנאפורנה ,נפצע
וחזר ארצה לספר
על הנס שאירע לו
//עמ' 2
נכנסים
לתיבה
אור בפרשה
מתלבשים
בכבוד
אור בהלכה
ה"מלמד"
הנערץ
זיכרון עולם
הספיקו
להיפרד
סיפור לשבת
עיר ותאומתה שמחה ותורה
קריית ים מחפשת
לעצמה עיר
תאומה בגאורגיה,
לבאר שבע כבר
יש אחת .אוני ,אל
תגידו שלא ידעתם
//עמ' 3
בקרית מלאכי,
בירושלים ובריכוזים
נוספים של יהודי
גאורגיה ,חגגו שמחת
בית השואבה ברוב
פאר והדר
//עמודים 4-5
שרת העלייה והקליטה ,סופה לנדבר ,ייצגה את ממשלת ישראל בחגיגות 2,600שנה להתיישבות היהודית בגאורגיה //עמ' 3
לאור בקשות חוזרות ונשנות מקוראים שלא מקבלים את 'האור' באופן קבוע
אנו מחפשים נקודות הפצה
נוספות בכל הארץ!
בעלי קיוסקים ,פיצוציות וחנויות נוספות
המעוניינים להפיץ את עיתון 'האור' ,מוזמנים ליצור עמנו קשר
קוראים יקרים!
אם יש לכם רעיונות לשיפור
ההפצה נשמח אם תכתבו לנו
לתיבת הדוא"ל או לפקס
08-6710206
@ iton.haor@gmail.com
2
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
דבר העורך
סוללה טעונה
במלואה
עכשיו זה סופי .ימי החגים נגמרו .חזרנו לשגרה.
יש שיאמרו מבורכת ויש שיאמרו מתסכלת .אבל
איש לא יוכל להתכחש לעובדה שחודש החגים
הסתיים למרות שאנו עדיין בימיו האחרונים.
גם הגשם שמיהר להגיע השנה (נקווה שיישאר
ולא יברח מפאת החום) מעיד על כך שנכנסנו
לתקופת החורף .שלא לדבר על שעון הקיץ שיסתיים
בעוד שלושה ימים ,גם הוא מצטרף לשלל ההוכחות
המעידות על החזרה לשגרת החיים .תשע"ה כבר
כאן .גם אנחנו נחתנו למציאות.
אבל ...כן .יש אבל .כל מי שמחזיק טלפון חכם
יודע שככל שאחוזי הסוללה גבוהים יותר ,כך קל
יותר לחייך ולהיפך .דמיינו אותנו עכשיו ,רגע אחרי
ההודעה כי "הסוללה טעונה במלואה" .ימי החגים
הם המטען שלנו לשנה כולה ,או לפחות עד לנקודת
הטעינה הבאה ,אי שם בחנוכה ,פורים ,פסח וכן
הלאה.
אם כך ,אם באמת ניצלנו את ימי החגים לטעון
את המצברים ,עלינו להיות שמחים עם חזרתנו
לשגרה .הסוללה שלנו נטענה עד תום ואם נשכיל
לנצל אותה בצורה נכונה ,נוכל להמשיך את שמחת
החגים ואת אווירתם הקדושה והנעימה גם לימי
השגרה.
ומכאן ברכה לבחורי הישיבות שחוזרים
ללימודים ומתחילים את זמן החורף ,לסטודנטים
שחוזרים לאקדמיה ומתחילים את סמסטר החורף,
לילדים שכבר חזרו לבתי הספר ובעצם לכולנו.
יהי רצון ששמחת החגים תלווה אתכם במשך כל
ימות השנה ותעמוד לימינכם גם ברגעים של קושי
ותסכול.
ומעניין לעניין באותו עניין .בשבת נקרא בפרשת
השבוע על המבול .אותו מבול שמחה את היקום
שהכירו יושבי כדור הארץ עד אז .מבול שנמשך
כמעט שנה תמימה .מתחילתו ועד להתיישבות
המחודשת של האנושות (מה שנותר ממנה) על
קרקע יציבה.
הריצה אחר הפרנסה והטרדות שמאפיינות את
ימי השגרה מצטרפות לפיתויי היצר ונמשלות למי
המבול שמאיימים להטביע את האדם תחת שלל
המשימות ,המטלות וההפתעות שנלוות לחייו .מי
שרוצה להינצל מהמים הגואים והסוערים צריך
להיכנס אל התיבה...
הבעל-שם-טוב הקדוש אומר כי התיבה של ימינו
הן תיבות התורה והתפילה .מי שרוצה למצוא מפלט
ממימי המבול הללו צריך להיכנס לתוך התפילה
והתורה שמעניקות הגנה.
ניצל
מהמפולת
בנפאל
מור ספיר מרחובות הוא בין
הפצועים הישראלים ששרדו את
מפולת השלגים שגבתה את חייהם
של ארבעה מטיילים ישראלים ברכס
הרי האנאפורנה בשבוע הקודם
מיכל אלאשוילי ומערכת 'אחלה'
במרכז הרפואי 'שיבא' בתל השומר ,אושפזו
השבוע שלושה פצועים מאסון מפולת השלגים
ברכס האנאפורנה בנפאל .אחד הפצועים הוא מור ספיר
(ספיאשוילי) ,בן 24תושב רחובות .מור נסע לטיול בנפאל
מעט לפני החגים ,ובני משפחתו ששמעו על האסון בנפאל
היו שרויים בחרדה גדולה ,עד שהתבשרו כי בנם שרד את
הסערה והוא בדרכו לישראל לקבלת טיפול רפואי.
מבית הרפואה נמסר כי ספיר ושני פצועים נוספים סובלים
מכוויות קור בדרגה בינונית בגפיים .דודו של ספיר ,בוריס
ספיאשוילי ,סיפר השבוע כי מור שהה כ 24-שעות בשלג
ובקור המקפיא ,וראה חברים שאיבדו את חייהם לאחר
שקפאו למוות לנגד עיניו.
דודתו של מור ,הגב' רוסיקו חוטובלי ,מספרת בשיחה
נרגשת על הרגעים הקשים שעברו אחיינה שאיבד בסופה
חלק מחבריו למסע" :מור כואב מאוד את מותם של תמר
(אריאל) ונדב (שהם) חבריו למסע .כולם האמינו שהם
ישרדו ,אבל הם העדיפו לסייע לאחרים ולא חסו על עצמם",
אומרת חוטובלי בכאב.
דודתו של מור מספרת על גילויי עזרה הדדית מופלאים
שעזרו למור ולחבריו לשרוד את השעות הארוכות בשלג.
הדרבון להמשיך לצעוד ולא לוותר ,העזרה הפיזית בכוחות
האחרונים שעוד נותרו והשמיכה שקיבל מור מאחד החברים
ועזרה לו לצאת חי מהאירוע הקשה ,הם רק חלק מביטויי
האחווה של הישראלים על ההר.
חוטובלי מוסיפה כי במהלך ניסיונותיו של מור להיחלץ
מהשלג ,אבדו לו הכפפות שהגנו על ידיו ,וכתוצאה מכך
הוא סובל מכוויות קור באצבעות ידיו ,אך מצבו הכללי
טוב והוא אף מסוגל ללכת .עוד מציינת חוטובלי כי בין
המטיילים בקבוצה עם מור ,נמנה גם רופא ממוצא גאורגי,
ד"ר מגראלי ,שנוכחותו במקום תרמה רבות לחברי הקבוצה
מור מחייך במזרח .צילום מסך :פייסבוק
ולמאמצי ההישרדות שלהם.
על אף שספיר וחבריו מאושפזים בשיבא ,הם מוסעים
פעמיים ביום לטיפול בתא לחץ במרכז הרפואי 'אסף
הרופא' .דוברת אסף הרופא מסרה כי תא הלחץ הקיים
במרכז הרפואי הינו היחיד בארץ המיועד לשימוש אזרחי,
בעוד שהשני נמצא במרכז הרפואי 'רמב"ם' ומיועד לטיפול
בצוללנים" .הפצועים מבולבלים וסחוטים מהחוויה הקשה
שעברו ,אך מצבם הכללי טוב .אנו מאחלים להם רפואה
שלמה וקרובה" ,סיכמו בבית הרפואה.
האסון שהתרחש בשבוע שעבר ,במסלול מטיילים המקיף
את רכס האנאפורנה ,אירע בעקבות סופת ציקלון שגרמה
לירידת כמויות שלג עצומות בסביבת הרכס ,מה שגרם
למפולות שלגים על המסלול וגבה את חייהם של רבים,
ביניהם גם ארבעה ישראלים.
לאחר היוודע ממדי האסון שהתרחש בגובה של כ5,400-
מטר מעל פני הים ,החלו פעולות חילוץ במהלכן הובאו
בתוך ארבעה ימים כ 500-מטיילים למקום מבטחים ,ונתגלו
עוד ועוד גופות של נספים .מטיילים שלא נפגעו מיידית
פעלו לחלץ את עצמם תוך שהם מסייעים זה לזה ,אך חלק
מהם לא עמדו בתלאות הדרך בקור העז ,ונספו.
עם המטיילים ברכס האנאפורנה נמנו עשרות ישראלים.
ארבעה מהם איבדו את חייהם במרומי ההר :הנווטת הדתייה
הראשונה בחיל האוויר ,תמר אריאל; אגם לוריא ,נדב שהם
ומיכל גילי צ'רקסקי .רופאים מישראל יצאו לקטמנדו למתן
סיוע וטיפול ראשוני ל 16-פצועים ישראלים ,מהם שנפגעו
כוויות קור ומהם נפגעי טראומה .מטוס פרטי של מיליונר
חרדי הביאם ארצה להמשך טיפול בישראל.
ביום ראשון האחרון הודיעו שלטונות נפאל שאפסה
התקווה למציאת ניצולים ,אף שעדיין נותרו עשרות נעדרים.
כזכור ,לפני מספר חודשים דיווחנו כאן ב'האור' על
פטירתו הפתאומית של אפי מיכאלשוילי ז"ל שהתמוטט
בבית חב"ד בנפאל בעיצומה של תפילת השבת .יהי זכרו
ברוך.
ולסיום ,אנחנו רוצים להביע הזדהות עם מאות
אלפי ישראלים הסובלים בחודשים האחרונים
מאינתיפאדה שקטה ,או אולי נכון לומר מושתקת.
ושולחים מכאן ברכת עידוד לרבבות הירושלמים
המתגוררים בשכונות התפר וסופגים אבנים,
בקבוקי תבערה וזיקוקים על בסיס יומיומי .לרבבות
המתיישבים ביהודה ושומרון שכל נסיעה בכבישים
הפכה עבורם לסימן שאלה גדול ומסוכן ולתושבי
הגליל והעמק שכבר התרגלו למציאות החיים
המסוכנת ולפשיעה הלאומנית הגוברת.
אנחנו אתכם .היו חזקים וזכרו כי עם ישראל הוא
עם הנצח ,כולנו בניו של מלך מלכי המלכים ,נשרוד
גם את האינתיפאדה השלישית למרות שאיש אינו
מדבר בה.
העיתון השבועי של יהדות גיאורגיה בארץ ובתפוצות
מו"ל :איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה (ע"ר)
עורך ראשי :חיים גיל
עורכת משנה :ציסנה שמיר
סגן עורך :אלי ג'אן
כותבים :אלי ג'אן ,מאיר מיכאלי ,אבי
ירושלמי ,צהלה גבריאלי ,אבי שמואל,
אליהו אברהמי ,מיכל אלאשווילי
חברי הועדה הרוחנית:
הרב אברהם אג'יאשוילי ,הרב רפאל
ציקוואשוילי ,הרב יעקב גאגולאשוילי
מנהל שיווק והפקה:
שבתאי פפיאשוילי
עיצוב גרפי :מינדי כץ
כתובת המערכת:
בניין יוניטרייד הרצל ,1אשדוד
קומה ג' משרד 612
טלפון073-7690045 :
פקס08-6710206 :
דוא"לiton.haor@gmail.com :
כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14
מקבץ שמחה לודאי
למדו עד אור הבוקר והתפנקו אחרי התפילה בארוחת בוקר על טהרת המטבח הגאורגי שנמשכה עד צהרים
ההקפה של יהודי גאורגיה
מאיר מיכאלי
לאחר ליל הושענא רבא של לימוד פורה עד אור
הבוקר ,זכו מתפללי בית הכנסת לעולי גאורגיה
בשכונת חב"ד בלוד ,לארוחת בוקר חלבית עם מיטב
מטעמי המטבח הגאורגי .המתפללים ,ביניהם חבר המועצה
רפי קאטשוילי וראש העיר עוה"ד דוד רביבו השתתפו בסעודה
המקורית אליה הצטרף גם הזמר מלחז אג'יאשוילי .ארוחה
"הבוקר" נמשכה שעות ארוכות" .הייתה שם שמחה גדולה
ונשארנו בסוכה עד שעות הצהריים" סיפר חבר המועצה
קאטשוילי.
למחרת ,במוצאי שמחת תורה ,במעמד ההקפות השניות
בני קהילת יהודי גאורגיה בטירת הכרמל ,חגגו השנה
את ההקפות השניות בכיכר המרכזית של העיר ,יחד עם
שאר בתי הכנסת.
"מידי שנה אנחנו חוגגים בבית הכנסת שלנו ,אבל השנה
הרב שלנו לא היה והצטרפנו להקפות המרכזיות ברחובה של
עיר" ,סיפרו בקהילה .רבה של הקהילה ,הרב שמואל פניקשוילי
שליט"א ,שהה באותם ימים בגאורגיה והמתפללים בחרו
כאמור ,לערוך את ההקפות עם בתי כנסת נוספים.
עוד קודם לכן ,בליל שמחת תורה וכן בבוקר שלמחרתו,
חגגו בני הקהילה בבית הכנסת ('אוהל שלום') .השנה ,כך לפי
עדויות המתפללים ,הייתה השמחה גדולה מהרגיל .ההקפות
נמשכו שעה ארוכה" .שעה וחצי רקדנו עם ספרי התורה" סיפרו
המתפללים בהתרגשות והוסיפו כי "כל הילדים נכנסו מתחת
לטלית גדולה וקיבלו ברכה" .בקהילה מציינים כי השנה ,בשונה
משלחת נכבדה מקריית ים תעשה
את דרכה לגאורגיה בחיפוש אחר עיר
תאומה" ...אנחנו מקווים שברית ערים
תאומות תאפשר לנו להביא משקיעים
מחו"ל לעירנו שנמצאת בתנופת פיתוח"
המרכזיות של לוד שהתקיימו כמידי שנה ברחבת העירייה
בכיכר קומנדו ,נקרא חבר המועצה שמייצג בכבוד את קהילת
יהודי גאורגיה בעיר לשאת את ספרי התורה בהקפה הראשונה,
יחד עמו כובד גם מנכ"ל העירייה ,אהרון אטיאס.
כאילו לא היה די בכך ,מאוחר יותר ,נסע קאטשוילי להשתתף
בהקפות השניות שנערכו בשכונת חב"ד ,כאן ,זמן קצר לאחר
שהגיע ,נדהם לשמוע את המנחה מקדיש את ההקפה השלישית
לבני יהדות גאורגיה .למותר לציין כי שוב קיבל קאטשוילי את
הכיבוד אליו התרגל ,לשאת את ספר התורה .יחד עמו כובדו
בהקפה זו גם הרב בן-ציון מיכאלאשוילי שליט"א ,היזם ועורך
הדין שבתאי קאטשוילי וגבאי בית הכנסת לעולי גאורגיה
מתחילת הידיעה .בקיצור ,היה שמח בלוד ,כך מסכם חבר
המועצה הנמרץ.
את שמחת תורה לא ישכחו בקהילת יהודי גאורגיה בטירת הכרמל .הייתה זו שמחה מיוחדת במינה
מאיר מיכאלי
מחפשים תאומה
ראש העיר אוכל גאורגית
פרץ שמחה בטירת הכרמל
חוגגים עם דגלים
האור
3
ספרי התורה מובלים ברכב מיוחד
משנים קודמות ,התפילה הסתיימה בשעה מאוחרת יותר וזאת
בשל השמחה הרבה שהייתה במקום בעת ההקפות.
מעמד ההקפות השניות המרכזיות של טירה מתייחד בכך
שרכב מיוחד ומקושט ,עבר בין בתי הכנסת השונים שהשתתפו
במעמד ואסף מהם את ספרי התורה שהובאו אחר כבוד לכיכר
המרכזית של העיר" .הרכב הצבעוני והמקושט הסתובב בכל
רחבי העיר עם ספרי התורה ,היה זה מחזה מרנין ומיוחד",
מדווחת רחל רוזן ,מהפעילות הבולטות בקהילה המקומית .גם
ספרי התורה של אוהל שלום עשו את דרכם לכיכר ונציג הקהילה
כובד באחת ההקפות יחד עם ספרי התורה" .אצלנו ,אצל הנשים
לא היה ספר תורה .אז בקשנו מאחד המתפללים שיביא ספר
לעזרת הנשים וכולן נישקו אותו וקשרו עליו מטפחות" הוסיפה
רוזן.
ילדי הקהילה שצוידו בדגלים ,נישאו על כתפיים ורקדו עם
ספרי התורה" .בשנה הבאה נחזור לבית הכנסת ,יחד עם הרב
שלנו ,אבל אין ספק שהשנה נהננו במיוחד" סיכמו המתפללים.
באר שבע .צילוםBASWIM :
בית כנסת באוני .צילוםDato Rostomashvili :
אלי ג'אן
ברחבי הערים בישראל ,בעיקר במקומות
בהם קיימות קהילות גדולות של יוצאי גאורגיה,
מציינים בימים אלה 2,600שנות ידידות בין
העם היהודי וזה הגאורגי .משלחת רחבה שתצא בעוד
שבועיים מקרית ים לגאורגיה ,תצטרך להחליט עם
איזו עיר תכרות קריית ים ברית ערים תאומות" .נבקר
ונבחן שלוש ערים בגאורגיה ואז נחליט מי ראויה ביותר
להיות העיר התאומה שלנו" ,אומר חבר מועצת קריית
ים ,עוה"ד מיכאל (מורדי) פיזיצקי אשר מסרב בתוקף
לחשוף גם את שמותיהן של הערים שנבחנות.
מאז החל את הקדנציה שלו במועצת העיר ,לפני
כשנה ,התגבשה בלבו של פיזיצקי ההחלטה לכרות ברית
ערים תאומות עם אחת מערי גאורגיה .הוא החל בחלופת
מכתבים עם מספר ראשי ערים בארץ מוצאו ושיתף
ברעיון (ובלבטים) את ראש העיר דוד אבן-צור שהביע
עניין רב ברעיון.
לאחר חודשים ארוכים של תכתובת והחלפת ניירות
עמדה ,תצא לגאורגיה ,כאמור ,משלחת רחבה של
נציגי העיר שתכלול בין היתר את ראש העיר ואת חברי
המועצה אורה מנחם; שלומי קדוש; מרגריטה פוזקוב
ובני אברקי ,ואף את מנהל הלהקה הייצוגית הגאורגית
בקרית ביאליק -שוטה צפנישוילי שהיה החוט המקשר
עם הערים בגאורגיה .אליהם יצטרף כמובן פיזיצקי
ועורך דין יהודי מגאורגיה בשם משה ספיר שתרם רבות
לבניית הקשרים עם הגאורגים .המשלחת תכלול גם שני
עסקים אשר גם שמותיהם ,כמו שמות הערים בהן יבקרו,
נותרו חסויים בשלב זה.
כיום חתמו העיר קריית ים על ברית ערים תאומות עם
שתי ערים נוספות :קרטיי הצרפתית ומאקו שבהונגריה.
העיר הגאורגית החדשה שתיבחר ,לכשתיבחר ,צפויה
לקיים חילופי משלחות נוער וקשרים עסקיים עם תושבי
קריית ים" .קריית ים נמצאת בתנופת פיתוח גדולה
ובעזרת ברית הערים הזאת נמשוך אליה גם משקיעים
מחו"ל" ,מקווה חבר המועצה מיכאל פיזיצקי.
נציין כי בישראל לפחות עיר אחת שחתומה על ברית
ערים תאומות עם עיר בגאורגיה .זו העיר באר שבע ,בירת
הנגב ובירתם של יוצאי קהילת יהודי אוני שחתומה ,איך
לא ,על ברית ערים תאומות עם באר שבע.
4
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
חוזרים
ללימודים
סמסטר החורף שמתחיל את שנת
הלימודים האקדמאית יחל בקרוב .זה
הזמן ללמוד כיצד לשמור על המשקל
ועל הבריאות גם בתקופת הלימודים וגם
לרכוש הרגלי תזונה בריאים
שמחה גדולה בסוכה
רבים מבני קהילת יהודי גאורגיה בירושלים השתתפו בכנס תורה ושמחת בית
השואבה שנערכה ברוב עם בבית הכנסת של מורנו ורבנו ,רבה הראשי של יהדות
גאורגיה ,רבי חכם יעקב דבראשוילי זצ"ל
אבי ירושלמי
לקראת שנת הלימודים האקדמית שנפתחת
בקרוב ,ביקשנו ממיטל עזר ,תזונאית קלינית
ויועצת לחברת התזונה 'הרבלייף' ,לתת לנו מעט
טיפים לתזונה נכונה עבור הסטודנטים החרוצים
שימלאו את ספסלי המכללות והאוניברסיטאות.
שנת הלימודים וסמסטר החורף במיוחד מתאפיינים
בימים ארוכים עם ישיבה ממושכת ונטייה לנשנושים
לאורך היום .רוב הסטודנטים מסיימים את יום
הלימודים בשעות אחר-הצהריים המאוחרות וחלקם
אף ממשיכים לעיתים לעבודה וחוזרים הביתה רק
בשעות הערב .מה שמוביל לכך שאת רוב הארוחות
הם אוכלים בחוץ .בעזרת מספר טיפים יעילים
ניתן לשמור על המשקל ועל הבריאות גם בתקופת
הלימודים:
ארוחות בשעות קבועות
חשוב לנצל את מערכת השעות השבלונית ליצירת
שגרת אכילה .לא לנשנש כל הזמן .המטרה של
אכילה בשעות קבועות ,היא ליצור ארוחות מסודרות
והפסקות מאכילה .ולהקשיב חזרה למנגנון הבסיסי
של רעב ושובע .למעשה ,המטרה היא לאכול
מתחושת רעב ולא רק מהצורך להעסיק את הפה או
לשמור על ערנות.
ארוחת בוקר
ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום
וחשיבותה לשמירה על משקל תקין ,איזון רמות
הרעב והשובע במשך היום ולריכוז בלימודים ,כבר
הוכחה במחקרים רבים .מומלץ לאכול ארוחת בוקר
עוד לפני שיוצאים מהבית .דוגמאות לארוחת בוקר:
כריך עם גבינה/ביצה/טונה ,יוגורט עם גרנולה ופרי,
דייסת שיבולת שועל וכדו'.
המשך בעמ' הבא
>>>
לומדים ושומרים.
מיטל עזר
אבי ירושלמי
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה
שמחה מימיו" .בבית הכנסת 'קול יעקב' על שמו של
מורנו ורבנו ,רבה הראשי של יהדות גאורגיה ,רבי חכם יעקב
דבראשוילי שבשכונת רוממה בירושלים ,נערך בחול המועד
סוכות כנס תורה גדול שהסתיים בסופו של יום בשמחת בית
השואבה ברוב פאר והדר ,וברוב עם.
רבים מבני קהילות יהודי גאורגיה המתגוררים בירושלים
וסביבותיה באו להשתתף בשמחה ובמעמד לימוד התורה
שקדם לה .את תנופת הפעילות בקרב יהודי גאורגיה
בירושלים ניתן לזקוף בין היתר לפועלם של הרב רפאל
ציקוואשוילי ,רבה של הקהילה בבירה ולרב ראובן לויאשוילי
שאך באחרונה החל את תפקידו כשליח תורה של 'איגוד רבני
יהדות גאורגיה' בירושלים.
הרב לויאשוילי כבר החל בארגון והרחבת שיעורי תורה
ובתכנון וייזום אירועים חברתיים ותורניים לטובת בני קהילת
יהודי גאורגיה בירושלים .בשיחה עם 'האור' ,הוא מבטיח
שבחורף הקרוב נשמע רבות על תחייתה של קהילת יהודי
גאורגיה בירושלים .למי ששכח נזכיר כי ראשוני העולים
מגאורגיה לירושלים ,התיישבו בירושלים.
לרב לויאשוילי חלק גדול בארגון וייזום שמחת בית
השואבה האמורה שרבנים רבים פיארוה בנוכחותם .בין היתר
ניתן למנות את הרב יצחק מוזגורשוילי שליט"א; הרב שבתי
מיכאלאשוילי שליט"א; הרב אריאל בן-ציון מיכאלאשוילי
שליט"א והרב רפאל ציקוואשוילי שליט"א ,חברי נשיאות
איגוד הרבנים .ואת חבר הכנסת אברהם מיכאלי (שס); הרב
שלום ציקוואשוילי ,הרב יצחק קריכלי ,הרב ניסים; הרב
גרשון חיטמן והרב מנשה מנשה.
הרבנים ואישי הציבור שהשתתפו באירוע ,זיכו את קהל
הנוכחים בדברי תורה בטוב טעם ודעת .שיעור מיוחד מסר רב
בית הכנסת ורבה של קהילת יהודי גאורגיה בירושלים ,חבר
נשיאות איגוד הרבנים ,הרב רפאל ציקוואשוילי שליט"א.
אחריו נשא דברים הרב יצחק מוזגורשוילי שליט"א ,גם הוא
חבר הנשיאות .הרב מוזוגורשוילי ריתק את הקהל בדבריו
הקולחים ובירך את הנוכחים בברכה מקורית אותה שמע מפי
מורנו ורבנו ,רבה הראשי של יהדות גאורגיה ,רבי חכם רפאל
אלאשוילי זצ"ל.
הרב איחל לנוכחים להיות כמו "חמץ" ולא כמו "מצה"...
והסביר כי החמץ מצוי ברוב ימות השנה ואילו המצה ,רק
שבעה ימים .הוא איחל לנוכחים לשהות בבית הכנסת זמן רב
בבית הכנסת כמו החמץ שנמצא בבתינו במרבית ימי השנה.
חכם שלום ציקוואשוילי ,אביו של הרב רפאל ,נשא
דברים אודות חשיבות השמחה בימי חג הסוכות ושלהב את
הנוכחים שפצחו בריקודי שמחה עם סיום דבריו .הרוקדים
רקדו את ריקוד השלאחו המפורסם ...מה שהגביר עוד יותר
את השמחה במקום.
יושבת ראש סיעת שס בכנסת ,חה"כ אברהם מיכאלי שבא
לכבד את המשתתפים בנוכחותו ,סיפר על מייסד בית הכנסת,
מורנו חכם יעקב דבראשוילי זצ"ל שמסר את נפשו על קיום
התורה בגאורגיה תחת השלטון הסובייטי ואף המשיך בכך
כאן בארצנו הקדושה .מיכאלי קרא לנוכחים להמשיך ולחזק
את מורשתו של הרב הראשי ולהמשיך את מפעלותיו בבית
הכנסת שנקרא על שמו.
לאחר סבב נוסף וארוך של ריקודים ,התיישבו הנוכחים
לסעודת חג חגיגית שאורגנה על ידי גבאי בית הכנסת :הרב
לוי בר-תקוה והרב מיכאל בבלי בעזרתן של נשות הקהילה
שטרחו ועמלו על עריכת שולחנות מכובדים ומרשימים
במיוחד.
מעניינת העובדה כי למרות הכמות הרבה של המשתתפים
שישבו בסוכת בית הכנסת ,איש לא אמר "צר לי המקום",
בדיוק כפי שתיארו חכמים את ירושלים של ימי העלייה לרגל.
הרב שבתי מיכאלאשוילי שליט"א מאיגוד הרבנים ,ציין
את תחילת עבודתו של שליח התורה החדש ,הרב לויאשוילי
והעלה על נס את הארגון המופתי של האירוע .הוא הביע
תקווה כי הפעילות בקרב יהודי גאורגיה בבירה תלך ותרחב
בחודשים הקרובים.
גם הרב אריאל בן-ציון מיכאלאשוילי ,חבר נשיאות
האיגוד ,דיבר על חשיבות עניין הסוכה והשמחה בימי החג.
הרבנים מנשה וניסים יחד עם המשפיע הרב יצחק קריכלי,
נשאו אף הם דברי תורה בפני הנוכחים שאף קיבלו שי מקורי
עם סיום הערב – ברכת הבית הנושאת את תמונותיהם של
שלושת הרבנים הראשיים ליהדות גאורגיה בדור האחרון.
מורנו חכם יעקב דבראשוילי; מורנו חכם רפאל אלאשוילי
ומורנו חכם משה מיכאלאשוילי זכר צדיקים וקדושים
לברכה.
כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14
שמחת בית השואבה המרכזית
האור
>>>
מאות הגיעו לחגוג בקריית מלאכי את שמחת בית השואבה המרכזית של יהדות
גאורגיה ולהשתתף בכנס תורה מרשים ומרתק בו נכחו רבים מרבני קהילת יהודי
גאורגיה ונכבדיה שהגיעו מכל רחבי הארץ
כשחייבים לנשנש
כאשר נמצאים כל היום מחוץ לבית מומלץ
להגיע עם ארוחות ביניים מוכנות מראש על מנת
לא להתפתות לקנייה בקפיטריה .קנייה בקפיטריה
מעלה את הסיכוי לבחירות עשירות בשומן וסוכר כמו
עוגיות או שוקולדים קטנים הנמצאים ליד הקופה.
אלה תורמים לעלייה במשקל ולעליה וירידה מהירה
ברמות הסוכר המלווה בתחושת עייפות ,חוסר ריכוז
ורצון עז למתוק נוסף.
לארוחות הביניים תפקיד חשוב ביום לימודים
ארוך ,הן צריכות להיות משביעות ולתרום לריכוז.
לכן מומלץ לשלב חלבון אשר תורם לתחושת שובע
לאורך זמן ,ניתן להשתמש בחטיפי חלבון קטנים
המכילים כ 140-קלוריות ו 10-גר' חלבון או להכין
גרגרי חומוס ,אפונה ,פולי סויה וכדומה.
ארוחת צהרים מאוזנת
בין אם אוכלים ארוחה חמה או מתבססים על
כריכים ,מומלץ להרכיב ארוחה מאוזנת הכוללת
חלבונים ,פחמימות וירקות .חלבונים דוגמת עוף,
בשר ,דג ,ביצים ומוצרי חלב או קטניות – לבניית
הגוף ותחושת שובע לאורך זמן .מומלץ לצרוך
פחמימות מורכבות ועשירות בסיבים תזונתיים כמו
אורז מלא ,פסטה מחיטה מלאה וכדומה – התורמים
לאנרגיה וריכוז .והכי חשוב ,לשלב ירקות בכל
ארוחה – התורמים לשובע לאורך זמן ופעילות תקינה
של הגוף כיוון שמכילים ויטמינים ומינרלים .היחסים
בניהם צריכים להיות שווים בחלוקה לשלישים.
מה שותים?
מאיר מיכאלי
כנס בני תורה ארצי ומעמד שמחת בית השואבה
המרכזי של יהדות גאורגיה התקיים בחול המועד
סוכות בבית הכנסת 'בית שמואל' של קהילת יהודי
גאורגיה בקריית מלאכי .מאות מבני העדה ,רבנים ואישי
ציבור מכל רחבי הארץ הגיעו בהסעות מיוחדות שמומנו על
ידי 'מרכז תורה וחסד ליהדות גאורגיה'.
רשימת הרבנים שכיבדו את המעמד בנוכחותם ארוכה
מאוד ,בניהם ניתן למנות את חברי נשיאות איגוד הרבנים
ליהדות גאורגיה ורבים מרבני וחכמי העדה ברחבי הארץ.
באירוע נכחו אישי ציבור רבים ,בחורי ישיבות מקהילות
יהודי גאורגיה ביישובים שונים וקהל גדול במיוחד .גם רבה
הלא רשמי של העיר ,הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי ,בא לכבד
את המעמד בנוכחותו .בשלב מסוים נצפה במקום גם איש
הצדקה והחסד ,הנדיב מיכאל (מיכו) מירלשוילי הי"ו.
בשל העובדה כי האירוע התקיים בתוך שנת האבל למורנו
ורבנו ,עטרת ראשנו ,הרב הראשי ליהדות גאורגיה ,הגאון
החסיד ,רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל ,הוקדש חלקו
הראשון של האירוע לכנס תורה מרתק שמשך אליו את טובי
הלמדנים .כל הרבנים שנשאו דברים בכנס ,העלו על נס את
פועלו של חכם משה זצ"ל והדגישו את חסרונו.
מנהל המוזיאון הגאורגי באשדוד ,דוד בוטראשוילי הזכיר
לאחר האירוע כי מרבית הקהילות בגאורגיה כלל לא נהגו
לחגוג את שמחת בית השואבה ,לפחות לו בימי השלטון
הקומוניסטי ואפילו לא בעיר החרדית קולאשי שכונתה
'ירושלים דגרוזיה' וממנה הגיע מורנו חכם משה ושני אחיו.
"למעשה ,מי שייסד את שמחת בית השואבה בקהילה שלנו,
לפני 15שנה ,היה חכם משה בעצמו וזה יעמוד לזכותו",
נזכר בוטראשוילי בהתרגשות תוך שהוא מציין את העובדה
ששמחת בית השואבה המרכזית של יהדות גאורגיה נערכה
בבית הכנסת בו התפלל חכם משה עשרות שנים.
מי שהיו אמונים על ארגון האירוע המושקע ועל הפקתו
המרשימה ,הם הרב אברהם צבי מיכאלשוילי ,יושב ראש
'מרכז תורה וחסד' ומנהלי הארגון :הרב אהרון והרב אליהו
מיכאלשוילי.
לאחר כנס התורה ותפילת ערבית ,ישבו הנוכחים לסעודת
בשרית עשירה ונדיבה כמנהג יהודי גאורגיה סביב שולחנות
עמוסים מכל טוב שסודרו בסוכת בית הכנסת .הקלידן
שבתאי מיכאלשוילי פתח במחרוזת משמחת של ניגונים
חסידיים והרקיד את המשתתפים הרבים ועוד רבים אחרים
שהצטרפו למעמד שמחת בית השואבה שנערך במקום.
השתייה חשובה מאוד לשמירה על ערנות וריכוז.
מנגנון הצמא אינו יעיל מספיק על מנת למנוע
התייבשות ,לכן חשוב לשתות לאורך היום ולא
לחכות לתחושת הצמא .מומלץ להגיע ללימודים
עם בקבוק מים ולהקפיד על שתייה לאורך כל היום
ואף להציב מטרה לסיים 750מ"ל עד ארוחת צהרים.
כמובן שהשתייה המועדפת היא מים ולא משקאות
ממותקים התורמים קלוריות "ריקות" ללא ערך מוסף
לא לבריאות ולא לתחושת השובע.
למרות שהקפאין מגביר ערנות ותשומת לב ,עדיף
לא לצרוך ממנו יותר מדי ובוודאי לא לשתות אותו
לצד חטיף או עוגה קטנה...
פעילות גופנית
זמן הלימודים הוא תקופה של ישיבה ממושכת,
וחשוב מאוד למצוא זמן לפעילות גופנית יזומה.
הפעילות חשובה לבריאות הגוף והנפש ותורמת גם
להתמודדות עם הסטרס המלווה בלימודים .ההמלצה
היא להשקיע 150דקות של פעילות אירובית בשבוע,
כמו הליכה ,שחייה ,ריצה ,רכיבה ושילוב של פעמיים
בשבוע אימוני כוח וגמישות .לרוב זה נשמע מוגזם
ולא מציאותי ,אך החשיבות הגדולה היא בעשייה,
עדיף לעשות פעילות גופנית אפילו רק פעם בשבוע
מאשר לוותר מראש.
5
6
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
בשעה טובה
בעוד שלושה ימים תחל רשמית עונת
החורף .שעון הקיץ שליווה אותנו ב209-
הימים האחרונים יפנה את מקומו לשעון
החורף .בלילה שבין שבת לראשון
נרוויח שעת שינה נוספת .חורף בריא!
מיכל אלאשוילי
במוצאי השבת הקרובה נזיז את השעון
שעה אחת אחורה ונתחיל באופן רשמי את
עונת החורף .הלילה הארוך יותר ושעות
האור המעטות במהלך היום ,יוצרים אצל מרבית
הילדים בעיות שינה.
רונית קינן ,אחות טיפת חלב פרטית ,יועצת שינה
לתינוקות וילדים ויועצת למותג 'בפנטן' למניעה
וטיפול בתפרחת חיתולים ,עושה לנו סדר בשעון
ומעניקה לנו כמה טיפים שיעזרו לנו עם הילדים.
בלילות שלאחר המעבר לשעון חורף (הזזת השעון
שעה אחורה בין ה 25-ל 26 -באוקטובר) ,מרבית
הילדים עלולים לסבול מבעיות שינה כאלה ואחרות:
רוב הסיכויים שילדינו לא ילכו לישון מוקדם ביום
אחד .סביר להניח שייקח להם זמן להקדים את שעת
השינה או נכון יותר לומר ,לישון בזמן .זאת למרות
שהחושך יורד מוקדם יותר .הדבר נובע מכך שהשעון
הביולוגי שלהם טרם הסתנכרן עם שעון החורף.
לכן יש לשים לב היטב לסימניי העייפות אצל
הילדים ,כדי שלא יגיעו לעייפות יתר .אל תחכו
שהם יבקשו לישון .השכבה מיידית עם הופעת סימני
העייפות תיטיב עם איכות השינה ותתרום להירדמות
מהירה.
בימים הראשונים של שעון החורף השכיבו את
הילדים לישון שעה יותר מוקדם מהרגיל ,ובכל יום
אחרו מעט שעת ההשכבה ברבע שעה .באופן דומה
יש לנהוג גם במקבצי השינה במהלך היום (במקביל
לשנת הלילה).
יש ילדים שכתוצאה משינויי השעון יקומו מוקדם
מהרגיל ולעיתים מאוד מוקדם .כאשר מקרה כזה
קורה ,אסור לוותר .יש להיות נחושים ולהחזירם
מיד למיטה לישון ולהתנהג כרגיל ,כאילו התעוררו
באמצע הלילה .שוב ,הבעיה נובעת מסנכרון השעון
הביולוגי.
אם לא תהיו נחושים ועקבים ולא תפעלו בהתמדה,
ילדיכם יתחילו להתעורר מספר פעמים בלילה וזאת
משום שיבינו ששווה להם להתעורר מכיוון ששם
ממתין להם "זמן איכות" עם ההורים.
וטיפ קטן לסיום ,טיפ שיוכל להועיל גם למבוגרים:
כדאי לדאוג לתריסים מוגפים כדי שהאור לא
יפריע לשינה.
שעון החורף יחל במוצאי שבת
פרשת נח ,אור לב' מרחשוון
תשע"ה ( 26באוקטובר) ויימשך
קצת יותר מ 150-יום .הוא
יסתיים בליל שישי ז' בניסן (27
למרץ) .או אז ,בלילה שבין
חמישי לשישי יוזזו מחוגי
השעון שעה אחת קדימה
ושעון הקיץ יחזור ל212-
יום.
אל תוותרו!
רונית קינן
ביקור ממלכתי בגאורגיה
במסגרת החגיגות שיזמה ממשלת גאורגיה לציון 2,600שנה להתיישבות
היהודית במדינה ,הגיעה לטביליסי משלחת ישראלית גדולה ונכבדה .את
ממשלת ישראל מייצגת שרת העלייה והקליטה
אלי ג'אן ומערכת 'אחלה'
שרת העלייה והקליטה ,חה"כ סופה לנדבר
(ישראל ביתנו) ,מקיימת בימים אלה ביקור ממלכתי
בגאורגיה .זאת במסגרת האירועים שיזמה ממשלת
גאורגיה לציון 2,600שנות ידידות בין העם היהודי והעם
הגאורגי .לנדבר הגיעה ביום שני השבוע לביקור בבית הספר
היהודי 'אור אבנר חב"ד' בטביליסי ,שם מתחנכים כ200 -
מילדי הקהילה היהודית בעיר.
אל השרה התלווה שגריר ישראל בגאורגיה ,יובל פוקס,
ובכירי משרד הקליטה ,ביניהם ראש לשכת השרה .המשלחת
התקבלה בכבוד רב על ידי שליח חב"ד בגאורגיה הרב מאיר
קוזלובסקי שמפעיל גם את בית הספר .הרב קוזלבסקי סייר עם
השרה בין כיתות הלימוד והציג אותה בפני התלמידים.
לנדבר הביעה התפעלות רבה מרמת הלימודים הגבוהה
של התלמידים בבית הספר ,התרשמה מתוכניות הלימוד
העשירות ,ובעיקר הביעה את התלהבותה לנוכח הידע הרב
של תלמידי בית הספר בשפה העברית.
בהמשך ,ערכה השרה פגישות עבודה עם ראש ממשלת
גאורגיה ,שרים בכירים בממשלתו ועם יושב ראש הפרלמנט
הגאורגי .בפגישה זו נכחו גם חברי הכנסת רינה פרנקל (יש
עתיד); אברהם מיכאלי (שס); אלכס מילר (ישראל ביתנו);
יעקב מרגי (שס) ודוד צור (התנועה) .בפגישות דנו בעיקר
בהמשך שיתופי הפעולה הכלכליים והצבאיים בין המדינות,
מבקרת בטביליסי .השרה לנדבר
לרבות חיזוק התמיכה של ממשלת גאורגיה במדינת ישראל
במישור הבינלאומי.
חברת הכנסת פרנקל סיירה יחד עם ראש ממשלת גאורגיה,
אנשי קונגרס ואישי ציבור נוספים במוזיאון לכתבי ידי
עתיקים בטביליסי ,שם הוצגו בפנייה ספר תורה מהמאה ה11-
ומייצגים יהודיים עתיקים נוספים ,מה שמעיד על עזרתה
הרבה של הממשלה הגאורגית בשמירת הערכים והמסורת
היהודית במדינה.
במקום לפני אחרון
נבחרת גאורגיה הפסידה לנבחרת סקוטלנד במסגרת מוקדמות יורו 2016והיא
ממוקמת במקום הלפני אחרון בבית .השער שספגה במשחק היה גול עצמי
מרגלו של אקאקי קובוטיה שנבחן בעבר למכבי פתח-תקוה
אלי ג'אן
נבחרת הכדורגל של גאורגיה הפסידה בתוצאה
1:0לנבחרת סקוטלנד במסגרת משחקי בית ד'
במוקדמות יורו .2016השוער גאורגי לוריה היה במקום
הנכון ברגע הנכון והציל את נבחרתו משער שני והפסד צורה
בדקה ה 84-לאחר שאת השער הראשון לא הצליח להדוף.
גאורגיה ממוקמת נכון לעכשיו במקום אחד לפני האחרון
בטבלה ,עם שלוש נקודות מתוך תשע אפשרויות.
גאורגיה יצאה למשחק החוץ הראשון במסגרת מוקדמות
יורו 2016לאחר שלא העפילה ליורו 2012בו סיימה במקום
החמישי בבית בו שיחקה לצד נבחרת ישראל ובמאזנה 10
נקודות .בשנים האחרונות נחלשה גאורגיה והיא איננה מרבה
לצבור נקודות מחוץ למגרשה הביתי.
לקראת הקמפיין ערכה הנבחרת הגאורגית מספר משחקי
ידידות .האחרון שבהם מול נבחרת אירלנד בו ירדה מנוצחת
בתוצאה .2-1קודם לכן נוצחה על ידי נבחרתה של ערב
הסעודית בתוצאה .1-0בסגל שחקני הנבחרת ניתן לצפות
במספר שחקנים מרכזיים ביניהם את פהאקדזה ג'בע ,קשר
קבוצת דנייפר דנייפרופטרובסק שמאחריו 49הופעות
בנבחרת ו 4-שערים ואת קווירקווליה ,שחקן קבוצת
סמרטדיה ומי שרשם כבר 57הופעות בנבחרת.
מקומה של גאורגיה בקמפיין המוקדמות
שתי הנבחרות נפגשו פעמיים בשנת 2007וכל נבחרת
ניצחה במגרשה הביתי .כיום נמצאת נבחרת סקוטלנד בקו
עלייה לאחר שהפסידה רק פעם אחת בשמונת משחקיה
אחרונים.
מהלך המשחק :בדקה ה 29-עלו המארחים ליתרון ,לאחר
שהשוער גיאורגי לוריה ,הדף לרגליו של אקאקי קובוטיה,
אשר התאמן בקבוצת מכבי פ"ת ולצערו כבש שער עצמי...
הסקוטים המשיכו לשחק כדורגל טוב והיתרון שלהם על
המגרש בגלאזגו היה ברור .בדקה ה 37-הם היו קרובים
להכפיל את היתרון כאמור ,אך הפעם לא החמיץ לוריה
את הכדור .במחצית השנייה נרשמה התעוררות בנבחרת
הגאורגית שהחלה לסכן את שערה של המארחת .אך למרות
זאת יצאו הסקוטים להתקפה מסוכנת בדקה ה 84-שאך בנס
לא נגמרה בשער נוסף.
6
האור
כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14
| כ"ח אלול תשע"ד | 23.09.14
האור
7
הקאמרי מארח את שקייספיר .צילום :דוד שי
תתמודד בעונה
בן-אור
הגאורגיבגדים "יהודיים" מגאורגיה
אי התירס
השניה של 'הכוכב הבא'
זכה לתשואות
בתערוכת 'ארון הבגדים היהודי' שעדיין מוצגת ב'מוזיאון ישראל' ניתן למצוא
בגדים שנלבשו בקהילות יהודי גאורגיה .בתצוגת הקבע של המוזיאון ניתן
אלי ג'אן
לראות אוסף עצום הכולל פריטי יודאיקה רבים בעלי ניחוח נוסטלגי
סרטו של הבמאי הגאורגי ג'ורג' אובאשוילי זכה לתשואות רמות
יהודי
קהילת
בפסטיבל הסרטים של חיפה .את המוזיקה לסרט
מיכל אלאשוילי
הוצג כבר
כאשרבישראל
גאורגיה
יוצגה לא מעט בתכניות
הריאליטי השונות כתב הישראלי יוסף ברדנשוילי
הסערה מגאורגיה
לקראת השנה החדשה והחגים מוצגות
ובאלה המוזיקאליות
ובמהלך העבודות שומעים הסב ונכדתו הדי ב'מוזיאון ישראל' מגוון תצוגות מרהיבות
בפרט.ג'אןבקרוב תצטרף
אלי
יריות משני צדי הגבול.
ומרתקות ,שנותנות פרספקטיבה מפעימה על
נציגה נוספת לבני
שייקספיר בינלאומי תעלה על במת הקאמרי
פסטיבל
גאורגי
המוצגים
במסגרת ישראל.
הקהילות היהודיות בתפוצות
באחד הימים מוצאת הנערה חייל חיי
העדה בענף
שהוקרנו
מהסרטים
ובנות אחד
פצוע בין גבעולי התירס .הסרט מספר,
בן-אור
נופר
הריאליטי.
משקפים את ההווי ואורח החיים היהודי בקהילות
בפסטיבל הסרטים בחיפה שננעל
ההצגה 'הסערה' של התיאטרון הלאומי של גאורגיה ושורה
( )19מטירת הכרמל גאווה לקהילה .בן-אור
כמעט ללא מילים -בכל 101הדקות בהן
השונות.
בתחילת השבוע הוא 'אי התירס' המספר
הוקרן -כיצד המציאות הפוליטית והטבע
אודישנים
איכרשני
עברה
תצוגות הקבע של המוזיאון
האנגלי הנודע
מאותמחזות
כוללותשל
ארוכה
המחזאי ירושלים
שלמוזיאון ישראל,
עטואוסף
מוצגים מפרישופר.
הצעירה שהקימו את
זקן ונכדתו
על
בעונהלסב
מאפשרים
חדשה
של תכנית התחרות המוזיקאלית 'הכוכב הבא'לאשתעלה
חיים היודאיקה ,רבים מהם נדירים ,בחשיפה
ונכדתו לחיותבתחום
ביתם על אי קטן בנהר אֶ נגּורי שבין גאורגיה
(שנייה) מיד אחרי החגים.
שלווים לפי רצונם.
ראשונה .בין המוצגים גם בתי כנסת של קהילות
לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה והתגורר בדירה
הסרט היו
ההקרנות של
של
'המלט'
רומניה,
של
הלאומי
התיאטרון
גיוס
לפני
אלו
בימים
עומדת
בחיפה,
ים'
'מבואות
שתיבית ספר
לאבחזיה.בוגרת
נופר,
הצ'כי,
קלובי-וארי
בפרס
כבר
שזכה
הסרט
לבוש מיוחדים לימים
פרטישמואל
עתיקות ,שופרות ,אבי
צנועה בתל אביב .האוסף כולל ארון קודש מקראקוב,
מקום.
אפס
לצה"ל.עד
מלאות
תיאטרון
של
'אותלו'
מקרקוב,
תיאטרון
הספר
בית
להקת
על
בן-אור
נמנתה
במבואות
תלמידה
בהיותה
עוד
במסגרת
בחיפה
הסרטים
בפסטיבל
הוקרן
הנוראים ,דגלים לשמחת תורה ,רימונים לספר תורה,
מטבעות עתיקים עם כיתוב עברי ,תמונת "החתונה
בין
שחוצה
הגבול
בעצם
הוא
אנגורי
נהר
במחלוקת
חגורההשנוי
המחזה
מסלובניה ,ואף
וקולה פרץ זה מכבר את גבולות עיר מוצאה טירתהסרטים
במאיבגודל טבעי ועוד.
הכרמל.הזרים ומאות צפו בו בהנאה.סוכות
מיוחדת ואבזם
אופנהיים,
היהודית" של מוריץ
הבדלנית
הרפובליקה
לאבחזיה,
גאורגיה
ג'ורג'השנייה
הואלעונה
ראשון
בחודשי הקיץ האחרונים עברה בן-אור אודישן
באנטישמיות – 'הסוחר
אחת
שהואשם לא
אובאשוילי ,והשחקנים
הסרט
ישראל
במוזיאון
"שפע פריטי היודאיקה המוצגים
ועוד.
לאתרוג,
למחזותכיפור קערית
ליום
בינלאומי
פסטיבל
שהתרשמושרק
בצפון-מערב גאורגיה
השוכנת
הקטנה
אותה
העבירו
המושלם,
מהביצוע
הבא ,והשופטים
הכוכב
של
הבימה
תיאטרון
ידי
על
שעובד
מוונציה'
בוטורישוילי,
מרים
סאלמן,
אליאס
הם:
ישראל
מוזיאון
בתחום.
הייחודי
מקומו
את
לו
מקנה
תערוכה נוספת המושכת תשומת לב רבה היא –
שנכתבו על ידי שייקספיר ,יחל
שתי
בין
המלחמה
בה.
הכירו
בודדות
מדינות
והיא
הראשון
מזה
יותר
גדולה
אף
בהצלחה
עברה
אותו
שגם
הבא
לאודישן
לוונט.
ותמר
סמושיה
איראקלי
הישראלי.
בימינו",
ביותר
החשוב
היהודי
המוזיאון
אכן
הוא
תערוכת ארון הבגדים היהודי .בתערוכה זו אוסף נדיר
בסוף החודש בתיאטרון הקאמרי
תכניתלפני
הסתיימה כבר
אמנם
החגים
הצילומים אחרי
כעשריםשתשודר בערוץ 2
הכוכב הבא
בנבחרת של
המדינותחלק
תיטול
נערכו
מפאנל
ליהנות
משתתפי
במיוחדרוני פלד ,מבכירי
באי שנבנה אומר
והלבשה
יוכלוילדים
הפסטיבלבגדי
חתן וכלה,
ה28-חליפות ,בגדי
המוזיאון .בפסטיבל שיתקיים בין של
בתל אביב.
באוויר.
עדיין
כידוע,
המתח
אבל
שנה,
כאמור.
וגבעולי
מלאכותי,
באגם
ההסרטה
לצרכי
של
לתרבותםהצגות
הצצה שביימו
המאפשרתבמאים
בינלאומי של
ברכה
כרטיסי
לשלוח
המנהג
כאשר
כזאת
לעת
העשירה
אישית ,תצוגה
לאוקטובר וה 15-בנובמבר ,יוצגו מחזות
הנהר איים
הריאליטי יוצר סחף
שנה ,באביב,
כל
ונשתלוהמשך
היאשבותכנית
הכוכב הבא,
המוזיקאלית
תכנית
התירס
אמן
סדנאות
ולהתפתחותשל
המפורסם ומשורה
יהודים המחזאי
שלעניין רב
עטו יגלו
מפרי רבים
רבים נעלם,
בהתאםהחדשה – כמעט
בגבהים שונים לשנה
לבוש
אופנות
בקהילות שונות
המחזאי של
האנגלי
הוחלט
האחרונה ,אז
עד לשנה
אחתעונות
במשך 9
שאינםששודרה
ל'כוכב נולד'
משתי
שייכים לאף
זעירים,
נכתבה בידי יוסף
המוזיקה
לסצנות.
נדירים
ומכתבי גםברכה
בתצוגת כרטיסי שנה טובה
רבים
ומחו"ל.
יוצרים
ומפגשים
שנלבשו
מהארץבגדים
לא מעט
רבות,עםביניהן
מגוונות בארצות
'כטוב בעיניכם'
המחזה
המפורסם ,ביניהם
ברדנשוילי במשך
בנה שליווה אותה
הפורמט
המבוגר ואת
והאיכר התכנית
המדינות את שם
לשנות
שבסרט,
שנים.אי התירס מועמד
הישראלי.
למצואשלב'אוסף
אותם
שלהייחודיים
הלבוש
פריטי
צופיםגאורגיה.
גאורגיה .בקהילות יהודי
התיאטרון
למחזה
הצלחהביןרבה
אפשר הלאומי
התיאטרון
ביופיים ובסגנונם של
חכמים
בין רשת
משלב
פורמט
ועבור נכדתו
עבורו
התוכנית עץ
מהם בקתת
באחד
וטלוויזיה בתחרות האוסקר
הטוב ביותר
טלפוניםהזר
האינטרנט ,לסרט
יוצגונדירים
פריטים
בתורכיה הסמוכה
נמצאת גם גלימתו
בהצגותיו
הראשי שנודע
הלאומי שלשלהרבגאורגיה
תשמישיויוליה' של
ובהם 'רומיאו
בפסטיבל
שטיגליץ' הכולל 280עוד
היוקרתית .בפרק הראשון.
מצולמת בשידור חי כבר
הכוכב הבא
מתכניות אחרות,
ובשונה
זרעי תירס
הבקתה שתל
ה .11-ליד
בת
הפריטים
מווילנהועוד.
מגילות קלף
קדושה ,ציורים נדירים,
המעולות .השראה לגלימת הראשון לציון
של עיצובה מהווה
'הסערה'אשר
שבליטא,
תיאטרון
"היא תביא הרבה גאווה לעדה שלנו" ,בטוחים מכריה בטירת הכרמל.
נאספו במשך שנים רבות על ידי יוסף שטיגליץ ,שעלה
עד ימינו.
בס"ד
בברכת
מרפאת בטשוילי
ד " ר שמ ו א ל
ד " ר ר ו זנ ה
טיפול
שיננית
חיוך יופי ובריאות
טיפולים
בעלוקות
במקום אחד!
)הירודותרפיה(
ח
הלבנת שיניים
קולוגית LED
א
שעה
80
ש יננ ית נ ט ל י
שתל
₪
+מבנה +כתר
יישור
שיניים
ב 2-לסתות
ד
ש!
3000
6000
₪
₪
במרפאתנו תקבלו טיפולי שיניים איכותיים במחירים טובים
בדיקה וייעוץ ללא תשלום עובדים סמוך למעבדת שיניים
במרפאה תוך
1000
שנה טובה
ובריאה
גישה לנכים דוברים אנגלית ,רוסית וגרוזינית
עובדים עם ביטוחים הפניקס ,מנורה דקלה והראל )כולל ישור שיניים(
₪
כתובתנו :אשדוד ,רובע ה' ,אבן עזרא 23סנטר פארק
)מרכזון מול קניון לב אשדוד( ליד מעבדת מאוחדת ,טל:
08-61-999-18
8
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
אור בהלכה
הרב רפאל ציקוואשוילי ,רב בירושלים
בגדיו של אדם מכבדים אותו
האם ישנן הלכות שמתייחסות ללבישת
הבגדים? לסדר הלבישה ,לצורת הלבישה,
לסוג הבגדים וכדומה .ואם כן ,מהי המשמעות
של הבגדים בעיני ההלכה?
בספרות ההלכתית תופסים בגדיו של
האדם מקום של כבוד וחכמינו זיכרונם
לברכה הקדישו להם התייחסויות רבות.
כמובן שישנם הלכות רבות הנוגעות
לבגדים .במסגרת הפינה הקצרה שיש לנו,
נשתדל כרגיל להביא את ההלכות הנחוצות
ביותר.
בגמרא מסופר כי רבי יוחנן קרא לבגדיו
"מכבדותא" .כלומר שהוא ראה בבגדיו
כבוד .המשמעות היא שעל-ידי לבישת
בגדים נאים ומכובדים גם בעיני הבריות,
גדל כבוד האדם לא רק בעיניהם אלא גם
בעיניו ובמילא עשוי הדבר להשפיע גם על
התנהגותו שתהיה מכובדת יותר.
אין צורך לציין את המובן מאליו .אנשים
אינם מתנהגים בבגדי ערב כפי שהם
מתנהגים בבגדי ספורט .הדבר ברור ומובן
לכל אדם .הבגדים מכבדים את האדם
ומשפיעים על התנהגותו לא רק ברובד
הגשמי ,אלא אף ברובד הרוחני .בגדי האדם
הם כמו הקליפה אשר שומרת על הפרי
שמעלתה גדולה הרבה .ומי שרוצה להרחיב
את אופקיו בעניין יוכל ללמוד זאת בספר
המוסר הנפלא "פלא יועץ" שנכתב בערך
לפני כמאתיים שנה ,תחת הערך 'בגדים'
קיבץ הרב המחבר מידע רב בנושא.
כבר בתחילת ספר ההלכות שמלווה את
חייו של כל יהודי – השולחן ערוך – אפשר
אנשים אינם מתנהגים בבגדי ערב כפי
שהם מתנהגים בבגדי ספורט .הדבר ברור
ומובן לכל אדם .הבגדים מכבדים את
האדם ומשפיעים על התנהגותו לא רק
ברובד הגשמי ,אלא אף ברובד הרוחני
למצוא את ההוראות המעשיות הקשורות
בלבישת בגדים (שולחן ערוך סימן ב') ,מהן
נביא בקצרה את החשובות והנחוצות ביותר.
א .לא יקום ערום ממיטתו ולא יסתובב
בבית ללא בגדים כיון שעליו לנהוג צניעות
גם בביתו ואף כשהוא לבד בחדר לפנים
מחדר .לכן נכון שיתלבש האדם כבר בתוך
מיטתו והוא מכוסה ולכל הפחות באמבטיה.
הצניעות מבטאת את הבושה ומביאה את
ההכנעה מפני הקדוש-ברוך-הוא.
ב .לא ילבש בגדים מבוזים ומרושלים,
ובפרט אם הוא לומד תורה ,משום שהבריות
יגידו ראו בגדיו של זה שהם מבוזים ומבזים
אותו ואת תורתו .ככלל ,אין לו לאדם לעשות
מעשים שיבזו אותו בעיני הבריות.
ג .אסור ללבוש שני בגדים יחד כגון
חולצה וחליפה בלבישה אחת ,כיון שעניין
זה קשה לשכחה .כמו כן אין לאדם לנגב
את ידיו הרטובות על בגדיו .גם הנהגה זו
מביאה את האדם לשכחה.
ד .כל בגד שהאדם לובש ילבשהו כך:
קודם יכניס את יד ימינו ורק לאחר מכן את
שמאלו .סדר לבישת הבגדים :קודם הלבנים
(ברור מאליו) ,לאחר מכן את הבגדים
העליונים (של החלק העליון בגוף) ורק
בסוף ילבש את הבגדים של החלק התחתון.
מכנסיים וגרביים.
ה .בכל מה שקשור ללבישה יש
"להלביש" קודם את צד ימין ,אך בכל מה
שקשור לקשירה ,בדיוק הפוך .יש לקשור
קודם את הצד השמאלי .מכיוון שהתורה
כיבדה בקשירה את צד שמאל והורתה
להניח ולקשור עליו את התפילין .כך שסדר
נעילת וקשירת הנעליים ייעשה כך :קודם
ינעל נעל ימין ולאחר מכן נעל שמאל,
ולאחר מכן יקשור קודם את שרוכי נעל
שמאל ובסוף יקשור את שרוכי נעל ימין.
חליצת הנעליים תיעשה להיפך .קודם יתיר
שרוכי נעל ימין ולאחר מכן את שרוכי נעל
שמאל ויחלוץ קודם את נעל שמאל ואחריה
את נעל ימין .בנעליים ללא שרוכים ,ינעל
קודם את נעל ימין.
ו .לבישת כובע או כיפה על הראש היא
חובה והיא מביאה את האדם לידי יראת
שמים ומזכירה לו תדיר את הבורא .בוודאי
שאין להזכיר את שם ה' ללא כיפה .לכן
גם באזכרות ,חופות וכדו' ,היכן שמברכים
ברכות ומזכירים את שם ה' ,חייבים להיות
בכיסוי ראש (כיפה או כובע) והדבר מהווה
סימן שמבדיל את היהודי ומציין את אמונתו
בקדוש-ברוך-הוא.
ז .על האדם ללבוש בגדים ממוצעים,
פשוטים במידה אך לא פשוטים מדי,
מכבדים אך לא יקרים ומנקרים עיניים.
נשים מצוות במיוחד על הצניעות ועליהן
נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה" .ודבר
ידוע הוא שככל שאישה שומרת יותר על
צניעותה ,היא זוכה להערכה גדולה יותר
מבעלה ומהסובבים אותה וברור ופשוט
שהיא זוכה לברכתו של ה' יתברך .צניעות
הלבוש ,הן של גברים ,והן של נשים ,היא
יסוד בהתנהלותו של יהודי.
ח .אין לו לאדם ללבוש בגדים עם ריח
רע חס וחלילה .משום שלא די בכך שהוא
מרחיק מעליו את הבריות ,הוא מביא על
עצמו בעיות נפשיות .ומכלל לאו אתה שומע
הן ,ויש לו לאדם ללבוש בגדים נעימים
שריחם טוב המביאים נחת לאדם ומכבדים
אותו ואת סביבתו.
אור בפרשה
כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14
האור
הרב רפאל ציקוואשוילי ,רב בירושלים עיה"ק
מה כל-כך נוח בפרשת נח?
כאשר אנו ניגשים ללמוד את פרשתנו –
פרשת נח ,עולה מאליה תמיהה גדולה .שמה
של הפרשה כלל לא מתאים לתוכנה .הפרשה
כוללת את סיפור המבול ואת סיפורו של דור
הפלגה ואין בה כל מנוחה או נוחות.
יתרה מזו ,חכמינו זיכרונם לברכה
המשילו את תיבת נח למה שיתרחש בימות
המשיח "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי
ירבץ" ...כיצד זה המשילו את הימים עליהם
נאמר "כי השחית כל בשר את דרכו על
הארץ" לימים הנעלים של תכלית השלמות
– ימות המשיח?
על מנת להבין זאת ואת עניינם של נח
והמבול ,נקדים ונציין כי מקור ושורש כל
כישלונותיו של האדם בחייו נעוץ במידת
הגאווה ובאנוכיות עימן נולד .כבר כתבנו
כאן בעבר כי הקדוש ברוך הוא ברא את
האדם עם המידות הללו על מנת שיהיה בו
את הדחף המתמיד לשאוף להצלחה ועל
מנת שיבקש לבטא את ייחודיותו.
כך שאפשר להשתמש במידות הללו
לתועלת .על מנת לבנות את העולם .אך
לעיתים (רבות מדי) עולה הגאווה על
גדותיה ,מה שמחייב "תיקון" .התיקון הוא
המבול שממלא את העולם כולו במי הדעת
ומכסה את הקטן והגדול בשווה ומחזיר את
העולם לקדמותו .גם האדם שהוא עולם קטן
נולד כשהוא מוקף במים ונר דלוק על ראשו.
הנר הוא נר הדעת והקדושה והמים הם מי
הדעת.
המבול היה למעשה תיקון העולם.
הוא עשה "ריסט" ,אתחול מחדש לעולם
כיצד זה המשילו את הימים עליהם נאמר
"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"
לימים הנעלים והמושלמים בתכלית
השלמות – ימות המשיח?
שהשחית את דרכו .במצב שכזה על נח
להיכנס לתיבה ולטבול במי הדעת .בדיוק
כפי שאנחנו טובלים במקווה טבילת טהרה
שאמורה להחזיר אותנו למצבנו הקודם,
למצב הראשוני .ואת הטבילה לא ניתן
לעשות עם בגדים ,ואפילו שערה אחת
שנשארת מחוץ למי המקווה ,פוסלת את
הטבילה.
בדיוק כפי שהעובר נמצא במי אמו ,מוקף
לחלוטין במים והוא "בטל" אליה ,כך גם מי
המקווה (ומי הדעת) מבטלים את הישות של
האדם .את גאוותו ואת אנוכיותו .לא לחינם
אותיות טבל ובטל הן אותן אותיות בשינוי
מקום .משום שכאשר אדם טובל הוא מבטל
את הטומאה ומחזיר את עצמו למצב של
קדושה.
לאחר שהבנו מה היה תפקידם של מי
המבול ,עלינו ללמוד מהי התיבה .הבעל-
שם-טוב הקדוש מסביר את הפסוק "בא
אל התיבה" ,שעל האדם מוטל להיכנס אל
תוך תיבות התורה והתפילה ,להתרכז בהן
ולהתכוון למילים שהוא מוציא מפיו.
כדי להיכנס אל התיבה חייבים להשאיר
את האגו בחוץ .חייבים לוותר על הגאווה
ועל האנוכיות .כאשר עושים זאת יכולים
להיכנס לתיבה ששומרת עלינו גם בתוך
המים העמוקים והסוערים ביותר – מי
המבול .אם כן ,הטבילה מטהרת ומבטלת
את הטומאה והגאווה ,והתיבה – תיבות
התורה והתפילה ,מעניקות לנו את הכוח
לשרוד גם את מבול טרדות הפרנסה,
הבריאות וכל היתר.
נכון הוא שהגענו מפרשת בראשית בה
נברא העולם כולו בשביל האדם .נכון שחייב
אדם לומר "בשבילי נברא העולם" ,אך אין
פירוש הדבר שעליו להתגאות ולחשוב רק
על עצמו ,אלא עליו לבטל את עצמו ולהכיר
בעובדה שיש עוד אנשים בעולם.
התיבה מסמלת למעשה את האוטונומיה
של האדם .את הנקודה העצמית שלו שאינה
נובעת מגאווה ומאנוכיות .היא מלמדת
אותנו שכאשר מאבדים את הכיוון ,יש לאן
לחתור .יש לטבול במי הדעת ולהיכנס לתוך
תיבות התורה והתפילה.
נכון .לעיתים אין ברירה אלא לעשות
אתחול מחדש כדי להתאפס ולחזור לתכנות
המקורי ,הראשוני שלנו .וזאת בדיוק הסיבה
לכך שהפרשה הזאת נקראת פרשת נח
למרות כל האירועים שמוזכרים בה .משום
שמי שרוצה חיים נוחים ,מי שרוצה מנוחה
מתלאות החיים ,חייב לזכור תמיד את
המבול ואת התיבה .המסר שהם מעבירים
יעזור לו לא לאבד את הכיוון בחיים ובמילא
לחיות חיים טובים יותר.
זו גם הסיבה לכך שחכמינו המשילו
את ימות המשיח לתיבת נח וזה מה שאנו
מוצאים בשיר השירים בפסוק שמתייחס
למים – "מים רבים לא יוכלו לכבות את
האהבה ונהרות לא ישטפוה" .מי שיש
לו תיבה ,מי שיש לו את אותיות התורה
והתפילה ,אינו דואג מהמים הרבים,
מטרדות הפרנסה וקשיי החיים ,גם הם לא
יוכלו לכבות את האהבה של כנסת ישראל,
של כל יהודי לקדוש-ברוך-הוא.
יהיה רצון שנזכה בקרוב ממש לקיום
הייעוד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים
לים מכסים" בביאת משיח צדקנו תיכף ומיד
ממש.
מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש
9
10
האור
אור לקהילות
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
זכרון עולם נר זיכרון למאורי העדה
"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"
רבי חכם נפתלי חחיאשוילי זצ"ל
כבר במילות הכותרת הלקוחות מפסוק בספר דניאל,
אפשר להכיר את גדולתו של אחד ממלמדי התינוקות
והנערים בעיירה אוני (תאומתה של באר שבע) שבהרי
הקווקז הגבוהים .עיירה בה חיו לא מעט רבנים בעלי נשמות
גבוהות ואחד מהמיוחדים שבהם היה רבי חכם נפתלי
חחיאשוילי זצ"ל אשר למרות מצוקתו הכספית וייסוריו
הרבים ,היה אחד מגדולי קהילת יהודי אוני .את ייסוריו היה
מקבל באהבה מתוך ידיעה שהם מרצונו של הקדוש-ברוך-
הוא ועל כך בהמשך.
רבי חכם נפתלי נולד לאביו ר' מרדכי בעיירה אוני בשנת
תרס"ד ( )1904ולמד תורה מפי רבני וחכמי אוני ,אם בבית
המדרש של הרב הגאון רבי יוסף אליהו הנקין זצ"ל ואם
מאוחר יותר בבית מדרשו של הרב הגאון רבי דוד באזוב
זצ"ל ששהה מספר שנים באוני והשפיע עליה מאור תורתו
ואישיותו( .על בואו של רבי דוד לאוני סיפרנו בגיליון
הקודם).
ייחודיותו של רבי חכם נפתלי זצ"ל באה לידי ביטוי
בכישרונו הפדגוגי הייחודי שהקנה לו כבוד ויקר לא רק
בקרב תלמידיו והוריהם ,אלא גם ובעיקר בקרב רבני וחכמי
קהילת יהודי אוני .מספרים כי צעירי הצאן שעברו תחת ידו
הצליחו בתוך ימים ספורים לרכוש את יכולת קריאת אותיות
הא-ב וזאת בשל ההשקעה ,המסירות והאהבה הגדולה
שהרעיף עליהם מורנו חכם נפתלי.
המעניין הוא כי רבי חכם נפתלי הצניע את יכולותיו ברבים
והעדיף להישאר במעמד ה"מלמד" למרות שבפעמים
הבודדות בהן דרש בפני הציבור ,הרגישו הנוכחים שהוא
מעלה אותם יחד עמו לעולמות עליונים .בדברי ימיה של
קהילת אוני זכורים אותן דרשות בהן המחיש רבי חכם נפתלי
את ההתלהבות שאמורה לאפוף כל יהודי בבואו לקיים איזו
שהיא מצווה ,להתפלל או ללמוד תורה.
תלמידים רבים היו לו לרבי נפתלי אשר נמנו על שומעי
לקחו לאורך השנים .לאחר מלחמת העולם כאשר הגיע צו
מהשלטון המרכזי שהורה לסגור את בית הכנסת באוני,
מעטים חשבו להפר את הצו .מרבית בני הקהילה חששו
לחייהם ממש .היה זה רבי חכם נפתלי שאמר למשפחתו,
לתלמידיו הרבים שכבר בגרו ולכל מי שסבב אותו כי הוא
אינו מתכוון להתייחס לצו שאוסר להיכנס לבית הכנסת
הגדול (עליו כתבנו בגיליון הקודם)" .עשו אתם כרצונכם",
אמר לבני הקהילה הקדושה באוני" .אני איני פוחד
מהשלטונות .אני פוחד רק מהשם יתברך" .מידי יום היה
נכנס לבית הכנסת ונעימת תפילתו הייתה הולכת ומשתפכת
עד לרחובה של עיר .גם אנשי הרשע הקומוניסטים נאלצו
להודות כי אין בידיהם לפגוע באיש הקדוש שלא שעה
לאיסור הממשלתי והמשיך להתפלל בבית הכנסת כמימים
ימימה .איש מהם לא העז להפר את תפילתו ולעוצרו בעוון
מספרים כי צעירי הצאן
שעברו תחת ידו הצליחו
בתוך ימים ספורים לרכוש
את יכולת קריאת אותיות
הא-ב וזאת בשל ההשקעה,
המסירות והאהבה הגדולה
שהרעיף עליהם מורנו רבי
חכם נפתלי
הפרת הצו.
לאורך השנים שתו תלמידיו הרבים את דברי התורה
שלימד ,אם זה אותיות א-ב ואם זה חומש או משנה ,מעשה
חכמים או הלכה .שיעורים שהעניקו להם כוח לשנים רבות
ובזכותם גדלו עוד דורות של יהודים יקרים באוני.
כאשר כמה מההורים רצו לתת לו תשלום כפי שנהגו
לשלם ל"מלמדים" ,סירב חכם נפתלי לקחת פרוטה מכספם.
הוא חזר ואמר כי יש מצווה ללמד את התורה לדור הבא
וכי את פרנסתו יקבל מבורא העולם .על מנת להתפרנס היה
שולח את ידו בעבודות מזדמנות וסירב לכל מתת תמורת
לימוד הילדים .מאידך ,הרשה לעצמו לבקש מהנערים שבאו
ללמוד עמו ,כי יביאו עמם עצי הסקה בחודשי החורף הקרים
והקפואים ,משום שלא רצה שיצטננו ויחלו בהיותם אצלו.
שנות חייו האחרונות היו כשל צדיק ופרוש .מחלותיו תכפו
את גופו ,אך פיו לא פסק מלהודות ולהלל לה' .הוא כבר לא
יכול היה ללמד את הדור הצעיר מפאת מחלתו שגברה עליו,
אך נותר דבק בקדוש-ברוך-הוא למרות כל הייסורים.
באהבתו הגדולה את התורה הקדושה ציווה לאחותו
להמשיך את שליחותו וללמד את צעירי הצאן את הקריאה
כדי שיוכלו להתפלל .אחותו רותי זצ"ל שגם היא הייתה
צדקת ,קיימה את רצונו ולימדה ילדים רבים את הא-ב .רבים
חבים להם את יכולתם לפתוח סידור..
בהיותו בן 45בלבד ,בשנת תש"ט ( )1949נסתלק רבי
חכם נפתלי והלך לעולמו וביחד עמו כבה אורה של קהילת
יהודי אוני .הוא" ,מלמד התינוקות" היה אחד מהמיוחדים
שבבני העלייה שבעיירה .חכמינו זיכרונם לברכה אומרים
על הפסוק "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" ,כי אלה
הם מלמדי תינוקות שנמשלו לכוכבים .ואכן ,רבי חכם נפתלי
היה כוכב קהילתו ואורו זרח להם לעולמים ובזכותו גדל דור
שלם של יהודים אוהבי ה' ויודעי תפילה.
יהי רצון שאורו שמלווה את עדת יהודי אוני ימשיך ויזרח
לדורות הבאים ויזכו בניו ,בני בניו וצאצאיו ,יחד עם כל בני
קהילת אוני בתוך שאר בני יהדות גאורגיה ,להצלחה רבה
בכל מעשי ידיהם בזכותו של אותו צדיק שאורו יזרח לעד.
יהי זכרו ברוך וימליץ טוב בעדנו ובעד כל קהל עדת
ישראל.
הרב רפאל ציקוואשוילי
עיתון האור עומד לרשותכם!
רוצים לפרסם ולהתפרסם?
לפרסום מודעות מסחריות ,מודעות ברכה ואבל בכל גודל ובכל צורה
במחירים מפתיעים ונוחים במיוחד!
חייגו עכשיו:
0 5 4 - 9 0 0 7 7 4 0
Fh fhct,j,c fhfcojhb uflfo.dtnbkt,f w[jdht,fib^
c[dfudfhfl se fh uflfo.dbnt
.
.
.
ofhvjblubyts^ hjv v[jkjl 149^ 900
itrtkfl [lt,bs vbobc yfrdtsbc vakj,tkyb
29
4
ISRAEL, BAT YAM
R OTHSCH I LD STR. 29, 4 FLOOR
03-5066070 03-5066069
info@agigroup.co.il
WWW.AGIGROUP.CO.IL
Hjnibklbc 29^ ,fs bfvb
Vbulfktb hjnibkl^ vt-4 cfhsekb
Cfw[jdht,tkb cf[kt,bc ,jkj cfhtpthdj vbobc yfrdtsb filjlib
Ghjtmnb lfobyfeht,ekbf bchftkbc vityt,kj,bc cfvbybcnhjc vbth
.
.100,000
.
100%
4
.
4
2,000
10,500
70%
03-6596669
.
.
12
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
יהדות גאורגיה
2014
העיתונאית שרה ב"ק יצאה למסע מצולם בגאורגיה והיא
מגישה תאור חי וססגוני של חייהם של יהודי גאורגיה
בימינו :חדר השחיטה בטביליסי ומגילת אסתר נשכחת
בקולאשי יהודיה הבודדים של סוראמי ותמונותיהם
המאובקות של מאורי הקהילה בת מאות המשפחות
שהתגוררה במקום וגם התפילה האחרונה בקולאשי
אמרו מעתה ,שוילי – תואר כבוד בחברה הישראלית
שרה ב"ק ' //מעריב השבוע'
| |23.10.14
תשע"ה| |23.10.14
תשריתשע"ה
כ"טתשרי
כ"ט
אבי ירושלמי
כותבת
אורחת
כמה הערות
כתבתה המרתקת של העיתונאית שרה ב"ק על
החיים היהודיים בגאורגיה של ימינו ,המוגשת
בעמודים הבאים מהווה עדות עדכנית למצבם
של היהודים בגאורגיה נכון להיום ומעלה על
נס את ייחודיותה של יהדות גאורגיה
את הכתבה אותה אנו מביאים לכם כאן באדיבותה של העיתונאית
שרה ב"ק ,קראנו בגיליון החג של 'מעריב השבוע' .אהבנו את הסיקור
הענייני וחשבנו שמן הראוי להגיש זאת בפניכם ,על-מנת שגם אתם
תוכלו ליהנות מכך.
ובכל זאת ,לא יכולנו שלא לציין לעצמנו אי אילו הערות לכתבתה
החיובית של ב"ק .אגב ,שם משפחתה מוכר בוודאי לרבים מוותיקי
יהדות גאורגיה בישראל .שכונת הגורג'ים בירושלים שכנה למעשה
ב'בתי ניסן ב"ק' שנבנו בשלהי המאה הי"ט .ארבע שכונות יהודיות
נתכנסו ובאו תחת השם 'בתי ניסן ב"ק' :אשל אברהם (גורג'ים); בית
שמואל (קווקזים); עיר צדק (סורים ועירקאים) וקריה נאמנה בה התגוררו
רבים מבני היישוב הישן.
נחזור לענייננו .ב"ק מספרת כי תחילתה של העלייה מגאורגיה נעוצה
במכתבם של ח"י המשפחות .כקוראי 'האור' אתם בוודאי מודעים
לכך שיהודים עלו מגאורגיה שנים רבות קודם לכן ,עוד בימי השלטון
העות'מאני ובוודאי קראתם את סיפורם של שלושת האחים למשפחת
מיכאלאשוילי מקולאשי שעלו ארצה זמן קצר אחרי מלחמת ששת
הימים ורבים רואים בהם את הקטליזאטור למכתבן של שמונה-עשרה
המשפחות.
כקוראי 'האור' אתם בוודאי מודעים לכך
שיהודים עלו מגאורגיה שנים רבות קודם לכן,
עוד בימי השלטון העות'מאני ובוודאי קראתם
את סיפורם של שלושת האחים למשפחת
מיכאלאשוילי שעלו בסוף שנות ה60-
עוד מצטטת ב"ק את הרב אליהו בירנבאום ,ראש מכון 'עמיאל'
ומומחה לחקר קהילות ישראל המציע הסבר לכך שכבודם של רבני
יהדות גאורגיה "נעלם" מהתודעה בשל העובדה שלא הייתה חליפת
מכתבים בינם ובין חכמי אשכנז וספרד .מי שנמנה על קוראי 'האור'
נתקל בוודאי לא אחת בקשרים החזקים והתכופים שניהלו רבני קהילות
גאורגיה עם קהילות במזרח ובמערב .מבגדאד ועד איזמיר ואיסטנבול
עובר לאיטליה ,רוסיה ,פולין וליטא.
ייתכן שאת ההסבר לשאלה ניתן לתלות בהעדרם של ספרי הלכה
וחידושי תורה שנדפסו בגאורגיה .ניתן להניח שמחלקת ההוצאה לאור
של 'איגוד רבני יהדות גאורגיה' תתקן את המעוות בשנים הקרובות.
גם העובדה שרדיפת הדת בגאורגיה על ידי הסובייטים לא הייתה
חמורה אינה מדויקת ורבים מחכמיה ורבניה שילמו על-כך בחייהם .ה'
יקום דמם .מוזרה העובדה שיש בקרב היהודים מי שאוהד את האנטישמי
סטאלין יימח שמו וזכרו שרדף באכזריות בלתי נתפסת גם את יהודי
גאורגיה.
מה גם שניתן לומר בוודאות כי גם השלט בבית הכנסת העתיק
בקולאשי אותו מצטטת ב"ק ,אינו עדכני במיוחד שכן מאז ועד היום
היו יהודים שביקרו בבית הכנסת הזה והתפללו בו .ובכל זאת ,כך או
כך ,כתבתה של ב"ק מרתקת ומהווה דיווח אותנטי של החיים היהודיים
בגאורגיה של היום .קריאה מהנה.
האור
13
14
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
כשאומרים לכם גרוזינים,
מה עולה לכם מיד לראש?
אני רוצה להגיד לכם
הראשונה
שהקונוטציה
צריכה להיות :מאבק ציוני
הרואי ,קהילה עתיקה בת
2,600שנה ובעיקר אנשים
עם לב גדול יותר מהגוף
שנושא אותו.
לאחרונה יצאתי למסע המתועד בסדרה "יהודי עולמי",
המשודרת במוצ"ש בערוץ .20מסע שהתחקה אחר
ההיסטוריה המדהימה והלא־מסופרת-מספיק של היהודים
בגאורגיה .מסע שניסה לענות על השאלה :איך זה שקהילה
שמנתה כמאה אלף איש מחליטה לעזוב את המולדת
העתיקה ,אף על פי שבאופן יחסי מצבה היה טוב מאוד.
רק שעתיים טיסה ואנחנו בטביליסי .הרב אליהו בירנבאום,
ראש מכון 'עמיאל' להכשרת רבנים בתפוצות ומומחה לחקר
קהילות ישראל ,צוות צילום בראשותו של הבמאי והמפיק
נתי מלחי ואנוכי .זהו עולם אחר .בתים עתיקים בנויים על
קצה צוק שעומד מעל הנהר ,ולא ברור איך הם לא קורסים
אל המים .מרפסות בסגנון בלקני ומעקות בעלי פיתוחי עץ
מרהיבים ,שוכנים לצד מוזיאונים ומשרדי ממשלה הבנויים
בסגנון ארכיטקטוני חדשני .בין לבין ,בנייני רכבת ששרדו
מימי הקומוניזם.
בטבורו של הבליל הזה ,באמצע העיר ,עומד בית הכנסת
היהודי .מבנה עצום הכולל למעשה שלושה בתי כנסת.
שניים מהם מפוארים ,כמו שרק הגאורגים יודעים לעשות:
פיתוחי זהב ,קישוטי תקרה בצבעוניות עמוסה ועמודי שיש
ענקיים .לא תמצאו הרבה בתי כנסת כאלה בארץ .אבל בתוך
כל ההדר הזה ,רק כעשרים גברים מבוגרים באו להתפלל.
שני בתי הכנסת האחרים עומדים בשיממונם.
בעבר ,כך מספרים המתפללים ,היו מגיעים אלפי אנשים
לבתי הכנסת ,כמו גם לשבעת בתי הכנסת הסמוכים שהיו
שם .בחגים היו השוטרים הסובייטים סוגרים את הרחוב
למעבר" .איך שוטרים סובייטים אבטחו את המתפללים?",
אני שואלת" ,הרי ברחבי ברית המועצות נאסרה כל פעילות
דתית וציונית ,בטח גלויה" .הם מסבירים שהקומוניזם לא
היה מאוד אדוק בגאורגיה,
והגאורגים עצמם ,באופן מסורתי ,כיבדו את היהודים
שכמעט לא סבלו מאנטישמיות .כך היה לאורך דורי דורות.
ככל הנראה במשך 2,600שנה.
גטו מרצון
על פי המסורת יהודים הגיעו לגאורגיה כבר בגלות בבל,
בשנת 597לפני הספירה .העדות המוקדמת ביותר היא
מסמך שנקרא "ספר דברי הימים של גאורגיה" ,המתאר
איך נבוכדנצר כבש את ירושלים והיהודים שנמלטו ממנה
באו אל כארתלי ,חבל ארץ בגאורגיה .נכון שיהודים הגיעו
להרבה מקומות בעולם ,אבל ככל הנראה זהו אחד המקומות
הבודדים בעולם שבו נשמר רצף יהודי מאז ועד היום.
ברוב המדינות בעולם היהודים תמיד נדדו ,עברו מעיר
לעיר ,ממדינה למדינה ,תמיד בורחים מהפוגרום הבא .כך
נוצר דימוי "היהודי הנודד" .מה היה שונה בגאורגיה? אחת
הסיבות היא הקשר עם המקומיים ,שעליו סיפרו לי היהודים
הלבביים שפגשתי .גם בהשפעת הכנסייה המקומית ליהודים
היה טוב בגאורגיה.
¬באמצע השיחה נעצרה מונית בפתח בית הכנסת.
מתוכה יצאה אישה לא מאוד מבוגרת ,כשמתחת בית שחיה
המסע ניסה לענות על
השאלה :איך זה שקהילה
שמנתה כמאה אלף איש
מחליטה לעזוב את המולדת
העתיקה ,אף על פי שבאופן
יחסי מצבה היה טוב מאוד
כקוראי 'האור' אתם בוודאי
מודעים לכך שיהודים
עלו מגאורגיה שנים
רבות קודם לכן ,עוד בימי
השלטון העות'מאני ובוודאי
קראתם את סיפורם של
שלושת האחים למשפחת
מיכאלאשוילי
תרנגולת מקרקרת .היא נכנסה לחדרון קטן .כמה קטן ככה
מסריח .זהו חדר השחיטה של הקהילה .אחרי התפילה היא
תבוא לקחת את העוף בשקית ,לשבת.
אני מנסה לשאול אותה בשפת הידיים אם היא מתכוונת
לנקות את התרנגולת בעצמה ,והיא עונה לי מיד בעברית
שוטפת" :כן ברור ,ככה זה כאן .שלא כמו בישראל אנחנו
שוחטים ומכשירים ומנקים את העוף לבד" .מעטות
הקהילות בעולם שהשחיטה בהן עדיין נעשית כך ,שהכשרת
הבשר נעשית בביתו של היהודי ולא באופן תעשייתי.
במתחם בית הכנסת יש גם יקב ,מקווה ,בית מדרש
ומסעדה .לכאן באים לא רק כדי להתפלל ,זהו ממש מרכז
החיים של כל יהודי .אחד המקומיים אמר לי שמי שלא מגיע
לבית הכנסת ,כאילו לא הגיע הביתה .כאילו הוציא את עצמו
מהמשפחה .יצאנו מבית הכנסת אל הרובע היהודי הישן של
טביליסי .כיום לא תמצאו פה יהודים כמעט ,אבל פעם זה
היה גטו יהודי של ממש .גטו מרצון.
הרחובות צרים וביניהם גינות קטנות ,והבתים מסודרים
סביב חצרות .אני נכנסת לאחת החצרות ומרגישה בסט של
סרט המשחזר חיי עיירה יהודית :אישה אחת מסדרת בתוך
ארגזים צמר כבשים שלא מזמן נגזז; אחרות מדברות מבעד
לחלונות; אפשר לדמיין ריח של חלות בערב שבת .רגע אחרי
שהן רואות אותי ,יוצאת אלי ילדה עם שקית גדולה מלאה
באפרסקים ותפוחים .הנדיבות הגאורגית היא משהו שילווה
אותנו לאורך כל המסע וישאיר את האנשים האלה בלבי.
מרבית האנשים שהתגוררו ברובע הזה גרים כיום בישראל.
יעד תיירותי
עלייתם של יהודי גאורגיה הוא סיפור ציוני מופלא ,שלא
מוכר מספיק .בטח לא לצעירים שבינינו .העלייה מתחילה
ב 18-משפחות ,שלמרות האיסור מחליטות לפנות למוסדות
האו"ם .במכתב חשאי ששולח שבתאי אלאשוילי דרך
שגרירות הולנד ,תוך סיכון חייו ,פונות המשפחות ומציינות
שלא קיבלו היתרי יציאה לארץ על אף בקשתן.
"זה זמן רב מאוד אין בארצנו פוגרומים נגד יהודים",
הם כותבים" .היהודים יכולים להלך ברחובות ללא חשש
לחייהם; הם יכולים להשתקע בכל מקום שירצו ,למלא כל
תפקיד ...מכאן ,שלא אפליה גזעית מאלצת אותנו לעזוב
את הארץ .ואם כך ,שמא אפליה דתית? אולם בארץ זו
מותר קיומם של בתי כנסת ,וכן אין אוסרים עלינו להתפלל
בבתינו .אלא שתפילותינו קשורות לישראל ,כמו שנאמר:
'אם אשכחך ירושלים ,תשכח ימיני'".
המניע שלהן היה רק ציונות .בקשה כזו נחשבה בברית
המועצות כמעשה בגידה ,שיש בו סכנת עונש מוות או
הגליה .אבל המכתב היה הסנונית הראשונה שהובילה
כ"ט תשרי תשע"ה | | 23.10.14
אימא גאורגיה
"כן ברור ,ככה זה כאן .שלא
כמו בישראל אנחנו שוחטים
ומכשירים ומנקים את העוף
לבד" .מעטות הן הקהילות
בעולם שהשחיטה בהן
עדיין נעשית כך ולא באופן
תעשייתי
להפגנות בעולם ,תחת הסיסמה "שלח את עמי" .אחרי
שביתת רעב ומאבק ארוך נכנעו הסובייטים ,ועשרות אלפים
מיהודי גאורגיה עזבו את ביתם ,רובם ככולם לישראל.
חששתי שנעזוב את טביליסי בלי לטעום חצ'אפורי,
חינקאלי ועוד כמה מאכלים גאורגיים טיפוסיים ,אבל אחת
מנשות הקהילה הכניסה אותנו לביתה והכינה לנו מכל טוב.
זה היה מאוד טעים ,אולי משום שאלו לא מאכלים דלי שומן
במיוחד .בבטן מלאה יצאנו אל הערים והכפרים המרוחקים
מהבירה.
בשנים האחרונות הפכה גאורגיה ליעד תיירותי מועדף
בקרב ישראלים צעירים בזכות הנופים המדהימים ,הכפרים
שהציוויליזציה עוד לא הרסה ,הטרקים בהרי הקווקז
המושלגים כל השנה ,קרחונים ונהרות ומחיר הטיסה הנמוך
יחסית .כך שאם מבחינתכם הגעתם לכפר נידח בקצה
העולם ,אל תתפלאו אם תשמעו פתאום עברית.
הגענו לעיירה סוראמי ,שממנה הגיע סוראמלו ,מספר
הסיפורים הירושלמי הנודע ,או בשמו האמיתי -אברהם
ג'נאשוילי .בעבר חיו כאן כ 700-משפחות יהודיות ,כיום
נותרו חמש .בינות לבתים נמוכי הקומה ולגפנים מצאנו את
בית הכנסת הישן .הכיסאות פה ,וגם הבמה וארון הקודש,
אבל אין ספרי תורה .ממילא לא היה כאן מניין כבר מזמן.
על הקירות ועל גבי המדפים ניצבות תמונות של חכמי
העיירה :חכם דוד ציצאשוילי ,חכם חיים אליאשוילי ועוד
רבנים שרובנו לא שמענו עליהם .כאן הם נודעו בזכות
חוכמתם ומסירותם ליהדות .היו הולכים ממקום למקום
ומלמדים תורה .למה הם נעלמו מההיסטוריה היהודית? אני
תוהה כמה הפסדנו כחברה ,כשהחלטנו שיש מסורות שלמות
שהן לא מעניינה של היהדות הישראלית ,זו שהשתלטה
עליה פסיקה רבנית אשכנזית ועיראקית.
הרב בירנבאום חושב שאחד ההסברים להיעלמות הכמעט
מוחלטת של הרבנים מהתודעה הוא העובדה שלא היו
חליפת מכתבים או קשרי שליחים בין חכמי גאורגיה לחכמי
אשכנז או ספרד .כתבי שו"תים (שאלות ותשובות) שנשלחו
בין ספרד ,אירופה ,תימן ,מצרים בגדד וארץ ישראל -לא
הגיעו לגאורגיה .הקהילה שמרה על עולם יהודי סגור
יחסית ,מה שגרם לחלק מחוקרי ההיסטוריה להניח ששורשי
הקהילה הם של גאורגים שהתגיירו לפני מאות שנים או של
יהודים שהגיעו מארצות שונות בקווקז.
המשכנו אל גורי ,העיר שבה נולד יוסף ג'וגאשוילי ,הלא
הוא סטלין ,שפסלו עדיין ניצב בכיכר המרכזית .בגורי
נשארו כחמישים .אלפי היהודים שחיו בעיר עזבו במרוצת
השנים ,ואלו שנותרו עלו לארץ ב ,2008-כשהפציצו הרוסים
את העיר ,כחלק ממלחמתם על חבל אוסטיה .בבית הכנסת
הצנוע פגשנו את אחרוני יהודי הקהילה ,ואלה התרגשו
מביקורה של משלחת מישראל.
במהלך השיחה התחוור לי לתדהמתי שהם עדיין מעריצים
את סטלין .כן ,אותו רודן אכזר שרצח מיליונים ,בהם יהודים,
מכונה בפיהם "שמש העמים"" .בזכות הצבעתו הוא אפשר
את הקמת מדינת ישראל" ,הם אומרים" .זה נכון ,אבל היו
צדדים פחות מסבירי פנים באישיותו" ,אני מנסה לטעון
בעדינות ,אבל זה לא משנה להם .כהוכחה ניצחת אחד מהם
אומר שקוראים לו יוסף .לא על שם יוסף הצדיק ,אלא על
שם ה"צדיק" יוסף ג'וגאשוילי.
נפרדנו מהם בחיבוקים חמים ויצאנו לדרך .אני אוהבת
בתי כנסת ושיחות עם יהודים קשישים ,אבל אין כמו לראות
את הטבע של "אימא גאורגיה" ,כמו שהמקומיים מכנים את
מולדתם .הכל ירוק ,הנחלים שוצפים ,בצדי הדרכים כפרים,
שכל עצירה בהם שווה ולו בשל קבלת הפנים של האנשים.
כאן אנחנו מגלים שהשעון יכול לזוז הרבה יותר לאט,
ובעצם מה יש לו למהר כל כך בארץ?
שוילי ,תואר כבוד
הכפר האחרון שבו ביקרנו מהווה בעיני את תמצית
הסיפור של יהודי גאורגיה .למקום קוראים קולאשי .זהו
בית הכנסת הגדול של טביליסי .צילוםDAVID HOLT :
האור
אין כמו לראות את הטבע
של "אימא גאורגיה" ,כמו
שהמקומיים מכנים את
מולדתם .הכל ירוק ,הנחלים
שוצפים ,בצדי הדרכים
כפרים ,שכל עצירה בהם
שווה ולו בשל קבלת הפנים
של האנשים
כפר חמוד שבו חזרזירים ופרות מטיילים על הכביש.
סמוך לתעלת המים הקטנה לאורך המדרכה מהלכת אווזה
ושיירת אפרוחים מאחוריה .הרבה בתים ריקים .בעבר היו
90%מתושבי הכפר ,עשרת אלפים איש ,יהודים ,שטייטל
גאורגי של ממש .היה כאן עירוב שהקיף את הכפר .גברים
שהלכו עם תפילין לראשם לא היה מחזה נדיר" .ירושלים
של גאורגיה" קראו לכפר .כיום אין כאן אף לא יהודי אחד.
נכנסנו לאחד הבתים הריקים ,בית מידות עשוי מעץ .על
המשקוף בפתח הבית הבחנו בחורים שהשאירה המזוזה
הגדולה שהייתה כאן .נכנסנו פנימה .מישהו הפך את סלון
הבית ל"זולה" שלו ,עם כמה משקולות לאימון כושר ומזרן
קטן .יכולתי לדמיין את בני המשפחה שגרו פה פעם ,את
חיי הנוחות והמרחבים שהם עזבו כדי לעלות ארצה .פתחנו
את אחד מארונות הקיר ,שם מצאנו כמה מנורות ישנות
וקלף מגולגל .הייתה זו מגילת אסתר! התרגשות גדולה!
המשפחה כבר מזמן לא כאן ,אבל יכולנו להרגיש את החיים
היהודיים שנשארו ונספגו בקירות.
לא רחוק מהבית היפה עומד מתחם ענקי ובו שלושה בתי
כנסת ,בית ספר ,מקוואות ,חברה קדישא ומשחטה .מרכז
שלם שעומד ריק לגמרי ,עדות לחיים היהודיים שהיו פה.
על בימת בית הכנסת מונח שלט ועליו כתוב" :בית הכנסת
נבנה לפני 250שנים ונחשב לעתיק בגאורגיה .בבית הכנסת
הזה נערכה התפילה האחרונה בשנת ."1993
אני חושבת על התפילה האחרונה ,כשהמתפללים ידעו
שהם מסכמים תקופה כל כך מפוארת של קהילה ענקית,
מאוחדת ומחוברת לשורשיה .אני חושבת על הרגע שהם
החליטו לעזוב את אימא גאורגיה כדי ללכת לאימא ישראל
לאשדוד ,לאשקלון וללוד -ושואלת את עצמי אם פגשתיכמה מהם בארץ ולא ידעתי שמאחוריהם סיפור כל כך
מדהים.
משמעות הסיומת "שוילי" בשמות המשפחה הגאורגיים
היא בן .אחרי הביקור בגאורגיה הסיומת הזו הפכה מבחינתי
לתואר כבוד :בן לעדה שהסיפור שלה הוא של ציונות יוצאת
דופן ולא מובנת מאליה בכלל.
בית הכנסת באוני .צילוםSusanAstray :
15
16
האור
| כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
סיפור לשבת } מיכל אלאשוילי
נרות החשמל שהאריכו חיים
את הסיפור הבא שמעתי לאחרונה
ולא יכולתי להתאפק מלספר אותו
בכל מקום אליו הגעתי .אני מנצלת
את ההזדמנות הזו לספר אותו גם לכם
ובטוחה שגם אתם תעבירו אותו הלאה.
הסיפור הוא סיפורה של מתנדבת
באחד מבתי הרפואה בחו"ל והוא
מרגש אותי כל אימת שאני חוזרת
עליו .המתנדבת ,שלצורך הסיפור נקרא לה אביגיל ,הייתה מגיעה
מידי בוקר שישי לבית הרפואה והייתה מחלקת נרות שבת לחולות
היהודיות ששהו בו.
אמה של אותה אביגיל נפטרה בבית רפואה כך שהתנדבותה
והקשר שניהלה עם החולות היהודיות הייתה סוג של תרפיה עבורה.
אלא שהנרות הללו היו שונים מנרות רגילים .בבית הרפואה
אסרו להדליק אש ,והנרות היו למעשה נרות חשמליים אותם היה
על החולות לחבר לשקע בטרם תיכנס השבת .בשונה מנרות רגילים,
נרות אלה לא כבו עד שהוצאו מהשקע במוצאי השבת .בבוקר יום
ראשון הייתה אביגיל אוספת את הנרות וחוזרת ומחלקת אותם ביום
השישי הבא .כך שבוע אחרי שבוע.
באחת הפעמים שהגיעה אביגיל לבית הרפואה פגשה ביהודיה
קשישה "אולי בת תשעים" ,לפי דבריה .שערה של הקשישה היה
קצר ,ספוגי כמו צמר גפן ולבן כמו השלג .עורה היה מקומט וידיה היו
מקומטות אך שידרו ניסיון חיים עשיר .גם עיניה המאירות שהצטרפו
לגופו הצמוק העידו על תלאות חייה ועל חכמתה.
נדמה היה לאביגיל שהמיטה בולעת את גופה הקטן של הקשישה
שפנתה אליה וברכה אותה בחום .שמה של החולה היה מרים כהן
והיא אמרה לאביגיל" :חיכיתי לך .אני מדליקה נרות מידי שבת".
היא ביקשה ממנה כי תניח את הנרות על השידה ,לצד המיטה ,כך
שהיא – הקשישה – תוכל לחברן קרוב לכניסת השבת.
לאביגיל היה ברור שאין כל צורך להסביר לקשישה כיצד יש
להדליק את הנרות .היא ברכה אותה בשבת שלום ופנתה לצאת.
כאשר עמדה בדלת החדר פנתה אליה הקשישה ואמרה" :אני
מתפללת שנכדיי יספיקו להגיע בזמן על מנת להיפרד ממני"...
אביגיל התרגשה ופניה שיקפו זאת .היא נגעה בידיה הצפודות של
הקשישה ואמרה" :אני מקווה שהם יבואו" .רגע לאחר מכן ,כאשר
יצאה אביגיל מהחדר ,נתקלה בבחורה צעירה בשנות העשרים לחייה.
הבחורה לבשה חצאית ארוכה ועל ראשה היה כיסוי ראש .היא נכנסה
לחדר ואביגיל הספיקה לשמוע את הקשישה אומרת לה" :שלום,
ברכה .אני כל-כך שמחה שהצלחת להגיע .איפה שמואל?".
אביגיל המשיכה במשימתה ומוחה לא הפסיק לחשוב על הקשישה
ונכדיה .במשך כל השבת לא הפסיקה לשאול את עצמה מה שלומה
של הקשישה והאם אותו "שמואל" הספיק להגיע בטרם הלכה
לעולמה.
בבוקרו של יום ראשון חזרה אביגיל לבית הרפואה על מנת לאסוף
את הנרות אותם חילקה בערב שבת .מחוץ לחדרה של הקשישה,
ישבה אותה נכדה – ברכה – והרימה את ראשה למראה רגליה של
אביגיל" .אנא ,תוכלי בבקשה להשאיר את הנרות עוד כמה שעות?",
שאלה.
עוד בטרם הספיקה אביגיל לשאול ,פתחה הצעירה בהסבר" .סבתא
לימדה אותי ואת אחי להיות יהודים .אבא ואימא התגרשו ועבדו
קשה כל החיים .לא היה להם זמן בשבילנו .כך שגדלנו אצלה והיא
זו שבזכותה אנחנו היום שומרים תורה ומצוות .כמעט כל שבת היינו
אצלה ושמואל גר בישראל והוא לא הספיק לתפוס טיסה ,הוא אמור
להגיע בשעות הקרובות .בבקשה ,השאירי את הנרות עד שהוא יגיע".
אביגיל לא יכלה להתאפק" .מה הקשר?" ,שאלה.
"תביני" ,אמרה ברכה" .היום הכי חשוב ושמח לסבתא שלנו הוא
יום השבת .היא לא הייתה רוצה למות ביום כזה .אם היא עדיין תחשוב
שעכשיו שבת ,אולי יש סיכוי שהיא תחזיק מעמד עד ששמואל יבוא
וכך גם הוא יוכל להיפרד ממנה".
אביגיל ליטפה בעיניה את הצעירה שישבה בכניסה לחדר ודילגה
עליו .בעיניה נצצו דמעות .במהלך היום כולו לא הפסיקה לחשוב על
הקשישה שקיבלה את מותה כגזירת שמיים אך התאמצה בכל כוחה
לשרוד עוד יום כדי לא להסתלק מן העולם ביום השבת אותו עשתה
ליום של שמחה עבור נכדיה היחידים.
מרים כהן לא רצתה שנכדיה יקשרו את יום השבת עם אבל
והתאמצה לחיות בשבילם ,בשביל הזיכרון שלהם .ביום ראשון
בלילה ,כאשר חזרה לחדרה של הקשישה ,פרצה אביגיל בבכי.
המיטה הייתה ריקה והנרות חיכו לה כבויים על השידה לצידה.
מאחוריה שמעה את קולה הלוחש של הצעירה ,ברכה" :הוא
מתפלל עכשיו ערבית .אבל הוא הצליח להגיע ולהיפרד מסבתא
שלנו .שמואל הביא איתו בשורה טובה לסבתא .אשתו בהריון והם
מחכים ללידה בכל רגע .אם זו תהיה בת ,היא תיקרא על שמה –
מרים".
אביגיל לא הופתעה ואפילו לא ידעה להסביר לעצמה מדוע .היא
גלגלה את כבל החשמל סביב בסיס הנרות שהיו עדיין חמים...
היא ברכה
אותה בשבת
שלום ופנתה
לצאת.
כאשר עמדה
בדלת החדר
פנתה אליה
הקשישה
ואמרה" :אני
מתפללת
שנכדיי
יספיקו להגיע
בזמן על
מנת להיפרד
ממני"...
fo ufhlfwdkbkb vbifc vteqkt
yfstkf vjibfidbkb idbkt,bs% cbvjyb
wjkidbkbs^ tkb wjkidbkbs^ fdb
wjkidbkbs lf sfvb mvfhidbkbs lblb
voe[fht,bs beo.t,bfy cf.dfhtkb vekbc
lf vfvblbc
wbfkf
,jsthfidbkbc
ufhlfwdfkt,fc lf cfv'bvfhc ew[flt,ty cf.dfhtk cb'tc lf
,b'fc bjct,c lf vbc idbkt,c% cdtnfc^ yehbsc^ ibvjyc lf
yfasfkbc
Cb't cbvjyb^ vekb kfkb sfdbfysb
idbkt,bs% .fvjcb^ hb,rf^ vb[ftkb^ cbv[f^
vjit^ yjuf^ bjcb^ idbkvjvfdkbs bpbfht,ty
qhvfl lfvoe[ht,ekb wjkbc'vbc bjct,
,jsthfidbkbc voe[fht,fc cf.dfhtkb vteqkbc
wbwj cbvjybc
fcek
,jsthfidbkbc
elhjjl ufhlfwdfkt,bc ufvj lf cfv'bvfhc ew[flt,ty cf.dfhtk
bjct,c^ cdtnfc^ yehbsc^ cbvjyc lf yfasfkbc&
lqtlfy v[jkjl ]fyvhstkj,f lf cb[fhekb umjyjlts&
29 sbiht 5775 23$10$14
ofhcekib^ fct .dt,bfy vkjwdtkt,b^
fsfcj,bs flfvbfyb vjlbjlf
cfkjwfdt,ib cfkjwfdfl^ fmfw
lf vbc vf[kj,kfl vlt,fht idbl
cfkjwfdibw& lqtcfcofekt,ib
gjkbwbtkt,b mext,c rtnfdlyty at[bs
vjcbfhektsf uflfcfcdktkfl&&&
ufdeltmbs upfc ltlfmfkbmblfy lfijht,ekb mfkfmt,bcf
lf cjakt,bcfrty&
fv ,jkj okt,ib cfmfhsdtkj bchftkb f[fkufphlt,bcsdbc
nehbcnekb lfybiyekt,bc flubkfl bmwf ekfvfptcb
gtbpf;t,bcf lf bv cjakt,bc o.fkj,bs^ hjvkt,bw
wbdbkbpfwbfc ]th rbltd fh ufeyflueht,bf& nhtrt,b
vstkb okbc ufyvfdkj,fib sjdkbs lfafhek rfdrfcbbc
vst,pt^ v.bydfht,b lf vlbyfhtt,b lf itlfht,bs lf,fkb
ahtybc afcb& fct^ hjv smdtybc fphbs se mdt.ybc ,jkjc
vb.het,ek cjatkib vb[dtlbs^ ye ufubrdbhlt,fs se
vjekjlytkfl bdhbsc vjbcvtys&
ltlf cfmfhsdtkj
Vbdfltmbs lf,f cehfvc^ cfblfyfw cehfvtkj^ wyj,bkb
btheifkfbvtkb fv,t,bc vs[hj,tkb^ fye vbcb yfvldbkb
cf[tkbs – f,hf/fv ]fyfidbkb fvjdblf bchftkib&
ofhcekib fm 700-vlt t,hftkb j]f[b w[jdhj,lf^
lqtclqtj,bs v[jkjl [esb j]f[bf lfhxtybkb& lf,fk
cf[kt,c ijhbc 'dtk cfkjwfdc vbdfutybs& crfvt,b fm fhbc^
st,fw lf ovbylf rblj,fybw^ vfuhfv ctath sjht,b fh fhbc&
bctlfw lblb [fybf fm vbybfyb fqfh itrht,bkf&
rtlkt,pt lf sfhjt,pt lf,bc [f[fvsf cehfst,bf
ufvjo.j,bkb% [f[fv lfdbl wbwbfidbkb^ [f[fv [fbv
tkbfidbkb lf c[df hf,byt,b^ hjvtksf itcf[t,fw xdtyc
evhfdktcj,fc fhfathb cvtybf& fm bcbyb wyj,bkyb b.dyty
sfdbfysb cb,h'ybsf lf belfbpvbcflvb thsuekt,bs&
flubkblfy flubkpt uflflbjlyty lf bct fcofdkblyty
sjhfc& hfnjv ufmhyty bcbyb t,hfekb bcnjhbblfy` vbrdbhc
hfvltyb ofdfuts^ hjujhw cfpjufljt,fv^ hjltcfw uflfdo.
dbnts^ hjv fhct,j,c vstkb hbub nhflbwbt,b^ hjvkt,bw
bchftkbc t,hftkj,fc fh t[t,f^ hjvtkcfw firtyfpehb lf
thf.ekb hf,fyesbc vvfhsdtkj,f lftgfnhjyf
hf,b ,bhty,fevb abmhj,c^ hjv wyj,bhtht,blfy hf,byt,bc
sbsmvbc chekb ufmhj,bc ths-thsb f[cyf bc afmnbf^ hjv
cfmfhsdtkjc [f[vt,cf lf fimtyfpbc fy ctafhflbc [f[vt,c
ijhbc vboth-vjothf lf ofhupfdybksf ehsbthsj,t,b fh
fhct,j,lf& rbs[df-gfce[t,b& hjvkt,bw tcgfytsbc^ tdhjgbc
btvtybc^ tudbgnbc^ ,fulflbc lf bchftkbc mdt.yt,c ijhbc
bupfdyt,jlf^ cfmfhsdtkjib fh vblbjlf& stvb itlfht,bs
xfrtnbkb t,hfekb cfv.fhjsb w[jdhj,lf^ hfvfw ufvjbodbf
bc^ hjv pjubthsb bcnjhbekb vrdktdfhbc dfhfelbs^
cfmfhsdtkjc t,hftkj,bc atcdt,b mfhsdtkt,blfy vjlbc^
hjvkt,vfw t,hftkj,f vbbqtc fy bc t,hftkt,b fhbfy^
hjvkt,bw rfdrfcbfib c[dflfc[df mdt.yt,blfy vbdblyty&
upf ujhbcrty ufdfuh'tkts^ cflfw bjct, ]eqfidbkb –
cnfkbyb lfb,flf^ hjvkbc 'tukbw ]th rbltd lufc mfkfmbc
wtynhib& ujhib lff[kjt,bs jhvjwlffsb t,hftkbf
lfhxtybkb& mfkfmib vw[jdht,vf fsfcj,bs t,hftkvf
okt,bc ufyvfdkj,fib lfnjdf bmfehj,f lf dbyw lfhxf^ 2008
otkc fvjdblf bchftkib vfc itvltu^ hfw hectsvf jctsbc
jkmpt ,h'jkbcfc mfkfmb lf,jv,f& cfkjwfdib itd[dlbs
bm lfhxtybk ,jkj j]f[t,bc t,hftkt,c^ hjvkt,bw 'fkbfy
ffqtkdf bchftkbc ltktufwbbc dbpbnvf&
cfe,hbcfc xtvlf ufcfjwhfl^ yfstkb uf[lf xtvsdbc^ hjv
bcbyb lqtvlt sf.dfyc cwtvty cnfkbyc& lbf[^ bv cfcnbr
cbyfskt
lbmnfnjhc^ hjvtkvfw vbkbjyj,bs flfvbfyb lf[jwf^ vfs
ijhbc t,hftkt,bw lf @[fk[sf vptc# eojlt,ty vfc& @
sfdbcb rtyzbc.hbc o.fkj,bs vfy bchftkbc cf[tkvobajc
itmvyf uf[flf itcf'kt,tkb# fv,j,ty bcbyb& @tc cojhbf^
vfuhfv vfc^ hjujhw gbhjdyt,fc ,tdhb c[df fhfcfcbfvjdyj
sdbct,t,bw /mjylf#^ dwlbkj, yfpfl ufvjdsmdf xtvb fphb^
vfuhfv fvfc vfssdbc fhfdbsfhb vybidytkj,f fhf fmdc& fvbc
lfcflfcneht,kfl ths-thsb vfsufyb fv,j,c^ hjv bjct,b
/mdbf^ fhf bjcta /fwflbrbc cf[tkb^ fhfvtl @wflbr# bjct,
]eqfidbkbc cf[tkb&
s,bkfl ufvjdtvidblj,ts vfs lf upfc ufdeltmbs& vt
'fkbfy vb.dfhc cfkjwfdt,b lf vj[ew t,hftkt,sfy cfe,fhb^
vfuhfv @ltlf cfmfhsdtkjc#^ hjujhw flubkj,hbdt,b
eojlt,ty sfdbfys cfvij,kjc^ ,eyt,bc yf[dfc fhfathb
c]j,bf& .dtkfathb ufvodfyt,ekbf^ cjakt,bc ufcodhbd
upt,pt vlbyfhtt,b vjcxmtaty^ cflfw ufxtht,f vfhskfw
qbhc vfhnj bv flfvbfyt,bc cnevfhsvj.dfhtj,bc ufvj&
fm xdty fqvjdfxbyts^ hjv lhjc ite'kbf vbbpkfpyt,jltc^
fylf^ cfthsjl hf txmfht,f fv mdt.fyfib`
idbkb^ cfgfnbj ojlt,f
,jkj cjatkb^ hjvtkbw vjdbyf[ekts^ xtvbc fphbs
ofhvjflutyc cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbbc ltlffhcc&
fv flubkc rekfib /mdbf& tc vidtybhb cjatkbf^ cflfw
ujzt,b lf 'hj[t,b upfpt ctbhyj,ty& o.kbc gfnfhf fh[sfy
nhjnefhbc uf.jkt,bs ,fnb vb,f],f]t,c lf erfy rdfnt,b
vbcltdty& ,tdhb cf[kb wfhbtkbf& ofhcekib fv cjakbc
vjcf[ktj,bc 90 ghjwtynb^ 10 fsfcb rfwb^ t,hftkt,b
b.dyty^ yfvldbkb mfhsekb t,hfekb cjatkbf& sfdpt
stabkby lflt,ekb rfwbc yf[df ew[j cfyf[fj,f fh b.j fm&
@cfmfhsdtkjc btheifkfbvc# eojlt,lyty cjatkc& lqtc
fm thsb t,hftkbw fh fhbc&
ths-ths wfhbtk lbl [bcfufy fityt,ek cf[kib itdtlbs&
cf[kbc o.hsbkpt [dhtkt,b itdfvxybt^ hjvkt,bw fm
ufrtst,ek lbl vtpepfc lftnjdt,byf& ibuybs itdtlbs&
dbqfwfc tc cfkjyb sfdbc @pekfl# uflfemwtdbf& bmdt to.j
cfdfh]bij ubht,b lf gfnfhf ktb,b& itvt'kj ofhvjvtlubyf
ths lhjc fv cf[kib vw[jdht,b j]f[bc otdht,b^ vfsb
rjvajhnf,tkehb w[jdht,f lf cbdhwtt,b^ hjvkt,bw
lfnjdtc^ hfsf bchftkib fvjcekb.dyty& ths-thsb
rtlkbc rfhflf ufdfqts& bm 'dtkb yfseht,b lf lf[dtekb
uhfuybkb dbgjdts& tc tcsthbc uhfuybkb fqvjxylf! 'fkbfy
fdqtklbs! J]f[b erdt lblb [fybf fqfh w[jdhj,c fm^
vfuhfv itudt'kj udtuh'yj t,hfekb w[jdht,f^ hjvtkbw
lfhxf lf rtlkt,vf itbojdf&
fv kfvfpb cf[kbc vf[kj,kfl epfhvfpfhb rjvgktmcb
lufc^ hjvtkibw cfvb cfkjwfdb^ crjkf^ vbrdtt,b^
[tdhfs rflbif lf cfcfrkfjf& vstkb tc wtynhb wfhbtkb
lufc^ hjujhw lfcnehb ths lhjc fhct,ekb t,hfekb
w[jdht,bcf& cfkjwfdbc st,fpt f,hff^ hjvtkptw othbf% @
cfkjwfdb fityt,ek bmyf 250 okbc oby lf ths-ths e'dtktc
cfkjwfdfl bsdkt,f cfmfhsdtkjib& fv cfkjwfdib ,jkj
kjwdf 1993 otkc xfnfhlf#&
,jkj kjwdfpt dabmhj,^ hjwf vkjwdtkt,vf bwjlyty^
hjv bcbyb epfhvfpfhb^ thsbfyb lf sfdbc atcdt,sfy
itrfdibht,ekb ]fvffsbc lblt,ek gthbjlc f]fvt,lyty&
dabmhj, bv oespt^ hjltcfw ltlf cfmfhsdtkjc lfnjdt,f
uflfo.dbntc^ hfsf ltlf bchftksfy ofcekb.dyty –
filjlib^ firtkjyib^ kjlib – lf cfresfhb sfdc dtrbs[t,b
bchftkib hjvtkbvt vfsufyb [jv fh itv[dtlhbf& vt rb fh
dbwjlb^ hjv vfs fctsb fhfxdtekt,hbdb bcnjhbf /mjylfs&
Cbn.df @idbkbc# vybidytkj,f udfht,ib idbkc (,ty)
ybiyfdc& cfmfhsdtkjib dbpbnbc itvltu udfhbc tc
lfcfchekb xtvb sdfkcfphbcbs cfgfnbj ojlt,ff% idbkb
stvbcf^ hjvkbc bcnjhbfw exdtekj cbjybpvbc bcnjhbff^
hfw chekbfl fh fhbc sfdbcsfdfl ufcfut,b&
7
6
cbyfskt
29 sbiht 5775 23$10$14
>>>
.jdtkbdt tc vlt,fhtj,c veptevt,bcf lf sfyfvtlhjdt
fhmbntmnehekb
cnbkbs
fityt,ekb
vsfdhj,bc
lfotct,ekt,t,bc udthlbs& vfs ijhbc rjveybpvbc lqtt,c
itvjhxtybkb vfnfht,kbc cfluehbc ityj,t,bf&
Vstk fv yfhtdib^ mfkfmbc wtynhib lufc t,hfksf
cfkjwfdb& epfhvfpfhb ityj,f^ hjvtkbw cfvb cfkjwfdbcufy
itlut,f& jhb vfsufyb lblt,ekbf^ hjujhbc ufrtst,fw
v[jkjl mfhsdtkt,c ite'kbfs% jmhjc jhyfvtynt,b^
zthib atht,bs lfndbhsekb ltrjhfwbt,b lf elbltcb
vfhvfhbkjc cdtnt,b& fcts cfkjwfdt,c ,tdhc dth yf[fds
bchftkib& vfuhfv vstk fv ,ho.bydfkt,fib^ v[jkjl
jwfvlt [fyibitcekb vfvfrfwb vjdblf cfkjwfdfl& c[df
jhb cfkjwfdb wfhbtkb lufc&
ofhcekib^ fct .dt,bfy vkjwdtkt,b^ fsfcj,bs flfvbfyb
vjlbjlf cfkjwfdt,ib cfkjwfdfl^ fmfw lf vbc vf[kj,kfl
vlt,fht idbl cfkjwfdibw& lqtcfcofekt,ib gjkbwbtkt,b
rtnfdlyty mext,c at[bs vjcbfhektsf uflfcfcdktkfl& @
cf,zjsf gjkbwbtkt,b hjujh bwfdlyty vkjwdtkt,c`#
dtrbs[t,b vfs& @cf,zjsf rfdibhbc vfcinf,bs [jv frh'fkekb
b.j htkbubehb lf cbjybcnehb cfmvbfyj,f^ vbs evtntc
w[flb#& bcbyb udb[cybfy^ hjv cfmfhsdtkjib rjveybcnehb
o.j,bkt,f yfrkt,fl vrfwhb b.j&
sdbs mfhsdtkt,b rb^ nhflbwbekfl^ t,hftkt,c gfnbdc
cwtvlyty lf bcbyb sbsmvbc fh ufybwlblyty fynbctvbnbpvc&
fct uh'tklt,jlf sfj,t,bc ufyvfdkj,fib^ hjujhw xfyc
2600 okbc vfy'bkpt&
yt,f.jakj,bsb utnj
nhflbwbbc vb[tldbs^ t,hftkt,b cfmfhsdtkjib xdtyc
otksfqhbw[dfvlt 597 otkc^ ,f,bkjybc ltdybkj,bc
lhjc vbdblyty& .dtkfpt flhtekb vjovj,f @mfhskbc
w[jdht,fib# vj.dfybkb cf,esbf^ hjvtkbw fqothc se
hjujh lfbg.hj yf,emjlyjwfhvf btheifkfbvb lf bmblfy
ufvjmwtekb t,hftkt,b hjujh vjdblyty cfmfhsdtkjc thsths htubjyib - mfhskib& vfhsfkbf t,hftkt,b vcjakbjc
,tdh mdt.fyfib ufbafynyty^ vfuhfv hjujh xfyc^ tc thsthsb flubkbf vcjakbjib^ cflfw t,hfekb w[jdht,bc
eo.dtnj,f lqtvltf itvjhxtybkb&
vcjakbjc
evhfdktc
mdt.yt,ib
t,hftkt,b
lf[tnbfkj,lyty lf mfkfmblfy mfkfmib^ mdt.yblfy
mdt.fyfib uflflbjlyty^ velvbdfl vjvfdfk lfh,tdfc
ufeh,jlyty& fct itbmvyf @vj[tnbfkt t,hftkbc# cf[t&
cfmfhsdtkjib hf b.j ufyc[dfdt,ekb` ths-thsb vbptpb
flubkj,hbd vjcf[ktj,fcsfy ehsbthsj,f b.j^ hbc
itcf[t,fw bv uekbsflvf t,hftkt,vf udbfv,tc^ hjvkt,cfw
itd[dlbs& flubkj,hbd trktcbfcfw rfhub ufdktyf /mjylf
cfmfhsdtkjc t,hftkt,pt&
ief cfe,fhib nfmcb ufxthlf cfkjwfdbc rfhpt lf bmblfy
cfiefkj fcfrbc mfkb uflvjdblf^ hjvtkcfw bqkbfib
mfsfvb /mjylf fvjxhbkb& bc gfnfhf jsf[ib itdblf& tc
jsf[b hfvltyflfw gfnfhf b.j^ bvltyfl .fhlf& tc ]fvffsbc
mfsvt,bc lfcfrkfdb jsf[b b.j& kjwdbc itvltu bc mfkb
vjdf lf lfrkek mfsfvc gfhrib xflt,ekc ofbqt,c iby
cfif,fsjl&
dwlbkj, [tkt,bs dfybiyj lf drbs[j sdbsjy se fgbht,c
fv mfsvbc ufgendfc& bc vfibydt bdhbspt vgfce[j,c% @hf
smvf eylf& fm fctf& bct rb fhf^ hjujhw bchftkib& xdty fm
dfrdktdbyt,s mfsvt,c^ itvltu dmfihfds lf dfceasfdt,s#&
'fkbfy wjnff bctsb stvb vcjakbjib^ cflfw ahbydtkbc
lfrdkf lf vbcb lfmfidhf fct [lt,f t,hftkbc cf[kib lf
fhf cfvhtodtkj ajhvbs&
cfkjwfdbc rjvgktmcib fhbc vfhfyb^ vbrdt^ ,ts vblhfib
lf htcnjhfyb& fm vfhnj cfkjwfdfl rb fh vjlbfy^ tc
yt,bcvbthb t,hftkbc w[jdht,bc wtnhbf& ths-thsvf
flubkj,hbdvf vbs[hf^ hjv dbyw cfkjwfdib fh vjlbc^
sbsmjc cf[kib fh vblbc& sbsmjc cfresfhb sfdb ufvj/.
fdc j]f[blfy& cfkjwfdblfy s,bkbcbc 'dtk t,hfek
rdfhnfkib ufvjdtlbs& lqtclqtj,bs sbsmvbc dth yf[fds
fm t,hftkt,c^ vfuhfv ths lhjc tc yfvldbkb t,hfekb
utnj b.j^ yt,f.jakj,bsb utnj&
mext,b dbohjf lf vfs ijhbc gfnfhf ,fqt,bf^ cf[kt,b
rb tpjt,bc ufcodhbdff ufykfut,ekb& ths-ths tpjib
itdlbdfh lf bctsb ituh'yt,f vfmdc^ sbsmjc rbyj-abkvbc
uflfcfqt, vjtlfypt dbv.jat,jlt^ cflfw t,hfekb lf,bc
w[jdht,fc bqt,ty% thsb mfkb .est,ib cek wjnf [ybc
oby ufgfhcek w[dhbc vfn.kc fo.j,c* C[dt,b afy]ht,blfy
tkfgfhfrt,bfy
thsvfytsc*
itb'kt,f
ofhvjblubyjs
if,fsbcsdbc ufvjvw[dfhb geht,bc ceyb& lfvbyf[tc se fhf^
gfnfhf ujujyf ufvjdblf fnvt,bsf lf dfikt,bs cfdct
lblb gfhrbs [tkib& mfhsekb [tkufikbkj,f bctsb hfv
fhbc^ hfw vstkb vjupfehj,bc ufyvfdkj,fib ufv.dt,f sfy
lf fv flfvbfyt,c uekbs lfvfvf[cjdht,c& bv flfvbfysf
evhfdktcj,f^ hjvkt,bw fv rdfhnfkib w[jdhj,lyty^
lqtc bchftkib w[jdhj,ty&
nehbcnekb lfybiyekt,bc flubkb
Cfmfhsdtkjc
t,hftksf
bchftkib
fvjcdkf
fhfxdtekt,hbdb cbjybcnehb fv,fdbf^ hfw cfrvfjl fh
fhbc wyj,bkb& vbs evtntc xdtyc^ f[fkufphlt,c ijhbc&
cfmfhsdtkjlfy htgfnhbfwbf bo.t,f 18 j]f[bs^ hjvkt,vfw
uflfo.dbntc^ vbe[tlfdfl frh'fkdbcf^ ufthsbfyt,ekb
tht,bc jhufybpfwbbcsdbc vbtvfhsfs& cfblevkj othbkib^
hjvtkcfw if,sfb tkfidbkb^ cfresfhb cbwjw[kbc
cfahs[tib xfult,bs /jkfylbbc cftkxjc cfiefkt,bs
upfdybc^ j]f[t,b vbvfhsfdty ufthsbfyt,ek jhufybpfwbfc
lf fqybiyfdty^ hjv s[jdybc vbe[tlfdfl^ bchftkib fvjcdkbc
yt,fhsdt,b dth vbbqtc&
@erdt lblb [fybf xdtyc mdt.fyfib fh fhbc t,hftkt,bc
obyffqvltu lfh,tdt,b#^ othty bcbyb^ @t,hftkt,c ibibc ufhtit
ite'kbfs mexfib cbfhekb* vfs ite'kbfs lfcf[klyty bm^
cflfw cehs^ itfchekjy yt,bcvbthb vjdfktj,f&&& fmtlfy
ufvjvlbyfht^ xdty hfcj,hbdb lbcrhbvbyfwbf fh udfb'ekt,c
fv mdt.ybc lfnjdt,fc& fv mdt.fyfib lfidt,ekbf cfkjwfdt,bc
fhct,j,f^ fh udbrh'fkfdty xdtyc cf[kt,ib kjwdfc& vfuhfv
xdtyb kjwdt,b bchftkbcrty fhbc vbvfhsekb^ hjujhw
fhbc yfsmdfvb% @se lfubdbo.j^ btheifkfbv^ lfdbo.t,ek
bmytc vfh]dtyf xtvb#&
Vfsb vjnbdb v[jkjl cbjybpvb b.j& fctsb s[jdyf cf,zjsf
rfdibhib qfkfnfl bsdkt,jlf^ hfptw cbrdlbkbs lfc]f
fy uflfcf[kt,f tvemht,jlfs& vfuhfv tc othbkb gbhdtkb
vthw[fkb b.j^ hfcfw vcjakbjib ltvjycnhfwbt,b vj/.
df gfhjkbs @ufvjeidb xtvb [fk[b#& ibvibkj,bcf lf
[fyuh'kbdb ,h'jkbc itltufl lfyt,lyty cf,zjtkt,b lf
fsj,bs fsfcvf cfmfhsdtkjc t,hftkvf lfnjdf sfdbcb
cf[kb lf vfsb evtntcj,f bchftkib fvjdblf&
dibij,lb s,bkbcb bct fh lfvtnjdt,byf^ hjv @[fzfgehb#^
@[byrfkb# lf rbltd c[df nbgbehb mfhsekb cfzvtkb fh
vtutvf& vfuhfv t,hftkb stvbc ths-thsvf vfylbkjcfyvf
j]f[ib vbudbodbf lf .dtkfathb lffvpflf^ hfw rb rfhub
b.j& 'fkbfy utvhbtkb b.j tc rth't,b^ fk,fs bvbnjv^ hjv
w[bvbc yfrkt,j,fc fh ufybwlblyty& rfhufl lfyf.ht,ekyb
4
cbyfskt
29 sbiht 5775 23$10$14
fdb btheifkvb
Hfvltybvt itybidyf
;ehyfkbcn cfhf ,trbc tc
isfv,tzlfdb cnfnbf lqtdfyltk
cfmfhsdtkjc t,hftkj,fpt^
hjvtkcfw ufptsbc itvltu
udthlt,pt usfdfpj,s^
lqtclqtj,bs cfmfhsdtkjc
t,hftkt,bc vlujvfhtj,bc
ef[ktcb vnrbwt,ekt,ff lf
cfmfhsdtkjc t,hftkj,bc
eybrfkehj,fc ofhvjflutyc
;ehyfkbcn cfhf ,trbc tc cnfnbf ufpts
@vffhbd /fifdefc# cflqtcfcofekj yjvthib
ofdbrbs[ts& vjudtojyf cfbynthtcj vbvj[bkdf
lf dbabmhts smdtysdbcfw itvjudtsfdfpt,byf^
hfsf smdtyw utcbfvjdyfs&
Vfuhfv vfbyw^ fh itudt'kj xdtyb itybidyt,b
fh fudtqybiyf cfhf ,trbc fv lflt,bs
cnfnbfpt& c[dfsf ijhbc^ vbcb udfhb fk,fs
wyj,bkbf bchftkib lblb [ybc oby fvjcekb
cfmfhsdtkjc t,hftkt,bcfsdbc& ueh]t,bc
e,fyb btheifkfbvib afmnbehfl vlt,fhtj,lf
@,fstb ybcfy ,tr#^ hjvtkbw vt-19 cfereytib
fitylf& @,fstb ybcfy ,trbc# cf[tkojlt,bc
mdti js[b e,fyb ufthsbfylf% titk f,hf/fvb
(ueh]t,b)* ,ts ivetkb (rfdrfcbtkt,b)^ bh
wtltrb (cbhbtkt,b lf thf.tkt,b) lf rbhbf
yttvfyf^ hjvtkibw 'dtkb lfcf[kt,bc j]
f[t,b w[jdhj,lyty&
Xdtyc cfrbs[c lfde,heylts& ,trb .dt,f^ hjv
cfmfhsdtkjlfy htgfnhbfwbbc lfo.t,f 18 j]
f[bc othbksfyff lfrfdibht,ekb& smdtysdbc^
ufpts @cbyfskbc# vrbs[dtkt,bcsdbc yfstkbf^
hjv t,hftkt,b cfmfhsdtkjlfy bchftkib
vfyfvlt vhfdfkb okbs flht fvjdblyty^ ]th
rbltd jcvfktsbc vvfhsdtkj,bc gthbjlib lf
hf smvf eylf ofbrbs[fdlbs vb[tkfidbkt,bc
j]f[bc cfvb 'vbc bcnjhbfcfw^ hjvkt,bw
rekfiblfy bchftkib fvjdblyty tmdclqbfyb
jvbc itvltu lf ,tdhb vfs 18 j]f[bc othbkbc
rfnfkbpfnjhfl vbbxytdc&
Cfhf ,trc hf,b @fvbtkbc# bycnbnenbc
eahjcbc lf bchftkbc stvt,bc rdktdbc
cgtwbfkbcnbc
tkbf/e
,bhty,fevbc
yfsmdfvblfy
vj/.fdc
wbnfnf^
hjvkbc
ufyvfhnt,bc
vb[tldbsfw
cfmfhsdtkjc
t,hftkb hf,byt,bc lblt,f wyj,btht,blfy @
ufmhf# bv afmnbc ufvj^ hjv vfscf kf firtyfp
lf ctafhfltk [f[vt,c ijhbc vbvjothf fh
b.jj& bc^ dbyw xdtyb ufptsbc vrbs[dtksf
hbw[dc vbtresdyt,f^ fhfths[tk ofo.ljvbf
ufptsbc aehwkt,pt bv v.fhb lf [ibhb
rfdibht,bc fqothfc^ hjvkt,bw cfmfhsdtkjc
stvbc hf,byt,c /mjylfs fqvjcfdktscf
lf lfcfdktsib& ,fqlflblfy bpvbhfvlt lf
cnfv,jkfvlt bnfkbbc^ hectsbc^ gjkjytsbcf
lf kbndbc ufdkbs&
Itcf'kjf^ hjv tc cfrbs[b bvbs fd[cyfs^
hjv cfmfhsdtkjib fh b,tzlt,jlf t,hfekb
rfyjyvlt,kj,bc obuyt,b lf sjhbc cbf[ktt,b&
itb'kt,f dbdfhfeljs^ hjv @cfmfhsdtkjc
t,hftk hf,bysf fcjwbfwbbc# ufvjvwtvkj,f
ef[kjtc okt,ib ufvjfcojht,c lf ufvjcwtvc
obuyt,c fv cfrbs[t,sfy lfrfdibht,bs&
bc afmnbw^ hjv cfmfhsdtkjib htkbubbc
ufpts @cbyfskbc#
vrbs[dtkt,bcfsdbc yfstkbf^
hjv t,hftkt,b cfmfhsdtkjlfy
bchftkib vfyfvlt vhfdfkb
okbs flht fvjdblyty^ ]th
rbltd jcvfktsbc vvfhsdtkj,bc
gthbjlib lf hf smvf eylf
ofbrbs[fdlbs vb[tkfidbkt,bc j]
f[bc cfvb 'vbc bcnjhbfcfw
ltdyf cf,zjtkt,bc vbth fh b.j cfibytkb^
fh fhbc cojhb^ hflufy ,tdh cfmfhsdtkjc
[f[fvcf lf hf,byc cbwjw[kbc afcfl lfe]
lfs& ewyfehbf bc afmnb^ hjv t,hftkt,c
ijhbc fhbfy bctst,b^ hjvkt,bw fynbctvbnb
cnfkbybc uekitvfnrbdfhyb fhbfy^ lf fh
f[cjds^ hjv bc cfmfhsdtkjc t,hftkt,cfw
cfibytkb cbcfcnbrbs ltdyblf&
bcbw lf,t]bst,bs eylf bsmdfc^ hjv rekfibc
cfkjwfdib fhct,ekb f,hf^ hjvtkcfw cfhf
,trb f[ctyt,c^ ufycfresht,ek cbf[ktc fh
ofhvjflutyc^ hflufy bv okblfy vj.jkt,ekb
lqtvlt ,tdhb cfmfhsdtkjc t,hftkb todbf bv
cfkjwfdc lf bkjwf bm& vfuhfv^ fctf se bct^
,trbc cnfnbf isfv,tzlfdbf lf lqtdfyltkb
cfmfhsdtkjc
t,hftkt,bc
w[jdht,bc
fdstynehfl fqothfc ofhvjflutyc&
29 sbiht 5775 23$10$14
Cfmfhsdtkjc
t,hftkj,f
cbyfskt
2014
;ehyfkbcnb cfhf ,trb cfmfhsdtkjib uftvupfdhf
ntktuflfvqt,b ]ueabc sfy[vkt,bs lf udsfdfpj,c
lqtdfyltkb cfmfhsdtkjc t,hftkt,bc wjw[fk lf
athfljdfy fqothfc% cfmjykbc cfrkfdb jsf[b s,bkbcib^
lfdbo.t,ekb tcsthbc uhfuybkb rekfiib& vfhnj[tkf
cehfvtkb t,hftkt,b lf fcj,bs j]f[sf ]fvffsbc vfyfst,kt,bc
lfvndthbkb ajnjcehfst,b lf erfyfcrytkb kjwdf rekfiib& fvbthblfy
smdbs idbkb - cfgfnbj ojlt,ff bchftkbc cfpjufljt,fib
hb
Cnevf
bcnb
k
f
y
h
;e
Cfhf ,tr $ @vffhbd /fifdef#
Hjltcfw ute,yt,bfy
@uhepbybv#^
hfc
ofhvjblutys vfibydt`
vbylf ubs[hfs^ hjv
gbhdtkb
rjyjnfwbf
eylf b.jc% uvbhekb
cbjybcnehb ,h'jkf^
26
cfereyjdfyb
e'dtktcb
stvb
lf
'bhbsflfl^ sfdbfys nfypt lblb uekbc
vmjyt flfvbfyt,b&
Fv wjnf [ybc oby cthbfkbc @vcjakbj
t,hftkbc# afhukt,ib^ hjvtkbw if,fsbc
ufcdkbc itvltu uflfbwtvf bchftkbc vt20 fh[pt^ ljrevtynbht,ek vjupfehj,fib
dbv.jat,jlb cfmfhsdtkjib& vjupfehj,f
cfmfhsdtkjc t,hftkj,bc fhfxdtekt,hbdb
bcnjhbbc rdfklfrdfk^ hjvtkbw ]th
rbltd cfrvfhbcfl fh fhbc vjs[hj,bkb& fv
vjupfehj,fc gfce[b eylf uftwf rbs[dfpt%
hjujh vj[lf^ hjv stvvf^ hjvtkbw fcb fsfc
rfwc bsdkblf^ uflfo.dbnf lftnjdt,byf
e'dtktcb cfvij,kj^ vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv
vbcb vlujvfhtj,f itlfht,bs rfhub b.j&
V[jkjl jhcffsbfyb ahtyf lf erdt
s,bkbcib dfhs& hf,b tkbf/e ,bhty,fevb^
lbfcgjhbc
hf,byt,bc
rdfkbabwbht,bc
bycnbnenbc @fvbtkbc# eahjcb lf bchftkbc
stvt,bc rdktdbc cgtwbfkbcnb^ uflfvqt,b
]ueab ht;bcjhbc lf ghjlbecthbc yfsb
vfk[bc [tkv'qdfytkj,bs lf vt& tc cek c[df
cfv.fhjf& e'dtktcb cf[kt,b fityt,ekbf
vlbyfhbc vfqkf vlt,fht rklbc rbltpt lf
ufeut,fhbf^ hjujh fh byuhtdbfy vlbyfhtib&
fbdyt,b ,fkrfyehb cnbkbcff% vjf]bht,b
[tib fvjrdtsbkb vidtybthb yfrtsj,ff&
>>>
5
29 sbiht 5775 23$10$14
hjujh itflfhtc tc lqtt,b^
hjvkt,ptw yfsmdfvbf @lf
ufbvhelf .jdtkvf [jhwbtkvf
sfdbcb upf ltlfvbofpt# chek.
jabc ufycf[btht,bc fqptdt,ek
lqtt,c - vfibf[bc lqtt,c`
cbfvf.t lf tujbpvb eylf lfdsvjs& hjltcfw fvfc dfrtst,s^
itudb'kbf rblj,fyib itcdkf^ hjvtkbw qhvf lf 'fkbfy
vqtkdfht o.fkib – ofhqdybc o.fkibw udbafhfdc& se
fctf^ vbrdtib fvjdkt,f cb,by'ehtcf lf cbfvf.tc femvt,c^
rblj,fyb rb – sjhbcf lf kjwdbc rblj,yt,b bvbc 'fkfc
udfybzt,ty^ hjv cffhct,j itvjcfdfkpt^ ]fyvhstkj,fpt lf
c[df hfvtt,pt oe[bkbc ofhqdyfc uflfdehxts&
vfhsfkbf^ hjv ,thtibsbc afhfiblfy vjdtlbs^ hjvtkibw
vstkb mdt.ybtht,f flfvbfybcsdbc itbmvyf& vfhsfkbf^ hjv
flfvbfyvf eylf smdfc @xtvsdbc itbmvyf mdt.ybtht,f#^ vfuhfv
tc bvfc fh ybiyfdc^ hjv vfy eylf bfvf.jc lf v[jkjl
cfresfh sfdpt babmhjc& vfy cfresfhb sfdb eylf uffemvjc
lf itbwyjc bc afmnb^ hjv c[df flfvbfyt,bw fhct,j,ty mdt.
yfl&
rblj,fyb afmnehfl flfvbfybc fdnjyjvbfpt vbfybiyt,c^
cbyfskt
3
vbc cfresfh othnbkpt^ hfw cbfvf.bcf lf tujbpvbcufy
fh ufvjvlbyfhtj,c& bc xdty udfcofdkbc^ hjv hjltcfw
vbvfhsekt,fc drfhufds^ fhct,j,c flubkb^ cfbsrtyfw eylf
ufdobjs& wyj,btht,bc o.fkib eylf fvjdtdkjs lf sjhbcf
lf kjwdbc rblj,fyib itdblts&
vfhsfkbf^ [fylf[fy c[df ufvjcfdfkb fh fhct,j,c lf
sfdblfy uflfndbhsdf eylf fqdflubyjs^ hfsf jhubyfkeh^
xdtyc gbhdtkfl ghjuhfvbht,fc lfde,heylts& pecnfl tc
fhbc bvbc vbptpb^ hjv vbe[tlfdfl vfcib vj[ctyt,ekb .dtkf
vjdktyt,bcf^ fv afhfifc yjf[bc afhfif tojlt,f^ hflufy^
dbcfw rjvajhnekb w[jdht,f cehc^ dbcfw w[jdht,bc
cbhsektt,bcufy
lfcdtyt,f
cehc^
.jdtksdbc
eylf
f[cjdltc ofhqdyf lf rblj,fyb& upfdybkb^ hjvtkcfw bcbyb
uflfcwtvty^ vfc lft[vfht,f^ hjv w[jdht,fib vbvfhsekt,f
fh lfrfhujc lf rfhub w[jdht,bs bw[jdhjc&
tc fhbc bvbc vbptpbw^ hjv xdtyvf ,h'tyt,vf vfibf[bc
lqtt,b yjf[bc rblj,fyc itflfhtc& fvfc dgjekj,s @ibh /
fibhbvbc# afceribw^ hjvtkbw o.fkc t[t,f - @dth lfihtnc
cb.dfhekc o.fkb vhfdfkb lf vlbyfht dth ofh[jwfdc
vfc#& dbcfw rblj,fyb fmdc^ dbcfw sjhbcf lf kjwdbc fcjt,b
fmdc^ vhfdfkb o.fkb^ cffhct,j itvjcfdfkb lf w[jdht,bc
cb'ytktt,b fh flfhlt,c& vfsfw fh ite'kbfs bchftkbc
sfd.hbkj,bcf lf yt,bcvbthb t,hftkbc rehs[tekb eakbc
vbvfhs cb.dfhekbc xfmhj,f&
b.jc yt,f^ hjv cek vfkt dtqbhcjs vbpybc itchekt,fc @
lf ufbdcj mdt.fyf eakbc wjlybs^ dbsfhwf o.fkb afhfdc
pqdfc# vfibf[bc vj,h'fyt,bs^ fvty&
lfveifdt,ekbf kbe,fdbxtkb hf,bc cfe,ht,bc vb[tldbs
dbdcvenb
dbdcvenb pryciab
pryciab __ zcm
zcm 500
500 zynyxub
zynyxub !!
dbdcvenb pryciab _ zcm 500 zynyxub !
Vityt,kj,bc gbhdtkb
tnfgb lfbo.t,f 6048-lfy& ufycfresht,ekb
afclfrkt,t,b cemjsbc lqtcfcofekfvlt
b.blts v[jkjl lf v[jkjl
.dtkfpt cfertstcj
flubkpt - 6048
gbhyx df kfzb xfyrb
gbhyx
df zcn-ncvb
kfzb xfyrb
lbrhbg
lbrhbg zcn-ncvb
gbhyx df kfzb xfyrb
lbrhbg zcn-ncvb
dfhaqbkcvenb pryciab!
dfhaqbkcvenb pryciab!
e\rfj iyxcvfub
vrw]bxjfnc ufxgb!
e\rfj iyxcvfub
dfvfxdcvbg
lbrhf
dfhaqbkcvenb
pryciab!
vrw]bxjfnc
ufxgb!
lbrhf
20dfvfxdcvbg
wnbg tfhykdbncvf
gfeqcmcgy
dfvfxdcvf!
20 wnbg tfhykdbncvf
gfeqcmcgy
dfvfxdcvf!
e\rfj iyxcvfub
gfbhcdy hytcvf
!
yr-kfz
vrw]bxjfnc
ufxgb!
gfbhcdy
hytcvf
!
dfvfxdcvbg
lbrhf
xczfgbh
jc;fuqf]ym
yr-kfz
hbwbg
xfqjcmcvb
zynyxub
20 jc;fuqf]ym
wnbg
tfhykdbncvf
gfeqcmcgy
dfvfxdcvf!
xczfgbh
-dfx
hbwbg
xfqjcmcvb
zynyxub
-dfx
gfbhcdy hytcvf
!
בנדל"ן
השקעה בטוחה
gyqynyjbg
13, zynyxb
yr-kfz
בנדל"ן
xczfgbh
jc;fuqf]ym השקעה בטוחה
gyqynyjbg
13, zynyxub
zynyxb
hbwbg
xfqjcmcvb
99
33
acn. 03-651
נסיון
שנות20
-dfx
99 33
acn.
03-651
(fh lfhtrjs
if,fsc)
נסיון
שנות20
השקעה בטוחה בנדל"ן
gyqynyjbg 13, zynyxb
acn. 03-651 99 33
שנות נסיון20
2
cbyfskt
29 sbiht 5775 23$10$14
cbyfskt
afhfifib
Hf,b htaftk xbrdfidbkb btheifkfbvblfy
Hf fhbc fct rjvajhnekb
(yjf[) yjf[bc afhfifib
Hjltcfw xdtyc afhfifc – yjf[bc afhfifc ufydb[bkfds^
sfdbcsfdfl ufrdbhdt,f udbg.hj,c& afhfibc cf[tkb cfthsjl
fh ittatht,f vbc ibyffhcc& afhfif itbwfdc ufy[tsmbkt,bc
sfj,bc ofhqdybc fv,fdc lf vfcib fhfdbsfhb lfcdtyt,f fy
rjvajhnf,tkehj,f fh fhbc&
eahj vtnbw^ xdtyvf ytnfh[ctyt,ekvf ,h'tyt,vf yjf[bc
rblj,fyb itflfhtc bvfc^ hfw vfibf[bc lqtt,ib vj[lt,f @lf
bw[jdht,c vutkb w[dfhsfy lf dta[db sbrfysfy ofvjodt,f#&&&
hjujh itflfhtc tc lqtt,b^ hjvkt,ptw yfsmdfvbf @lf
ufbvhelf .jdtkvf [jhwbtkvf sfdbcb upf ltlfvbofpt#
chek.jabc ufycf[btht,bc fqptdt,ek lqtt,c – vfibf[bc
lqtt,c`
tc lf yjf[bcf lf ofhqdybc cfrbs[b hjv ufdfswyj,bthjs^
obyfcofh
fqdybiyfds^
hjv
w[jdht,fib
flfvbfybc
ofhevfnt,kj,bc cfo.bcb lf atcdb sfylf.jkbk cbfvf.blfy
lf tujbpvblfy ufvjvlbyfhtj,c& xdty flht erdt lfdothts^
hjv rehs[tekvf eafkvf flfvbfyb fv sdbct,t,bs uffxbyf^
hfsf ofhvfnt,bcfrty velvbdb cohfadf /mjyjlf lf hfsf
sfdbcb eybrfkehj,f ufvjt[fnf&
fct hjv^ itb'kt,f fv sdbct,t,bc mdt.ybtht,bc fcfityt,kfl^
cfcfhut,kjl ufvj.tyt,f& vfuhfv [ibhfl ('fkbfy ,tdh]th)
cbfvf.t cfpqdht,c cwlt,f^ hfw @ufvjcojht,fc# vjbs[jdc&
ufvjcojht,f ofhqdyff^ hfw vstk mdt.ybtht,fc wyj,btht,bc
o.kbs fdct,c^ lblcf lf gfnfhfc sfyf,hfl afhfdc lf mdt.
ybtht,fc sfdbc gbhdfyltk lqtt,ib f,heyt,c& flfvbfybw^
hjvtkbw gfnfhf cfv.fhjf^ bct lfb,flf^ hjv o.fkb /mjylf
ufhitvjhn.vekb lf cfystkb tysj sfdsbs& tc cfystkb
wyj,btht,bc cfystkbf^ cbovbylt lf o.fkb rb wyj,btht,bc
o.fkbf&
afmnbehfl ofhqdyf mdt.ybtht,bc ufvjcojht,ff& vfy
sfdblfy lfbo.j bv mdt.ybtht,fpt @uflfndbhsdf#^ hjvtkvfw
sfdbcb upf ufbvhelf& fcts dbsfht,fib yjf[b rblj,fyib eylf
itdbltc lf wyj,btht,bc o.fkib fvjtdkjc& pecnfl bctdt^
hjujhw xdty dtdkt,bs vbrdtib ufceasfdt,bcsdbc^ hfvfw
xdtyc eobyltk vlujvfhtj,fib^ gbhdfyltk vlujvfhtj,fib
eylf lfudf,heyjc& nfycfwvkbs fh itudb'kbf fvjdkt,f^
svbc thsb qthbw se hxt,f vbrdbc o.kbc ufhts^ fvjdkt,f
fh bsdkt,f&
bctdt^ hjujhw vewkbc yf.jab bv.jat,f ltlbc o.fkib^
vskbfyfl o.kbs fhbc ufhcitvjhn.vekb^ lf bc @
emvlt,f# ltlbc obyfit^ fctdt vbrdbc o.fkbw (wyj,btht,bc
o.fkb) femvt,c flfvbfybc gbhjdyt,fc^ vbc cbfvf.tcf lf
vbc tujbpvc& fvfjl fh fhbc^ hjv fcjt,b ( טבלfvjtdkj)
lf ( בטלufemvt,ekbf) thsb lf bubdt fcjt,bf^ vfuhfv
uflfflubkt,ekb&
bvbnjv^
hjv
hjltcfw
flfvbfyb
vbrdtib tdkt,f^ bub cb,by'ehtc f,fsbkt,c lf cbovbylbc
vlujvfhtj,fib f,heyt,c cfresfh sfdc&
vfc itvltu^ hfw ufdfwyj,bthts se hf lfybiyekt,f /
mjylf ofhqdybc o.fkc^ eylf dbcofdkjs hf fhbc rblj,fyb&
ovbylf ,ffk itv njdb ufyvfhnfdc fv afcerc @vbdblf
rblj,fysfy#^ hjv flfvbfyc tdfkt,f sjhbcf lf kjwdbc
rblj,fyib itcdkf^ lferdbhltc vfs lf ufybphf[jc bc cbn.
dt,b^ hjvkt,cfw gbhbs ofhvjsmdfvc&
rblj,fyib hjv itdblts^ tuj ufhts eylf lfdnjdjs&
gclcr-myrbg ucvr\fxcvf
sjcxb mchbg rfvbxcvbg gfzcn[c
ymzufvfmg, 5 xychvcrg, fudydbg ^vcm-cnbf;eg" gfnykfjub,
hbzfqfujbnbg i. 23, tbwjcjm
gclcr-myrbg ucvr\fxcvbg dbd [cbh[c
rfvbxmf
hchyrbfnb
cqrfx[c
קולאשי- רבי משה מיכאלשוילי
1932-2014
prytrfhfubf:
16.00 _ gfnykfjbg c[yub gpckbfnerfd ftcven qfrfjub dfbw]cvf gclcr-myrbg
vyny fgycvbg ucjgcvf-dfgrencvf.
17.30 _ gclcr-myrbg ucvr\fxcvf qfrjbdfx gfnykfjub hegbqbm df kxyvbnb
hyhocrncvbg hyxfwbncyvbm.
hywjcenb frbfx: bgrfcnbg hmfjfrb rfvbxcvb, gfifrmjcnyg cvrfcn rfvbxmf fgykbfkbbg
prc[bdbehb, sjcxb mchbg mfnhbd-zfzhcvb, ifnfibg hcrcvb df hydtbnccvb,
ixcgcmbg wcjrcvb, gf[ytfdy hyojfwccvb bgrfcnbdfx df gf[ojfrtfrcmbdfx.
gejcxbrcvbg tfdfkchf # tfhfgpbx\ncvf gelrcv[c.
sjcxb hyxfwbncyvbm pfabjb hbjftym sjcxb rfvbxcvbg whbxdf zgyjxfg.
pfabjbgkchbm:
zfzfh gbhyx cnbuf]fujbnb
rcevcx (rfhf[) ufhbnfujbnb
gfnykfj ^vcm cnbf;eg" rfvb df
hyhw]yvb qyhbgbbg mfjh`dyhfrc
gfnykfj ^vcm cnbf;eg"
prc[bdcxab
052-2650993 050-9908059
© Copyright 2024