פסח
çñôä âç העלון לרפואה שלימה יחזקאל יצחקי הי"ו בן ח ב י ב ה שעת ערב... אמא נכנסה להרדים את התינוקת בחדר ובקשה מאיתו האחים בזמן הזה להתארגן לשינה. לפתע עלה לי רעיון ופניתי לאחים שלי" :בואו נעשה לאמא הפתעה ונסדר את הבית והמטבח", האחים שמחו מאוד ובמהירות היינו כבר כולנו בעיצומו של הסדר וגם הספקנו ללבוש פיג'מות. כאשר אמא יצאה מהחדר היא כל כך התרגשה על המעשה ,ולמחרת סיפרה לכולם איזה נחת רוח עשינו לה. שולחי הסיפור הזוכה: משפחת פרדו הי"ו הפרס :ערכת קסמים ‡" ‰˘ÚÓ Ì˙È˘Ú Ìכבוד אב ואם" מיוחדים, כתבו ושילחו לבית הכנסת – לידי אבות ובנים )להוסיף שם ומשפחה וטלפון(. כתיבת הסיפור מהווה אישור להשתמש בו לכל מטרה סיפורים אשר יפורסמו בעלון יזכו בפרסים .1מצא בשאלות מה נשתנה את המילה "אמא" בר"ת לפי הסדר ,ו"אבא" לא לפי הסדר. .2אבא שיש לו מאכל חשוב ,ומאהבתו לבנו לא אכל הוא את המאכל אלא נתנו לבנו ,האם מותר לי לתת את המאכל לבנו– הנכד? .3בסעודה הבן רוצה סלט חומוס ,אבל הוא נמצא ליד אבא ,האם מותר לבקש מאבא? את התשובות יש לשלוח לבית הכנסת כל תשובה כרטיס בהגרלה! חוץ מהמצרכים שאתה זקוק להם ,הכל בחנות יהיה במבצע .זכור :גם זה רצון השי"ת יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק ,פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע ,כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!" האיש ענה לו" :השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!" הזקן אמר לו" :מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן ".המהנדס חזר לביתו וחשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס ,והפלא ופלא -המטוס המריא והכנפיים לא נשברות באמצע .הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות" :אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים -הם לא יישברו באמצע?" הזקן ענה" :שמע ,כבר 80שנה שאני חוגג פסח ,וכמה שניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע ,אף פעם לא הצלחתי!" וּפאוֹת יָפוֹתֶ ,שׁ ָע ָלה ָלאוֹטוֹבּוּס. ֶלד ָק ָטן וְ ִחנּ ִָניִ ,עם ְל ַחיִּים וְ רֻדּוֹתֵ , מסופר ַעל י ֶ יוֹסי. קוֹר ִאים ִלי ִ ֶלדְ : קוֹר ִאים ְל ָך? ֵה ִשׁיב ַהיּ ֶ יך ְ יּוּך וְ ָשׁאַל אוֹתוָֹ :חמוּדֵ ,א ְ ֶהג ְבּ ִח ְ ָפּנָה ֵא ָליו ַהנּ ָ ֶהגְ ,בּ ַב ָקּ ָשׁה ֶלד :נ ָ אָמר ַהיּ ֶ רוֹצה ֶשׁ ֶא ֱע ֶשׂה ְל ַמ ַענְ ָך? ַ אַתּה ֶ וּמה ָ ידר"ַ . ֶלדַ " :בּ ֵח ֶ לוֹמד? ֵה ִשׁיב ַהיּ ֶ אַתּה ֵ יכן ָ וְ ֵה ָ ֶלדְ " :תּאוּנַת ְדּ ָר ִכים"ַ ...מה ִפּ ְתאוֹם ַל ֲעשׂוֹת ְתּאוּנָה? אָמר ַהיּ ֶ ֶהגַ :מה ַל ֲעשׂוֹת?! ַ ִמ ְמּ ָך ַתּ ֲע ֶשׂה ְתּאוּנָהָ ...שׁאַל ַהנּ ָ יך זֶה ִנ ְראָה .אָז אָנָּא ִמ ְמּ ָך, אַחת ִל ְראוֹת ֵא ְ יתי ַפּ ַעם ַ שׁוֹמ ַע ַעל ְתּאוּנוֹת ְדּ ָר ִכים ,וְ ָר ִצ ִ יוֹד ַעֲ ,א ִני ָכּל ַהזְּ ַמן ֵ ֶלד :לֹא ֵ אָמר ַהיּ ֶ ַ ָע ָשׂה ְתּאוּנַת ְדּ ָר ִכים... לוּלית ַעל וּמ ָמּשׁ ְכּ ָבר ָראוּ ְשׁ ִ ָלגוּ ַעל ְל ַחיָּיוַ , ֶלד ִל ְבכּוֹתְ .דּ ָמעוֹת ז ְ ֶהגְ :בּשׁוּם ָפּ ִנים וְ א ֶֹפן לֹא ֶא ֱע ֶשׂה ְתּאוּנָה! ִה ְת ִחיל ַהיּ ֶ אוֹמר לוֹ ַהנּ ָ ֵ ָרה... מוּכן ְל ַמלֹּאוֹת ֶאת ַה ַבּ ָקּ ָשׁה ַהמּוּז ָ ָה ִר ְצ ָפהֲ ,א ָבל ַה ֶנּ ָהג ְבּשׁוּם א ֶֹפן ֵאינוֹ ָ ֶלדֲ .א ָבל ָע ֵלינוּ ָל ַד ַעת צוֹדק וְ לֹא ַהיּ ֶ ֶהג ֵ ַבּ ִסּפּוּר ַהזֶּהָ ,כּל ֶא ָחד ֵמ ִבין ֶשׁ ַהנּ ָ רוּך הוּא ְדּ ָב ִרים ֶשׁ ֵהם ִבּ ְב ִחינַת ' ְתּאוּנָה' ֲעבוּ ֵרנוּ, ִכּי ִל ְפ ָע ִמים גַּם אָנוּ ְמ ַב ְק ִשׁים ֵמ ַה ָקּדוֹשׁ ָבּ ְ שׁוֹתינוּ. ַענָה ְל ַב ָקּ ֵ יוֹד ַע זֹאתְ ,בּרֹב ַר ֲח ָמיו לֹא נ ֲ רוּך הוּא ֶשׁהוּא ֵ וְ ַה ָקּדוֹשׁ ָבּ ְ טוֹבה! אַך וְ ַרק ְל ָ וּבוֹכיםֲ ...א ָבל ָה ֱא ֶמת ִהיא ֶשׁ ַהכֹּל ְ ִ ַחנוּ לֹא ְמ ִב ִינים זֹאת, ַרק ֶשׁ ֲאנ ְ חג הפסח מלמד אותנו אמונה .כל שבעת ימי חג הפסח מורכבים מהלכות ומנהגים שונים שכל מהותם היא אמונה וזו העבודה העיקרית שלנו בחג. צריך לדעת שלמרות הכוח העצום שיש לאכילת המצה ,ביעור החמץ ושאר מצוות החג ,עיקר ההתעלות שלנו תגיע דווקא מתוך הבנה של הדברים והכנסתם אל הלב .אולי בגלל זה ,מכל השמות של החג נבחר דווקא השם ״פסח״ – פה שח .כי העיקר זה לדבר ולברר את הדברים .כי כאשר נסביר ,נתבונן ונכניס את הדברים אל הלב ,נוכל להגיע למהות החג הקדוש ולהכניס בלבנו אמונה על ידי מצוות החג וסיפורי צדיקים. מעשה שהיה עם אחד מחסידי רבי אלימלך היה סוחר במשקאות חריפים ,סוחר בי"ש .לפני חג הפסח היה החסיד מכין חבית גדולה של י"ש – אותה היה נוהג להבריח אל מעבר לגבול ולמכרה – ומהרווח היה קונה ומכין את כל צורכי חג הפסח .אותה שנה, נסע החסיד בעגלה עם חבית הי"ש שלו – ותוך שהוא מנסה להבריח את הגבול -תפסו אותו שומרי הגבול והחרימו את מטענו היקר .ואכן ,החסיד נקלע למצב קשה ביותר – כל כספו מושקע בחבית הי"ש – ואם אינו מצליח למכור את חבית הי"ש – הרי הוא נשאר חסר פרוטה – ומהיכן יביא את כל צורכי חג הפסח ? מיד חזר החסיד ורץ מהר לרבי שלו ,הרבי ר' אלימלך – וסיפר לו בדמעות שליש את כל המוצאות אותו ואת מצבו הכספי הקשה – וביקש לשמוע את עצת הרבי .אמר לו הרבי לחזור לשומרי הגבול – ולהגיד להם שקרתה כאן טעות - וזו אינה חבית של י"ש אלא חבית של מים – ועליהם רק לטעום מהחבית כדי להיווכח בזאת .והחסיד ,שהוא חסיד אמיתי – עשה כעצת הרבי – וחזר אל שומרי הגבול ,ואמר להם שזו חבית של מים ועליהם רק לטעום וכו' .טעמו השומרים – ואכן היו אלו רק מים – ומיד החזירו את החבית לחסיד – שמיהר להטעינה על עגלתו ולחזור לרבי ר' אלימלך .נכנס החסיד לרבי – והתחיל בוכה שנית בדמעות שליש – הייתה לי חבית של י"ש שאותה אמור הייתי למכור וברווח לקנות את כל צורכי חג הפסח – ועכשיו ,כשהחבית י"ש הפכה לחבית מים – נשארתי חסר כל וללא פרוטה לפורטה – ומהיכן אשיג את כל צורכי החג ? אמר לו הרבי – טעם גם אתה מהמשקה שבחבית .טעם החסיד מהמשקה ומצא שאכן הוא י"ש משובח .וליהודי היה כל צרכי פסח בהרחבה גדולה. פעם אחת איבד המלך את טבעתו היקרה – שהייתה שווה הון תועפות ,וגם הייתה יקרה לליבו של המלך .כל כך יקרה הייתה הטבעת למלך – עד שהקציב מכספו לכסות מראש את כל הוצאותיו של כל מי שיקבל על עצמו לחפש את הטבעת. דבר זה פורסם בכל המדינה – והגיע גם לאוזניו של יהודי פשוט ועני מאוד – שחי במדינת אותו מלך .והימים ימי חדש ניסן, ומתקרב חג הפסח והצרכים מרובים – ולא היה ליהודי מהיכן לקנות צורכי החג. אמרה לו אשתו של היהודי – בעלי ,היות ששמענו שהמלך נותן ביד רחבה לכל מי שמקבל על עצמו לחפש את הטבעת – לך מיד גם אתה לארמונו של המלך ותצהיר שם שגם אתה מוכן להתמסר לחפש את הטבעת היקרה .היהודי הפשוט והתמים עשה את רצון אשתו והלך לארמון המלך והודיע למלך שמוכן הוא לחפש את הטבעת היקרה. שמח המלך ומיד העניק ליהודי ביד רחבה – והיהודי חזר לביתו וקנה את כל צורכי החג – והתיישב יחד עם בני ביתו לחגוג את ליל הסדר בשמחה גדולה .וכמובן ,שהיהודי כבר שכח מהמלך ומהטבעת ומהחיפוש וכו'. הכומר הערמומי ,יועץ המלך ששמו היה דייני – עקב אחרי היהודי והבין בדיוק מה שקרה כאן – ומתוך שהוא גם שונא יהודים – מיד גילה את אוזנו של המלך שהנה היהודי רימה את המלך – לקח את כל הכסף וקנה בו צורכי חג הפסח – ואין לו שום עניין וכוונה לחפש את הטבעת האבודה .המלך ,לא השתכנע מיד מדברי הכומר – והלכו שניהם לבית היהודי לראות כיצד הוא מחפש את הטבעת -ואם אכן נכונים דברי הכומר .עמדו המלך והכומר מחוץ לביתו של היהודי ,מציצים מבעד לחלון – שומעים ורואים את היהודי ומשפחתו חוגגים את ליל הסדר ואומרים את הפיוט דיינו .והיו אלו יהודי גליציה שאינם מבטאים דיינו – אלא דייני .היה בעל הבית שר לבדו את כל השורה "אילו וכו'" – ובני הבית עונים אחריו בקול רם – דייני. שומע המלך מבעד לחלון – שהיהודי מדבר אל המסובים – וכולם עונים לו דייני – וכך שוב ושוב .והמלך משוכנע היה שהיהודי אכן חוקר ושואל את המסובים לליל הסדר אם יודעים הם היכן נמצאת טבעתו היקרה של המלך – הוא שואל – וכולם עונים דייני שוב ושוב – דייני. עומדים שם המלך והכומר דייני – וככל שצועקים בני הבית דייני ,דייני – התחיל המלך לחשוד ביועצו -ופני הכומר חפו .הזעיק המלך את השומרים ואסר את הכומר – ולאחר שייסרו אותו הודה הכומר דייני שגנב את טבעתו היקרה של המלך – וסופו היה שתלו אותו על העץ .וליהודי היה כל צרכי הפסח בהרחבה גדולה. חג שמח לכל בית ישראל האבות והבנים עלז: יבת ֶט ְ יפ ֶטר ,רֹאשׁ ְי ִשׁ ַ ָשׂח ַהגָּאוֹן ַר ִבּי ָמ ְר ְדּ ַכי ִגּ ְ בוּעים שׁוֹמ ֵעי ִל ְקחוֹ ַה ְקּ ִ ידיו ְו ְ ֻע ְב ָדּא ְי ַד ְענָאְ ,בּ ֶא ָחד ִמ ַתּ ְל ִמ ָ ֶשׁל ָמ ָרן ֶה ָח ֵפץ ַחיִּים זצ"ל ְבּ ֶמ ֶשׁ ְך ָשׁ ִנים ְמרֻבּוֹתֶ ,שׁ ָכּל ַה ָשּׁ ִנים נּוֹשׂא ֶה ָח ִביב יח ִבּ ְק ִביעוּת ַבּ ֵ שׁוֹמ ַע ֶאת ָמ ָרןְ ,כּ ֶשׁהוּא ֵמ ִשׂ ַ ָהיָה ֵ יח ִצ ְד ֵקנוּ ְבּ ָקרוֹב. וּביאַת ְמ ִשׁ ַ ידה ִ ָע ָליו ַ -ה ְגּ ֻא ָלּה ָה ֲע ִת ָ אָמר ְכּ ַל ֵפּי אַחת ָק ְצ ָרה רוּחוֹ ֶשׁל ַה ָת ְל ִמיד ,וְ הוּא ִנ ְפנָה וְ ַ ַפּ ַעם ַ אַתּם ירוֹניָה ֶ -ר ֶבּ'ה! ְכּ ָבר ֲח ִמ ִשּׁים ָשׁנָה ֶשׁ ֶ ֶה ָח ֵפץ ַחיִּים ְבּ ִא ְ יע ְבּ ָקרוֹב, יח ֶשׁיּ ִַגּ ַ ְמ ַד ְבּ ִרים ַעל ָמ ִשׁ ַ יח לֹא ָבּא!! וּמ ִשׁ ַ ֲא ָבל ִהנֵּה ָע ְברוּ ֲח ִמ ִשּׁים ָשׁנָה ָ אָמר: ֻמּתוֹ ָמ ָרן ֶה ָח ֵפץ ַחיִּ ים וְ ַ ַענָה ְלע ָ נֲ אַדּ ַר ָבּה! ַבּ ֲח ִמ ִשּׁים ָשׁנָה אַתּה ְמ ַד ֵבּר! ְ " ָמה ָ יח"!... יוֹתר ַל ָמּ ִשׁ ַ רוֹבים ֵ ַחנוּ ְכּ ָבר ְק ִ ֲאנ ְ יוֹסף ַחיִים זיע“א, ַה ָגאוֹן ֶה ָח ִסיד ַר ֵבּינוּ ֵ יעה ַשׁ ָבּת לֹא וּכ ֶשׁ ִהגִּ ָ נוֹס ִעים ְ בוּצת ְ ָסע ַפּ ַעם ַבּ ֶדּ ֶר ְך ִעם ְק ַ נַ אשׁי ְל ִה ְת ַע ֵכּב ַבּ ִמּ ְד ָבּר ֶשׁ ְבּאוֹתו ָמקוֹם, ִה ְס ִכּים ָה ֶעגְ לוֹן ָה ָר ִ ֻשׁה וְ ָט ֳה ָרה, וְ ַר ֵבּנוּ ַה ָקּדוֹשׁ נִ ְשׁאַר ָשׁם ְל ַבד ְל ַע ְצמו ִבּ ְקּד ָ אַריֵה וְ ָר ַבץ יע ְ וְהנֵּה ִהגִּ ַ וְ ָל ֲעגוּ ָע ָליו ֶשׁהוּא ִבּ ְמקוֹם ַס ָכּ ָנהִ . מוֹצ ֵאי ַשׁ ָבּת ָע ָלה ָע ָליו וּב ָ ירהְ , ְליָדו ָכּל ַה ַשּׁ ָבּת ְלאוֹת ְשׁ ִמ ָ ָשׁים. אוֹתם ֲאנ ִ יע ִבּ ְמ ִהירוּת ַל ָמּקוֹם ֶשׁ ָהיוּ ָ וְ ִהגִּ ַ שּׁוֹמר ַעל ֻלּם ֶש ִמי ֶשׁ ֵ וְ נִ ְב ֲהלוּ ִמ ָפּנָיו ,וְ ָראוּ כּ ָ שׁוֹמ ֶרת ָע ָליו. ֻשּׁת ַה ַשּׁ ָבּתַ ,ה ַשּׁ ָבּת ֶ ְקד ַ הרבנית הצדקת מרת רייזל ,אמו של הגאון החתם סופר זיע"א ,התגוררה בעיר פרנקפורט ,בעוד בנה הגאון מכהן פאר ברבנות פרשבורג .לעת זקנותה שיגרה הרבנית שליח מיוחד אל בנה ,שיבוא לבקרה בפרנקפורט .בנה החתם סופר התלבט מאוד -מחד גיסא חפץ היה לקיים מצות כיבוד אם ,אך מאידך לא רצה שבנסיעתו הארוכה יגרם ביטול תורה לרבים .אולם לא רצה להורות הלכה לעצמו ,לכן הלך להימלך בדייני בית הדין הגדול שבפרשבורג. דייני העיר פסקו לו ,שתלמוד תורה של רבים עדיף .לפיכך כלא החתם סופר את רגשותיו ואת געגועיו לאמו ,ונשאר להרביץ תורה לתלמידיו שבפרשבורג. ואולם כדי לפייס את דעתה של אמו ,שלח החתם סופר את רבי בר פראנק ,אשר התעניין במצבה ובשלומה ,ומסר לה פריסת שלום מבנה ,ובעיקר הניח את דעתה של האם בספרו לה בהרחבה על מניעותיו וטרדותיו בציבור ובישיבה ,שמנעו ממנו מלבוא ולכבדה .ואכן אמו נתפייסה, ואמרה לשליח שהיא מוחלת לו. כותב הרמב"ן" :אין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם. מעשה ברבי יהונתן אייבישיץ שהיה לו ויכוח עם המלך שטען שהשכל מנצח את הטבע, כגון הנגר לוקח עץ משייפו ומסדרו ועושה ממנו שולחן מהודר ,מלטשים ובונים ומשנים דברים והכל מהשכל שגובר על הטבע .ואילו רבי יהונתן אמר" :עם כל הכבוד לשכל ,אבל השולחן עדיין עץ והאש תשרפהו בדיוק כמו כל עץ שנשרף באש ,וכן שאר הדברים ,כי האדם יכול בשכלו רק ליפות ולשכלל את הדברים ,אבל אינו יכול לשנות אותם ממהותם". אמר המלך לרב" :הבא וניפגש שוב בעוד שלושה חודשים וכל אחד יוכיח את דבריו". רבי יהונתן לא חשב על זה הרבה ,הוא חזר לישיבתו ולתלמודו ושכח לגמרי מכל העניין .יום אחד ,כאשר הרב ישב ולמד ,בא לידו עכבר קטן והפריע לו ללמוד .העכבר קפץ לתוך קופסת הטבק של הרב ,ומיד הרב סגר בעדו כדי שלא ימשיך להפריע ,הוא הניח את הקופסה בכיס מעילו וחזר לתלמודו .והנה נקישות בדלת ובפתח מופיע שליח מטעם המלך להביא את ר' יהונתן כדי להוכיח את דבריו .הרב נסע עם השליח בכרכרה מלכותית לארמון המלוכה ,שם היה אולם רחב ידיים מלא שולחנות ערוכים לסעודה ,עם כל השרים ומקורבי המלך .פתאום ניגש חתול הולך על שתיים ,בידו מגש של כוסות יין ועל ראשו כובע שעליו כתוב "הטבע והשכל" ומגיש יין למסובים לקול מחיאות כפיים סוערות. המלך ניגש לרבי יהונתן ואמר בהנאה" :הנה הוכחה לדברי ,השכל עשה מחתול מלצר למופת" .בינתיים החתול ניגש לרבי יהונתן שנזכר בעכבר והוציאו מקופסת הטבק מול עיניו של החתול. החתול זרק את המגש עם הכוסות והיין המשובח והחל לרדוף אחרי העכבר המבוהל תוך כדי שהוא מותיר מאחוריו מהפיכה שלימה של שולחנות הפוכים ,שברי כוסות קריסטל, אנדרלמוסיה ובלגן .כמובן שהוכרז שרבי יהונתן ניצח וכל מה שהחתול עשה היה רק הצגה זמנית עד שראה את העכבר ,וחזר לטבעו ורדף אחריו להשיגו כהרגלו. חיות נולדו וחיות יישארו, אבל אנחנו בני האדם יש בכוחנו להשתנות ולתקן את מידותינו. עלון חג הפסח להצלחת המסייעים יוסף נקי הי"ו )בן ר' מאיר(, אסף עקיבא הי"ו, יוחנן יששכר הי"ו ר' רפאל אלבז הי"ו זכות למוד תינוקות של בית רבן יעמדו להצלחתם רפואתם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה אכי"ר בית הכנסת "שמואל הנביא" לעדת התרגום שיעורי תורה – יום חול עין יעקב – לאחר שחרית מוסר – חצי שעה לפני מנחה .דף היומי – לאחר ערבית מתמידים בימי החול לבדוק במקום בשבת :תהילים 13:15אבות ובנים 17:00-18:00 לתרומות או הקדשות052-7656075 :
© Copyright 2024