‫צומת פלוגות‪:‬‬ ‫אל פאלוג'ה היה יישוב ערבי בין ‪ 5,000‬תושבים ממזרח לאשקלון שננטש בין מרץ לאפריל ‪ .1948‬הצבא‬ ‫המצרי שפלש לנגב השתלט על האזור‪ ,‬וכשצה"ל הדף את המצרים לא הצליח לכבוש את פלוג'ה אלא רק‬ ‫לכתרו‪ .‬המצרים פינו המובלעת בעקבות הסכם מיוחד בסמוך לשביתת הנשק ב‪.1949-‬‬ ‫על אדמות הכפר הנטוש הוקמו היישובים קריית גת‪ ,‬נוגה וניר ח"ן‪ .‬שמו של היישוב נשתמר בשם צומת‬ ‫פלוגות המחבר את הכבישים לקריית גת‪ ,‬אשקלון‪ ,‬באר שבע וקריית מלאכי‪.‬‬ ‫הפולנים של המערה הפולנית‬ ‫חיילים של צבא אנדרס‪ ,‬ביניהם מנחם בגין‪ ,‬הגיעו לכאן בזמן מלח"ע ‪ 2‬ב‪ ,1943-‬וחרתו בה את המילה‬ ‫'וארשה' ואת סמל המדינה הפולנית ‪ -‬הנשר‪.‬‬ ‫כשפרצה המלח"ע ברחו פולנים רבים‪ ,‬לא רק יהודים‪ ,‬לכיוון מזרח‪ .‬חלקם הגיע לברה"מ שאספה את‬ ‫החיילים שביניהם והקימה ליגיון שנלחם בנאצים‪ .‬המפקד שלהם היה הפולני ולדיסלב אנדרס‪.‬‬ ‫הכוח הצבאי הפולני היה נאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון ולכן שירתו יותר את האינטרסים שהכתיבו‬ ‫הבריטים‪ .‬כאשר הבריטים והסובייטים השתלטו על פרס העבירו חלק עיקרי מצבא אנדרס לשם ואת השאר‬ ‫העבירו לגזרת איטליה‪.‬‬ ‫בין המתגייסים לצבא היו אלפי יהודים שחיפשו דרך לעזוב את מחנות הכפייה ולעזוב את ברה"מ וגם‬ ‫להילחם בנאצים‪.‬‬ ‫בגלל מספרם הרב באופן יחסי של היהודים וגם בגלל האנטישמיות בקרב הפולנים הייתה מתיחות גדולה‬ ‫ביניהם ובשלב מסויים הפסיקו לקבל יהודים לצבא הזה‪.‬‬ ‫מנחם בגין היה ביניהם‪ .‬כשהגיע לארץ קיבל חופשה מהצבא ומונה למפקד האצ"ל‪ ,‬הסדיר את שחרורו‬ ‫ונש אר בארץ‪ .‬הביקור שלו כאן‪ ,‬ביחד עם חלק מחבריו‪ ,‬מראה את הלאומיות של חיילי הצבא והזיקה לפולין‪:‬‬ ‫לכן חרטו וארשה ונשר פולני‪.‬‬ ‫מארשה‪ ,‬סקירה היסטורית‪:‬‬ ‫מוזכרת במקרא כמה וכמה פעמים‪ :‬כאחת הערים שביצר רחבעם בעקבות מסע שישק בממלכתו‪ ,‬בתיאור‬ ‫הקרב בין אסא מלך יהודה לזרח הכושי בסוף המאה ה‪ 10-‬לפנה"ס‪ .‬נפגעה במסע העונשין של סנחריב מלך‬ ‫אשור ב‪ 701-‬לפנה"ס והשתקמה די מהר‪.‬‬ ‫נבוכדנאצר הבבלי החריב את כל היישובים של ממלכת יהודה ואת הבית הראשון ב‪ 586-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫כורש אפשר ליהודים לחזור ב‪ 538-‬ויהודים מעטים התיישבו גם בחבל ארץ והקימו מדינה קטנה ‪' -‬פחוות‬ ‫יהוד' שהיה מחוץ לתחומי השליטה של שבי ציון‪.‬‬ ‫במהלך התקופה הפרסית החלו להגיע מתיישבים נוכרים ‪ -‬פאגניים‪ ,‬ולראשונה אדומים (אחד העמים‬ ‫הקדומים המוזכרים במקרא לצד האמונים והמואבים) מעבר הירדן‪.‬‬ ‫תהליך זה לקח כמה דורות ובמהלך המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס הקימו שתי ערים מרכזיות וחשובות‪:‬‬ ‫מרשה ואדוריים על מורדות הר חברון‪.‬‬ ‫בשלהי תקופה זו (מאה ‪ 4‬לפנה"ס) הגיעו למרשה צידונים ברשות השלטון הפרסי ולאחר שהפניקים סייעו‬ ‫לפרסים בשרותי ספנות במהלך מלחמותיהם‪.‬‬ ‫לאחר הכיבוש של אלכסנדר מוקדון הגיעו גם יוונים שהביאו עימם את התרבות ההלניסטית‪ .‬הכיבושים של‬ ‫אלכסנדר מוקדון לא היו רק מסע לסגירת חשבון עם דרייווש המלך הפרסי אלה גם לוו בתהליכים של‬ ‫התיישבות איכרים אשר חיפשו פתרונות כלכליים‪ .‬בנוסף להם התגוררו במקום מצרים בודדים‪ .‬כך נוצר‬ ‫מרקם חברתי מיוחד בעיר ההלניסטית‪ ,‬שהייתה מרכז כלכלי חשוב‪.‬‬ ‫באותה תקופה נבנתה גם העיר התחתית ונחצבו בה מערות רבות‪.‬‬ ‫במהלך התקופה הסלווקית ‪ -‬במאה ה ‪ 2‬לפנה"ס (‪ 167‬לפנה"ס) פרץ מרד החשמונאים שיצאו למלחמת‬ ‫חורמה בערים הנוכריות ויצאו לכמה מסעות מלחמה כנגד מרשה‪ ,‬יפו‪ ,‬אשדוד‪ ,‬יבנה י‪-‬ם ועוד‪.‬‬ ‫יוחנן הורקנוס לבית חשמונאי כבש את מרשה וגם אדומיאה וגייר בכפייה את תושביה‪.‬‬ ‫כוונתו הייתה ליצור מדינה חד לאומית‪ ,‬חזקה יותר מדינה שכולה יהודים‪ .‬האדומים היו בחלקם הגדול‬ ‫בכפרים וחלק קטן יותר היה במרשה‪ .‬לאזרחי מרשה שהיו מעמים שונים היו פריבילגיות וזכויות יתר ביחס‬ ‫לתושבים בפריפריה ‪ -‬הם היו רשאים להטיל מיסים על האוכלוסייה הכפרית‪.‬‬ ‫במרשה בשיא גודלה בתקופה ההלניסטית היו כ‪ 10,000-‬נפש‪ ,‬מספר התושבים בפריפריה אינו ידוע‪ .‬ייתכן‬ ‫מאוד שהאוכלוסייה הכפרית בפריפריה של אדומיאה הסכימה לגיור בתקווה לשיפור תנאיהם ביחס למרותה‬ ‫של מרשה‪.‬‬ ‫תושבי מרשה לא קיבלו את תנאי הגיור של יוחנן הורקנוס ורבים מהם נאלצו לעזוב ולמעשה שילמו בחייהם‪.‬‬ ‫מרשה נפגעה קשה מאוד והעיר העליונה והתחתונה הפכו לעיי חורבות‪.‬‬ ‫הממצאים בעיר מרשה מייצגים למעשה אחיזה פאגנית כאשר פחוות יהוד נמצאת מספר קילומטרים מצפון‬ ‫מזרח‪.‬‬ ‫גבולותיה של אדומיאה מוגדרים מהמורדות של גבעות השפלה הנמוכה במפגשם עם מישור החוף במערב‪,‬‬ ‫בדרום‪ :‬צפון בקעת ב"ש‪ ,‬בצפון‪ :‬נחל גוברין ובמזרח‪ :‬ים המלח‪.‬‬ ‫פומפיוס (‪ )63‬ניתק את מערב אדומיאה מתחומי המדינה החשמונאית והחזיר אותה לשליטת הנוכרים‪:‬‬ ‫ערבים‪ ,‬צאצאי פיניקים וצאצאי פלישתים ‪ -‬וכך גם את מרשה‪ .‬מרשה אמנם שבה ונושבה מחדש‪ ,‬אך היישוב‬ ‫בה היה דליל‪ ,‬ולדברי יב"מ נחרב וננטשה ב‪ 40-‬לפנה"ס‪ .‬זו השנה הראשונה שבה הורדוס התמודד על‬ ‫השלטון כנגד מתיתיהו אנטיגונוס‪ ,‬נצר לבית חשמונאי אשר נתמך ע"י הפרתים (שלמעשה מינו אותו למלך‬ ‫לתקופה שבה שלטו בארץ בזמן שהורדוס‪ ,‬בגיבוי רומי‪ ,‬כבש אותה מידם)‪.‬‬ ‫תצפית על מארשה מאזור המערה הפולנית‬ ‫ממזרח משתרע תל מרשה על שטח של כ‪ 24-‬דונם בלבד והוא בולט היטב מעל כל הסביבה‪ .‬מסביב לתל‬ ‫הייתה עיר גדולה למדי אשר השתרעה על פני ‪ 350‬דונם‪ .‬בעיר התחתית מוצאים שרידי בנייה והרבה מאוד‬ ‫מערות חצובות על ידי אדם‪.‬‬ ‫שפלת יהודה בנויה בעיקרה מקירטון הנסחף בקלות ולפיכך נוצר נוף של גבעות מעוגלות בעלות מדרונות‬ ‫מתונים‪ .‬לעתים קרובות מכוסים המדרונות בקרום סלע קשה יותר‪ .‬עובי הנארי מגיע ל‪ 1-2-‬מ'‪.‬‬ ‫מדרונות הקירטון אינם פוריים‪ ,‬ועל כן נטעה בהם קק"ל עצי מחט‪ ,‬שהם עצים פחות מפונקים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בגיאיות מצטברת אדמה פורייה‪ ,‬ועל כן אפשר היה לנצלם לנטיעת עצים רחבי עלים‪ ,‬דוגמת חרוב‪ ,‬תאנה‬ ‫וזית‪.‬‬ ‫מאז ימי קדם ידע האדם לנצל את תכונות הסלע בשפלה לחציבת מערות‪ ,‬אשר שימשו למגוון רחב של‬ ‫מטרות כמו מגורים‪ ,‬בורות מים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬בתי‪-‬בד ויקבים‪ ,‬גידול יונים וקבורה‪ .‬מהמערות הגדולות‪ ,‬שצורתן‬ ‫פעמון‪ ,‬נחצב חומר גלם ששימש לבנייה ובתקופת מרד בר כוכבא ‪ -‬למערות מסתור‪.‬‬ ‫על מורדות התל היו בתים רבים בנויים מקירטון שבמהלך השנים התפורר‪ .‬על התל מוצאים מעט שרידי‬ ‫בנייה שחלקם מימי בית ראשון אך רובם מהתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫האתר נחפר החל מ‪ .1898-‬בליס ומקליסטר קיבלו אישור לחפור בתל א‪-‬סאפי (תל צפית) ושיערו ששם‬ ‫נמצאת גת הפלישתית‪ .‬במסגרת ההיתר קיבלו אישור לחפור בעוד שלושה תילים מפורסמים‪ :‬תל זכריה‬ ‫(עזקה) ‪,‬תל ג'דידה (תל גודד המזוהה עם מורשת גת המקראית‪ ,‬עיר הולדתו ופועלו של הנביא מיכה) ותל‬ ‫סנדחנה‪.‬‬ ‫תל סנדחנה נקרא כך ע"י הערבים‪ ,‬זהו שיבוש של השם סנט אנה‪ .‬ממזרח לתל מצויה כנסייה ביזנטית עם‬ ‫שלב צלבני ע"ש אנה אמה של מרים‪ .‬במהלך חפירותיהם הגיעו גם לכאן ושיערו במהלך החפירות שככל‬ ‫הנראה זוהי העיר מרשה‪ .‬הם מצאו במקום ממצאים מתקופת הברזל כמו ידיות עם טביעות למלך וממצאים‬ ‫נוספים אשר חיזקו את השערותיהם‪.‬‬ ‫המערות‬ ‫כדי לשמור על הסלע הרך מבלייה טייחו אותו‪ .‬חלק מהלבנים או החומר שנחצב במקום נמכר לערי החוף‬ ‫כמו עזה אשדוד ואשקלון שמצויות באזורי הכורכר‪ .‬הקירטון אחיד‪ ,‬כמעט ללא סדקים‪ ,‬ואין בו שכבתיות של‬ ‫סלע צור או סלע אחר‪ .‬לכן ניתן לאמר שכל המערות במרשה שימשו בראש וראשונה כמחצבות וברגע‬ ‫שנוצרו החללים השונים השתמשו בהם לשימוש משני‪.‬‬ ‫החציבה מתחת לאדמה כי נעשתה מתחת לשכבת הנארי ובאמצעים ידניים‪ ,‬כאשר כל שכבה נחצבה בגובה‬ ‫של כ‪ 20-‬עד ‪ 40‬ס"מ‪ .‬הלחות מתחת לפני הקרקע גבוהה מאוד‪ ,‬דבר שהקל על החציבה ועל החוצבים‪ .‬תוך‬ ‫כדי החציבה יצרו גרם מדרגות לולייני שבאמצעיתו העלו את החומר החצוב ביתר קלות‪.‬‬ ‫ברור ל חלוטין שהמערות לא שימשו כמקום לאכסון שכן הלחות הייתה גבוהה מאוד מה שיכל לעפש את‬ ‫הגרעינים או את המזון היבש‪.‬‬ ‫לא שימשה אחד האתרים האופייניים למרד בר כוכבא‪ ,‬משום בזמן המרד כבר הייתה חרבה ונטושה‪ .‬אומנם‬ ‫הסתבר שכמה משפחות יהודיות נאחזו בחורבות מרשה והתמקמו במקום וייתכן ופה ושם ימצאו מחילות‬ ‫שייראו כמחילות מסתור‪.‬‬ ‫מערת הקולומבריום‬ ‫קולומבה בלטינית = יונה‪.‬‬ ‫למרות טענות חלק מהחוקרים‪ ,‬הגומחות לא שמשו לאפר נפטרים אחרי קרמציה‪ .‬קרמציה לא הייתה נהוגה‬ ‫ע"י שמים ‪ -‬יהודים נבטים וערבים‪ ,‬ייתכן שהפיניקים כן‪ ,‬אך אין ממצאים במקום‪.‬‬ ‫במרשה התגלו עד היום כ‪ 100-‬מתקני קולומבריה בגדלים שונים‪ .‬ככל הנראה שיטת גידול היונים הגיעה‬ ‫למרשה ממצרים בתקופה ההלניסטית‪ .‬מסתבר מעדויות היסטוריות כמו "פפירוס זנון" (תעודות בעלות אופי‬ ‫כלכלי מהמאה ‪ 3‬לפנה"ס אשר מלמדים על קשרים ההדוקים בין מצרים התלמית למרשה) שאכן גידול‬ ‫היונים הגיע ממצרים‪.‬‬ ‫את היונים גידלו בעיקר לבשר ולאיסוף זבל‪ .‬בעת העתיקה אמנם לא הרבו לאכול בשר שכן לא היו להם‬ ‫אמצעי שימור ויונים זה מקור חלבון מהחי שלא צריך לשמר‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬כל יונה מייצרת כ‪ 10-‬ק"ג זבל בשנה שעשיר מאוד בחנקן המתפרק וזמין מיידית לצמחים‪ .‬זו כנראה‬ ‫אחת הסיבות המרכזיות לגידול היונים כבר במצרים התלמית וגם כאן בתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫מוכרים מתקני קולומבריה עילאיים כמו בעיר דוד‪ ,‬בשבטה‪ ,‬מצדה‪ ,‬ביריחו ובקיפרוס‪.‬‬ ‫רובם של המתקנים הללו הם בצורה עגולה‪ .‬את רוב מזונם היונים דאגו ללקט בשדה והמגדל השקה אותן‬ ‫במים ומידי פעם נתן תוספות שונות כמו לחם או גרעינים‪ .‬בכל המתקנים התת קרקעיים היו פתחים אשר‬ ‫אפשרו את יציאתם וכניסתם של היונים ואור‪.‬‬ ‫חז"ל עשו הבחנה מאוד ברורה בין יוני שובך ליונים הרדסיות (יונה מלאה וכבדה שאינה מסוגלת לעופף)‬ ‫היונים שאותם גידלו בקולומבריה הם בעיקרם יוני סלע ‪ /‬שובך שכן נהגו לעופף‪.‬‬ ‫בימי בית שני היונים היו סוג של קורבן נפוץ ונדרש‪ .‬נקנו בחצרות בית המקדש ויתכן וגודלו לקורבנות‬ ‫בישובים היהודיים‪ .‬אך מרשה רחוקה מירושלים ואינה ישוב יהודי ולכן השימוש הפולחני במקום אינו מוכח‪.‬‬ ‫בית הבד‬ ‫‪ 23‬בתי בד תת קרקעיים מן המאות ‪ 2-3‬לפנה"ס‪ .‬לרוב יש בהם מתקן ריסוק אחד ו ‪ 2-3‬מתקני קורה‬ ‫לסחיטת השמן‪.‬‬ ‫גידול זיתים והפקת שמן היו ענף כלכלי חשוב בשפלה בעת העתיקה ‪.‬כרמי הזיתים השתרעו על פני אלפי‬ ‫דונמים מסביב לעיר‪ .‬מסיק הזיתים נערך בסתיו ובמשך חודשיים‪-‬שלושה פעלו בתי הבד משך רוב שעות‬ ‫היממה כדי להגיע לתפוקה מרבית (סה"כ כ‪ 8,000 -‬ליטר שמן בשנה לבית בד)‪ .‬שיווק שמן הזית היה‬ ‫בעיקר למצרים בה בה לא ניתן לגדל שמן‪ ,‬שהיה מצרך מבוקש למאור‪ ,‬בישול‪ ,‬מאכל‪ ,‬שימור מזון‪ ,‬פולחן‪,‬‬ ‫סיכת הגוף ותמרוקים‪ .‬ביהושע‪" :‬וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל" ופפירוסי זנון לומדים שהמצרים‬ ‫קנו שמן בכנען‪.‬‬ ‫שלבי הייצור‪ :‬ריסוק הזיתים בעזרת מפרכה‪ ,‬לאחר מכן מילוי העקלים ברסק הזיתים והעברתם אל‬ ‫המסחטה‪ ,‬סחיטת העקלים ‪ -‬לחץ הנוצר בעזרת קורה ומשקולות‪ .‬כל המוהל הצטבר בבור מתחת לעקלים‬ ‫ממנו הפרידו את השמן במצקת‪.‬‬ ‫הגפת נוצלה להסקה ולבנייה ולבה בחומרי מילוט‪.‬‬ ‫ים‪ :‬בור איסוף הנוזלים שבתוך מתקן הסחיטה‪.‬‬ ‫ממל‪ :‬מקום העמדת העקלים מעל לים‪.‬‬ ‫חזית מפוארת בבית הבד הבנויה עם כרכוב ומעליו גומחה פולחנית‪.‬‬ ‫הוילה‬ ‫הבית המשוחזר בחלקו שימש למגורים ולמסחר‪ .‬קומת הקרקע שחדריה ערוכים סביב חצר מרכזית קטנה‬ ‫ומדרגות לקומה השנייה‪ .‬נמצא מטמון מצוקה מעשר השנים עד ‪ 113‬לפנה"ס‪ .‬מכאן שהבית חרב בידי יוחנן‬ ‫הורקנוס‪ .‬מתחת לבית המגורים בורות המים‪ ,‬לתוכם נאספו מי הגשמים מהסמטאות‪ ,‬הגגות והחצרות‪.‬‬ ‫מערכת ‪61‬‬ ‫רובע שלם של מגורים‪ .‬מתחת לבתי המגורים נתגלו חללים גדולים שכולם היו מחצבות ובהמשך שימשו‬ ‫למספר תחומים בשימוש משני‪.‬‬ ‫פיר מילוט אנכי‪ ,‬קולומבריום‪ ,‬בית בד‪ ,‬בריכת מים קטנה ומטויחת לאגירת המסתתרים ערב הכיבוש‪.‬‬ ‫חלל בעל חתך פעמוני ‪ -‬כל משפחה חצבה כלפי מטה תוך שהיא גובלת במחצבה של המשפחה השכנה‪.‬‬ ‫המערה הצידונית‬ ‫מערות קבורה‪ .‬המפורסמת שבהן עם ציורי קיר המתארים את חיות הבר ודמויות מהמיתולוגיה היוונית והיא‬ ‫נקראת‪ :‬מערת אפולופאנס ע"ש הכתובת של ראש הקהילה הצידונית שמגדירה את המקום מריסה (עד אז‬ ‫קראו למקום סנדחנה)‪.‬‬ ‫ספר של ה‪ P.E.F-‬שצילמו בשחור לבן וצבעו עפ"י מה שמצאו במקום‪.‬‬ ‫הלראשונה בארץ של קברי כוכים במערה (כתף הינום הראשונה‪ ,‬אך לא כוכים במערה)‪ .‬זהו כנראה העתק‬ ‫של נוהג קבורה שהיה במצרים או בפינקייה‪.‬‬ ‫שיטת הכוכים עברה ממרשה ליהודה ובסוף המאה הראשונה לפנה"ס גם יהודים החלו לקבור את מתיהם‬ ‫בכוכים שהם בדרך כלל מעוגלים קמעה‪.‬‬ ‫כתובות ביוונית‪ .‬אחת מהן על מפגש מוזר בין שני נאהבים‪" :‬לא נותר עוד דבר שאוכל לעשות למענך או דבר‬ ‫שיענג אותך‪ ,‬שוכבת אני עם אחר אך אותך אני אוהבת‪."...‬‬ ‫ציורי בע"ח שמעידים על צייר שרק שמע ולא ראה‪ :‬גמל נמר‪ ,‬גריפון שהיא חיה דמיונית מיתולוגית‪ ,‬אריה עם‬ ‫פנים של אדם זקן‪.‬‬ ‫הציורים הועתקו מספר ה‪ PEF-‬על חומר סינטטי והודבקו אל קירות המערהץ‪.‬‬ ‫כנסית סנדחנה‬ ‫מצפון‪-‬מזרח לתל‪ ,‬על גבעה סמוכה לכביש שבין מרשה לבית גוברין‪.‬‬ ‫אנה הקדושה שהערבים שיבשו לסנדחנה‪ .‬בולט בעיקר האפסיס הנמצא במזרח‪ .‬בזייליקה ביזנטית‪ ,‬ועליה‬ ‫כנסיה צלבנית רבועה מ‪ 1192-‬הנזכרת בתיאור מסעו של ריצ'ארד לב‪-‬ארי‪ .‬הצלבנים יצרו קפלה (מבנה‬ ‫פולחן קטן לשימוש אישי) כשבנו מחיצה בין האולם לאפסיס המרכזי ובהשאירם את האגפים של הבאזיליקה‬ ‫הביזנטית‪.‬‬ ‫מערות פעמון‪:‬‬ ‫מסוף התקופה הביזנטית ומהתקופה הערבית הקדומה (סוף ה‪ 6-‬עד ה‪.)9-‬‬ ‫היו כ‪ 80-‬בורות פעמון שחוברו על ידי מעברים והפכו למערכות גדולות ‪ -‬מחצבות‪.‬‬ ‫בכל האזור ישנן כ‪ 800 -‬מערות פעמון שעומקן המרבי ‪ 25‬מ' (רובן בעומק ‪ 12-15‬מ') והן מרוכזות באזור‬ ‫לוזית‪ ,‬בית גוברין ואדוריים‪.‬‬ ‫נחצבו בקירטון דרך פתח צר בנארי מכמה טעמים‪:‬‬ ‫להבטיח את המערה מפני התמוטטות‪ ,‬למנוע התייבשות הגיר ולאפשר לחוצבים מתאר התקדמות עגול‬ ‫וברור‪ ,‬מוגן מאקלים ונוח לחציבה‪.‬‬ ‫גושי הסלע המלבניים הועלו והוצאו מן המערה בעזרת חבלים‪.‬‬ ‫צלבים לרוב וכתובת בערבית קדומה עם בקשת סליחה או ברכהה מ‪/‬לאללה‪ .‬תיארוך המערות לפי‬ ‫התפתחות הכתב‪.‬‬ ‫הצלבים מעידים על אוכ' נוצרית שהתגוררה במקום ונותרה באמונתה גם בתקופה הערבית הקדומה‪.‬‬ ‫המחצבות סיפקו חומרי בנייה לערי מישור החוף ובעיקר לעיר רמלה ולבית גוברין‪.‬‬ ‫גן לאומי בית גוברין‬ ‫תפסה את מקומה של מרשה (אחרי שנחרבה בידי הפרתים) כיישוב החשוב ובירת חבל אדומיאה ב‪40-‬‬ ‫לפנה"ס‪ .‬חבל אדומיאה‪ :‬מדרום הר חברון ושפלת יהודה עד בקעת באר שבע וערד‪ .‬ייתכן שמקום הולדתו‬ ‫של הורדוס‪,‬‬ ‫יב"מ מזכירה כאחד המקומות שכבש אספסיאנוס ב‪ ,68-‬במסגרת דיכוי המרד הגדול (הרג כ‪ 10,000-‬איש‬ ‫מתושבי המקום ושבה כ‪.)1,000-‬‬ ‫לאחר הכיבוש הרומאים הושיבו כאן את צבאם והמקום התפתח לממדי עיר רומית‪ .‬הם התיישבו בזכות‬ ‫דרכים חשובות שעברו כאן מאזור החוף אל עבר הר חברון וירושלים שפע המים שליד נחל גוברין‪ .‬היהודים‬ ‫מצאו עצמם כמיעוט בעיר הגדלה‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 2-‬החלו הרומאים לסלול דרכים מירושלים לבית גוברין ועד עזה‪ ,‬אשקלון ולוד‪ .‬בימי אדריאנוס‬ ‫(‪ )130‬סללו חמש דרכים חשובות‪ ,‬אמפיתיאטרון גדול ומשוכלל ובשלהי התקופה ‪ -‬בית מרחץ גדול‪.‬‬ ‫סוורוס הפכה לפוליס וסלל חמישה כבישים שלאורכם נמצאו אבני מיל‪ .‬שמה‪ :‬עיר בני החורין‪.‬‬ ‫הצלבנים בנו מעל בית המרחץ מצודה פנימית (שהועברה להוספיטלרים)‪.‬‬ ‫במצודה נמצאו ארבעה מגדלי שמירה‪ ,‬חצר פנימית וסביבה מערכת חדרים‪ .‬בחלקה המערבי נמצא אזור‬ ‫תעשיה גדול‪ :‬תנורים‪ ,‬מערוכות ניקוז‪ ,‬בתי שחיטה וכו'‪.‬‬ ‫היהודים‬ ‫שנשארו במקום נתקלו בבעיות כלכליות בגלל מסים גבוהים תוך הקפדה על קיום המצוות הקשורות בארץ‬ ‫הכוללות הפרשת תרומות ומעשרות ושמיטה‪ .‬הקל עליהם רבי יהודה הנשיא פטר את היהודים שחיו בערים‬ ‫המעורבות מן המצוות התלויות בארץ (בערים כגון‪ :‬בית‪-‬שאן‪ ,‬קיסריה‪ ,‬כפר צמח‪ ,‬אשקלון ובית גוברין)‪.‬‬ ‫היישוב היהודי שוקם‪ ,‬ובמאות ה‪ 3-4-‬בית גוברין חכמים יצאו ממנה‪ ,‬כפי שמוזכר בתלמוד ובמדרשים‪.‬‬ ‫בביזנטית גדלה אף יותר והייתה עיר המחוז הגדולה ביותר מבקעת ב"ש עד ים המלח‪ ,‬עמק האלה וגבולות‬ ‫השפלה עם מישור החוף‪.‬‬ ‫בתקופה הערבית הקדומה חזרה לשמה המקורי שלא נשכח ‪ -‬בית ג'ברין‪ ,‬אז נחצבו רוב מערות הפעמון‪.‬‬ ‫בצלבנית נבנתה המצודה הקטנה בית ג'יבלין‪ ,‬הראשונה מבין חמש מצודות אשר נועדו לכתר את אשקלון‬ ‫הפטימית‪.‬‬ ‫סביב העיר היו כפרים צלבניים וכנראה שסנדחנה שוקמה באותה תקופה‪.‬‬ ‫עד מלח"צ היה כפר ערבי שנתפס ביוני ע"י המצרים (השתלטו על מבנה המשטרה הבריטית שנבנה כאן‬ ‫בתחילת מלח"ע)‪.‬‬ ‫במאי ‪ '49‬עלה על הקרקע קיבוץ בית גוברין‪.‬‬ ‫סדר כרונולוגי‪:‬‬ ‫בית ראשון ‪ -‬לכיש המקום החשוב ביותר ליהודים‪.‬‬ ‫בית שני ‪ -‬מרשה עיר נוכרית חשובה באזור‪.‬‬ ‫רומית‪-‬ביזנטית ‪ -‬עיר נוכרית עם קהילה יהודית קטנה‪.‬‬ ‫בית המרחץ‬ ‫אמות הובילו מים ממרחקים ואף הוקמו מפעלי מים מקומיים‪.‬‬ ‫בית מרחץ ציבורי כלל את כלל המרכיבים‪( :‬מרחץ חם‪ ,‬מרחץ קר‪ ,‬מרחץ באוויר חם (הזעה)‪ ,‬מרחץ בשחייה‪,‬‬ ‫אמבטיה)‪ .‬עדיין ניתן לראות את פתחי התנורים העצומים שהחדירו אוויר חם אל המרחצאות‪ ,‬את הרצפה‬ ‫הכפולה והקשת הכפולה העומדת מעל לפתח שחיבר בין שני חדרי הזעה‪.‬‬ ‫בעולם הרומי המרחצאות הציעו לרומאים מעין עולם קטן בו נמצאים כמעט כל הדברים שהוסיפו נופך‬ ‫לחייהם‪ .‬שם נפלו המחיצות ובעלי השררה סובבו ככל האדם‪ .‬נשים רחצו עם גברים עד אשר השערוריות‬ ‫הלכו וגברו ובצו מיוחד שהוציא אדריאנוס נאסר על רחצה מעורבת‪.‬‬ ‫האמפיתיאטרון‬ ‫בצורת גלגל אליפטי‪ .‬יכול היה להכיל כ‪ .3000-‬היחיד בארץ ששימש לקרבות גלדיאטורים‪ .‬זירה = ארינה‬ ‫שמשמעותו חול‪ .‬הזירה הייתה חולית כדי לכסות את הדם הספוג ולהמשיך למופע הבא‪.‬‬ ‫מתחת לזירה עברו שתי מחילות גדולות בצורת צלב (ללא קשר לנצרות) ששימשו את בעה"ח והלוחמים‪.‬‬ ‫שני מושבי כבוד ששימשו את המושל כדי להתאים לכיוון השמש‪.‬‬ ‫חיבור שני תיאטראות יחד‪ ,‬מבנה חזק מאוד ששרד רעידות אדמה רבות ומלחמות שסימל את האימפריה‬ ‫הרומית‪ .‬הוצגו מופעי דם רבים‪ :‬אדם מול חיה‪ ,‬ננס מול אישה‪ ,‬כושי מול כושי ועוד‪ .‬הקהל ניכנס חינם ואף‬ ‫חולקו כיכרות לחם להמונים‪ 174 .‬ימי לחם ושעשועים מתוך אסטרטגיה של מניעת מרידות‪ .‬ביום שחנך‬ ‫טיטוס את הקוליסאום ב‪ 80-‬לפנה"ס נטבחו במלחמת הגלדיאטורים ‪ 5000‬חיות‪.‬‬ ‫מיתה ויוגולה‪.‬‬ ‫הלוחמים היו שבויים‪ ,‬עבדים‪ ,‬מורדים (כולל יהודים)‪ ,‬נוצרים שהיו מרטירים עד המאה ה‪.)5-‬‬ ‫נשדד על ידי הצלבנים וניתן למצוא את המושבים משובצים בקירות‪ ,‬אף מושב לא שרד במקום‪.‬‬ ‫האמפיתיאטרון שימש מאוחר יותר לשוק ולאחר שנעזב נקבר כולו בחול‪.‬‬ ‫הכנסייה‬ ‫קשר בין בית גוברין לבין אשקלון שנהפך למסובך עם כישלון הכיבוש הצלבני‪ .‬האשקלונים יצאו למרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬עד רמללה‪ ,‬למסעות שוד וביזה והצלבנים החליטו לבנות מצודות סביבה ‪ -‬ב‪ 1136-‬הקימו פה את‬ ‫הראשונה ואח"כ גם ביבנה‪ ,‬תל ספי וליד רפיח‪.‬‬ ‫ב‪ 1150-‬אשקלון נפלה‪.‬‬ ‫הכנסייה שנבנתה במרכז הביצור שימשה קהל גדול מאוד‪ .‬נספרו כ‪ 60-‬תווי סתתים‪ ..‬נבנתה על יסודות של‬ ‫קירות קדומים ולכן הכניסה דרומית‪.‬‬ ‫המבנה בזיליקלי (מיוונית ‪ -‬בזיליקאוס = מלך)‪ .‬עמודים אדירים שנועדו לשאת גג אבן כבד ( זאת בניגוד לגג‬ ‫קל של קונסטרוקציות עץ ורעפים מהתקופה הביזנטית)‪.‬‬ ‫תפקדה עד ‪ ,1187‬ביברס‪ ,‬שהרס גם את אשקלון‪ ,‬החריב אותה ב‪.1260-‬‬ ‫את הסיטרה הצפונית שילבו בתוך המצודה והפכו אותה למסגד ממלוכי‪ .‬ניתן להבחין בבירור במחרב‬ ‫בסיטרה המערבית‪.‬‬ ‫ח'רבת מדרס ומערכות המסתור‬ ‫שרידי היישוב ‪ -‬תחילתו בתקופת הברזל‪ ,‬שיאו בתקופה הרומית וסופו בתקופה הערבית הקדומה‪ .‬נותרו‬ ‫חרבות בתים‪ ,‬מערכות קבורה ומערכות מסתור‪ ,‬וכן מערות פעמון‪ ,‬מתקני קולומבריום חצובים בסלע‪,‬‬ ‫ופירמידת קבורה מרשימה‪.‬‬ ‫ממערב לאתר‪ ,‬ומחוץ לתחומי היישוב הקדום‪ ,‬הותקנה מערת קבורה מפוארת עם גלוסקמות‪.‬‬ ‫כנסיה ביזנטית ליד ח'רבת מדרס‬ ‫רצפות פסיפס מרשימות שהשתמרו היטב‪ .‬מתחת לכנסיה התגלו מחילות ובהן מטבעות‪ ,‬כלי אבן‪ ,‬נרות וכלי‬ ‫חרס מהמאות ה‪ 1-‬וה‪ 2-‬שכנראה שימשו בעת מרד בר כוכבא‪.‬‬