‫גיליון ‪ 9 ,35‬בספטמבר ‪2015‬‬ ‫בדיון לילי אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק‪ ,‬אשר בכסות‬ ‫של החמרת המלחמה בטרור ‪ -‬יאפשר להפעיל טרור נגד אזרחים‬ ‫הצעת החוק הממשלתית‪ ,‬שהובילה שרת המשפטים‬ ‫איילת שקד )הבית היהודי(‪ ,‬ואושרה בכנסת בקריאה‬ ‫ראשונה )‪ ,(2.9‬כוללת שורת שינויים דרקוניים הרומסים‬ ‫זכויות אזרח‪ .‬בין היתר היא מרחיבה את הגדרתו של‬ ‫"מעשה טרור" כך שתכלול לא‬ ‫רק פעילות נגד אנשים או רכוש‪,‬‬ ‫אלא גם מה שמוגדר איום‬ ‫בפעילות כזו‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי הצעת‬ ‫החוק‪ ,‬גם ארגון התומך במעשה‬ ‫המוגדר טרור אך לא מבצעו ‪-‬‬ ‫בפועל יוגדר כארגון טרור‪ .‬עוד‬ ‫בהצעת חוק – גם "פגיעה‬ ‫בסמלי השלטון" תיחשב טרור‪.‬‬ ‫לפי החוק המוצע‪ ,‬העונש‬ ‫המקסימלי על עבירות טרור‬ ‫שונות יעלה ל‪ 30-‬שנה;‬ ‫ומעצרים מינהליים ייכללו בספר‬ ‫החוקים‪ ,‬בעוד כיום הם חלק‬ ‫מחוקי חירום )המופעלים תדיר(‪.‬‬ ‫המשמעות היא הרחבת התחולה של שיטת כליאה אנטי‪-‬‬ ‫דמוקרטית זו גם על אזרחים ישראלים ששר הביטחון‬ ‫החליט שיש לעצרם ללא משפט גם מסיבות פוליטיות‪.‬‬ ‫המחנה הציוני‪ ,‬מפלגת האופוזיציה הראשית‪ ,‬החליטה‬ ‫באופן מביש לתמוך בהצעת החוק‪.‬‬ ‫בדיון שנערך בכנסת )‪ (2.9‬תקף ח"כ דב חנין )חד"ש‪,‬‬ ‫הרשימה המשותפת(‪ ,‬את הצעת החוק‪ ,‬בציינו‪ ,‬כי נשיא‬ ‫בית‪-‬המשפט העליון לשעבר‪ ,‬השופט ברק אמר פעם‪:‬‬ ‫מלוא הארץ משפט‪ .‬אך לאחר שקרא את ‪ 113‬העמודים של‬ ‫הצעת החוק שהממשלה הביאה‪ ,‬ברור שמבחינתה ‪ -‬מלוא‬ ‫הארץ טרור‪ ,‬וכל התנגדות לה היא טרור‪ .‬אין בעצם דבר‬ ‫שאיננו נופל תחת הגדרת הטרור בהצעת החוק הממשלתית‬ ‫הזאת‪ .‬זו הרחבה דרמטית של מושג הטרור‪ ,‬של הגדרת‬ ‫מעשה טרור‪ ,‬של הגדרת ארגון טרור‪ ,‬של מיהו חבר בארגון‬ ‫טרור‪ ,‬וכל זה במטרה להשתיק יריבים פוליטיים‪.‬‬ ‫הגדרה זו כוללת פעולות מחאה‪ ,‬למשל‪ ,‬פעולות מחאה‬ ‫שלדעת המשטרה יש בהן הפרת סדר‪ .‬היא כוללת גם מעשים‬ ‫שעד כה לא הוגדרו כטרור‪ ,‬אך‬ ‫הממשלה מעוניינת להתייחס‬ ‫אליהם כטרור‪.‬‬ ‫ח"כ חנין התריע‪ ,‬כי ההצעה‬ ‫מאפשרת להכריז על ארגוני‬ ‫מעטפת‪ ,‬שכלל אינם עוסקים‬ ‫בפעילות לא חוקית‪ ,‬כארגוני‬ ‫טרור; ההצעה מאפשרת לקבוע‬ ‫שאנשים שלא נטלו שום חלק‬ ‫בפעילות טרוריסטית ובפעילות‬ ‫של ארגון טרור ‪ -‬ייחשבו כחברים‬ ‫בארגון טרור‪ .‬נגד כל אותם‬ ‫אנשים‪ ,‬נגד כל אותן פעילויות‪,‬‬ ‫נגד כל אותו רוחב של מחאה‬ ‫שאינה מקובלת לפעמים ‪ -‬נגד כל‬ ‫אלה תוכל הממשלה להפעיל סמכויות דיכוי קיצוניות ביותר‪.‬‬ ‫הסמכות להטיל מעצר מינהלי ולהגביל תנועה בצווי‬ ‫הגבלה תורחב‪ ,‬כך ניתן יהיה להפעיל סמכויות אלה בשורה‬ ‫ארוכה של עבירות‪ ,‬ולפגוע בדרך זו בצורה קשה בחופש‬ ‫הביטוי של האזרחים‪ .‬הצעת החוק כוללת מנגנוני הכרזה על‬ ‫ארגון כלשהו כארגון טרור בלי לתת לארגון שום ערבות‬ ‫לשימוע ולבירור‪ ,‬וכן שימוש בחומר חסוי במגוון הליכים‪,‬‬ ‫וזאת מבלי לקבוע הסדרים מינימאליים שיבטיחו הליך הוגן‪.‬‬ ‫ח"כ חנין סיכם בהדגישו‪ ,‬כי הצעת החוק הזאת נועדה‬ ‫לסתום פיות ולרמוס את זכות המחאה ולא להגן על החברה‪.‬‬ ‫חיסול הדמוקרטיה הוא איוום על החברה ולא הגנה עליה‪.‬‬ ‫מדיניות של שלום וסיום הכיבוש היא זו שתשמיט את הקרקע‬ ‫מתחת להתנגדות לדיכוי שהממשלה מכנה טרור‪.‬‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫השגריר האמריקאי מבקש יפה‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫המיטב משנת תשע"ה‬ ‫טובת הצרכן לנגד עיניה‬ ‫"צריך לאפשר גביית ריבית גבוהה מ‪ 30%-‬כדי שחברות‬ ‫השוק האפור יוכלו להמשיך להתקיים"‪.‬‬ ‫)ח"כ נאוה בוקר‪ ,‬הליכוד‪ ,‬בדיון בוועדת הכלכלה‪,‬‬ ‫"דה מרקר"‪(17.7 ,‬‬ ‫בוז'י‪ :‬גנרל מבחוץ אבל מתנחל מבפנים‬ ‫"עולה השאלה אם מבחינה ביטחונית הייתה טעות ]לפנות‬ ‫את רצועת עזה[? היא אכן הייתה טעות‪ ...‬אין לי שום רצון‬ ‫לפנות חבלי ארץ‪ ,‬הם יקרים לליבי מאוד‪ .‬הדילמה קיימת‬ ‫איתנו כבר שנים"‪.‬‬ ‫)יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בכנס קטיף‬ ‫לציון עשור להתנתקות‪(22.7 ,‬‬ ‫חדשות מהווילה שבג'ונגל‬ ‫"לא איכפת לי ללכת יחף – אבל חמוש"‪.‬‬ ‫)שר הביטחון משה "בוגי" יעלון‪ ,‬רשת ב'‪(25.12 ,‬‬ ‫ממשה רבנו ועד לצה"ל‪ ,‬מבולבלים?‬ ‫"רש"י אומר שדתן ואבירם הם אלה שהלשינו לפרעה על‬ ‫משה‪ .‬זה קיים עד היום בקרבנו‪ .‬מדובר ביהודים שחלקם‬ ‫תומכים במפלגת חד"ש‪ ,‬ומקבלים כסף מכל מני שונאי‬ ‫ישראל‪ ,‬כדי לתבוע את משה רבנו על רצח‪ .‬ואז פרעה מבקש‬ ‫להרוג את משה ואת הרוח שלו‪ ,‬כדי למנוע מיהודי להתגייס‬ ‫לצה"ל‪ ,‬מתוך חשש שמחר יקראו לו רוצח"‪.‬‬ ‫)הזמר עמיר בניון‪ ,‬האתר "הידברות"‪(9.1 ,‬‬ ‫"דיברתי בעבר עם ראש הממשלה נתניהו על נושא הגז‬ ‫הטבעי‪ .‬זה משאב עצום למדינת ישראל והפיתוח של מאגרי‬ ‫הגז לאורך חופי ישראל זו הזדמנות אדירה שיש בה‬ ‫פוטנציאל להביא אנרגיה זולה‪ .‬לארה"ב יש אינטרס‬ ‫שהכלכלה הישראלית תצמח ויש בנוסף אינטרס של חברה‬ ‫אמריקאית ]נובל אנרג'י[ שתצליח אחרי ההשקעות הגדולות‬ ‫שהשקיעה‪ .‬בנוסף יש לארה"ב אינטרס בקשרים הביטחוניים‬ ‫והכלכליים שהגז הזה יכול לאפשר‪ ...‬גם מזכיר המדינה‪ ,‬ג'ון‬ ‫קרי‪ ,‬פנה אל נתניהו בדצמבר האחרון בנושא"‪.‬‬ ‫)שגריר ארה"ב בישראל‪ ,‬דן שפירו‪ ,‬גל"צ‪(17.6 ,‬‬ ‫יש ח"כ שרוצה בעלי הון מרוצים ומחייכים‬ ‫"אני רוצה שמר ]גדעון[ תדמור ]יו"ר דלק של יצחק‬ ‫תשובה[ יחייך בבוקר‪ ,‬שנובל אנרג'י יחייכו‪ ,‬אנשים שלא‬ ‫נכנעו לחרם העולמי ובאו להשקיע פה‪ .‬אני רוצה להתנצל‬ ‫בפניהם על המחזה שהולך פה ‪ -‬אפריקה‪ .‬הגבילו את הייצוא‬ ‫ומכרו החזקות והגבילו מחירים ‪ -‬חלאס‪ .‬אני שמח שיש פה‬ ‫ראש ממשלה ששם סוף‪ .‬הוא לא מהמפלגה שלי‪ .‬ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬טוב שהוא שם סוף לקרקס מדראנו הזה‪ .‬יש‬ ‫להפסיק את הפופוליזם הזה של חברי הכנסת"‪.‬‬ ‫)ח"כ ינון מגל‪ ,‬הבית היהודי‪ ,‬בדיון על מתווה הגז‪(6.7 ,‬‬ ‫אנחנו או הם – הגרסה המעודכנת‬ ‫"אני מאמינה שליברמן ומפלגתו יתמכו במתווה הגז‬ ‫שהממשלה מציעה לכנסת‪ .‬לליברמן‪ ,‬לליכוד ולנו תפיסות‬ ‫ליברליות‪ .‬רק מי שקומוניסט מסוגל להתנגד להצעת‬ ‫הממשלה"‪.‬‬ ‫)שרת המשפטים איילת שקד‪ ,‬רשת ב'‪(29.6 ,‬‬ ‫אחד של ליברמן או כמה נמוך אפשר לרדת?‬ ‫"בשיח שלנו נהייתה השתלטות עוינת של קבוצה קיצונית‬ ‫מהשמאל‪ .‬זהו שמאל רדיקלי‪ ,‬זה שילוב של בולשביזם‬ ‫ופופוליזם‪ .‬אנחנו דוחים את הגישה הזאת‪ .‬אני אומר ‪ -‬זה לא‬ ‫במקרה שיש חפיפה מוחלטת בין כל אותם גורמים בשמאל‬ ‫הרדיקלי‪ ,‬כל אותם פעילים של שוברים שתיקה‪ ,‬יש דין‪ ,‬יש‬ ‫דיין‪ ,‬יש גבול‪ ,‬יש בטיח‪ ,‬שמקורות המימון הם אותם אנשים‪.‬‬ ‫יש הרבה מה לעשות בנושא‪ .‬כל אלו שתמיד נגד עמדת‬ ‫ישראל‪ .‬הם תמיד בעמדת הפלסטינים וכעת הם נגד הגז"‪.‬‬ ‫)ח"כ אביגדור ליברמן‪ ,‬ישראל ביתנו‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(30.6 ,‬‬ ‫נמות ונמית בשירות ארה"ב‬ ‫"ננסה לייצר הסדר מדיני אחראי עם הפלסטינים שישמור‬ ‫על האינטרסים של ארצות הברית"‪.‬‬ ‫)ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה עם נשיא המדינה‬ ‫ראובן ריבלין‪" ,‬וואלה"‪(19.5 ,‬‬ ‫זו מחלת נפש וקוראים לה פיצול אישיות‬ ‫"ארץ ישראל כולה היא של היהודים מהנהר לים‪ .‬הסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬פלסטיני הוא מינורי לעומת הסוגיה האיראנית‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התנצלנו ואמרנו שזו ארצו היחידה של‬ ‫העם היהודי‪ .‬ראש הממשלה עשה מהלך אדיר שהציב תנאי‬ ‫להגעה לפתרון שתי המדינות והוא בהכרתח ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ואני בוודאי אסייע לו"‪.‬‬ ‫)סגנית שר החוץ‪ ,‬ציפי חוטובלי בשיחה עם עיתונאים‪(21.5 ,‬‬ ‫צה"ל כדוגמא למעסיקים איך מפרטים‬ ‫"כולם נרעשו מהשביתה שכמעט פרצה בגלל עובדי‬ ‫הקבלן‪ ,‬והנה באו לקראתם‪ .‬אנחנו לא עוסקים בשביתות‪,‬‬ ‫צה"ל הוא הארגון היחיד במדינה שקורא לפיטורים נרחבים‬ ‫במערך שלו וקיצץ ארבעה אלופים"‪.‬‬ ‫)דובר צה"ל‪ ,‬תא"ל מוטי אלמוז‪" ,‬וואלה"‪(21.7 ,‬‬ ‫פתטי‪ :‬האם בוז'י יתעשת?‬ ‫"חברי הרצוג‪ ,‬חברי כאח לי‪ ,‬חייב להתעשת ולהאמין‬ ‫שסיכוייו להיות ראש ממשלה גדולים לאין שיעור מסיכוייו‬ ‫להשפיע מבפנים"‪.‬‬ ‫)יו"ר סיעת המחנה הציוני‪ ,‬ח"כ איתן כבל‪,‬‬ ‫בדף הפייסבוק שלו‪(19.7 ,‬‬ ‫כלכלה ‪3/‬‬ ‫מחכים למשבר בידיים שלובות‬ ‫מלכודת הקפיטליזם צוברת תאוצה בעולם וגם בישראל‬ ‫גכגכ‬ ‫מאת תמר גוז'נסקי‬ ‫כותרות הידיעות בתקשורת התחרו זו בזו בתיאור חומרת‬ ‫הנפילה‪ ,‬שהתרחשה לאחרונה‪ ,‬בשערים של ניירות הערך‬ ‫בבורסות העולם‪" .‬שווקים במלכודת" התריעה כותרת אחת‪,‬‬ ‫ובכותרתה של רשימה לגבי בורסת ת"א נכתב‪" :‬המשקיעים‬ ‫מחקו ‪ 33‬מיליארד שקל ביום מסחר אחד"‪ .‬הבהלה שככה‬ ‫לאחר כמה ימים‪ ,‬כאשר הנפילות נבלמו‪.‬‬ ‫אולם האם זו התאוששות כלכלית‪ ,‬או תפנית אחת מרבות‬ ‫בהתפתחות רווית המשברים של הקפיטליזם בן זמננו?‬ ‫בה‪ ,‬איבדו כמחצית מחסכונותיהם‪ .‬בישראל אנו עדים לבועת‬ ‫הדיור המתנפחת‪ :‬בעשור האחרון הוכפלו מחירי הדיור‪,‬‬ ‫בעוד שהשכר נשחק‪ .‬ההבטחות הממשלתיות להורדת מחירי‬ ‫הדיור נותרו ללא כיסוי‪ .‬בתנאים אלה יותר ויותר משפחות‬ ‫נוטלות משכנתאות מוגדלות‪ ,‬אשר מכרסמות בהכנסתן‬ ‫השוטפת‪ .‬אך המצב עלול להחמיר‪ ,‬אם יתממשו התחזיות‬ ‫בדבר גלישת המשק הישראלי לשפל כלכלי‪.‬‬ ‫הון נודד מחפש השקעה‬ ‫מאז שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ ,20-‬מתמודדות החברות‬ ‫הבינלאומיות והממשלות בארצות ההון עם הסתירות‬ ‫המעמיקות בחברה הקפיטליסטית‪ ,‬ובעיקר עם הסתירה בין‬ ‫ריכוז גובר של העושר בידיים מעטות לבין התופעה‬ ‫המתרחבת של עובדים עניים‪ .‬כמובן שלא יעלה על דעתן של‬ ‫חברות הענק ושל הממשלות לפתור את הבעיה מיסודה‪,‬‬ ‫שהרי פירוש הדבר לערער על הקפיטליזם עצמו‪ .‬במקום זאת‬ ‫הן מטפחות על חשבון הכלכלה הממשית )ייצור ושירותים(‬ ‫את אשליית הצמיחה והעושר לכל‪.‬‬ ‫לשם כך גיבשו חברות הענק והממשלות את הניאו‪-‬‬ ‫ליברליזם כמדיניות המקצה להון חלקים גדלים של העושר‬ ‫הלאומי‪ .‬בשם "השוק החופשי" שיצילנו מהמשברים‪ ,‬יישמו‬ ‫הפרטה מואצת של חברות ממשלתיות ושירותים ציבוריים‪.‬‬ ‫תרופת ההפרטה השפיעה במשך שנים אחדות‪ ,‬עד‬ ‫שהסתבר‪ ,‬כי לחברות ההון שהתעשרו עוד יותר קשה למצוא‬ ‫השקעות רווחיות‪ ,‬כאשר השווקים מקרטעים משום שכוח‬ ‫הקנייה של העובדים מצטמצם‪ .‬או כפי שניסח זאת לורנס‬ ‫סאמרס‪ ,‬מי שכיהן כשר האוצר של ארצות‪-‬הברית‪ :‬הכלכלה‬ ‫נמצאת במצב של קיפאון מתמשך‪ ,‬משום שאין מספיק‬ ‫ביקושים לכל מה שהכלכלה העולמית יכולה לייצר‪.‬‬ ‫בתנאים אלה החריפה התופעה של "הון נודד" – כמויות‬ ‫אדירות של הון המחפש השקעה רווחית על פני הגלובוס‪.‬‬ ‫זרמי ההון הנודד האלה יוצרים את מה שמכונה "בועות"‪,‬‬ ‫ניפוח מלאכותי של שוק כזה או אחר‪ ,‬של שערי ניירות ערך‪,‬‬ ‫של עסקות שבמהותן הן ספסריות‪ .‬בועות ההון האלה‬ ‫פוקעות בשלב מסוים‪ ,‬ואז מתחולל משבר‪ .‬ההון מחפש‬ ‫תחום השקעה ספסרי אחר‪ ,‬יוצר שוב בועה‪ ,‬אשר פוקעת‬ ‫בתורה‪ .‬התוצאה – בועות ומשברים הרודפים זה אחר זה כמו‬ ‫גלים בים‪.‬‬ ‫דוגמאות לבועות כאלה לא חסר‪ .‬הייתה זו בועת‬ ‫המשכנתאות לדיור )סאבפריים( שהייתה הגורם המידי‬ ‫למשבר שפרץ בארה"ב בסוף ‪ .2007‬אליהם נוספה לאחרונה‬ ‫ההתפוצצות של בועת הניפוח חסר תקדים של שערי ניירות‬ ‫הערך בבורסה של סין‪ .‬מיליוני עובדים שהתפתו להשקיע‬ ‫השור של וול סטריט‬ ‫העובדים ישלמו את מחיר‬ ‫בישראל מייצרים פחות‪ ,‬מייצאים פחות ומשקיעים פחות‪.‬‬ ‫במחצית הראשונה של ‪ 2015‬ירדו ההשקעות בקצב שנתי של‬ ‫‪ 10%‬וגם בצריכה הפרטית נרשמה ירידה‪ .‬משמעות הנתונים‬ ‫האלה היא‪ ,‬כי ישנה אפשרות ממשית‪ ,‬שייסגרו עסקים )ר'‬ ‫המשבר שפקד את 'מגה' וכן סגירת מפעלים בפריפריה(‬ ‫ותגדל האבטלה‪ .‬ולכל אלה יש להוסיף את העתיד המעורפל‬ ‫של ההשקעות הגדלות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה‬ ‫)המופרטות( במניות‪ ,‬ששעריהן היו מנופחים מלכתחילה‪.‬‬ ‫ומה עושה ממשלת נתניהו‪-‬כחלון נוכח סכנת הגלישה‬ ‫למשבר כלכלי?‬ ‫הצעת התקציב לשנים ‪ ,2015/2016‬שאישרה הכנסת‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬אינה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם‬ ‫האיום של המשבר הכלכלי‪ .‬בעבר נהגו להוריד את הריבית‬ ‫במטרה לעודד השקעות‪ .‬אך כאשר ריבית בנק ישראל היא‬ ‫אפסית )‪ ,(0.1%‬אין בעצם מה להוריד‪.‬‬ ‫והרי המדיניות שהורידה שוב ושוב את ריבית בנק ישראל‬ ‫היא זו שדחפה לרכישת דירות וניפחה את בועת הנדל"ן;‬ ‫ואותה מדיניות עצמה היא זו שדחפה את ההון‪ ,‬לרבות זה‬ ‫שבחסכונות‪ ,‬לעבר הבורסה – וניפחה עוד יותר את הבועה‪.‬‬ ‫מלוא מחיר המשבר‪ ,‬אם ימשיך להתפתח ובועות יתנפצו‪,‬‬ ‫יוטל על העובדים‪ .‬לאחר שעלה בידי ההון שבשלטון לגרום‬ ‫לירידת השכר הריאלי‪ ,‬תוטל על השכירים מכת האבטלה‪.‬‬ ‫אלא שבניגוד לעבר‪ ,‬הקפיטליזם בעידן משבר הניאו‪-‬‬ ‫ליברליזם מתקשה מאוד לצאת ממשבר כלכלי‪ ,‬כפי‬ ‫שמוכיחים המשבר הנמשך כבר שנים ביפן ובאירופה‪ .‬גם‬ ‫בישראל‪ ,‬הקפיטליזם אוכל את עצמו מבפנים‪.‬‬ ‫חינוך ‪4/‬‬ ‫המכללות להוראה בעידן של שינוי‬ ‫עובדי המוסדות הכשרת המורים‪ ,‬הנמנים עם שלושה מדרגים שונים‪ ,‬חוששים‬ ‫שמעבר הסמכות על המוסדות ממשרד החינוך לוות"ת צופן בחובו שינויים דרמטיים‬ ‫מאת ארנת טורין‬ ‫בראשית היו הסמינרים‪ .‬זכר לאותם ימים שבהם כל זרם‬ ‫פוליטי התגאה בבית ספר המותאם לקו האידאולוגי שלו‪ ,‬וגם‬ ‫הגדיל והחזיק סמינר למורות‪ .‬אחרי שנטשטשו ההבדלים בין‬ ‫הזרמים ונתחלפו בעלי הבית‪ ,‬נוצרו פרדוקסים של זמינות –‬ ‫כלומר‪ ,‬הנגב והגליל עניים במוסדות הכשרה להוראה‪ ,‬אך‬ ‫בגוש דן יש בשפע‪ :‬סמינר לווינסקי שוכן במרחק כמה דקות‬ ‫נסיעה מסמינר הקיבוצים‪ .‬בצפון הארץ‪ ,‬שוכנת מכללת‬ ‫אורנים לא רחוק ממכללת גורדון‪.‬‬ ‫עם השנים עברו הסמינרים מידיהם של גופים פוליטיים‬ ‫למימון ולפיקוח של משרד החינוך‪ .‬מוסדות אלו הקנו תעודת‬ ‫הוראה אך לא תואר ראשון‪ .‬באמצע שנות השמונים התחיל‬ ‫תהליך האקדמיזציה של הסמינרים‪ ,‬הלימודים הוארכו‬ ‫משלוש לארבע שנים‪ ,‬ואז שונה שמם מסמינרים למכללות‪.‬‬ ‫הבעלות והפיקוח על גופים אלו נחצתה והוכפלה בין משרד‬ ‫החינוך לבין המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬כפילות זו הולידה‬ ‫עומסים בירוקרטים‪ ,‬כמו גם משבר זהות של המוסדות‪.‬‬ ‫מאפשר למכללות לכווץ או להרחיב את מספר המועסקים על‬ ‫פי המספר המשתנה )לעיתים בדרמטיות( משנה לשנה‪ ,‬של‬ ‫הסטודנטים‪ .‬מוטיבציה נוספת ומפתיעה לגידול בשיעורם של‬ ‫עובדי השעות האפקטיביות היא העדפת חלק מעובדים אלה‬ ‫עצמם לעבוד בצורה זו‪ .‬ההעדפה היא לשכר שעה גבוה‬ ‫יחסית על פני חלקיות משרה המגלמת גם הפרשות לקרנות‬ ‫שונות המקטינות את השכר לטווח הקצר‪.‬‬ ‫איפה האיגודים בכל זה? הגם ששלושים אחוזים מכלל‬ ‫המורים המאורגנים במכללות להוראה הם חבריו‪ ,‬אין לארגון‬ ‫המורים עובד שתכליתו לספק הגנה ושירות לקבוצה זו‪.‬‬ ‫הייצוגיות והמשא ומתן מתרחשים כולם במגרש האיגוד‬ ‫השני בזירה – הסתדרות המורים‪ .‬שני האיגודים אינם‬ ‫מקבלים לשורותיהם את מי שעובד‪/‬ת פחות משליש משרה‬ ‫או שלא על בסיס שעות תקן – היינו אותה אוכלוסייה‬ ‫הזקוקה להם ביותר‪ .‬אלה המועסקים בשברירי משרה‬ ‫ובשעות אפקטיביות – אינם יכולים להתאגד‪.‬‬ ‫קאסטות של עובדים‬ ‫מבחינת יוקרה‪ ,‬הן של הסטודנטים והן של המרצים‪,‬‬ ‫המכללות להוראה היו ונותרו השכבה התחתונה במערכת‬ ‫ההשכלה הגבוהה‪ .‬מבחינת תנאי העבודה והשכר אנו‪ ,‬הסגל‬ ‫האקדמי במכללות לחינוך‪ ,‬מפוצלים בין שלוש קבוצות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה‪ ,‬הוותיקה והמאושרת‪ ,‬היא זו המקבלת‬ ‫תלוש שכר של עובדי מדינה ממשרד החינוך‪ .‬על קבוצה זו‬ ‫חלים כל תנאי ההסכם הקיבוצי ‪ -‬כולל שבתון‪ ,‬מענק יובל‪,‬‬ ‫גמולי וותק והשתלמות‪ ,‬ומה שמכונה "שיחת הטלפון‬ ‫מאראלה" – הפנסיה התקציבית‪ .‬מזה מספר שנים אין דרך‬ ‫להסתפח אל קבוצה זו‪ .‬משרד החינוך אינו מוכן לקבל את‬ ‫מרצי המכללות החדשים כעובדי מדינה והם מועסקים‬ ‫באמצעות עמותה‪ ,‬הסמוכה אל שולחנה של כל מכללה‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה כוללת את עובדי העמותות‪ .‬לכאורה‬ ‫חלים גם עליהם כל הישגי ותנאי ההסכם הקיבוצי אשר נחתם‬ ‫עם הסתדרות המורים‪ .‬בפועל‪ ,‬חלה שחיקה בהישגים‬ ‫ההיסטוריים‪ :‬מושג הקביעות איבד את חוסנו לטובת חוזה‬ ‫שנתי; קביעות מושגת רק אחרי שנים והצגת תיק פרסומים‬ ‫אקדמי; כל תוספת שכר מגיעה קודם כל לעובדי המדינה ורק‬ ‫אחרי מאבקים ואיומים‪ ,‬גם לעובדי העמותות‪.‬‬ ‫הקבוצה השלישית המתרחבת היא זו של עובדי שעות‬ ‫אפקטיביות‪ .‬עד לפני חמש שנים היו אלה עובדי המכינה‬ ‫ומורי השפות‪ ,‬אך מעגל זה הולך ומתרחב מפני שהוא‬ ‫מכללת אורנים‬ ‫זכויות בסכנה‬ ‫תכנית השנים הקרובות היא להקטין את מספר המכללות‬ ‫להוראה בארץ‪ ,‬העומד כרגע על ‪ ,25‬לשבע בלבד‪ ,‬על ידי‬ ‫איחוד ביניהן‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬יעברו המכללות מחסות משרד‬ ‫החינוך אל אחריות הוות"ת‪ ,‬הגוף המתקצב את המוסדות‬ ‫להשכלה הגבוהה בישראל‪.‬‬ ‫בקרב העובדים ישנן ספקות ותהיות רבות לגבי הסדרי‬ ‫ההעסקה העתידים תחת הבעלות החדשה‪ .‬הדעה הרווחת‬ ‫היא שדור א'‪ ,‬הקבוצה הוותיקה והמוגנת‪ ,‬ילך ויעלם ועימו‬ ‫גם ההישגים ההיסטוריים שהושגו בשישים שנות שביתות‬ ‫ומאבקים‪ .‬נקודת האור במעבר לוות"ת‪ ,‬הוא העלאת הרמה‬ ‫האקדמית של המרצים‪ ,‬אשר יחויבו בתהליכי קידום‬ ‫אוניברסיטאיים ומכאן יעבור היתרון אל הסטודנטים‪.‬‬ ‫בעולם ‪5/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫הלייבור הבריטי פונה שמאלה‬ ‫קריסת "הדרך השלישית" ולקח ישראלי לגבי חיקוי למפלגת השלטון‬ ‫מאת אבישי ארליך‬ ‫מול עלית תנועות ימין‪ ,‬מסתמנת באירופה גם מגמה‬ ‫הפוכה‪ :‬תנועות מחאה שהחלו דרכן בעקבות המשבר‬ ‫הכלכלי שפרץ ב‪ 2008-‬התגבשו כמפלגות שמאל חדשות‬ ‫ביוון‪ ,‬בספרד‪ ,‬בפורטוגל ובאיטליה‪ .‬אפילו בארצות‪-‬הברית‬ ‫מתמודד לנשיאות ברני סאנדרס‪ ,‬מועמד סוציאל‪-‬דמוקרטי‪,‬‬ ‫הזוכה בתמיכה רחבה‪ .‬המכנה המשותף של שמאל חדש זה‬ ‫הוא מאבק במדיניות הניאו‪-‬ליברלית של צנע‪ ,‬קיצוצים‬ ‫והפרטות‪.‬‬ ‫בבריטניה מוצאת ההתנגדות לניאו‪-‬ליברליזם ביטוי לא‬ ‫בהופעת מפלגת שמאל חדשה‪ ,‬אלא במהפך שמאלי במפלגת‬ ‫העבודה הבריטית‪ .‬מגמת "הלייבור החדש" שהובילו טוני‬ ‫בלייר וגורדון בראון‪ ,‬שהייתה הגמונית‬ ‫במפלגה בשנים ‪ ,2010-1997‬קורסת‪.‬‬ ‫"הדרך השלישית" של בלייר ובראון‬ ‫התרחקה מהאיגודים המקצועיים‪ ,‬מעוזה‬ ‫ההיסטורי של המפלגה‪ ,‬התמרכזה‬ ‫והתקרבה לעמדות השמרנים במדיניות‬ ‫הכלכלית ובמדיניות החוץ‪ .‬בלייר הפך‬ ‫דוברו של בוש והוביל את בריטניה‬ ‫להשתתף במלחמות ארה"ב ונאט"ו בעיראק‬ ‫ובאפגניסטן‪ .‬הוא גם תמך בהתקרבות‬ ‫נוספת לאיחוד האירופי )בריטניה חברה‬ ‫באיחוד‪ ,‬אך לא בגוש היורו‪ ,‬ושומרת על‬ ‫הליש"ט ועל מדיניות מטבע עצמאית(‪.‬‬ ‫ההיצמדות לימין‪-‬מרכז אמנם הביאה‬ ‫לבלייר את ראשות הממשלה שלוש פעמים‪,‬‬ ‫אך הלייבור‪ ,‬שלא בידלה עצמה מהשמרנים‪,‬‬ ‫איבדה את דמותה ונשמתה והפסידה‬ ‫מנדטים בכל מערכת בחירות‪ ,‬עד שבשנת ‪ 2010‬איבדה את‬ ‫השלטון לשמרנים‪ .‬לאחר הכישלון בבחירות שנערכו השנה‪,‬‬ ‫התפטר המנהיג אד מיליבנד וב‪ 12-‬בספטמבר יתפרסמו‬ ‫תוצאות הבחירות הפנימיות להנהגה החדשה של הלייבור‪.‬‬ ‫המועמד המוביל בבחירות להנהגת הלייבור הוא איש‬ ‫השמאל ג'רמי קורבין )‪ .(66‬עלייתו המטאורית של קורבין‬ ‫הפתיעה את המערכת הפוליטית‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬הוא גייס‬ ‫בקושי את התמיכה של חברי הפרלמנט במספר הדרוש‬ ‫להגשת מועמדות‪ .‬אך במהרה זכה בתמיכה של כל האיגודים‬ ‫המקצועיים הקשורים במפלגה ושל איגודים נוספים‪.‬‬ ‫בעקבות הגשת מועמדותו‪ ,‬מאות אלפי צעירים נרשמו‬ ‫להשתתפות בבחירות למנהיגות המפלגה; ‪ 13,000‬התנדבו‬ ‫עד כה למסע הבחירות שלו‪ .‬המפלגה כמעט שילשה את‬ ‫מספר חבריה ותומכיה‪ .‬קורבין הבטיח‪ ,‬שאם יבחר‪ ,‬חברים‬ ‫מהשורה ולא ההנהגה מלמעלה הם שיקבעו את דרך‬ ‫המפלגה‪.‬‬ ‫קורבין הוא דמות ידועה ואהודה בשמאל הדמוקרטי‬ ‫הסוציאליסטי הבריטי‪ .‬הוא מסמל סיכוי לפוליטיקה ישרת‬ ‫דרך של אדם שלחם עשרות שנים למען אמונותיו‪.‬‬ ‫הוא הגיע לפוליטיקה כפעיל באיגודים המקצועיים‪,‬‬ ‫ומשמש כחבר פרלמנט מטעם אזור צפון איזלינגטון‬ ‫שבלונדון מאז ‪ .1983‬אדם צנוע‪ ,‬צמחוני‪ ,‬רוכב על אופניים‬ ‫)אין לו מכונית(‪ ,‬ירוק; תומך בייצוג שווה לנשים בפרלמנט;‬ ‫משתתף ומוביל בכל הקמפיינים‪ ,‬ההפגנות והשביתות מאז‬ ‫המערכה לפירוק נשק גרעיני‪ .‬הוא יצא בתקיפות נגד‬ ‫המלחמות בעיראק ובאפגניסטן והתפרסם במאבקו בגזענות‬ ‫ובפשיזם‪ .‬פעיל בסולידריות עם העם הפלסטיני‪ ,‬מתנגד‬ ‫לכיבוש ולמדיניות האפרטהייד של ישראל‪.‬‬ ‫בהנהגת קורבין תנסה מפלגת העבודה הבריטית לחזור‬ ‫למדיניותה ההיסטורית‪ :‬כלכלה מעורבת – ממלכתית‬ ‫ופרטית; מדינת רווחה‪ ,‬המקצה שירותים‬ ‫בסיסיים לפי הצורך ולא לפי היכולת לשלם;‬ ‫מדיניות מקרו‪-‬כלכלית שאינה נרתעת‬ ‫מהרחבת החוב הלאומי לצורך האצת צמיחה‬ ‫והורדת אבטלה; מדיניות מיסוי פרוגרסיבית;‬ ‫העלאת המיסוי על ההון והענשת מעלימי מס;‬ ‫הלאמה‪ ,‬ללא פיצוי‪ ,‬של חברות תחבורה‬ ‫שהפריטה מרגרט ת'אצר‪ ,‬ובייחוד מערכת‬ ‫הרכבות הבריטית; חיזוק האיגודים‪ ,‬הסכמי‬ ‫השכר הקיבוציים וזכויות העובדים‪.‬‬ ‫במאי השנה התקיימו בבריטניה בחירות‬ ‫לפרלמנט‪ .‬הבחירות הבאות יתקיימו‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה‪ ,‬רק בעוד חמש שנים – פרק זמן ארוך‬ ‫בפוליטיקה‪ .‬לשמרנים יש עתה רוב מוחלט‪,‬‬ ‫קטן אמנם‪ ,‬אך די בו להבטיח קיום ממשלה‬ ‫ללא שותף קואליציוני‪.‬‬ ‫אם ייבחר לראשות הלייבור‪ ,‬צפויות‬ ‫לקורבין‪ ,‬אפוא‪ ,‬כמה שנים‪ ,‬בהן ייבחנו מנהיגותו ויכולתו‬ ‫להפיח רוח חדשה במפלגה שאיבדה את דרכה‪ .‬הלייבור אינה‬ ‫מפלגה מהפכנית‪ ,‬ולכן אם ייבחר‪ ,‬יאלץ קורבין לשאת ולתת‬ ‫ולהתפשר‪ .‬המנהיגות הקודמת של הלייבור )בלייר‪ ,‬גורדון‬ ‫וקינוק( מנהלת נגדו מלחמת חורמה‪ .‬בתנאים אלה‪ ,‬לא מן‬ ‫הנמנע שיתחולל פילוג במפלגה‪ .‬אולם קיימת גם האפשרות‬ ‫שיעלה בידי קורבין לכונן חזית עם הירוקים ועם המפלגות‬ ‫הלאומיות בסקוטלנד ובווילס‪ .‬סוד קסמו כרגע היא אמינותו‪.‬‬ ‫הלקח הישראלי המתבקש מההתפתחויות האלה בבריטניה‬ ‫הוא‪ ,‬כי מול שלטון הימין יש להציב אלטרנטיבה ברורה‬ ‫וחזון פוליטי אחר‪ .‬מפלגת אופוזיציה המקבלת את הנחות‬ ‫היסוד של יריבתה רק מחזקת את הגמוניית המפלגה‬ ‫שבשלטון ואת טענתה שאין דרך אחרת‪ .‬את זה הבינו‬ ‫בלייבור‪ ,‬אך לא במפלגת העבודה‪ .‬מי שרוצה להיות תואם‬ ‫נתניהו יכול אולי לחבור אליו‪ ,‬אך לא להחליפו‪ .‬כדי ליצור‬ ‫מחנה נגדי חייבים להציע תכנית נבדלת ממש‪ .‬רק כך אפשר‬ ‫ליצור אופוזיציה לוחמת ובעלת סיכוי‪.‬‬ ‫יובל 'זו הדרך'‪6 /‬‬ ‫בעילום שם‬ ‫מאת יוסי ס‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬ונכון לעכשיו – האחרונה‪ ,‬שהגעתי‬ ‫לבניין המערכת של "זו הדרך"‪ ,‬מאוד התרגשתי‪ .‬גם משום‬ ‫שכתושב הפריפריה תמיד חשתי משהו מרגש בהגעה לעיר‬ ‫הגדולה‪ ,‬גם משום שפגשתי לא מעט אנשים‪ ,‬שהכרתי רק‬ ‫מהמיילים והכתבות שלהם‪ .‬אבל בעיקר – כשנכנסתי‬ ‫לארכיון‪.‬‬ ‫לכתוב‬ ‫כשהתחלתי‬ ‫בעיתון‪ ,‬אבא שלי סיפר לי‪,‬‬ ‫שהוא חושב שאבא שלו‬ ‫כתב גם בעיתון הזה בדיוק‪,‬‬ ‫כשזה עוד היה "קול העם"‪.‬‬ ‫נכנסתי לארכיון‪ ,‬ובין‬ ‫הדפים הישנים והמצהיבים‬ ‫עם הריח שלא ניתן לתאר‬ ‫אותו במלים‪ ,‬חיפשתי‬ ‫משהו שכתב סבא שלי‪ .‬לא‬ ‫מצאתי‪.‬‬ ‫את סבי מעולם לא‬ ‫פגשתי‪ .‬הוא נפטר לפני‬ ‫שנולדתי‪ ,‬ואני קרוי על‬ ‫שמו‪ .‬כולם אומרים לי‬ ‫שאני מאוד דומה לו‬ ‫מבחוץ ומבפנים‪ ,‬וכנראה‬ ‫שגם בדעות הפוליטיות‪.‬‬ ‫נכד נוסף של סבי נושא אף‬ ‫הוא את שמו‪ ,‬וגם הוא‬ ‫עוסק בכתיבה‪ .‬אחרי שלא‬ ‫מצאתי את שמו של סבי‬ ‫בין הדפים הישנים‪ ,‬חשבתי‬ ‫שאולי גם הוא חתם על‬ ‫מאמריו בעילום שם כמו‬ ‫הנכד שלו‪.‬‬ ‫אני לא כותב בשמי המלא‪ ,‬פשוט כי אסור לי‪ .‬אני מתפרנס‬ ‫מהוראה בבית ספר דתי‪ ,‬וסביר להניח שאם הם יגלו את‬ ‫דעותיי הפוליטיות‪ ,‬תתחולל מהומה‪ .‬בבחירות האחרונות‪,‬‬ ‫כשהם שאלו עבור איזו מפלגה אני מצביע‪ ,‬אמרתי את‬ ‫האמת‪ .‬כולם צחקו כי האפשרות הזו נראית להם לא הגיונית‪,‬‬ ‫וכך הסטתי בעדינות את הנושא‪.‬‬ ‫הבעיה לא נגמרת שם‪ .‬גם מסביב שורר חוסר סבלנות כלפי‬ ‫דעות החורגות מהקונצנזוס‪ .‬ככל שמתרחקים מהמרכז‪,‬‬ ‫התופעה הזו נפוצה יותר‪ .‬הכוונה במרכז היא לאו דווקא‬ ‫מרכז גיאוגרפי‪ .‬מרכז הוא מקום בו אליו הכול זורם‪ ,‬ויש‬ ‫יותר נגישות ומחשבה חופשית‪ .‬במכללת תל חי‪ ,‬בה למדתי‪,‬‬ ‫היה מגוון רחב של דעות‪ ,‬כי הלימודים וההשכלה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ההיפתחות לעולם הגדול מסביב‪ ,‬הרחיבה את המחשבה‪.‬‬ ‫יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬רבים החושבים בצורה ליברלית‪ ,‬גם ללא‬ ‫השכלה‪ ,‬ויש גם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬משכילים חשוכים רבים‪.‬‬ ‫במכללה‪ ,‬סטודנטים רבים נחשפים לסטודנטים ואף למרצים‬ ‫בני דתות אחרות ועמים שונים‪ ,‬ובמרבית המקרים‪ ,‬החשיפה‬ ‫והזמן הפנוי המשותף משפרים את הקשרים ההדדיים‬ ‫ומשנים את הדעות לכיוונים חיוביים יותר‪ .‬סביר להניח‪ ,‬שלו‬ ‫הייתי כותב ב"זו הדרך" בזמן הלימודים‪ ,‬הייתי יכול לחשוף‬ ‫את עצמי‪ .‬כיום‪ ,‬אני לא יכול וזה עצוב‪.‬‬ ‫זה עצוב כי אני לא חושב שהעיתון שלנו הוא קיצוני‪ .‬יש‬ ‫כאן לפעמים דעות שמרבית הציבור סולד מהן‪ ,‬אבל ברבות‬ ‫הימים‪ ,‬הן הופכות להיות מקובלות יותר‪ .‬גם בימי ממשלת‬ ‫פרס‪ ,‬אחרי רצח רבין‪ ,‬השלטונות התייחסו לאזהרה של‬ ‫האופוזיציה מפני המשך הכיבוש כאל הסתה‪ .‬כיום‪ ,‬זו דעה‬ ‫שלא מעט שותפים לה‪ .‬כך קורה גם בתחומים אחרים‪ .,‬אפילו‬ ‫כאן בפריפריה‪ .‬קבוצתי האהודה‪ ,‬איתוראן קריית שמונה‪,‬‬ ‫הייתה הקבוצה הראשונה בליגת‬ ‫העל שמינתה מאמן ערבי‪ .‬המעשה‬ ‫שער 'זו הדרך'‬ ‫עבר ללא שום מחאה של אוהדי‬ ‫‪ 27‬באפריל ‪,1994‬‬ ‫הקבוצה‪ .‬תמיד ארצה בהצלחת‬ ‫הקבוצה שלי‪ ,‬אבל העונה במיוחד‪.‬‬ ‫מתוך גיליון היובל‬ ‫סביר להניח שבעוד מספר‬ ‫עונות לא יאמינו שפעם הופלו‬ ‫מאמנים וכדורגלנים ערבים‪ ,‬כשם‬ ‫שהיום מתקשים להאמין שהייתה‬ ‫עבדות‪ ,‬ונשים לא הורשו להצביע‪.‬‬ ‫כיף לחגוג יום הולדת ‪50‬‬ ‫לעיתון‪ .‬אני מאחל לעיתון שילך‬ ‫ויגדל‪ ,‬ושיצליח להבקיע עוד ועוד‬ ‫חומות‪ ,‬עד שיום אחד פשוט לא‬ ‫יצטרכו אותו‪ ,‬כי כל הרעיונות שלו‬ ‫יהיו מובנים מאליו‪.‬‬ ‫סבא שלי לא זכה לחגוג ‪,50‬‬ ‫ויכול להיות שהוא גם כועס עליי‪,‬‬ ‫על כך שהחלפתי את שם‬ ‫המשפחה שלי‪ ,‬ועכשיו כבר לא‬ ‫קוראים לי כמו שקראו לו‪ .‬כולי‬ ‫תקווה‪ ,‬שהוא שמח בכך שאני‬ ‫ממשיך את דרכו‪ ,‬ואני גם תקווה‪,‬‬ ‫שביום ההולדת ה‪ 100-‬של‬ ‫העיתון‪ ,‬יהיה לי נכד או נכדה‪,‬‬ ‫שיכתוב בעיתון עם השם האמיתי‬ ‫שלו‪ ,‬ויחפש בארכיון שם את כל הכתבות עם השם "יוסי ס‪,".‬‬ ‫וגם הוא יתרגש‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את‬ ‫"זו הדרך" מדי שבוע‬ ‫בדואר אלקטרוני‬ ‫או בדואר רגיל‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬ ‫כתובת דוא"ל אל‪zohaderekh@gmail.com :‬‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬ ‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬ ‫אסירים ‪7/‬‬ ‫אנטי‪-‬צדק בתפאורה משפטית‬ ‫זוועת המעצרים המינהליים לא הרפתה בשנה האחרונה מהציבור הישראלי‬ ‫מאת ענת מטר‬ ‫נזכיר בקצרה‪ :‬מעצר מינהלי הוא מעצר שרירותי ללא‬ ‫משפט‪ ,‬ללא עילה ידועה‪ ,‬ובעצם ללא מועד שחרור‪ .‬המעצר‬ ‫מוטל‪ ,‬אמנם‪ ,‬לתקופה קצובה באישורו של שופט צבאי‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬ראשית‪ ,‬השופט נחשף רק לחומר החסוי אותו בחר‬ ‫השב"כ להציג בפניו‪ ,‬בתיווכו של התובע הצבאי‪ ,‬ואילו‬ ‫העצור ובאי‪-‬כוחו אינם יכולים להתגונן‪ ,‬משום שאין הם‬ ‫יודעים במה מדובר ועל מה מבוססות ההאשמות העלומות;‬ ‫ושנית‪ ,‬לאחר תקופת המעצר הראשונה )עד חצי שנה(‪ ,‬ניתן‬ ‫להאריך את צו המעצר שוב ושוב‪ ,‬ללא הגבלה‪ .‬זו פרקטיקה‬ ‫הסותרת כללים של מדינה דמוקרטית המכבדת את החוק‬ ‫הבינלאומי‪.‬‬ ‫המעצר המינהלי משמש את השלטון מאז תחילת הכיבוש‪.‬‬ ‫בתקופות אחדות כלואים במעצר מינהלי עשרות‪ ,‬אך‬ ‫בתקופות אחרות מאות ואפילו אלפים‪ .‬נכון לאוגוסט ‪,2015‬‬ ‫היו במעצר מינהלי כ‪ 400-‬פלסטינים‪ ,‬וגם עצירים יהודים‬ ‫בודדים‪ .‬בעקבות שביתות הרעב המתוקשרות של שני‬ ‫עצירים מינהליים – ח'דר עדנאן ומוחמד עלאן‪ ,‬אישור‬ ‫החוק בדבר הזנה בכפייה וכליאתם של כמה יהודים‪ ,‬הגיע‬ ‫המעצר השרירותי לכותרות‪ ,‬וחוגים שלא היו מודעים לקיומו‬ ‫ובוודאי לא התנגדו לו בשנים קודמות‪ ,‬הצטרפו לתביעה‪:‬‬ ‫"שחררו‪ ,‬או העמידו לדין!"‪.‬‬ ‫אולם למרות שתביעה זו מוצדקת כשלעצמה‪ ,‬חשוב‬ ‫להצביע על הבעייתיות הגלומה בה‪ .‬אפתח בדוגמא‪ .‬חאלדה‬ ‫ג'ראר‪ ,‬חברת המועצה הפלסטינית המחוקקת‪ ,‬פעילה שנים‬ ‫רבות למען זכויות האסירים הפוליטיים הפלסטיניים ואף‬ ‫עמדה בראש ארגון זכויות האדם א‪-‬דמיר‪ .‬במסגרת פעילותה‬ ‫הפרלמנטרית‪ ,‬היא לוקחת חלק לאחרונה בוועדה הפלסטינית‬ ‫העוקבת אחר ההליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג‪.‬‬ ‫בתחילת אפריל ‪ 2015‬הוצא נגד ג'ראר צו מעצר מינהלי לחצי‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫הרדיפה הפוליטית בדמות מעצרה ללא משפט של אישה‪,‬‬ ‫פעילת זכויות אדם וחברת פרלמנט – העירה את הקהילה‬ ‫הבינלאומית מתרדמתה וזו הפעילה לחצים ודרשה‪" :‬שחררו‪,‬‬ ‫או העמידו לדין!"‪ .‬בתגובה‪ ,‬פחות משבועיים לאחר השתת‬ ‫המעצר המינהלי‪ ,‬החליטו שלטונות הצבא 'להיענות‬ ‫לדרישה' והגישו נגדה כתב אישום‪ ,‬הכולל מספר רב של‬ ‫סעיפים‪ ,‬לרבות חברות בארגון החזית העממית לשחרור‬ ‫פלסטין‪ ,‬פעילות למען אסירים‪ ,‬ולקינוח – הסתה לחטיפת‬ ‫חיילים לצורכי מיקוח לשחרור אסירים פוליטיים‪ .‬בית‬ ‫המשפט הצבאי נענה לדרישת התביעה הצבאית לעצור את‬ ‫ג'ראר עד תום ההליכים‪ .‬מאז מתנהל המשפט בעצלתיים‪.‬‬ ‫במשך שבועות לא הביאה התביעה את העדים התומכים‬ ‫בגרסתה‪ .‬כשאלה נתפסו והובאו‪ ,‬הם הוכרזו כעדים עוינים‬ ‫משום שסתרו את עדויותיהם הראשונות‪ ,‬אשר נגבו בעינויים‪.‬‬ ‫מועד הישיבה הבאה במשפט נקבע ל‪ 20-‬בספטמבר‪.‬‬ ‫התוצאה ‪ -‬ג'ראר תהיה כלואה אז כחצי שנה‪ .‬סיום המשפט‬ ‫לא נראה באופק‪.‬‬ ‫ברור כי חאלדה ג'ראר תורשע‪ ,‬שכן אין שום סיכוי שיעשה‬ ‫עמה צדק‪ .‬בתי המשפט הצבאיים עומדים באופן גלוי וברור‬ ‫בשירות הכיבוש‪ .‬לאחרונה פרסם הארגון בצלם את הדו"ח‬ ‫"עצור עד שלא הוכחה חפותו"‪ ,‬ובו ניתוח השימוש הנפוץ‬ ‫שעושים בתי המשפט הצבאיים במעצר עד תום ההליכים‪.‬‬ ‫כותבות הדו"ח‪ ,‬נעמה באומגרטן‪-‬שרון ויעל שטיין‪ ,‬מציינות‬ ‫כי הראיות במשפטים אלה אינן קבילות לפי שום סטנדרט‬ ‫סביר ומושגות‪ ,‬מעשה שבשגרה‪ ,‬בסחיטה ובעינויים‪ .‬חלופות‬ ‫מעצר אינן נשקלות ברצינות‪ ,‬או שהן מלוות בדרישה‬ ‫להפקדת סכומים אסטרונומיים‪ .‬עסקות טיעון‪ ,‬שמשמעותן‬ ‫הודאה כפויה במעשים שלא בוצעו‪ ,‬הופכות כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫נורמה‪ .‬דו"ח "בצלם" הוא נדבך נוסף בשרשרת פרסומים‪,‬‬ ‫שחשפו כיצד מערכות החוק בשטחים יוצרות אפרטהייד‬ ‫שיפוטי‪.‬‬ ‫לאחרונה הגישה שרת המשפטים‪ ,‬איילת שקד‪ ,‬תזכיר‬ ‫חוק המכונה "חוק פירות העץ המורעל"‪ .‬לפי ההצעה‪ ,‬ייאסר‬ ‫השימוש בבתי משפט ישראליים בהודאות שניגבו בסחיטה‬ ‫ובעינויים‪ ,‬בחומרים שהושגו ללא צו חיפוש‪ ,‬בהפללות בידי‬ ‫קטינים או רפי‪-‬שכל‪ ,‬וכו'‪ .‬אולם לפי ההצעה‪ ,‬חוק זה לא‬ ‫יוחל על בתי המשפט הצבאיים‪ ,‬שם ימשיכו לשמש ראיות‬ ‫פסולות כאלה להרשעה סיטונית של עצירים פלסטינים‪.‬‬ ‫לרשויות החקירה )שב"כ‪ ,‬בעיקר( ניתן פטור גורף מתיעוד‬ ‫חקירות של "חשודים בעבירות ביטחון"‪ ,‬וזאת בניגוד‬ ‫לדרישה המוחלת בחקירות אחרות‪.‬‬ ‫המסקנה היא‪ ,‬כי בתביעה "שחררו‪ ,‬או העמידו לדין!"‪,‬‬ ‫אנחנו מבליעים‪ ,‬לפחות לכאורה‪ ,‬הכרה במערכת משפטית‬ ‫מעוותת ומפלה‪ ,‬שבינה לבין התווית הליברלית המכובדת‬ ‫של 'משפט' אין ולא כלום‪.‬‬ ‫האם כפועל יוצא אני מציעה שלא ניאבק במעצרים‬ ‫המינהליים? לא ולא! העוול הנגרם לעצירים המינהליים אינו‬ ‫קטן במאומה בשל הידיעה שהמערכת המשפטית האמורה‬ ‫לשפוט אותם היא מערכת מעוולת ומנוולת‪ .‬וכיוון שמסתמן‬ ‫שמאבק במעצר המינהלי עשוי להניב פרי‪ ,‬ולו באופן חלקי‪,‬‬ ‫חובה עלינו לדבוק בו‪ .‬במאבק כזה עשויים לקחת חלק‬ ‫שותפים רבים‪ ,‬אשר מסתייגים מתקיפה גורפת של מערכת‬ ‫המשפט הצבאית ושל הכיבוש בכללו‪.‬‬ ‫אני מציעה שנציב כמטרה שהשנה הקרובה‪ ,‬תשע"ו‪ ,‬תהיה‬ ‫שנת מיגור המעצר המינהלי‪ .‬אולם בה בעת‪ ,‬כאשר נזעק‬ ‫"שחררו‪ ,‬או העמידו לדין!"‪ ,‬נזכור‪ ,‬שגם אם ימוגר המעצר‬ ‫המינהלי‪ ,‬הוא יומר‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬בהעמדה לדין – ולא‬ ‫בשחרור‪ ,‬וכי לא יהיה דין צדק בבתי‪-‬המשפט הצבאיים של‬ ‫הכיבוש‪ .‬במאבק להסרת עוול אחד לא נעלים עין מהעוול‬ ‫האחר‪ ,‬הבסיסי‪.‬‬ ‫בעולם ‪8/‬‬ ‫אלפי יהודים‬ ‫בארגנטינה יוצאים‬ ‫נגד ההנהגה הימנית‬ ‫של הקהילה‬ ‫מאת דניאל סילבר‬ ‫אלפי יהודים הצטרפו במהלך ‪ 2015‬ל"מנשר הארגנטינים‬ ‫ממוצא יהודי"‪ ,‬שזכה בפרסום רב בעיתונות המקומית‪ .‬יש‬ ‫הסוברים שהכל החל במותו של התובע הפדרלי בארגנטינה‪,‬‬ ‫אלברטו ניסמן‪ ,‬בינואר ‪ .2015‬ניסמן היה הממונה על חקירת‬ ‫הפיגוע הרצחני ב‪ 1994-‬בבניין הקהילה היהודית בבואנוס‬ ‫איירס‪ ,‬בו נהרגו ‪ 85‬בני אדם‪ .‬הוא פרסם דו"ח בו טען כי‬ ‫הנשיאה קריסטינה פרננדס דה קירשנר ושר החוץ הקטור‬ ‫טימרמן ניהלו ערוץ חשאי עם טהראן‪ ,‬זאת על מנת שלא‬ ‫להגיש כתבי אישום נגד שניים לפחות מהחשודים האיראנים‬ ‫בהטמנת הפצצה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הנשיאה העדיפה לנרמל את‬ ‫היחסים עם איראן‪ ,‬על מנת שתוכל להתחיל ולייבא נפט‬ ‫ממנה בתמורה לייצוא תוצרת חקלאית‪ .‬בעקבות מותו של‬ ‫ניסמן‪ ,‬התייצבה הנהגת הקהילה היהודית )במצוות ממשלת‬ ‫ישראל( לימין האופוזיציה השמרנית בארגנטינה והאשימה‬ ‫את הנשיאה ב"הירצחו" של התובע‪.‬‬ ‫אלברטו ניסמן‬ ‫היה זה אירוע נוסף‪ ,‬שהוביל רבים וטובים להצטרף‬ ‫למנשר שהפצתו החלה בעצם חודשים לפני‪-‬כן‪ .‬יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 3,000‬המצטרפים למנשר מייצגים פעילים חברתיים ופעילים‬ ‫בתנועה הקואופרטיבית הגדולה‪ ,‬אישים באקדמיה‪,‬‬ ‫משפטנים‪ ,‬מדענים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬ספורטאים‪ ,‬מורים ומחנכים‪,‬‬ ‫מנהיגים של תנועות זכויות האדם‪ ,‬חברים בתנועות‬ ‫ובמפלגות‪ ,‬ואף מנהיגים של מסגרות רבות בקהילה היהודית‪,‬‬ ‫ציוניות ולא‪-‬ציוניות‪ .‬התנועה סביב המנשר התגבשה במהלך‬ ‫‪ 2015‬והיא מבוססת על עיקרון הניהול העצמי‪ ,‬לפיו עשרות‬ ‫פעילים מתנדבים מסוגלים לקדם יוזמות רבות‪.‬‬ ‫יוזמה מרכזית הייתה כנס ההקמה‪ ,‬שנערך באולם אחד‬ ‫האיגודים המקצועיים הגדולים בבירה בואנוס איירס‪,‬‬ ‫בהשתתפות כאלף איש‪ .‬באירוע נפתח בין כל מרכיבי‬ ‫הקריאה דיאלוג דמוקרטי חסר תקדים בתולדות הקהילה‬ ‫היהודית המקומית‪ .‬בהמשך נערכו מפגשים של צעירים‬ ‫בערים קורדובה‪ ,‬לה פלטה‪ ,‬סנטה פה ואנטרה ריוס וכן אירוע‬ ‫זיכרון בשנה ה‪ 21-‬לפיגוע בבניין הקהילה היהודית‪ .‬אסיפה‬ ‫גדולה‪ ,‬שהוגדרה "מכוננת"‪ ,‬תסכם את כל מה נעשה עד כה‬ ‫ואת העמדות השונות שהוצגו במפגשים אשר נערכו ברחבי‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫כלי התקשורת בעלי התפוצה הארצית הבליטו את המפגש‬ ‫של יהודים‪ ,‬שאינם מיוצגים בידי ההנהגות הקהילה‬ ‫המסורתיות‪ .‬בניגוד לעמדותיהם של המפלגות ושל הגורמים‬ ‫השמרניים והדתיים‪ ,‬הימניים והריאקציוניים‪ ,‬המציגים עצמם‬ ‫כ"נציגי יהודי ארגנטינה"‪,‬‬ ‫משתתפי המנשר קוראים לכולם להצטרף אליו ‪ -‬לשמאל‬ ‫ולזרמים הדמוקרטיים‪ ,‬לחילונים‪ ,‬לציונים ולשוללי הציונות‪.‬‬ ‫מוסכם על כל השותפים למנשר‪ ,‬כי יש ליצור מסגרת כלל‪-‬‬ ‫ארצית ופדראלית‪ ,‬שתהיה מרחב יהודי דמוקרטי ופלורליסטי‬ ‫המבוסס על ערכים הומניסטיים ומתקדמים ‪ -‬המאפיינים‬ ‫היסטורית את היהדות‪ .‬רבים חשים כי סוף‪-‬סוף הוקמה‬ ‫מסגרת היכולה לקדם את הוויכוח הפנימי בשאלות מקומיות‪,‬‬ ‫לאומיות ובינלאומיות‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬סביבה מתכנסת המסגרת החדשה‪ :‬השאיפה‬ ‫לבנות חברה ארגנטינית צודקת ודמוקרטית‪ ,‬בה המושג‬ ‫יהדות לא יהיה קשור בהנהגה הקהילתית הריאקציונית‪,‬‬ ‫המתייצבת באופן אוטומטי מאחורי כל החלטה של ממשלת‬ ‫הימין בישראל והקשורה בטבורה בימין האנטי‪-‬עממי‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫מהמפגשים שנערכו עד עתה עולות כמה סוגיות‬ ‫המצריכות ליבון לעומק‪ :‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני וכיבוש‬ ‫השטחים הפלסטיניים בידי ישראל; חקירת הפיגועים‬ ‫הרצחניים שאירעו בארגנטינה בבניין שגרירות ישראל‬ ‫ובבניין הקהילה בבואנוס איירס; מעורבות הקהילה‬ ‫בתהליכים לשחרור מקומיים ובינלאומיים; הקשר בין זהות‪,‬‬ ‫תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬מסורת וזיכרון; גורלם של הנעדרים מאז‬ ‫שלטון הקולונלים; מצבם של ותיקי מלחמת מלווינס‬ ‫היהודים; מה טומנות בחובן ההגדרות "יהודי"‪,‬‬ ‫"ארגנטינאי"‪" ,‬מתקדם"‪ .‬זו העת להעמקת הדיונים מול‬ ‫ההנהגה הסגורה והמסוגרת של הקהילה‪ ,‬אשר אינה מסוגלת‬ ‫ללמוד דבר ולחדש דבר‪.‬‬ ‫איקו"ף )ראשי תיבות של אידישער קולטור פרבנד ‪-‬‬ ‫פדרציית מוסדות התרבות היהודיים של ארגנטינה( הצטרפה‬ ‫ברצון ליוזמה החדשה‪ .‬היא העמידה לרשות יוזמת המנשר‬ ‫את מנגנוניה הארציים‪ ,‬את כלי ההסברה ואת הגב המוסדי‪,‬‬ ‫על מנת להבטיח את הצלחתה‪ .‬לדעת איקו"ף‪ ,‬המנשר הוא‬ ‫הזדמנות לערער על ההגמוניה הציונית במוסדות הקהילה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫אין לנו ספק‪ ,‬כי יחד עם השותפים ב"מנשר" התחלנו‬ ‫לצעוד בדרך החדשה‪.‬‬ ‫הכותב הוא מורה ותושב העיר סנטה פה בארגנטינה‪,‬‬ ‫פעיל בהסתדרות המורים ויו"ר איקו"ף‬ ‫תרבות ‪9/‬‬ ‫ח"כ עאידה תומא סלימאן‪:‬‬ ‫אפליה כלפי‬ ‫האוכלוסייה הערבית‬ ‫בפסטיבל עכו‬ ‫לראשונה מאז נוסד פסטיבל עכו לתיאטרון אחר‪ ,‬לפני ‪36‬‬ ‫שנה‪ ,‬הוא לא יכלול הצגה בשפה הערבית‪ .‬ח"כ עאידה‬ ‫תומא‪-‬סלימאן )חד"ש ‪ -‬הרשימה המשותפת(‪ ,‬תושבת‬ ‫העיר‪ ,‬החליטה להתערב לאחר שנודע לה‪ ,‬כי שלושה מנהלי‬ ‫תיאטרון ערבים שהגישו את יצירותיהם עזבו בזעם בטענה‬ ‫שמזלזלים בהם‪ .‬בעקבות זאת פנתה חברת הכנסת במכתב‬ ‫דחוף לראש העיר‪ ,‬שמעון לנקרי‪ ,‬ולמנכ"ל הפסטיבל‪,‬‬ ‫אלברט בן שלוש‪ ,‬בדרישה שיתערבו מיד לשינוי תוכנית‬ ‫הפסטיבל‪ ,‬כדי להבטיח השתתפות של יוצרים ערבים והכנסת‬ ‫הצגה ערבית אחת לפחות‪" :‬פסטיבל אמנותי שמקיימת‬ ‫רשות מקומית במדינה שאזרחיה יהודים וערבים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בעיר שתושביה הם יהודים וערבים‪ ,‬צריך לתת מענה לצרכים‬ ‫האמנותיים של כלל האוכלוסייה"‪.‬‬ ‫בפסטיבל‪ .‬בשנה שעברה זכתה ההצגה "סלים‪ ,‬סלים" מאת‬ ‫ובבימוי סתיו פלטי־נגב‪ ,‬שחלקה שׂוּחק בערבית‪ ,‬בפרס‬ ‫המחזה הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר על הופעתו של‬ ‫ג'ורג' אסקנדר‪.‬‬ ‫האירוניה גדולה אף יותר – למרות שהפסטיבל אינו מציע‬ ‫השנה הצגות או תוכן אמנותי אחר בשפה הערבית‪ ,‬בעמוד‬ ‫הבית של האירוע מוצע לגולשים "יאללה באסטה"‪ ,‬כרטיס‬ ‫טעימות לדוכני השוק של עכו‪ ,‬המאפשר בין היתר "טעימות‬ ‫כנאפה או בקלוואה" וכן "חומוס גלילי או טעימות‬ ‫שווארמה"‪ .‬איזו אותנטיות!‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬תכנית הפסטיבל באתר מופיעה אך ורק‬ ‫בעברית ובאנגלית ללא תרגום לערבית‪.‬‬ ‫מצב זה דומה במידת מה לפסטיבל האחרון להצגות ילדים‬ ‫בחיפה‪ ,‬אף היא עיר מעורבת‪ ,‬שפרסם תחילה שלטי חוצות‬ ‫בתרגום ערבי קלוקל‪ ,‬נמנע מלפרסם את תוכניתו בשפה‬ ‫הערבית ועשה זאת רק בעקבות פרסום ב"הארץ" ולחץ מצד‬ ‫יוצרים‪ .‬פסטיבל הצגות הילדים האחרון גם לא כלל תחילה‬ ‫בתוכניתו ולו הצגה ערבית אחת‪ ,‬ורק כשבועיים לפני האירוע‬ ‫שילב בה הצגה אחת בערבית בשם "נעלי טנבורי"‪.‬‬ ‫____________________________________‬ ‫שני סרטים על‬ ‫דרי התחנה המרכזית‬ ‫מוסא‪ ,‬ילד בן ‪ 12‬בן של פליטים מאפריקה‪ ,‬גר עם הוריו‬ ‫באזור התחנה המרכזית בתל אביב‪ .‬מזה שש שנים הוא לומד‬ ‫עם ילדי עשירים בצפון העיר‪ .‬למרות שהשפה העברית‬ ‫שגורה בפיו‪ ,‬הוא מתקשר עם חבריו לכתה ועם אנה המורה‬ ‫שלו רק באמצעות הבעות פנים ותנועות ידיים‪ .‬חייו ישתנו‬ ‫לנצח כשרצף אירועים דרמטיים מתרחש ומערער את האיזון‬ ‫העדין שבין שני העולמות בהם הוא חי‪.‬‬ ‫במאית‪ :‬ענת גורן‪ .‬מפיקים‪ :‬ענת גורן‪ ,‬דניאלה רחמינוב סידי‪.‬‬ ‫הסרט יוקרן במוצאי שבת‪ 26 ,‬בספטמבר‪ ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫בתיאטרון יפו‪ ,‬מפרץ שלמה ‪ ,10‬יפו העתיקה‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬ ‫עאידה תומא‪-‬סלימאן‬ ‫ח"כ תומא‪-‬סלימאן הוסיפה‪" :‬אני רואה בחומרה את‬ ‫ההתעלמות מצרכיה האמנותיים של האוכלוסייה הערבית‬ ‫בעכו בפרט ובמדינה בכלל‪ ,‬במיוחד נוכח ההגבלות הנוספות‬ ‫שהוטלו לאחרונה על היוצרים הערבים ועל מוסדות התרבות‬ ‫הערביים במדינה‪ .‬העדרה של הצגה בערבית בפסטיבל עכו‬ ‫בימים בהם גלי ההסתה הגזענית נגד הציבור הערבי‬ ‫מתעצמים‪ ,‬משדר מסר של הדרה נגד אוכלוסייה שלמה‪ ,‬זהו‬ ‫מסר המשפיע לרעה על האווירה שצריכה לשרור בעיר ופוגע‬ ‫קשות ברעיונות של סובלנות‪ ,‬שיח וקבלת האחר שהפסטיבל‬ ‫אמור להנחיל"‪.‬‬ ‫מאז הוקם הפסטיבל ב‪ ,1980-‬הוא אירח מדי שנה הצגות‬ ‫של תיאטראות ערביים שונים‪ ,‬בהם "בית הגפן" החיפאי‬ ‫ו"אל־חכאוותי" ממזרח ירושלים‪ .‬ב‪ 1989-‬נבחרה "ראשו של‬ ‫ג'אבר" של תיאטרון בית הגפן מאת סעד אללה יונוס ובבימוי‬ ‫פואד עוואד להצגה הערבית הראשונה שהשתתפה בתחרות‬ ‫סרט תיעודי נוסף על תושבי אזור התחנה המרכזית בתל‪-‬‬ ‫אביב יוקרן בסינמטק תל‪-‬אביב‪" :‬נשמות לוינסקי"‪ .‬קיץ‬ ‫‪ 2011‬היה שונה עבור כולנו‪ .‬מחאה גלובלית‪ ,‬וגם בישראל‬ ‫בכלל‪ ,‬ובתל אביב בפרט‪ .‬כשיצאו המוחים לרחובות‪ ,‬הם‬ ‫פגשו בדרי הרחוב‪" ,‬יתומי החברה"‪ ,‬ובהם הלומי קרב‪,‬‬ ‫נפגעי תקיפה מינית‪ ,‬נפגעי אלימות משפחתית‪ ,‬פגועי נפש‪,‬‬ ‫נפגעי סמים וקורבנות זנות‪.‬‬ ‫עבור דרי הרחוב‪" ,‬מאהל לוינסקי" היה מקום שאִ פשר‬ ‫להם לחיות כמשפחה מאוחדת‪ .‬כשפורק המאהל‪ ,‬כמה‬ ‫מדייריו הגיעו למרכזי גמילה‪ ,‬אולם רובם התפזרו לזוּלוֹת‬ ‫שונות ונותרו להתמודד לבדם עם גורלם‪.‬‬ ‫הסרט‪ ,‬שהופק השנה‪ ,‬חושף את העוול הנגרם מסרבול‬ ‫בירוקרטי‪ ,‬שבמקרים רבים אף מוביל למותם של אותם דרי‬ ‫רחוב – שגם אם אנחנו רואים אותם‪ ,‬אנחנו מצליחים שלא‬ ‫להבחין בהם‪.‬‬ ‫בימוי‪ ,‬הפקה‪ ,‬תסריט ותחקיר‪ :‬קלאודיה לוין‪ .‬עריכה‪ :‬איל אור‬ ‫צילום‪ :‬קלאודיה לוין ושלומית כרמלי‪ .‬הסרט יוקרן בסינמטק תל‬ ‫אביב ביום שבת‪ 19 ,‬בספטמבר‪ ,‬בשעה ‪.17:00‬‬ ‫במאבק‬ ‫חוגגים יחד את היובל‬ ‫בסינמטק תל‪-‬אביב נערך ביום שישי )‪ (4.6‬אירוע לציון ‪50‬‬ ‫שנה להופעת השבועון הקומוניסטי "זו הדרך"‪ .‬בדוכן מיוחד‬ ‫שהוקם במבואת הסינמטק הופצו מאות עותקים של גיליון‬ ‫היובל המיוחד‪.‬‬ ‫את האירוע פתחה ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי‪ ,‬שאמרה‪:‬‬ ‫"עשיתי היכרות עם העיתון בהופעתו הראשונה‪ ,‬ב‪23-‬‬ ‫באוגוסט‪ .‬הוא היה הבית הפוליטי‪-‬תרבותי של דוברי‬ ‫העברית בקרב חברי המפלגה הקומוניסטית‪.‬‬ ‫פחות משנתיים אחרי צאתו של השבועון לראשונה‪ ,‬הגיע‬ ‫מבחן הבגרות שלו‪ ,‬ושל שוחרי השותפות היהודית‪-‬ערבית‪:‬‬ ‫ביוני ‪ 1967‬פתחה ישראל במלחמה שתוצאתה הייתה הקמת‬ ‫אימפריה שהשתרעה מגדות תעלת סואץ ועד לחרמון‪.‬‬ ‫קשה להמחיש למי שלא חי אז את אווירת האקסטזה‬ ‫הלאומנית‪ ,‬את ההתרפסות הציבורית לרגלי הצבא המנצח‬ ‫ואת הבידוד שהוטל על הקומוניסטים )שכונו אז רק"ח(‪ ,‬אשר‬ ‫הזדעקו נגד המלחמה‪ ,‬קראו לכיבוש בשמו ותבעו לפנות מיד‬ ‫את השטחים הכבושים‪ .‬והיה גם מחיר‪ :‬באוקטובר של אותה‬ ‫שנה דקר פעיל של מפלגת חירות את מאיר וילנר‪ ,‬אז מזכ"ל‬ ‫מק"י והוגה הקמת השבועון‪ ,‬ופצעו קשה"‪.‬‬ ‫בחלקו האחרון של האירוע הושמעו מפי טליה אבן צור‬ ‫וגיא לוי שירים של אלכסנדר פן במוסיקה חדשה שהלחין‬ ‫לוי‪ .‬בין השירים שהושמעו – הפואמה "נגד"‪ ,‬שמלאו ‪80‬‬ ‫שנה לפרסומה לראשונה‪.‬‬ ‫נבחרה הלשכה הפוליטית של מק"י‬ ‫בשבת )‪ (5.9‬נערך בחיפה מושב הוועד המרכזי של‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית בהשתתפות חברי ועדת‬ ‫הביקורת המרכזית‪.‬‬ ‫עאדל עמר‪ ,‬מזכ"ל המפלגה‪ ,‬פתח את המושב בסקירה של‬ ‫ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות‪ ,‬לרבות החקיקה האנטי‪-‬‬ ‫דמוקרטית בכנסת והמערכה נגד המעצרים המינהליים‪ .‬עמר‬ ‫בירך את שבועון מק"י "זו הדרך"‪ ,‬את עובדיו ואת קוראיו‪,‬‬ ‫לרגל יובלו‪.‬‬ ‫מנצור דהאמשה דיווח על מערכת הבחירות לראשות ועדת‬ ‫המעקב העליונה לאוכלוסייה הערבית‪ .‬ג'מיל אבו‪-‬ראס דיווח‬ ‫על פעילות המחלקה לאיגוד מקצועי‪ .‬עיסאם מחול אמר‬ ‫דברים לזכרו של המנהיג הקומוניסטי אמיל תומא במלאות‬ ‫‪ 30‬שנה למותו‪.‬‬ ‫בבחירות חשאיות שערך הוועד המרכזי‪ ,‬נבחרו ללשכה‬ ‫הפוליטית של המפלגה החברים הבאים )לפי סדר א'‪-‬ב'(‪:‬‬ ‫עבדאללה אבו‪-‬מערוף‪ ,‬ג'מיל אבו‪-‬ראס‪ ,‬עפו‬ ‫אגבריה‪ ,‬פדרו גולדפרב‪ ,‬ברהום ג'ראיסי‪ ,‬מנצור‬ ‫דהמשה‪ ,‬דב חנין‪ ,‬שרף חסאן‪ ,‬עיסאם מחול‪ ,‬שוקרי‬ ‫עוואוודה‪ ,‬סאמח עיראקי‪ ,‬עאידה תומא‪-‬סלימאן‪.‬‬ ‫מועדון הגדה השמאלית‬ ‫אחד העם ‪ ,70‬ת"א‬ ‫ביום ד'‪ 9 ,‬בספטמבר בשעה ‪19:00‬‬ ‫אירוע יובל "זו הדרך" בסינמטק‬ ‫בהמשך האירוע‪ ,‬הוקרן הסרט הישראלי התיעודי פורץ‬ ‫הדרך "אני אחמד" )‪ ,(1966‬ונערך רב‪-‬שיח על "חופש‬ ‫העיתונות בין הון לשלטון"‪ ,‬בהשתתפות ח"כ עאידה תומא‬ ‫סלימאן‪ ,‬לשעבר העורכת הראשית של היומון "אל‬ ‫אתיחאד"; עאדל עמר‪ ,‬מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית‬ ‫הישראלית; עינת פישביין‪ ,‬עיתונאית‪ ,‬מייסדת העיתון‬ ‫המקוון "המקום הכי חם בגיהינום" וד"ר אפרים דוידי‪,‬‬ ‫העורך הראשי של "זו הדרך"‪.‬‬ ‫לרגל החגים‪ ,‬הגיליון הבא של "זו הדרך"‬ ‫יופיע ביום ד'‪ 30 ,‬בספטמבר‬ ‫מפגש פתוח‬ ‫לדיון בדרכים להסגרתו של‬ ‫תאודורו אניבל גאוטו )‪ ,(64‬המחזיק באזרחות‬ ‫ישראלית וארגנטינאית‪ .‬והמבוקש בארגנטינה על‬ ‫עבירות חמורות מאוד של פשעים נגד האנושות‪.‬‬ ‫***‬ ‫ביום ה'‪ 10 ,‬בספטמבר‪ ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫הקרנת הסרט‬ ‫"אין מילים – ‪ 30‬דקות על שוד הגז"‬ ‫ודיון בהשתתפות‬ ‫עידו אמין‪ ,‬בימאי הסרט‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪info@maki.org.il ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬