העסקת חרדים במגזר העסקי מאפיינים וחסמים

‫העסקת חרדים במגזר העסקי‬
‫מאפיינים וחסמים‬
‫אסף מלחי‬
‫העסקת חרדים במגזר העסקי‬
‫מאפיינים וחסמים‬
‫אסף מלחי‬
‫על המחבר‬
‫אסף מלחי‪ ,‬הנו חוקר ורכז תחום מחקר חרדים במנהל המחקר של משרד הכלכלה‪ .‬דוקטורנט במחלקה למנהל ומדיניות‬
‫ציבורית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫יוני ‪5102‬‬
‫‪1‬‬
‫עיקרי הממצאים‬
‫במחקר הנוכחי ביקש מינהל המחקר לבחון את היקף הביקושים לעובדים חרדים במגזר העסקי במטרה‬
‫לסייע בקידום כלי המדיניות להגברת שילובה וקידומה של אוכלוסייה ייחודית זו בשוק העבודה‪ .‬המחקר‬
‫זיהה את מאפייני העסקים בהם הועסקו עובדים חרדים‪ ,‬וכן עמדות כלליות לגבי העסקת עובדים אלו‪.‬‬
‫להלן עיקרי ממצאיו של המחקר הנוכחי אשר התבסס על סקר ייעודי שנערך בדצמבר ‪ 5102‬והקיף מדגם‬
‫מייצג של ‪ 212‬בתי עסק שונים‪.‬‬
‫‪ ‬היקף עסקים בהם עובדים חרדים‪ :‬כ‪ 01%-‬מכלל העסקים בישראל העסיקו בשנת ‪ 5102‬עובדים‬
‫חרדים‪ ,‬זאת בהשוואה ל‪ 8%-‬בלבד מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים בשנת ‪5118‬‬
‫‪ ‬מספר העובדים החרדים במגזר העסקי‪ :‬בשנה זו הועסקו במגזר העסקי ‪ 010.5‬אלף עובדים חרדים‬
‫זאת בהשוואה ל‪ 28.2-‬אלף עובדים חרדים בלבד בשנת ‪( 5118‬כהכפלה במספר העובדים החרדים‬
‫במגזר זה)‬
‫‪ ‬חלוקה ענפית‪ :‬החלוקה הענפית של מעסיקי עובדים חרדים בשנת ‪ 5102‬מתרכזת בשלושה ענפים‬
‫עיקריים כדלקמן‪ 22% ,‬בענפי השירותים הפיננסיים והבנקאות‪ 51% ,‬במסחר ו‪ 01%-‬בתעשייה‪ .‬ענף‬
‫נוסף בו יש ייצוג משמעותי של מעסיקי חרדים הוא ענף התחבורה (כ‪ 9%-‬מכלל העסקים בהם עבדו‬
‫חרדים בעת הסקר)‬
‫‪ ‬מספר עובדים חרדים בעסק וחלוקה לפי מין‪ :‬מספר העובדים החרדים הממוצע בעסקים עומד על ‪.2‬‬
‫מרבית המועסקים החרדים במגזר העסקי הם (עדיין) גברים‪ .‬כמחצית (‪ )29%‬מכלל העסקים‬
‫שהעסיקו עובדים חרדים העסיקו עובד חרדי אחד בלבד‪ .‬כ‪ 11%-‬מהעסקים העסיקו בין ‪ 5-2‬עובדים‬
‫חרדים‪ 01% ,‬העסיקו בין ‪ 2-01‬עובדים חרדים ו‪ 8%-‬העסיקו ‪ +00‬עובדים חרדים בעסק‪.‬‬
‫‪ ‬גודל העסקים שהעסיקו חרדים‪ :‬מרבית העסקים המעסיקים חרדים הם עסקים זעירים‪ ,‬קטנים‬
‫ובינוניים‪ .‬כ‪ 18%-‬מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים ב‪ 5102-‬הנם עסקים שגודלם נע בין ‪0-9‬‬
‫עובדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עסקים בינוניים‪-‬גדולים המהווים ‪ 0..2%‬מכלל מעסיקי החרדים‪ ,‬העסיקו כ‪21%-‬‬
‫מכלל העובדים החרדים במגזר העסקי‪ .‬לעומתם עסקים זעירים (‪ 0-9‬עובדים) העסיקו ‪ 9%‬בלבד מכלל‬
‫העובדים החרדים‪.‬‬
‫‪ ‬מיקום גיאוגרפי‪ :‬כשליש (‪ )11.2%‬מכלל העסקים אשר העסיקו עובדים חרדים במגזר העסקי נמצאים‬
‫במחוז ירושלים‪ .‬יודגש כי השיעור הכללי של העסקים ממחוז זה עמד על ‪ 01%‬בלבד‪ .‬כרבע (‪)52.9%‬‬
‫מכלל העסקים שהעסיקו חרדים נמצאים באזור המרכז ו‪ 50.1%-‬באזור תל‪-‬אביב‬
‫‪ ‬התאמות מיוחדות לעובדים חרדים‪ :‬מיעוט קטן מבין מעסיקי החרדים ערכו התאמות ייחודיות עבור‬
‫עובדים אלו‪ 01% .‬בלבד מכלל העסקים בהם עובדים חרדים דאגו להפרדה בין נשים לגברים במרחב‬
‫העבודה‪ .‬עם זאת‪ 08% ,‬מכלל העסקים בהם עבדו חרדים הקצו זמן לתפילה ו‪ 01%-‬הקצו לשם כך‬
‫מקום מיוחד‪.‬‬
‫‪ ‬אופן גיוס קליטת עובדים חרדים‪ :‬נמצא כי ‪ .0%‬מהעסקים שקלטו עובדים חרדים עשו זאת בעזרת‬
‫ידידים וקרובי משפחה‪ 00% .‬מהמעסיקים טענו כי העובדים החרדים פנו מיוזמתם ובאופן ישיר‬
‫למעסיק‪ .‬רק ‪ 1%‬מהעסקים דיווחו כי העובדים החרדים הגיעו אליהם דרך שירות התעסוקה או‬
‫‪1‬‬
‫באמצעות חברות כוח‪-‬אדם פרטיות (‪)5.5%‬‬
‫‪ 1‬במסגרת סקר המעסיקים הכללי של מנהל המחקר לא דווח עד כה על קליטת עובדים חרדים באמצעות מרכזי הכוון‬
‫תעסוקתיים ייעודיים לחרדים‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬שביעות רצון ומניעים להעסקת חרדים‪ 91% :‬מהעסקים שקלטו עובדים חרדים היו ממליצים במידה‬
‫רבה ורבה מאוד על העסקת עובדים אלו למעסיקים אחרים‪ .‬מרבית מעסיקי החרדים (‪ )91%‬טענו כי‬
‫הסיבה העיקרית להעסקת עובדים חרדים קשורה לצורך בעובדים‪ ,‬ללא קשר להשתייכות המגזרית או‬
‫החברתית שלהם‪ .‬כרבע מכלל מעסיקי החרדים (‪ )52%‬טענו כי הסיבה לקליטת עובדים חרדים בעסק‬
‫הייתה בשל העובדה שהנם עובדים טובים ומסורים‪ 01% .‬הצהירו כי הסיבה להעסקת עובדים חרדים‬
‫קשורה להתנסות מוצלחת בעבר בהעסקת עובדים ממגזר זה‬
‫‪ ‬רמת הדתיות של מעסיקים חרדים‪ :‬מרבית העסקים (‪ )1.%‬אשר מעסיקים עובדים חרדים הנם‬
‫עסקים בבעלות חילונית‪ 5.% .‬מהמעסיקים הם בבעלות דתית ורק ‪ 1.2%‬מהעסקים הם בבעלות‬
‫חרדית ‪ .2‬בדומה לכך‪ ,‬קרוב לשני שליש (‪ )15%‬מהעובדים החרדים במגזר העסקי הועסקו על‪-‬ידי‬
‫מעסיקים חילונים‪.‬‬
‫‪ ‬עמדות של מעסיקים שלא העסיקו חרדים‪ :‬כמחצית (‪ )29%‬מכלל העסקים שלא העסיקו עובדים‬
‫חרדים סבורים כי אחת הסיבות לאי‪-‬העסקת עובדים אלו קשורה לעובדה שבעסק אין הפרדה בין‬
‫נשים לגברים‪ 11% .‬סבורים כי מיקום העסק מקשה על חרדים להשתלב בעסק ו‪ 52%-‬סבורים כי‬
‫למרבית החרדים אין את ההשכלה או הכישורים למרבית התפקידים בעסקיהם‪.‬‬
‫‪ ‬כלי סיוע מועדפים לקליטת עובדים חרדים‪ :‬עסקים שלא העסיקו עובדים חרדים ציינו כי כלי הסיוע‬
‫המועדף עליהם לעידוד קליטת עובדים אלו הוא סבסוד שכרם של עובדים אלו‪ 22% .‬מהמעסיקים‬
‫ציינו כי כלי זה יכול לסייע במידה רבה לקליטת עובדים חרדים במגזר העסקי‪ 58% .‬ציינו כי סבסוד‬
‫הכשרות שונות לפני תחילת העסקה יסייעו לכך ו‪ 52%-‬ציינו כי סבסוד הכשרה תוך כדי עבודה עשוי‬
‫להיות כלי יעיל בקליטת חרדים‪.‬‬
‫לסיכום ניתן להתרשם כי חל גידול משמעותי במספר העסקים והעובדים החרדים במגזר העסקי‪ ,‬גידול‬
‫המוצא את ביטויו בעיקר בעסקים בינוניים וגדולים בבעלות חילונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימים עדיין חסמים‬
‫סובייקטיביים (נתפסים) מגוונים בקרב מעסיקים שלא העסיקו עובדים מציבור ייחודי זה‪ ,‬בראשם‬
‫החשש מפני הצורך בהפרדה בין המינים בעסקים‪.‬‬
‫‪ 2‬הנתונים הנוכחיים שונים מאוד מהממצאים שעלו בסקר המעסיקים המיוחד שנערך ב‪ 5118-‬אשר ממנו עלה כי פחות ממחצית‬
‫(‪ )22%‬מהמעסיקים שהעסיקו עובדים חרדים היו בבעלות חילונית‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ )1‬רקע כללי ומטרות המחקר‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫‪ )2‬שיטת המחקר ומקורות הנתונים‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ )3‬היקפים ומאפיינים של עסקים אשר העסיקו עובדים חרדים‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫א‪ .‬היקף העסקים בהם מועסקים עובדים חרדים‬
‫עמ' ‪00‬‬
‫ב‪ .‬העסקת עובדים חרדים לפי ענפים כלכליים‬
‫עמ' ‪05‬‬
‫ג‪ .‬מספר עובדים חרדים וחלוקה מגדרית‬
‫עמ' ‪01‬‬
‫ד‪ .‬מספר העובדים החרדים במגזר העסקי וחלוקה לפי גודל העסק‬
‫עמ' ‪01‬‬
‫ה‪ .‬מיקום העסקים‬
‫עמ' ‪01‬‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫‪ )4‬התאמות ייחודיות לעובדים חרדים‬
‫א‪ .‬אופן גיוס וקליטת עובדים חרדים‬
‫עמ' ‪08‬‬
‫ב‪ .‬סיבות ומניעים להעסקת עובדים חרדים‬
‫עמ' ‪09‬‬
‫ג‪ .‬רמת דתיות של מעסיקי חרדים‬
‫עמ' ‪51‬‬
‫‪ )5‬מאפיינים ועמדות של מעסיקים שלא העסיקו עובדים חרדים‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫‪ )6‬כלי סיוע נדרשים לעידוד העסקת עובדים חרדים במגזר העסקי‬
‫עמ' ‪24‬‬
‫‪ )1‬סיכום ודיון‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫מקורות‬
‫עמ' ‪21‬‬
‫נספח‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫רשימת לוחות‬
‫לוח ‪ : 0‬שיעור בתי העסק המעסיקים חרדים (באחוזים ובאלפים)‬
‫לוח ‪ :5‬שיעור מעסיקי חרדים לפי ענף במשק (באחוזים מסה"כ)‬
‫לוח ‪ :1‬עסקים בהם עובדים חרדים לפי גודל העסק (באחוזים)‬
‫לוח ‪ : :2‬שיעור העסקים בהם עובדים חרדים מתוך סך העסקים בכל קבוצת גודל‬
‫לוח ‪ :2‬התאמות לעובדים חרדים (באחוזים מכלל העסקים אשר העסיקו חרדים)‬
‫לוח ‪ :1‬אופן קליטת עובדים חרדים (באחוזים מסה"כ)‬
‫לוח ‪ :.‬רמת הדתיות של מעסיקי עובדים חרדים (אחוז מסה"כ)‬
‫לוח ‪ : 8‬שיעור ומספר עובדים חרדים במגזר העסקי לפי רמת הדתיות של‬
‫המעסיקים (באחוזים ומספרים שלמים מסך העובדים החרדים)‬
‫‪4‬‬
‫רשימת תרשימים‬
‫תרשים ‪ : 0‬מספר עובדים חרדים בעסק (באחוזים מהסה"כ)‬
‫תרשים ‪ :5‬סיבות לקבלת עובדים חרדים (באחוזים מסך מעסיקי חרדים שציינו את המניע)‬
‫תרשים ‪ :1‬חסמים להעסקת עובדים חרדים (אחוז המעסיקים שיחסו חשיבות רבה ובינונית לחסם)‬
‫תרשים ‪ :2‬כלי סיוע נדרשים לעידוד העסקת עובדים חרדים (באחוזים מכלל העסקים שלא העסיקו עובדים‬
‫חרדים בעבר ובעת הסקר‬
‫‪5‬‬
‫‪ )1‬רקע כללי ומטרות המחקר‬
‫רקע כללי‬
‫העסקת עובדים מאוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה מהווה סוגיה מרכזית בקידום מדיניות לשילובן‬
‫וקידומן של אוכלוסיות שונות בישראל‪ .‬שינויים דמוגרפיים מהירים שחלו במדינות המערב המפותחות‬
‫ובכללן ישראל החל משנות השבעים‪ ,‬הביאו לעלייה במודעות והחשיבות של מקבלי ההחלטות והמעסיקים‬
‫בדבר הצורך בגיוון תעסוקתי במקומות עבודה שונים ( ‪(MacDonald, 1993 ; Lynch, 1994 ; Grossman,‬‬
‫‪ .2000‬בנוסף‪ ,‬התמורות בשוק העבודה הגלובלי הקשורות להתגבשותם של צוותי עבודה רב‪-‬תרבותיים‬
‫בחברות ותאגידים רב‪-‬לאומיים וניידות גוברת של עובדים‪ ,‬הביאו גם הם לבחינת ההשלכות והמשמעויות‬
‫של גיוון תעסוקתי בשוק העבודה אשר בגינן פותחו כלים ותוכניות לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק‬
‫העבודה (‪ .)Bond & Pyle, 1994‬עם זאת ועל‪-‬אף העובדה שהחברה הישראלית הנה חברה רב‪-‬תרבותית‪,‬‬
‫העיסוק בפיתוח ויישום כלים לגיוון רב‪-‬תרבותי במקומות עבודה קיבל תנופה רק בעשור האחרון הן על‪-‬ידי‬
‫המגזר הציבורי והממשלה והן על‪-‬ידי ארגוני המגזר השלישי והמעסיקים ‪ .3‬סקר מעסיקים שנערך על‪-‬ידי‬
‫מנהל המחקר בשנת ‪ 5101‬מלמד כי למעלה ממחצית מהמעסיקים בישראל (‪ )21%‬טוענים כי בחמש השנים‬
‫האחרונות לא חל בעסק שלהם שינוי בגיוון התעסוקתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬טענו כ‪ 21%-‬מכלל המעסיקים במגזר‬
‫העסקי כי גיוון במקומות עבודה רצוי אך לא במידה רבה‪ .‬עוד עלה מסקר זה כי אחת מהאוכלוסיות‬
‫המיוחדות בעלות העדיפות הנמוכה ביותר לקליטה בעסקים היא אוכלוסיית העובדים החרדים לצד‬
‫עובדים מהציבור הערבי ויוצאי אתיופיה (‪ ..2% ,8..%‬ו‪ 2.1%-‬בהתאמה) ‪ .4‬לאור החשיבות הכלכלית‬
‫והחברתית בשילובן של אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה‪ ,‬אשר חלקן באוכלוסייה הכללית ילך ויגדל‬
‫בעשורים הקרובים (בן‪-‬משה‪ ,)5105 ,‬בקשנו לבחון מהן המגמות והחסמים להעסקת עובדים חרדים במגזר‬
‫העסקי‪.‬‬
‫מזה למעלה מעשור מהווה המגזר החרדי בישראל יעד מרכזי למדיניות ממשלתית הדוגלת בשילוב נשים‬
‫ובעיקר גברים בשוק העבודה‪ .‬מדיניות זו נובעת משילוב של מספר תהליכים מקבילים ‪ :‬ראשית‪ ,‬גידולה‬
‫הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית המחייב התייחסות ייעודית למאפיינים והצרכים הייחודיים‬
‫של מגזר זה‪ ,‬הכולל תכנון ממשלתי ייעודי בתחומים כגון דיור‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך רווחה ותעסוקה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫לאור גידולה המהיר של אוכלוסייה זו ולנוכח שיעורי התעסוקה הנמוכים באופן מיוחד של גברים חרדים‬
‫(‪ 22.2%‬לעומת ‪ .8%‬בקרב גברים יהודים לא חרדים בשנת ‪ ,)5102‬הופעלו מספר כלי מדיניות ייחודיים אשר‬
‫מטרתם להגביר את השתלבותם של גברים חרדים בשוק העבודה במטרה להקטין את ממדי העוני בציבור‬
‫ייחודי זה ולהגדיל את רמות הפיריון מעבודה של הציבור הישראלי בכלל‪ .‬מאמצים ומשאבים רבים‬
‫הושקעו בשנים האחרונות בהתאמת כוח‪-‬האדם החרדי למאפייני שוק העבודה בישראל וכן במטרה לייצר‬
‫תמריצים שונים להגברת ההשתלבות של נשים וגברים מציבור זה בשוק העבודה‪ .‬מדיניות זו הנה חלק‬
‫ממדיניות כוללת של מעבר מרווחה לעבודה אשר ראשיתה בתוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו כשר אוצר‬
‫בממשלת שרון (‪ .) 511501‬מחד‪ ,‬קיצוץ משמעותי בכספי התמיכה ותשלומי העברה לאוכלוסיות אשר אינן‬
‫עובדות‪ ,‬בכללן האוכלוסייה החרדית‪ ,‬מאידך מתן כלים לרכישת ידע‪ ,‬השכלה וכישורים נדרשים בשוק‬
‫‪ 3‬ראה סקירת אודות פעילות "הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה" מיסודו של ארגון הג'וינט‪-‬תבת אשר החל בפעילותו בשנת‬
‫‪ 5101‬באתר ‪. 0http://www.diversityisrael.org.il‬‬
‫וכן סקירה אודות 'נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה' במשרד הכלכלה אשר החלה לפעול בשנת ‪5118‬‬
‫‪ http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/Shivyon/Shivyon.html‬ויחידת המשנה לתעסוקה במשרד הכלכלה המאגדת‬
‫את כלל הפעילויות הממשלתיות לקידום ושילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה‪ ,‬ביניהן אוכלוסיית האנשים בעלי‬
‫מוגבלויות‪ ,‬הורים יחידים ויוצאי אתיופיה‪ ,‬חרדים והאוכלוסייה הערבית והדרוזית‬
‫‪ 4‬ראה סקר מעסיקים מיוחד של מנהל המחקר במשרד הכלכלה ‪http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/29FEE250- :‬‬
‫‪71FA-479A-805D-8E2F030203E6/0/afsek2.pdf‬‬
‫‪6‬‬
‫העבודה‪ ,‬המותאמים למאפיינים החברתיים‪-‬תרבותיים הייחודיים לציבור זה‪ .‬כלים אלו כוללים הכשרות‬
‫מקצועיות ולימודים גבוהים בפלטפורמות ייחודיות למגזר זה‪ ,‬מרכזי ייעוץ‪ ,‬הכוונה והשמה בעבודה‬
‫בריכוזי האוכלוסייה החרדית‪ ,‬מסלולי שירות ייעודיים לגברים חרדים בצבא ושירות אזרחי ועוד‪.‬‬
‫הודות להפעלת כלים ייעודיים שונים ולאור שינוים חברתיים מורכבים בתוככי המגזר החרדי עצמו‬
‫הכוללים ירידה בכוחם של מנהיגי הדור ורבנים מובילים (פיחות 'בדעת תורה')‪ ,‬גיוון הזרמים והפלגים‬
‫החרדים‪ ,‬עליה ברמת החיים ובתרבות הצריכה החרדית ועוד‪ ,‬עלו באופן משמעותי שיעורי התעסוקה של‬
‫נשים חרדיות בגילאי העבודה העקריים (‪ 22.2% – )52-22‬בשנת ‪ 5110‬ל‪ 19%-‬בשנת ‪ – 5102‬ושל גברים‬
‫חרדים – ‪ 18%‬בשנת ‪ 5110‬ל‪ 22.2%-‬בשנת ‪.5102‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קיימים עדיין חסמים מהותיים לשילוב אופטימאלי של נשים וגברים חרדים בשוק העבודה‬
‫ובייחוד בקידומה התעסוקתי של אוכלוסייה זו במטרה להגדיל את רמות פריון העבודה שלה ורמות השכר‬
‫אשר יאפשרו קיום בכבוד ויציאה ממעגלי העוני המאפיינים מגזר זה (כ‪ 11%-‬ממשקי הבית החרדים היו‬
‫מתחת לקו העוני בשנת ‪.5)5101‬‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי ברצונן של אוכלוסיות חרדיות שונות להשתלב בעבודה‬
‫ולהתפרנס בכבוד מיגיע כפיהן‪ .‬העלייה המשמעותית במספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫עליה במספר הפונים להכשרות מקצועיות ומרכזיה כוון תעסוקתיים‪-‬ייעודיים‪ ,‬וכן הגידול במספר המוחלט‬
‫של העובדים החרדים במשק מעיד על שינויים מהותיים ביחס לעבודה ובצורך להשתלב במשרות שונות‪ ,‬גם‬
‫מחוץ לקהילה החרדית ‪.6‬‬
‫לאור שינויים אלו‪ ,‬ניתן לתהות היכן משתלבים החרדים בשוק העבודה ומהו יחסם של מעסיקים שאינם‬
‫חרדים לעובדים ממגזר זה ? לשאלות אלו מתווספות שאלות הנוגעות להתאמות והצרכים הייחודיים של‬
‫עובדים חרדים במגזר העסקי ומידת שביעות הרצון של המעסיקים מעובדים אלו‪ .‬ייתרה מזאת‪ ,‬כיוון‬
‫שמרבית הארגונים במגזר העסקי אינם מעסיקים עובדים חרדים‪ ,‬ראוי לבחון מהם הצרכים של מעסיקים‬
‫המעוניינים להעסיק עובדים חרדים בענפים שונים ?‬
‫לנוכח שאלות אלו גובשו מטרותיו של המסמך הנוכחי כדלקמן ‪:‬‬
‫מטרות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי וכימות היקפי העסקת עובדים חרדים במגזר העסקי‬
‫‪‬‬
‫אפיון העסקים המעסיקים עובדים חרדים‬
‫‪‬‬
‫בחינת סוגי התאמות ייחודיות לעובדים חרדים במגזר העסקי והאמצעים לגיוסם‬
‫‪‬‬
‫בחינת עמדות מעסיקים במגזר העסקי ביחס להעסקת חרדים‬
‫יודגש כי הסקר הנוכחי הנו סקר מעקב שני אחר מגמות בקליטת עובדים חרדים במגזר העסקי אשר נערך‬
‫על‪-‬ידי מנהל המחקר במשרד הכלכלה‪ .‬בשנת ‪ 5119‬פרסם מנהל מחקר וכלכלה סקר ראשון מסוגו אשר בחן‬
‫את התפלגות העסקת עובדים חרדים בשוק העבודה (מלחי‪ .)5119 ,‬סקר זה בחן את מידת ההתאמות‬
‫שעסקים ערכו לצורך קליטת עובדים חרדים ובנוסף בחן את הסיבות‪ ,‬שלהערכת המעסיקים‪ ,‬מנעו‬
‫השתלבות של אוכלוסיה זו בעסקים בענפים ומשלחי‪-‬יד שונים‪ .‬סקר זה לימד כי ברבעון האחרון של שנת‬
‫‪ 5118‬כ‪ 8%-‬בלבד מכלל העסקים בישראל העסיקו עובדים חרדים‪ .‬מרבית העסקים אשר העסיקו חרדים‬
‫‪ 5‬המוסד לביטוח לאומי‪" ,‬ממדי העוני ונפערים חברתיים‪ -‬דוח שנתי (‪:)5101‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2013.pdf‬‬
‫‪ 6‬בשנת ‪ 5102‬למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ‪ 8,211-‬נשים וגברים חרדים‪ .‬בשנה זו פנו קרוב ל‪ 2,211-‬דורשי עבודה למרכזי‬
‫הכוון תעסוקתיים לאוכלוסייה זו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ערכו התאמות ביחס להקצאת זמן ומקום לתפילה‪ ,‬והקפדה על לבוש צנוע בקרב כלל העובדים עבור‬
‫העובדים החרדים‪ .‬בנוסף נמצא כי ‪ .1%‬מכלל מעסיקי החרדים הנם דתיים וחרדים בעצמם ורק מיעוטם‬
‫חילונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב מוחלט מבין המעסיקים שהעסיקו חרדים טענו כי לעובדים החרדים אין קשיים‬
‫מקצועיים או חברתיים ייחודיים בעסק‪ ,‬זאת בניגוד לתחושות העולות ממעסיקים בראיונות איכותניים או‬
‫פורומים שונים‪ .‬להערכת המעסיקים‪ ,‬אחת הסיבות המרכזיות לכך שחרדים מתקשים להשתלב במקומות‬
‫עבודה שונים‪ ,‬קשורה לעובדה שבמרבית העסקים אין הפרדה מסודרת בין נשים לגברים‪ ,‬מצב המקשה על‬
‫השתלבותם של חרדים בשוק העבודה‪ .‬בעקבות הפעלתם של כלים תומכי תעסוקה למגזר החרדי‪ ,‬ביניהם ‪9‬‬
‫מרכזי הכוון ייעודיים והגמשת הכלים שנועדו לעידוד העסקת חרדים במסגרת מרכז ההשקעות של משרד‬
‫הכלכלה‪ ,‬חיוני לבחון האם חסמים אלו נותרו בעינם‪ .‬הסקר המתואר לעיל סיפק מידע כללי על הצרכים‬
‫והחסמים לקליטת עובדים חרדים במגזר העסקי‪ ,‬אך כיום נדרשת סקירה נוספת בתחום במטרה לנסות‬
‫ולמקסם את כלי הסיוע של משרד הכלכלה ובכדי לבחון דרכים לעידוד ביקושים לעובדים חרדים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ )2‬שיטת המחקר ומקורות הנתונים‬
‫מקור הנתונים העיקרי עליו מתבסס סקר זה הינו קובץ המעסיקים של הביטוח הלאומי שעבר טיוב על ידי‬
‫מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה והותאם למגזר העסקי‪ .‬המדגם הקיף ‪ 212‬עסקים מענפים כלכליים‬
‫שונים המהווים מדגם מייצג של כלל העסקים במגזר העסקי בישראל‪ .‬הסקר יועד הן למעסיקי חרדים‬
‫בהווה ובעבר והן לעסקים שמעולם לא העסיקו עובדים חרדים‪ .‬השאלון הנוכחי כלל ‪ 2.‬שאלות והוא‬
‫מבוסס על שאלונים דומים אשר נערכו בעבר בנושא זה לבחינת היקף העסקת חרדים במגזר העסקי בשנת‬
‫‪ 5118‬וכן על בסיס שאלוני מעסיקים כלליים אשר משמשים לסקר המעסיקים הכללי (סקר שוטף) אשר‬
‫מבצע מנהל המחקר מידי רבעון‪ .‬השאלות שהופנו לעסקים שלא העסיקו עובדים חרדים נועדו לבחון‬
‫עמדות ביחס לאפשרות העסקת אוכלוסייה זו‪ .‬יובהר כי מעסיק של עובדים חרדים הנו מעסיק של עובד‬
‫חרדי אחד לפחות שאיננו משגיח כשרות‪ .‬המדגם לא כלל את ענף החקלאות בו יש ייצוג נמוך מאוד של‬
‫עובדים חרדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערך במדגם המבוקש 'ניפוח' של אזור ירושלים ואזור המרכז‪ ,‬אזורים בהם‬
‫פועלים כיום שני מרכזי הכוון תעסוקתיים למגזר החרדי והם מהווים את שני ריכוזי האוכלוסייה הגדולים‬
‫ביותר של האוכלוסייה החרדית בישראל‪.‬‬
‫חשוב לציין כי למרות העובדה שהמחקר הנוכחי מבוסס ברובו על סקר ייעודי זה‪ ,‬במקרים בהם נדרשה‬
‫השוואה באשר להיקף העסקת עובדים חרדים במגזר העסקי ב‪ 5118-‬העדפנו להתבסס סקר המעסיקים‬
‫הכללי של מנהל המחקר אשר כלל לראשונה (ברבעון האחרון של שנת ‪ )5102‬שאלות ביחס להעסקת עובדים‬
‫מאוכלוסיות מיוחדות (שאלון המחקר מצורף בנספח א' לדוח זה)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ממצאים‬
‫‪11‬‬
‫‪ )3‬היקפים ומאפיינים של עסקים אשר העסיקו עובדים חרדים‬
‫כאמור‪ ,‬אחת ממטרותיו המרכזיות של הסקר הנוכחי הנה לבחון את ממדי היקף העסקת עובדים חרדים‬
‫במגזר העסקי בישראל‪ .‬בחינה זו חיונית לנוכח ההשקעה הממשלתית הרבה בשילוב נשים וגברים חרדים‬
‫בשוק העבודה ולאור הצורך בגיבושם של כלי מדיניות חדשניים לצורך עידוד ביקושים לעובדים‬
‫מאוכלוסייה זו המהווה יעד מרכזי למדיניות תעסוקה של ממשלות ישראל‪ .‬בפרק הנוכחי יוצגו נתונים‬
‫אודות מעסיקים אשר דיווחו על העסקת עובדים חרדים בעת הסקר וכן על מאפייני העסקים בהם‬
‫מועסקים עובדים אלו‪.‬‬
‫א) היקף העסקים בהם מועסקים עובדים חרדים‬
‫במטרה לערוך השוואה רב‪-‬שנתית אודות היקף העסקת חרדים במגזר העסקי ולאחר שקלול הנתונים‬
‫מכלל המעסיקים שרואיינו בסקר המעסיקים הכללי של מנהל המחקר נמצא כי ‪ 51,121‬עסקים במגזר‬
‫העסקי העסיקו עובדים חרדים‪ .‬עסקים אלו מהווים ‪ 01%‬מכלל העסקים במגזר העסקי בישראל ‪.7‬‬
‫ממצאים אלו מעידים על גידול משמעותי במספר העסקים אשר מעסיקים עובדים חרדים ביחס לנתונים‬
‫אשר נבחנו בסקר דומה בשנת ‪ .5118‬באותה שנה ‪ 8.1%‬בלבד מכלל העסקים בישראל (שהם ‪ 05.1‬אלף‬
‫עסקים) העסיקו עובדים חרדים‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬שיעור בתי העסק המעסיקים חרדים (באחוזים ובאלפים)‬
‫‪2014‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪ %‬מסה"כ‬
‫אלפים‬
‫‪ %‬מסה"כ‬
‫אלפים‬
‫‪011‬‬
‫‪021.5‬‬
‫‪011‬‬
‫‪05..0‬‬
‫עסקים בהם עובדים חרדים‬
‫‪8.1‬‬
‫‪05.1‬‬
‫‪01.1‬‬
‫‪51.1‬‬
‫עסקים ללא עובדים חרדים‬
‫‪90..‬‬
‫‪021.9‬‬
‫‪82.1‬‬
‫‪011.8‬‬
‫סה"כ‬
‫‪8‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר מעסיקים‪ ,‬מנהל המחקר במשרד הכלכלה ‪5102‬‬
‫את הגידול במספר העסקים בהם מועסקים עובדים חרדים ניתן לייחס למספר תמורות ושינויים אשר‬
‫התחוללו בשנים האחרונות‪ .‬ראשית‪ ,‬בשנים הנידונות (‪ )5118-5102‬חלה עליה בשיעורי התעסוקה ובמספר‬
‫העובדים החרדים ושל נשים חרדיות בפרט ‪ .9‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬העלייה בשיעור התעסוקה עשויה להסביר רק‬
‫באופן חלקי את הגידול הניכר במספר העסקים בהם מועסקים עובדים חרדים‪ .‬הסבר אפשרי נוסף לגידול‬
‫המדווח‪ ,‬קשור ככל הנראה לעלייה במודעות של מנהלים ובעלי עסקים לאפשרויות הגלומות בכוח האדם‬
‫החרדי‪ ,‬בעיקר בקרב נשים חרדיות (ראה ‪ .)1.0.02 ,TheMarker‬היבט אשר מוצא את ביטויו בגידול בהיקף‬
‫העסקים בהם עובדים חרדים וכן בגידול במספר העובדים החרדים במגזר העסקי‪ .‬במקביל‪ ,‬ניתן לייחס‬
‫חלק מהגידול במספר העסקים בהם מועסקים חרדים למדיניות הממשלתית המעודדת קליטת עובדים‬
‫‪ 7‬יובהר להלן כי בפני המעסיקים שרואיינו בסקר הנוכחי הובהר כי 'חרדים' הנם נשים או גברים אשר מאופיינים בסממני לבוש‬
‫חרדיי ם ומקיימים אורח חיים חרדי שאינם דתיים או מסורתיים‪ .‬עוד יודגש כי הסקר המיוחד‬
‫‪ 8‬מספר כלל העסקים בשנת ‪ 5102‬נמוך ממספר העסקים בשנת ‪ 5118‬בשל שינוי שנערך במאפייני סקר המעסיקים של מנהל‬
‫המחקר‪ ,‬אשר לא כללו בדיקה של עסקים בהם עובד אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ 9‬שיעור התעסוקה של כלל האוכלוסייה החרדית עלה ב‪ 8.5-‬נק' האחוז משיעור שעמד ב‪ 5118-‬על ‪ 28.0%‬ל‪ .21.1%-‬עיקר הגידול‬
‫בשיעור התעסוקה חל אצל הנשים אשר שיעור תעסוקתן עלה מ‪ 2.%-‬ל‪ 19%-‬בשנים ‪ .5118-5101‬גם בקרב הגברים החרדים עלה‬
‫שיעור התעסוקה בשנים אלו משיעור של ‪ 18.2%‬ל‪.22.2%-‬‬
‫‪11‬‬
‫ממגזר זה באמצעות עידוד ביקושים לעובדים אלו על‪-‬ידי סבסוד שכרם במסגרת מסלול תעסוקה של מרכז‬
‫ההשקעות במשרד הכלכלה‪ .‬בשנים האחרונות הפעיל מרכז ההשקעות תמריצים מיוחדים להעסקת עובדים‬
‫ממגזר זה בהיקפי תקציבים אשר עמדו בשנת ‪ 5101‬על ‪ 18.1‬מיליון ‪ ₪‬לעומת ‪ 01.0‬מיליון ‪ ₪‬בלבד בשנת‬
‫‪ .5100‬בשנת ‪ 5101‬הקצו תקציבים אלו ל‪ 22-‬חברות שונות אשר זכו במכרזי מרכז ההשקעות (מתוכן ‪09‬‬
‫חברות בענפי תעשיות העלית והמחשוב ‪ )10‬בשש ערים שונות ‪ :‬בני‪-‬ברק‪ ,‬מודיעין עלית‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬אלעד‪ ,‬תל‪-‬אביב וחיפה‪ .‬במסגרת מסלול זה התחייבו החברות שזכו במכרזים לאורך השנים‬
‫להעסיק בסך‪-‬הכל כ‪ 0,.11-‬עובדים חרדים במשרה מלאה‪ .‬לכן‪ ,‬גם למדיניות הממשלתית בנושא תרומה‬
‫מסוימת לגידול מספר העסקים בהם מועסקים חרדים ב‪.5102-‬‬
‫ב) העסקת עובדים חרדים לפי ענפים כלכליים‬
‫קרוב למחצית (כ‪ ) 22%-‬מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים היו בענפי השירותים העסקיים ובנקאות‪.‬‬
‫‪ 51%‬בענפי המסחר ועוד כ‪ 01%-‬בענפי התעשייה השונים‪ 9% .‬מהעסקים שהעסיקו עובדים חרדים הם‬
‫מענפי התחבורה ופחות מכך בענפים אחרים כגון חשמל‪ ,‬מים ובינוי (‪ ,)..0%‬שירותי אוכל ואירוח (‪)2.2%‬‬
‫ועסקים בענפי שירותי רווחה וחינוך (‪ .)1.8%‬ניתן להתרשם כי לעסקים בענפי השירותים העסקיים יש ייצוג‬
‫ייתר בקרב מעסיקי חרדים ביחס לשיעור ענפים אלו במדגם הכללי בסקר הנוכחי‪ .‬בענפי המסחר יש‬
‫לעסקים אלו ייצוג חסר (‪ 51%‬לעומת ‪ .)58%‬ואילו בתעשייה ישנו ייצוג שווה לחלקם של עסקים בענף זה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ייצוגם של העסקים בהם עובדים חרדים זהה למדי במרבית הענפים‪ ,‬לייצוג של כלל העסקים במגזר‬
‫העסקי‪ ,‬זאת מלבד בתחום השירותים העסקיים והבנקאות‪ ,‬אשר בהם יש ייצוג ייתר לעסקים בהם‬
‫מועסקים חרדים‪ .‬ענף זה הנו הענף המוביל במגזר העסקי‪ ,‬בכל הנוגע להעסקת עובדים חרדים‪ ,‬בשל‬
‫העובדה שהוא כולל תחומי עיסוק בהם ישנה תחלופת עובדים גבוהה (באופן יחסי) הכוללים מרכזי שירות‬
‫לקוחות‪ ,‬מרכזי תמיכה טכנית ועוד‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬שיעור מעסיקי חרדים לפי ענף במשק (באחוזים מסה"כ)‬
‫אחוז מסך מעסיקי‬
‫חרדים‬
‫אחוז כלל העסקים‬
‫בענף‬
‫ענף‬
‫‪011‬‬
‫‪011‬‬
‫בנקאות ונדל"ן‬
‫‪22.9‬‬
‫‪11.1‬‬
‫מסחר‬
‫‪51.5‬‬
‫‪58.5‬‬
‫תעשיה‬
‫‪05.8‬‬
‫‪01..‬‬
‫תחבורה‬
‫‪8..‬‬
‫‪9..‬‬
‫חשמל‪ ,‬מים ובינוי‬
‫‪..0‬‬
‫‪1.9‬‬
‫שירותי אירוח ואוכל‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.8‬‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬חינוך ורווחה‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.5‬‬
‫חקלאות‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫‪ 10‬בתי תוכנה‪ ,‬מחשוב ומרכזי פיתוח טכנולוגי‬
‫‪12‬‬
‫ג) מספר עובדים חרדים וחלוקה מגדרית‬
‫מספר העובדים הממוצע בעסקים שהעסיקו עובדים חרדים עומד על ‪ ,2‬אך ערך זה מושפע מערכי קיצון‪,‬‬
‫כלומר ממספר עסקים קטן המעסיקים מספר חרדים גדול‪ ,‬ואיננו משקף את המצב הממשי במגזר העסקי‬
‫אשר מוצג להלן‪ 29.2% .‬מכלל המעסיקים שהעסיקו עובדים חרדים מעסיקים עובד חרדי אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ 59.1%‬מעסיקים בין ‪ 5-2‬עובדים חרדים‪ 05.9% .‬מעסיקים בין ‪ 2-01‬עובדים חרדים ורק ‪ 8.2%‬מעסיקים‬
‫יותר מעשרה עובדים חרדים בעסק (‪.)+00‬‬
‫תרשים ‪ :1‬מספר עובדים חרדים בעסק (באחוזים מהסה"כ)‬
‫‪8.4‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪49.4‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪+11‬‬
‫‪5-10‬‬
‫‪2-4‬‬
‫‪1‬‬
‫מקור ‪ :‬מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫בנוסף‪ ,‬כדי לבחון הבדלים בין המינים באשר לעובדים החרדים בעסקים אלו‪ ,‬התבקשו המעסיקים אשר‬
‫העסיקו עובדים חרדים בעת הסקר הייעודי לציין האם הם מעסיקים נשים או גברים (או עובדים משני‬
‫המינים)‪ .‬שאלה זו חיונית לאור מאפייני התעסוקה השונים בין המינים בציבור החרדי‪ .‬הממצאים העלו כי‬
‫במגזר העסקי ישנו ייצוג ייתר לגברים חרדים בהשוואה לנשים‪ .‬מספר הגברים החרדים הממוצע אשר‬
‫הועסקו במגזר העסקי עמד על ‪( 1‬מתוך ‪ 2‬עובדים חרדים בממוצע בסה"כ)‪ .‬זהו ממצא מפתיע לאור העובדה‬
‫שעיקר הגידול בשיעור התעסוקה בשנים האחרונות ניכר דווקא בקרב נשים‪ .‬ממצאים אלו מלמדים כי‬
‫למרות שבקרב נשים חרדיות חל גידול משמעותי מאוד בשיעורי התעסוקה בעשור האחרון‪ ,‬הרי שמרביתן‬
‫השתלבו ככל הנראה דווקא בענפים ציבוריים ואחרים ובעיקר בענף החינוך ושירותים קהילתיים ולא‬
‫במגזר העסקי אשר מרבית העובדים החרדים בו הם כאמור גברים‪.‬‬
‫ד) מספר העובדים החרדים במגזר העסקי וחלוקה על‪-‬פי גודל העסק‬
‫במקביל לממצאים שהוצגו לעיל לגבי התפלגויות שונות המתייחסות למאפייני העסקים שהעסיקו עובדים‬
‫חרדים‪ ,‬ובהסתמך על סקר המעסיקים השוטף של מינהל המחקר שנערך ברבעון האחרון של ‪( 5102‬להבדיל‬
‫מהסקר הייעודי הייחודי שכלל ‪ 212‬עסקים ועליו נשען החלק הארי בדוח זה)‪ ,‬מתברר כי במגזר העסקי‬
‫הועסקו ‪ 10102‬אלף עובדים חרדים במגוון תחומים כפי שתואר לעיל המהווים כ‪ 2%-‬בלבד מכלל העובדים‬
‫(היהודים) במשק‪ .‬נציין כי זהו גידול משמעותי מאוד ביחס למספר החרדים שהועסקו במגזר העסקי בשנת‬
‫‪ ,5118‬המבטא הכפלה של מספר העובדים החרדים במגזר העסקי שעמד על ‪ 28.2‬אלף איש בלבד‪ .‬נתון זה‬
‫‪13‬‬
‫מבוסס על סקר מעסיקים דומה שנערך בשנה זו (רבעון אחרון)‪ .‬ניתן לומר כי ממצא זה מלמד על שינוי‬
‫משמעותי שחל בשנים האחרונות בהשתלבותם של עובדים חרדים במשק בכלל ובמגזר הפרטי בפרט ‪.11‬‬
‫בנוסף לניתוח הממצאים שהתייחס לענפים הכלכליים בהם משתלבים עובדים חרדים‪ ,‬בקשנו לבחון את‬
‫התפלגות העסקים בהם עובדים חרדים לפי גודלם של העסקים ומספר העובדים החרדים בעסקים אלו‪.‬‬
‫ניתוח זה מלמד כי עסקים קטנים עד בינוניים (‪ )0-21‬מהווים ‪ 85.2%‬מכלל העסקים שהעסיקו עובדים‬
‫חרדים בשנת ‪ 11..% .5102‬מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים ב‪ 5102-‬הנם עסקים שגודלם נע בין ‪0-‬‬
‫‪ 9‬עובדים בלבד‪ .‬כרבע מכלל העסקים בהם עבדו חרדים הם עסקים בגודל של בין ‪ 01-09‬עובדים‪ .‬בקצה‬
‫הפירמידה מצויים אותם עסקים המוגדרים כעסקים בינוניים‪-‬גדולים המונים ‪ 21‬עובידם ויותר (‪.)0..2%‬‬
‫ניתן להתרשם כי עסקים בינוניים‪-‬גדולים מהווים כ‪ .%-‬בלבד מכלל העסקים במגזר העסקי‪ ,‬אך הם‬
‫מהווים ‪ 0..2%‬מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים במגזר העסקי בשנת ‪ ,5102‬על כן מדובר בייצוג‬
‫יית ר של פלח זה במגזר העסקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהממצא הנוכחי המעיד על כך ש‪ 85.2%-‬מכלל‬
‫מעסיקי החרדים במגזר העסקי הם עסקים זעירים וקטנים‪ .12.‬להערכתנו‪ ,‬היתרון שבהעסקת עובדים‬
‫בעסקים קטנים קשור להיכרות האישית והאינטימית בין העובדים לבין עצמם ובין העובדים למנהל‪0‬בעל‬
‫העסק‪ .‬היכרות זו מסייעת להכיר את מאפייני וצרכי העובד ובייחוד את אותם צרכים הייחודיים לעובדים‬
‫מהמגזר החרדי הקשורים לאורח‪-‬חייהם הייחודי ‪.13‬‬
‫לוח ‪ :3‬עסקים בהם עובדים חרדים לפי גודל העסק (באחוזים)‬
‫‪ %‬מסה"כ מעסיקי חרדים‬
‫‪ %‬סך העסקים מקבוצת‬
‫הגודל‬
‫גודל העסק (לפי מספר עובדים)‬
‫סה"כ‬
‫‪011‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪1-9‬‬
‫‪1..1‬‬
‫‪53.9%‬‬
‫‪10-19‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪18.0%‬‬
‫‪20-49‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪11.3%‬‬
‫‪+50‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר מעסיקים מיוחד של מינהל מחקר במשרד הכלכלה (‪)5102‬‬
‫ממצאים אלו דומים במאפייניהם לממצאים שנאספו בסקר דומה שנערך בשנת ‪ 5118‬אודות שיעור‬
‫העסקים שהעסיקו עובדים חרדים על‪-‬פי גודלם‪ .‬בסקר קודם היוו העסקים הזעירים (‪ 0-9‬עובדים) ‪25.9%‬‬
‫מכלל העסקים שהעסיקו עובדים חרדים ואילו בסקר הנוכחי הם מהווים ‪ .)1..1%‬בסקר שנערך ב‪5118-‬‬
‫היוו העסקים הבינונים‪-‬גדולים (‪ +21‬עובדים) ‪ 02.1%‬מכלל העסקים שהעיסוק עובדים חרדים ואילו בסקר‬
‫הנוכחי שיעורם עלה במקצת והוא עומד כאמור על ‪.0..2%‬‬
‫‪ 11‬על‪-‬פי הסקר החברתי של הלמ"ס (‪ ) 5105‬גדל שיעור המועסקים החרדים במגזר העסקי בין השנים ‪ 5118-5101‬אלו ב‪12%-‬‬
‫מהיקף של ‪ 22‬אלף עובדים ל‪ .1-‬אלף עובדים (עיקר הגידול היה בקליטה של נשים חרדיות למגזר העסקי)‪ .‬ההבדל בין שני‬
‫מקורות הנתונים נובע ככל הנראה מהעובדה הסקר החברתי של הלמ"ס מתייחס רק לאוכלוסיה בגילאי ‪ ,51-12‬בעוד שהסקר‬
‫הנוכחי מתייחס לכלל אוכלוסיית העובדים והמעסיקים‪.‬‬
‫‪ 12‬לפי הגדרות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬עסק זעיר הוא עסק שמונה עד ‪ 2‬עובדים‪ .‬עסק קטן מעסיק עד ‪ 51‬עובדים ועסק‬
‫בינוני מעסיק עד ‪ 011‬עובדים‬
‫‪ 13‬בדיקה נוספת שנשענה על סקר המעסיקים השוטף של מינהל מחקר אשר מתייחס גם לעסקים גדולים (‪ 521‬ויותר עובדים)‪,‬‬
‫העלתה ממצאים דומים ‪ :‬החרדים מהווים ‪ .%‬מכלל העובדים בעסקים זעירים הכוללים ‪ 5-9‬עובדים‪ ,‬אך רק ‪ 0..%‬מכלל‬
‫העובדים בעסקים גדולים מאוד בהם ‪ 521‬עובדים ויותר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לאור נתונים אלו נערכה בדיקה השוואתית נוספת אשר במסגרתה בחנו מהו מספר העובדים החרדים על‪-‬פי‬
‫גודל העסק‪ .‬נתונים אלו מספקים הבנה טובה יותר התמורות ביחס למקור בגידול במספר העסקים‬
‫שהעסיקו עובדים חרדים במגזר העסקי‪.‬‬
‫לוח ‪ :4‬מספר העובדים החרדים לפי גודל העסק (באחוזים ואלפים‪ ,‬בשנים ‪)2014 - 2002‬‬
‫מספר‬
‫העובדים‬
‫החרדים‬
‫(באלפים‪,‬‬
‫‪)2002‬‬
‫מספר העובדים‬
‫החרדים‬
‫(אלפים‪)2014 ,‬‬
‫התפלגות סך‬
‫העובדים החרדים‬
‫לפי גודל העסק‬
‫‪14‬‬
‫(באחוזים‪)2002 ,‬‬
‫התפלגות סך‬
‫העובדים החרדים‬
‫לפי גודל העסק‬
‫(באחוזים‪)2014 ,‬‬
‫גודל העסק (לפי מספר‬
‫עובדים)‬
‫סה"כ‬
‫‪28.2‬‬
‫‪115.7‬‬
‫‪011‬‬
‫‪011%‬‬
‫‪1-9‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪59..‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪52..‬‬
‫‪10-19‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪02.1‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪05.1‬‬
‫‪20-49‬‬
‫‪501‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪2602‬‬
‫‪4406‬‬
‫‪00..‬‬
‫‪51.0‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪+50‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר המעסיקים של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת‬
‫ניתן להתרשם בנקל כי למרות הייצוג הרב של עסקים זעירים‪-‬קטנים מבין כלל מעסיקים החרדים במשק‪,‬‬
‫הגידול במספר העובדים החרדים בהם נמוך יחסית המהווים בשנת ‪ 5102‬כרבע מכלל העובדים החרדים‬
‫במגזר העסקי (לעומת כמחצית מכלל העובדים במגזר זה בשנת ‪ .)5118‬לעומת זאת‪ ,‬הגידול המשמעותי‬
‫ביותר במספר העובדים החרדים במגזר זה חל בעסקים בינוניים וגדולים‪ .‬גידול זה נובע הן מפאת גודלם‬
‫של עסקים אלו והן בשל העובדה שבעסקים אלו ישנה תחלופה גבוהה יחסית של עובדים המקבלים הכשרה‬
‫לתפקידים מגוונים‪ .‬בקבוצת הגודל של עסקים בין ‪ 51-29‬חל גידול במספר העובדים מ‪ 2..-‬אלף עובדים‬
‫חרדים בשנת ‪ 5118‬ל‪ 51.8-‬אלף עובדים בשנת ‪ 5102‬המהווים ‪ 51%‬מסך העובדים החרדים במגזר העסקי‬
‫(לעומת כ‪ 05%-‬בלבד בשנת ‪ .)5118‬גם בעסקים המעסיקים ‪ 21‬עובדים ויותר חל גידול משמעותי במספר‬
‫העובדים החרדים ‪ :‬מ‪ 02-‬אלף עובדים (כ‪ 59%-‬מכלל העובדים החרדים) ל‪ 22.1-‬אלף עובדים (‪ )18.2%‬בשנת‬
‫‪.5102‬‬
‫הממצאים הנוכחים מלמדים כי על‪-‬אף ייצוגם הגבוה של עסקים זעירים וקטנים מבין כלל העסקים בהם‬
‫עובדים חרדים‪ ,‬בכל זאת החלק הארי של העובדים החרדים אשר נקלטו בשנים האחרונות במגזר העסקי‬
‫נקלטו על‪-‬ידי עסקים בינוניים וגדולים‪ ,‬זאת בשל היכולת של עסקים אלו לקלוט ולהכשיר מספר רב של‬
‫עובדים באופן‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל גודלם של עסקים אלו תחלופת העובדים בהם אינטנסיבית בהשוואה לעסקים‬
‫זעירים‪-‬ו קטנים ועל כן הם מגייסים עובדים בתדירות ובכמות גבוה באופן יחסי‪ .‬על כן‪ ,‬עסקים אלו זוכים‬
‫לחשיפה‪ ,‬לסיוע ולתשומות אחרות מצד גורמי תיווך ממשלתיים וארגוני המגזר השלישי (כמו עמותות‪,‬‬
‫סמינרים לנשים חרדיות ומכוני הכשרה) המעוניינים לסייע לחרדים להיקלט במקומות עבודה שונים‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬חשוב לבחון אמצעים ודרכים נוספות לעידוד תעסוקה של עובדים חרדים בעסקים בינוניים וגדולים‪ .‬עם‬
‫זאת ובנוסף‪ ,‬סבורים אנו כי חשוב בכל זאת לבחון גם את צרכיהם של עסקים זעירים‪-‬קטנים אשר מהווים‬
‫נתח משמעותי מהיקף העסקים בהם עובדים חרדים‪ .‬לכן ייתכן וראוי יהיה לבחון באופן פרטני וממוקד‬
‫‪ 14‬מכלל המועסקים החרדים במגזר העסקי‬
‫‪15‬‬
‫האם עסקים מסוג זה זקוקים לאמצעי תיווך והכוונה הייחודיים לגודלם והאם יש צורך במיפוי צרכי‬
‫המעסיקים בהתאם לתחומי העיסוק וההתמחות העסקית שלהם‪.‬‬
‫ה) מיקום העסקים‬
‫ישנו ייצוג ייתר לעסקים מאזור ירושלים אשר מעסיקים חרדים בהשוואה לשיעור הכללי של עסקים‬
‫מאזור זה‪ .‬כשליש (‪ )11.2%‬מכלל העסקים אשר העסיקו עובדים חרדים במגזר העסקי נמצאים במחוז‬
‫ירושלים בהשוואה לשיעור הכללי של העסקים ממחוז זה שעמד ‪ 01%‬בלבד‪ .‬כרבע (‪ )52.9%‬מכלל העסקים‬
‫שהעסיקו חרדים נמצאים באזור המרכז ו‪ 50.1%-‬באזור תל‪-‬אביב‪ ,‬בדומה מאוד לייצוג היחסי של כלל‬
‫העסקים במגזר העסקי‪ .‬כ‪ 01%-‬מהעסקים בהם עבדו חרדים נמצאים באזור הדרום והשאר במחוז חיפה‬
‫(‪ )1%‬והצפון (‪ .) 2.1%‬ניתן להתרשם כי ישנה הלימה גבוהה באופן יחסי בין המיקום של העסקים בהם‬
‫מועסקים עובדים חרדים לבין ריכוזי האוכלוסייה החרדית בישראל‪ .‬מרבית העסקים בהם עובדים חרדים‬
‫נמצאים בריכוזי האוכלוסייה העיקריים של הציבורי החרדי בישראל ובקרבה למרכזי העסקים בגוש דן‬
‫וירושלים ‪.15‬‬
‫‪ 15‬כ‪ 82%-‬מכלל האוכלוסיה החרדית בישראל מתגוררת במשולש שקודקודיו הם בין ירושלים – בני‪-‬ברק ואשדוד (כהנר‪)5119 ,‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ )4‬התאמות מיוחדות לעובדים חרדים והצורך בהכשרות מיוחדות‬
‫לתפקיד‬
‫אחד החסמים המרכזיים בשילובם של עובדים חרדים בשוק העבודה הכללי הנו חסם הקשור להבדלים‬
‫חברתיים‪-‬תרבותיים בין המועסקים החרדים למעסיקים שאינם חרדים (סופר‪-‬פרומן‪ ; 511. ,‬לוין‪;5119 ,‬‬
‫מלחי‪ ; 5101 ,‬קוליק‪ .) 5105 ,‬סקרים ומחקרים שונים מלמדים כי חלק נכבד מדורשי עבודה חרדים היו‬
‫מעדיפים לעבוד במקום עבודה חרדי וחלקם אף מציבים זאת כתנאי לקבלת הצעות עבודה (ליפשיץ ומלחי‪,‬‬
‫‪ .)5102‬מנגד‪ ,‬מעסיקים שאינם חרדים לרוב אינם מכירים באופן מספק את מאפייניהם וצרכיהם של‬
‫עובדים חרדים ולכן חוששים לעיתים להעסיק עובדים אלו‪ .‬בסקר הנוכחי בקשנו לבחון לראשונה‪ ,‬האם‬
‫מעסיקים אשר העסיקו עובדים חרדים ביצעו התאמות מיוחדות לצורך העסקת עובדים אלו‪ .‬מעסיקי‬
‫החרדים נתבקשו לדווח האם העסק ביצע התאמות ייחודיות בתחומים שונים‪ .‬הממצאים מלמדים כי‬
‫‪ 08.2%‬מכלל העסקים בהם עבדו חרדים הקצו זמן לתפילה ו‪ 05..%-‬הקצו גם מקום מיוחד לשם כך‪ .‬שתי‬
‫התאמות אלו לרוב כרוכות אחת בשנייה ‪ :‬מעסיק אשר הקצה זמן לתפילה לרוב גם הקצה מקום ייעודי‬
‫לשם כך‪ 9..% .‬בלבד מכלל העסקים אשר העסיקו חרדים הקפידו על הפרדה בין נשים לגברים במרחב‬
‫העבודה ו‪ 01.1%-‬נוספים הקפידו על לבוש צנוע של כלל העובדים‪ .‬יודגש כי מרבית העסקים אשר הקפידו‬
‫על כך הם בבעלות חרדית או דתית‪ ,‬אך לא חילונית‪ 01% .‬מהעסקים התאימו את המטבח בעסק והכשירו‬
‫אותו עבור העובדים החרדים‪ .‬יודגש כי בעסקים בהם יש שיעור גבוה של עובדים חרדים ישנה נטייה גבוהה‬
‫יותר לערוך התאמות שונות עבורם‪ ,‬בעיקר בעסקים קטנים וזעירים ובייחוד בעסקים בהם המעסיק עצמו‬
‫הוא חרדי או דתי‪.‬‬
‫נוכחנו לדעת כי למרות שישנם הבדלים ופערים חברתיים שונים בין עובדים חרדים למעסיקים שאינם‬
‫חרדים‪ ,‬מרבית המעסיקים החילונים לא ערכו התאמות ייחודיות עבור עובדיהם החרדים‪ .‬סביר אם כך‬
‫להניח כי ברוב המקרים העובדים החרדים‪ ,‬הם אלו אשר התאימו עצמם למאפייני העסק בו הם עובדים‬
‫ולא ההפך‪.‬‬
‫לוח ‪ :5‬התאמות לעובדים חרדים (באחוזים מכלל העסקים אשר העסיקו חרדים)‬
‫סוג ההתאמה‬
‫שיעור העסקים אשר ביצעו התאמה‬
‫זמן לתפילה‬
‫‪08.2‬‬
‫מקום לתפילה‬
‫‪05..‬‬
‫מטבח כשר‬
‫‪05.9‬‬
‫הפרדה בין נשים לגברים במרחב העבודה‬
‫‪01.1‬‬
‫הקפדה על לבוש צנוע של כלל העובדים‬
‫‪9..‬‬
‫הנחיות לכלל העובדים‬
‫‪2.2‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫מידי פעם ופעם נשמעות הצהרות של מעסיקים וגופי הכשרה שונים כי העסקת עובדים חרדים מחייבת‬
‫הכשרה‪ ,‬הכנה והדרכה ייחודית לתפקידים שונים בארגון‪ ,‬בעיקר לאור מאפייני ההון האנושי שלהם‬
‫והיעדר השכלה מתאימה (מנהל המחקר‪ .)5102 ,‬סוגיה זו מהווה גם היא אבן נגף לקליטת עובדים חרדים‪.‬‬
‫ממצאי הסקר הנוכחי מפריכים במידת מה עמדות והצהרות אלו‪ .‬כמעט כל מעסיקי החרדים שרואיינו‬
‫‪17‬‬
‫ציינו כי לא נדרשו הכשרות או הדרכות מיוחדות נוספות לעובדים החרדים מעבר להכשרות שנערכו עבור‬
‫עובדים שאינם חרדים בתפקידים דומים בעסק‪ .‬ממצא זה עשוי להצביע על כך שייתכן ומרבית העובדים‬
‫החרדים רכשו די והותר ניסיון תעסוקתי שבזכותו מעסיקיהם לא נדרשו להכשירם באופן ייחודי לתפקיד‪.‬‬
‫עם זאת נציין כי מספר קטן מאוד של עסקים בבעלות חילונית דיווחו כי ישנה התחשבות מסוימת בעובדים‬
‫החרדים במסגרת אירועים חברתיים מטעם מקום העבודה (כשרות בד"ץ‪ ,‬למשל)‪ .‬עם זאת וכי כפי שנראה‬
‫בהמשך‪ ,‬מעסיקים שלא העסיקו בעבר עובדים חרדים‪ ,‬עדיין סבורים כי חסמים הדורשים התאמות‬
‫מיוחדות עבור עובדים חרדים‪ ,‬עשויים למנוע קליטתם של עובדים אלו במגזר העסקי‪.‬‬
‫בהמשך בקשנו לבחון באיזו מידה היו מעסיקים אלו ממליצים לעסקים אחרים לקלוט עובדים חרדים‬
‫לשורותיהם ומצאנו כי ‪ 91.1%‬ממעסיקים אלו היו ממליצים במידה רבה ומידה רבה מאוד על העסקת‬
‫חרדים‪ .‬סביר להניח כי שביעות רצונם של מעסיקי החרדים מעובדים אלו גבוהה מאוד‪ .‬ממצאים אלו‬
‫מעלים שאלות ביחס לאפשרויות והיתרונות הגלומים ביצירת ממשקים וקשרים פורמאליים או בלתי‪-‬‬
‫פורמאליים בין מעסיקים שהתנסו באופן חיובי בהעסקת עובדים חרדים‪ ,‬מול עסקים שטרם התנסו בכך‪,‬‬
‫במטרה להגביר את המודעות לאפשרויות ההעסקה של עובדים אלו בדרכים שונות‪.‬‬
‫א) אופן גיוס וקליטת עובדים חרדים‬
‫ממשלת ישראל ושותפיה במגזר השלישי משקיעים מאמצים ומשאבים רבים בהכוונה‪ ,‬ייעוץ והשמה‬
‫בתעסוקה עבור אוכלוסיות חרדיות שונות לצורך שילוב וקידום נשים ובעיקר גברים חרדים בשוק העבודה‬
‫ובמסגרות לימודים מקצועיות וגבוהות (מלאך‪ ;5101 ,‬גל‪ .)5102 ,‬כיוון שלמרבית החרדים חסרות רשתות‬
‫חברתיות מתאימות לשוק העבודה וכן ידע או מידע על שוק זה‪ ,‬נדרשים כלים שונים לשילובם בעבודה‪.‬‬
‫בקשנו לבחון בסקר זה מהן הדרכים העיקריות בעזרתן קלטו המעסיקים עובדים חרדים ‪.16‬‬
‫למרות ההנחה שהוזכרה לעיל כי לחלק ניכר מהחרדים רשתות חברתיות 'סגורות' שאינן מסייעות בחיפוש‬
‫והשתלבות בעבודה במקומות עבודה שאינם חרדיים‪ ,‬ולאור הדמיון באופן הקליטה של עובדים‬
‫מאוכלוסיות מיעוט אחרות (עובדים ערבים למשל)‪ ,‬נמצא כי ‪ .0%‬מהעסקים שקלטו עובדים חרדים עשו‬
‫זאת בעזרת ידידים וקרובי משפחה‪ .‬על‪-‬אף העובדה כי מדובר בסברה בלבד שאיננה ניתנת לאישוש בשלב‬
‫זה‪ ,‬הסבר אפשרי לממצא זה קשור דווקא למאפייני ההון החברתי 'המלכד' החזק של מרבית החרדים‬
‫ולרשתות החברתיות ההדוקות המאפיינות מגזר זה (מלחי‪ .)Bick, 2013 ; 5102 ,‬כלומר‪ ,‬ניתן לספק‬
‫תרחיש שבו לאחר שעסק קלט בעבר בהצלחה עובד או עובדת חרדית‪ ,‬קל ונוח יחסית למצוא עובדים‬
‫חרדים נוספים באמצעות רשתות חברתיות 'סגורות' אלו דרך חברים או מכרים‪ .‬זהו תהליך מוכר בשוק‬
‫העבודה ויש בו יתרונות ברורים הקשורים לרמות אמון ויעילות באיתור עובדים‪ ,‬אך מנגד סשל התבדלותו‬
‫מרצון של המגזר החרדי‪ ,‬הוא טומן בחובו לא מעט כשלים ומגרעות הבאים לידי ביטוי בסטיגמות‪ ,‬אפליה‬
‫ורמות שכר נמוכות (‪.)Behtoui and Neergaard 2010‬‬
‫‪ 01..%‬מהמעסיקים טענו כי העובדים החרדים פנו מיוזמתם ובאופן ישיר למעסיק‪ 1.8% .‬הגיעו לעסק‬
‫באמצעות ירידי תעסוקה שונים ואחוזים בודדים הגיעו לעסק דרך מודעות דרושים באינטרנט (‪ )1.1%‬או‬
‫דרך מודעות דומות בעיתונות (‪ .)1.1%‬רק ‪ 5.1%‬מהעסקים דיווחו כי העובדים החרדים הגיעו אליהם דרך‬
‫שירות התעסוקה הממשלתי או באמצעות חברות כוח‪-‬אדם פרטיות (‪ .)5.5%‬במסגרת סקר המעסיקים‬
‫‪ 16‬שאלה זו לא נבחנה בסקר הייעודי עליה מתבססת מרבית הסקירה הנוכחית‪ .‬הנתונים המוצגים כאן מבוססים על סקר‬
‫המעסיקים השוטף של מינהל מחקר וכלכלה (‪ .)5102‬בסקר נשאלים המעסיקים כיצד קלטו את העובד החרדי האחרון שלהם‬
‫‪18‬‬
‫הכללי של מינהל המחקר לא דווח על קליטת עובדים חרדים באמצעות מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים‬
‫לחרדים ‪.17‬‬
‫לוח ‪ :6‬אופן קליטת עובדים חרדים (באחוזים מסה"כ)‬
‫באחוזים‬
‫אופן הגיוס‬
‫סה"כ‬
‫‪011‬‬
‫הגיעו דרך חברים או קרובים‬
‫‪1103‬‬
‫הגיעו מיוזמתם (פנייה ישירה לעסק)‬
‫‪01..‬‬
‫הגיעו באמצעות יריד תעסוקה‬
‫‪1.8‬‬
‫הגיעו דרך מודעות דרושים באתרי אינטרנט‬
‫‪1.1‬‬
‫הגיעו מודעות דרושים בעיתונות‬
‫‪1.1‬‬
‫הגיעו דרך שירות התעסוקה‬
‫‪5.1‬‬
‫הגיעו דרך חברות כ"א פרטיות‬
‫‪5.5‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫לאור ממצאים אלו חשוב להערכתנו לבחון דרכים לנצל טוב יותר את העוצמות הקהילתיות והחברתיות‬
‫הפנימיות וההון החברתי הקיים בתוך קהילות חרדיות רבות ולנסות לקשר ביניהן לבין עסקים וארגונים‬
‫המעוניינים להעסיק עובדים מהמגזר החרדי‪.‬‬
‫ב) סיבות ומניעים להעסקת עובדים חרדים‬
‫מרבית המעסיקים טענו כי הסיבה להעסקת עובדים חרדים קשורה להתאמת העובד (החרדי) לתפקיד‬
‫ולעסק‪ ,‬כלומר קליטת העובדים החרדים נעשתה ללא קשר לרקע החברתי או המגזרי שלהם‪ .‬כרבע‬
‫מהמעסיקים (‪ ) 52%‬הצהירו כי הסיבה לקליטת העובדים החרדים נובעת מהיותם עובדים טובים ומסורים‬
‫לתפקיד ולעסק‪ .‬עוד ‪ 02%‬ציינו כי הסיבה להעסקת עובדים חרדים קשורה לעובדה שלעסק חסרים עובדים‬
‫ולכן סיבה זו משלימה‪ ,‬במידת מה‪ ,‬לנימוק הקשור להתאמת העובד לעסק ולתפקיד‪ .‬עוד ‪ 01%‬ציינו כי‬
‫הסיבה להעסקת עובדים חרדים קשורה לניסיון מוצלח קודם בהעסקת עובדים מאוכלוסייה זו‪ .‬ייתכן כי‬
‫היבט זה מתקשר לדרכי הגיוס והקליטה של עובדים אלו שרובם נערכו כאמור באמצעות חברים ומכרים‪.‬‬
‫אחוזים בודדים בין המעסיקים ציינו כי הסיבה להעסקת עובדים חרדים קשורה להיבטים כמו שיפור‬
‫השירות (‪ ,)1%‬קידום שוויון הזדמנויות (‪ )1%‬או הגעה ללקוחות וספקים חדשים (‪ )5%‬ושיפור תדמית‬
‫העסק (פחות ממחצית מאחוז מעסיקי החרדים דיווחו על סיבה זו)‪.18‬‬
‫‪ 17‬הכוונה היא למרכזים הכוון לתעסוקה עירוניים הפועלים בירושלים (נפתח במרס ‪ )5102‬ובני‪-‬ברק (נפתח בספטמבר ‪)5101‬‬
‫המופעלים במשותף על‪-‬ידי משרד הכלכלה והרשויות המקומיות או ‪ 8‬מרכזי מפת"ח המופעלים על‪-‬ידי ארגון הג'וינט בשיתוף‬
‫משרד הכלכלה‪.‬‬
‫‪ .18‬נתונים אלו מציינים את אחוז העסקים שציינו בחיוב את הסיבות שהוצגו לפניהם בסקר‪ ,‬כסיבות אפשריות לקליטת עובדים‬
‫חרדים‪ .‬לכן הנתונים המוצגים כאן אינם משלימים ל‪.011%-‬‬
‫‪19‬‬
‫תרשים ‪ :2‬סיבות לקבלת עובדים חרדים (באחוזים מסך מעסיקי חרדים שציינו את המניע)‬
‫‪120‬‬
‫‪96‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪24‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫שיפור‬
‫תדמיתי‬
‫קידום‬
‫הגעה‬
‫שוויון‬
‫ללקוחות‬
‫וספקים הזדמנויות‬
‫שיפור‬
‫שירות‬
‫ניסיון‬
‫העסקה‬
‫קודם‬
‫מחסור‬
‫בעובדים‬
‫עובדים‬
‫טובים‬
‫ומסורים‬
‫קבלה לפי‬
‫התאמה‬
‫לתפקיד‬
‫ולעסק‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫נתונים אלו מעלים את הסברה כי ישנה חשיבות מכרעת להתאמה מרבית בין מאפייני המשרות הנדרשות‬
‫לאיוש על‪-‬ידי מעסיקים לבין כישוריהם‪ ,‬יכולותיהם וניסיונם המקצועי של דורשי עבודה חרדים או כאלו‬
‫המעוניינים לשפר את מצבם בשוק העבודה‪ .‬דברים אלו אמורים בהתייחס לעבודתם של מרכזי הכוון‬
‫תעסוקתיים לחרדים העוסקים בהכוונה וייעוץ מקצועיים לאוכלוסייה החרדית‪ ,‬הנדרשים להגברי את‬
‫שילוב אוכלוסייה זו בשוק העבודה‪.‬‬
‫ג) רמת דתיות של מעסיקי חרדים‬
‫מרבית מהעסקים אשר מעסיקים עובדים חרדים הנם עסקים בבעלות חילונית‪ 1.% .‬מכלל העסקים‬
‫שהעסיקו עובדים חרדים הם בבעלות חילונית‪ 51..% .‬מהמעסיקים הם בבעלות דתית ורק ‪1.2%‬‬
‫מהעסקים הם בבעלות חרדית‪ .‬הנתונים הנוכחיים שונים מאוד מהממצאים שעלו בסקר המעסיקים‬
‫המיוחד שנערך ב‪ 5118-‬אשר ממנו עלה כי פחות ממחצית (‪ )22%‬מהמעסיקים שהעסיקו עובדים חרדים היו‬
‫בבעלות חילונית‪ .‬בשנה זו היוו המעסיקים החרדים ‪ 12%‬מכלל העסקים בהם הועסקו עובדים חרדים‬
‫והיתר היו מעסיקים דתיים (‪ .)09%‬לפיכך‪ ,‬לא רק שהמספר הכללי של העסקים בהם עובדים חרדים גדל‬
‫אלא שגידול זה נובע במידה רבה מהגידול הניכר במספר העסקים בבעלות חילונית אשר שילבו עובדים‬
‫ממגזר זה‪ .‬על‪-‬פי הסקר המיוחד שנערך במסגרת המחקר הנוכחי‪ ,‬נמצא כי מתוך ‪ 59.2‬אלף עסקים בהם‬
‫הועסקו חרדים‪ ,‬כ‪ 09.1-‬אלף הם עסקים בבעלות חילונית והשאר הם עסקים דתיים או חרדים‪ .‬להערכתנו‪,‬‬
‫ממצאים אלו בהחלט מצביעים על תמורה ראשונית בשוק העבודה בישראל‪ :‬עסקים שונים‪ ,‬שרובם בבעלות‬
‫וניהול חילוני‪ ,‬הח לו בשנים האחרונות לקלוט עובדים חרדים לשורותיהם במגוון תפקידים ומשלחי‪-‬יד‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ניתן לומר בזהירות כי לאור החסמים המרובים‪ ,‬הדרך לשילוב מרבי של אוכלוסייה זו בשוק העבודה‬
‫עודנה ארוכה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לוח ‪ :1‬רמת הדתיות של מעסיקי עובדים חרדים (אחוז מסה"כ)‬
‫רמת הדתיות של מעסיקי חרדים‬
‫אחוז‬
‫מכלל‬
‫מעסיקי‬
‫מספר עסקים‬
‫חרדים‬
‫חילונים‬
‫‪6609%‬‬
‫‪19,693‬‬
‫דתיים וחרדים‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪9,.12‬‬
‫סה"כ‬
‫‪011%‬‬
‫‪29,428‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫כדי להבהיר מהי מידת תרומתם של עסקים בבעלות חילונית לשילוב וקליטת עובדים חרדים במגזר‬
‫העסקי‪ ,‬נבחן במקביל גם את מספר העובדים החרדים בהתאם להתפלגות של העסקים לפי רמת הדתיות‬
‫של בעלי העסק‪ .‬גם בדיקה זו מלמדת כי החלק הארי של העובדים ממגזר זה מועסקים על‪-‬ידי עסקים‬
‫בבעלות חילונית לעומת עסקים בבעלות דתית או חרדית‪.‬‬
‫לוח ‪ : 2‬שיעור ומספר עובדים חרדים במגזר העסקי לפי רמת הדתיות של המעסיקים (באחוזים ומספרים‬
‫שלמים מסך העובדים החרדים)‬
‫רמת הדתיות של מעסיקי חרדים‬
‫אחוז‬
‫החרדים‬
‫מכלל‬
‫העובדים‬
‫מספר העובדים‬
‫החרדים‬
‫חילונים‬
‫‪6106‬‬
‫‪61,620‬‬
‫דתיים וחרדים‬
‫‪19.2‬‬
‫‪19,151‬‬
‫סה"כ‬
‫‪011%‬‬
‫‪101,240‬‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫הממצאים הנוכחיים מעידים להערכתנו על שינוי מהותי וייחודי בשוק העבודה בישראל בכל הנוגע‬
‫להעסקת עובדים חרדים בשוק זה‪ .‬קרוב לשני שליש (‪ )10.1%‬מכלל העובדים החרדים במגזר העסקי‬
‫הועסקו בשנת ‪ 5102‬על‪-‬ידי עסקים בבעלות חילונית‪ .‬ממצא זה מעיד למעשה על מהפך בדפוסי התעסוקה‬
‫וההעסקה של עובדים חרדים במגזר העסקי‪ .‬מאחר וסקר העסקת עובדים חרדים שנערך ב‪ 5118-‬לימד כי‬
‫מרבית העובדים החרדים (‪ ).2%‬מועסקים על‪-‬ידי מעסיקים דתיים או חרדים ורק חלק קטן מאוד‬
‫מועסקים במסגרת עסקים בבעלות חילונית‪ .19‬בשנה זו מספר העובדים החרדים שעבדו בעסקים חרדים או‬
‫דתיים עמד על ‪ 12.2‬אלף איש‪ .‬הנתונים הנוכחים מלמדים כי מספר העובדים החרדים בבתי עסק בבעלות‬
‫דתית או חרדית עומד על ‪ 19.1‬אלף איש ועל כן מדובר על גידול זניח של ‪ 00%‬בלבד במספר החרדים‬
‫שנקלטו בשש השנים האחרונות על‪-‬ידי מעסיקים אלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כיוון שכיום מספר החרדים המועסקים‬
‫במגזר העסקי עומד על ‪ 010.5‬אלף‪ ,‬אזי ברור כי מקורו של הגידול הניכר במספר החרדים במגזר זה קשור‬
‫לקליטה מאסיבית של עובדים חרדים על‪-‬ידי מעסיקים חילונים‪.‬‬
‫‪ 19‬על‪-‬פי סקר המעסיקים של מנהל המחקר‪ ,‬בשנת ‪ 5118‬הועסקו במגזר החרדי ‪ 28.2‬אלף עובדים חרדים‪ ,‬מתוכם ‪ 12.2‬אלף עבדו‬
‫כאמור בעסקים בבעלות דתית או חרדית ורק ‪ 05.8‬אלף חרדים (‪ )51.1%‬הועסקו בעסקים בבעלות חילונית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ )5‬מאפיינים ועמדות של מעסיקים שלא העסיקו עובדים חרדים‬
‫הואיל והחלק הארי של המעסיקים במגזר העסקי בישראל לא העסיקו כלל עובדים חרדים ב‪ 1-‬השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬חיוני לבחון מהן עמדותיהם של מעסיקים אלו ביחס לאפשרויות העסקה של האוכלוסיה‬
‫החרדית וכן מהם להערכתם הכלים והאמצעים בעזרתם ניתן לעודד העסקת אוכלוסייה ייחודית זו‪.‬‬
‫מבין העסקים שציינו כי אינם מעסיקים חרדים כ‪ 95%-‬דיווחו על כך שבשלוש השנים שקדמו למועד עריכת‬
‫הסקר לא פנו אליהם כלל מועמדים חרדים‪ .‬מבין העסקים שהעסיקו עובדים חרדים בעבר‪ ,‬דיווחו מרביתם‬
‫(‪ )8.%‬כי העובדים החרדים עזבו את העסק מיוזמתם וללא כל קשר לעובדת היותם חרדים‪ 2% .‬בלבד‬
‫מהעסקים שבעבר העסיקו עובדים חרדים‪ ,‬פיטרו עובדים אלו‪ .‬בקשנו כאמור לבחון מהן הסיבות‬
‫שלהערכת המעסיקים (שלא התנסו בהעסקת עובדים אלו) מונעים מנשים וגברים חרדים להשתלב בעבודה‪.‬‬
‫תרשים ‪ :3‬חסמים להעסקת עובדים חרדים (אחוז המעסיקים שיחסו חשיבות רבה לחסם)‬
‫‪60‬‬
‫‪49.4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫הפרדה בין‬
‫נשים וגברים‬
‫מיקום‬
‫היעדר השכלה‬
‫וכישורים‬
‫העסק פתוח קשיי כשרות או תכנים פוגעניים‬
‫תפילות‬
‫בסופ"ש‬
‫מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫הממצאים הנוכחיים מלמדים כי קרוב למחצית מהמעסיקים שלא העסיקו עובדים חרדים‪ ,‬סבורים‬
‫שהחסם המרכזי לקליטת עובדים חרדים קשור לעובדה שבעסקים לא ניתן לקיים הפרדה בין המינים‪,‬‬
‫עובדה המקשה על מרבית החרדים להשתלב במקום העבודה‪ 29.2% .‬מהמעסיקים ייחסו חשיבות בינונית‬
‫או רבה לחסם זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כשליש מהמעסיקים (‪ )10%‬מעריכים כי המיקום של העסק מקשה על עובדים‬
‫חרדים להגיע ולהשתלב בעסק‪ ,‬זאת למרות העובדה שנוכחנו לדעת בסקירה זו שמרבית העסקים בהם‬
‫עבדו חרדים ממוקמים במוקדי התעסוקה בישראל במרחב ירושלים וגוש דן‪ .‬ייתכן וממצא זה קשור‬
‫לעובדה כי חלק מהחרדים מתגוררים בערי לוויין חרדיות כמו בית"ר או מודיעין עלית אשר הנגישות מהן‬
‫לערים המרכזיות‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב פחות נוחה למי שחסר רכב או רישיון נהיגה‪ .‬הממצאים הנוכחיים‬
‫מעלים תהיות לגבי החסמים הנתפסים‪-‬נחווים כחסמים משמעותיים בקרב מעסיקים במגזר העסקי‪ .‬כרבע‬
‫(‪ ) 52.5%‬מהמעסיקים סבורים כי החרדים חסרים את ההשכלה והכישורים הנדרשים לתחומי העיסוק‬
‫והתפקידים בעסק שלהם‪ .‬חסם זה קשור למרכיבי ההון האנושי וסוג ההשכלה של מרבית הנשים ובפרט‬
‫הגברים החרדים‪ .‬ל‪ .2%-‬מהגברים החרדים ישנה השכלה תורנית בלבד אשר איננה מתאימה למרבית‬
‫התפקידים במגזר העסקי ובקרב הנשים ל‪ 21%-‬למדו בסמינרים לנשים חרדיות המקנים בעיקר הכשרה‬
‫והכנה לתחומי החינוך וההוראה (ליפשיץ ומלחי‪ .)5102 ,‬חסמים אחרים נתפסים כמשמעותיים אך במידה‬
‫‪22‬‬
‫פחותה‪ .‬כ‪ 08%-‬מהעסקים סבורים שכיוון שהעסק פתוח בסופי שבוע יתקשו עד מאוד לשלב בו עובדים‬
‫חרדים‪ .‬אותה מידת קושי (‪ 51%‬מכלל העסקים שלא העסיקו עובדים חרדים) מיוחסת לכך לאי‪-‬שמירת‬
‫כשרות בעסק‪ ,‬אם כי ביחס להיבט זה‪ ,‬רק ‪ 01.8%‬בלבד מכלל העסקים ציינו כי היבט זה יפריע במידה רבה‬
‫מאוד להעסקה עתידית של עובדים חרדים‪ .‬יודגש להלן כי בסופו של דבר מדובר במכלול של חסמים‬
‫וסיבות לאי‪-‬העסקתם של חרדים במקומות עבודה שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬החסמים המתוארים לעיל בדרך‪-‬כלל‬
‫כרוכים זה בזה‪0‬‬
‫לסיכומו של נושא זה‪ ,‬אנו נוכחים לדעת כי החסם הקשור להפרדה בין המינים נתפס‪ ,‬גם כיום‪ ,‬כחסם‬
‫המטריד ביותר עסקים אשר נדרשו להתמודד עם השאלה מה להערכתם עשוי להוות קושי מרכזי להעסקת‬
‫עובדים ממגזר ייחודי זה‪ .‬לטעמנו‪ ,‬לסוגיה מורכבת זו שתי פנים‪ :‬ראשית‪ ,‬חסם נתפס (נחווה) זה מהווה‬
‫שיקול משמעותי מאוד ביותר עבור חלק לא מבוטל מדורשי עבודה חרדים‪ .‬למשל‪ ,‬במסגרת הערכת מרכזי‬
‫הכוון תעסוקתיים לחרדים שנערך לאחרונה על‪-‬ידי מנהל המחקר נמצא כי שליש בלבד (‪ 52%‬מהנשים ו‪-‬‬
‫‪ 21%‬מהגברים) מהפונים למרכזים אלו היו מוכנים לעבוד במקום עבודה שאין בו הפרדה בין נשים לגברים‬
‫(ליפשיץ ומלחי‪ .)5102 ,‬ממצא זה מהווה אינדיקציה נוספת לכך שמעסיקים חילונים שלא התנסו בהעסקת‬
‫עובדים חרדים סבורים כי ללא הפרדה בין המינים לא תתכן העסקה מוצלחת של עובדים ממגזר זה‪ .‬עם‬
‫זאת ובניגוד לתפיסה זו‪ ,‬מחקרים אחרים מלמדים כי נשים וגברים חרדים אשר כבר עובדים במקום עבודה‬
‫מעורב שאין בו הפרדה מגדרית‪ ,‬אינם תופסים חסם זה כמגביל או מטריד באופן מיוחד (מלחי‪.)5101 ,‬‬
‫בנוסף ובמקרים מסוימים‪ ,‬הפרדה בין גברים לנשים במקום העבודה איננה מחייבת הפרדה מוחלטת‬
‫במרחב העבודה אלא הסדרים 'רכים' יותר כגון‪ ,‬חדרי עבודה נפרדים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ )6‬כלי סיוע נדרשים לעידוד העסקת עובדים חרדים מגזר העסקי‬
‫ועמדות המעסיקים בנושא‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬במטרה להגביר ולהעלות את רמת ההשתתפות של אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה‪,‬‬
‫נדרשת המדינה לעודד ביקושים לעובדים ממגזרים שונים‪ ,‬במקרה הנידון הציבור החרדי‪ ,‬על‪-‬ידי אמצעים‬
‫מיוחדים אשר אחד המרכזיים שבהם הוא כאמור מסלול תעסוקה במרכז ההשקעות‪ ,‬במסגרתו מקבלים‬
‫מעסיקי אוכלוסיות שונות סבסוד לשכרם של עובדים אלו‪ .‬במחקר הנוכחי התבקשו מעסיקים שלא‬
‫העסיקו בעבר עובדים חרדים לציין "במידה ותחליט להעסיק בעתיד עובדים חרדים‪ ,‬עד כמה הדברים‬
‫הבא ים יוכלו לסייע לך לממש העסקה שלהם?"‪ .‬שאלה זו נועדה לבחון מהם הכלים המיטביים אשר‬
‫עשויים לסייע להגברת קצב והיקף קליטתם של עובדים חרדים במגזר העסקי‪.‬‬
‫תרשים ‪ : 4‬כלי סיוע נדרשים לעידוד העסקת עובדים חרדים (באחוזים מכלל העסקים שלא העסיקו‬
‫‪20‬‬
‫עובדים חרדים בעבר ובעת הסקר)‬
‫‪50‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫סבסוד שכר‬
‫סבסוד הכשרות‬
‫לפני העבודה‬
‫סבסות תוך כדי‬
‫עבודה‬
‫סבסוד התאמת‬
‫העסק לחרדים‬
‫ליווי ע"י גוף חיצוני‬
‫מקור ‪ :‬מקור ‪ :‬סקר ייעודי בנושא העסקת חרדים במגזר העסקי‪ ,)5102( ,‬מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
‫באופן לא מפתיע‪ ,‬מבין כלי הסיוע שאליהם התייחסו המעסיקים‪ ,‬הכלי המוערך ביותר ככלי סיוע מועיל‪,‬‬
‫הוא סבסוד השכר למעסיקים עבור העסקת חרדים‪ .‬כ‪ 22.1%-‬מהמעסיקים ציינו כי כלי מסוג זה יכול‬
‫לסייע להם במידה רבה בשילוב עובדים חרדים‪ .‬כלי מוערך נוסף קשור לצורך בסבסוד הכשרות מקצועיות‬
‫לתפקידים שונים בעסקים (לפני תחילת העבודה בעסק) עבור עובדים חרדים‪ 58% .‬מהמעסיקים סבורים כי‬
‫כלי זה יסייע במידה רבה לעניין זה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬כרבע מהמעסיקים (‪ )52.5%‬סבורים כי סבסוד שכר תוך‬
‫כדי עבודה (‪ )On the Job Training‬עשויים לסייע לקליטת עובדים חרדים בעסק שלהם‪ .‬נדגיש כי שלושת‬
‫הכלים הללו מופעלים מזה מספר שנים ‪-‬ידי יחידות שונות של משרד הכלכלה במטרה להגשים מטרה זו‪.‬‬
‫עוד יודגש כי רוב רובם של המעסיקים בישראל (‪ )82%‬סבורים כי חשוב מאוד להעסיק עובדים חרדים‬
‫במגזר העסקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר נשאלו המעסיקים במסגרת שאלה פתוחה מה יכולה לעשות ממשלת ישראל‬
‫‪ 20‬המעסיקים נדרשו לדרג באיזו מידה כל אחד מהכלים המצוינים בתרשים לעיל עשוי לסייע להם בהעסקה של עובדים חרדים‪.‬‬
‫המשיבים ענו על השאלות מתוך רשימה סגורה‬
‫‪24‬‬
‫לעידוד שילוב וקליטת עובדים חרדים במגזר העסקי‪ ,‬עלו תשובות מגוונות אשר מרביתן התייחסו דווקא‬
‫לצורך בהתאמת כוח האדם החרדי לשוק העבודה הכללי ובניתוק הקשר בין השירות הצבאי לשוק‬
‫העבודה‪ .‬להלן מבחר מייצג של עמדות המעסיקים ביחס לשאלה זו ‪:‬‬
‫‪" ‬חשוב להקנות להם לימודי ליב"ה"‬
‫‪" ‬להכשיר אותם ולסבסד את לימודיהם"‬
‫‪" ‬יש לאפשר אישור עבודה בלי גיוס‪ ,‬שיאשרו להם לעבוד גם אם לא התגייסו לצבא"‬
‫‪" ‬לייצר מסגרות להכשרות וחינוך כדי להוריד חסמים לעבודה‪ ,‬לדאוג להכשרה באנגלית והכשרה‬
‫מקצועית"‬
‫‪" ‬לתת לחרדים רק גזירות כדי שייצאו לעבוד‪ ,‬ובלי מקלות בכלל"‬
‫‪" ‬לתת להם תמריצים גבוהים לצאת לעבוד"‬
‫לצד עמדות ודעות אלו‪ ,‬היו גם מעסיקים אשר שמו דגש נוסף על תמיכה במעסיקים אשר יהיו מעוניינים‬
‫לקלוט ולשלב חרדים במקומות עבודה שונים וכן על כלי הסברה ממשלתיים להגברת המודעות העסקית‬
‫והציבורית בעניין זה‪:‬‬
‫‪" ‬הסברה לחילונים שלא יפחדו מחרדים"‬
‫‪" ‬הטבות כספיות למעסיק"‬
‫‪" ‬לגרום לעסקים לקבל אותם ע"י מענקים‪ ,‬והסברה"‬
‫‪" ‬יצירת סביבה תומכת במקומות עבודה"‬
‫‪" ‬פרסום למעסיקים על אפשרויות תעסוקה לחרדים"‬
‫בנוסף‪ ,‬ציינו מספר מעסיקים כי נדרשת גם גמישות לא מעטה מצד המעסיקים עצמם ביחס לשעות עבודה‪,‬‬
‫פיצול משרה והתחשבות בימי חג ומועד עליהם מקפידים החרדים‪ ,‬זאת על‪-‬מנת לייצר עבורם סביבת‬
‫עבודה נוחה ונעימה במסגרת עסקים כלליים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ )7‬סיכום ודיון‬
‫המגזר החרדי עובר בשני העשורים האחרונים תמורות ושינויים חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת אשר‬
‫חלקם בא לידי ביטוי בשוק העבודה הכללי בישראל‪ .‬המחקר הנוכחי ביקש לבחון האם תמורות אלו‬
‫מוצאות את ביטוין גם בהיקף הביקושים לעובדים חרדים במגזר העסקי‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים כי חל‬
‫שינוי משמעותי בהיקף המעסיקים אשר קלטו בשנים האחרונות עובדים חרדים במגוון תפקידים וענפים‬
‫במגזר הפרטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬חל גידול ניכר במספר העובדים החרדים במגזר זה‪ .‬שיעור העסקים בהם עובדים‬
‫חרדים עומד כיום על כ‪ 01%-‬מכלל המעסיקים ומספר העובדים החרדים במגזר העסקי מגיע לכדי ‪011‬‬
‫אלף איש המהווים כ‪ 2%-‬בלבד מכלל העובדים (היהודים) במשק‪ .‬יודגש כי ביחס לשני מדדים אלו מדובר‬
‫על גידול משמעותי ביחס למספר העסקים והמועסקים החרדים במגזר העסקי בשנת ‪ .5118‬ייתרה מזאת‪,‬‬
‫מרבית המדדים שנבדקו במחקר זה מעידים כי המקור העיקרי לתמורה זו נובע מהגידול במספר‬
‫המעסיקים החילונים אשר קלטו בשנים האחרונות אלפי עובדים חרדים בעסקים בינוניים וגדולים במגזר‬
‫העסקי ובעיקר גברים חרדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מרבית המעסיקים החילונים לא ערכו התאמות מיוחדות עבור‬
‫עובדים אלו‪ ,‬מלבד הקצאה מוגבלת של זמן ומקום לתפילה‪ .‬ממצאים אלו מלמדים כי למרות שהחסם‬
‫המגדרי‪ ,‬היינו הפרדה בין נשים לגברים במרחב העבודה‪ ,‬נתפס כחסם המשמעותי ביותר לקליטת עובדים‬
‫חרדים במגזר העסקי‪ ,‬רק מיעוט קטן מהעסקים בהם עובדים חרדים ערכו הפרדה מסוג זה‪ .‬עוד עולה מן‬
‫המחקר הנוכחי כי שיטת הגיוס הנפוצה ביותר לקליטת עובדים חרדים מסתמכת עדיין על היכרות אישית‬
‫עם המועמדים לתפקיד דרך רשתות חברתיות של חברים‪ ,‬מכרים ובני משפחה והרבה פחות על אמצעים‬
‫אחרים כגון מודעות דרושים בעיתונות ובאינטרנט או מרכזי הכוון והשמה ייעודיים‪.‬‬
‫להערכתנו‪ ,‬מלמד המחקר הנוכחי כי קיימות עדיין דעות קדומות ומודעות ציבורית נמוכה לצרכים‬
‫הייחודיים להעסקת אוכלוסייה ייחודית זו בשוק העבודה‪ ,‬זאת על‪-‬אף מידת שביעות הרצון הגבוהה‬
‫מעובדים אלו‪ .‬בנוסף ולנוכח העובדה שמעסיקים בדרך‪-‬כלל מגייסים עובדים בעיקר לנוכח מחסור בכוח‪-‬‬
‫אדם‪ ,‬ללא קשר להשתייכות מגזרית כזו או אחרת של דורשי עבודה‪ ,‬נדרשים להערכתנו כלים ממשלתיים‬
‫נוספים לעידוד העסקת נשים וגברים חרדים בשוק העבודה‪ ,‬בעיקר באמצעות הגדלת המודעות לאפשרויות‬
‫העסקת כוח אדם ייחודי זה וההטבות הממשלתיות הקיימות לעידוד העסקה איכותית של אוכלוסייה זו‬
‫ואוכלוסיות מיוחדות נוספות בשוק העבודה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מקורות‬
‫ הטכניון‬,‫ מוסד שמואל נאמן‬: ‫ חיפה‬.2014 ‫ החרדים בחברה הישראלית – תמונת מצב‬.)5102( ‫ ראובן‬,‫גל‬
,‫ ירושלים‬.‫ אסטרטגיות של מדיניות ציבורית ביחס לחרדים‬: ‫ הסדריות חדשה‬.)5101( ‫ גלעד‬,‫מלאך‬
‫ חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה‬.‫האוניברסיטה העברית‬
‫ מינהל‬,‫ ירושלים‬0‫ הערכת מרכזי הכוון לתעסוקה לאוכלוסייה החרדית‬.)5102( ‫ אסף‬,‫ חן ומלחי‬,‫ליפשיץ‬
)‫המחקר במשרד הכלכלה (טרם פורסם‬
,‫ ירושלים‬.2002 ‫ מיפוי מעסיקים וענפי תעסוקה של עובדים חרדים במגזר העסקי‬.)5119( ‫ אסף‬,‫מלחי‬
‫מנהל המחקר המשרד הכלכלה‬
,‫ ירושלים‬.‫ השתלבותם של חרדים בעלי השכלה גבוהה או מקצועית במקומות עבודה‬.)5101( ‫ אסף‬,‫מלחי‬
‫מינהל המחקר במשרד הכלכלה‬
Bick, E. (2014). The Tal Law: A Missed Opportunity for “Bridging Social Capital” in
Israel. Journal of Church and State, 52 ( 2) : pages 298–322
Behtoui, A and Neergaard, A. (2010). Social Capital and wage disadvantages among
immigrants workers. Work, Employment and society 24(4), 761-799
Bond, M.A. and Pyle, J. L. (1998). Diversity Dilemmas at Work. Journal of Management
Inquiry, 7, 252-250
Grossman, R. J. (2000a). Is Diversity Working? HR Magazine, 45(3), 41-47
Lynch, F. R. (1994). Workforce diversity: PC's final frontier? National Review, 46, 32-35
MacDonald, H. (1993). Cashing in on affirmative action: The diversity industry. New
Republic, 209, 22-25
Von Bergen, C.W, Soper B. and Foster, T. (2002). Unintended Negative Effects of
Diversity Management. Public Personal Management, 31, 239-250
: ‫אתרי אינטרנט‬
‫ משרד הכלכלה‬,‫המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
http://www.economy.gov.il/About/Units/Pages/DirectorOfEmployment.aspx
‫נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה‬
http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/Shivyon/Shivyon.html
5101 ,‫ דוח העוני והפערים החברתיים‬,‫המוסד לביטוח לאומי‬
http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2013.pdf
‫הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה‬
0http://www.diversityisrael.org.il
27
‫נספח – שאלון המחקר‬
‫העסקת חרדים במגזר העסקי‬
‫מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה עורך מעת לעת סקרים מיוחדים מול מעסיקים במטרה לבחון‬
‫מגמות ושינויים בקליטה של עובדים מאוכלוסיות שונות‪ .‬הסקר הנוכחי הנו חלק ממחקר מקיף שנועד‬
‫לספק מידע עדכני על מצב התעסוקה בישראל ולזהות את צרכי המעסיקים בנושא כוח אדם‪.‬‬
‫אנו מתחייבים לשמור על סודיות הנתונים שיימסרו והם ישמשו לצרכים סטטיסטיים בלבד‬
‫שם החברה‪______________________ :‬‬
‫שם המראיין‪_________________ :‬‬
‫ח‪.‬פ‪_____________ .‬‬
‫תא דגימה‪______:‬‬
‫שם המרואיין‪ _____________:‬תפקיד‪__________ :‬‬
‫‪ .0‬תאר את הפעילות העיקרית של מקום העבודה (לדוגמא‪ :‬ייצור ברגים‪ ,‬שיווק מכונות לתעשייה‪,‬‬
‫מסעדה)________________________________________________________________‬
‫‪ .5‬באיזה ישוב העסק ממוקם‪ ,‬במידה וביותר מישוב אחד‪ ,‬היכן עיקר הפעילות ____________‬
‫‪ .1‬באיזו שנה הוקם העסק‪ ,‬לא בהכרח בבעלות הנוכחית _______‬
‫‪ .2‬האם הבעלים של העסק או אחד מהבעלים הוא חרדי או דתי ? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬כן‪ ,‬חרדי‬
‫‪ .5‬כן‪ ,‬דתי‬
‫‪ .1‬לא דתי ולא חרדי‬
‫‪ .2‬האם הבעלים של העסק‪ ,‬או אחד מהבעלים‪ ,‬הוא ערבי?‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .5‬לא‬
‫‪ .1‬האם בדרך כלל העסק מגייס את העובדים ישירות או שהוא נעזר בחברת השמה‪ ,‬שירות התעסוקה או‬
‫גורם אחר?‬
‫‪ .0‬בעצמו‬
‫‪ .5‬נעזר בחברת השמה או גורם אחר‬
‫‪ .1‬קשה להעריך‪ ,‬בשתי הדרכים‬
‫‪ ..‬כמה עובדים מועסקים כיום בחברה ______________‬
‫‪ .8‬האם כיום מועסקים בעסק עובדים חרדים (בעלי סגנון לבוש חרדי‪ ,‬המקפידים על אורח חיים חרדי‪,‬‬
‫שאינם דתיים או מסורתיים)? (לא כולל משגיח כשרות!)‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .5‬לא (עבור לשאלה ‪)31‬‬
‫‪ .9‬כמה עובדים חרדים מועסקים בעסק? _________________‬
‫‪ .01‬כמה מהם גברים? __________‬
‫פרט בבקשה מהם התפקידים שבהם עובדים חרדים בעסק? (במידה ועובדים בעסק יותר מ‪ 2-‬חרדים‪,‬‬
‫אנא התייחס ל‪ 2-‬העובדים החרדים הוותיקים ביותר בעסק)‬
‫תאור תפקיד‬
‫מספר עובד‬
‫עובד ‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫עובד ‪5‬‬
‫‪05‬‬
‫עובד ‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫עובד ‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫עובד ‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫האם העסק ביצע התאמות ייחודיות בשל העסקת עובדים חרדים בתחומים הבאים?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫סביבת מטבח כשרה (מיקרוגל נפרד למשל)‬
‫‪01‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫הפרדה בין נשים לגברים במרחב העבודה‬
‫‪0.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫הקפדה על לבוש צנוע של כלל העובדים בעסק‬
‫‪08‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫הקצאת מקום לתפילה‬
‫‪09‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫הקצאת זמנים לתפילה‬
‫‪51‬‬
‫הנחיית כלל העובדים לכללי התנהגות מול עובדים‬
‫‪50‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫חרדים‬
‫‪28‬‬
‫‪ .55‬במידה והעסק ביצע התאמות ייחודיות נוספות‪ ,‬אנא ציין זאת __________________‬
‫‪ .51‬האם היה צורך לעשות לעובדים החרדים שנקלטו לעבודה הכשרות והדרכות נוספות מעבר להכשרות‬
‫שהעסק עושה לעובדים אחרים בתפקידים דומים?‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .5‬לא‬
‫‪ .52‬למי לדעתך קל יותר להשתלב בעסק כמו שלכם‪ ,‬לגברים חרדים או לנשים חרדיות? (להקריא‬
‫קטגוריות)‬
‫‪ .0‬הרבה יותר קל לגברים חרדים‬
‫‪ .5‬קצת יותר קל לגברים חרדים‬
‫‪ .1‬אין הבדל‬
‫‪ .2‬קצת יותר קל לנשים חרדיות‬
‫‪ .2‬הרבה יותר קל לנשים חרדיות‬
‫לא להקריא‬
‫‪ .1‬אין לי ניסיון עם העסקה של שני המינים‬
‫האם הסיבות הבאות השפיעו על החלטתך להעסיק חרדים?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫הגעה למגוון רחב יותר של לקוחות וספקים‬
‫‪5.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שונות‬
‫מקבוצות‬
‫ללקוחות‬
‫השירות‬
‫שיפור‬
‫‪58‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קידום של שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫‪59‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫החברה‬
‫של‬
‫התדמית‬
‫שיפור‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫הם עובדים טובים ומסורים‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חסרים עובדים והעסק מקבל כל מי שרוצה לעבוד‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חרדים‬
‫של‬
‫העסקה‬
‫עם‬
‫(מוצלח)‬
‫קודם‬
‫ניסיון‬
‫‪15.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מקבל עובדים רק לפי התאמה בלי קשר לקבוצה שאליה משתייך‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .12‬האם יש סיבה נוספת שהשפיעה על העסקת חרדים בעסק? אם כן מהי?‬
‫________________________________________________________________‬
‫‪ .12‬איך גייסת את העובד החרדי אחרון שנקלט בעסק? _____________________________‬
‫‪ .11‬באיזו מידה היית ממליץ למעסיקים אחרים להעסיק עובדים חרדים ? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬במידה רבה מאד‬
‫‪ .5‬במידה רבה‬
‫‪ .1‬במידה בינונית‬
‫‪ .2‬במידה מועטה‬
‫‪ .2‬כלל לא‬
‫(עבור לשאלה ‪)51‬‬
‫‪ .1.‬האם במהלך ‪ 1‬השנים האחרונות פנו לעסק מועמדים חרדים שרצו להתקבל לעבודה? (להקריא‬
‫קטגוריות)‬
‫‪ .0‬לא פנו‬
‫‪ .5‬פנו מעטים‬
‫‪ .1‬פנו מועמדים‪ ,‬לא רבים ולא מעטים‬
‫‪ .2‬פנו רבים‬
‫‪ .18‬האם בשלוש השנים האחרונות עבדו בעסק חרדים או חרדיות ? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬לא (לעבור לשאלה ‪)42‬‬
‫‪ .5‬כן‪ ,‬עבדו חרדים‬
‫‪ .1‬כן עבדו חרדיות‬
‫‪ .2‬עבדו גם חרדים וגם חרדיות‬
‫‪ .2‬לא יודע (לעבור לשאלה ‪)42‬‬
‫‪ .19‬האם העובדים החרדים שעבדו בעסק עזבו מיוזמתם או בגלל שפוטרו מסיבות שונות (מקצועיות‪,‬‬
‫אישיות או קיצוצים בכוח האדם בעסק)? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬כולם עזבו מיוזמתם‬
‫‪ .5‬רובם מיוזמתם‬
‫‪ .1‬חלק מיוזמתם וחלק פוטרו‬
‫‪29‬‬
‫‪ .2‬רובם פוטרו (עבור לשאלה ‪)41‬‬
‫‪ .2‬כולם פוטרו (עבור לשאלה ‪)41‬‬
‫‪ .21‬האם העובדים החרדים שעזבו את העסק מיוזמתם עשו זאת בגלל סיבות הקשורות ישירות או‬
‫בעקיפין למאפיינים שלהם כחרדים? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬כן‪ ,‬רובם‬
‫‪ .5‬כן‪ ,‬חלקם‬
‫‪ .1‬לא‬
‫(עבור לשאלה ‪)42‬‬
‫‪ .20‬האם העובדים החרדים פוטרו בשל סיבות הקשורות בביצועים או בהסתגלות שלהם בעסק או‬
‫בגלל קיצוצים ושינויים במצבת כוח האדם (להקריא קטגוריות) [שאלה אופציונאלית]‬
‫‪ .0‬רובם פוטרו בשל הביצועיים שלהם‬
‫‪ .5‬רובם פוטרו בגלל קיצוצים או שינויים‬
‫‪ .1‬חלק בגלל סיבות הקשורות בהם וחלק בגלל קיצוצים‬
‫‪ .2‬לא יודע‬
‫‪ .25‬האם לדעתך יש צורך להעביר לעובדים חרדים שנקלטים לעבודה בעסקים דומים לשלך הכשרות‬
‫והדרכות מעבר להכשרות הניתנות לעובדים אחרים בתפקידים דומים?‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .5‬לא‬
‫‪ .21‬עד כמה לדעתך יש צורך להכין ולהדריך את העובדים והמנהלים בעסקים כמו שלך‪ ,‬שאינם‬
‫חרדים‪ ,‬לקראת קליטתם של עובדים חרדים? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬במידה רבה מאד‬
‫‪ .5‬במידה רבה‬
‫‪ .1‬במידה בינונית‬
‫‪ .2‬במידה מעטה‬
‫‪ .2‬בכלל לא‬
‫באיזו מידה הסיבות המפורטות להלן יכולות להקשות על קליטה בעתיד של עובדים חרדים לעסק‬
‫שלך? (להקריא קטגוריות)‬
‫אין‬
‫קושי‬
‫קושי‬
‫קושי רב‬
‫קושי‬
‫מועט‬
‫בינוני‬
‫בכלל‬
‫למרבית החרדים אין את‬
‫ההשכלה או הכישורים‬
‫הנדרשים במרבית התפקידים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫בעסק‬
‫‪22‬‬
‫קשה לשמור בעסק על כשרות או‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫על סידור לתפילות‬
‫‪22‬‬
‫אין בעסק אפשרות להפרדה בין‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫גברים לנשים‬
‫‪21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫העסק פתוח בסופי שבוע‬
‫‪2.‬‬
‫יש בעסק תכנים העלולים לפגוע‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫בחרדים‬
‫‪28‬‬
‫המיקום של העסק מרוחק‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫מישובים חרדים‬
‫‪29‬‬
‫‪ .21‬במידה וקיים קושי אחר לקליטת חרדים בעסק‪ ,‬אנא ציין זאת‬
‫____________________________________________________‬
‫במידה ותחליט להעסיק בעתיד עובדים חרדים‪ ,‬עד כמה הדברים הבאים יוכלו לסייע לך לממש‬
‫העסקה של חרדים? (להקריא קטגוריות)‬
‫בכלל‬
‫במידה‬
‫במידה‬
‫במידה‬
‫לא‬
‫מעטה‬
‫בינונית‬
‫רבה‬
‫סבסוד הכשרות מקצועיות לפני התחלת‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫העבודה בעסק‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫סבסוד הכשרה תוך כדי עבודה‬
‫‪25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫השתתפות ממשלתית במימון‬
‫התאמת העסק להעסקת חרדים‬
‫סיוע כספי לסבסוד שכר עובדים‬
‫ליווי העובדים על ידי גוף חיצוני‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .21‬עד כמה חשוב לדעתך שעסקים בישראל יעסיקו עובדים חרדים? (להקריא קטגוריות)‬
‫‪ .0‬חשוב מאד‬
‫‪ .5‬די חשוב‬
‫‪ .1‬לא כל כך חשוב‬
‫‪ .2‬בכלל לא חשוב‬
‫‪ .2.‬מה להערכתך יכולה ממשלת ישראל לעשות כדי לעודד שילוב וקליטה של עובדים חרדים במקומות‬
‫עבודה שאינם חרדים ?‬
‫________________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‬
‫‪31‬‬