נספח - כבאות והצלה

‫‪1‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪,‬‬
‫התשע''ד – ‪( – .4112‬נספח למכתב מתאריך ‪ 10‬דצמבר ‪ 4112‬בסימוכין ‪)7571-1114-4112-111005‬‬
‫תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬תשע"ד –‪4112‬‬
‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪ ,46 ,42‬ו‪ 128 -‬לחוק הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה‪ ,‬התשע"ב – ‪ ,2012‬לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע‬
‫והגנים הלאומיים ועם הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬שהיא הגוף המופקד על‬
‫ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל‪ ,‬בהסכמת השר להגנת הסביבה‪ ,‬שר‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬שר הפנים ומועצת הרשות הממשלתית למים‬
‫ולביוב‪ ,‬וכן ראש הממשלה ושר הביטחון לעניין תחולת התקנות על מערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬אני מתקין‬
‫תקנות אלה‪:‬‬
‫הגדרות‬
‫‪.1‬‬
‫בתקנות אלה ‪-‬‬
‫"אזור מפגש" – אזור בו המרחק בין העצים או השיחים בקצה היער לבתי‬
‫הישוב או לשטח חקלאי הצמוד להם‪ ,‬הוא ‪ 76‬מטרים או פחות;‬
‫"אחראי‪ -‬כמשמעותו בסעיף ‪ 40‬לחוק;‬
‫"אחראי להכנת תכנית הגנה" ‪ -‬אחראי ליער‪ ,‬שהנציב קבע בהתאם לתקנה‬
‫‪ 2‬כי יהיה אחראי להגשת תכנית הגנה;‬
‫"אחראי ליער" – מי שחלה לגביו האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות‬
‫אש והצלה ביער כאמור בסעיף ‪ 40‬לחוק‪ ,‬כמפורט בכללי הרשות‬
‫הארצית לכבאות והצלה;‬
‫"בתי יישוב" – לרבות מבנים המשמשים למגורים‪ ,‬פעילות ציבורית‪,‬‬
‫תעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תיירות ואחסון; בין שבנויים בפועל ובין‬
‫שמיועדים לבינוי על פי תכנית מקומית או מפורטת מאושרת‪,‬‬
‫כמשמעותה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה‪( 1965 -‬בתקנות אלה‪ -‬חוק‬
‫התכנון והבנייה);‬
‫"דרך עפר היקפית"‪ -‬דרך עפר בתחום מעטפת ההגנה של היישוב‪ ,‬כמפורט‬
‫בכללי הרשות הארצית לכבאות והצלה;‬
‫"ועדה מייעצת להגנה"‪ -‬כמשמעותה בתקנה ‪;2‬‬
‫"יישוב מוגן" – אחד מאלה‪ ,‬או אזור בתחומו‪ ,‬אשר קיים אזור מפגש בינו‬
‫לבין היער ואשר הנציב קבע בהתאם לתקנה ‪ 2‬כי בשל קרבתו ליער‬
‫נמצא בסיכון לפגיעה כתוצאה משריפת יער ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪4‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית;‬
‫( ‪)2‬‬
‫יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית;‬
‫( ‪)3‬‬
‫עירייה;‬
‫(‪ )4‬מתחם של מבנים‪ ,‬או מתקן‪ ,‬המשמשים למטרת מגורים‪,‬‬
‫תעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬חינוך‪ ,‬בטחון‪ ,‬או כל מטרה אחרת‪ ,‬ושאינם חלק‬
‫מיישוב כאמור בסעיפים קטנים (‪ )1‬עד (‪;)3‬‬
‫"יער" – שטח יער קיים‪ ,‬בין טבעי ובין נטוע אדם‪ ,‬לרבות חורש טבעי‪,‬‬
‫בוסתנים‪ ,‬ונטיעות בגדות נחלים‪ ,‬לרבות יער הנמצא בשטח שהוכרז‬
‫כגן לאומי או כשמורת טבע;‬
‫"כביש" – חלק הדרך המשמש לתנועת כלי רכב‪ ,‬למעט שולי הדרך ;‬
‫"כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה" – כללי הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע"ד‪;2014 -‬‬
‫"מרחק"‪ -‬מרחק הנמדד בקו אווירי בין נקודה לנקודה;‬
‫"ספק מים" – מי שמפיק או מספק מים על פי רשיון הפקה שניתן לו לפי‬
‫סעיף ‪ 23‬לחוק המים‪ ,‬התשי"ט ‪;1959 -‬‬
‫"פקודת היערות" – פקודת היערות‪;1926 ,‬‬
‫"קטע כביש מוגן"‪ -‬קטע כביש החיוני לצורך הגעה ליישוב או ליציאה ממנו‪,‬‬
‫או לצורך ביצוע פעולות כיבוי והצלה‪ ,‬אשר המרחק בינו לבין העצים‬
‫או השיחים בקצה היער הוא ‪ 10‬מטרים או פחות‪ ,‬ואשר הנציב קבע‬
‫בהתאם לתקנה ‪ 2‬כי בשל קירבתו ליער נמצא בסיכון לפגיעה‬
‫כתוצאה משריפת יער;‬
‫"רשות מקומית"‪ -‬עירייה או מועצה מקומית;‬
‫"שטח חקלאי צמוד" – שטח חקלאי שהמרחק בינו לבין בתי היישוב קטן מ‪-‬‬
‫‪ 26‬מטרים;‬
‫"תחום יישוב" – אחד מאלה ‪-‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫לגבי עירייה – כפי שנקבע על פי פקודת העיריות [נוסח חדש];‬
‫( ‪)2‬‬
‫לגבי מועצה מקומית‪ ,‬שאינה מועצה אזורית – כפי שנקבע על‬
‫פי צו המועצות המקומיות (א)‪ ,‬תשי"א – ‪ 1951‬או על פי צו המועצות‬
‫המקומיות (ב)‪ ,‬תשי"ג – ‪;1953‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫לגבי ישוב שהוא חלק ממועצה אזורית – כפי שנקבע על פי צו‬
‫המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)‪ ,‬תשי"ח – ‪;1958‬‬
‫"תכנית הגנה" – תכנית ליצירת מעטפת הגנה לישוב מוגן או רצועות הגנה‬
‫לקטעי כביש מוגן‪ ,‬כמשמעותה בכללי הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה;‬
‫‪4‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪3‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫קביעת יישובים‬
‫‪.2‬‬
‫( א)‬
‫הנציב רשאי‪ ,‬לאחר קבלת המלצת הועדה המייעצת להגנה‪ ,‬לקבוע‬
‫וקטעי דרך‬
‫יישובים מוגנים וקטעי כביש מוגנים‪ ,‬וכן לקבוע את האחראי להכנת והגשת‬
‫מוגנים‬
‫תכנית הגנה ליישוב ולקטעי כביש מוגנים‪.‬‬
‫(ב) נקבע על ידי הנציב כי יישוב או קטע כביש הינו מוגן‪ ,‬יקבע את המועד‬
‫בו נדרש האחראי להכנת תכנית הגנה להשלים את הליכי קבלת אישור‬
‫מפקד המחוז לתכנית ההגנה‪ ,‬ואת המועד בו נדרש האחראי ליער או אחראי‬
‫אחר‪ ,‬להשלים את ביצוע תכנית ההגנה המאושרת‪ ,‬כאמור בכללי הרשות‬
‫הארצית לכבאות והצלה; החלטת הנציב תפורסם באתר האינטרנט של‬
‫רשות הכבאות וההצלה‪ ,‬אלא אם סבר קצין מוסמך‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪82‬‬
‫לחוק‪ ,‬כי הפרסום עלול לגרום לפגיעה בבטחון המדינה או הציבור‪.‬‬
‫( ג)‬
‫הנציב ימנה ועדה מייעצת להגנה לעניין הפעלת סמכותו‪ ,‬כאמור‬
‫בסעיף קטן (א)‪ ,‬ולעניין מתן חוות דעת לגבי תכנית נטיעה של יער כאמור‬
‫בתקנה ‪ ,4‬ואלה חבריה‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫ראש אגף בטיחות אש וחקירות ברשות הכבאות וההצלה‪,‬‬
‫והוא יהיה יושב ראש הועדה;‬
‫( ‪)2‬‬
‫שני מפקדי מחוז ברשות הכבאות וההצלה;‬
‫( ‪)3‬‬
‫פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות;‬
‫( ‪)4‬‬
‫נציג המשרד להגנת הסביבה;‬
‫( ‪)5‬‬
‫נציג משרד הביטחון או נציג צה"ל לפי העניין;‬
‫( ‪)6‬‬
‫נציג הקרן הקיימת לישראל;‬
‫( ‪)7‬‬
‫נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;‬
‫( ‪)8‬‬
‫נציג מרכז השלטון המקומי או נציג מרכז המועצות האזורית‪,‬‬
‫לפי סוג היישוב;‬
‫( ‪)9‬‬
‫( ד)‬
‫נציג הרשות הממשלתית למים ולביוב‪.‬‬
‫בהמלצתה לגבי קביעת יישוב כיישוב מוגן תשקול הועדה המייעצת‬
‫להגנה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את השיקולים הבאים‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫בשל הנתונים הפיזיים הקיימים‪ ,‬ישנו סיכון כי פריצת שריפה‬
‫ביער תביא להתפשטות מהירה של האש לתוך תחומי היישוב ולסיכון‬
‫היישוב והנמצאים בו;‬
‫(‪ )2‬לא ניתן להסיר את הסיכון הקיים על ידי נקיטה באמצעי הגנה‬
‫נפרדים ביחס למבנים בודדים‪.‬‬
‫(ה) בהמלצתה לגבי קביעת קטע כביש כקטע כביש מוגן תשקול הועדה‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬את השיקולים הבאים‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫רוחבו של הכביש וגובהם של העצים הסמוכים לו;‬
‫‪3‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫בשל הנתונים הפיזיים הקיימים‪ ,‬ישנו סיכון כי פריצת שריפה‬
‫ביער תביא לסיכון הנוסעים בקטע הכביש ולעצירת התנועה בו;‬
‫( ‪)3‬‬
‫לא ניתן להסיר את הסיכון הקיים בקטע הכביש על ידי נקיטה‬
‫באמצעים אחרים‪ ,‬ולא ניתן למצוא צירי תנועה חלופיים‪ ,‬שבהם‬
‫הפגיעה ביער תהיה קטנה יותר;‬
‫( ‪)4‬‬
‫( ו)‬
‫צמצום הפגיעה בערכי טבע ונוף;‬
‫הועדה תמליץ על האחראי ליער שהנו האחראי לשטח היער הגדול‬
‫ביותר באזור המיועד למעטפת ההגנה כמי שימונה לאחראי להכנת תכנית‬
‫הגנה ליישוב או לקטע הכביש המוגנים‪ ,‬או על אחראי אחר אם מצאה‬
‫הוועדה כי קיים קושי בקביעת האחראי לשטח היער הגדול ביותר כאמור‬
‫כאחראי להכנת תכנית הגנה או כי קיימת הצדקה אחרת למנות אחראי‬
‫אחר‪.‬‬
‫הועדה תתכנס לבקשת הנציב‪ ,‬נציגי יישוב‪ ,‬אחד מחברי הועדה או‬
‫(ז)‬
‫המשרד או הגוף המיוצג על ידו‪.‬‬
‫(ח) קודם למתן המלצתה לגבי קביעת יישוב כמוגן ולגבי קביעת הגורם‬
‫האחראי להכנת תכנית ההגנה‪ ,‬תיתן הוועדה הזדמנות לנציג היישוב האמור‬
‫ולגורם האחראי ליער ‪ ,‬להשמיע עמדתם בעניין לפניה;‬
‫( ט)‬
‫סברו נציגי מערכת הביטחון כי התקיימו נסיבות חריגות בעלות‬
‫רגישות ביטחונית מיוחדת‪ ,‬בהן בשל כללי אבטחת מידע הם מנועים‬
‫מלהשמיע עמדתם בפני הוועדה‪ ,‬רשאים הם לפנות לנציב ולהשמיע עמדתם‬
‫בפניו לעניין קביעת יישוב או קטע כביש כמוגנים‪.‬‬
‫( י)‬
‫לעניין תקנה זו ‪-‬‬
‫"נתונים פיזיים" – לרבות צפיפות הצמחייה‪ ,‬סוג ומיני הצמחים או‬
‫הגידולים‪ ,‬מבנה הצמחייה‪ ,‬נתוני הטופוגרפיה‪ ,‬כיווני ומהירות‬
‫הרוחות‪.‬‬
‫כללי הרשות‬
‫הארצית לכבאות‬
‫‪.3‬‬
‫והצלה‬
‫(א) נקבעו על ידי הנציב יישובים מוגנים וקטעי דרך מוגנים‪ ,‬יחולו‬
‫לגביהם הכללים הקבועים בכללי הרשות הארצית לכבאות והצלה‪ ,‬לרבות‬
‫בעניין תכנון וביצוע תכנית הגנה‪.‬‬
‫(ב) מבלי לפגוע מאחריות האחראי להכנת תכנית ההגנה כאמור בתקנה (‪,)2‬‬
‫התייחסה תכנית הגנה לשטחי יער שלהם אחראים שונים‪ ,‬יישאו בעלות‬
‫הכנתה כל האחראים ליער בהתאם ליחסיות שטח היער לו הם אחראים‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫נטיעת יער‬
‫‪.4‬‬
‫(‪4‬א)‬
‫הובאה תכנית נטיעה של יער בסמוך לכביש או ליישוב בפני מפקד‬
‫המחוז או קצין שהוא הסמיכו כאמור בסעיף ‪ 45‬לחוק‪ ,‬ומצא כי בהתאם‬
‫לתכנית הנטיעה המתבקשת יתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪5‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫יינטע יער במרחק של ‪ 10‬מטרים או פחות מקטע כביש החיוני לצורך‬
‫הגעה ליישוב או ליציאה ממנו‪ ,‬או לצורך ביצוע פעולות כיבוי והצלה;‬
‫( ‪)2‬‬
‫ייווצר אזור מפגש בין יישוב ליער;‬
‫יפנה מפקד המחוז או הקצין המוסמך לוועדה המייעצת להגנה לצורך קבלת‬
‫חוות דעתה אם קיומו של יער על פי תכנית הנטיעה יביא לכך שיישוב או‬
‫קטעי כביש יימצאו בסיכון כתוצאה משריפה ביער; חוות דעתה של הועדה‬
‫תינתן בתוך שישים ימים מיום הפנייה‪.‬‬
‫(ב) ניתנה חוות דעת הועדה המייעצת להגנה לפיה ישוב או קטעי הכביש‬
‫עשויים להיקבע כמוגנים לאחר נטיעת היער‪ ,‬באחריות מגיש תכנית הנטיעה‬
‫לשנות את תכנית הנטיעה‪ ,‬או לקדמה בהסכמת היישוב‪ ,‬בדרך שתבטיח‬
‫עמידה בתקנות ובכללי הרשות הארצית לכבאות והצלה עם נטיעת היער‪,‬‬
‫ובלבד שהעצים‪ ,‬שיינטעו במרחק של עד ‪ 76‬מטרים מהיישוב‪ ,‬יהיו מהמינים‬
‫המפורטים בתוספת השלישית לתקנות אלה‪.‬‬
‫מבנה ומתקן‬
‫מוגנים ביישוב‬
‫מוגן‬
‫‪.5‬‬
‫( א)‬
‫בתקנה זו ‪-‬‬
‫"בניין מסחרי" – מבנה המכיל חדרי משרדים או המכיל חדרים לעסקים‬
‫הטעונים רישוי לפי חוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח – ‪;1968‬‬
‫"בניין ציבורי" – כמשמעותו בחלק ח' לתוספת השנייה בתקנות התכנון‬
‫והבניה (בקשה להיתר‪,‬תנאיו ואגרות)‪ ,‬תש"ל – ‪;1970‬‬
‫"מבנה מוגן" – בניין מסחרי‪ ,‬בניין ציבורי‪ ,‬מפעל תעשייה‪ ,‬או מחסן‬
‫הנמצאים בישוב מוגן;‬
‫"מחסן" – מקום מקורה או בלתי מקורה‪ ,‬ששטחו מעל ‪ 21‬מ"ר‪ ,‬המשמש‬
‫לאחסנת טובין שטמפרטורת ההתלקחות שלהם היא עד ‪ 800‬מעלות‬
‫צלזיוס;‬
‫"מפעל תעשייה" – מפעל המשמש למלאכה או לתעשייה;‬
‫"מתקן מוגן" – אחד מאלה‪ ,‬הנמצא ביישוב מוגן ‪-‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫מתקן לאחסון חומרי דלק ושמן בכמות הגדולה מ ‪1000 -‬‬
‫ליטרים;‬
‫( ‪)2‬‬
‫מתקן לאחסון גז בכמות הגדולה מ – ‪ 460‬ליטרים;‬
‫( ‪)3‬‬
‫תחנת דלק;‬
‫(ב) בשטח המקיף מתקן מוגן‪ ,‬בצמוד לגבולות המתקן‪ ,‬תימצא רצועה‬
‫שרוחבה לא יפחת מ – ‪ 15‬מטרים‪ ,‬נקייה מכל עץ וצמח למעט גינה‬
‫שמתקיימת בה תחזוקה והשקיה קבועה‪.‬‬
‫( ג)‬
‫בשטח המקיף מבנה מוגן יקוימו הוראות אלו‪-‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫בצמוד ולאורך קירות המבנה – רצועה שרוחבה לא יפחת‬
‫משלושה מטרים‪ ,‬נקייה מכל עץ וצמח‪ ,‬למעט גינה שמתקיימת בה‬
‫‪5‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪6‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫תחזוקה והשקיה קבועה;‬
‫( ‪)2‬‬
‫בצמוד לרצועה האמורה בתקנת משנה (‪ – )1‬רצועה שרוחבה‬
‫לא יפחת מ ‪ 7-‬מטרים‪ ,‬אשר יתקיימו בה ההוראות הקבועות בתוספת‬
‫הראשונה לתקנות אלה‪.‬‬
‫( ד)‬
‫בכל מבנה מוגן ומתקן מוגן יוצב שילוט במקום בולט‪ ,‬שיכלול ‪-‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫כללי התנהגות בעת שריפה;‬
‫( ‪)2‬‬
‫פירוט לגבי ציוד כיבוי זמין ומיקומו;‬
‫( ‪)3‬‬
‫דרכי מילוט ויציאה מן האזור;‬
‫( ‪)4‬‬
‫דרכי יצירת קשר עם תחנת הכיבוי הקרובה‪ ,‬ועם גורמי‬
‫החירום ברשות המקומית‪.‬‬
‫( ה)‬
‫מפקד המחוז רשאי לאשר חריגה מהוראות תקנה זו‪ ,‬מנימוקים‬
‫שירשמו‪ ,‬ובלבד שמתקיימים כל התנאים הבאים ‪-‬‬
‫(‪ )1‬הפגיעה בהגנה על המבנה או המתקן מפני שריפה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהחריגה היא מזערית ואינה מגבירה את הסיכון לחיי אדם;‬
‫(‪ )2‬היקף המשאבים הנדרשים לצורך קיום התנאים במלואם הוא‬
‫גדול‪ ,‬והיחס בינו לבין היקף הפגיעה בהגנה‪ ,‬כאמור בתקנת משנה‬
‫(א)‪ ,‬מצדיק חריגה מהתנאים הקבועים בתקנות אלה;‬
‫( ו)‬
‫בנסיבות חריגות ומנימוקים שירשמו‪ ,‬רשאי מפקד מחוז בהסכמת‬
‫ראש אגף בטיחות אש וחקירות‪ ,‬לאחר שנתן דעתו לשיקולי בטיחות אש‬
‫ולמידת הפגיעה העלולה להגרם להגנת היישוב‪ ,‬לאשר חריגה מהוראות‬
‫תקנה זו‪ ,‬לרבות ההוראה בפסקת משנה (ה);‬
‫(ז)‬
‫אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף ‪ 15‬לפקודת היערות‬
‫ומהוראת סעיף ‪ 35‬לחוק גנים לאומיים‪ ,‬לעניין קבלת רישיון או היתר לצורך‬
‫אספקת מים‬
‫‪.6‬‬
‫מחסן ציוד כיבוי‬
‫‪.7‬‬
‫העתקה או כריתה של עצים‪.‬‬
‫(א) אספקת המים והתקנת צנרת ומתקנים נוספים כנדרש לצורכי טיפול‬
‫באירוע כבאות והצלה (להלן‪ -‬חובות אספקה והתקנה) בתחום יישוב מוגן‬
‫תיעשה בהתאם לכללים שייקבעו לפי סעיף ‪(46‬ד) לחוק‪.‬‬
‫(ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכות מועצת הרשות‬
‫הממשלתית למים ולביוב לקבוע חובות אספקה והתקנה שונות לאיזורים‬
‫שונים בתחום היישוב המוגן‪.‬‬
‫(ג) לעניין תקנה זו "תחום יישוב מוגן"‪ -‬לרבות דרך העפר ההיקפית‬
‫כמשמעותה בסעיף ‪(2‬ג) לכללי הרשות הארצית לכבאות והצלה‪.‬‬
‫אש ביישוב מוגן‬
‫( א)‬
‫רשות מקומית תציב ותתחזק בכל יישוב מוגן מחסן ציוד כיבוי (להלן‬
‫– מחסן כיבוי); ציוד הכיבוי במחסן הכיבוי יכלול את הפריטים המפורטים‬
‫בתוספת השנייה לתקנות אלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪7‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫( ב)‬
‫מפקד המחוז או נציגו יהיו רשאים להורות על הוספת מחסני כיבוי‬
‫ביישוב או הוספת פריטים למחסן הכיבוי‪ ,‬שאינם מצוינים בתוספת השנייה‪,‬‬
‫וזאת בשים לב לגודלו של היישוב ולסיכונים הקיימים‪.‬‬
‫( ג)‬
‫בישוב מוגן שהוא מתחם מבנים או מתקן‪ ,‬מפקד המחוז רשאי‬
‫להורות‪ ,‬בשים לב לגודל המתחם או המתקן ולסיכונים הקיימים‪ ,‬כי אין‬
‫חובה להציב בו מחסן כיבוי או כי ניתן להפחית מציוד הכיבוי הנמצא בו‪.‬‬
‫( ד)‬
‫שמירת דינים‬
‫‪.8‬‬
‫תחילה והחלה‬
‫‪.9‬‬
‫מיקומו של מחסן הכיבוי ביישוב ייקבע לאחר התייעצות עם מפקד‬
‫המחוז או נציגו‪.‬‬
‫אין בהוראות תקנות אלו כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר‪ ,‬לרבות לעניין‬
‫חובות המוטלות בתחום הכיבוי וההצלה והוראות חוק התכנון והבניה‪.‬‬
‫הדרגתית‬
‫( א)‬
‫תחילתן של תקנות אלו‪ ,‬למעט תקנות ‪ 6‬ו‪ ,7-‬הוא ‪ 60‬ימים מיום‬
‫פרסומן‪.‬‬
‫( ב)‬
‫תחילתה של תקנה ‪ 6‬הוא ‪ 6‬חודשים מיום פרסום התקנות‪.‬‬
‫( ג)‬
‫תחילתה של תקנה ‪ 7‬הוא ‪ 6‬חודשים מיום פרסום התקנות‪.‬‬
‫____ב______ התשע"ה‬
‫(___ב_______ ‪)2014‬‬
‫________________‬
‫יצחק אהרונוביץ'‬
‫השר לביטחון הפנים‬
‫תוספת ראשונה‬
‫(תקנה ‪(5‬ג)(‪))2‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫צפיפות העצים לא תעלה על ‪ 5‬עצים בשטח של דונם אחד‪ ,‬והמרחק‬
‫בין צמרות העצים לא יפחת מ‪ 10 -‬מטרים;‬
‫( ‪)2‬‬
‫עצים שגובהם ‪ 3‬מטר ומעלה‪ -‬ענפי העצים ייגזמו עד לגובה שלא‬
‫יפחת מ ‪ 3 -‬מטרים מהקרקע;‬
‫( ‪)3‬‬
‫עצים שגובהם נמוך משלושה מטרים‪ -‬ענפי העצים יגזמו עד לגובה‬
‫שלא יפחת מגובה השיח הקרוב ביותר המצוי בקרבת העץ‬
‫( ‪)4‬‬
‫המרחק בין חזית המבנה לצמרות העצים לא יפחת מ – ‪ 5‬מטרים;‬
‫ואולם‪ ,‬כללה חזית המבנה גינה שיש בה עץ‪ ,‬שגובהו מעל ‪ 2‬מטרים‬
‫‪7‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪8‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫מהמינים המפורטים בתוספת השלישית‪ ,‬לא יפחת המרחק האמור מ – ‪10‬‬
‫מטרים;‬
‫( ‪)5‬‬
‫לא ימצא עץ ממשפחת האורניים (‪ )Pinaceae‬מסוג אורן (‪;)Pine‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫כיסוי הקרקע על ידי שיחים לא יעלה על מחצית השטח‪ ,‬תוך יצירת‬
‫קבוצות של שיחים‪ ,‬המופרדות על ידי מעברים נקיים מכל צמח ברוחב של ‪6‬‬
‫מטרים לפחות; גובה השיחים לא יעלה על ‪ 1.20‬מ'‪.‬‬
‫תוספת שנייה‬
‫(תקנה ‪)7‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫‪ 5‬זרנוקי כיבוי "‪;2‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫‪ 20‬זרנוקי כיבוי "‪;1‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫‪ 2‬מזנק רב שימושי "‪;2‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫‪ 10‬מזנק רב שימוש "‪;1‬‬
‫( ‪)5‬‬
‫‪ 10‬מתאמים מ –"‪ 2‬ל –"‪;1‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫‪ 10‬מחבטי כיבוי;‬
‫( ‪)7‬‬
‫‪ 2‬מתאם שטורץ "‪;3"/2‬‬
‫( ‪)8‬‬
‫‪ 10‬מתאם שטורץ "‪;2"/1‬‬
‫( ‪)9‬‬
‫‪ 5‬מפתחות ברז כיבוי;‬
‫(‪)10‬‬
‫‪ 4‬מרססי גב ‪ 20‬לי';‬
‫(‪)11‬‬
‫נישמיות חד פעמיות‪.‬‬
‫תוספת שלישית‬
‫(תקנה ‪)4‬‬
‫שם עברי‬
‫שם לועזי‬
‫אלון מצוי‬
‫‪Quercus calliprinos‬‬
‫אלון תולע‬
‫‪Quercus boissieri‬‬
‫אלון תבור‬
‫‪Quercus ithaburensis‬‬
‫מיש דרומי‬
‫‪Celtis australis‬‬
‫חרוב מצוי‬
‫‪Ceratonia siliqua‬‬
‫שיזף מצוי‬
‫‪Zizphus spina-christi‬‬
‫‪8‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪9‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫ברוש מצוי‬
‫‪Cupressus sempervirens‬‬
‫זית‬
‫‪Olea europaea‬‬
‫ער אציל‬
‫‪Laurus nobilis‬‬
‫קטלב מצוי‬
‫‪Arbustus andrachne‬‬
‫מורן החורש‬
‫‪Viburnum tinus‬‬
‫אגס סורי‬
‫‪Pyrus syriaca‬‬
‫לבנה רפואי‬
‫‪Styrax officinalis‬‬
‫בר זית בינוני‬
‫‪Phillyrea latifolia‬‬
‫אלה אטלנטית‬
‫‪Pistacia atlantica‬‬
‫כליל החורש‬
‫‪Cercis siliquatrum‬‬
‫אדר סורי‬
‫‪Acer obtusifolium‬‬
‫אלה ארצישראלית‬
‫‪Pistacia palaestina‬‬
‫בוקיצה שעירה‬
‫‪Ulmus minor‬‬
‫עוזרר קוצני‬
‫‪Crataegus aronia‬‬
‫שיטים‬
‫‪Acacia‬‬
‫אקליפטוס‬
‫‪Eucalyptus‬‬
‫‪9‬‬
‫נספח ‪ -1‬טיוטת תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.4112‬‬
‫‪1‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪,‬‬
‫התשע''ד – ‪( – .2102‬נספח למכתב מתאריך ‪ 10‬דצמבר ‪ 2102‬בסימוכין ‪)7571-0012-2102-101005‬‬
‫כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע"ד – ‪2102‬‬
‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪ 44‬ו – ‪ 45‬לחוק הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה‪ ,‬התשע"ב ‪( 2102 -‬להלן – החוק)‪ ,‬לאחר התייעצות עם הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ועם הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬שהיא הגוף‬
‫המופקד על ניהול מרבית שטחי היעור בישראל‪ ,‬ובהסכמת עובד המשרד‬
‫להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין זה‪ ,‬עובד משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיכו לעניין זה‪,‬‬
‫עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיכו לעניין זה‪ ,‬עובד משרד הביטחון‬
‫ששר הביטחון הסמיכו לעניין זה‪ ,‬ועובד משרד ראש הממשלה שראש‬
‫הגדרות‬
‫‪.0‬‬
‫הממשלה הסמיכו לעניין זה‪ ,‬אני קובע כללים אלה‪:‬‬
‫בכללים אלה‪-‬‬
‫"אחראי"‪ -‬מי שחלה לגביו האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות ואש‬
‫והצלה בנכס‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ 41‬לחוק;‬
‫"אחראי ליער" – אחראי לנכס שהוא יער‪ ,‬לרבות ‪-‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫הקרן הקיימת לישראל;‬
‫( ‪)2‬‬
‫הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לגבי שטח שהוכרז‬
‫כגן לאומי או כשמורת טבע‪ ,‬או לגבי שטחים אחרים שהוחכרו לה‬
‫כדין‪ ,‬למעט שטחים שאין לה סמכות כניסה אליהם‪ ,‬בין מכוח דין‬
‫ובין מכוח חוזה;‬
‫( ‪)3‬‬
‫רשות מקומית;‬
‫( ‪)4‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל;‬
‫( ‪)5‬‬
‫נתיבי ישראל ‪ -‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בישראל‬
‫בע"מ;‬
‫( ‪)6‬‬
‫משרד הבטחון או צה"ל;‬
‫( ‪)7‬‬
‫אדם פרטי‪.‬‬
‫"אחראי להכנת תכנית הגנה" ‪ -‬אחראי ליער‪ ,‬שהנציב קבע בהתאם לתקנה‬
‫‪ 2‬לתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה כי יהיה אחראי להכנת והגשת‬
‫תכנית הגנה;‬
‫"הועדה המייעצת להגנה" – כמשמעותה בתקנות הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה;‬
‫חוק גנים לאומיים‪ -‬חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים‬
‫ואתרי הנצחה‪ ,‬התשנ"ח – ‪0998‬‬
‫‪1‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫"יישוב מוגן" – כמשמעותו בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה;‬
‫"יער"‪ -‬שטח יער קיים‪ ,‬בין טבעי ובין נטוע בידי אדם‪ ,‬לרבות חורש טבעי‪,‬‬
‫בוסתנים‪ ,‬ונטיעות בגדות נחלים‪ ,‬לרבות יער הנמצא בשטח שהוכרז‬
‫כגן לאומי או כשמורת טבע;‬
‫"מרחק" – מרחק הנמדד בקו אווירי בין נקודה לנקודה;‬
‫"פקודת היערות" – פקודת היערות‪;0926 ,‬‬
‫"קטע כביש מוגן" – כמשמעותו בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה;‬
‫"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית‪ ,‬לרבות מועצה אזורית;‬
‫"תחום יישוב" – אחד מאלה ‪-‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫לגבי עירייה – כפי שנקבע על פי פקודת העיריות [נוסח חדש];‬
‫(‪ )2‬לגבי מועצה מקומית‪ ,‬שאינה מועצה אזורית – כפי שנקבע על‬
‫פי צו המועצות המקומיות (א)‪ ,‬תשי"א – ‪ 0950‬או בצו המועצות‬
‫המקומיות (ב)‪ ,‬תשי"ג – ‪;0953‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫לגבי ישוב שהוא חלק ממועצה אזורית – כפי שנקבע על פי צו‬
‫המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)‪ ,‬תשי"ח – ‪;0958‬‬
‫"תכנית הגנה" – תכנית ליצירת מעטפת הגנה לישוב מוגן או רצועות הגנה‬
‫לקטעי כביש מוגן כמפורט בסעיף ‪;2‬‬
‫"תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה" – תקנות הרשות הארצית‬
‫לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע"ד –‬
‫‪.2104‬‬
‫תכנית הגנה על‬
‫יישוב וכביש‬
‫מוגן‬
‫‪.2‬‬
‫(א) בסעיף זה ‪-‬‬
‫"אזור מפגש" – אזור בו המרחק בין העצים או השיחים בקצה היער לבתי‬
‫היישוב או לשטח חקלאי הצמוד להם הוא ‪ 76‬מטרים או פחות‬
‫(להלן – המרחק המזערי);‬
‫"בתי יישוב" – לרבות מבנים המשמשים למגורים‪ ,‬פעילות ציבורית‪,‬‬
‫תעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תיירות ואחסון; בין שבנויים בפעל ובין‬
‫שמיועדים לבינוי על פי תכנית מקומית או מפורטת מאושרת‪,‬‬
‫כמשמעותה בחוק התכנון והבניה ‪ ,‬התשכ"ה – ‪( 0965‬בכללים אלה‪-‬‬
‫חוק התכנון והבניה)‪ ,‬ולמעט מבנה כאמור בסעיף קטן (ד);‬
‫"בתי יישוב קיצוניים"‪ -‬בתי יישוב סמוכים לאזור מפגש‪ ,‬שהם הקרובים‬
‫ביותר לקצה תחום היישוב;‬
‫"בתי יישוב שאינם מוגנים" – בתי יישוב קיצוניים‪ ,‬שאינם מוגנים על ידי‬
‫מעטפת ההגנה‪ ,‬כמפורט בסעיף קטן (ג);‬
‫"היתר בנייה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה;‬
‫"חזית מבנה" – חזית המבנה הפונה אל היער‪ ,‬לרבות גינה הצמודה למבנה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪3‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫שמתקיימת בה תחזוקה והשקיה קבועה‪ ,‬ועד למרחק של ארבעה מטרים‬
‫מחזית המבנה;‬
‫"יער הגובל ביישוב" – יער שיש בו אזור מפגש;‬
‫"שטח חקלאי צמוד" – שטח חקלאי שהמרחק בינו לבין בתי היישוב הוא‬
‫‪ 26‬מטרים או פחות‪.‬‬
‫( ב)‬
‫אחראי להכנת תכנית הגנה יכין ויביא לאישור מפקד המחוז‬
‫שבתחומו מצוי היער‪ ,‬תכנית הגנה ליצירת מעטפת הגנה ליישוב מוגן או‬
‫ליצירת רצועות הגנה לקטעי כביש מוגן‪ ,‬בהתאם למפורט בכללים אלה‪.‬‬
‫( ג)‬
‫מיקומה של מעטפת ההגנה ליישוב מוגן ייקבע על פי חזיתות‬
‫המבנים של כל בתי היישוב הקיצוניים‪ ,‬אלא אם כן מתקיימים כל אלה ‪-‬‬
‫(‪ )0‬הנתונים הטבעיים של השטח או מיקום המבנים אינם‬
‫מאפשרים יצירת מעטפת הגנה מסביב לכל בתי היישוב הקיצוניים;‬
‫( ‪)2‬‬
‫הותקנו אמצעים אחרים לעיכוב התפשטות האש אל עבר בתי‬
‫היישוב הקיצוניים שאינם מוגנים‪ ,‬כגון אמצעי כיבוי מתאימים‬
‫ויצירת שטח הפרדה בין המבנים ליער;‬
‫(‪ )3‬ננקטו אמצעים מתאימים לחילוץ מיידי מבתי היישוב‬
‫הקיצוניים שאינם מוגנים למניעת פגיעות בנפש במקרה של שריפה‬
‫ביער;‬
‫( ‪)4‬‬
‫מספר הבתים הקיצוניים שאינם מוגנים על ידי מעטפת‬
‫ההגנה מוזער במידת האפשר;‬
‫( ד)‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (ג)‪ ,‬בתי יישוב קיצוניים‪ ,‬שניתן לגביהם‬
‫תצהיר חתום בידי מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית‪,‬‬
‫או מהנדס או אדריכל שהוסמך על ידי אחד מהם‪ ,‬המציין כי לפי ידיעתו‬
‫נבנו ללא היתר בנייה‪ ,‬ואשר לפי בדיקת ואישור בכתב של האחראי להכנת‬
‫תכנית ההגנה אינם משמשים לכל מטרה שהיא למעט אחסון‪ ,‬לא ישמשו‬
‫לצורך קביעת קו המעטפת‪.‬‬
‫( ה)‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (ג)‪ ,‬מיקומה של מעטפת ההגנה ליישוב‬
‫מוגן אשר לבתיו צמוד שטח חקלאי‪ ,‬יכול שתיקבע בקצה השטח החקלאי‪,‬‬
‫ובלבד שהמרחק בין בתי היישוב הקיצוניים ליער לא יפחת מ‪ 76-‬מטרים‪.‬‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי מפקד מחוז להחליט כי מיקומה‬
‫( ו)‬
‫של מעטפת הגנה ליישוב מוגן ייקבע על פי חזיתות המבנים של כל בתי‬
‫היישוב הקיצוניים הבנויים בפועל‪ ,‬ולא על פי אלה המיועדים לבינוי על פי‬
‫תכנית מקומית או מפורטת מאושרת‪ ,‬כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה‪.‬‬
‫בהחלטתו ישקול מפקד המחוז‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את הזמן המוערך למימושן‬
‫ואת רמת הפגיעה בהגנה על היישוב מפני שריפת יער במידה ומעטפת‬
‫‪3‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪4‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫ההגנה תיקבע שלא על פי חזיתות המבנים הבנויים בפועל‪.‬‬
‫(ז)‬
‫במעטפת ההגנה לישוב מוגן יתקיימו הוראות אלה ‪-‬‬
‫(‪ )0‬באזור הסמוך לבתי היישוב או השטחים החקלאיים‬
‫הצמודים להם – רצועה שרוחבה לא יפחת מ ‪ 26 -‬מטרים‪ ,‬ואשר‬
‫יתקיימו בה הכללים הקבועים בתוספת הראשונה (להלן – הרצועה‬
‫הפנימית);‬
‫( ‪)2‬‬
‫בתחומי הרצועה הפנימית ולכל אורכה – דרך עפר שרוחבה‬
‫לא יפחת מ – ‪ 6‬מטרים‪ ,‬אשר תהיה נקייה מכל עץ או צמח‪ ,‬ותאפשר‬
‫מעבר חופשי לכלי רכב לכיבוי ולחילוץ (להלן – דרך עפר היקפית)‪.‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫הקמת תשתיות מים ואספקת המים לדרך העפר ההיקפית‬
‫תבוצענה לפי תקנה ‪ 6‬לתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה;‬
‫( ‪)4‬‬
‫ברצועה הפנימית יהיו דרכים המאפשרות מעבר מהיר לרכבי‬
‫כיבוי מן היישוב לדרך העפר ההיקפית;‬
‫( ‪)5‬‬
‫בצמוד ובמקביל לרצועה הפנימית – רצועה שרוחבה לא‬
‫יפחת מ – ‪ 51‬מטרים‪ ,‬ואשר יתקיימו בה הכללים הקבועים בתוספת‬
‫השנייה (להלן – הרצועה החיצונית);‬
‫(‪ )6‬האמור בסעיף קטן (‪ )5‬לא יחול לגבי רצועה פנימית הסמוכה‬
‫לבתי יישוב קיצוניים אשר צמוד להם שטח חקלאי‪ ,‬אם המרחק בין‬
‫בתי היישוב הקיצוניים ליער הנו ‪ 76‬מטרים או יותר‪.‬‬
‫( ח)‬
‫רצועת הגנה לקטע כביש מוגן‪ ,‬תיקבע כך שבצמידות לקטע הכביש‬
‫המוגן‪ ,‬משני צידיו ובמקביל אליו‪ ,‬ברצועה שרוחבה לא יפחת‬
‫מעשרה מטרים יתקיים אחד או יותר מאלה‪:‬‬
‫(‪ )0‬ההוראות הקבועות בתוספת הראשונה לכללים אלה;‬
‫( ט)‬
‫(‪ )2‬תחזוקה והשקיה קבועה של העצים והצמחייה‪.‬‬
‫תכנית ההגנה תכלול פרטים אלה‪:‬‬
‫(‪ )0‬תשריט ערוך בקנה מידה של ‪ 0:01,111‬על גבי מפות של‬
‫המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬המפרט את מיקום מעטפת ההגנה; לעניין‬
‫זה‪ ,‬מיקום מעטפת ההגנה יכלול‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬את כל הפרטים‬
‫האלה‪:‬‬
‫( א)‬
‫מיקום הרצועות ודרך העפר ההיקפית‪ ,‬התשתיות‬
‫והדרכים בהן כמפורט בסעיף קטן (ז) ;‬
‫( ב)‬
‫מיקום בתי היישוב והשטחים החקלאים הקיימים‬
‫הנמצאים באזור המפגש;‬
‫( ג)‬
‫מיקום הדרכים להגעת כלי רכב מן היישוב לדרך העפר‬
‫כמפורט בסעיף קטן (ז)(‪;) )4‬‬
‫‪4‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪5‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫תשריט ערוך בקנה מידה של ‪ 0:01,111‬על גבי מפות של‬
‫המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬המפרט את מיקום קטעי הכבישים המוגנים‬
‫ורצועות ההגנה‪ ,‬כמפורט סעיף קטן (ח) ;‬
‫(‪ )3‬מיני העצים והשיחים הקיימים וצפיפותם באזור מעטפת‬
‫ההגנה ורצועות ההגנה ;‬
‫(‪ )4‬מידע לעניין העצים שיש להעתיק או לכרות לצורך יצירת‬
‫מעטפת ההגנה ורצועות ההגנה‪ ,‬לרבות מינם;‬
‫( ‪)5‬‬
‫מידע לעניין העצים שיש לבצע בהם גיזום ענפים תחתיים‪,‬‬
‫תוך ציון גובה הגיזום‪ ,‬לצורך יצירת מעטפת ההגנה ורצועות ההגנה‪,‬‬
‫לרבות מינם‪.‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫אם קיימת חריגה בתכנית ההגנה מכללים אלו‪ ,‬יצוינו פרטי‬
‫החריגה המתבקשים ונימוקיהם ‪.‬‬
‫( ‪)7‬‬
‫תכנית הגנה‬
‫‪.3‬‬
‫( א)‬
‫הוראות‬
‫מיוחדות‬
‫פרטי האחראים ליער ודרכי יצירת קשר עמם‪.‬‬
‫תכנית הגנה יכול שתתייחס ‪-‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫ליישוב מוגן אחד בהתייחס לשטחים שלהם אחראים שונים‪,‬‬
‫ויחולו לגביה הכללים הבאים ‪-‬‬
‫( א)‬
‫תכנית ההגנה תוגש על ידי מי שנקבע על ידי הנציב‬
‫כאחראי להכנת תכנית ההגנה‪ ,‬ותהיה בהסכמת יתר‬
‫האחראים ליער‪ ,‬כללה תכנית ההגנה דרך עפר אשר אינה‬
‫עוברת בשטח יער‪ ,‬תהיה גם בהסכמת האחראי לשטח בו‬
‫מתוכננת הדרך;‬
‫(ב) לא נתקבלה הסכמת כל האחראים לתכנית‪ ,‬כאמור‬
‫בסעיף משנה (א)‪ ,‬יצוינו הערותיהם לתכנית ההגנה שהוגשה‪.‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫( ב)‬
‫למספר יישובים מוגנים‪.‬‬
‫טרם הגשת תכנית הגנה‪ ,‬המתייחסת לכריתה או העתקה של עצים‪,‬‬
‫תועבר התכנית לבדיקה מוקדמת על ידי ‪-‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫פקיד היערות‪ ,‬אשר יחווה דעתו האם תכנית ההגנה עומדת‬
‫בדרישות לקבלת רישיון בהתאם לסעיף ‪ 05‬לפקודת היערות (להלן –‬
‫רישיון כריתה או העתקה);‬
‫( ‪)2‬‬
‫מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים‪ ,‬אשר יחווה‬
‫דעתו האם תכנית ההגנה עומדת בדרישות לקבלת היתר לפי סעיף‬
‫‪ 33‬לחוק גנים לאומיים (להלן – רישיון לפגיעה בערכי טבע מוגנים);‬
‫חוות הדעת יינתנו תוך ‪ 31‬ימים מיום קבלת תכנית ההגנה לבדיקה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫בחינת ואישור‬
‫‪.4‬‬
‫(א) הוגשה תכנית הגנה למפקד המחוז‪ ,‬יהיה רשאי לעשות אחת מאלה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪6‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫תכנית הגנה‬
‫( ‪)0‬‬
‫לאשר את תכנית ההגנה;‬
‫( ‪)2‬‬
‫לאשר את תכנית ההגנה בתנאים;‬
‫( ‪)3‬‬
‫לא לאשר את תכנית ההגנה‪ ,‬תוך הבהרה מהם השינויים או‬
‫הפעולות הנוספות הנדרשים לצורך קיום התנאים הקבועים בכללים‬
‫אלה‪ ,‬או לצורך התאמה בין תכניות הגנה שונות;‬
‫(‪ )4‬מנימוקים שיירשמו‪ ,‬לאשר תכנית הגנה שאינה מקיימת‬
‫באופן מלא אחר התנאים הקבועים בכללים אלה‪ ,‬ובלבד‬
‫שמתקיימים בה כל התנאים הבאים ‪-‬‬
‫( א)‬
‫ההגנה על היישוב תיפגע במידה מועטה כתוצאה‬
‫מהחריגה;‬
‫( ב)‬
‫היקף המשאבים הנדרשים לצורך קיום התנאים‬
‫במלואם הוא גדול‪ ,‬והיחס בינו לבין היקף הפגיעה בהגנה‪,‬‬
‫כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬מצדיק חריגה מהתנאים הקבועים‬
‫בתקנות אלו;‬
‫( ג)‬
‫( ‪)5‬‬
‫החריגה איננה מגבירה את הסיכון לחיי אדם;‬
‫בנסיבות חריגות ומנימוקים שירשמו‪ ,‬לאחר שנתן דעתו‬
‫לשיקולי בטיחות אש ולמידת הפגיעה הנגרמת להגנת היישוב‪ ,‬לאשר‬
‫תכנית הגנה שאינה מקיימת באופן מלא אחר התנאים הקבועים‬
‫בכללים אלה‪ ,‬לרבות אלו הקבועים בפסקת משנה (‪ ;)4‬אישור לפי‬
‫פיסקת משנה זו יינתן בידי מפקד המחוז ‪ ,‬לאחר קבלת הסכמתו של‬
‫ראש אגף בטיחות אש וחקירות ברשות‪.‬‬
‫( ב)‬
‫מפקד המחוז רשאי להסמיך קצין כבאות והצלה באותו מחוז לצורך‬
‫בחינת ואישור תכניות הגנה כאמור בתקנה זו‪ ,‬למעט הסמכות הקבועה‬
‫בסעיף קטן (‪ )4‬ו – (‪.)5‬‬
‫(ג) אושרה תכנית הגנה או אושרה בתנאים על ידי מפקד המחוז או מי‬
‫שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬יודיע על החלטתו לאחראי ליער‬
‫הגובל ביישוב או בקטע הכביש המוגן אליו מתייחסת התכנית בהתאם‬
‫לפרטים שנמסרו לפי סעיף ‪(2‬ט)(‪ )7‬ככל שניתן לאתרו במאמץ סביר‪ ,‬וכן‬
‫לרשות המקומית שבשטחה מצוי היישוב במידה ותכנית ההגנה מתייחסת‬
‫ליישוב מוגן‪.‬‬
‫(ד) אושרה תכנית הגנה או אושרה בתנאים על ידי מפקד המחוז או מי‬
‫שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬יוגשו על ידי האחראי לתכנית‬
‫ההגנה בקשות לפקיד היערות לרישיון כריתה או העתקה‪ ,‬ולמנהל רשות‬
‫הטבע והגנים הלאומיים להיתר לפגיעה בערכי טבע מוגנים‪.‬‬
‫השגה‬
‫‪.5‬‬
‫( א)‬
‫אחראי ליער‪ ,‬אחראי לשטח בו מתוכננת דרך עפר או נציג היישוב‬
‫‪6‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪7‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי סעיף ‪ ,4‬רשאי להשיג עליה בפני הנציב או‬
‫מי שהוסמך על ידו לעניין זה‪.‬‬
‫( ב)‬
‫השגה תוגש לנציב או למי שהוסמך על ידו תוך ‪ 20‬ימים ממועד‬
‫שנמסרה החלטת מפקד המחוז לאחראי ליער או לרשות המקומית; הנציב‬
‫או מי שהוסמך על ידו רשאי להאריך את מועד ההשגה בשלושים ימים‬
‫נוספים מטעמים מיוחדים‪ .‬העתק ההשגה יועבר על ידי המשיג לאחראי‬
‫ליער הגובל ביישוב או בקטע הכביש המוגן אליו מתייחסת התכנית‪,‬‬
‫לאחראי לשטח בו מתוכננת דרך העפר וכן לרשות המקומית שבשטחה‬
‫מצוי היישוב במידה ותכנית ההגנה מתייחסת ליישוב מוגן‪.‬‬
‫( ג)‬
‫הנציב או מי שהוסמך על ידו רשאי לאשר את החלטת מפקד המחוז‬
‫או לשנותה; הנציב או מי שהוסמך על ידו יחליט בהשגה לאחר קבלת‬
‫המלצת הוועדה המייעצת להגנה‪ .‬הוועדה המייעצת להגנה תיתן המלצה‬
‫לאחר שנתנה למשיג ולמפקד המחוז או נציגו הזדמנות לטעון בפניה‪.‬‬
‫(ד) הנציב או מי שהוסמך על ידו‪ ,‬יודיע על החלטתו בהשגה כאמור‬
‫בסעיף קטן (ג) לאחראי ליער הגובל ביישוב או בקטע הכביש המוגן אליו‬
‫מתייחסת התכנית בהתאם לפרטים שנמסרו לפי סעיף קטן ‪(2‬ט)(‪ )7‬ככל‬
‫שניתן לאתרו במאמץ סביר‪ ,‬לאחראי לשטח בו מתוכננת דרך העפר וכן‬
‫לרשות המקומית שבשטחה מצוי היישוב במידה ותכנית ההגנה מתייחסת‬
‫ליישוב מוגן‪.‬‬
‫ביצוע תכנית‬
‫הגנה‬
‫‪.6‬‬
‫( א)‬
‫אחראי ליער‪ ,‬הגובל ביישוב או בקטע כביש מוגן‪ ,‬יהיה אחראי‬
‫לביצוע תכנית ההגנה באזור היער עליו הוא אחראי‪ ,‬בהתאם לתכנית‬
‫ההגנה שאושרה‪ ,‬לרבות מתן הוראות לעניין ביצועה ותיאום ביצועה עם‬
‫הגופים המוסמכים‪.‬‬
‫( ב)‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬כללה תכנית ההגנה דרך עפר אשר‬
‫אינה עוברת בשטח יער‪ ,‬יהיה האחראי לביצוע דרך העפר שבתכנית ההגנה‬
‫האמורה הגורם האחראי לשטח בו מתוכננת הדרך‪ ,‬בהתאם לתכנית‬
‫ההגנה שאושרה‪.‬‬
‫( ג)‬
‫תכנית הגנה תבוצע באופן שיקטין במידת האפשר את הפגיעה‬
‫בערכי טבע ונוף; כריתה או העתקה של עצים תבוצע תוך מתן העדפה‬
‫לשימורם של עצים בעלי ערך נופי‪ ,‬סביבתי‪ ,‬אקולוגי או היסטורי‪.‬‬
‫(ד) אדם המבצע תכנית הגנה מטעם האחראי ליער‪ ,‬או מי שממונה על‬
‫עבודתם של אנשים כאמור‪ ,‬לא יחל בביצוע תכנית ההגנה מבלי שניתנו לו‬
‫תדרוך והנחיות לעניין יישומו של סעיף קטן (ב) על ידי אדם בעל השכלה‬
‫בתחום האקולוגיה‪.‬‬
‫(ה) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מאפשרות ביצוע תכנית‬
‫ההגנה על ידי כמה אחראים ליער במשותף‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪8‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫‪.7‬‬
‫שינוי תכנית‬
‫‪.8‬‬
‫( א)‬
‫השלים אחראי את ביצועה של תכנית הגנה בשטח שעליו הוא‬
‫אחראי‪ ,‬יוודא כי פרטי תכנית ההגנה מקוימים ויבצע כל עבודה הנדרשת‬
‫לצורך ביצוע כללים אלו ופרטי תכנית ההגנה שאושרה‪ ,‬לרבות פעולות‬
‫תחזוקה שוטפת‪ ,‬ניקוי‪ ,‬הסרת מכשולים‪ ,‬דילול צמחייה‪ ,‬גיזום ורעייה‪.‬‬
‫( ב)‬
‫הגנה‬
‫אחת לשנה ידווח אחראי ליער למפקד המחוז בדבר העבודות‬
‫שבוצעו‪ ,‬כאמור בסעיף משנה (א)‪.‬‬
‫(א) אחראי להכנת תכנית הגנה רשאי לבקש שינוי של תכנית ההגנה;‬
‫הבקשה תוגש על דרך של הגשת תכנית הגנה חדשה‪ ,‬אלא אם אישר מפקד‬
‫המחוז הגשת תכנית הגנה חלקית‪ ,‬ויחולו עליה הוראות כללים אלה‪,‬‬
‫בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫(ב) אושרה תכנית מפורטת לבינוי בישוב מוגן‪ ,‬אשר בגינה נדרש לשנות את‬
‫תכנית ההגנה‪ ,‬יגיש האחראי להכנת תכנית הגנה‪ ,‬תכנית הגנה חדשה‬
‫בהתאם לתכנון שהוגש‪ ,‬ויחולו עליה הוראות כללים אלה‪ ,‬בשינויים‬
‫פרסום באתר‬
‫‪.9‬‬
‫האינטרנט‬
‫נקיטת אמצעים‬
‫המחויבים‪.‬‬
‫הודעות על החלטות שאושרו לפי סעיפים ‪(4‬ג) ו‪(5 -‬ד)‪ ,‬והתוכניות הנוגעות‬
‫להן‪ ,‬יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הכבאות‪ ,‬אלא אם קבע קצין‬
‫מוסמך‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ 82‬לחוק‪ ,‬שאין לעשות כן מטעמים של בטחון‬
‫‪.01‬‬
‫ביחס למבנה‬
‫המדינה‪.‬‬
‫אין בכללים אלו כדי לגרוע מסמכותו של הנציב לפי סעיף ‪ 43‬לחוק לצוות‬
‫על נקיטת אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה לגבי מבנה ביישוב מוגן או‬
‫שאיננו מוגן‪ ,‬הנמצא בקרבת יער ושנמצא בסיכון משמעותי כתוצאה‬
‫שמירת דינים‬
‫‪.00‬‬
‫תחילה‬
‫‪.02‬‬
‫משריפת יער‪ ,‬ובכלל זה – אזורי חיץ‪ ,‬אמצעי כיבוי‪ ,‬ומערכות התראה‪.‬‬
‫אין בכללים אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר‪ ,‬לרבות לעניין חובות‬
‫המוטלות בתחום הכיבוי וההצלה‪ ,‬הוראות לפי חוק התכנון והבנייה וחוק‬
‫גנים לאומיים‪.‬‬
‫תחילתם של כללים אלה היא ‪ 61‬ימים מיום פרסומן‪.‬‬
‫____ב______ התשע"ה‬
‫(___ב_______ ‪)2104‬‬
‫________________‬
‫רב טפסר שחר אילון‬
‫נציב כבאות והצלה‬
‫‪8‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫‪9‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬
‫תוספת ראשונה‬
‫(סעיפים ‪(2‬ז)(‪(2 ,)0‬ח)(‪))0‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫צפיפות העצים‪ ,‬לא תעלה על ‪ 5‬עצים בשטח של דונם אחד‪ ,‬והמרחק‬
‫בין צמרות העצים לא יפחת מ‪ 01 -‬מטרים;‬
‫( ‪)2‬‬
‫עצים שגובהם ‪ 3‬מטר ומעלה ‪ -‬ענפי העצים ייגזמו עד לגובה שלא‬
‫יפחת מ ‪ 3 -‬מטרים מהקרקע;‬
‫( ‪)3‬‬
‫עצים שגובהם נמוך משלושה מטרים‪ -‬ענפי העצים יגזמו עד לגובה‬
‫שלא יפחת מגובה השיח הקרוב ביותר המצוי בקרבת העץ‪.‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫המרחק בין חזית הבתים לצמרות העצים לא יפחת מחמישה‬
‫מטרים; כללה חזית המבנה גינה שיש בה עץ‪ ,‬שגובהו מעל ‪ 2‬מטרים ושאינו‬
‫מהמינים המפורטים בתוספת‬
‫השלישית לתקנות הרשות הארצית‬
‫לכבאות והצלה‪ ,‬המרחק האמור לא יפחת מ – ‪ 01‬מטרים;‬
‫( ‪)5‬‬
‫לא ימצא עץ ממשפחת האורניים (‪ )Pinaceae‬מסוג אורן (‪)Pine‬‬
‫במרחק של עד ‪ 01‬מטרים מחזית המבנה‪ ,‬לרבות בתוך הגינה הצמודה‬
‫לחזית המבנה‪.‬‬
‫(‪ )6‬כיסוי הקרקע על ידי שיחים לא יעלה על מחצית השטח‪ ,‬תוך יצירת‬
‫קבוצות של שיחים‪ ,‬המופרדות על ידי מעברים נקיים מכל צמח ברוחב של‬
‫‪ 6‬מטרים לפחות; גובה השיחים לא יעלה על ‪ 0.21‬מ'‪.‬‬
‫תוספת שנייה‬
‫(סעיף ‪(2‬ז)(‪))5‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫המרחק בין צמרות העצים לא יפחת מ‪ 5 -‬מטרים;‬
‫(‪ )2‬עצים שגובהם ‪ 3‬מטר ומעלה ענפי העצים ייגזמו עד לגובה שלא‬
‫יפחת מ ‪ 3 -‬מטרים מהקרקע;‬
‫(‪ )3‬עצים שגובהם נמוך משלושה מטרים‪ -‬ענפי העצים יגזמו עד לגובה‬
‫שלא יפחת מגובה השיח הקרוב ביותר המצוי בקרבת העץ‪.‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫דילול גזעים במיני חורש‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫נספח ‪ -2‬טיוטת כללי הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)‪ ,‬התשע''ד – ‪.2114‬‬