Document

‫‪101001010111000111000110010111100001110000111101‬‬
‫‪111101011010101010101010101010101111110100101011‬‬
‫‪100011100011001011110000111000011110111110101101‬‬
‫‪010101010101010101010111111010101001000000000000‬‬
‫‪000000011111111110000111111110000010101011100001‬‬
‫‪100111100110001111111010010101110001110001100101‬‬
‫‪111000011100001111011111010110101010101010101010‬‬
‫‪101011111101010100100000000000000000001111111111‬‬
‫‪000011111111000001010101110000110011110011000111‬‬
‫‪111101001010111000111000110010111100001110000111‬‬
‫‪101111101011010101010101010101010101111110101010‬‬
‫‪010000000000000000000111111111100001111111100000‬‬
‫‪101010111000011001111001100011111110100101011100‬‬
‫‪011100011001011110000111000011110111110101101010‬‬
‫‪101010101010101010111111010101001000000000000000‬‬
‫‪000011111111110000111111110000010101011100001100‬‬
‫‪111100110001111111010010101110001110001100101111‬‬
‫‪000011100001111011111010110101010101010101010101‬‬
‫‪011111101010100100000000000000000001111111111000‬‬
‫‪011111111000001010101110000110011110011000111111‬‬
‫‪101001010111000111000110010111100001110000111101‬‬
‫‪111101011010101010101010101010101111110101010010‬‬
‫‪000000000000000000111111111100001111111100000101‬‬
‫‪010111000011001111001100011111110100101011100011‬‬
‫‪100011001011110000111000011110111110101101010101‬‬
‫‪010101010101010111111010101001000000000000000000‬‬
‫‪011111111110000111111110000010101011100001100111‬‬
‫‪100110001111111010010101110001110001100101111000‬‬
‫‪011100001111011111010110101010101010101010101011‬‬
‫‪111101010100100000000000000000001111111111000011‬‬
‫‪111111000001010101110000110011110011000111111101‬‬
‫‪010100100000000000000000001111111111000011111010‬‬
‫‪010101110001110001100101010010101110001110001100‬‬
‫‪101111000011100001111011111010110101010101010101‬‬
‫‪010101011111101010100100000000000000000001111111‬‬
‫‪111000011111111000001010101110000110011110011000‬‬
‫‪111111111100001110000111101111101011010101010101‬‬
‫‪010101010101111110101010010000000000000000000111‬‬
‫‪111111100001111111100000101010111000011001111001‬‬
‫‪100011111110100101011100011100011001011110000111‬‬
‫‪000011110111110101101010101010101010101010111111‬‬
‫‪010101001000000000000000000011111111110001111111‬‬
‫‪010010101110001110001100101111000011100001111011‬‬
‫‪111010110101010101010101010101011111101010100100‬‬
‫‪000000000000000001111111111000011111111000001010‬‬
‫‪101110000110011110011000111111101001010111000111‬‬
‫‪000110010111100001110000111101111101011010101010‬‬
‫‪101010101010101111110101010010000000000000000000‬‬
‫‪111111111100001111111100000101010111000011001111‬هذا الإصدار برعاية مجعية اقرأ دلمع التعلمي يف اجملمتع العريب‬
‫‪001100011111111110000010101011100001100111100110‬‬
‫‪001001111001100010011110011000100111100110001001‬ספר זה יצא לאור ע"י עמותת אקראא‬
‫‪111001100010011110011000100111100110001001111001‬‬
‫‪100010011110011000100111100110001111110111100110‬‬
‫אסלאם עכריה‬
‫לואי עבדאללה‬
‫מתמטיקה‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫אני מקדיש עבודה צנועה זאת לשתי הנסיכות שלי פאטמה ושרה‪.‬‬
‫אסלאם עכריה‬
‫אני מקדיש ספר זה לילדי המופלאים‪ ,‬יחיא וכמיל‪ .‬אני אוהב את שניכם‬
‫מאוד‪.‬‬
‫לואי עבדאללה‬
‫ספר זה נמצא באתרים ‪http://math.haifa.ac.il/iakaria/‬‬
‫‪http://is.haifa.ac.il/~aLoai/‬‬
‫אין לשנות בספר זה‪ ,‬או לתרגם את הספר או חלק ממנו‪ ,‬אלא באישור בכתב מהמחברים‪.‬‬
‫©כל הזכויות שמורות למחברים‪.‬‬
‫‪IV‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתח דבר למהדורה ראשונה‬
‫זה הוא ספר של חומר מתמטי החשוב לכל סטודנט הלומד במשך‬
‫התואר קורסי מתמטיקה‪ ,‬ספר זה מסביר הרבה טכניקה וחומר הנחשב‬
‫בסיסי בעיני המרצה‪ ,‬אומנם קשה לסטודנטים‪ .‬אנחנו הקדשנו מאמץ רב‬
‫בבחירת הדוגמאות והתרגילים‪ ,‬כמו כן השקענו המון זמן בפתרון‬
‫ודאגנו לפתור את כל תרגיל באופן מלא‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנחנו נשמח לקבל‬
‫הערות‪ ,‬הארות ושאלות בדוא"ל‪:‬‬
‫‪ iakaria@math.haifa.ac.il‬או ‪aLoai@is.haifa.ac.il‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ברצוננו להודות לעמותת אקראא‬
‫בהוצאת ספר זה לאור‪.‬‬
‫על תמיכתה‬
‫בהצלחה לכולנו בהמשך הדרך!‬
‫אסלאם עכריה‬
‫לואי עבדאללה‬
‫‪V‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪ :‬קבוצות מיוחדות של מספרים ממשיים‬
‫קבוצות של מספרים ממשיים ‪2 .................... ................................ ................................‬‬
‫יחסים בין קבוצות ‪3 ................................... ................................ ................................‬‬
‫תכונות של קבוצות ‪4 .................................. ................................ ................................‬‬
‫צפיפות המספרים הרציונליים והאי‪-‬רציונליים ‪5 .................................................................‬‬
‫קבוצות חסומות וקבוצות לא חסומות ‪6 .............................................................................‬‬
‫פרק ‪ :I‬טכניקה אלגברית‬
‫מערכת משוואות לינאריות ‪11 ...................... ................................ ................................‬‬
‫שיטת ההצבה ‪11 ..............................................................................................................‬‬
‫דירוג מטריצות ‪11 ............................................................................................................‬‬
‫התנהגות כללית לקבוצת הפתרונות ‪15 ...............................................................................‬‬
‫מערכת משוואות לינאריות הומוגנית ‪11 .............................................................................‬‬
‫חזקות ושורשים ‪11 ................................... ................................ ................................‬‬
‫משוואות ריבועיות ‪22 ................................. ................................ ................................‬‬
‫נוסחאות כפל מקוצר‪10 ....................................................................................................‬‬
‫השלמה לריבוע ‪11 ............................................................................................................‬‬
‫משוואה ריבועית‪11 ..........................................................................................................‬‬
‫נוסחאות ויאטה ופירוק לגורמים ‪11 ...................................................................................‬‬
‫אי‪-‬שוויונים ‪23 ......................................... ................................ ................................‬‬
‫תכונות בסיסיות ‪12 ..........................................................................................................‬‬
‫אי‪-‬שוויון המשולש ‪12 .......................................................................................................‬‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים‪15 ....................................................................................................‬‬
‫אי‪-‬שוויון ברנולי ‪11 ..........................................................................................................‬‬
‫אי‪-‬שוויון קושי ‪12 ............................................................................................................‬‬
‫סדרה חשבונית‪/‬הנדסית ‪22 ......................... ................................ ................................‬‬
‫נוסחה כללית‪12 ...............................................................................................................‬‬
‫סכום סדרה‪12 .................................................................................................................‬‬
‫אינדוקציה מתמטית ‪33 ............................. ................................ ................................‬‬
‫עקרון האינדוקציה הראשון ‪22 ..........................................................................................‬‬
‫עקרון האינדוקציה השני‪21 ...............................................................................................‬‬
‫עקרון האינדוקציה השלישי ‪21 ..........................................................................................‬‬
‫הבינום של ניוטון ‪44 .................................. ................................ ................................‬‬
‫‪VI‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הוכחת הבינום של ניוטון ‪26 ..............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :II‬פונקציות‬
‫מושג הפונקציה ותחום ההגדרה ‪41 ............... ................................ ................................‬‬
‫פונקציה זוגית ופונקציה אי‪-‬זוגית ‪43 ............. ................................ ................................‬‬
‫פונקציה מונוטונית ‪45 ................................ ................................ ................................‬‬
‫פונקציה הפוכה ‪52 .................................... ................................ ................................‬‬
‫פולינומים ‪54 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫שורשים של פולינום ‪62 .....................................................................................................‬‬
‫חילוק פולינומים‪65 ..........................................................................................................‬‬
‫פונקציה רציונלית ‪51 ................................. ................................ ................................‬‬
‫פירוק לשברים חלקיים‪62 .................................................................................................‬‬
‫פונקציה טריגונומטרית ‪54 .......................... ................................ ................................‬‬
‫רדיאנים ומעלות ‪15 ..........................................................................................................‬‬
‫סינוס "‪16 ................................................................................................................ "sin‬‬
‫קוסינוס"‪11 ............................................................................................................. "cos‬‬
‫טנגנס "‪12 .................................................................................................................. "tg‬‬
‫זהויות טריגונומטריות ‪12 .................................................................................................‬‬
‫פונקציות טריגונומטריות הפוכות ‪21 ..................................................................................‬‬
‫פונקציה מערכית ופונקציה לוגריתמית ‪23 ...................................... ................................‬‬
‫לוגריתם טבעי "‪25 ..................................................................................................... "ln‬‬
‫פעולות אלמנטריות ‪25 ................................ ................................ ................................‬‬
‫נגזרת ומשמעות גיאומטרית ‪12 .................... ................................ ................................‬‬
‫נגזרות של פונקציות אלמנטריות ‪20 ...................................................................................‬‬
‫כללי גזירה ‪21 ..................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :III‬נושאים נוספים‬
‫מספרים מרוכבים ‪15 ................................. ................................ ................................‬‬
‫פעולות במספרים מרוכבים ‪26 ...........................................................................................‬‬
‫הצגה קוטבית של מספרים מרוכבים ‪22 ..............................................................................‬‬
‫נוסחת דה‪-‬מואבר ‪100 ......................................................................................................‬‬
‫שורשים של מספר מרוכב‪101 ............................................................................................‬‬
‫פתרונות למשוואה ריבועית מעל ‪101 ...............................................................................ℂ‬‬
‫קומבינטוריקה ‪124.................................... ................................ ................................‬‬
‫עקרון הכפל‪102 ...............................................................................................................‬‬
‫‪VII‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫בחירת‬
‫איברים מתוך קבוצה בת‬
‫איברים ‪106 ...............................................................‬‬
‫כדורים ותאים ובעיות חלוקה אנלוגיות ‪102 ........................................................................‬‬
‫עקרון הסכום ‪111 ............................................................................................................‬‬
‫מולטינום ‪112 ..................................................................................................................‬‬
‫עקרון שובך היונים‪116 .....................................................................................................‬‬
‫עקרון ההכלה וההדחה ‪111 ...............................................................................................‬‬
‫תמורות ‪124.............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מפתח מונחים‪125 ........................................................................................‬‬
‫‪VIII‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫האלף‪-‬בית היווני‬
‫אלפא‬
‫ניו‬
‫בתא‬
‫קסי‬
‫גמא‬
‫אומיקרון‬
‫דלתא‬
‫פאי‬
‫אפסילון‬
‫רו‬
‫זטא‬
‫סיגמא‬
‫אטא‬
‫טאו‬
‫תטא‬
‫אופסילון‬
‫יוטא‬
‫פי‬
‫קפא‬
‫כי‬
‫פסי‬
‫למדא‬
‫אומיגה‬
‫מיו‬
‫‪IX‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מבוא‪:‬‬
‫קבוצות מיוחדות של‬
‫מספרים ממשיים‬
‫‪1‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫קבוצות של מספרים ממשיים‬
‫קבוצה היא אוסף של עצמים הנקראים "האיברים של הקבוצה"‪ .‬אנו נתמקד בקבוצות של‬
‫‪ .‬את איברי‬
‫מספרים ממשיים‪ .‬קבוצה מסומנת בדרך ע"י אות לטינית גדולה‬
‫‪ .‬אם איבר בקבוצה אז נאמר ש‪ -‬שייך ל‬
‫הקבוצה נהוג לסמן באותיות קטנות‬
‫ומסמנים‪:‬‬
‫‪ .‬ואם אינו איבר ב אז נאמר ש‪ -‬אינו שייך ל‬
‫ומסמנים‪:‬‬
‫‪ .‬חשוב לציין כי קיימות שיטות שונות להצגת קבוצות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬תהי ‪ A‬קבוצת מספרים חיוביים זוגיים‪ .‬ניתן להציגה בכמה דרכים‪:‬‬
‫‪{ = .1‬היא קבוצת המספרים הזוגיים החיוביים}‬
‫{‬
‫‪} .1‬‬
‫| {‬
‫‪ A ( .‬כל המספרים מהצורה‬
‫‪} .2‬‬
‫שלם חיובי‪.‬‬
‫כאשר‬
‫הוא מספר‬
‫להלן כמה דוגמאות לקבוצות של מספרים‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצת המספרים הטבעיים (שלמים חיוביים)‪:‬‬
‫{‬
‫}‬
‫‪ ‬קבוצת המספרים השלמים‪:‬‬
‫{‬
‫}‬
‫‪ ‬קבוצת המספרים הרציונליים‪( :‬מספר רציונלי הוא מספר שניתן לכתובו במנה של‬
‫שני שלמים)‪:‬‬
‫|‬
‫}‬
‫{‬
‫‪ ‬קבוצת המספרים הממשיים‪ℝ :‬‬
‫‪ ‬קבוצת המספרים האי‪-‬רציונליים‪:‬‬
‫‪ ℝ‬זוהי קבוצת המספרים הממשיים שאינם‬
‫√ √‬
‫מספרים רציונליים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫√ הוא מספר אי‪-‬רציונאלי‪:‬‬
‫נוכיח לדוגמא כי‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה כי √ רציונלי‪ ,‬לכן קיימים‬
‫נניח כי‬
‫שלמים כך ש‬
‫√‪.‬‬
‫הוא שבר מצומצם (אחרת היינו מצמצמים עד שניגיע לשבר מצומצם) כלומר‬
‫ו‬
‫זרים (אין מספר שמחלק את שניהם)‪.‬‬
‫אבל אם‬
‫√ אז‬
‫זוגי‪ ,‬מכאן‬
‫לכן‬
‫מתחלק ב ‪ 2‬כלומר‬
‫‪.‬‬
‫זוגי‪ ,‬אבל אם‬
‫מתחלק ב ‪ 1‬לכן‬
‫מתחלק ב ‪ 2‬לכן גם‬
‫מתחלק ב ‪ 1‬אז‬
‫זוגי‪ .‬סה"כ ו שני מספרים זוגים‪ ,‬סתירה לזה‬
‫שהם זרים‪ .‬לכן ההנחה שלנו אינה נכונה‪ ,‬כלומר‬
‫‪1‬‬
‫√‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫עוד קבוצות שימושיות‪:‬‬
‫{‬
‫קטע פתוח‪} :‬‬
‫לא‬
‫{‬
‫קטע סגור‪} :‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫כולל‪.‬‬
‫קטע חצי סגור חצי פתוח‪:‬‬
‫קטע חצי פתוח חצי סגור‪:‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫סביבת 𝜀 של‬
‫שמרחקם מ‪-‬‬
‫𝜀‬
‫‪𝜀} :‬‬
‫)‬
‫(‬
‫כל הממשיים בין‬
‫]‬
‫[‬
‫כל הממשיים בין‬
‫}‬
‫}‬
‫|‪ℝ‬‬
‫{‬
‫{‬
‫{‬
‫|‪ℝ‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫)𝜀 (‬
‫ו‪-‬‬
‫כולל‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫[‬
‫(‬
‫)‬
‫]‬
‫כל הממשיים‬
‫קטן מ‪( 𝜀 -‬אפסילון‪ ,‬נשתמש באות זאת לתאר מספר חיובי מאוד קטן)‬
‫הערה‪ :‬אי‪-‬שוויון זה‪𝜀 :‬‬
‫שקול לאי‪-‬שוויון‪𝜀 :‬‬
‫𝜀‬
‫|‬
‫|‪ .‬לכן‬
‫אנחנו בהמשך נשתמש באי‪-‬שוויון האחרון לתאר את כל ה‪- -‬ים הנמצאים בסביבת 𝜀 של‬
‫‪.‬‬
‫יחסים בין קבוצות‬
‫נגדיר בשורות הבאות יחסים בסיסיים בין קבוצות‪ ,‬ונתאר חלק מהם באמצעות דיאגראמות‬
‫וון‪.1‬‬
‫הגדרה‪ :‬נאמר כי קבוצה מוכלת בקבוצה (או היא תת‪-‬קבוצה של ) אם כל איבר‬
‫(סימון זה‬
‫שייך ל‪ -‬הוא שייך גם ל‪ . -‬בשפה מתמטית‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫משמעתו לכל )‪ ,.‬מסמנים יחס זה ע"י‬
‫דוגמא‪ℝ :‬‬
‫‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מההגדרה של הכלה נובע כי כל קבוצה מוכלת בעצמה‪.‬‬
‫הקבוצה הריקה‪ { } 2‬מוכלת בכל קבוצה‪ ,‬כי תנאי ההכלה מתקיים באופן רק‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬שוויון קבוצות‪ :‬קבוצה‬
‫איברים‪ .‬או בשפה מתמטית‪) :‬‬
‫שווה לקבוצה‬
‫אם"ם‪ 3‬בשתי הקבוצות יש בדיוק אותם‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬דיאגראמת וון נקראת על שמו של ג'ון וון‪ ,‬מתמטיקאי ופילוסוף בריטי‪.‬‬
‫‪ 2‬נהוג גם לסמן את הקבוצה הריקה באות פי‬
‫‪ 3‬אם"ם או אם ורק אם הוא ביטוי לוגי בין שתי טענות השקולות אחת לשנייה במובן שהאחת אמיתית כשהשנייה אמיתית‬
‫ולהפך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫משפט‪ :‬קבוצה‬
‫שווה לקבוצה‬
‫דוגמא‪ :‬עבור הקבוצות }‬
‫אם"ם (‬
‫}‬
‫{‬
‫וגם‬
‫}‬
‫{‬
‫)‪.‬‬
‫{‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬תהיינה ‪ A‬ו ‪ B‬שתי קבוצות‪,‬‬
‫היא קבוצת כל האיברים השייכים ל‪-‬‬
‫איחוד שתי קבוצות‬
‫| {‬
‫‪ .‬כלומר‪} :‬‬
‫‪.‬‬
‫או‬
‫ומסמנים ע"י‬
‫הגדרה‪ :‬חיתוך שתי קבוצות‬
‫‪ .‬כלומר‪} :‬‬
‫ומסמנים ע"י‬
‫דוגמא‪ :‬עבור שתי הקבוצות }‬
‫}‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫]‬
‫היא קבוצת כל האיברים השייכים ל‪-‬‬
‫| {‬
‫‪.‬‬
‫וגם‬
‫{‬
‫{‬
‫או ל‪-‬‬
‫או לשתיהן ביחד‪.‬‬
‫}‬
‫}‬
‫{‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫{‬
‫(‬
‫תכונות של קבוצות‬
‫הגדרה‪ :‬קבוצה סופית היא קבוצה שמספר איבריה סופי‪.‬‬
‫קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינסופי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫וגם ל‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫{‬
‫‪,‬קבוצת הזוגיים‪} ,‬‬
‫הן קבוצות אינסופיות‪.‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫{‬
‫היא קבוצה סופית כי יש בה בסה"כ ‪ 2‬איברים‪.‬‬
‫דוגמא‪ℝ :‬‬
‫אבל הקבוצה }‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי קבוצת המספרים הראשונים‪ 1‬הינה קבוצה אינסופית‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬נניח בשלילה כי יש מספר סופי של ראשונים‪:‬‬
‫אינו מתחלק באף מספר ראשוני‪ ,‬כלומר לא ניתן‬
‫המספר‪:‬‬
‫להציג אותו כמכפלה של שני טבעיים והוא גם גדול מאחד‪ ,‬לכן הוא ראשוני‪ ,‬סתירה לזה‬
‫‪.‬‬
‫שהמספרים הראשונים הם רק‬
‫צפיפות המספרים הרציונליים והאי‪-‬רציונליים‬
‫משפט‪ :‬בין כל שני מספרים ממשיים שונים קיים מספר רציונלי וגם מספר אי‪-‬רציונלי‪.‬‬
‫לצורך הוכחת משפט זה נגדיר את המושג ערך שלם ונוכיח טענת עזר‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהי מספר ממשי כלשהו‪ ,‬הערך השלם של‬
‫שקטן או שווה ל‪ . -‬מסמנים ע"י‪ [ ] :‬או ⌋ ⌊ ‪.‬‬
‫⌋ ⌊‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫⌋‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫הוא המספר השלם הגדול ביותר‬
‫⌊‬
‫טענת עזר‪ :‬לכל‬
‫ממשי קיים‬
‫הוכחת הטענה‪ :‬יהי‬
‫ממשי חיובי כלשהו‪ ,‬נגדיר את המספר הבא‪:‬‬
‫הוא חיובי‪ ,‬לכן‬
‫מכאן‪:‬‬
‫שזה שקול ל‪-‬‬
‫נכונה לכל‬
‫טבעי כך ש‪-‬‬
‫שלם חיובי‪ ,‬כלומר‬
‫‪.‬‬
‫⌋ ⌊‬
‫טבעי‪ ,‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪ .‬כיוון שהבחירה של‬
‫⌋ ⌊‬
‫נבחר‬
‫‪,‬‬
‫הייתה שרירותית אז הטענה‬
‫ממשי חיובי‪.‬‬
‫נניח בה"כ (בלי הגבלת הכלליות‪ )2‬ש‪-‬‬
‫הוכחת המשפט‪ :‬יהיו ‪ℝ‬‬
‫ביניהם מספר רציונלי וגם מספר אי‪-‬רציונלי‪:‬‬
‫הנחנו ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫אז לפי טענת עזר קיים‬
‫לכן‬
‫המקיים את אי השוויון הזה‪ .‬ובנוסף נבחר‬
‫מאי שוויון זה נובע את האי שוויון הבא‪:‬‬
‫)‬
‫ונוכיח שקיים‬
‫טבעי כך‬
‫השלם הקטן ביותר המקיים‪:‬‬
‫‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫(‬
‫‪1‬מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ‪ ,1-‬שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו‪.‬‬
‫‪ 2‬ביטוי זה משמש תמיד לציין שאנחנו מניחים הנחה נוספת מבלי שנקטין את קבוצת המקרים שבהם אנחנו מטפלים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‬ולכן‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.‬‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫הוא המספר הרציונלי שמחפשים‪.‬‬
‫√‬
‫על מנת למצוא מספר אי‪-‬רציונלי נחזור על אותו תהליך עם‬
‫המקיים‪:‬‬
‫√‬
‫(לפי טענת עזר קיים‬
‫כזה עבור המספר‬
‫במקום‬
‫√‬
‫‪ ,‬כלומר נבחר‬
‫)‪ .‬שוב נבחר‬
‫שלם‬
‫המקיים‪:‬‬
‫)‬
‫√‬
‫( √‬
‫)‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫√‬
‫(‬
‫√‬
‫‪.‬‬
‫√‬
‫)‬
‫( √‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫הוא המספר האי‪-‬רציונלי שמחפשים‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬בין כל שני מספרים ממשיים שונים‪ ,‬קיימים אינסוף מספרים רציונליים ואינסוף‬
‫מספרים אי‪-‬רציונליים‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬קבוצת מספרים ממשיים נקראת צפופה )‬
‫אם בין כל שני מספרים שונים ב‪ -‬קיים מספר השייך ל‪-‬‬
‫( בקבוצת מספרים ממשיים‬
‫‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬קבוצת המספרים הרציונלים צפופה ב‪.ℝ -‬‬
‫מסקנה‪ :‬קבוצת המספרים האי‪-‬רציונלים צפופה ב‪.ℝ -‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי‬
‫ו‪-‬‬
‫אינן צפופות ב‪.ℝ -‬‬
‫פתרון‪ :‬מספיק להראות שקיימים שני מספרים ממשיים שאין ביניהם אף מספר שלם או‬
‫טבעי‪ ,‬נבחר למשל‬
‫ו‪ . -‬וברור שאין ביניהם אף מספר שלם או טבעי‪.‬‬
‫קבוצות חסומות וקבוצות לא חסומות‬
‫הגדרה‪ :‬קבוצת מספרים ממשיים נקראת חסומה מלמעלה (או חסומה מלעיל) אם קיים‬
‫‪ .‬המספר נקרא מלעיל של ‪.‬‬
‫מתקיים‬
‫מספר ממשי כזה שלכל‬
‫הגדרה‪ :‬קבוצת מספרים ממשיים נקראת חסומה מלמטה (או חסומה מלרע) אם קיים‬
‫‪ .‬המספר נקרא מלרע של ‪.‬‬
‫מתקיים‬
‫מספר ממשי כזה שלכל‬
‫מתקיים‬
‫הגדרה‪ :‬קבוצת מספרים ממשיים נקראת חסומה אם קיים כזה שלכל‬
‫| | ‪ .‬או המילים אחרות‪ ,‬קבוצה נקראת חסומה אם היא חסומה מלמעלה וגם‬
‫מלמטה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫חסומה מלמטה ואינה חסומה מלמעלה‪ ,‬ולכן אי אפשר לגיד שהיא קבוצה חסומה‪.‬‬
‫אינה חסומה מלמטה וגם אינה חסומה מלמעלה‪.‬‬
‫}‬
‫חסומה‪.‬‬
‫| {‬
‫חסומה מלמטה ע"י ‪( 0‬כי היא חיובית) ומלמעלה ע"י ‪ .1‬ולכן הקבוצה‬
‫|‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח שהקבוצה }‬
‫{‬
‫אינה חסומה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬ברור ש‪ -‬חסומה מלמטה ע"י כל מספר שלילי‪ .‬נוכיח ש‪ -‬אינה חסומה מלמעלה‪,‬‬
‫כלומר לכל טבעי מתקיים‬
‫מתקיים‬
‫נניח בשלילה כי קיים כזה שלכל‬
‫סתירה לזה שקבוצת‬
‫מכאן‬
‫הטבעיים אינה חסומה מלמעלה‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬החסם המלעיל הקטן ביותר של קבוצה נקרא סופרמום (חסם עליון) של‬
‫שייך ל‪ -‬אז הוא נקרא גם מקסימום של ומסמנים‪:‬‬
‫‪ .‬אם‬
‫ומסמנים‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬החסם המלרע הגדול ביותר של קבוצה נקרא אינפימום (חסם תחתון) של‬
‫‪.‬‬
‫שייך ל‪ -‬אז הוא נקרא גם מינימום של ומסמנים‪:‬‬
‫‪ .‬אם‬
‫ומסמנים‪:‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את הסופרימום‪ ,‬אינפימום‪ ,‬מקסימום ומינימום (אם קיימים) של הקבוצות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪} .1‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫|‬
‫‪} .1‬‬
‫{‬
‫{‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫אין ל‪-‬‬
‫לכל‬
‫טבעי מתקיים‬
‫מינימום‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫ולא קיים מקסימום‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬תהי }‬
‫|‬
‫{‬
‫קבוצת מספרים ממשיים‪ .‬הוכח כי‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪ :‬להוכיח כי‬
‫‪,‬‬
‫צריך להוכיח ש‪ -‬הוא החסם המלעיל הקטן ביותר של‬
‫בהתחלה נוכיח ש‪ -‬הוא חסם מלעיל‪:‬‬
‫ידוע כי‬
‫מזה נובע כי‬
‫נוכיח כעת ש‪-‬‬
‫𝜀‬
‫‪.‬‬
‫𝜀 כך ש‪-‬‬
‫הוא החסם המלעיל הקטן ביותר‪ ,‬נניח בשלילה כי קיים‬
‫הוא חסם מלעיל של‬
‫)‬
‫טבעי מתקיים 𝜀‬
‫‪ .‬כלומר לכל‬
‫לכן לכל‬
‫(‬
‫‪ .‬סתירה לזה ש‪-‬‬
‫טבעי מתקיים 𝜀‬
‫‪ .‬מצד שני‬
‫לכן‬
‫כלומר‬
‫אינה חסומה מלמעלה‪ .‬סה"כ ‪ :‬הוא החסם העליון הקטן‬
‫‪.‬‬
‫ביותר של ‪ ,‬כלומר‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את הערך השלם של‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫⌋‬
‫א‪.‬‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫ב‪.‬‬
‫⌊‬
‫ג‪.‬‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫ד‪.‬‬
‫⌊‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את הסופרימום‪ ,‬אינפימום‪ ,‬מקסימום ומינימום (אם קיימים) של הקבוצות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪} .‬‬
‫ג‪} .‬‬
‫|‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫|‬
‫{‬
‫ב‪} .‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫{‬
‫ד‪} .‬‬
‫|‪ℝ‬‬
‫{‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לא קיים‬
‫()‬
‫)‬
‫כלומר‪ ,‬הקבוצה‬
‫]‬
‫[ ‪ .‬לכן‬
‫(‬
‫היא הקטע‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫ג‪.‬‬
‫(‬
‫לכן‪:‬‬
‫לא קיים‬
‫ד‪ .‬לא קיים‬
‫קיימים‬
‫‪ ,‬לכן‬
‫ממשי כך ש‪-‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫היא קבוצה ריקה‪ ,‬כלומר לא‬
‫‪.‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח שהקבוצה‬
‫מלמעלה‬
‫‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫פתרון‪ :‬לכל‬
‫⌋‬
‫}‬
‫ממשי חיובי כלשהו‬
‫⌋‬
‫טבעי מתקיים‪:‬‬
‫⌊‬
‫‪ ,‬כלומר‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫מצד שני‪ ,‬לכל‬
‫‪.‬‬
‫החסם העליון הקטן ביותר‪ ,‬כלומר‬
‫‪2‬‬
‫⌋‬
‫טבעי מתקיים‪:‬‬
‫מלמעלה‪ .‬נוכיח כעת ש‪-‬‬
‫הוא חסם עליון קטן מ‪-‬‬
‫מתקיים‬
‫⌋‬
‫‪,‬לכן לכל‬
‫חוסם את הקבוצה‬
‫עליון הקטן ביותר‪ ,‬נניח בשלילה ש‪-‬‬
‫⌊‬
‫|‬
‫⌊‬
‫{‬
‫⌊‬
‫חסומה‬
‫הוא חסם‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל‬
‫‪ .‬סתירה‪ .‬לכן‬
‫טבעי‪:‬‬
‫הוא‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פרק ‪:I‬‬
‫טכניקה אלגברית‬
‫‪10‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מערכת משוואות לינאריות‬
‫הגדרה‪ :‬משוואה לינארית היא משוואה שכל הנעלמים בה הם ממעלה ראשונה‪ ,‬צורה‬
‫ודורשים‬
‫כללית למשוואה לינארית ב‪ -‬נעלמים‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫הם המקדים ו‪ -‬מקדם חופשי‪.‬‬
‫הם הנעלמים ו‪-‬‬
‫פתרון למשוואה לינארית זאת‪ ,‬הם‬
‫מספרים שהצבתם במקום הנעלמים תיתן פסוק אמת‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬מערכת משוואות לינאריות היא אוסף של משוואות לינאריות באותם משתנים‪.‬‬
‫מבנה כללי למערכת כללית של משוואות עם נעלמים נכתב באופן הבא‪:‬‬
‫{‬
‫פתרון מערכת משוואות הם‬
‫תיתן פסוק אמת‪.‬‬
‫מספרים שהצבתם בכל משוואה במערכת במקום הנעלמים‬
‫קיימות כמה שיטות לפתרון מערכת משוואות ליניארית‪ ,‬כאן אנחנו נציג שתיים מתוכן‪.‬‬
‫שיטת ההצבה‬
‫דרך אחת לפתור מערכת משוואות ליניאריות היא לחלץ אחד הנעלמים ולהציבו במשוואות‬
‫האחרות ולחזור על תהליך זה עד לקבלת משוואה עם נעלם אחד ואז גילוי שאר הנעלמים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬נפתור את מערכת המשוואות‪:‬‬
‫{‬
‫תחילה‪ ,‬נחלץ את‬
‫השנייה ונקבל‪:‬‬
‫מהמשוואה הראשונה ונקבל‪:‬‬
‫)‬
‫‪11‬‬
‫נציב במשוואה‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל עצמי‪ :‬פתור את מערכות המשוואות הבאות בשיטת ההצבה‪:‬‬
‫{ ‪1.‬‬
‫{ ‪2.‬‬
‫דירוג מטריצות‬
‫על‬
‫הגדרה‪ :‬מטריצה מסדר‬
‫סקלרים המסודרים ב‪ -‬שורות ו‪-‬‬
‫( ו‪-‬‬
‫עמודות‪.‬‬
‫טבעיים) היא מערך דו‪-‬ממדי שרכיביו הם‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‬
‫את האיבר‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫מסמן את הרכיב בשורה ועמודה ‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬במטריצה‬
‫‪.‬‬
‫הנ"ל ‪:‬‬
‫למטריצות קיימים הרבה שימושים‪ ,‬אבל בספר זה אנחנו נשתמש בהם כשיטה לפתרון‬
‫מערכות משוואות‪ .‬כל מערכת משוואות ליניאריות ניתנת להצגה ע"י מטריצה‪ .‬כלומר אם‬
‫מערכת המשוואות הלינאריות מהצורה‪:‬‬
‫{‬
‫אז המטריצה המייצגת מערכת זאת היא‪:‬‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫) | (‬
‫נקראת מטריצת מקדמים‪ ,‬ו‪ -‬וקטור‪ 1‬חופשי‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬בכל שורה במטריצה שאינה שורת אפסים‪ ,‬האיבר הראשון השונה מאפס נקרא‬
‫האיבר המוביל של השורה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬עבור המטריצה‪) :‬‬
‫(‬
‫האיבר המוביל בשורה הראשונה שווה ל‪-‬‬
‫‪ .‬והמוביל בשורה השנייה שווה ל‪. -‬‬
‫‪1‬וקטור הוא איבר במרחב וקטורי‪ ,‬הנושא זה נלמד בקורס אלגברה לינארית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הגדרה‪ :‬מטריצה תקרא מטריצה מדורגת אם היא מקיימת את התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כל איבר מוביל הוא מימין לאיבר המוביל בשורה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .1‬שורות האפסים (אם יש כאלה) מופיעות בתחתית המטריצה‪.‬‬
‫דוגמא‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫שתי מטריצות מדורגות‪ ,‬אינה מטריצה מדורגת כי האיבר המוביל בשורה השנייה‬
‫מופיע לפני (משמאל) האיבר המוביל של השורה הראשונה‪.‬‬
‫נזכור כי המטרה שלנו היא לפתור מערכת משוואות ליניאריות‪ .‬לצורך כך נשתמש בשיטת‬
‫החילוץ של גאוס‪( 1‬או שיטת גאוס‪-‬ז'ורדן‪ .)2‬לצורך כך נגדיר מה זה דירוג מטריצה‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬דירוג מטריצה היא הפעלת פעולות מתמטיות מסוימות על מטריצה על מנת לקבל‬
‫מטריצה מדורגת‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬פעולות מותרות בתהליך דירוג המטריצה הן פעולות השומרות את קבוצת‬
‫הפתרונות של מערכת המשוואות בתהליך הדירוג‪ ,‬פעולות אלה נקראות פעולות שורה‬
‫אלמנטריות‪:‬‬
‫‪ .1‬החלפת שתי שורות‪ ,‬לדוגמא החלפת השורה והשורה ‪ ,‬מסמנים‪:‬‬
‫בסקלר‬
‫𝛼‪,‬‬
‫‪ .2‬הוספת כפולה של שורה כלשהי לשורה אחרת‪ ,‬לדוגמא להכפיל את הושרה‬
‫‪.‬‬
‫ולהוסיף אותה לשורה ‪ ,‬מסמנים‪𝛽 :‬‬
‫ב‪𝛽 -‬‬
‫‪ .1‬הכפלה של שורה בסקלר השונה מאפס‪ ,‬לדוגמא הכפלת השורה‬
‫‪.‬‬
‫מסמנים‪𝛼 :‬‬
‫הערה‪ :‬יש לשים לב כי ב (‪ )1‬הסקלר חייב להיות שונה מאפס (‬
‫הסקלר יכול להיות שווה לאפס (‬
‫המקורית‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬תהי )‬
‫|‬
‫(‬
‫𝛼)‪ ,‬לעומת זאת ב (‪)2‬‬
‫𝛽) ובמקרה זה לא יהיה שינוי על השורה‬
‫מטריצה מייצגת את מערכת המשוואות הלינאריות‪:‬‬
‫{‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫גאוס הוא מתמטיקאי‪ ,‬פיזיקאי ואסטרונום גרמני‪ ,‬מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים‪ .‬גאוס מכונה נסיך המתמטיקאים‪.‬‬
‫ז'ורדן הוא מתמטיקאי צרפתי שעסק בתחומים רבים במתמטיקה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נפעיל את תהליך הדירוג על ‪:‬‬
‫)‬
‫|‬
‫→)‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫→)‬
‫(‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫) | (‬
‫→‬
‫(‬
‫המטריצה המדורגת מייצגת את המערכת‪:‬‬
‫{‬
‫מערכת זאת שקולה למערכת מקורית‪ ,‬ולכן הפתרונות למערכת המקורית הם‪:‬‬
‫תרגיל‪ :‬פתור מערכות המשוואות הלינאריות הבאות בשיטת החילוץ של גאוס (דירוג‬
‫מטריצות)‪:‬‬
‫{ ‪1.‬‬
‫{ ‪2.‬‬
‫פתרון‪ .‬נציג כל מערכת במטריצה ונדרג‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫{‬
‫) |‬
‫→) |‬
‫(‬
‫לכן הפתרון הוא‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪12‬‬
‫(‬
‫) | (‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫(‬
‫|‬
‫→) |‬
‫{‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫→) |‬
‫(‬
‫) | (‬
‫→‬
‫(‬
‫לכן הפתרון הוא‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫התנהגות כללית לקבוצת הפתרונות‬
‫פתרון של מערכת משוואות לינאריות יכול להיות אחד משלושת המצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬למערכת פתרון יחיד‪.‬‬
‫‪ .1‬למערכת אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪ .2‬למערכת אין פתרון‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫בדוגמאות הבאות נתונות מטריצות המתאימות למערכות משוואות כלשהן‪ .‬כל המטריצות‬
‫מדורגות יש לקבוע לכל מערכת משוואות ליניאריות האם‪ :‬יש פתרון‪ /‬אין פתרון‪ /‬קיימים‬
‫אינסוף פתרונות‪:‬‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫) | (‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫) | (‬
‫) |‬
‫(‬
‫) | (‬
‫למערכת משוואות אותה מייצגת המטריצה ) | ( יש פתרון יחיד‪.‬‬
‫למערכת משוואות אותה מייצגת המטריצה ) | ( אין פתרון‪ ,‬כי מהשורה האחרונה‬
‫‪ ,‬וזה לא מתקיים אף פעם‪ ,‬לכן אומרים שאין פתרון‪.‬‬
‫מתקבלת המשוואה‬
‫למערכת משוואות אותה מייצגת המטריצה ) | ( יש אינסוף פתרונות‪ ,‬וזה כי מספר‬
‫קטן ממספר העמודות ואין שורת אפסים ב‬
‫השורות השונות מאפס במטריצה‬
‫המקבילה למספר שונה מאפס ב (המצב שבו אין פתרון למערכת)‪ .‬מטריצה ) | ( מייצגת‬
‫את המערכת‪:‬‬
‫{‬
‫פתרון כללי למערכת זאת כותבים בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪ℝ‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫מדוגמאות קודמות ניתן להסיק‪:‬‬
‫‪ )1‬אם במערכת משוואות מספר הנעלמים גדול ממספר המשוואות אז למערכת יש שתי‬
‫אפשריות‪ :‬אין פתרון ‪ /‬אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪ )1‬אם במהלך הדירוג מקבלים שורת אפסים במטריצת המקדמים המקביל למספר‬
‫שונה מאפס באיברים החופשיים אז למערכת אין פתרון ואין צורך להמשיך בדירוג‬
‫המטריצה‪.‬‬
‫‪ )2‬שורות האפסים (כולן אפסים) אינן משפיעות על הפתרון‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬עבור אילו ערכים ממשיים של 𝛼 יש למערכת משוואות לינאריות המיוצגת‬
‫במטריצה‪:‬‬
‫(‬
‫) |‬
‫) | (‬
‫𝛼‬
‫‪ .1‬פתרון יחיד‬
‫‪ .2‬אין פתרון‬
‫‪ .1‬אינסוף פתרונות‬
‫פתרון‪ :‬תחילה‪ ,‬נדרג מטריצה מייצגת‪:‬‬
‫) |‬
‫→) |‬
‫(‬
‫𝛼‬
‫(‬
‫) | (‬
‫𝛼‬
‫(‬
‫) |‬
‫→‬
‫𝛼‬
‫במערכת זו רואים כי מספר הנעלמים גדול ממספר המשוואות‪ ,‬ולכן למרחב הפתרונות של‬
‫המערכת יש שתי אפשריות‪ :‬אין פתרון‪ ,‬או אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫אין פתרון‪ :‬אם מקבלים שורת אפסים במטריצת המקדמים והאיבר החופשי המקביל לה (‬
‫𝛼‬
‫‪ )b‬יהי מספר שונה מאפס‪ .‬וזה יכול להתקבל רק בשורה השלישית כאשר‪:‬‬
‫𝛼‪.‬‬
‫כלומר‬
‫ובכל מקרה אחר למערכת אינסוף פתרונות‪ .‬כלומר‪ :‬אם‬
‫‪16‬‬
‫𝛼 אז יש אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מערכת משוואות לינאריות הומוגנית‬
‫הגדרה‪ :‬אם כל המקדמים החופשיים במערכת משוואות לינאריות שווים לאפס‪ ,‬אז מערכת‬
‫זאת נקראת מערכת משוואות לינאריות הומוגנית‪.‬‬
‫מערכת משוואות לינאריות הומוגנית מציגים אותה רק ע"י במטריצת מקדמים ללא‬
‫הוקטור ‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מערכת משוואות לינאריות הומוגנית‪:‬‬
‫{‬
‫מטריצה מייצגת‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫הערה‪ :‬למערכת משוואות לינאריות הומוגנית תמיד קיים פתרון אפשרי (כאשר כל‬
‫הנעלמים שווים לאפס) זה נקרא הפתרון הטריוויאלי‪ .1‬ולכן למערכת משוואות הומוגנית‬
‫קיימות שתי אפשריות‪ :‬או פתרון יחיד (הטריוויאלי) או אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬פתור את מערכות המשוואות ההומוגניות הבאות‪:‬‬
‫{ ‪3.‬‬
‫{ ‪2.‬‬
‫{ ‪1.‬‬
‫פתרון‪ .‬נציג מערכות אלה במטריצות מקדמים ונדרג אותן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫→)‬
‫(‬
‫→)‬
‫‪1‬המונח טריוויאלי מתאר עצם מופשט חסר ייחוד‪ ,‬שקיומו מובן מאליו‪ ,‬ומשום כך אין מוצאים בו עניין‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫→)‬
‫(‬
‫→‬
‫(‬
‫למערכת משוואות הנ"ל קיים פתרון יחיד‪ ,‬פתרון טריוויאלי (האפס) ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫→)‬
‫(‬
‫→)‬
‫(‬
‫{ ‪ .‬ולכן הפתרון הוא‪:‬‬
‫המטריצה המדורגת מייצגת מערכת משוואות‬
‫‪ℝ‬‬
‫)‬
‫‪⁄‬‬
‫) ‪⁄‬‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫) (‬
‫לכל ערך ממשי של נקבל פתרון שונה‪ ,‬לכן למערכת זאת קיימים אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫→)‬
‫(‬
‫→)‬
‫(‬
‫(‬
‫{ ‪ .‬ולכן הפתרון‬
‫המטריצה המדורגת מייצגת מערכת משוואות‬
‫הוא‪:‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫לכל ערך ממשי של‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫) (‬
‫נקבל פתרון שונה‪ ,‬לכן למערכת זאת קיימים אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫הערות ומסקנות חשובות‪:‬‬
‫‪ )1‬במערכת משוואות ליניאריות הומוגנית קיים פתרון יחיד או אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪ )1‬אם מספר הנעלמים גדול ממספר המשוואות אז בוודאות למערכת קיימים אינסוף‬
‫פתרונות‪.‬‬
‫‪ )2‬אם מספר המשוואות לאחר הדירוג שווה למספר העמודות (הנעלמים) אז למערכת‬
‫קיים פתרון יחיד (פתרון טריוויאלי)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫חזקות ושורשים‬
‫הגדרה‪ :‬יהי‬
‫בחזקת‬
‫מספר ממשי ו‪ -‬טבעי כלשהו‪ ,‬אז‬
‫⏟‬
‫מוגדר ע"י ‪:‬‬
‫פעמים‬
‫נקרא בסיס החזקה ו‪ -‬נקרא מעריך החזקה‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬נקרא שורש ‪-‬י של‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אם‬
‫‪ ,‬ומסמנים‪:‬‬
‫הוא שורש ריבועי של‬
‫√‪.‬‬
‫‪ .‬ו‪ -‬הוא שורש שלישי של‬
‫‪ ,‬או בצורה אחרת‪:‬‬
‫√‪.‬‬
‫תכונות‪ :‬יהיו‬
‫שני מספרים ממשיים ו‪-‬‬
‫)‬
‫√‬
‫( ‪3.‬‬
‫√‬
‫( ‪2.‬‬
‫‪1.‬‬
‫)‬
‫‪6.‬‬
‫‪5.‬‬
‫) ( ‪4.‬‬
‫√ ‪9.‬‬
‫√ ‪8.‬‬
‫‪7.‬‬
‫√ ‪12.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫טבעיים‪ ,‬אז‪:‬‬
‫√ √ ‪11.‬‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫מצא ביטוי שווה ל‪-‬‬
‫‪.2‬‬
‫מצא ביטוי שווה ל‪-‬‬
‫‪.2‬‬
‫מה יותר גדול‪ √ :‬או √ ‪.‬‬
‫√‬
‫√‬
‫הוכח את השוויון‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫‪10.‬‬
‫√‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ללא שורש במכנה‪.‬‬
‫√‬
‫ללא שורש במונה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫√ נוציא √ גורם‬
‫‪ .1‬נציג את המשוואה בצורה הבאה‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√(‬
‫√ )‬
‫√ כעת נחלק את שני האגפים ב‪√ -‬‬
‫משותף ונקבל √‬
‫וזה פסוק אמת‪ ,‬לכן השוויון נכון‪.‬‬
‫√ כלומר‬
‫ונקבל‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫(‬
‫הטריק שעושים ב‪ 1 -‬ו‪ 2 -‬נקרא כפל בצמוד והוא מסתמך על נוסחאות כפל מקוצר המתוארות בעמוד הבא‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.2‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫‪ .2‬נעלה את שני הביטויים בחזקת (כי מחלק את ו‪ ) -‬ונקבל‪:‬‬
‫) √(‬
‫) √(‬
‫משוואות ריבועיות‬
‫נוסחאות כפל מקוצר‬
‫לכל שני מספרים ממשיים‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫באמצעות נוסחאות כפל מקוצר אפשר להוכיח משפט פיתגורס‪.1‬‬
‫משפט (פיתגורס)‪ :‬במשולש ישר זווית‪ ,‬אם אורכי הניצבים שווה ל‬
‫אז‪:‬‬
‫הוכחה‪ :‬ניקח ארבעה משולשים ישרי זווית שאורכי צלעותיהם‬
‫בשרטוט‪.‬‬
‫ניתן להוכיח שבצורה זו נוצרים שני ריבועים‪ ,‬ריבוע חיצוני‬
‫וריבוע פנימי שאורך צלעו ‪ .‬שטח‬
‫שאורך צלעו‬
‫הריבוע החיצוני הוא )‬
‫( והוא שווה לסכום‬
‫שטחיהם של הריבוע הפנימי וארבעת המשולשים‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫)‬
‫מצד‬
‫(‬
‫שני‪:‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫)‬
‫מכאן‪:‬‬
‫‪ 1‬פיתגורס היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫(‬
‫ו‪-‬‬
‫ואורך היתר הוא‬
‫ונסדרם כמתואר‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫השלמה לריבוע‬
‫השלמה לריבוע‪ 1‬היא טכניקה אלגברית לטיפול בביטוי מהצורה‪:‬‬
‫השלמה לריבוע מתבצעת בשני שלבים‪:‬‬
‫לביטוי )‬
‫א‪ .‬נהפוך את הביטוי‬
‫ב‪ .‬נחסיר את הערך שהוספנו‪:‬‬
‫(‬
‫כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫((‬
‫(‬
‫)‪1‬‬
‫)‪2‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫באמצעות שיטה זאת אפשר להוכיח את נוסחת השורשים‪ 2‬לפתרון משוואה ריבועית‪.‬‬
‫משוואה ריבועית‬
‫הגדרה‪ :‬משוואה ריבועית או משוואה ממעלה שנייה היא משוואה מהצורה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫הם פרמטרים ו‪-‬‬
‫כאשר‬
‫הם‪:‬‬
‫נוסחת השורשים‪ :‬הפתרונות למשוואה ריבועית‬
‫√‬
‫נוסחה זאת מקבלים ע"י השלמה לריבוע‪:‬‬
‫)‬
‫‪ 1‬הבבלים ידעו להשתמש בשיטת ההשלמה לריבוע‪.‬‬
‫‪ 2‬אל‪-‬ח'ואריזמי (מתמטיקאי פרסי) הוא זה שהמציא את נוסחת השורשים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫√‬
‫√‬
‫‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬הביטוי מתחת לשורש נקרא דיסקרימיננטה ומסמנים‪:‬‬
‫באמצעות הדיסקרימיננטה אפשר לדעת את מספר הפתרונות למשוואה ריבועית‪:‬‬
‫שני פתרונות‬
‫אין פתרון ממשי‬
‫פתרון יחיד‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את הפתרונות של המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬למשוואה זאת אין פתרון ממשי כי‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬נסמן‬
‫ונשתמש בנוסחת השורשים עבור המשוואה‪:‬‬
‫√‬
‫כלומר‪:‬‬
‫√‬
‫לכן‪:‬‬
‫√‬
‫נוסחאות ויאטה ופירוק לגורמים‬
‫מקרה פרטי של נוסחאות ויאטה‪ 1‬מציג קשר בין פתרונות של משוואה ריבועית‪:‬‬
‫אם‬
‫הם פתרונות של משוואה ריבועית‬
‫‪ 1‬נוסחאות ויאטה קרויות על שם המתמטיקאי הצרפתי פרנסואה וייט‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נוסחאות ויאטה נותנות טכניקה נוספת לפתרון חלק ממשוואות ריבועיות‪ .‬ובעזרת נוסחאות‬
‫אלה ניתן לעשות פירוק לגורמים למשוואה‪ .‬כלומר ניתן להציג משוואה ריבועית‬
‫()‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫בפירוק לגורמים ע"י משוואה שקולה‪: 1‬‬
‫‪ .‬נחפש שני מספרים שהסכום‬
‫דוגמא‪ :‬נמצא את הפתרונות למשוואה‪:‬‬
‫שלהם שווה ל והכפל שלהם שווה ל ‪ .‬קל לנחש ששני המספרים המקיימים את זה הם‬
‫וכן מתקיים‪:‬‬
‫ולכן הפתרונות למשוואה זאת הם‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫דוגמאות‪ :‬פירוק לגורמים‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫אי‪-‬שוויונים‬
‫תכונות בסיסיות‬
‫תכונות הבאות נכונות עבור אי‪-‬שוויון‬
‫אז‪:‬‬
‫ממשיים (שונים מאפס) כך ש‪-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫ואי שוויון ממש‬
‫שני מספרים‬
‫‪ .‬יהיו‬
‫‪2‬‬
‫לכל ממשי מתקיים‪:‬‬
‫לכל ממשי חיובי‪.‬‬
‫לכל ממשי שלילי‪.‬‬
‫‪(.‬תוכנה זו נקראת תכונת הטרנזיטיביות)‬
‫אזי‬
‫וגם‬
‫אם‬
‫תזכורת‪ :‬אי‪-‬שוויון‬
‫‪.‬‬
‫| | שקול ל‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬פתור את אי‪-‬השוויונים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫|‬
‫|‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ 1‬שתי משוואות שקולות אם"ם יש להן אותם פתרונות‪.‬‬
‫‪ 2‬זה נכון אם ו‪ -‬בעלי אותו סימן‪ ,‬אם ו‪ -‬אחד חיובי ואחד שלילי אז לא הופכים את אי‪-‬השוויון עם הפיכת המספרים‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫כלומר‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪ .1‬בפירוק לגורמים או נוסחת השורשים נקבל‪) :‬‬
‫()‬
‫ביטוי זה שלילי אם אחד הגורמים שלילי והשני חיובי‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫או‬
‫וגם‬
‫וגם‬
‫(‬
‫וגם‬
‫וגם‬
‫או‬
‫או‬
‫סה"כ הפתרון הוא‪:‬‬
‫)‬
‫‪ .1‬לפי נוסחאות כפל מקוצר‪:‬‬
‫(‬
‫()‬
‫לכן‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫כלומר‬
‫או בצורה אחרת‬
‫‪ .‬נסמן נקודות‬
‫והמכנה מתאפס בנקודות‬
‫‪ .2‬המונה מתאפס בנקודות‬
‫אלו על ציר המספרים ונבדוק בכל קטע את סימנו של הביטוי באי‪-‬השוויון‪:‬‬
‫לכן הפתרון הוא‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫או‬
‫אי‪-‬שוויון המשולש‬
‫אי‪-‬שוויון המשולש‪ 1‬הוא‪| | :‬‬
‫|‬
‫|‬
‫| |‬
‫גרסה נוספת של אי‪-‬שוויון המשולש‪| || :‬‬
‫| ||‬
‫‪ℝ‬‬
‫|‬
‫|‬
‫הוכחת אי‪-‬שוויון המשולש‪ :‬לכל שני מספרים ממשיים‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫‪ℝ‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫{‬
‫נחבר בין שני אי‪-‬השוויונים ונקבל‪:‬‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫| |‬
‫‪1‬אי‪-‬שוויון המשולש הוא התרגום האלגברי לעובדה שבמשולש‪ ,‬אורכה של כל צלע תמיד יהיה קטן מסכום אורכי הצלעות‬
‫האחרות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫| |‬
‫)| |‬
‫| |‬
‫| |(‬
‫קל לראות שביטוי זה שקול ל‪-‬‬
‫| |‬
‫| |‬
‫|‬
‫|‬
‫תרגיל עצמי‪ :‬הוכח את הגרסה השנייה‪.‬‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים‬
‫מספרים חיוביים‪ ,‬אז‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהיו‬
‫‪ ‬ממוצע חשבוני (ממוצע אריתמטי) שלהם הוא‪:‬‬
‫‪ ‬ממוצע הנדסי (ממוצע גיאומטרי) שלהם הוא‪:‬‬
‫√‬
‫‪ ‬ממוצע הרמוני שלהם הוא‪:‬‬
‫הערה‪ :‬אפשר לרשום סכום מספרים בעזרת הסימון‬
‫הסימון (פאי) בצורה הבאה‪:‬‬
‫(סיגמא) וכפל מספרים בעזרת‬
‫∏‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים‪ :1‬לכל‬
‫∑‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫ממשיים חיוביים‬
‫את אי‪-‬שוויון הממוצעים הוכיח אוגוסטין קושי‪ ,2‬וברבות השנים התגלו עשרות הוכחות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הערה‪ :‬השוויון מתקיים רק אם‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח באמצעות אי‪-‬שוויון הממוצעים כי‪:‬‬
‫‪ .1‬לכל‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪ .1‬לכל‬
‫טבעי מתקיים‪:‬‬
‫‪ .2‬לכל‬
‫טבעי מתקיים‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪1‬הוכחת אי‪-‬שוויון הממוצעים נראה בפרק האינדוקציה‪.‬‬
‫‪2‬קושי הוא מתמטיקאי צרפתי‪ ,‬היה מאבות הביסוס הריגורוזי של החשבון האינפיניטסימאלי ותרם רבות לאנליזה המודרנית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי אי‪-‬שוויון הממוצעים‪:‬‬
‫לכן‬
‫√‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬נשתמש באי‪-‬שוויון הממוצעים עבור ה‪-‬‬
‫המספרים‪:‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫(√‬
‫)‬
‫(√‬
‫נעלה את שני האגפים בחזקת‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫(‬
‫אך אי‪-‬שוויון הממוצעים הופך לשוויון רק אם המספרים שווים זה לזה‪ ,‬כיוון ש‪-‬‬
‫)‬
‫נקבל‬
‫(‬
‫‪ .2‬נשתמש באי‪-‬שוויון הממוצעים עבור‬
‫)‬
‫מספרים‪,‬‬
‫נציב באי‪-‬השיוויון‪:‬‬
‫)‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫ו‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(√‬
‫(√‬
‫(‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים הופך לשוויון רק אם המספרים שווים זה לזה‪ ,‬כיוון ש‪-‬‬
‫נקבל ‪:‬‬
‫)‬
‫‪16‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫אי‪-‬שוויון ברנולי‬
‫‪1‬‬
‫ולכל שלם‬
‫אי‪-‬שוויון זה קובע שלכל מספר ממשי‬
‫‪.‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫הערה‪ :‬אי‪-‬שוויון ברנולי הופך לאי‪-‬שוויון חזק לכל‬
‫‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח באמצעות אי‪-‬שוויון ברנולי כי לכל‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫טבעי מתקיים‬
‫(‬
‫פתרון‪ :‬לפי אי‪-‬שוויון ברנולי מתקיים‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫מצד שני‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫‪1‬ברנולי הוא מתמטיקאי שוויצרי ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫אי‪-‬שוויון קושי‬
‫אי‪-‬שוויון קושי הוא הגרסה הראשונה של אי‪-‬שוויון יותר מוכלל הנקרא אי‪-‬שוויון קושי‪-‬‬
‫שוורץ‪ .1‬האי‪-‬שוויון קובע‬
‫)‬
‫∑( )‬
‫לכל ‪ℝ‬‬
‫∑(‬
‫)‬
‫∑(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫הוכחה‪ :‬נתבונן בסכום הריבועים באי‪-‬השוויון‬
‫ממשי‪ .‬אחרי פתיחת הסוגריים נקבל אי‪-‬שוויון שקול‪:‬‬
‫)‬
‫∑(‬
‫∑(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫∑ אשר מתקיים לכל‬
‫∑(‬
‫∑‬
‫∑‬
‫∑‬
‫ונקבל אי‪-‬שוויון ריבועי‪:‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫אשר מתקיים לכל ‪ ,‬ובגלל ש‪ A -‬חיובי נובע כי הדיסקרימיננטה‬
‫) ( כלומר‬
‫שלו קטנה או שווה אפס‪:‬‬
‫שזה שקול ל‪:‬‬
‫)‬
‫∑( )‬
‫∑(‬
‫∑( ‪.‬‬
‫)‬
‫סדרה חשבונית‪/‬הנדסית‬
‫הגדרה‪ :‬סדרה היא רשימה סדורה של עצמים‪ ,‬הנקראים איברי הסדרה‪ .‬נהוג לסמן סדרה‬
‫מציין את ערך‬
‫} { כאשר אינדקס המציין את מקום האיבר בסדרה ו‪-‬‬
‫ע"י‬
‫האיבר במקום ה‪. -‬‬
‫דוגמא‪} :‬‬
‫{‬
‫}‬
‫{ או בצורה אחרת‪:‬‬
‫נקראת סדרה הרמונית‪ ,‬המקיימת‪:‬‬
‫}‬
‫} {‬
‫{ סדרה זאת‬
‫‪.‬‬
‫אנחנו נתמקד בשתי סדרות‪ ,‬סדרה חשבונית (סדרה אריתמטית) וסדרה הנדסית (סדרה‬
‫גיאומטרית)‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬סדרה חשבונית היא סדרת מספרים‪ ,‬שבה ההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא‬
‫קבוע‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬סדרה הנדסית היא סדרת מספרים‪ ,‬שבה היחס בין כל שני איברים עוקבים היא‬
‫קבועה‪.‬‬
‫‪1‬שוורץ הוא מתמטיקאי גרמני‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫{ ההפרש שווה ל‪-‬‬
‫דוגמאות‪ :‬סדרה חשבונית‪} :‬‬
‫סדרה חשבונית‪} :‬‬
‫{ ההפרש שווה ל‪-‬‬
‫סדרה הנדסית‪} :‬‬
‫{ היחס שווה ל‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫סדרה הנדסית‪} :‬‬
‫{ היחס שווה ל‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נוסחה כללית‬
‫בסדרה חשבונית אם האיבר הראשון הוא‬
‫וההפרש הוא‬
‫)‬
‫(‬
‫בסדרה הנדסית אם האיבר הראשון בסדרה הוא‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את האיבר‬
‫‪} .1‬‬
‫אז האיבר הכללי ‪:‬‬
‫והמנה היא‬
‫אז האיבר הכללי ‪:‬‬
‫בשתי הסדרות הבאות‪:‬‬
‫{‬
‫‪.1‬‬
‫{‬
‫}‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬סדרה זאת היא סדרה חשבונית עם הפרש שווה ל‪-‬‬
‫) ( )‬
‫‪.‬‬
‫( כלומר‬
‫‪ .1‬סדרה זאת היא סדרה הנדסית עם מנה שווה‬
‫‪ .‬לכן‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫סכום של סדרה‬
‫טענה‪ :‬סכום‬
‫האיברים הראשונים בסדרה חשבונית הוא‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫הוכחה‪ :‬נשתמש בנוסחת האיבר הכללי בסדרה חשבונית‬
‫) )‬
‫(‬
‫)‬
‫) )‬
‫(‬
‫‪12‬‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מצד שני‬
‫) )‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫) )‬
‫אם נחבר שני ביטויים‪ ,‬נקבל )‬
‫מוכיחות את הטענה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬סכום‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪ .‬נוסחה זאת עם נוסחת האיבר הכללי‬
‫האיברים הראשונים בסדרה החשבונית }‬
‫))‬
‫טענה‪ :‬סכום‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫{ הוא‬
‫(‬
‫האיברים הראשונים בסדרה הנדסית הוא‪:‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫⏟‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫סה"כ‬
‫דוגמא‪ :‬סכום‬
‫האיברים הראשונים בסדרה ההנדסית }‬
‫הערה‪ :‬בסדרה הנדסית אם המנה היא מספר בין‬
‫לחשב סכום אינסוף איברי הסדרה בעזרת הנוסחה‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫ו‪-‬‬
‫{ הוא‬
‫‪ ,‬כלומר אם‬
‫| | אז ניתן‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫תרגיל‪ :‬חשב סכום‬
‫‪} .1‬‬
‫∑‬
‫האיברים הראשונים של הסדרות הבאות‪:‬‬
‫‪} .1‬‬
‫{‬
‫}‬
‫{‬
‫{‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫‪ .1‬זוהי סדרה חשבונית‪ ,‬לכן‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫לכן‬
‫תרגיל‪ :‬חשב את הסכום האינסופי‪:‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (∑‬
‫) (∑‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שהאיבר הראשון בה שווה‬
‫זהו סכום סדרה הנדסית‬
‫והמנה היא‬
‫‪ .‬לכן‪:‬‬
‫()‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי‬
‫)‬
‫או‬
‫פתרון‪ :‬ברור כי שוויון זה מתקיים אם‬
‫‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.‬ולכן נניח‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫וגם‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הסכום בסוגריים הארוכים הוא סכום‬
‫ומנה‬
‫ראשון‬
‫האיברים הראשונים בסדרה הנדסית עם איבר‬
‫‪ .‬ולכן סכום זה שווה ל‪-‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫קיבלנו‪:‬‬
‫)‬
‫נכפיל ב‪-‬‬
‫(‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪).‬‬
‫()‬
‫תרגיל‪ :‬נתונה סדרה חשבונית }‬
‫האחרון בסדרה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬נמצא את ה‪-‬‬
‫)‬
‫( ‪ ,‬נציב‬
‫(‬
‫{ מצא את מקום האיבר השלילי‬
‫הראשון שעבורו מתקיים‬
‫ונקבל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪ ,‬כלומר‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫לכן מקום האיבר השלילי האחרון בסדרה הוא ‪.‬‬
‫}‬
‫תרגיל‪ :‬תהי‬
‫פתרון‪:‬‬
‫{ סדרה הנדסית כך ש‪-‬‬
‫מצא את‬
‫⟸‬
‫לכן‬
‫‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכח כי לכל‬
‫‪ .1‬הוכח כי לכל‬
‫הוא זוגי‪.‬‬
‫אינו ראשוני‪.‬‬
‫טבעי המספר‬
‫טבעי המספר‬
‫פתרון‪ :‬נפתור את שני הסעיפים באמצעות הנוסחה‪:‬‬
‫)‬
‫‪) .1‬‬
‫()‬
‫(⏟‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫מספר זוגי‬
‫‪) .1‬‬
‫(⏟‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫איננו ראשוני‬
‫‪21‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬מצא נוסחה מפורשת לסכום האינסופי‪:‬‬
‫פתרון‪ ( ) :‬הוא סכום של סדרה הנדסית שהאיבר הראשון בה שווה עם מנה היא‬
‫נמצא נוסחה מפורשת לסכום זה בעזרת נוסחת סכום אינסופי של סדרה הנדסית‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫נשים לב כי מותר להשתמש בנוסחת סכום אינסופי רק כאשר המנה היא בקטע )‬
‫כלומר‬
‫|‬
‫(‪.‬‬
‫| | לכן‪:‬‬
‫| או‬
‫) (‬
‫אינדוקציה‪ 1‬מתמטית‬
‫עקרון האינדוקציה הראשון‬
‫אם סדרת טענות אינסופית מקיימת את הדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הטענה הראשונה נכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬מכך שהטענה ה‪ -‬נכונה ( טבעי כלשהו) נובע שהטענה ה‪-‬‬
‫נכונה‪.‬‬
‫אז כל הטענות בסדרה נכונות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬נוכיח את השוויון‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫באינדוקציה‪:‬‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫כלומר הטענה הראשונה נכונה‪.‬‬
‫מתקיים‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור‬
‫)‬
‫()‬
‫טבעי כלשהו‪ ,‬כלומר ‪:‬‬
‫(‬
‫‪1‬משמעות המילה אינדוקציה בשפה הלטינית היא‪ :‬השראה‪ .‬בהקשר שלנו השראה לרעיון כלשהו‪ ,‬כלל כלשהו‪ ,‬או נוסחה כלשהי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נוכיח כעת שהטענה נכונה עבור‬
‫)‬
‫( ()‬
‫)‬
‫⏟‬
‫לפי הנחת האינדוקציה )‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫( (‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫לכן הטענה נכונה לכל‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫()‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫טבעי‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח את השוויונים הבאים באינדוקציה‪:‬‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫)‬
‫מתקיים‬
‫()‬
‫(‬
‫‪ ,‬הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪.‬‬
‫נוכיח כעת שנכונות הטענה עבור גוררת את נכונות הטענה עבור‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫‪:‬‬
‫לפי הנחת‬
‫האינדוקציה‬
‫)‬
‫()‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫לכן‪ ,‬לפי עקרון האינדוקציה השוויון נכון לכל‬
‫‪22‬‬
‫()‬
‫)‬
‫טבעי‪.‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫)‬
‫מתקיים‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪ ,‬הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪.‬‬
‫נוכיח שנכונות הטענה עבור גוררת את נכונות הטענה עבור‬
‫) (‬
‫( ) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫( ) (‬
‫)‬
‫⏟‬
‫‪:‬‬
‫לפי הנחת‬
‫האינדוקציה‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫( )‬
‫(‬
‫) )‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫לכן‪ ,‬לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל טבעי‪.‬‬
‫‪ ,‬הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫מתקיים‬
‫‪ .2‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪.‬‬
‫נוכיח כעת שנכונות הטענה עבור גוררת את נכונות הטענה עבור‬
‫(‬
‫⏟( )‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫לפי הנחת )‬
‫האינדוקציה‬
‫)‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫( (‬
‫לכן‪ ,‬לפי עקרון האינדוקציה השוויון נכון לכל‬
‫טבעי‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח באינדוקציה כי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מתחלק ב‪ -‬ללא שארית לכל טבעי‪.‬‬
‫מתחלק ב‪( -‬ללא שארית) לכל טבעי אי‪-‬זוגי‪.‬‬
‫(ללא שארית) לכל טבעי זוגי‪.‬‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫המספר‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫מתחלק ב‪ -‬ללא שארית‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור‬
‫טבעי כלשהו‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫מתחלק ב‪ -‬ללא שארית‪.‬‬
‫נוכיח כעת שההנחה גוררת את נכונות הטענה עבור‬
‫שהמספר‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪25‬‬
‫(‬
‫‪ ,‬כלומר צריך להוכיח‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מתחלק ב‪ -‬ללא שארית‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫⏟‬
‫מתחלק ב‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟(‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫מתלק ב‬
‫סה"כ הביטי מתחלק ב‪ , -‬לכן הטענה נכונה לכל‬
‫נקבל‬
‫טבעי‪.‬‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור מספר טבעי אי‪-‬זוגי כלשהו‪.‬‬
‫מתחלק ב ‪ 2‬ללא שארית‪ .‬נוכיח שההנחה גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫כלומר‬
‫‪:‬‬
‫המספר האי‪-‬זוגי הבא בתור‪ ,‬כלומר עבור‬
‫(⏟‬
‫)‬
‫כפול מספר‬
‫זוגי מתחלק‬
‫ב‬
‫‪ ,‬אפס מתחלק ב‪-‬‬
‫ללא שארית‪ ,‬לכן טענת‬
‫)‬
‫⏟‬
‫(‬
‫מתחלק ב‬
‫לפי הנחת‬
‫האינדוקציה‬
‫לפי עקרון האינדוקציה‪,‬‬
‫מתחלק ב‬
‫לכל‬
‫טבעי אי‪-‬זוגי‪.‬‬
‫(ללא שארית)‪.‬‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫המספר‬
‫‪ .2‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי זוגי כלשהו‪.‬‬
‫‪ ,‬כלומר צריך להוכיח‬
‫נוכיח כעת שההנחה גוררת את נכונות הטענה עבור‬
‫)‬
‫(‬
‫שהמספר‪) ,‬‬
‫‪:‬‬
‫( מתחלק ב‪-‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫לפי‬
‫מתלק ב‬
‫הנחת האינדוקציה‬
‫מתחלק ב‬
‫נוכיח באינדוקציה נוספת שהביטוי )‬
‫לכל‬
‫( מתחלק ב‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫המספר‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬הביטוי )‬
‫עבור טבעי זוגי כלשהו‪.‬‬
‫( מתחלק ב‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫נוכיח שמההנחה נובעת נכונות הטענה עבור‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(⏟‬
‫(⏟‬
‫טבעי זוגי‪:‬‬
‫כפול כל מספר‬
‫זוגי מתחלק ב‬
‫סה"כ‪ ,‬הביטוי‬
‫לפי‬
‫מתלק ב‬
‫הנחת האינדוקציה‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫‪26‬‬
‫(ללא שארית) לכל‬
‫טבעי זוגי‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח באינדוקציה את אי‪-‬השוויונים הבאים‪:‬‬
‫( עצרת‪)1‬‬
‫‪.3‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכח‪:‬‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫‪ ,‬טענת הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫מקבלים‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שאי‪-‬השוויון מתקיים עבור‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫ונוכיח שזה גורר נכונות הטענה עבור‬
‫)‬
‫)‬
‫טבעי כלשהו‪ ,‬כלומר‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(⏟‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫ביטוי זה‬
‫⏟‬
‫‪ 1‬עצרת (מסמנים‬
‫בנוסף לאפס‪:‬‬
‫) ‪ :‬היא מכפלת כל הטבעיים מ‪ 1-‬עד‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬למשל‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.‬העצרת מוגדרת למספרים הטבעיים‪,‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫לצורך הוכחת‬
‫שקול‪:‬‬
‫מספיק להוכיח‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫מתקיים לכל‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫אי‪-‬שוויון אחרון נכון לכל‬
‫נכון לכל‬
‫השוויון‬
‫או באופן‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫טבעי‪ ,‬לכן אי‪-‬השוויון‪:‬‬
‫טבעי‪ .‬בזה הוכחנו את התנאי השלישי של האינדוקציה‪ .‬כלומר אי‪-‬‬
‫טבעי‪.‬‬
‫‪ .1‬הוכח ‪:‬‬
‫מקבלים‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫לכן טענת הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור‬
‫נוכיח שההנחה גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫)‬
‫(‬
‫‪22‬‬
‫טבעי כלשהו‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫⏟‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫ביטוי זה‬
‫⏟‬
‫שלילי‬
‫שלושת התנאים של עקרון האינדוקציה מתקיים‪ ,‬לכן אי‪-‬השוויון‪:‬‬
‫נכון לכל‬
‫‪.2‬‬
‫‪ ,‬טענת הבדיקה נכונה‪.‬‬
‫מקבלים‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪ ,‬ונוכיח שהנחה זו‬
‫‪:‬‬
‫גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟ )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫⏟‬
‫)‬
‫לפי הנחת‬
‫האינדוקציה‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫לכן‪ ,‬לפי עקרון האינדוקציה‪ ,‬הטענה נכונה לכל‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח את אי‪-‬שוויון ברנולי‪ :‬לכל מספר ממשי‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫)‬
‫ולכל שלם‬
‫(‬
‫פתרון‪ :‬נוכיח אי‪-‬שוויון ברנולי באינדוקציה‪:‬‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫אי‪-‬השוויון מתקיים (ברור)‪.‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שאי‪-‬השוויון נכון עבור‬
‫נוכיח שהנחה זו גוררת נכונות אי‪-‬השוויון עבור‬
‫‪22‬‬
‫שלם אי‪-‬שלילי כלשהו‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫⏟‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫לפי הנחת‬
‫האנדוקציה‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫(‬
‫מספר‬
‫אישלילי‬
‫תרגיל‪ :‬נוסחאות נסיגה‪:1‬‬
‫אז‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכח כי אם הסדרה היא‪:‬‬
‫)‬
‫‪ .1‬נתונה סדרה המקיימת‬
‫איברי הסדרה מתחלקים ב‪-‬‬
‫‪ .2‬נתונה סדרה המקיימת‬
‫אברי הסדרה מתחלקים ב‪-‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬עבור‬
‫(‬
‫הוכח כי כל‬
‫‪.‬‬
‫הוכח כי כל‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מתקיים‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור‬
‫ונוכיח נכונות הטענה עבור‬
‫⏟‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(()‬
‫‪ .1‬בדיקה‪ :‬ברור כי מתחלק ב‪. -‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫נוכיח שההנחה עבור גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪1‬נוסחת נסיגה היא נוסחה שמגדירה סדרת איברים באופן רקורסיבי לפי האברים הקודמים לו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫לפי הנחת האינדוקציה )‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫במספר זוגי (אם אי‪-‬זוגי אז‬
‫זה כפל של‬
‫‪.‬‬
‫האינדוקציה כל אברי הסדרה מתחלקים ב‪-‬‬
‫(‬
‫כי‬
‫ביטוי זה מתחלק ב‪-‬‬
‫זוגי‪ ,‬וההפך)‪ .‬לכן לפי עקרון‬
‫הוכח כי‬
‫‪ .2‬נתונה סדרה המקיימת‬
‫כל אברי הסדרה מתחלקים ב‪. -‬‬
‫בדיקה‪ :‬ברור כי מתחלק ב‪. -‬‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור טבעי כלשהו‪.‬‬
‫נוכיח שהנחת האינדוקציה עבור גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫‪:‬‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‪ .‬להוכיח שהביטוי‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫ניתן להפעיל עקרון האינדוקציה פעם נוספת או להשתמש בזהות ‪:‬‬
‫הוא ב‪-‬‬
‫מתחלק גם‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫כלומר‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫ביטוי זה מתחלק ב‪-‬‬
‫לכל‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫טבעי‪ .‬וזה מוכיח את הטענה‪.‬‬
‫עקרון האינדוקציה השני‬
‫אם סדרת טענות אינסופית מקיימת את הדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הטענה הראשונה נכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬מכך שהטענות מהראשונה עד הטענה ה‪- -‬ית נכונות נובע שהטענה ה‪-‬‬
‫אז כל הטענות בסדרה נכונות‪.‬‬
‫עקרון האינדוקציה השלישי‬
‫אם סדרת טענות אינסופית מקיימת את הדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הטענה הראשונה נכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬מכך שהטענה ה‪- -‬ית נכונה נובע שהטענה ה‪ -‬נכונה‪.‬‬
‫) נכונה נובע שהטענה ה‪-‬‬
‫‪ .2‬מכך שהטענה ה‪- -‬ית (‬
‫אז כל הטענות בסדרה נכונות‪.‬‬
‫‪ 1‬הוכחת זהות זו נמצאת בפרק סדרה חשבונית‪/‬הנדסית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫נכונה‪.‬‬
‫נכונה‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נוכיח באמצעות עקרון האינדוקציה השלישי את אי‪-‬שוויון הממוצעים‪.‬‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים‪ :‬לכל‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫ממשיים חיוביים‬
‫√‬
‫הוכחה‪ :‬מספיק להוכיח את אי‪-‬השוויון הימני‪:‬‬
‫את‬
‫אי‪-‬השוויון השמאלי‬
‫√‬
‫שלהם‬
‫√ ‪ ,‬ולקבל‬
‫נציב במקום ה‪- -‬ים את ההופכיים‬
‫באי‪-‬שוויון הימני‪ .‬את אי‪-‬השוויון‬
‫√‬
‫נוכיח באמצעות עקרון האינדוקציה השלישי‪ :‬נתחיל בבדיקה‪ :‬עבור‬
‫ממשיים אי‪-‬שליליים מתקיים‪:‬‬
‫) √‬
‫‪ ,‬כלומר לכל‬
‫√(‬
‫וכאשר פותחים את הסוגריים מקבלים‪:‬‬
‫) √‬
‫√‬
‫√(‬
‫√‬
‫√‬
‫כעת נוכיח שמנכונות הטענה‬
‫⏟‬
‫נובע נכונות הטענה‬
‫‪:‬‬
‫√√‬
‫√‬
‫√‬
‫לפי הבדיקה‬
‫נתיחס לשני השורשים‬
‫כאילו שני מספרים‬
‫⏟‬
‫√‬
‫לפי הנחת האינדוקציה לכל שורש‬
‫נוכיח את התנאי השלישי (מכך שהטענה ה‪- -‬ית (‬
‫נכונה)‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫) נכונה נובע שהטענה ה‪-‬‬
‫√‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נסמן‪:‬‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫)‬
‫(‬
‫√‬
‫כלומר‬
‫√‬
‫לפי עקרון האינדוקציה השלישי הטענה נכונה לכל‬
‫‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכח כי לכל‬
‫מתקיים‬
‫המקיימים‬
‫ממשיים חיוביים‬
‫∑‬
‫‪ .1‬הוכח את אי‪-‬שוויון הממוצעים באמצעות סעיף ‪. 1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫השלישי‪:‬‬
‫האינדוקציה‬
‫עקרון‬
‫באמצעות‬
‫זו‬
‫טענה‬
‫‪ .1‬נוכיח‬
‫∑ (ברור) ‪.‬‬
‫בוודאות‪ ,‬ולכן‬
‫אז‬
‫בדיקה‪ :‬עבור‬
‫הנחת האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור ממשיים חיוביים כלשהם‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫המקיימים‬
‫ממשיים חיוביים‬
‫∑‬
‫נוכיח שההנחה גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫‪22‬‬
‫ו‪-‬‬
‫ממשיים חיוביים‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נתחיל עם‬
‫ההנחה‬
‫וכן גם לפי‬
‫ממשיים חיוביים‪ ,‬אם‬
‫‪,‬לכן לפי הנחת האינדוקציה מתקיים‪:‬‬
‫אז‬
‫∑‬
‫יחד עם סכום‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫המספרים‬
‫∑‬
‫∑‬
‫∑‬
‫נוכיח כעת שהנחת האינדוקציה גוררת נכונות הטענה עבור‬
‫ממשיים חיוביים המקיימים‬
‫יהיו‬
‫להוכיח כי‪:‬‬
‫נסמן‬
‫‪ ,‬ברור כי‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫ממשיים חיוביים‪:‬‬
‫‪ .‬צריך‬
‫‪ ,‬לכן לפי הנחת האינדוקציה‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫∑‬
‫‪ .1‬יהיו‬
‫חיוביים‬
‫ברור כי‬
‫∑‬
‫∑‬
‫∑‬
‫ממשיים חיוביים כלשהם‪ ,‬נסמן‬
‫√‬
‫∑ ‪ ,‬כלומר‬
‫‪ ,‬לכן לפי סעיף ‪ 1‬מתקיים‬
‫√‬
‫∑‬
‫∑‬
‫∑‬
‫אבל‪:‬‬
‫√‬
‫‪22‬‬
‫√‬
‫∑‬
‫ונגדיר‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫סה"כ‬
‫√‬
‫לקבל את אי‪-‬השוויון‬
‫נציב במקום ה‪- -‬ים את‬
‫√‬
‫באי‪-‬השוויון‬
‫ההופכיים שלהם‬
‫הבינום של ניוטון‬
‫‪.‬‬
‫√‬
‫‪1‬‬
‫הבינום של ניוטון הוא נוסחה לפיתוח חזקות של סכום שני איברים‪ .‬הנוסחה עבור חזקה‬
‫שלמה הייתה ידועה זמן רב לפני ניוטון‪ .‬אנחנו נתמקד רק בחזקות טבעיות‪.‬‬
‫נוסחת הבינום עבור חזקה טבעית‪ :‬אם‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫הוא מספר טבעי אז לכל שני מספרים ממשיים‬
‫) (∑‬
‫כאשר‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) ( הם מקדמי הבינום‪.‬‬
‫(‬
‫מתקיים‬
‫דוגמא‪ :‬עבור‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (∑‬
‫)‬
‫(‬
‫הערה‪ :‬למקדם הבינום ) ( שימושים רבים בקומבינטוריקה והסתברות‪ ,‬כמו כן יש‬
‫למקדם משמעות קומבינטורית פשוטה‪ ( ) :‬הוא מספר הקבוצות השונות בגודל‬
‫שניתן‬
‫לבחור מ‪ -‬איברים כאשר אין חשיבות לסדר הבחירה ואסור לבחור איבר יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫מקדמי הבינום מרכיבים יחד את משולש פסקל‪:2‬‬
‫‪ 1‬ניוטון הוא פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי‪ ,‬הנחשב לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים‪.‬‬
‫‪ 2‬פסקל הוא מתמטיקאי‪ ,‬פיזיקאי ופילוסוף צרפתי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) (‬
‫) () (‬
‫) () () (‬
‫) () () () (‬
‫) () () () () (‬
‫קל לראות ממשולש פסקל ש‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫הוכחת הבינום של ניוטון‬
‫נשתמש‬
‫שוב‬
‫בדיקה‪ :‬אם‬
‫‪.‬‬
‫עבור‬
‫נוסחת‬
‫את‬
‫להוכיח‬
‫כדי‬
‫באינדוקציה‬
‫אזי הטענה מתקיימת בוודאות‪ .‬ולכן נניח כי‬
‫או‬
‫הבינום‪:‬‬
‫וגם‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫מתקיים‬
‫האינדוקציה‪:‬‬
‫הנחת‬
‫נוכיח נכונות הטענה עבור‬
‫נניח‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫) (∑ )‬
‫שהנוסחה‬
‫נכונה‬
‫)‬
‫⏟‬
‫()‬
‫)‬
‫עבור‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‬
‫) (∑‬
‫) (∑‬
‫)‬
‫) (∑‬
‫) (∑‬
‫) (∑‬
‫) (∑‬
‫) ((‬
‫)‬
‫‪26‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) (∑‬
‫)‬
‫)‬
‫)) (‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(( ∑‬
‫(∑‬
‫)‬
‫נוכיח את השוויון‬
‫( ∑ (‬
‫(⏟‬
‫)‬
‫(∑‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫) (‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫וזה מוכיח את הטענה‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח שסכום המקדמים בבינום שווה ל‪-‬‬
‫פתרון‪ :‬נציב בנוסחת הבינום‬
‫‪ ,‬כלומר‬
‫ונקבל את הנדרש‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫) (‬
‫∑‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח את אי‪-‬שוויון ברנולי עבור‬
‫פתרון‪ :‬נציב בבינום‬
‫בעזרת הבינום של ניוטון‪.‬‬
‫ונקבל‬
‫) (∑‬
‫)⏟(‬
‫)‬
‫) (∑‬
‫⏟(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫⏟‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי לכל‬
‫)‬
‫טבעי מתקיים ‪:‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬כדי להוכיח אי‪-‬שוויון זה‪ ,‬נשתמש בבינום של ניוטון‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫מוכי‬
‫זה‬
‫כעת נוכיח את אי‪-‬השוויון הימני‪:‬‬
‫) (‬
‫את‬
‫) (‬
‫(‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫⏟‬
‫(‬
‫⏟‬
‫‪22‬‬
‫השמאלי‪.‬‬
‫) (∑‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫נפשט את העצרת ונקבל‪:‬‬
‫()‬
‫)‬
‫אי‪-‬השוויון‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (∑‬
‫(‬
‫(‬
‫⏟‬
‫(‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫∑‬
‫⏟‬
‫סכום סדרה‬
‫הנדסית‬
‫בסה"כ קיבלנו‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫וזה מוכיח את האגף הימני של אי‪-‬השוויון ובזה מסתיימת ההוכחה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פרק ‪:II‬‬
‫פונקציות‬
‫‪50‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מושג הפונקציה ותחום ההגדרה‬
‫הגדרה‪ :‬פונקציה‪ 1‬מהקבוצה לקבוצה היא פעולה המתאימה לכל איבר ב‪ -‬איבר‬
‫‪ .‬הקבוצה נקראת תחום ההגדרה של ‪ ,‬ו ‪B‬‬
‫אחד ויחיד ב‪ , -‬מסמנים‪:‬‬
‫נקראת הטווח של ‪ .‬אם מתאימה לאיבר ב‪ -‬את האיבר ב‪ -‬אז נקרא המקור‬
‫) ( ‪.‬‬
‫של ‪ ,‬ו‪ -‬נקרא התמונה של ‪ ,‬מסמנים‪:‬‬
‫) ( מוגדרת‪ ,‬נקרא תחום הגדרה טבעי של‬
‫לתחום ‪ A‬הגדול ביותר בו הפונקציה‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫) ( תחום ההגדרה הוא כל ‪.‬‬
‫) ( תחום ההגדרה הוא כל ‪.ℝ‬‬
‫) ( תחום ההגדרה הוא } { ‪.ℝ‬‬
‫המוגדרת ע"י‪:‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫} { ‪ℝ‬‬
‫‪ℝ .1‬‬
‫המוגדרת ע"י‪:‬‬
‫‪ℝ .2‬‬
‫‪} .2‬‬
‫{‬
‫המוגדרת ע"י‪:‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫{‬
‫המוגדרת ע"י‪:‬‬
‫) (‬
‫(פונקצית דיריכלה‪ )2‬תחום‬
‫ההגדרה הוא כל ‪.ℝ‬‬
‫‪} .5‬‬
‫{‬
‫‪ℝ‬‬
‫{‬
‫המוגדרת ע"י‪:‬‬
‫) (‬
‫(פונקצית‬
‫הסימן) תחום ההגדרה הוא כל ‪.ℝ‬‬
‫תרגיל‪ :‬מצא תחום ההגדרה הטבעי של הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫√‬
‫‪ .1‬פונקציה זאת מוגדרת בכל מספר שאינו מאפס את המכנה‪ ,‬כלומר ‪:‬‬
‫()‬
‫)‬
‫‪ .‬לכן תחום‬
‫( ‪ℝ‬‬
‫או‬
‫‪ℝ‬‬
‫ההגדרה הוא }‬
‫מוגדרת לכל‬
‫‪.1‬‬
‫המקיים‪:‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫‪:‬‬
‫או }‬
‫{‬
‫וגם‬
‫{ ‪.ℝ‬‬
‫‪ ,‬כלומר‬
‫מוגדרת לכל‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬לייבניץ (מתמטיקאי‪ ,‬פילוסוף ואיש אשכולות גרמני) הוא שטבע אתה מושג "פונקציה" בשנת ‪.1622‬‬
‫‪2‬דירכליה הוא מתמטיקאי גרמני שלזכותו נרשמות תוצאות רבות במתמטיקה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫ממשי‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫ממשי המקיים‪:‬‬
‫מוגדרת לכל‬
‫‪.2‬‬
‫מוגדרת לכל ממשי המקיים‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬גרף של פונקציה‬
‫או במילים אחרות‪,‬‬
‫או‬
‫הוא אוסף כל הנקודות )) (‬
‫‪.‬‬
‫( במישור‬
‫‪.‬‬
‫דקארט‪ 1‬היה הראשון שהציע להביע פונקציות על ידי שרטוט מערכת צירים גרפית של ו‪-‬‬
‫‪ .‬כך ניתן להבין התנהגות פונקציות באופן גרפי‪,‬‬
‫המתארת את ערכי הפונקציה של‬
‫‪2‬‬
‫המקל על הבנת הפונקציה‪ .‬שיטה זו נקראת מערכת צירים קרטזית על שמו‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪1‬דקארט הוא פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי‪ .‬נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית‪.‬‬
‫‪"2‬קרטזית" מלשון "קרטזיוס"‪ ,‬הצורה הלטינית של "דקארט"‬
‫‪51‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) (‬
‫{‬
‫) ( ערך שלם‬
‫⌋ ⌊‬
‫פונקציה זוגית ופונקציה אי‪-‬זוגית‬
‫מתקיים‪( ) :‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬נקראת פונקציה זוגית מעל תחום אם לכל‬
‫מתקיים‪( ) :‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫נקראת פונקציה אי‪-‬זוגית מעל תחום אם לכל‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפונקציות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪ .1‬הפונקציות‪:‬‬
‫) (‬
‫| |‬
‫הן פונקציות זוגיות מעל ‪.ℝ‬‬
‫) (‬
‫הן פונקציות אי‪-‬זוגיות מעל ‪.ℝ‬‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬קבע את זוגיות הפונקציות הבאות בתחום הגדרתן‪:‬‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫מוגדרת בקטע סימטרי ] √ √ [ ‪ ,‬כמו כן לכל‬
‫) (‬
‫√‬
‫(‬
‫)‬
‫√‬
‫לכן זוגית מעל ] √ √ [ ‪.‬‬
‫‪ .1‬מוגדרת על כל הציר הממשי‪ ,‬ולכל מתקיים‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫לכן אי‪-‬זוגית מעל ‪.ℝ‬‬
‫‪ .2‬מוגדרת על כל הציר הממשי‪ ,‬ולכל‬
‫) (‬
‫לכן‬
‫) (‬
‫בקטע מתקיים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫) (‬
‫זוגית מעל ‪.ℝ‬‬
‫‪52‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪ .2‬מוגדרת על כל הציר הממשי‪ ,‬ולכל‬
‫) ( ) (‬
‫הערה‪:‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫) ( ‪ ,‬לכן‬
‫לא זוגית ולא אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫) ( היא פונקציה זוגית וגם אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫טענה‪ :‬ניתן להציג כל פונקציה ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) ( ‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫כסכום של פונקציה זוגית ופונקציה אי‪-‬זוגית‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫ע"י בדיקה פשוטה ניתן לראות כי ) (‬
‫) ( (פונקציה זוגית)‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫( (פונקציה אי זוגית) וגם‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬הצג את הפונקציות הבאות כסכום של פונקציה זוגית ופונקציה אי‪-‬זוגית‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫) (‬
‫{‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫) (‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫‪ .1‬מבדיקה ראשונית מתברר כי‬
‫) (‬
‫היא פונקציה אי‪-‬זוגית‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫√‬
‫) (‬
‫) (‬
‫√‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫{‬
‫נגדיר את הפונקציות ) ( ) ( ‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫{‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫{‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫ולכן‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫)‬
‫⏞‬
‫(‬
‫)‬
‫⏞‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫) (‬
‫) (‬
‫⏞‬
‫⏞‬
‫) (‬
‫{‬
‫‪55‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פונקציה מונוטונית‬
‫הגדרה‪ :‬תהי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫פונקציה מוגדרת בתחום ‪ ,‬אם‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫אז‬
‫אז‬
‫אז‬
‫אז‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫נקראת מונוטונית עולה‪.‬‬
‫נקראת מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫נקראת מונוטונית יורדת‪.‬‬
‫נקראת מונוטונית יורדת ממש‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫) ( עולה ממש‪.‬‬
‫) ( יורדת ממש‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫יורדת ממש‬
‫עולה ממש‬
‫‪.2‬‬
‫) ( עולה וגם יורדת‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫) ( עולה‬
‫) ( עולה ממש בקטע )‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫ויורדת ממש בקטע ]‬
‫עולה ממש‬
‫{‬
‫‪.6‬‬
‫‪56‬‬
‫יורדת ממש‬
‫{‬
‫) ( יורדת‬
‫[‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הגדרה‪ ( ) :‬נקראת מונוטונית אם היא מקיימת את אחד מהתנאים הנ"ל‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי ) ( מונוטונית בתחום הגדרתה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫{‬
‫) (‬
‫‪⌊ ⌋ .2‬‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬לכל‬
‫⟸‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫⟸‬
‫√ ⟸ ) (‬
‫√‬
‫‪,‬לכן מונוטונית יורדת ממש‪.‬‬
‫הפונקציה קבועה‪ ,‬או מונוטונית עולה‪ .‬נתבונן בחלק השלילי‪ ,‬לכל‬
‫‪ .1‬עבור‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫) (‬
‫מתקיים ) (‬
‫) ( כלומר מונוטונית עולה‪.‬‬
‫מתקיים ) (‬
‫⌋ ⌊ ⌋ ⌊ ) ( ‪ ,‬לכן מונוטונית עולה‪.‬‬
‫לכן לכל‬
‫‪ .2‬לכל‬
‫תרגיל‪ :‬מצא תחום העלייה ותחום הירידה של הפונקציות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪| | .2‬‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מוגדרת בתחום } { ‪ ℝ‬ולכל‬
‫כלומר‬
‫יורדת ממש בקטע )‬
‫) (‬
‫) ( ‪ ,‬כלומר‬
‫⟸‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫(‪ .‬לכל‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫עולה ממש בקטע )‬
‫(‪:‬‬
‫עולה ממש‬
‫יורדת ממש‬
‫‪51‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.1‬‬
‫מוגדרת בתחום } { ‪ ℝ‬ולכל‬
‫ממש בקטע )‬
‫בקטע‬
‫לשים לב ש‪-‬‬
‫⟸ יורדת‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫(‪ .‬כמו כן‪ ,‬לכל‬
‫⟸‬
‫)‬
‫⟸‬
‫יורדת ממש‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫אינה מונוטונית על כל הציר הממשי‪:‬‬
‫יורדת ממש‬
‫יורדת ממש‬
‫| |‬
‫מתקיים‪( ) :‬‬
‫‪ .2‬מוגדרת לכל ‪ ℝ‬ולכל‬
‫כלומר עולה ממש בקטע )‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫[ ‪ .‬ולכל‬
‫| | | | ) ( כלומר יורדת ממש בקטע )‬
‫) (‬
‫אינה מונוטונית על כל הציר הממשי‪:‬‬
‫| |‬
‫) (‬
‫[ ‪ .‬אבל‬
‫יורדת ממש‬
‫עולה ממש‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח או הפרך‪:‬‬
‫‪ .1‬אם‬
‫מונוטונית עולה בתחום‬
‫‪ ,‬ו‪-‬‬
‫) ( לכל‬
‫‪ ,‬אז‬
‫) (‬
‫מונוטונית‬
‫יורדת בתחום ‪.‬‬
‫מונוטונית עולה ב‪. -‬‬
‫מונוטוניות עולות בתחום אז‬
‫‪ .1‬אם‬
‫מונוטונית עולה ב‪-‬‬
‫‪ .2‬אם מונוטונית עולה ו‪ -‬מונוטונית יורדת בתחום אז‬
‫‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫{‬
‫‪ .1‬טענה אינה נכונה‪ ,‬דוגמא נגדית‪:‬‬
‫) ( היא פונקציה עולה‬
‫ממש על‬
‫כל ציר הממשיים‪:‬‬
‫מצד שני‬
‫{‬
‫) (‬
‫אינה פונקציה יורדת‪ ,‬נבחר‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫) ( שתי פונקציות עולות ממש‬
‫‪ .1‬טענה אינה נכונה‪ ,‬דוגמא נגדית‪:‬‬
‫( פונקציה יורדת בקטע )‬
‫) ()‬
‫בקטע )‬
‫[ ‪.‬‬
‫[ ‪ .‬אבל‬
‫טענה נכונה‪ :‬נתון כי מונוטונית עולה ו‪ -‬מונוטונית יורדת בתחום ולכן‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫⟸) (‬
‫‪52‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫זה שקולל ל‪:-‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫{‬
‫נחבר את שני אי‪-‬השוויונים ונקבל‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫כלומר‬
‫) (‬
‫מונוטונית עולה‪.‬‬
‫פונקציה הפוכה‬
‫נקראת חד‪-‬חד‪-‬ערכית (חח"ע או ‪ )1:1‬אם לכל איבר‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫) (‬
‫חח"ע‬
‫) ( ‪ .‬באופן שקול‪:‬‬
‫קיים אחד כך ש‪-‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫או בצורה אחרת‪ :‬חח"ע ) (‬
‫במלים פשוטות‪ :‬פונקציה חח"ע אם אין שני‬
‫בתמונה של‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬ים הולכים לאותו ‪.‬‬
‫דוגמאות‪.‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫( ‪.‬‬
‫( היא חח"ע בקטע )‬
‫( היא חח"ע בקטע ]‬
‫תרגיל‪ :‬בדוק אם‬
‫היא חח"ע על כל ‪.ℝ‬‬
‫היא אינה חח"ע על כל ‪ ,ℝ‬כי‬
‫) (‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪) .2‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪ℝ .2‬‬
‫[‪.‬‬
‫(‪.‬‬
‫היא חח"ע ב‪: -‬‬
‫| |‬
‫‪ℝ .1‬‬
‫אבל‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫אינה חח"ע על כל ‪ ,ℝ‬כי עבור‬
‫) (‬
‫אינה חח"ע ב‪ , -‬ניקח למשל‪:‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫) (‬
‫⟸ ) (‬
‫‪ .2‬כן חח"ע ב‪ : -‬נניח ש‪( ) -‬‬
‫אם‪( ) :‬‬
‫) ( ‪ :‬אזי‬
‫) ( ונוכיח שבהכרח‬
‫‪60‬‬
‫) (‬
‫‪:‬‬
‫) (‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫(‬
‫⟸ )‬
‫( או‬
‫)‬
‫( ⟸‬
‫()‬
‫לכן בהכרח‬
‫נקבל ש‪-‬‬
‫)‬
‫היות ו‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫חח"ע ב‪-‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫) ( ‪.‬‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫(‬
‫כלומר‬
‫)‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכח שכל פונקציה עולה ממש (או יורדת ממש) בתחום היא פונקציה חח"ע ב‪. -‬‬
‫‪ .1‬הראה שהטענה ההפוכה אינה בהכרח נכונה‪ ,‬כלומר לא כל פונקציה חח"ע היא‬
‫בהכרח עולה ממש או יורדת ממש‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .‬אזי לכל‬
‫‪ .1‬תהי ) ( פונקציה עולה ממש בתחום‬
‫אז ) (‬
‫) ( ‪ ,‬ואם‬
‫אם‬
‫בשני המקרים ) (‬
‫) ( ‪ .‬לכן חח"ע‪.‬‬
‫{‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫ב‪-‬‬
‫אז ) (‬
‫היא פונקציה חח"ע על כל ציר הממשיים אך איננה‬
‫מונוטונית‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫ב‪ -‬קיים‬
‫נקראת פונקציה על (על ) אם לכל איבר‬
‫ב‪-‬‬
‫כך ש‪-‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ℝ .1‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫מתאים כך ש‬
‫) ( היא פונקציה על ‪ .ℝ‬כי לכל ‪ℝ‬‬
‫) ( ‪( .‬אם נבחר‬
‫‪61‬‬
‫)‬
‫קיים‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) ( היא פונקציה על )‬
‫‪) .1‬‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫[ ‪ℝ‬‬
‫[‬
‫)‬
‫מתאים כך ש‬
‫קיים ‪ℝ‬‬
‫) ( ‪( .‬אם נבחר √‬
‫) ( אינה על‪ ,‬כיוון שעבור ‪ℝ‬‬
‫‪ ℝ ℝ .2‬המוגדרת ע"י‬
‫) ( ‪.‬‬
‫המקיים‪:‬‬
‫מקור ‪ℝ‬‬
‫תרגיל‪ :‬קבע תחום וטווח בהם הפונקציה‬
‫) ( תהיה חח"ע וגם על‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬התחום יכול להיות )‬
‫[‪ ,‬והטווח ]‬
‫נכון גם התחום ]‬
‫[ לכל‬
‫[‬
‫הגדרה‪ :‬אם‬
‫כך ש‪( ) -‬‬
‫או‬
‫(‬
‫]‬
‫ממשיים‪.‬‬
‫[ ‪ .‬כי לכל‬
‫)‬
‫והטווח‬
‫אין לו‬
‫)‬
‫[‪.‬‬
‫ערך אחד ויחיד‬
‫חח"ע ועל ז"א שאפשר להתאים לכל‬
‫‪ ,‬התאמה זאת נקראת הפונקציה ההפוכה של‪ ( ) -‬ומסמנים‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫הפונקציה‬
‫נקראת הפונקציה ההפוכה של‬
‫‪.1‬‬
‫)) ( (‬
‫)) (‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫אם"ם היא מקיימת את התנאים הבאים‪:‬‬
‫אם קיימת פונקציה הפוכה ל ‪ ,‬נאמר שהפונקציה‬
‫משפט‪ :‬פונקציה‬
‫אם"ם היא חח"ע ועל‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬עבור ‪ℝ‬‬
‫לה פונקציה הפוכה‪.‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫הפונקציה ההפוכה ‪ℝ‬‬
‫תרגיל‪ :‬מצא‬
‫) ( ‪ ,‬זוהי פונקציה חח"ע ועל‪ ,‬ולכן קיימת‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫‪ℝ‬‬
‫הפיכה‪.‬‬
‫) (‬
‫מוגדרת ע"י √‬
‫‪.‬‬
‫של‪:‬‬
‫‪ℝ .1‬‬
‫‪ℝ .1‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫‪) .2‬‬
‫(‬
‫) ( ‪.‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫)‬
‫(‬
‫) ( ‪.‬‬
‫המוגדרת ע"י‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫היא פונקציה חח"ע ועל‪ ,‬לכן קיימת פונקציה‬
‫) (‬
‫)) (‬
‫⟸‬
‫( ⟸‬
‫ובמשתנה‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫כך שלכל ‪ℝ‬‬
‫) (‬
‫) ( ‪.‬‬
‫היא הפונקציה ההופכית של‬
‫היא פונקציה חח"ע ועל‪ ,‬לכן קיימת פונקציה‬
‫)) (‬
‫( כלומר‪:‬‬
‫‪61‬‬
‫שלכל ‪ℝ‬‬
‫מתקיים‬
‫מתקיים‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫√‬
‫( ⟸‬
‫‪.‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫ובמשתנה‬
‫‪.2‬‬
‫)) (‬
‫)) (‬
‫)) (‬
‫ובמשתנה‬
‫(‬
‫) (‬
‫√‬
‫)) (‬
‫( ⟸‬
‫√‬
‫) (‬
‫היא הפונקציה ההופכית של‬
‫תרגיל‪ :‬תן דוגמא לפונקציה‪:‬‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫( ) ( חח"ע ועל ומצא את‬
‫(‬
‫) ( )‬
‫‪..‬‬
‫חח"ע ועל ומצא את‬
‫(‬
‫) ( )‬
‫חח"ע ועל‪.‬‬
‫‪ ℝ‬על‪.‬‬
‫תן דוגמא לפונקציה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫כך שלכל )‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫) ( אינה חח"ע ועל ‪ ℝ‬לכן במקרה זה לא קיימת ל‪ -‬פונקציה‬
‫הערה‪ :‬לשים לב ש‪-‬‬
‫הפוכה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫היא הפונקציה ההופכית של‬
‫היא פונקציה חח"ע ועל‪ ,‬לכן קיימת פונקציה‬
‫מתקיים ‪:‬‬
‫(⟸‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫{‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪62‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פולינומים‬
‫‪1‬‬
‫) (‬
‫הגדרה‪ :‬פולינום הוא פונקציה מהצורה‬
‫כאשר‬
‫מקדמים ו‪ -‬משתנה‪.‬‬
‫(נקרא גם המקדם המוביל) שונה‬
‫נאמר שהפולינום הוא מדרגה (מעלה) אם המקדם‬
‫) ( אז‬
‫(המקדם החופשי) ו‪-‬‬
‫‪ .‬אם‬
‫) (‬
‫מאפס‪ .‬מסמנים‪:‬‬
‫) ( לא מוגדרת דרגה‪.‬‬
‫‪ .‬לפולינום האפס‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫כאן‬
‫‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫כאן‬
‫‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫שורשים של פולינום‬
‫הגדרה‪ :‬מספר ממשי‪ 𝛼 2‬נקרא שורש של פולינום‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אם מתקיים‬
‫)𝛼( ‪.‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫𝛼 הוא שורש של הפולינום‬
‫דוגמא‪ :‬פתרונות למשוואה ריבועית‬
‫) ( ( נקרא גם טרינום)‪.‬‬
‫יש לכל היותר‬
‫הם שורשים לפולינום‬
‫שורשים ממשיים (שחלקם אולי שווה זה‬
‫טענה‪ :‬לכל פולינום מדרגה‬
‫לזה)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫טענה זאת היא מסקנה פשוטה מהמשפט היסודי של האלגברה ‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את כל השורשים הממשיים של‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מחפשים ערכים של‬
‫צריך‪:‬‬
‫אשר מאפסים את הפלינום‪:‬‬
‫) ( ‪ .‬כלומר‬
‫) (‬
‫‪1‬תרגום מילולי‪ :‬רב‪-‬איבר‬
‫‪ 2‬בפרק של מספרים מרוכבים נראה כי לפולינום יכול להיות גם שורשים מרוכבים‪.‬‬
‫‪3‬המשפט היסודי של האלגברה‪ :‬לכל פולינום מדרגה יש שורשים מרוכבים (שחלקם אולי שווה זה לזה)‪ .‬הוכחת משפט זה‬
‫חורגת ממסגרת הספר‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫אבל‪) :‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫)‬
‫ולכן‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫הם השורשים לפולינום‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) ( ‪ .‬כלומר צריך‪:‬‬
‫‪ .1‬מחפשים ערכים של אשר מאפסים את הפלינום‪:‬‬
‫) (‬
‫ולאחר פישוט מקבלים‪:‬‬
‫()‬
‫( )‬
‫() √ ⏟( )‬
‫) √‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫ולכן‪√ :‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫הם השורשים לפולינום‪:‬‬
‫‪ .2‬מחפשים ערכים של‬
‫כלומר צריך‪:‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫אשר מאפסים את הפלינום‪:‬‬
‫) (‬
‫ולאחר פישוט מקבלים‪:‬‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫ולכן‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫הם השורשים לפולינום‪:‬‬
‫) (‬
‫חילוק פולינומים‬
‫חילוק פולינומים מוגדר באופן אנלוגי לחילוק מספרים טבעיים‪ ,‬כלומר אם‬
‫מספרים טבעיים אז קיימים שני מספרים (מנה) ו‪( -‬שארית) אי‪-‬שליללים כך ש‪-‬‬
‫שני‬
‫או‬
‫אם השארית שווה אפס )‬
‫( נאמר ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫אינו מחלק את ‪ .‬מסמנים‬
‫דוגמא‪ :‬אם נחלק‬
‫ב‪-‬‬
‫מחלק את‬
‫המנה תהיה והשארית ‪:‬‬
‫או‬
‫ולכן ‪ 10‬אינו מחלק את ‪( .21‬‬
‫)‬
‫‪65‬‬
‫‪ .‬מסמנים |‬
‫‪ .‬אם‬
‫אז‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫משפט‪ :‬יהיו ) ( ) ( שני פולינומים כלשהם כך ש‪) -‬‬
‫פולינומים יחיד (עד כדי כפל בסקלר) ) ( (מנה) ו‪( ( ) -‬שארית) כך ש‪-‬‬
‫) (‬
‫ומתקיים‪( ) :‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫(‪ ,‬אזי קיים זוג‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪ .1‬עבור שני הפולינומים‪:‬‬
‫) מתקיים‪:‬‬
‫⏟ )‬
‫) (‬
‫⏟( ⏟‬
‫()‬
‫)‬
‫) (‬
‫) ( ‪),‬‬
‫‪ .1‬עבור שני הפולינומים‪:‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫) (‬
‫⏟ )‬
‫(‬
‫) (‬
‫(‬
‫(‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫) (‬
‫שיטת החילוק הארוך‬
‫שלבי החילוק‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫חילוק המשתנה בעל החזקה הגבוהה ביותר במחולק‪ ,‬במשתנה בעל החזקה הגבוהה‬
‫ביותר במחלק‪.‬‬
‫כופלים את התוצאה משלב ‪ 1‬במחלק‪.‬‬
‫את התוצאה מהכפל מחסירים מיתרת המחלק‪.‬‬
‫חוזרים על תהליך זה עד שמקבלים פולינום עם דרגה קטנה מדרגת המחלק‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫דוגמא‪ :‬יהיו‬
‫נבצע את פעולת החילוק לפי השלבים שתוארו לעיל‪:‬‬
‫) (‬
‫⏞‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫‪66‬‬
‫שני פולינומים‪,‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫ולכן מתקיים‪⏟ :‬‬
‫)‬
‫⏟ )‬
‫(‬
‫תרגיל‪ :‬חלק את שני הפולינומים‪:‬‬
‫המתאימים‪.‬‬
‫כלומר מצא את‬
‫(‬
‫⏟‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪,‬‬
‫פתרון‪ :‬נבצע את פעולת החילוק הארוך‪:‬‬
‫ולכן מתקיים‪⏟ :‬‬
‫)‬
‫⏟(‬
‫⏟( )‬
‫⏟‬
‫הגדרה‪ :‬פולינום נקרא פריק‪ 1‬אם ניתן לכתוב אותו כמכפלה של שני פולינומים שאינם‬
‫מדרגה אפס‪.‬‬
‫פולינום נקרא אי‪-‬פריק אם לא ניתן לכתוב אותו כמכפלה של שני פולינומים שאינם מדרגה‬
‫אפס‪.‬‬
‫דוגמאות‪.1 :‬‬
‫) ( הוא פולינום פריק ‪) :‬‬
‫()‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫) ( הוא פולינום פריק ‪) :‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫) ( הוא פולינום אי‪-‬פריק‪.‬‬
‫טענה‪ :‬כל פולינום מדרגה הוא אי‪-‬פריק ויש לו שורש ממשי אחד‪.‬‬
‫טענה‪ :‬פולינום מדרגה הוא פריק אם"ם יש לו לפחות שורש ממשי אחד‪.‬‬
‫‪1‬מעל הממשיים‪ ,‬כי מעל המרוכבים כל פולינום מדרגה גדולה מ‪ 1-‬הוא פריק (מסקנה מהמשפט היסודי של האלגברה)‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫טענה‪ :‬מספר 𝛼 הוא שורש של הפולינום אם"ם )𝛼‬
‫( מחלק את ‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהי 𝛼 שורש של ‪ .‬הריבוי האלגברי של 𝛼 הוא המספר הטבעי‬
‫( מחלק את ‪.‬‬
‫ש‪𝛼) -‬‬
‫דוגמאות‪.1 :‬‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫מריבוי ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫שני השורשים ו‪) -‬‬
‫) (‬
‫השורש‬
‫מריבוי‬
‫המקסימלי כך‬
‫( הם מריבוי ‪.‬‬
‫והשורש )‬
‫( הוא‬
‫תרגיל‪ :‬בדוק אם הפולינומים הבאים פריקים‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא פולינום מדרגה ואין לו שורשים ממשיים‪ ,‬לכן הוא אי‪-‬פריק‪.‬‬
‫‪ .1‬בחישוב פשוט לדיסקרימיננטה אפשר לראות ש‪ -‬פריק‪.‬‬
‫‪ .2‬פריק‪ ,‬למרות שאין לו שורשים ממשיים‪ ,‬נשתמש בהשלמה לריבוע‪:‬‬
‫)‬
‫√(‬
‫)‬
‫)‬
‫√‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(( )‬
‫√‬
‫(‬
‫√‬
‫()‬
‫)‬
‫) (‬
‫((‬
‫√‬
‫(‬
‫משפט‪ :‬כל פולינום מדרגה גדולה מ‪ -‬הוא פריק‪.‬‬
‫תרגיל עצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬חלק את הפולינומים הבאים עם שארית‪ ,‬כלומר לכל זוג פולינומים‬
‫המתאימים‪:‬‬
‫הזוג‬
‫) (‬
‫) (‬
‫א‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫ב‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .1‬מצא פולינום ממעלה ששורשיו הממשיים היחידים הם ‪3‬‬
‫‪ .2‬פרק את הפולינום‪:‬‬
‫‪62‬‬
‫מצא את‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פונקציה רציונלית‬
‫הגדרה‪ :‬פונקציה מהצורה‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫כאשר ) ( ) (‬
‫הם פולינומים‪ ,‬נקראת‬
‫פונקציה רציונלית‪.‬‬
‫דוגמאות‪.1 :‬‬
‫) (‬
‫היא פונקציה רציונלית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫היא פונקציה רציונלית‪.‬‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫√‬
‫) (‬
‫היא פונקציה רציונלית‪.‬‬
‫איננה פונקציה רציונלית‬
‫√ אינו פולינום ‪.‬‬
‫כי‬
‫הערה‪ :‬בחילוק פולינומים ראינו כי פונקציה רציונלית בה דרגת המונה גדולה מדרגת‬
‫המכנה ניתן לפשט ולהציג אותה בצורה נוספת ע"י חילוק ארוך של פולינומים‪ .‬למשל‬
‫הפונקציה בסעיף ‪ 2‬מהדוגמאות הנ"ל ניתנת להצגה בצורה‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫פונקציה רציונלית בה דרגת המונה קטנה מדרגת המכנה ניתנת גם היא לפישוט ולהצגה‬
‫בצורה נוספת העוזרת בהרבה מקרים‪ .‬ניקח למשל את הפונקציה‪:‬‬
‫לפונקציה זו יש הצגה נוספת עם מכנה מדרגה ‪) :‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪,‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫שיטה זו נקראת פירוק לשברים חלקיים‪.‬‬
‫פירוק לשברים חלקיים‬
‫הגדרה‪ :‬פונקציה רציונלית פשוטה היא פונקציה רציונלית בה הדרגה של הפולינום במונה‬
‫קטנה מדרגת הפולינום במכנה ושניהם זרים (אין לשני הפולינומים שורש משותף) כלומר‬
‫לא ניתן לצמצם אותה יותר (עד כדי צמצום מקדמים)‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דוגמא‪.1 :‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫היא פונקציה רציונלית פשוטה‪.‬‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫היא פונקציה רציונלית פשוטה הניתנת לפירוק‬
‫לשברים חלקיים‪.‬‬
‫למרות שניתן לצמצם את ה‪ -‬במונה ובמכנה‬
‫הפונקציה היא פונקציה רציונלית פשוטה‪ ,‬כי זה‬
‫צמצום מקדמים‪.‬‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫‪.5‬‬
‫היא איננה פונקציה רציונלית פשוטה‪ ,‬כי דרגת‬
‫המונה גדולה יותר מדרגת המכנה‪.‬‬
‫היא איננה פונקציה רציונלית פשוטה‪ ,‬כי המונה‬
‫והמכנה לא זרים‪ ,‬כלומר ניתן לצמצם פונקציה‬
‫זו ‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫מטרת הפירוק לשברים חלקיים היא להוריד את דרגת המכנה ולקבל סכום של פונקציות‬
‫רציונליות יותר פשוטות‪ .‬נראה כעת איך מפרקים לשברים חלקיים את הפונקציה‬
‫) ( ‪ .‬נשים לב שהמכנה בפונקציה זו הוא פולינום פריק‪:‬‬
‫הרציונלית הפשוטה‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫לכן‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫) (‬
‫‪ .‬כמו כן שני הגורמים במכנה‬
‫זרים וכן נקבל אותם במכנה אם נעשה מכנה משותף לשני שברים מהצורה‬
‫ו‪-‬‬
‫מתאימים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫)‬
‫למצוא את‬
‫ו‪-‬‬
‫)‬
‫()‬
‫()‬
‫) (‬
‫(‬
‫המתאימים נעשה מכנה משותף לשני השברים‬
‫מקדמים עם השבר המקורי‬
‫)‬
‫ו‪-‬‬
‫עם‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫ונשווה‬
‫ו‪-‬‬
‫‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫כעת נחשב את ו‪ -‬ע"י השוואת מקדמים של שני המונים‪ .‬המקדם של‬
‫שווה ל‪: 1 -‬‬
‫שווה לאפס והמקדם החופשי‬
‫‪10‬‬
‫שזה‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫{‬
‫לכן‬
‫)‬
‫)‬
‫דרך נוספת לחשב את‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫ו‪ -‬היא ע"י הצבת מספרים במקום ה‪-‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫נציב‬
‫⟸‬
‫ואם במקום ה‪-‬‬
‫(‬
‫נציב‬
‫) (‬
‫‪ .‬כלומר אם בשוויון‬
‫⟸‬
‫נקבל‪:‬‬
‫⟸‬
‫⟸‬
‫מקרים נוספים לפירוק פונקציה רציונלית לשברים חלקיים נראה בתרגיל הבא‪:‬‬
‫תרגיל‪ :‬פרק לשברים חלקיים את הפונקציות הרציונליות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.10‬‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫‪11‬‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫()‬
‫{‬
‫(‬
‫{‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫{‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫)‬
‫נציב‬
‫{‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪ ,‬לכן‬
‫במשוואה‬
‫ונקבל‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫ונקבל‬
‫‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫)‬
‫נחשב את‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫()‬
‫ע"י הצבת ערכים של במשוואה‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫)‬
‫(‬
‫‪11‬‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫‪ .‬נציב‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.5‬‬
‫המכנה בפונקציה הרציונלית‬
‫)‬
‫מכיל את הגורם‬
‫(‬
‫‪ ,‬לכן אנו מניחים כי‬
‫הפונקציה מתפרקת לשלוש פונקציות רציונליות פשוטות‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫נחשב את‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫ע"י הצבת ערכים של במשוואה‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫נשתמש בערכים של ו‪-‬‬
‫ונקבל‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫⟸‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫)‬
‫‪.6‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫קל לראות כי המכנה בפונקציה‬
‫)‬
‫פשוטים‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫ע"י הצבת ערכים של במשוואה‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫⟸‬
‫ונקבל‬
‫ונקבל‬
‫נשתמש בערכים של ו‪-‬‬
‫ונקבל‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫⟸‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫נציב‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫(‬
‫מכיל‬
‫( ולכן אנו מניחים כי הפונקציה מתפרקת באופן הבא‪:‬‬
‫)‬
‫נחשב את‬
‫שמצאנו ונקבל‬
‫(‬
‫באופן דומה לסעיף קודם‪ ,‬רואים כי המכנה של הפונקציה‬
‫את הגורם )‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫(‬
‫שמצאנו‬
‫(‬
‫מתפרק בצורה‬
‫כלומר הפונקציה מתפרקת לחמשה שברים‬
‫‪12‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫אחרי חישובים נקבל‬
‫ולכן‪:‬‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫(‬
‫רואים כי המכנה של הפונקציה‬
‫(‬
‫)‬
‫מכיל גורם אי‪-‬פריק מדרגה ‪: 1‬‬
‫לכן‪ ,‬לאחר פירוק לשברים חלקיים המונה בשבר עם המכנה‬
‫פולינום מדרגה ‪ , 1‬כלומר‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪.‬‬
‫יכול להיות‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫אחרי חישובים נקבל‬
‫(‬
‫ולכן‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪ .2‬באופן דומה לסעיף קודם‪:‬‬
‫)‬
‫()‬
‫אחרי חישובים נקבל‬
‫‪ ,‬כלמר‪:‬‬
‫)‬
‫‪.10‬‬
‫(‬
‫()‬
‫נפרק לגורמים את המכנה בפונקציה‬
‫(‬
‫ונקבל‬
‫)‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫פירוק זה מראה כי המכנה מכיל גורם אי‪-‬פריק וגם גורם עם ריבוי שתיים‪ ,‬לכן‬
‫הפירוק הכללי יהיה מהצורה הבאה‪:‬‬
‫)‬
‫‪12‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫ולכן‪:‬‬
‫אחרי חישובים נקבל‬
‫)‬
‫(‬
‫פונקציה טריגונומטרית‬
‫פונקציה טריגונומטרית היא פונקציה המקשרת בין זוויות במושלש ישר זווית לאורכי‬
‫‪,‬וטנגנס‬
‫‪ ,‬קוסינוס‬
‫צלעותיו‪ .‬הפונקציות הטריגונומטריות המוכרות ביותר הן סינוס‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נתחיל בהגדרת שתי יחידות מידה למדידת גודל של זווית‪ ,‬מעלה ורדיאן‪.‬‬
‫רדיאנים ומעלות‬
‫הגדרה‪ :‬מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית‪ ,‬אשר נקבעה ע"פ שיטת הספירה‬
‫מעלות‪ .‬כלומר זווית בגודל מעלה היא זווית שגודלה הוא‬
‫הבבלית‪ 2‬שקובעת למעגל‬
‫ביחס למעגל‪ ,‬ומסמנים ‪. :‬‬
‫הגדרה‪ :‬רדיאן היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית‪,‬‬
‫כאשר זווית בגודל רדיאן אחד היא זווית היוצאת ממרכז‬
‫מעגל ונוצרת ע"י קשת שאורכה שווה לרדיוס המעגל‪.‬‬
‫(כמתואר בשרטוט)‪.‬‬
‫כיוון שהיקף המעגל שווה ל‪-‬‬
‫‪ ,‬במעגל יש‬
‫רדיאנים‪.‬‬
‫( פאי‪ ,‬הוא מספר אי‪-‬רציונלי השווה בערך ל‪2.12152 -‬‬
‫והוא מייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו)‬
‫להלן טבלת השוואת רדיאנים למעלות‪:‬‬
‫רדיאנים‬
‫‪2‬‬
‫מעלות‬
‫יחידת הרדיאן אינה שרירותית כמו המעלה‪ ,‬ולכן היא מקובלת יותר במתמטיקה‪.‬‬
‫‪1‬יחידות מידה נוספות‪ :‬גראד‪ ,‬ואלפית‪.‬‬
‫‪2‬שיטת הספירה הבבלית התבססה על בסיס של ‪ . 60‬משתמשים בשיטה זאת לחלק שעה ל‪ 60-‬דקות ודקה ל‪ 60-‬שניות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫סינוס "‪"sin‬‬
‫הגדרה‪ :‬סינוס של זווית הוא היחס בין הניצב מול הזווית ליתר במשולש ישר זווית‪.‬‬
‫הגדרה זאת היא הגדרה בסיסית‪ ,‬את הסינוס ניתן‬
‫להגדיר בצורה לא שונה בהרבה‪ ,‬וזה בלהסתכל על‬
‫הסינוס כאורך הניצב המקביל לציר ה‪ -‬במשולש‬
‫‪1‬‬
‫ישר זווית שהיתר שלו הוא רדיוס מעגל היחידה‬
‫וניצביו ניצבים לצירים‪.‬‬
‫היתרון בהגדרה זאת‪ ,‬זה שבאמצעות סיבובים‬
‫בכיוון החיובי‪ 2‬ובכיוון השלילי על מעגל היחידה‬
‫ניתן לעבור על כל המספרים הממשיים‪ ,‬בצורה‬
‫זאת ניתן להגדיר את הסינוס כפונקציה לכל מספר ממשי‪.‬‬
‫תכונות פונקצית הסינוס‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫מוגדרת לכל ממשי‪.‬‬
‫התמונה שלה היא הקטע ]‬
‫[ (היתר לניצב‪ ,‬במשולש ישר זווית)‪.‬‬
‫) (‬
‫הסינוס הינה פונקציה אי‪-‬זוגית‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫הסינוס הינה פונקציה מחזורית בעלת מחזור של‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫עבור‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫עבור‬
‫הסינוס מתאפס בנקודות‬
‫הגרף של פונקצית הסינוס‪:‬‬
‫‪1‬מעגל היחידה הוא מעגל שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו שווה ל‪. 1 -‬‬
‫‪2‬נגד כיוון השעון‬
‫‪16‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫קוסינוס "‪"cos‬‬
‫הגדרה‪ :‬קוסינוס של זווית הוא היחס בין הניצב ליד הזווית ליתר במשולש ישר זווית‪.‬‬
‫באופן דומה לסינוס‪ ,‬ניתן להסתכל על‬
‫הקוסינוס כאורך הניצב המקביל לציר ה‪-‬‬
‫במשולש ישר זווית שהיתר שלו הוא‬
‫רדיוס מעגל היחידה וניצביו ניצבים‬
‫לצירים‪.‬‬
‫בצורה זאת ניתן להגדיר את הקוסינוס‬
‫כפונקציה לכל מספר ממשי‪.‬‬
‫תכונות של פונקצית הקוסינוס‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫מוגדרת לכל ממשי‪.‬‬
‫התמונה שלה היא הקטע ]‬
‫[‪.‬‬
‫) (‬
‫הקוסינוס הינה פונקציה זוגית‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫הקוסינוס הינה פונקציה מחזורית בעלת מחזור של‬
‫(‬
‫)‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫עבור‬
‫‪ .5‬הקוסינוס מתאפס בנקודות‬
‫עבור‬
‫הגרף של פונקצית הקוסינוס‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫טנגנס "‪"tg‬‬
‫הגדרה‪ :‬טנגנס הזווית הוא היחס בין הניצב שמול הזווית לניצב שלידה במשולש ישר זווית‪.‬‬
‫בהגדרה זאת רואים את הקשר בין הסינוס‪ ,‬הקוסינוס והטנגנס ‪:‬‬
‫תכונות של פונקצית הטנגנס‪:‬‬
‫‪ .1‬מוגדרת לכל‬
‫}‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫ממשי פרט לנקודות שמתאפס בהן הקוסינוס‪ ,‬כלומר‬
‫{‪.‬‬
‫התמונה שלה היא כל ‪ℝ‬‬
‫) (‬
‫הטנגנס הינה פונקציה אי‪-‬זוגית‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫הטנגנס הינה פונקציה מחזורית בעלת מחזור של ‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫עבור‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫עבור‬
‫הפונקציה מתאפסת בכל הנקודות‬
‫הגרף של פונקצית הטנגנס‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫זהויות טריגונומטריות‬
‫הזהות של פיתגורס‪:‬‬
‫זהות זאת נובעת ישירות ממשפט פיתגורס‪:‬‬
‫⏟‬
‫) (‬
‫) (‬
‫פיתגורס‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫זהות זאת נובעת מהגדרת הסינוס והקוסינוס‪:‬‬
‫מצד אחד יודעים כי‪:‬‬
‫ומצד שני‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫ולכן‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫ובאופן שקול מראים כי‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫זהויות מכפלה לסכום‪:‬‬
‫אם נציב 𝛽‬
‫אם 𝛽‬
‫𝛼‬
‫𝛽‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫‪1.‬‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫‪2.‬‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫‪3.‬‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫)𝛽‬
‫𝛼(‬
‫𝛽‬
‫𝛼‬
‫‪4.‬‬
‫𝜃 נקבל זיהויות סכום למכפלה‪:‬‬
‫𝛼‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫‪1.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫‪2.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫‪3.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫‪4.‬‬
‫𝛼 נקבל‪:‬‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫‪20‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫𝛼‬
‫‪1.‬‬
‫𝛼‬
‫‪2.‬‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫‪3.‬‬
‫𝛼‬
‫𝛼‬
‫‪4.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫ערכים שימושיים של קוסינוס וסינוס‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫תרגיל עצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬חשב ללא מחשבון את הביטוי‪:‬‬
‫וגודל הזווית בין אחד הניצבים והיתר הוא‬
‫‪ .1‬במשולש ישר זווית אורך היתר הוא‬
‫‪ .‬מצא את אורכי הניצבים‪.‬‬
‫‪ .2‬מצא את הערך המקסימלי ואת הערך המינימלי של הביטוי‪:‬‬
‫‪ .2‬בדוק את זוגיות הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .5‬בדוק את מונוטוניות הפונקציה‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫בתחום ]‬
‫בתחום ]‬
‫‪21‬‬
‫[‬
‫[‬
‫)‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פונקציות טריגונומטריות הפוכות‬
‫היא פונקציה הפוכה של‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ ‬תחום ההגדרה ‪] :‬‬
‫[‪.‬‬
‫‪ ‬תמונה ‪] :‬‬
‫[‪.‬‬
‫‪ ‬מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫‪ ‬פונקציה אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫‪ ‬מתאפסת בנקודה‬
‫‪.‬‬
‫היא פונקציה הפוכה של‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ ‬תחום ההגדרה ‪] :‬‬
‫[‪.‬‬
‫‪ ‬תמונה ‪] :‬‬
‫[‪.‬‬
‫‪ ‬מונוטונית יורדת ממש‪.‬‬
‫‪( ) ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ‬מתאפסת בנקודה‬
‫‪.‬‬
‫היא פונקציה הפוכה של‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ ‬תחום ההגדרה כל ‪.ℝ‬‬
‫(‪.‬‬
‫‪ ‬תמונה ‪) :‬‬
‫‪ ‬מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫‪ ‬פונקציה אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫‪ ‬מתאפסת בנקודה‬
‫‪.‬‬
‫זהויות שימושיות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫{‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫√‬
‫)‬
‫(‬
‫‪21‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פונקציה מערכית ופונקציה לוגריתמית‬
‫) (‬
‫הגדרה‪ :‬פונקציה מערכית היא פונקציה מהצורה‬
‫‪.‬‬
‫כאשר‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ ‬תחום ההגדרה כל ‪.ℝ‬‬
‫(‬
‫‪ ‬תמונה )‬
‫‪ ℝ‬פרט למקרה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפונקציה קבועה ושווה ל ‪.1‬‬
‫הפונקציה מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫עבור‬
‫הפונקציה מונוטונית יורדת ממש‪.‬‬
‫עבור‬
‫) ( היא נקודת החיתוך עם ציר ה‪ -‬לכל ‪.‬‬
‫אין נקודות חיתוך עם ציר ה‪. -‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הגדרה‪ :‬פונקציה לוגריתמית היא פונקציה הפוכה של פונקציה מערכית‪ ,‬והיא מהצורה‬
‫‪.‬‬
‫) ( כאשר הוא ממשי חיובי ושונה מ‪ , -‬והיחס‪:‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ ‬תחום הגדרה‪) :‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(‬
‫‪.ℝ‬‬
‫תמונה‪ :‬כל ‪.ℝ‬‬
‫הפונקציה מונוטונית יורדת ממש‪.‬‬
‫עבור‬
‫הפונקציה מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫עבור‬
‫‪.‬‬
‫הפונקציה מתאפסת בנקודה‬
‫אין נקודות חיתוך עם ציר ה‪. -‬‬
‫הערה‪ :‬נהוג לכתוב לוגריתם לפי בסיס‬
‫כלומר‪:‬‬
‫ללא בסיס‬
‫‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫) (‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫חוקי לוגריתם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‬
‫‪‬‬
‫) (‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫‪‬‬
‫תרגיל‪ :‬חשב את ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪⁄‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬אגף שמאלי שווה ל‪:‬‬
‫אגף ימני שווה ל‪:‬‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫תרגיל עצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬חשב את ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫‪ .1‬מצא את הפתרונות של מערכת המשוואות‪:‬‬
‫{‬
‫‪22‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪ .2‬מצא את הפתרונות של אי‪-‬השוויונים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫לוגריתם טבעי "‪"ln‬‬
‫הגדרה‪ :‬לוגריתם טבעי או "‪ "ln‬הוא לוגריתם שבסיסו הוא המספר‬
‫רציונלי השווה בערך ל‪-‬‬
‫‪ ,‬שהוא מספר אי‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬לאונרד אוילר‬
‫העשרה‪ :‬המספר‬
‫סימן מספר זה באות ‪.‬הסיבה לזה אינה‬
‫ידועה‪ ,‬אבל סביר שזה בגלל שהאות‬
‫היא האות הראשונה בשם משפחתו‬
‫)‪. (Euler‬למספר זה יש הרבה‬
‫שימושים באנליזה‪ ,‬ולהגדרת מספר זה‬
‫יש כמה דרכים‪ .‬אחת הדרכים להגדרתו‪:‬‬
‫) (‬
‫הוא המספר שעבורו השטח הכלוא בין‬
‫גרף‬
‫הפונקציה‬
‫וציר ה‪-‬‬
‫מ‪-‬‬
‫ועד אליו‬
‫שווה ל‪. -‬‬
‫היא פונקציה הפוכה של‬
‫אקספוננט‪.‬‬
‫‪ .‬נהוג גם לסמן את הפונקציה‬
‫ב‪( ) -‬‬
‫פונקציה מערכית זאת מופיעה בהרבה תחומים באנליזה‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫הערה‪ :‬חוקי ‪ ln‬הם אותם חוקים של ‪. log‬‬
‫‪1‬אוילר היה מתמטיקאי ופיזיקאי שוויצרי‪ ,‬הנחשב למתמטיקאי המוביל והבולט ביותר בכל הזמנים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מהמילה‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬עבור כל אחת מהפונקציות הבאות‪ ,‬בדוק אם היא מונוטונית ואם היא חח"ע בתחום‬
‫הגדרתה‪:‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫‪)) .1‬‬
‫( (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫אינה מונוטונית‪ ,‬ניקח למשל‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) ( אבל‬
‫אינה חח"ע כי ) (‬
‫‪.‬‬
‫עולה ממש ולכן היא חח"ע בתחום ההגדרה‪) :‬‬
‫( ‪ .‬נוכיח זאת‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .‬נחזור על תהליך זה‬
‫לכן‬
‫מתקיים‬
‫לכל‬
‫))‬
‫( (‬
‫פעמיים נוספות ונקבל ))‬
‫( ( ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬פונקציה עולה המופעלת על שני האגפים באי‪-‬שוויון לא משנה את סימן אי‪-‬השוויון‪.‬‬
‫√‬
‫תרגיל‪ :‬מצא תחום ההגדרה של )‬
‫זוגית‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬תחום ההגדרה הוא כל ‪ .ℝ‬נוכיח ש‪-‬‬
‫√(‬
‫)‬
‫(‬
‫√‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫√‬
‫)‬
‫√‬
‫)‬
‫√‬
‫√((‬
‫) )‬
‫(‬
‫היא פונקציה אי‪-‬זוגית‪ ,‬כלומר צריך להוכיח‬
‫)‬
‫) (‬
‫) ( והוכח שהיא פונקציה אי‪-‬‬
‫(‬
‫√‬
‫√(‬
‫‪26‬‬
‫√((‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פעולות אלמנטריות‬
‫הגדרה‪ :‬יהיו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שתי פונקציות‪ .‬הפעולות‪:‬‬
‫) (‬
‫חיבור‪( ) :‬‬
‫) (‬
‫חיסור‪( ) :‬‬
‫כפל ‪( ) ( ) :‬‬
‫חילוק‪( ) ( ) :‬‬
‫או‬
‫הרכבה‪:‬‬
‫הפעולות האלמנטריות בין פונקציות‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬יהיו‬
‫‪.1‬‬
‫‪)( ) .1‬‬
‫√‬
‫) ( ‪ ,‬מצאו את‪:‬‬
‫) (‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫תרגיל‪ :‬יהיו‬
‫)‬
‫√(‬
‫) ( √‬
‫(√‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫)) ( (‬
‫)) ( (‬
‫) ()‬
‫(‬
‫) ( ‪ .‬מצא את הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫)) ( (‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)) ( (‬
‫))) ( ( (‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את ) ( אם ידוע כי‬
‫‪21‬‬
‫( ‪.‬‬
‫)) ( (‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ונמצא את ) (‬
‫נציב‬
‫)‬
‫כלומר זה שקול ל‪. ( ) -‬‬
‫וזה לכל‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫קיבלנו‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫לכן‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫הגדרה‪ :‬כל פונקציה המתקבלת ע"י מספר סופי של פעולות אלמנטריות בין הפונקציות‪:‬‬
‫‪ ‬פונקציה טריגונומטרית‬
‫‪ ‬פונקציה טריגונומטרית הפוכה‬
‫‪ ‬פונקציה מערכית והלוגריתם הטבעי‬
‫נקראת פונקציה אלמנטרית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪ .1‬כל פונקציה קבועה היא אלמנטרית‪:‬‬
‫) ( היא פונקציה אלמנטרית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬כל פולינום הוא פונקציה אלמנטרית‪ ,‬כי זה כפל וסכום של פונקציות קבועות‬
‫) ( ‪.‬‬
‫והפונקציה‬
‫‪ .2‬כל פונקציה רציונלית היא פונקציה אלמנטרית (פונקציה רציונלית היא מנה של‬
‫פולינומים)‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.‬‬
‫‪ .5‬כל פונקציה מערכית היא פונקציה אלמנטרית‪:‬‬
‫‪ .6‬שורש מכל סדר היא פונקציה אלמנטרית‪:‬‬
‫‪ .1‬פונקציות מהצורה‪) :‬‬
‫(‬
‫‪ .2‬פונקציות טריגונומטריות הפוכות‪:‬‬
‫‪ .2‬פונקציות היפרבוליות ‪:‬‬
‫(קוסינוס היפרבולי) ו‪-‬‬
‫(סינוס היפרבולי) ‪,‬‬
‫(טנגנס היפרבולי) ‪ ,‬הן פונקציות אלמנטריות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫דוגמאות לפונקציות שאינן אלמנטריות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪ .1‬ערך שלם ‪⌊ ⌋ :‬‬
‫) (‬
‫{‬
‫‪.1‬‬
‫{‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי הפונקציות הבאות הן פונקציות אלמנטריות‪:‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪| | .1‬‬
‫) (‬
‫(ערך מוחלט) ‪.‬‬
‫) ( ‪.‬‬
‫{‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬נשתמש בזהות טריגונומטרית‪:‬‬
‫היא חיסור בין שתי פונקציות אלמנטריות‪ ,‬לכן היא פונקציה‬
‫כלומר‬
‫אלמנטרית‪.‬‬
‫היא הרכבה של פונקציות אלמנטריות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫| |‬
‫√‬
‫| |‬
‫‪ .2‬קל לראות ש‪-‬‬
‫אלמנטריות‪ ,‬לכן היא גם אלמנטרית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם‬
‫מהצורה‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪ .‬כלומר‬
‫שתי פונקציות אלמנטריות המקיימות ) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫היא פונקציה אלמנטרית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫{‬
‫) (‬
‫היא סכום של פונקציות‬
‫) ( אז כל פונקציה‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נגזרת ומשמעות גיאומטרית‬
‫הנגזרת‪ 1‬של פונקציה ממשית היא פונקציה המתארת את קצב ההשתנות של הפונקציה‬
‫המקורית בכל נקודה בה היא (הנגזרת)‬
‫קיימת‪.‬‬
‫משמעות גיאומטרית לנגזרת‪ :‬הנגזרת של‬
‫שווה לשיפוע הישר‬
‫פונקציה בנקודה‬
‫המשיק לגרף הפונקציה באותה נקודה ‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫דוגמא‪ :‬ישר המשיק לפונקציה‬
‫) ( לכן‬
‫הוא‬
‫בנקודה‬
‫שווה ל‪-‬‬
‫בנקודה‬
‫הנגזרת של‬
‫) (‬
‫) ( ‪.‬‬
‫לנגזרת יש כמה סימונים מקובלים‪ :‬אם‬
‫הבא‪:‬‬
‫) (‬
‫או‬
‫) (‬
‫פונקציה גזירה אז הנגזרת של‬
‫‪.‬‬
‫נגזרות של פונקציות אלמנטריות‬
‫הפונקציה‬
‫) (‬
‫הנגזרת‬
‫(פונקציה קבועה)‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫‪1‬הגדרה פורמאלית לנגזרת באמצעות מושג הגבול תלמדו בקורס חדו"א‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מסמנים באופן‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הנגזרת‬
‫הפונקציה‬
‫כללי גזירה‬
‫שתי פונקציות גזירות ו‪ -‬קבוע כלשהו אז‪:‬‬
‫משפט‪ .‬אם‬
‫א‪.‬‬
‫) (‬
‫ב‪.‬‬
‫) (‬
‫ג‪.‬‬
‫) (‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) ( (‬
‫)) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫כלל השרשרת ‪( ) :‬‬
‫) (‬
‫) ( (‬
‫) (‬
‫)) ( (‬
‫) (‬
‫)‬
‫) (‬
‫)) ( ( (‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫‪21‬‬
‫) √‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.1‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.5‬‬
‫( ))‬
‫( ))‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫( )‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫משפט‪ :‬תהי פונקציה גזירה בקטע )‬
‫( ‪ ,‬אם‬
‫) ( לכל בקטע )‬
‫עולה ממש בקטע )‬
‫( ‪.‬ואם‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫לכל‬
‫( אז‬
‫בקטע )‬
‫( אז‬
‫יורדת ממש בקטע‬
‫) ( עולה ממש על כל הציר הממשי‪ ,‬כי לכל ממשי‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫( (‬
‫( ))‬
‫))‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫) (‬
‫) ( שיפוע הישר המשיק בכל‬
‫נקודה חיובי‪ ,‬לכן עולה ממש‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬גזור את הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.1‬‬
‫√‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪21‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫) (‬
‫((‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫()‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪.5‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫(‬
‫‪.6‬‬
‫√‬
‫) (‬
‫√‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫תרגיל‪ :‬חשב את ) (‬
‫‪.‬‬
‫ו‪( ) -‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫של הפונקציה‬
‫פתרון‪ :‬לפי כללי גזירה‪:‬‬
‫√‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫) (‬
‫לכן‪:‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את משוואת הישר המשיק לגרף הפונקציה ) ( בנקודה‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫‪22‬‬
‫) (‬
‫כאשר‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫‪ ,‬כאשר הוא שיפוע הישר ו‪ -‬הוא גובה‬
‫פתרון‪ :‬משוואת ישר כללית היא‬
‫נקודת החיתך עם ציר ה‪ . -‬ניעזר בזה ששפוע הישר המשיק שווה לנגזרת הפונקציה‬
‫בנקודת ההשקה‪ ,‬וגם בזה שנקודת ההשקה נמצאת על הישר המשיק‪ ,‬ונחשב את משוואת‬
‫הישר המשיק בנקודה ושיפוע בשני הסעיפים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫‪.1‬‬
‫ונקודת ההשקה היא )‬
‫ומשוואת הישר היא‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫( לכן‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ונקודת ההשקה היא‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫( ) (‬
‫( לכן‪:‬‬
‫כלומר‬
‫ומשוואת הישר היא‬
‫) (‬
‫‪22‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פרק ‪:III‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫‪25‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מספרים מרוכבים‬
‫( של מספרים ממשיים‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬מספר מרוכב הוא זוג סדור )‬
‫כאשר‬
‫הצגה שימושית ונוחה יותר למספר מרוכב היא‬
‫נקראת הצגה אלגברית של מספר מרוכב‪.‬‬
‫√‬
‫‪ .‬הצגה זאת‬
‫נקרא החלק הממשי של‬
‫המספר הממשי‬
‫הגדרה‪ :‬במספר מרוכב‬
‫‪ .‬והמספר הממשי נקרא החלק המדומה של ומסמנים‬
‫ומסמנים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫קבוצת המספרים המרוכבים מסומנת ע"י‪:‬‬
‫}‬
‫|‬
‫‪ℝ‬‬
‫{‬
‫‪2ℂ‬‬
‫פעולות במספרים מרוכבים‬
‫יהיו‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫שני מספרים מרוכבים‪ ,‬אזי‪:‬‬
‫אם"ם‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫וגם‬
‫שוויון‪:‬‬
‫חיבור‪):‬‬
‫(‬
‫חיסור‪) :‬‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫כפל‪) :‬‬
‫חילוק‪ :‬מוגדר כפעולה הפוכה לכפל‪ ,‬דרך פשוטה לבצע חילוק היא להשתמש‬
‫בעובדה‪:‬‬
‫)‬
‫⏞‬
‫( )‬
‫)‬
‫)‬
‫הגדרה‪ :‬אם‬
‫̅‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫מספר מרוכב‪ ,‬אז המספר‬
‫‪ Re.‬מהמילה ‪( Real‬ממשי) ו‪ Im -‬מהמילה ‪( Imaginary‬מדומה)‪.‬‬
‫‪ ℂ‬מהמלה ‪Complex‬‬
‫‪26‬‬
‫נקרא הצמוד של‬
‫ונסמן‪:‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הערה‪ :‬קל לראות ש –‬
‫‪̅) ‬‬
‫(‬
‫) (‬
‫)̅‬
‫‪̅ ‬‬
‫̅‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅‬
‫̅‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח כי ‪:‬‬
‫̅̅̅‬
‫̅̅̅‬
‫(‬
‫̅‬
‫) (‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅‬
‫̅̅̅̅̅‬
‫) (‬
‫פתרון‪:‬‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅‬
‫(‬
‫)‬
‫̅‬
‫̅‬
‫)‬
‫̅̅̅̅̅̅‬
‫) (‬
‫(‬
‫תרגיל‪ :‬כתוב את המספרים המרוכבים הבאים בצורה אלגברית‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫( )‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫‪) .2‬‬
‫()‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫‪21‬‬
‫(‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫‪.10‬‬
‫אז ערך מוחלט של‬
‫הגדרה‪ :‬אם‬
‫) ( מהראשית‪.‬‬
‫(‬
‫√‬
‫הוא‬
‫(‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫| |‪ ,‬מרחק הנקודה‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪| | ‬‬
‫‪| | | | ‬‬
‫̅‬
‫‪‬‬
‫‪| | ‬‬
‫‪| ‬‬
‫)‬
‫(‬
‫| | |‬
‫| || |‬
‫תרגיל‪ :‬הראה כי אם‬
‫)‬
‫|‬
‫(√ |‬
‫| (אי‪-‬שוויון המשולש)‬
‫| ||‬
‫| | אז‬
‫|‪.‬‬
‫|‬
‫פתרון‪ :‬נשתמש באי‪-‬שוויון המשולש ונקבל‪:‬‬
‫√‬
‫|‬
‫‪22‬‬
‫|‬
‫| |‬
‫|‬
‫|‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הצגה קוטבית של מספרים מרוכבים‬
‫ע"י הנקודה ) ( במישור‪ ,‬כלומר ניתן‬
‫כזכור מייצגים מספר מרוכב‬
‫להסתכל אליו כווקטור מהראשית‪ ,‬ולכן ניתן לייצגו ע"י מרחקו מהראשית והזווית שהוא‬
‫מייצר עם ציר ה‪ . -‬נסמן ב‪ -‬את מרחק המספר המרוכב מראשית הצירים וב‪ 𝜃 -‬את‬
‫הזווית עם ציר ‪ .‬וכעת את הנקודה ) ( ניתנת להצגה ע"י הקואורדינאטות הקוטביות‬
‫)𝜃 (‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫)‬
‫(‬
‫לכן ההצגה הקוטבית (או הצגה פולארית) של היא‬
‫𝜃‬
‫)𝜃‬
‫הערה‪| |:‬‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫נקרא המודול של‬
‫𝜃‬
‫‪ ,‬והזווית 𝜃 נקראת ארגומנט של‬
‫‪ .‬מסמנים‪:‬‬
‫𝜃‪.‬‬
‫נשים לב שהנקודה )‬
‫𝜃 ( עבור‬
‫( ניתנת להצגה ע"י )‬
‫הגדרה‪ :‬ארגומנט ראשי של היא זווית הנמצאת בקטע )‬
‫דוגמא‪ :‬עבור המספרים‬
‫שלם כלשהו‪.‬‬
‫[ ‪ .‬מסמנים‬
‫‪:‬‬
‫}‬
‫{‬
‫}‬
‫{‬
‫}‬
‫תרגיל‪ .‬כתוב‬
‫‪.‬‬
‫√‬
‫{‬
‫בצורה קוטבית‪.‬‬
‫פתרון‪ .‬נחשב את ו‪: 𝜃 -‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫לכן‪) :‬‬
‫תרגיל‪ :‬כתוב‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫בצורה קוטבית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫) √(√‬
‫| |‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪ :‬נחשב את ו‪: 𝜃 -‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫אבל‪ ,‬נשים לב שהנקודה )‬
‫סה"כ‪) :‬‬
‫) √(√‬
‫| |‬
‫𝜃‬
‫√ ( נמצאת ברביע השלישי‪ ,‬לכן‬
‫– √‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כתוב את המספרים הבאים בצורה קוטבית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫פתרון‪ :‬נחשב את ו‪: 𝜃 -‬‬
‫‪.1‬‬
‫𝜃‬
‫) (‬
‫√‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫( √‬
‫𝜃‬
‫) (‬
‫) (√‬
‫√‬
‫)‬
‫‪.2‬‬
‫)‬
‫)‬
‫יהיו ) 𝜃‬
‫מרוכבים‪ ,‬אז‬
‫| |‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫נוסחת דה‪-‬מואבר‬
‫(√‬
‫| |‬
‫(‬
‫√‬
‫| |‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫)𝜃‬
‫‪ 1‬דה‪-‬מואבר הוא מתמטיקאי צרפתי‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫שני‬
‫מספרים‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫) 𝜃‬
‫) 𝜃‬
‫]) 𝜃‬
‫(‬
‫))‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫)𝜃‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫)‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫בפרט (נוסחת דה‪-‬מואבר)‪𝜃) :‬‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫([‬
‫(‬
‫(‬
‫𝜃‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫))‬
‫תרגיל‪ :‬חשב‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫√‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫פתרון‪ :‬נציג את המספר‬
‫))‬
‫בצורה קוטבית ונשתמש בנוסחת דה‪-‬מואבר‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫) √(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫שורשים של מספר מרוכב‬
‫הגדרה‪ :‬מספר מרוכב‬
‫נקרא השורש ה‪- -‬י של אם מתקיים‬
‫חישוב שורשים למספר מרוכב )𝜃‬
‫𝜃‬
‫)‬
‫דוגמא‪ :‬נחשב‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫ניתן לעשות לפי הנוסחה‪:‬‬
‫𝜃‬
‫𝜃‬
‫( √‬
‫√‬
‫√‪:‬‬
‫נציג בהתחלה מספר זה בצורה קוטבית‪,‬‬
‫𝜃‬
‫)‬
‫|‬
‫|‬
‫כלומר‪:‬‬
‫( √‬
‫‪101‬‬
‫√‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫לכן השורשים הם‪:‬‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫פתרונות למשוואה ריבועית מעל ‪ℂ‬‬
‫לכל משוואה ריבועית יש פתרונות מעל המרוכבים‪ ,‬נראה דוגמא למשוואה שאינה פתירה‬
‫מעל הממשיים ונפתור אותה באמצעות נוסחת השורשים מעל המרוכבים‪:‬‬
‫‪ ,‬נשתמש בנוסחת השורשים‪:‬‬
‫דוגמא‪ :‬נפתור את המשוואה‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫‪ .‬כמו כן מתקיים הפירוק‪:‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפתרונות הם‪:‬‬
‫(‬
‫))‬
‫(‬
‫())‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬מצא את הפתרונות של‬
‫(‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬נשתמש בנוסחת השורשים‪:‬‬
‫)‬
‫√‬
‫)‬
‫(‬
‫לצורה קוטבית‪) :‬‬
‫√ נעביר את המספר‬
‫לצורך חישוב‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫)‬
‫)‬
‫√‬
‫√‬
‫)‬
‫(√‬
‫√‬
‫√‬
‫(‬
‫√‬
‫(‬
‫(‬
‫√‬
‫√‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫√‬
‫(‬
‫√‬
‫מכאן‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫√(‬
‫√(‬
‫)‬
‫)‬
‫]) √‬
‫√(‬
‫√(‬
‫]) √‬
‫‪101‬‬
‫√(‬
‫[‬
‫√ (‬
‫[‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגילים נוספים‪:‬‬
‫‪ .1‬מצא את ) (‬
‫א‪.‬‬
‫()‬
‫)‬
‫) (‬
‫כאשר ‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫‪ .1‬כתוב את המספרים הבאים בצורה קוטבית‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫√‬
‫√‬
‫‪ .2‬מצא את הפתרונות של המשוואות הבאות‪:‬‬
‫̅‬
‫א‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫)‬
‫ה‪̅ .‬‬
‫‪ .2‬הוכח או הפרך ‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ̅‬
‫̅‬
‫ב‪ .‬אם‬
‫ג‪( ̅ ) .‬‬
‫ד‪ .‬אם‬
‫(‬
‫אז ̅̅̅‬
‫אז‬
‫̅‬
‫| |‬
‫)‬
‫ו‪.‬‬
‫(‬
‫̅‬
‫̅‬
‫‪ℂ‬‬
‫אז‬
‫|‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫יכול להיות אחד מארבעת המספרים‬
‫טבעי‬
‫‪ .5‬לכל‬
‫מצא עבור אילו ערכים של מתקיים ‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .6‬יהי מספר מרוכב השונה מאפס ‪ ,‬הוכח ‪:‬‬
‫) (‬
‫אם"ם‬
‫‪ .1‬הוכח שאם‬
‫) (‬
‫הוא פתרון למשואה ‪:‬‬
‫כאשר‪ℝ‬‬
‫אזי גם‬
‫̅ הוא פתרון‪.‬‬
‫‪ .2‬חשב‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫) √‬
‫)‬
‫√ (‬
‫ב‪.‬‬
‫(‬
‫ד‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫√ (השורשים מסדר ‪ 2‬של ‪)1‬‬
‫)‬
‫( (השורשים מסדר ‪ 2‬של‬
‫)‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫קומבינטוריקה‬
‫עקרון הכפל‬
‫באמצעות עקרון הכפל ניתן לדעת את מספר ההתאמות השונות בין איברי שתי קבוצות‪.‬‬
‫דוגמא‪ .‬תהי }‬
‫{‬
‫‪ .1‬כמה פונקציות‬
‫‪ .1‬כמה פונקציות‬
‫‪ .2‬כמה פונקציות‬
‫ו‪} -‬‬
‫{‬
‫‪.‬‬
‫קיימות ?‬
‫הן על ?‬
‫הן חח"ע ועל ?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ ,‬לכל איבר ב‪ -‬יש אפשריות לבחירת תמונה מ‪. -‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬בקבוצה יש איברים ‪ ,‬לכן המקסימום איברים בתמונה יהיה ‪ ,‬כלומר לא‬
‫נצליח אף פעם להגדיר מקור לכל איבר ב‪ . -‬לכן לא קיימת פונקציה על מ‪ -‬ל‪. -‬‬
‫‪ ,‬שכן כאשר קבוצה סופית אז פונקציה מ‪ -‬ל‪ -‬היא חח"ע אם"ם היא על‪ .‬לכן‬
‫‪.2‬‬
‫מספר הפונקציות שהן חח"ע שווה למספר הפונקציות שהן חח"ע ועל‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים שונים ניתן לסדר תלמידים בשורה‪.‬‬
‫פתרון‪ , .‬למקום הראשון בשורה שמתחילים בו יש אפשריות לשני‬
‫אומרים אין חזרות‪ ,‬כי כל תלמיד יכול לעמוד רק במקום אחד)‬
‫וכו' ‪(.‬במצב זה‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים שונים ניתן לסדר בנים ו‪ -‬בנות כך ש‪-‬‬
‫‪ .1‬אין הגבלה על אופן הסדר‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הבנים עומדים זה לצד זה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הבנים צמודים זה לזה והבנות עם כן זו לצד זו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ ,‬כמספר האפשריות לסדר איברים שונים בשורה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ ,‬מתיחסים לרצף הבנים כאילו איבר אחד ועוד שתי בנות ולכן בסה"כ‬
‫‪.1‬‬
‫קיימים ‪ 2‬איברים‪ ,‬הוא מספר האפשריות לסדר איברים שונים בשורה‪ ,‬אך יש‬
‫‪ .‬ולכן בסה"כ קיימים‪:‬‬
‫גם להתחשב בסדר הפנימי של ‪ 2‬הבנים‪ ,‬שזה שווה ל‪-‬‬
‫אופנים‪.‬‬
‫‪ ,‬מספר האפשריות לסדר שני איברים שונים (רצף הבנים ורצף הבנות)‬
‫‪.2‬‬
‫כפול הסדר הפנימי לכל רצף‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה מספרים טבעיים יש ‪ 5‬ספרות בדיוק ? כמה מהם זוגי ? וכמה מהם מתחלק‬
‫ב‪? -‬‬
‫ספרות בדיוק‪,‬‬
‫אופציות‪.‬‬
‫מספרים טבעיים עם‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(אפס לא נכלל) ‪ ,‬ולשאר הספרות יש‬
‫אופציות לספרה השמאלית ביותר‬
‫‪.‬‬
‫מהם זוגיים‪ ,‬הספרה הימנית יש לה אופציות ‪:‬‬
‫מתחלקים ב‪ , -‬לספרה ימנית שתי אופציות או ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לסדר איברים שונים במעגל‪ ,‬אין חשיבות לבחירת המקום הראשונה‪ .‬על כן מספר‬
‫האפשריות לסדר איברים שונים במעגל הוא‪) :‬‬
‫(‪.‬‬
‫ילדים בצורה מעגלית‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬בכמה אופנים ניתן לסדר‬
‫)‬
‫( ‪ ,‬סדר האיברים במעגל נקבע לאחר הבחירה הראשונה ע"י מרחק‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כל ילד שנבחר מהילד בבחירה הראשונה‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים ניתן להושיב‬
‫)‬
‫פתרון‪.‬‬
‫ילדים על קרוסלה שעליה סוסים ?‬
‫(‬
‫הערה‪ :‬סידור איברים זהים לא מגדיל מספר אפשריות הסדר‪ .‬על כן מספר האפשריות לסדר‬
‫איברים זהים מסוג שני‪,...,‬ו‬
‫איברים זהים מסוג ראשון‪ ,‬ו‬
‫איברים כאשר מתוכם‬
‫איברים זהים מסוג שווה ל‪:-‬‬
‫‪.‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫דוגמא‪ :‬בכמה אופנים ניתן לסדר על המדף‬
‫בחדו"א‪ ,‬ספרים זהים במתמטיקה דיסקרטית?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ ,‬אחרי שמסדרים‬
‫ספרים זהים באלגברה‪,‬‬
‫ספרים ב‪-‬‬
‫ספרים זהים‬
‫אופנים‪ ,‬נחלק בסידור‬
‫הפנימי של ספרי החדו"א‪ ,‬ספרי האלגברה וספרי הדיסקרטית‪ ,‬כי לא צריך להתייחס‬
‫לסידור הפנימי של כל קבוצת ספרים זהים‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה מספרים בלעי ספרות מורכבים מהמספרים‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪105‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬כמה מילים בנות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫אותיות ניתן ליצור מהאותיות‬
‫אין הגבלה‪.‬‬
‫האות חייבת להיות בסוף המילה‪.‬‬
‫אות חייבת להיות בתחילת המילה‪.‬‬
‫האותיות חייבות להיות זו לצד זו‪.‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫‪ ,‬מספר האפשריות לסדר‬
‫‪.1‬‬
‫והיסדור הפנימי של האות‬
‫‪ ,‬נקבע את האות‬
‫‪.1‬‬
‫הסידור הפנימי של‬
‫‪ ,‬נשים‬
‫‪.2‬‬
‫אותיות שונות חלקי הסידור הפנימי של האות‬
‫‪.‬‬
‫בסוף המילה ונספור את האפשריות לסדר‬
‫ושל‬
‫אותיות חלקי‬
‫‪.‬‬
‫אותיות לסדר בשורה ולחלק בסידור‬
‫בתחילת המילה‪ .‬כעת יש לנו‬
‫הפנימי של ה‪– -‬ים ו‪ -‬ה‪– -‬ים‪.‬‬
‫‪ ,‬נתיחס ל‪- -‬ים כאילו איבר אחד‪ .‬כעת יש לנו‬
‫‪.2‬‬
‫איברים לסדר בשורה ולחלק‬
‫בסידור הפנימי של ה‪– -‬ים‪.‬‬
‫בחירת‬
‫איברים‬
‫איברים מתוך קבוצה בת‬
‫נדון בארבעה מצבים‪ :‬חליפות ללא חזרה‪ ,‬חליפות עם חזרה‪ ,‬צירופים ללא חזרה וצירופים‬
‫עם חזרה‪.‬‬
‫חליפות ללא חזרה‬
‫כמות האפשריות לבחירת איברים מתוך קבוצה בת‬
‫הבחירה‪ ,‬והבחירה היא ללא חזרה ‪:‬‬
‫)‬
‫דוגמא‪ :‬תהי }‬
‫{‬
‫פתרון‪ :‬לאיבר הראשון יש‬
‫ו‪} -‬‬
‫{‬
‫איברים שונים עם חשיבות לסדר‬
‫(‬
‫‪ .‬כמה פונקציות‬
‫אפשריות לבחירת תמונה‪ ,‬לשני‬
‫לא בוחרים (אין חזרות)‪ ,‬ולשלישי אפשריות ‪ ,‬סה"כ‬
‫‪106‬‬
‫חח"ע קיימות‪.‬‬
‫כי את התמונה של הראשון‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ .:‬כמה אפשריות יש לסדר‬
‫היותר כדור אחד‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ ,‬לכדור הראשון יש‬
‫כדורים שונים ב‪-‬‬
‫אפשריות‪ ,‬לשני‬
‫תאים‪ ,‬כך שבכל תא יהיה לכל‬
‫(כי לא בוחרים תא יותר מפעם אחת‬
‫או במילים אחרות אין חזרות על בחירת התאים) וכו' ‪.‬‬
‫חליפות עם חזרה‬
‫כמות האפשריות לבחירת איברים מתוך קבוצה בת‬
‫הבחירה‪ ,‬והבחירה היא עם חזרה ‪:‬‬
‫איברים שונים עם חשיבות לסדר‬
‫דוגמא‪ :‬כמה מספרים בעלי ספרות ניתן ליצור מהספרות‬
‫להופיע יותר מפעם אחת (עם חזרות)‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ ,‬לכל ספרה יש אפשריות (עקרון הכפל)‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אפשריות יש לסדר‬
‫הכדורים בתא‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כאשר מותר לכל ספרה‬
‫‪ ,‬לכל כדור יש‬
‫כדורים שונים ב‪-‬‬
‫תאים‪ ,‬כאשר אין הגבלה על מספר‬
‫אפשריות‪.‬‬
‫צירופים ללא חזרה‬
‫כמות האפשריות לבחירת איברים מתוך קבוצה בת‬
‫הבחירה‪ ,‬והבחירה היא ללא חזרה‪:‬‬
‫)‬
‫איברים שונים ללא חשיבות לסדר‬
‫) (‬
‫(‬
‫מסמנים מקרה זה בסימון המקדם הבינומי ) ( או בסימון‬
‫דוגמא‪ :‬כמה אפשריות יש לבחירת ועד של‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫בסידור הפנימי שזה‬
‫‪.‬‬
‫אנשים מתוך קבוצה של‬
‫( ‪ ,‬מספר האפשריות לבחירת‬
‫אנשים‪.‬‬
‫אנשים לפי סדר הוא‬
‫ומחלקים‬
‫כי לא חשוב סדר הבחירה‪.‬‬
‫כדורים זהים (אין חשיבות לסדר) ב‪-‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אפשריות יש לסדר‬
‫יש מקום לכדור אחד בכל תא (אין חזרות)‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫תאים‪ ,‬כאשר‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪) .‬‬
‫( ‪ ,‬נבחר‬
‫ללא חשיבות לסדר כי הכדורים זהים‪ ,‬וללא חזרות‬
‫תאים מתוך‬
‫כי יש מקום לכדור אחד בכל תא‪.‬‬
‫צירופים עם חזרה‬
‫כמות האפשריות לבחירת איברים מתוך קבוצה בת‬
‫הבחירה‪ ,‬והבחירה היא עם חזרה‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫איברים שונים ללא חשיבות לסדר‬
‫(‬
‫)‬
‫כדורים זהים (אין חשיבות לסדר) ב‪-‬‬
‫דוגמא‪ :‬כמה אפשריות יש לסדר‬
‫אין הגבלה על מספר הכדורים בכל תא (עם חזרות)‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫תאים‪ ,‬כאשר‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫כדי להבין יותר פתרון בעיות מצורה זו נתבונן במספר האפשריות למספרים בינאריים‬
‫‪.‬‬
‫אחדים‪ .‬מספר הספרות במספרים אלה הוא‬
‫המורכבים מ‪ -‬אפסים ו‪-‬‬
‫ואם נקבע מקום האחדים ב‪) -‬‬
‫( אפשריות אז מקום האפסים נקבע באופן יחיד‬
‫( אפשריות ומקום‬
‫(במקומות הריקים)‪ ,‬או אפשר לקבוע מקום האפסים ב‪) -‬‬
‫האחדים נקבע באפשרות אחת‪ ,‬לכן כמות מספרים בינאריים המורכבים מ‪-‬‬
‫אחדים היא‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫אפסים ו‪-‬‬
‫(‬
‫כעת נתבונן בבעיית חלוקת כדורים זהים ל‪ -‬תאים ללא הגבלה על מספר הכדורים בכל‬
‫תא‪ .‬בעיה זאת היא אנלוגית לבעיית המספרים הבינאריים המורכבים מ‪ -‬אפסים ו‪-‬‬
‫אחדים כאילו‬
‫אחדים‪ ,‬וזה אם נתייחס ל‪ -‬האפסים כאילו כדורים ו‪-‬‬
‫מחיצות ניתן לתאר‬
‫ולא ‪ ,‬כי ב‪-‬‬
‫המחיצות בין התאים‪ .‬וזה מסביר למה‬
‫תאחם‪:‬‬
‫⏟‬
‫כדורים‬
‫‪1‬מספרים המיוצגים בבסיס ‪. 1‬‬
‫‪102‬‬
‫תאים‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫כדורים ותאים ובעיות חלוקה אנלוגיות‬
‫נראה בשורות הבאות פתרונות לבעיות חלוקה דומות ומבוססות על אותו רעיון כמו לחשב‬
‫מספר האפשריות לחלוקת מספר כדורים זהים או שונים למספר תאים עם הגבלה או ללא‬
‫הגבלה‪.‬‬
‫נתחיל בטבלה המסכמת את מספר האפשריות לחלק‬
‫כדורים ל‪-‬‬
‫כדורים שונים‬
‫(יש חשיבות לסדר)‬
‫לכל היותר כדור אחד בתא‬
‫(אין חזרות על אותה בחירה)‬
‫)‬
‫תאים במצבים שונים ‪:‬‬
‫כדורים זהים‬
‫(אין חשיבות לסדר)‬
‫) (‬
‫(‬
‫אין הגבלה על כמות‬
‫הכדורים בתא‬
‫(מותר חזרות)‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים ניתן לחלק‬
‫כדורים זהים ל‪-‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫תאים כך ש‪-‬‬
‫‪ .1‬בכל תא יהיה לפחות כדור אחד‪.‬‬
‫‪ .1‬בתא הראשון לפחות כדורים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬אם‬
‫עבור‬
‫אז לא ניתן לבצע חלוקה כזאת‪.‬‬
‫מספר האופנים לחלוקה זאת הוא )‬
‫(‬
‫(‪,‬‬
‫)‬
‫הכדורים הנותרים נחלק אותם לתאים ללא‬
‫נחלק לכל תא כדור אחד‪ ,‬את‬
‫הגבלה‪.‬‬
‫נחלק לתא הראשון כדורים‬
‫אז לא ניתן לבצע חלוקה זאת‪ .‬עבור‬
‫‪ .1‬אם‬
‫כדורים נחלק ללא הגבלה‪ ,‬מספר האפשריות לעשות זאת הוא‬
‫ואת שאר ה‪-‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‪.‬‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬כמה פתרונות שלמים יש למשוואה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫לכל }‬
‫לכל }‬
‫כאשר‪:‬‬
‫{‬
‫{‬
‫‪102‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫( ‪ ,‬בעיה זו אנלוגית לבעית‬
‫)‬
‫תאים ללא הגבלה ו‪-‬‬
‫כדורים זהים‪.‬‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫(‪ ,‬נחלק‬
‫)‬
‫כדורים לכל תא‪ ,‬את‬
‫הכדורים הנותרים נחלק‬
‫לתאים ללא הגבלה על מספר הכדורים בתא‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים שונים ניתן לחלק‬
‫‪ .1‬בכל תא לא יהיה יותר מ‪-‬‬
‫כדורים זהים ל‪ -‬תאים כך ש‪-‬‬
‫כדורים‪.‬‬
‫‪ .1‬בכל תא לא יהיה יותר מ‪-‬‬
‫כדורים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר האפשריות לחלק‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫( נחסיר מזה את מספר האפשריות שבהן באחד מחמשת‬
‫התאים יותר מ‪-‬‬
‫כדורים)‪ .‬סה"כ‬
‫)‬
‫(‬
‫כדורים זהים ל‪-‬‬
‫תאים ללא הגבלה הוא‬
‫)‬
‫כדורים (לא יתכן שביותר מתא אחד יהיו יותר מ‪-‬‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫⏟‬
‫)‬
‫(‬
‫מספר האפשריות‬
‫לבחור את התא‬
‫שבו יותר מ‬
‫‪ .1‬ברור כי השיטה הקודמת לא עובדת במקרה זה‪ ,‬כי יתכן שביותר מתא אחד יותר מ‪-‬‬
‫כדורים‪,‬‬
‫כדורים‪ ,‬לכן נסתכל על הבעיה במבט אחר‪ :‬נניח שבכל תא יש‬
‫כדורים‬
‫בחמשת התאים‪ .‬בכמה דרכים ניתן להוציא מהתאים‬
‫סה"כ יהיו‬
‫‪ .‬ברור שמספר האפשריות לזה שווה למספר האפשריות‬
‫כך שבסה"כ נשאר עם‬
‫כדורים‪ .‬כלומר‬
‫כדורים כך שבכל תא לא יהיה יותר מ‪-‬‬
‫לחלוקת‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אופנים שונים יש לסדר‬
‫כדורים‪ ,‬לבנים‪ ,‬שחורים ו‪ -‬אדומים בשורה‪.‬‬
‫‪ ,‬ניתן לסדר את ה‪-‬‬
‫ולחלק בסידור הפנימי לכל‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כדורים בשורה ב‪-‬‬
‫קבוצת כדורים זהים‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דרך נוספת לפתרון שאלה זו היא לבחור מ‪-‬‬
‫)‬
‫( אפשריות‪ ,‬ו‪-‬‬
‫מקומות לשחורים מ‪-‬‬
‫מקומות ללבנים ב‪-‬‬
‫המקומות בשורה‬
‫המקומות שנותרו ב‪) -‬‬
‫(‪ ,‬ו‪-‬‬
‫מקומות‬
‫לאדומים מ‪ -‬מקומות האחרונים באפשרות אחת ) (‪ .‬סה"כ אפשריות‪:‬‬
‫) ( )‬
‫תרגיל‪ :‬מה מספר התוצאות השונות של הטלת‬
‫ממוספרות מ‪ -‬עד )‪.‬‬
‫פתרון‪) :‬‬
‫(‬
‫( )‬
‫קוביות זהות (כל קובייה בעלת‬
‫( ‪ ,‬כמספר האפשריות לחלוקת‬
‫כדורים זהים ל‪-‬‬
‫פאות‬
‫תאים ללא‬
‫הגבלה‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אפשריות יש לקבל בדיוק פעמיים מהטלת קובייה פעמים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫) ( ‪ ,‬נבחר שני מקומות לשני האחדים ב‪ ( ) -‬אפשריות‪ ,‬ו‪-‬‬
‫אפשריות לכל‬
‫מקום מארבעת המקומות שנותרו‪ ,‬שכן אחד לא נכלל‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה מספרים בין ל‪-‬‬
‫פתרון‪) :‬‬
‫(‬
‫)‬
‫יש להם סכום ספרות השווה ל‪. -‬‬
‫( ‪ ,‬כמות המספרים המקיימת את זה היא שווה למספר‬
‫כאשר‬
‫הפתרונות למשוואה‬
‫מספר האופנים לחלק כדורים זהים ל‪ -‬תאים ללא הגבלה‪.‬‬
‫וזהו‬
‫לכל‬
‫סטודנטים רוצים לבחור ועד כיתה‪ ,‬בועד יהיו יו"ר‪ ,‬דובר ועוזר‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬בכיתה של‬
‫בכמה אופנים ניתן לבחור כזב ועד אם‪:‬‬
‫‪ .1‬אין הגבלה‪.‬‬
‫‪ .1‬תלמיד אחד מסוים חייב להיבחר כיו"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬שני תלמידים מסוימים לא רוצים להיבחר כדובר הועד‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ ,‬לבחירת יו"ר יש‬
‫‪ ,‬קיימות‬
‫‪ ,‬קיימות‬
‫אפשריות‪ ,‬לדובר‬
‫אפשריות לבחירת דובר ו‪-‬‬
‫ולעוזר‬
‫אפשריות‪.‬‬
‫אפשריות לעוזר‪.‬‬
‫אפשריות לבחור את הדובר‪ ,‬אח"כ נבחר‬
‫‪111‬‬
‫מתוך‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אפשרויות יש לחלוקת‬
‫פתרון‪) ( ) ( ) :‬‬
‫לבית הראשון‪ ,‬ו‪) -‬‬
‫( )‬
‫קבוצות כדורגל שונות ל‪ -‬בתים שווים בגודלם‪.‬‬
‫( )‬
‫( אפשריות לבחירת‬
‫( ‪ ,‬קיימות )‬
‫קבוצות‬
‫( אפשריות לבחור קבוצות לבית השני וכו'‪.‬‬
‫עקרון הסכום‬
‫קבוצות זרות‪ ,‬אז מספר האיברים באיחוד שלהן‬
‫אם‬
‫שווה לסכום האיברים של כל קבוצה‪ .‬על בסיס זה אנחנו נדון בבעיות קומבינטורית שניתן‬
‫להפריד אותן למקרים זרים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬כמה אפשריות ישנן לבחירת אנשים מתוך קבוצה של‬
‫שאם אחד מהם נבחר לקבוצה אז גם השני נבחר‪.‬‬
‫כאשר דני ויוסי דורשים‬
‫פתרון‪ .‬נפריד למקרים‪:‬‬
‫מקרה ראשון‪ :‬דני ויוסי נבחרים לקבוצה‪ ,‬ומתוך ה‪-‬‬
‫)‬
‫הנותרים נבחר‬
‫( אפשריות במקרה זה‪.‬‬
‫מקרה שני‪ :‬דני ויוסי לא נבחרים לקבוצה‪ ,‬כלומר נבחר‬
‫)‬
‫אנשים‪ .‬כלומר יש‬
‫אנשים מתוך‬
‫‪ .‬כלומר יש‬
‫( אפשריות במקרה זה‪.‬‬
‫שני המקרים זרים‪ ,‬לכן נשתמש בעקרון הסכום ונקבל שמספר האפשריות לבחירה הרצויה‬
‫הוא )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬כמה אפשריות ישנן לבחירת‬
‫מוכנות להיות ביחד בקבוצה‪.‬‬
‫אנשים מתוך קבוצה של‬
‫כאשר שרה ופאטמה לא‬
‫פתרון‪ :‬נפריד למקרים‪:‬‬
‫מקרה ראשון‪ :‬פאטמה נבחרה לקבוצה ושרה לא‪ .‬מספר האפשריות למקרה זה הוא )‬
‫(‬
‫מקרה שני‪ :‬שרה נבחרה לקבוצה ופאטמה לא‪ .‬מספר האפשריות למקרה זה הוא )‬
‫(‬
‫מקרה שלישי‪ :‬פאטמה ושרה לא נבחרו לקבוצה‪ .‬מספר האפשריות למקרה זה הוא )‬
‫שלושת המקרים זרים‪ ,‬לכן התשובה היא‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪111‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון נוסף‪ :‬מספר האפשריות לבחירת‬
‫)‬
‫ללא הגבלה הוא‬
‫אנשים מתוך קבוצה של‬
‫( ‪ ,‬נחסיר מזה מספר האפשריות לבחירת קבוצה המכילה את פאטמה ושרה‪) :‬‬
‫(‪.‬‬
‫כלומר התשובה היא‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫תלמידים‪ ,‬מתוכם‬
‫תרגיל‪ :‬בכיתה יש‬
‫קבוצה של שלושה שבה לפחות בן אחד‪.‬‬
‫(‬
‫בנות‪ .‬כמה אפשריות שונות ישנן לבחירת‬
‫פתרון‪ :‬נפריד למקרים‪:‬‬
‫קבוצות שבהן יש בן אחד ושתי בנות‪.‬‬
‫קבוצות שבהן יש שני בנים ובת‪.‬‬
‫קבוצות של שלושה בנים‪.‬‬
‫המקרים זרים‪ ,‬לכן סה"כ אפשריות יש )‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫פתרון נוסף‪ :‬נוריד ממספר האפשריות לבחירת קבוצה ללא הגבלה את מספר הקבוצות‬
‫שבהן שלוש בנות‪ ,‬כלומר )‬
‫(‬
‫(‪.‬‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬תן הסבר קומבינטורי לזהות‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫פתרון‪ :‬שני הביטויים מבטאים את מספר האפשריות לבחירת קבוצה של‬
‫איברים מתוך‬
‫איברים‪ .‬מצד זה שווה ל‪ , ( ) -‬ומצד שני ניתן למנות אותן חלוקות ע"י זה שאיבר מסוים‬
‫חייב להיות בקבוצה ומספר האפשריות לזה הוא )‬
‫לקבוצה‪ ,‬כלומר )‬
‫( או אותו איבר‬
‫( ‪ .‬שני המקרים זרים לכן סה"כ אפשריות‪) :‬‬
‫תרגיל‪ :‬תן הסבר קומבינטורי לזהות‪:‬‬
‫)‬
‫( ) (∑‬
‫‪112‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫לא נבחר‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שני הביטויים בשוויון מבטאים אותו מספר אפשריות לבחירת קבוצת אנשים מתוך שתי‬
‫קבוצות‪ ,‬הראשונה בה גברים והשנייה קבוצת נשים‪ .‬הצד השמאלי בשוויון הוא מספר‬
‫אנשים‬
‫האפשריות לבחירה זו אם נתייחס לשתי הקבוצות כאילו קבוצה אחת של‬
‫ומתוכה בוחרים אנשים‪ .‬הצד הימני זה אותו מספר אפשריות רק בדרך שונה‪ ,‬נפריד את‬
‫נשים וגבר אחד‪ ,‬או‬
‫בחירת האנשים למקרים‪ :‬נבחר נשים ואפס גברים או‬
‫נשים ושני גברים וכו'‪ .‬המקרים זרים‪ ,‬לכן סה"כ אפשריות ‪:‬‬
‫) ( ) ⏟(‬
‫) ( )‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫נשים‬
‫⏟(‬
‫) ( )‬
‫גברים‬
‫⏟(‬
‫) ( ) ⏟(‬
‫נשים גברים‬
‫)‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫( ) (∑‬
‫מולטינום‬
‫ראינו נוסחה עבור שני משתנים (הבינום של ניוטון) ‪:‬‬
‫)‬
‫) (∑‬
‫וכרגע אנחנו רוצים להגדיר נוסחה עבור‬
‫(‬
‫משתנים‪ ,‬כלומר מה הפיתוח של‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫איבר כללי בפיתוח נוסחה כללית זאת (נוסחה זאת נקראת מולטינום) הוא מהצורה‪:‬‬
‫המקדם של איבר כללי שווה למספר האפשריות לחלוקת‬
‫שבתא ה‪ -‬יהיו בדיוק כדורים‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫מסמנים מקדם זה ב‪) -‬‬
‫נשים לב ש‪-‬‬
‫היא‪:‬‬
‫( )‬
‫)‬
‫(‬
‫( )‬
‫(‬
‫ולכל‬
‫)‬
‫כדורים שונים ל‪-‬‬
‫תאים כך‬
‫(‬
‫מתקיים‬
‫∑‬
‫‪112‬‬
‫‪ .‬לכן נוסחת המולטינום‬
‫)‬
‫(‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫דוגמא‪ :‬עבור‬
‫ו‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫∑‬
‫(‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫קבוצות כדורגל שונות ל‪ -‬בתים שווים בגודלם שראינו‪ ,‬ניתן לפתור‬
‫בעיית חלוקת‬
‫אותה באמצעות המולטינום‪ ,‬כלומר בעיה זאת שקולה לשאלה‪ ,‬מהו מקדם‬
‫בפיתוח המולטינום )‬
‫( ‪ .‬והתשובה כמו שראינו היא‪:‬‬
‫( )‬
‫) ( ) ( )‬
‫(‬
‫( )‬
‫(‬
‫)‬
‫בפיתוח )‬
‫תרגיל‪ :‬מהו המקדם של האיבר‬
‫(‪.‬‬
‫ונקבל כי האיבר המתאים‬
‫פתרון‪ :‬נציב בנוסחת המולטינום‬
‫הוא‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬מהו סכום המקדמים בפיתוח‬
‫פתרון‪ :‬נציב‬
‫(‬
‫(‪:‬‬
‫)‬
‫בנוסחת המולטינום ונקבל כי‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫∑‬
‫(‬
‫∑‬
‫כלומר סכום המקדמים הוא‬
‫(‬
‫)‬
‫∑‬
‫∑‬
‫הערה‪ :‬ניתן להוכיח באופן דומה לתרגיל קודם שסכום המקדמים בפירוק מולטינומי כללי‬
‫‪.‬‬
‫שווה ל‪-‬‬
‫‪115‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬תן הסבר קומבינטורי לשוויון‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫פתרון‪:‬‬
‫צד שמאל של המשוואה שווה למקדם המולטינומי השווה גם הוא למספר האפשריות‬
‫לחלוקת כדורים שונים )‬
‫( ל‪ -‬תאים כך שבתא ה‪ -‬יהיו‬
‫כדורים‪.‬‬
‫צד ימין של המשוואה הוא אותו פתרון לאותה בעיית חלוקה‪ ,‬וזה אם נבחר כדור מסוים‬
‫להיות בקבוצה הראשונה‪ ,‬וא"כ נבחר אותו כדור להיות בקבוצה השנייה וא"כ נבחר את‬
‫להיות בקבוצה השלישית‪ ,‬האפשריות בשלושת המקרים זרות לכן לפי עקרון הסכום מספר‬
‫האפשריות שווה לסכום של האפשריות בשלושת המקרים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫)‬
‫מספר אפשריות‬
‫לחלוקה כאשר‬
‫בתא השלישי‬
‫(‬
‫⏟‬
‫מספר אפשריות‬
‫לחלוקה כאשר‬
‫בתא השני‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫מספר אפשריות‬
‫לחלוקה כאשר‬
‫בתא הראשון‬
‫עקרון שובך היונים‬
‫יונים ל‪-‬‬
‫בחלוקת‬
‫יותר‪ ,‬אם מחלקים‬
‫יונים‪.‬‬
‫שובכים‪ ,‬קיים בהכרח שובך שיש בו לפחות יונים‪ .‬באופן כללי‬
‫יונים ל‪ -‬שובכים אז קיים שובך שיש בו לפחות‬
‫דוגמא‪ :‬במסיבה משתתפים‬
‫שבוודאות יבחרו שני בני זוג‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫זוגות נשואים‪ ,‬כמה אנשים לפחות צריך לבחור כך‬
‫‪ ,‬לפי עקרון שובך היונים‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח שבכל‬
‫מתחלק ב‪-‬‬
‫מספרים טבעיים שונים ניתן למצוא שני מספרים שהפרשם‬
‫פתרון‪:‬‬
‫המספרים כאילו היונים‪ ,‬והשובכים הם שאריות חלוקה ב‪-‬‬
‫נסתכל על‬
‫)‬
‫(‪ .‬אם נחלק את ה‪ -‬מספרים (יונים) ל‪ -‬שובכים‪ ,‬אז לפי עקרון שובך היונים‬
‫קיימים לפחות שני מספרים שיש להם אותה שארית חלוקה ב‪ , -‬לכן הפרשם מתחלק ב‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬שניהם מתחלקים ב‪ -‬עם שארית ‪ ,‬לכן‬
‫ניקח לדוגמא את שני המספרים ו‪-‬‬
‫הפרשם מתחלק ב‪( -‬ללא שארית)‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬הוכח שבין כל‬
‫√ ‪.‬‬
‫נקודות על המלבן יש לפחות שתי נקודות שהמרחק בניהם‬
‫פתרון‪ :‬נחלק את המלבן לריבועים באורך לכל צלע‪:‬‬
‫אם נחלק את‬
‫הריבועים (שובכים) אז בהכרח נקבל שתי נקודות‬
‫הנקודות (יונים) ל‪-‬‬
‫באותו ריבוע‪ ,‬והמרחק המקסימלי בין שתי נקודות על ריבוע כזה הוא‬
‫ישר זווית)‬
‫√‬
‫√ (היתר במשולש‬
‫עקרון ההכלה וההדחה‬
‫עקרון זה מראה את הקשר בין עקרון הכפל ועקרון הסכום‪ ,‬כמו שראינו‪ ,‬אם היא קבוצת‬
‫היא קבוצת אפשריות לאותו מקרה‬
‫אפשריות למקרה מסויים בתנאים מסויימים ו‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫היא‬
‫בתנאים אחרים‪ ,‬אז קבוצת האפשריות תחת אותם תנאים של וגם של‬
‫‪.‬‬
‫היא‬
‫וקבוצת האפשריות תחת התנאים של או של‬
‫אם נסמן ב‪ | | -‬את מספר האיברים בקבוצה כלשהי‪ ,‬אז במקרה זה הקשר בין מספר‬
‫האיברים בשתי הקבוצות (קבוצת האיחוד וקבוצת החיתוך) הוא‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫ופעם נוספת ב‪-‬‬
‫זה מכיוון שהאיברים בחיתוך נספרים פעמיים‪ ,‬פעם ב‪-‬‬
‫שיקולים המצב עם קבוצות הוא‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪111‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪ .‬מאותם‬
‫|‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫קבוצות כלשהן‪ ,‬אז‪:‬‬
‫ובאופן כללי‪ :‬יהיו‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫∑‬
‫| ∑‬
‫|‬
‫דוגמא‪ :‬מהו מספר הטבעיים בין ל‪-‬‬
‫⌋‬
‫(‬
‫(כולל) המתחלקים ב‪ -‬או או ‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬נסמן ב‪-‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫נחשב את מספר האיברים בכל קבוצה‪:‬‬
‫⌊‬
‫)‬
‫⋂|‬
‫את קבוצת הטבעיים בין‬
‫|‬
‫| |∑‬
‫|‬
‫⋃|‬
‫|‬
‫⌋‬
‫ל‪-‬‬
‫|‬
‫⌊‬
‫המתחלקים ב‪-‬‬
‫|‬
‫⌋‬
‫|‬
‫⌊‬
‫|‬
‫נחשב כעת את מספר האיברים בקבוצות החיתוכים‪:‬‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌋‬
‫|‬
‫⌊‬
‫|‬
‫כעת‪ ,‬נשתמש בעקרון ההכלה וההדחה ונחשב את כמות הטבעיים המתחלקים ב‪-‬‬
‫‪ ,‬כלומר נחש את גודל הקבוצה |‬
‫|‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪112‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫או‬
‫|‬
‫או‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫הערה‪ :‬ניתן לחשב את גודל קבוצת החיתוך באמצעות עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬בדוגמא‬
‫‪ .‬במקרים‬
‫קודמת היה יותר קל לחשב את גודל קבוצת החיתוך בזה לחלק בכפל של‬
‫מסויימים יהיה מוממלץ להשתמש בעקרון ההכלה וההדחה בנוסח קצת שונה על מנת לחשב‬
‫את גודל קבוצת החיתוך‪ .‬נראה נוסח זה‪:‬‬
‫עקרון ההכלה וההדחה (נוסח ב')‬
‫הגדרה‪ :‬תהי קבוצת כל האפשריות למקרה מסויים‪ ,‬ותהי קבוצת האפשריות לאותו‬
‫מקרה בתנאים מסויימים‪ ,‬המשלים של הוא קבוצת כל האפשריות ב‪ -‬שאיננן ב‪. -‬‬
‫ומסמנים ̅ ‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬אם היא קבוצת כל הטבעיים בין ל‪-‬‬
‫אז ̅ (המשלים של ) היא קבוצת כל האי‪-‬זוגיים ב‪. -‬‬
‫ו‪-‬‬
‫היא קבוצת כל הזוגיים ב‪-‬‬
‫עקרון ההכלה וההדחה‬
‫תהי קבוצת כל האפשריות למקרה מסויים‪ ,‬ו‪-‬‬
‫גודל קבוצת חיתוך המשלימים ̅̅̅̅‬
‫̅̅̅ ̅̅̅ הוא‪:‬‬
‫|‬
‫(‬
‫⋂| )‬
‫|‬
‫| |∑‬
‫| ∑‬
‫דוגמא‪ :‬מהו מספר הטבעיים בין ל‪-‬‬
‫תתי קבוצות של‬
‫| |‬
‫‪ .‬אז‬
‫̅⋂‬
‫(כולל) שאינם מתחלקים ב‪ -‬או או ‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ברור מפתרון דוגמא קודמת שכמות הטבעיים במקרה זה שווה לסה"כ טבעיים בין ל‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫פחות כמות הטבעיים המתחלקים ב‪ -‬או או כלומר‪:‬‬
‫אבל נפתור שאלה זאת באמצעות עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬בהנחה שלא מצאנו את כמות‬
‫הטבעיים המתחלקים ב‪ -‬או או ‪:‬‬
‫| | ‪ .‬נסמן ב‪-‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬וכמו שראינו‪:‬‬
‫נסמן את קבוצת כל האפשריות ב‪ , -‬לכן‬
‫המתחלקים ב‪-‬‬
‫הטבעיים בין ל‪-‬‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫⌋‬
‫|‬
‫⌊‬
‫|‬
‫⌋‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫‪112‬‬
‫את קבוצת‬
‫⌊‬
‫|‬
‫|‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫⌋‬
‫⌊‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫⌋‬
‫|‬
‫⌊‬
‫⌋‬
‫|‬
‫|‬
‫⌊‬
‫|‬
‫אנו מחפשים |̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅| ‪ ,‬לכן לפי עקרון ההכלה וההדחה‪:‬‬
‫|̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅|‬
‫|‬
‫)|‬
‫|‬
‫|‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫|(‬
‫)‬
‫|‬
‫)|‬
‫|‬
‫|‬
‫|(‬
‫|‬
‫(‬
‫|‬
‫ספרות שאפשר להרכיב מ‪} -‬‬
‫תרגיל‪ :‬מהו מספר הטבעיים בני‬
‫חייבים להופיע‪.‬‬
‫| |‬
‫|‬
‫{ אם‬
‫ו‪-‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ספרות המורכבים מ‪} -‬‬
‫אינו מופיע‪ ,‬אז‪:‬‬
‫נסמן ב‪ -‬את קבוצת כל הטבעיים בני‬
‫היא קבוצת הטבעיים ב‪ -‬שבהם‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫{‪ .‬אם‬
‫| |‬
‫|‬
‫|‬
‫| |‬
‫|‬
‫|‬
‫נשתמש בעקרון ההכלה וההדחה לחשב את |̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅| ‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫)|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬כמה פתרונות במספרים טבעיים יש למשוואה‬
‫ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫|‬
‫|(‬
‫) (‬
‫|̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅|‬
‫| |‬
‫) (‬
‫בתנאי‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נחלק‬
‫בעיה זאת שקולה לבעיית חלוקת כדורים זהים לתאים‪ ,‬להיפטר מהתנאי‬
‫כדורים זהים ל‪ -‬תאים‬
‫כדורים בתא השלישי ונעבור לשאלה בכמה אופנים ניתן לחלק‬
‫כך שבתא הראשון לא יהיה יותר מ‪ -‬כדורים ובתא השני לא יהיה יותר מ‪ -‬כדורים‪.‬‬
‫נפתור בעיה זאת באמצעות עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬נסמן ב‪-‬‬
‫‪110‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫את קבוצת כל האפשריות ללא הגבלה‪.‬‬
‫את קבוצת כל האפשריות עם יותר מ‪ -‬כדורים בתא הראשון‪.‬‬
‫את קבוצת כל האפשריות עם יותר מ‪ -‬כדורים בתא השני‪.‬‬
‫נחשב את גודל הקבוצות הנ"ל וגודל קבוצות החיתוכים‪:‬‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫| )‬
‫(‬
‫|‬
‫| )‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫| |‬
‫|‬
‫נעבור כעת לחשב את גודל הקבוצה ̅̅̅ ̅̅̅ ‪:‬‬
‫) (‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫| |‬
‫תרגיל‪ :‬כמה פתרונות במספרים שלמים יש למשוואה‬
‫|̅̅̅ ̅̅̅|‬
‫בתנאי ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬נגדיר משתנים חדשים ‪:‬‬
‫נציב‬
‫את‬
‫המשתנים‬
‫החדשים‬
‫במשוואה‬
‫או בצורה אחרת‬
‫ונקבל‬
‫כאשר‬
‫כדורים‬
‫לכן קבלנו בעיה שקולה לבעיה מקורית שכן היא גם שקולה לבעיית חלוקת‬
‫זהים ל‪ -‬תאים כך שבתא הראשון לא יהיה יותר מ‪ -‬כדורים ובתא השני לא יהיה יותר‬
‫מ‪ -‬כדורים וכו'‪.‬‬
‫נפתור בעיה זאת באמצעות עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬נסמן ב‪-‬‬
‫את קבוצת כל האפשריות לחלוקה ללא הגבלה‪.‬‬
‫את קבוצת האפשריות לחלוקה כאשר בתא הראשון יש יותר מ‪ -‬כדורים‪.‬‬
‫את קבוצת האפשריות לחלוקה כאשר בתא השנייש יותר מ‪ -‬כדורים‪.‬‬
‫את קבוצת האפשריות לחלוקה כאשר בתא השלישי יש יותר מ‪ -‬כדורים‪.‬‬
‫את קבוצת האפשריות לחלוקה כאשר בתא הרביעי יש יותר מ‪ -‬כדורים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫נחשב את גודל הקבוצות הנ"ל וגודל קבוצות החיתוכים‪:‬‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫| )‬
‫| )‬
‫(‬
‫|‬
‫| )‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫| )‬
‫(‬
‫|‬
‫| )‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫| |‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫כל החיתוכים בין קבוצות הם גם מגודל ‪ ,‬החיתוך האחרון בין ארבעת הקבוצות הוא גם‬
‫ריק‪ ,‬כלומר מגודל אפס‪ .‬נעבור כעת לחשב את גודל הקבוצה ̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅ ‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫)|‬
‫|‬
‫(‬
‫)‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅ ̅̅̅|‬
‫| |‬
‫|(‬
‫)‬
‫))‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫)‬
‫((‬
‫)‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫((‬
‫(‬
‫תרגיל‪( :‬בעיית אי‪-‬סדר מוחלט) אורחים במסעדה מוסרים בעת הכניסה את כובעיהם‬
‫למלצר‪ ,‬ברגע היציאה מחזיר להם המלצר את הכובעים באופן אקראי‪ ,‬בכמה אופנים יכול‬
‫המלצר להחזיר להם את הקובעים‪ ,‬כך שאף אורח לא מקבל את הקובע שלו‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬בעיות אי‪-‬סדר מוחלט מסוג זה פותרים באמצעות עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬והפתרון‬
‫לבעיה זו הוא‪:‬‬
‫⏟) ( )‬
‫(‬
‫)‬
‫() (‬
‫)‬
‫היא קבוצת כל ההתאמות החח"ע‪,‬‬
‫)‬
‫() (‬
‫() ( )‬
‫(∑‬
‫| |‪.‬‬
‫היא קבוצת ההתאמות החח"ע עם נקודת שבת אחת במספר (כלומר המספר עובר‬
‫לעצמו‪ ,‬במקרה שלנו אורח מקבל את הקובע שלו)‪) ,‬‬
‫( | |‪ .‬מספר קבוצות‬
‫מסוג זה הוא ) (‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫היא קבוצת ההתאמות החח"ע עם שתי נקודות שבת ו‪) , -‬‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫מספר קבוצות מסוג זה הוא ) ( ‪ ...‬וכו'‪.‬‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬תן הסבר קומבינטורי לזהות‪:‬‬
‫() ( )‬
‫(‬
‫∑‬
‫פתרון‪:‬‬
‫צד ימין של השוויון הוא מספר ההתאמות (הפונקציות) החח"ע מהקבוצה‬
‫}‬
‫{ לעצמה‪ .‬צד שמואל של השוויון הוא אותו מספר פונקציות חח"ע מהקבוצה‬
‫לעצמה לפי עקרון ההכלה וההדחה‪ ,‬אם נסתכל על מספר הפונקציות ללא הגבלה שזה‬
‫פחות מספר הפונקציות שבהן איבר מסויים מופיע פעמיים בתמונה ועוד מספר הפונקציות‬
‫שבהן שני איברים מסוימים מופיעים פעמיים בתמונה וכו'‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬בכמה אופנים שונים ניתן לחלק כדורים זהים ו‪ -‬כדורים צבעוניים בצבעים‬
‫תאים כך שבכל תא מ‪ -‬התאים הראשונים יהיה לפחות כדור‬
‫שונים אחד מהשני‪ ,‬ל‪-‬‬
‫אחד‪.‬‬
‫להיות קבוצת האפשריות לחלוקה בהן התא ה‪-‬‬
‫פתרון‪ :‬נגדיר‬
‫מתקיים כי‪:‬‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫)‬
‫חלוקת כדורים‬
‫תאים‬
‫שונים ל‬
‫ללא הגבלה‬
‫(‬
‫⏟‬
‫ריק )‬
‫(‪.‬‬
‫| |‬
‫חלוקת כדורים‬
‫תאים‬
‫זהים ל‬
‫ללא הגבלה‬
‫כמו כן‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫חלוקת כדורים‬
‫תאים‬
‫שונים ל‬
‫ללא הגבלה‬
‫(‬
‫⏟‬
‫|‬
‫|‬
‫חלוקת כדורים‬
‫תאים‬
‫זהים ל‬
‫ללא הגבלה‬
‫ריקים‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫היא קבוצת האפשריות לחלוקה בהן התאים‬
‫כאשר‬
‫באופן דומה מגדירים את שאר קבוצות החיתוך ומשתמשים בעקרון ההכלה וההדחה ‪.‬‬
‫בסה"כ התשובה היא‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫()‬
‫() ( )‬
‫()‬
‫() ( )‬
‫‪112‬‬
‫(∑‬
‫(∑‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תמורות‬
‫הגדרה‪ :‬נתונה קבוצת מספרים טבעיים }‬
‫חח"ע)‪ ,1‬נקראת תמורה‪ .‬ומסמנים‪:‬‬
‫)‬
‫) (‬
‫{‬
‫) (‬
‫) (‬
‫על (או‬
‫‪.‬פונקציה‬
‫(‬
‫תמורה המשאירה הכל במקום נקראת תמורת הזהות‪ ,‬ומסמנים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫הגדרה‪ :‬מכפלה של תמורות‪ :‬נתונות שתי תמורות‬
‫מוגדרת ע"י ‪:‬‬
‫{‬
‫}‬
‫{‬
‫דוגמא‪ :‬עבור שתי התמורות }‬
‫)‬
‫אזי התמורה‬
‫)) ( (‬
‫{‬
‫}‬
‫(‬
‫)(‬
‫המוגדרות באופן הבא ‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫מתקיים‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫הערה‪ :‬בדרך כלל‬
‫תרגיל‪ :‬חשבו‬
‫{‬
‫כאשר }‬
‫)‬
‫{‬
‫}‬
‫(‬
‫מוגדרות ע"י‬
‫(‬
‫)‬
‫פתרון‪:‬‬
‫)‬
‫הגדרה‪ :‬אוסף כל התמורות של‬
‫(‬
‫יחד עם פעולת הכפל נקראת חבורה‪ 2‬סימטרית‬
‫דוגמאות‪ :‬להלן שתי דוגמאות לשתי חבורות סימטריות‬
‫})‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫{‬
‫‪1‬במקרה זה הפונקציה היא על אם"ם היא חח"ע‪.‬‬
‫‪2‬חבורות‪ ,‬זה מושג מאוד שימושי שמגדירים באלגברה לינארית ואלגברה מודרנית‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫{‬
‫}‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫משפט‪ :‬מספר התמורות ב‪-‬‬
‫(‬
‫הוא‬
‫(‬
‫)‬
‫‪( .‬ההוכחה בקומבינטורקה פשוטה)‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬מעגל ‪ : cycle‬מעגל מסדר הוא תמורה בה איברים מחליפים ביניהם מקומות‬
‫באופן מעגלי‪ ,‬את המעגל מסמנים ע"י כתיבת איברי המעגל בסוגריים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מעגל מסדר מוגדר ע"י‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫הגדרה‪ :‬חילוף או טרנספוזיציה הוא מעגל מסדר ‪.‬‬
‫משפט‪ :‬כל תמורה ניתן להציג אותה כמכפלת מעגלים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫()‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫תרגיל‪ :‬הציגו את התמורות הבאות כמכפלת מעגלים‪:‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪) .1‬‬
‫‪) .1‬‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫(חילוף)‬
‫משפט‪ :‬כל תמורה יכולה להיכתב כמכפלה של חילופים‪.‬‬
‫וקל להוכיח כי לכל מעגל ‪) :‬‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫‪115‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‪.‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫תרגיל‪ :‬הציגו את התמורות הבאות כמכפלת חילופים‪:‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫()‬
‫‪) .1‬‬
‫)‬
‫‪.1‬‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫()‬
‫()‬
‫()‬
‫(‬
‫()‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫הגדרה‪ :‬סימן של תמורה‪:‬‬
‫תמורה שניתן להציג כמכפלה של מספר זוגי של חילופים נקראת תמורה זוגית‪ ,‬ואילו‬
‫תמורה שהיא מכפלה של מספר אי‪-‬זוגי של חילופים נקראת אי‪-‬זוגית‪ .‬הפונקציה‪:‬‬
‫זוגית‬
‫איזוגית‬
‫) (‬
‫{‬
‫נקראת פונקצית הסימן של תמורה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬עבור שתי התמורות‬
‫ו מתרגיל קודם מתקיים‬
‫) (‬
‫תרגיל‪ :‬חשב את הסימן של התמורות הבאות‪:‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫(‬
‫‪) .1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪) .1‬‬
‫()‬
‫‪.1‬‬
‫) (‬
‫()‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫)‬
‫()‬
‫(‬
‫)‬
‫‪116‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫) (‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מפתח מונחים‬
‫טרנספוזיציה‪115 ,‬‬
‫כלל השרשרת‪21 ,‬‬
‫לוגריתם טבעי‪25 ,‬‬
‫מדורגת‪12 ,‬‬
‫מוכלת‪2 ,‬‬
‫מונוטונית יורדת‪56 ,‬‬
‫מונוטונית יורדת ממש‪56 ,‬‬
‫מונוטונית עולה‪56 ,‬‬
‫מונוטונית עולה ממש‪56 ,‬‬
‫מטריצה‪11 ,‬‬
‫מינימום‪1 ,‬‬
‫ממוצע אריתמטי‪15 ,‬‬
‫ממוצע גיאומטרי‪15 ,‬‬
‫ממוצע הנדסי‪15 ,‬‬
‫ממוצע הרמוני‪15 ,‬‬
‫ממוצע חשבוני‪15 ,‬‬
‫מספר ראשוני‪5 ,‬‬
‫מספרים מרוכבים‪26 ,‬‬
‫מעגל היחידה‪11 ,16 ,‬‬
‫מעלה‪15 ,‬‬
‫מעריך החזקה‪12 ,‬‬
‫מערכת משוואות לינאריות‪11 ,‬‬
‫מקדמי הבינום‪25 ,‬‬
‫מקסימום‪1 ,‬‬
‫משוואה לינארית‪11 ,‬‬
‫משוואה ריבועית‪11 ,‬‬
‫משפט פיתגורס‪10 ,‬‬
‫נגזרת‪20 ,‬‬
‫נוסחאות ויאטה‪11 ,‬‬
‫נוסחאות כפל מקוצר‪10 ,‬‬
‫נוסחת דה‪-‬מואבר‪101 ,‬‬
‫נוסחת השורשים‪11 ,‬‬
‫נוסחת נסיגה‪20 ,‬‬
‫סביבת 𝜀 של ‪2 ,‬‬
‫סדרה‪12 ,‬‬
‫סדרה ארתמטית‪12 ,‬‬
‫סדרה גיאומטרית‪12 ,‬‬
‫סדרה הנדסית‪12 ,‬‬
‫סדרה חשבונית‪12 ,‬‬
‫סופרמום‪1 ,‬‬
‫סימן של תמורה‪116 ,‬‬
‫סינוס‪15 ,‬‬
‫סינוס היפרבולי‪22 ,‬‬
‫על‪61 ,‬‬
‫עצרת‪21 ,‬‬
‫עקרון הכפל‪102 ,‬‬
‫ערך שלם‪5 ,‬‬
‫פולינום‪62 ,‬‬
‫אינדוקציה‪22 ,‬‬
‫אינפימום‪1 ,‬‬
‫אי‪-‬שוויון‪12 ,‬‬
‫אי‪-‬שוויון ברנולי‪22 ,‬‬
‫אי‪-‬שוויון הממוצעים‪15 ,‬‬
‫אי‪-‬שוויון המשולש‪12 ,‬‬
‫אי‪-‬שוויון קושי‪12 ,‬‬
‫ארגומנט‪22 ,‬‬
‫בלי הגבלת הכלליות‪5 ,‬‬
‫בסיס החזקה‪12 ,‬‬
‫גרף‪51 ,‬‬
‫דיאגרמות וון‪2 ,‬‬
‫דיסקרימיננטה‪11 ,‬‬
‫דירוג מטריצה‪12 ,‬‬
‫האיבר המוביל‪11 ,‬‬
‫הארגומנט הראשי‪22 ,‬‬
‫הבינום של ניוטון‪25 ,‬‬
‫הומוגנית‪11 ,‬‬
‫החילוץ של גאוס‪12 ,‬‬
‫החלק המדומה‪26 ,‬‬
‫החלק הממשי‪26 ,‬‬
‫הטווח‪51 ,‬‬
‫המספר ‪25 ,‬‬
‫המספרים הטבעיים‪1 ,‬‬
‫המספרים השלמים‪1 ,‬‬
‫המקור‪51 ,‬‬
‫המשפט היסודי של האלגברה‪62 ,‬‬
‫הספירה הבבלית‪15 ,‬‬
‫הצגה פולארית‪22 ,‬‬
‫הצגה קוטבית‪22 ,‬‬
‫הקבוצה הריקה‪2 ,‬‬
‫השלמה לריבוע‪11 ,‬‬
‫התמונה‪51 ,‬‬
‫וסדרה הנדסית‪12 ,‬‬
‫וקטור‪11 ,‬‬
‫חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪60 ,‬‬
‫חילוף‪115 ,‬‬
‫חילוק פולינומים‪65 ,‬‬
‫חסומה‪6 ,‬‬
‫חסומה מלמטה‪6 ,‬‬
‫חסומה מלמעלה‪6 ,‬‬
‫חסומה מלעיל‪6 ,‬‬
‫חסומה מלרע‪6 ,‬‬
‫חסם מלרע‪6 ,‬‬
‫חסם תחתון‪6 ,‬‬
‫טנגנס‪15 ,‬‬
‫טנגנס היפרבולי‪22 ,‬‬
‫טריוויאלי‪11 ,‬‬
‫‪111‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫קבוצה אינסופית‪4 ,‬‬
‫קבוצה סופית‪4 ,‬‬
‫קוסינוס‪75 ,‬‬
‫קוסינוס היפרבולי‪88 ,‬‬
‫קטע חצי סגור חצי פתוח‪3 ,‬‬
‫קטע חצי פתוח חצי סגור‪3 ,‬‬
‫קטע סגור‪3 ,‬‬
‫קטע פתוח‪3 ,‬‬
‫רדיאן‪75 ,‬‬
‫שוויון קבוצות‪3 ,‬‬
‫שיטת גאוס‪-‬ז'ורדן‪13 ,‬‬
‫שיטת החילוק הארוך‪66 ,‬‬
‫תחום ההגדרה‪51 ,‬‬
‫תמורה‪124 ,‬‬
‫תמורת הזהות‪124 ,‬‬
‫תת‪-‬קבוצה‪3 ,‬‬
‫פולינום פריק‪61 ,‬‬
‫פונקציה‪51 ,‬‬
‫פונקציה אי‪-‬זוגית‪52 ,‬‬
‫פונקציה אלמנטרית‪22 ,‬‬
‫פונקציה זוגית‪52 ,‬‬
‫פונקציה לוגריתמית‪22 ,‬‬
‫פונקציה מערכית‪22 ,‬‬
‫פונקציה רציונלית‪62 ,‬‬
‫פונקציות היפרבוליות‪22 ,‬‬
‫פירוק לגורמים‪12 ,‬‬
‫פעולות שורה אלמנטריות‪12 ,‬‬
‫פריק‪61 ,‬‬
‫פתרון למשוואה לינארית‪11 ,‬‬
‫צמוד‪26 ,‬‬
‫צפופה‪6 ,‬‬
‫צפיפות‪5 ,‬‬
‫קבוצה‪1 ,‬‬
‫‪112‬‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫מתמטיקה‬
‫צעד ראשון להצטיינות‬
‫אסלאם עכריה‬
‫לואי עבדאללה‬
‫‪math.haifa.ac.il/iakaria‬‬
‫‪is.haifa.ac.il/~aLoai/‬‬