‫מדינת ישראל‬ ‫הודעה לתקשורת‬ ‫אתר‪www.cbs.gov.il :‬‬ ‫דוא"ל‪info@cbs.gov.il :‬‬ ‫פקס‪02-6521340 :‬‬ ‫_______________________________________________________________________________________________________________________‬ ‫ירושלים‪ ,‬י"ב בניסן תשע"ה‬ ‫‪ 1‬באפריל‪2015 ,‬‬ ‫‪087/2015‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‪2013-2010 :‬‬ ‫‪Israel's Biotechnology Industry: 2010-2013‬‬ ‫ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים‪ ,‬מוצרי אורגניזמים‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מודלים וכו') על מנת לפתח‪ ,‬לייצר ו‪/‬או לשנות חומרים חיים וחומרים שאינם חיים‪ ,‬לצורך ייצור של ידע‪ ,‬סחורות או שירותים‪.‬‬ ‫‪ ‬הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‪ ,‬אך חלקה בפעילות‬ ‫הכלכלית במשק הישראלי עדיין שולית‪.‬‬ ‫‪ ‬בין השנים ‪ 2013-2010‬פעלו בישראל ‪ 276‬חברות ביוטכנולוגיה‪ 259 ,‬מהן נותרו פעילות בשנת ‪.2013‬‬ ‫הביוטכנולוגיה הנה "טכנולוגיה מפציעה" (‪ )Emerging technology‬המתאפיינת במספר רב של חברות‬ ‫קטנות‪ ,‬לאורך כל השנים כ ‪ 75%-‬מהחברות העסיקו פחות מ‪ 20-‬משרות שכיר בחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬מאפיין נוסף של טכנולוגיה מפציעה הוא שיעורי צמיחה משמעותיים‪ ,‬מספר משרות השכיר בחברות אלו גדל‬ ‫ב‪ ,17%-‬מ ‪ 5,381-‬משרות שכיר בשנת ‪ 2010‬ל‪ 6,293-‬משרות שכיר בשנת ‪ .2013‬לשם השוואה‪ ,‬בתקופה זו‬ ‫מספר משרות השכיר במגזר העסקי כולו צמח ב ‪.10%-‬‬ ‫‪ ‬פדיון חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬עמד על ‪ 2.9‬מיליארד ש"ח‪ ,‬גידול של כ‪ 10%-‬לעומת שנת ‪.2010‬‬ ‫לאורך השנים ‪ 2013-2010‬היווה היצוא כ‪ 80%-‬מפדיון החברות‪.‬‬ ‫‪ ‬חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית‬ ‫לתהליכי הייצור שלהן‪ .‬כ ‪ 6%-‬ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬היו במרכזי מו"פ בהם‬ ‫שלמו את השכר הגבוה ביותר (‪ 240‬אלף ‪ ₪‬למשרת שכיר)‪.‬‬ ‫‪ ‬עיקר פעילות הביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת ב'בריאות האדם והחי'‪ .‬כ‪ 72%-‬ממשרות השכיר ו‪80%-‬‬ ‫מהפדיון מרוכזים בחברות שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ל'בריאות האדם והחי'‪.‬‬ ‫‪ ‬השכר השנתי למשרת שכיר במרכזי מו"פ גבוה ב‪ 35%-‬מזה שבחברות ישראליות ועומד על ‪ 240‬אלפי ש"ח‪.‬‬ ‫‪ ‬לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה העניק בשנת ‪ 2013‬מענקי מו"פ בסך ‪ 101‬מיליוני ש"ח לחברות‬ ‫הביוטכנולוגיה‪ 74% .‬מתוך מענקים אלו ניתנו לחברות קטנות (עד ‪ 50‬משרות שכיר)‪.‬‬ ‫‪ 43% ‬מחברות הביוטכנולוגיה פועלות במחוז מרכז (ללא מחוז תל אביב)‪ .‬מיקומן של ‪ 46%‬מהחברות נמצא‬ ‫בערים‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬נס ציונה ורחובות‪.‬‬ ‫‪ ‬כ‪ 1.5%-‬מסך הפטנטים הביוטכנולוגיים העולמי נרשמו על ידי גורמים מישראל‪ .‬נתון זה ממוקם את ישראל‬ ‫במקום ה‪ 14-‬מבין מדינות ה‪ , OECD-‬בדומה למדינות כגון דנמרק‪ ,‬אוסטרליה וספרד‪.‬‬ ‫לוחות‬ ‫‪A Framework for Biotechnology Statistics – OECD 1‬‬ ‫כתבו אביתר קירשברג וניסן יהודה‪ ,‬אגף עסקים‪-‬כלכלה‬ ‫לקבלת הסברים ניתן לפנות אל יחידת הדוברות בטל' ‪02-6527845‬‬ ‫בהודעה זו מובאים נתונים על חברות ביוטכנולוגיה במגזר העסקי בשנים ‪.2013-2010‬‬ ‫ביוטכנולוגיה היא שם כולל לטכנולוגיה המנצלת תהליכים ביולוגיים לצורך ייצור מוצרים שונים בתחומי התעשייה‪ ,‬החקלאות‬ ‫והרפואה‪ .‬פריצות הדרך המשמעותיות והתקדמות המדע בעשורים האחרונים מבטיחים תקופה חדשה בביוטכנולוגיה בתחומים‬ ‫רבים ומגווני ם כגן תעשיות המזון‪ ,‬רפואה מוכוונת אישית‪ ,‬טיפול בפסולת ועוד המהווים פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק‪.‬‬ ‫אוכלוסיית חברות הביוטכנולוגיה המוצגת כאן מורכבת מחברות אשר פעילותן מתאימה להגדרת ה‪ OECD-‬בלבד‪ .‬מקורות‬ ‫המידע לפעילות החברות מושתתים בעיקרם על סקר ביוטכנולוגיה ‪ ,2010‬מרשם העסקים בלמ"ס‪ ,‬נתוני ‪IVC Research‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ Center‬ועל מקורות וסקרים שונים בלמ"ס ובאינטרנט‪.‬‬ ‫לאוכלוסייה זו צורפו נתונים שונים ממקורות מנהליים המדווחים לביטוח לאומי ולשלטונות מע"מ‪ ,‬נתונים כגון‪ :‬פדיון‪ ,‬שכר ברוטו‪,‬‬ ‫משרות שכיר‪ ,‬אזור גאוגרפי ועוד‪.‬‬ ‫פעילות ביוטכנולוגי ה בישראל‬ ‫הנתונים מצביעים על עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל אך חלקה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי‬ ‫עדיין שולית‪.‬‬ ‫פדיון (חייב במע"מ)‬ ‫סך הפדיון של חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬עמד על ‪ 2.9‬מיליארד ש"ח‪ ,‬גידול של כ‪ 10%-‬לעומת שנת ‪ .2010‬סך הפדיון‬ ‫הגבוה ביותר נרשם בשנת ‪ 2012‬כ‪ 6%-‬יותר משנת ‪ .2013‬לאורך השנים ‪ 2013-2010‬כ‪ 80%-‬מפדיון החברות מקורו ביצוא‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בשנת ‪ ,2013‬חברות שבהן ‪ 150‬משרות שכיר ומעלה ייצאו בשיעור גבוה יותר (‪ 88%‬מהפדיון)‪ .‬גם שאר החברות ייצאו‬ ‫בשיעור גבוה (‪ )72%‬ביחס לחברות דומות במשק‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ IVC Research Center‬הנו מרכז מחקר שעוקב אחר תעשיית ההייטק בישראל ומנתח אותה‪.‬‬ ‫‪ 3‬כאומדן ליצוא השתמשנו בפדיון פטור ממע"מ (ראו הגדרות והסברים) ‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‪ 80%-‬מהפדיון התרכז בחברות גדולות (‪ 50‬משרות שכיר ומעלה)‪ .‬ואולם בין השנים ‪ 2013-2010‬השתנה חלקן היחסי של‬ ‫קבוצות הגודל השונות בעיקר כתוצאה מהתפתחותן של חברות וממעבר בין קבוצות הגודל‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪2‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬הפדיון למשרת שכיר עמד על ‪ 458‬אלפי ש"ח‪ .‬בלוח א מופיעים נתוני פדיון למשרת שכיר לפי קבוצות גודל‬ ‫(משרות שכיר)‪ .‬ניתן לראות כי הפדיון למשרת שכיר גדל ככל שהחברה גדלה אם כי לא בקו ישר‪.‬‬ ‫לוח א ‪ -‬פדיון למשרת שכיר לפי קבוצת גודל‬ ‫אלפי ש"ח‬ ‫קבוצת גודל‬ ‫(משרות שכיר)‬ ‫סך הכל‬ ‫‪458‬‬ ‫‪19-1‬‬ ‫‪49-20‬‬ ‫‪249-50‬‬ ‫‪+251‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪303‬‬ ‫‪601‬‬ ‫‪516‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫ממוצע רב‪-‬שנתי‬ ‫)‪(2013-2010‬‬ ‫‪473‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪647‬‬ ‫‪534‬‬ ‫משרות שכיר‬ ‫בשנת ‪ 2013‬פעלו במשק ‪ 259‬חברות בתחום הביוטכנולוגיה‪ ,‬ובהן ‪ 6.3‬אלפי משרות שכיר (לפי נתוני ביטוח לאומי)‪ .‬זוהי עלייה‬ ‫של ‪ 17%‬לעומת ‪ 2010‬שבה היו ‪ 5.4‬אלף משרות שכיר‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪3‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עיקר החברות בתעשיית הביוטכנולוגיה הן חברות קטנות‪ ,‬לאורך השנים כ‪ 77%-‬מהחברות העסיקו פחות מ‪ 20-‬משרות שכיר‬ ‫בחברה (לוח ‪ .)1‬אולם חלקן של חברות הביוטכנולוגיה הקטנות בתעסוקה גבוה בהשוואה לענפי התעשייה‪ .‬לדוגמה חברות‬ ‫ביוטכנולוגיה שבהן עד ‪ 100‬משרות שכיר היוו בשנת ‪ 2013‬כ‪ 50%-‬מסך התעסוקה בחברות מסוג זה‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬בענפי‬ ‫התעשייה‪ ,‬הכרייה והחציבה (סיווג ‪.)2011‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪4‬‬ ‫הוצאות שכר ושכר למשרת שכיר‬ ‫בין הש נים ‪ 2013-2010‬גדלו סך הוצאות השכר ב ‪ 27%-‬מ ‪ 980.4-‬מיליוני ש"ח ב ‪ 2010-‬ל ‪ 1,250.0-‬מיליוני ש"ח ב ‪2013-‬‬ ‫(תרשים ‪ .)5‬השכר בחברות הביוטכנולוגיה הגדולות (‪ 150‬משרות שכיר ומעלה) גדל בין השנים ‪ 2013-2012‬ב‪, 52%-‬‬ ‫לעומת ‪ 13%‬בלבד בחברות שבהן פחות מ ‪ 150-‬משרות שכיר‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪5‬‬ ‫עליית השכר בשיעור הגבוה מהעלייה במספר משרות השכיר הובילה לעלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר‪ .‬בתרשים ‪6‬‬ ‫ניתן לראות עלייה מתונה בשכר למשרת שכיר (‪ )10%‬בין השנים ‪ ,2013-2010‬בניכויי מדד המחירים לצרכן עלה השכר‬ ‫הראלי ב‪ 3%-‬בלבד בתקופה זו‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪6‬‬ ‫בעלות ( ישראלית וזרה) ומרכזי מו"פ של חברות רב ‪-‬לאומיות‬ ‫חברות ומשקיעים זרים מזהים פוטנציאל במשק הישראלי בדגש על חברות עתירות טכנולוגיה‪ .‬גופים זרים אלו מקימים ו\או‬ ‫רוכשים חברות בישראל הכוללות גם מרכזי מו"פ של חברות בין‪-‬לאומיות המתמקדים בפעילות מחקר ופיתוח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬פעלו ‪ 39‬חברות בבעלות זרה מתוכן ‪ 13‬מרכזי מו"פ (לוח ב)‪ .‬בחברות אלו מרוכזות כ‪ 44%-‬ממשרות השכיר וכ‪59%-‬‬ ‫מהפדיון‪ .‬השכר למשרת שכיר בחברות זרות גבוה ב‪ 26%-‬מזה שבחברות ישראליות‪.‬‬ ‫חברות רב לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית לתהליכי הייצור‬ ‫שלהן‪ .‬כ‪ 6%-‬ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2013‬היו במרכזי מו"פ בהם שלמו את השכר הגבוה ביותר (‪240‬‬ ‫אלף ‪ ₪‬למשרת שכיר)‪ .‬נוכחותן של חברות רב לאומיות בתעשייה‪ ,‬בדגש על מרכזי מו"פ מעיד כי התעשייה הישראלית מרכזת‬ ‫ידע ויכולות המאפשרים לה להתפתח ולעמוד בתחרות הבינלאומית‪.‬‬ ‫לוח ב ‪ -‬נתונים נבחרים לשנת ‪ ,2013‬לפי סוג בעלות‬ ‫בעלות‬ ‫סך הכל‬ ‫ישראלית‬ ‫זרה‬ ‫מזה‪ :‬מרכזי מו"פ‬ ‫מספר‬ ‫חברות‬ ‫‪259‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פדיון‬ ‫מענק מהמדען‬ ‫הראשי‬ ‫שכר למשרת שכיר‬ ‫משרות שכיר‬ ‫אלפי ש"ח‬ ‫‪199‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪240‬‬ ‫מספרים מוחלטים‬ ‫‪6,293‬‬ ‫‪3,496‬‬ ‫‪2,796‬‬ ‫‪353‬‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫‪101‬‬ ‫‪2,884‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1,695‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪111‬‬ ‫יישומי הביוטכנולוגיה‬ ‫יישום ביוטכנולוגי הוא השימוש עבורו מיועדים הטכנולוגיה והמוצרים שאותם פיתחו או ייצרו החברות‪ .‬עיקר הפעילות של‬ ‫חברות ביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת 'בבריאות האדם והחי'‪ ,‬כ‪ 72%-‬ממשרות השכיר ו‪ 80%-‬מהפדיון מרוכזים בחברות‬ ‫שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ליישום 'בבריאות האדם והחי'‪ 4 .‬כ ‪ 18%-‬ממשרות השכיר מרוכזים בביוטכנולוגיה החקלאית‬ ‫והשאר ביישומים אחרים‪ .‬באופן דומה מתחלקים משרות השכיר והפדיון (לוח ג)‪.‬‬ ‫‪ 4‬איחוד שלושה יישומים‪' :‬בריאות האדם ‪ -‬מולקולות גדולות'‪' ,‬בריאות האדם ‪ -‬ריפויים אחרים' ובריאות וטרינרית‪ .‬להגדרות ראה הגדרות‬ ‫והסברים‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לוח ג ‪ -‬נתונים נבחרים לשנת ‪ ,2013‬לפי יישום‬ ‫יישום‬ ‫סך הכל‬ ‫בריאות אדם וחי‬ ‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫אחר‬ ‫מספר‬ ‫חברות‬ ‫פדיון‬ ‫‪259‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2,884‬‬ ‫‪2,333‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪320‬‬ ‫מענק מהמדען‬ ‫הראשי‬ ‫שכר למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫משרות שכיר‬ ‫אלפי ש"ח‬ ‫‪199‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪214‬‬ ‫מספרים מוחלטים‬ ‫‪6,293‬‬ ‫‪4,558‬‬ ‫‪1,151‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪288‬‬ ‫מיליוני ש"ח‬ ‫‪101‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השכר למשרת שכיר אינו אחיד בין התחומים‪ ,‬הוא משתנה גם בין סוגי הבעלות השונים‪ ,‬כפי שניתן לראות בלוח ב‪ .‬לוח ד‬ ‫מתאר את השכר למשרת שכיר והפדיון למשרת שכיר לפי יישום ובעלות‪ .‬השכר הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם במרכזי‬ ‫מו"פ העוסקים במו"פ ביוטכנולוגי 'בבריאות האדם והחי' (‪ 240‬אלפי ש"ח)‪ .‬הפדיון הגבוה ביותר למשרת שכיר נרשם דווקא‬ ‫בחברות בבעלות ישראלית אשר פעילותן מיועדת ליישום 'אחר' (‪ 1,112‬אלפי ש"ח)‪.‬‬ ‫לוח ד ‪ -‬פדיון ושכר למשרת שכיר לפי יישום ביוטכנולוגי ובעלות‪2013 ,‬‬ ‫אלפי ש"ח‬ ‫יישום ביוטכנולוגי‬ ‫סך הכל‬ ‫בעלות‬ ‫ישראלית‬ ‫זרה‬ ‫מרכזי מו"פ‬ ‫ביוטכנולוגיה‬ ‫חקלאית‬ ‫בריאות אדם וחי‬ ‫אחר‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫פדיון‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫שכר‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫פדיון‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫שכר‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫פדיון‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫שכר‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫פדיון‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫שכר‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫פדיון‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫שכר‬ ‫למשרת‬ ‫שכיר‬ ‫‪340‬‬ ‫‪648‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪222‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪807‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪1,112‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫עיקר הגידול בפעילות הביוטכנולוגיה היה ב'בריאות האדם והחי'‪ .‬בין השנים ‪ 2013-2010‬גדל הפדיון ביישום זה ב‪- 20%-‬‬ ‫תרומה של ‪ 150%‬לגידול בכלל הפדיון‪ ,‬ואילו בשאר היישומים חלה ירידה בפדיון (תרשים ‪.)7‬‬ ‫בניגוד לפדיון‪ ,‬סך משרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה גדלו בכל אחת מהשנים הרלוונטיות‪ .‬גם במקרה זה עיקר המשרות‬ ‫התווספו ליישום 'בריאות האדם והחי' (‪ 71%‬מסך הגידול הכולל במשרות)‪ 23% ,‬מגידול זה התווספו 'לביוטכנולוגיה חקלאית'‬ ‫(ראה לוחות ‪.)4-1‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪7‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מימון ציבורי לפעילות מו"פ ביוטכנולוגי (מענקי המדען הראשי במשרד הכלכלה)‬ ‫המדען הראשי במשרד הכלכלה הוא הזרוע הביצועית העיקרית של הממשלה בכל הנוגע למימון ישיר של מו"פ מסחרי‬ ‫בחברות עסקיות‪ .‬הנתונים המתקבלים מהמדען הראשי מאפשרים לקבל תמונה של המענקים שחולקו בתקופה זו לחברות‬ ‫ביוטכנולוגיה לביצוע מו"פ מסחרי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬חלה ירידה במענקי המו"פ שקיבלו חברות ביוטכנולוגיה‪ ,‬והן קיבלו מענקים בשווי ‪ 101‬מיליון ש"ח‪ .‬בתרשים ‪8‬‬ ‫ניתן לראות כיצד התחלקו מענקים אלו לפי גודל חברה‪ ,‬מיקום גאוגרפי ויישום ביוטכנולוגי‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪8‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דמוגרפיה של חברות ביוטכנולוגיה‬ ‫פתיחות וסגירות של עסקים‬ ‫בלוח ה ניתן לראות את מספר החברות לפי שנת הפתיחה ושרידותן משנת ‪ 2010‬ועד לשנת ‪ .2013‬עבור חברות שנפתחו לפני‬ ‫שנת ‪ 2010‬קיימי ם נתונים רק על חברות שפעלו בשנת ‪ .2010‬אין מידע על חברות שפעלו ונסגרו לפני ‪ .2010‬במהלך השנים‬ ‫‪ 2013-2010‬נפתחו ‪ 48‬חברות ביוטכנולוגיה חדשות ונסגרו כ‪.17-‬‬ ‫לוח ה‪ -.‬חברות לפי שנת פתיחה ושנת פעילות‪2013-2010 ,‬‬ ‫מספר החברות‬ ‫שנת פעילות‬ ‫סך הכל‬ ‫שנת פתיחה‬ ‫עד ‪2000‬‬ ‫‪2005-2001‬‬ ‫‪2009-2006‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪258‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪259‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חלוקה גאוגרפית‬ ‫בלוח ו ניתן לראות ש ‪ 43%-‬מהחברות פועלות במחוז מרכז וכ ‪ 15%-‬פועלות במחוז ירושלים‪ .‬במחוזות‪ :‬מרכז‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‬ ‫וירושלים יותר מ‪ 80%-‬מיישומיהן הביוטכנולוגיים של החברות הם בריאות אדם וחי‪ .‬מיקומן של ‪ 46%‬מהחברות נמצא בערים‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬נס ציונה ורחובות‪.‬‬ ‫לוח ו‪ - .‬חברות לפי יישום ומחוז‪2013 ,‬‬ ‫צפון‬ ‫חיפה‬ ‫מרכז‬ ‫תל אביב‬ ‫דרום‬ ‫יישום ביוטכנולוגי‬ ‫ירושלים‬ ‫סך הכל‬ ‫‪38‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בריאות אדם וחי‬ ‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬ ‫איכות הסביבה ואחר‬ ‫‪33‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פעילות ביוטכנולוגיה לפי ענף כלכלי‬ ‫בתרשים ‪ 9‬ניתן לראות כי בשנת ‪ 82% ,2013‬מהחברות התרכזו בענף המחקר והפיתוח במדעי הטבע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪19%‬‬ ‫בלבד מהפדיון מקורו בענף זה ו‪ 77%-‬מקורו בענף התרופות‪ .‬על פי רוב חברות בענף מחקר ופיתוח עוסקות במחקר שטרם‬ ‫הבשיל‪ ,‬ולכן הפדיון בחברות אלו נמוך‪ .‬לעומתן החברות הגדולות מתרכזות בענף התרופות‪ .‬רוב משרות השכיר בחברות‬ ‫הביוטכנולוגיה התחלקו בין ענף מחקר ופיתוח (‪ )42%‬וענף התרופות (‪.)42%‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪9‬‬ ‫השוואה בי ן ‪-‬לאומית‬ ‫נתוני ההשוואה הבין‪-‬לאומית מבוססים על אינדיקטורים עיקריים לביוטכנולוגיה של ארגון ה‪ 5.OECD-‬האינדיקטורים המעודכנים‬ ‫אחת לשנה על ידי המדינות החברות‪ ,‬מופקים בעיקר באמצעות סקרי ביוטכנולוגיה‪ .‬תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל עומדת‬ ‫במרכז מדינות ה‪ OECD-‬ובשורה אחת עם מדינות דומות כגון אירלנד‪ ,‬דנמרק‪ ,‬בלגיה ופינלנד‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 10‬מצוין מספר החברות בכל מדינה בשנת ‪( 2012‬או השנה האחרונה הרלוונטית) ושיעור החברות שייעודן הוא‬ ‫ביוטכנולוגיה ‪ .)dedicated biotechnology firm( 6‬במדינת ישראל נמצא השיעור הגבוה ביותר של חברות ביוטכנולוגיה‬ ‫ייעודיות‪ ,‬כתוצאה מריבוי חברות הזנק קטנות‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הנתונים האחרונים עבור ישראל הם לשנת ‪.2010‬‬ ‫חברות שיותר מ ‪ 75%-‬מהוצאות המו"פ שלהן מיועדות למו"פ ביוטכנולוגי‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מדד השוואתי נוסף הוא חלקן של המדינות בפטנטים שנרשמו תחת האמנה הבין‪-‬לאומית )‪.(Patent Cooperation Treaty‬‬ ‫הפטנטים הנרשמים על ידי גורמים במדינת ישראל מהווים ‪ 1.5%‬מסך הפטנטים שנרשמים בעולם בתחום הביוטכנולוגיה‪.‬‬ ‫שיעור זה מעמיד את מדינת ישראל בקו אחד עם מדינות כגון דנמרק‪ ,‬בלגיה ושבדיה‪.‬‬ ‫לנתוני תרשים ‪11‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תהליך העבודה‬ ‫בסקרי ביוטכנולוגיה (‪ )2010 ,2002‬ניתן היה להפיק ולעבד נתונים רבים‪ .‬השאלון כלל מגוון נושאים כגון‪ :‬תחומי פעילות‬ ‫ביוטכנולוגית‪ ,‬חסמים לפעילות‪ ,‬הוצאות מו"פ והמקורות למימונם‪ ,‬פטנטים‪ ,‬מבנה התעסוקה ועוד‪ .‬בפרסום זה המידע מוגבל‬ ‫מאחר ומקורו בנתונים מנהליים בהם קיים פירוט חלקי בלבד‪ .‬לכן נדרש היה לסווג ולאפיין את החברות על סמך נתונים‬ ‫ממקורות שונים‪.‬‬ ‫בשלב הראשון גובשה אוכלוסייה בת ‪ 276‬חברות שפעלו לאורך השנים ‪ 2013-2010‬והתאימו להגדרת ארגון ה‪OECD7-‬‬ ‫(באוכלוסייה ז ו ישנן חברות שפעלו לאורך כל השנים או חלקן)‪ .‬על סמך תיאור החברות ופעילותה ממקורות השונים נבחנה‬ ‫התאמתן לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫להלן חלוקת המקורות מהן נבנתה האוכלוסייה‪:‬‬ ‫‪ 218 .1‬חברות הופיעו בסקר ביוטכנולוגיה ‪ 2010‬בו נתונים על כל המאפיינים הרלוונטיים‪ .‬קבוצה זו מהווה את החלק‬ ‫הארי של החברות בפרסום זה‪.‬‬ ‫‪ 58 .2‬חברות ממקורות שונים וביניהם‪ :‬נתוני ‪ , IVC‬מרשם העסקים‪ ,‬המדען הראשי במשרד הכלכלה ומרחבי הרשת‪.‬‬ ‫בשלב השני לאחר שנבחרו החברות ונאסף המידע הרלוונטי נקבעו לגבי כל חברה שלושה סיווגים שונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬היישום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה‪.‬‬ ‫‪ .2‬התחום הביוטכנולוגי העיקרי שבו פועלת החברה‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם עיקר פעילותה של החברה הוא מו"פ‪ .‬כלומר מעל ‪ 75%‬מהוצאות המו"פ שלה הוא לטובת מו"פ ביוטכנולוגי‪.‬‬ ‫החברות סווגו לשבעה תחומי ביוטכנולוגיה ‪ ,‬כפי שסווגו בסקר ביוטכנולוגיה ‪ ,2010‬וכללו‪ ,DNA\RNA :‬מולקולות וחלבונים‪,‬‬ ‫הנדסת תאים ותרביות רקמה‪ ,‬טכניקות של תהליך ביוטכנולוגי‪ ,‬ביואינפורמטיקה‪ ,‬גנים ווקטורים של ‪ ,RNA‬ננו‪-‬ביוטכנולוגיה‬ ‫(להגדרות ראה שאלון בפרסום ‪.)8 1537‬‬ ‫מספר היישומים הביוטכנולוגיים המוצגים בפרסום זה ירד מתשעה יישומים שהופיעו בסקר לארבעה יישומים‪:‬‬ ‫שני יישומי בריאות האדם ובריא ות וטרינרית אוחדו‪ ,‬שני יישומי הביוטכנולוגיה החקלאית אוחדו לאחד‪ .‬שאר היישומים נותרו‬ ‫ללא שינוי (להגדרות ראה שאלון)‪.‬‬ ‫חברות שעיקר פעילותן הוא ביוטכנולוגיה הן חברות ששיעור הוצאות המו"פ שלהן עבור ביוטכנולוגיה הוא מעל ‪ 75%‬מסך‬ ‫הוצאות המו"פ שלהן‪ .‬בסקר ביוטכנולוגיה ‪ 2010‬ניתן היה לקבל מספרים מדויקים לגבי הוצאות המו"פ אך בפרסום זה לא פנינו‬ ‫לחברות במסגרת סקר ולכן נקבע עבור כל חברה על פי המידע מהמקורות הנ"ל וסיווגן הכלכלי בלמ"ס‪.‬‬ ‫בנתונים נמצא פער בין מספר חברות הביוטכנולוגיה בשנת ‪ 2010‬על פי הסקר (‪ )233‬לבין מספר החברות שנמצאו בפרסום זה‬ ‫(‪ ) 251‬זאת כתוצאה מכך שמסגרת סקר ביוטכנולוגיה גם היא נבררה מתוך עשרות אלפי החברות הפועלות במשק הישראלי‬ ‫כיוון שאין מידע מקדים סדור על אוכלוסייה זו‪ .‬מכיוון שכך חברות קטנות מאוד שלא היה מידע לגביהן בשנת ‪ 2011‬לא נכללו‬ ‫בסקר ואילו בשנת ‪ 2014‬לאחר שפ עלו מספר שנים ניתן היה לזהותן ולכלול אותן באוכלוסייה‪ .‬יש לציין כי מדובר בחברות‬ ‫קטנות מאד (מספר משרות שכיר חד ספרתי – ראה לוח ט)‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ביוטכנולוגיה היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזמים חיים (כמו גם בחלקי אורגניזמים‪ ,‬מוצרי אורגניזמים‪ ,‬מודלים וכו') על מנת לפתח‪ ,‬לייצר ו‪/‬או לשנות חומרים‬ ‫חיים וחומרים שאינם חיים‪ ,‬לצורך ייצור של ידע‪ ,‬סחורות או שירותים (הגדרת ארגון ה‪.)OECD-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫למ"ס‪ ,‬סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ‪ ,2010‬פרסום מס' ‪ , 1537‬ירושלים‪ ,‬תשע"ד ‪. 2014‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לוח ט‪ - .‬חברות שהשתתפו בסקר ביוטכנולוגיה ‪2010‬‬ ‫לפי קבוצת גודל‪2013-2010 ,‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2010‬‬ ‫האם השתתפו בסקר‬ ‫ביוטכנולוגיה ‪?2010‬‬ ‫קבוצת גודל‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫סך הכל‬ ‫‪34‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪1-5‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪6-10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪11-15‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16-19‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪20-49‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪50-149‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪150-249‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪251+‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סביר להניח שגם במקרה של חברות שפעלו בשנת ‪ 2013‬ישנן חברות קטנות שאינן נכללו בבסיס הפרסום ויתגלו בעתיד‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מונחים‪ ,‬הגדרות והסברים‬ ‫עסקים פעי לים‬ ‫יחידת עסק הוגדרה כפעילה בשנת הפעילות הקלנדרית אם נרשמה עבורה פעילות חיובית בחודש אחד לפחות באותה שנה‪.‬‬ ‫פעילות חיובית יכולה להירשם בפדיון חיובי או בתשומות חיוביות או משרות שכיר‪.‬‬ ‫משרות שכיר‬ ‫מספר משרות השכיר של עובדים (קבועים וארעיים) כולל את כמות משרות העובדים שעבדו באותה שנה קלנדרית לפחות יום‬ ‫אחד (או נעדרו זמנית בתשלום עקב מחלה‪ ,‬חופשה‪ ,‬מילואים וכו')‪ ,‬המופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות‪.‬‬ ‫אם אדם עובד כשכיר בכמה מקומות עבודה‪ ,‬יהיה מספר משרות השכיר שלו כמספר מקומות העבודה שבהם הוא עובד‪.‬‬ ‫פדיון‬ ‫מקור נתוני הפדיון בפרסום זה הוא שלטונות מע"מ והוא כולל שלושה סוגים אפשריים של פדיון‪:‬‬ ‫פדיון חייב במע"מ ‪ -‬פדיון הנובע ממכירת מוצרים וממתן שירותים בארץ (למעט פדיון בשיעור מס ‪ ,)0%‬וכן ממכירת נכסים‬ ‫קבועים של החברה‪ .‬הפדיון כולל את כל המסים העקיפים החלים על המוצרים והשירותים‪ ,‬אך אינו כולל את המע"מ עצמו‪.‬‬ ‫פדיון בשיעור מע"מ אפס ‪ -‬פדיון הנובע בעיקר מיצוא סחורות ושירותים‪ ,‬ממכירת פירות וירקות טריים‪ ,‬וממתן שירותים‬ ‫לתיירים מחו"ל (שהוא למעשה יצוא שירותים)‪ ,‬שיעור המס עליו הוא אפס‪.‬‬ ‫פדיון הפטור ממע"מ ‪ -‬פדיון הנובע מעסקאות שלגביהן אין העוסק זכאי להחזר מע"מ על התשומות; למשל מכירת יהלומים‬ ‫בתוך ענף המסחר‪ ,‬השכרת נכס למגורים‪ ,‬מכירת טובין ומתן שירותים לצריכה באילת (פרט למכירת כלי רכב ומוצרים בני‬ ‫קיימה)‪.‬‬ ‫שכר שנתי ממוצע למשרת שכיר‬ ‫כל התשלומים ברוטו ששולמו לכל משרות השכיר בשנת הפעילות‪ ,‬כולל שכר יסוד‪ ,‬תוספות יוקר‪ ,‬תוספות ותק‪ ,‬הפרשים בעבור‬ ‫תקופות קודמות‪ ,‬מקדמות‪ ,‬תשלומים עבור שעות נוספות‪ ,‬פרמיות‪ ,‬תגמולים‪ ,‬מענקים ותוספות למיניהם (שוטפים או חד ‪-‬‬ ‫פעמיים‪ ,‬כגון כוננויות‪ ,‬תורנויות‪ ,‬משכורת "חודש ‪ ,"13‬קצובת נסיעה‪ ,‬קצובת הבראה‪ ,‬גמול השכלה‪ ,‬גמול השתלמות ותשלומים‬ ‫עבור אחזקת רכב)‪ .‬השכר ברוטו אינו כולל הוצאות עבודה נוספות וסכומים שהמעסיק משלם לקרנות (כגון קרנות פנסיה או‬ ‫ביטוח עבור שכירים)‪ ,‬למס מעסיקים וכד'‪ .‬השכר ברוטו לשנה מחולק בממוצע השנתי של משרות השכיר לכל מעסיק‪.‬‬ ‫פתיחות וסגירות של עסקים‬ ‫פתיחת עסק מוגדר ת בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של פתיחת העסק במע"מ‪ .‬באופן דומה‪ ,‬סגירת עסק מוגדרת‬ ‫בשנת הפעילות בה חל תאריך הרישום של סיום פעילות העסק במע"מ כלומר אין לחברה המשך דווח על פעילות (שכר‪ ,‬פדיון‪,‬‬ ‫משרות ועוד)‪.‬‬ ‫טכנולוגיה מפציעה ( ‪)Emerging technology‬‬ ‫טכנולוגיה מפציעה במהותה היא טכנולוגיה חדשה שיישומיה טרם הבשילו במלואם והשימוש בהם אינו נפוץ או שטרם מיצו את‬ ‫הפוטנציאל הגלום בה‪ .‬אולם במקרים ספציפיים כאשר טכנולוגיה נפוצה מתפתחת באופן מהיר מאוד ניתן להגדיר את יישומיה‬ ‫החדשים כטכנולוגיה מפציעה‪ .‬לעיתים מוגדרת טכנולוגיה מפציעה באמצעות המטרה שהיא מיועדת להשיג (למשל החיפוש‬ ‫אחר מקורות אנרגיה נקייה חדשים) ולאו דווקא המאפיינים של תחום מדעי‪/‬טכנולוגי מסוים‪.‬‬ ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ‪01/04/2015 2013-2010‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ענף כלכלי‬ .92011 ‫ הענפים הכלכליים המוצגים בפרסום הם על פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה‬.‫הפעילות העיקרית המבוצעת בעסק‬ ‫בעלות זרה‬ .‫ מהון המניות שלה‬50% ‫ בשיעור העולה על‬,)‫חברה ישראלית המוחזקת ע"י תושב חו"ל (חברות או אנשים פרטיים‬ ‫יישומי ביוטכנולוגיה‬ ‫יישום ביוטכנולוגי‬ Description Human health – large molecule therapeutics and monoclonal antibodies produced using rDNA technology. Human health – other therapeutics, artificial substrates, diagnostics and drug delivery technology etc. ‫בריאות האדם והחי‬ Veterinary health – all health applications for animals. GM agricultural biotechnology – new varieties of genetically modified (GM) plants, animals and micro-organisms for use in agriculture, aquaculture, and silviculture. Non-GM agricultural biotechnology – New varieties of non-GM plants, animals, and micro-organisms for use in agriculture, aquaculture, silviculture, bio pest control and diagnostics developed using biotechnology techniques (DNA markers, tissue culture, etc.) ‫ביוטכנולוגיה חקלאית‬ Environment – diagnostics, soil bioremediation, treatment of water, air, and industrial effluents using microorganisms, clean production processes. ‫איכות הסביבה‬ Natural resource extraction – applications for mining, petroleum/energy extraction, etc. Industrial processing – bioreactors to produce new products (chemicals, food, ethanol, plastics, etc.), biotechnologies to transform inputs (bioleaching, biopulping, etc.) ‫אחר‬ Non-specific applications – research tools etc. .‫ המחבר‬:‫ ירושלים‬.80 '‫ פרסום טכני מס‬.2011 ‫ הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה‬.)2011( ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ 14 9 01/04/2015 2013-2010 ‫תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל‬