תוכניה
המלט
מאת וויליאם שייקספיר
תרגום :ט .כרמי
עיבוד ובימוי :מאור זגורי
תנועה ופסקול :מירי לזר
דרמטורגיה :שגיא טל
תפאורה ותלבושות :אלונה ויינשטיין ,ליטל רייס
עוזרי במאי :תמיר אמזלג ,שנית יהודיין ,בן לב
חונכת תפאורה :שני טור
תאורה :מאיר אלון
שחקנים יוצרים:
בן יוסיפוביץ׳ ,שלי בן יוסף ,חן גבעתי ,מתן גורן ,סתו גרופר
נמרוד דגן ,רוית דור ,אורן דיקמן ,טל זולטי ,לנה אנה כסטרופ
אסף מרון ,כרמל נצר ,רוני נתנאל ,אסף פרי ,בן פריד
מיכאל שומרון ,הגר שחר ,אדם שפר
איפור ותסרוקות :מרב בר נתן
תפירת תלבושות :מלאני לומברד
ייצור מסכות :תות הרבט
צוות טכני :חן דוד ,עידו חומסקי ,דבורה נגר ,נעה נשיא ,עדי פדר ,עידו קולטון
ציור הכרזהDanijel Cecelja :
המלט .סמינר הקיבוצים2015 .
ההצגה מוקדשת ליותם חכם
כמה אירוני ומתוחכם וטראגי שליותם היה קעקוע
על הזרוע – "להיות או לחדול".
בעיני ,השאלה הזו הנעוצה במרכז העלילה
עתיקת השנים היא הנקודה העיוורת של המחקר
השייקספירי בעניינו של המלט .כי השאלה היא
לא העניין.
אם הייתי מתאר לכם בחור צעיר העומד כששתי
ידיו פרושות לצדדים כמעין מאזניים חיים ,כפות
ידיו פתוחות כלפי מעלה ושוקלות את הבחירה:
ביד ימין 'להיות' ובשמאל ' -לחדול' .הבחור
מישיר מבטו אליכם ומעניק לכם את הבחירה.
גלולה אדומה או כחולה .אתם מניעים ראשיכם
מימין לשמאל ,מביטים בשתי הידיים וחושבים
מהי הבחירה הנכונה ובעצם לגמרי מחמיצים את
התשובה .כי התשובה היא באמצע.
התשובה נעוצה בבחור עצמו השואל .אותו צעיר חי שעומד ותוהה עונה לנו בעצם
שהבחירה היא מובנת מאליה -להיות .שכן לא רק 'ים הייסורים' ו'הפחד מלחלום'
הם אלה שעוצרים בעדו מלחדול .אלא עצם זה שהוא שואל את השאלה הופכת
אותו להווה .שכן בעצם השאלה הוא בוחר במחשבה ,ובעצם המחשבה הוא בוחר
בדעת ,ובעצם הדעת הוא בוחר בטוב ,ובעצם הבחירה בטוב הוא בוחר בחיים ,יעני
– "להיות".
אין תשובה אחרת .מעולם לא הייתה .לא לפני 500שנה ולא היום .להיות .להיות
עד שנחדול ממילא .עם המחשבה הזו יצאנו ,אני והכיתה ,למסע בתוך שייקספיר
והמלט ודנמרק שהפכה למסריחה קצת פחות.
ההצגה מוקדשת לתלמיד ולחבר שהיה לי לתקופה קצרה .החבר עם הקעקוע הזה
על עורו שטומן בחובו את כל שאלת הקיום ואת התשובה לה .החבר ,שעד שחדל,
בחר הכי "להיות" שאפשר.
מאור זגורי
תודות אישיות:
למשפחת צ'רני ,על התרגום המופלא של ט .כרמי.
לעמרי ניצן ודן אלמגור ,על גרסת המחזה של הקאמרי.
לדורי פרנס שנעזרנו בתרגומו.
לאבישי מרידור ודניאל סבג ,על תרומתם הנדיבה להצגה.
תודה לכולכם.
לטעות או לא להיות.
גיבור -זה שנשאר בחיים כדי לספר את סיפורו,
או זה שעבר מן העולם ולא יכול לטעות יותר?
כל כך הרבה קונספציות יש לנו ,כשאנו עוסקים
בגיבורים שלנו .אלו שנכתבו ואלו שכּתבו.
ומי נתן לנו את הזכות להפוך בהם?
כנראה שיצירה הופכת נצחית ככל שהוראות
ההפעלה שלה פתוחות יותר.
ככל שיש יותר מקום לאינטרפרטציה ,כך המסה
של היצירה לא תיעלם לעולם .היא רק תשנה צורה.
ונראה שיש לנו זכות כמו לגיבור שלנו ,המלט – לתהות .לתעות .ולטעות .אולי זה
מה שאומר "להיות".
מירי לזר
המחזה "המלט" ,מאת שייקספיר ,הוא
קלאסיקה ,וכשנוגעים בקלאסיקה חשוב להבין
למה חוזרים שנים רבות כל כך שוב ושוב אל
המחזה הזה .מדוע נעשו אין ספור וריאציות
ואינטרפטציות שונות ליצירה?
הסיבה לדעתי ,היא שזו דרמה כל כך מדויקת,
אנושית ,כללית ואישית בו-זמנית .היא מאפשרת
המון פרשנויות מפני שיש בה המון דמויות
עמוקות ומגוונות ואין ספור רבדים מקבילים
ומצטלבים שהופכים את ה"אמת" ,או ה"נכון ולא
נכון" לדבר חמקמק.
כל פרשנות בימתית של המלט חושפת לקהל
של
וה"אמת"
ה"נכון"
את
הצופים
הפרשן/הבמאי .ה"המלט" הזה ,של מאור זגורי,
רואה דרך הבגדים ,דרך התחבושות ומזהה את הפצעים הפתוחים והוא חופר
בהם ללא הרדמה .האמת שלו לעולם לא תישאר אילמת .גם לא בעולם בו "אמת"
היא אינה ערך עליון בלשון המעטה .ולבסוף ,אחרי כל הטלטלות ,אם נרצה ואם
לא – נתאהב בו.
שגיא טל
אנחנו המלט.
בבואנו ליצור מחדש קלאסיקה
זו ,כה חבוטה וכה מקודשת,
ניסינו ,במרדנותנו ההמלטית,
להאיר אותה באור אחר ,שונה
באורנו שלנו .עם הזמן גילינושלא משנה עד כמה נערבל
ונערבב את המילים בפיו ,נכפה
עליו מקום אחר וזמן אחר,
נפרק ונחבר אותו מחדש,
נתקוף אותו מכל זווית אפשרית
הוא יספוג את כל ניסיונותינו,יביט לנו הישר בעיניים וייתן לנו
לראות את בבואתנו האפלה
משתקפת בנבכי נפשו .ואז ,גם
אם ניקח את אותה מראה
שהיא המלט ונשבור אותה
לאלפי רסיסים מנצנצים ,הוא יקום מתוכה כעוף החול ,לא ייתן לנו מנוח וימשיך
לשאול אותנו את אותה שאלה ידועה מראש -השאלה המאפשרת לנו לראות
שאנחנו ייסוריו ,פחדיו ,כאבו ,זעמו ,אהבתו ,תשוקתו של המלט -ושמתוך אותה
התחבטות צומחת שאלה חדשה -האם אנחנו יוצרים אותו ,או שמא הוא יוצר
אותנו? האם הוא דמות בהצגה שלנו או אנחנו חלק מהזיות שיגעונו? מי המשחק
ומי הצופה?
המלט אנחנו.
בן ,תמיר ושנית
"אתה בארץ החיים ,ספר .ספר את סיפורי"
('המלט' ,מערכה ,5תמונה )2
אנו יודעים רבות בדבר יצירותיו של שייקספיר; בהן
בולטות
כתיבתו
הפיוטית,
תיאוריו הציוריים
וביקורתו החברתית-פוליטית כאחד .אל מול
הפרסונה הספרותית ,המוכרת לנו – אין שום מסמך
המעיד דבר על וויליאם שייקספיר האיש – או על
חייו.
אחת השאלות שממעטות להישאל היא שאלת
זהותו של שייקספיר .איך אדם חד-לשון ומוערך כל
כך לא הותיר מאחוריו עדויות ביוגרפיות – בין אם שלו ובין אם של אחרים עליו?
הסברה הרווחת היא שהיה מדובר באדם פשוט ,איש רוח ,אשר ניחן בסגולות
כתיבה גבוהות לאין שיעור ולכן – נתפס כעילוי .מאידך ,צצות טענות כי וויליאם
שייקספיר המחזאי הוא לא וויליאם שייקספיר האדם; אלא שם-עט של אציל
המקורב לבית המלוכה שבנפשו היה איש רוח אך מתוקף מעמדו נאלץ להסתיר
את זהותו הרוחנית .קרבתו למלכה מסבירה כיצד 'שייקספיר' המחזאי לא בא על
עונשו בכך שהעביר ביקורת על השלטון בהצגותיו.
בכל דמות יש משהו מעולמו של המחבר שלה .ככל שהעמקנו בעבודתנו על המלט
והממלכה המתפוררת סביבו ועליו – קיננה בנו יותר ויותר חידת חייו של שייקספיר;
האם ראה את הדברים מבפנים או בעיניים חיצוניות? מי הוא ומהו סיפורו? ואולי
המלט ,פרי עטו של שייקספיר ,הוא גם בן דמותו הקרוב ביותר – שניהם משחקים
תפקיד כפול; משתפים פעולה עם הממלכה והשלטון ובו בעת פועלים לחשיפת
האמת במטרה "להציב מראה אל מול פני הדור".
צוות השחקנים
ליותם,
"לא היה גבול לשעשועיו ...לכנפי דמיונו"...
בדיעבד ,מהזמן הקצר והאינטנסיבי שחלקנו יחד ,עד אותו בוקר קר בו התבשרנו
על אובדנך ,היצירה הייתה תמיד חלק מחייך ,עד שלפעמים נדמה היה שהפכת
לחיות את היצירה של עצמך והיצירה שלך הפכה להיות אתה עצמך ,וזו הייתה
יצירה טובה ...אחת כזאת שלא מתחנפת ,שלפעמים עוקצנית וחצופה ,לפעמים
לא ברורה והרבה פעמים נוגעת בבטן הרכה ונראה שבכל רגע יכולה לצוץ איזו
תפנית בעלילה שתגביר את הדרמה היישר מפרי דמיונך.
ואנחנו כקהל הלא מודע שלוקח חלק באופן לא מודע ביצירה טובה ,הגבנו בהתאם
– הזדהינו ,האמנו ,לפעמים זזנו באי נוחות ,לפעמים הוקסמנו ...לפעמים כעסנו,
לא הבנו ,שאלנו ,התרגשנו...
וגם בסוף שלך כמו בסוף יצירה טובה ,נשארנו בפה פעור ,בטעם של עוד ,בתהיות
וחשבון נפש ,נשאר חותם -וכזה היית אתה יותם .הבחור עם החיוך הקורץ שבלי
לדעת בכלל הפך אותנו לכיתה מגובשת ,כיתה שמבינה את הערך של כל פרט
ופרט בכלל הזה ,ויודעת להוקיר את הרגעים שיש לנו יחד.
ולכן ,את היצירה הכיתתית הראשונה שלנו וגם האחרונה ללימודים האלו ,אנחנו
רוצים להקדיש לך! במיוחד שזה תחת בימויו של אדם שתמיד ראית כהשראה.
אז אנחנו מקווים שאתה כאן אתנו הערב ,ושאתה נהנה מההצגה.
אוהבים ומתגעגעים,
הכיתה שלך (משחק ג' )2015
להיות או לא להיות
לִ הְ יֹות אֹו ל ֹא לִ ְהיֹות ,זֹו הַ ְשאֵ לָה:
שֶ ל סֵ בֶ לִ .מי רוצה לָשֵ את
הַ ִאם ַנ ֲעלֶה יֹותֵ ר לְ הִ ְתעַּנֹות
אֶ ת ֶרשַ ע הֶ עָ ִריץ ,אֶ ת בּוז הָ ַרבְ ְרבָ ן,
ּגֹורל
ּובחִ צָ יו שֶ ל הַ ָ
בִ פְ גִ יעֹותָ יו ְ
שַ חְ צָ נּותָ ם שֶ ל בַ ֲעלֵיְ -ש ָר ָרה,
הַ ִמ ְתאַ כְ זֵר; אֹו לְ הָ נִ יף אֶ ת חַ ְרבְ ָך
אֶ ת ָכל הַ בִ זְיֹונֹות שֶ הָ אֲ סַ פְ סּוף
ּסּורים; וְ כְָך ל ִָשים
עַל יַם-הַ יִ ִ
טֹופֵל עַל ֲאצִ ילֵי-הָ רּוחַ ,
ּסּוריָך.
קֵ ץ ּגַם לְ יִ ֶ
אֶ ת הַ מַ כְ אֹוב שֶ ל אַ הֲבָ ה נִ כְ זֶבֶ ת,
לָמּות – לִ ישֹ ן ,וְ סֹוף לַכֹ ל.
כְ שֶ הָ אָ דָ ם עַצְ מֹו – בְ מֹו יָדָ יו ,בְ מֹו
כִ י בַ שֵ נָה הַ ז ֹאת נ ִָשימָ ה קֵ ץ
פִ גְ יֹון – יָכֹול ל ִָשים קֵ ץ לַכֹ ל?
לְ אֵ יןְ -ספֹ ר הַ מַ כֹות
ּומי הָ יָה נֹושֵ א בַ מַ עֲמָ סָ ה
ִ
הַ ּנֹוחֲתֹות עַל כָל בָ שָ ר וָדָ ם.
הַ ז ֹאת – לּולֵא
עַל סֹוף ָכזֶה ה ֲֵרי חֹולְ ִמים ֻּכלָנּו
ָנפַלה ָעלָיו אימת הַ מָ וֶת –
לָמּות – לִ ישֹ ן .לִ ישֹ ן – זֶה ּגַם ל ְַחֹלם:
זֹו אֶ ֶרץ ל ֹא נֹודַ ַעת ,שֶ שּום אָ דָ ם
זֶה הַ ִמלְ כּוד; כִ י ִאם נִ ישַ ן בַ מָ וֶת,
ִממֶ ּנָה ל ֹא חָ זַר?
ִמי יֹודֵ ַע מָ ה הַ חֲלֹומֹות
כְָך הַ שכל הֹופְֵך אֹותָ נּו
אֲשֶ ר יְ בַ עֲתּו אֹותָ נּו?
לפחדנים; ובגללו,
זֶה הַ חֲשָ ש ,הַ ְמשַ תֵ ק יָדַ יִ ם;
ּגַם תָ כְ נִ יֹות שֹופְ עֹות עֹ ז-
זֶה הַ ּסָ פֵק ,הַ מַ ֲא ִריְך חַ יִ ים
קֹורסֹות בְ אֶ ֶפס-מַ עֲשֶ ה.
ְ
"בין טרגדיה לקומדיה"
לעיצוב
המגמה
תיאטרון
קולנוע
וטלוויזיה מסיימת מידי שנה א' את
השיעור בפרויקטים מיוחדים עם תרגיל
אביזר .הפעם פגשו הסטודנטים את
וויליאם שייקספיר בשני פרויקטים:
"שייקספיר על הדשא" עם "חלום ליל
קיץ" ,וההצגה "המלט" .אחד האביזרים
האייקונים
במחזה
המלט
היא
הגולגולת .כל סטודנט קיבל גולגולת ואביזר מתוך אחד המחזות .כל אביזר על הבמה
מתעל דרכו נושאים ודילמות בהן עוסק המחזה .על הסטודנטים היה להציב ולטפל
באביזרים שלהם בהשראת ציורי טבע דומם תקופתיים וטקסט מתוך המחזה ,כל זה
בתפיסה שנעה בין טרגדיה לקומדיה.
השיעור בהנחיית פרידה שהם
תודות נוספות:
לרוחלה ואלינור על ההיענות ,הרצון לעזור
והזמינות הגדולה.
לשובל על בניית התפאורה במקצועיות רבה.
לרותם ואורי על הנכונות לתרום להצלחת ההצגה.
למלאני על המסירות ,הנחישות וההקרבה.
למרב על ההתגייסות ,הליווי והעצות המועילות.
לפרידה שהם על החכמה וההתגייסות המסורה.
הפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים
בית הספר לאמנויות הבמה
בבית הספר שלושה מסלולים מקבילים משתלבים:
מגמת בימוי והוראת התיאטרון (לתואר אקדמי ) B.Ed
מגמת משחק (לימודי תעודה(
מגמת עיצוב במה – תפאורה ,תלבושות ואביזרים (לימודי תעודה(
מסלול הסבת שחקנים ואקדמאים להוראת תיאטרון (לתואר )B.Ed
ראש בית הספר :איציק ויינגרטן
ראש מגמת עיצוב במה :פרידה שהם
מתאמת מנהלית אקדמית :רוחלה קמחי
מזכירת ביה"ס :אלינור שלגל
מנהל הפקות :אורי וייס
מנהל טכני :רותם אשריאל
מנהלת ייצור תלבושות :מלאני לומברד
ייצור תפאורות :שובל שלוי
© Copyright 2024