1. No category

‫‪1‬‬
‫קובץ מידע לקשישים‪,‬‬
‫לבני משפחותיהם ולמטפלים בהם‬
‫כל המידע המוצג בקובץ זה נאסף‪ ,‬עובד ונערך על ידי נטע כהן‪ ,‬סטודנטית שנה ג'‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב‪ 2009 ,‬במסגרת פרויקט תכנון מענה מעבר‬
‫לרמת הפרט‪ .‬כל הזכויות על החומרים המוצגים לעיל שייכות למחבריהם בלבד‬
‫ולאתרי האינטרנט מהם הוצאו‪.‬‬
‫(לפניות‪ ,‬ניתן ליצור קשר במייל ‪)netacohn@gmail.com‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫שימו לב – בלחיצה על ‪ ctrl‬וקליק שמאלי על העכבר בכותרות בצבע תכלת‪ ,‬תגיעו ישירות לעמוד הרלוונטי‬
‫העוסק בנושא זה‬
‫‪ .1‬מקבץ חוקים בנושא קשישים‬
‫‪ 1.1‬חוקי הגנה על קשישים‬
‫‪ .2‬הגופים האחראים על אספקת שירותים וזכויות לקשישים‬
‫‪ .3‬שירותים להם זכאים הקשישים במערכת הבריאות‬
‫‪ 3.1‬רקע‬
‫‪ 3.2‬קופות החולים‬
‫‪ 3.3‬רפואה גריאטרית‬
‫‪ 3.4‬בדיקות סינון לאיתור בעיות ראייה ושמיעה‬
‫‪ .4‬מערכת הפנסיה והקשישים‬
‫‪ 4.1‬גיל הפרישה של מבוגרים במדינת ישראל‬
‫‪ .5‬מערכת המיסים והקשישים‬
‫‪ 5.1‬זכויות על פי פקודת מס הכנסה‬
‫‪ 5.2‬זכויות על פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬התשכ"ג‪1963 -‬‬
‫‪ 5.3‬הטבות מס לקרובי קשיש‬
‫‪ 5.4‬נקודות זכות‬
‫‪ .6‬קצבאות וגמלאות לקשישים‬
‫‪ 6.1‬קצבת זקנה‬
‫‪ 6.2‬השלמת הכנסה‬
‫‪ 6.3‬גמלת סיעוד‬
‫‪ .7‬שירותי רווחה כלל ארציים המיועדים לקשישים‬
‫‪ 7.1‬ייעוץ לקשיש‬
‫‪ 7.2‬מרכזי יום‬
‫‪ 7.3‬קהילות תומכות‬
‫‪ 7.4‬מועדונים חברתיים‬
‫‪ 7.5‬נופשונים‬
‫‪ 7.6‬שירותים סמך מקצועיים‬
‫‪3‬‬
‫‪ 7.7‬מענק חימום‬
‫‪ 7.8‬דיור מוגן לקשישים‬
‫‪ 7.9‬מוסדות לטיפול ממושך‬
‫‪ .8‬הנחות והטבות המגיעות לקשישים‬
‫‪ .9‬זכויות אשפוז לקשיש הסיעודי‬
‫‪ .10‬העסקת עובד זר‬
‫‪ .11‬מדריך זכויות לקשישים ניצולי השואה‬
‫‪ 11.1‬אירגוני סיוע למען ניצולי שואה‬
‫‪ 11.2‬חוקים הקשורים לניצולי שואה והזכויות הנגזרות מהם‬
‫‪ 11.3‬מדריך הזכויות לנכים בהתאם לחוק נכי המלחמה בנאצים התשי"ד ‪ 1954-‬וחוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫התשי"ז ‪1957-‬‬
‫‪ 11.4‬רנטות אפשריות לקשישים ניצולי שואה‬
‫‪ 11.5‬חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים‪ ,‬התשס"ז‪[ 2007-‬תיקון אחרון‪]08/03/09 :‬‬
‫‪ 11.6‬דף ריכוז הטבות נוספות לניצולי שואה (למקבלי רנטה ואחרים)‬
‫‪ 11.7‬טיפול שיניים לזקנים ניצולי שואה בקהילה ‪ -‬אש"ל‬
‫‪ 11.8‬פסקי דין חשובים לעניין זכאויות לניצולי שואה‬
‫‪ 11.9‬מספרי טלפון חשובים לניצולי שואה‬
‫‪ 11.10‬הטבות לניצולי שואה‬
‫‪ .12‬זכויות הקשישים למזונות‬
‫‪ .13‬עמותת יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש‬
‫‪ 13.1‬שירותי העמותה‬
‫‪ .14‬שירותי "יד שרה" המיועדים לקשישים‬
‫‪ .15‬מוטק'ה – מנוע לחיפוש זכויות הקשישים‬
‫‪ .16‬עמותת אשל‬
‫‪ 16.1‬אשל – טבלת אתרי מידע בנושאי זיקנה – בעברית‬
‫‪ 16.2‬אשל – טבלת ספקי שירותים‬
‫‪ 16.3‬אשל – טבלת רשויות ומוסדות שלטון‬
‫‪ 16.4‬אשל – טבלת אתרים בנושאי זיקנה – באנגלית‬
‫‪4‬‬
‫‪ 16.5‬אשל – אתרים שונים‬
‫‪ 16.6‬קישור לקבצי אשל בנושאים שונים הקשורים לקשישים‬
‫‪ 16.7‬כיוונים ‪ -‬מרכז מידע לחולה ולבני משפחתו‬
‫‪ .17‬בתי אבות‬
‫‪ .18‬תשושי נפש ‪ -‬אבחון וטיפול‬
‫‪ .19‬עמותת עמדא לחולי דמנציה‪ ,‬אלצהיימר ומחלות דומות בישראל‬
‫‪ .20‬עיוורים ולקויי ראייה‬
‫‪ .21‬תזונה נכונה בגיל השלישי‬
‫‪ .22‬איתור וזיהוי מקרי פגיעה והתעללות בקרב קשישים‬
‫‪ .23‬עמותת "המשפט בשירות הזקנה"‬
‫‪ .24‬עמותת "כן לזקן"‬
‫‪ .25‬הסתדרות הגמלאים‬
‫‪ 25.1‬חטיבת הגמלאים האקדמאית‬
‫‪ .26‬טפסים רלוונטים לקשישים חולים ובריאים‪ -‬מטעם עמותת עמדא‬
‫‪ .27‬קישורים בנושא זכויות קשישים מטעם עמותת "כן לזקן"‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬מקבץ חוקים בנושא קשישים‬
‫קשישים נמצאים לעתים במצוקה קיומית או כלכלית ואינם מסוגלים לתבוע בעצמם את מימוש זכויותיהם הסוציאליות‪.‬‬
‫עובדים סוציאליים מוסמכים להתערב לטובתם של קשישים במצוקה ועל כל אדם היודע על קשיש במצב כזה להודיע‬
‫לרשויות הרווחה המקומיות‪ .‬לשם כך נחקקו חוקים להגנה על קשישים במגוון תחומי החיים‪:‬‬
‫חוקים הנוגעים לקשישים בישראל‪:‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד ‪ – 1994 -‬דן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשיעורי תשלום דמי ביטוח לאומי על ידי קשישים‬
‫המקבלים קיצבת זקנה‪( .‬להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/briut.htm -‬‬
‫חוק שירותי הסעד‪ ,‬התשי"ח ‪ – 1958 -‬שעיקרו קיום לשכות סעד על ידי הרשויות המקומיות לשם טיפול סוציאלי‬
‫בנזקקים והגשת סעד להם‪( .‬להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/sherutsaad.htm -‬‬
‫חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)‪ ,‬תשכ"ח ‪ – 1958 -‬פרק ו'‪ 5‬שכותרתו ביטוח סיעוד (להלן‪ :‬חוק הסיעוד) – עניינו‬
‫תשלומי גימלת סעד לתושבי מדינת ישראל (גברים מעל גיל ‪ 65‬ונשים מעל גיל ‪ )60‬המוגבלים בתפקודם והעומדים במבחן‬
‫תלות ובמבחן הכנסות ‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Laws/mskchk17s.htm -‬‬
‫חוק האזרחים הותיקים‪ ,‬התש"ן ‪ – 1989 -‬עיקרו הנחות וזכאויות בתחומי רווחה (ארנונה‪ ,‬תחבורה ציבורית)‪ ,‬תרבות‬
‫(אגרת טלווזיה‪ ,‬דמי כניסה לגנים‪ ,‬אתרים ומופעים) ובריאות (רכישת תרופות)‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.hilan.co.il/calc/Legislation.aspx?type=law&id=28 -‬‬
‫חוק עקרת הבית‪ – 1996 ,‬הזכויות הניתנות במסגרתו קובעות שעקרות בית שנולדו לאחר ‪ 31.12.1930‬והן תושבות ישראל‬
‫במשך ‪ 5‬שנים‪ ,‬זכאיות לקצבת זקנה בסיסית‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01320.doc -‬‬
‫‪6‬‬
‫חוק ביטוח סיעוד‪:‬‬
‫מקנה זכאות לגמלת שירותים לקשישים המוגבלים בפעילויות של טיפול אישי‪ .‬הגמלה משולמת לארגונים המספקים את‬
‫שירותי הסיעוד‪ .‬כ ‪ 67%‬משעות הסיעוד ניתנות על ידי ארגונים פרטיים והיתר על ידי ארגונים שלא למטרות רווח‪ ,‬מט"ב‬
‫ועמותות שונות‪ .‬על חוק ביטוח הסיעוד מופקד המוסד לביטוח לאומי ובביצועו שותפים משרד העבודה והרווחה‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות וקופות החולים‪ .‬החלת החוק הביאה לגידול משמעותי בהיקף השירותים הקהילתיים המסופקים לקשישים‬
‫מוגבלים (להרחבה ‪)http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/107.html -‬‬
‫יעדי חוק ביטוח סיעוד‪:‬‬
‫מטרתו הראשונית של החוק היתה להעניק שירותים על בסיס עקרונות הביטוח הסוציאלי‪ :‬זכאות אישית והגדרה ברורה‬
‫של הקריטריונים לזכאות‪.‬‬
‫היעדים המרכזיים של החוק הם שיפור ההיענות לצורכי הקשישים המוגבלים‪ ,‬הקלה בעומס המוטל על בני המשפחה‬
‫ומתן אפשרות לקשישים להישאר בקהילה ולהימנע ממיסוד לא הכרחי‪ .‬זאת על ידי מתן טיפול אישי לזקוקים לעזרה‬
‫בתפקוד היומיומי וסיוע למשפחות המטפלות בהם‪.‬‬
‫העקרונות הבסיסיים של החוק‪:‬‬
‫א‪ .‬זכאות אישית לקבלת שירותים בבית‪ .‬השירותים ממומנים ע "י תשלומים המופרשים ע"י העובדים ממשכורותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סל השירותים המוצע לפי החוק מוגדר מראש וכולל‪ :‬טיפול אישי‪ ,‬השגחה‪ ,‬עזרה בניהול משק בית‪ ,‬שהייה במרכז יום‬
‫ואמצעי ספיגה לקשישים שלא שולטים על סוגריהם‪ .‬הקשישים הזקוקים לשירותים אחרים צריכים לפנות למסגרות‬
‫הקיימות האחרות כגון הלשכה לשירותים חברתיים וקופות החולים‪.‬‬
‫ג‪ .‬השירותים לא נועדו להחליף את המערכת הקיימת של הספקת שירותים ולא את הטיפול המשפחתי והאחריות‬
‫המשפחתית‪ ,‬אלא רק להשלימם‪ ,‬שכן הגמלה מכסה חלק קטן בלבד מסך כל הצרכים‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר‪http://www.hands.org.il :‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 1.1‬חוקי הגנה על קשישים‬
‫תופעת ההתעללות והפגיעה בקשישים גוברת עם הזמן‪ .‬היקף התופעה קשה להערכה מאחר וקשישים רבים תלויים‬
‫בפוגע (שהוא לרוב המטפל‪ ,‬בן‪/‬בת הזוג או בן משפחה)‪ ,‬אינם רוצים ל התלונן נגד בן משפחה‪ ,‬סובלים מקשיי שפה‪,‬‬
‫מחוסר ידע ומודעות לזכויותיהם או מחוסר אמון ברשויות בטיפול בבעיה‪ .‬נכון ל‪ 2004-‬כ‪ 18%-‬מכלל הקשישים‬
‫בישראל נמצאים בסיכון לסוג התעללות כלשהי ונחשפו לסוג אחד או יותר של פגיעה ‪ -‬אלימות פיזית ‪ ,‬אלימות‬
‫מינית‪ ,‬התעללות מילולית‪ ,‬ניצול כלכלי או הגבלת חופש‪.‬‬
‫תופעת ההתעללות נחלקת למספר תחומים ‪:‬‬
‫התעללות פיסית ‪-‬שימוש בכוח פיסי הגורם לנזק וכאב‪.‬‬
‫התעללות מינית ‪-‬מגע מיני ללא הסכמה‪.‬‬
‫התעללות נפשית ‪-‬מעשה שנעשה בכוונה תחילה שמטרתו יצירת מצוקה נפשית‪ ,‬בידוד‪ ,‬השפלה או הפחדה ‪.‬‬
‫ניצול כלכלי – ניצול כספי של הזקן‪.‬‬
‫הזנחה ‪-‬אי סיפוק צרכיו של הזקן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נחקקו מספר חוקים שמטרתם להגן על הקשישים‪:‬‬
‫חוק האזרחים הותיקים‬
‫חוק זה נחקק בשנת ‪ 1989‬ומטרתו הענקת הטבות כלכליות לאזרחים ותיקים כגון‪ :‬הנחה בתשלומי ארנונה‪ ,‬אגרה‪,‬‬
‫נסיעה בתחבורה ציבורית‪ ,‬דמי כניסה לאתרים שונים בארץ‪ ,‬מופעים והנחה בתרופות‪ .‬להרחבה ‪ -‬חוק האזרחים‬
‫הותיקים‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות‬
‫החוק נחקק בשנת ‪ 1962‬ומעניק הגנה משפטית במקרים בהם הקשיש אינו מסוגל לדאוג לענייניו‪ .‬מטרת החוק הינה להגן‬
‫על הקשיש מפני ניצול כלכלי או התעללות בו‪.‬‬
‫לאור כמות הבקשות לבתי משפט למנות אפוטרופוס לקשישים‪ ,‬ומספרם הרב של הקשישים שאינם מסוגלים לדאוג‬
‫לעניניהם הכספיים או הרפואיים‪ ,‬בשנת ‪ 1991‬הוחלט כי השירות לזקן ימנה עובדים סוציאלים שישמשו כפקידי סעד‪.‬‬
‫תפקידם לדאוג לכשרות מינוי אפוטרופוס מתאים ומעקב אחר תיפקודו‪ .‬להרחבה ‪ -‬מינוי אפוטרופוס‬
‫(להרחבה נוספת ‪)http://www.horut-shava.org.il/act/legistlation/doctrine/kashrut_full.htm -‬‬
‫חוק הגנה על חוסים‬
‫חוק זה נחקק בשנת ‪ 1996‬ומטרתו להגן על קשישים המוגדרים "חוסים "‪ .‬כלומר‪ ,‬קשישים שאינם מסוגלים לדאוג‬
‫לעניניהם‪ .‬אדם האחראי על החוסה ואינו דואג לו יואשם בפלילים ויענש בחומרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק אומר כי חלה חובת‬
‫דיווח במידה וישנו חשד להתעללות בזקן‪ .‬פקיד הסעד‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬רשאי לכפות כל טיפול‪ ,‬רפואי או נפשי‪ ,‬על הזקן גם‬
‫אם הוא או האחראי עליו מתנגדים לכך (להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/hagana.htm -‬‬
‫‪8‬‬
‫חוק למניעת אלימות במשפחה‬
‫החוק חוקק בשנת ‪ 1991‬ומטרתו הגנה נוספת על קשישים שהינם קורבנות לאלימות‪ .‬החוק מאפשר הרחקה פיסית של בן‬
‫המשפחה המתעלל מהקשיש‪ ,‬על ידי צו בית משפט‪" .‬החוק למניעת הטרדה מאיימת" שחוקק בשנת ‪ 2001‬מאפשר קבלת‬
‫צו הרחקה עבור מתעלל שאינו בן משפחה (להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/alimut.htm -‬‬
‫חוק העונשין‬
‫חוק זה בא להגן על חסרי ישע‪ .‬במסגרת החוק ישנה התייחסות לחובת דיווח על התעללות בקשישים בבית או במוסד‪.‬‬
‫החוק מונה סדרה של עבירות פליליות הנוגעות גם לקשיש והעונשים החלים עליהן ‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm -‬‬
‫חוק הביטוח הלאומי‬
‫כל אזרח במדינת ישראל שמלאו לו ‪ 18‬חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי‪ .‬חוק הביטוח הלאומי חוקק בשנת ‪ 1953‬במטרה‬
‫להבטיח לאוכלוסיות חלשות כגון‪ :‬זקנים‪ ,‬מובטלים ‪ ,‬חסרי בית‪ ,‬ילדים במצוקה וכו' בסיס כלכלי להמשך קיומ ם‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Laws/mskchk17s.htm -‬‬
‫חוק פיקוח על המעונות‬
‫החוק חוקק בשנת ‪ 1965‬ומטרתו להגן על קשישים השוהים במוסד ‪.‬‬
‫במסגרת חוק זה‪ ,‬מוסד חייב בקבלת רשיון מטעם משרד העבודה והרווחה לשם הפעלתו‪ .‬חוק זה בא להבטיח את‬
‫רווחתם ומילוי כל מחסורם של הקשישים השוהים במוסדות‪ ,‬על ידי קביעת נורמה ברורה לטיפול בהם‪ .‬אי מילוי אחר‬
‫אותם תנאים‪ ,‬יביא לביטול הרישיון וסגירת המוסד ‪ .‬להרחבה ‪:‬חוק הפיקוח על המעונות‬
‫(להרחבה ‪)http://www.pigur.co.il/law/pikuchmaon.htm -‬‬
‫חוק הבנקאות‬
‫חובת דיווח על ניצול כלכלי ‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוגשה הצעת חוק שבעיקרו דיווח על כל חשד לביצוע עבירה בחשבונו של‬
‫הקשיש או ניצול לרעה של כספו‪ .‬הדיווח יועבר לפקיד סעד או למשטרה‪.‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.takdin.co.il -‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר‪http://www.human.co.il :‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .2‬הגופים האחראים על אספקת שירותים וזכויות לקשישים‬
‫תיאור הזכות‪/‬השירות‬
‫ספק‬
‫הזכות‪/‬השירות‬
‫קצבת זיקנה ותוספת השלמת הכנסה‬
‫גמלת סיעוד‬
‫מענק חימום‬
‫ייעוץ לקשיש‬
‫המוסד לביטוח‬
‫לאומי‬
‫משרד הרווחה‬
‫שירותי רווחה‪ :‬מרכזי יום‪ ,‬שכונות תומכות‪ ,‬מועדונים חברתיים‪ ,‬נופשונים‪,‬‬
‫סמך‪-‬מקצועיים‪ ,‬דיור מוגן ומוסדות לטיפול ממושך‬
‫אכיפת חוקי הגנה על קשישים‬
‫הנחות במסגרת חוק האזרחים הוותיקים‪ ,‬התש"ן‪1989 -‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫תשלום מופחת עבור דמי בריאות למוסד לביטוח לאומי‬
‫פטור מתשלום בעבור ביקור אצל רופא‬
‫אשפוז מוסדי מסובסד‬
‫משרד האוצר‬
‫הטבות במס הכנסה ובמס מקרקעין‪ ,‬זכויות פנסיה‬
‫המוסד לביטוח משרד‬
‫הרווחה‬
‫לאומי‬
‫מעונות‬
‫שירות כספי קצבת זיקנה‬
‫השלמת הכנסה בתי‪-‬אבות‬
‫משרד‬
‫הבריאות‬
‫אשפוז‬
‫מוסדי‬
‫מסובסד‬
‫מענק חימום‬
‫דיור מוגן‬
‫פטור‬
‫מתשלום‬
‫בעבור ביקור‬
‫אצל רופא‬
‫שירות‬
‫גמלת סיעוד‬
‫לא כספי‬
‫ייעוץ לקשיש‬
‫מרכזי יום‬
‫מועדונים‬
‫שכונות‬
‫תומכות‬
‫נופשונים‬
‫שירותים‬
‫חברתיים‬
‫אכיפת‬
‫חוקי הגנה‬
‫תוכניות‬
‫מניעה‬
‫הטבות מס‬
‫אזרחים‬
‫ותיקים‬
‫פטורים‬
‫ממס הכנסה‬
‫וממס‬
‫מקרקעין‬
‫הנחות‬
‫בארנונה‪,‬‬
‫באגרת‬
‫רשות‬
‫השידור‪,‬‬
‫בדמי נסיעה‬
‫ובדמי‬
‫כניסה‬
‫חובות הקשיש‬
‫מס בריאות‬
‫פרישת חובה‬
‫חידוש רשיון‬
‫נהיגה‬
‫‪10‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01775.doc‬‬
‫‪ .3‬שירותים להם זכאים הקשישים במערכת הבריאות‬
‫‪ 3.1‬רקע‬
‫הקשישים בישראל‪ ,‬כמו שאר האזרחים‪ ,‬זכאים לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪1994-‬‬
‫(להלן‪ :‬חוק ביטוח בריאות)‪ ,‬באמצעות ארבע קופות החולים‪ .‬לפי חוק זה המדינה קובעת את סל השירותים והתרופות‬
‫ומפקחת על פעילות קופות‪-‬החולים‪.‬‬
‫לפי חוק ביטוח בריאות‪ ,‬הרפואה הגריאטרית (ובכללה אשפוז מוסדי מסובסד) היא באחריות משרד הבריאות‪ .‬חלק‬
‫מהשירותים בתחום זה מספק המגזר הפרטי‪ ,‬בעיקר אשפוז סיעודי וטיפולים רפואיים ותרופות שאינם בסל הבריאות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬קופות‪-‬החולים‬
‫הנחות בדמי ביטוח בריאות‬
‫לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬קשישים משלמים תשלום מופחת בעבור ביטוח בריאות‪ ,‬בהתאם למבחני הכנסה‪.‬‬
‫קשישים המקבלים תוספת השלמת הכנסה פטורים מתשלום בעבור ביקור אצל רופא‪.‬‬
‫ביטוח סיעודי‬
‫קופות החולים מציעות לאוכלוסיית המבוטחים ביטוח בגין אשפוז סיעודי (כגון "סיעודי מושלם" של שירותי בריאות‬
‫כללית ו"מכבי מגן" של קופת‪-‬חולים "מכבי")‪ .‬תמורת תשלום חודשי (שנקבע על פי גיל המבוטח ועל פי פרמטרים‬
‫נוספים) המבוטח מקבל פיצוי במקרה של אשפוז סיעודי‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫קופות החולים אחראיות לטיפול ראשוני בקשישים ולהפנייתם לרופאים מומחים בקהילה ולאשפוז בבתי חולים כלליים‪.‬‬
‫באחריות קופות החולים גם טיפול שיקומי לאחר אירוע חריף שעבר הקשיש במסגרת אשפוז בבית חולים‬
‫‪11‬‬
‫גריאטרי שיקומי או במחלקה שיקומית‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬קופות החולים מציעות שירותי אשפוז בית לחולים כרוניים‪,‬‬
‫ובכלל זה ביקורי בית של רופא ואחות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬רפואה גריאטרית‬
‫לפי חוק ביטוח בריאות האחריות לטיפול באוכלוסיית הקשישים נחלקת בין קופות החולים ובין משרד הבריאות‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫קופות‪-‬החולים‪ :‬אחראיות לטיפול בחולים אקוטיים ‪ ,‬תת‪-‬אקוטיים ושיקומיים ובחולים הזקוקים לסיעוד מורכב לפי‬
‫התוספת השנייה לחוק‪ .‬על חולים הזקוקים לסיעוד מורכב חלה חובת השתתפות עצמית קבועה‪ ,‬שאפשר לקבל עליה‬
‫הנחות על בסיס סוציאלי‪.‬‬
‫משרד הבריאות‪ :‬אחראי לטיפול בחולים סיעודיים ובחולים תשושי נפש‪ ,‬לפי התוספת השלישית לחוק‪ .‬את האשפוז‬
‫הסיעודי מממנים החולה או בני משפחתו‪ ,‬ובמקרה של מחסור במשאבים ו‪/‬או העדר ביטוח סיעודי פרטי יש אפשרות‬
‫להיעזר במימון משרד הבריאות‪ ,‬על פי מבחן הכנסות‪.‬‬
‫אגף הגריאטריה במשרד הבריאות מתווה ומיישם מדיניות בריאות כוללת לטיפול בקשישים‪ ,‬ובכללה תוכניות מניעה‪,‬‬
‫ריפוי‪ ,‬סיעוד‪ ,‬פיזיולוגיה ותזונה‪ .‬תקציב האגף תלוי בסדר העדיפויות שנקבע בתקציב המדינה‪ .‬האגף פועל בשיתוף פעולה‬
‫עם גורמים נוספים‪ ,‬ובהם המועצה הלאומית לגריאטריה‪ ,‬השירות לזקן במשרד הרווחה וארגון "אשל"‪ ,‬במטרה ליזום‬
‫ולספק שירותי בריאות שייתנו מענה לתחלואה המרובה ולמוגבלות בקרב הקשישים‪ .‬האגף אחראי מבחינה מקצועית‬
‫למערך האשפוז הגריאטרי‪ ,‬שיש בו מחלקות שונות‪ :‬סיעודית‪ ,‬תשושי נפש‪ ,‬סיעודית מורכבת‪ ,‬גריאטריה שיקומית‪,‬‬
‫גריאטריה תת‪-‬אקוטית וגריאטריה אקוטית‪/‬פנימית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 3.4‬בדיקות סינון לאיתור בעיות ראייה ושמיעה‬
‫ארגון "אשל" עורך בדיקות לאיתור בעיות שמיעה וראייה בקרב קשישים‪ ,‬בשיתוף עם משרד הבריאות וקופות החולים‪.‬‬
‫תוכנית זו מופעלת בריכוזי קשישים כמו בתי אבות ומרפאות קופות החולים‪ .‬השירות ניתן חינם‪ ,‬באמצעות‬
‫מתנדבים ולעתים גם אחיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפעיל אשל גם תוכניות נוספות לרבות פעילות גופנית ותוכניות תזונה‪ .‬השירות‬
‫מיועד לכל אוכלוסיית הקשישים ‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00851.doc‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4‬מערכת הפנסיה והקשישים‬
‫פנסיה היא הכנסה חודשית המשולמת לאחר הפרישה מעבודה עקב הגעה לגיל פרישה ‪ ,‬או עקב נכות‪ ,‬במשך כל חיי‬
‫הגמלאי‪ .‬העובד צובר את הזכות לפנסי ה במהלך שנות עבודתו בהפרשות משכרו (כולל הפרשות של המעביד)‪,‬‬
‫הפטורות ממס‪ .‬רק בזמן האחרון הונהגה בישראל פנסיה חובה‪ .‬קשישים ומבוגרים רבים לא יזכו להנות מחוק‬
‫הפנסיה החדש מאחר וכדי לקבל פנסיה משמעותית בעת הפרישה‪ ,‬חייבים להצטרף לקופת פנסיה בגילאים‬
‫מוקדמים ולצבור לפחות שנים רבות של הפרשות לקופת הפנסיה‪.‬‬
‫בשוק הפנסיה מקובל מבנה בעל שלושה רבדים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הרובד הראשון ‪ -‬קצבת הזיקנה האוניברסלי ת הניתנת מטעם המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרובד השני ‪ -‬הביטוח הפנסיוני (לרבות קרנות פנסיה‪ ,‬פנסיה תקציבית‪ ,‬ביטוח מנהלים‪ ,‬ביטוח חיים וקופות‬
‫גמל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרובד השלישי ‪ -‬חיסכון עצמי (חסכונות פרטיים‪ ,‬נכסים וכדומה)‪.‬‬
‫בישראל יש שני מסלולים עיקריים לפנסיה‪:‬‬
‫פנסיה תקציבית‪ :‬מוסדרת בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]‪ ,‬התש"ל‪ ,1970 -‬ומשולמת לעובדי המדינה‬
‫שהתקבלו לעבודה עד שנת ‪ .1999‬במערכת זו הזכויות לקצבה והזכויות האחרות ממומנות מתקציב המדינה באופן שוטף‪.‬‬
‫פנסיה צוברת‪ :‬מבוססת על הפרשות מצטברות של העובדים ושל המעבידים לקרנות הפנסיה‪ .‬בשיטה זו הפנסיה‬
‫מתקבלת מהכספים שהפרישו העובדים ומעסיקיהם בתוספת ריבית ולאחר ניכוי עלות ניהול קרן הפנסיה‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00851.doc‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 4.1‬גיל הפרישה של מבוגרים במדינת ישראל‬
‫גברים – גיל הפרישה לפי תאריך הלידה‬
‫גברים שנולדו בין חודש יולי ‪ 1939‬וחודש אפריל ‪ ,1942‬גיל הפרישה שלהם ע ולה בהדרגה‪ ,‬לפי‬
‫המפורט בטבלה שלהלן‪ .‬גברים שנולדו מחודש מאי ‪ 1942‬ואילך‪ ,‬גיל הפרישה שלהם יהיה ‪ 67‬שנים‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫חודש ושנת הלידה‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪-‬‬‫יולי ‪1939‬‬
‫ספטמבר ‪1939‬‬
‫מאי ‪1940‬‬
‫ינואר ‪1941‬‬
‫ספטמבר ‪1941‬‬
‫יוני ‪1939‬‬
‫אוגוסט ‪1939‬‬
‫אפריל ‪1940‬‬
‫דצמבר ‪1940‬‬
‫אוגוסט ‪1941‬‬
‫אפריל ‪1942‬‬
‫מאי ‪1942‬‬
‫ואילך‬
‫גיל הפרישה‬
‫מועד הפרישה‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪65‬‬
‫‪ 65‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 65‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫‪66‬‬
‫‪ 66‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 66‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫נובמבר ‪2004‬‬
‫מאי ‪2005‬‬
‫מאי ‪2006‬‬
‫מאי ‪2007‬‬
‫מאי ‪2008‬‬
‫יוני ‪2004‬‬
‫דצמבר ‪2004‬‬
‫דצמבר ‪2005‬‬
‫דצמבר ‪2006‬‬
‫דצמבר ‪2007‬‬
‫דצמבר ‪2008‬‬
‫‪67‬‬
‫מאי ‪2009‬‬
‫ואילך‬
‫גיל הפרישה – הגיל שבו זכאי המבוטח לקצבת זיקנה בתנאי שהכנסתו מעבודה אינה עולה על סכום‬
‫‪)1‬‬
‫מסוים ועל‪-‬פי כללי זכאות נוספים‪.‬‬
‫נשים – גיל הפרישה לפי תאריך הלידה‬
‫נשים שנולדו בין חודש יולי ‪ 1944‬וחודש אפריל ‪ ,1953‬גיל הפרישה שלהן ע ולה בהדרגה‪ ,‬לפי המפורט‬
‫בטבלה שלהלן‪ .‬נשים שנולדו מ חודש מאי ‪ 1953‬ואילך‪ ,‬גיל הפרישה שלהן יהיה ‪ 64‬שנים‪.‬‬
‫חודש ושנת הלידה‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪-‬‬‫יולי ‪1940‬‬
‫ספטמבר ‪1944‬‬
‫מאי ‪1945‬‬
‫ינואר ‪1946‬‬
‫ספטמבר ‪1946‬‬
‫מאי ‪1947‬‬
‫ינואר ‪1950‬‬
‫ספטמבר ‪1950‬‬
‫מאי ‪1951‬‬
‫ינואר ‪1952‬‬
‫ספטמבר ‪1952‬‬
‫יוני ‪1944‬‬
‫אוגוסט ‪1944‬‬
‫אפריל ‪1945‬‬
‫דצמבר ‪1945‬‬
‫אוגוסט ‪1946‬‬
‫אפריל ‪1947‬‬
‫דצמבר ‪1949‬‬
‫אוגוסט ‪1950‬‬
‫אפריל ‪1951‬‬
‫דצמבר ‪1951‬‬
‫אוגוסט ‪1952‬‬
‫אפריל ‪1953‬‬
‫מאי ‪1953‬‬
‫ואילך‬
‫גיל הפרישה‬
‫מועד הפרישה‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪60‬‬
‫‪ 60‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 60‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫‪61‬‬
‫‪ 61‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 61‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫‪62‬‬
‫‪ 62‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 62‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫‪63‬‬
‫‪ 63‬ו‪ 4-‬חודשים‬
‫‪ 63‬ו‪ 8-‬חודשים‬
‫נובמבר ‪2003‬‬
‫מאי ‪2005‬‬
‫מאי ‪2006‬‬
‫מאי ‪2007‬‬
‫מאי ‪2008‬‬
‫מאי ‪2009‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫מאי ‪2013‬‬
‫מאי ‪2014‬‬
‫מאי ‪2015‬‬
‫מאי ‪2016‬‬
‫יוני ‪2004‬‬
‫דצמבר ‪2004‬‬
‫דצמבר ‪2005‬‬
‫דצמבר ‪2006‬‬
‫דצמבר ‪2007‬‬
‫דצמבר ‪2008‬‬
‫דצמבר ‪2011‬‬
‫דצמבר ‪2010‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫דצמבר ‪2015‬‬
‫דצמבר ‪2016‬‬
‫‪64‬‬
‫מאי ‪2017‬‬
‫ואילך‬
‫‪15‬‬
‫‪ .5‬מערכת המיסים והקשישים‬
‫‪ 5.1‬זכויות על‪-‬פי פקודת מס הכנסה‬
‫קשישים בישראל ו‪/‬או קרוביהם זכאים להטבות מס שונות לפי פקודת מס הכנסה‪ ,‬ובהן פטורים וניכויים (להרחבה‬
‫אודות פקודת מס הכנסה ‪.)http://www.companylaw.co.il/ho/acts/incometax2006.htm -‬‬
‫להלן פירוט ההטבות על‪-‬פי הסעיף הרלוונטי‪:‬‬
‫קצבת זיקנה – פטור ממס על קצבאות זיקנה של המוסד לביטוח לאומי – לפי סעיף ‪6(9‬ג)‪.‬‬
‫רווחים מקופות גמל – פטור ממס על רווחים מקופת גמל עד לתקרת הפקדה מרבית של ‪ 19,940‬ש"ח בשנת ‪ 2005‬לקשיש‬
‫בגיל פרישה‪ ,‬ובלבד שתקופת החיסכון היא ‪ 15‬שנים לפחות‪ ,‬או חמש שנים‪ ,‬אם התשלום הראשון נעשה לאחר גיל‬
‫הזכאות – לפי סעיף ‪18(9‬א)‪.‬‬
‫שכר דירה – פטור ממס על חלק משכר הדירה שמקבל קשיש (מעל גיל ‪ )65‬המתגורר בבית אבות על דירתו הקודמת‪.‬‬
‫הפטור הוא עד מחצית התשלום השנתי ששולם לבית‪-‬האבות – לפי סעיף ‪.)25(9‬‬
‫קצבה מקופת גמל – פטור ממס על ‪ 35%‬מהקצבה שמקבל קשיש שהגיע לגיל הפרישה ממעביד או מקופת גמל עד‬
‫לתקרה שנתית של ‪ 28,728‬ש"ח (הפטור חל גם בגין פרישה מוקדמת עקב נכות) – לפי סעיף ‪9‬א‪.‬‬
‫קצבה אחרת – פטור ממס על ‪ 35%‬מקצבה אחרת‪ ,‬שאינה ממעביד או מקופת גמל (כמו תשלומים שוטפים מכוח פסיקה‬
‫של בית‪-‬משפט על כספי עיזבון) – לפי סעיף ‪9‬ב‪.‬‬
‫דמי שכירות – פטור ממס בשיעור ‪ 35%‬על דמי שכירות מהשכרת נכס ששימש עסק ליחיד או לבן זוגו שהגיעו לגיל‬
‫הפרישה (עד לתקרת שיעור הזכאות) – לפי סעיף ‪9‬ד‪.‬‬
‫קצבה ממדינה זרה – פטור ממס על תקבולי ביטוח סוציאלי ממדינה זרה‪ ,‬כל עוד הם פטורים ממס על פי החוק באותה‬
‫מדינה – לפי סעיף ‪.14‬‬
‫הכנסה מריבית – פטור ממס על הכנסה מריבית בסך ‪ 7,800‬ש"ח בשנת המס ליחיד או לבן זוגו שהגיעו לגיל פרישת חובה‬
‫כמשמעותו בחוק גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪ – 2004 -‬לפי סעיף ‪(125‬ד)‪ .‬קיים פטור נוסף‪ ,‬בשיעור ‪ ,35%‬על ריבית ליחיד או לבן‬
‫זוגו שהגיעו לגיל פרישה‪ ,‬ובלבד שמלאו להם במועד הקובע ‪ 55‬שנים – סעיף ‪(125‬ה)‪ .‬לפי תיקון ‪ ,147‬הוגדל הפטור‬
‫ל‪ 11,700-‬ש"ח בשנת המס ‪.2006‬‬
‫‪ 5.2‬זכויות על‪-‬פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬התשכ"ג‪1963-‬‬
‫מכירת דירה – פטור ממס שבח מקרקעין במכירת דירה לצורך רכישת זכות בבית אבות למי שמלאו לו או לבן זוגו ‪60‬‬
‫שנה‪ .‬הפטור חל גם על מוכר שטרם מלאו לו או לבן זוגו ‪ 60‬שנה‪ ,‬ובלבד שאחד מהם זקוק לשירותי סיעוד לפי חוק‬
‫הביטוח הלאומי‪ .‬על‪-‬פי סעיף ‪(49‬יג) מדובר בהוראת שעה שתוקפה עד סוף ‪.2006‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 5.3‬הטבות מס לקרובי קשיש‬
‫החזקת הורה במוסד – זיכוי בשיעור ‪ 35%‬מההוצאות (יותר משמינית ההכנסה החייבת) בעבור החזקת הורה משותק‬
‫לחלוטין‪ ,‬מרותק למיטה בתמידות‪ ,‬עיוור או בלתי שפוי בדעתו במוסד מיוחד – לפי סעיף ‪ 44‬בפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫ירושת מקרקעין – על‪-‬פי סעיף ‪ 4‬בחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963 -‬הורשת דירה או זכות למקרקעין אינה מכירה‬
‫ואינה חייבת במס שבח מקרקעין‪ .‬לפי סעיף ‪(5‬ג‪ )4‬גם מכירת נכס על ידי מנהל העיזבון אינה מכירה‪ ,‬ובלבד שהמוריש‬
‫ציווה על מכירת זכות המקרקעין ועל חלוקת התמורה בין היורשים‪.‬‬
‫מחלת בן זוג או הורה – עובד רשאי לזקוף לתקופת המחלה שלו היעדרות‪ ,‬של עד ‪ 6‬ימים בשנה‪ ,‬בגין מחלת בו זוג קשיש‬
‫או הורה‪ ,‬ובלבד שבן הזוג או ההורה אינם במוסד סיעודי‪ .‬על העובד לצרף אישור מרופא בדבר היות בן הזוג או ההורה‬
‫תלוי לחלוטין בעזרה בפעילות יומיומית לרבות הלבשה והאכלה – תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)‪,‬‬
‫תשנ"ד‪.1994-‬‬
‫פיצויי פיטורין –עובד הנאלץ להתפטר כדי לטפל בבני זוגו או באחד מהוריו או באחד מהורי בן הזוג (בתנאי שההורה של‬
‫בן הזוג גר עימם ועיקר כלכלתו עליהם)‪ ,‬זכאי לקבל פיצויי פיטורין ואת מלוא הזכויות שהעובד זכאי להן ‪ -‬לפי חוק‬
‫פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג – ‪.1963‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 5.4‬נקודות זכות‬
‫(מתוך כתבתו של יהודה שרוני‪)20.6.07 ,‬‬
‫עשרות אלפי קשישים ונכים זכאים להחזרי מס אך לא יודעים על כך‪ .‬כיצד אם כן אפשר לסייע לאוכלוסיה המבוגרת?‬
‫היו זמנים שבהם הביקור במס הכנסה היה חוויה מפחידה למדי‪ .‬מי שכבר הגיע לשם כדי לקבל החזר מס כלשהו חשש‬
‫שמא פקיד השומה יתחיל לחקור את עסקיו‪ ,‬ויגלה כי לא רק שהוא אינו זכאי להחזר אלא שהוא אף חייב כסף רב לפקיד‬
‫השומה‪ .‬בשנים האחרונות נדמה כי פחד זה הולך ונעלם‪ .‬לפני כ‪ 5 -‬שנים שינתה הנהלת הנציבות את המדיניות‪ ,‬והחלה‬
‫להפגין מדיניות ידידותית יותר כלפי ציבור הנישומים‪ .‬הוקמה חטיבת שירות לקוחות‪ ,‬ואחת היוזמות היתה לפרסם את‬
‫חוברת המידע "דע את זכויותיך"‪.‬‬
‫סמנכ"ל שירות הלקוחות ברשות המסים‪ ,‬יעל שביט‪ ,‬אומרת כי ההנחיה לפקידי השומה היא לאפשר לנישומים לנצל עד‬
‫כמה שאפשר את זכויותיהם‪ ,‬גם אם מדובר בהחזרי מס‪ .‬מתברר שלא תמיד חייבים להגיש דו "ח כדי לקבל את ההחזר‪,‬‬
‫ולעתים מספיקה פנייה ישירה לפקיד השומה‪ .‬שביט אומרת כי הנהלת רשות המסים מנחה את פקידי השומה לפעול כמה‬
‫שיותר מהר כדי להחזיר לנישומים את הכספים המגיעים להם‪ .‬על פי נתונים שהגיעו לעסקים‪ ,‬בשנת ‪67% 2006‬‬
‫מהבקשות להחזרי מס שהגישו השכירים טופלו בתוך חודשיים‪.‬‬
‫הטבות על השקעות‬
‫פקודת מס הכנסה מכילה בתוכה לא רק אוסף של הוראות על אודות חובות הנישום כלפי מערכת המס‪ ,‬אלא גם שורה של‬
‫הטבות מס‪ .‬לא כל הנישומים מודעים להטבות המס השונות‪ ,‬ובהן נקודות זיכוי והחזרי מס עבור פעולות מסוימות בניכוי‬
‫תשלומים שונים‪.‬‬
‫לחלק מהטבות המס זכאים סטודנטים שסיימו את שירותם הצבאי‪ .‬לא ברור אם כולם יודעים כי לאחר השירות הצבאי‬
‫הם זכאים לקבל נקודות זיכוי במס‪ ,‬למספר קצוב של שנים‪ .‬מי שאמור לספק להם את המידע הם האוניברסיטאות או‬
‫סתם חברים שבמקרה גילו שהטבות אלה אכן מגיעות להם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לחלק מההטבות אתם זכאים בגין השקעתכם במוצרים פיננסיים‪ .‬כיום גם עצמאים יכולים לקבל הטבת מס‬
‫כאשר הם פותחים חיסכון בקרן השתלמות באופן וולונטרי ‪ .‬עד לפני כ‪ 10-‬שנים הטבת המס בגין קרן השתלמות הגיעה‬
‫אך ורק לשכירים‪.‬‬
‫יש נהגי מוניות‪ ,‬למשל‪ ,‬שאינם מודעים כלל להטבה זו‪ ,‬המאפשרת להם לחסוך בהוצאות המס ולאחר ‪ 6‬שנות חיסכון‬
‫לצבור סכום משמעותי פטור ממס‪.‬‬
‫רק חלקנו יודעים שגם בלי לעבור ניתוח קשה‪ ,‬כמו ניתוח לב‪ ,‬אנחנו זכאים לעיתים להיות מוגדרים כנכים לתקופה‬
‫קצובה או לצמיתות‪ ,‬ובמקרה זה ניתן לקבל סדרת פטורים ממס על הכנסות‪ .‬רבים גילו זאת רק בצורה מקרית‪ ,‬ובדרך‬
‫כלל בדיעבד‪.‬‬
‫הטבות לקשישים‬
‫הבעיה האמיתית נוגעת לציבור הקשישים‪ ,‬אלה הפורשים לפנסיה‪ ,‬הנכים או בעלי המוגבלויות האחרות‪ .‬אתמול חשפנו‬
‫בעסקים באמצעות עו"ד ג'ק בלנגה‪ ,‬כי ציבור זה זכאי לקבל נקודת זיכוי נוספת אם הוא עונה על קריטריונים מסוימים‪,‬‬
‫אחד מהם הוא שבן‪/‬בת הזוג אינם עובדים‪ .‬התברר כי עשרות אלפי אנשים לא היו מודעים כלל להטבה זו ולכן לא ניצלו‬
‫אותה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫יעל שביט‪ ,‬סמנכ"ל שירות הלקוחות ברשות המסים‪ ,‬אומרת כי על פי המידע שבידי רשות המסים‪ ,‬ב‪ 5-‬החודשים‬
‫הראשונים של ‪ 2007‬ההטבה נוצלה במישרין‪ ,‬באמצעות פקידי השומה‪ ,‬על ידי ‪ 2,700‬זכאים ומספר זה אינו כולל את‬
‫אלה שניצלו את ההטבה דרך המעסיקים‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬מידע על ההטבות מופיע בפרסומים הרשמיים וכן באתרי האינטרנט‪ .‬היא מוסיפה‪" :‬ברשות המסים מודעים‬
‫למגבלות הקיימות הנוגעות לציבור הקשישים והנכים‪ ,‬אשר אינם מסוגלים להגיע לפקיד השומה ולנצל את ההטבות‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים הפצנו ל‪ 500-‬בתי אבות חוברות מידע על זכויות הקשישים‪ ,‬וגם הפניה ספציפית לסעיפים‬
‫הרלוונטיים להם‪ .‬אנחנו מקווים שבעקבות מידע זה יידעו נציגי הזכאים לעדכן אותם על הטבות המיסוי המגיעות להם"‪.‬‬
‫שביט מדגישה‪ ,‬כי בכל מקרה רשות המסים אינה נוקטת מדיניות מכוונת של הימנעות מהעברת מידע‪ ,‬וכי מטרתה לסייע‬
‫ככל הניתן לציבור הנישומים‪" .‬במקרה המדובר של נקודת הזיכוי‪ ,‬הנושא פורסם הן בלוח הניכויים השנתי‪ ,‬הן בטופס‬
‫תיאום מס של המעביד (טופס ‪ )101‬והן בחוברות הזכויות"‪ ,‬מוסיפה שביט‪.‬‬
‫העשירון העליון מודע לזכויותיו‬
‫עם זאת‪ ,‬יש כאלה שמודעים היטב לזכויותיהם במס הכנסה‪ .‬השכירים בעלי רמת השכר הגבוהה בעשירון העליון מנצלים‬
‫בדרך כלל את כל הטבות המס המגיעות להם‪ ,‬במיוחד כשמדובר בהשקעות פיננסיות ‪ .‬גם את תכנון המס לזמן הפרישה‬
‫לפנסיה הם עושים היטב‪.‬‬
‫מי שאינו מחזיק ברואה חשבון צמוד נאלץ להזדקק לשירותיהן של חברות שונות המתמחות בהחזרי מס‪ .‬חברות אלה‬
‫פועלות עבור הלקוח ומבטיחות לקבל החזרים‪ ,‬העומדים לעתים על אלפי שקלים‪ ,‬בתנאי שהן יקבלו חלק מההחזר‪,‬‬
‫וכמובן גם תשלום קבוע‪.‬‬
‫אבל לא תמיד צריך להגיע לאותם יועצים בשכר‪ .‬לעתים שיחה פשוטה עם מנהל החשבונות במקום העבודה יכולה לחסוך‬
‫לכם הרבה כסף‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬לא כולם יודעים כי עדיין ניתן לחסוך לקרן השתלמות עבור רכיבי השכר שאינם מוכרים כהוצאות סוציאליות‪,‬‬
‫כמו תשלום טלפון או רכב צמוד‪ ,‬וליהנות מזיכוי במס‪ .‬אפשרות זו ידועה בפקודת מס הכנסה כסעיף ‪ 47‬ב'‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מהאתרים ‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00851.doc‬‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/597/632.html‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .6‬קצבאות וגמלאות לקשישים‬
‫‪ 6.1‬קצבת זקנה‬
‫תנאי זכאות‬
‫הקשיש השלים תקופת אכשרה (ביטוח)‬
‫שולמו בעדו דמי ביטוח כחוק‬
‫הקשיש מבוטח בביטוח זקנה‬
‫הקשיש הגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה‬
‫מבחן הכנסות בגיל הפרישה עד גיל הזכאות לקצבת זקנה‬
‫אופן הגשת התביעה‬
‫כדי לקבל קצבת זקנה‪ ,‬יש להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים על גבי טופס תביעה‬
‫לקצבת זקנה סמוך ליום שבו הקשיש הגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה ‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 12-‬חודשים מן המועד הזה‪ .‬אם‬
‫חודש לידתו אינו רשום בתעודת הזהות של ו‪ ,‬יחשב כאילו נולד ב‪ 1 -‬באפריל של שנת לידתו‪.‬‬
‫אם הקשיש מגיש את התביעה לאחר המועד שנעשית זכאי לקצבה‪ ,‬רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם לך את הקצבה‬
‫לכל היותר בעד ‪ 12‬חודשים רטרואקטיבית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫יש לרשום בטופס התביעה את כל הפרטים הנדרשים‪ ,‬ולהציג לפני פקיד התביעות כל מסמך שיש בו כדי להוכיח את‬
‫הזכאות לקצבה או לתוספת‪ .‬ניתן לשלוח את טופס התביעה בדואר‪.‬‬
‫לתשומת הלב של מקבלי קצבאות אחרות מהביטוח הלאומי‪,‬‬
‫בהגיע הקשיש לגיל הפרישה‪ ,‬עלי ו להגיש תביעה לקצבת זקנה‪.‬‬
‫למידע נוסף על המעבר מקבלת קצבה אחרת לקצבת זקנה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫מסמכים שיש להגיש‬
‫בטופס התביעה ובדף ההסבר המצורף אליו מפורטים המסמכים שעליך להגיש‪.‬‬
‫אי‪-‬המצאת מסמך כלשהו עלולה לעכב את הטיפול בתביעתך‪.‬‬
‫יש לצרף לטופס התביעה אישור מהבנק המציין את שם הבנק‪ ,‬כתובתו ואת מספר החשבון שאליו תועבר הקצבה‪ ,‬או‬
‫לחילופין המחאה מבוטלת‪.‬‬
‫אופן הגשת התביעה להשלמת הכנסה‬
‫את התביעה לתוספת השלמת הכנסה יש להגיש על גבי טופס תביעה להשלמת הכנסה בסניף המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ניתן‬
‫להגיש אותה בזמן הגשת התביעה לקצבת זקנה‪ ,‬או לאחר מכן‪ ,‬במועד שהצטמצמה הכנסת הקשיש (או הכנסת בן זוגו)‬
‫לכדי השיעור המזכה בתוספת השלמת הכנסה‪ .‬תוספת השלמת הכנסה תשולם החל בחודש הגשת התביעה‪ ,‬וכל זמן‬
‫שהקשיש זכאי לה‪.‬‬
‫קצבה שלא נגבתה על‪-‬ידי הזכאי‬
‫מקבל קצבת זקנה שנפטר‪ ,‬ולא גבה את מלוא הקצבה שהגיעה לו‪ ,‬ישולם סכום הקצבה שלא נגבה (בלי תוספת השלמת‬
‫הכנסה) לשאיריו (אלמנה‪ ,‬אלמן או יתומים הזכאים לקצבת שאירים)‪ .‬באין שאירים ישולם סכום הקצבה שלא נגבה (אך‬
‫לא יותר מסכום הקצבה בעד ‪ 6‬החודשים האחרונים שלפני פטירת הזכאי לקצבה) למי שיוכיח שסיפק לזכאי לקצבה‬
‫מצרכים או שירותים חיוניים בשנה האחרונה לחייו‪ ,‬ולא שולם לו בעדם ‪ .‬הזכות לקצבת זקנה אינה עוברת בירושה ‪.‬‬
‫כדי לקבל את סכום הקצבה שלא נגבתה‪ ,‬יש למלא טופס תביעה ליתרת קצבה ‪.‬‬
‫ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי‬
‫אם החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מניחה את דעת הקשיש‪ ,‬הוא רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה‪ .‬את‬
‫הערעור עליך למסור לבית הדין לעבודה בתוך ‪ 6‬חודשים מיום שקיבל את ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי‬
‫בדבר החלטתו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫גמלת זקנה מיוחדת‬
‫אם הקשיש תושב ישראל שאינו מבוטח בביטוח זקנה ואינו זכאי לקצבת זקנה בגלל שעלה לארץ לראשונה לאחר גיל‬
‫‪ 62 - 60‬בהתאם לחודש לידתו‪ ,‬ישלם לו המוסד לביטוח לאומי גמלה מיוחדת‪ ,‬על חשבון משרד האוצר‪ ,‬ובלבד ש הוא‬
‫עונה על כל התנאים המפורטים בחוק‪.‬‬
‫זכויותיהם של מקבלי קצבאות זקנה במוסדות שונים‬
‫זכויות ברשויות מקומיות‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬רשות השידור‪ ,‬קופת חולים‪ ,‬חברת חשמל ובזק‪.‬‬
‫למקבלי קצבאות נוספות במוסד‬
‫על פי החוק‪ ,‬לא ישלם המוסד לביטוח לאומי כמה קצבאות בעד פרק זמן אחד‪ ,‬ועל הקשיש לבחור באחת הקצבאות (חוץ‬
‫מקצבת ילדים וגמלת סיעוד‪ ,‬שישולמו גם בזמן ש הוא זכאי לקצבת זקנה)‪.‬‬
‫אם הקשיש זכאי גם לקצבת זקנה וגם לקצבת שאירים (קצבת אלמן‪/‬ה) והשלים "תקופת אכשרה"‪ ,‬יקבל קצבת זקנה‬
‫מלאה ונוסף עליה מחצית מקצבת השאירים המגיעה ל ו‪.‬‬
‫סייג‪ :‬זכות זאת אינה ניתנת ל"עקרת בית" שזכאית לקצבת זקנה‪.‬‬
‫אם קשישה זכאית לקצבת זקנה‪ ,‬בין אם צברה תקופת אכשרה ובין אם לא צבר ה תקופת אכשרה (כגון עקרת בית)‪ ,‬ו היא‬
‫זכאית גם לקצבת תלויים בנפגעי עבודה ‪ ,‬הקשישה תקבל קצבת זקנה מלאה ונוסף עליה מחצית מקצבת התלויים; או‬
‫תקבל מחצית קצבת זקנה ונוסף עליה קצבת תלויים מלאה‪.‬‬
‫אם הקשיש זכאי גם לקצבת זקנה וגם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות‪ ,‬עליו לבחור באחת הקצבאות‪ .‬אם בחר בקצבת‬
‫נכות מעבודה‪ ,‬גובה הקצבה לא יפחת משיעור קצבת הזקנה המגיעה ל ו‪.‬‬
‫בתנאים מיוחדים יהוון המוסד לביטוח לאומי את קצבת הנכות של הקשיש (ישלם סכום חד פעמי במקום הקצבה)‬
‫ולאחר ההיוון יקבל את קצבת הזקנה המגיעה ל ו‪.‬‬
‫מועד התשלום‬
‫קצבת הזקנה משולמת ב–‪ 28‬בחודש (בעד אותו החודש) לזכות חשבון הבנק של הקשיש בלבד או שלו ושל‪ :‬בן זוגו‪ ,‬הורה‪,‬‬
‫אח‪ ,‬אחות‪ ,‬בן או בת‪.‬‬
‫מי שנולד לפני ‪ 15‬בחודש‪ ,‬יתחיל לקבל את הקצבה בחודש שבו הגיע לגיל המזכה בקצבה‪.‬‬
‫מי שנולד לאחר ‪ 15‬בחודש‪ ,‬יתחיל לקבל את הקצבה בחודש שלאחר החודש שבו הגיע לגיל המזכה לקצבה‪ ,‬אבל אם הוא‬
‫זכאי לתוספת השלמת הכנסה לקצבה‪ ,‬הוא יתחיל לקבל את הקצבה בחודש שבו הגיע לגיל המזכה בקצבה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מעבר מקבלת קצבאות אחרות לקצבת זקנה‬
‫מקבלי קצבת נכות כללית ומקבלי קצבת הבטחת הכנסה יקבלו את קצבת הנכות הכללית או את קצבת הבטחת ההכנסה‬
‫עד לגיל הפרישה‪ .‬מגיל הפרישה יתחילו לקבל קצבת זקנה בלבד‪.‬‬
‫מי שקיבלו קצבת נכות כללית סמוך למועד שנעשו זכאים לקצבת זקנה‪ ,‬לא תפחת קצבת הזקנה שלהם משיעור קצבת‬
‫הנכות החודשית האחרונה ששולמה להם‪ ,‬והיא תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת נכות כללית‪ .‬מקבלי‬
‫דמי אבטלה‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬יקבלו את דמי האבטלה עד גיל הפרישה שנקבע לגברים‪ .‬מגיל הפרישה שנקבע לגברים יתחילו‬
‫לקבל קצבת זקנה בלבד‪.‬‬
‫מענק חימום‬
‫פעם בשנה משולם מענק חד‪-‬פעמי לחימום למקבל קצבת זקנה שמתקיימים בו התנאים האלה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא מקבל תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה באחד מהחודשים‪ :‬אוקטובר‪ ,‬נובמבר או דצמבר באותה השנה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא מתגורר באזור המוגדר "קר" על‪-‬פי החוק חודשיים לכל הפחות‪.‬‬
‫המענק הוא משפחתי‪ .‬סכום המענק הוא ‪ 246‬ש"ח‪ ,‬והוא משולם באופן אוטומטי בצירוף לקצבת חודש אוקטובר‪.‬‬
‫מענק פטירה‬
‫לתשומת הלב‪ ,‬תעודת פטירה מונפקת על ידי משרד הפנים ‪.‬‬
‫מענק פטירה הוא מענק חד‪-‬פעמי בגובה ‪( ₪ 7,778‬החל מה‪ )1.1.09-‬המשולם במקרים האלה‪:‬‬
‫אם נפטר מי שקיבל מהביטוח הלאומי קצבת זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬שירותים מיוחדים לנכים‪ ,‬נפגעי עבודה או‬
‫תגמולים למתנדבים‪ ,‬ישולם מענק חד פעמי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו‪ .‬באין בן זוג‪ ,‬ישולם המענק לילדו של מקבל‬
‫הקצבה‪ ,‬ובלבד שהילד עונה על הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי‪ .‬מענק הפטירה משולם בדרך כלל באופן אוטומטי‬
‫ואין צורך להגיש תביעה‪.‬‬
‫אם נפטר בן זוגו של מי שמקבל קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה‪ ,‬ישולם למקבל הקצבה מענק פטירה באופן‬
‫אוטומטי‪.‬‬
‫מענק פטירה ישולם גם לאדם שנשא בעיקר ההוצאות על המצבה בעקבות פטירתם של בני הזוג בהפרש זמן קצר‪ ,‬ואם‬
‫מתקיימים כל התנאים האלה (במקרה זה יש להגיש תביעה למענק פטירה)‪:‬‬
‫‪ .1‬מכוחו של המנוח הייתה זכות למענק פטירה לבן‪/‬בת זוג ‪.‬‬
‫‪ .2‬בן זוגו של המנוח נפטר בתוך ‪ 100‬ימים ממועד פטירת המנוח‪ ,‬ולא שולם מענק פטירה‪.‬‬
‫‪ .3‬אין למנוח ילד כהגדרתו לפי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .4‬המנוח נפטר החל ב‪ 1-‬בינואר ‪ 2003‬ואילך‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ניכויים מתשלום הקצבה‬
‫מקצבת הזקנה שלך ינוכו דמי ביטוח בריאות בסכום של ‪ 173‬ש"ח (החל ב‪ )1.1.2009-‬ליחיד ו‪ 251-‬ש"ח לזוג‪.‬‬
‫אם הקשיש זכאי לתוספת השלמת הכנסה ינוכו מקצבת ו דמי ביטוח בריאות בסכום של ‪ 92‬ש"ח (ליחיד וגם לזוג)‪.‬‬
‫לתשומת הלב‪,‬‬
‫ אם הקשיש עובד כשכיר‪ ,‬והמעסיק שלו מנכה משכרו דמי ביטוח בריאות‪ ,‬עליו לפנות למעסיק להפסקת הניכוי ‪.‬‬‫ אם הקשיש מקבל תוספת בקצבת הזקנה בעד בת הזוג‪ ,‬ינוכו מקצבתו דמי ביטוח בריאות לזוג‪ ,‬גם אם בת הזוג עובדת‬‫כשכירה‪.‬‬
‫ אם אינו מקבל את התוספת בקצבת הזקנה בעד בת הזוג‪ ,‬מכיוון שהיא מקבלת קצבה מהביטוח הלאומי‪ ,‬ינוכו מקצבת ו‬‫דמי ביטוח בריאות לזוג‪.‬‬
‫קצבת זקנה חלקית מגיל הפרישה עד גיל הזכאות לקצבת זקנה‬
‫אם הכנסת הקשיש עולה במעט על "ההכנסה המרבית"‪ ,‬תשולם ל ו "קצבת זקנה חלקית" ‪ -‬הקצבה המלאה שהייתה‬
‫מגיעה לו‪ ,‬פחות ‪ 60%‬מסכום הכנסתו העולה על "ההכנסה המרבית" ‪ -‬ובלבד שסכום הקצבה ה"חלקית" המגיעה ל ו הוא‬
‫לפחות ‪ 127‬ש"ח‪.‬‬
‫על "קצבת זקנה חלקית" ניתן לוותר‪ .‬בפרק הזמן שהקשיש אינו מקבל אותה‪ ,‬יובא בחשבון הזמן המזכה אות ו‬
‫בתוספת ותק ובתוספת דחיית קצבה ‪.‬‬
‫פרטים נוספים ניתן למצוא ב"מבחן הכנסות מגיל הפרישה עד לגיל הזכאות לקצבת זקנה" ‪.‬‬
‫שהות בחו"ל‬
‫אם הקשיש שוהה בחוץ לארץ עד ‪ 6‬חודשים‪ ,‬תשולם קצבתו לזכות חשבון הבנק שלו בישראל‪ .‬אם הוא שוהה בחוץ לארץ‬
‫יותר מ–‪ 6‬חודשים‪ ,‬עליו להודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי (מחלקת זקנה) על נסיעת ו‪ .‬בתנאים מיוחדים יוסיף המוסד‬
‫לביטוח לאומי לשלם את הקצבה גם בזמן שהות ו בחו"ל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שיעורי הקצבה‬
‫סכום קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד היא ‪ 1,268‬ש"ח ליחיד ו‪ 1,906-‬ש"ח לזוג (מורכב מקצבה ליחיד‪+‬תוספת לבן הזוג)‪.‬‬
‫סכום קצבת הזקנה הבסיסית לבני ‪ 80‬ומעלה – ‪ 1,345‬ש"ח ליחיד ו‪ 1,983-‬ש"ח לזוג (מורכב מקצבה ליחיד‪+‬תוספת לבן‬
‫הזוג)‪ .‬אם שני בני הזוג‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬עונים על תנאי הזכאות לקצבת זקנה‪ ,‬יקבל כל אחד מהם קצבה ליחיד‪ .‬על‬
‫סכומים אלה מתווספות התוספות הבאות‪:‬‬
‫תוספת בעד בן זוג וילדים‬
‫תוספת השלמת הכנסה לקצבת זקנה‬
‫תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה תשולם לך על פי‪-‬חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬אם אין לך הכנסות‪ ,‬כדי להבטיח לך‬
‫הכנסה מינימלית בשיעורים האלה‪:‬‬
‫סכומי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה למי שלא מלאו להם ‪ 80‬שנים‪( :‬החל מה‪)1.1.09-‬‬
‫עם‬
‫הסכום‬
‫תוספת השלמת הכנסה למי שמלאו‬
‫לו ‪ 80‬שנה‬
‫ליחיד‪/‬ה‬
‫‪₪ 2,368‬‬
‫‪₪ 2,532‬‬
‫לזוג‬
‫‪₪ 3,511‬‬
‫‪₪ 3,748‬‬
‫ליחיד‪/‬ה‪+‬ילד‬
‫‪₪ 3,763‬‬
‫‪₪ 4,001‬‬
‫ליחיד‪/‬ה‪2+‬‬
‫‪₪ 4,593‬‬
‫‪₪ 4,831‬‬
‫ילדים‬
‫לזוג‪+‬ילד‬
‫‪₪ 4,341‬‬
‫‪₪ 4,579‬‬
‫לזוג‪ 2+‬ילדים‬
‫‪₪ 5,171‬‬
‫‪₪ 5,409‬‬
‫לחישוב גיל הזכאות החדש לקצבת זקנה ‪ :‬לביצוע החישוב ‪ -‬לחץ כאן‬
‫‪25‬‬
‫** ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 2004‬התקבל בכנסת חוק גיל הפרישה התשס"ד ‪ .2004 -‬על פי חוק זה יועלה בהדרגה הגיל המזכה‬
‫בקצבת זקנה החל ב‪ 1-‬ליולי ‪ .2004‬לפיכך‪ ,‬קיימים שני מועדים הקשורים לקביעת הזכאות לקצבת זקנה‪:‬‬
‫א‪ .‬גיל הזכאות המותנית בהכנסות – הגיל שבו הקשיש יהיה זכאי לקצבת זקנה בתנאי שהכנסותיו כעובד אינן עולות על‬
‫סכום מסוים‪ ,‬ועל פי כללי זכאות נוספים‪.‬‬
‫עד סוף יוני ‪ 2004‬גיל זה הוא‪ :‬לגבר ‪ 65 -‬שנים‪ ,‬ולאישה ‪ 60 -‬שנים‪ .‬החל מיולי ‪ 2004‬הגיל יעלה בהדרגה עד שבסופו‬
‫של התהליך יהיה גיל הזכאות החדש לגבר – ‪ 67‬שנים‪ ,‬ולאישה ‪ 64 -‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיל הזכאות שאינה מותנית בהכנסות – הגיל שבו הקשיש יהיה זכאי לקצבת זקנה ללא קשר להכנסותי ו כעובד ועל פי‬
‫כללי זכאות נוספים‪.‬‬
‫עד סוף יוני ‪ 2004‬גיל זה הוא‪ :‬לגבר ‪ 70 -‬שנים‪ ,‬ולאישה ‪ 65 -‬שנים‪ .‬החל מיולי ‪ 2004‬הגיל לנשים יעלה בהדרגה עד שבסופו‬
‫של התהליך יהיה גיל הזכאות החדש לשני המינים ‪ 70‬שנה‪.‬‬
‫בטבלאות הבאות (בעמודים הבאים) ניתן למצוא את 'גיל הזכאות המותנית בהכנסותיך' ואת 'גיל הזכאות שאינה‬
‫מותנית בהכנסות'‪ ,‬על‪-‬פי המין והגיל של הקשיש‪.‬‬
‫לתשומת ליבכם‪ ,‬הזכאות לקצבת זקנה נבחנת ע ל פי גיל ותנאי זכאות נוספים‪ .‬מי שנולד לאחר ה‪ 15 -‬בחודש‪ ,‬קצבתו‬
‫תשולם בחודש שלאחר מועד הזכאות שצויין‪.‬‬
‫(הערה זו לא חלה על מי שקיבל גמלת הבטחת הכנסה בחודש שלפני גיל הפרישה)‬
‫‪26‬‬
‫גברים ‪ -‬גיל הזכאות המותנית בהכנסות לפי תאריך הלידה‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫גיל הזכאות המותנית‬
‫בהכנסות‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪-‬‬
‫‪6/39‬‬
‫‪65‬‬
‫‪7/39‬‬
‫‪8/39‬‬
‫‪ 65‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/39‬‬
‫‪4/40‬‬
‫‪ 65‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/40‬‬
‫‪12/40‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1/41‬‬
‫‪8/41‬‬
‫‪ 66‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/41‬‬
‫‪4/42‬‬
‫‪ 66‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/42‬‬
‫ואילך‬
‫‪67‬‬
‫נשים ‪ -‬גיל הזכאות המותנית בהכנסות לפי תאריך הלידה‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫גיל הזכאות המותנית‬
‫בהכנסות‬
‫מתאריך‬
‫עד תאריך‬
‫‪-‬‬
‫‪6/44‬‬
‫‪60‬‬
‫‪7/44‬‬
‫‪8/44‬‬
‫‪ 60‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/44‬‬
‫‪4/45‬‬
‫‪ 60‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/45‬‬
‫‪12/45‬‬
‫‪61‬‬
‫‪27‬‬
‫‪1/46‬‬
‫‪8/46‬‬
‫‪ 61‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/46‬‬
‫‪4/47‬‬
‫‪ 61‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/47‬‬
‫‪12/49‬‬
‫‪62‬‬
‫‪1/50‬‬
‫‪8/50‬‬
‫‪ 62‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/50‬‬
‫‪4/51‬‬
‫‪ 62‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/51‬‬
‫‪12/51‬‬
‫‪63‬‬
‫‪1/52‬‬
‫‪8/52‬‬
‫‪ 63‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/52‬‬
‫‪4/53‬‬
‫‪ 63‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/53‬‬
‫ואילך‬
‫‪64‬‬
‫נשים ‪ -‬גיל הזכאות שאינה מותנית בהכנסות לפי תאריך הלידה‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫גיל הזכאות שאינה מותנית בהכנסות‬
‫מ‪ ...‬עד תאריך‬
‫‪-‬‬
‫‪6/39‬‬
‫‪65‬‬
‫‪7/39‬‬
‫‪8/39‬‬
‫‪ 65‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/39‬‬
‫‪4/40‬‬
‫‪ 65‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/40‬‬
‫‪12/40‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1/41‬‬
‫‪8/41‬‬
‫‪ 66‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪28‬‬
‫‪9/41‬‬
‫‪4/42‬‬
‫‪ 66‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/42‬‬
‫‪12/44‬‬
‫‪67‬‬
‫‪1/45‬‬
‫‪8/45‬‬
‫‪ 67‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/45‬‬
‫‪4/46‬‬
‫‪ 67‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/46‬‬
‫‪12/46‬‬
‫‪68‬‬
‫‪1/47‬‬
‫‪8/47‬‬
‫‪ 68‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/47‬‬
‫‪4/48‬‬
‫‪ 68‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/48‬‬
‫‪12/48‬‬
‫‪69‬‬
‫‪1/49‬‬
‫‪8/49‬‬
‫‪ 69‬ו‪ 4 -‬חודשים‬
‫‪9/49‬‬
‫‪4/50‬‬
‫‪ 69‬ו‪ 8 -‬חודשים‬
‫‪5/50‬‬
‫ואילך‬
‫‪70‬‬
‫הערה‪ :‬מקבלי קצבת נכות כללית‪ ,‬הבטחת הכנסה ואבטלה‬
‫מקבלי קצבת נכות כללית והבטחת הכנסה ימשיכו לקבל את קצבת הנכות או את קצבת הבטחת הכנסה עד ל"גיל‬
‫הזכאות המותנית בהכנסות"‪ ,‬בהתאם לתנאי הזכאות‪ .‬מקבלי דמי אבטלה‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬ימשיכו לקבל את דמי‬
‫האבטלה‪ ,‬בהתאם לתנאי הזכאות‪ ,‬ובאופן הבא‪ :‬עד ל"גיל הזכאות המותנית בהכנסות" שנקבע לגברים (טבלה מספר ‪.)1‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 6.2‬השלמת הכנסה‬
‫תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה תשולם לך על פי חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬אם אין לך הכנסות‪ ,‬כדי להבטיח לך הכנסה‬
‫מינימלית בשיעורים האלה‪:‬‬
‫סכומי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה לחודש למי שלא מלאו להם ‪ 80‬שנים‪( :‬החל מה‪)1.1.09-‬‬
‫ליחיד‪/‬ה‬
‫‪ 2,368‬ש"ח‬
‫לזוג‬
‫‪ 3,511‬ש"ח‬
‫ליחיד‪/‬ה ‪+‬‬
‫ילד‬
‫‪ 3,763‬ש"ח‬
‫ליחיד‪/‬ה ‪+‬‬
‫‪ 2‬ילדים‬
‫לזוג ‪ +‬ילד‬
‫‪ 4,593‬ש"ח‬
‫‪ 4,341‬ש"ח‬
‫לזוג ‪+‬‬
‫‪ 2‬ילדים‬
‫‪ 5,171‬ש"ח‬
‫סכומי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה לחודש למי שמלאו להם ‪ 80‬שנים‪:‬‬
‫ליחיד‪/‬ה‬
‫‪ 2,532‬ש"ח‬
‫לזוג‬
‫‪ 3,748‬ש"ח‬
‫ליחיד‪/‬ה ‪ +‬ילד‬
‫‪ 4,001‬ש"ח‬
‫ליחיד‪/‬ה ‪ 2 +‬ילדים‬
‫‪ 4,831‬ש"ח‬
‫לזוג ‪ +‬ילד‬
‫‪ 4,579‬ש"ח‬
‫לזוג ‪ 2 +‬ילדים‬
‫‪ 5,409‬ש"ח‬
‫‪30‬‬
‫התנאים הקובעים זכאות לתוספת השלמת הכנסה‪( :‬רשום בלשון זכר אך תקף לשני המינים)‬
‫‪ .1‬סכום קצבת הזקנה המגיעה לקשיש (או סכום קצבאות הזקנה המגיעות לבני הזוג)‪ ,‬לרבות תוספת ותק ותוספת דחיית‬
‫קצבה‪ ,‬לא יעלה על הסכומים הרשומים למעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשיש נמצא בישראל‪ .‬בתנאים מסוימים יוכל לקבל את תוספת השלמת ההכנסה גם בעת ה שהות בחו"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשיש אינו חבר קיבוץ או חבר במושב שיתופי‪ ,‬ואינ ו "הורה עובד" של חבר קיבוץ או מושב שיתופי‪ .‬בתנאים‬
‫מסוימים תיתכן זכאות לחבר קיבוץ או חבר במושב שיתופי‪.‬‬
‫‪ .4‬אין בבעלות הקשיש או בשימושו (או בבעלות ובשימוש בת זוג ו או ילדו) רכב‪ .‬בתנאים מסוימים יוכל להיות זכאי‬
‫לתוספת גם אם בבעלותו או בשימושו רכב‪.‬‬
‫‪ .5‬אין לקשיש ולבת זוגו כל הכנסה מלבד קצבאות הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫או‬
‫יש לקשיש או לבת זוגו הכנסה נוספת מפנסיה‪ ,‬אך סכומה (ברוטו לחודש) אינו עולה (או עולה רק במעט) על ‪1,031‬ש"ח‬
‫ליחיד או ‪ 1,625‬ש"ח לזוג‪.‬‬
‫או‬
‫יש לקשיש או לבת זוגו הכנסה נוספת מעבודה‪ ,‬אך סכומה (ברוטו לחודש) אינו עולה (או עולה רק במעט) על ‪1,586‬ש"ח‬
‫לחודש ליחיד או ‪ 1,903‬ש"ח לזוג‪.‬‬
‫או‬
‫יש לקשיש או לבת זוגו הכנסה נוספת מעבודה וגם מפנסיה‪ ,‬אך סכומה (ברוטו לחודש) אינו עולה (או עולה רק במעט)‬
‫על ‪ 1,586‬ש"ח ליחיד או ‪ 1,903‬ש"ח לזוג‪.‬‬
‫או‬
‫יש לקשיש או לבן זוגו חיסכון בקופת גמל‪ ,‬הון או רכוש וסכום כל ההכנסה מן המקורות האלה (כגון הכנסה מריבית או‬
‫משכר דירה) ומקצבאות הביטוח הלאומי אינו עולה על שיעורי ההכנסה המינימאלית הרשומים למעלה (גם רכוש שאין‬
‫ממנו הכנסה יובא בחשבון‪ ,‬חוץ מדירת המגורים)‪.‬‬
‫פיקדון כספי בסכום שאינו עולה על ‪ 30,732‬ש"ח ליחיד ו‪ 46,098 -‬ש"ח לזוג ‪ -‬לא ישפיע על הזכות להשלמת הכנסה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בדיקת ההכנסה מעבודה ומפנסיה נכונה החל ב‪ 1-‬במרס ‪ .2008‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪ 2008‬היתה בדיקה אחרת‪.‬‬
‫שהות בחו"ל‬
‫אם בכוונת הקשיש לצאת את הארץ מסיבה כלשהי ‪ ,‬עליו לדווח על כך למוסד לביטוח לאומי‪ .‬יציאת ו לחו"ל ללא דיווח‬
‫עלולה ליצור חובות ש יחויב להחזירם למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫פרטים נוספים על הזכאות לתוספת השלמת ההכנסה ניתן למצוא ב"הבטחת הכנסה"‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.btl.gov.il/BENEFITS/OLD_AGE/Pages‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 6.3‬גמלת סיעוד‬
‫המוסד לביטוח לאומי מפעיל‪ ,‬בשיתוף עם משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית‪ ,‬את חוק ביטוח סיעוד‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬גמלת סיעוד ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה ‪ -‬הגרים בבית‪ ,‬ונזקקים לעזרת אדם אחר בפעולות היום‬
‫יום (להתלבש‪ ,‬להתרחץ‪ ,‬לאכול‪ ,‬להלך בבית וכיו"ב)‪ ,‬וכן לזקנים הנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם‪.‬‬
‫לזכאי לגמלת סיעוד יינתנו שירותי סיעוד לסייע לו בפעולות היום יום ובניהול משק הבית ולהקל על משפחתו את‬
‫הטיפול בו ואת ההשגחה עליו ‪ .‬הגמלה אינה גמלה בכסף‪.‬‬
‫אופן הגשת התביעה‬
‫טופס תביעה לגמלת סיעוד יוגש בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים או יישלח בדואר‪ .‬את התביעה יכול להגיש‬
‫גם אדם אחר המייצג את המבוטח (בן משפחה‪ ,‬האפוטרופוס‪ ,‬העובד הסוציאלי או האחות)‪ .‬בטופס התביעה יש לקבל‬
‫חוות דעת מן הרופא המטפל‪ ,‬ואל הטופס יש לצרף אישורים על הכנסות‪.‬‬
‫עם החלטת המוסד לביטוח לאומי בתביעה‪ ,‬התובע יקבל הודעה על זכאותו או אי זכאותו‪ .‬להודעה יצורף מידע המפרט‬
‫את סל השירותים המצוי באזור מגוריו‪ ,‬לבחירתו‪.‬‬
‫תקופת הזכאות המרבית‬
‫הזכאות לגמלת סיעוד אינה נקבעת לצמיתות‪ ,‬ומזמן לזמן יבדוק המוסד לביטוח לאומי את מצבו של המבוטח‪ ,‬את זכותו‬
‫להוסיף ולקבל גמלת סיעוד ואת שיעור הגמלה המגיעה לו‪.‬‬
‫אם החמיר מצבו של המבוטח‪ ,‬הוא ומשפחתו רשאים לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולבקש בדיקה מחודשת‪.‬‬
‫טיפ בנושא סיעוד‬
‫המתקשה במילוי טופס התביעה לגמלת סיעוד יוכל לקבל עזרה מפקיד התביעות או מעובדי שירות הייעוץ לקשיש‬
‫שבסניף המוסד לביטוח לאומי שמקום מגוריו‪ .‬את התביעה לגמלת סיעוד יכול להגיש גם אדם אחר המייצג את המבוטח‬
‫(כגון בן משפחה‪ ,‬האפוטרופוס‪ ,‬העובד הסוציאלי או האחות)‪.‬‬
‫גם ערעור על החלטת הביטוח הלאומי ועל החלטת הוועדה המקומית רשאים למסור בן משפחה של המבוטח או‬
‫האפוטרופוס שלו ‪.‬‬
‫ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי‬
‫אם החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה מניחה את דעת הקשיש‪ ,‬הוא רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה‪ .‬את‬
‫הערעור עליו למסור לבית הדין לעבודה בתוך ‪ 6‬חודשים מיום שקיבל את ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי‬
‫בדבר החלטתו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אילו שירותים יינתנו לזכאי לגמלת סיעוד‬
‫על פי חוק ביטוח סיעוד‪ ,‬זכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותים שיסייעו לו ולמשפחתו בביצוע פעולות יום יומיות‪ ,‬בניהול‬
‫משק הבית‪ ,‬בטיפול בו ובהשגחה עליו ‪ -‬והכול לפי צורכי המבוטח ובחירתו בתוך מסגרת הזכאות‪.‬‬
‫שיעורי הגמלה‬
‫שיעור הגמלה נקבע לפי מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת או לפי מידת ההשגחה שהוא זקוק לה‪.‬‬
‫הזכאי לגמלה‪ ,‬בוחר את השירותים הרצויים לו‪ ,‬אחד או יותר‪ ,‬מתוך סל השירותים הקיים ‪.‬‬
‫שיעור הגמלה נקבע לפי מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת או לפי מידת ההשגחה שהוא זקוק לה‪.‬‬
‫הזכאי לגמלה‪ ,‬בוחר את השירותים הרצויים לו‪ ,‬אחד או יותר‪ ,‬מתוך סל השירותים הקיים ‪.‬‬
‫שיעורי הגמלה שיצוינו מייד מתייחסים רק ל‪ 2-‬סוגי שירותים מתוך סל השירותים‪ :‬שעות טיפול שבועיות בבית וימי‬
‫ביקור במרכז יום‪ .‬השיעורים של השירותים שלא פורטו כאן‪ ,‬יימסרו על ידי העובד הסוציאלי‪ ,‬שיבקר בבית הקשיש וייעץ‬
‫לו בבחירת סל השירותים המתאים ל ו‪.‬‬
‫על‪-‬פי החוק נקבעו ‪ 3‬רמות לשיעור הגמלה‪:‬‬
‫רמה א ‪ -‬מי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום‪ ,‬וכן מי שנמצא זקוק להשגחה‪ ,‬זכאי לגמלת‬
‫סיעוד בשווי ‪ 9.75%‬שעות טיפול שבועיות‪ ,‬או בשווי של ‪ 5‬שעות טיפול שבועיות‪ ,‬למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב‬
‫הכנסות‪.‬‬
‫למי שבוחר לבקר במרכז יום‪:‬‬
‫ יום ביקור שווה בערכו ל‪ 2 -‬שעות טיפול בבית‪.‬‬‫‪ -‬מספר הימים המרבי לביקור במרכז יום ‪ 4.5 -‬ימים בשבוע (למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות ‪ 2 -‬ימים בשבוע)‪.‬‬
‫רמה ב ‪ -‬מי שנמצא תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה‪ ,‬זכאי לגמלת סיעוד‬
‫בשווי ‪ 16‬שעות טיפול שבועיות‪ ,‬או בשווי של ‪ 8‬שעות טיפול שבועיות‪ ,‬למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות‪.‬‬
‫למי שבוחר לבקר במרכז יום‪:‬‬
‫ יום ביקור שווה בערכו ל‪ 2.75-‬שעות טיפול בבית‪.‬‬‫‪ -‬מספר הימים המרבי שאפשר לבקר במרכז יום ‪ 5.5 -‬ימים בשבוע‪( ,‬למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות ‪ 2 -‬ימים בשבוע)‪.‬‬
‫רמה ג ‪ -‬מי שנמצא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היום יום בכל שעות היממה‪ ,‬וכן מי שנמצא זקוק להשגחה‬
‫מתמדת‪ ,‬זכאי לגמלת סיעוד בשווי ‪ 18‬שעות טיפול שבועיות‪ ,‬או בשווי של ‪ 9‬שעות טיפול שבועיות (מי שזכאי לגמלה‬
‫מופחתת עקב הכנסות)‪.‬‬
‫למי שבוחר לבקר במרכז יום‪:‬‬
‫ יום ביקור שווה בערכו ל‪ 2.75 -‬שעות טיפול בבית‪.‬‬‫‪ -‬מספר הימים המרבי שאפשר לבקר במרכז יום ‪ 6 -‬ימים בשבוע (למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות ‪ 3 -‬ימים בשבוע)‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ניתן להמיר שעות סיעוד ולקבל‪:‬‬
‫•אספקת מוצרי ספיגה חד‪-‬פעמיים‬
‫•משדר מצוקה‬
‫• שירותי מכבסה‬
‫תנאי הזכאות‬
‫חמישה תנאים קובעים את זכאות המבוטח לגמלת סיעוד‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא גר בקהילה ולא במוסד‪ .‬מי שנמצא במוסד סיעודי או בבית אבות (מוסדות החייבים ברישוי של משרד הבריאות‬
‫או משרד הרווחה)‪ ,‬לא יהי ה זכאים לגמלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנסותיו אינן עולות על הסכומים המפורטים‪:‬‬
‫סכום ההכנסה‬
‫סכום הגמלה‬
‫יחיד‬
‫עד ‪ 7,928‬ש"ח‬
‫גמלה מלאה‬
‫יחיד‬
‫מעל ‪ 7,928‬ש"ח ועד ‪ 11,892‬ש"ח‬
‫גמלה מופחתת בשיעור של ‪ 50‬אחוזים‬
‫זוג‬
‫עד ‪ 11,892‬ש"ח‬
‫גמלה מלאה‬
‫זוג‬
‫מעל ‪ 11,892‬ש"ח ועד ‪17,838‬‬
‫גמלה מופחתת בשיעור של ‪ 50‬אחוזים‬
‫‪ .4‬הוא אינו מקבל קצבה לשירותים ( לנכה שנפגע בעבודה או לנכה כללי) מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ואינו מקבל גמלה‬
‫לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה (המקבל גמלה שכזאת יבחר בינה ובין גמלת הסיעוד שעל פי חוק ביטוח סיעוד)‪.‬‬
‫‪ .5‬הוא נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות יום יומיות (להתלבש‪ ,‬להתרחץ‪ ,‬לאכול‪ ,‬לטפל‬
‫בהפרשות‪ ,‬להתהלך בבית וכדומה) או הוא נמצא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו‪.‬‬
‫לאחר שתתקבל התביעה לגמלת סיעוד בסניף המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ויימצא שהמבוטח עונה על התנאים המפורטים‪,‬‬
‫יבדוק איש מקצוע (אחות‪ ,‬פיזיוטרפיסט ועוד) את המבוטח בביתו‪ ,‬כדי לקבוע את מידת תלותו בעזרת הזולת‪ ,‬או את‬
‫מידת ההשגחה לה הוא זקוק‪.‬‬
‫על פי תוצאות הבדיקה של האחות יחליט המוסד לביטוח לאומי אם המבוטח זכאי לגמלת סיעוד‪ ,‬ויקבע את שיעור גמלת‬
‫הסיעוד שהוא זכאי לה ואת תקופת הזכאות‪.‬‬
‫במקרים שההגבלה בתפקוד היא זמנית‪ ,‬תינתן גמלת סיעוד לתקופה זמנית ‪.‬‬
‫אם המבוטח אינו עונה על חמשת התנאים האלה‪ ,‬יודיע המוסד לביטוח לאומי בכתב שתביעתו לגמלת סיעוד נדחתה‪,‬‬
‫והוא יהיה רשאי לערער על ההחלטה הזאת ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫קבלת גמלת סיעוד בכסף במקום בשירותים‪ ,‬למי שמעסיק מטפל צמוד‬
‫המוסד לביטוח לאומי עורך ניסוי בסניפים נהריה‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק ואשקלון‪ ,‬שבהם יוכלו מקבלי גמלת סיעוד‪,‬‬
‫המעסיקים מטפל צמוד‪ ,‬לקבל את גמלת הסיעוד בכסף במקום בשירותים‪ ,‬כפי שהיה עד כה‪.‬‬
‫מידע מפורט על תנאי הזכאות ואופן הגשת הבקשה ניתן לקבל בחוברת ההסברה או בטלפון ‪ 02-6463456‬בימים א‪-‬ה‬
‫בשעות ‪.15:00- 13:00‬‬
‫להורדת טופס בקשה לתשלום גמלה בכסף למעסיק מטפל צמוד ‪ -‬לחץ כאן‬
‫מענק פטירה‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם מענק פטירה בסכום השווה לשכר הממוצע במשק (נכון ל‪ 1 -‬בינואר שקדם ליום הפטירה)‬
‫לבן זוג או לילדו של אדם שנפטר ושולמה לו קצבת זיקנה או קצבת שאירים‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל הופחתו החל ב‪ 1 -‬ביולי ‪ 2003‬שעות הטיפול בבית והשירותים האחרים‬
‫הניתנים במסגרת גמלת סיעוד ב‪ 7%-‬ברמה א' (חמש שעות שבועיות במקום ‪ 5.25‬שעות שבועיות עד כה) וברמה ג'‬
‫(‪ 9.75‬שעות שבועיות במקום ‪ 10.5‬שעות שבועיות עד כה)‪ .‬רמה ד' (‪ 15.5‬שעות שבועיות) ורמה ב' (‪ 7.75‬שעות שבועיות)‬
‫נותרו ללא שינוי‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.btl.gov.il/benefits/long_term_care/Pages/default.aspx‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .7‬שירותי רווחה כלל ארציים המיועדים לקשישים‬
‫‪ 7.1‬ייעוץ לקשיש‬
‫אגף הייעוץ לקשיש הוקם במוסד לביטוח לאומי כדי ל מלא צרכים שאינם מסופקים במסגרת השירותים הניתנים‬
‫לפי חוק‪ .‬באגף הייעוץ ניתן סיוע לקשישים במגוון דרכים‪ :‬ייעוץ לקשישים הפונים לסניפי המוסד לביטוח לאומי;‬
‫ביקורי בית ראשוניים אצל קשישים שהגיעו לגיל פנסיה או כאלו המצויים במשבר אישי (בגין התאלמנות‪ ,‬נכויות‬
‫וכדומה) וביקורי בית שבועיים סדירים‪ .‬שירות הייעוץ לקשיש פועל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי‬
‫ומטרתו לסייע לקשישים ובני משפחותיהם בפתרון בעיות האופייניות לגיל המבוגר‪ .‬השירות מפעיל גמלאים‬
‫מתנדבים‪ ,‬שהוכשרו בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות‪ ,‬לתת ייעוץ‪ ,‬הכוונה וסיוע בפתרון בעיות מעשיות‬
‫לקשישים‪.‬‬
‫השירות פתוח בפני כל קשיש בישראל הזקוק לסיוע‪ .‬הייעוץ ניתן באווירה חמה ונינוחה‪ .‬הפונה הקשיש זוכה לאוזן‬
‫קשבת‪ ,‬ובשעת הצורך מפנה אותו היועץ אל שירותים אחרים בקהילה‪.‬‬
‫לפרטי מחלקות ייעוץ לקשיש ‪ -‬לחץ כאן‬
‫השירותים הניתנים במחלקות הייעוץ לקשיש‬
‫ייעוץ לקשישים ולבני משפחותיהם ‪:‬‬
‫הייעוץ ניתן בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי במסגרת קבלת הקהל הכללית ובמחלקות השירות‪.‬‬
‫קשישים ובני משפחותיהם יכולים לקבל סיוע בקבלת מידע‪ ,‬עזרה‪ ,‬הכוונה ותמיכה בתהליך מיצוי זכויות הקשיש‬
‫במוסד לביטוח לאומי ובשירותים השונים בקהילה‪ .‬הייעוץ ניתן במחלקות השירות באווירה נינוחה וחמה‪ .‬הקשיש‬
‫זוכה לאוזן קשבת וליווי מתמשך בתהליך מיצוי זכויותיו גם מול השירותים השונים בקהילה‪.‬‬
‫ביקורי בית קבועים‪:‬‬
‫קשישים רבים המרותקים לבתיהם זקוקים לתמיכה מתמשכת עקב בדידותם וחוסר קשר עם משפחה או חברה‪.‬‬
‫המתנדבים מבקרים את הקשישים באופן קבוע‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬במשך כשעתיים‪ .‬הביקורים נעשים רק בהסכמת‬
‫הקשיש ועל פי דרישתו‪ .‬באמצעות ביקורי הבית יוצר המתנדב קשר אישי‪ ,‬מבין‪ ,‬מקבל ואוהד‪ ,‬החיוני כל כך‬
‫לקשיש‪ ,‬לשיפור מצבו הרגשי והכללי‪ .‬ביקורי הבית הקבועים מקלים על הקשיש‪ ,‬מפחיתים מבדידותו ובכך‬
‫משפרים את חייו‪.‬‬
‫ביקורי בית חד פעמיים‪:‬‬
‫השירות עוסק באופן שוטף באיתור קשישים‪ ,‬העלולים להימצא במצבי סיכון ומצוקה‪ .‬איתור הקשישים נעשה‬
‫באמצעות ביקורי בית חד פעמיים‪ ,‬המתואמים מראש עם הקשיש או בני משפחתו‪ .‬אוכלוסיות היעד הן אלו‬
‫המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון עקב תפקודים לקויים ותלות בזולת‪ ,‬גיל מתקדם שמעל ‪ ,80‬או מצב משפחתי‬
‫(אלמנות)‪ .‬המידע מתקבל ממאגרי המידע של המוסד לביטוח לאומי‪ .‬קשישים הנמצאים זקוקים לעזרה‪ ,‬כגון‬
‫הפניה לגופים ציבוריים או התערבות כלשהי או ביקורי בית קבועים – יזכו להמשך הטיפול‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫קבוצות תמיכה ‪:‬‬
‫שירות הייעוץ לקשיש מקיים בסניפים קבוצות תמיכה שונות בעבור קשישים המצויים במצבי משבר שונים‪,‬‬
‫המתרחשים בשלב זה של חייהם‪ .‬סוגי הקבוצות שונים מסניף לסניף‪ ,‬והם נקבעים על פי צרכים ייחודיים של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬כגון קשישים עיוורים‪ ,‬בני‪/‬בנות זוג של חולים סיעודיים‪ ,‬בני דור הביניים המתמודדים עם משברי‬
‫הזקנה של הוריהם הקשישים‪.‬‬
‫קבוצות תמיכה לאלמנים ואלמנות‬
‫קבוצות תמיכה לאלמנות ולאלמנים קשישים מתקיימות בכל הסניפים‪ ,‬ומטרתן העיקרית לתת סיוע רגשי בעת‬
‫המשבר וליווי תומך בהתארגנות לקראת חזרה אל שגרת החיים‪ .‬מנחי הקבוצה הם עובדים סוציאלים ועובדים‬
‫מקצועיים בתחום הייעוץ לקשיש בסניפים‪ .‬הקבוצות כוללות עד ‪ 15‬משתתפים והמפגשים נמשכים כשלושה‬
‫חודשים‪ ,‬פעם בשבוע במשך שעתיים‪ .‬ההשתתפות בקבוצה משמשת עוגן משמעותי למשתתפים; המשתתפים‬
‫חולקים עם חבריהם את תהליך עיבוד האבל ואת ההתמודדות עם הא ובדן האישי‪ ,‬ומקבלים כוח נפשי ולגיטימציה‬
‫אישית וסביבתית לחזרה אל שגרת החיים‪.‬‬
‫הקבוצות מעניקות תחושת חום‪ ,‬שותפות וקבלה מלאה של כל משתתף על ידי הקבוצה‪ .‬רוב המשתתפים נפרדים‬
‫בסיום התהליך בתחושה של אגירת כוחות וחוזק‪ ,‬המאפשר להם המשך טוב יותר‪ .‬ההשתייכות לקבוצת התמיכה‬
‫יוצרת גם את הקשר של המשתתפים לשירות הייעוץ עצמו‪ ,‬ובמקרה הצורך יוכלו לפנות לשירות לקבלת תמיכה‪.‬‬
‫קבוצות תמיכה מתקיימות בכל הסניפים במשך כל השנה למשפחות חולי אלצהיימר‪ ,‬לאלמנים ואלמנות מעל גיל‬
‫‪ 60‬שהתאלמנו לאחרונה ולגרושים וגרושות מעל גיל ‪ .55‬לקבלת פרטים‪ 02-6463400 :‬בין השעות ‪.12:30 - 8:30‬‬
‫אפשר גם להשאיר הודעה‬
‫ייעוץ לקשיש ‪ -‬ימי מידע‬
‫שירות הייעוץ לקשיש מקיים ימי מידע לקשישים כדי להציג בפניהם את השירות וכן לתת להם מידע על‬
‫זכויותיהם בביטוח לאומי ובמוסדות אחרים‪ .‬ימי המידע הנפוצים מיועדים לגמלאות ולגמלאים חדשים‪ ,‬לגרושים‬
‫וגרושות‪ ,‬לאלמנים ולאלמנות‪.‬‬
‫ימי המידע מתקיימים בכל הסניפים במשך כל השנה‪ .‬לקבלת פרטים על ימי המידע ניתן להתקשר לטלפון‬
‫‪ 02-6463400‬בין השעות ‪ .12:30 - 8:30‬אפשר גם להשאיר הודעה‪.‬‬
‫שירות הייעוץ לקשיש מפעיל קו טלפון מיוחד לאוכלוסיה המבוגרת ולבני משפחותיהם בנושאים הקשורים‬
‫בזקנה‪ :‬סיוע במיצוי זכויות בבטל"א‪ ,‬מידע על השירותים הקהילתיים הקרובים לבית הקשיש‪ ,‬מידע על קבוצות‬
‫תמיכה‪ ,‬ייעוץ והכוונה לבני המשפחה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫השירות‪ ,‬באמצעות מתנדבים שהוכשרו במיוחד לתפקיד‪ ,‬ניתן בימים א'‪-‬ה' בשעות ‪12:30 - 8:00‬‬
‫בשפה העברית ‪02 - 6463400 :‬‬
‫בשפה הערבית ‪02 - 6463401 :‬‬
‫בשפה הרוסית ‪02 -6463402 :‬‬
‫בשפה האמהרית ‪02 - 6463403 :‬‬
‫בשפה האנגלית ‪02 - 6463404 :‬‬
‫‪ 7.2‬מרכזי יום‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬בשיתוף עם ארגון "אשל" (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל)‪ ,‬יזם והקים‬
‫ברחבי הארץ מרכזי יום לקשישים‪ .‬מרכז יום הוא מסגרת יומית לטיפול בקשישים בקהילה הנותנת מענה לצורכ י‬
‫הקשיש התשוש או תשוש הנפש ומאפשרת לדחות או למנוע את יציאתו מהבית למסגרת מוסדית‪ .‬מרכז היום פועל‬
‫מדי יום משעות הבוקר עד שעות הצהריים וניתן בו טיפול לקשישים מוגבלים על בסיס קבוצתי‪ .‬בין ה שירותים‬
‫הניתנים במסגרת זו הסעת הקשישים מביתם ואליו‪ ,‬ארוחות בוקר וצהר יים‪ ,‬רחצה‪ ,‬פעילות חברתית‪ ,‬שירותי‬
‫כביסה‪ ,‬שירותי עובד סוציאלי ואחות‪ ,‬פעילות תעסוקתית ועוד ‪.‬‬
‫את השירות מממנים משרד הרווחה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות‪ ,‬ומפעילים אותו גופים‬
‫התנדבותיים ופרטיים‪ 77% :‬מכלל מרכזי היום מופעלים בידי עמותות מקומיות למען הקשיש או מטעם הרשות‬
‫המקומית‪ 18% ,‬מופעלים בידי גופים התנדבותיים ו‪ 5% -‬בידי גופים פרטיים‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫מרכזי היום מיועדים בעיקר לקשישים מוגבלים החיים בקהילה‪ ,‬ובהם קשישים זכאי חוק ביטוח סיעוד‪ ,‬קשישים‬
‫תשושים או תשושי נפש שאינם זכאי חוק ביטוח סיעוד וקשישים אחרים – על פי החלטת ועדת קבלה‪ .‬הפניית‬
‫קשישים למרכזי יום נעשית בידי עובד סוציאלי במחלקת הרווחה ברשות המקומית או מטעם הוועדה המקומית‬
‫לחוק סיעוד‪ .‬הקשישים משתתפים השתתפות עצמית בתשלום על השירות על פי מבחני הכנסה‪.‬‬
‫כ‪ 80%-‬מכלל המבקרים במרכזי היום הם זכאי חוק ביטוח סיעוד‪ ,‬והשירות ממומן בעבורם מכספי המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ .‬קשישים אלו זכאים להמיר את שירותי הסיעוד הביתיים הניתנים ( ‪ 9.75‬או ‪ 15.5‬שעות שבועיות) בשירות‬
‫מרכז יום הניתן חמש‪-‬שש שעות בכל יום‪ ,‬או לשלב קבלת טיפול בבית עם טיפול במרכז יום‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ 7.3‬קהילות תומכות‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬בשיתוף עם ארגון "אשל"‪ ,‬יוזם ומקים ברחבי הארץ קהילות תומכות לקשישים‪" .‬אשל" מסבסד‬
‫את הקמת השכונות התומכות בשלוש השנים הראשונות‪ .‬מטרת התוכנית היא פיתוח סביבה תומכת – חיזוק‬
‫התושבים בשכונה מזדקנת בדרך של יצירת קשר קהילתי ביניהם‪ .‬הקהילות התומכות מאפשרות לקשישים החיים‬
‫במתחם שכונתי ליהנות משירותים בביתם ולהשתתף בפעילות לטובת קהילת הקשישים‪.‬‬
‫התוכנית ממומנת בכספי משרד הרווחה ומופעלת באמצעות "גוף מנהל" (עמותה‪ ,‬חברה או ארגון אחר‪ ,‬כגון‬
‫מתנ"ס) שפועל בשותפות עם הרשות המקומית‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫השירות מיועד לקשישים המתגוררים בקהילה וזוכה להצלחה רבה ביישומו‪ .‬הקשישים המשתתפים בתוכנית‬
‫משלמים דמי חברות לגוף המנהל את התוכנית‪ .‬קשישים הזכאים לקצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה‬
‫מסובסדים על ידי משרד הרווחה‪.‬‬
‫‪ 7.4‬מועדונים חברתיים‬
‫המועדונים הם מסגרת חברתית‪ ,‬תרבותית ותעסוקתית לפעילות בשעות הפנאי‪ .‬במסגרת המועדונים מתקיימים‬
‫חוגים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬פעילות גופנית ומשחקי חברה וניתנים שירותי רווחה וייעוץ‪ .‬את השירות מפעילות המחלקות‬
‫לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות במימון משרד הרווחה‪ .‬השירות מיועד לאוכלוסיית הקשישים‬
‫העצמאיים‪.‬‬
‫‪ 7.5‬נופשונים‬
‫נופשון הוא מסגרת שנועדה לתת מענה זמני לצורכי קשיש הזקוק לטיפול אישי בעקבות חולי‪ ,‬ירידה בתפקוד‬
‫היום‪-‬יומי או חוסר יכולת זמנית של בני המשפחה לטפל בו‪ .‬את השירות מספק משרד הרווחה והוא כרוך‬
‫בהשתתפות עצמית בתשלום על פי מבחני הכנסה‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫כאמור‪ ,‬השירות מיועד לקשישים בתקופת מעבר‪ ,‬כגון לאחר שחרור מבית חולים‪ ,‬במצב מיוחד כמו מחלה או‬
‫נסיעה של המטפל הקבוע או כאשר בני המשפחה המטפלים בקשיש זקוקים למנוחה‪ .‬השירות ניתן על פי בקשת‬
‫הקשיש או בני‪-‬משפחתו בפנייה אל מחלקת הרווחה ברשות המקומית‪ .‬שהייה עד ‪ 15‬יום בנופשון כרוכה באישור‬
‫מחלקת הרווחה המקומית; לשהייה של ‪ 30–16‬יום נדרש אישור המפקח המחוזי של השירות לזקן במשרד‬
‫הרווחה‪ ,‬ולשהייה של ‪ 45–31‬יום נדרש אישור מנהל השירות לזקן‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 7.6‬שירותים סמך‪-‬מקצועיים‬
‫השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה מספק שירותים אלו באמצעות מחלקות הרווחה ברשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬אשר פועלות מתוקף סעיף ‪(2‬א) לחוק שירותי הסעד‪ ,‬התשי"ח‪ .1958-‬בשירותים הסמך מקצועיים‬
‫נכללים טיפול אישי‪ ,‬עזרה ביתית וטיפול כוללני (שילוב טיפול אישי ועזרה ביתית)‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫השירותים הסמך‪-‬מקצועיים מיועדים לקשישים שלא נמצאו מוגבלים כדי זכאות לגמלת סיעוד‪ ,‬אך נמצא שאינם‬
‫מסוגלים לתפקד בכוחות עצמם‪.‬‬
‫‪ 7.7‬מענק חימום‬
‫מענק כספי הניתן בחורף לקשישים המתגוררים באזורים קרים‪ .‬עד שנת ‪ 2004‬נהג השירות לזקן במשרד הרווחה‬
‫לתת לקשישים מענק חימום אחת לשנה‪ .‬גובה המענק נקבע לפי אזור המגורים‪ .‬מענק החימום נמצא באחריות‬
‫הרשות המקומית‪.‬‬
‫הזכאות למענק‬
‫המענק מיועד לקשישים הגרים באזורים קרים ומתקיימים מגמלת השלמת הכנסה‪ .‬כאמור‪ ,‬עד שנת ‪ 2004‬ניתן‬
‫המענק מטעם משרד הרווחה‪ ,‬על‪-‬פי פניית שירותי הרווחה ברשות המקומית‪ .‬ב‪ 2004 -‬חל שינוי בחוק הבטחת‬
‫הכנסה‪ ,‬תשמ"א‪( 1980-‬סעיף ‪14‬ב)‪ ,‬ולפיו ניתן מענק חד פעמי בסך ‪ 3.2%‬מהשכר הממוצע במשק מטעם המוסד‬
‫לביטוח לאומי לכל קשיש המתקיים מהשלמת הכנסה והמתגורר באזור קר – לפי קביעת שר הרווחה‪.‬‬
‫‪ 7.8‬דיור מוגן לקשישים‬
‫דיור מוגן הוא מעון שמתגוררים בו שלושה קשישים עצמאיים לפחות‪ ,‬ביחידות דיור נפרדות המנוהלות באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬המספק לדיירים שירותים מעבר לשירותי האחזקה‪ .‬בשירותים הבסיסיים נכללים שירותי אם בית‪ ,‬עובד‬
‫סוציאלי‪ ,‬רכז חברתי ואיש אחזקה‪ .‬הדיור המוגן מצויד בגישה נוחה‪ ,‬בטיחותית ומוגנת בפני זרים ומפני מעידות‪.‬‬
‫הדירות מאובזרות לפי צורכי הדיירים ומצוידות במערכת תקשורת פנימית ובמכשירי מצוקה‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫הדיור המוגן מיועד לקשישים עצמאיים בתפקודם המבקשים לנהל משק בית עצמאי שאין בבעלותם דירה‪ .‬לדיור‬
‫המוגן מתקבלים רק קשישים הזכאים לכך על פי מדדי קבלה שונים ובהם מתן עדיפות לקשישים המתקשים‬
‫לשכור דירה בקהילה ולקשישים בודדים‪.‬‬
‫הדיור המוגן הממשלתי נבנה באחריות משרד הבינוי והשיכון ומתוחזק באחריות משותפת של משרד הבינוי‬
‫והשיכון ומשרד הרווחה ‪ .‬הדיור המוגן מיועד לחסרי דיור והכנסה‪ ,‬ר ובם עולים‪ ,‬ומנהלת אותו חברה שזכתה‬
‫במכרז‪ .‬הקשיש מחויב לשלם כהשתתפות עצמית ‪ 8%‬מהכנסתו הכוללת לרבות קצבאות ופנסיה‪ .‬משנת ‪2005‬‬
‫ואילך מועבר כל תקציב תחזוק הדיור המוגן למשרד הבינוי והשיכון‪.‬‬
‫הדיור המוגן המסחרי מציע שירותים בסיסיים ונוספים ‪ ,‬במחירי עלות או יותר‪ ,‬ומיועד לאוכלוסייה שיכולה לממן‬
‫שירותים אלה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫הדיור המוגן מופעל באחריות הגורמים האלה‪:‬‬
‫‪ 45%‬מכלל יחידות הדיור במסגרת הדיור המוגן הן בתוכניות שמפעילות הממשלה והסוכנות (מיועדות‬
‫‪‬‬
‫לחסרי דיור והכנסה‪ ,‬רובם עולים);‬
‫‪‬‬
‫‪ 30%‬מכלל יחידות הדיור הן בתוכניות שמופעלות במגזר הפרטי;‬
‫‪‬‬
‫‪ 25%‬מכלל יחידות הדיור הן בתוכניות שמופעלות במגזר השלישי‪.‬‬
‫‪ 7.9‬מוסדות לטיפול ממושך‬
‫במוסדות לטיפול ממושך שבפיקוח משרד הרווחה נכללים בתי אבות ומעונות‪ ,‬הנחלקים לשני סוגים‪ :‬מעונות רגילים‪,‬‬
‫שיש בהם מחלקה לקשישים תשושים או עצמאיים בלבד‪ ,‬ומעונות משולבים‪ ,‬שיש בהם גם מחלקה לקשישים סיעודיים‬
‫ו‪/‬או תשושי נפש‪.‬‬
‫משרד הרווחה מפקח על בתי‪-‬אבות ועל מעונות במסגרת חוק הפיקוח על המעונות‪ ,‬תשכ"ה‪ .1965-‬על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬תנאי‬
‫לפתיחת בית אבות או מעון הוא קבלת רשיון ממשרד הרווחה‪ ,‬והם נתונים לבדיקה ולפיקוח מטעמו‪.‬‬
‫הזכאות לשירות‬
‫השירות במוסדות לטיפול ממושך מיועד לקשישים עצמאיים או תשושים המבקשים להתגורר במעון‪ .‬ההחלטה להפנות‬
‫קשיש למעון נעשית לאחר דיון עמו במחלקת הרווחה ברשות המקומית – ובהסכמתו‪ .‬ההחלטה מתקבלת על פי מדדים‬
‫שונים‪ ,‬ובהם מצבו הרפואי‪-‬תפקודי של הקשיש‪ ,‬מצבו המשפחתי‪-‬חברתי ומצבו הכלכלי‪ .‬לאחר ההחלטה ניתנת לקשיש‬
‫רשימת מעונות שמתאימים לצרכיו‪ ,‬והבחירה היא בידו‪.‬‬
‫הקשיש ובני משפחתו משלמים את דמי ההחזקה החודשיים ותשלום כניסה חד פעמי‪ ,‬לפי אפשרויותיהם הכספיות‬
‫(ובכלל זה הכנסה מקצבאות ומפנסיה ומכירת נכסים)‪ .‬בקביעת הסכום מובאת בחשבון השארת דמי כיס לקשיש‬
‫והיכולת לשלם דמי ביטוח בריאות‪ .‬במקרה שאין די בכל מקורות ההכנסה של הקשיש לתשלום הוצאות החזקתו במעון‪,‬‬
‫מחלקת הרווחה פונה אל כל ילדיו בבקשה לסייע בדמי ההחזקה על‪-‬פי הכנסותיהם והכנסות בני‪/‬בנות זוגם‪ ,‬בכפיפות‬
‫לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)‪ ,‬התשי"ט‪.1959-‬‬
‫המידע לעיל הוצא מהאתרים ‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01775.doc‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/benefits/counseling_for_the_elderly/Pages/default.aspx‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .8‬הנחות והטבות המגיעות לקשישים‬
‫חוק האזרחים הוותיקים‪ ,‬התש"ן‪ ,1989 -‬מגדיר "אזרח ותיק"‪ :‬אזרח ישראל שמלאו לו‪ ,‬לפי הרישום במרשם האוכלוסין‪,‬‬
‫‪ 65‬שנים (גבר) או ‪ 60‬שנים (אשה)‪ .‬במסגרת חוק גיל פרישה‪ ,‬התש"ס‪ ,2004 -‬עולה בהדרגה הגיל הקובע של גברים ל‪67 -‬‬
‫ושל נשים ל‪.64-‬‬
‫כל אזרח המגיע לגיל הפרישה‪ ,‬זכאי לקבל ממשרד הרווחה "תעודת אזרח וותיק" המקנה לו הנחות בתחומים המפורטים‬
‫להלן‪:‬‬
‫* אגרת רשות השידור‪ :‬קשיש שמגיע לגיל הקובע עד ‪ 30‬ביוני זכאי להנחה בשיעור ‪ 50%‬בתשלום האגרה לאותה שנה‪.‬‬
‫קשיש שמגיע לגיל הקובע לאחר ‪ 30‬ביוני זכאי להנחה בשיעור ‪ 25%‬בתשלום האגרה לאותה שנה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬ובשנת‬
‫‪ 2008‬פנסיונרים ומקבלי קצבת זקנה נהנו מפטור מלא מתשלום אגרת הטלויזיה‪.‬‬
‫* תשלומי ארנונה כללית‪ :‬קשיש שסך הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע במשק זכאי להנחה בשיעור ‪ 30%‬מתשלום‬
‫הארנונה על ‪ 100‬המטרים הרבועים הראשונים של דירתו‪.‬‬
‫עולה חדש – זכאי להנחה של ‪ 90%‬ל‪ 100-‬מ"ר למשך שנה‪-‬שנתיים מתאריך קבלת המעמד‪.‬‬
‫נכים – בהתאם לדרגת הנכות ולמצב המשפחתי‪.‬‬
‫עיוורים – בעלי תעודת עיוור זכאים ל‪ 90% -‬הנחה‪.‬‬
‫מקבלי גמלת סיעוד – זכאים ל‪ 70%-‬הנחה‪.‬‬
‫הנחה נוספת ניתנת מטעמים כלכליים ע"פ שיקול דעת הוועדה המוסמכת לכך‪.‬‬
‫קשיש המקבל תוספת השלמת הכנסה זכאי לפטור מלא מתשלום הארנונה‪.‬‬
‫לפניות – מחלקות המיסים של הרשויות המקומיות‬
‫‪42‬‬
‫* דמי כניסה‪ :‬הנחה בשיעור ‪ 50%‬מדמי הכניסה לגנים לאומיים‪ ,‬לשמורות טבע‪ ,‬לתערוכות‪ ,‬למוזיאונים ולמופעי תרבות‬
‫ואמנות‪.‬‬
‫* לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪:1994-‬‬
‫קשישים המקבלים הבטחת הכנסה זכאים להנחה בשיעור ‪ 75%‬בעת רכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות‪.‬‬
‫תשלום מופחת לקשישים בעבור ביטוח בריאות‪ ,‬בהתאם למבחני הכנסה; פטור לקשישים מקבלי הבטחת‬
‫הכנסה מתשלום בעבור ביקור אצל רופא‪. .‬‬
‫* רשויות מקומיות‪ :‬קשישים זכאים להנחה בתשלום הארנונה בשיעורים שונים וזאת עבור דירה בשטח של עד ‪100‬‬
‫מ"ר בשעור של ‪ .30%‬במידה ומשולמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה שעור ההנחה הוא ‪.100%‬‬
‫* בזק‪ :‬אין הנחות ספציפיות לקשישים‪ ,‬אולם ניתן לקבל שירות אל חיוג וטלפון לכבדי שמיעה המקלים את‬
‫התקשורת בין הקשיש למשפחתו‪ .‬כמו כן ניתן לעבור למסלול הקו הקל‪.‬‬
‫* חברת חשמל‪ :‬בשנת ‪ 2007‬התקבל חוק המעניק לקשישים הנחה של ‪ 50%‬בתשלום עבור צריכה של עד ‪ 400‬קו"ש‬
‫בחודש‪ .‬על הקשיש יהיה להרשם בחברת החשמל כצרכן‪ .‬ביטוח לאומי מעביר ישירות לחברת החשמל את נתוני‬
‫מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה לשם קבלת ההנחה ‪.‬‬
‫* תחבורה ציבורית‪ :‬ניתן לקבל הנחות בשיעור עד ‪ 50%‬ממחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית – אגד‪ ,‬דן ורכבת‬
‫ישראל וזאת באמצעות תעריף מיוחד לפנסיונרים וכרטיסיות מיוחדות ‪.‬‬
‫כמו כן קיימות הטבות שונות בחברות התעופה בטיסות מקומיות בארץ והן לחו"ל – יש לברר את שיעורן בכל‬
‫חברה‪.‬‬
‫* רשתות שיווק‪ :‬גימלאים זכאים להנחות שונות במשביר לצרכן‪ ,‬שקם‪ ,‬רשת קו‪-‬אופ בשיעור משתנה‪ .‬בכל רשת‬
‫קיים נוהל שונה המקנה הנחה לקשישים מול תעודת פנסיונר או תעודת חבר‪.‬‬
‫* הצגות וסרטים‪ :‬ברוב התיאטראות ורשתות הקולנוע קיימות הנחות לקשישים בשיעור של ‪ 50%‬בדרך כלל‬
‫בהצגות יום או במנויים מיוחדים לגמלאים‪ .‬התזמורת הפילהרמונית מעניקה הנחה בשיעור ‪ 3-10%‬לפנסיונרים‪.‬‬
‫* מוזיאונים‪ :‬ברוב המוזיאונים קשישים זכאים להנחה מדמי הכניסה בשיעור של עד ‪.50%‬‬
‫* רשות הגנים הלאומיים‪ :‬על פי חוק הגנים הלאומיים קשישים זכאים להנחה בשיעור ‪ 25%‬מדמי הכניסה‬
‫לחניונים ואתרים של רשות הגנים הלאומיים ‪.‬‬
‫* הטבות בבנקים‪ :‬קיימות הנחות מיוחדות לקשישים אות ן יש לדרוש‪ .‬יש לציין שההנחות וההטבות לא ניתנות‬
‫אוטומטית אלא יש לברר בכל בנק מהן ההטבות ולדרוש אותן ‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫* עיתונים‪ ,‬מגזינים‪ :‬קיימות הנחות לגמלאים בחלק גדול מהעיתונים‪ .‬יש לברר מהי ההנחה הניתנת לגמלאים בכל‬
‫עיתון‪.‬‬
‫* מס הכנסה‪ :‬קיימות הטבות שונות לגמלאים בתשלומי המס עבור הכנסות שונות מריבית על פקדונות בנקאים‪,‬‬
‫הכנסות משכירות ועוד ‪ .‬למידע נוסף בנושא הטבות‪ ,‬הקלות מס לגימלאים לחצו על הכותרת בצבע תכלת‪.‬‬
‫* קופות חולים‪ :‬קיימת הנחה בשיעור ‪ 50%‬ממחיר ההשתתפות של אזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק‬
‫הבטחת הכנסה בתרופות לפי חוק בריאות ממלכתי ‪.‬‬
‫לפנייה בנוגע לזכויות האזרח הותיק‪ ,‬יש לפנות למשרד הרווחה‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ 1620‬ירושלים‪ 91012 ,‬עבור השירות‬
‫לזקן – אזרח ותיק‪ .‬טלפון – ‪ .02-6708170‬יש לפנות בצירוף שם‪ ,‬מספר ת"ז וכתובת למשלוח תעודת האזרח‬
‫הותיק‪.‬‬
‫נושאים‬
‫קשורים‬
‫‪:‬‬
‫קשישים יכולים להנות מהקלות מס מיוחדות לבני גיל הזהב ‪.‬כמו כן קיימות אפשרויות שונות ל מימון התשלום‬
‫לבית אבות‪ .‬חוק סיעוד מאפשר קבלת שירותים שונים במימון מלא של המדינה‪ .‬עזרים לקשישים‪ :‬קיים מגוון‬
‫רחב של מוצרים המיועדים לבני גיל הזהב‪ .‬שמירה על זכויותיהם של הקשישים ‪ -‬חוקי הגנת הקשיש‪ ,‬להרחבת‬
‫האופקים ‪ -‬לימודים לבני גיל הזהב‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מהאתרים הבאים‪:‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01775.doc‬‬
‫‪http://www.human.co.il/Default.aspx?tabid=131‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .9‬זכויות אשפוז לקשיש הסיעודי‬
‫איך דואגים לאשפוז במוסד? מי זכאי לאשפוז שיקומי ואיזה מסמכים צריך לצרף בבקשה לאישפוז סיעודי?‬
‫מדריך לתומכים בקשיש מוגבל (חני שליט‪ ,‬עו"ס קופ"ח כללית)‬
‫‪ .1‬סידור מוסדי של מטופל עצמאי ‪ /‬תשוש‬
‫אדם שמצבו התפקודי מוגדר כעצמאי או תשוש פיזית ומעוניין בסידור מוסדי יכול לעשות זאת או באופן פרטי‪,‬‬
‫או על ידי פניה למחלקה לשירותים חברתיים של משרד העבודה והרווחה באזור מגוריו‪ .‬המחלקה מסייעת למצוא‬
‫בית אבות מתאים ומשתתפת במימון לזכאים ‪.‬‬
‫‪ .2‬אשפוז שיקומי‬
‫לקוח של הכללית המאושפז לאחר אירוע מוחי או שבר‪ ,‬ומצבו התפקודי מוגדר כשיקומי‪ ,‬זכאי לשיקום במסגרת‬
‫אשפוזית‪ .‬קופ"ח כללית מממנת את השיקום לתקופה של עד שלושה חודשים‪ .‬אם הלקוח זקוק לתקופת שיקום‬
‫ארוכה יותר‪ ,‬עליו להשתתף בתשלום (טופס ‪17‬א)‪ .‬לקוח שמצבו מאפשר שיקום בבית יקבל טיפול מאנשי מקצוע‬
‫רלוונטיים שיגיעו לביתו או יופנה למכוני פיזיותרפיה‪/‬ריפוי בעיסוק באזור מגוריו‪.‬‬
‫‪ .3‬אשפוז סיעודי‪ /‬תשוש נפש‬
‫כאשר המשפחה אינה מסוגלת להתמודד עם טיפול בקשיש סיעודי‪/‬תשוש נפש בבית‪ ,‬ניתן לבקש אשפוזו במוסד‬
‫מורשה על ידי משרד הבריאות‪ .‬הגדרת אדם כסיעודי או תשוש נפש נעשית על ידי צוות לשכת הבריאות באזור‬
‫מגורי הקשיש‪ .‬תהליך האשפוז ה ינו מתוכנן‪ ,‬נמשך זמן ובהתאם לתור ההמתנה הקיים בלשכת הבריאות‪ .‬המועמד‬
‫לאשפוז ישולב בתור ההמתנה‪ ,‬רק לאחר סיום כל הליכי בדיקת חיוב המשפחה וחתימתה על כתב התחייבות‪ .‬על‬
‫מנת להסדיר את תהליך האשפוז‪ ,‬יש לפנות ללשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫המסמכים הנדרשים לפנייה‪:‬‬
‫כשמתקבלת החלטה משפחתית לאשפז בן משפחה סיעודי‪/‬תשוש נפש‪ ,‬יש לפנות למחלקה לחולים כרוניים של‬
‫משרד הבריאות עם המסמכים הבאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬צילום תעודת זהות של החולה‪ ,‬בתוספת הדף בו רשומה כתובת החולה ‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלון מידע רפואי‪-‬סיעודי‪-‬תיפקודי‪ ,‬שמולא ע"י רופא ואחות ‪.‬‬
‫‪ .3‬אם החולה אושפז בשנה האחרונה ‪,‬יש לצרף מכתב שחרור‪.‬‬
‫‪ .4‬דו"ח סוציאלי לאשפוז חולה כרוני‪ ,‬אשר ימולא על־ידי עובד סוציאלי המכיר את החולה ומשפחתו ‪.‬‬
‫‪ .5‬במקרים מסוימים‪ ,‬ידרשו תעודות רפואיות נוספות‪ ,‬בהתאם לאבחנה ‪.‬‬
‫התהליך‬
‫* לאחר קבלת המסמכים המפורטים ובדיקתם ‪ ,‬הבקשה תובא לדיון בוועדה ויוחלט על סוג המסגרת המתאימה‬
‫ביותר לחולה‪.‬‬
‫* מתקיים תהליך חישוב ההשתתפות‪ ,‬בו נקבע גובה הסכום לתשלום על ידי כל אחד מבני המשפחה ‪.‬‬
‫* החישוב נערך על סמך הכנסות ונכסי החולה‪ ,‬בן‪/‬בת הזוג שלו והכנסות בניו‪/‬בנותיו ‪.‬‬
‫* התנאי לעריכת חישובי המשפחה לסיוע משרד הבריאות הוא כי החולה ובן‪/‬בת זוגו‪/‬ה‪ ,‬וכל הבנים והבנות ימלאו‬
‫שאלוני הצהרה‪ ,‬יצרפו מסמכים כמתבקש בשאלון‪ ,‬ויחתמו בפ ני עורך דין או מזכיר בית המשפט ‪.‬‬
‫רשימת המסמכים שיש לצרף לשאלון ההצהרה‪:‬‬
‫* מסמכים של החולה ובן‪/‬בת זוגו‪:‬‬
‫עובד שכיר או גימלאי יצרף אישורי הכנסה משלושת החודשים האחרונים‪ .‬עצמאי יצרף שומת מס אחרונה מפקיד‬
‫השומה‪ .‬כן יצורף אישור על גובה קיצבת הבטוח הלאומי האחרונה‪.‬‬
‫* מסמכים של ילדי החולה‪:‬‬
‫עובד שכיר או גימלאי יצרף אישורי הכנסה משלושת החודשים האחרונים‪ .‬עצמאי יצרף שומת מס אחרונה מפקיד‬
‫השומה‪ .‬מומלץ לצרף אישור מבנק למשכנתאות על גובה ההלוואה‪ ,‬גובה ההחזר החודשי ומועד המשכנתא‪ .‬ניתן‬
‫לצרף גם אישור לימודים באוניברסיטה של בן‪/‬בת ואישור על שכר דירה ‪.‬‬
‫כתב התחייבות‬
‫לאחר קביעת גובה ההשתתפות הכספית של בני משפחה‪ ,‬יחתום כל אחד מהם על כתב התחייבות אישי לתשלום‬
‫חודשי‪ .‬למעמד החתימה יש להביא שני ערבים המשתכרים באופן קבוע ואשר יזדהו באמצעות תעודת זהות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫דמי כניסה‬
‫עבור אשפוז באמצעות משרד הבריאות‪ ,‬יש לשלם דמי כניסה חד פעמיים‪ .‬דמי הכניסה מורכבים מסכום‬
‫ההשתתפות הכספית כפול שתיים‪ ,‬למעט קיצבת הזיקנה של החולה‪ ,‬וזאת בנוסף להשתתפות החודשית השוטפת‪.‬‬
‫אם החולה יעזוב מסיבה כלשהי את המוסד לפני תום החודשיים הראשונים לאשפוזו‪ ,‬יוחזרו חלק מדמי הכניסה‬
‫יחסית לימים שבהם שהה במוסד ‪.‬‬
‫ועדת ערר‬
‫במקרים חריגים בלבד‪ ,‬כאשר משפחה חוייבה בהשתתפות ואינה יכולה לעמוד בה בגלל בעיה מיוחדת לטווח‬
‫הארוך‪ ,‬ניתן לפנות לוועדת ערר באמצעות העובד הסוציאלי בלשכת הבריאות‪ ,‬בצ ירוף מכתב של המערער‬
‫ומסמכים רלוונטיים‪ .‬מדובר בוועדה ארצית מטעמו של מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫אשפוז סעודי מורכב‬
‫לקוחות כללית הזקוקים לאשפוז ממושך כסיעודים מורכבים‪ ,‬יופנו למסגרות ייעודיות‪ .‬המימון באחריות הכללית‪,‬‬
‫בהשתתפות עצמית של עד כ‪ 95-‬שקלים ליום‪.‬‬
‫המידע המוצג לעיל הוצא מאתר‬
‫‪http://www.clalit.co.il/HE-IL/65Plus/tretment/elderlyrights/articles/rightseld.htm‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .10‬העסקת עובד זר‬
‫אמא זקוקה לפיליפנית? אבא רוצה מטפל הודי? כל הקריטריונים לקבלת היתר להעסקת עובד זר‬
‫(חני שליט‪ ,‬עו"ס קופ"ח כללית)‬
‫היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד יוענקו רק במקרים חמורים בהם הנזקק זקוק לטיפול וסיוע במהלך‬
‫רוב שעות היממה בביצוע רוב פעולותיו היומיומיות‪ ,‬על פי הקריטריונים הבאים ‪:‬‬
‫** היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד יינתן בדרך כלל על פי הזכאות והמבחנים שנקבעו במסגרות תביעות‬
‫לגמלאות‪/‬קצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫** היתרי העסקה לא יינתנו לנזקקים השוהים במוסדות (בתי חולים‪ ,‬מרכזי שיקום‪ ,‬בתי אבות וכו') בכפוף‬
‫לחריגים הבאים‪:‬‬
‫* נזקק השוהה במסגרת של דיור מוגן לקשיש‪ ,‬שלא ניתנים בה שירותי סיעוד‪ ,‬יהא זכאי להיתר העסקה אם‬
‫יעמוד בתנאי הזכאות‪.‬‬
‫* נזקק הנמצא באשפוז יום יהא זכאי להיתר העסקה באם יעמוד בתנאי הזכאות‪.‬‬
‫** בני זוג החיים באותה כתובת מגורים וכל אחד מהם עומד בתנאי הזכאות‪ ,‬כל אחד מהם זכאי להיתר‬
‫העסקה‪.‬‬
‫תנאי זכאות בסיסיים‪:‬‬
‫תנאי הזכאות הבסיסיים למתן היתר העסקה נקבעים בהתאם לקבוצת הגיל של המבקש כדלקמן ‪:‬‬
‫גיל‪ :‬גבר או אישה החל מגיל הפרישה ‪ 65-67 -‬לגבר; ‪ 60-64‬לאישה‪ ,‬בהתאם לתאריך לידה‪.‬‬
‫היתר העסקה יינתן לבקשת נזקק שהגיע לגיל הפרישה אשר צבר את הניקוד דלהלן לפחות‪ ,‬במבחן תלות שבוצע‬
‫במסגרת תביעה לקבלת גמלת סיעוד מאת המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬
‫‪ 4.5‬נקודות ‪.ADL‬‬
‫‪ 4‬נקודות ‪ ADL‬בתוספת ניקוד לבודד‪.‬‬
‫נזקק מגיל ‪ 90‬ומעלה זכאי להיתר העסקה גם אם צבר ארבע נקודות ‪ A.D.L‬בלבד ‪.‬‬
‫תוצאות מבחני התלות ימסרו ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמ ך‪ ,‬ואין צורך לצרפן לטופסי‬
‫הבקשה‪ ,‬וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטופסי הבקשה ‪.‬‬
‫נזקק בגיל הפרישה שתביעתו לגמלת סיעוד מאת המוסד לביטוח לאומי נדחתה מחמת גובה הכנסתו‪ ,‬ולא בוצע לו‬
‫מבחן תלות‪ ,‬רשאי לפנות ל"אגודה למען שירותי בריאות הציבור" לצורך ביצוע מבחן תלות על חשבונו‪ .‬תוצאת‬
‫מבחן התלות אשר בוצע על ידי האגודה הנ"ל תוכר על ידי יחידת הסמך לצורך קביעת הזכאות להיתר להעסקת‬
‫עובד זר‪ .‬יש לצרף את תוצאת מבחן התלות לבקשה המוגשת ליחידת הסמך ‪ .‬החל מיום ‪ 15.5.04‬היתר הניתן לנזקק‬
‫בקבוצת גיל זה יינתן לתקופה של שנתיים ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מקרים אשר ידונו בפני וועדה מקצועית מייעצת‪:‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬בקשות של נזקקים במקרים המפורטים להלן ‪ ,‬יועברו לבדיקה של ועדה רפואית מייעצת‪ ,‬אשר‬
‫תעיין במסמכים רפואיים ומסמכים אחרים שיצורפו לבקשה ותמליץ בפני הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים‬
‫בעניין הצורך בהעסקת עובד זר‪ .‬הועדה המייעצת רשאית לבקש מהנזקק להגיש תוצאות בדיקות רפואיות או חוות‬
‫דעת רפואיות וסוציאליות נוספות‪ ,‬וכן כל מסמך רלוונטי אחר‪ ,‬לצורך הדיון בבקשה ‪:‬‬
‫‪ .1‬מי שצבר ‪ 2.5-4‬נקודות במבחן ‪ A.D.L‬ומתקיימות אצלו אחת או יותר מהנסיבות הנוספות ‪:‬‬
‫* הוא גר עם נכה נוסף במשפחה ‪.‬‬
‫* חולה במחלה ממארת או מחלה קשה שדרושה לו השגחה במשך רוב שעות היום ‪.‬‬
‫‪ .2‬הורים שכולים‪ :‬בקשות של נזקקים המטופלים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון (כגון הורים שכולים‬
‫ואלמנות צה"ל) יועלו לוועדה מקצועית עד לקביעת נוהל סופי לגביהן‪ .‬לבקשות אלו יצורף אישור על כך שהמבקש‬
‫נמצא בטיפול אגף השיקום ומסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של המבקש ‪.‬‬
‫‪ .3‬שחרור מבית חולים‪ :‬חולה העומד להשתחרר מבית החולים המציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים‬
‫המציינת את הצורך ברצף טיפולי וכן את התאריך המשוער לשחרור החולה מבית החולים‪ .‬היתר לפי סעיף זה‬
‫יינתן לתקופה של חצי שנה בלבד‪ ,‬כאשר לצורך הארכת ההיתר יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים‪ .‬היתר לפי‬
‫סעיף זה יאפשר העסקת עובד מישראל בלבד ולא ניתן להביא עובד מחו"ל על סמך אליו‪.‬‬
‫בקשות להעסקת עובד זר שני‬
‫רק במקרים מיוחדים תותר העסקת עובד זר שני וזאת כאשר לפי האבחנה הרפואית שנעשתה לנזקק ברור כי ישנו‬
‫צורך ברצף טיפולי של ‪ 24‬שעות ביממה ושהנסיבות הרפואיות אינן מאפשרות מנוחה לעובד‪ .‬לא יינתן היתר‬
‫להעסקת עובד זר שני כאשר יש צורך בתוספת כוח אדם רק בשעות מסוימות או כאשר יש בעיות כגון משקל יתר‬
‫של הנזקק‪ .‬הקביעה לגבי הצורך ברצף הטיפולי שאינה מאפשרת מנוחה לעובד תיעשה על ידי ועדה מקצועית‬
‫בהסתמך על מסמכים רפואיים שיומצאו על ידי הנזקק ‪.‬‬
‫אגרות‬
‫בהתאם לנקבע בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) התשנ"א‪ ,1991 -‬נזקק המגיש בקשה לקבלת‬
‫היתר להעסקת עובד זר במתן טיפול סיעודי או להארכת היתר כאמור‪ ,‬ישלם אגרת בקשה בסך ‪ 250‬שקלים‪ ,‬כפי‬
‫שיעודכן מעת לעת‪ .‬החקיקה הרלוונטית אינה מאפשרת מתן הנחות ופטורים מאגרה זו‪ ,‬גם לא מטעמים הקשורים‬
‫במצבו הכלכלי של המבקש‪.‬‬
‫כאשר שני נזקקים המתגוררים באותה כתובת מגישים בקשה משותפת להעסקת עובד זר אחד‪ ,‬תיגבה מהם אגרה‬
‫‪49‬‬
‫אחת בלבד‪ .‬באם יעמדו שני הנזקקים בתנאי הזכאות דלעיל ‪ ,‬יונפק לנזקקים אלו היתר העסקה אחד על שם‬
‫שניהם‪ ,‬כמעסיקים במשותף‪.‬‬
‫הארכת היתר קיים‬
‫היתרים שניתנו בעבר על סמך החלטת ועדה רפואית מטעם שירות התעסוקה או יחידת הסמך‪ ,‬לפיה לנזקק נכות‬
‫צמיתה‪ ,‬וכן בקשות של קשישים מגיל ‪ 85‬ומעלה‪ ,‬יוארכו ללא צורך בדיון נוסף‪ ,‬כל עוד לא השתנו נסיבותיהם של‬
‫נזקקים אלו (לדוגמא‪ :‬מעבר למגורים במסגרת מוסדית )‪.‬‬
‫המידע המוצג לעיל הוצא מאתר‬
‫‪http://www.clalit.co.il/HE-IL/65Plus/tretment/elderlyrights/articles/emplo.htm‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .11‬מדריך זכויות לקשישים ניצולי השואה‬
‫ניצולי השואה זכאים להטבות מגוונות מקרנות וארגונים שונים‪ .‬העובדת הסוציאלית הראשית של הכללית‪ ,‬חני‬
‫שליט‪ ,‬ריכזה בעבורם טיפים חיוניים ‪.‬‬
‫מיהו ניצול שואה ?‬
‫מהם סוגי הרנטות המשולמות לניצולי שואה ?‬
‫מהן ההטבות למקבלי רנטה מהאוצר ?‬
‫מהן ההטבות למקבלי רנטת בריאות מגרמניה?‬
‫מהן ההטבות לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות ?‬
‫האם יש אפיקי סיוע נוספים ?‬
‫אני יליד אוסטריה‪ .‬מהן זכויותיי?‬
‫אני יליד צרפת והתייתמתי בזמן המלחמה מאחד מהורי‪ .‬מהן זכויותיי ?‬
‫אני נזקק לטיפולי שיניים יקרים‪ .‬מי יכול עזור לי?‬
‫אני ניצול שואה נזקק‪ .‬מהן זכויותיי ?‬
‫מי זכאי לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל?‬
‫מהן זכויותי לאחר אשפוז?‬
‫אני מקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬האם אני זכאי לתוספת שעות סיעוד?‬
‫האם הקרן לרווחת ניצולי שואה נותנת מענקים?‬
‫לאיזה מטרות אפשר לקבל מענק מהקרן לרווחת הניצולים?‬
‫איזה דברים נוספים אפשר לקבל מהקרן לרווחת ניצולי שואה?‬
‫מה מציע לי ארגון לתת?‬
‫מספרי טלפון חשובים לניצולי שואה‬
‫איזה עזרה אני יכול לקבל מהכללית?‬
‫‪51‬‬
‫מיהו ניצול שואה?‬
‫* מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושעבר את התקופה בגטאות‪ ,‬מחנות ריכוז‬
‫או במסתור‪ ,‬תוך סיכון חיים כולל לוב‪ ,‬טוניס ואלג'יריה‪.‬‬
‫* מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה‪ ,‬צרפת ‪ ,‬איטליה והונגריה וסבל מרדיפות‬
‫הנאצים ‪.‬‬
‫* מי שברח משטח הכיבוש‪ :‬מגרמניה אחרי ‪ ,1933‬מאוסטריה אחרי ‪ ,1938‬ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה‬
‫והכיבוש עד לשמיני במאי ‪.1945‬‬
‫מהם סוגי הרנטות המשולמות לניצולי שואה?‬
‫רנטה מהאוצר הקריה ‪ -‬הלשכה לשיקום נכים‪ :‬זכאים לרנטה ניצולי שואה שעלו לישראל עד אחד באוקטובר‬
‫‪ .1953‬הרנטה היא חודשית ומשולמת בשקלים על ידי הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר‪ .‬הרנטה נקבעת לפי‬
‫אחוזי נכות‪.‬‬
‫רנטת בריאות מגרמניה ‪ -‬משולמת באירו על־פי החוק הגרמנ י‪ :‬הרנטה נקבעה על סמך רופא מטעם הגרמנים‬
‫שבדק את הניצול עד סוף שנות ה ‪ 60-‬וקבע אחוזי נכות‪ .‬הרנטה משולמת פעם בשלושה חודשים‪ .‬הקרן מעניקה‬
‫לזכאים תשלום המחויב במבחן הכנסה על פי הקריטריונים שלהלן‪:‬‬
‫הניצול היה כלוא במחנה ריכוז שישה חודשים לפחות‪ ,‬או שהה בגטו ‪ 18‬חודשים לפחות‪.‬‬
‫הניצול חי במסתור ‪ 18‬חודשים לפחות ‪.‬‬
‫הניצול לא קיבל פיצוי כלל או קיבל פיצוי מזערי ‪.‬‬
‫הניצול סבל נזק בריאותי חמור ‪.‬‬
‫הניצול נתון במצב כלכלי קשה‪.‬‬
‫רנטת בריאות איננה רנטה סוציאלית ‪.‬‬
‫סיוע לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות‪ :‬רנטה חודשית מהאוצר שניתנת למי שלא מקבלים קצבה חודשית בשל‬
‫רדיפות הנאצים משום גורם אחר‪.‬‬
‫מהן ההטבות למקבלי רנטה מהאוצר?‬
‫הטבות שניתנות באופן אוטומטי‪ :‬פטור מאגרת טלוויזיה‪ ,‬הנחה בארנונה‪ ,‬הבראה ונסיעות להבראה‪ ,‬תגמול שלוש‬
‫שנים אחרי בן זוג שנפטר ‪.‬‬
‫הטבות שלא ניתנות באופן אוטומטי ויש לבקשן‪ :‬פטור מהוצאות רפואיות במחלות המוכרות‪ .‬החמרה‬
‫במצב (אפשר להגיש פעם בשנה)‪ .‬בקשה לנזקק‪/‬נצרך (השלמת הכנסה לבעלי הכנסה נמוכה)‪ .‬הכרה במחלה נוספת‬
‫(לדוגמה אוסטיאופורוזיס)‪ .‬החזר חלקי של מס קניה ומע"מ ברכישת מוצרים חשמליים‪ ,‬על פי רשימה‪ .‬הלוואות‪.‬‬
‫מענק השכלה לבני‪/‬בנות הנכים מתחת לגיל ‪ .30‬הנחה בתשלום מס רכישה לבעלי נכות של יותר מ ‪ 50-‬אחוזים‪.‬‬
‫השתתפות חלקית בהוצאות הקמת מצבה לשארים של נזקקים ‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫מהן ההטבות למקבלי רנטת בריאות מגרמניה?‬
‫החזר על הוצאות רפואיות בנכות המוכרת‪ .‬הבראה של ‪ 21‬יום אחת לשנתיים‪ .‬הנחה בארנונה‪ .‬מי שחתם בעבר על‬
‫פשרה עם הגרמנים‪ ,‬לעתים אינו זכאי להטבות‪ .‬לא ניתן להגיש בקשות כיום לרנטת בריאות מגרמניה ‪.‬קבלת רנטה‬
‫זו אינה נחשבת כהכנסה לצורך הבטחת הכנסה מביטוח לאומי‪ .‬לבעלי הכנסה נמוכה‪ ,‬כדאי לברר זכאות להשלמת‬
‫הכנסה בביטוח לאומי בסניף הקרוב ‪ .‬הטבות נוספות‪ :‬פטור מאגרת טלוויזיה‪ ,‬הנחה בארנונה‪ ,‬החל משנת ‪2009‬‬
‫קבלת הבראה‪.‬‬
‫מהן ההטבות לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות?‬
‫קצבה בסך ‪ 1000‬שקלים בחודש תשולם רטרואקטיבית מאחד באוקטובר למי שהגיש בקשה עד ל־ ‪ .31.12.08‬לאחר‬
‫תאריך זה לא ישולם תשלום רטרואקטיבי‪ ,‬אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שבשלהם נמנע ממנו להגיש את‬
‫הבקשה עד ליום שנקבע‪.‬‬
‫הטבות נוספות‪ :‬פטור מאגרת טלוויזיה‪ ,‬הנחה בארנונה‪ ,‬החל משנת ‪ 2009‬קבלת הבראה‪.‬‬
‫האם יש אפיקי סיוע נוספים?‬
‫קרן הפיצוי הגרמנית עבור עבודה בגטו מעניקה תשלום חד פעמי של ‪ 2,000‬אירו‪ .‬זכאים לתשלום‪ :‬מי שהוחזק‬
‫בגטו סגור או פתוח‪ .‬מי שעבד ברצון וללא כפייה בתקופה זו‪ .‬מי שאינו מקבל רנטה סוציאלית מגרמניה או מגורם‬
‫אחר‪ ,‬בעבור תקופת עבודתו בגטו‪.‬‬
‫אני יליד אוסטריה‪ .‬מהן זכויותיי?‬
‫הזכאות נקבעת על פי הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫ניצול שואה אוסטרי‪ ,‬בן‪/‬בת זוגו וכן אלמנים‪/‬אלמנות של הניצולים וכן ילדי הניצולים בתנאי שהם עצמם ניצולים‬
‫(גם אם הם לא אוסטרים) ‪.‬‬
‫מי שהכנסתו האישית אינה עולה על ‪ 7000‬שקלים לחודש (לא לוקחים בחשבון רנטות בגין הרדיפות ותשלומי‬
‫ביטוח לאומי)‪.‬‬
‫הסיוע לזכאים‬
‫תשלום של ‪ 7,000‬דולר פעם בשנה בעבור הוצאות רפואיות‪ ,‬לרבות העסקת מטפל וזאת כנגד קבלות מקוריות‪.‬‬
‫במקרה של מטפל‪ ,‬ניתן להסתפק בהצהרת המטפל בכתב בתוספת ת‪.‬ז‪ .‬וחתימה ‪.‬‬
‫סיוע חד פעמי ברכישת ביטוח פנסיוני אוסטרי עד ‪ 2,500‬דולר‪.‬‬
‫סיוע חרום משלים אחר עד ל־ ‪ 2,500‬פעם בשנה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫אני יליד צרפת והתייתמתי בזמן המלחמה מאחד מהורי‪ .‬מהן זכויותיי?‬
‫תנאי זכאות מצטברים‪ :‬מי שלפחות אחד מהוריו גורש מצרפת כתוצאה מרדיפות אנטישמיות בזמן הכיבוש והורה‬
‫זה מת במהלך גרושו והיה לפחות בן ‪ 21‬בעת גרוש הוריו‪.‬‬
‫הסיוע‪ :‬סכום חד פעמי מממשלת צרפת בסך של כ־‪ 27,000‬אירו או רנטה חודשית עד סוף החיים בסך של כ ‪450-‬‬
‫אירו לחודש‪.‬‬
‫אני נזקק לטיפולי שיניים יקרים‪ .‬מי יכול עזור לי?‬
‫אשל‪ ,‬האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים לזקן ‪,‬הקצתה תקציב סיוע למטרה זו‪ .‬המטרה להגיע לזקנים ניצולי‬
‫שואה הגרים בקהילה עם עדיפות למרותקים לבית‪ ,‬לניידים בעזרת כסא גלגלים‪ ,‬חברים בשכונה תומכת‪ ,‬מבקרים‬
‫במרכז יום לזקן או משתתפים בכל תוכנית קהילתית אחרת וזקוקים לטיפולי שיניים ‪.‬‬
‫מתוך עלות הטיפול המלאה ‪ -‬ההשתתפות המירבית היא עד ‪ 4,200‬שקלים ‪.‬‬
‫מתוך עלות ההגעה של הניידת אל ביתם של המרותקים בלבד תשתתף אשל עד ‪ 1,350‬שקלים ‪.‬‬
‫בנוסף להשתתפות הטיפול בזקן (עלות כל ביקור בית היא ‪ 135‬שקלים)‪.‬‬
‫השתתפות עצמית בגובה ‪ 20‬אחוזים מערך הטיפול ‪.‬‬
‫( טבלת התעריפים מבוססת על מחירון משרד הבריאות ‪ ,‬ניתן לפנות לעו"ס במחוז אליו משתייך הקשיש לצורך‬
‫קישור עם אגודת אשל)‪.‬‬
‫אני ניצול שואה נזקק‪ .‬מהן זכויותיי?‬
‫על פי חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים‪ ,‬אזרח או תושב ישראל זכאי לגמלת השלמת הכנסה לפי חוק הבטחת‬
‫הכנסה‪ ,‬בהתקיים אחד מהתנאים הבאים ‪:‬‬
‫* קיבל תשלום מוועידת התביעות בשנת ‪. 1992‬‬
‫* קיבל תגמול מהקרן זיכרון אחריות ועתיד בשנת ‪.2000‬‬
‫* אינו מקבל רנטת בריאות מגרמניה ‪.‬‬
‫* אינו זכאי לתגמול מאחד מאלה ‪:‬חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬חוק תגמולי אסירי ציון‪,‬‬
‫חוק מעמד ותיקי מלחמת עולם השנייה ‪.‬‬
‫ההטבות‪ :‬מענק של ‪ 4,000‬שקלים אחת לשנה‪ .‬תוספת ש ל עשרה אחוזים מסכום הסיוע הניתן לשכר הדירה‬
‫במסגרת הדיור הציבורי‪ .‬פטור מתשלומי אגרת טלוויזיה‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מי זכאי לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל?‬
‫* מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ -‬כולל לוב‪ ,‬תוניס ואלג'יריה ועבר את התקופה‬
‫בגטאות‪ ,‬מחנות ריכוז או במסתור‪ ,‬תוך סיכון חיים ‪.‬‬
‫* מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה והונגריה וסבל מרדיפות‬
‫הנאצים ‪.‬‬
‫* מי שברח משטח הכיבוש‪ :‬מגרמניה אחרי ‪ ,1933‬מאוסטריה אחרי ‪ ,1938‬ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה‬
‫והכיבוש עד ליום שמיני במאי ‪.1945‬‬
‫הקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל ‪ ,85‬לחולי סרטן‪ ,‬לחולי אלצהיימר ולמצבי סעד קשים‪.‬‬
‫הקדימות ניתנת על סמך אישורים רפואיים ואישור של לשכת רווחה מקומית ‪.‬‬
‫מהן זכויותי לאחר אשפוז?‬
‫הקרן לרווחת ניצולי שואה מציעה סיעוד לזמן קצר ‪ 50 -‬שעות סיעוד‪ .‬אפיק סיוע זה נועד לניצולי שואה אשר‬
‫אושפזו ולאחר השחרור מבית החולים יוצאים חזרה לקהילה‪ .‬אשפוז כולל גם אשפוז יום‪ ,‬שחרור מחדר מיון‬
‫ואשפוז פסיכיאטרי‪ .‬אפיק זה נועד רק למי שאינו מקבל גימלת סיעוד מן המוסד לביטוח לאומי ‪.‬‬
‫ההפניה צריכה להגיע מבית החולים ממנו השתחרר הניצול ולכן יש יש לידע את צוות המחלקה כי מדובר בניצול‬
‫שואה‪.‬‬
‫אני מקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬האם אני זכאי לתוספת שעות סיעוד?‬
‫הקרן מממנת באופן קבוע טיפול סיעודי של תשע שעות שבועיות בביתם של כ‪ 8,500-‬ניצולי שואה‪ .‬הסיוע באפיק‬
‫זה ניתן אך ורק לניצולים נזקקים‪ ,‬אשר הוגדרו כזכאי גימלת סיעוד בשיעור של ‪ 150‬אחוזים על ידי הביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬תשע השעות שניתנות על ידי הקרן‪ ,‬בנוסף ל־‪ 16‬השעות של הביטוח הלאומי‪ ,‬מאפשרות טיפול יום יומי‬
‫לניצולים‪.‬‬
‫איזה דברים נוספים אפשר לקבל מהקרן לרווחת ניצולי שואה?‬
‫* לחצני מצוקה‪ :‬השתתפות במימון לחצן לניצולים עריריים או בעלי בעיה בריאותית ‪.‬‬
‫* זימון ביקור רופא‪ ,‬בשבתות וחגים בהשתתפות עצמית של ‪ 25‬שקלים ‪.‬‬
‫* אמבולנס חירום לפינוי לבית חולים (כשלא ניתן החזר מקופת חולים) בהשתתפות עצמית של ‪ 27‬שקלים ‪.‬‬
‫* סייר ביטחון במקרה של חשש לביטחון – חינם‪.‬‬
‫* טיפול שיניים חירום‪ ,‬דרך מרפאות הסדר ‪ -‬חינם‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫האם הקרן לרווחת ניצולי שואה נותנת מענקים?‬
‫כן‪ ,‬אבל הסיוע מיועד לניצולי שואה נצרכים בלבד‪ ,‬על פי כל הקריטריונים הבאים‪ ,‬כפי שנקבעו באחד במאי ‪:2007‬‬
‫* בן ‪ 70‬ויותר ביום הגשת הבקשה ‪.‬‬
‫* הכנסה החודשיות שלא עולה על ‪ 6,905‬שקלים ברוטו‪.‬‬
‫* לא קיבל מענק מהקרן ב‪ 36-‬החודשים האחרונים ‪.‬‬
‫המענקים ניתנים לצרכים הבאים‪:‬‬
‫טיפולי שיניים ‪ -‬עד ‪ 4,000‬שקלים‪.‬‬
‫מכשיר שמיעה ‪ -‬עד ‪ 4,000‬שקלים‪.‬‬
‫תרופות ‪ -‬עד ‪ 4,000‬שקלים‪.‬‬
‫משקפיים ‪ -‬עד ‪ 2,000‬שקלים‪.‬‬
‫ציוד אורטופדי‪/‬שיקומי ‪ -‬עד ‪ 4,000‬שקלים‪.‬‬
‫נסיעות לטיפולים חוזרים ‪ -‬עד ‪ 3,000‬שקלים‪.‬‬
‫מצבה לבן הזוג (בהיעדר מענק ביטוח לאומי) ‪ -‬עד ‪ 3,000‬שקלים‪.‬‬
‫מנוי לחברה המעניקה שירותי קרדיו‪-‬ביפר (בהמלצת קרדיולוג) עד ‪ 2,000‬שקלים‪.‬‬
‫סך הסיוע הכולל בגין כל הנ"ל ‪ 4,000 -‬שקלים‪.‬‬
‫בשל מגבלות תקציב‪,‬הקרן תעניק קדימות לקשישים מעל גיל ‪ ,85‬לחולי סרטן או אלצהיימר (בצירוף אישור רפואי)‬
‫ולמצבי סעד קשים (בצירוף דו"ח סוציאלי מהרשות המקומית )‪.‬‬
‫מה מציע לי ארגון לתת?‬
‫ארגון לתת בתמיכת הקרן הצרפתית לזכר השואה ‪,‬מציע סיוע למען ניצולי שואה נזקקים ברחבי הארץ בתחומים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫יצירת רשת חברתית ותמיכה בניצולי השואה‬
‫סיוע חירום במקרים דחופים‬
‫‪.‬‬
‫קידום נושא מיצוי הזכויות של ניצולי השואה בישראל‬
‫סיוע לניצולי שואה נזקקים ברחבי הארץ ברכישת תרופות‬
‫חלוקת מזון חודשית ע"י מתנדבים‬
‫הפרויקט מופעל רק בערים מסוימות‬
‫לבירורים ולקבלת סיוע‪ ,‬יש לפנות למרפאה ליצירת קשר עם עובדת סוציאלית במחוז אליו הקשיש שייך‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫מספרי טלפון חשובים לניצולי שואה‬
‫•מרכז מידע לניצולי השואה בישראל ‪03 - 5194455‬‬
‫•הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל ‪03 - 6090866 -‬‬
‫•לשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל ‪03 - 6234100 -‬‬
‫•הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר ‪03 - 5682651 /2‬‬
‫•ועידת התביעות ‪03 - 5194400‬‬
‫איזה עזרה אני יכול לקבל מהכללית?‬
‫במרכזים הרפואיים‪ ,‬בבתי החולים ובמרפאות של הכללית ניתן ליצור קשר עם עובדים סוציאליים הנכונים‬
‫להקשיב‪ ,‬לסייע‪ ,‬ליצור קשר עם אירגוני הסיוע ולהיות בשבילך בכל בעיה‪.‬‬
‫נתן לפנות ישירות או בהפניית רופא‪/‬אחות ‪.‬‬
‫אם הקשיש יכתוב ל‪hanash2@clalit.org.il -‬יקבל תשובה תוך ‪ 48‬שעות‪ .‬יש להשאיר גם מספר‬
‫טלפון‪/‬טלפון נייד ליצירת תקשורת ‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר‬
‫‪http://www.clalit.co.il/HE-IL/65Plus/tretment/elderlyrights/articles/righthol.htm‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ 11.1‬אירגוני סיוע למען ניצולי שואה‬
‫‪ .1‬הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪.‬‬
‫רחוב קפלן ‪ 17‬ת‪.‬ד‪ 7197 .‬תל‪-‬אביב ‪. 64734‬טל‪ 03-6090866:‬פקס‪03-6968294 :‬‬
‫מי זכאי?‬
‫* מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ועבר את התקופה בגטאות‪ ,‬מחנות ריכוז או במסתור‪ ,‬תוך‬
‫סיכון חיים‪ [ .‬כולל לוב‪ ,‬טוניס‪ ,‬אלג'יריה ]‪.‬‬
‫* מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים‪.‬‬
‫* מי שברח משטח הכיבוש‪ :‬מגרמניה אחרי ‪,1933‬מאוסטריה אחרי ‪ ,1938‬ומיתר הארצות אחרי פרוץ‬
‫המלחמה והכיבוש עד ליום ‪. 8.5.1945‬‬
‫הקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל ‪ ;85-90‬לחולים אונקולוגיים ואלצהיימר‬
‫(בצירוף אישור רפואי) ולמצבי סעד קשים (באישור לשכת רווחה מקומית)‪.‬‬
‫אפיקי הסיוע‬
‫סיעוד קצר מועד‬
‫אפיק סיוע זה נועד לניצולי שואה אשר אושפזו ולאחר השחרור מבית החולים יוצאים חזרה לקהילה‪.‬‬
‫הקרן דואגת למתן ‪ 50‬שעות סיעוד לניצול עם שחרורו מבית החולים‪.‬‬
‫המטפל מלווה את הניצול ומסייע לו במשך השבועות הראשונים שלאחר השחרור‪.‬‬
‫הניסיון שהצטבר בקרן מעלה כי סיוע זה מפחית את הסיכוי לאשפוז חוזר ומאפשר החלמה טובה יותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬נעזרו בפרויקט זה כ‪ 5,700 -‬ניצולי שואה נצרכים‪.‬‬
‫ההפניה צריכה להגיע מבית החולים ממנו השתחרר הניצול‪.‬‬
‫* ראו חוזר מנהל רפואה‪ -‬משרד הבריאות ‪62/2003‬‬
‫תוספת שעות סיעוד‬
‫הקרן מממנת באופן קבוע טיפול סיעודי של ‪ 9‬שעות שבועיות בביתם של כ‪ 8,500 -‬ניצולי שואה‪ .‬הסיוע באפיק זה ניתן אך‬
‫ורק לניצולים נזקקים אשר הוגדרו כזכאי גימלת סיעוד ‪ 150%‬מן הביטוח הלאומי‪ 9 .‬השעות שניתנות על ידי הקרן‪,‬‬
‫בנוסף ל‪ 16 -‬השעות של הביטוח הלאומי‪ ,‬מאפשרות טיפול יום‪-‬יומי לניצולים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫לחצני מצוקה‬
‫השתתפות במימון לחצן לניצולים עריריים או בעלי בעיה בריאותית‪.‬‬
‫יחד איתה ניתנת "חבילת זהב" המקנה שירותים נוספים הכוללים‪:‬‬
‫• ביקור רופא ‪ 24‬שעות‪ ,‬שבתות וחגים בהשתתפות עצמית של ‪.₪ 25‬‬
‫• אמבולנס חירום לפינוי לבי"ח (כשלא ניתן החזר מקופת חולים) בהשתתפות עצמית של ‪.₪ 27‬‬
‫• סייר ביטחון במקרה של חשש לביטחון – חינם‪.‬‬
‫• טיפול שיניים חירום‪ ,‬דרך מרפאות הסדר ‪ -‬חינם‪.‬‬
‫מענקים אישיים‬
‫הסיוע מיועד לניצולי שואה נצרכים בלבד‪ ,‬עפ"י מבחן הכנסות‪.‬‬
‫קריטריונים חדשים החל מיום ‪[ 1.5.2007‬מצטברים]‪:‬‬
‫* הם בני ‪ 70‬ומעלה ביום הגשת הבקשה;‬
‫* הכנסותיהם החודשיות לא תעלנה על ‪ ₪ 6,905‬ברוטו;‬
‫* לא קיבלו מענק מהקרן ב‪ 36-‬החודשים האחרונים‪.‬‬
‫הסיוע‪:‬‬
‫טיפולי שיניים ‪ -‬עד ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬
‫מכשיר שמיעה ‪ -‬עד ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬
‫תרופות ‪ -‬עד ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬
‫משקפיים ‪ -‬עד ‪ 2,000‬ש"ח‬
‫ציוד אורטופדי‪/‬שיקומי ‪ -‬עד ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬
‫נסיעות לטיפולים חוזרים ‪ -‬עד ‪ 3,000‬ש"ח‪.‬‬
‫מצבה לבן הזוג (בהיעדר מענק ביטוח לאומי) ‪ -‬עד ‪ 3,000‬ש"ח‪.‬‬
‫מנוי לחברה המעניקה שירותי קרדיו‪-‬ביפר (בהמלצת קרדיולוג) עד ‪ 2,000‬ש"ח‪.‬‬
‫סך הסיוע הכולל בגין כל הנ"ל‪ 4,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫בשל מגבלות תקציב ‪ -‬הקרן תעניק קדימות לקשישים מעל גיל ‪ ,85‬לחולים אונקולוגיים‬
‫והסובלים מאלצהיימר (בצירוף אישור רפואי) ולמצבי סעד קשים (בצירוף דו"ח סוציאלי‬
‫מהרשות המקומית)‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫סיוע ייעודי לניצולי שואה יוצאי הונגריה‬
‫במקביל למתן עזרה כספית באפיק המענקים האישיים ואפיק הסיוע הסיעודי‪ ,‬לקרן ישנה תוכנית ייעודית לניצולי שואה‬
‫יוצאי "הונגריה המוגדלת" וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט בפלורידה בתיק ‪01-1859‬‬
‫"הרכבת ההונגרית" ולפי הנחיות ועידת התביעות בארה"ב‪.‬‬
‫זכאים‪ :‬ניצולי שואה אשר שנולדו לפני ‪ 8.5.1945‬ואשר חיו בין ספטמבר ‪ 1939‬למאי ‪ ,1945‬תחת הכיבוש הנאצי במלה"ע‬
‫השנייה ב"הונגריה המוגדלת"‪ ,‬אשר כוללת את הגבולות המורחבים שהיו בתוקף ב‪ ,1944 -‬לרבות השטחים שנכבשו‬
‫מצ'כוסלובקיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬הקרפטים המזרחיים ויוגוסלביה‪ ,‬ועברו את התקופה בגטו בודפשט‬
‫ו‪/‬או במחנות עבודה‪ ,‬ריכוז והשמדה ו‪/‬או במסתור תוך סיכון חיים‪.‬‬
‫לניצולי שואה יוצאי הונגריה ישנם שני אפיקי סיוע ולכל אפיק סיוע ישנו מבחן הכנסות ‪:‬‬
‫‪.1‬החזר כספי‪ ,‬כנגד קבלות מקור‪ ,‬עד סכום מרבי של ‪ 12,000‬ש"ח עבור‪:‬‬
‫* עזרת חירום בשכ"ד למניעת פינוי או עבור מעבר דירה בחירום ‪ -‬יש לצרף מסמכים‪.‬‬
‫* טיפולים רפואיים‪/‬טיפולי שיניים‪/‬מכשירי שמיעה‪/‬תרופות ‪/‬משקפיים ‪/‬חו"ד רפואית שנייה מרופא פרטי‪/‬ציוד רפואי‬
‫שיקומי‪/‬עזרים אורטופדיים‪/‬נסיעות לטיפולים (מונית ‪/‬אמבולנס) ו‪/‬או התייעצות רפואית‪.‬‬
‫* עזרה עבור רכישה או תיקון של ציוד ביתי‪ ,‬מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ‪.‬‬
‫* תשלום חשבונות מים‪/‬גז‪/‬חשמל‪/‬דלק להסקה‪/‬תשלום עבור ניקיון בית יסודי‪.‬‬
‫ניתן להגיש שתי בקשות בשנה‪ .‬סכום המענק המ ירבי הינו ‪ ₪ 12,000‬סך הכול‪.‬‬
‫* בקשה לסיוע מיוחד‪ ,‬במקרי חירום רפואיים‪ ,‬בנוסף לבקשה הרגילה‪ ,‬בצירוף דו"ח סוציאלי‪.‬‬
‫מבחן ההכנסות ‪ -‬עד ‪ 6,905‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬מימון ‪ 9‬שעות שבועיות של עזרה סיעודית בבית ניצול‪/‬ת שואה הזכאי לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי של ‪75%‬‬
‫או ‪ 84%‬בביתו‪( .‬מקבל ‪ 8‬או ‪ 9‬שעות שבועיות ‪ -‬רמת זכאות ב' או ג')‬
‫ובתנאי שהכנסתו עד ‪ ₪ 9,445‬ליחיד ו‪ ₪ 13,050 -‬לזוג‪.‬‬
‫‪ .2‬פרויקט "סיוע לחיים"‪-‬לרווחת ניצולי השואה‬
‫במסגרת פרויקט "לתת בריאות" ובתמיכת הקרן הצרפתית לזכר השואה ‪,‬‬
‫מפעיל ארגון "לתת" פרויקט סיוע למען ניצולי שואה נזקקים ברחבי הארץ‪:‬‬
‫* יצירת רשת חברתית ותמיכה בניצולי השואה‪.‬‬
‫* סיוע חירום במקרים דחופים‪.‬‬
‫* קידום נושא מיצוי הזכויות של ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫* סיוע לניצולי שואה נזקקים ברחבי הארץ ברכישת תרופות‪.‬‬
‫* חלוקת מזון חודשית ע"י מתנדבים‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .3‬ועידת התביעות‬
‫למעלה מ‪ 50-‬שנה בשירות ניצולי השואה פועלת הוועידה לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה להבטחת‬
‫פיצויים והשבת רכוש לניצולי שואה וליורשים של קורבנות השואה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,1951‬וועידת התביעות הפועלת בש"פ עם מדינת ישראל‪ ,‬ניהלה מו"מ לקבלת תשלומים מגרמניה‪,‬‬
‫מאוסטריה‪ ,‬ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע מגרמניה תוך מימון תוכניות לשם‬
‫עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 500,000 -‬ניצולי שואה ב‪ 67-‬ארצות קיבלו תשלום פיצויים כתוצאה מפעילותה של ועידת התביעות‪.‬‬
‫סך התשלומים לניצולי השואה‪ ,‬כתוצאה מפעילותה של ועידת התביעות‪ ,‬הגיע ליותר מ‪ 50-‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫מענקים של ועידת התביעות מספקים שירותי סיעוד חיוניים במחלקות גריאטריות ברחבי ישראל‪.‬‬
‫קשרה המיוחד של ועידת התביעות עם מדינת ישראל אפשר לה לעבוד עם הממשלה ועם שירותי הרווחה כדי ליצור‬
‫מהפכה בטיפול הגריאטרי בישראל‪.‬‬
‫בין הקדימויות של ועידת התביעות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול ביתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי אבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחידות סיעודיות בקיבוצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי חולים לבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מועדוני קשישים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכזים גריאטריים ובתי חולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ציוד רפואי‪ ,‬סיוע ומערכות לשעת מצוקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרה מקצועית לרופאים ואחיות בתחום הגריאטרי ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיור מוגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קהילות תומכות‪.‬‬
‫‪ .4‬הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל ‪ -‬משרד האוצר‬
‫מספקת שירותים הקשורים לתביעות של תושבי מדינת ישראל לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי מן‬
‫הרפובליקה הפדראלית הגרמנית‪.‬‬
‫השירותים ניתנים לפי בקשת שלטונות גרמניה וכן על פי בקשת תובעים מן הארץ‪.‬‬
‫בלשכה פועלות שלוש מחלקות‪:‬‬
‫‪ .1‬מח' רפואית העוסקת באיסוף מסמכים רפואיים‪ ,‬בתרגומם ובהכנת בדיקות רפואיות לתובעים;‬
‫‪ .2‬מחלקת הבחינות‪ ,‬העוסקת בבחינת ההשתייכות לחוג השפה והתרבות הגרמנית;‬
‫‪ .3‬מחלקת המידע‪ ,‬העוסקת בהכנת תעודות חיים‪ ,‬תעודות פטירה ובמתן מידע כללי לרשויות הגרמניות‪.‬‬
‫ללשכה קשורים ‪ 67‬רופאי אמון למקצועותיהם ו‪ 11 -‬מתרגמים העוסקים בתרגום מסמכים‪.‬‬
‫‪ 90%‬מתקציבה של הלשכה ממומן בידי ממשלת גרמניה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ 11.2‬חוקים הקשורים לניצולי שואה וזכויות נגזרות מהם‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬תשי"ז‪1957-‬‬
‫הזכאים‪:‬‬
‫‪ .1‬לקה בנכות בתקופת הרדיפות ע"י הנאצים;‬
‫‪ .2‬הוא איננו זכאי בגלל נכותו לתגמול‪ ,‬קצבה או פיצוי אחר מאת גרמניה;‬
‫‪ .3‬עלה לישראל לפני יום כ"ב בתשרי תשי"ד ( ‪ ,)1/10/1953‬וביום ‪ 1/4/1957‬היה ונשאר לאחר מכן אזרח ותושב‬
‫ישראל;‬
‫‪ .4‬דרגת נכותו שנקבעה איננה פחותה מ‪;25% -‬‬
‫‪ .5‬הוא איננו נימנה עם קבוצות האוכלוסייה שההסכם שבין ישראל לגרמניה לא חל עליהן;‬
‫‪ .6‬מי ששהה על אדמת גרמניה בתאריך ‪.1/1/1947‬‬
‫‪ . 2‬חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬תשי"ד ‪1954 -‬‬
‫הזכאות ‪:‬‬
‫נכה מלחמה בנאצים ‪ -‬להלן "נכה" הוא ‪:‬‬
‫אדם אשר לקה בפגיעה‪ ,‬חבלה או מחלה‪ ,‬תוך ועקב שירותו הצבאי באחד מצבאות בנות הברית או ביחידות‬
‫פרטיזנים במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ועוזריה‪ ,‬בתקופה שבין ‪.1.9.1939 - 2.9.1945‬‬
‫ההכרה בנכות היא בסמכות הרשות המוסמכת‪ ,‬על בסיס בקשת התובע‪ ,‬ובהסתמך על אישורים המפרטים את‬
‫השרות והפגיעה‪ ,‬תעודות רפואיות‪ ,‬עדויות וכל הוכחה אחרת שהתובע מציג להוכחת תביעתו‪.‬‬
‫הנכות המוכרת היא בשיעור שאינו נמוך מ‪.10% -‬‬
‫‪ .3‬חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים‪ ,‬התשס"ז – ‪ [ 2007‬תוקן ב‪] 9.3.2008-‬‬
‫"ניצול שואה נזקק" – אדם הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ‪ ,‬התשמ"א‪,1980-‬‬
‫שמתקיימים בו כל אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל;‬
‫(‪ )2‬מתקיים בו אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) הוא קיבל תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג ( ‪ 9‬באוקטובר ‪)1992‬‬
‫בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה;‬
‫(ב) הוא קיבל תגמול לפי החוק הגרמני להקמת קרן לעובדי פרך וכפיה "זיכרון‪ ,‬אחריות‬
‫ועתיד" ‪ 2‬באוגוסט ‪ ,2000‬למעט יורש של ניצול שואה שקיבל תגמול לפי החוק האמור;‬
‫‪62‬‬
‫(‪ )3‬הוא אינו זכאי לגמלה חודשית מהרפובליקה הפדראלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים‪,‬‬
‫למעט תשלום כאמור בפסקה (‪()2‬א);‬
‫(‪ )4‬הוא אינו זכאי לתגמולים ‪/‬להטבות לפי כל אחד מהחוקים הבאים‪:‬‬
‫(א) חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬התשי"ד‪.1954 -‬‬
‫(ב) חוק נכי רדיפות הנאצים‪.1957 -‬‬
‫(ג) חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם ‪.1992‬‬
‫(ד) חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה התש"ס‪.2000 -‬‬
‫הטבות לניצול שואה ששהה במחנה ריכוז‪ ,‬בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך [תיקון‪ :‬תשס"ח]‬
‫(א) אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל‪ ,‬שמתקיימים בו כל אלה‪ ,‬זכאי להטבות המפורטות בסעיף קטן (ב)‪:‬‬
‫(‪ )1‬הוא קיבל תגמול חד פעמי לניצולי מחנות וגטאות‪ ,‬או שהתקיים בו אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) היה זכאי לתגמול כאמור בפסקאות ( ‪ )1‬או (‪ )2‬להגדרה "תגמול חד פעמי לניצולי מחנות‬
‫וגטאות"‪ ,‬אם היה מגיש בקשה לקבלת התגמול עד המועד האחרון שנקבע לכך בחוקים‬
‫המנויים באותן פסקאות;‬
‫(ב) הוא שהה במחנה או בגטו‪ ,‬שהוכר לפי ההסכם עם גרמניה ולא הוכר לפי סעיף ‪)1()1(11‬‬
‫לחוק הגרמני להקמת הקרן או לפי סעיף ‪ )2()1(2‬לחוק האוסטרי להקמת הקרן;‬
‫(‪ )2‬הוא אינו מקבל קצבה בשל רדיפות הנאצים‪ ,‬והוא לא קיבל קצבה כאמור בעד התקופה או חלקה שתחילתה‬
‫ביום תחילתו של חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני‬
‫חקיקה)‪ ,‬התשס"ח ‪( 2008 -‬להלן ‪ -‬יום תחילת התיקון);‬
‫(‪ )3‬הוא אינו מקבל קצבה שהיא אחת מאלה‪:‬‬
‫(א) תגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬התשי"ד ‪;1954 -‬‬
‫(ב) קצבה חודשית אחרת המשתלמת מאוצר המדינה‪ ,‬שקבע השר באישור הוועדה;‬
‫(‪ )4‬הכנסתו ושווי רכושו אינם עולים על ההכנסה ושווי הרכוש השוללים את הזכאות לתשלום‬
‫קצבה לפי ההסכם עם גרמניה ‪.‬‬
‫(פירוט הזכאויות בריכוז זכאויות של עמותת "אביב" ‪)http://www.avivshoa.co.il‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ 11.3‬מדריך הזכויות לנכים בהתאם לחוק נכי המלחמה בנאצים התשי"ד ‪ 1954-‬וחוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים התשי"ז ‪1957-‬‬
‫[מתוך מדריך לשכת השקום לנכים‪ -‬משרד האוצר]‪.‬‬
‫תגמולים‪:‬‬
‫תגמול "רגיל"‬
‫כל נכה מלחמה שנקבעה לו דרגת נכות מ‪ 10% -‬ומעלה ונכה רדיפות שנקבעה לו דרגת נכות מ‪ 25% -‬ומעלה‪ ,‬זכאי‬
‫לתשלום תגמול חודשי‪ .‬התשלום צמוד למשכורתו של עובד מדינה בדרגה מסוימת בדרוג האחיד‪ ,‬וגובהו יחסי‬
‫לדרגת הנכות‪.‬‬
‫" תגמול נזקק "‬
‫נכה מלחמה שדרגת נכותו היא בין ‪ 10%‬לבין ‪ , 49.9%‬ונכה רדיפות אשר דרגת נכותו היא בין ‪ 25%-49.9%‬ואינו‬
‫מסוגל‪ ,‬מחמת גילו או מצב בריאותו‪ ,‬להשתכר כדי מחייתו ‪ -‬זכאי‪ ,‬במקום התגמול ה"רגיל"‪ ,‬לתגמול של נכה‬
‫"נזקק"‪ .‬תגמול זה כפוף למבחן הכנסות‪.‬‬
‫סכום התגמול ל"נזקק" כפוף לדרגת הנכות ומחולק לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ 18.9%- 10%‬נכות‪ 39.9% - 19% .‬נכות‪ 49.9% - 40% .‬נכות‪.‬‬
‫הטבות לניצול שואה נזקק [תיקון‪ :‬תשס"ח]‬
‫(א) ‪ ...‬הזכאי להטבות ‪ ,....‬אשר מקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬התשמ"א ‪. 1980 -‬‬
‫(בסעיף זה ‪ -‬ניצול שואה נזקק)‪ ,‬זכאי גם להטבות כמפורט להלן‪:‬‬
‫(‪ )1‬מענק הטבות בסכום של ‪ 4,000‬שקלים חדשים‪ ,‬שישולם מאוצר המדינה ב ‪ -1‬בינואר של כל שנה;‬
‫הסכום האמור יעודכן ב ‪ -1‬בדצמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬לאחרונה לפני יום העדכון‪ ,‬לעומת המדד שפרסמה לאחרונה לפני ה‪ 1 -‬בדצמבר של השנה‬
‫הקודמת;‬
‫(‪ )2‬אם הוא זכאי לסיוע בתשלום שכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון ‪ -‬תוספת בשיעור של ‪ 10%‬מסכום הסיוע‬
‫שהוא זכאי לו‪.‬‬
‫(ב) שר הבינוי והשיכון‪ ,‬בהסכמת השר יקבע הוראות‪ ,‬במסגרת שטח הפעולה של משרדו‪ ,‬בדבר מתן עדיפות לדיור‬
‫בהשכרה ציבורית לניצולי שואה נזקקים מחוסרי דיור וכן לזכאים כאמור בסעיף ‪5‬א‪.‬‬
‫(ג) השר לקליטת העלייה‪ ,‬בהסכמת השר יקבע הוראות‪ ,‬במסגרת שטח הפעולה של משרדו‪ ,‬בדבר מתן עדיפות‬
‫לדיור בהשכרה ציבורית לניצולי שואה נזקקים מחוסרי דיור וכן לזכאים כאמור בסעיף ‪5‬א‪.‬‬
‫" תגמול נצרך "‬
‫נכה‪,‬שדרגת נכותו המוכרת היא ‪ 50%‬ומעלה‪ ,‬ואינו מסוגל‪ ,‬מחמת גילו‪/‬מצב בריאותו להשתכר כדי מחייתו‪ ,‬זכאי‪,‬‬
‫במקום התגמול ה"רגיל"‪ ,‬לתגמול של נכה "נצרך"‪.‬‬
‫תגמול זה כפוף למבחן הכנסות‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫תגמול לבן זוג של נכה שנפטר‬
‫קיימת זכאות לבני‪/‬בנות זוגם של נכים שנפטרו להמשיך ולקבל תגמול ובלבד שהפטירה הייתה אחרי ‪.10.8.1995‬‬
‫הזכאות היא לתקופה של ‪ 36‬חודשים מהחודש שלאחר פטירת הנכה‪.‬‬
‫במקרים בהם הנכים בחייהם היו זכאים לקבל תגמול נזקק‪/‬נצרך‪ ,‬בתקופה של שלושת החודשים שקדמו‬
‫לפטירתם‪ ,‬יהיו בני הזוג זכאים לתגמול לכל ימי חייהם ‪ -‬או עד שיינשאו מחדש‪ ,‬בכפוף למבחן הכנסות לבן הזוג‪.‬‬
‫בן זוג של נכה נזקק‪/‬נצרך אשר הכנסותיו‪ ,‬מכל מקור אחר‪ ,‬עולות על הסכום המזכה בקבלת תגמול נכה נזקק‪ ,‬יהא‬
‫זכאי לתגמול רגיל של ‪ 36‬חודשים‪.‬‬
‫שירותים רפואיים‬
‫טיפול רפואי שוטף‬
‫כל נכה זכאי לטיפול רפואי ללא תשלום ‪ ,‬בפגימות שהוכר בהן על ידי הרשות המוסמכת‪.‬‬
‫הטיפול הרפואי יינתן על ידי רופא המשפחה בקופת חולים בה הוא חבר‪.‬‬
‫דרך הטיפול‪ ,‬הצורך בתרופות או הפניה לרופאים מומחים (בגין פגימות מוכרות) נקבעת על ידי רופא המשפחה לפי‬
‫שיקול דעתו המקצועית בלבד‪.‬‬
‫אם מבקשים לקבל טיפול רפואי בגין הפגימות המוכרות על ידי הלשכה‪ ,‬יש לפנות ללשכה בבקשה מתאימה‪.‬‬
‫טיפול רפואי חריג‬
‫הפניה לעזרה נפשית; הפניה לטיפולים בליניאריים; קבלת או החלפת מכשירים או ציוד רפואי וכד'‪ ,‬מצריכה פנייה‬
‫בכתב ללשכה‪.‬‬
‫אשפוז רגיל‬
‫נכה שיקבל הפניה לאשפוז מרופא המשפחה‪ ,‬בגין פגימה המוכרת יפנה ללשכה בצרוף טופס ההפניה ויקבל לידיו‪,‬‬
‫או ישירות לביה"ח‪ ,‬התחייבות כספית מתאימה‪ ,‬לאחר אישור הלשכה‪.‬‬
‫אשפוז כרוני‬
‫אם יקבע על ידי הרופא המקומי בלשכה‪ ,‬כי עקב הפגימה המוכרת יש לאשפז את הנכה בבית חולים באשפוז לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬יקבע אותו רופא את מקום האשפוז המתאים לנכה‪ .‬התחייבות כספית תינתן לנכה או שתשלח ישירות‬
‫למוסד המאשפז‪ .‬בבקשה לאשפוז יש לפנות בכתב‪ ,‬בצרוף כל המסמכים הרפואיים‪ .‬על החלטת הרופא המקומי‬
‫בלשכה ניתן לערער בפני הרופא הראשי‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ 11.4‬רנטות אפשריות לקשישים ניצולי שואה‬
‫רנטה‪ :‬תגמול חודשי הניתן באופן קבוע עפ"י תנאי זכאות שונים של כל תכנית‪.‬‬
‫לא ניתן לקבל יותר מרנטה אחת לכל תוכנית‪.‬‬
‫ריכוז רנטות לניצולי שואה ‪ -‬מעודכן לאפריל ‪ 2008‬כל הזכויות שמורות‬
‫מרוכז ע"י עמותת אביב לניצולי השואה (ע"ר) ‪-‬מיצוי זכויות‪ :‬הדרכה‪,‬יעוץ והכוונה‬
‫רנטות אפשריות לניצולי שואה‬
‫הטבות‬
‫הגוף המטפל‬
‫‪ .1‬רנטה מהאוצר "הקריה"‬
‫הטבות שלא ניתנות באופן‬
‫משרד האוצר‪,‬‬
‫הלשכה לשיקום נכים‬
‫* פטור מהוצאות רפואיות‬
‫במחלות המוכרות‪.‬‬
‫תל אביב – רח' יצחק שדה ‪.17‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫* עלייה לישראל עד ‪1.10.1953‬‬
‫* רנטה חודשית בשקלים‪.‬‬
‫* רנטה לפי אחוזי נכות‪.‬‬
‫* מינימום ‪ 1073‬ש"ח בחודש‪.‬‬
‫* התלוש החודשי‪:‬‬
‫גדול בצבע כחול‪.‬‬
‫* הגוף המשלם‪:‬‬
‫הלשכה לשיקום נכים‬
‫במשרד האוצר‪.‬‬
‫* החוק‪:‬‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫או חוק נכי המלחמה בנאצים‪.‬‬
‫אוטומטי ויש לבקשן‪:‬‬
‫* החמרה במצב‬
‫(אפשר להגיש פעם בשנה)‪.‬‬
‫* בקשה לנזקק‪/‬נצרך‬
‫(= השלמת הכנסה לבעלי הכנסה‬
‫נמוכה)‪.‬‬
‫* הכרה במחלה נוספת (לדוגמא‬
‫אוסטיאופורוזיס)‪.‬‬
‫* החזר חלקי של מס קניה‬
‫ומע"מ ברכישת מוצרים‬
‫חשמליים‪ ,‬על פי רשימה‪.‬‬
‫* הלוואות‪.‬‬
‫* מענק השכלה לבני‪/‬בנות‬
‫הנכים מתחת לגיל ‪.30‬‬
‫* הנחה בתשלום מס רכישה‪.‬‬
‫לבעלי נכות מעל ‪.50%‬‬
‫* השתתפות חלקית בהוצאות‬
‫הקמת מצבה לשארים של‬
‫נזקקים‪.‬‬
‫הטבות הניתנות באופן אוטומטי‬
‫פטור מאגרת טלוויזיה‪,‬‬
‫הנחה בארנונה‪ ,‬הבראה ונסיעות‬
‫להבראה‪ ,‬תגמול ‪ 3‬שנים אחרי בן‬
‫זוג שנפטר‪.‬‬
‫ניתן לבקש חוברת זכויות בסניפי‬
‫הלשכה בת"א‪ ,‬חיפה וירושלים‪.‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪61572‬‬
‫טל ‪ 03-5682651 :‬רוסית‪:‬‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪:‬‬
‫‪03-5682691‬‬
‫(יש מתנדבים שעוזרים בהגשת‬
‫התביעה – בתיאום מראש)‬
‫ירושלים‬
‫בניין מגדל דניאל ליד סנטר ‪1‬‬
‫רח' יפו ‪ 236‬מיקוד ‪94383‬‬
‫טל‪02-5018465 :‬‬
‫פקס‪02-5018464 :‬‬
‫חיפה – רח' שער פלמר ‪2‬‬
‫(פינת רח' הנמל) מיקוד ‪33588‬‬
‫טל‪04-8640839 :‬‬
‫פקס‪04-8640013 :‬‬
‫קבלת קהל בסניפים‪ :‬כל יום‬
‫פרט ליום ג' וביום ו' בין השעות‬
‫‪15:00 – 8:00‬‬
‫אתר אינטרנט‪:‬‬
‫‪www.mof.gov.il/lishka‬‬
‫‪66‬‬
‫הקריטריונים למתן קצבאות לנכים נרדפי הנאצים על ידי הלשכה לשיקום נכים‬
‫‪ .1‬כיום משולמות כ‪ 40,000 -‬קצבאות לנכים נפגעי הנאצים על ידי הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר‪.‬‬
‫ניצולים המוכרים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז–‪( 1957‬להלן החוק) זכאים לקבל שירותים רפואיים‬
‫ושירותי שיקום ורווחה לצד הקצבה החודשית‪ ,‬בשונה מקצבאות ממקורות שונים המשולמות לניצולים אחרים‪.‬‬
‫היקף הקצבה נע בין ‪ 1,073‬ש"ח ל‪ 3,600-‬ש"ח‪ ,‬בהתאם לשיעור הנכות‪ .‬בשנת ‪ 1995‬תוקן חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון‬
‫מספר ‪ ,)9‬והוא מאפשר גם למי שזכאותו לתביעת קצבה התיישנה להגיש בקשה לקבלת תגמול‪.‬‬
‫‪ .2‬על‪-‬פי ההגדרה בחוק‪ ,‬נכה רדיפות הנאצים הוא אדם שלקה בנכות בתקופת הרדיפות במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ועקב‬
‫ההסכם משנת ‪ 1952‬בין גרמניה לישראל עברה זכאותו לקבלת תגמולים בגין נזקי בריאות מגרמניה לישראל‪ .‬כדי שאדם‬
‫יזכה להכרה כנכה רדיפות הנאצים צריכים להתקיים התנאים שלהלן‪:‬‬
‫* המבקש היה נרדף בתקופת המלחמה‪.‬‬
‫* המבקש עלה לישראל לפני ‪ 1‬באוקטובר ‪.1953‬‬
‫* המבקש היה אזרח ותושב ישראל ברציפות מ‪ 1 -‬באפריל ‪ 1957‬ועד הגשת התביעה‪.‬‬
‫* המבקש אינו נמנה עם אוכלוסיות שההסכם בין ישראל לגרמניה אינו חל עליהן‪.‬‬
‫* המבקש מוכר כנכה בשיעור שאינו נמוך מ‪.25% -‬‬
‫‪ .3‬אי זכאותם של ניצולי שואה נכים אשר שהו בגוש הקומוניסטי לקבל את הקצבה ‪ :‬ניצולי שואה נכים אשר שהו בגוש‬
‫הקומוניסטי (בעיקר בהונגריה‪ ,‬בצ'כיה וברומניה) אינם זכאים לקבל תשלום חודשי מאגף השיקום במשרד האוצר‪,‬‬
‫מכיוון שהם אינם עומדים בתנאי הסף של החוק‪ ,‬המתנה את מתן הקצבה בכך שהמבקש עלה לארץ לפני ‪ 1‬באוקטובר‬
‫‪( 1953‬מדובר בציבור המונה ‪ 2,000-4,000‬איש)‪.‬‬
‫נכים שעלו מברית‪-‬המועצות לשעבר מוכרים כנכי מלחמה ולא כנכי רדיפות‪ ,‬ועל כן אינם נדרשים לעמוד בתנאי‬
‫הסף של חוק זה‪ .‬הסיבה לסעיף המגביל את זכאותו של ניצול השואה בשנת העלייה לישראל טמונה בחוק הגרמני‬
‫ובסיכום בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה‪ .‬התאריך שנקבע בחוק הישראלי הוא היום שבו נכנס החוק הגרמני‬
‫לתוקף‪ .‬על‪-‬פי החוק הגרמני‪ ,‬מי שעזב את מדינתו אחרי אוקטובר ‪ 1953‬אינו זכאי לקצבה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ניצול השואה שעזב את מדינתו לאחר כניסת החוק הגרמני לתוקפו אינו זכאי לקצבה‪ ,‬ללא קשר למדינה‬
‫שאליה היגר‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫רנטות אפשריות לניצולי שואה‬
‫הטבות‬
‫‪ .2‬רנטת בריאות מגרמניה‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫* החזר על הוצאות רפואיות‬
‫בנכות המוכרת‪.‬‬
‫* רנטה חודשית באירו‪.‬‬
‫* הבראה של ‪ 21‬יום אחת‬
‫לשנתיים‪.‬‬
‫* על פי ה‪=BEG-‬שמו המקוצר‬
‫של החוק הגרמני‪.‬‬
‫* הנחה בארנונה‪.‬‬
‫* רופא מטעם הגרמנים בדק את‬
‫הניצול עד סוף שנות ה‪60 -‬‬
‫וקבע אחוזי נכות‪.‬‬
‫הגוף המטפל‬
‫הלשכה לענייני‬
‫פיצויים אישיים‬
‫מחו"ל‬
‫מגדל שלום‪,‬‬
‫רחוב אחד העם ‪9‬‬
‫ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪61290‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪.1‬מי שחתם בעבר על פשרה עם‬
‫הגרמנים‪ ,‬לעיתים אינו זכאי‬
‫להטבות‪.‬‬
‫טל‪:‬‬
‫‪03-6234100‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן להגיש בקשות כיום‬
‫לרנטת בריאות מגרמניה‪.‬‬
‫‪03-6234111‬‬
‫‪ .3‬שימו לב להבדל בין רנטת‬
‫בריאות מגרמניה לבין רנטה‬
‫סוציאלית (שאינה קשורה‬
‫לרדיפות ולעיתים נקנתה בכסף)‪.‬‬
‫הלשכה פועלת‬
‫בימים א' ‪ -‬ה'‪,‬‬
‫בין השעות ‪8:00‬‬
‫עד ‪12:00‬‬
‫קצבאות המשולמות על‪-‬ידי ממשלת גרמניה‬
‫כ‪ 40,000-‬קצבאות משולמות על‪-‬ידי ממשלת גרמניה בכל חודש‪ .‬הסכום נע כיום בין ‪ 774‬מארק ל‪ 1,500-‬מארק‪ ,‬על‬
‫פי דרגת הנכות והמעמד הכלכלי של הנכה בגרמניה ערב מלחמת העולם השנייה‪ .‬קצבאות אלה משולמות רק‬
‫לניצולים שמוכיחים קשר ל"תרבות הגרמנית" או שהיו בגרמניה ב‪ 1 -‬בינואר ‪.1947‬‬
‫על פי התיקון האחרון לחוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬גם ניצולים ששהו על אדמת גרמניה אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ 1947‬יהיו‬
‫זכאים לפיצויים ממדינת ישראל‪ .‬הזכאים לפיצוי על פי תיקון זה לא יהיו זכאים לשאר השירותים שנותנת הלשכה‬
‫לשיקום נכים‪ .‬קצבה זו אינה ניתנת לנכים שעלו ממדינות שונות (ולא מגרמניה) ואינם עומדים בתנאי הסף‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫הסבר‪ :‬חוק ההסדרים במשק המדינה התשס"א ‪" - 2001‬נכי רדיפות הנאצים ששהו על אדמת גרמניה ב‪1 -‬‬
‫בינואר ‪."1947‬‬
‫באפריל ‪ 2001‬במסגרת חוק ההסדרים הנ"ל חוקק חוק מיוחד המתייחס לאלו שהסיבה היחידה שלא יכלו לקבל‬
‫תגמולים לפי חוק נכי הרדיפות הייתה עובדת שהייתם ב‪ 1.1.47 -‬על אדמת גרמניה‪ .‬האפשרות להגשת תביעות‬
‫במסגרת חוק זה הסתיימה ב‪.30.9.2002 -‬‬
‫* מי שנמצא זכאי מקבל תגמול חודשי בלבד‪ .‬גובה התגמול מקביל לסכום אותו מקבל מי שהוכר ב‪ 25% -‬נכות‬
‫במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬הוא אינו נגזר מאחוזי הנכות שנקבעו לזכאי‪.‬‬
‫* משנפטר נכה שקיבל תגמול לפי חוק ההסדרים במשק‪ ,‬זכאי בן הזוג לתגמולים לתקופה של ‪36‬חודשים‪ ,‬החל‬
‫מחודש לאחר הפטירה‪.‬‬
‫רנטות אפשריות לניצולי‬
‫שואה‬
‫הטבות‬
‫הגוף המטפל‬
‫‪ .3‬קרן סעיף ‪2‬‬
‫מועידת התביעות‬
‫* קבלת רנטה זו אינה נחשבת כהכנסה‬
‫לצורך הבטחת הכנסה מביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫לבעלי הכנסה נמוכה‪:‬‬
‫כדאי לברר זכאות להשלמת הכנסה‬
‫בביטוח לאומי בסניף הקרוב‪.‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫‪ 3X270‬אירו‪.‬‬
‫* הטבות נוספות (חדש!)‪:‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫פעם ב‪ 3 -‬חודשים‬
‫פטור מאגרת טלוויזיה‪,‬‬
‫הנחה בארנונה‪,‬‬
‫החל מ‪ 2009-‬קבלת הבראה‪.‬‬
‫רח' הארבעה ‪ 8‬תל‬
‫אביב‬
‫טל‪03-5194400 :‬‬
‫פקס‪03-5613932 :‬‬
‫פרטים על תנאי‬
‫הזכאות לקרן סעיף ‪2‬‬
‫ראה‪:‬‬
‫‪www.claimscon.org‬‬
‫קצבאות המשולמות על‪-‬ידי ועידת התביעות (קרן סעיף ‪)2‬‬
‫קרן זו מעניקה לזכאים תשלום חודשי המחויב במבחן הכנסה על‪-‬פי הקריטריונים שלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫היו כלואים במחנה ריכוז לפחות שישה חודשים‪ ,‬כפי שהוגדר בחוק הפיצויים הגרמני )‪ (BEG‬או במחנה‬
‫עבודה בכפייה ליהודים‪ ,‬בהתאם לרשימת המחנות המופיעה בשירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היו כלואים לשישה חודשים לפחות במחנה באוסטריה ‪ Strasshof complex‬או ‪. Jude lager‬‬
‫‪‬‬
‫היו כלואים למשך שישה חודשים לפחות במחנות עבודה באזור הגבול האוסטרו‪-‬הונגרי‬
‫)‪ (Alpenfestung‬או במכרות הנחושת בבור ‪ -‬סרביה ‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪‬‬
‫שירתו לפחות שישה חודשים בגדודי עבודה צבאיים ליהודים הונגריים בחזית או היו כלואים לפחות‬
‫שישה חודשים ביחידות עבודה הונגריות בתוך הונגריה (החל ממרץ ‪ )1944‬האוקראינית ‪.‬‬
‫היו כלואים למשך שישה חודשים לפחות במחנות מסוימים שלא הוכרו בעבר‪ .‬המחנות המוכרים כעת‬
‫‪‬‬
‫הינם מחנות עבודה וגדודי עבודה ברומניה (במסגרת קריטריונים מוגבלים)‪ ,‬ברפובליקה הצ’כית‪ ,‬סלובקיה‪,‬‬
‫יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬לוב‪ ,‬סומוביט בבולגריה ופרמונטי די טרסיה באיטליה‪ .‬חשוב לציין שהרדיפות צריכות היו‬
‫להתרחש במסגרת פרקי זמן מסוימים כפי שהוגדר‪ ,‬כשהניצול יהיה זכאי לקבלת פיצוי מהקרן ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שירתו לפחות שישה חודשים במחנה עבודה מוכר בבולגריה (לפי קריטריונים מוגבלים) בין מרץ ‪ 1943‬לבין‬
‫נובמבר ‪ .1943‬בנוסף‪ ,‬גם מי שהיו כלואים במחנה עבודה בבולגריה לפני או אחרי תאריכים אלה ייחשב כאילו היה‬
‫בגטו לצורכי קביעת הזכאות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היו כלואים למשך שישה חודשים לפחות במחנות מסוימים בהונגריה‪ ,‬טוניסיה‪ ,‬מרוקו ואלג’יר ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היו כלואים למשך ‪ 18‬חודשים לפחות בגטו כפי שהוגדר על ידי ממשלת גרמניה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסתתרו לפחות ‪ 18‬חודשים בתנאים לא אנושיים‪ ,‬ללא מגע עם העולם החיצון‪ ,‬בא יזור בשליטת הנאצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיו בזהות בדויה בצורה לא חוקית או עם מסמכים מזוייפים למשך ‪ 18‬חודשים לפחות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נרדפה‪.‬‬
‫קרן סעיף ‪ ,2‬קרן מרכז ומזרח אירופה וקרן הסיוע יטפלו בפניות של ניצולים אשר היו עוברים בזמן שאמם‬
‫האפשרות לקבל את הקצבה מוועידת התביעות אינה פתוחה לפני נכים שעלו ממקומות מסוימים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬עולים שעלו מרומניה אינם עומדים בתנאי הקרן‪ ,‬משום שברומניה לא היו מחנות ריכוז אלא מחנות עבודה‬
‫בלבד‪ .‬גם ניצולי גטו בודפשט‪ ,‬ששהו בגטו במשך עשרה חודשים‪ ,‬אינם עומדים בקריטריונים של הקרן‪ ,‬המתנים‬
‫את הזכאות בשהייה בגטו במשך ‪ 18‬חודשים לפחות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫רנטות אפשריות לניצולי שואה‬
‫הטבות‬
‫הגוף המטפל‬
‫‪ .4‬חדש חוק סיוע לניצולי שואה‬
‫יוצאי מחנות וגטאות‬
‫* קצבה בסך ‪ ₪ 1000‬בחודש תשולם‬
‫רטרואקטיבית מ‪( 1.10.07-‬למי שיגיש‬
‫בקשה עד ל‪.)31.12.08-‬‬
‫* לאחר תאריך זה לא ישולם תשלום‬
‫רטרואקטיבי) ‪ ,‬אלא אם קיימים‬
‫טעמים מיוחדים שבשלהם נמנע ממנו‬
‫להגיש את הבקשה עד ליום ‪.31.12‬‬
‫משרד האוצר‪,‬‬
‫הלשכה לשיקום נכים‬
‫מאפיינים‪ :‬קבלת רנטה חודשית‬
‫מהאוצר‪ ,‬בתנאי שלא מקבלים‬
‫קצבה חודשית בשל רדיפות‬
‫הנאצים משום גורם אחר‪.‬‬
‫ראה פרטים למעלה‪.‬‬
‫טופס בקשה ותנאי הזכאות‬
‫באתר אינטרנט‪.‬‬
‫‪www.mof.gov.il/lishka‬‬
‫* הטבות נוספות‪:‬‬
‫פטור מאגרת טלוויזיה‪ ,‬הנחה‬
‫בארנונה‪ ,‬החל מ‪ 2009-‬קבלת הבראה‬
‫‪ 11.5‬חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים‪ ,‬התשס"ז‪[ 2007-‬תיקון אחרון‪]09/03/08 :‬‬
‫הטבות לניצול שואה ששהה במחנה ריכוז‪ ,‬בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך [תיקון‪ :‬תשס"ח]‬
‫[ תוספת‪ -‬עו"ס חני שליט ]‬
‫‪ .1‬המבקש הוא אזרח ותושב מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬התקיים במבקש אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ 1.2‬המבקש קיבל תגמול חד פעמי לניצולי מחנות ריכוז‪ ,‬גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך‪,‬‬
‫לפי הפירוט שלהלן‪:‬‬
‫תגמול חד פעמי ששולם בידי ועידת התביעות מן הקרן הגרמנית "זיכרון אחריות ועתיד"‪.‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫הסכום שולם בשנת ‪ 2001‬או לאחר מכן ב‪ 2-‬שלבים‪ ,‬בסך כולל של ‪ 7,500‬אירו (‪ 15,000‬מארק)‪.‬‬
‫תגמול חד פעמי ששולם מן הקרן האוסטרית "לפיוס‪,‬שלום ושיתוף פעולה" בגין עבודת פרך במחנות‬
‫‪2.1.2‬‬
‫שהיו בשטחה של אוסטריה‪ .‬סכום התגמול עמד על ‪ 7,631‬אירו‪.‬‬
‫תגמול חד פעמי ששולם בידי ועידת התביעות‪ ,‬במימון הקרן הנזכרת בסעיף ‪ ,2.1.2‬לניצול שואה‬
‫‪3.1.2‬‬
‫ששהה במחנה ריכוז או בגטו אשר לא קיבל תגמול חד פעמי מקרן "זיכרון אחריות ועתיד" (סעיף ‪ )2.1.1‬משום‬
‫שבקשתו לא הוגשה במועד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬המבקש היה זכאי לתגמול חד פעמי מן הקרנות כאמור בפסקאות ‪ 2.1.1‬או ‪ 2.1.2‬לעיל‪,‬אך לא קיבל את‬
‫התגמול רק משום שלא הגיש במועד בקשה לקבלת התגמול‪.‬‬
‫‪ .3‬המבקש לא קיבל ואינו מקבל קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים מאחד מאלה‪:‬‬
‫‪ 1.3‬רנטה לפי חוק הפיצויים הגרמני ( ‪ )B.E.G‬בגין נזקי גוף או בריאות‪ ,‬שלילת פרנסה או הגבלתה והפסקת‬
‫לימודים או הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ 2.3‬גמלה ממדינה אחרת בקשר לרדיפות הנאצים‬
‫(מדובר בגמלה ממדינות מערב‪-‬אירופה‪,‬למשל‪ ,‬הולנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬אוסטריה ובלגיה)‪.‬‬
‫‪ 3.3‬קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬בסך ‪ 270‬אירו לחודש‪ ,‬המשולמת אחת ל‪ 3 -‬חודשים (‪ 810‬אירו)‪.‬‬
‫הקצבה ניתנת לפי ההסכם שנחתם באוקטובר ‪ 1992‬בין גרמניה לבין ועידת התביעות‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ 4.3‬גמלה חודשית מן הלשכה לשיקום נכים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬התשי"ז‪.1957 -‬‬
‫גמלה חודשית מן הלשכה לשיקום נכים לפי חוק ההסדרים (ניצולי שואה ששהו ביום ‪ 1.1.1947‬במחנה עקורים‬
‫בגרמניה)‪.‬‬
‫‪ .4‬המבקש אינו מקבל קצבה חודשית מאוצר המדינה לפי חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬התשי"ד – ‪1954‬‬
‫(להרחבה ‪)http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/105_3_3.rtf‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 11.6‬דף ריכוז הטבות נוספות לניצולי שואה (למקבלי רנטה ואחרים)‬
‫הטבות נוספות‪ :‬הטבות חד פעמיות הניתנות על ידי הגופים השונים‪ ,‬על פי תנאי הזכאות השונים‬
‫של כל תכנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטבות אלו יכולות לבא בנוסף לרנטה‪ ,‬תלוי בסוג ההטבה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬אין מניעה לקבל מספר הטבות במקביל במידה וקיימת לכך זכאות‪.‬‬
‫הגוף המטפל‬
‫הטבות‬
‫שם התוכנית ותנאי הזכאות‬
‫‪ .1‬הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫מי זכאי?‬
‫‪ .1‬מי שחי תחת הכיבוש הנאצי‬
‫בתקופת מלחמת העולם‬
‫השנייה ועבר את התקופה‬
‫בגטו‪ ,‬מחנה ריכוז או במסתור‪,‬‬
‫תוך סיכון חיים או שחי‬
‫בארצות שהיו גרורותיה של‬
‫גרמניה הנאצית כמו רומניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬איטליה והונגריה וסבל‬
‫מרדיפות הנאצים‪ .‬וכן‪ ,‬מי‬
‫שברח משטח הכיבוש‪:‬‬
‫מגרמניה החל מ ‪,1933‬‬
‫מאוסטריה החל מ‪ ,1938‬ומיתר‬
‫הארצות מפרוץ המלחמה‬
‫והכיבוש עד ליום ‪.8.5.1945‬‬
‫* לחצני מצוקה כולל חבילת הטבות‬
‫בעלות ‪ ₪ 105‬לשנה‪ .‬חנם למי שמעל גיל ‪ 80‬או‬
‫הקרן לרווחת נפגעי‬
‫השואה בישראל‬
‫מקבל ‪ 9‬שעות בשבוע סיעוד מהקרן‪.‬‬
‫* סיעוד קצר מועד‬
‫רח' קפלן ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪7197‬‬
‫מי שמשתחרר מאשפוז בבי"ח (אפילו יומי)‬
‫תל‪-‬אביב‪64734 ,‬‬
‫זכאי ל‪ 50-‬שעות סיעוד מהקרן במהלך חודשיים‬
‫לאחר השחרור במידה והוא לא מוכר על ידי חוק‬
‫טל'‪03-6090866 :‬‬
‫סיעוד‪.‬‬
‫יש לפנות לעו"ס בביה"ח כל עוד מאושפזים ‪.‬‬
‫פקס'‪03-6968294 :‬‬
‫* מענק (החזר) עד ‪ ₪ 4000‬על אביזרים רפואיים‬
‫ותרופות לניצול מעל גיל ‪ 70‬שלא הגיש בקשה ב‪36-‬‬
‫חודשים האחרונים (בכפוף לתקציב ‪-‬כרגע המענק‬
‫חד‪-‬פעמי)‪ .‬בהחזר עבור משקפיים‪ ,‬מכשיר שמיעה‪,‬‬
‫טיפולי שיניים‪ ,‬תרופות‪ ,‬ציוד רפואי‪/‬שיקומי‪ ,‬עזרים‬
‫אורטופדיים (בכפוף לאישור אורטופד)‪.‬‬
‫יש להגיש קבלות מקוריות מהשנה הנוכחית‬
‫‪ .2‬מי שהכנסתו האישית מתחת והקודמת‪ .‬במקום קבלות על תרופות אפשר להמציא‬
‫ל‪ 6905 -‬ש"ח ברוטו לחודש‪.‬‬
‫דף ריכוז צריכת תרופות מאושר על ידי קופת‬
‫כל הכנסה שוטפת (רנטה‪,‬‬
‫החולים מהשנה הנוכחית והשנה הקודמת‪ .‬אפשר‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬פנסיה ועוד)‬
‫לבקש מסניף קופ"ח ע"י הבית‪ .‬כדאי לצרף כמה‬
‫נלקחת בחשבון‪.‬‬
‫שיותר קבלות על מנת להגיע ל‪.₪ 4000 -‬‬
‫* פרויקט עזרה במימון טיפולי שיניים‪ ,‬ומימון‬
‫משקפי ראיה‪ .‬טלפון ישיר ‪03-6963211‬‬
‫אתר אינטרנט‪:‬‬
‫‪www.k-shoa.org‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .2‬הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‪ :‬שעות סיעוד‬
‫זכאות לתוספת של ‪ 9‬שעות סיעוד‬
‫בשבוע‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫מי זכאי?‬
‫רח' קפלן ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫מי שחי תחת הכיבוש הנאצי לפי‬
‫ההגדרה בטבלה לעיל ומקבל‬
‫מקסימום שעות סיעוד מהמוסד‬
‫לביטוח לאומי לפי חוק סיעוד‬
‫(‪ 150%‬או ‪ 168%‬כלומר ‪ 16‬או ‪18‬‬
‫שעות בשבוע)‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪64734 ,‬‬
‫‪ .3‬רכבת הזהב ההונגרית‬
‫מי זכאי?‬
‫‪ .1‬מי שהיה בין ספטמבר ‪1939‬‬
‫למאי ‪ 1945‬תחת הכיבוש הנאצי‬
‫במלה"ע השנייה ב"הונגריה‬
‫המוגדלת"‪ ,‬אשר כוללת את‬
‫הגבולות המורחבים שהיו בתוקף‬
‫ב‪ 1944 -‬לרבות השטחים שנכבשו‬
‫מצ'כוסלובקיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬הקרפטים‬
‫המזרחים ויוגוסלביה‪ ,‬ועבר את‬
‫התקופה בגטו בודפשט ו‪/‬או מחנות‬
‫עבודה‪ ,‬ריכוז והשמדה ו‪/‬או‬
‫במסתור תוך סיכון חיים‬
‫‪ .2‬מי שהכנסתו האישית מתחת‬
‫ל‪ 6650-‬ש"ח ברוטו לחודש‬
‫(כולל רנטה‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬פנסיה‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫טל'‪03-6090866 :‬‬
‫פקס'‪03-6968294 :‬‬
‫אתר אינטרנט‪:‬‬
‫‪www.k-shoa.org‬‬
‫חדש‪ :‬מענק (החזר) על הוצאות‬
‫רפואיות‪ ,‬וכן עזרה עבור רכישה‬
‫ותיקון מוצרים חשמליים וציוד‬
‫ביתי‪ ,‬תשלום חשבונות גז‪ ,‬מים‬
‫חשמל‪ ,‬דלק להסקה וניקיון בית‬
‫יסודי‪ :‬עד ‪ ₪12,000‬בשנה‪.‬‬
‫* ניתן להגיש שתי בקשות בשנה‬
‫(הסכום הכולל לא יעלה על‬
‫‪)₪ 12,000‬‬
‫* מענק זה הוא בנוסף למענק החד‬
‫פעמי עד ‪.₪ 4000‬‬
‫* במקרים רפואיים מיוחדים ניתן‬
‫להגיש בקשה מיוחדת לקבלת‬
‫מענק עד ‪ ₪ 20,000‬בשנה‪.‬‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫ראה לעיל טפסים באתר‪:‬‬
‫‪www.k-shoa.org‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .4‬רכבת הזהב ההונגרית‪ -‬סיעוד‬
‫מי זכאי?‬
‫זכאות לתוספת של ‪ 9‬שעות סיעוד‬
‫בשבוע‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫פרטים ראה לעיל‬
‫מי שיוצא הונגריה לפי ההגדרה‬
‫למעלה ומוכר ‪ 75%‬או ‪ 84%‬בחוק‬
‫‪www.k- shoa.org‬‬
‫סיעוד‪ ,‬כלומר ‪ 8‬או ‪ 9‬ו‪ 3/4-‬שעות‬
‫בשבוע והכנסתו ברוטו פחות‬
‫מ‪ ₪ 9,445-‬ליחיד ‪ ₪ 13,050‬לזוג‪.‬‬
‫‪ .5‬קרן הפיצוי הגרמנית עבור‬
‫עבודה בגטו‬
‫מי זכאי?‬
‫מי שהוחזק בגטו סגור או פתוח‪.‬‬
‫עבד ברצון וללא כפייה בתקופה‬
‫זו‪.‬‬
‫אינו מקבל רנטה סוציאלית‬
‫מגרמניה או מגורם אחר‪ ,‬עבור‬
‫תקופת עבודתו בגטו‪.‬‬
‫תשלום חד פעמי של ‪ 2000‬אירו‪.‬‬
‫יש למלא טפסים באנגלית או‬
‫גרמנית ולשלוח לגרמניה‪.‬‬
‫הטפסים באתר ועידת‬
‫התביעות‪:‬‬
‫‪www.claimscon.org‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫בשאלה ‪ 4.4‬בטופס הבקשה יש‬
‫למלא‪" :‬מצאתי את העבודה‬
‫בכוחות עצמי"‪,‬‬
‫או "הוצבתי בתפקיד עפ"י דרישה"‬
‫ולא לסמן "עבדתי בכפיה"‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .6‬חוק הטבות לניצולי שואה‬
‫נזקקים‬
‫* מענק של ‪₪ 4000‬‬
‫אחת לשנה‪.‬‬
‫משרד האוצר‪,‬‬
‫הלשכה לשיקום נכים‬
‫מי זכאי?‬
‫מי שזכאי לגמלת השלמת הכנסה‬
‫לפי חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬הוא‬
‫אזרח ותושב ישראל ומתקיימים‬
‫בו אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪.‬קיבל תשלום מועידת התביעות‬
‫בשנת ‪.1992‬‬
‫ב‪.‬קיבל תגמול מהקרן זיכרון‬
‫אחריות ועתיד בשנת ‪.2000‬‬
‫ג‪.‬אינו מקבל רנטת בריאות‬
‫מגרמניה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינו זכאי לתגמול מאחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬חוק נכי‬
‫המלחמה בנאצים‪ ,‬חוק תגמולי‬
‫אסירי ציון‪,‬חוק מעמד ותיקי‬
‫מלחמת עולם השנייה‪.‬‬
‫‪ .7‬החברה לאיתור ולהשבת‬
‫נכסים של נספי השואה‬
‫מי זכאי?‬
‫‪ .1‬מי שמקבל תגמול חודשי מכוח‬
‫אחד מהחוקים הבאים‪ :‬רנטת‬
‫* דיור ציבורי‪-‬‬
‫תוספת של ‪10%‬‬
‫מסכום הסיוע‬
‫הניתן לשכר‬
‫הדירה‪.‬‬
‫ראה פרטים לעיל‪.‬‬
‫* פטור מתשלומי‬
‫אגרת טלוויזיה‪.‬‬
‫מענק אישי בגובה ‪ ₪ 6,000‬בחודש‬
‫באפריל ‪ 2008‬אשר יועבר ישירות‬
‫לחשבון הבנק של ניצולי השואה‬
‫הזכאים‪ ,‬ללא צורך בהגשת בקשה‪.‬‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים‬
‫של נספי שואה‬
‫‪www.hashava.org‬‬
‫אדם אשר עד ליום ‪ 1‬ביוני ‪ 2008‬לא‬
‫קיבל את המענק‪ ,‬אך הוא סבור כי טל‪03-5164117 .‬‬
‫מתקיימים בו התנאים המפורטים‪,‬‬
‫יוכל לפנות ולבקש את המענק‪ ,‬תוך‬
‫הוכחת זכאותו עד ליום ‪.1.12.2008‬‬
‫בריאות מגרמניה (‪ ,)BEG‬חוק נכי‬
‫נרדפי הנאצים (רנטה מהאוצר)‪,‬‬
‫קרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‪,‬‬
‫חוק הטבות לניצולי שואה‬
‫נזקקים‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שזכאי ומקבל גמלת השלמת טופס בקשה ניתן להוריד באתר או‬
‫לבקש טלפונית‪.‬‬
‫הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי‬
‫לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום‬
‫תגמול נזקק על פי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים (מוכר פחות מ‪)50% -‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ .8‬קרן הסיוע של ועידת‬
‫התביעות‬
‫מי זכאי?‬
‫מי שלא מקבל כל רנטה חודשית‬
‫כיום ולא קיבל תשלום חד פעמי‬
‫בעבר (כלומר לא קיבל בשנות‬
‫ה‪ 50-‬או ה‪ 60-‬תשלומים חד‬
‫פעמים מהגרמנים על‪:‬‬
‫ענידת טלאי צהוב‪ ,‬הפסקת‬
‫לימודים או שלילת חופש וכן לא‬
‫קיבל קרן סיוע בעבר)‪.‬‬
‫קבלת תשלום חד פעמי בסך של‬
‫‪ 2550‬אירו (בעבר ‪ 5000‬מרק‬
‫גרמני)‪.‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫תל אביב‬
‫טל‪ 03-5194400 :‬פקס‪03- :‬‬
‫‪5613932‬‬
‫‪www.claimscon.org‬‬
‫הערה‪ :‬בשלב זה מי שהגיש בקשה‬
‫בעבר ונדחה אינו זכאי להגיש‬
‫בקשה נוספת (מוכרים גברים‬
‫שבזמן הגשת הבקשה מעל גיל ‪,65‬‬
‫ונשים שבזמן הגשת הבקשה מעל‬
‫גיל ‪.)60‬‬
‫‪ .9‬קרן הסיוע לניצולים אוסטרים‬
‫מי זכאי?‬
‫* ניצול שואה אוסטרי‪ ,‬בן‪/‬בת זוגו‬
‫וכן אלמנים‪/‬אלמנות של הניצולים‬
‫וכן ילדי הניצולים בתנאי שהם‬
‫עצמם ניצולים (גם אם הם לא‬
‫אוסטרים)‪.‬‬
‫* מי שהכנסתו האישית אינה עולה‬
‫על ‪ ₪ 7000‬לחודש (לא לוקחים‬
‫בחשבון רנטות בגין הרדיפות‬
‫ותשלומי ביטוח לאומי)‪.‬‬
‫סיוע בסך של ‪ $7000‬אחת לשנה‪,‬‬
‫עבור הוצאות רפואיות‪ ,‬לרבות‬
‫העסקת מטפל‪ ,‬על סמך קבלות‬
‫מקוריות‪ .‬במקרה של מטפל ניתן‬
‫להסתפק בהצהרת המטפל בכתב‬
‫בתוספת ת‪.‬ז‪ .‬וחתימה‪.‬‬
‫סיוע ברכישת ביטוח פנסיוני‬
‫אוסטרי עד ‪ $2500‬חד‪-‬פעמי‪.‬‬
‫סיוע חרום משלים אחר עד‬
‫ל‪ $2500-‬אחת לשנה‪.‬‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫סניף תל אביב‬
‫טל‪03-5164461.‬‬
‫סניף ירושלים‬
‫טל‪02-6241198 .‬‬
‫סניף חיפה‬
‫טל‪04-8257659.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ .10‬חוק הווטרנים‬
‫* פטור מאגרת טלוויזיה‬
‫מי זכאי?‬
‫* הנחה ברכישת תרופות‬
‫מי שנלחם נגד הנאצים (בצבא‬
‫האדום או בפרטיזנים)‬
‫זכאי לקבל הטבות על פי חוק זה‬
‫‪ .11‬חוק נכי המלחמה בנאצים‬
‫מי זכאי?‬
‫מי שנלחם נגד הנאצים‬
‫(בצבא האדום או בפרטיזנים)‬
‫ונפצע במלחמתו זו ודרגת נכותו‬
‫אינה פחותה מ‪.10%-‬‬
‫‪ .12‬פיצויים ליתומים מצרפת‬
‫תנאי זכאות מצטברים‪:‬‬
‫* מי שלפחות אחד מהוריו גורש‬
‫מצרפת כתוצאה מרדיפות‬
‫אנטישמיות בזמן הכיבוש;‬
‫* והורה זה מת במהלך גרושו;‬
‫* והיה לפחות בן ‪ 21‬בעת גרוש‬
‫הוריו‪.‬‬
‫* מענק פעם בשנה ועוד הטבות‬
‫קבלת רנטה חודשית מהלשכה‬
‫לשיקום נכים במשרד האוצר‪.‬‬
‫ההטבות דומות להטבות לפי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫משרד הביטחון‪ -‬היחידה‬
‫לאותות ועיטורים הקריה ת"א‬
‫טל‪03-6975671.‬‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫תל אביב‬
‫טל‪03-5614411 .‬‬
‫* סכום חד פעמי מטעם ממשלת‬
‫צרפת בסך של כ‪ 27,000 -‬אירו‪,‬‬
‫או‬
‫* רנטה חודשית עד סוף החיים‬
‫בסך של כ‪ 450 -‬אירו לחודש‪.‬‬
‫* נתן לקבל סיוע מארגון‬
‫"עלומים"‬
‫טלפון ‪02 5612207‬‬
‫* או מהקונסוליה הצרפתית בת"א‬
‫טלפון ‪03 5208504‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ 11.7‬טיפול שיניים לזקנים ניצולי שואה בקהילה ‪ -‬אש"ל‬
‫(מתוך מכתב שהופנה למטפלים בקשישים)‪:‬‬
‫הננו שמחים להודיע כי קיים תקציב חדש מיוחד לסיוע בטיפולי שיניים לניצולי שואה‪.‬‬
‫ניצול שואה מוגדר כאדם שחי באחת המדינות שנכבשו או שהיו תחת השפעה ישירה של המשטר הנאצי‪ ,‬במשך‬
‫תקופה כלשהיא‪ ,‬בין השנים ‪ 1933‬ו‪ .1945 -‬כמו כן כוללת אוכלוסיית הניצולים אנשים אשר נאלצו לעזוב את מקום‬
‫מגוריהם בגלל המשטר הנאצי‪.‬‬
‫טיפולי השיניים יבוצעו באמצעות השרות הנייד לבריאות הפה הפועל בקהילה ובבתי האבות ומופעל על ידי‬
‫העמותה לבריאות הפה ואו מרפאת שניים ציבורית הקיימת במקום (במקרה זה יש לפנות לאשל להסדרת חוזה‬
‫עבודה מול המרפאה)‪.‬‬
‫המטרה להגיע לזקנים ניצולי שואה הגרים בקהילה עם עדיפות למרותקים לבית‪ ,‬לניידים בעזרת כסא גלגלים‪,‬‬
‫חברים בשכונה תומכת‪ ,‬מבקרים במרכז יום לזקן או משתתפים בכל תוכנית קהילתית אחרת וזקוקים לטיפולי‬
‫שיניים‪.‬‬
‫• מתוך עלות הטיפול המלאה – השתתפות אשל המקסימאלית למטופל היא עד – ‪.₪ 4,200‬‬
‫• מתוך עלות ההגעה של הניידת אל ביתם של המרותקים בלבד תשתתף אשל עד ‪ ₪ 1,350‬בנוסף להשתתפות‬
‫הטיפול בזקן (עלות כל ביקור בית היא ‪.)₪ 135‬‬
‫• השתתפות עצמית בגובה ‪ 20%‬מערך הטיפול‪.‬‬
‫• טבלת התעריפים מבוססת על מחירון משרד הבריאות‪.‬‬
‫לצפייה בטבלה יש ללחוץ על הקישור הזה‪:‬‬
‫‪http://www.eshelnet.org.il/img/dynpdf/f492008e15ec60.pdf‬‬
‫בקשתנו כי תקבעו איש קשר עם אשל לנושא‪ ,‬אשר ירכז את שמות הנהנים הפוטנציאליים מהסבסוד והשירות‪.‬‬
‫את המידע יש להעביר במרוכז לאשל‪ ,‬עם הפרטים הבאים‪:‬‬
‫שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬שנת עלייה‪ ,‬טלפון להתקשרות וכתובת‪.‬‬
‫עם קבלת המידע באשל‪ ,‬כולל איש קשר‪ ,‬הרשימה תועבר לידי העמותה לבריאות הפה אשר תיצור קשר עם איש‬
‫הקשר ובמידת הצורך עם הזקנים עצמם‪,‬לצורך בדיקה‪ ,‬אבחון וקביעת תכנית טיפול‪ .‬תכניות אלו יועברו לאישור‬
‫באשל‪ ,‬כדי לאפשר את גבוה הסבסוד‪.‬‬
‫אנא התגייסותכם המהירה לניצול מקור תקציבי זה לטובת אוכלוסייה ההולכת ונעלמת‪.‬‬
‫יוספה בן משה‬
‫מנהלת תחום קידום בריאות‪ ,‬אשל‬
‫יעקב קבילו‬
‫מנהל השירותים הקהילתיים‪ ,‬אשל‬
‫‪79‬‬
‫‪ 11.8‬פסקי דין חשובים לעניין זכאויות לניצולי שואה‬
‫[ ההדגשות נעשו ע"י עו"ס הכללית‪ ,‬חני שליט‪ ,‬ואינן מופיעות במקור]‬
‫הכרה בבריחה מלוב בשל הפחד מכניסת הגרמנים‪ ,‬כנרדפות‪ ,‬לפי הלכת הפחד‬
‫ועדת העררים לפי חוק רדיפות הנאצים הכירה בבריחה מלוב‪ ,‬יחד עם הכוחות הבריטיים הנסוגים‪ ,‬מהפחד מפני‬
‫כניסתם של הגרמנים‪ ,‬כנרדפות‪ ,‬לפי הלכת הפחד‪ .‬בכך קיבלה את ערעורו של ניצול שואה שברח יחד עם משפחתו‬
‫מאימת הגרמנים‪ ,‬מהעיר דרנה למצרים‪ ,‬ומשם לישראל‪.‬‬
‫לטענת העורר‪ ,‬בתקופת השואה הוא ובני משפחתו‪ ,‬סבלו מרדיפות הנאצים‪ .‬בעקבות פרעות שנעשו ביהודים ברח‬
‫יחד עם אימו‪ ,‬אחיו ויהודים רבים בכלי הרכב של הכוחות הבריטים הנסוגים‪ ,‬מהפחד מפני כניסתם הצפויה של‬
‫הכוחות הגרמנים לעיר הולדתו‪ .‬ועדת העררים השתכנעה בקיומה של הלכת הפחד‪ ,‬ולפיכך קיבלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬את‬
‫הערר‪.‬‬
‫המשמעות היא – קבלת פיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.) 000260/06 ( .‬‬
‫ניצולי שואה מבולגריה זכאים לפיצוי רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה לאוצר‬
‫נסללה הדרך למאות ניצולי שואה מבולגריה לקבל פיצוי רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה למשרד האוצר‪ .‬בית‬
‫המשפט קיבל את ערעורם של מאות ניצולי שואה מבולגריה‪ ,‬שגורשו מבתיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫המערערים‪ ,‬ניצולי שואה ילידי בולגריה‪ ,‬שגילם נע בין ‪ 70‬ל‪ 90-‬שנה‪ ,‬הגישו בשנים ‪ 1998-2000‬תביעות לתגמולים‬
‫על פי החוק‪ ,‬בנימוק כי גירושם בשנת ‪ 1943‬מבתיהם‪ ,‬בערים בהן התגוררו (בעיקר סופיה) לערי שדה מהווה‬
‫"שלילת חירות" המקנה זכות לתגמולים על פי החוק‪ .‬התביעות נדחו בנימוק כי הגירוש אינו מוגדר כ"נרדפות"‪,‬‬
‫מאחר שאינו מגיע לכדי שלילת חירות‪.‬‬
‫על החלטות אלה הוגשו ערעורים לוועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬בתאריך ‪ 9.10.05‬התקבל בבית‬
‫המשפט העליון פסק דין גרנות‪ .‬הוא קבע בין היתר כי "הפירוש שהיה מקובל עד כה למונח "שלילת חירות" אינו‬
‫מתיישב בהכרח עם הוראות החוק ופסיקת בתי המשפט בישראל ובגרמניה‪ ,‬ולפיכך יש לראות גם במי שלא היה‬
‫נתון תחת שמירה צמודה וחמושה כמי שחירותו נשללה‪ ,‬דוגמת יהודי בולגריה‪ ,‬שאולצו לעזוב את מקום מגוריהם‬
‫הקודם ולעבור לכפרים‪ ,‬שאליהם הופנו שלא מבחירה"‪.‬‬
‫המשמעות של פסק הדין בעניין גרנות היא שאלפי יוצאי בולגריה ורומניה שגורשו מבתיהם בתקופת מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬ותביעותיהם נדחו‪ ,‬יוכלו למצוא עצמם זכאים לתגמולים על פי החוק‪.‬‬
‫המערערים היו משוכנעים כי לאחר פסק דין גרנות תטופל תביעתם‪ ,‬אולם לא כך קרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הערעור‬
‫שהגישו לוועדת העררים לקבלת הארכה להגשת ערעורים על פסקי דין של ועדת העררים נדחה על ידי הרשם‬
‫בטענה כי לא הוגש במועד הקבוע בחוק‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ .3‬הכרה בעבודת כפייה בבוקרשט שכללה גם צעירים‬
‫ועדת העררים לפי חוק רדיפות הנאצים‪ ,‬בראשות השופט מוקי לנדמן‪ ,‬הכירה בכך שעבודת כפייה בבוקרשט‬
‫נעשתה גם על ידי צעירים‪.‬‬
‫בהחלטתה מיום ‪ 14.2.07‬קבעה הוועדה כי על פי התיעוד ההיסטורי‪ ,‬אכן הוצא צו ממשלתי אשר קרא גם לצעירים‬
‫היהודיים להתייצב לעבודות כפייה‪ .‬משמעות הדבר ‪ -‬זכאות לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬למי שביצע‬
‫עבודת כפיה זו‪( .‬וע ‪.)001464/06‬‬
‫‪ .4‬הכרה בהיחשפות ללקיחת קרוב משפחה ורציחתו מיד לאחר מכן‪ ,‬כנרדפות‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר בניצולת שואה‪ ,‬שאביה נלקח לנגד עיניה‪ ,‬בצורה אלימה על ידי חיילי‬
‫אס‪ .‬אס‪ ,‬ולאחר זמן קצר קיבלה הודעה על הירצחו‪ ,‬כזכאית לפיצויים על פי חוק רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫המערערת‪ ,‬ניצולת שואה מרומניה‪ ,‬טענה בין השאר כי מעשה האלימות של אנשי האס‪.‬אס כלפי אביה‪ ,‬שבו חזתה‬
‫בהיותה בת ‪ 12‬באופן בלתי אמצעי‪ ,‬בצירוף ההודעה שאביה נרצח בסמוך לאירוע‪ ,‬יצרו כלפיה מעמסה נפשית‬
‫קשה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא ביקשה להכיר בה כנכה‪ .‬לאחר שוועדת העררים לפי חוק רדיפות הנאצים דחתה את בקשתה‪,‬‬
‫פנתה המערערת לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ :‬השופטת הילה גרסטל‪ ,‬סגנית‪-‬נשיא‪-‬אב"ד‪ ,‬השופט עוזי פוגלמן‬
‫והשופט אילן ש' שילה‪ ,‬החליטו לקבל את הערעור שהגישה ניצולת השואה וקבעו כי החלטת ועדת העררים‬
‫מתבטלת‪ ,‬ויש להכיר במערערת נכה‪ ,‬על פי החוק‪( .‬עא ‪.)001723/03‬‬
‫‪ .5‬הקריטריונים להכרה בחיים במסתור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪:‬‬
‫ועדת העררים דחתה לאחרונה ערעורים שהגישו ניצולי שואה שהתחבאו ברומניה‪ .‬בנימוקיה פרטה הוועדה‬
‫את הקריטריונים הנוקשים אשר רק אם יתקיימו במצטבר‪ ,‬יהיו אנשים שהתחבאו‪ ,‬ולא היו תחת כיבוש גרמני‪,‬‬
‫זכאים לפיצויים לפי חוק רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫א‪ .‬התקופה צריכה להיות משמעותית;‬
‫ב‪ .‬אי היציאה ממקום המסתור צריכה להיות כמעט טוטאלית;‬
‫ג‪ .‬החשש הסובייקטיבי צריך להיות בר הגיון‪ ,‬במבחני התקופה הנוראה;‬
‫ד‪ .‬צריך שיהא יחס סביר בין המגבלה של חיי הסתר לבין הנזק הצפוי‪ ,‬אילולא חיי הסתר‪ .‬ככלל‪ ,‬הסיכון צריך‬
‫להיות לחייו של אדם;‬
‫ה‪ .‬תנאי מקום חיי הסתר צריכים להיות קשים‪ ( .‬וע ‪ 002399/03‬וע ‪.)002400/03‬‬
‫מקריטריונים אלה עולה כי קיים קושי רב להכיר בחיים במסתור‪ ,‬מחוץ לשטחי הכיבוש הגרמני‪ ,‬כשלילת‬
‫חופש לצרכי זכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫יש לציין בהקשר זה כי גם קרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‪ ,‬אשר בה הקריטריונים לזכאות נקבעים‬
‫על ידי ממשלת גרמניה‪ ,‬מכירה בתנאים מסויימים במסתור שהיה לתקופה של ‪ 18‬חודשים לפחות‪,‬‬
‫לצורך קבלת רנטה חודשית מקרן זו‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .6‬הכרה בקשר סיבתי ולו חלקי בין אלצהיימר לבין אירועי השואה‬
‫ועדת העררים ציינה בהחלטה שקיבלה לאחרונה‪ ,‬כי הלשכה לשיקום נכים מכירה במקרים מסויימים בקשר‬
‫סיבתי‪ ,‬ולו חלקי‪ ,‬בין מחלת האלצהיימר לבין אירועי השואה‪.‬‬
‫יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי מי שזכה להכרה במחלת האלצהיימר‪ ,‬מקבל החזר כספי עבור ההוצאות בגין‬
‫התרופות והטיפולים במחלה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬קבעה ועדת העררים‪ ,‬באותה החלטה‪ ,‬כי למרות עבודת מחקר המצביעה על כך שהתחלואה במחלת‬
‫הסרטן בקרב ניצולי שואה‪ ,‬גבוהה פי שלושה מכלל האוכלוסייה‪ ,‬לא ניתן לקבוע כי יש קשר סיבתי בין מחלת‬
‫הסרטן ומחלות לב לבין אירועי השואה‪.‬‬
‫בהחלטתה זו דחתה הוועדה את ערעורו של ניצול שואה מגטו בודפשט אשר ביקש להכיר בקשר הסיבתי‬
‫שבין מחלות הלב‪ ,‬הסוכרת ובעיות אורולוגיות מהן הוא סובל‪ ,‬לבין אירועי השואה‪.‬‬
‫יש לציין כי במסגרת ההחלטה‪ ,‬שהתקבלה ב‪ ,28.3.07 -‬הביעו חברי ועדת העררים את חששם כי עד אשר יתגבש‬
‫מחקר מספק בנושא‪ ,‬הוא יישאר תיאורטי בלבד מאחר ורק מעטים בקרב ניצולי השואה יזכו ליהנות מפרותיו (וע‬
‫‪.) 001329/06‬‬
‫חשוב להדגיש כי פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתאריך – ‪( 4.8.05‬עא ‪ )002249/04‬קבע‪ ,‬כי אין‬
‫להתעלם ממחלות הנובעות גם בשל הגיל‪ ,‬כגון סרטן‪ ,‬ויש לבחון אם ניתן להפעיל את תקנה ‪ .12‬תקנה זו מאפשרת‬
‫לניצולי השואה לפנות בבקשה לקבוע דרגת נכות גבוהה עד לרבע מהדרגה שנקבעה במבחנים‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫למקצועו של הניצול‪ ,‬גילו או מינו‪ ,‬ולא בהכרח בשל הרדיפות‪.‬‬
‫‪ .7‬הכרה בנרדפות על סמך עדות כבושה על אונס שביצעו חיילים גרמנים‬
‫ועדת העררים לפי חוק רדיפות הנאצים קיבלה את ערעורה של ניצולת שואה מרומניה‪ ,‬בו ביקשה הכרה בנרדפות‪,‬‬
‫עקב התעללות פיזית ומעשי אונס שבוצעו בה על ידי חיילים גרמנים בתקופת השואה‪ .‬בית המשפט החליט לקבל‬
‫את הערעור למרות שבבקשתה הראשונה לקבלת תגמולים לא ציינה המערערת כי עברה התעללות ואלימות פיזית‬
‫ומינית‪.‬‬
‫בהחלטתה מפרטת ועדת העררים את הסיבות שהובילו אותה להכרה בעוררת כנרדפת ובזכאותה לתגמולים‬
‫על פי חוק‪ .‬בין היתר היא מציינת את העובדה כי ברומניה שהו בתקופת המלחמה מאות אלפי חיילים גרמנים‪ .‬כמו‬
‫כן קבעו חברי הוועדה כי בהסתמך על התנהגותן של קורבנות אונס‪" ,‬כבישתה של עדות בנושא של עבירות מין‬
‫אינה גורמת בהכרח להפחתה ממהימנותה של העדות‪ .‬בהמשך הם הוסיפו‪" :‬העובדה שמעשי האונס והאלימות‬
‫נותרו כבושים בליבה של העוררת במשך שנים רבות והיא התקשתה מאוד לספרם ולתארם במסמכים שהגישה‬
‫למשיבה אינה דבר בלתי ידוע בתגובתם של מי שנחשפו לאלימות מסוג זה‪ .‬קל וחומר כאשר מדובר בילדה קטנה‪,‬‬
‫שנתייתמה ולא היה לה למי לספר את אשר עברה"‪.‬‬
‫בעוד שבעבר נדון התיק הנ"ל בערכאות משפטיות שונות וערעורה של ניצולת השואה נדחה‪ ,‬הפעם החליט הרכב‬
‫שונה של בית המשפט לקבל את הערעור‪( .‬וע ‪.)001708/03‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ 11.9‬מספרי טלפון חשובים לניצולי שואה‬
‫מרכז מידע לניצולי השואה בישראל‬
‫מידע בקשר לכל זכויות הניצולים לפיצויים (פיצוי חד‪-‬פעמי ורנטות חודשיות) והטבות נוספות וכן עזרה מעשית‬
‫במילוי טפסים‪.‬‬
‫טלפון‪( 03/5194455 :‬מענה טלפוני לשאלות ולתיאום פגישות למילוי טפסים לקרן סעיף ‪ 2‬וקרן סיוע)‬
‫ימי א'‪ -‬ה' בין השעות ‪( 8:00-16:00‬עדיף בין ‪)14:00-16:00‬‬
‫פקס‪03/5166794 :‬‬
‫שעות קבלת קהל‪ :‬ימי א'‪ -‬ה' בין השעות ‪ - 13:00 -8:00‬יש לתאם פגישה מראש ‪.‬‬
‫רח' גרוזנברג ‪ 18‬ת‪.‬ד‪ 29254 .‬תל אביב ‪ - 61292‬הייעוץ והעזרה חינם‪.‬‬
‫כתובת באינטרנט‪www.claimsinfo.org :‬‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫מעניקה הטבות לניצולי שואה ‪.‬‬
‫‪ 9‬שעות סיעוד למוכרים ב‪ 150%-‬על פי חוק סיעוד ‪.‬‬
‫לחצן מצוקה (כולל חבילת הטבות נוספות) ב‪ ₪ 100 -‬בשנה (חינם למי שמעל גיל ‪.)80‬‬
‫‪ 50‬שעות סיעוד לאחר שחרור מאשפוז בבית חולים ‪.‬‬
‫(יש לפנות לקרן דרך עובד סוציאלי בבית חולים כל עוד מאושפזים)‪.‬‬
‫הטבות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬בכפוף להכנסה מתחת ל‪ 6500 -‬ש"ח לחודש ברוטו ליחיד‬
‫רח' קפלן ‪ 17‬ת‪.‬ד‪ 7197.‬תל‪-‬אביב ‪ 64734‬טל‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294 :‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫בתל אביב‪ :‬טל‪ 03/6917121 .‬פקס‪ 03/6095937 :‬בירושלים‪ :‬טל‪.02/6247544 .‬‬
‫טפסים ומידע (גם בעברית) ב‪www.claimscon.org -‬‬
‫לשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (בכלבו שלום)‬
‫בקשר לזכויות של מקבלי רנטת בריאות מגרמניה וקבלת מידע על המחלות המוכרות‪.‬‬
‫רחוב אחד העם ‪ 9‬ת‪.‬ד‪ 29064 .‬תל‪-‬אביב ‪61290‬‬
‫טל'‪ 03 /6234100 :‬פקס‪03/ 6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א' – ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00 -‬‬
‫הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר (הקריה)‬
‫אחראית על התגמולים והטבות נוספות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים‪.‬‬
‫מרכז מידע בתל אביב (יש מתנדבים שעוזרים בהגשת התביעה – בתיאום מראש) בטל‪03 – 5682651/ 2 :‬‬
‫תל אביב – רח' יצחק שדה ‪ .17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪61572‬‬
‫טל ‪ 03/ 5682626 :‬לדוברי רוסית‪ 03/ 5682675 :‬פקס‪03/ 5682691 :‬‬
‫ירושלים – בניין מגדל דניאל (ליד סנטר ‪ )1‬רח' יפו ‪( 236‬פינת רח' ירמיהו) מיקוד ‪94383‬‬
‫טל‪ 02/5018466 02/5018465 .‬פקס ‪02/5018464‬‬
‫חיפה – רח' שער פלמר ‪( 2‬פינת רח' הנמל) מיקוד ‪33588‬‬
‫טל‪ 04 – 8640839 ,04 – 8640838 :‬פקס‪04/8640013 :‬‬
‫קבלת קהל ‪ :‬ימים א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה בשעות ‪15:00 – 8:00‬‬
‫אתר אינטרנט‪www.mof.gov.il :‬‬
‫שגרירות גרמניה‬
‫(לשם הזמנת תיק פיצוי חד פעמי ישן)‬
‫רח' דניאל פריש ‪ 3‬ת‪.‬ד‪ 16038 .‬תל אביב ‪ 61160‬טל‪ 03/6931313 .‬פקס‪03/6931308 :‬‬
‫‪83‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫בירורים בנוגע לקרן סעיף ‪ ,2‬קרן סיוע ועובדי כפיה‬
‫טל‪ 03/5194400 .‬פקס‪ 03/5169058 :‬כתובת‪ :‬רח' גרוזנברג ‪18‬‬
‫קרן סיוע‪ :‬ת‪.‬ד‪ 29254.‬תל אביב ‪65251‬‬
‫קרן סעיף ‪ :2‬ת‪.‬ד‪ 74.‬תל אביב ‪61000‬‬
‫בקשר לעובדי כפיה טל‪03/5194401 .‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 29229 .‬תל אביב ‪61291‬‬
‫‪ 11.10‬הטבות לניצולי שואה‬
‫הקרן לרווחת ניצולי שואה מממנת באופן קבוע תוספת טיפול סיעודי של תשע שעות שבועיות לניצולי שואה‬
‫התלויים לחלוטין בזולת‪ .‬זכאים לקבל את הסיוע ‪:‬‬
‫•מי שחיו תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושעברו את התקופה בגטאות‪ ,‬מחנות ריכוז או‬
‫במסתור‪ ,‬תוך סיכון חיים או שחיו בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה ‪ ,‬בולגריה‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫איטליה והונגריה וסבלו מרדיפות הנאצים‪ .‬וכן מי שברחו משטח הכיבוש ‪ :‬מגרמניה אחרי ‪ ,1933‬מאוסטריה אחרי‬
‫‪ ,1938‬ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה וכיבוש עד ליום ‪.8.5.1945‬‬
‫•נפגע השואה‪ ,‬סיעודי‪ ,‬תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היומיום והוגדר כך ע"י המוסד לביטוח לאו מי‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מהאתרים‪:‬‬
‫‪http://www.clalit.co.il/NR/rdonlyres/‬‬
‫מתוך ‪:‬‬
‫עם תוספות של עו"ס חני שליט‬
84
‫‪85‬‬
‫‪ .12‬זכויות הקשישים למזונות‬
‫מאת עו"ד מיקי שינדלר (היועץ המשפטי של עמותת יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש )‬
‫(להרחבה על עמותת יד ריבה ‪)http://www.yadriva.org.il/oldMan.html -‬‬
‫לא רק ילדים ונשים זכאים למזונות – גם הורים קשישים‪ .‬מהם התנאים בהם חובה על הילדים לשלם להם‬
‫מזונות‪ .‬מה קורה במקרה של הורה שהתעלל בילדיו ועכשיו‪ ,‬בזיקנתו‪ ,‬דורש מהם מזונות?‬
‫אחריות המשפחה לדאוג לצרכיו של הזקן שאינו יכול לדאוג לצרכיו החיוניים מעוגנת בחוק לתיקון דיני משפחה‬
‫(מזונות‪ ,‬התשי"ט‪ .)1959 ,‬חוק זה מרחיב את חובת המזונות מעבר לחובת המזונות המוטלות על הורים כלפי‬
‫ילדיהם וחובת המזונות המוטלת על בעל כלפי אשתו‪ ,‬וקובע כי חובת המזונות חלה גם כלפי בני משפחה נוספים ‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק קובע כי "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו ומתייחס בין השאר לחובה המוטלת על אדם לזון את‬
‫הוריו והורי בן‪-‬זוגו והחובה לזון את הורי הוריו שלו ושל בן‪-‬זוגו "‪.‬‬
‫מכאן שבן או בת חייבים לזון את הוריהם הקשישים‪ ,‬או הורי בני‪-‬זוגם הקשישים ‪.‬יחד עם זאת חובה זו אינה חלה‬
‫תמיד והיא כפופה למספר תנאים‪.‬‬
‫לא חובה לשלם מזונות לקשיש במקרה ש ‪:‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק קובע‪ ,‬כי אין אדם חייב לספק מזונות לבן‪-‬משפחה – ובמקרה שלנו להורה הקשיש ‪ -‬אלא אם‬
‫התקיימו שלושת התנאים הבאים ‪:‬‬
‫* הוא מסוגל לספק מזונות אלה‪ ,‬לאחר סיפוק הצרכים של עצמו ‪ ,‬של בן‪/‬ת‪-‬זוגו ושל הילדים הקטינים שלו‬
‫והילדים הקטינים של בן‪/‬ת‪-‬זוגו ‪.‬‬
‫* אותו בן משפחה‪ ,‬על אף מאמציו‪ ,‬אינו יכול לספק צרכיו מעבודה‪ ,‬מנכסיו‪ ,‬או ממקור אחר ‪.‬‬
‫* אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף ‪( 2‬מזונות בן‪/‬ת‪-‬זוגו)‪ ,‬או לפי סעיף ‪( 3‬מזונות לילדיו הקטנים)‪,‬‬
‫או מעיזבון‪ ,‬ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בחוק ‪.‬‬
‫החוק וחובת המזונות המעוגנת בו מבוסס‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬על דיני הצדקה אשר באים לידי ביטוי במשפט העברי ועל‬
‫הפרקטיקה של בתי המשפט מלפני חקיקת החוק‪ .‬החוק מרחיב את חובת המזונות‪ ,‬אך אינו חורג מתחום‬
‫המשפחה אשר בה יש עדיין הרגשה של אחריות הדדית לפי ההשקפות הרווחות ברוב חלקי האוכלוסייה‪ .‬בהצעת‬
‫החוק הועלו מספר נימוקים להחלת חובה זו‪ ,‬כגון‪ :‬אדם לא יוכל להתעלם מאביו הזקן‪ ,‬החוק יקל על נזקקים‬
‫רבים‪ ,‬החוק "יחזיר עטרה ליושנה"‪ ,‬ערבות הדדית בין בני משפחה ועוד‪.‬‬
‫חוק בעייתי‬
‫לכאורה‪ ,‬חובת המזונות בין אדם להורה הקשיש היא חובה טבעית‪ ,‬מוצדקת‪ ,‬שאין לערער עליה‪ ,‬אך הרבה טוענים‬
‫כי היא בעייתית מאוד‪ .‬יש הטוענים כי הטלת חובה על בני משפחה לזון את הוריהם הקשישים בניגוד לרצונם‬
‫יכולה ליצור מתחים וקונפליקטים בין הקשיש למשפחתו‪ ,‬וכי הדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי של הקשיש‪ .‬יש‬
‫לזכור‪ ,‬כי אכיפת חובת המזונות דורשת הליך משפטי שהוא קשה ויכול לגרום לזעזוע להורים‪ .‬העובדה היא‬
‫שהשימוש בחוק זה על ידי הורים אינו שכיח ובמסגרת עבודתנו מעטים הפונים אלינו בדרישה להגיש תביע ת‬
‫מזונות נגד ילדיהם ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫הרשות המחוקקת היתה ערה לקשיים אלו וחוקקה חוקים מסוימים המאפשרים לרשויות המדינה להגיש תביעת‬
‫מזונות נגד ילדיהם של הקשישים בעניינים מסוימים‪ .‬למשל‪ ,‬סעיף ‪(6‬א) לחוק שירותי הסעד תשי"ח ‪ 1958‬קובע‪ ,‬כי‬
‫במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם‪ ,‬זכאים שר הסעד (הרווחה)‪ ,‬או רשות מקומית‪ ,‬לתבוע‬
‫ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו‪ ,‬או אף ללא הרשאתו‪ .‬בפועל‪ ,‬בכל הנוגע לקשישים‪ ,‬השימוש בחוק זה‬
‫נעשה בעיקר בהשמה של קשישים בבית אבות ‪.‬‬
‫דוגמא שכיחה נוספת לתביעת מזונות באמצעות רשויות המדינה היא תביעת מזונות שמגיש משרד הבריאות נגד‬
‫ילדי הקשיש כאשר מדובר בדרישה להשתתפות בהוצאות הנדרשות לאשפוזו של הקשיש במוסד סיעודי באמצעות‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫האם לשלם מזונות להורה שהזניח ילדיו?‬
‫שאלה נוספת שעולה היא מה קורה במקרה שהקשישים מעלו בתפקידם כהורים‪ ,‬הזניחו את ילדיהם וכדומה ‪,‬‬
‫האם גם אז הם זכאים לתבוע מזונות מילדיהם ?‬
‫סעיף ‪ 9‬לחוק לתיקון דיני מזונות מתייחס לשאלה זו וקובע כי בית המשפט רשאי‪ ,‬אם הוא סבור שמן הצדק‬
‫והיושר לעשות כן‪ ,‬לפטור אדם מחובת מזונות‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות‬
‫התנהג כלפיו‪.‬לכן במקרים שההורים התנהגו באופן מחפיר כלפי ילדיהם‪ ,‬יתכן שהם לא יהיו זכאים למזונות‬
‫מילדיהם‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .13‬עמותת יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש‬
‫עמותת "יד ריבה‪ -‬סיוע משפטי לקשיש" נוסדה בשנת ‪ 1984‬בכדי להעניק סיוע משפטי לאוכלוסייה המבוגרת‬
‫בהכרת זכויותיהן ובמימושן‪ .‬בין חברי העמותה אנשי מקצוע מתחומי המשפט‪ ,‬הרפואה והרווחה‪.‬‬
‫‪ 13.1‬שירותי העמותה‪:‬‬
‫מרכזי מידע הכוונה וסיוע משפטי‬
‫עמותת "יד ריבה סיוע משפטי לקשיש " מפעילה מרכזי מידע‪ ,‬הכוונה וסיוע משפטי‪.‬‬
‫במרכזים אלו ניתן לקבל מידע על זכויותיו של הזקן וכן ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מתנדבים‪ .‬המרכזים‬
‫פועלים בשיתוף פעולה עם "יד שרה" מתוך סניפיה ברחבי הארץ כאשר המטרה להנגיש את השירות לכלל‬
‫אוכלוסיית הזקנים בכל רחבי הארץ‪ .‬השירות פועל כיום במקומות הבאים‪ :‬ירושלים‪ ,‬בית שמש‪ ,‬עפולה‪ ,‬קרית‬
‫אתא‪ ,‬חדרה‪ ,‬נתניה‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬רעננה‪ ,‬תל ‪-‬אביב‪ ,‬חולון‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬לוד‪ ,‬רחובות‪ ,‬אשדוד‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ערד ‪ .‬בשנים‬
‫הבאות עתידים להיפתח מרכזים בערים נוספות ‪ .‬השירות במרכזים אלו ניתן לכל פונה ללא קשר למקום מגוריו‪.‬‬
‫הייעוץ משפטי ניתן בסוגיות משפטיות הרלוונטיות לזקן כגון‪ :‬אפוטרופוס‪ ,‬הגנה על שלום הזקן מפני התעללות‬
‫וניצול‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬ירושות וצוואות‪ ,‬העסקת עובד זר ‪ ,‬זכויות בבתי אבות והן בנושאים אחרים כגון‪ :‬צרכנות ‪,‬‬
‫הגנת הדייר‪ ,‬הוצאה לפועל‪ ,‬נזיקין‪ ,‬משפחה ועוד ‪.‬‬
‫הייעוץ המשפטי ניתן לאוכלוסייה המבוגרת ‪ +60‬לכל פונה ללא תשלום ‪ .‬ייעוץ משפטי ניתן גם לאלו שאינם דוברי‬
‫עברית‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ולקביעת פגישה עם עו"ד יש להתקשר לטלפון – ‪1700-501-400‬‬
‫השירות ניתן כיום במקומות הבאים‪:‬‬
‫עיר‬
‫כתובת הסניף‬
‫ירושלים‬
‫שדרות הרצל ‪124‬‬
‫נתניה‬
‫רחוב איכילוב ‪124‬‬
‫קרית אתא‬
‫רחוב אהרון בן יוסף ‪1‬‬
‫ימים ושעות קבלה‬
‫טלפון‬
‫א'‪ -‬ה'‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫‪9:00-16:00‬‬
‫‪02-6444569‬‬
‫ב' ו' ג'‬
‫‪09-8303413‬‬
‫לקביעת תורים‬
‫‪17:00-19:00‬‬
‫ב'ו ג'‬
‫‪17:00-19:00‬‬
‫פקס‬
‫‪02-6444560‬‬
‫‪09-8870728‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫‪04-8444102‬‬
‫‪04-8438681‬‬
‫‪88‬‬
‫כפר סבא‬
‫רחוב הניצנים ‪12‬‬
‫רחובות‬
‫רחוב הנביאים ‪8‬‬
‫לוד‬
‫רחוב חנה סנש ‪2‬‬
‫ה' ‪ ,10:00-12:00‬ניתן‬
‫להתקשר כל יום ב‪09:00--‬‬
‫‪13:00‬‬
‫ב'‬
‫‪17:00-19:00‬‬
‫‪09-7621100‬‬
‫‪09-7621101‬‬
‫‪08-9457396‬‬
‫לקביעת תורים‬
‫‪08-9491102‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫‪08-9252745‬‬
‫לקביעת תורים‬
‫‪08-9495162‬‬
‫‪08-9253091‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫אשדוד‬
‫רחוב קיבוץ גלויות ‪7‬‬
‫באר שבע‬
‫רחוב אבן גבירול ‪10‬‬
‫תל אביב‬
‫רחוב זמנהוף ‪37‬‬
‫א'ו ג'‬
‫‪08-8638804‬‬
‫‪10:00-12:00‬‬
‫‪08-8368800‬‬
‫ה'‬
‫‪18:00-16:00‬‬
‫‪08-6482999‬‬
‫‪08-8524731‬‬
‫‪08-6483842‬‬
‫‪03-5238974‬‬
‫א‪' 15:00-17:00‬‬
‫ג‪' 17:00-19:00‬‬
‫‪03-5292138‬‬
‫לקביעת תורים‬
‫‪03-5236078‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫חדרה‬
‫קניון גני הדרים‪ ,‬בית אליעזר קומה ב '‬
‫חולון‬
‫רחוב בילינסון ‪ 37‬א '‬
‫‪04-6201281‬‬
‫ג'‬
‫‪10:00-12:00‬‬
‫‪03-5040763‬‬
‫‪03-5014717‬‬
‫‪17:00-19:00‬‬
‫ראשל"צ‬
‫רחוב גבעתי ‪22‬‬
‫יום ד' אחת לשבועיים ‪03-9543333‬‬
‫‪9:30-11:30‬‬
‫לקביעת תורים‬
‫‪17:00-19:00‬‬
‫עפולה‬
‫רחוב הנגבה ‪ 7‬ת‪.‬ד ‪.3022‬‬
‫‪03-9543309‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫‪04-6426342‬‬
‫‪04-6407272‬‬
‫‪89‬‬
‫הרצליה‬
‫רעננה‬
‫ערד‬
‫רחוב סירקין ‪. 6‬‬
‫אחת לחודש‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫רח' שמחה הולצברג ‪3‬‬
‫‪1-700-501-400‬‬
‫שד' חן ‪11/4‬‬
‫‪08-9953422‬‬
‫הגנה על שלום הזקן‪ ,‬שירות המסייע לזקנים הסובלים מהתעללות והזנחה‬
‫המונח התעללות בזקנים מוגדר באופן רחב ע"י מרגרט הדסן כהתנהגות הרסנית ופוגעת המכוונת כלפי הזקן‬
‫ומתרחשת בהקשר של יחסי אמון‪ .‬התנהגות זו מתרחשת בעקביות ובעוצמה כזו הפוגעת פיסית ו‪/‬או פסיכולוגית‪,‬‬
‫חברתית וכלכלית‪ ,‬גורמת לסבל בלתי נחוץ של פגיעה ‪,‬כאב אובדן או דיכוי זכויות אנושיות ופוגעת באיכות חייו של‬
‫הזקן‪.‬‬
‫אנו ביד ריבה מתמודדים עם תופעה זו מידי יום‪ .‬בשנים האחרונות מגיעים אלינו מיד שנה מאות פניות של זקנים‬
‫הסובלים מהתעללות כלפיהם‪ :‬הן של אלימות פיזית‪ ,‬הן של התעללות נפשית והן של ניצול כלכלי‪ .‬חלק ניכר‬
‫מהפניות מופנות ע"י עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים‪ .‬הפניות בתחום זה נוגעות בעיקר להתעללות מצד‬
‫בני משפחת הזקן או מצד אנשים בהם הזקן תלוי כגון‪ :‬מטפל‪ ,‬שכן ועוד ‪.‬‬
‫בכדי לסייע לאותם זקנים יד ריבה יצרה שירות ייחודי שמטרתו ‪:‬הגנה על שלום הזקן‬
‫התוכנית פועלת בכל הארץ באמצעות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ייעוץ משפטי ‪ -‬ייעוץ משפטי לפונה ולאיש המקצוע‪ ,‬בדבר זכויותיו המשפטיות של הזקן הסובל‬
‫מהתעללות‪ .‬הייעוץ יינתן באמצעות קו מידע טלפוני‪ ,‬דואר אלקטרוני או באמצעות פגישה אישית עם עו"ד‬
‫בכפוף לסוג הפניה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייצוג משפטי – במידת הצורך‪ ,‬יד ריבה פועלת להגן על הזקן באמצעות ייצוגו ‪ -‬באמצעות עורכי דין ‪-‬‬
‫בבית המשפט‪ .‬פעילות זו כוללת בין השאר‪ :‬הוצאת צווי הגנה וצווי מניעה במסגרת חוק למניעת אלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬בקשות למינוי אפוטרופוס‪ ,‬צווי מניע קבועים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגברת המודעות לנושא באמצעות מערך הרצאות לאוכלוסיית הזקנים ולאנשי מקצוע וכן פעילות‬
‫בתקשורת ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיוע באמצעות צוותים רב מקצועיים‪ :‬להתעללות כלפי הזקן מאפיינים ייחודיים וזאת בשל מצב‬
‫בריאותו של הזקן‪ ,‬יחס אמביוולנטי של הזקן הקורבן כלפי בן משפחתו התוקפן ועוד‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫‪90‬‬
‫במקרים רבים ההתמודדות עם התופעה צריכה להיעשות באמצעות שילוב של כלים משפטיים וכלים טיפולים‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬במקרים רבים יד ריבה פועלת לסייע לזקן‪ ,‬במסגרת צוותים רב מקצועיים הכוללים בין השאר‪ :‬עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬רופאים ומשפטנים מיד ריבה ‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ניתן להתקשר לטלפון ‪1-700-501-400‬‬
‫או באמצעות הדוא"ל ‪: yadr@yadsarah.org.il‬‬
‫עמותת יד ריבה‪ -‬סיוע משפטי לקשיש‪ ,‬בית יד שרה‪ ,‬שדרות הרצל ‪ 124,‬ירושלים ‪96187.‬‬
‫קו מידע לפניות הציבור‬
‫במסגרת השירות הניתן ביד ריבה אנו מפעילים קו מידע טלפוני ואלקטורני לאוכלוסיית הזקנים‪ ,‬בני משפחותיהם‬
‫ואנשי המקצוע‪ .‬המטרה היא לאפשר קבלת מידע על זכויות הזקן בצורה נגישה וידידותית‪.‬‬
‫ניתן לפנות ליד ריבה בדרכים הבאות‪:‬‬
‫בטלפון‪1-700-501-400 -‬‬
‫או בדואר אלקטרוני‪yadr@yadsarah.org.il -‬‬
‫לשם קבלת מידע בסוגיות מהמשפט האזרחי הן סוגיות משפטיות הרלוונטיות לזקן כגון‪ :‬אפוטרופוס‪ ,‬הגנה על‬
‫שלום הזקן‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬ירושות וצוואות‪ ,‬העסקת עובד זר‪ ,‬זכויות בבתי אבות‪ ,‬ועוד והן בנושאים אחרים כגון‪:‬‬
‫צרכנות‪ ,‬הגנת הדייר‪ ,‬הוצאה לפועל‪ ,‬נזיקין‪ ,‬משפחה ועוד‪ .‬התשובות יועברו בהקדם האפשרי‪ .‬במידה והשאלה‬
‫מורכבת ודורשת פגישה עם עורך דין‪ ,‬הפונה יופנה לעו רכי הדין המתנדבים בסניף יד ריבה הקרוב למקום מגוריו‪.‬‬
‫הרצאות לאוכלוסיית הזקנים ואנשי המקצוע בדבר זכויותיו המשפטיות של הזקן‬
‫"יד ריבה" שם לו למטרה לסייע לאוכלוסיית הזקנים בידיעת זכויותיה ובמימושן‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרכיב חשוב בפעילות‬
‫העמותה הינו העברת הרצאות לאוכלוסיית הזקנים ולאנשי מקצוע בדבר זכויותיו המשפטיות של הזקן‪ .‬החשיבות‬
‫של העברת מידע חיוני זה לזקן ולאיש המקצוע רבה מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן יוכל לממש את זכויותיו ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן ימנע מלבצע משגים בכל הנוגע לניהול ענייניו המשפטיים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הענקת ידע לאנשי מקצוע אשר להם תפקיד מכריע בסיוע לזקנים גם בנושא זכויותיהם ‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הועברו באמצעות עורכי הדין המומחים בתחום מאות הרצאות לאוכלוסיית הזקנים וכן לאנשי‬
‫מקצוע‪ :‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬אנשי טיפול נוספים ‪ ,‬סטודנטים ועוד‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫ההרצאות הועברו בנושאים שונים הרלוונטיים לגיל השלישי הכוללים בין השאר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חוקי הגנה על הזקן‪ :‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס ות‪ ,‬חוק העונשין‪ ,‬חוק למניעת אלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬חוק הגנה על חוסים ועוד ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוק זכויות החולה‪ ,‬חוק החולה הנוטה למות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היבטים רכושים‪ :‬דיני ירושה‪ ,‬חוק המתנה‪ ,‬חוק החוזים‪ ,‬חוק הגנת הצרכן ועוד ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זכויות בביטוח לאומי ‪.‬‬
‫למעט מקרים חריגים יד ריבה דורשת עבור ההרצאות תשלום מינימלי לשם החזר ההוצאות (הוצאות נסיעה‪,‬‬
‫שעות עבודה וכו')‬
‫לפרטים נוספים וכן לתאום הרצאות‪ ,‬ניתן להתקשר למיכל סוטו ‪02-6444682/569‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.yadriva.org.il‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ .14‬שירותי "יד שרה" המיועדים לקשישים‬
‫ארוחות מוכנות‬
‫שרות המספק ארוחות מוכנות מוקפאות‪ .‬ניתן לרכוש מנות מזון אלו בבית יד שרה או לקבלן באמצעות שליח ישירות‬
‫לבית המזמין‪.‬‬
‫מרכזי השאלה של ציוד רפואי‪-‬שיקומי‬
‫במרכזים הפזורים ברחבי הארץ מאגר של מאות מכשירים רפואיים‪-‬שיקומיים הניתנים להשאלה לפרקי זמן קצובים‪,‬‬
‫תמורת פקדון בלבד‪ .‬הציוד הרפואי‪-‬שיקומי זוכה לתחזוקה נאותה ברשת בתי המלאכה של יד שרה‪ ,‬הפועלים לצד מרכזי‬
‫ההשאלה‪.‬‬
‫שרות החמצן וציוד מיוחד‬
‫מזקקי‪-‬חמצן ומיכלי חמצן מסופקים ישירות לבתיהם של הסובלים מהפרעות נשימה‪ .‬שרות חיוני זה פועל במשך כל‬
‫שעות היממה‪ ,‬מקל על תפקודם של החולים ובאמצעותו נמנע אישפוזם בבתי החולים‪.‬‬
‫משדרי מצוקה‬
‫שרות המאפשר לבודדים או לאנשים הסובלים מבעיות בריאות קשר מתמיד עם מוקד הנענה לכל קריאת מצוקה‪ .‬מנויי‬
‫השרות עונדים מכשיר דמוי שעון‪ ,‬עמיד למים‪ ,‬אשר יוצר קשר עם המוקד באמצעות לחיצה קלה‪ .‬בבית המנוי מותקנת‬
‫מערכת רמקול ומיקרופון המאפשרת שיחה בין המנוי למוקדן המזעיק‪ ,‬עפ"י המוסכם מראש עם המנוי ובני משפחתו‬
‫אודות העזרה הדרושה‪ .‬השירות פועל ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬לרבות שבתות וחגים‪.‬‬
‫נכוניות‬
‫ה"נכונית" של יד שרה מסיעה מוגבלי תנועה המרותקים לכסאות‪-‬גלגלים‪ .‬ב"נכונית" מותקנת מעלית נכים מיוחדת וכן‬
‫אביזרי בטיחות נוספים‪ .‬יד שרה מסיעה נכים אלו הן לטיפולים רפואיים והן לאירועים חברתיים ובכך מונעת את‬
‫ריתוקם לבתיהם‪.‬‬
‫מרכזי הדרכה ותצוגה‬
‫המרכזים מיועדים לתת מידע מעודכן על האפשרויות והשרותים המקלים על תפקודו של הנכה בבית‪ .‬במרכז ניתן‬
‫להתנסות במאות אביזרי עזר ופריטי ציוד רפואי המוצגים כתערוכה בדירה מדגמית‪ .‬אנשי המקצוע גם מייעצים על‬
‫שרותי עזר נוספים ‪ -‬ממסדיים והתנדבותיים ‪.‬‬
‫ביקורי בית ותעסוקה יוצרת למרותקי בית‬
‫שרות המיועד לאנשים המרותקים לבית‪ .‬מתנדבי יד שרה מבקרים אנשים אלו בבתיהם ומדריכים אותם בתעסוקה‬
‫יוצרת ומהנה בהתאם לנטיות ליבם ולכישוריהם‪ .‬בין הפעילויות ‪ :‬עבודות יד‪ ,‬הדרכה במחשבים ותיעוד קורות חיים ‪.‬‬
‫שיקומון ‪ -‬מרכז יום שיקומי‬
‫מסגרת שיקומית יחודית‪ ,‬ללא הגבלת זמן‪ ,‬המיועדת לנכים אשר מיצו את אפשרות השיקום בבתי החולים‪ .‬המטופלים‬
‫זוכים למגוון שרותי שיקום בתחומים שונים‪ :‬ריפוי בעיסוק ‪,‬באומנויות‪ ,‬ריפוי במחשבים‪ ,‬בעבודת הגינה ועוד‪ .‬במסגרת‬
‫השיקומון ניתנים גם שרותי פודיאטריה‪ ,‬ספרות וקוסמטיקה‪ .‬במהלך היום מקבלים הנכים בשיקומון ארוחת צהריים‬
‫חמה‪ .‬ההסעה לשיקומון וממנו נעשית באמצעות שרות ה"נכונית "‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫מרכזי מידע‬
‫שרות מידע ממוחשב המספק מידע על זכויות הקשישים בארץ ומידע על נותני שרותים ממשלתיים ואחרים לקשישים‪.‬‬
‫ניתן לקבל את המידע גם באמצעות הטלפון ‪.‬‬
‫סיוע משפטי לקשישים ‪ -‬יד ריבה‬
‫שרות זה מספק ייעוץ משפטי ושרותים משפטיים בתחומים כגון אפוטרופסות‪ ,‬תביעות כלכליות‪ ,‬צוואות‪ ,‬דיני עבודה‪,‬‬
‫צווי ירושה‪ ,‬דיני משפחה וסכסוכי שכנים‪ .‬השרות ניתן ע"י עורכי דין בתעריפים סמליים ‪.‬‬
‫מרפאת שיניים לגיל הזהב‬
‫שירות המעניק טיפול שיניים לקשישים ע"י רופאי שיניים מתנדבים‪ .‬המרפאה מתמחית בבעיות ייחודיות לגיל השלישי‪,‬‬
‫כגון‪ :‬טיפול חניכיים ושיקום הפה ‪ .‬זאת בנוסף לטיפולי שיניים שגרתיים‪.‬‬
‫בתי קפה לגיל הזהב‬
‫רשת בתי קפה המיועדת לגיל הזהב‪ .‬בבתי הקפה גם נערכים אירועים חברתיים באוירה נעימה ונינוחה‪ .‬במקום ניתן‬
‫לאכול‪ ,‬במחירים סמליים‪ ,‬ארוחות חמות וקלות ‪.‬‬
‫תיקוני בית קלים‬
‫שרות תיקונים הניתן לקשישים בודדים החוששים להכניס בעלי מלאכה לא‪-‬מוכרים לבתיהם‪ .‬בעלי המקצוע מבצעים‬
‫עבור הקשישים תיקוני בית ‪.‬‬
‫קו קשב למשפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫השירות מספק מידע עדכני ואמין ‪ ,‬הכוונה ותמיכה בנושאים שונים כמו זכויות‪ ,‬חינוך ‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫ארגוני סיוע ועוד ‪ .‬הוא ניתן למשפחות‪ ,‬לאנשי מקצוע ולארגוני הורים ‪ .‬השירות מופעל על ידי מתנדבי יד שרה שעברו‬
‫הכשרה רחבה והוא ניתן בטלפון למספר * ‪.6446‬‬
‫בתי מלאכה‬
‫אנשי מקצוע מתנדבים מתחזקים את מלאי הציוד הרפואי הגדול הקיים ביד שרה ‪ .‬בפעילותם חוסכים המתנדבים מאות‬
‫אלפי שקלים בשנה‪ .‬קיימים בתי מלאכה לציוד מכני ‪ ,‬אלקטרוני‪ ,‬אלקטרו‪-‬מכני ולציוד ממונע ‪.‬‬
‫כביסה לאינקונטיננטים‬
‫שרות הכביסה מיועד לחולים שאינם שולטים בסוגרים‪ .‬מתנדבי יד שרה נוטלים את הכביסה מבית החולה‪ ,‬מכבסים‬
‫אותה במכבסה חיצונית ומחזירים אותה נקייה ומתוקנת לבתי החולה‪.‬‬
‫משחקיה לילדים ‪ -‬בית הלנה‬
‫מרכז העשרה לילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬במרכז מצויה ספריית השאלה של משחקים מיוחדים וכן נערכות בו‬
‫פעילויות העשרה והדרכה מגוונות לילדים המיוחדים ובני משפחותיהם‪ .‬מטרת המשחקיה היא לקדם את אוכלוסיית‬
‫הילדים הסובלים מבעיות פיזיות וקוגנטיביות באמצעות משחקים‪ ,‬תוך שיתופם של ההורים ובני המשפחה האחרים‬
‫בתהליך המשחק‪.‬‬
‫מכון קרטן ‪ -‬פתרונות מחשוב לאנשים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫מרכז מחשוב המתאים מחשב ותוכנות לכל אחד לפי הצרכים האישיים ‪.‬‬
‫מגוון גדול של מקלדות‪ ,‬עכברים ואביזרים אחרים המאפשרים נגישות מרבית למעונינים להשתמש במחשב ‪.‬הדרכה‬
‫בשימוש בתוכנות השונות ובשימוש באינטרנט‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מרכז השאלה לכבדי ראיה‬
‫הרוצים לשאול ציוד אופטי בחינם (לתקופה של עד ‪ 3‬חודשים) יכולים לפנות לבית יד שרה בראשון לציון‪ .‬להתאמת‬
‫הציוד ניתן להיעזר חינם באופטומטריסט הנמצא במקום בכל יום רביעי בין השעות ‪.9.00-14.00‬‬
‫תיאום חברתי – שירות לחולים המשתחררים מבית החולים‬
‫מתנדב מלווה ומתאם בין החולה המשתחרר מבית החולים ובני משפחתו לבין נותני השירותים בקהילה (ביטוח לאומי‪,‬‬
‫לשכת הרווחה‪ ,‬עמותות וכדומה)‪ ,‬על מנת לאפשר לחולה התאקלמות אופטימלית ואיכות חיים טובה על אף מגבלותיו‪.‬‬
‫המתנדב אף מסייע לחולה במסירת מידע ובמימוש זכויותיו בקהילה ‪.‬‬
‫דעת‪-‬שרות של יד שרה ‪ -‬מידע רפואי מקצועי‬
‫שירות דעת מעניק לכל פונה מידע מקצועי‪ ,‬אמין ומעודכן על כל מחלה או נושא רפואי ‪ .‬את השרות מפעילים אנשי מקצוע‬
‫מתחומי הבריאות והמידענות‪ .‬השרות שניתן בעבר בבית החולים "הדסה"‪ ,‬עבר לבית יד שרה וניתן בשיתוף פעולה עם‬
‫הצוות המקצועי של "הדסה"‪.‬‬
‫המרכז לפעילות בריאה‬
‫המרכז לפעילות בריאה מיועד לאוכלוסיית גיל הזהב‪ ,‬ואנשים בעלי צרכים מיוחדים (פיזיים)‪ .‬במרכז ‪ 15‬מכשירי‬
‫התעמלות מיוחדים המותאמים לצורכי אוכלוסיה זו‪ .‬בין המכשירים‪ :‬מכשירי הליכה מגוונים‪ ,‬אופני ידיים ורגלים‪,‬‬
‫מכשירי כוח לכיפוף הבטן ולחיזוק הידיים ומגוון ציוד התעמלות כמו‪ :‬גומיות‪ ,‬כדורים‪ ,‬כריות וכדומה‪.‬‬
‫מתנדב מאמץ משפחה‬
‫מתנדבים שעברו הכשרה מקצועית‪ ,‬מבקרים אנשים הרתוקים לבית ועורכים אתם פעילויות משותפות כמו‪ :‬משחקי‬
‫שולחן‪ ,‬לימוד משותף‪ ,‬קריאה ועבודה במחשב‪ .‬בזמן הביקור של המתנדב‪ ,‬יכולים בני משפחה הסועדים את החולה לנוח‬
‫ולצאת מחוץ לבית‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.yadsarah.org.il/site.asp‬‬
‫רשימת טלפונים חיוניים – יד שרה‬
‫מוקד משדרי מצוקה‬
‫‪1-700-500-422‬‬
‫נכוניות – שרות הסעה למרותקים לכיסא גלגלים ‪1-700-501-800‬‬
‫דעת – מרכז מידע רפואי‬
‫‪02-6444500‬‬
‫חנות למכירת ציוד שיקומי‬
‫‪1-800-826-286‬‬
‫תעסוקה יוצרת למרותקי בית‬
‫‪09-7706607‬‬
‫מוקד פניות ארצי ‪ 24‬שעות‬
‫‪*6444‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .15‬מוטק'ה – מנוע לחיפוש זכויות הקשישים‬
‫מוטק'ה הוא אתר אינטרנט המיועד לבני ‪ 60‬ומעלה‪ .‬הוא מכיל תכנים רבים‪ ,‬כגון משחקים‪ ,‬אינדקס שירותים‪,‬‬
‫צ'אט‪ ,‬רשת התנדבויות וכן הלאה הרלוונטים לאוכלוסיה זו‪ .‬פרט לכך‪ ,‬ניתן למצוא זו מנוע לחיפוש זכויות‬
‫גמלאים‪ ,‬כפי שניתן לראות בדוגמא המצורפת להלן‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מנוע חיפוש זכויות לגמלאים (לשם השימוש במנוע‪ ,‬יש להיכנס לאתר עצמו או ללחוץ על הקישור הרלוונטי)‬
‫במדור זה ניתן לצפות בפירוט זכויות הגימלאים לאנשים שהגיעו לגמלאות‪ .‬המידע מסווג על פי תחומים ראשיים ותתי תחומים‪,‬‬
‫עליכם לבחור את התחום ולאחר מכן את תת התחום השייך לו על מנת לצפות בזכויות הגימלאים הקיימות ‪.‬‬
‫תחום‬
‫תת תחום‬
‫משרדי ממשלה‬
‫הביטוח הלאומי‬
‫רשימת התחומים‬
‫משרדי ממשלה‬
‫הביטוח הלאומי‬
‫קופות חולים‬
‫זכויות כלליות ביחס לכל הקופות‬
‫רשויות מקומיות‬
‫שונות‬
‫חיפה‬
‫אלימות כלפי קשישים‬
‫המשרד לענייני גמלאים‬
‫ירושלים‬
‫דיור מוגן ציבור‬
‫חוקים ‪ -‬כללי‬
‫כללי‬
‫השכלת מבוגרים‬
‫משרד האוצר‬
‫ראשון לציון‬
‫זכויות לסובלים מליקויי שמיעה‬
‫משרד הבריאות‬
‫תל אביב‬
‫זכויות לפי מחלה ‪/‬פגיעה‬
‫משרד החינוך‬
‫חברות סלולר‬
‫משרד העבודה‬
‫כשרות משפטית ואפוטרופסות‬
‫משרד הרווחה‬
‫מושגי מפתח‬
‫סיעוד‬
‫ספקי אינטרנט‬
‫צוואות וירושות‬
‫קבורה‪ ,‬תקשורת‬
‫‪96‬‬
‫לכניסה לאתר‪http://www.motke.co.il/RightsList.aspx :‬‬
‫‪ .16‬עמותת אשל‬
‫עמותת אשל פועלת במגוון רחב של תחומי פעולה‪ :‬שירותים מוסדיים‪ ,‬קהילתיים‪ ,‬דיור‪ ,‬קידום בריאות‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫הוצאה לאור‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬הכשרה; ולמען מגוון רחב של קבוצות יעד ‪ :‬מוגבלים פיזית וקוגניטיבית‪ ,‬עצמאיים‪,‬‬
‫עולים מחבר העמים ומאתיופיה‪ ,‬בני מיעוטים ‪ ,‬עובדים במערכת השירותים‪ ,‬מתנדבים וממלאי תפקידים בעמותות‬
‫למען הזקן ועוד‪.‬‬
‫אשל נותנת סיוע מקצועי וייעוץ בפיתוח שירותים לזקנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם‪ .‬התוכניות המפורטות‬
‫להלן מיועדות להשיג יעדים אלה‪:‬‬
‫תוכניות קהילתיות‬
‫התנדבות‬
‫שירותים מוסדיים‬
‫תוכניות העשרה ייחודיות ‪:‬מחשב לכל גיל‪ ,‬גינון‪ ,‬שילוב בעלי חיים‬
‫קהילה תומכת‬
‫תכנון מחקר ופתוח‬
‫קידום בריאות‬
‫סרטים‬
‫פיתוח משאבי אנוש‬
‫עיתונות וטלויזיה קהילתית‬
‫פרסומים והוצאה לאור‬
‫מאגר מידע על זכויות קשישים‬
‫במאגר המידע של אשל קיים מאגר מידע על זכויות המעוגנות בחוק של האוכלוסייה הזקנה בישראל ‪.‬‬
‫המידע מוצג בשתי רמות‪ :‬האחת בניסוח פשוט ובהיר השווה לכל נפש והשניה בלשון החוק ‪.‬‬
‫למידע מפורט ניתן להגיע בשתי דרכים ‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירה מתוך רשימת הנושאים הראשית ונושאי המשנה ‪ -‬המוצגת בתחתית הדף ‪.‬‬
‫‪ .2‬חיפוש מושג עליו מבקשים מידע – על ידי הקלדתו "בחלו ן" שמימין לעמוד והקשה על כפתור "חפש"‪.‬‬
‫אם המושג קיים במאגר‪ ,‬יוצגו דפי המידע המבוקשים‪ .‬אם המושג‪ ,‬כפי שהוקלד‪ ,‬אינו מופיע במאגר תתקבל תגובה‬
‫מתאימה‪ .‬במקרה זה כדאי לנסות לחפש את המידע באמצעות מושג מקביל (מילה נרדפת) או לכתוב אותו בכתיב‬
‫שונה ‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫לכניסה לנושא מסוים‪ ,‬יש ללחוץ על שם הנושא‪ ,‬יחד עם ‪ ctrl‬ולחצן שמאלי בעכבר‪.‬‬
‫צוואה‬
‫דיני משפחה‬
‫ירושה‬
‫ביטוח סיעוד‬
‫אפוטרופוס‬
‫חוק יסוד ‪:‬כבוד האדם וחירותו‬
‫חוק אזרחים ותיקים‬
‫הזכויות במסגרות מוסדיות לזקנים‬
‫גיל פרישה‬
‫התעללות בזקנים‬
‫איסור אפליה בתעסוקה בזקנה‬
‫הזכות לקצבאות זיקנה‪ ,‬שארים‪ ,‬השלמת הכנסה‬
‫חוק זכויות החולה‬
‫הזכות לקבל שירותים חברתיים ברמה המקומית‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫הנחות לזקנים ‪ ,‬חוק החולה הנוטה למות‪ ,‬התשס"ו ‪2005 -‬‬
‫מאגר מידע על שירותים‬
‫מאגר המידע על שירותים של עמותת "אשל" מכיל כ‪ 4,000 -‬שירותים שונים המיועדים לאוכלוסית הזקנים‬
‫בישראל‪ :‬שירותים רפואיים ופ ארה‪-‬רפואיים‪ ,‬שירותי דיור‪ ,‬ייעוץ וסיוע‪ ,‬שירות סוציאלי‪ ,‬שירותי פנאי ועוד ‪.‬‬
‫השרותים ניתנים על ידי ארגונים ומוסדות ממלכתיים ‪ ,‬עירוניים‪ ,‬ציבוריים‪ ,‬וולונטריים ופרטיים ‪ .‬המידע במאגר‬
‫מיועד לאוכלוסית הזקנים ‪ ,‬למטפלים בהם‪ ,‬לבני משפחותיהם‪ ,‬לאנשי מקצוע בתחום הזיקנה ולבעלי עניין ‪.‬‬
‫החיפוש מתבצע בשלבים‪:‬‬
‫לבחור" חיפוש לפי ישוב "או" חיפוש לפי אזור "ולסמן את הבחירה ‪.‬‬
‫ב"חיפוש לפי ישוב "חייבים לבחור ישוב מתוך הרשימה שנפתחת בתיבה השניה‪ .‬רק אחר כך אפשר לבחור שירות‬
‫מבוקש מתוך התיבה האחרונה‪ .‬או לבקש את מכלול השירותים בישוב (הכל )‪.‬‬
‫ב"חיפוש לפי אזור "חייבים לבחור את שם האזור המבוקש מתוך רשימה שנפתחת בתיבה השניה‪ .‬לאחר מכן‬
‫חייבים לבחור את השירות המבוקש בתיבה האחרונה‪.‬‬
‫להוספת שירות או לעדכון נתוני שירות הקש כאן‬
‫לגישה למנוע לחיפוש שירותים‪ ,‬לחץ על כתובת האינטרנט‪:‬‬
‫‪http://eshel-info.pionetsv.co.il/default.asp?catid=%7B49EB19CD-3885-428A-A8FF‬‬‫‪F7308D3E16B9%7D‬‬
‫לקבלת מילון מושגים הקש כאן‬
‫‪98‬‬
‫‪ 16.1‬אשל – טבלת אתרי מידע בנושאי זיקנה ‪ -‬בעברית‬
‫משאב ‪ -‬מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה‬
‫מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה ‪ ,‬משותף לאשל‬
‫ומאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ .‬במאגר מידע סטטיסטי בנושאי‬
‫הזיקנה‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬מתוך "קשישים בישראל ‪ -‬שנתון‬
‫סטטיסטי ‪ ."2002‬ניתן ללמוד על מצבם של הזקנים בכל תחומי‬
‫החיים‪ .‬בנוסף יש מידע עדכני על מערכת השירותים ופריסתה‪ ,‬עד‬
‫רמת הישוב הבודד‪ .‬בסיוע הלמ"ס נכללים בו גם נתונים‬
‫‪http://www.jdc.org.il/mashav‬‬
‫מעודכנים לסוף ‪. 2001‬‬
‫מאיירס ‪ -‬ג'וינט ‪ -‬מכון ברוקדייל‬
‫מאיירס ‪ -‬ג'וינט ‪ -‬מכון ברוקדייל ‪ -‬המרכז המוביל בישראל‬
‫למחקר יישומי בשירותים חברתיים ‪ ,‬להעצמת הקשר בין מחקר‪,‬‬
‫פרקטיקה ומדיניות עם מחויבות מיוחדות למעוטי היכולת‪ .‬המכון‬
‫מבצע מחקרים רבים בתחום הזיקנה בשיתוף עם אשל‪ .‬האתר‬
‫‪http://www.jdc.org.il/brookdale/‬‬
‫בעברית ובאנגלית‪.‬‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫ג'וינט ישראל הוא ארגון יהודי‪-‬אמריקאי‪ ,‬הפועל למען‬
‫האוכלוסיות החלשות‪ ,‬המתקשות להשתלב או לתפקד מבחינה‬
‫חברתית בישראל‪ .‬הג'וינט ‪ ,‬בשותפות ממשלת ישראל‪ ,‬רשויות‬
‫וארגונים‪ ,‬יוזם‪ ,‬מתכנן ומפתח תכניות ושירותים במטרה לחזק‬
‫את מערך השירותים החברתיים בישראל ‪.‬‬
‫‪http://www.jdc.org.il‬‬
‫‪99‬‬
‫אתר עמותת עמל ‪ -‬העמותה המרכזית למען הזקן בישראל‬
‫אתר עמותת עמל ‪ -‬העמותה המרכזית למען הזקן בישראל מיועד‬
‫לבני משפחה‪ ,‬מטפלים‪ ,‬זקנים וזקנות‪ ,‬לאנשי מקצוע בתחום‬
‫הזיקנה ולציבור הרחב‪ .‬באתר מידע אודות מרכזי היום של‬
‫העמותות החברות בעמל‪ ,‬מידע אודות עמל‪ ,‬קישורים ומידע‬
‫‪http://www.amal.org.il‬‬
‫רלוונטי נוסף‪.‬‬
‫עזרים ‪ -‬מאגר המידע הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי‬
‫עזר‬
‫אתר "עזרים" הינו מאגר מידע אודות טכנולוגיה מסייעת ואביזרי‬
‫עזר‪ ,‬שמטרתם לסייע לאנשים שתפקודם נפגע או נחלש לשפר את‬
‫התפקוד שלהם בחיי היום‪-‬יום‪ .‬באמצעות המאגר יוכלו אנשים‬
‫אלה‪ ,‬בני משפחותיהם‪ ,‬מטפלים ואנשי מקצוע לאתר אביזרי עזר‬
‫המתאימים להם ולקבל מענה למגוון גדול של צרכים‪.‬‬
‫אתר משרד הבריאות‪ ,‬האגף לגריאטריה‬
‫מידע על חוקים‪ ,‬תקנות ‪ ,‬זכויות‪ ,‬אירועים הנוגעים לכלל הציבור‬
‫ולזקנים בפרט‪.‬‬
‫פורטל מוטקה ‪ -‬נקודת המפגש לאוכלוסייה המבוגרת‬
‫פורטל "מוטקה" ‪ -‬בריאות תרבות ופורומים לגיל המבוגר‪ .‬בין‬
‫הקטגוריות הבולטות ניתן למצוא‪ :‬חברים והיכרויות‪ ,‬עבודה‬
‫והתנדבות‪ ,‬משחקים‪ ,‬יומן אישי‪ ,‬פורומים‪ ,‬קבוצות ‪,‬אלבומים‪,‬‬
‫שיחות ברשת‪ ,‬וכן מידע בתחומים מגוונים כגון‪ :‬משפט‪ ,‬פנאי‪,‬‬
‫נכדים‪ ,‬בריאות‪ ,‬אנשים‪ ,‬סקסולוגיה‪ ,‬כושר וספורט‪ ,‬איכות חיים‬
‫וכספים‪.‬‬
‫עמותת אלצהיימר ומחלות דומות‬
‫עם העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה‪ ,‬הפכה‬
‫הדמנטיה למגיפה‪ .‬באתר מידע עדכני‪ :‬מהי דמנטיה? מה זה‬
‫אלצהיימר? וכן מאמרים ומספרי טלפון חשובים‪ .‬האתר בעברית ‪.‬‬
‫‪http://www.azarim.org.il‬‬
‫‪http://www.health.gov.il/geriatric‬‬
‫‪http://motke.co.il/‬‬
‫‪http://www.alz-il.net/‬‬
‫עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק‬
‫העמותה עוסקת בקידום המחקר‪ ,‬המקצועיות והתרומה לבעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪ ,‬ובהגברת המודעות הציבורית לתפקידי‬
‫המרפאים בעיסוק בשירותי הבריאות‪ ,‬החינוך והרווחה‪ .‬באתר‬
‫מידע גם בתחומי הזיקנה‪.‬‬
‫‪http://www.isot.org.il‬‬
‫נגישות ישראל‬
‫העמותה הוקמה לאפשר שוויון זכויות והזדמנויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬ולאפשר השתלבותם המלאה בחיי הקהילה‬
‫באמצעות קידום הנגישות הפיזית והחושית בישראל למקומות‬
‫ולמידע‪.‬‬
‫‪http://www.aisrael.org‬‬
‫מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל‬
‫מרכז הידע פועל לאיגום מקורות ועיבוי נתונים ליצירת תשתית‬
‫למחקר מורחב בתחום הגרונטולוגיה בישראל‪ .‬מאגר בבליוגרפי‬
‫מקיף‪ ,‬לוחות סטטיסטיים עדכניים וקישור רשומות ייחודי‪.‬‬
‫‪http://igdc.huji.ac.il‬‬
‫‪100‬‬
‫אתר עמותת פרקינסון בישראל‬
‫מחלת פרקינסון וההתמודדות עימה‪ .‬ניתן לקבל סיוע‪ ,‬תמיכה‬
‫מידע וייעוץ‪.‬‬
‫עמותת נמ"ג‬
‫העמותה עוסקת בליקויי ראיה שמקורם ניוון מקולרי גילי ‪.AMD‬‬
‫באתר מידע אודות המחלה ודרכי השיקום וכן שירותי תמיכה‬
‫לחולים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫ע‪.‬ל‪.‬ה‪ .‬רחובות‬
‫האתר של העמותה למען הקשיש ברחובות‪ .‬באתר מידע על‬
‫פעולות העמותה והתכניות המגוונות שלה‪.‬‬
‫רעות‬
‫העמותה מפעילה מרכז רפואי לשיקום ולמחלות ממושכות‪,‬‬
‫שלושה בתי אבות‪ ,‬פרוייקט דיור מוגן למיעוטי יכולת ומרכז מידע‬
‫לקשיש ולבני משפחתו‪ .‬רעות מציעה טיפול מסור ויחס חם‬
‫לקשישים‪ ,‬לנזקקים ולחסרי הבית‪ ,‬לנפגעי טרור ומלחמות‪,‬‬
‫לנכים‪ ,‬למוגבלים ולחולים בכל גיל‪ .‬רעות מספקת מסגרת‬
‫קהילתית תומכת באווירה משפחתית‪ ,‬דתית‪-‬מסורתית‪,‬‬
‫המאפשרת חיים מלאי תוכן ומשמעות בכל גיל ובכל מצב‬
‫בריאותי ‪.‬מרכז מידע רעות ‪-‬אשל מספק‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מידע‬
‫וייעוץ בנושאי זיקנה‪ ,‬שיקום וסיעוד‪ ,‬על ידי עובדים סוציאליים‬
‫ואנשי מקצוע מומחים בתחום הזיקנה בטלפון‬
‫‪1-700-700-204‬‬
‫‪http://www.parkinson.org.il/‬‬
‫‪http://www.namag.org.il‬‬
‫‪http://www.alehrehovot.org.il‬‬
‫‪http://www.reuth.org.il‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ 16.2‬אשל – טבלת ספקי שירותים‬
‫מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת‪ -.‬המרכז הישראלי לאבזרי עזר‪ ,‬בינוי‬
‫ותחבורה‬
‫המרכז המוביל בארץ בייעוץ‪ ,‬בהדרכה ובפיתוח‬
‫אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלויות להעלאת רמת‬
‫עצמאותם‪ ,‬שיפור איכות חייהם וסיוע בהשתלבות‬
‫בקהילה‪ .‬האתר בעברית‪.‬‬
‫יד שרה‬
‫אגודת מתנדבים המעניקה מגוון שירותים לסיפוק‬
‫צרכים מיוחדים של הפרט המתמודד עם קשיים‬
‫תפקודיים‪ :‬השאלת ציוד רפואי–שיקומי‪ ,‬הסעות‬
‫למוגבלי תנועה‪ ,‬לחצני מצוקה ועוד‪ .‬האתר בעברית ‪.‬‬
‫עזר מציון‬
‫תמיכה וסיוע לחולים ומשפחותיהם ביצירת סביבה‬
‫המאפשרת להתמודד עם קשיים‪ .‬פתרונות מתקדמים‬
‫לטיפול‪ ,‬החלמה ושיקום‪ ,‬השאלת ציוד רפואי‬
‫ושיקומי‪ ,‬ייעוץ רפואי ועוד ‪.‬‬
‫ש‪.‬י‪.‬ל‪ .‬שרות ייעוץ לאזרח‬
‫מופעל חינם על ידי משרד העבודה והרווחה לסיוע‬
‫במתן מידע‪ ,‬ייעוץ והכוונה על זכויות וחובות ועל‬
‫השירותים ברמה מקומית וארצית‪ .‬האתר בעברית‪.‬‬
‫עמותת המשפט בשירות הזיקנה‬
‫קידום מעמד וזכויות הזקנים באמצעות כלי המשפט‪.‬‬
‫באתר ייעוץ ומידע משפטי בנושאים‪ :‬עבודה ופרישה‪,‬‬
‫בטחון סוציאלי‪ ,‬צוואות ‪,‬קבורה ומוות‪ ,‬ירושות ועוד ‪.‬‬
‫‪http://milbat.ort.org.il/scripts/default.asp‬‬
‫‪http://www.yadsarah.org.il/‬‬
‫‪http://www.ami.org.il/‬‬
‫‪http://shil.haifa.ac.il/Hebrew/index.htm‬‬
‫‪http://www.elderlaw.org.il/‬‬
‫‪102‬‬
‫‪ 16.3‬אשל – טבלת רשויות ומוסדות שלטון‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫מידע רב בנושאי זיקנה‪ :‬זכויות‪ ,‬סיעוד ‪,‬‬
‫שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬ייעוץ וכן טפסים‪ ,‬אישורים‬
‫כתובות ועוד‪ .‬האתר בעברית ‪.‬‬
‫שער הממשלה‬
‫שער כניסה ראשי לכל אתרי המימשל בישראל‬
‫כולל‪ :‬מפתח נושאי וארגוני של משרדי‬
‫הממשלה ויחידותיהם‪ ,‬קשר עם המשרדים‪,‬‬
‫מידע עדכני ושירותים מקוונים‪ :‬טפסים‪,‬‬
‫מכרזים‪ ,‬דוחות‪ ,‬חדשות‪ ,‬ייעוץ ועוד‪ .‬האתר‬
‫בעברית‪.‬‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫מידע בתחומי הפעילות של המרכז וקישורים‬
‫לאתרים רלוונטיים‪ .‬האתר בעברית ‪.‬‬
‫ממשל זמין‬
‫גישה למגוון המידע והשירותים של משרדי‬
‫הממשלה כולל הפניות לשירות הטפסים‬
‫הממשלתי‪ ,‬אתר המכרזים הממשלתי‪ ,‬למשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬ליחידות ורשויות ממשלתיות‬
‫ומקומיות ועוד‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיטיקה‬
‫מאגרי מידע על האוכלוסיה‪ ,‬החברה והכלכלה‬
‫בישראל‪ .‬כולל מדדי מחירים‪ ,‬מיפקדים‪,‬‬
‫שנתונים‪ ,‬מילון מושגים ומידע עדכני ‪ .‬האתר‬
‫בעברית‪.‬‬
‫מידעיר‬
‫מידע וקישורים לאתרי הרשויות המקומיות‪:‬‬
‫נתונים כלליים‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬חינוך תרבות‬
‫וספורט‪ ,‬תיירות‪ ,‬מסחר ותעשייה‪ ,‬תוכניות‬
‫פיתוח ובעלי תפקידים ‪.‬‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪http://www.btl.gov.il/‬‬
‫‪http://www.israel.gov.il/‬‬
‫‪http://www.iula.org.il/shilton/heb/‬‬
‫‪http://www.first.gov.il/html/homepage.htm‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/‬‬
‫‪http://www.cityindex.co.il/city_sys/index.asp‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha‬‬
‫‪103‬‬
‫‪ 16.4‬אשל – טבלת אתרים בנושאי זיקנה ‪ -‬באנגלית‬
‫‪GeronTech‬‬
‫המרכז הישראלי לטכנולוגיה מסייעת וזיקנה‪ ,‬הפועל‬
‫כעמותה עצמאית‪ ,‬לייזום פיתוח אבזרי עזר‬
‫וטכנולוגיה מסייעת להגדלת עצמאותם‬
‫ולשיפור ניידותם של קשישים ומוגבלים ‪.‬‬
‫‪IFA - International‬‬
‫‪Federation on Ageing‬אתר הפדרציה‬
‫הבינלאומית לזיקנה‪ .‬האתר באנגלית ובצרפתית‪.‬‬
‫‪National Coucil on Aging‬‬
‫האתר מספק גישה למידע מהמועצה הלאומית‬
‫בארה"ב שמתמחה בנושאי זיקנה‪ .‬האתר באנגלית ‪.‬‬
‫‪Seniornet‬‬
‫אחד האתרים הוותיקים והמרכזיים שמיועד לקידום‬
‫השימוש במחשב בקרב אוכלוסיות מבוגרות‪ .‬באתר‬
‫מידע רב הכולל פרסומים‪ ,‬כתובות‪ ,‬קבוצות דיון‬
‫בנושאי זיקנה והמחשב ועוד‪ .‬מיועד למנויים אך‬
‫חלקים ממנו פתוחים גם לציבור הרחב ‪.‬‬
‫שפה‪ :‬אנגלית‪.‬‬
‫‪AARP Webplace‬‬
‫האתר מציע מידע כללי בנושאים שמעניינים אנשים‬
‫מבוגרים וכן מידע אודות האגודה האמריקנית‬
‫לגימלאים‪ .‬האתר באנגלית ‪.‬‬
‫‪Administration on Aging‬‬
‫האתר מציע מידע צרכני נגוון בנושאי בריאות‬
‫שנוגעים במיוחד למבוגרים‪ .‬המידע מטעם שירותי‬
‫הבריאות הלאומיים בארה"ב‪ .‬שפה ‪:‬אנגלית‪.‬‬
‫‪Association of Jewish Aging Service‬‬
‫‪of North America‬‬
‫‪A helpful organization dealing with Jewish‬‬
‫‪elderly.‬‬
‫‪http://www.gerontech.org.il/‬‬
‫‪http://www.ifa-fiv.org/‬‬
‫‪http://www.ncoa.org/‬‬
‫‪http://www.seniornet.com/‬‬
‫‪http://www.aarp.org/‬‬
‫‪http://www.aoa.dhhs.gov/‬‬
‫‪http://www.ajas.org‬‬
‫‪104‬‬
‫‪ 16.5‬אשל – אתרים שונים‬
‫‪Genealogy Home Page‬‬
‫אוסף משאבים המתייחסים לחקר‬
‫שושלת המשפחה‪ .‬האתר באנגלית‪.‬‬
‫‪Thirdage Media, Inc‬‬
‫מקור טוב למידע פיננסי אישי לקשישים ‪ ,‬קישורים‬
‫לאתרים נוספים וקב' דיון‪ .‬האתר באנגלית ‪.‬‬
‫" המועצה העולמית של שירות קהילתי יהודי"‬
‫המטרה‪ :‬לקשר בין אנשי מקצוע העוסקים‬
‫בתחומים של שירות קהילתי והמתמחים בעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬חינוך פורמלי ובלתי פורמלי‪ ,‬בתי ספר‬
‫קהילתיים ועבודה קהילתית‪ .‬האתר באנגלית‪.‬‬
‫דורות‪-‬נט‬
‫מידע לחברים‪ :‬מגורים‪ ,‬פנאי‪ ,‬חדשות וכד '‬
‫פורטל ההתנדבות בישראל‬
‫‪http://www.genhomepage.com/‬‬
‫‪http://www.thirdage.com/‬‬
‫‪http://www.wcjcs.org‬‬
‫‪http://www.dorot-net.co.il/‬‬
‫‪http://www.ivolunteer.org.il/‬‬
‫הפורטל הוא מיזם משותף של המועצה הלאומית‬
‫להתנדבות (ע‪.‬ר‪ ,).‬האגף להתנדבות ופילנתרופיה‬
‫בג'וינט ישראל וגורמים רבים נוספים ‪ .‬מנוהל ע"י‬
‫המועצה הלאומית להתנדבות בישראל‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫ארגונים מובילים‪ ,‬לריכוז המידע‬
‫לארגונים ולציבור‪ .‬מכיל מאגרי תוכן‪ :‬מידע על ארגוני‬
‫מתנדבים ומפעילים‪ ,‬צרכני התנדבות‪ ,‬סוגי התנדבות‬
‫ותרומות כספיות‪ ,‬מאמרים ותקצירים‪ ,‬השתלמויות‪,‬‬
‫יועצים‪ ,‬ופורומים בתחו ם‪.‬‬
‫" תיאטרון עדות‪-‬לספר כדי לחיות"‬
‫פיתוח מפגשים של ניצולי שואה עם בני הדור השני‬
‫והשלישי‪ ,‬דרך טיפול ביצירה והבעה אמנותית ודרמה‬
‫תרפיה‪ .‬הפרויקט הוקם ופותח בליווי מקצועי ובתמיכה‬
‫כספית של אשל‪ ,‬והוא מופץ בעזרתה בכל הארץ‪.‬‬
‫‪http://www.edut.org.il‬‬
‫‪105‬‬
‫‪ 16.6‬קישור לקבצי אשל בנושאים שונים הקשורים לקשישים‬
‫ברושור של אשל רעות להפקה במדפסת צבעונית‬
‫לחץ לצפיה‬
‫דפדפת הליכה בהנאה‬
‫לחץ לצפיה‬
‫הגיינת הפה והשיניים בגיל מבוגר‪.‬‬
‫דפדפת הדרכה לשמירה על ההגיינה של הפה בגיל המבוגר‪.‬‬
‫לחץ לצפיה‬
‫מקפלת‪ :‬הדרכה לשימוש מושכל בתרופות לבני הגיל המבוגר‪.‬‬
‫לחץ לצפיה‬
‫ברושור של הקרן המרכזית לפיתוח בתי אבות בישראל ‪2004‬‬
‫לחץ לצפיה‬
‫קהילות תומכות ‪ -‬להזדקן בקהילה בישראל ‪ -‬עברית יולי ‪2004‬‬
‫לחץ לצפיה‬
‫דפדפת זיהוי התעללות והזנחה של זקנים‬
‫לחץ לצפיה‬
‫שימור ושיפור הזיכרון‬
‫לחץ לצפיה‬
‫פטאנק‬
‫לחץ לצפיה‬
‫‪106‬‬
‫כיצד נתגבר על הירידה בשמיעה‬
‫לחץ לצפיה‬
‫לישון אחרת ‪ -‬התמודדות עם השינויים בשינה בגיל המבוגר‬
‫לחץ לצפיה‬
‫שינויים בראייה בגיל המבוגר‬
‫לחץ לצפיה‬
‫תכנית רדיו למניעת התעללות בקשישים‬
‫לחץ לצפיה‬
‫דפדפת מרכזי יום‬
‫לחץ לצפיה‬
‫מרכז יום לזקן ברושור חדש ‪2008‬‬
‫לחץ לצפיה‬
‫אלפון טלפונים עמותות למען הזקן ומרכזי יום‬
‫לחץ לצפיה‬
‫חברים בעת זיקנה – ברושור‬
‫לחץ לצפיה‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫אשל‪ ,‬גבעת הג'וינט ת‪.‬ד‪ 3489 .‬ירושלים‪91034 ,‬‬
‫טל‪ 02-6557128 :‬פקס‪02-5662716 :‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.eshelnet.org.il/he‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ 16.7‬כיוונים ‪ -‬מרכז מידע לחולה ולבני משפחתו‬
‫כל מה שכדאי לדעת על זכויות‪ ,‬שירותים והתארגנות מחדש עקב חולי או שינויים במצב תפקודי ‪.‬‬
‫תכנית משותפת ל ‪:‬‬
‫אשל ‪ -‬האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל מיסודו של ג'וינט ישראל‪,‬‬
‫הדסה ‪ -‬המחלקה לעבודה סוציאלית ו עמותת משוב ‪ -‬לקידום ומיצוי זכויות החולה ‪.‬‬
‫המרכז מנוהל על ידי עובדים סוציאליים בסיוע מתנדבים‪ .‬ממוקם בקומת הביניים ליד המעליות‪ .‬פתוח בימים א' ‪ -‬ה' בין השעות‬
‫‪. 17:00 - 10:00‬‬
‫המידע במרכז ניתן ללא תשלום‬
‫טלפון‪ .02-6777011 :‬פקס‪. 02-6777003.‬‬
‫דוא"ל ‪: kivunim@hadassah.org.il‬‬
‫למידע נוסף‪: www.hadassah/org.il‬‬
‫‪ .17‬בתי אבות‬
‫מהו בית אבות טוב?‬
‫בית אבות טוב הוא בית האבות המתאים ביותר לקשיש‪.‬‬
‫רבים מתבלבלים בין בית אבות לבין דיור מוגן ‪.‬דיור מוגן מיועד לקשישים עצמאיים לחלוטין המעוניינים להמשיך‬
‫לנהל את חייהם בצורה עצמאית בסביבה בטוחה‪ .‬בית אבות מיועד לקשישים אשר זקוקים לעזרה מסויימת או‬
‫להשגחה כפי שנפרט במאמר זה ‪.‬‬
‫סוגי בתי אבות‬
‫מצבו התפקודי של הקשיש קובע את סוג בית האבות הרלוונטי לגביו‪ .‬בית אבות ברשיון משרד העבודה והרווחה‬
‫מיועד לקשישים במצב תפקודי עצמאי ותשוש‪ .‬בית אבות סיעודי‪ ,‬ברשיון משרד הבריאות מיועד לקשישים‬
‫סיעודיים‪ .‬קיימות מחלקות מיוחדות לקשישים תשושי נפש או במצב רפואי סיעודי מורכב ‪.‬כל מוסד לקשישים או‬
‫בית הורים חייב ברשיון הפעלה ממשרד הבריאות או ממשרד העבודה והרווחה ‪.‬בבחירת מוסד מתאים‪ ,‬ראשית יש‬
‫לוודא קיום רשיון תקף ‪.‬‬
‫מיקום בית האבות‬
‫האם עדיף בית אבות במיקום מרכזי או בסביבה כפרית ושקטה (למשל ‪-‬בית אבות בקיבוץ)?‬
‫יש להתאים את מיקום בית האבות להעדפותיו של הקשיש ‪.‬‬
‫אין טוב מביקור במקום והתרשמות כללית מהסביבה‪ ,‬המיקום והנגישות‪ .‬יש לקחת בחשבון האם דרושה קירבה‬
‫למקום מגוריו של הזקן או למי מבני משפחתו‪ ,‬האם ניתן להגיע למוסד בקלות בתחבורה ציבורית והאם קיימת‬
‫חניה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫בביקור במקום ניתן להתרשם מהאווירה במקום – האם הצוות מתייחס בכבוד לדיירים‪ ,‬האם המקום נקי‬
‫ומסודר‪ ,‬האם הקשיש משתלב חברתית עם הדיירים והאם קיימת התאמה בשפת הדיבור‪.‬‬
‫שיקולים נוספים בבחירת בית אבות‬
‫יש לבדוק שהקשיש ומשפחתו יעמדו בתשלום עבור בית האבות וכי התעריף למגורי הקשיש יתאים ליכולותיו של‬
‫הקשיש או משפחתו‪ .‬במקרה הצורך‪ ,‬ניתן לבדוק האם הקשיש זכאי לסיוע מהמדינה ‪ -‬דרך משרד הרווחה או‬
‫משרד הבריאות‪ .‬יש לציין שקיימות אפשרויות מימון נוספות‪.‬‬
‫יש לבדוק את הפעילויות החברתיות והתעסוקתיות בבית האבות‪ ,‬והאם ניתן לספק דרישות מיוחדות אם יהיו ‪.‬‬
‫קיימים בתי אבות למגזרים שונים ‪ -‬כמו בית אבות לקשישים ערבים‪ ,‬בתי אבות לדתיים ‪ ,‬בתי אבות המיועדים‬
‫לקשישים מארצות מוצא שונות וכדומה‪.‬‬
‫כמו כן יש לבדוק האם המוסד בעל תעודת כשרות והאם קיימים בסביבתו שרותי דת‪.‬‬
‫מומלץ לחפש בית אבות המתאים לקשיש מבחינת סוג המבנה‪ ,‬גודלו (גדול או קטן ומשפחתי ‪ -‬בית הורים)‪ ,‬שעות‬
‫הביקור האפשריות לחברים ולמשפחה ושרותים נוספים הניתנים במקום כגון מספרה‪ ,‬מניקור‪ ,‬כביסה וכו'‪.‬‬
‫פנו עכשיו לקבלת מידע נוסף או יעוץ והכוונה ללא כל תשלום ‪. 1-800-30-10-30‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬בתי דיור מוגן‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.human.co.il/Default.aspx?tabid=133‬‬
‫אתר ובו אינדקס של רשימת בתי האבות ומרכזי היום לקשישים בארץ לפי הערים השונות‪.‬‬
‫‪/http://israel-homes-for-the-aged.com‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ .18‬תשושי נפש ‪ -‬אבחון וטיפול‬
‫מיהו תשוש נפש?‬
‫תשוש נפש הינו אדם הסובל ממוגבלות קוגנטיבית כגון אי התמצאות בזמן ובמקום‪ ,‬איבוד זיכרון ושיפוט לקוי‪.‬‬
‫תשישות נפש הינה מחלה כרונית ומתקדמת עם הזמן‪ .‬קצב התקדמות המחלה שונה מאדם לאדם‪.‬‬
‫סימפטומים שכיחים למחלה הינם‪ :‬שוטטות‪ ,‬חוסר שקט‪ ,‬דכאון‪ ,‬הפרעות שינה‪ ,‬שאלות שחוזרות על עצמן‪,‬‬
‫תוקפנות‪ ,‬פרנויה‪ ,‬בלבול‪ ,‬אי יכולת לקיים קשרים חברתיים וקושי בביצוע פעולות יום יומיות ‪.‬‬
‫אדם הסובל מדמנציה (שיטיון) מוגדר כתשוש נפש ‪.‬‬
‫מחלת אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר הגורמת לדמנציה‪ .‬כיום כ‪ 120,000 -‬קשישים סובלים מדמנציה‪.‬‬
‫מתוכם ‪ 27,000‬מוגדרים כתשושי נפש‪.‬‬
‫על פי אריאל‪ ,‬אוסימני וקורצ'ין ( ‪ )2002‬ניתן לדרג את חומרת המחלה לשלוש דרגות‪ :‬מתון‪ ,‬בינוני וקשה‪ .‬במצב‬
‫חולי בינוני עד קשה החולה יוגדר כ תשוש נפש‪.‬דרגת חומרת המחלה נקבעת על פי רמת המסוגלות של החולה‬
‫מבחינה קוגנטיבית ופיזית ‪.‬‬
‫אבחון והערכת תשושי נפש‬
‫כיום הערכת החולה מסתמכת על שיטות שונות הכוללות שאלונים‪ ,‬דיווח מבני משפחת הקשיש‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ומבחנים‬
‫קוגנטיבים‪ .‬קביעת דרגת המחלה הינה קריטית כשמדובר בחולה דמנציה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבחינה משפטית – האם החולה מסכים או לא לטיפול הניתן לו‪ ,‬האם הוא מסוגל לנהל את חייו‪ ,‬האם יש‬
‫למנות לו אפוטרופוס ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אשפוז החולה – האם החולה יכול להשאר בקהילה או שעליו לשהות במסגרת מוסדית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול תרופתי – קביעת טיפול ומינון תרופתי מתאים ‪.‬‬
‫ישנם מספר כלים להערכת תפקוד קוגנטיבי בקרב חולים תשושי נפש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיני מנטל ‪ – Mini Mental state examination‬כלי זה הינו המקובל ביותר ומורכב מ‪ 11 -‬סעיפים‬
‫המחולקים לשני חלקים‪ .‬הראשון מעריך התמצאות ‪ ,‬זכרון וקשב באמצעות תשובות מילוליות מהחולה‪.‬‬
‫החלק השני בודק את יכולת הזכרון של החולה‪ ,‬כתיבת משפטים‪ ,‬מילוי הוראות וציור ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבחן השעון – בודק את התפקוד הקוגנטיבי של החולה‪ .‬הנבדק מתבקש לכתוב מספרים על גבי עיגול‬
‫מצוייר‪ ,‬לצייר מחוגים ולקרוא את השעה‪ .‬קושי בציור השעון מעיד על כשל בראייה מרחבית וחשיבה‬
‫מופשטת‪ .‬באמצעות כלי זה ניתן לזהות סוגים שונים של מוגבלות קוגנטיבית ‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - MSQ‬כלי שפותח במטרה להעריך תפקוד קוגנטיבי בעיקר בקרב קשישים השוהים בבתי אבות ודווח כי‬
‫סובלים מירידה בתפקוד הקוגנטיבי‪ .‬כלי זה בודק התמצאות בזמן ובמקום על ידי שאלות לגבי גיל‬
‫החולה‪ ,‬כתובתו‪ ,‬תאריך לידה וכדומה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - CAMDEX‬כלי זה מתמקד באבחון של דמנציה וכולל שלושה סוגים של הערכות‪ :‬תפקוד‬
‫קוגנטיבי‪ ,‬חומרת המחלה ובעיות בביצוע פעולות היום יום‪.‬‬
‫ולדימיר שץ (‪ )2001‬דן בטענה כי ישנו קשר בין רמת השכלה ובין שיעור וקצב החמרת הדמנציה ומחלת‬
‫האלצהיימר‪ .‬מקובל להניח כי רמת השכלה משפיעה על התהוות‪ ,‬שיעור וקצב החמרת מחלת האלצהיימר‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בקרב בעלי השכלה גבוהה המחלה קשה יותר וקצב התקדמותה מהיר יותר בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ‪.‬‬
‫פתרונות לתשושי נפש – בבית או במוסד?‬
‫מחקרים מראים כי ישנה עלייה תמידית במספר קשישים תשושי הנפש כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים של‬
‫הקשישים בכלל‪ .‬עובדה זו מחייבת מציאת פתרונות לצורכי אוכלוסייה ייחודית זו ‪.‬‬
‫כיום כ‪ 16% -‬בלבד מהקשישים המוגדרים כתשושי נפש שוהים במוסד‪ .‬השאר חיים בביתם כשרוב הנטל הטיפולי‬
‫חל על בני המשפחה‪ .‬הקהילה מספקת שירותים שונים כגון ‪ :‬מרכזי יום לקשיש המותאימים לאוכלוסייה קשישה‬
‫תשושת נפש‪ ,‬מטפל מטעם ביטוח לאומי ועובדים זרים‪.‬‬
‫פתרונות אלה לא תמיד מספקים‪ .‬קשישים תשושי נפש דורשים טיפול מורכב ‪ ,‬השגחה צמודה ומשאבים כלכליים‬
‫לאורך זמן‪ .‬כל זאת‪ ,‬גורם לעומס פיזי ורגשי בקרב המטפלים‪.‬‬
‫לדעת רבים המסגרת המוסדית מספקת פתרון בכל הקשור לטיפול הפיזי בקשיש‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיום רוב המוסדות‬
‫המטפלים בקשישים תשושי נפש נעזרים גם בשיטות טיפול מגוונות כגון‪ :‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬תרפיה באמצעות בעלי‬
‫חיים‪ ,‬אומנות ומוסיקה‪ .‬המסגרת המוסדים נותנת מענה לצרכים הפיזיים אך גם הרגשיים של הקשיש‪ .‬בנוסף ‪,‬‬
‫היא מאפשרת לבני המשפחה להשתחרר מהטיפול האינטנסיבי בקשיש ולפנות את זמנם לבן הזוג‪ ,‬לילדים‬
‫ולנכדים‪ .‬ברוב המקרים נראה כי מצב זה הביא לשיפור משמעותי בקשר בין בני המשפחה לקשיש תשוש הנפש‪.‬‬
‫עלות השהייה הממוצעת במוסד ‪-‬בית אבות או מחלקת סגורה לתשושי נפש נעה בין ‪ ₪ 15,000 - ₪ 9,000‬בחודש‪.‬‬
‫במידה ולקשיש ולבני משפחתו אין אמצעים כלכליים מספיקים‪ ,‬ניתן לפנות למשרד הבריאות לשם קבלת קוד‬
‫אישפוז‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫הטבות וסיוע במימון הטיפול בתשוש נפש‬
‫לשכות הבריאות המחוזיות מטפלות באשפוז קשישים סיעודיים ותשושי נפש במוסדות‪ .‬קשיש שזקוק לטיפול‬
‫במוסד יכול לפנות בבקשה לסיוע בלשכת בריאות באזור מגוריו‪ .‬לשכת הבריאות תקבע אם הקשיש מוגדר כתשוש‬
‫נפש‪.‬‬
‫קשיש המעוניין להשאר בביתו יכול לפנות לביטוח לאומי – חוק סיעוד על מנת לקבל גמלת סיעוד המאפשרת‬
‫קבלת סיוע סיעודי על ידי מטפל ישראלי או זר ‪.‬‬
‫בני משפחתו של קשיש תשוש נפש המאושפז במוסד‪ ,‬יכולים להנות מהטבת מס בגין תשלומיהם לבית האבות ‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪http://www.human.co.il/Default.aspx?tabid=235‬‬
‫‪ .19‬עמותת עמדא לחולי דמנציה‪ ,‬אלצהיימר ומחלות דומות בישראל‬
‫עם העליה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה הפכה הדמנטיה למגפה ‪ .‬דמנטיה היא תסמונת של ליקויים בתיפקודים‬
‫האינטלקטואלים‪ ,‬ירידה בזיכרון ‪ ,‬הפרעות בהתנהגות וכשל בתפקוד יום יומי ‪ .‬מחלת אלצהיימר היא השכיחה ביותר בין‬
‫המחלות הדמנטיות‪ ,‬היא חשוכת מרפא וסופנית‪.‬‬
‫מספר חולי אלצהיימר ומחלות דומות בארץ מוערך כיום ב‪ ,100,000-‬והצפי לשנת ‪ 2020‬מוערך בכ ‪ 120,000-‬איש ואשה‪.‬‬
‫עומס פיזי‪ ,‬כלכלי ונפשי רב מוטל על כל בני המשפחה המטפלים בחולה‪ ,‬כאשר יכולת ההתמודדות היא נמוכה‪ ,‬עד כדי‬
‫תחושה של חוסר אונים וחוסר ישע‪ .‬עמותת עמדא לחולי דמנציה‪ ,‬אלצהיימר ומחלות דומות בישראל הוקמה על מנת‬
‫לסייע למשפחות החולים במצוקתן‪.‬‬
‫העמותה נוסדה בשנת ‪ 1988‬על ידי בני משפחה של נפגעי אלצהיימר ומופעלת על ידי מתנדבים ב ‪ 27‬סניפים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫מקורות המימון הם דמי חבר שנתיים‪ ,‬תרומות מחברים ואוהדים ומענקים מקרנות מרשויות‪ .‬העמותה מנוהלת על ידי‬
‫ועד מנהל הנבחר על ידי האסיפה הכללית ולצידו פועלת המועצה המדעית‪ ,‬אשר מרבית חבריה הם אנשי מקצוע מהשורה‬
‫הראשונה בארץ בתחומי הרפואה‪ ,‬הסיעוד‪ ,‬המשפט וכו'‪.‬‬
‫העמותה חברה בארגון האלצהיימר הבינלאומי ולה קשרים הדוקים עם הארגון הבינלאומי וארגונים דומים ברחבי‬
‫העולם‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫מטרות העמותה‬
‫‪‬‬
‫יצירת רשת מידע ותמיכה רגשית למשפחות החולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מערך שירותים תומך לחולים ולמשפחותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסברה לציבור על אודות המחלה ובעיותיה וזכויות החולה ובני משפחתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השפעה על מקבלי ההחלטות להרחבת סל השירותים ולקידום זכויות החולים והמשפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידום המחקר בנושא המחלה‪.‬‬
‫פעילויות‬
‫‪‬‬
‫הפעלת קבוצות תמיכה ועזרה עצמית ברחבי הארץ ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצות לחולים בראשית הדרך ולבני משפחותיהם ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת קו טלפוני לתמיכה‪ ,‬ייעוץ והדרכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת מרכז מידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום חומרי הסברה‪ ,‬חוברות‪ ,‬לחברים‪ ,‬לאנשי מקצוע ולציבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפקת עלון "אלצהיימר"‪ ,‬ובו רשימות‪ ,‬כתבות‪ ,‬דיווחים‪ ,‬ותגובות של אנשי מקצוע ובני משפחה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיום כנסים וימי עיון להדרכה טיפולית תומכת ולהגברת המודעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת פרויקט ייחודי לעזרה טיפולית תומכת לחולה ובני משפחתו בבית ‪.‬‬
‫הרחבת תכניות קיימות‬
‫‪‬‬
‫הרחבת פעילות קבוצות התמיכה ועזרה עצמית ליישובים נוספים בארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת פרויקט "פעילות לבריאות" לשיפור איכות חיי החולה ובני המשפחה בבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת קבוצת תמיכה לחולים בראשית הדרך בשיתוף בני המשפחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידום מאבק ציבורי בנושא תרופות וזכויות של חולי אלצהיימר ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח קבוצות מפגש לחולים בשילוב אמנות ותרבות‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫תכניות בשלבי פיתוח‬
‫‪‬‬
‫פיתוח פעילות במגזר הערבי ובקרב אוכלוסיות העולים החדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת חולים באמצעים אמנותיים ופעילויות תרבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מרכז טיפולי פרטני למשפחות של חולי אלצהיימר‪.‬‬
‫במסגרת הפעילויות של עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל אנו עוסקים בין השאר גם בהפקת והפצת‬
‫חומר עזר ומידע בנושא המחלה והטיפול בחולים דמנטיים אותם ניתן לרכוש בעמותה ‪.‬‬
‫שירותי העמותה‬
‫קו חם ואוזן קשבת‬
‫‪( *8889‬מטלפון של בזק) לקו החם ולאוזן קשבת של עמותת "עמדא"‪ 03-5341274/5 ,‬למשרדי העמותה‪.‬‬
‫קבוצות תמיכה‬
‫העמותה מפעילה קבוצות תמיכה וייעוץ לחולים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫קבוצות תמיכה לחולים בראשית הדרך‪:‬‬
‫יותר ויותר חולי אלצהיימר מאובחנים כיום כבר בשלבים מוקדמים של המחלה‪ .‬לאחרונה גם ניכרת התופעה של‬
‫חולי אלצהיימר ודמנציה צעירים בשנות ה‪ 40 -‬וה‪ 50-‬לחייהם‪ .‬חולים כאלה מודעים למחלתם‪ ,‬יודעים את האבחנה‬
‫ונערכים לתקופת חיים ארוכה בצילה‪.‬‬
‫תקופת ראשית המחלה נמשכת שלוש שנים לפחות ומתאפיינת בירידה מנטלית‪ ,‬ירידה בתפקודים בעבודה‪ ,‬בחברה‪,‬‬
‫הסתגרות מאונס‪ ,‬יחס מסתייג של הסובבים וחרדה מאובדן העצמאות ומן התלות‪ .‬בשלב זה חשוב לתמוך וללוות‬
‫בתהליך את החולים ואת בני משפחותיהם‪ ,‬כיוון שהמחלה חשוכת מרפא ודורשת התארגנות משפחתית כוללת‬
‫לאורך שנים‪ ,‬כדי לטפל בבן המשפחה החולה ולאפשר למטפלים העיקריים אורח חיים סביר לצידו‪.‬‬
‫מחקרים הראו כי אם בתקופה הראשונית של המחלה החולה ובן המשפחה המטפל בו מקבלים יחד כלים‬
‫להתמודדות עם המחלה‪ ,‬עשוי מהלך כזה להשפיע על אופן התפתחות המחלה‪ .‬מטרת הקבוצה היא מתן תמיכה‬
‫רגשית‪ ,‬ליווי‪ ,‬מידע וכלים מעשיים ורגשיים לחולה ולמטפל‪ ,‬שיאפשרו תקשורת טובה יותר בנושא המחלה‬
‫והצרכים של כל אחד מהם‪.‬‬
‫הקבוצות מתקיימות במרכזים שונים ברחבי הארץ (בדרך כלל צמוד למרפאת זיכרון)‪ .‬הקבוצות משותפות לחולים‬
‫ולבני משפחותיהם והן קבוצות סגורות‪ .‬הקבוצה נפגשת אחת לשבועיים למספר מפגשים קבוע מראש (בין ‪12‬‬
‫ל‪ .)16-‬את הקבוצה מנחים בעלי מקצוע בתחום שהוכשרו לכך במיוחד על ידי העמותה‪.‬‬
‫להצטרפות לקבוצה יש לפנות לקו החם‪*8889 :‬‬
‫‪114‬‬
‫עלוני העמותה‬
‫העלון מתפרסם אחת לשלושה חודשים ומחולק חינם לחברי העמותה‪ .‬לגיליון לדוגמא‪:‬‬
‫מאי‪59‬‬
‫המוזיאון כאוצר זכרון‬
‫סיורים מודרכים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב המיועדים לאנשים עם אלצהיימר ומותאמת לצרכיהם ולמלווה‬
‫מבני משפחתם‪.‬‬
‫ההשתתפות בסיורים מותנית ברישום מוקדם ובמספר מינימלי של ‪ 10‬משתתפים בקבוצה‪ .‬עלות הסיור ‪ 25‬ש"ח‬
‫למשתתף‪ ,‬המלווה ללא תשלום‪.‬‬
‫אנשים המעונינים להצטרף מוזמנים להירשם באגף החינוך ‪ ,‬בטל ‪ 03-7455710/20‬ציונה‪/‬ג'ני‬
‫‪115‬‬
‫מהו אלצהיימר?‬
‫עשרה סימני אזהרה‪:‬‬
‫אלצהיימר היא מחלת ניוון המוח‪ .‬סיבותיה אינן ידועות ולעת עתה אין לה מרפא‪ ,‬אולם איבחון מוקדם של‬
‫המחלה עשוי לאפשר טיפול רפואי שיעכב את הדרדרותה ‪.‬‬
‫כדי לעזור לך לדעת אילו סימני אזהרה עליך לחפש‪ ,‬הכינה עמותת אלצהיימר בארצות הברית רשימה של‬
‫סימנים מוכרים (אשר בחלקם עשויים להתאים גם למחלות אחרות של התנוונות מנטלית)‪.‬‬
‫אם ברשימה שלהלן יש מספר סימפטומים הנראים מתאימים למקרה שלפניך רצוי לגשת לרופא לבדיקה‬
‫יסודית של הקשיש‪.‬‬
‫אובדן זכרון המשפיע על העבודה‬
‫טבעי לשכוח מדי פעם מטלות‪ ,‬שמות עמיתים או מספרי טלפון של שותפים לעבודה ומאוחר יותר להיזכר בהם‪.‬‬
‫אלה הסובלים מדמנציה‪ ,‬כמו מחלת אלצהיימר‪ ,‬עלולים לשכוח דברים לעיתים קרובות יותר ואינם נזכרים בהם‬
‫אחר כך‪.‬‬
‫קושי במילוי מטלות מוכרות‬
‫אנשים עסוקים עשויים מפעם לפעם‪ ,‬לא לשים לב והם ישאירו את התבשיל על התנור ויזכרו להגישו רק בסוף‬
‫הארוחה ‪ .‬חולי אלצהיימר יכולים להכין ארוחה ולא רק לשכוח אותה‪ ,‬אלא אף לשכוח שבכלל הכינו אותה‪.‬‬
‫בעיות שפה‬
‫כל אדם נתקל מדי פעם בקושי למצוא את המילה הנכונה‪ ,‬אך יצליח לסיים את המשפט עם מילה מתאימה אחרת‪.‬‬
‫חולה אלצהיימר יכול לשכוח מילים פשוטות או להחליפן במילים שאינן מתאימות‪ ,‬ולהפוך בכך את המשפט כולו‬
‫לבלתי מובן‪.‬‬
‫חוסר התמצאות בזמן ובמקום‬
‫טבעי לשכוח לרגע איזה יום היום או לאן פניך מועדות‪ .‬חולי אלצהיימר עלולים ללכת לאיבוד ברחובם שלהם‪,‬‬
‫מבלי לדעת היכן הם נמצאים‪ ,‬איך הגיעו לשם וכיצד יחזרו הביתה ‪.‬‬
‫שיפוט שגוי או מדרדר‬
‫יתכן שאדם יהיה כל כך שקוע במעשיו או בשיחת טלפון‪ ,‬עד שישכח לרגע את הילד הנתון לשמירתו‪ .‬חולי‬
‫אלצהיימר עשויים לשכוח לחלוטין שילד מסור לפיקוחם ‪ .‬הם עשויים להתלבש בצורה משונה‪ ,‬למשל להתעטף‬
‫בכמה חולצות זו על גבי זו ‪.‬‬
‫בעיות של חשיבה מופשטת‬
‫אנשים שבדרך כלל מחשבים ומאזנים את פנקסי הצ'קים שלהם עלולים להתבלבל אם החישוב מסובך יותר מן‬
‫הרגיל‪ ,‬אך בסופו של דבר יגיעו לפתרון‪ .‬חולה אלצהיימר יכול לשכוח לחלוטין מה הם מספרים ומה צריך לעשות‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫הנחת דברים שלא במקומם‬
‫כל אחד עלול להניח את ארנקו או מפתחותיו שלא במקומם‪ .‬חולה אלצהיימר יניח דברים‪.‬במקומות בלתי‬
‫מתאימים‪ :‬את המגהץ במקפיא שבמקרר או את השעון במיכל הסוכר‪.‬‬
‫שינויים במצב הרוח או בהתנהגות‬
‫לכל אדם יש לעיתים יום גרוע‪ ,‬והוא עלול להיות עצוב או מצוברח מזמן לזמן ‪ .‬אצל חולה אלצהיימר מתגלים‬
‫שינויים מדהימים במצב הרוח ללא כל סיבה גלויה לעין‪ ,‬כמו מעבר משלווה לדמעות‪ ,‬לכעס ושוב לרוגע ‪ -‬והכול‬
‫תוך כמה רגעים בלבד‪.‬‬
‫שינויים באישיות‬
‫בדרך כלל משתנה אישיותו של אדם במידה מסויימת עם הגיל‪ .‬אצל חולה אלצהיימר ניתן לגלות שינויים דרסטיים‬
‫באישיות ‪ -‬הוא עלול להפוך למבולבל לגמרי‪ ,‬מרוגז‪ ,‬חשדן או מלא פחדים‪ ,‬כפי שלא היה בעבר ‪.‬‬
‫אובדן יוזמה‬
‫תופעה טבעית היא ההתעייפות מעבודת משק הבית‪ ,‬מפעילויות עסקיות או חובות חברתיות‪ ,‬אבל מרבית האנשים‬
‫חוזרים ומגלים יוזמה וענין‪ .‬חולה אלצהיימר עשוי להפוך פאסיבי לחלוטין בצורה מוגזמת‪ ,‬ויזדקק לעידוד רב‬
‫ודחיפה כדי לחזור ולגלות מעורבות בפעילויות השונות ‪.‬‬
‫כשהאורות במוח כבים אט אט – שלבי מחלת האלצהיימר‬
‫(פורסם בידיעות אחרונות ב‪)31.7.00 -‬‬
‫עד שהמדע יוכל לספק לנו תשובות ומרפא‪ ,‬הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לזהות את שלבי המחלה ולתת תמיכה‬
‫וטיפול לאלה שסובלים ממנה‪ .‬הסימפטומים שונים מחולה לחולה ושלבי המחלה לעיתים חופפים זה לזה אך‬
‫בהחלט עוזר לדעת מהם סימני המחלה וכיצד ניתן לתכנן דרכי התמודדות עם כל שלב ושלב‪.‬‬
‫שלב‪1‬‬
‫סימנים קלים ‪ -‬בין שנתיים לארבע שנים‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫שיכחה הולכת וגוברת שמפריעה‬
‫בהשלמת עבודות שבהם החולה התחיל‪ ,‬בבית או במשרד‪.‬‬
‫שיכחה של שמות פריטים פשוטי ם‬
‫כמו 'לחם' או 'חמאה'‪ ,‬קושי להבין את משמעותם של‬
‫מספרים‪ ,‬איבוד עניין בפעילויות חברתיות או בתחביבים ‪ ,‬ירידה ביכולת השיפוט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‬
‫ילבש החולה חלוק מגבת לטיול בחוץ‪.‬‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫* לוודא שהאבחנה לגבי המחלה נכונה‪ .‬גורמים רבים (אחרים) יכולים להשפיע על הזיכרון ‪.‬‬
‫* להימנע מלהזכיר לחולה דברים או לתקן טעות בזכרונו ‪.‬‬
‫* ליצור 'איזור התמצאות' מוגדר בבית‪ ,‬שבו ניתן להניח פריטים חיוניים‬
‫כמו מפתחות‪ ,‬משקפיים‪ ,‬שעון ויומן‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫* לעודד את החולה לשמור על קשר עם חברים‪ ,‬להאזין למוסיקה ולעסוק בפעילות גופנית‪.‬‬
‫* לפקח על הרגלי הנהיגה של החולה ‪.‬‬
‫* להתכונן לבאות‪ :‬להתחיל לחשוב על העברת הניהול כספי לידיים מהימנות; לחשוב על אפשרויות טיפול שונות;‬
‫להכין ייפוי כוח לגבי טיפול רפואי עתידי ‪.‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫סימנים בינוניים ‪ -‬בין שנתיים לשמונה שנים‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫אי יכולת לזהות חברים ובני משפחה קרובים‬
‫שיטוט ללא מטרה‪ ,‬הליכה לאיבוד‬
‫בלבול ודאגה הולכים וגוברים ושינויים באופי‬
‫אי יכולת לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו להתלבש או לצחצח שיניים‬
‫הזיות‬
‫נדודי שינה‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫* להדביק תוויות על מגירות‪ ,‬ארונות בגדים‪ ,‬חדרים ומכשירים‪ ,‬כמו גם על תמונות של בני משפחה‪ ,‬חברים וחיות‬
‫מחמד‪.‬‬
‫* להקפיד שהחולה יימצא בסביבה מוכרת ‪.‬‬
‫* לוודא שהמסדרונות בבית וחדרי אמבטיה מוארים היטב בלילה ‪ .‬להתקין מעקות‪ ,‬בטיחות ומתקן למניעת‬
‫החלקה באמבטיה‪ .‬להדביק תוויות על הברז‪ :‬מים חמים ‪ ,‬מים קרים‪.‬‬
‫* להחביא את מפתחות המכונית ‪.‬‬
‫* להתקין מנעולים בדלתות או אזעקה ‪.‬‬
‫* לצחצח שיניים בו זמנית עם החולה‪ ,‬כדי להראות לו כיצד לבצע זאת‪.‬‬
‫* להתחיל לחפש מקומות דיור שמספקים טיפול רפואי ‪ -‬אך ורק אם אתם מעונינים בכך‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫שלב ‪3‬‬
‫סימנים חמורים ‪ -‬בין שנה לשלוש שנים‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫אי יכולת לזכור או לעבד מידע חדש‪ .‬אי יכולת לזהות בני משפחה ‪.‬‬
‫אי יכולת להשתמש במילים או להבין אותן‪ ,‬אך ישנה עדיין יכולת להגיב למוסיקה ‪,‬‬
‫למגע או לקשר עין‪.‬‬
‫קושי באכילה‪.‬‬
‫אי יכולת להתלבש ולהתרחץ‪ ,‬אי יכולת לשלוט על תפקוד שלפוחית השתן ויציאות ‪.‬‬
‫החולה מרותק למיטה ‪.‬‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫* לנסות ליצור קשר עם החולה לעיתים תכופות ‪.‬‬
‫* לנסות לתקשר בדרכים אחרות‪ ,‬באמצעות תמונות ישנות או באמצעות מוסיקה ‪.‬‬
‫* לנסות להפחית בתכיפות טיפולים רפואיים מכאיבים או בדיקות דם אם אלה לא נחוצים‪.‬‬
‫* במקרה של דלקת ריאות או שברים באגן אצל החולה‪ ,‬יש להתנהג בעדינות ולא להתייחס אליו כאל אדם‬
‫בריא‪.‬‬
‫מרפאות זכרון ברחבי הארץ‪:‬‬
‫שם המוסד‬
‫כתובת המוסד‬
‫שם מנהל המוסד טלפון‬
‫פקסימיליה‬
‫‪ .1‬בי"ח הדסה‬
‫הר ‪ -‬הצופים‬
‫המערך לשיקום‬
‫וגריאטריה‪ ,‬ביה"ח‬
‫הדסה הר הצופים‬
‫דר' זאב מינר‪ ,‬דר'‬
‫יהושע נאמן‪-‬‬
‫נוירופסיכולוג‬
‫‪02-5842111‬‬
‫מרפאה‬
‫‪02-5844582‬‬
‫‪02-5810918‬‬
‫‪ .2‬בי"ח הדסה עין כרם‬
‫מרפאה נוירולוגית‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫פרופ' עודד‬
‫אברמסקי‬
‫‪02-6776936‬‬
‫‪02-6437782‬‬
‫‪ .3‬בי"ח שערי צדק –‬
‫רח' שמואל בייט ‪12‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,3235.‬ירושלים‬
‫‪91031‬‬
‫פרופ' ארנולד רוזין‬
‫‪02-6666882‬‬
‫‪02-6666087‬‬
‫‪ .4‬בי"ח אברבנל‪-‬מרפאת‬
‫קק"ל ‪ ,15‬בת‪-‬ים ‪59436‬‬
‫מרפאת זכרון‬
‫זכרון‬
‫דר' דיאנה פליאקו‬
‫‪03-5552630‬‬
‫‪03-5552621‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ .5‬בי"ח איכילוב‪-‬‬
‫ויצמן ‪ ,6‬תל‪-‬אביב‬
‫פרו'פ עמוס קורצ'ין‬
‫מרפאת זיכרון‬
‫‪ .6‬בי"ח בלינסון‪-‬‬
‫‪03-6973698‬‬
‫‪03-6950365‬‬
‫‪03-6974854‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,82 .‬פתח‪-‬תקוה‬
‫דר' טרז טרבס‬
‫‪03-9377082‬‬
‫‪03-9377081‬‬
‫מרפאת זכרון‬
‫‪ .7‬המרכז‬
‫הנריטה סולד ‪ ,17‬ת"א‬
‫דר' ירמיהו הייניק‬
‫‪03-6973325‬‬
‫‪03-6974658‬‬
‫הפסיכו‪-‬גריאטרי ת"א‬
‫‪ .8‬רמת‪-‬חן – מרפאה‬
‫מרכז הבריאות‪ ,‬הצבי ‪,9‬‬
‫רמת הטייסים‪ ,‬ת"א‬
‫‪67197‬‬
‫‪ .9‬מרכז קהילתי לבריאות‬
‫רח' הרבי מבכרך ‪ 5‬ת"א‬
‫– יפו ‪ 66849‬ת‪.‬ד ‪8676‬‬
‫מיקוד ‪61086‬‬
‫‪ .10‬תל‪-‬השומר –‬
‫מרכז רפואי ע"ש שיבא‪,‬‬
‫מרפאת זכרון גיל הזהב‬
‫תל השומר ‪52621‬‬
‫מזכירות ‪03-5303349‬‬
‫קבלה‪:‬‬
‫לבריאות הנפש‬
‫הנפש – יפו‪.‬‬
‫דר' אליק יפה‬
‫דר' י‪.‬צימרמן‪ ,‬מ'‬
‫שר' קהילה‬
‫‪03-5720831‬‬
‫‪03-5151097‬‬
‫‪03-5720804‬‬
‫‪03-5151098‬‬
‫דר' א‪.‬למברג דר'‬
‫א‪.‬בוגדנוב‬
‫דר' רמית רבונה‪-‬‬
‫מנהלת מרפאת‬
‫אבחון‪.‬‬
‫‪03-5303349‬‬
‫‪03-5345920‬‬
‫‪050-2947020‬‬
‫יום ב' ‪13:00 – 09:00‬‬
‫מענה ‪13:00 – 09:00‬‬
‫‪ 11‬בי"ח "גליל מערבי"‬
‫ת‪.‬ד‪ ,21 .‬נהריה‬
‫נהריה‪ ,‬מח' גריאטרית‬
‫‪ .12‬בי"ח העמק – מרפאה‬
‫מרכז רפואי העמק‬
‫עפולה ‪18101‬‬
‫‪ .13‬בי"ח טירת כרמל‬
‫מח' פסיכוגריאטרית‪,‬‬
‫האלה ‪ 17‬טירת כרמל‬
‫‪ .14‬מרכז רפואי כרמל‪,‬‬
‫מיכל ‪,7‬‬
‫מרפאה קוגניטיבית‬
‫מח' גריאטרית‪ ,‬חיפה‬
‫‪ .15‬מרכז רפואי לין‬
‫מח' נוירולוגית‪ ,‬שד'‬
‫רוטשילד ‪ ,35‬חיפה‬
‫גריאטרית‬
‫מרכז לבריאות הנפש‬
‫דר' יהושע קמיניץ‬
‫‪04-9107539‬‬
‫דר' לובה דבורקין‬
‫‪04-9107608‬‬
‫דר' צבי וייס‬
‫‪04-6495130‬‬
‫דר' ברגמן‬
‫אחות‬
‫‪04-8559291‬‬
‫‪04-8559287‬‬
‫דר' גר סינוף‬
‫‪04-8250559‬‬
‫‪04-9107161‬‬
‫‪04-6420683‬‬
‫‪04-8559291‬‬
‫‪04-8250548‬‬
‫‪04-8250552‬‬
‫אחות‬
‫‪04-8250558‬‬
‫דר' חזנוב‬
‫דר' איליה שוורץ‬
‫‪04-8568273‬‬
‫‪04-8568368‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ .16‬בי"ח פוריה‪ -‬מרפאה‬
‫גליל תחתון ‪15208‬‬
‫דר' אמיתי אוברמן‬
‫‪04-66652290‬‬
‫‪04-6738637‬‬
‫קוגניטיבית‬
‫‪ .17‬בי"ח פלימן‪-‬יחידה‬
‫לאבחון קוגניטיבי‬
‫ת‪.‬ד‪ ,2263 .‬זלמן שנאור‪ ,‬דר' רחל שוורצמן‬
‫רמות רמז‪ ,‬חיפה ‪31021‬‬
‫‪04-8307070‬‬
‫‪04-8307052‬‬
‫‪ .18‬בי"ח רמב"ם‬
‫יחידה לנוירולוגיה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬חיפה‬
‫פרופ' יהודית אהרון‬
‫‪04-8543190‬‬
‫‪04-8542637‬‬
‫‪ .19‬מרכז גריאטרי שוהם‬
‫מרכז רפואי גריאטרי‬
‫שוהם‪,‬פרדס חנה‬
‫דר' גדי מנדלסון‬
‫הנהלה‬
‫‪04-6375711‬‬
‫‪ .20‬בי"ח אסף הרופא‬
‫באמצעות סניף דאר‬
‫ביתן ‪ ,38‬באר יעקב‪,‬‬
‫צריפין ‪70300‬‬
‫‪ .21‬בית חולים לבריאות‬
‫הצדיק מירושלים ‪,2‬‬
‫באר‪-‬שבע ‪84170‬‬
‫מרפאה קוגניטיבית‬
‫‪04-6271995‬‬
‫‪04-6373602‬‬
‫מרכזיה‬
‫‪04 63756560‬‬
‫מרפאת זכרון‬
‫ד"ר מיכאל חייגרכט‬
‫‪08-9779823‬‬
‫‪08-9779182‬‬
‫‪08-9779670‬‬
‫‪… /2‬‬
‫‪08-9779755‬‬
‫הנפש ב"ש – מרפאה‬
‫קוגניטיבית‬
‫‪ .22‬בי"ח ברזילי – יחידה‬
‫קוגניטיבית‬
‫נוירולוגית‬
‫‪ 25‬בי"ח מאיר מח'‬
‫מרפאה‬
‫ת‪.‬ד‪4600 .‬‬
‫מרכז רפואי ברזילי‬
‫‪08-6401765‬‬
‫דר' זויה אלג'ים‬
‫‪08-6745117‬‬
‫מרפאת הזיכרון‬
‫פרופ' מרק קלרפילד‬
‫‪08-6400465‬‬
‫‪08-6400728‬‬
‫דר' משה הוברמן‬
‫‪09-7472783‬‬
‫‪09-7471317‬‬
‫טשרניחובסקי ‪ ,59‬כ"ס‬
‫פנימית ו'‬
‫דר' יצהל‬
‫‪09-7471003‬‬
‫טשרניחובסקי ‪ ,59‬כ"ס‬
‫מנהל המח'‬
‫‪052-2544032‬‬
‫‪ .26‬בי"ח שלוותא‪-‬מח'‬
‫רח' עלית הנוער‬
‫ת‪.‬ד‪ 94 .‬הוד השרון‬
‫דר' אילנה‬
‫אברמוביץ'‬
‫‪09-7478591‬‬
‫‪ .27‬בי"ח סורוקה‬
‫שד' בן‪-‬גוריון‬
‫פרופ' גרנובסקי‬
‫‪08-6400543‬‬
‫באר‪ -‬שבע‬
‫ריקרדו‬
‫‪054 -4385481‬‬
‫גריאטרית‬
‫פסיכו‪-‬גריאטרית‬
‫מח' נוירולוגית‬
‫‪08-6745463‬‬
‫מכון נוירולוגי‪ ,‬אשקלון‬
‫‪78306‬‬
‫‪ .23‬בי"ח סורוקה‪-‬מרפאה ת‪.‬ד‪,151.‬באר‪-‬שבע‬
‫‪84101‬‬
‫גריאטרית‬
‫‪ .24‬בי"ח מאיר‪-‬מח'‬
‫דר' צבי דוולצקי‬
‫‪050-6267657‬‬
‫‪08-6401621‬‬
‫‪09-9592520‬‬
‫‪09-7478672‬‬
‫‪08-6400005‬‬
‫‪121‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר עמדא ‪/http://www.alz-il.net‬‬
‫‪ .20‬עיוורים ולקויי ראיה‬
‫עיוורון הנו מגבלה מולדת או כזו שמתפתחת במהלך החיים אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים‪ ,‬החל‬
‫מהעיסוקים המורכבים וכלה בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬עם התפתחות שירותי השיקום והטכנולוגיה המתקדמת‪ ,‬האדם העיוור יכול להגיע למימוש עצמי‪ ,‬לחיות‬
‫חיים עשירים ועצמאיים וליהנות מאין ספור פעילויות ‪.‬‬
‫לפי הגדרת העיוורון בישראל ובמערב אירופה‪ ,‬עיוור הוא מי שעונה לאחת משלוש האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העדר ראייה מוחלט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חדות ראייה מרבית של ‪ 3/60‬בעין הטובה ביותר (גם בעזרת משקפיים( כלומר מי שאינו מסוגל למנות‬
‫אצבעות ממרחק של ‪ 3‬מטר גם בעזרת המשקפיים הטובים ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צמצום שדה הראייה כך ששדה הראייה המרבי אינו עולה על ‪ 20 °‬בעין הטובה ביותר‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫השירות לעיוור באגף השיקום במשרד הרווחה‪ ,‬מציע לאוכלוסיה זו מגוון שירותי שיקום במטרה לשפר את איכות‬
‫חייה ולפעול לרווחתה‪ .‬בין השירותים נמנים ‪:‬‬
‫הענקת תעודת עיוור‬
‫תחנות מידע למתעוורים חדשים‬
‫שירותים מיוחדים לילדים‬
‫שירותי טיפול רגשי וחברתי‬
‫הדרכה לשיפור התפקוד על ידי מורות מיוחדות‬
‫ייעוץ‪ ,‬הכוונה וסיוע בבחירת מקצוע‬
‫סיוע ברכישת ציוד עזר‬
‫בישראל‪ ,‬ישנם למעלה מ‪ 28,000 -‬איש (נכון ל‪ )1.1.2008 -‬המוגדרים כעיוורים‪ .‬אוכלוסייה זו‪ ,‬המהווה ‪ 3.6‬פרומיל‬
‫מכלל האוכלוסייה‪ ,‬נושאת תעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה המונפקת על ידי משרד הרווחה ומקנה להם זכויות בהתאם‬
‫לרשום במדריך הזכויות לעיוור בשפה העברית‪ ,‬הערבית‪ ,‬הרוסית והאמהרית ‪.‬‬
‫לקבלת רשימת העמותות הפועלות למען העיוורים בישראל לחץ כאן‬
‫לקבלת רשימת העמותות המקיימות קשרי עבודה עם השירות לעיוור לצורך סיוע לאדם העיוור ‪,‬לחץ כאן‬
‫מדריך טלפונים מעודכן ל‪- 12.2008‬‬
‫חוברת התעריפים של השירות לעיוור‬
‫למידע על התפלגויות אוכלוסיית העיוורים הזכאים לתעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה וסיבות העיוורון בשנים‬
‫‪: 2003-05‬דו"ח מסכם‪ -‬זכאות לתעודת עיוור‬
‫למידע על מספר העיוורים בערים ובמקומות שונים בישראל ‪:‬סיכום פעילות של השירות לעיוור ‪2003‬‬
‫למידע על פעילויות שוטפות ניתן ללמוד ב דף הצהוב‬
‫‪123‬‬
‫מידע על זכאות לתעודת עיוור‬
‫הזכאים לתעודת עיוור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עיוור מוחלט‬
‫‪‬‬
‫חדות ראייה עד ‪3/60‬‬
‫‪‬‬
‫שדה ראייה עד ‪ 20‬מעלות‬
‫פונים למחלקה לשירותים חברתיים במקום המגורים‪.‬‬
‫המסמכים הדרושים לקבלת תעודת עיוור‪:‬‬
‫טופס בקשה החתום ע"י רופא עיניים שניתן להשיג במחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬במרפאות עיניים או‬
‫‪.1‬‬
‫באינטרנט‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫צילום ספח תעודת זהות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תמונת פספורט‪.‬‬
‫הפונה יזומן לבדיקת רופא מומחה מטעם השירות לעיוור‪ .‬תשובה תמסר ע"י המחלקה לשירותים חברתיים תוך‬
‫‪ 3‬חודשים ותשלח ישירות לבית הפונה‪.‬‬
‫זכויות שמקנה תעודת עיוור‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ארנונה – הנחה של ‪.90%‬‬
‫‪.2‬‬
‫בזק – הנחה של סכום כסף מסוים לחודשיים‪ 300 ,‬פעימות בחודש‪.‬‬
‫נסיעה באוטובוס וברכבת – נסיעה עירונית באוטובוס – חינם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫נסיעה בין עירונית באוטובוס – הנחה של ‪ 50%‬לבעל תעודת העיוור‪.‬‬
‫נסיעה ברכבת – חינם‬
‫‪.4‬‬
‫פטור מאגרת טלוויזיה ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫פטור ממס הכנסה‪.‬‬
‫החזר מס על רכישת מכשירי חשמל – תקף אחרי שנתיים מקבלת תעודת עיוור‪ ,‬יש לפנות לרינה‪ ,‬המרכז‬
‫‪.6‬‬
‫לעיוור‪ ,‬טלפון – ‪.7915555‬‬
‫מגיל ‪ 65‬יש צורך להציג מסמך הקובע שהפונה מסוגל להשתמש במכשירים אלה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫תו נכה‪+‬טסט מוזל – יש לפנות למשרד הרישוי‪.‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Disabilities/Blindness‬‬
‫‪124‬‬
‫‪ .21‬תזונה נכונה בגיל השלישי‬
‫עשרת הדיברות לתזונה נבונה ושמירה על בריאות הקשיש ע"פ קופ"ח מכבי‪:‬‬
‫‪ .1‬גוונו את המזון – אכלו ירקות בצבעים שונים‪ .‬פירות מסוגים שונים‪ ,‬גוונו את המנה העיקרית‬
‫בצהריים (עוף‪ ,‬בשר‪ ,‬דג‪ ,‬גבינות‪ ,‬ביצה) יחד עם ירקות ופחמימות (אורז‪ ,‬תפו"א‪ ,‬איטריות – רצוי‬
‫מחיטה מלאה)‪ .‬תבלו את המזון במגוון תבלינים כדי שיהיה טעים לכם‪.‬‬
‫‪ .2‬אכילה בחברותא מהנה יותר – נסו לאכול לפחות ארוחה אחת ביום בחברת אחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬מתקשים לבשל? ניתן לרכוש ארוחות מוכנות במחירים נוחים – ניתן לברר בשירותי הרווחה‬
‫בעירייה או בקופ"ח מכבי‪.‬‬
‫‪ .4‬הקפידו על שתייה מספקת – התייבשות גורמת לתחושת חולשה‪ ,‬עייפות ובלבול‪ .‬שתו לחפות ‪6-8‬‬
‫כוסות מים ביום‪.‬‬
‫‪ .5‬קשה ללעוס פירות וירקות ? ניתן לחתוך אותם דק‪ ,‬לטחון בבלנדר‪ ,‬או לבשל אותם עד להתרככות‪.‬‬
‫‪ .6‬להקלת הקניות וסחיבת השקיות – חלקו את הנטל לקניות יומיומיות קטנות‪ ,‬שיכללו ירקות‪,‬‬
‫פירות‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬מנת בשר‪/‬דג‪ ,‬לחם או לחמניה מקמח מלא‪.‬‬
‫‪ .7‬ניתן להקל על עצירות ע"י אכילה יומית של ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬לחם מקמח מלא ושתייה מרובה‪.‬‬
‫‪ .8‬כאשר אתם מבצעים פעילות גופנית ‪ ,‬בצעו ‪ 5-10‬דקות חימום לפני הפעילות‪ 20 ,‬דקות פעילות‬
‫אירובית ו‪ 5-10-‬דקות הרפייה לאחריה‪.‬‬
‫‪ .9‬כדאי להתעדכן בחידושים בתחום התזונה אצל הדיאטנית‪ ,‬בהפניית הרופא‪.‬‬
‫‪ .01‬אם חלה ירידה בלתי מוסברת במשקלכם‪ ,‬בתאבונכם‪ ,‬או שהבגדים רחבים עליכם מדי – אנא פנו‬
‫לבירור אצל רופא השמפחה וקבלו גם הפנייה לדיאטנית‪.‬‬
‫‪BMI‬‬
‫תת משקל‬
‫משקל תקין‬
‫עודף משקל‬
‫השמנה‬
‫השמנה‬
‫מורבידית‬
‫מבוגרים‬
‫‪<18.5‬‬
‫‪18.5-25‬‬
‫<‪30>25‬‬
‫<=‪30‬‬
‫<‪ 30‬עם גורם‬
‫סיכון <‪40‬‬
‫מגיל ‪ 65‬ומעלה‬
‫‪<22‬‬
‫‪22-27‬‬
‫<‪30>27‬‬
‫<=‪30‬‬
‫<‪ 30‬עם גורם‬
‫סיכון<‪40‬‬
‫מדד ה‪ BMI-‬הינו הטווח התקין של משקל הגוף ביחס לגובה‪ .‬שמירה של מדד ‪ BMI‬בטווח שנקבע לך‪ ,‬יסייע‬
‫לשמירה על הבריאות ועל איכות חיים גבוהה יותר לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪=BMI‬משקל בק"ג‬
‫(גובה במטרים)‪(x‬גובה במטרים)‬
‫‪125‬‬
‫‪ .22‬איתור וזיהוי מקרי פגיעה והתעללות בקרב קשישים‬
‫(ע"פ 'זיהוי התעללות והזנחה של קשישים'‪ ,‬המדריך למטפל מאת ד"ר שרה אלון‪ ,‬עמותת "אשל")‬
‫יש לשים לב לסימנים אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הופעה כללית של הזקן (מצב ההגיינה של הזקן‪ ,‬מצב הבגדים‪ ,‬סימנים חיצוניים לפגיעה וחבלה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שפת הגוף של הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצב רגשי של הזקן (פחד‪ ,‬רתיעה‪ ,‬אי שקט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם החשוד בפגיעה מאפשר גישה אל הזקן? האם הוא דורש להיות נוכח בפגישה?‬
‫‪‬‬
‫יחסי גומלין מילוליים ובלתי מילוליים בין הזקן לחשוד בפגיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצב הבית (רמת הניקיון‪ ,‬קיום ציוד בסיסי)‪.‬‬
‫סימנים לזיהוי התעללות פיזית (=גרימת פגיעה‪ ,‬כאב וחבלה)‬
‫סימני חבלה בלתי‪-‬מוסברים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שטפי דם (סימנים אדומים או כחולים) על הפנים‪ ,‬הגב‪ ,‬בית החזה‪ ,‬הישבן ובאיזורים פנימיים של‬
‫הגפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פצעים בשלבים שונים של החלמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני נשיכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני הצלפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שריטות‪ ,‬חתכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיניים שבורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שפשוף העור כתוצאה מקשירה בחבל או ברצועות‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫שברים לא מוסברים‬
‫‪‬‬
‫שברים בגולגולת‪ ,‬באף ובלסת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שברים סימטריים‪ ,‬שברים חוזרים באיזורים שונים בגוף‪ ,‬בעיקר בגפיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"נפילות" שאין להן הסבר הגיוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרחות על הקרקפת כתוצאה ממשיכת שיער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימני כוויות בלתי מוסברות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כוויות מסיגריות‪ ,‬כוויות המגרמות ע"י חפצים (מגהץ‪ ,‬סכין מלובן)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה מינית – סימנים באיברי המין‪ ,‬דיווח על כאב באיברי המין‪ ,‬דימום‪ ,‬זיהום‪ ,‬קושי בהליכה או‬
‫ישיבה הנובעים מפגיעה באיברי המין‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של הזקן‬
‫‪‬‬
‫עדות לפחד של הזקן (עיניים מתרוצצות‪ ,‬הימנעות מהסתכלות ישירה בעיני הפוגע‪ ,‬תשובות של "כן"‬
‫ו"לא")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סומטיזציה – תלונות על בעיות רפואיות‪ ,‬רצון לתשומת לב מבחינה רפואית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נטייה לפנות לרופאים רבים ושונים (אולי כדי להסתיר פגיעות קודמות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היסטוריה של "תאונות" לא מוסברות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיכובים בפנייה לרופא לצורך טיפול בפגיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סירוב לתת מידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכחשת הפגיעה ונטייה לגונן על הפוגע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן הסבר לא הגיוני או כזה שאינו תואם את הסימנים‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של החשוד בפגיעה‬
‫‪‬‬
‫מתעכב בחיפוש אחרי עזרה וטיפול רפואי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מונע גישה לזקן לצורך מתן טיפול או לצורך שיחה עם הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נראה כמתעלם מהפגיעה שנגרמה לזקן או עסוק יתר על המידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משיב בצורה מתחמקת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגיב בהאשמת הזקן ובביקורת כלפיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נמנע מקשר עין או מגע עם הזקן‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫מדדים סביבתיים‬
‫‪‬‬
‫מנעולים על הדלתות בתוך הבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני חבלה על רהיטים‪ ,‬סימנים על מיטת הזקן‪.‬‬
‫במידה שאיש המקצוע מעוניין לבדוק עם הזקן את החשד לפגיעה‪ ,‬מומלץ לשאול את השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו נגע בך ללא הסכמתך?‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו פגע בך?‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו עשה לך את זה?‬
‫‪‬‬
‫איך זה קרה?‬
‫‪‬‬
‫באיזו תדירות זה קורה?‬
‫‪‬‬
‫כמה זמן עבר עד שקיבלת טיפול רפואי?‬
‫סימנים להתעללות נפשית או פסיכולוגית (=גרימת סבל נפשי ומצוקה רגשית לזקן‪ ,‬ע"י התייחסות אליו כאל ילד‪,‬‬
‫צעקות‪ ,‬השמעת איומים‪ ,‬עלבונות והשפלה וע"י ענישה ושימוש בסנקציות)‬
‫ביטויים התנהגותיים של הזקן‬
‫שינויים בהתנהגות הבאים לידי ביטוי בהתנהגויות אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הסתגרות‪ ,‬אדישות‪ ,‬בלבול‪ ,‬בכי‪ ,‬עצב‪ ,‬עינים מזוגגות‪ ,‬עינים בוהות‪ ,‬תנועות לא רצוניות של נדנוד (מצד לצד‬
‫או קדימה ואחורה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אובדן עניין בנעשה מסביב‪ ,‬אי רצון בולט להשתתף באירועים משפחתיים או חברתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עדות לחוסר אונים הנגרמת כתוצאה מאובדן שליטה על חייו‪ ,‬אובדן היכולת להחליט בעבור עצמו ולקבל‬
‫החלטות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימנים לאי נוחות או לפחד בנוכחות הפוגע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סירוב לדבר ולשתף פעולה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשיי שינה או לחילופין שינה מוגברת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר תאבון‪ ,‬אובדן משמעותי של משקל‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫התנהגות החשוד בפגיעה‬
‫‪‬‬
‫מעליב‪ ,‬מקלל‪ ,‬פוגע‪ ,‬משפיל‪ ,‬מכנה את הזקן בשמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנוכר לזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חסר סבלנות כלפי הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתייחס אל הזקן בהתנשאות או כאל ילד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתגונן או עוין כאשר נשאל על אודות הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבודד את הזקן ומונע ממנו השתתפות באירועים חברתיים ומשפחתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מאיים על הזקן כי ישלח אותו למוסד‪ ,‬ינתק את הקשר עימו וכדומה‪.‬‬
‫שאלות שאפשר לשאול את הזקן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו מאיים עליך? צועק עליך?‬
‫‪‬‬
‫האם אתה מפחד?‬
‫‪‬‬
‫ממי אתה פוחד?‬
‫סימנים לזיהוי ניצול כלכלי (=שימוש לא חוקי ולא הולם ברכושו ובמשאביו של הזקן)‬
‫‪‬‬
‫אורח חיי הזקן ורמת חייו אינה הולמת את המשאבים הקיימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר אפשרות פתאומית לשלם חשבונות שוטפים (מים‪ ,‬טלפון‪ ,‬חשמל) בטענה כי אין כסף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפסקת השימוש בשירותים שונים מחוסר כסף (למשל מרכז יום ומועדון חברתי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר ציוד עזר לתפקוד (שיניים תותבות‪ ,‬משקפיים‪ ,‬מכשיר שמיעה) או סירוב להשתמש בכסף לצרכים‬
‫נדרשים ללא קבלת אישור מהחשוד בפגיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גילוי עניין ברכוש הזקן ובצוואתו מצד שכנים‪ ,‬מטפלים וזרים‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע פעולות בנקאיות ללא רשות הזקן‪ :‬תנועות חריגות בחשבון הבנק‪ ,‬העברות כספים לחשבונות אחרים‪,‬‬
‫משיכות כספים בלתי מוסברות‪ ,‬דיווחים ודפי חשבון אינם מגיעים לבית הזקן‪ ,‬ביצוע פעולות בחשבון‬
‫חיסכון או בתיק השקעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרומת סכום כסף גדול או העברת רכוש לאדם שאינו בן משפחה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הענקת מתנות בעלות ערך גבוה למישהו שאינו בן משפחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן הלוואה כספית מבלי לדעת מתי יוחזר הכסף (בעיקר כאשר המקבל אינו בן משפחה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי בעלות על נכס בטאבו‪ ,‬מכירת נכס (דירה‪ ,‬מגרש) ללא ידיעת הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העלמת חפצים יקרי ערך מהבית‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של הזקן‬
‫‪‬‬
‫הזקן אינו יודע מהן הכנסותיו החודשיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן אינו מטפל בחשבונות הבנק שלו ואינו מודע לפעולות בנקאיות בחשבונו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין ברשותו פנקס שיקים או כרטיס אשראי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן אינו משתמש בכספו ללא קבלת רשות מהחשוד בפגיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן אינו משלם חשבונות שוטפים בטענה כי אין לו כסף‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של החשוד בפגיעה‬
‫‪‬‬
‫מגלה עניין רב ברכוש הזקן ובהכנסותיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבקש להיות אפוטרופוס כאשר הזקן עדיין צלול בדעתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחתים את הזקן על מסמכים (ייפוי כוח‪ ,‬צוואה) תוך כדי איום או הפעלת לחץ ; אינו מסביר לו על מה חתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מקבל החלטות בענייני כסף ורכוש מבלי להיוועץ בזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לוקח את כספי הקצבאות של הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חותם על שיקים או פודה שיקים בשם הזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוכר את בית הזקן ללא רשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חי עם הזקן ונתמך כלכלית מבלי להשתתף בהוצאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעלים חפצי ערך מהבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבודד את הזקן מבני משפחתו בטענה כי אין להם ענין בו וכי רק הוא ידאג לו ויטפל בו‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫שאלות שאפשר לשאול את הזקן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מי מנהל לך את ענייני הכספים?‬
‫‪‬‬
‫מי מקבל החלטות בענייני כספים?‬
‫‪‬‬
‫האם אתה עוקב אחרי חשבונות הבנק?‬
‫‪‬‬
‫האם אתה נעזר במישהו לביצוע פעולות בבנק?‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו לקח ממך חפצים או כסף ללא רשותך?‬
‫‪‬‬
‫האם חתמת על מסמך שלא הבנת?‬
‫סימנים לזיהוי הזנחה (=חסך בצרכים בסיסיים או שירותים חיוניים לבריאות הזקן‪ ,‬בידוד‪ ,‬נטישת הזקן ע"י בן‬
‫משפחה או מטפל בשכר)‬
‫סימנים פיזיים‬
‫‪‬‬
‫רזון וסימנים לתת תזונה שאינה מוסברת ע"י מצב בריאותי ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני התייבשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר הגיינה (פצעים בפה‪ ,‬ריח שתן ו‪/‬או צואה‪ ,‬פצעים ופצעי לחץ לא מטופלים‪ ,‬פריחות‪ ,‬כינים‪ ,‬סקביאס)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבוש וביגוד לא הולם (בגד במידה לא מתאימה‪ ,‬ביגוד שאינו מתאים לעונות השנה‪ ,‬בגד קרוע‪ ,‬מלוכלך‪,‬‬
‫ספוג שתן וצואה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בגדים שלא הוחלפו זמן רב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוצרי ספיגה שלא הוחלפו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תת‪-‬חום (רעד‪ ,‬שפתיים כחולות‪ ,‬כפות ידיים ורגליים קפואות‪ ,‬כוויות קור‪ ,‬חום גוף נמוך)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חום גבוה‪ ,‬פנים סמוקות מחום‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬בלבול זמני בשל החום‪ ,‬התעלפות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קונטרקטורות (התכווצות מתמשכת של השריר שאינה מאפשרת תנועה חופשית וגורמת להתעוות המפרק‬
‫בידיים‪ ,‬ברגליים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני קשירה במפרקי הידיים‪ ,‬הרגליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת טיפול רפואי ותרופתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן מינון יתר של תרופות‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של הזקן‬
‫‪‬‬
‫סימני עצב‪ ,‬דכאון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר הבעה בפנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אדישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בלבול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טשטוש או ישנוניות לזמן ממושך (כתוצאה ממינון יתר של תרופות הרגעה)‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של החשוד בפגיעה‬
‫‪‬‬
‫נמנע ממגע בזקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משאיר את הזקן בגפו למשך זמן רב (בעיקר כאשר נדרשים טיפול והשגחה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אינו לוקח את הזקן לטיפול רפואי במרפאה או בבית חולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אינו נותן לו תרופות נדרשות או שנותן לו מינון יתר של תרופות הרגעה‪.‬‬
‫מדדים סביבתיים‬
‫‪‬‬
‫בית מוזנח מבחינת ניקיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצטברות אשפה בבית‪ ,‬כתמי שתן‪ ,‬צוואה פזורה ברחבי הבית‪ ,‬הפרשות בע"ח‪ ,‬תולעים‪ ,‬עכברים‪,‬‬
‫חולדות ונחשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר מצרכי מזון בבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר ציוד בסיסי (תנור‪ ,‬מקרר‪ ,‬דוד חשמל‪ ,‬מיטה‪ ,‬שמיכות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר ציוד עזר לזקן (כגון‪ :‬משקפיים‪ ,‬מכשיר שמיעה‪ ,‬שיניים תותבות ומקל הליכה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיומם של מפגעי בטיחות‪ ,‬כמו חוטי חשמל חשופים‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫שאלות שאפשר לשאול את הזקן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם אתה מרוצה מתנאי חייך?‬
‫‪‬‬
‫האם אתה מרגיש בטוח במקום בו אתה גר?‬
‫‪‬‬
‫כיצד אתה מסתדר בבית? האם מישהו עוזר לך?‬
‫‪‬‬
‫מי מסייע לך בכנת הארוחות? ברחצה?‬
‫‪‬‬
‫מי מביא לך תרופות? מי נותן לך תרופות?‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו מנע ממך אוכל? תרופות?‬
‫‪‬‬
‫האם קרה שהשאירו אותך לבד לזמן ממושך?‬
‫‪‬‬
‫האם מישהו מסרב לעזןר לך כשאתה זקוק לעזרה?‬
‫סימנים להפרת זכויות‬
‫הפרת זכויות בסיסיות כוללת‪ :‬כליאת הזקן‪ ,‬מניעת קשרים משפחתיים וחברתיים‪ ,‬אי מתן אפשרות לגורמים‬
‫המטפלים לבקרו ולראותו‪ ,‬הגבלת תנועותיו של הזקן‪ ,‬אי שיתוף הזקן וקבלת החלטות במקומו‪ ,‬ניסיון לכפות על‬
‫האדם הזקן צורת מגורים‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של הזקן‬
‫‪‬‬
‫הזקן מתנצל ומסביר את עובדת בידודו החברתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נרתע מקבלת החלטות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגלה סימני חרדה‪ ,‬עצב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזקן חש עצמו דחוי‪.‬‬
‫ביטויים התנהגותיים של החשוד בפגיעה‬
‫‪‬‬
‫סוגר או נועל את הזקן בחדרו או בביתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מונע מהזקן להשתתף בפעילות משפחתית‪ ,‬דתית או חברית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מונע ממנו קשר טלפוני‪ ,‬קבלת דואר ושליחתו ; מונע קשר עם אנשי מקצוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מקבל החלטות בעבור הזקן מבלי לשתף אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכריח את הזקן לעשות דברים בניגד לרצונו (מעבר לבית אבות‪ ,‬שינוי צוואה‪ ,‬מתן ייפוי כוח‪ ,‬ביצוע‬
‫פעולות בנקאיות)‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫‪ .23‬עמותת המשפט בשירות הזקנה‬
‫עמותת המשפט בשירות הזקנה הינו ארגון שלא לצורכי רווח הפועל באמצעות כלים משפטיים להגנה וקידום‬
‫זכויות האדם והאזרח של הזקנים בישראל‪ .‬היא נוסדה בראשית שנת ‪ 2002‬על ידי קבוצה של עורכי דין‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים ואנשי אקדמיה שביקשו לקדם את זכויות האוכלוסייה הזקנה בישראל תוך שימוש באמצעים‬
‫משפטיים‪ .‬העמותה פועלת בדרכים שונות ומגוונות כנגד אפליית תושבים בישראל בשל היותם זקנים וכנגד‬
‫תדמיות וסטריאוטיפים שליליים כנגד זקנים‪ ,‬הגורמים להדרת אוכלוסייה זו ממעגלי החיים הפעילים בחברה‬
‫הישראלית ולפגיעה בזכויות היסוד של החברים בה‪ .‬הייחוד של העמותה הוא במיקוד פעילותה לזירה המשפטית‬
‫והתמחותה בשימוש בכלים משפטיים‪ ,‬במובנם הרחב‪ ,‬ככלי לשינוי מצבם החברתי של הזקנים בישראל‪ .‬העמותה‬
‫השיקה לראשונה בישראל אתר אינטרנט בו ניתן למצוא מידע משפטי בנוגע לזכויות זקנים ואפשרות לקבלת יעוץ‬
‫משפטי חינם באתר‪ ,‬לזקנים בני משפחה או אנשי מקצוע‪.‬‬
‫מטרות העמותה כפי שמוגדרות בתקנון הרשום שלה הן‪:‬‬
‫א‪ .‬קידום זכויות ומעמד הזקנים בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חינוך והקניית מידע אודות זכויות הזקנים בישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬הענקת ייעוץ וייצוג משפטי לזקנים בישראל באמצעות עו"ד מוסמכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שינוי ויצירת חקיקה ישראלית בתחום זכויות הזקנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬הקמת מאגר מידע ממחושב בתחום הזקנה והמשפט‪.‬‬
‫ו‪.‬שיתוף פעולה ומעורבות בארגונים ומוסדות המשפיעים על זכויות זקנים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫מידע משפטי ‪ -‬הרצאות וסדנאות מטעם העמותה‬
‫עמותת המשפט בשירות הזיקנה מעורבת במתן הרצאות וסדנאות בתחום זכויות הזקנים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫ההרצאות והסדנאות ניתנות לאנשי מקצוע‪ ,‬לזקנים‪ ,‬לבני משפחה‪ ,‬ולצוותים מטפלים‪.‬‬
‫העמותה רואה במתן ההרצאות והסדנאות כחלק מיעודה להעמקת הידע והמודעות בציבור הרחב ובציבור‬
‫המקצועי בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של זכויות הזקנים בישראל‪.‬‬
‫לעמותה נסיון עשיר במתן הרצאות וסדנאות בכל רחבי הארץ‪ ,‬במרכזי יום‪ ,‬בבתי חולים סיעודים‪ ,‬בבתי אבות‪,‬‬
‫בהשתלמויות לעובדים מקצועיים ולבני משפחה‪.‬‬
‫העמותה מציעה קשת רחבה של סוגי הרצאות וסדנאות‪ ,‬מאפשרת התאמה אישית של תכני ההרצאה‪ ,‬רמתה‪,‬‬
‫והיקפה‪ ,‬על פי הצרכים של קהל היעד והארגון‪.‬‬
‫אם אתם מעוניינים לקבל הרצאה או סדנא מעורכי הדין והמשפטנים המומחים של העמותה ‪ -‬נא צרו קשר לשם‬
‫קבלת פרטים נוספים‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫יעוץ משפטי ‪ -‬מידע כללי‬
‫יש לך שאלה בנוגע לזכויותיך החוקיות?‬
‫נדמה לך שפגעו בזכויותיך אבל את‪/‬ה לא בטוח‪/‬ה?‬
‫לא ברור לכם מה המצב החוקי?‬
‫עמותת המשפט בשירות הזיקנה מציעה שירות ייחודי ‪ ,‬לפיו ניתן לשלוח לעמותה דרך האתר את שאלותיכם‬
‫המשפטיות – והם ישלחו לכם תשובה בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫לשם משלוח השאלה יש להקיש על הקישור ל"טופס בקשה לקבלת מידע משפטי" מצד ימין (באתר העמותה‬
‫באינטרנט)‪ ,‬למלא את הטופס ולשלוח אותו‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬ולמרות כי המידע אותו מעניקה העמותה ניתן על ידי עורכי דין מוסמכים‪ ,‬יצויין כי מדובר‬
‫על מתן מידע משפטי בלבד‪ ,‬והדבר לא מהווה תחליף לצורך בייעוץ משפטי אינדבידואלי‪.‬‬
‫פרויקטים מיוחדים של העמותה‪:‬‬
‫זכויות ניצולי שואה‬
‫העמותה בחרה השנה להקדיש חלק מפעילותה בפרוייקט מיוחד להגברת הידע לזכויות בקרב ניצולי השואה‪ ,‬בני‬
‫משפחתם ואנשי המקצוע ‪.‬‬
‫הפרויקט בתמיכת החברה להשבת נכסי נספי שואה בע"מ‪ .‬במסגרת הפרויקט העמותה תקיים עשרות מפגשים‬
‫בפני זקנים ניצולי שואה במרכזי יום‪ ,‬מועדוני גימלאים‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬דיורים מוגנים וארגוני ניצולי שואה‪ .‬כל‬
‫המפגשים ניתנים חינם וללא כל עלות כספית מצד הארגון המזמין או הניצולים‪.‬‬
‫כל הלשכות והארגונים מוזמנים לתאם עם העמותה מועד להרצאה מטעם צוות העמותה ‪ ,‬אצלם בעיר‪/‬יישוב‬
‫באיזור חיפה והצפון במקום ובמועד הנוח להם‪ .‬כמו כן העמותה תפעל לקידום זכויות ניצולי השואה באמצעות‬
‫הליך משפטי רחב השפעה‪.‬‬
‫טלפון‪ /‬פקס ‪ , 04-8644782 :‬בדוא"ל ‪ : elderlaw@walla.com‬בדואר‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 843‬חיפה ‪.31000‬‬
‫פרוייקט למניעת אלימות וניצול כלכלי בזיקנה‬
‫העמותה פועלת בימים אלו על הכנת חומרי ידע והסבר תמציתיים וברורים על מאפייני תופעת ההתעללות בזקנים‬
‫והדרכים החוקיות להתמודדות עם האלימות‪.‬‬
‫במבט לפנים‪ -‬תכנון משפטי בגיל המבוגר ובזיקנה‬
‫העמותה פועלת בימים אלו על הפצת חוברת לתכנון משפטי בזיקנה‪ .‬במסגרת החוברת ינתנו הסברים קצרים על‬
‫תכנון בתחום הרפואי‪ ,‬רכושי והזוגי בזיקנה‪ .‬החוברת תלווה בטפסים ומסמכים למילוי עצמי‪ .‬החוברת תועלה‬
‫לאתר בקרוב‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫פרסומים אודות "זקנה תקדימתית"‬
‫דרך האתר של העמותה‪ ,‬ניתן להגיע לפרסומים אודות "זקנה תקדימתית"‪.‬‬
‫לקישור ישיר‪ ,‬לחצו כאן ‪http://www.elderlaw.org.il/public.asp?id=916&cat=914‬‬
‫ליצירת קשר עם העמותה‪:‬‬
‫בדואר‪:‬‬
‫ת‪.‬ד‪843 .‬‬
‫חיפה ‪31000‬‬
‫בפקס'‪:‬‬
‫‪04-8644782‬‬
‫בטלפון‪:‬‬
‫‪1-800-2222-13‬‬
‫בדוא"ל‪:‬‬
‫‪info@elderlaw.org.il‬‬
‫המידע לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.elderlaw.org.il‬‬
‫‪136‬‬
‫‪ .24‬עמותת "כן לזקן"‬
‫בישראל כ‪ 650,000 -‬זקנים בני ‪ 65‬ומעלה‪ ,‬המהווים כ ‪ 10%‬מהאוכלוסייה ושיעורם הולך וגדל בהתמדה‪ .‬למרות‬
‫מספרם הגבוה‪ ,‬קולם אינו נשמע‪ ,‬צרכיהם אינם מיוצגים כהלכה בקרב קובעי המדיניות וזכויותיהם נפגעות שוב‬
‫ושוב‪.‬‬
‫"כן לזקן" – לקידום זכויות הזקנים (ע"ר) הוקם בשנת ‪ 2004‬על ידי עו"ס נתן לבון בסיוע הקרן לירושלים‪ ,‬על מנת‬
‫לעצור את הפגיעה בזקנים‪ ,‬להבטיח את זכויותיהם ולפעול לקידום ולהרחבת זכויותיהם בחקיקה ‪ .‬זהו ארגון‬
‫התנדבותי‪ ,‬עצמאי ובלתי תלוי המנוהל ומופעל בעיקר על ידי אנשי מקצוע (בגמלאות)‪ ,‬המומחים במגוון הנושאים‬
‫הקשורים לזכויות הזקנים‪.‬‬
‫"כן לזקן" משמש כנציב זכויות הזקנים ופועל להגן ולקדם את זכויות הזקנים ברמה הציבורית והאישית ‪.‬‬
‫חזון העמותה‬
‫להבטיח את זכויות הזקנים ולפעול להגברת מודעות‪ ,‬מיצוי‪ ,‬הגנה‪ ,‬קידום והרחבת זכויותיהם ‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפעול לקידום נושאים ציבוריים ולטפל בבעיות מערכתיות ומדיניות לקויה ‪.‬‬
‫ליזום פיתוח מערכת חקיקה הולמת‪ ,‬לרבות חקיקת "חוק זכויות הזקן "‪.‬‬
‫להגביר מודעות אישית וציבורית לזכויות הזקנים ולרווחתם ‪.‬‬
‫לקדם שיתוף פעולה בין‪-‬ארגוני‪.‬‬
‫תחומי פעילות‬
‫סיוע במימוש זכויות פרטניות‪:‬‬
‫"כן לזקן" מפעיל מוקד מידע וסיוע טלפוני ‪ ,1-800-300-339‬המשמש כתובת זמינה ונגישה לזקנים ולבני‬
‫משפחותיהם לבירור‪ ,‬לתיווך ולמיצוי זכויותיהם בתחומים כגון‪ :‬בריאות‪ ,‬סיעוד‪ ,‬דיור ‪,‬רווחה‪ ,‬ביטוח לאומי‪,‬‬
‫ארנונה‪ ,‬צרכנות ועוד ‪.‬‬
‫הסיוע המקצועי ניתן על ידי מתנדבים המומחים בהיבטים שונים של זכויות הזקנים‪ .‬הסיוע כולל מתן מידע‬
‫והדרכה בנושא זכויות הזקנים‪ ,‬ייעוץ והכוונה בפתרון בעיות‪ ,‬ליווי מקצועי ויצוג הזקן מול הרשויות כולל יעוץ‬
‫משפטי‪.‬‬
‫סיוע במימוש זכויות קבוצתיות ‪ /‬קהילתיות‪:‬‬
‫"כן לזקן" מסייע לקבוצות של זקנים וזקנות בעלי עניין או בעיה משותפים‪ ,‬למצות את זכויותיהם‪ ,‬אם על ידי‬
‫פעילות לשינוי המדיניות הפוגעת ואם על ידי קידום פתרון נקודתי‪.‬‬
‫קידום כלל זכויות הזקנים‪:‬‬
‫"כן לזקן" פועל לקדם את כלל זכויות הזקנים באמצעות זיהוי בעיות מרכזיות במערכת השרותים או בעיות‬
‫הקשורות בזקנים וברווחתם ‪ ,‬דיווח והתרעה על הליקויים בפני הרשויות‪ ,‬והעלאתם לסדר היום הציבורי ‪ -‬תוך‬
‫מתן הצעות לפתרון‪ .‬בפעילותה לקידום כלל זכויות הזקנים‪ ,‬העמותה נמצאת בקשר מתמיד עם קובעי מדיניות‬
‫ברמות שונות‪ ,‬נעזרת בשירותי היעוץ המשפטי של הארגון לצורך קידום חקיקה ובמקביל‪ ,‬מעלה נושאים אקוטיים‬
‫לסדר היום הציבורי באמצעי התקשורת השונים‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫מיצוי זכויות הקשישים בעמותת "כן לזקן" – הקמת מוקד זכויות‬
‫מערכת השירותים עבור הזקנים בישראל רחבה ומסועפת והזקנים זקוקים ותלויים בשירותים אלו לצורך תפקודם‬
‫היומיומי ושיפור איכות חייהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ריבוי השירותים והגופים המטפלים בזקן גורמים לבלבול ולחוסר יכולת‬
‫של האדם הזקן להתמצא במערכת‪ ,‬להכיר את זכויותיו ולמצותן עד תום‪.‬‬
‫בקרב ציבור הזקנים היתה מורגשת חסרונה של כתובת אחת זמינה‪ ,‬מקצועית ומוכרת‪ ,‬שתסייע לו להתמצא‬
‫בנהלים‪ ,‬להשיג מידע‪ ,‬לטפל בתלונותיו ולממש את זכויותיו מול המערכות השונות‪.‬‬
‫כדי לתת מענה לבעיה זו‪ ,‬הקים "כן לזקן" כנציב זכויות הזקנים‪ ,‬מוקד זכויות טלפוני שמספרו ‪,1-800-300-339‬‬
‫אליו פונים זקנים ובני משפחותיהם הזקוקים לסיוע במימוש זכויותיהם‪.‬‬
‫הטיפול כולל מתן מידע והדרכה בנושא זכויות הזקנים‪ ,‬יעוץ והכוונה בפתרון בעיות‪ ,‬ליווי מקצועי ויצוג הזקן מול‬
‫הרשויות כולל ייעוץ משפטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטופלות תלונות כלפי מערכות או רשויות שונות והצעות לשיפור וייעול‬
‫שירותים‪.‬‬
‫הפניות מתקבלות ונענות באופן מיידי ואישי באמצעות מתנדבים החברים בעמותה‪ ,‬בהתאם לתחומי מומחיותם‬
‫המקצועית‪ ,‬שכן מרביתם מומחים (בגמלאות) בתחומי המשפט‪ ,‬הרפואה‪ ,‬העבודה הסוציאלית‪ ,‬הנגישות‪ ,‬הדיור‪,‬‬
‫משאבי האנוש‪ ,‬הצרכנות והפנאי‪ ,‬או בעלי תפקידים בכירים בתחום הזקנה במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬במשרד הרווחה‬
‫או ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫מוקד זכויות הזקנים לשירותכם‬
‫בכל שאלה‪ ,‬בירור או תלונה לגבי מיצוי זכויות הזקנים בתחומי‬
‫בריאות וסיעוד‪ ,‬רווחה‪ ,‬דיור‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬ניצולי שואה‪,‬‬
‫ארנונה‪ ,‬נגישות‪ ,‬צרכנות‪ ,‬פנאי ועוד‪.‬‬
‫פנו לעמותת "כן לזקן" בטלפון חינם‬
‫‪1-800-300-339‬‬
‫על סדר היום של העמותה לשנת ‪2009‬‬
‫להרחבה בנושא‪ ,‬לחצו על הכותרת הכחולה‬
‫א‪ .‬הכללת האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫ב‪ .‬זכויות ניצולי השואה‬
‫ג‪ .‬שחיקת קצבאות הזקנה‬
‫ד‪ .‬שחיקת הפנסיה התקציבית‬
‫ה‪ .‬השוואת זכויות מקבלי קצבת שאירים ‪ -‬למקבלי השלמת הכנסה‬
‫ו‪ .‬מימון לאפוטרופוסים לחסויים מעוטי הכנסה וקביעת סל שירותים‬
‫ז‪ .‬המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי‬
‫ח‪ .‬ניכוי של ‪" 1%‬דמי ניהול" מגמלאים מקבלי קצבה צוברת‬
‫‪138‬‬
‫ט‪ .‬הרחבת "חוק האזרחים הותיקים"‬
‫י‪ .‬דמי ליווי לזקנים עיוורים בבתי אבות‬
‫יא‪ .‬הבטחת זכויות הדיירים בבתי דיור מוגן פרטיים‬
‫יב‪ .‬עיגון בחקיקה של השירותים הניתנים על ידי לשכות הרווחה‬
‫יד‪ .‬מניעת תקרת גיל להתנדבות במשמר האזרחי‬
‫לדווח על פגיעה בזכויות הזקנים ולמימוש זכויותיהם‬
‫פנו לטלפון ‪1-800-300-339‬‬
‫המידע המוצג לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.kenlazaken.org.il‬‬
‫‪139‬‬
‫‪ .25‬הסתדרות הגימלאים‬
‫הסתדרות הגמלאים הינה ארגונם היציג של ‪ 700,000‬הגמלאים החיים במדינת ישראל‪ .‬הסתדרות זו נאבקת למען‬
‫העלאת רמת ואיכות חייהם של הגמלאים כאשר עשייתה נוגעת לכלל המישורים והנושאים המשפיעים על מהלך‬
‫חייו היומיומי של הגמלאי ‪ .‬בראשה עומד גדעון בן ישראל ‪.‬‬
‫בין מכלול הישגיה של הסתדרות הגמלאים ניתן לזקוף את הפעילויות הבאות ‪:‬‬
‫• יוזמות לחקיקה לטובת הגמלאים‪ .‬לדוגמא‪ :‬חוק האזרחים הותיקים ‪.‬‬
‫• השתתפות פעילה במשא ומתן על הסכמי עבודה מול מעסיקים בכל הנוגע לתנאי שכר ופנסיה ‪ ,‬שהשלכותיו‬
‫רלוונטיות לציבור הגמלאים‪.‬‬
‫• השגת הפחתה משמעותית בתשלומים לקופות החולים‪.‬‬
‫• השגת הנחה בשיעור של ‪ 50%‬במחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית ‪.‬‬
‫• השגת פטור של ‪ 35%‬במס הכנסה המשולם בגין הגמלה ‪.‬‬
‫• הקמת עשרות מכללות גמלאים ברחבי הארץ‪ ,‬בהם מועברים קורסי לימוד והעשרה מגוונים בעלויות מוזלות ‪.‬‬
‫• קיום פעילויות חברה‪ ,‬תרבות וטיולים‪ ,‬במסגרת למעלה מ‪ 100 -‬מועדוני גמלאים הפרוסים ברחבי הארץ ‪.‬‬
‫• מתן ייעוץ לפרט בנושאים שונים וסיוע בטיפול לפרט ‪.‬‬
‫הטבות לחברי ההסתדרות‬
‫קאנטרי קלאב מוזל‬
‫קורסים והרצאות ב‪ 30% -‬הנחה‬
‫ייעוץ ראשוני בחינם לפונים שאינם חברי ההסתדרות‬
‫ההסתדרות למען הצרכן‬
‫שירותי דת וקהילה לעובדים במקומות העבודה‬
‫גמלאי? ההסתדרות דואגת לך לפעילויות חברה‪ ,‬קורסים ותרבות‬
‫‪ 10%‬הנחה לגמלאים לרשת משען‬
‫תמיד אישה‪ 20% -‬הנחה בשירותי הקהילה של נעמת‬
‫שירותי נעמת לנשים‬
‫המכללה למנהל‬
‫‪ 15‬אחוז הנחה לקורסים של מכללות עמל‬
‫המכון היהודי‪ -‬ערבי‬
‫‪ 5%‬הנחה במכון אבשלום‪ -‬המכון הראשון ללימודי ארץ ישראל‬
‫לפרטים נוספים או לצורך קבלת סיוע מהסתדרות הגמלאים‪ ,‬ניתן לפנות באמצעות טלפון‬
‫‪ 03-6921195/65/64‬או באמצעות פקס‪03-6921196 :‬‬
‫‪140‬‬
‫‪ 25.1‬חטיבת הגמלאים האקדמאית‬
‫הסתדרות הגמלאים מפעילה מגוון רחב של פעילויות פנאי לאלפי גמלאים לפי קריטריונים שונים‪ :‬מקום מגורים‪,‬‬
‫עיסוק בעבר‪ ,‬השתייכות ארגונית ועוד ‪.‬‬
‫מעבר‪,‬לכך‪ ,‬מפעילה הסתדרות הגמלאים את החטיבה האקדמאית המאפשרת השתלמויות‪ ,‬סמינרים מקצועיים ‪,‬‬
‫ימי עיון‪ ,‬סיורים‪ ,‬נופשונים להכרת הארץ‪ ,‬סיורים בחו"ל‪ ,‬לימודים בנושאי רווחה ולימודים כלליים (לימודי‬
‫מוסיקה‪ ,‬לימודי ארץ ישראל‪ ,‬לימודי אומנות וכן ייעוץ משפטי ללא תשלום) לאלפי גמלאים ממגוון המקצועות‬
‫האקדמיים השונים‪ ,‬העיסוקים ומקומות העבודה מהם פרשו‪.‬‬
‫בחטיבה האקדמית יש קבוצות גדולות של גמלאים‪ .‬ביניהן‪ ,‬גמלאי בנק ישראל‪ ,‬גמלאי הסגל המנהלי של‬
‫אוניברסיטת תל אביב וגמלאים רופאים ‪.‬‬
‫החטיבה מקבלת לשורותיה כל העונה על הקריטריון ‪ -‬תואר אקדמי‪ ,‬ללא דמי חבר ‪ .‬התשלום הוא רק עבור‬
‫הפעילות שאליה נרשם החבר‪ ,‬על פי עלותה‪ .‬ישנם ימי עיון המתקיימים ללא תשלום ובהתנדבות המרצים‪.‬‬
‫בין המרצים ניתן למנות את פרופ' לוי רחמני‪ ,‬בנושא‪" :‬זיכרון ושיכחה של קורות החיים באוכלוסיה הרגילה"‪,‬‬
‫השגריר אשר בן‪-‬נתן‪ ,‬על חוויותיו בשנים הרבות של פעילות בשירות העם מימי המוסדות הלאומיים וגם לאחר‬
‫קום המדינה וד"ר אפי זיו‪ ,‬על הבארוק והרנסנס באיטליה ‪.‬‬
‫פרט לכך‪ ,‬החטיבה עוסקת גם בנושאים מקצועיים כגון‪ :‬סיוע בהתארגנות גמלאים אקדמאים במסגרות ייצוגיות‪,‬‬
‫מוסדות או ארגוניות ‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מקיימת שיתוף פעולה מלא ומרוכז עם הסתדרות האקדמאים במדעי החברה‬
‫והרוח (המח"ר)‪ ,‬המונה כיום היום קרוב ל ‪ 40,000 -‬חברים אקדמאים‪.‬‬
‫קבלת קהל‪ :‬ימים שני‪ ,‬רביעי וחמישי‪ ,‬בשעות ‪ 12:30 - 8:30‬בחדר ‪, 38‬בארלוזרוב ‪ 93‬בתל אביב‪.‬‬
‫ניתן אף לפנות בטלפון ‪03-6775940 ;03-5244477 ; 03-6321152‬‬
‫המידע המוצג לעיל הוצא מאתר ‪/http://www.histadrut.org.il‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ .26‬טפסים רלוונטים לקשישים חולים ובריאים‪-‬מטעם עמותת עמדא‬
‫חלק מהטפסים הם קובצי ‪ Word‬וחלק מהטפסים הם קובצי ‪ PDF‬שנפתחים באמצעות תוכנת ‪Acrobat‬‬
‫‪.Reader‬‬
‫אם אינכם יכולים לפתוח את קובצי ‪ PDF‬לחצו כאן להורדת תוכנת ‪.Acrobat‬‬
‫מאגר הטפסים הממשלתי‬
‫טפסים של משרד הבריאות‬
‫המוסד לביטוח לאומי – טפסים ואישורים‬
‫"טופס נט" טפסים ממוחשבים של משרד התמ"ת‬
‫מידע וטפסים הקשורים לקבלת שירותים מביטוח לאומי‬
‫‪‬‬
‫תרשים זכויות בביטוח לאומי ‪ -‬הסבר על שלוש קטגוריות שונות‬
‫של זכויות בביטוח לאומי שמתאימות לחולי אלצהיימר‬
‫‪‬‬
‫טופס תביעה לגמלת סיעוד‬
‫‪‬‬
‫טופס תביעה לקצבת נכות והצהרה על הכנסות‬
‫טופס תביעת קצבת נכות – תביעת בן הזוג‬
‫טופס תביעה לקבלת שירותים מיוחדים למקבלי קצבת נכות‬
‫טופס מידע סעודי ‪ -‬רפואי לקשיש השוהה בביתו (הטופס הוא‬
‫רק לידיעה וכדי שאפשר יהיה להתכונן למפגש עם האחות האומדת)‬
‫‪‬‬
‫טופס תביעה לקצבת זיקנה‬
‫מידע וטפסים הקשורים לתהליך אישור העסקת עובד זר סיעודי‬
‫‪ .1‬דף מידע ‪ -‬מדריך להעסקת עובד זר‬
‫‪ .2‬טפסים להגשה למשרד התמ"ת להשגת אישור להעסקת עובד זר‬
‫‪ .3‬טפסים להשגת אשרת כניסה לעובד זר ממשרד הפנים‬
‫‪" .4‬זכותון" לעובד זר‬
‫‪142‬‬
‫מידע וטפסים הקשורים לתהליך אשפוז במוסדות‬
‫‪ .1‬דף מידע – מימון האשפוז הסיעודי‬
‫‪ .2‬משרד הבריאות – אשפוז קשישים במוסדות סיעודיים‪/‬תשושי נפש‬
‫‪ .3‬משרד הבריאות ‪ -‬חיפוש בתי חולים עם מחלקות בתחום הגריאטריה‬
‫והמחלות הממושכות‬
‫‪ .4‬מדריך זכויות לדייר השוהה במוסד גריאטרי‬
‫‪ .5‬מדריך לבחירת מוסד לזקנים סיעודיים ותשושי נפש‬
‫מידע וטפסים הקשורים לתהליך אפוטרופסות‬
‫‪ .1‬דף מידע – תרשים התהליך של מינוי אפוטרופוס‬
‫‪ .2‬משרד הבריאות – מדריך זכאויות וזכויות‬
‫‪ .3‬משרד המשפטים – הנחיות לאפוטרופוס על חסוי‪/‬ה‬
‫‪143‬‬
‫‪ .27‬קישורים בנושא זכויות קשישים מטעם עמותת "כן לזקן"‬
‫למעבר לקישור‪ ,‬לחצו על הכותרת בצבע תכלת‬
‫זכויות ביטוח לאומי‬
‫קצבת זקנה‬
‫השלמת הכנסה‬
‫קצבת נכות‬
‫קצבת שאירים‬
‫מענק פטירה‬
‫שירות יעוץ לקשיש‬
‫פורום לנושאי הביטוח לאומי‬
‫החולה הסיעודי‬
‫גמלת סיעוד מביטוח לאומי‬
‫אשפוז סיעודי‬
‫מוסדות סיעודיים בפיקוח משרד הבריאות‬
‫מדריך זכויות לקשישים במוסדות‬
‫ביטוח סיעודי ‪ -‬קופת חולים כללית‬
‫ביטוח סיעודי ‪ -‬קופת חולים מאוחדת‬
‫ביטוח סיעודי ‪ -‬קופת חולים מכבי‬
‫ביטוח סיעודי ‪ -‬קופת חולים לאומית‬
‫המלצות האוצר לביטוח סיעודי פרטי‬
‫העסקת עובד זר בתחום הסיעוד‬
‫זכויות ניצולי שואה‬
‫מרכז מידע לניצולי שואה – ועידת התביעות‬
‫מידע לניצולי שואה – אתר המידע הממשלתי‬
‫מדריך האוצר לזכויות נכי המלחמה בנאצים‬
‫מחקרי הכנסת בנושא זכויות ניצולי שואה‬
‫עמך – סיוע נפשי לניצולי שואה‬
‫זכאות להנחה בתרופות – קופת חולים כללית‬
‫שירותי הרווחה‬
‫זכויות הזקנים בשירותי הרווחה‬
‫פתרונות דיור לזקנים באמצעות משרד הרווחה‬
‫רשימת בתי אבות בפיקוח משרד הרווחה‬
‫רשימת בתי דיור מוגן בפיקוח משרד הרווחה‬
‫קבלת שירותים חברתיים ברשות המקומית‬
‫חוק אזרחים ותיקים‬
‫תעודת אזרח ותיק‬
‫בריאות‬
‫הסדרי גבייה בקופות החולים‬
‫מידע רפואי – "דעת" יד שרה‬
‫מדריך בדיקות‬
‫אינדקס בדיקות‬
‫מדריך התרופות‬
‫זכויות החולה‬
‫חוק זכויות החולה‬
‫זכויות מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות‬
‫זכויות המבוטח בקופות החולים‬
‫סל שירותי בריאות‬
‫‪144‬‬
‫האגודה לזכויות החולה‬
‫מחלות‬
‫אלצהיימר‬
‫פרקינסון‬
‫חולי מרכז הרשתית‬
‫נפגעים במחלות ראומטיות‬
‫כבדי שמיעה‬
‫שומעים ברשת ‪ -‬זכויות כבדי שמיעה וחרשים‬
‫עמותת בקול – לקידום זכויות כבדי שמיעה‬
‫אגודת החרשים בישראל‬
‫סלע‬
‫כבדי ראיה‬
‫מדריך זכויות ושירותים לעיוורים בישראל‬
‫המרכז לעיוור בישראל‬
‫טיפולי שיניים מוזלים‬
‫מרפאות שיניים ניידות – יד שרה‬
‫טיפול דנטלי לקשישים‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫מרפאות שיניים קהילתיות לקשישים – משרד הבריאות‬
‫עזרה נפשית‬
‫שירותי בריאות הנפש – משרד הבריאות‬
‫ער"ן – קו לזקן‬
‫אנוש – עמותה ישראלית לבריאות הנפש‬
‫פרא רפואי‬
‫מאגר מידע לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר‬
‫מכשירי עזר וניידות‬
‫השאלת ציוד שיקומי – יד שרה‬
‫מרכזי הדרכה – יד שרה‬
‫התעללות או פגיעה בזקן‬
‫מהי התעללות‬
‫מידע על חוות דיווח‬
‫כיצד להשמר מאלימות‬
‫התקנת מוקד מצוקה – יד שרה‬
‫פטירה‬
‫מדריך למקרה פטירה‬
‫מידע שימושי ומנהגים‬
‫דמי קבורה‬
‫מענק פטירה‬
‫זכות לקבורה אזרחית‬
‫צוואות וירושות‬
‫מידע על צוואות‬
‫צוואות – אתר משרד המשפטים‬
‫מידע על ירושות‬
‫רישום ירושה‪ ,‬אתר משרד המשפטים‬
‫אתר רשם הירושה‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫‪145‬‬
‫נגישות‪ ,‬תחבורה והסעות‬
‫חניה לנכים‬
‫שירותי הסעה למתקשים בניידות‬
‫הסעת חולים ומוגבלי תנועה‬
‫נגישות ישראל‬
‫תחבורה נגישה‬
‫ארוחות מוזלות‪ /‬גורמי סיוע בקבלת מזון‬
‫ארוחות מוזלות – יד שרה‬
‫פתרונות דיור‬
‫מהי קהילה תומכת‬
‫רשימת קהילות תומכות‬
‫בתי אבות לעצמאיים ולתשושים ברישוי משרד הרווחה‬
‫רשימת בתי דיור מוגן בפיקוח משרד הרווחה‬
‫מוסדות סיעודיים בפיקוח משרד הבריאות‬
‫דיור ציבורי‬
‫דמי מפתח‬
‫הזכויות במסגרות מוסדיות‬
‫מהו מרכז יום‬
‫רשימת מרכזי יום‬
‫אפוטרופסות‬
‫מידע בכל הקשור לאפוטרופסות‬
‫צרכנות‬
‫הגנת הצרכן וזכויות צרכנים‬
‫תעסוקה ופנסיה‬
‫מערכת להשוואת קרנות הפנסיה‬
‫איסור הפליה בתעסוקה בזקנה‬
‫פנאי ‪ /‬פעילות חברתית ‪ /‬התנדבות‬
‫פעילות פנאי – פורטל השירותים הממשלתי‬
‫ארגוני התנדבות בישראל‬
‫שירותים למרותקי בית – יד שרה‬
‫שירותים בתחום המחשב‬