בשם הצלב - Sfile.f

‫הצד השלישי של המטבע‬
‫הסיפורים שמאחורי מטבעות עתיקים | איתמר עצמון‬
‫בשם הצלב‬
‫המטבעות של ממלכת ירושלים הצלבנית סימלו את הפיכת הארץ מאזור רדום‬
‫לממלכה נוצרית שוקקת חיים‪ .‬הצלבנים‪ ,‬שחרדו לכלכלה בממלכתם הצעירה‪,‬‬
‫לא מיהרו לוותר על השפה הערבית ועל המסרים המוסלמיים‬
‫ה‬
‫התעוררות הדתית‬
‫שהולידה באירופה של ימי‬
‫הביניים את מסעי הצלב‬
‫אל ארץ הקודש — ושבעטיים נמחקו‬
‫קהילות יהודיות שלמות — הפכה את‬
‫ארץ ישראל ממחוז זניח באימפריה‬
‫המוסלמית למוקד התעניינות שוקק‬
‫חיים‪ .‬מעיר נטושה הפכה ירושלים‬
‫למרכזה של ממלכה צלבנית חדשה‪.‬‬
‫קרוב למאתיים שנה (‪1099‬־‪)1291‬‬
‫עמדה ‘ממלכת ירושלים‘ על תלה‪,‬‬
‫ובשיאה כללה את ארץ ישראל‬
‫המערבית ושטחים רחבים בלבנון‬
‫ובעבר הירדן המזרחי‪.‬‬
‫היא איחדה נסיכויות‬
‫אחדות שטבעו שלל‬
‫מטבעות — עדות‬
‫לשאיפה להתבסס‬
‫ולהשתרש‬
‫בארץ דרך קבע‪.‬‬
‫בייחוד בלטה עכו‬
‫במטבעותיה הרבים‪.‬‬
‫עכו הייתה עיר צלבנית‬
‫תוססת‪ ,‬מרכז כלכלי וצבאי‬
‫ששימש כבירת הצלבנים מ־‪ 1191‬עד‬
‫לנפילת הממלכה‪.‬‬
‫בין הצלב והסהר‬
‫בתקופת שהותם בארץ ניהלו‬
‫הצלבנים מאבק תרבותי עם הערבים‬
‫המקומיים‪ ,‬שהתגלגל אף לתחום‬
‫המטבעות והשתקף דרכם בצורת‬
‫דיאלוג‪ .‬כשנוסדה הממלכה לא‬
‫התמהמהו הצלבנים ומיהרו לטבוע‬
‫‪2‬‬
‫מגזין ישראלי להיסטוריה‬
‫מטבעות‪ ,‬אולם הם טבעו מטבעות‬
‫נראה שהסיבה לכך היא שהצלבנים‬
‫זהב הזהים למטבעות הפאטימיים‬
‫נזקקו לשיתוף פעולה כלכלי עם‬
‫המקומיים ולא מטבעות על פי השיטה המקומיים‪ ,‬וכדי ליצור מצע כלכלי‬
‫האירופית שהייתה מוכרת להם‪.‬‬
‫משותף המשיכו להנפיק מטבעות‬
‫צעד זה היה מובן בתחילת הדרך‪,‬‬
‫הזהים למטבעות הפאטימיים‪ .‬אילו‬
‫אולם מכיוון שהצלבנים באו לארץ‬
‫הנפיקו מטבעות בסגנון לטיני היה‬
‫כדי להושיע אותה מידי המוסלמים‪,‬‬
‫עובר זמן רב עד שהמטבעות הללו היו‬
‫לא ברור מדוע המשיכו לשוות‬
‫מקבלים את אמון הציבור ומשתלבים‬
‫למטבעותיהם צביון מוסלמי מובהק‬
‫במחזור המטבעות‪.‬‬
‫גם לאחר שהתבססו בארץ‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫ולמרות זאת זעמו של שליח‬
‫לקראת סוף התקופה התעורר קצפו‬
‫האפיפיור מובן‪ ,‬שכן המטבעות‬
‫של שליח האפיפיור אודס משאטורו‪,‬‬
‫הצלבניים — כמרבית המטבעות‬
‫בישוף צרפתי קנאי מראשי המטיפים‬
‫הערביים — נשאו כתובות המהללות‬
‫במסעי הצלב שביקר בארץ‬
‫את אללה וכוללות ציטוטים מהקוראן‪.‬‬
‫היו גם מטבעות ערביים‬
‫שהכילו התנגחות‬
‫בעקבות תביעת האפיפיור‬
‫מפורשת בישו‪“ :‬אללה‬
‫נחקקה על המטבעות‬
‫הוא אחד‪ ,‬אללה הוא‬
‫נצחי‪ ,‬לא יָ ַלד ולא יּולד‬
‫הצלבניים הכתובת‬
‫ואין דומה לו“‪ .‬כתובת‬
‫“האב‪ ,‬הבן ורוח הקודש“‪,‬‬
‫זו מתריסה נגד התפיסה‬
‫ובמרכזה נטבע צלב‬
‫הנוצרית המקובלת‬
‫שלפיה ישו הוא אל‬
‫שנולד בדמות אדם‪ .‬מטבעות ערביים‬
‫ב־‪ ,1250‬לנוכח המטבעות הללו‪.‬‬
‫מסוג זה הגבירו את השנאה גם‬
‫אודס ביקש מהאפיפיור להתערב‬
‫למטבעות הערביים האחרים‪ ,‬וכולם‬
‫בעניין‪ ,‬והאפיפיור איים להטיל חרם‬
‫נתפסו כרומסים בגאון את עקרונות‬
‫על המנפיקים‪“ :‬לא יאה לנוצרים‬
‫להטביע מטבעות שבהם נזכר שמו של הנצרות‪.‬‬
‫בעקבות תביעת האפיפיור נחקקה‬
‫מוחמד ותאריך שנת לידתו“ (מתוך‬
‫על המטבעות הצלבניים הכתובת‬
‫‘ספר ירושלים‪ ,‬התקופה הצלבנית‬
‫“האב‪ ,‬הבן ורוח הקודש“‪ ,‬ובמרכזה‬
‫והאיובית ‪1099‬־‪ ,‘1250‬עמ‘ ‪.)389‬‬
‫נטבע צלב‪ .‬בצד השני של המטבע‬
‫מדוע אודס היה הראשון שזעק על‬
‫הופיע תאריך ההטבעה על פי‬
‫כך? מדוע גם לאחר השלב הראשון‬
‫לא נטבעו מטבעות בעלי אופי צלבני? הספירה להולדת ישו‪ .‬אך למרות‬
‫דינר כסף של‬
‫בלדווין השלישי‬
‫משנת ‪ 1151‬בסגנון‬
‫צלבני קלסי‪ .‬בצדו‬
‫האחד מגדל דוד‬
‫והכתובת “ירושלים“‬
‫ובצדו האחר צלב‬
‫והכתובת “בלדווין‬
‫המלך“‬
‫מאוסף מוזיאון הכסף‪,‬‬
‫ציריך‬
‫‪www.segulamag.com‬‬
‫חותם שעווה מעוטר‬
‫של בלדווין הראשון‬
‫ועליו מגדל דוד‪,‬‬
‫כנסיית הקבר וכיפת‬
‫הסלע‪ .‬טביעות חותם‬
‫כמו זו נועדו לאמת‬
‫ולתקף מסמכים‬
‫ותעודות והן רווחו‬
‫בתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫על רבים מהחותמות‬
‫שמקורם בממלכת‬
‫ירושלים נמצאים‬
‫ציורי המקומות‬
‫המקודשים‬
‫מאוסף מוזיאון ישראל‬
‫מטבע זהב משנת‬
‫‪ 1150‬שטבע בלדווין‬
‫השלישי‪ .‬חיקוי‬
‫מושלם של מטבעות‬
‫פאטימיים‬
‫מאוסף מוזיאון הכסף‪,‬‬
‫ציריך‬
‫‪www.segulamag.com‬‬
‫שהמירו את התוכן שעל‬
‫המטבעות‪ ,‬המשיכו הצלבנים‬
‫להשתמש בשפה הערבית‪ .‬ייתכן‬
‫שעשו זאת כיוון שחששו שמטבעות‬
‫עם כיתוב לטיני לא יתקבלו בקרב‬
‫המקומיים‪ ,‬ואולי הייתה זו התנגחות‬
‫מכוונת במוסלמים‪ ,‬שנתקלו בכתובות‬
‫ערביות שתוכנן נוצרי‪.‬‬
‫השתלחות צלבנית נוספת‬
‫במוסלמים מופיעה על גבי מטבע‬
‫כסף שעליו מגדל גדול ובראשו צלב‪.‬‬
‫משני צדי המגדל ניצבים שני מגדלים‬
‫קטנים וצרים שנראים כצריחי‬
‫מסגדים ועליהם כדור וסהר‪ .‬המבנה‬
‫הנוצרי הבולט דוחק לשוליים את‬
‫המבנים הקטנים ומבטא את שליטת‬
‫הצלב בירושלים‪ .‬הכתובת “עיר‬
‫הצלב“ משלימה מוטיב זה‪ .‬ניתן אף‬
‫לקשור בין מטבע זה לבין התקנה‬
‫המוסלמית מהמאה השביעית שקבעה‬
‫שכל מסגד שייבנה בירושלים יהיה‬
‫גבוה מהכנסיות שלצדו כדי להמחיש‬
‫את עליונות האסלאם על הנצרות‪.‬‬
‫ייתכן שמטבעות אלה מהווים‬
‫התנגחות מכוונת בתקנה המוסלמית‪.‬‬
‫על מטבעות הממלכה הצלבנית‬
‫חקוקים בעיקר צלבים ודגמים של‬
‫מקומות קדושים בירושלים‪ :‬מגדל‬
‫דוד‪ ,‬כנסיית הקבר ומסגד כיפת הסלע‬
‫שהוסב לכנסייה‪ .‬אלה היו המקומות‬
‫החשובים בממלכה‪ ,‬שכן המטרה‬
‫המוצהרת של מסעי הצלב הייתה‬
‫לגאול אותם ולהפקיעם מרשות‬
‫מוסלמית‪ .‬הצהרתם של ח‘ליפים‬
‫מוסלמים כי יהרסו את כנסיית הקבר‬
‫הייתה מהגורמים המרכזיים שדחפו‬
‫למסעי הצלב‪ ,‬ולאחר שהצלבנים‬
‫כבשו את הכנסייה‬
‫הם הרחיבו אותה‬
‫והסבו אותה למוקד‬
‫עלייה לרגל‪.‬‬
‫הבלטת מקומות‬
‫אלה במטבעות‬
‫ביססה אותם כסמלים‬
‫המייצגים את הממלכה‪,‬‬
‫והשרישה בלב הצלבנים — שהיו‬
‫מפולגים למדי לפי ארצות מוצאם —‬
‫את השאיפה המשותפת לכולם‪.‬‬
‫מטבעות מסתוריים‬
‫בנוסף למטבעות הנפוצים התגלו‬
‫גם מטבעות מטיפוסים נדירים‬
‫ואפופי מסתורין‪ ,‬ביניהם כאלה‬
‫שמוטבעים עליהם מגדל דוד וארון‬
‫הקבורה שבכנסיית הקבר‪ .‬נראה‬
‫שהיה למטבעות אלה ייעוד גורלי‪:‬‬
‫הם הונפקו כנראה ב־‪ ,1187‬בעיצומו‬
‫של המצור שהטיל צלאח א־דין על‬
‫ירושלים‪ ,‬וכפי שנכתב בכרוניקה בת‬
‫התקופה‪“ :‬אז ‪ ...‬הסירו את ציפוי‬
‫הכסף שעל המבנה שמעל הקבר על‬
‫מנת להשתמש בו להטבעת מטבעות‬
‫כדי לשלם לאבירים ולמפקדים“ (שם‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ .)392‬זיהוי המטבעות הנזכרים‬
‫בכרוניקה עם המטבעות שעליהם‬
‫מגדל דוד וארון הקבורה מתיישב עם‬
‫איכות המטבעות‪ ,‬המכילים כ־‪50%‬‬
‫כסף‪ ,‬בשונה מהמטבעות האחרים‬
‫שמכילים כסף ירוד יותר‪ .‬ייתכן‬
‫שהתיכו את הציפוי לא רק לצורך‬
‫שכר המפקדים‪ ,‬אלא בעיקר לחיזוק‬
‫רוחם של הלוחמים השרויים במצור‪.‬‬
‫האיורים שעל המטבע — סמלי החוסן‬
‫הצלבני — מחזקים ייעוד זה‪.‬‬
‫נטבחים בתווך‬
‫הקהילה היהודית בארץ הידלדלה‬
‫בתקופת ממלכת ירושלים‪ ,‬אך לא‬
‫נעלמה לגמרי‪ .‬הידיעות על הטבח‬
‫שערכו הצלבנים באירופה הילכו‬
‫אימים על אנשי היישוב היהודי‬
‫בארץ‪ ,‬וכשהצלבנים הגיעו ארצה‬
‫היו קהילות שנסו על נפשן והיו‬
‫קהילות שהתכוננו לקרב לצד הכוחות‬
‫המוסלמיים‪ .‬בכרוניקות אחדות נשמרו‬
‫סיפורי גבורה הרואיים על היהודים‬
‫שהיו שותפים להגנת ירושלים‬
‫ולהגנת חיפה‪.‬‬
‫במהלך כיבוש ירושלים שרפו‬
‫הצלבנים את יהודיה בתוך בתי‬
‫הכנסת בעודם חיים‪ ,‬אך למרות‬
‫אכזריותם יש גם עדויות לכך‬
‫שיהודים מעטים המשיכו לחיות תחת‬
‫שלטונם‪ .‬בשלב ראשון לא הורשו‬
‫אמנם היהודים להיכנס לירושלים‪,‬‬
‫אך עם הזמן שכך הלהט הדתי וגבר‬
‫הצורך בעובדים ובמשלמי מסים‪ ,‬וכך‬
‫נעשו בשנת ‪ 1100‬הקלות בחוקים‬
‫שאפשרו ליהודים בודדים לעקוף‬
‫את החוק ולחזור אל העיר‪ .‬ב־‪,1170‬‬
‫כשהתייר היהודי בנימין מטודלה ערך‬
‫סיור בארץ‪ ,‬הוא תיאר את הקהילות‬
‫שפגש ואמד את גודלן‪ .‬לדבריו בצור‬
‫ישבה קהילה בת ‪ 500‬תושבים‪ ,‬ובעכו‪,‬‬
‫בקיסריה ובאשקלון היו קהילות בנות‬
‫מאתיים תושבים‪.‬‬
‫סביר להניח שהיהודים חשו זרות‬
‫כלפי המטבעות הצלבניים ודחו אותם‪,‬‬
‫ובמקומם העדיפו את המטבעות‬
‫הערביים המוכרים להם‪ ,‬שהיו‬
‫נטולי דמויות או צלבים והכיתובים‬
‫שעליהם לא פגעו מהותית ביסודות‬
‫המונותיאיזם‪ .‬המטבעות הצלבניים‬
‫סימלו עבור היהודים את הכיבוש‬
‫שהחריב את קהילותיהם‪ ,‬ונחקקו‬
‫עליהם דמויות נוצריות לצד כיתובים‬
‫שביטאו את ההגשמה שבלידת ישו‬
‫כאל המתגלם בדמות אדם‪.‬‬
‫המטבעות הערביים יצרו אפוא‬
‫זיקה בין היהודים לערבים‪ ,‬וזו נתנה‬
‫את פרותיה בתקופה שלאחר חורבן‬
‫ממלכת ירושלים הצלבנית שבה‬
‫הגמישו הערבים את יחסם ליהודים‪0 .‬‬
‫א ד ר ת ש ע " ב ‪ ,‬מ ר ץ ‪2012‬‬
‫‪3‬‬