עלון להורדה שלום לעם
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל מפעילות ש לום לעם ל מתחברים לתורה ויהדות 709 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב הביקורים שלנו במדרשיות הגליל השאירו אותנו עם טעם מיוחד .אז למה אתם מחכים? בואו והצטרפו לפעילות! סניף במושב דובב בגליל | פועל בימי ד' |מהשעה 20:00 - 21:30 בבית המדרש של הישוב בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים058-7842870 : סניף במושב חוסן | פועל בימי א' | מהשעה 20:30 - 22:00 בבית הכנסת של המושב בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים052-7621133 : גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il לראות את התוצאות פרשת וארא כ"ח טבת תשע"ו 09בינואר 2016 שבת פרשת וארא ,כ"ח בטבת תשע"ו, 9/1/16ניצחון האמת על השקר כ"ח בטבת ,הוא אחד מימי השמחה שנחגגו בימי בית המקדש השני .ביום זה התגברו הפרושים ,שהחזיקו בדרך התורה בראשות אנשי הכנסת הגדולה ,על יריביהם הצדוקים ,שהיוו כת של פורשי התורה. הצדוקים נקראים על שם מייסדם צדוק, שפירש את התורה ככתבה בלי התורה שבעל פה ,וכפר מסורת חז"ל .מסופר, שצדוק כפר בתורה לאחר ששמע מרבו אנטיגנוס איש סוכו שאמר" :אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" ,וכוונת הרב הייתה לומר ,שלא צריך לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו בשביל לקבל את שכרו ,אלא מפני שכך הוא ציווה אותנו ומרוב אהבתנו אליו אנו מקיימים את דבריו .אלא שצדוק הבין את הדברים ,כאילו אין חלילה שכר ועונש בשמים ,ולכן יצא לתרבות רעה .ומכאן למדו חז"ל ,כמה צריך האדם להיזהר בלשונו כשהוא מלמד אחרים ,את בניו ואת תלמידיו ,להסביר להם את הלימוד בצורה ברורה ונהירה ,כדי שהם יבינו את הדברים היטב ולא יפרשוהו חלילה בפירוש מוטעה שעלול להוביל אותם לבאר שחת חלילה .לאחר שהצליחו הצדוקים להשתלט על ה'סנהדרין' ,הצליח שמעון בן שטח ,אחיה של המלכה שלומציון אשת ינאי המלך ,להוכיח כי חכמי הצדוקים אינם אלא נבערים וחסרי ידיעה בתורה ,ומשום כך גירשו חברי הסנהדרין את הצדוקים ממעמדם, ואת מקומותיהם תפסו חכמי הפרושים שהמשיכו בגאון את דרך היהדות הצרופה. היה זה ניסיון נוסף לערעור יסודות היהדות ,אולם כמו בכל הפעמים גם ניסיון זה נכשל בהתאם להבטחה האלוקית שהתורה לא תישכח מפי ישראל לעולם. יום ראשון ,כ"ט בטבת תשע"ו 10/1/16 ,זקן המקובלים ביום זה חל יום פטירתו של המקובל הנודע בדורנו ,הגאון רבי יצחק כדורי זצ"ל, שנפטר בגיל מופלג בהיותו כבן ,107בכ"ט בטבת תשס"ו .בנעוריו זכה לראות את פני ה"בן איש חי" מבגדד ,וכבר מאז נחשב לעילוי .במשך חייו התפרנס ככורך ספרים ,אך הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה ובפרט בלימוד תורת הקבלה ,בה היה בקי מאין כמוהו ,סגולה לאריכות ימים הוא החיוך שלא עזב אותו והיה מאיר מסע אל העבר פנים לכל אדם. יום שני ,א' בשבט ,ראש חודש שבט ,תשע"ו11/1/16 , חודש שבט – סגולות החודש :ש'נשמע ב'שורות ט'ובות שבט הוא החודש החמישי לחודשי השנה שמונים מבריאת העולם ,והאחד עשר לחודשי השנה למנין יציאת מצרים .הוא מוזכר פעם אחת בתנ"ך בספר זכריה וניתן לו כאשר עלו מבבל .באשורית הוא נקרא בשם "סבטו" מלשון מכה על שם הרוחות הנושבות בו ,ויש אומרים שהוא מלשון ענף זמורה המסמל את פריחת האילנות בחודש זה ,ואכן קיים צמח הנקרא "שבטבט" וענפיו דומים לסמלי השבטים .בראש חודש שבט ,התחיל משה רבנו לדבר לעם ישראל את דברי התורה בעבר הירדן ,עד יום מותו בז' באדר .מזל החודש הוא מזל דלי ,כדי לרמז שחודש זה חל בסוף תקופת הגשמים והוא מסמל את הבורות המלאים והדליים שבהם שואבים את המים כדי להשקות את העצים והנטיעות .הדלי מסמל הוצאת מים קדושים ומים חיים היא התורה הקדושה מהבארות של האבות הקדושים, וכן 'דלי' אותיות 'ילד' שיש כוח בחודש זה להעניק לילד את המשך התורה וקיום המצוות .חודש שבט מסמל את תחילת השנה החקלאית והפרחים מתחילים להוציא ניצנים ופריחה מחודשת .עצי ההדר מתחילים ללבלב ומתרבים פרחי הבר בשלל צבעים המרנינים את הלב. יום שלישי ,ב' בשבט תשע"ו 12/1/16 ,הקנאה והכבוד שהביאו לרצח עם בב' בשבט ,מת ינאי המלך משלשלת בית חשמונאי ,ואשתו הצדיקה שלומציון, אחותו של התנא המפורסם שמעון בן שטח ,שחררה מיד עם מותו שבעים מחכמי ישראל שהמלך ביקש להוציאם להורג .ינאי הרחיב מאוד את ממלכת החשמונאים, אולם עקב כך שהוא נטה לטובת הצדוקים התעורר נגדו מרד בעם וינאי טבח בהם ללא רחם ורצח בדם קר כחמישים אלף יהודים .גם לאחר מותו ,המשיכו המאורעות ,לאחר ששני בניו ביקשו לעלות על כיסאו ,וביניהם פרצה מלחמת אחים עקובה מדם ,שהביאה בסופו של דבר לחורבן בית המקדש השני .ללמדך כמה חמורה היא הקנאה והתאווה והכבוד שעליה אמרו חז"ל ,שהיא מוציאה את האדם מן העולם. יום שישי ,ה' בשבט תשע"ו 15/1/16 ,בתורה אין פשרות! בה' בשבט תרנ"ב ,נסגרה ישיבת וולוז'ין לאחר 90שנות פעילות ,עקב דרישת שר ההשכלה הרוסי להכניס בה את לימודי השפה הרוסית .הישיבה נוסדה בידי הגאון הנודע רבי חיים מוולוז'ין תלמידו הקרוב של הגר"א מווילנא ,ובמשך כל שעות היממה נשמע בה קול התורה ,אך לאחר ההתערבות החיצונית ,הודיע הנצי"ב מוולוז'ין כי בתורה אין פשרות וסגר במסירות נפש את מפעל חייו. לראות את התוצאות מבאט ל החיים הדי הפיצוצים נשמעו היטב בכל האזור. התאריך .1981 :המקום -ביירות .מלחמת התשה עיקשת התנהלה בין כוחות צבא דרום לבנון – וצה"ל ,לבין המיליציות והכנופיות הלבנוניות שנתמכו בידי המשטר הסורי של חאפז אל אסד אביו של בשאר אסד ,שליטה של סוריה. בשעה ארבע לפנות בוקר התקבלה קריאה בחדר הפיקוד של יחידת ,669 יחידת החילוץ של חיל האוויר .זו הייתה אשתו של ג'מאל ,ממפקדי צבא דרום לבנון שכרעה ללדת באמצע החודש השמיני טרם זמנה ,ונולד לה פג (כינוי לתינוק שנולד לפני הזמן וצריך השגחה מיוחדת) .מאחר שבכל לבנון לא היה אבינועם הרש בנמצא הציוד הרפואי הנצרך להצלת חיי התינוק שזה עתה נולד ,הוחלט בצה"ל כמחווה מיוחדת לאותו מפקד בכיר בצד"ל להטיס במהירות את התינוק חסר הישע לעבר בית החולים רמב"ם ולהעניק לו טיפול ראשוני עם השגחה צמודה של מיטב הרופאים הישראליים, שיוכלו להציל את חייו של התינוק. בתוך דקות ספורות הורם לאוויר מסוק יסעור ולתוכו הוזנקו לוחמי סיירת 669מצוידים במכשור רפואי מוטס עם אמצעי לחימה מתקדמים ,במקרה שחלילה ייתקלו באחת מהכנופיות המסוכנות והחמושות שנמצאות בשטח. כעבור כמה דקות ,תוך כדי טיסה קיבלו טייסי מסוק היסעור את המיקום המדויק שבו אמורה לחכות לחיל האוויר מונית צהובה ובתוכה האם והתינוק: "אני אדאג לכם לשטח נקי" ניסה ג'מאל ,המפקד הבכיר של צבא דרום לבנון שכעת היה גם אבא טרי ולחוץ לצעוק לתוך השפופרת ,אולם ליתר ביטחון העדיפו כמובן בחיל האוויר לדאוג לכך בעצמם ,ולשם כך חמישה קילומטרים לפני ההגעה לגבול הצטרפו ליסעור שני מסוקי 'קוברה' כדי לחפות על מסוק היסעור מכל הכיוונים .כעבור דקות ספורות ,הגיחו שלוש הצלליות של מסוקי חיל האוויר לתוך חשכת ביירות בטיסה נמוכה. טייסי היסעור הבחינו במונית הצהובה וסימנו לרופא המוטס ,רב סרן משה, אישור להשתלשל מהכבל המיוחד שהורד מהמסוק עם האלונקה. אחרי משה ירדו גם החובשים הקרביים חיים ואפרים עם רובי ה'עוזי' בעלי כוונות האינפרה המיוחדות בכדי לשמור על הסביבה .ג'מאל ,המפקד הנרגש הגיש את בנו התינוק עטוף היטב בשמיכות לרב סרן משה שמצדו שמר על התינוק בשתי ידיים ,ובעוד חיים ואפרים חבריו מאבטחים את המקום ,סימן משה לטייסי המסוק להרים את החבל בחזרה למעלה. בזמן שמשה ובידיו הפג הועלו למעלה ,נשמע צרור יריות לכיוון הצוות .צעקה נשמעה מצדו של ג'מאל שנפגע ברגל .תוך רגע השיבו חיים ואפרים אש מדויקת ונטרלו את מקורות הירי .ברגעים אלו הצליח רב סרן משה להיכנס עם התינוק המוחזק חזק בתוך ידיו לתוך בטן היסעור הגדול :התינוק חובר מיד לחמצן והוכנס לתוך אינקובטור (מתקן מיוחד המיועד לשמור על חום הפגים ,המתקשים עקב לידתם המוקדמת לשמור בכוחות עצמם על חום גופם) שהוכן מראש .כעבור רבע שעה של טיסה נחת היסעור בבטחה במנחת המסוקים של בית חולים רמב"ם בחיפה .הוא הובהל למחלקת טיפול נמרץ ילודים ושם קיבל את הטיפול הטוב ביותר שהיה יכול לקבל .בינתיים ,רב סרן משה שסיים את משימתו קיבל מיד משימה דחופה נוספת :לחלץ שני חיילי צה"ל שנפגעו בקרבות שבדרום לבנון .בדרכו אל היעד ,כאשר טס בשנית בתוך היסעור ,חשב לעצמו על גורל התינוק הקטן שהציל וקיווה בסתר לבו שהתינוק הקטן אכן יצליח לשרוד .מאז לא שמע מבני המשפחה ועם השנים השלים משה בצער עם הידיעה שככל הנראה כבר לא יוכל לדעת לעולם את התשובה :האם התינוק הקטן הצליח לשרוד למרות הכול? מאז לא שמע מבני המשפחה של התינוק או על המקרה הזה. כעבור חמש שנים מצא את עצמו משה במקרה דומה להפליא לחוויה שעברה עליו בלבנון כאשר הסיע את אשתו ההרה לבית החולים בבהילות ובגשם זלעפות ,הצמיג הקדמי התפנצ'ר ועצר את המכונית והותיר את משה חסר אונים ומחכה לעזרה שתציל את אשתו ותביא אותה במהירות לבית החולים. מיד נזכר משה בשנית בסיפור הצלת התינוק מלבנון .וכעבור דקה אחת עצרה למשה מכונית בניגוד לכל הסיכויים מאחר שמשה ואשתו נעצרו בצומת מסוכנת שנהגים נמנעו לעצור בה .הנהג הסביר למשה שמשום מה ,הוא הרגיש תחושה מוזרה שגרמה לו לעצור בכל זאת .אשתו של משה הגיע לחדר לידה ברגע האחרון וחיי בנו הקטן ניצלו. כעבור עשרים שנה הגיע משה לפריז לביקור משפחתי .כאשר נהג המונית שמע שהוא מישראל ,אמר לו כבדרך אגב ,שהוא במקור מלבנון .משה אמר לנהג ,שהוא זוכר את לבנון מאחר שזכור לו שם שירותו הצבאי מלפני עשרים שנה כאשר שירת ביחידת החילוץ 669של חיל האוויר. הוא לא הבין מדוע הנהג מסתכל עליו דרך המראה הקדמית באופן מוזר .משה החל לחשוש שנהג המונית רוצה להתנכל לו מאחר שגילה שהוא יהודי .אולם הנהג המשיך" :באמת שירתת בחיל האוויר בלבנון? זכור לי משם רופא גיבור שהצליח להציל את האחיין שלי ,שנולד פג .אני זוכר שראיתי איך הוא הגיע עם הטייסים הישראלים שהורידו אותו מתוך מסוק .זמן רב חיפשנו דרך להודות לו אבל אף פעם לא פגשנו אותו"... לשמע דבריו של הטייס החל משה להחוויר .הוא ידע שהנהג התכוון אליו. הוא סיפר לנהג המונית את כל הסיפור ותיאר איך במשך עשרים שנה הוא מחפש מידע על גורלו של התינוק הקטן שהציל כי לא ידע האם הצליח אפילו לשרוד .כעת הוא שומע אחרי עשרים שנה שהתינוק הקטן שהציל שרד! נהג המונית הנרגש עצר את המכונית והודה למשה מקרב לב ,והבטיח לו שיפגיש בינו לבין התינוק שהציל. עברו שנתיים ,הסיפור כולו נשכח מזיכרונו של נהג המונית ,באחד הימים הוא קיבל קריאה דחופה לקחת יולדת עם תינוק שנולד לפני כמה ימים לבית החולים .להפתעתו הוא מגלה שהאישה היא לא יותר מאשר – אשתו של האחיין שלו ,שהיה פג וניצל בלבנון .הסיפור על התייר שהציל את אחיינו עלה במוחו ,הוא נסע במהירות לבית החולים תוך כדי שהוא מספר לאחיינו על הפגישה .הוא נתן לאחיינו את מספר הטלפון של משה ולאחר כמה שבועות, התקיימה הפגישה המרגשת בין התינוק שניצל מתוך התופת למצילו... *** לא תמיד אנחנו זוכים לראות את הגמול עבור הטובות שאנחנו עושים לאחרים .לפעמים הגמול עבור המעשים שלנו מגיע מיד .לפעמים באיחור של עשרים שנה ולפעמים רק ילדינו יזכו ליהנות .חשוב שנזכור :ברגע שנעשה את מעשנו מתוך מקום אמיתי ומדויק ולא נחכה לתמורה ,נדע שהצלחנו להפוך את העולם למקום טוב יותר שיעניק חיים טובים יותר לנו ולילדינו. העקשנות משתלמת. גם ההצלחה נראית רחוקה מתמיד ,עקשנות ודביקות במשימה יביאו אותנו למטרה הנכספת. ְּת ִמימּות ֶׁשל קֹומֹונִיסְ ט סיפור צעיר ַּתּנּור ַהּנֵ ְפט ֶׁש ָּדלַ ק ְּב ֶמ ְרּכַ ז ַה ְּצ ִריף ָה ָארְֹך ֹלא ּנֹורא – 40 יּב ִירי ַה ָ ִה ְצלִ ַיח לְ ִה ְתּגַ ֵּבר ַעל ַהּקֹור ַה ִּס ִ ַמ ֲעלֹות ִמ ַּת ַחת לָ ֶא ֶפס .לְ יַ ד ֻׁשלְ ֲחנֹות ָה ֵעץ ָה ֲא ֻרּכִ ים יָ ְׁשבּו ַע ְשֹרֹות ֲא ִס ִירים ְּב ַמ ִּדים ֲא ִח ִידים ,וְ ָאכְ לּו ֶאת ּפּוחי לּובה ֶׁש ֻהּגְ ָׁשה לָ ֶהםּ :כַ ָּמה ַּת ֵ רּוחה ָה ֲע ָ ָה ֲא ָ לּוח ּומ ָרק ָּד ַ רּוסת לֶ ֶחם ָׁשחֹר ָ קּוביםְּ ,פ ַ ֲא ָד ָמה ְר ִ וַ ֲח ַסר ַט ַעםּ .כָ ל ֶא ָחד ֵמ ָה ֲא ִס ִירים ָהיָ ה ַּפ ַעם ָא ָדם ּומ ֻא ָּׁשר – ַעד ֶׁשּיֹום ֶא ָחד הּוא נֶ ְע ַצר ַעל יְ ֵדי ָח ְפ ִׁשי ְ הֹודיעּו לֹו ּכִ י הּוא ָחׁשּוד ִּב ְפ ִעילּות סֹוכְ נֵ י ַה ֶּק.גֶ ֶּ.בֶׁ ,ש ִ ּמֹועצֹותַ .ר ִּבים ֶה ְע ִּדיפּו נֶ גֶ ד ִׁשלְ טֹונֹות ְּב ִרית ַה ָ לְ הֹודֹות ּגַ ם ַּב ֶּמה ֶׁשֹּלא ָעשֹּו ִּב ְמקֹום לִ ְסּבֹל ִעּנּויִ ים ְּב ַמ ְר ְּת ֵפי ַה ֲח ִקירֹותַ .ה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ְּב ַמ ֲע ֶרכֶ ת ַה ִּמ ְׁש ָּפט ּופ ַסק ַה ִּדין ּכָ לַ ל ְּב ֶד ֶרְך ּכְ לָ ל יטית ָהיּו ְמ ִה ִיריםְ , ּסֹוביֶ ִ ַה ְ בֹודה בֹודת ָּפ ֶרְך ְּב ַמ ֲחנֵ ה ֲע ָ ְׁשנֹות ַמ ֲא ָסר ַרּבֹות ִעם ֲע ַ ְּב ִס ִּביר. ְּב ָׁש ָעה ָח ֵמׁש ַּבּב ֶֹקר ּכְ ָבר ָהיּו ָה ֲא ִס ִירים ִמ ְס ַּת ְּד ִרים בֹודה יֹוצ ִאים לָ ֲע ָ יפים ,וְ ְ ְּבׁשּורֹות ֲא ֻרּכֹות ִמחּוץ לַ ְּצ ִר ִ ַּביְ ָערֹות ֶׁש ִּמ ָּס ִביב לַ ַּמ ֲחנֶ הֵ .הם ּכָ ְרתּו ֵע ִצים וְ נִ ְּסרּו רּוסיָ ה לְ ַת ֲע ִׂשּיַ ת ָה ֵעץ אֹותם ,וְ ַהּלָ לּו נִ ְׁשלְ חּו לְ תֹוכְ כֵ י ְ ָ רּוחת ֶע ֶרב ַּדּלָ ה, סֹופן ִק ְּבלּו ֲא ַ ים-ע ְש ֵֹרה ָׁשעֹות ְרצּופֹותֶׁ ,ש ְּב ָ ַה ְמ ַׁשּוַ ַעת לְ ח ֶֹמר ּגֶ לֶ םֵ .הם ָע ְבדּו ְׁש ֵּת ֶ יהם ּכְ בּולֵ י ֵעץ. ּטֹות ֶ ּולְ ַא ַחר ִמּכֵ ן נָ ְפלּו לְ ִמ ֵ רּוסיתַ ,אְך ְּב ַא ַחד ַה ֻּׁשלְ ָחנֹות לּוסּיָ ה ָה ִ ּפֹוׁש ִעים ִמ ְּׁשכָ בֹות נְ מּוכֹות ָּב ֻאכְ ִ ַמ ְר ִּבית ָה ֲא ִס ִירים ָהיּו ְ יׁשי ֶׁשל ַמנְ ִהיג ְּב ִרית רֹופאֹו ָה ִא ִ ַה ְּצ ָד ִדּיִ ים ַּב ְּצ ִריף ָאכְ לּו ָה ֲא ִס ִירים ַה ְ'מיֻ ָח ִסים'ֶ :א ָחד ָהיָ ה ֶּב ָע ָבר ְ יׁשי ֲח ֵבר ַהנְ ָהלַ ת ַה ִּמ ְפלָ גָ ה ּמֹועצֹות ְס ַטאלִ יןַ ,ה ֵּׁשנִ י ָהיָ ה ֶּב ָע ָבר ְמ ַהנְ ֵּדס ְּב ֵבית ֲחר ֶֹׁשת ְּב ִריגָ הַ ,ה ְּׁשלִ ִ ַה ָ יס ִטית ְּב ִקּיֶ ב ,וְ כָ ְך ּגַ ם ָה ֲא ֵח ִריםֵ .הם ָס ְבלּו ֹלא ַרק ֵמ ַה ְּתנָ ִאים ַה ִפיזִ ּיִ ים ַה ָּק ִׁשיםֶ ,אּלָ א ּגַ ם ַהּקֹומֹונִ ְ מּוס ָיקה אֹו ּומ ִּסגְ נֹון ַה ַחּיִ ים ֶׁש ֵהם ִה ְת ַרּגְ לּו ֵאלָ יוְּ .ב ִס ִּביר ֹלא ָהיָ ה זְ ַמן לִ ְׁשמ ַֹע ִ ֵמ ַהּנִ ּתּוק ֵמ ַה ַּת ְרּבּות ִ לִ ְקרֹא ֵס ֶפר טֹובֹ ,לא לִ ְראֹות ַה ָּצגָ ה ,וַ ֲא ִפּלּו ֹלא לְ ַש ֵֹחק ַׁש ְח ָמטֵ .מ ַאנְ ֵׁשי ַּת ְרּבּות ַר ֲח ֵבי ֳא ָפ ִקים ֵהם בֹודה. סֹוב ִבים ְס ִביב ָה ֲע ָ יהם ְ פֹועלִ ים ְׁשח ִֹרים ֶׁשּכָ ל ַחּיֵ ֶ ָה ְפכּו לְ ֲ עֹומד לְ ִהּכָ נֵ ס. הֹוד ַיע ִּב ְצ ָעקֹות ֶׁש ְּמנַ ֵהל ַה ַּמ ֲחנֶ ה ֵ ּסֹוה ִרים נִ כְ נַ ס וְ ִ לְ ֶפ ַתע נִ ְפ ְּת ָחה ֶּדלֶ ת ַה ְּצ ִריףַ .א ַחד ַה ֲ ּסֹוהר. 'ּכֻ ּלָ ם לָ קּום'ָ ,צ ַרח ַה ֵ ּומ ַח ֵּמם ,יָ ָדיו נְ תּונֹות ִּבכְ ָפפֹות ,וְ ַרגְ לָ יו ְּב ַמּגָ ַפיִ ם ְמ ֻר ָּפ ִדים. ְמנַ ֵהל ַה ַּמ ֲחנֶ ה נִ כְ נַ סָ ,עטּוף ִּב ְמ ִעיל ָע ֶבה ְ מֹותכֶ ם', וֹוד ָקה נָ ַדף ִמ ֶּמּנּו .הּוא ֹלא ִּבזְ ֵּבז זְ ַמן ַעל ַה ְק ָּדמֹות ְמיֻ ָּתרֹות'ַ .ע ְצלָ נִ ים ֶׁשּכְ ְ ֵר ַיח ָח ִריף ֶׁשל ְ ֹלחַ .א ֶּתם ַמ ְמ ִׁשיכִ ים ָצ ַרחּ'ַ ,בח ֶֹדׁש ָה ַא ֲחרֹון ַה ַּמ ֲחנֶ ה ֶׁשּלָ נּו ֹלא ָע ַמד ְּב ִמכְ ַסת ָה ֵעץ ֶׁש ָעלֵ ינּו לִ ְׁש ַ נֹוס ֶפת ּכָ ל יֹוםּ ,כְ ֵדי ֶׁש ֵּת ְדעּו ֹלא הּובהִ .מ ָּמ ָחר ַּת ַע ְבדּו ֲח ִצי ָׁש ָעה ֶ לְ ַח ֵּבל ְּבכַ לְ ּכָ לַ ת מֹולַ ְד ֵּתנּו ָה ֲא ָ לְ ִה ְת ַע ֵּצל'. קֹומם נֹותר ָּב ֶהם ּכ ַֹח לְ ִה ְת ֵ מּות ִׁשים ַעד ֶׁשֹּלא ַ לֹומר ִמּלָ הֵ .הם ָהיּו ּכֹה ָ ַאף ֶא ָחד ֵמ ָה ֲא ִס ִירים ֹלא ֵה ֵעז ַ רּוח ָתם וְ לָ לֶ כֶ ת לִ יׁשֹן. ירּותיתֵ .הם ִמ ֲהרּו לְ ַסּיֵ ם ֶאת ֲא ָ נֶ גֶ ד ַה ַה ְחלָ ָטה ַה ְּׁש ִר ִ ּיֹוׁש ֵבי ֻׁשלְ ַחן ַה ְ'מיֻ ָח ִסים' ָהיָ ה אֹולֶ ג .לִ ְפנֵ י ֶׁשּנֶ ֱא ַסר ִּבגְ לַ ל ַהלְ ָׁשנָ ה ,הּוא ִׁש ֵּמׁש ּכִ ְמ ַהנְ ֵּדס יְ ָערֹות ֶא ָחד ִמ ְ ָּבכִ יר ְּב ִע ִירּיַ ת ִקּיֶ ב .לַ ְמרֹות ֲעיֵ פּותֹו ָה ַר ָּבה הּוא ֹלא ָּפנָ ה לִ ְצ ִריף ַה ֵּׁשנָ הֶ ,אּלָ א ָצ ַעד לְ כִ ּוּון ִמ ְש ָֹרדֹו ֶׁשל פּוקה'ָ ,א ַמר אֹולֶ ג. רֹוצה?' נָ ַבח לְ ֶע ְברֹו ַה ְמנַ ֵהל' .יֵ ׁש לִ י ַר ְעיֹון לְ ַהגְ ָּב ַרת ַה ְּת ָ ְמנַ ֵהל ַה ַּמ ֲחנֶ ה'ָ .מה ַא ָּתה ֶ קּופה ֶׁשּלִ ְפנֵ י ַמ ֲע ָצ ִרי ִּפ ַּת ְח ִּתי ַמּסֹור ְמיֻ ָחד ֶׁש ַּמגְ ִּביר ֶאת ְמ ִהירּות ּכְ ִר ַיתת ָה ֵע ִציםִ .אם יֻ ְר ֶׁשה לִ י, ַ'ּב ְּת ָ אּוכַ ל לְ יַ ֵּצר ּפֹה ֶאת ֶּדגֶ ם ַה ַּמּסֹור ַהּזֶ ה'. ּזֹועף ִה ְסּכִ ים וְ נָ ַתן לְ אֹולֶ ג ִאּׁשּור לְ ִהּכָ נֵ ס לְ ֵבית ַה ְּמלָ אכָ ה ַּב ַּמ ֲחנֶ הְּ .בתֹוְך ּכַ ָּמה יָ ִמים יָ ַצר ַה ְמנַ ֵהל ַה ֵ עֹומ ִדים ִמ ִּׁשּנֵ י ִצ ֵּדי ָה ֵעץ. ּסֹורים ֲא ֻרּכִ ים ַּב ֲעלֵ י ְׁש ֵּתי יָ ִדּיֹותֶׁ ,ש ֻּמ ְפ ָעלִ ים ִּב ֵידי ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ָה ְ אֹולֶ ג ַמ ִ ּיֹומית ּסֹורים ַה ֲח ָד ִׁשיםִ ,סּיְ מּו ָה ֲא ִס ִירים ֶאת ּכְ ִר ַיתת ַה ִּמכְ ָסה ַה ִ ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון ֶׁשּבֹו נַ ֲע ָשֹה ִׁשּמּוׁש ַּב ַּמ ִ ּופנּו בֹודהָ .ה ֲא ִס ִירים ַה ְמ ֻא ָּׁש ִרים הֹודּו לְ אֹולֶ ג ַעל יָ זְ ָמתֹוָ , ֶׁשל ָה ֵע ִצים ָׁשֹלׁש ָׁשעֹות לִ ְפנֵ י ּתֹם יֹום ָה ֲע ָ ּכְ ִאיׁש ֶא ָחד לַ ֲחזֹר לְ כִ ּוּון ַה ַּמ ֲחנֶ ה. אֹותם ְמנַ ֵהל ַה ַּמ ֲחנֶ ה ִּב ְצ ָעקֹות ָרמֹות' :זֶ ה ַע ָּתה ֲא ָבל עֹוד לִ ְפנֵ י ֶׁש ֵהם נִ כְ נְ סּו ְּב ַׁש ַער ַה ַּמ ֲחנֶ הָ ,ע ַצר ָ פּוקה ְּבא ֶֹפן ִמּיָ ִדיּ .כֻ ּלָ ם חֹוזְ ִרים ִמּיָ ד ּמֹוס ְק ָבהָ :עלֵ ינּו לְ ַהכְ ִּפיל ֶאת ַה ְּת ָ הֹור ָאה ֲח ָד ָׁשה ִמ ְ ִהּגִ ָיעה ָ בֹודה'. לָ ֲע ָ אֹולֶ ג ְמ ַהנְ ֵּדס ַהיְ ָערֹות ֹלא ָהיָ ה ְמ ֻסּגָ ל לְ ִה ְת ַא ֵּפק .הּוא ֵה ֵחל לִ ְצעֹק'ֲ :א ָבל לָ ָּמה? זֹו ַמ ָּמׁש ִה ְת ַעּלְ לּות!' סֹוה ִרים ,וְ ַהּלָ לּו זִ ּנְ קּו לְ ֶע ְברֹו ֶׁשל אֹולֶ גִ ,הּכּו אֹותֹו ְּבכָ ל ּגּופֹו וְ ִה ְׁשלִ יכּו אֹותֹו ַה ְמנַ ֵהל נָ ַתן אֹות לִ ְׁשנֵ י ֲ בּוע יָ ִמים. לְ ִצּנֹוק לְ ֶמ ֶׁשְך ָׁש ַ עֹוררּ ,ולְ ַמ ְר ֵּבה ַה ְפ ָּת ָעתֹו ָּפגַ ׁש יׁשי הּוא ִה ְת ֵ יֹומיִ ם ָהיָ ה אֹולֶ ג ְמ ֻח ָּסר ַהּכָ ָרהַּ .בּיֹום ַה ְּׁשלִ ִ ְּב ֶמ ֶׁשְך ַ ַּב ִּצּנֹוק ֶׁשּלְ יָ דֹו יָ ִדיד וָ ִתיק :לֵ יאֹונִ יד ַּב ְרצ'וֹקְ ,סגַ ן רֹאׁש ִע ִירּיַ ת ִקּיֶ ב לְ ֶׁש ָע ַבר' .לֵ יאֹונִ ידָ ,מה ַא ָּתה עֹושֹה ּכָ אן?' ָׁש ַאל אֹולֶ ג ,וִ ִידידֹו ֵה ִׁשיב לֹו ֶׁשּגַ ם הּוא ָהיָ ה ָק ְר ָּבן לַ ֲעלִ ילָ ה ,וְ נִ ְׁש ַּפט לְ ַמ ֲא ָסר ִעם ֶ בֹודת ָּפ ֶרְךֲ ,א ָבל הּוא ְמ ָס ֵרב לַ ֲעבֹד ,וְ לָ כֵ ן ֻה ְׁשלַ ְך לַ ִּצּנֹוק. ֲע ַ גּובת ִׁשלְ טֹונֹות עֹושֹה ּפֹה?' ָׁש ַאל לֵ יאֹונִ יד .אֹולֶ ג ִס ֵּפר לֹו ַעל ַה ַה ְמ ָצ ָאה ֶׁשּלֹו וְ ַעל ְּת ַ 'ּומה ַא ָּתה ֶ ָ ַה ַּמ ֲחנֶ ה. יֹודע ֵאיזֶ ה נֶ זֶ ק עֹולַ לְ ָּת לַ ֲח ֵב ִרים 'אֹוי ,אֹולֶ גַ ,א ָּתה ּכָ ל ּכָ ְך ָּת ִמים'ָ ,א ַמר לֵ יאֹונִ יד ְּב ַר ֲח ִמים'ַ .א ָּתה ֹלא ֵ יטים ְצ ִריכִ ים ֶאת ָה ֵעץ ֶׁשּלָ כֶ ם? ֵהם ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּגַ ם ָּב ֵעץֲ ,א ָבל ַמה ּסֹוביֶ ִ חֹוׁשב ֶׁש ַה ְ ֶׁשּלְ ָךַ .א ָּתה ֵ אֹותם זֶ ה ֶׁשּיִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם זְ ַמן ָּפנּויּ .כַ ֲא ֶׁשר יֵ ׁש זְ ַמןֶ ,א ְפ ָׁשר לְ ִה ְת ַא ְרּגֵ ן נֶ גֶ ד ַהנְ ָהלַ ת ֶּׁש ֲהכִ י ַמ ְפ ִחיד ָ אֹותם ַה ַּמ ֲחנֶ ה ,לְ ַתכְ נֵ ן ְּב ִר ָיחה אֹו ֲא ִפּלּו לְ ַׁשכְ נֵ ַע ֲא ִס ִירים ֶׁש ֵהם ַח ִּפים ִמ ֶּפ ַׁשעַ .ה ָּד ָבר ֶׁש ֲהכִ י ַמ ְפ ִחיד ָ זֶ ה ֶׁשּיִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם זְ ַמן לַ ֲחׁשֹב'... *** ּתֹורה ְמ ַס ֶּפ ֶרת לָ נּו ֶׁש ֵהם 'ֹלא ָׁש ְמעּו ֶאל מ ֶֹׁשה ִמּק ֶֹצר מ ֶֹׁשה ַר ֵּבנּו ַמּגִ ַיע לִ גְ אֹל ֶאת ְּבנֵ י יִ ְש ָֹר ֵאל ,וְ ַה ָ בֹודה ָק ָׁשה'ּ .כִ י ּכַ ֲא ֶׁשר ַּפ ְרעֹה ָׁש ַמע ֶׁש ְּבנֵ י יִ ְש ָֹר ֵאל ַמ ְת ִחילִ ים לַ ֲחׁשֹב ַעל ּגְ ֻאּלָ ה ,הּוא ִה ִּטיל ּומ ֲע ָ רּוח ֵ ַ סּוקים ִמּב ֶֹקר וְ ַעד ֶע ֶרב ,וְ ֹלא ּומ ְׁש ִּפילֹותּ ,כְ ֵדי ֶׁש ֵהם יִ ְהיּו ֲע ִ נֹוספֹות ָקׁשֹות ַ יהם ִמּיָ ד ֲעבֹודֹות ָ ֲעלֵ ֶ ֹלקים ֶׁש ִהּגִ ַיע לִ גְ אֹל יִ ְהיֶ ה לָ ֶהם ֶרגַ ע ֶא ָחד ֶׁשל יִ ּׁשּוב ַה ַּד ַעת לַ ֲחׁשֹב ,לְ ַה ְר ֵהר ,לִ ְׁשמ ַֹע ֶאת ְׁשלִ ַיח ָה ֱא ִ רּוח. אֹותםַּ .פ ְרעֹה ִּב ֵּקׁש לִ ְׁשֹלט ֹלא ַרק ַעל ַהּגּוףֶ ,אּלָ א ּגַ ם ַעל ָה ַ ָ ּומ ְדיָ ה ִמּכָ ל ֵע ֶברֲ .אנָ ִׁשים ְ'מנַ ְּצלִ ים' ּגַ ם ּכַ ּיֹום ָאנּו נִ ְמ ָצ ִאים ְּבסּוג ֶׁשל ִׁש ְעּבּודִׁ ,ש ָּטפֹון ֶׁשל ִּת ְקׁש ֶֹרת ֶ ּומ ֻח ָּבר לְ ֶא ְמ ָצ ִעי יׁשה וְ לִ ְצ ִפּיָ הּ .גַ ם ּכְ ֶׁש ָאנּו נִ ְמ ָצ ִאים ִעם ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחהּ ,כָ ל ֶא ָחד ָקׁשּור ְ ּכָ ל ֶרגַ ע לִ גְ לִ ָ נֹוׁשי. ִּת ְקׁש ֶֹרת ,וְ כִ ְמ ַעט ֹלא חֹווֶ ה ֶאת ַה ִּמ ְפּגָ ׁש ָה ֱא ִ יצ ָיאה לְ ֵחרּות ,הּוא ַהּנִ ּתּוק ֵמ ַה ִּׁש ְעּבּוד ַה ַּמ ְת ִמיד לִ כְ לֵ י ַה ִּת ְקׁש ֶֹרת ,וְ ָאז ָא ָדם יָ כֹול ַה ַּצ ַעד ָה ִראׁשֹון לִ ִ לַ ֲחׁשֹב ,לְ ַה ְר ֵהר ,וְ לִ ְׁשמ ַֹע ֶאת ַּפ ֲע ֵמי ַהּגְ ֻאּלָ ה. מכונת הקפה סיפור לשבת חייו של שון היו שלווים ומאושרים. הוא היה נשוי וניהל משפחה קטנה עם שני ילדים ,ועבד כגנן בבית הספר המקומי ,ובסך הכול הוא היה מרוצה מחייו שהתנהלו על מי מנוחות .אלא שדבר אחד חשוב הוא לא ידע :אמה אשתו ,הייתה פסיכופתית מסוכנת, שלא חדלה לתכנן מזימות כיצד תוכל להיפטר ממנו בהקדם .מדוע היה חשוב לה כך להיפטר מבעלה? שון, כגנן בבית ספר ציבורי – היה חתום על ביטוח חיים בסך של 3.5מיליון סטרלינג – סכום כסף עצום .ועם מותו אריק סגל של שון ,נדרש הביטוח הלאומי של המדינה להעביר לידי יורשו הקרוב את הסכום העצום הזה ,כשבמקרה הזה זוהי כמובן אמה – רעייתו. אמה לא הפסיקה לחשוב על דרכים כיצד להעביר את בעלה מן העולם, עד שרעיון חלף בראשה .שון היה נוהג לשתות מידי סוף שבוע בירה ללא אלכוהול .הוא סבל מסכרת בדרגה בינונית ,לא ברמה המסכנת את חייו, אך בהחלט כזו העשויה לסבך אותו עם שתיית אלכוהול .התכנית של אמה הייתה פשוטה :היא תחליף את הבירה נטולת האלכוהול ששותה שון ,בבירה עם אלכוהול ללא שישים לב .היא פנתה לרוקח וביקשה ממנו להכין לה חומרים המטשטשים את טעם האלכוהול ,וכשהחומרים היו בידה רכשה בקבוק בירה עם ריכוז גבוה של אלכוהול ,אליו הוסיפה את החומרים שטשטשו את טעם האלכוהול ,והגישה אותו לבעלה. שון שתה לתומו את הבירה ,בלי לבדוק לעומק את הבקבוק ,לאחר זמן קצר התלונן על תחושות גירוד קשות .הוא החוויר ולאחר מכן התעלף. אמה מיהרה להזמין אמבולנס שהבהיל את שון במצב קשה לבית החולים. האישה 'המודאגת' הצטרפה לאמבולנס ולא חדלה למרר בבכי" :מה יהיה עם בעלי? איך זה קרה פתאום?" ,הרופאים שבדקו אותו בבית החולים מצאו בדמו ריכוז גבוה של אלכוהול" .טעות כזו קורה לעתים קרובות", הסביר רופא בית החולים" ,אנשים שאסור להם לשתות אלכוהול או לאכול סוכר מכניסים לגופם את החומרים האלו בלי לשים לב". אמה נשמה לרווחה .היא הצליחה להתגבר על החשד שהיה עשוי ליפול עליה ,וחיכתה לשמוע את הבשורה על מותו של שון .כפי שציפתה יצא אליה הרופא בפנים חמורות סבר ואמר כי יש בידו בשורה קשה" :בעלך נפל לתרדמת ,בעקבות קריסת הכבד .איננו יודעים מתי יצא ממנה אם בכלל" .לא זו הייתה הבשורה שאמה ציפתה לשמוע" :כמה זמן הוא יכול לשכב כך"? שאלה" .שנים ארוכות" ,השיב הרופא בשקט. "הגיע הזמן לעבור לתכנית חילופית" חשבה האישה הרעה .היא חזרה לביתה והדפיסה מכתב ,כתבה עליו תאריך מלפני כמה שנים וניסחה: "אני מודיע בזאת ,כי אם אגיע למצב בו חיי לא יהיו חיים ,ואשכב בבית החולים כצמח ,אבקש שלא להאריך את חיי ולא לחבר אותי למחונת ההנשמה ,כי אינני מעוניין לסבול" .אמה לקחה את הדף ,זייפה עליו את חתימתו של בעלה שאותה הכירה היטב ,והופיעה בבית החולים בפנים מודאגות .היא הגישה לעובד הסוציאלי את המכתב ואמרה :מצאתי את זה במגירה של בעלי ,אינני יודעת מה זה אומר עבורו כיום... העובד הסוציאלי התבונן במכתב ואמר" :לפי מה שכתוב כאן ,בעלך מבקש שלא לחבר אותו למכונות הנשמה .אני חושב שעל פי החוק הקיים כאן במדינה, מותר לו לבקש דבר כזה" אמה פרצה בבכי ואמרה: "אני רוצה שהוא יחיה, גם כצמח .אני אבוא לבקר אותו בכל יום!" העובד הסוציאלי משך בכתפיו ואמר" :אם זה מה שהוא ביקש ,צריך למלא את רצונו!" דבריו של האיש שימחו את אמה שהגיבה ואמרה: "טוב ,אם זה החוק ,אינני רוצה להתנגד לחוק"... המפנה המהיר שחל פתאום באישה שלפניו עורר חשד אצל העובד הסוציאלי שלא אמר כלום אך בחן שוב את המכתב של שון ושם לב לדבר מעניין .שון כתב שהוא אינו רוצה שיחברו אותו למחונת הנשמה, בטעות כתיב ,במקום – 'למכונת הנשמה' .טעות כתיב קטנה אבל בולטת. הוא התקשר לקצין הביטחון של בית החולים וזה עירב את המשטרה. הטעות הייתה נראית להם לא חשובה במיוחד ,אולם בכל זאת הם החליטו לנסות ולבצע בדיקה. למחרת קיבלה אמה שיחת טלפון מהעובד הסוציאלי שביקש להיפגש איתה ,כדי לבחון את מצבה הנפשי לאור האסון ,ובמיוחד לאור העובדה שבעלה עומד לסיים את חייו .אמה נענתה לבקשה והגיעה לחדרו. העובד הסוציאלי ,סיפר לה כי הוא רוצה לטפל בה בעזרת טכניקה שנקראת 'כתיבה חופשית'" :עלייך לכתוב כל מה שעולה בדעתך ,את כל מה שאת רואה בחדר למשל ,ואנחנו נבחן ביחד את התוצאות" .אמה התבוננה סביבה וראתה את מכונת הקפה הגדולה אותה הניח שעה קודם לכן העובד הסוציאלי .היא כתבה" :עובד סוציאלי ,שולחן ,מאפרה, מחונת קפה ,פגישה" .העובד הסוציאלי התבונן בכתיבה וראה שהיא טעתה שוב וכתבה 'מחונת קפה' במקום 'מכונת קפה' .הוא ביקש ממנה להמתין בסבלנות ,וכשחזר היו אתו שני קציני משטרה שהודיעו לאמה כי היא עצורה בגין ניסיון להרוג את בעלה... *** אם האדם ירצה להתבונן בגדולתו של הבורא ,יוכל למצוא את הסימנים לכך בכל מקום אפשרי .בפרשת וארא שבה מוזכרות מכות מצרים ,באו המכות לא רק כסימן לפרעה שעליו לשחרר את בני ישראל ,אלא גם כרמז שהקב"ה שולט בעולמו ,ביבשה ,באוויר ובים .כך למשל הוכיחה מכת הדם כי ה' שליט על המים ,בארבה כי הוא שליט על הרוח ,בצפרדע על בעלי החיים וכך בכל מכה ומכה... . עקיצה במבצע בית המדרש "תזמין לי כמות של ארבעת אלפים כדורי ויטמין Dאני חייב אותם בדחיפות!" צעק ג'קי לתוך השפופרת .כבר שנתיים שג'קי משווק את הוויטמינים של חברת 'טבעי בשבילך' אבל לאחרונה המוצר לא הלך במיוחד והוא איבד את השוק שלו ,כעת עלה בראשו של ג'קי רעיון נפלא כיצד 'לעשות קופה' על הלקוחות התמימים .מחירה של חבילת וויטמינים בודדת עמד על ₪ 20והוא פרסם תחת הכותרת' :מבצע – שמונה חבילות במאתיים שקלים בלבד!" האנשים שלא טרחו לבדוק האם זה משתלם ,קנו את שאלה מס' 376 המוצר בהמוניהם .בין המתעניינים היה בני ,שקלט מיד את התרגיל שטמן ג'קי במודעה ובא אליו בטענות, אבל ג'קי אמר" :תראה ,המוצר באמת עולה ₪ 25לחבילה .אבל כיוון שלא הולך לי למכור אותו במחיר הזה ,אז עשיתי כביכול 'מבצע' וככה אנשים קונים ,אבל זה באמת השווי של המוצר "...בסיפור הזה ישנם כמה שאלות: א') האם מותר לפרסם כביכול 'מבצע' כזה ,או שיש בזה חשש גניבה והונאה? ב') אם אנשים יבקשו להחזיר את המוצר בגלל התרמית ,כמה מהכסף יצטרך ג'קי להחזיר? ג') האם ג'קי חייב להחזיר כסף לאנשים שלא בדקו ונפלו בפח? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ"ז סעיף א' ובש"ך סעיף קטן י"ד .סימן רכ"ח סעיפים ו' – י' וספר 'מאירת עיניים' סימן רל"א סעיף קטן א'. תשובה לשאלה "על טעות משלמים" (שאלה מס' )374 תקציר השאלה השבועית :מתן שכר את איתי הורביץ ,כמורה פרטי ללמד אותו משפטים כדי שיעבור את המבחן ,מתן נכשל במבחן ובבדיקה שעשה אחר כך גילה שהמורה ששכר לימד אותו דברים מוטעים שענה עליהם במבחן כפי שהוא לימד אותו ובגלל זה הוא נכשל .לכן הוא דורש ממנו את הכסף של השיעורים שבהם לימד אותו טעויות וגם החזר של עלות המבחן. מה דעתכם? תשובה בקצרה :המורה פטור מלשלם על המבחן והתלמיד חייב לשלם על השיעורים ,על אף הלימוד המוטעה. תשובה בהרחבה :לפני שניכנס לדרישת התשלום של מתן מהמורה הפרטי, נדון קודם על השיעורים שבהם לימד אותו חומר מוטעה .האם המורה חייב להחזיר את הכסף שניתן בתמורה לאותם שיעורים? מורה שטעה טעות מצויה ,האם מקבל כסף על השיעור? אם בלימודי המשפטים ,מקובל שלפעמים המורים מלמדים דבר שהוא מוטעה וזה לא דבר יוצא דופן ,אז ודאי מתן חייב לשלם גם על השיעורים שבהם למד חומר מוטעה ,כי גם אם המורה טעה זה עדיין בגדר דבר סביר ומקובל .דבר זה נפסק בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ו סעיף ח') לגבי סופר סת"ם שטעה בכתיבת האותיות ,האם צריך לשלם את שכרו של המגיה שעובר ומתקן את הטעויות ומקבל תמורה כספית בהתאם לכמות הטעויות ,שהדין הוא שאם אלה טעויות שמקובל שהן קורות הסופר אינו משלם למגיה .אבל אם מדובר ביותר מדיי טעויות ,הסופר צריך לשלם למגיה שיתקן אותן ,כפי מנהג המדינה. מורה שטעה טעות חריגה במצב שהמורה הטעה את התלמיד בלימוד החומר אפילו לא באחוז אחד, הדבר תלוי במצב כרגע :אם מתן יכול לגשת למבחן חוזר ,וכעת איתי ילמד איתו את החומר מחדש בצורה נכונה והוא יעבור – אז אינו צריך להחזיר את הכסף .אבל אם מתן כבר הפסיד את ההזדמנות להיבחן ,והוא תובע מממנו בחזרה את הכסף של השיעורים ששילם לו לחינם ,הדבר תלוי בערך השיעורים אצל התלמיד :אם הוא נהנה מעצם הלמידה ,ישלם לו כפי שהם שווים עבורו .ואם למד רק כדי לעבור את המבחן ולקבל את התואר ונכשל, המורה אכן יצטרך להחזיר את הכסף .אמנם כל זה דווקא שנכשל במבחן בגלל הטעויות של המורה ,אבל אם היו גם טעויות של התלמיד ורק בצירוף הטעויות שלו ושל המורה הוא נכשל – אין לו טענה כלפי המורה כיוון שאם לא היה לו טעויות אחרות היה עובר את המבחן ,ולכן המורה ביצע את עבודתו כראוי והתלמיד ינכה לו באופן יחסי על הזמן שלימד אותו את החומר השגוי. מה הדין לגבי העלות של המבחן שתובע התלמיד מהמורה? הדבר תלוי כפי שהסברנו למעלה ,מה נחשב למקובל באקדמיה .אם מצוי שמורה טועה בחומר הלימודי ,הוא יהיה פטור מלשלם על המבחן .אבל אם זו טעות חריגה ,המעידה על בורות מצד המורה ישלם את עלות המבחן .דבר זה למדנו בהלכה (סימן ש"ו סעיף ו') לגבי אדם שמראה שטר כסף לצ'יינג' ושואל אותו האם הוא אמיתי או מזויף ,והוא עונה לו שהשטר אמיתי והוא סמך עליו וקנה אותו והתברר אחר כך שהוא מזויף ,אם שילם לצ'יינג' על הייעוץ הוא יהיה חייב לשלם לו את ההפסד כי הוא סמך עליו .וככך הדבר לגבי המורה .מתן סמך על המורה ולכן במקרה של טעויות למידה משובשת שאינה מקובלת איתי יצטרך לשלם גם את עלות המבחן .כיוון שבכל זאת לא שם לב שיש לו טעויות ואמר למתן שהוא יכול לגשת למבחן ועל סמך דבריו שילם את האגרה לחינם .לכן המורה חייב לשלם .אמנם אם עם החומר שהמורה לימד אותו מתן יכל לעבור את המבחן ,ורק בגלל שהיו לו הרבה טעויות הוא נכשל .אי אפשר לחייב את המורה ולכן הוא יהיה פטור. בסיפור שלנו במקרה שלנו ,מתן נכשל במבחן באשמת המורה ובתוספת לטעויות שהיו לו ,לכן המורה אינו חייב לשלם .למרות שהמורה אמר לו שהוא מוכן למבחן, כיוון שאם מתן היה חוזר על החומר היה מצליח במבחן והמורה לא קשור לטעויות של מתן ולא יצטרך לשלם את עלות המבחן .אמנם אם המורה היה ידע שמתן לא קלט את החומר ולא מוכן למבחן ולמרות זאת אמר לו שיכול לגשת למבחן יהא חייב לשלם על הכסף שהלך לחינם על המבחן.
© Copyright 2024