1. No category

‫יוצאים לדרך‪ .‬ועדת ההיגוי לבית הספר החדש‬
‫שיוקם במועצה ‪ -‬נכנסה לפעולה • עמ' ‪8‬‬
‫רים‪,‬‬
‫גב ואפילו‬
‫נשים אשכול‬
‫מ‬
‫ילד אחד שתתף‬
‫ה‬
‫נסעו ל ת איש‬
‫בתחרו באילת‬
‫רזל‬
‫הב עמ' ‪26‬‬
‫•‬
‫חברותיה של שקד בלו ז"ל נוטעות בעין הבשור‬
‫עץ שקד לזכרה‪ .‬מימין‪ :‬תמר‪ ,‬שירי וניצן‬
‫גיליון ‪46‬‬
‫‪ ,1‬יום ג'‪,‬‬
‫כ"ג בשב‬
‫ט תשע"‬
‫ו‪2 . 2 . 1 6 ,‬‬
‫עורך‪ :‬יובל רויטמן‬
‫עיצוב והוצאה לאור‪:‬‬
‫סטודיו עיצובניק‬
‫חברי מערכת‪ :‬ארנון אבני‪ ,‬בר צ'פט‪,‬‬
‫יפעת ז'ז'ק דרומי‪ ,‬נגה גדג'‪ ,‬עטר אופיר‬
‫גנילוין ותם פרחי‪.‬‬
‫צילום השער‪232 :‬‬
‫כתובת‪ ,232 :‬סטודיו עיצובניק‬
‫קיבוץ נירים ‪8512500‬‬
‫טל‪ ,08-9985488 :‬פקס‪08-9985543 :‬‬
‫דוא"ל‪iton.cz@gmail.com :‬‬
‫תוכן מודעות הפרסום‬
‫ומכתבי הקוראים ‪ -‬על אחריות‬
‫המפרסמים והכותבים בלבד!‬
‫‪2‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫צילום‪ :‬אדוה הלוי‬
‫במהלך העבודה על הגיליון יצא‬
‫לי לדבר עם שלוש נשים מיוחדות‪.‬‬
‫שלושתן עושות משהו מיוחד‪,‬‬
‫יצירתי‪ .‬כל אחת מוכשרת בדרא‬
‫כה וכל אחת מעוררת השראה‪.‬‬
‫אירית אפריתי מעין הבשור מת�א‬
‫מנת בימים אלו במלוא המרץ‬
‫ותטוס במאי הקרוב לתחרות‬
‫אירופה לשחייני מאסטרס בלונדון‬
‫(עמ' ‪ ;)27‬טלילה פרנק אוטין משדי‬
‫אברהם ליוותה בשמונה השנים‬
‫האחרונות את ילדי טהרן במשפטם‬
‫נגד המדינה (עמ' ‪ )14‬וביום חמישי‬
‫הבא ‪-‬ה‪ 11.2-‬יוצג סרטה הדוק�ו‬
‫מנטרי בסינמטק שדרות; אלונה‬
‫שטיינבגרג מאורים כתבה ספר י�ל‬
‫דים (עמ' ‪ ,)24‬תולדה של תהליך‬
‫"מדהים" שעברה עם בתה‪ ,‬שסובא‬
‫לת מהפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫ביה"ס היסודי החדש צפוי להיפתח‬
‫בספטמבר ‪ .2018‬העבודות בשטח‬
‫טרם התחילו‪ ,‬אך עבודת צוות‬
‫ההיגוי כבר יצאה לדרך (עמ' ‪.)8‬‬
‫בחודשים הקרובים‪ ,‬חברי הצוות ‪-‬‬
‫וגם הציבור שמוזמן להיות מעורב‬
‫בתהליך ‪ -‬יקבעו את אופיו ואת‬
‫דמותו של בית הספר‪ .‬מדובר באחד‬
‫התהליכים החשובים שיקרו במועא‬
‫צתנו בתקופה הקרובה ואנחנו כאן‬
‫בעיתון ‪ 232‬נעקוב אחריו מקרוב‪.‬‬
‫תחנת הרכבת באופקים נפתחה‬
‫לפני חודש (עמ ' ‪ .)12‬בשורה מ�ש‬
‫מחת לתושבי אשכול ‪ -‬שרבים‬
‫מהם כבר מנצלים את השירות‬
‫הנוח והזול ‪ -‬וגאווה מקומית‪ :‬יוני‬
‫קלפואוך משדי אברהם‪ ,‬שניהל‬
‫את פרויקט בניית התחנה‪ ,‬מספר‬
‫על ההתרגשות שחש כשהעבודות‬
‫בתחנה הושלמו וכשעלה לראשונה‬
‫על רכבת שיצאה ממנה‪.‬‬
‫קריאה מהנה‬
‫יובל רויטמן‬
‫מכתב תודה למאיר יפרח‬
‫מאיר היקר‪ ,‬מהרגע שהגענו לביתנו‬
‫החדש בצוחר‪ ,‬אתה מלווה אותנו‪,‬‬
‫ממש כמו אב הפורש חסות‪.‬‬
‫עוד בפסיעתנו הראשונה על אדמת‬
‫המועצה‪ ,‬היית הראשון שתמך‬
‫במהלך‪ ,‬ולקחת את מירב האחא‬
‫ראיות עליך‪.‬‬
‫תודה רבה לך מאיר‪ ,‬על האכפתיות‬
‫האמיתית והרצון לעזור‪ ,‬לתמוך ולחא‬
‫זק את הגרעין‪ .‬באופן תמידי אתה זמין‬
‫לנו‪ ,‬פתוח לשמוע בקשות וקשיים ולא‬
‫מפסיד אף הזדמנות טובה לבוא ולחגוג‬
‫איתנו באירועים‪.‬‬
‫תודה רבה על שדאגת לאשר את עבוא‬
‫דות הפיתוח שהתבצעו בישוב לאחרונה‬
‫ סלילת כבישים‪ ,‬בניית מדרכות‪ ,‬שבילי‬‫אקרשטיין ותשתיות החשמל‪ .‬כעת אנו‬
‫נהנים מהבטיחות ומהיופי הרב שנוסף‬
‫לישוב‪.‬‬
‫אנו מודים לך מאוד על רוחב לבך‪ ,‬על‬
‫הנדיבות והחיוך שלך שמלווים אותנו‪.‬‬
‫תודה רבה!‬
‫בהוקרה‪ ,‬גרעין הראל‬
‫תוכנית אב בספורט‬
‫תחום החינוך הבלתי‬
‫פורמלי (ספורט וחוגים)‬
‫במועצה מושתת כיום‬
‫במידה רבה על היסודות שהשריש‬
‫מי שעמד במשך שנים בראש‬
‫המחלקה‪ ,‬עמי לוויתן‪ ,‬שעשה‬
‫עבודה נפלאה‪ .‬ותיקי המועצה ודאי‬
‫זוכרים את אולם הספורט בקיבוץ‬
‫נירים ששימש את המועצה לפעילויות‬
‫הספורט והיה שוקק פעילות משעות‬
‫הצהריים המוקדמות ועד שעות הלילה‬
‫המאוחרות‪ ,‬החל מהתעמלות קרקע‪,‬‬
‫אימוני כדורסל וכדורעף‪.‬‬
‫במהלך השנים חלו שינויים בפעילויות‬
‫וחלק מהענפים והמתקנים נסגרו‪ .‬עם‬
‫הגידול במספר התושבים במועצה‬
‫ואיתם גם שינויים בצרכים ובהעדפות‬
‫התושבים‪ ,‬עולה צורך קהילתי לשדרוג‬
‫ופיתוח של כלל פעילות החינוך בלתי‬
‫פורמלי‪ ,‬בדגש על הספורט‪ ,‬ולהתאימה‬
‫לצרכים העכשוויים‪ .‬עם כניסתי‬
‫לתפקיד ביקשתי להתעמק בנושא ויחד‬
‫עם מנהלת המחלקה לספורט חוגים‬
‫והעשרה‪ ,‬סמדר בלדיגה‪ ,‬החלטנו שיש‬
‫לקיים חשיבה אסטרטגית לקידום‬
‫ופיתוח משמעותי ארוך טווח של‬
‫התחום‪.‬‬
‫לאור זאת החלטנו על הקמת צוות‬
‫היגוי לבניית תוכנית אב לחינוך הבלתי‬
‫פורמלי באשכול שתיעשה תוך דיון‬
‫רחב ומעמיק ושיתוף מירבי של בעלי‬
‫העניין מקרב הציבור והעוסקים בתחום‬
‫במועצה‪ .‬הצוות יפעל בשני מישורים‪:‬‬
‫צוות מוביל מצומצם שתפקידו לבחון‬
‫את המצב הקיים ואת הצרכים ועל‬
‫בסיס זה לייצר מדיניות שעל פיה יקבעו‬
‫סדרי העבודה‪ .‬במקביל‪ ,‬יפעל צוות‬
‫מורחב בראשותי שיכלול את נציגי כלל‬
‫היישובים‪ ,‬מאמנים‪ ,‬נציגי המחלקות‬
‫השונות והארגונים במרחב המועצה‪ .‬כל‬
‫התהליך ילווה על ידי יועץ חיצוני עם‬
‫ניסיון רב בבניית תוכניות אסטרטגיות‬
‫קהילתיות בתחום הספורט‪.‬‬
‫תוכנית האב בספורט נועדה להגדיר‬
‫מחדש את המטרות והיעדים שלנו‬
‫בתחום‪ ,‬ובהם ‪ -‬הגדלת הנגישות של‬
‫כלל האוכלוסייה לפעילויות ספורט‬
‫ומתן מענה לקשת רחבה של טעמים‬
‫ורצונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ברצוננו לפתח בצורה‬
‫משמעותית את הספורט העממי‪,‬‬
‫התחרותי והקהילתי ולעודד אוכלוסיות‬
‫חדשות וגילאים חדשים לעסוק‬
‫בספורט‪ .‬התהליך יהיה כרוך בהשקעות‬
‫לא מבוטלות‪ ,‬לרבות בתשתיות ‪ -‬כגון‬
‫מתקני ספורט ואולמות‪ ,‬ציוד וגיוס‬
‫מאמנים מקצועיים בענפי הספורט‬
‫השונים‪.‬‬
‫פעילות הצוות תיעשה בשיתוף הדוק עם‬
‫הציבור במספר דרכים‪ .‬נציגי הישובים‬
‫יוזמנו לקחת חלק בצוות המורחב‬
‫ויבוצע סקר בקרב כלל התושבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יתקיימו קבוצות מיקוד‪ ,‬יישלחו‬
‫שאלונים לתלמידים ולצוותי החינוך‬
‫ונקיים ערב פתוח לכלל‬
‫הציבור‪.‬‬
‫אני מייחס חשיבות רבה‬
‫לפיתוח תחום החינוך הבלתי פורמלי‬
‫ושואף לכך שכל ילדה וילד במועצה‬
‫האזורית אשכול ישתתפו בפעילות‬
‫ספורטיבית אחת לפחות‪ .‬זהו אחד‬
‫הכלים החשובים ביותר להשלמת‬
‫החינוך הפורמלי הניתן בבתי הספר‪,‬‬
‫בדגש על חינוך לערכים‪ ,‬חיזוק הביטחון‬
‫העצמי‪ ,‬עידוד המחויבות והאחריות‬
‫וקידום אורח חיים בריא‪.‬‬
‫צוות ההיגוי המצומצם נפגש השבוע‬
‫לראשונה ויתכנס אחת לשבועיים‪.‬‬
‫המטרה היא לסיים את תהליך בניית‬
‫תוכנית האב בתוך כחצי שנה‪ .‬כבר‬
‫במהלך התקופה הקרובה ייעשו פניות‬
‫לישובים ולתושבים ויש חשיבות רבה‬
‫לשיתוף פעולה בעניין‪ ,‬למען הצלחת‬
‫התהליך והתוויית תוכנית אסטרטגית‬
‫המותאמת ככל הניתן לצרכי התושבים‪.‬‬
‫אני מבקש מכל מי שחושב שיכול לתרום‬
‫בנושא לשתף פעולה עם פעילות צוות‬
‫ההיגוי ועם הסקר והשאלונים ולהתוות‬
‫יחד איתנו את עתיד החינוך הבלתי‬
‫פורמלי בקהילת אשכול‪.‬‬
‫גדי ירקוני‬
‫לפרטים נוספים ניתן לפנות למנהלת‬
‫מחלקת ספורט חוגים והעשרה‬
‫במועצה‪ ,‬סמדר בלדיגה‪:‬‬
‫‪smadar@erc.org.il 08-9929108‬‬
‫כנס קליטה מוצלח התקיים ביום‬
‫שישי‪ ,‬ה‪ 22-‬בינואר בנירים‪ .‬הקיבוץ‬
‫מבקש לקלוט עוד ‪ 20‬משפחות חדשות‬
‫לחברות‪ ,‬בנוסף על ‪ 10‬המשפחות‬
‫שנקלטו לא מזמן‪ .‬לשם כך‪ ,‬יזמו בקיבוץ‬
‫יחד עם חברת ’קורום’ ‪ -‬כנס נקלטים‪.‬‬
‫העניין בכנס עלה על הציפיות והגיעו‬
‫אליו כ‪ 50-‬משפחות שבאו להכיר את‬
‫הקיבוץ ואת כל היתרונות שהוא מציע‪.‬‬
‫גם תושבים המתגוררים בקיבוץ הגיעו‬
‫לכנס כדי לבחון את האפשרות להתקבל‬
‫לקיבוץ כחברים מן המניין‪.‬‬
‫פרויקט המיגון של בית‬
‫הספר 'יובלי הבשור' הסתיים‪.‬‬
‫השותפים שליוו את הפרויקט‬
‫התכנסו כדי לחגוג את האירוע‪:‬‬
‫הנהלת בית הספר‪ ,‬נציגי‬
‫הנהגת ההורים‪ ,‬נציגי פיקוד‬
‫העורף והאגפים במועצה‪:‬‬
‫הנדסה‪ ,‬חינוך וביטחון‪ .‬המיגון‬
‫נדחה עד היום בשל העובדה‬
‫שבית הספר לא הוכר כזכאי‬
‫למיגון לפי התקן‪ ,‬בשל מיקומו‬
‫כ‪ 200-‬מטרים בלבד מקו ה‪7-‬‬
‫קילומטרים‪.‬‬
‫לאחר מאבק ארוך ומתיש‬
‫תוקצב הפרויקט על ידי משרד‬
‫החינוך בעלות של ‪ 2.5‬מליון‬
‫שקל ‪ -‬ויצא אל הפועל‪.‬‬
‫המרחבים המוגנים החדשים‬
‫ישמשו ככיתות לימוד ‪ -‬עד‬
‫שתשמע אזעקת 'צבע אדום' ‪-‬‬
‫בתקווה שלא תישמע לעולם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬מעיין גנילוין‬
‫קליטה בנירים‬
‫‪...‬והגיענו למיגון הזה‬
‫אלון וולוז'ני ובתו זוהר מעין‬
‫הבשור מעניקים תעודות‬
‫הוקרה‪ ,‬יחד עם יעל אדר‬
‫מנהלת אגף החינוך ‪ -‬לכל‬
‫העושים במלאכה‪,‬‬
‫בשם הנהגת ההורים‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪3‬‬
‫בקרוב‪ :‬לא יסעו משאיות בכביש ‪ 232‬בשעות העומס‬
‫משרד התחבורה הודיע כי משאיות המובילות סחורה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום לא יורשו לנסוע‬
‫בין השעות ‪ 9:00-7:00‬ובין ‪ .17:00-15:00‬ראש המועצה גדי ירקוני‪ :‬הוכחה לשיתוף פעולה מוצלח עם‬
‫הממשלה‪ .‬אנו ממשיכים לפעול להרחבת הכביש ולהסטת חלק מהמשאיות למעבר קרני או ארז • נגה גדג'‬
‫מאמציו של ראש‬
‫המועצה גדי ירקוני‬
‫נשאו פרי ובחודש שעבר‬
‫הודיע שר התחבורה ישראל‬
‫כ‪,‬ץ‪ ,‬כי תוגבל תנועת ה�מ‬
‫שאיות על כביש ‪.232‬‬
‫על פי הוראת השר‪ ,‬משאיות‬
‫המובילות סחורה למעבר‬
‫כרם שלום לא יורשו לנסוע‬
‫בכבישים המובילים למעבר‬
‫בין השעות שבע לתשע‬
‫בבוקר ובין השעות שלוש‬
‫לחמש אחר הצהריים‪.‬‬
‫ההחלטה התקבלה בתגובה‬
‫לבקשותיהם של גדי ושל‬
‫ראש מועצת מרחבים להא‬
‫גביל את תנועת המשאיות‪,‬‬
‫בעיקר בשעות שהילדים‬
‫נוסעים וחוזרים מבתי‬
‫הספר‪ .‬המשאיות לא יוכלו‬
‫לנסוע בקטעים מסוימים‬
‫בכבישים ‪,25 ,234 ,222 ,232‬‬
‫‪ 293 241 ,2644‬ו‪ .310-‬ההג�ב‬
‫לה תחול רק על משאיות‬
‫מבלגיה באהבה‬
‫ז'אן ברמן מאבשלום ליווה את הביקור של שגריר‬
‫בלגיה במועצה‪ .‬הם הלכו בשדות‪ ,‬פגשו את תלמידי‬
‫בית הספר נופי הבשור וגם חזרו לגן הילדים בניר‬
‫עוז‪ ,‬שם נפצע ז'אן במהלך צוק איתן • יובל רויטמן‬
‫ב‪ 13-‬בינואר‪ ,‬יום‬
‫רביעי‪ ,‬ביקרו במוא‬
‫עצה שגריר בלגיה בישראל‬
‫‪Jean Cornet d'Elzius‬‬
‫ופמלייתו‪ .‬מי שליווה אותם‬
‫היה ז'אן ברמן מאבשלום‪,‬‬
‫יליד בלגיה‪ ,‬שנפצע במהלך‬
‫צוק איתן מרקטה שנחא‬
‫תה על גן הילדים של בנו‬
‫בקיבוץ ניר עוז‪.‬‬
‫צילום‪ :‬היבר מיניולה‬
‫‪4‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫קיבלה את פניהם המנהלת‬
‫זמירה בן יוסף‪.‬‬
‫הוא עוד ישוב?‬
‫"הוא התאהב באנשים‬
‫שפגש‪ ,‬באומץ‪ ,‬בצורת‬
‫ההסתכלות על החיים‪ .‬הוא‬
‫אמר שהוא רוצה לחזור‪ .‬יש‬
‫מחשבה שאולי הוא יבוא‬
‫לסיור כלכלי‪ ,‬עם משלחת‬
‫של מנהלים מבלגיה‪ .‬אני‬
‫אעשה הכל כדי להביא‬
‫לכאן את הסיור הזה‪ ,‬אני‬
‫במגעים אישיים עם השגא‬
‫ריר בנושא"‪.‬‬
‫נדלקו על האזור‬
‫"הראיתי להם את המקום‬
‫שבו נפצעתי"‪ ,‬מספר ז'אן‪.‬‬
‫"אחר כך נסענו לטיול‬
‫בשדות הסמוכים לגדר‬
‫הגבול"‪ .‬בתום הסיור בשא‬
‫דות המוריקים של אזורנו‬
‫נפגשה המשלחת עם ראש‬
‫המועצה גדי ירקוני ולאחר‬
‫מכן נסעה לבית הספר‬
‫התיכון נופי הבשור‪ ,‬שם‬
‫מימין‪ :‬ז'אן ברמן‪ .‬אסתי זדה מעין הבשור והשגריר הבלגי‬
‫המובילות סחורה לעזה‪,‬‬
‫ולא על משאיות שנוסעות‬
‫ליישובים‪.‬‬
‫ההוראה אמורה להיכנס‬
‫לתוקף בחודש הקרוב‪,‬‬
‫לאחר שיושלמו סידורי‬
‫התנועה הדרושים‪.‬‬
‫גדי ירקוני בירך על ההחא‬
‫לטה ואמר כי היא הוכחה‬
‫ששיתוף פעולה בין המוא‬
‫עצות למשרדי הממשלה‬
‫מניב תוצאות טובות‪ .‬עם‬
‫זאת הוא הדגיש‪ ,‬כי המועצה‬
‫ממשיכה לפעול בנושא‬
‫כביש ‪ 232‬ותמשיך להיאבק‬
‫על הרחבתו ועל הסטת חלק‬
‫מהמשאיות למעבר קרני או‬
‫מעבר ארז‪.‬‬
‫ממשרד התחבורה נמסר‪,‬‬
‫כי כרגע עובדים במשרד על‬
‫דרכי יישום ההחלטה וכי‬
‫בקרוב יימסרו פרטים נוסא‬
‫פים על איך תבוצע ההגבלה‬
‫וכיצד היא תיאכף‪.‬‬
‫לדברי ז'אן‪" ,‬השגריר ופא‬
‫מלייתו התרגשו מהמפגש‬
‫עם התלמידים שסיפרו‬
‫להם על החיים בצל המצב‬
‫הביטחוני המתוח ונפעמו‬
‫מהבגרות של בני הנוער‬
‫שלנו"‪ .‬את הביקור תיעדו‬
‫תלמידי מגמת הקולנוע של‬
‫בית הספר בהדרכתו של‬
‫אייל בריברם‪.‬‬
‫חברי המשלחת חתמו את‬
‫הביקור במפגש "עם כל‬
‫הבלגים במועצה – בערך‬
‫‪ ,"18‬מספר ז'אן‪ .‬הקבוצה‬
‫נפגשה בעין הבשור ל'על‬
‫האש'‪" .‬היה מאוד מרגש‬
‫בשביל השגרירות וגם‬
‫בשביל הבלגים‪ ,‬שזו בעצם‬
‫הפעם הראשונה שיש‬
‫מפגש כזה פה בבית שלנו"‪.‬‬
‫מדובר בפעם השנייה‬
‫ששגריר בלגיה מבקר‬
‫במועצה‪ .‬בפעם הראשונה‪,‬‬
‫כארבעה חודשים אחרי‬
‫פציעתו של ז'אן‪ ,‬הגיע‬
‫השגריר לביקור פרטי ביחד‬
‫עם אשתו‪.‬‬
‫מחכה לפיצויים‬
‫ומה איתך ‪ -‬החלמת כבר‬
‫מהפציעה?‬
‫"מבחינה פיזית אני נכה‬
‫לכל החיים‪ .‬יש לי מזל‬
‫שאני חי‪ ,‬בריא ונושם‪.‬‬
‫את הילדים שלי אני כבר‬
‫לא ארים על הידיים‪ .‬יש‬
‫לי כתף שמאל של זקן בן‬
‫מאה‪ .‬אני מוגבל מאוד‬
‫בתנועה‪ ,‬עדיין יש לי בעיות‬
‫נוירולוגיות בכתף"‪.‬‬
‫ומה עם פיצויים?‬
‫"כרגע אני נמצא במאבק‬
‫על אחוזי הנכות מול ביטוח‬
‫לאומי‪ .‬זה אפילו הגיע עד‬
‫כדי כך שהם עירערו על‬
‫הוועדות של עצמם"‪.‬‬
‫קן לציפורים‬
‫שנתיים וחצי עברו מאז‬
‫שסיפרנו לכם ("ככה זה"‬
‫‪ )112‬על מור ואיתי ציפורי‬
‫שבונים את "הבית החברתי‬
‫הראשון"‪ ,‬והנה הסתיימה‬
‫הבנייה וחנוכת בית חגיגית‬
‫התקיימה בתלמי יוסף‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬מור ואיתי החליטו‬
‫לוותר על עניינים מציקים‬
‫כמו משכנתא והלוואות‪,‬‬
‫ולבנות בית בעצמם‪ ,‬בעזרת‬
‫החברים‪ .‬במהלך השנתיים‬
‫וחצי האחרונות הגיעו‬
‫עשרות חברים ובני משפא‬
‫חה לעזור בבנייה‪ ,‬והם אלו‬
‫שטייחו‪ ,‬יצקו‪ ,‬ניסרו ומתחו‪,‬‬
‫ובמאמץ משותף קם הבית‬
‫ונהיה למציאות‪.‬‬
‫גיוס החברים נעשה דרך‬
‫הפייסבוק‪ ,‬כאשר מדי כמה‬
‫שבועות מפרסמת מור‬
‫סטטוס ומבקשת מהחברים‬
‫לבוא‪ .‬והם באו‪.‬‬
‫"זו הייתה הרפתקה חד‪-‬‬
‫פעמית"‪ ,‬אומרת מור‪,‬‬
‫"חווינו דברים כיפיים‪ ,‬וגם‬
‫פחות‪ ,‬אבל בסך הכל היה‬
‫מדהים ‪ -‬והתוצאה שווה את‬
‫המאמץ"‪.‬‬
‫נגה גדג'‬
‫תמונות‪ :‬באדיבות המשפחה‬
‫דקל נבון‬
‫"נבון עודד אותנו"‬
‫סיפור על הקמת מושב דקל‪ ,‬נשיא המדינה לשעבר‬
‫יצחק נבון‪ ,‬עץ דקל אחד ‪ -‬והחבר החדש שהוצמד לו‬
‫חלופת מכתבים שהא‬
‫גיעה למערכת ‪ 232‬בין‬
‫מזכיר מושב דק ל חנן עמ�י‬
‫בר לבין ארז נבון‪ ,‬בנו של‬
‫נשיא המדינה לשעבר יצחק‬
‫נבון ז"ל‪ ,‬חושפת את סיפורו‬
‫של עץ דקל אחד‪ ,‬שנטע‬
‫יצחק נבון בשנת ‪ 1982‬לאחר‬
‫פינוי ימית‪ ,‬עם עלייתם של‬
‫חברי דקל על הקרקע בחבל‬
‫שלום‪ .‬עם מותו של נבון‬
‫הציבו חברי המושב בסמוך‬
‫לעץ ‪ -‬שכבר צמח ברבות‬
‫השנים ‪ -‬שלט הוקרה לזכרו‪.‬‬
‫הנה חלופת המכתבים בין‬
‫מזכיר המושב חנן עמיבר‬
‫לבין בנו של הנשיא לשעבר‪,‬‬
‫ארז נבון‪.‬‬
‫לכבוד ארז נבון וב"ב‪,‬‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫לפני ‪ 33‬שנים הקמנו את‬
‫הישוב דקל‪ 48 .‬משפחות‬
‫שהתפנו מהעיר ימית בצפון‬
‫סיני בחרו להקים ישוב חדש‬
‫מצדו המזרחי של הגבול‬
‫הישן‪-‬חדש ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫המדינה לא ששה להקים‬
‫את הבית החדש שלנו‬
‫והעדיפה לתת למתפנים‬
‫כספי פיצויים‪ .‬חבריי ואני‬
‫נפגשנו עם יצחק נבון ז"ל‬
‫במשרדו בירושלים וביקשנו‬
‫את עזרתו‪ .‬יצחק שמע‪ ,‬לקח‬
‫עימו את מזכירו‪ ,‬ירד לימית‪,‬‬
‫דיבר עם מי שדיבר‪ ,‬והחלום‬
‫הפך למציאות‪ .‬ב‪9.5.1982-‬‬
‫ערכנו בכפר דקל את טקס‬
‫העלייה על הקרקע‪ .‬היו‬
‫מספר אורחי כבוד בטקס‪.‬‬
‫אבל בנטיעת עץ הדקל‬
‫כובד יצחק‪ .‬כמו כל ישראל‬
‫הצטערנו על לכתו‪ .‬בתום‬
‫השלושים הצבנו שלט ליד‬
‫הדקל‪ .‬מצורפות תמונות‪.‬‬
‫באהבה והוקרה‪ ,‬בשם כל‬
‫חברי כפר דקל‪ ,‬חנן עמיבר‪,‬‬
‫מזכיר‪.‬‬
‫משה טל‪ ,‬חבר דקל‪ ,‬מספר‪:‬‬
‫"הנשיא נבון עודד אותנו‬
‫והקשר נשמר‪ .‬ביטוי לכך‬
‫היה כשטרח והגיע לדקל‬
‫בחגנו‪ .‬לגבי הקמת דקל‪,‬‬
‫להבדיל מהנשיא דאז שפגש‬
‫אותנו ואף עודד‪ ,‬לא הצלחנו‬
‫לעורר עניין אצל אף גורם‬
‫ממשלתי וגם סוכנותי‪ .‬יוצא‬
‫מכלל זה הינו דוד נחמיאס‬
‫ז"ל‪ ,‬שהיה מנהל חבל ימית‬
‫וגילה הרבה סימפטיה‬
‫להתארגנות שלנו"‪.‬‬
‫יובל רויטמן‬
‫מימין‪ :‬הדקל שנטע יצחק נבון‬
‫ז"ל‪ .‬כבר בן ‪ 34‬שנים‪ .‬משמאל‪:‬‬
‫השלט שהוצב בסמוך לו‪ .‬צילום‪:‬‬
‫חנן עמיבר‬
‫חנן היקר‪,‬‬
‫תודה שזכרתם!‬
‫יש צילום מאוד חזק בספרו‬
‫האוטוביוגרפי שיצא לאחרוא‬
‫נה ‪" -‬כל הדרך" בעת ביקורו‬
‫בחבל ימית ערב הפינוי‬
‫(מצ"ב)‪ .‬אבא התעקש לצאת‬
‫לסיני‪ ,‬לפגוש את המפונים‪,‬‬
‫להקשיב להם ולא להסתתר‬
‫מאחורי החלטות הממשלה‪.‬‬
‫דומה שבאותו ביקור‪ ,‬במרץ‬
‫‪( 82‬אולי לפני) הוא פעל‪,‬‬
‫כפי שציינת‪ ,‬ותרם תרומה‬
‫להקמת הישוב‪ ,‬בו נטע‬
‫עץ‪ ,‬חודשיים אח"כ‪ .‬הדקל‬
‫גדול ויפה‪ .‬כך גם מפעליכם‬
‫הציוני‪ .‬יישר כח‪ ,‬ארז נבון‪.‬‬
‫יצחק נבון ז"ל מול תושב בחבל ימית ערב הפינוי‪ .‬צילום‪ :‬שלום ברטל‪,‬‬
‫‪ ,28.3.1982‬באדיבות ארכיון דקל‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪5‬‬
‫ריקוד פרידה‬
‫תחת ניהולה והדרכתה עשה‬
‫האולפן כברת דרך ארוכה‬
‫ומשמעותית מבחינה מקא‬
‫צועית והגיע לרמה הגבוהה‬
‫שלו כיום‪.‬‬
‫בערב הפרידה הציגו הרא‬
‫קדניות הצעירות ביחד עם‬
‫בוגרות האולפן‪ ,‬שחלקן כבר‬
‫חיילות וסטודנטיות‪ ,‬מופע‬
‫מושקע ואיכותי לכבודה של‬
‫ג'ודי‪ ,‬שגם נשאה דברי תודה‬
‫ופרידה‪" ,‬בין הדמעות"‪,‬‬
‫לדבריה‪.‬‬
‫הלו ג'ודי‪ ,‬איך היה האירוע?‬
‫"מאוד‪-‬מאוד מרגש‪.‬‬
‫הבוגרות רקדו וגם הבוגא‬
‫רות‪-‬הבוגרות שהן חיילות‬
‫וסטודנטיות והכול היה‬
‫מאוד מושקע מכל הבחינות‪.‬‬
‫הגיעו הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬תלמיא‬
‫דים ותלמידות"‪.‬‬
‫מה את עושה עכשיו?‬
‫"כרגע אני בבית‪ ,‬עובדת‬
‫במתפרה של הקיבוץ‪ .‬בנוסף‬
‫אני מעורבת בעניין של‬
‫תכנון בקיבוץ‪ .‬התעסקתי‬
‫בעבר עם רשות הבנייה‬
‫והייתי מרכזת בנייה ‪ -‬ואני‬
‫בחודש שעבר נערך אירוע פרידה מג'ודי פפו מקיבוץ‬
‫אורים‪ ,‬שניהלה במשך ‪ 33‬שנים את האולפן למחול‬
‫במועצה‪" .‬האירוע היה מאוד מרגש‪ ,‬האולפן הוא כמו‬
‫הבית השני של הילדות" • יובל רויטמן‬
‫בחודש שעבר נערך‬
‫באולם אשכול ערב‬
‫פרידה מג'ודי פפו (‪,)69‬‬
‫המנהלת המיתולוגית של‬
‫האולפן למחול במועצה‪,‬‬
‫שעמדה בראשו ב‪ 33-‬השנים‬
‫האחרונות‪ .‬ג'ודי‪ ,‬ילידת‬
‫ארה"ב‪ ,‬למדה יותר מעשר‬
‫שנים מחול לפני שעלתה‬
‫לישראל ובשנים הרבות‬
‫צילום‪ :‬תמרה כהן‬
‫ממשיכה להתעסק עם זה"‪.‬‬
‫איך בלי האולפן?‬
‫"זה עוד חסר לי‪ .‬הקשר עם‬
‫הילדות‪ ,‬עם המורים‪ ,‬עם‬
‫הצוות‪ ,‬היה לנו צוות נפלא‬
‫שעבדנו יוצא מן הכלל ביחד‬
‫ואני ממשיכה להיות קצת‬
‫מעורבת בכל מיני‪ .‬האולפן‬
‫למחול באשכול הוא אולפן‬
‫מקצועי‪ ,‬הילדות משקיעות‬
‫המון‪-‬המון שעות‪,‬‬
‫בעיקר הבוגרות‪.‬‬
‫זה כמו הבית השני שלהן‬
‫בעצם"‪.‬‬
‫יש מחליפה‬
‫"האולפן לא היה מגיע לאן‬
‫שהגיע בלי התמיכה של‬
‫המועצה במשך השנים‪ .‬אני‬
‫רוצה להודות בעיקר לעמי‬
‫לוויתן‪ ,‬מנהל אגף הספורט‬
‫לשעבר‪ ,‬שמאוד מאוד תמך‬
‫ועכשיו סמדר בלדיגה‪,‬‬
‫שגם תומכת באולפן ומנסה‬
‫לקדם אותו"‪.‬‬
‫יש לך מחליפה?‬
‫"כן‪ ,‬אופיר רפפורט‪ .‬היא‬
‫מורה לבלט‪ ,‬אז היא גם‬
‫מלמדת וגם מנהלת באותו‬
‫שוברים ת'שקט‬
‫צילום‪232 :‬‬
‫נשים לוחמות‬
‫במסגרת "שבוע בין המינים" בנופי הבשור‪ ,‬ביקרו‬
‫תלמידי ח'‪-‬ט' באנדרטת האישה הלוחמת בניצנים‬
‫צילום‪ :‬מרטין ססלר‬
‫ביום שלישי ה‪ 12-‬בינואר‬
‫יצאו תלמידים מכיתות ח'‬
‫ו‪-‬ט' בנופי הבשור לסיור‬
‫לאנדרטת האישה הלוחא‬
‫מת בניצנים הישנה‪ .‬הסיור‬
‫התקיים במסגרת "שבוע‬
‫בין המינים"‪ ,‬שבוע שקיימו‬
‫קבוצת סטודנטים מבית ברל‬
‫הנמצאים בביה"ס בהתנסות‬
‫מודרכת בהנחייתו של ד"ר‬
‫מרטין ססלר‪ ,‬שמספר‪:‬‬
‫"הכרנו את המקום דרך‬
‫סיפורן של הנשים הלוחמות‬
‫‪6‬‬
‫באמצעות הצגות‪ ,‬משימות‬
‫ודיונים‪ .‬ראינו שגם בחברה‬
‫הסוציאליסטית‪ ,‬בתחילת‬
‫דרכה של המדינה‪ ,‬נשים היו‬
‫צריכות להיאבק על זכויות‬
‫שוות‪ ,‬והכרנו את סיפורי‬
‫הגבורה של הנשים בניצנים"‪.‬‬
‫ביום האחרון של השבוע‬
‫הכירו התלמידים את מחאת‬
‫הסופרג'יסטיות‪ ,‬וחשבו על‬
‫אילו דברים הם היו רוצים‬
‫להיאבק היום בתחום השא‬
‫וויון בין המינים‪.‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫בתחילת החודש‬
‫התקיימה הפגנה‬
‫בשדה ניצן מול ביתה‬
‫של משפחת רונן‪ .‬העילה‬
‫– חוג בית של ’שוברים‬
‫שתיקה’ בביתם‪ .‬להפגנה‬
‫קדמה מערכת מתלהמת של‬
‫תגובות בפייסבוק שחייבה‬
‫התערבות משטרתית וגיוס‬
‫חריג של כוחות לשמירה‬
‫על הסדר בזמן האירוע‪.‬‬
‫המפגינים‪ ,‬חלקם מהמועצה‪,‬‬
‫עמדו בחוץ ומחו בצעקות‬
‫בעזרת מגפון‪ .‬רובם סירבו‬
‫לענות לשאלות ‪ 232‬למעט‬
‫סמדר ומיכה סגל מעין‬
‫הבשור‪ .‬סמדר‪” :‬תודה‬
‫למשפחת רונן‬
‫שאפשרה לנו‬
‫להגיע ולמחות‬
‫על היריקה‬
‫בפניהם של‬
‫חיילי צה”ל‬
‫ששומרים עלינו‬
‫יום יום ושעה‬
‫שעה”‪ .‬מיכה‪:‬‬
‫”אני לא בא‬
‫להפריע למפגש‬
‫אלא להפגין את‬
‫דעתי המנוגדת‬
‫לדעתם‪ .‬אין לי דבר נגד אף‬
‫אחד מהם – אבל הם טועים‬
‫ומטעים‪ .‬לדעתי זה לא‬
‫במקום לעשות את זה כאן‬
‫באשכול אחרי מה שעברנו‪.‬‬
‫זו זריית מלח על הפצעים”‪.‬‬
‫תגובת משפחת רונן‪” :‬את‬
‫המפגש עשינו כאן ‪ -‬כי‬
‫זה ביתנו‪ .‬המחלוקת היא‬
‫מחלוקת כלל ישראלית‬
‫ואנחנו לא רואים שום עניין‬
‫לריב עליה דווקא עם תושבי‬
‫אשכול‪ .‬המפגש היה מעניין‬
‫והבית היה מלא”‪.‬‬
‫ארנון אבני‬
‫"רציתי לצעוק בשבילם"‬
‫בשבוע הבא יוקרן בבכורה דרומית בסינמטק שדרות הסרט התיעודי "המלחמה האחרונה של ילדי טהרן"‪.‬‬
‫היוצרת והבמאית‪ ,‬טלילה פרנק‪-‬אוטין משדי אברהם‪ ,‬מספרת על החיבור המיוחד שלה עם קבוצת ניצולי‬
‫השואה במלחמתם להכרה מהמדינה‪ ,‬ומגלה איך משלבים בין חלום הקולנוע לחיי משפחה • יובל רויטמן‬
‫לראשונה לקסם של הדרמה‪ .‬אני ממש‬
‫מאמינה בכוח המעצים והמרפא של‬
‫הדרמה‪ .‬ובהקשר לסרט ‪ -‬דרך זה שאני‬
‫מספרת את הסיפור של הגיבורים אני‬
‫נותנת להם כוח ומעצימה אותם"‪.‬‬
‫ואיך זה לא להתפרנס מקולנוע?‬
‫"אני אוהבת שיש לי כמה דברים לעשות‬
‫בחיים‪ .‬אני רוצה להיות יצירתית‬
‫צילום‪232 :‬‬
‫"הרגשתי שמה שהם צועקים זה לא‬
‫הכסף – זו ההכרה‪ .‬אמרתי לעצמי‬
‫שיש לי מצלמה ואני יודעת לעשות‬
‫סרטים ‪ -‬אז אני אהיה הפה שלהם"‬
‫ולהשפיע על אחרים ואני עושה את זה‬
‫גם בבית ספר‪ .‬כשגרים רחוק מהמרכז‪,‬‬
‫זה לא קל‪ .‬במהלך עשיית הסרט‬
‫הקרבתי המון‪ ,‬לפעמים חזרתי מאוחר‪,‬‬
‫אחרי ארבע שעות נסיעה הלוך וחזור‪.‬‬
‫אבל זה משהו שהרגשתי שאני רוצה‬
‫לעשות‪ .‬למדתי שצריך לעשות מינונים‪,‬‬
‫מצד אחד לא לוותר על החלומות שלך‬
‫ומצד שני לא לשכוח את מה שהכי‬
‫חשוב – משפחה"‪.‬‬
‫מוסדות ויישובים שמעוניינים להזמין‬
‫את הסרט להקרנה בליווי הרצאה‪,‬‬
‫מוזמנים לפנות לטלילה בטלפון‪:‬‬
‫‪ ,0547915453‬או במייל‪:‬‬
‫‪.talila71@gmail.com‬‬
‫המפגש מסובסד ע"י תרבות לישראל‪.‬‬
‫"הקולנוע הוא בשביל הנשמה"‬
‫טלילה‪ ,‬בת ‪ ,44‬נולדה בקיבוץ רעים‬
‫וגרה כיום במושב שדי אברהם עם‬
‫משפחתה‪ .‬בתיכון למדה במעלה הבשור‬
‫והיא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנת ‪,2010‬‬
‫לרגל חגיגות ‪ 60‬שנה לרעים‪ ,‬עשתה את‬
‫הסרט התיעודי "סובב קיבוץ"‪ ,‬שהוקרן‬
‫אברהם ננצל וחיים רובינזון‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪7‬‬
‫צילום‪ :‬עופר בר‬
‫ביום חמישי ה‪ 11-‬בפברואר תגיע טלילה‬
‫פרנק‪-‬אוטין לסינמטק שדרות‪,‬‬
‫להקרנת הסרט התיעודי שיצרה‬
‫ "המלחמה האחרונה של ילדי טהרן"‪.‬‬‫היא תיפגש עם האנשים שליוותה במשך‬
‫כשמונה שנים‪ ,‬בין ‪ 2006‬ל‪ ,2014-‬בתביעה‬
‫שניהלו מול המדינה‪ .‬בין האורחים יהיה‬
‫גם משה עציון מנירים‪ ,‬גם הוא מילדי‬
‫טהרן (אך לא לקח חלק בתביעה)‪.‬‬
‫הסרט‪ ,‬שאותו ערכה סימה סדרו‪-‬פלד‬
‫עוקב אחר מאבקם המשפטי של ‪217‬‬
‫מילדי טהרן‪ ,‬יתומי שואה‪ ,‬שתובעים‬
‫ממדינת ישראל כספי שיקום ששילמה‬
‫עבורם גרמניה‪ .‬הסרט מלווה אותם‬
‫בקרב האחרון של חייהם ‪ -‬הקרב נגד‬
‫המדינה‪.‬‬
‫איך הגעת אליהם?‬
‫"אבא של גיסי‪ ,‬אברם ננצל‪ ,‬הוא מילדי‬
‫טהרן‪ ,‬שלא דיבר ‪ 70‬שנה‪ .‬הזמינו אותו‬
‫לתת עדות בטבעון‪ ,‬אמרו לי 'בואי‬
‫תצלמי'‪ .‬אז באתי‪ ,‬צילמתי ‪ -‬ונכנסתי‬
‫לסיפור‪ .‬נסעתי איתו גם למשלחת‬
‫לברלין ותיעדתי‪ .‬אחר כך באתי לפגישה‬
‫עם החבר'ה וגיליתי את עניין המשפט‬
‫והתביעה ‪ -‬וזה נגע לליבי"‪.‬‬
‫מה נגע לליבך?‬
‫"המסירות שלהם לעניין‪ .‬הרגשתי שמה‬
‫שהם צועקים זה לא הכסף – זו ההכרה‪.‬‬
‫אמרתי לעצמי שכסף אין לי ‪ -‬אז אני‬
‫אתן להם הכרה‪ .‬יש לי מצלמה ואני‬
‫יודעת לעשות סרטים ואני אהיה הפה‬
‫שלהם ‪ -‬אני אצעק בשבילם"‪.‬‬
‫איך היתה העבודה איתם?‬
‫"הם אנשים מקסימים‪ .‬כל מה שיש להם‬
‫הם נתנו לי‪ .‬התעקשו להחזיר כסף‪ .‬היתה‬
‫סולידריות ביניהם‪ .‬דאגו תמיד לכולם‪,‬‬
‫עזרו אחד לשני‪ .‬לפעמים היה לי מאוד‬
‫קשה לראות את הכאב שלהם‪ .‬עומדים‬
‫בבית משפט ואף אחד לא שומע‪ .‬אנשים‬
‫מאוד פטריוטים‪ ,‬אוהבים‪ ,‬ציונים‪ ,‬גאים‬
‫בהקמת המדינה‪ .‬הם בקונפליקט‪ .‬יש לי‬
‫עדיין קשר עם החבורה"‪.‬‬
‫בסינמטקים בארץ במסגרת אירועי ‪100‬‬
‫שנה לתנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫אמנם מאחוריה שני סרטים תיעודיים‪,‬‬
‫אבל מקולנוע היא לא מתפרנסת‪" .‬הייתי‬
‫מורה לקולנוע ורכזת מגמת קולנוע‬
‫בתיכון ביפו‪ ,‬אבל הרגשתי שחסר לי‬
‫משהו‪ .‬היה לי רצון להגיע לאנשים‪.‬‬
‫כיום אני דרמה‪-‬תרפיסטית‪ .‬את לימודי‬
‫התעודה עשיתי בתל‪-‬חי ואני עובדת‬
‫באופקים‪ ,‬בניצני אשכול ובנופי הבשור‬
‫ קולנוע אני עושה בשביל הנשמה"‪.‬‬‫יש קשר בין קולנוע לדרמה‪-‬תרפיה?‬
‫"הראשונה שלימדה אותי איך לספר‬
‫סיפור ולהציג דמות‪ ,‬היתה המורה‬
‫הנהדרת שלי לדרמה מכיתה ג' ‪ -‬אורנה‬
‫נעמתי מרעים‪ .‬היום‪ ,‬בתור דרמה‬
‫תרפיסטית‪ ,‬אני עובדת בחדר הדרמה‬
‫של אורנה שעדיין מלמדת בניצני אשכול‬
‫וזה ממש מרגש אותי‪ .‬לפעמים אני‬
‫מקנאה בילדים שבאים אליה ונחשפים‬
‫בונים עתיד‬
‫חברי הוועדה‬
‫"הספירה לאחור החלה‪ :‬בעוד ‪ 942‬ימים צפוי להיפתח בית הספר היסודי‬
‫החדש באשכול‪ .‬ועדת ההיגוי קיימה את פגישתה הראשונה ובחודשים‬
‫הקרובים תעוצב ותגובש דמותו של בית הספר • נגה גדג'‬
‫צילום‪ :‬דוברות אשכול‬
‫ועדת ההיגוי בפגישה הראשונה‬
‫באווירה חגיגית התקיימה בחודש‬
‫ינואר פגישתה הראשונה של ועדת‬
‫ההיגוי להקמת קמפוס חינוכי משותף‬
‫לכל תלמידי בתי הספר היסודיים של‬
‫החינוך הממלכתי באשכול‪.‬‬
‫שנתיים לאחר שהחליטה מליאת‬
‫המועצה על הקמת בית ספר חדש‪,‬‬
‫ולאחר דחיות ועיכובים – גם בעקבות‬
‫"צוק איתן" ‪ -‬התכנסו חברי הוועדה‬
‫למפגש היכרות והצגת דרך פעילותה‬
‫העתידית של הוועדה‪" .‬מערכת החינוך‬
‫היא העוגן של אשכול"‪ ,‬אמר ראש‬
‫המועצה גדי ירקוני בפתיחת הכינוס‪,‬‬
‫"ובית הספר היסודי החדש הוא פרויקט‬
‫הדגל של המועצה לשנים הקרובות"‪.‬‬
‫גדי הודה לחברי הוועדה על התגייסותם‪,‬‬
‫"קיימת מחויבות ברורה להשגת חינוך‬
‫טוב יותר"‪ .‬עוד אמר גדי‪ ,‬כי התקציב‬
‫הנדרש למימוש "חלומות הציבור‬
‫והוועדה" הוא גדול בצורה משמעותית‬
‫מהתקציב הקיים‪ ,‬ועל מנת להשיג את‬
‫הכסף המועצה תפעל לגיוס תרומות‬
‫ובמקביל תפעל מול משרד החינוך‬
‫להגדלת התקציב‪.‬‬
‫בית הספר אמור להיפתח בספטמבר‬
‫‪ ,2018‬בקריית החינוך במועצה‪ ,‬סמוך‬
‫לבתי הספר "ניצני אשכול" ו"נופי‬
‫הבשור"‪ .‬בבית הספר החדש וב"ניצני‬
‫אשכול" ילמדו תלמידי היסודי מהזרם‬
‫הממלכתי במועצה – מקיבוצים‪,‬‬
‫מושבים ויישובים קהילתיים‪.‬‬
‫שקיפות מלאה‬
‫מטרת ועדת ההיגוי היא להקים בית ספר‬
‫יסודי חדש וליצור אינטגרציה של כל‬
‫התלמידים במועצה שבזרם הממלכתי‪,‬‬
‫בשני בתי הספר‪ .‬הוועדה תתכנס אחת‬
‫לחודש (הפגישה הקרובה ב‪)10.2-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫ועיקר פעילותה תיעשה בתתי‪-‬ועדות‬
‫שעבודתן תאושר באופן דמוקרטי על‬
‫ידי הוועדה המרכזית‪ .‬צוות העבודה‬
‫הראשון‪ ,‬בראשות מנהלת אגף החינוך‬
‫במועצה יעל אדר כבר החל את עבודתו‬
‫ויציג המלצות ראשונות בתוך חודש‪.‬‬
‫הוועדה תפעל בשקיפות מלאה לציבור‪,‬‬
‫וצוות מתוך הוועדה בראשות דוברת‬
‫קשר עם ועדת ההיגוי ‪-‬‬
‫מפת דרכים אינטרנטית‬
‫** אתר המועצה‪ :‬דף הבית ← אודות‬
‫← ביה"ס היסודי החדש‬
‫** תיבת דואר אלקטרוני לפניות‬
‫הציבור‪.newschool@erc.org.il :‬‬
‫** אגרת ראש המועצה‬
‫** חברי הוועדה‬
‫** עיתון ‪232‬‬
‫ראש המועצה גדי ירקוני‪ ,‬סגן ראש‬
‫המועצה מאיר יפרח‪ ,‬גזברית המועצה‬
‫כבי שקולניק‪ ,‬מזכיר המועצה מורדי‬
‫ביטון‪ ,‬מהנדס המועצה מוטי לבאן‪,‬‬
‫מנהלת אגף החינוך יעל אדר‪ ,‬מנהלת‬
‫מחלקת חוגים וספורט סמדר בלדיגה‪,‬‬
‫מנהל "יובלי הבשור" גיל יערי‪ ,‬מנהלת‬
‫"ניצני אשכול" אלכסנדרה קופץ'‪,‬‬
‫מנהלת "יובלי הבשור" לשעבר מזל‬
‫ערוסי‪ ,‬מנהלת "ניצני אשכול" לשעבר‬
‫פסיה פאוקר‪ ,‬נועם גל משדה ניצן‪,‬‬
‫דורון צמח מבארי‪ ,‬איל דבורי מבארי‪,‬‬
‫סמדר ים מרעים‪ ,‬נירה שגיא ממגן‪,‬‬
‫מנהל ביה"ס הבשור לשעבר מרדכי‬
‫אווקרט מאוהד‪ ,‬דנה אדמון משדה‬
‫אברהם‪ ,‬לירן רייזר מעין הבשור‪,‬‬
‫טובה מיטלמן – יועצת ארגונית‪ ,‬חנה‬
‫ללוש מפקחת משרד החינוך‪ ,‬משה‬
‫מורג – פרויקטור ודוברת המועצה‬
‫יפעת ליפנר (משקיפה)‪.‬‬
‫המועצה יפעת ליפנר יהיה אחראי על‬
‫הקשר עם הציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרוטוקולים‬
‫של ישיבות הוועדה מפורסמים באתר‬
‫המועצה ונפתחה תיבת דואר אלקטרוני‬
‫שאליה אפשר לכתוב בנושא בית הספר‪:‬‬
‫‪.newschool@erc.org.il‬‬
‫בנוסף תעדכן המועצה על הדיונים‬
‫באגרת ראש המועצה ובעיתון ‪,232‬‬
‫וכמובן שגם חברי הוועדה (ראו מסגרת‬
‫כתומה) הם כתובת עבור הציבור‬
‫בנושאי בית הספר‪.‬‬
‫"אנחנו פותחים בתהליך שבמסגרתו‬
‫תיקבע דמותו של בית הספר"‪ ,‬אומרים‬
‫במועצה‪" ,‬התהליך הוא פתוח‪ ,‬ובמהלכו‬
‫נדון בכל הסוגיות הנוגעות לבית הספר‪.‬‬
‫הדבר היחיד שידוע כרגע הוא שבית‬
‫ספר יסודי חדש יקום בקריית החינוך‬
‫וילמדו בו ילדים מכל המועצה‪ .‬איזה סוג‬
‫בית ספר‪ ,‬איך הוא ייראה‪ ,‬איך יתחלקו‬
‫התלמידים בין "ניצני" לבין בית הספר‬
‫החדש – הכל ייקבע בתהליך עבודתה‬
‫של הוועדה ובשיתוף מלא של הציבור"‪.‬‬
‫פעילות בשטח‬
‫התפישה בנוגע לחשיבות שיתוף‬
‫הציבור בתהליך כבר באה לידי ביטוי‬
‫בהתארגנות "בשטח"‪ .‬לאחרונה החל‬
‫לפעול במועצה פורום עצמאי שנולד‬
‫מתוך ועד ההורים של "יובלי הבשור"‪.‬‬
‫הפורום פועל במטרה להיות מעורב‬
‫בתכנון בית הספר‪ ,‬החל בתפישה‬
‫החינוכית וכלה בבינוי ובגינון‪.‬‬
‫הפורום נולד מתוך הבנה שוועדת ההיגוי‬
‫תקבל את החלטותיה על סמך המלצות‬
‫תתי‪-‬ועדות‪ ,‬שבהן יוכלו חברי הפורום‬
‫להשתלב ולתרום מתהליך הלמידה‬
‫שלהם‪ .‬הפורום כבר נפגש מספר פעמים‬
‫והחל בתהליך למידה של שיטות חינוך‬
‫שונות‪ ,‬מתוך רצון להביא את התוצרים‬
‫אל תוך ועדת ההיגוי‪.‬‬
‫בשורה חדשה‬
‫הורים רבים פנו אלינו בשאלה איך‬
‫אפשר להיות חלק מעבודתה של‬
‫ועדת ההיגוי‪ .‬חלק מההורים טוענים‬
‫כי לא ברור מדוע נבחרו דווקא אנשים‬
‫מסוימים ולא אחרים לשבת בוועדה‪,‬‬
‫במיוחד כשמדובר בנושא כה חשוב‪.‬‬
‫"הדבר היחיד שידוע כרגע הוא‬
‫שבית ספר יסודי חדש יקום בקרית‬
‫החינוך וילמדו בו ילדים מכל‬
‫המועצה‪ .‬איזה סוג בית ספר‪ ,‬איך‬
‫הוא ייראה‪ ,‬איך יתחלקו התלמידים‬
‫ הכל ייקבע בתהליך עבודתה של‬‫הוועדה ובשיתוף מלא של הציבור"‬
‫אבי אורפז מצאלים לומד במכון לחינוך‬
‫דמוקרטי בתל אביב ומאוד היה רוצה‬
‫להשפיע על תהליך הקמת בית הספר‬
‫החדש‪" .‬קראתי בפרוטוקול הישיבה‬
‫הראשונה של הוועדה שמוסכם עליה‬
‫שהחינוך באשכול הוא מצוין‪ .‬זה קצת‬
‫מדאיג אותי שזו נקודת המוצא‪ ,‬כי אין‬
‫ספק שבתי הספר שלנו מצוינים‪ ,‬אך הם‬
‫הוקמו במתכונת שכבר לא רלוונטית‬
‫למאה ה‪ .21-‬הרבה מערכות חינוך‬
‫בעולם וגם בארץ הבינו שהשיטה צריכה‬
‫להתחלף‪ .‬היום הגישות החדשות בחינוך‬
‫באות לתקן את בית הספר המסורתי‪,‬‬
‫הישן‪ ,‬שהמהות שלו לוקה בחסר‪ .‬אני‬
‫חושב שבית ספר החדש שלנו כדאי‬
‫שיהיה מתקדם‪ ,‬פרוגרסיבי"‪.‬‬
‫יש לך דוגמה?‬
‫"אני חושב שהדגם שמתאים לנו הוא‬
‫הדגם של היי‪-‬טק‪-‬היי‪ ,‬למידה מבוססת‬
‫פרויקטים‪ .‬יש כמה בתי ספר כאלו‬
‫בארץ‪ .‬אלו בתי ספר ממלכתיים‪ ,‬של‬
‫משרד החינוך‪ ,‬אבל הלמידה בהם היא‬
‫בשיטת למידה שפותחה בסן‪-‬דייגו‪:‬‬
‫למידה בקבוצות קטנות‪ ,‬מחקר עיוני‬
‫והתנסות מעשית‪ ,‬ולמידה בינתחומית‪,‬‬
‫כאשר כל תלמיד לומד עם מספר‬
‫מצומצם של מורים ולהיפך – כל מורה‬
‫מלמד מספר מצומצם של ילדים"‪.‬‬
‫איך אתה מדמיין את בית הספר שלנו?‬
‫"כבית ספר ששם דגש על יכולות‬
‫חברתיות ורגשיות‪ ,‬על החוויה‪ .‬בית‬
‫ספר שמעורר סקרנות‪ ,‬כי ילד שחוקר‬
‫ומבצע את הלמידה בעצמו זה ילד‬
‫שלומד טוב יותר‪ .‬הייתי מאוד רוצה‬
‫לעזור בתהליך‪ .‬צברתי הרבה ידע בשנים‬
‫האחרונות וגם ביקשתי ליווי מהמכון‬
‫הדמוקרטי‪ .‬ההורים צריכים להיות הכוח‬
‫המשפיע‪ .‬זה בית הספר של הילדים‬
‫שלנו‪ ,‬חשוב לנו מאוד לקחת חלק‬
‫בגיבוש המהות שלו‪ .‬ממה שראיתי‪ ,‬רוב‬
‫האנשים בוועדת ההיגוי הם אנשים שיש‬
‫להם עשייה מפוארת מאחוריהם‪ ,‬אבל‬
‫אם רוצים משהו שונה צריך לפתוח את‬
‫הראש לעוד אופציות"‪.‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪9‬‬
‫הדרך ארוכה ומפותלת‬
‫במועצה מקדמים תוכנית לכביש ‪ - 23‬כביש נוסף שמקביל בחלקו לכביש ‪ - 232‬שמטרתו בין היתר לחבר את‬
‫יישובי חבל שלום לבאר שבע‪ .‬התכנון מתבצע בתיאום עם מועצת מרחבים ועיריית אופקים‪ ,‬שגם בשטחן‬
‫מתוכנן הכביש לעבור‪ .‬במועצה אופטימים‪ ,‬אבל מדגישים שהמשוכות הביורוקרטיות רבות וגבוהות וצריך‬
‫הרבה סבלנות‪ .‬במליאה מברכים‪ ,‬אך יש גם מי שסבור שהתוואי המוצע לא מוצלח • יובל רויטמן‬
‫המועצה מתחילה לקדם תוכנית‬
‫ראשונית לתכנון כביש ‪ ,23‬שיחבר‬
‫את יישובי חבל שלום לבאר שבע‪ .‬לפי‬
‫דברי ראש המועצה גדי ירקוני‪" ,‬הכביש‬
‫צפוי לצאת מאזור פריגן ולעבור דרך‬
‫מרחבים ואופקים ויקצר משמעותית‬
‫את הנסיעה מיישובי חבל שלום לבאר‬
‫שבע"‪ .‬ירקוני נפגש עם ראש מועצת‬
‫מרחבים שי חג'ג' ועם ראש עיריית‬
‫אופקים איציק דנינו‪ ,‬יחד עם מתכנן‬
‫כבישים שהציג מתווה ראשוני לכביש‪.‬‬
‫התוואי הישן בוטל‬
‫מנהל האגף האסטרטגי‪-‬כלכלי במועצה‪,‬‬
‫בעז קרצ'מר‪ ,‬מסביר כי "כביש ‪,23‬‬
‫כפי שהיה בהגדרתו המקורית בשנות‬
‫השמונים‪ ,‬כבר מזמן אינו קיים ‪ -‬לא‬
‫בתוכניות ולא באישורים סטטוטוריים‬
‫כל שהם"‪ .‬לדבריו‪" ,‬תוואי ‪ 23‬שהופיע‬
‫בזמנו בתוכנית מתאר ארצית לכבישים‬
‫(תמ"א ‪ - )3‬חיבר בין אזור חבל שלום‪,‬‬
‫מדרום לצאלים ועד באר שבע דרך‬
‫בסיס חצרים‪ .‬היו ניסיונות של מספר‬
‫תושבי האזור (מהחבל‪ ,‬מגבולות‬
‫ומצאלים) לקדם את התוואי בתחילת‬
‫שנות התשעים‪ .‬הוא בוטל על ידי‬
‫המועצה הארצית לתכנון מחוסר‬
‫נחיצות והיתכנות"‪.‬‬
‫קרצ'מר מסביר‪ ,‬כי התוואי שבו‬
‫עוסקת המועצה כיום מחציתו כבר‬
‫"קיים בשטח" כדרך נופית‪-‬חקלאית‬
‫וביטחונית צרה‪ ,‬המוכרת לנו "כדרך‬
‫השדות"‪ .‬לדבריו‪ ,‬המשך הדרך אמור‬
‫להיות לכיוון "סובב אופקים" ‪ -‬באזור‬
‫תחנת הרכבת החדשה ‪ -‬ומשם להתחבר‬
‫לכביש שמתוכנן להגיע מאופקים ועד‬
‫לכביש ‪ 25‬ב"שדה‪-‬תימן"‪ .‬קרצ'מר‬
‫מדגיש‪ ,‬כי רק תוואי זה אפשרי היום‬
‫כתוצאה מאילוצים של בסיס חצרים‬
‫ועוד גורמים בשטח‪.‬‬
‫מה הסיכויים למימוש?‬
‫"מהיכרותי רבת השנים את הביורוקרטיה‬
‫הכרוכה בכך‪ ,‬מ'גיוס' הסכמות עקרוניות‬
‫לפרוגרמה‪ ,‬תכנון תב"ע‪ ,‬תכנון מפורט‪,‬‬
‫אישורים סטטוטוריים‪ ,‬גיוס משאבים ועד‬
‫סלילה ‪ -‬אני נחשב לאחד הפסימיסטים‪,‬‬
‫ומעריך שכל הסיפור ייקח ‪ -‬במקרה של‬
‫הסכמה והצלחה ‪ -‬כמה שנים טובות‪ .‬יש‬
‫במועצה חברים שחושבים שהעסק ייקח‬
‫פחות שנים‪ .‬אני מקווה שהם צודקים"‪.‬‬
‫מה הקשיים?‬
‫"קודם כל‪ ,‬צריך לשכנע בנחיצות ובצורך‪.‬‬
‫לצורך כך יש להכין פרוגרמה ותכנון‬
‫ראשוניים‪ ,‬עם 'ההסברים הנכונים' ‪-‬‬
‫ולקבל 'אור ירוק' להמשך תכנון‪ .‬את‬
‫השלב הזה המועצה מקדמת (והוא לא‬
‫זול‪ .)...‬לאחר מכן יש לעבור את אישורי‬
‫הצבא ומשרד הביטחון‪ ,‬שטחי אש‪,‬‬
‫מעברי נחלים‪ ,‬שמורות ויערות‪ ,‬שטחים‬
‫חקלאיים וכדומה‪ .‬הקטע הקיים ("דרך‬
‫השדות") הוא בתחום מועצה אזורית‬
‫אשכול‪ .‬מצאלים ואילך הכל במועצה‬
‫האזורית מרחבים ואופקים‪ .‬בכל שלב‬
‫תכנוני יש לעבור מסלול אישורים‪ .‬כל‬
‫מי שבנה בית או הרחיב מרפסת ‪ -‬יודע‬
‫מה זה הביורוקרטיה‪ ,‬עכשיו תכפיל פי‬
‫כמה מאות‪ ,‬גם בזמן וגם בכסף"‪.‬‬
‫זה נשמע מייאש‪ .‬בשורה התחתונה ‪-‬‬
‫יהיה או לא יהיה?‬
‫"כנראה שבסופו של דבר הכביש קום‬
‫יקום‪ .‬עיקר המאמצים מופנים כרגע‬
‫לטיפול בכביש ‪ 232‬שהוא עורק התנועה‬
‫המרכזי של המועצה ובמקביל מניעים‬
‫את התהליכים הראשונים של תכנון‬
‫הכביש הנוסף‪ .‬החשיבות האמיתית של‬
‫כביש ‪ 23‬היא ציר מקביל נוסף ל‪232-‬‬
‫שיש לו הסברים ונימוקים רבים‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא קיצור הדרך לבאר שבע‪ .‬להזכירך‬
‫גם 'דרך השדות' (ולמרות שאיננה "כביש‬
‫סטטוטורי") הוקמה מסיבות שונות‬
‫ומשונות ‪ -‬ובסופו של דבר נסללה כ'ציר‬
‫מילוט' ביטחוני‪ .‬סוף מעשה בתכנון‬
‫תחילה‪ :‬נתכנן‪ ,‬נלחץ‪ ,‬נשכנע ‪ -‬וילדינו‬
‫ונכדינו יזכו לנסוע בו"‪.‬‬
‫כיסופיםמדקל הוא חבר מליאה והוא‬
‫משה טל‬
‫בעז קרצ'מר‪ ,‬מנהל האגף‬
‫האסטרטגי‪-‬כלכלי במועצה‪" :‬עיקר‬
‫המאמצים מופנים כרגע לטיפול‬
‫בכביש ‪ 232‬שהוא עורק התנועה‬
‫המרכזי של המועצה ‪ -‬ובמקביל‬
‫מניעים את התהליכים הראשונים‬
‫של תכנון הכביש הנוסף" רעים‬
‫עין השלושה‬
‫צ‪.‬‬
‫גילת‬
‫מ‪.‬א‪ .‬מרחבים‬
‫שיא‬
‫צומת הנ אשל הנשיא תפרח גילת‬
‫‪25‬‬
‫רנן‬
‫‪232‬‬
‫ביטחה‬
‫פדויים מסלול פטיש‬
‫אופקים‬
‫צומת‬
‫נירים‬
‫צ‪.‬‬
‫ורים‬
‫א‬
‫‪241‬‬
‫אורים‬
‫מעון‬
‫מועצה אזורית‬
‫אשכול‬
‫ניר עוז‬
‫מגן‬
‫עין הבשור‬
‫‪23‬‬
‫באר שבע‬
‫ולות‬
‫צ‪ .‬גב‬
‫עמיעוז‬
‫אוהד‬
‫‪234‬‬
‫חצרים‬
‫צומת‬
‫אלים‬
‫צ‬
‫צאלים‬
‫טחים‬
‫ב‬
‫צ‪ .‬מ‬
‫ישע‬
‫ניר יצחק סופה‬
‫‪222‬‬
‫מבטחים‬
‫חולית שלום כרם שלום‬
‫צוחר‬
‫שדה ניצן‬
‫צ‪ .‬חולית צ‪ .‬אב‬
‫פריגן‬
‫שדי‬
‫תלמי אליהו‬
‫אברהם‬
‫‪232‬‬
‫גבולות‬
‫יתד‬
‫דקל‬
‫אבשלום‬
‫תלמי יוסף‬
‫יבול‬
‫נווה‬
‫עיצוב המפה‪ :‬נעשה במערכת ‪ ,232‬על פי תיאור כללי ולא על פי תוכנית קיימת‬
‫‪10‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫שלומית‬
‫בני נצרים‬
‫הים התיכון‬
‫עזה‬
‫ד‬
‫רך‬
‫ה‬
‫ב‬
‫דרך הבשמים שימשה להובלת בשמים וסחורות‬
‫נוספות בעת העתיקה‪ .‬אורכה הכולל היה ‪ 2,200‬ק"מ ‪-‬‬
‫ממפרץ עדן וים סוף ועד נמל עזה‪ ,‬כאשר חלק מתוואי‬
‫הדרך עובר לאורכו של נחל הבשור‪ .‬לאורך הדרך‬
‫פזורים אתרים היסטוריים‪ ,‬ערים עתיקות ונופים‬
‫מדבריים ייחודיים‪.‬‬
‫הדרך ידועה ומוכרת גם כ'דרך נבטית' ‪ -‬מפטרה‬
‫ועד עזה‪ .‬בשנת ‪ 2000‬הוכרה הדרך כ"אתר‬
‫מורשת עולמי" של אונסק"ו‪ ,‬הכולל את ארבע‬
‫הערים הנבטיות בנגב – ממשית עבדה‪ ,‬חלוצה‬
‫ושבטה‪( .‬ראו גם "שיר צלצל גמלת"‪,‬‬
‫שוובא‬
‫דן גזית‪" ,‬ככה זה" ‪.)65‬‬
‫פטרה‬
‫אילת‬
‫י‬
‫המועצה הארצית לתכנון ובנייה‬
‫אישרה בחודש שעבר את תוכנית‬
‫'דרך הבשמים' והכירה בחשיבות‬
‫שימור ופיתוח האתרים לאורכן של‬
‫דרכי הבשמים הנבטיות מהערבה‬
‫(ליד פטרה) ועד לנחל הבשור‪ .‬לדברי‬
‫ראש המועצה גדי ירקוני‪ ,‬המשמעות‬
‫מבחינת אשכול היא "הכללת נחל‬
‫הבשור ודרכי הנוף לאורכו כחלק‬
‫מפיתוח השימור והמיתוג של 'דרך‬
‫הבשמים'‪ ,‬תוך הגנה מפני פעילות‬
‫פיתוח לא מבוקרת"‪.‬‬
‫לדברי בעז קרצ'מר‪ ,‬ראש האגף‪,‬‬
‫במועצה‪.‬‬
‫האסטרטגי‪-‬כלכלי‬
‫מגדירה‬
‫שאושרה‬
‫"התוכנית‬
‫סטטוטורית את תוואי הדרך‪.‬‬
‫אצלנו היא 'חופפת' לדרך הבשור‬
‫ולכן אין בעצם דרך נוספת חדשה‪.‬‬
‫אבל החשוב הוא במיתוג‪ ,‬בשילוט‪,‬‬
‫בנקודות עניין‪ ,‬ובאתרים שישודרגו‬
‫וימונפו"‪.‬‬
‫אתה יכול לתת דוגמה?‬
‫"למשל‪ ,‬התוכנית מאפשרת את‬
‫הגדרת מחצבת צאלים הנטושה‬
‫כ'אתר לפיתוח תיירותי' כמבואת‬
‫כניסה ל'דרך הבשמים שעל הבשור'‪.‬‬
‫כך גם ימונפו וישולטו התלים ‪-‬‬
‫שרוחן‪ ,‬גמה ונקודות נוספות"‪.‬‬
‫מה השינוי שיקרה בפועל?‬
‫"אני לא צופה 'מהפך' גדול‪ ,‬אבל יש‬
‫כאן 'מותג אטרקטיבי' נוסף למטיילי‬
‫מורשת והיסטוריה‪ ,‬עם פוטנציאל‬
‫לפיתוח וגם הגדרות ברורות לשימור‬
‫תוואי הדרך וצדיה‪ .‬את הפרטים‬
‫המדויקים אפשר למצוא ב"שינוי ‪55‬‬
‫בתוכנית מתאר ‪ ,"14/4‬באתר משרד‬
‫הפנים‪ .‬בתקופה הקרובה נשב עם‬
‫חברינו במינהלת הבשור ונחשוב‬
‫ביחד איך ממנפים ומשדרגים"‪.‬‬
‫שמ‬
‫"אם ייסלל הקטע שתוכנן לפני ‪ 35‬שנים‬
‫עד לכביש צאלים‪ ,‬נוכל לנסוע על כביש‬
‫אורים‪-‬צאלים ומשם לאופקים‪ .‬כל‬
‫האנרגיה המושקעת בנטרול כביש ‪23‬‬
‫המקורי הינה תעודת עניות למטפלים‬
‫ולמועצה כמועצה‪ .‬אשמח לדרך שדות‬
‫משודרגת‪ ,‬אך לא על חשבון כביש ‪.23‬‬
‫סלילת גשר צאלים והקטע צאלים‪-‬באר‬
‫שבע עדיין קיימים בתכנון הסטטוטורי‪.‬‬
‫מה שנמחק לפני כמה שנים הינו הקטע‬
‫חבל שלום‪-‬צאלים‪ .‬המועצה לא עשתה‬
‫ואינה עושה להחזרתו‪ .‬לא מדובר‬
‫בתכנון נוסף או אחר ‪ -‬היד שמחקה‬
‫יכולה להחזיר‪.‬‬
‫"אנו זקוקים לדרך עורפית ביום יום‬
‫שלנו‪ .‬על אחת כמה וכמה בימי חירום‪.‬‬
‫'המועצה' המתכננת מסלול מבטל‬
‫לכביש ‪ 23‬אינה גרה בחבל שלום‪ .‬אגב‪,‬‬
‫הקטע צאלים‪-‬באר שבע אינו עובר‬
‫בבסיס חצרים‪ ,‬אלא דרומית לו‪ .‬רבים‬
‫מאתנו נסעו לא פעם בתוואי זה"‪.‬‬
‫בעז קרצ'מר מסר בתגובה‪" :‬לצערי הרב‪,‬‬
‫ידידי משה טל חוזר ומעלה את אותן‬
‫טענות ועובדות שגויות כבר ‪ 15‬שנים‪,‬‬
‫לא מקבל ולא מפנים ולו עובדה אחת‬
‫ממה שנאמר ומועבר לו באופן רציף‬
‫ועקבי‪ :‬תוואי ‪ 23‬שאותו מקדש משה‬
‫כחזון אחרית הימים תוכנן לפני ‪ 35‬שנה‬
‫ובוטל לפני שנים רבות – עוד לפני שמי‬
‫מהעוסקים בדבר חלם להגיע למועצה‬
‫גם לנו יש חלק בדרך הבשמים‬
‫ים‬
‫משה טל‪ ,‬דקל‪" :‬גם כשתוכננה‬
‫'דרך השדות' היא הוצגה כדרך‬
‫חירום ואלטרנטיבית לחבל‪ .‬זה‬
‫סייע להשיג תקציבים‪ .‬גם הפעם‬
‫מנצלים את חבל שלום לשדרוג‬
‫ושיפור דרך השדות‪ .‬תושבי חבל‬
‫שלום לא נשאלו על כך"‬
‫רואה לנכון לברך על המהלך וכך גם‬
‫כל המליאה‪ ,‬למעט משה טל‪ ,‬שהוא‬
‫המתנגד היחידי שאני מכיר‪ .‬בסופו של‬
‫דבר זה תוואי שישנה לנו את הנסיעה‬
‫לאופקים‪ ,‬כשמתחנת הרכבת יהיה‬
‫כביש נוסף לאזור צומת משמר הנגב‬
‫ומשם הדרך כבר קצרה לב"ש‪ .‬לנו‪,‬‬
‫כתושבי חבל שלום‪ ,‬חשוב כביש נוסף‬
‫מעבר ל‪ - 232-‬ולא משנה לנו איפה הוא‬
‫ייצא ואיך יהיה התוואי ‪ -‬העיקר שיהיה‪.‬‬
‫אנחנו כבר ‪ 30‬שנה מחכים לכביש הזה"‪.‬‬
‫ם‬
‫סוף‬
‫כתב רבות בנושא לאורך השנים‪.‬‬
‫משה‪ ,‬מה דעתך על התוכנית הנוכחית?‬
‫"זה מוצג ככביש ‪ 23‬אך מדובר בפועל‬
‫בדרך השדות‪ .‬כביש ‪ 23‬כפי שאושר‬
‫ב‪ 1981-‬מקשר בין חבל שלום‪ ,‬בשלב‬
‫ראשון‪ ,‬לכביש צאלים‪ .‬נכון לעכשיו‬
‫דובר על הגדרתו ככביש אזורי שיגיע‬
‫ויקושר לכביש ‪( 10‬הכביש המקביל‬
‫לגבול) החדש‪ ,‬כביש שיעבור דרומית‬
‫לחבל שלום‪ .‬כביש זה יוכל לפתור את‬
‫‪ 232‬מהמשאיות שיוכלו להגיע דרך‬
‫כביש אורים‪-‬צאלים‪ ,‬משם לכביש ‪23‬‬
‫ולכביש ‪ ,10‬עד מעבר כרם שלום‪ .‬גם‬
‫כשתוכננה דרך השדות היא הוצגה כדרך‬
‫חירום ואלטרנטיבית לחבל‪ .‬זה סייע‬
‫להשיג תקציבים‪ .‬גם הפעם מנצלים את‬
‫חבל שלום לשדרוג ושיפור דרך השדות‪.‬‬
‫תושבי חבל שלום לא נשאלו על כך"‪.‬‬
‫(חלקם היו עדיין בביה"ס היסודי)‪ .‬אני‬
‫משוכנע שבלתי אפשרי לחזור ולחדש‬
‫ימיו של אותו תוואי קדום – כי במהלך‬
‫השנים 'נולדו' בין השאר תוכניות מתאר‬
‫ארציות חדשות‪ ,‬שמורות טבע ושטחי‬
‫אש חדשים‪ ,‬הוגדלו שטחי הבסיסים‬
‫ושדות התעופה‪ ,‬מסילות רכבת חדשות‪,‬‬
‫קווי גז וחשמל חדשים‪ ,‬כבישים חדשים‪,‬‬
‫תקנים ורגולציות‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫בכל זאת ‪ 35‬שנה‪ ...‬אם משה מתעקש‬
‫להיצמד לתוואי המקורי של ‪( 23‬כחצי‬
‫ק"מ עד ק"מ דרומית ומקביל לתוואי‬
‫דרך השדות)‪ ,‬ולא מתפנה להיות שותף‬
‫ומסייע בקידום התוואי המוצע – אז‬
‫בבקשה‪ .‬לדעתי זה חסר היגיון ותוחלת‪,‬‬
‫ללא היתכנות בסיסית‪ .‬יחד עם זאת –‬
‫מלוא הערכתי לדבקות במטרה‪ :‬יצטרף‬
‫לתוואי ימינו אלו – וכולנו נרוויח"‪.‬‬
‫אלי פלטין‪ ,‬נציג תלמי יוסף במליאה‬
‫וחבר הנהלת המועצה אומר‪" :‬אני‬
‫אלי פלטין‪ ,‬תלמי יוסף‪" :‬לנו‪,‬‬
‫כתושבי חבל שלום‪ ,‬חשוב כביש‬
‫נוסף מעבר ל‪ - 232-‬ולא משנה‬
‫לנו איפה הוא ייצא ואיך יהיה‬
‫התוואי ‪ -‬העיקר שיהיה‪ .‬אנחנו‬
‫כבר ‪ 30‬שנה מחכים לכביש הזה"‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪11‬‬
‫אופקים אקספרס‬
‫תחנת הרכבת שנפתחה באופקים מצטרפת לתחנות בשדרות ובנתיבות‬
‫ומקרבת את תושבי אשכול עוד צעד למרכזי התעסוקה בבאר שבע‪,‬‬
‫קריית גת ומרכז הארץ‪ .‬כתבת ‪ 232‬יצאה לנסיעת מבחן‪ ,‬בדקה מאיזו‬
‫תחנה מבין השלוש הכי כדאי לנסוע ‪ -‬ופגשה בדרך את יוני קלפואוך‬
‫משדי אברהם‪ ,‬שניהל את פרויקט בניית התחנה • תם פרחי‬
‫בראשית החודש שעבר נחנכה‬
‫בשעה טובה תחנת הרכבת‬
‫באופקים ובעבור רבים מתושבי אשכול‬
‫מדובר בשיפור של ממש באיכות החיים‪.‬‬
‫אמנם תחנות רכבת פועלות כבר זמן מה‬
‫בנתיבות ובשדרות‪ ,‬אבל פתיחת התחנה‬
‫באופקים מקרבת עוד קצת את הרכבת‬
‫לאשכול ואותנו – למרכז הארץ‪.‬‬
‫גאווה מקומית‬
‫אבל התחנה באופקים אינה רק בשורה‬
‫לתושבי אשכול‪ ,‬אלא היא גם גאווה‬
‫מקומית‪ :‬מנהלו של פרויקט בניית‬
‫התחנה מטעם הקבלן המבצע הוא יוני‬
‫קלפואּוך – במקור מעין הבשור וכיום‬
‫מתגורר עם אשתו וארבעת ילדיו בשדי‬
‫אברהם‪ .‬יוני הוא מהנדס בניין עצמאי‬
‫המתמחה בניהול פרויקטים ציבוריים‬
‫ובתכנון הנדסי‪ ,‬והוא עוסק בבניית‬
‫התחנה כבר מאוקטובר ‪.2013‬‬
‫מה כללה בניית התחנה?‬
‫"מדובר בפרויקט מורכב ומאתגר מאוד‬
‫יוני קלפואּוך משדי אברהם‪ ,‬מנהל‬
‫הפרויקט‪" :‬הבנייה של הרכבת‬
‫באופקים – בשביל מישהו כמוני‬
‫שגדל וחי בנגב – היא מרגשת‬
‫במיוחד‪ .‬אפשר אפילו להגיד שזה‬
‫סוג של שליחות"‬
‫פנים התחנה‬
‫‪12‬‬
‫שהיו לו כמה וכמה מרכיבים‪ .‬אם לדבר‬
‫במספרים‪ ,‬אז המיזם של תחנת הרכבת‬
‫כלל ‪ 600‬מ"ר של מבנה התחנה‪250 ,‬‬
‫מקומות חנייה‪ 1.2 ,‬ק"מ של מסילות ו‪1-‬‬
‫ק"מ של רציפים"‪.‬‬
‫כמה זמן ארכה הבנייה?‬
‫"‪ 26‬חודשים בסך הכול‪ .‬המועד המתוכנן‬
‫לסיום הפרויקט היה יוני ‪ ,2015‬אבל‬
‫המלחמה שהייתה בקיץ הקודם‬
‫והתקופה המתוחה שקדמה לה עיכבו‬
‫מאוד את ביצוע העבודות‪ ,‬כי הרבה‬
‫עובדים לא הגיעו באותם ימים לאתר"‪.‬‬
‫והעלות?‬
‫"בין ‪ 60‬ל‪ 70-‬מיליון שקל‪ .‬בלי ספק אחד‬
‫הפרויקטים הכי גדולים שהייתי מעורב‬
‫בבנייתם"‪.‬‬
‫כבר הספקת לנסוע ברכבת כנוסע מן‬
‫המניין מאז שהסתיימה הבנייה?‬
‫"כן‪ ,‬נסעתי בה פעם אחת והתחושה‬
‫הייתה הזויה לגמרי‪ .‬לעבוד שלוש‬
‫שנים על פרויקט ופתאום לראות אותו‬
‫חי ופועל – זאת גם סגירת מעגל וגם‬
‫התרגשות גדולה‪ .‬בכל סיום של פרויקט‬
‫שהשקעת בו זמן ומאמצים יש סיפוק‪,‬‬
‫אבל הבנייה של הרכבת באופקים –‬
‫בשביל מישהו כמוני שגדל וחי בנגב‬
‫– היא מרגשת במיוחד‪ .‬אפשר אפילו‬
‫להגיד שזה סוג של שליחות‪ .‬אני מאמין‬
‫שתחנת הרכבת באופקים תרומם את‬
‫העיר הזאת ותפתח הרבה אפשרויות‬
‫בפני התושבים שלה"‪.‬‬
‫אירוע פתיחת התחנה‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫כמה זה עולה לנו?‬
‫פחות‪ .‬הרבה פחות‪ .‬רפורמת התעריפים‬
‫בתחבורה הציבורית נכנסה לתוקפה‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2015‬וכיום יכולים‬
‫הנוסעים בתחבורה הציבורית בכלל‪,‬‬
‫ותושבי אשכול בפרט‪ ,‬ליהנות ממגוון‬
‫הטבות והנחות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יזכו מעתה ואילך מתנדבי‬
‫שנת‪-‬שירות וחניכי המכינות הקדם‬
‫צבאיות לנסיעה ללא תשלום בכל‬
‫קווי התחבורה הציבורית (רכבות‬
‫ואוטובוסים‪ ,‬מלבד הקווים לאילת)‪ .‬גם‬
‫עיוורים יוכלו לנסוע בחינם באוטובוסים‬
‫וברכבות‪ ,‬ואילו בני נוער מגיל ‪ 18‬ומטה‬
‫יזכו להנחה בשיעור של ‪ .50%‬שלא‬
‫כבעבר‪ ,‬עגלת ילדים פתוחה תהיה‬
‫פטורה מתשלום במשך כל שעות‬
‫היממה‪.‬‬
‫גם עבור תושבי אשכול מדובר בהנחות‬
‫גדולות מאוד‪ .‬עד ה‪ – 1.4.2016-‬תושבי‬
‫אופקים ותושבי המועצות האזוריות‬
‫הסמוכות‪ ,‬ובהן המועצה האזורית‬
‫אשכול‪ ,‬זכאים לנסיעה חינם ברכבת‬
‫מתחנת אופקים‪ .‬חשוב להדגיש‪:‬‬
‫כרטיס חינם ניתן לתושב אשכול רק‬
‫אם הוא נקנה בתחנת אופקים ואם‬
‫הוא נוסע לכיוון צפון‪ .‬עבור נסיעות‬
‫דרומה מאופקים יידרשו גם תושבי‬
‫אשכול לשלם מחיר מלא‪ .‬לאחר ה‪1.4-‬‬
‫יהיו זכאים תושבי המועצה ל‪50%-‬‬
‫הנחה ברכישת כרטיסי נסיעה מתחנות‬
‫עו"ד ניצן נחמני‪ ,‬עמיעוז‪" :‬התחנה‬
‫באופקים קרובה יותר – אני יוצאת‬
‫מוקדם בבוקר ומגיעה לאופקים‬
‫בלי עיכובים‪ ,‬לפני שכל המשאיות‬
‫עוברות בכביש ‪ .232‬התחנה מרווחת‪,‬‬
‫אין עומס ובתקופה הקרובה הנסיעות‬
‫הן גם לגמרי בחינם"‬
‫צילום‪ :‬איברהים מחמיד‬
‫עבור כרטיס הלוך ושוב ישלם תושב‬
‫אשכול ‪ 21.5‬שקל בלבד‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ ,2000‬עת הוקמה התחנה‬
‫הדרומית ביותר של רכבת ישראל בבירת‬
‫הנגב‪ ,‬הלכה והתקרבה הרכבת לאשכול‪,‬‬
‫ותחנות קמו להן בשדרות ובנתיבות‬
‫והחודש גם באופקים‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי אם‬
‫נמתין עוד קצת בסבלנות נזכה לראות‬
‫בעוד כמה שנים את הרכבת הבאה‬
‫יוצאת לתל‪-‬אביב מתחנת סופר אשכול‪.‬‬
‫ועד אז – אופקים או נתיבות‪ ,‬באר שבע‬
‫או שדרות – לא חשוב מה תבחרו‪ ,‬העיקר‬
‫סעו בבטחה ושובו הביתה בשלום‪.‬‬
‫אגד תחנה סופית‪ .‬עוברים ל'דן'‬
‫יוני קלפואוך (משמאל) בחברת שר התחבורה‪" :‬הנסיעה הראשונה ‪ -‬התרגשות גדולה"‬
‫אופקים‪ ,‬נתיבות ושדרות צפונה למשך‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫רכבת יוצאת מאופקים‬
‫התחנה באופקים מצטרפת אפוא לשתי‬
‫חברותיה האחרות בנגב הצפוני – תחנת‬
‫הרכבת בנתיבות והתחנה בשדרות‪.‬‬
‫שלוש התחנות יחד אמורות לחבר את‬
‫התושבים למרכזי התעסוקה באשקלון‬
‫באר שבע וקריית גת‪ ,‬וכמובן להיות עורק‬
‫תחבורה עיקרי למרכז הארץ ולצפונה‪.‬‬
‫מאז שיצאה לדרך הרכבת מאופקים‪,‬‬
‫החלו שלוש התחנות להתחרות ביניהן‬
‫על לבו של הנוסע המקומי‪ :‬מאיזו‬
‫תחנה יגיעו הנוסעים ליעדם במהירות‬
‫הרבה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר?‬
‫יצאנו לנסיעת מבחן אקראית‪ ,‬ואלה הם‬
‫הנתונים שהעלנו בחכתנו‪:‬‬
‫זמן הנסיעה מאופקים לתחנת תל‪-‬אביב‬
‫השלום הוא בין שעה ו‪ 17-‬דק' לשעה‬
‫ו‪ 24-‬דק'‪ .‬מחיר כרטיס רגיל בכיוון‬
‫אחד לתל‪-‬אביב השלום הוא ‪ 31‬שקל‬
‫ומחירו של כרטיס רגיל הלוך ושוב הוא‬
‫‪ 49.5‬שקל‪ .‬עד ה‪ 1.4-‬באפריל הנסיעה‬
‫לתושבי אשכול היא חינם‪ ,‬ומתאריך זה‬
‫והלאה ישלם תושב אשכול על כרטיס‬
‫מאופקים לתל‪-‬אביב השלום ‪ 15.5‬שקל‪,‬‬
‫ו‪ 25-‬שקל תמורת כרטיס הלוך ושוב‪.‬‬
‫עו"ד ניצן נחמני (עמיעוז) נוסעת‬
‫ברכבת שלוש פעמים בשבוע לעבודתה‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬בעבר נהגה לעלות לרכבת‬
‫בתחנת שדרות‪ ,‬אך מאז שנחנכה‬
‫התחנה באופקים היא מעדיפה לצאת‬
‫לדרכה משם‪" :‬התחנה באופקים קרובה‬
‫יותר – אני יוצאת מוקדם בבוקר ומגיעה‬
‫לאופקים בלי עיכובים‪ ,‬לפני שכל‬
‫המשאיות עוברות בכביש ‪ .232‬התחנה‬
‫מרווחת‪ ,‬אין עומס ובתקופה הקרובה‬
‫הנסיעות הן גם לגמרי בחינם‪ .‬אני מנצלת‬
‫את הנסיעה כדי לשבת ולעבוד בשקט‬
‫בלפטופ או להשלים חומרי קריאה"‪.‬‬
‫זמן הנסיעה מנתיבות לתחנת תל‪-‬אביב‬
‫השלום הוא בין שעה ו‪ 8-‬דק' לשעה ו‪16-‬‬
‫דק'‪ .‬מחירו של כרטיס רגיל בכיוון אחד‬
‫הוא ‪ 28‬שקל‪ ,‬ואילו לתושב אשכול – ‪14‬‬
‫שקל‪ .‬עבור כרטיס הלוך ושוב ישלם‬
‫תושב אשכול ‪ 22.5‬שקל‪.‬‬
‫זמן הנסיעה משדרות לתחנת תל‪-‬אביב‬
‫השלום נע בין שעה לשעה ו‪ 7-‬דק'‪.‬‬
‫מחירו של כרטיס רגיל בכיוון אחד הוא‬
‫‪ 27‬שקל‪ ,‬ו‪ 13.5-‬שקל לתושב אשכול‪.‬‬
‫ומה קורה בגזרת האוטובוסים?‬
‫כפי שפרסמנו בחודש נובמבר‬
‫האחרון‪ ,‬בגיליון ‪ ,143‬החודש ייכנסו‬
‫לפעולה במועצה האזורית אשכול‬
‫האוטובוסים של חברת 'דן דרום' –‬
‫שיחליפו את האוטובוסים הוותיקים‬
‫של חברת 'אגד תעבורה' שהסיעו‬
‫במשך עשרות שנים את תושבי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫השינוי צפוי לצאת אל הפועל ביום‬
‫שישי הבא‪ ,‬ה‪ 12-‬בחודש‪ ,‬לאחר‬
‫שחברת 'דן דרום' זכתה במכרז‬
‫להפעלת מערך התחבורה הציבורית‬
‫באזור הנגב הצפוני‪.‬‬
‫לדברי ראש המועצה גדי ירקוני‪,‬‬
‫במסגרת המכרז החדש עומדים‬
‫להתקיים שיפורים וחידושים‬
‫בתחבורה הציבורית‪ ,‬שכוללים בין‬
‫היתר תוספת של קווי אוטובוס‬
‫חדשים‪ ,‬הוספת תחנות חדשות‬
‫בישובים ותגבור התדירות של חלק‬
‫מהקווים הקיימים‪.‬‬
‫במהלך החודש הקרוב מתוכננת‬
‫להיות מופצת חוברת הסברה‬
‫על המערך החדש לכל תיבות‬
‫הדואר בישובים וכן פרסומים בכלי‬
‫התקשורת ובאתר המועצה‪.‬‬
‫התחנה מבחוץ‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪13‬‬
‫דני גידי וחברים‬
‫תרבות אשכול ‪-‬‬
‫"אלומיניום"‪:‬‬
‫דני סנדרסון וגידי גוב‬
‫פרים‬
‫א‬
‫מארחים את מזי כהן‪,‬‬
‫מופע מלא קסם ומסתורין‬
‫שמיר ואלון אולארצ'יק‬
‫המשלב תיאטרון ויזואלי‪,‬‬
‫טיול "טעימות תרבות"‪:‬‬
‫חברים שדרכם הצטלבה לא פעם‬
‫במשך השנים‪ .‬יום חמישי ‪,4.2‬‬
‫שעה‪ ,21:30 :‬אולם אשכול‪ ,‬עלות‬
‫לכרטיס ‪.₪ 169‬‬
‫טיול לתל אביב‪ ,‬פארק אריאל‬
‫שרון ובעקבות הטמפלרים ביפו‬
‫מחול והומור‪.‬‬
‫יום שלישי ‪ ,23.2‬שעה‪,18:00 :‬‬
‫אולם אשכול‪ ,‬עלות לכרטיס‪ .₪ 70 :‬הטבה למנויים‪.‬‬
‫הקרנת סרט ילדים מדובב‪:‬‬
‫לישי‪ ,9.2 ,‬יציאה מרחבת המועצה בשעה‪,07:00 :‬‬
‫יום ש‬
‫עלות לכרטיס‪.₪ 180 :‬‬
‫הצגת מנויים‪:‬‬
‫"גורודיש"‬
‫תיאטרון הקאמרי‪ .‬גרסה חדשה‬
‫למחזה של מיטלפונקט‪.‬‬
‫יום רביעי ‪ ,10.2‬שעה‪,20:30 :‬‬
‫אולם אשכול‪ .‬עלות לכרטיס‪.₪ 100 :‬‬
‫הצגת מנויי ילדים‪:‬‬
‫"הזמיר"‬
‫תיאטרון גושן‪ .‬עיבוד מקורי לאגדה‬
‫הקסומה של הנס כריסטיאן אנדרסן‪.‬‬
‫יום שלישי ‪ ,16.2‬שעה‪ ,17:00 :‬אולם‬
‫אשכול‪ .‬עלות לכרטיס‪.₪ 60 :‬‬
‫מפגש סופרים פוגשים את העולם‬
‫‪" :‬טיול שנתי"‬
‫דיעי‪ .‬על ילד‪ ,‬שמקרה שקרה לו בדרך לטיול השתי‬
‫עינב שור‬
‫גרם לו להיכנס לחדרו‪ ,‬לסגור את הדלת ולא לצאת‬
‫של כיתה ו'‪,‬‬
‫משך שנים ארוכות‪ .‬יום רביעי ‪ ,17.2‬שעה‪,18:00 :‬‬
‫ב‬
‫ספריית ידע כל‪ .‬עלות לכרטיס‪.₪ 30 :‬‬
‫שעת‬
‫"סוד מסיפור בס‬
‫הקספריית צוחר‪:‬‬
‫ראת‬
‫מים"‬
‫ה‬
‫רפתקאותיה של יפית בעקבות מפגשה עם מראת הקסמים‪.‬‬
‫מ‬
‫בוסס‬
‫על‬
‫ספרה‬
‫של מרגלית אשוש‪ ,‬בביצוע תאטרון אגדה‪.‬‬
‫יום ראשון‪ , 7.2 ,‬בשעה ‪ 17:00‬בספריית צוחר‪.‬‬
‫הכניסה חופשית‪.‬‬
‫שעת ס‬
‫יפורלבספריית‬
‫ביער"ידע‪-‬כל"‪:‬‬
‫"אגוזי הולך איבוד‬
‫המילים"‬
‫הצגת בובות מוסיקלית ומקורית שעוסקת‬
‫בלימוד הדיבור והשפה עם חיוך גדול והרבה‬
‫אהבה‪ .‬לגילאי ‪ . 5 - 3‬עם ניר טל מתאטרון‬
‫באמבולה‪ .‬יום שני‪ ,15.2 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫בספריית ידע‪-‬כל‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬
‫סדרת ההרצאות‪:‬‬
‫הקו‬
‫לנוע"‬
‫"סוגיות מזרח‪-‬תיכוניות בראי‬
‫"הדבורה מאיה"‬
‫הדבורה מאיה‪ ,‬שזה עתה בקעה מהביצה‪,‬‬
‫לא רוצה למלא אחרי חוקי הכוורת‪ .‬במיוחד‬
‫אחר החוק שאוסר להתרועע עם הצרעות‬
‫אשר גרות מעבר לאחו‪ .‬כאשר נגנב הדבש‬
‫המלכותי‪ ,‬החשודים המידיים הן הצרעות‬
‫ומאיה‪ ,‬שמואשמת בעזרה להן‪ .‬אף אחד לא‬
‫מאמין שהיא קורבן חף מפשע ואף דבורה‬
‫צידה‪ ,‬למעט חברה טוב הלב והנאמן ווילי‪ .‬השניים‬
‫לא עומדת ל‬
‫מסע ארוך ומלא הרפתקאות לכוורת הצרעות‪ ,‬כדי‬
‫יוצאים ל‬
‫מיהו האשם האמתי‪ .‬הסרט מומלץ לכל המשפחה‪.‬‬
‫לגלות‬
‫יום ראשון ‪ ,28.2‬שעה‪ ,17:00 :‬ספריית ידע כל‪.‬‬
‫עלות לילד‪ .₪ 10:‬מלווה חינם‪.‬‬
‫אמונה‪ ,‬אמנה ואומנות‬
‫רלין‪ -‬משה (מוסא)‪ ,‬דינה ואודהליה פותחים צוהר‬
‫משפחת ב‬
‫אישי במופע מרגש על ההחלטה לקחת לאומנה‬
‫לסיפורם ה‬
‫רכים מיוחדים ועל ההתמודדויות בגידולם‪ .‬המופע‬
‫ילדים בעלי צ‬
‫שים בלבד ומותאם גם לקהל הדתי‪ .‬יום שלישי ‪,1.3‬‬
‫מיועד לנ‬
‫שעה‪ ,20:30 :‬אולם אשכול‪ .‬עלות לכרטיס‪.₪ 35 -‬‬
‫שעת ס‬
‫יפור ב"ידע‪-‬כל"‪:‬‬
‫"האריה הר‬
‫עמתן והג'ירפה גם"‬
‫של תיאטרונויה‪ .‬יום שני‪ 29.2 ,‬בשעה‬
‫‪ 17:00‬בספריית ידע‪-‬כל‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬
‫תערוכת "קומיקס"‬
‫בלובי‬
‫הספריה מוצגת תערוכת "קומיקס"‪ ,‬ממבחר התערוכות‬
‫הנ‬
‫יידות‬
‫של‬
‫מ‬
‫וזיאון‬
‫תל‪-‬‬
‫אביב‪.‬‬
‫הת‬
‫ערוכה‬
‫מת‬
‫מקדת‬
‫בי‬
‫צירות‬
‫אמנות המקיימות דיאלוג עם‬
‫הת‬
‫רבות הפופולארית והשואבות השראה מעולם הקומיקס‬
‫ב‬
‫מהלך‬
‫המאה‬
‫הע‬
‫שרים‬
‫ועד‬
‫ימינו‪.‬‬
‫הת‬
‫ערוכה‬
‫תוצג‬
‫בס‬
‫פרייה‬
‫עד‬
‫מחצית חודש פברואר‪.‬‬
‫הספרייה נפתחת לשירותכם בימי שישי אחת לחודש‪,‬‬
‫בין השעות ‪.12:00 - 8:30‬‬
‫ב‬
‫חודש פברואר הספרייה תפתח ביום שישי ‪ .26.2.16‬מוזמנים‬
‫להגיע!‬
‫עם ד"ר אורי רוסט‪ .‬הרצאה רביעית בסדרה‪" :‬הסכסוך‬
‫הערבי‪-‬ישראלי"‪ .‬ההרצאה האחרונה ב‬
‫סדרה תעסוק בסכסוך להתראות מצוות 'ידע־כל'‬
‫הערבי ישראלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע ההול‬
‫יוודי‪library@nhs.org.il , 077-3191132/3 ,‬‬
‫הישראלי והערבי‪ .‬על מנת להדגים את הסוגייה יוקרנו‬
‫מוזמנים להתעדכן גם באתר שלנו‪:‬‬
‫קטעים מהסרטים "אקסודוס"‪" ,‬הם היו עשרה"‪" ,‬אוונטי‬
‫‪http://www.hasifria.org.il/eshkol‬‬
‫פו‬
‫פולו"‪" ,‬נערה מישראל"‪ ,‬ועוד‪ .‬יום שני‪ ,22.2 ,‬בשעה ‪18:00‬‬
‫ובפייסבוק‪www.facebook.com/YedaKol :‬‬
‫בס‬
‫פריית‬
‫ידע‪-‬כל‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫‪ -‬פברואר ‪2016‬‬
‫מפגשי מבראשית‬
‫עם הרבנית לנזר ‪ .‬ימי ראשון (‪,)21.2 ,7.2‬‬
‫בשעה ‪ .20:30‬עלות‪.₪ 10 :‬‬
‫מעגלי החיים ‪ -‬שבט‪ ,‬גוף ונשמה‬
‫מפגש ‪ - 2‬עם אלמוג חולות‪" :‬לדבר עם הפילים‬
‫והנמלים"‬
‫‪ .‬הריקוד שרוקדים גברים ונשים הוא הריקוד העתיק‬
‫ב‬
‫המ‬
‫יותר‪ ,‬סובך ביותר‪.‬למה אנחנו לא מבינות אותם?‪...‬‬
‫יום‬
‫שני‪,‬‬
‫‪8.2‬‬
‫בין‬
‫השעות ‪ .20:00-22:30‬עלות‪.₪ 50 :‬‬
‫שלישי הקסום ‪ :‬סדנת קרמיקה‬
‫עם‬
‫הבית הירוק ‪-‬‬
‫מופע חורף חם‬
‫מופע חשיפה להרכבים‬
‫ומופעים חדשים‬
‫בהרכבי הבית הירוק‬
‫מוצאי שבת‪ ,6.2 ,‬בשעה ‪.20:30‬‬
‫פאב קיבוץ מגן‪.‬‬
‫הכניסה חופשית!‬
‫הר‬
‫צאות‪ ,‬פעילויות ואירועים‪:‬‬
‫• מפגש‬
‫איריס סלם‪ ,‬יום שלישי‪ ,8.2 ,‬בשעה‪ .16:30 :‬עלות‪.₪ 20 :‬‬
‫שלישי הקסום‪ :‬סדנת אומנות חודש אדר‬
‫יום שלישי‪ ,23.2 ,‬בשעה ‪ .16:30‬עלות‪.₪ 20 :‬‬
‫מפגש סופרת ויצירה‬
‫ה‬
‫דיונה וספריית ימית מזמינות את הציבור בגילאי ‪3-6‬‬
‫ל‬
‫מפגש‬
‫עם‬
‫קטי רויטמן על ספרה "דפדף הספר שלא ידע‬
‫לק‬
‫רוא"‬
‫יום‬
‫ש‬
‫לישי‪ 1.3 ,‬בשעה‪ .16:30 :‬עלות‪.₪ 10 :‬‬
‫דיונה מרכז פנאי אשכול‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫לימור ראובני ‪-‬‬
‫מנ‬
‫הלת‬
‫הדיונה‬
‫מרכז פנאי אשכול‪052-5402975 :‬‬
‫ספרותי והחלפת ספרים קוליים בשיתוף ספריית "ידע‬
‫כל"‪ ,‬בנושא‪ :‬אמיר גוטפרוינד‪ .‬יום רביעי‪ 3.2 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫בנווה אשכול‪.‬‬
‫• מרומי ועד‬
‫רומא‪:‬‬
‫"איטליה רנסנסית בשיאה"‪ ,‬עם ד"ר אלון‬
‫קליבנוב ‪.‬‬
‫יום‬
‫חמישי‪ ,4.2 ,‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫• יהדות ואקטואליה‪ ,‬עם ד"ר מרטין ססלר‪ .‬ימי א' (‪)14.2 ,7.2‬‬
‫בשעה ‪.09:00‬‬
‫• צלילי בוקר‪:‬‬
‫"ההיס‬
‫טוריה‬
‫של‬
‫ה‬
‫טנגו"‪,‬‬
‫עם‬
‫הוגו אייסמברג‪.‬‬
‫יום שלישי‪ 9.2 ,‬בשעה ‪.10:30‬‬
‫• יחסי ארה"ב ישראל‪" :‬היסטורית היחסים ארה"ב ליהודים"‬
‫(א')‪ ,‬עם ד"ר אדם דנאל יום ראשון‪ ,7.2 ,‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫• החיים כסרט מצחיק‪ ,‬כל יום ראשון‪ ,‬בין השעות‪.12:00 – 10:00 :‬‬
‫• הקרנת סרט‪" :‬החלוצות" יום שני‪ ,8.2 ,‬בשעה ‪.10:30‬‬
‫• פתיחה לתערוכת עבודות פסיפס של חברי החוג לפסיפס‪.‬‬
‫יום שלישי‪ 09.02 ,‬בשעה ‪.10:00‬‬
‫• יריד שמנים של חברת "אור ה‬
‫מדבר"‬
‫יום‬
‫רביעי‪,10.2 ,‬‬
‫בין השעות ‪.11:30 – 09:00‬‬
‫• "שינויי מזג האוויר – הת‬
‫חממות‬
‫גלובלית הכצעקתה"‪,‬‬
‫עם צחי וקסמן‪ .‬יום‬
‫חמישי‪,‬‬
‫‪ 11.2‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫• סיפורי זימה ומזימה בתנ"ך‪" :‬סדום ועמורה"‪ ,‬עם יוסי נינוה‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,14.2 ,‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫• טיול אשכולות‪" :‬עופות דורסים במערב הנגב"‪ ,‬עם ערן בנקר‪.‬‬
‫יום שלישי‪( 16.2 ,‬יציאה בשעה ‪.)07:00‬‬
‫• נסיעה לשוק באופקים יום רביעי‪,17.2 ,‬‬
‫בין השעות ‪.11:30 – 09:30‬‬
‫• תזונה לפי עונות השנה‪" :‬אביב"‪,‬‬
‫עם אביטל סבג‪ .‬יום חמישי‪,18.2 ,‬‬
‫בשעה ‪.17:00‬‬
‫• יחסי ארה"ב‬
‫ישראל‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫יחסים‬
‫בין‬
‫ארה"ב‬
‫ל‬
‫יהודים (ב')‪,‬‬
‫עם ד"ר אדם‬
‫דנאל‪.‬‬
‫יום‬
‫ראשון‪,‬‬
‫‪,21.2‬‬
‫בשעה ‪.17:00‬‬
‫• מועדון‬
‫זמר‪,‬‬
‫עם‬
‫רונית‬
‫אופיר‪.‬‬
‫יום‬
‫חמישי‪25.02 ,‬‬
‫בשעה ‪..17:00‬‬
‫• ראשית ההתיישבות‪" :‬שבע המופלאות ‪ -‬חלק א'"‪,‬‬
‫עם ד"ר ענת גואטה‪ .‬יום ראשון‪ ,28.2 ,‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫• חוג ספרות עם ד"ר חיותה זילברמן‪ ,‬יום ראשון‪28.2 ,‬‬
‫בשעה ‪.09:00‬‬
‫• אירוע‬
‫רקמת‬
‫שיר‬
‫"שירי‬
‫מדבר‬
‫ונגב"‬
‫לציון‬
‫‪70‬‬
‫שנה להקמת‬
‫‪ 11‬הנ‬
‫קודות‬
‫בנגב‪.‬‬
‫יום‬
‫שני‪,‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪,‬‬
‫בין‬
‫ה‬
‫שעות ‪.12:00 – 10:00‬‬
‫פתיחת‬
‫הה‬
‫תרמה‬
‫ה‬
‫עממית‬
‫ה‬
‫שנתית‪.‬‬
‫•אלצהיימר –‬
‫פסקסניף עמד"א‬
‫לוקחים‬
‫זמן יום שני‪ ,8.2 ,‬בשעה ‪.17:00‬‬
‫•מועדון "אנחנו פה" ל‬
‫ניצולילכם‪.‬שואה (מועדון בריטניה)‪:‬‬
‫ניצולי שואה ‪ -‬אנחנו דואגים‬
‫חיים שילה (סולו) מקיבוץ נירים יטפל בפנייתכם בהתנדבות‪.‬‬
‫יש לתאם הפגישה מראש בטלפון ‪ .08-9987519‬למצטרפים‬
‫למרכז היום יש השתתפות של ועידת התביעות בדמי החבר‪.‬‬
‫• ניצולי שואה ממרוקו ועיראק מוזמנים ליצור קשר בעניין‬
‫זכויות למענק לנווה אשכול ‪.08-9987519‬‬
‫חדר כושר‪ ,‬חוגים‬
‫לשירותים נוספים לאוכלוסייהקהילה תומכת (לחצן‬
‫מצוקה ושירות רפואי)‬
‫הבוגרת‪ ,‬בנווה אשכול‪:‬‬
‫ייעוץ‬
‫חוגיםלדמנציה ואלצהיימר‪ ,‬סיוע לניצולי שואה‬
‫חדר כושר‪,‬‬
‫אשכול‪:‬‬
‫קהילה תומכת (לחצן מ‬
‫נווהצוקה ו‬
‫‪ | 08-998‬קהילה תומכת‪052-3575207 :‬‬
‫שירות‬
‫‪7519‬רפואי)‬
‫ייעוץ לדמנציה ואלצהיימר‬
‫נווה א‬
‫שכול‪ | 08-9987519 :‬קהילה תומכת‪| 052-3575207 :‬‬
‫דינה‬
‫פלג‪,‬‬
‫נווה אשכול‪08-9987519 :‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪15‬‬
‫הכל באשכול‬
‫תבחינים (קריטריונים) לתמיכות בשנת ‪2016‬‬
‫מליאת המועצה אישרה את הקריטריונים המפורטים למתן תמיכות לשנת ‪:2016‬‬
‫‪ .1‬לא תינתן לעמותה‪/‬אגודה תמיכה ששיעורה עולה על ‪ 50%‬מתקציבו השנתי של הגוף מבקש התמיכה‪.‬‬
‫‪ .2‬התמיכה תינתן לעמותה‪/‬אגודה שהינה מלכ"ר הפועלת באשכול לקידום הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנועת נוער‬
‫‪ .2.2‬מוסדות חינוך‬
‫‪ .2.3‬מוסדות תרבות‬
‫‪ .2.4‬מוסדות רווחה – רווחת הגיל שלישי‬
‫‪ .2.5‬מוסדות ספורט‬
‫‪ .2.6‬מוסדות דת‬
‫‪ .3‬השיעור מתוך סך תקציב התמיכות שייוחס לכל ענף פעילות‪ ,‬יהיה על פי הנתונים הקיימים לשנת ‪,2014‬‬
‫כפי שאלה יובאו על ידי הגזברית‪ .‬לדוגמא‪ :‬באם הסכום שהמועצה נתנה לתנועות הנוער בשנת ‪ 2014‬היווה ‪10%‬‬
‫מסך סכומי התמיכה שהמועצה נתנה בשנת ‪ ,2014‬אזי בשנת ‪ 2016‬ייוחס לענף זה ‪.10%‬‬
‫‪ .4‬לא תינתן תמיכה לגוף שאינו פעיל לפחות שנה טרם פנייתו לבקשה לקבלת תמיכה‪.‬‬
‫‪ .5‬לא תידון בקשה למתן תמיכה שאינה עומדת בתנאי הסף המפורטים בנוהל הגשת בקשה לתמיכה‪.‬‬
‫‪ .6‬לא תינתן תמיכה למבקש פרטי‪.‬‬
‫אושר במליאה ביום ‪22.12.2014 :‬‬
‫בברכה‬
‫ועדת תמיכות‬
‫בקשות לתמיכות של תאגידים רשומים הפועלים שלא למטרת עשיית‬
‫רווחים לשנת תקציב ‪2016‬‬
‫הגשת בקשות לתמיכות לשנת תקציב ‪:2016‬‬
‫‪ .1‬מודעה זו מתפרסמת לפי נוהל למתן תמיכות של רשויות מקומיות (שפורסם בחוזר המנהל הכללי תשמ"ד של‬
‫משרד הפנים)‪.‬‬
‫‪ .2‬המועצה תדון בבקשות לתמיכה לשנת התקציב ‪ 2016‬שתוגשנה ע"י תאגידים רשומים‪ ,‬הפועלים שלא למטרת‬
‫עשיית רווחים‪ ,‬ופעילותם מתבצעת בתחום המועצה‪ .‬הסיוע יינתן לעמותות וגופים העוסקים בתחומי הנוער‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫דת‪ ,‬תרבות‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה וספורט‪.‬‬
‫‪ .3‬את הטפסים לבקשת התמיכה לשנת תקציב ‪ 2016‬יש להגיש לגזברות המועצה על גבי טפסים אותם ניתן לקבל‬
‫בגזברות המועצה או באתר המועצה‪ ,‬ובצירוף המסמכים הנדרשים באותם טפסים לא יאוחר מיום ‪.15.2.2016‬‬
‫על מגיש הבקשה לצרף לבקשתו גם את המלצת המחלקה הרלבנטית במועצה‪.‬‬
‫‪ .4‬חובה להגיש את הבקשות עם כל המסמכים הדרושים עד למועד הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .5‬מובהר כי גם גופים המקבלים ו‪/‬או קיבלו בעבר תמיכות מהמועצה ומעוניינים לקבל תמיכות גם בשנת ‪,2016‬‬
‫מחויבים להגיש בקשה מסודרת על פי הנהלים‪ ,‬כמו כל גוף אחר המבקש תמיכה‪.‬‬
‫ועדת תמיכות‬
‫‪16‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫בברכה‬
‫גדי ירקוני – ראש המועצה‬
‫פסטיבל 'דרום אדום'‬
‫חדר‬
‫ו‬
‫ם‬
‫א‬
‫ג הכלניות ב דום‬
‫אירועים מרכזיים באיזור‬
‫ינו‬
‫כל סופי השבוע בפסטיבל‬
‫אר פ‬
‫שפע סיורים מודרכים‪ ,‬סדנאות ציור ויצירה בטבע‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫קניות וכלניות ‪RED FRIDAY -‬‬
‫כל שישי • החל מ ‪9:00-15:00 • 29.1-19.2‬‬
‫'שוק על המים' בגן לאומי פארק הבשור (אשכול)‬
‫סופ"ש ‪11-13.2 4‬‬
‫כל שבת • ‪*3639 ,08-9985110/120 • 10:00-16:00‬‬
‫מירוץ הכלניות ביער שוקדה‬
‫סופ"ש ‪4-6.2 3‬‬
‫שישי ‪8:00-12:00 • 12.2‬‬
‫יהודה קיסר והקיסרים במבשלת ‪ isis‬בדקל‬
‫יריד 'יוצרים בחווה' במחלבת צאלה‬
‫שישבת ‪052-6693933 • 10:00-16:00 • 12-13.2‬‬
‫שישי ‪054-6428598 • 054-2128336 • 14:00 • 5.2‬‬
‫'חוויות וטעמים' ‪ -‬ביישובי חבל שלום‬
‫מרתון אופני הרים ה‪ 9-‬בסינגל בארי‬
‫'אופניים בין הכלניות' ‪ -‬הפנינג עממי בבארי‬
‫סופ"ש ‪18-20.2 5‬‬
‫שבת ‪ • 6.2‬החל מ‪08-9949374 • 10:00-‬‬
‫מדרחוב 'נירים יוצרים' בקיבוץ נירים‬
‫תאטרון קרקס נודד בחוות אל היען ‪ -‬מול פארק הבשור‬
‫שבת ‪052-6901660 • 10:00-16:00 • 20.2‬‬
‫צילום‪ :‬חיים הורנשטיין‬
‫‪7869698‬‬
‫עיצוב • 'הסטודיו של ליאורה' • ‪Design • 'Liorastudio' • 050-‬‬
‫שישבת ‪052-5822655 • 10:00-15:00 • 12-13.2‬‬
‫שישי • ‪08-9949374 • 8:00-13:00 • 5.2‬‬
‫שבת ‪054-7916527/232 • 10:00-14:00 • 6.2‬‬
‫צפון הנגב‬
‫למידע מפורט על כל האירועים ‪www.habsor.co.il‬‬
‫'פסטיבל דרום אדום' עדכונים שוטפים‬
‫בנוסף במהלך הפסטיבל שפע של ארועים‪ ,‬סיורים חקלאיים‪ ,‬הפעלות ואטרקציות לכל המשפחה‬
‫סופ"ש ‪3‬‬
‫דני גידי וחברים‬
‫יהונתן גפן ואפרת גוש‬
‫קיבוץ חצרים‬
‫חמישי • ‪ • 21:30 • 11.2‬להזמנות ‪*8949‬‬
‫המופע המרכזי של‬
‫הפסטיבל סופ"ש ‪5‬‬
‫אולם אשכול ע"ש שמוליק שילה‬
‫חמישי ‪ 077-3191149 • 21:00 • 5.2‬יהודית רביץ 'המיטב'‬
‫אולם קיבוץ דורות‬
‫סופ"ש ‪4‬‬
‫שישי ‪077-9802278 • 22:00 • 19.2‬‬
‫להקת ‪A-WA‬‬
‫פאב הבאר צאלים‬
‫שישי ‪052-8664399 • 21:00 • 12.2‬‬
‫ישי ריבו‬
‫אולם התרבות מוא"ז שדות נגב‬
‫חמישי • ‪08-9938919 • 21:30 • 18.2‬‬
‫האירועים יתקיימו בהתאם לתנאי מזג האוויר • פריחת הכלניות תלויה בתנאי מזג האוויר • מומלץ להתעדכן על קיום‬
‫האירועים ומוקדי הפריחה • למידע נוסף אודות הפסטיבל‪ ,‬אטרקציות‪ ,‬מסעדות ואתרי לינה‪www.habsor.co.il :‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪17‬‬
‫אני קורא לעצמי בר מזל‬
‫אהרון חיימי (‪ )86‬היה חבר בגרעין השומר הצעיר שהקים את ניר יצחק ב‪ .1949-‬היום‪ ,‬במרחק של יותר מ‪66-‬‬
‫שנה מאותו ליל חורף גשום‪ ,‬הוא נזכר בימים הראשונים‪" :‬היה קשה‪ ,‬גרנו באוהלים‪ ,‬לא היו מים"; מדבר על‬
‫השינוי בקיבוץ‪" :‬נשארתי שיתופי‪ ,‬הדור שלי לא שלם עם השינויים"; ושמח בחלקו‪" :‬יש לנו משפחה גדולה‪,‬‬
‫איפה שלא תזרוק אבן תמצא חיימי"‪ .‬מסע היכרות עם ותיקי המועצה ‪ -‬תחנה שמינית • יובל רויטמן‬
‫אהרון‪ ,‬איפה ניפגש?‬
‫"אני אחכה לך בתחנת האוטובוס"‪.‬‬
‫אבל קר‪ ,‬תסביר לי איך להגיע אלייך‬
‫הביתה‪.‬‬
‫זה לא עזר‪ .‬כשאני מגיע לתחנת‬
‫האוטובוס במרכז ניר יצחק‪ ,‬מחכה לי‬
‫שם אהרון חיימי (‪ )86‬על הקלנועית‪.‬‬
‫סופת חול עצבנית מצליפה בכל מה ומי‬
‫שנקרה בדרכה‪ .‬לאהרון זה לא מפריע‪.‬‬
‫אני נוסע אחריו עד הבית‪ .‬כשהוא יורד‬
‫מהקלנועית ופושט את מעילו וכובעו‪,‬‬
‫הוא זורק לי בסרקסטיות‪" .‬מה‪ ,‬מפחדים‬
‫מקצת מזג אוויר?!"‪.‬‬
‫וככה התחיל ניר יצחק‬
‫‪18‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫מרומניה ‪ -‬באונייה וברכבת‬
‫הוא עלה ארצה מרומניה בשנת ‪1944‬‬
‫בגיל ‪ ,14‬ביחד עם בן דודו‪" .‬האונייה‬
‫היתה מיועדת ל‪ 400-500-‬איש ובפועל‬
‫היינו עליה מעל ל‪ 1,000-‬איש‪ .‬היה נורא‬
‫צפוף‪ ,‬אז מצאנו ברזנטים ושלושה ימים‬
‫בילינו על הסיפון מתחתם‪ .‬אחרי חציית‬
‫מיצרי הבוספורוס‪ ,‬עברנו לרכבת 'טרנס‬
‫אוריינט' שנסעה דרך סוריה ולבנון‪,‬‬
‫כשכל הדרך לעתלית מלווים אותנו‬
‫"המשאית שקעה ואמרנו 'כאן‬
‫שקענו ‪ -‬בוא נפרוק'‪ .‬הקמנו אוהל‪,‬‬
‫פיזרנו מזרונים‪ .‬היינו עייפים‪ ,‬הלכנו‬
‫לישון ‪ -‬ונשארנו כבר איפה שעצרנו"‬
‫חיילים בריטים"‪.‬‬
‫בעתלית הוא בילה חודש ימים‪ ,‬שם‬
‫חולקו הנערים לחברות נוער לפי‬
‫תנועות‪ .‬אהרון הצעיר הועבר לקיבוץ דן‬
‫במסגרת תנועת השומר הצעיר‪ ,‬ומשם‬
‫לפנימייה ולבית הספר החקלאי בבן‬
‫שמן‪" .‬עד היום אם שואלים אותי מאיפה‬
‫אני ‪ -‬אני אומר מבן שמן"‪.‬‬
‫מה היו הקשיים בתחילת הקיבוץ?‬
‫"הכול היה קשה‪ .‬עד שבנינו צריפים‪,‬‬
‫גרנו באוהלים‪ ,‬מים לא היו‪ .‬נסענו עם‬
‫טרקטור ומכליות גדולות עד גבולות‬
‫‪ -‬מילאנו מים וחזרנו בערב‪ .‬כעבור‬
‫"נשארתי שיתופי"‬
‫צילום‪ :‬מיכל לויט‬
‫סופת החול הזו היא אחת מיני רבות‬
‫שחלפו באזור מאז שהגיע אליו אהרון‪,‬‬
‫באישון לילה של ה‪ 8-‬בדצמבר ‪,1949‬‬
‫ביחד עם ‪ 58‬בני ובנות גרעין השומר‬
‫הצעיר שהקים את ניר יצחק‪.‬‬
‫"יום אחד הודיעו לנו ‪' -‬עולים'‪ .‬הגיעה‬
‫משאית לגת‪ ,‬העמסנו את כל הציוד ואת‬
‫עצמנו ‪ -‬ונסענו‪ .‬כבישים לא כבישים‪.‬‬
‫הדרכים מתפצלות‪ .‬התבלבלנו בשטח‪,‬‬
‫כבר היה חושך‪ .‬היינו אמורים להגיע‬
‫לדנגור‪ .‬הגענו להצטלבות ולא ידענו‬
‫לאן לנסוע‪ .‬אמרו לנו 'תגיעו לבית ערבי‬
‫הרוס'‪ .‬המשאית שקעה ואמרנו 'כאן‬
‫הבית‪ ,‬כאן שקענו ‪ -‬בוא נפרוק'‪ .‬הקמנו‬
‫אוהל‪ ,‬פיזרנו מזרונים‪ .‬היינו עייפים‬
‫והלכנו לישון‪ .‬פתאום באמצע הלילה‬
‫שבר ענן ואנחנו באוהל‪ .‬נרטבנו עד‬
‫העצמות‪ ,‬לא ישנו‪ .‬למחרת ייבשנו את‬
‫הבגדים ונשארנו כבר איפה שעצרנו"‪.‬‬
‫שנתיים התחילו לסלול כביש‪ .‬המים‬
‫הגיעו בשנת ‪ .1952‬כשהגיעו המים ‪-‬‬
‫התחילה החקלאות‪ .‬גם גניבות היו בלי‬
‫סוף‪ .‬היו מקרים שחברים נפצעו מעלייה‬
‫על מוקש"‪ .‬אחד הפצועים היה אהרון‬
‫בעצמו‪ ,‬שבשנת ‪ ,1957‬במהלך נסיעה עם‬
‫טרקטור לצאלים‪ ,‬עלה על מוקש ונפצע‬
‫ברגלו‪ .‬הפציעה סיימה את פרק העבודה‬
‫שלו בשלחין‪ ,‬שם עבד חמש שנים‪" .‬מאז‬
‫התחלתי להיות חצי ג'ובניק"‪.‬‬
‫ברבות השנים עבר בין שלל עבודות‪.‬‬
‫היה מנהלן של 'חותם' – המוסף השבועי‬
‫של עיתון 'על המשמר'‪" .‬אכלתי חצץ‬
‫כדי למכור אותו"‪ .‬לאחר מכן נשלח‬
‫במסגרת התנועה לאתר ילדים נזקקים‬
‫בערים ולהעבירם לקיבוצים כילדי חוץ‪.‬‬
‫היו גם ‪ 7‬שנים בפולישק ושנתיים כמזכיר‬
‫המועצה בתקופת כהונתו של צימבה‬
‫(אשר צימבליסטה)‪" .‬הייתי אחראי‬
‫על התחבורה ועל קשרי חוץ‪ .‬נהניתי‬
‫מהעבודה"‪ .‬אחר כך עבר לכלבו‪ ,‬שם‬
‫עבד במשך ‪ 10‬שנים‪ ,‬עד לפני שנתיים ‪-‬‬
‫"התחלתי להראות חלודה"‪.‬‬
‫כשאנחנו פונים לדבר על נושא שינוי‬
‫אורחות החיים בקיבוץ‪ ,‬אהרון מרצין‪.‬‬
‫"נשארתי השומר הצעיר הוותיק של‬
‫שנות ה‪ ,'30-‬נאמן למה שהיה בילדותי‪.‬‬
‫אני נשארתי שיתופי‪ .‬הדור שלי לא‬
‫שלם עם השינויים‪ .‬הצעירים רוצים‬
‫שינוי ‪ -‬אבל אני לא מאמין בזה‪ .‬זה ייקח‬
‫זמן ויאכלו הרבה חצץ‪ .‬מנסים לעשות‬
‫בשלבים ובלי לחץ‪ .‬נשארנו חברים‪ .‬זה‬
‫קשה‪ ,‬מגיל ‪ 15‬אני ככה"‪.‬‬
‫הוא יושב על הכורסא בסלון‪ ,‬נשען‬
‫בנחת לאחור‪ .‬מביט על התמונות שלו‬
‫ושל עדה אשתו עם הילדים והנכדים‪.‬‬
‫"יש לנו משפחה גדולה‪ .‬שלושה‬
‫מתוך ארבעת הבנים שלי חיים‬
‫בקיבוץ‪ ,‬יש לי פה תשעה נכדים‬
‫ושני נינים‪ .‬איפה שלא תזרוק‬
‫אבן תמצא חיימי‪ .‬הבנים בעמדות‬
‫מרכזיות‪ .‬יש לי שני נכדים מהנדסים‪,‬‬
‫הכלות מורות בנופי הבשור ובניצני‬
‫אשכול‪ .‬מרכז המוסך זה הבן שלי‪ ,‬השני‬
‫מרכז שלחין והשלישי מומחה לבוטנים‪.‬‬
‫כל המשפחה סביבי ואנחנו ביחסים כל‬
‫כך טובים בתוך המשפחה‪ .‬אני קורא‬
‫לעצמי בר מזל"‪.‬‬
‫כשבחצי הגרוש היה חור‬
‫(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון)‬
‫לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ‬
‫רעים לשפץ ולשחזר את אחד‬
‫מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ‬
‫בשולי הישוב ועשבים עלו בלחייו‪ .‬ומהו‬
‫זחליל? זהו רכב משוריין דמוי טנק זעיר‬
‫המתנייע על זחלים‪ ,‬נייד להפליא‪ ,‬שמא‬
‫קורו בבריטניה של שנות ה‪ 30-‬במאה‬
‫הקודמת‪ :‬כינויו היה "נושא (המקלע)‬
‫בק ָרבות המא‬
‫ְּב ֶרן" ושמו יצא לתהילה ְ‬
‫דבר בצפון אפריקה במלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬בילדותנו נהגנו לשחק בקרבא‬
‫תם במחנות הצבאיים הבריטיים וכך גם‬
‫זכינו מידי פעם להסעה מהנה‪.‬‬
‫כשהבריטים עזבו את ארץ ישראל בשנת‬
‫‪ ,19488‬הם הותירו אחריהם מספר זחל�י‬
‫לים (וחלק דירדרו לתהום בנחל אורן‬
‫"כדי שלא יפלו לידי היהודים") אך הם‬
‫שימשו רק במצעדי ימי העצמאות הראא‬
‫שונים להגברת הרושם ולהאדירו ולאחר‬
‫מכן ננטשו לאנחות‪.‬‬
‫במלחמת "קדש" (מבצע סיני‪)1956 ,‬‬
‫נלקחו כשלל זחלילים רבים ואז – כל‬
‫הזחלילים שבארץ הוענקו לישובים באא‬
‫זורי הספר השונים‪ :‬לפינות זיכרון‪ ,‬לגני‬
‫ילדים וסתם לחלקי חילוף‪ .‬אגב‪ :‬אחרי‬
‫מבצע "רותם" (וראו ב‪ 232-‬מס' ‪,)141‬‬
‫שוב צה"ל העביר ליישובי הדרום ציוד‪,‬‬
‫אך הפעם רק בהשאלה‪ :‬תותחי‪-‬שדה בני‬
‫‪ 64‬ליטראות (כולל מחסנים זוגיים) וה�כ‬
‫שיר צוותים יישוביים להפעלתם – שמא‬
‫המצרים ישובו ליזום מתקפת שריון כמו‬
‫בימי מבצע רותם‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬כמסּופר לעיל‪ ,‬החל אמנון לקרא‬
‫צף את שארית הזחליל וכשהחל לחטט‬
‫בסדקי רצפתו‪ ,‬גילה מטבע בן ‪ 5‬מיל‬
‫(חצי גרוש) משנת ‪(1935‬בצילום*) שאבד‬
‫לאחד מחיילי הוד מלכותו ג'ורג' השישי‪,‬‬
‫שׁש ֵרת בזחליל את הממשל הבריא‬
‫בעת ֵ‬
‫טי בתקופת "המרד הערבי" (מאורעות‬
‫תרצ"ו‪-‬תרצ"ט)‪ .‬ישנו גם סיכוי שחצי‬
‫הגרוש הזה השתתף ממחבואו גם בקא‬
‫רבות נגד הצבא הגרמני בפיקודו של‬
‫רומל "שועל המדבר" בשנת ‪ 1942‬בהגנה‬
‫על טוברוק ובנגזי אשר בלוב; ואולי –‬
‫ואולי אפילו נכח במחסום שהטילו שוא‬
‫טרי עימארה (היום אורים) על השיירה‬
‫שחזרה צפונה עם הטייס המצרי השבוי‬
‫ב‪( 24.4.1948-‬וראו ב‪ 232-‬מס' ‪...)145‬‬
‫החיל אמנם הפסיד כוס גזוז‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫הרווחנו חתיכת היסטוריה‪...‬‬
‫בוועידת השלום שהתכנסה בתום‬
‫המלחמה העולמית הראשונה‪ ,‬בריטניה‬
‫זכתה בפרוטקטורט (משטר חסות) על‬
‫מצרים כבעלת עניין בתעלת סואץ‪.‬‬
‫בשנים הראשונות‪ ,‬הבריטים ניהלו‬
‫ממצרים גם את ארץ ישראל שהוגדרה‬
‫כ"טריטוריה כבושה" ואמצעי התשא‬
‫לום בה היה המטבע המצרי; בשנת‬
‫‪ ,1927‬לאחר שחבר הלאומים אישר‬
‫משפטית את המנדט בארץ לבריטניה‪,‬‬
‫יצאה לאור הסדרה הראשונה של‬
‫המטבעות המנדטוריות התא‬
‫לת‪-‬לשוניות של פלשתינה‬
‫(א"י) – באנגלית‪ ,‬ערבית‬
‫ועברית‪ .‬כיחידת‬
‫המטבע נבחר‬
‫המיל (מלטינית‬
‫‪= MILLE‬‬
‫אלף)‪ ,‬שהוא‬
‫אלפית הלירה‬
‫(מיוונית ליטא‬
‫רה‪ ,‬כמחצית‬
‫הקילוגרם)‬
‫בחלוקה‬
‫כזאת‪ :‬מיל‬
‫אחד‪ ,‬שני‬
‫מילים‪ ,‬חמישה‬
‫(שהם מחצית‬
‫הגרוש – מלטיא‬
‫נית ‪GROSSUS‬‬
‫‪DENARIUS‬‬
‫"[מטבע] קשה")‪,‬‬
‫עשרה (שהם גרוש אחד)‪,‬‬
‫חמישים (חמישה גרושים =‬
‫"שילינג") ומאה מילים‪.‬‬
‫שני המטבעות הראשונים הוטבעו‬
‫בנחושת‪ ,‬שני האחרונים במתכת‪-‬כסף‬
‫ואת מחצית הגרוש והגרוש‪ ,‬בעלי החוא‬
‫רים‪ ,‬הטביעו בשתי סדרות של נחושת‬
‫ובסדרה אחת של ֶמ ֶסג נחושת‪-‬ניקל‪.‬‬
‫עם קום המדינה‪ ,‬בעת המעבר למטא‬
‫פוחת אך‬
‫בע הישראלי‪ ,‬שער המטבע ַ‬
‫עדיין שמר שנים אחדות (עד הפיחות‬
‫הבא) על היחס לירה ישראלית = לירה‬
‫שטרלינג‪.‬‬
‫בשיטוטי באתרי האזור ליקטתי לא פעם‬
‫ַ‬
‫מטבעות מנדטוריים; ריכוזים פוריים‬
‫היו‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬בשרידי ישובים מאותה‬
‫התקופה‪ .‬והנה‪ ,‬שמתי לב לתופעה מע‬
‫אמנון החל לקרצף את שארית הזחליל‬
‫וכשהחל לחטט בסדקי רצפתו‪ ,‬גילה‬
‫מטבע בן ‪ 5‬מיל (חצי גרוש) משנת‬
‫‪ 1935‬שאבד לאחד מחיילי הוד‬
‫שׁשרֵ ת‬
‫מלכותו ג'ורג' השישי‪ ,‬בעת ֵ‬
‫בזחליל את הממשל הבריטי בתקופת‬
‫"המרד הערבי"‬
‫ניינת הנושאת כמה תובנות‪ :‬מחצר‬
‫מצפה גבולות דליתי בעיקר מטבעות‬
‫קטני‪-‬ערך‪ ,‬של מיל או שניים; חצר בית‬
‫הביטחון של אורים הנפיקה בעיקר‬
‫"מטבע קשה" – של חצי גרוש ומעלה‪...‬‬
‫דן גזית‬
‫וגם אמנון גת‪.‬‬
‫*) קוטר המטבע שבצילום‪ ,‬שנמנם לו‬
‫בחריץ כ‪ 80-‬שנה‪ ,‬הוא כ‪ 19-‬מילימטרים‪.‬‬
‫צילם אמנון‪.‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪19‬‬
‫קריאה משפחתית‬
‫בתה הבכורה של אלונה שטיינברג מאורים סובלת מהפרעות קשב‬
‫וריכוז‪ .‬בראיון ל‪ 232-‬מספרת אלונה על הקשיים בבית ובבית הספר‪,‬‬
‫על התהליך שעברה המשפחה ‪ -‬ועל ספר הילדים שכתבה‪" :‬המטרה‬
‫היא ליצור שיחה ולמצוא ביחד דרכים להתמודדות" • יובל רויטמן‬
‫באחרונה‬
‫נכנסתם‬
‫אם‬
‫ל'סטימצקי'‪' ,‬צומת ספרים' או‬
‫לאתר 'נט בוק' וחיפשתם ספר ילדים‪,‬‬
‫כנראה שנתקלתם בספר שכתבה אלונה‬
‫שטיינברג (‪ ,)44‬מקיבוץ אורים ‪" -‬לזוז‬
‫אני חייבת"‪ .‬הספר נראה כמו עוד ספר‬
‫ילדים רגיל‪ ,‬אך הוא לא ספר ילדים טיא‬
‫פוסי‪.‬‬
‫אלונה היא אימא לדניאל (‪ ,)14‬שסובלת‬
‫מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות‪,‬‬
‫והספר מתאר חוויות מחייה של בתה‬
‫ומספר על דרכי התמודדות‪" .‬המטרה‬
‫של הספר היא להוות פתח לשיחה בין‬
‫ההורה או המטפל לבין הילד ‪ -‬ובכך‬
‫למצוא דרכים להתמודדות עם הקשיים‬
‫שבהם הילד נתקל"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬
‫לדרוש מה שטוב עבור הילד‬
‫לאלונה ולבעלה אבי ארבעה ילדים‬
‫(שתיים מהם‪ ,‬דניאל וספיר‪ ,‬מאובחנות‬
‫כבעלות הפרעות קשב וריכוז)‪ .‬אלונה‬
‫היא הנדסאית תעשייה וניהול ועובדת‬
‫במחלקת השיווק של 'נועם אורים'‪ .‬היא‬
‫מספרת שכשבתם הבכורה דניאל עלתה‬
‫לכיתה א'‪ ,‬מאוד בלטה ההיפראקטיביות‬
‫שלה‪" .‬בהתחלה קיבלתי את זה קשה‬
‫ואפילו התכחשתי‪ .‬אחרי זה התחלתי‬
‫לקרוא על התופעה באינטרנט‪ ,‬עברנו‬
‫הדרכת הורים נהדרת ואז גם חלה נקוא‬
‫דת מפנה שבה למדנו להכיל ולקבל את‬
‫הילדה ולהעצים אותה"‪.‬‬
‫מה הקשיים העיקריים בלהיות הורה‬
‫‪20‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫לילד או ילדה עם הפרעות קשב וריכוז?‬
‫"יש מקרים שבהם קשה להורה שלא‬
‫להעיר לילד על דברים שהוא עושה‪ ,‬גם‬
‫אם ההורה יודע בתת‪-‬מודע שהוא לא‬
‫עושה אותם בכוונה תחילה‪ .‬וגם ההיפא‬
‫ראקטיביות של הילד שמתסיסה את‬
‫הבית"‪.‬‬
‫"ההורים לא צריכים לקבל את‬
‫מערכת החינוך ככזו שכל הזמן‬
‫יודעת מה טוב בשביל הילד שלהם‪.‬‬
‫לפעמים הם יודעים יותר טוב מה‬
‫טוב בשבילו"‬
‫מערכת החינוך בארץ מכילה כמו שצי‬
‫ריך ילדים עם הפרעות קשה וריכוז?‬
‫"אני חושבת שזה תלוי במורה‪ .‬במידה‬
‫והמורה קרוב לנושא ומכיר אותו‪ ,‬או‬
‫שיש לו ילדים עם הפרעת קשב‪ ,‬אז הוא‬
‫יותר רגיש לנושא ויותר מתחשב בילדים‬
‫מסוג זה‪ .‬אבל אם למורה אין קרבה לנוא‬
‫שא‪ ,‬הוא בהחלט יכול להיכנס עם הילד‬
‫לעימותים שהיו יכולים להיחסך ולתייג‬
‫אותו‪ .‬מורה יכול בקלות להרים ילד‪,‬‬
‫ובאותה קלות להקטין אותו"‪.‬‬
‫ולהורים יש מה לעשות?‬
‫"בהחלט‪ ,‬להורים יש תפקיד מכריע‬
‫בהצלחת הילד בבית הספר והם חייבים‬
‫להיות ערניים לכל אורך הדרך‪ .‬ההורים‬
‫לא צריכים לקבל את מערכת החינוך‬
‫ככזו שכל הזמן יודעת מה טוב בשביל‬
‫הילד שלהם‪ .‬לפעמים ההורים יודעים‬
‫יותר טוב מה טוב בשבילו‪ .‬ההורה לא‬
‫צריך לפחד לדרוש מה שטוב עבור הילד‬
‫שלו"‪.‬‬
‫שעתיים אפייה‬
‫את הספר כתבה אלונה בשעתיים‬
‫בלבד(!)‪" .‬ידעתי בדיוק מה אני רוצה‬
‫להשיג ‪ -‬רציתי שהספר יעזור למשפחות‬
‫להבין את הילד בכך שיביא את ההורה‬
‫והילד למצב של שיחה על הקשיים ‪-‬‬
‫ובכך הם יוכלו למצוא פתרונות ודרכים‬
‫להתמודדות‪ .‬ניגשתי לכתיבה ממקום‬
‫של חוזק ולאחר תהליך נהדר ומשמעוא‬
‫תי שאני ובעלי עברנו עם בתנו‪ .‬כתיבת‬
‫הספר היה למטרת שיתוף בתהליך"‪.‬‬
‫בתך היתה מעורבת בכתיבה?‬
‫"כמובן‪ .‬הראיתי לה הכול והיא היתה‬
‫שותפה לחלק מהמלל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרעיון‬
‫המקורי היה שהיא תצייר כל אחת מהא‬
‫סצנות ‪ -‬אבל בסוף זה לא יצא לפועל"‪.‬‬
‫איך היא הגיבה כשהקראת לה את‬
‫הספר לראשונה?‬
‫"היא מאוד התלהבה והתרגשה"‪.‬‬
‫מה היה הרגע הכי מרגש בכתיבה?‬
‫"כשקיבלתי את הספר מהדפוס והחזא‬
‫קתי אותו ופתחתי וקראתי אותו בפעם‬
‫הראשונה"‪.‬‬
‫מה התגובות שאת מקבלת?‬
‫"שהספר מקסים שמזכיר את הילד או‬
‫אפילו את ההורה"‪.‬‬
‫יש עוד רעיונות‬
‫אלונה ובעלה מימנו מכספם את הוצאת‬
‫הספר לאור‪" .‬בהתחלה חשבתי על ספר‬
‫דיגיטלי על מנת להוריד בעלויות‪ ,‬אך‬
‫לבסוף מצאתי לנכון להוציא ספר מודא‬
‫פס כדי שיהווה זמן משותף בין ההורה‬
‫לילד ויהווה פתח לשיחה‪ .‬בתקופה שלנו‬
‫הילדים חשופים כל הזמן לטלוויזיה‪ ,‬נייד‬
‫או טאבלט‪ ,‬והיה לי חשוב מאוד להוציא‬
‫ספר מודפס ‪ -‬כי אין כמו חוויית קריאה‬
‫משותפת של הורה וילד"‪.‬‬
‫האם יש לך טיפים להורים לילדים עם‬
‫הפרעת קשב?‬
‫"להקפיד 'לתחזק' את ביטחונו העצא‬
‫מי של הילד על ידי חיזוקים חיוביים‪,‬‬
‫להעצים אותו על ידי עידוד לעיסוק‬
‫בתחביבים שבהם הוא טוב‪ ,‬לשתף ברגא‬
‫שות‪ ,‬לנהל שיחות משותפות ולאורך כל‬
‫הדרך לשאול את השאלה 'מה יעזור לך‬
‫בפעם הבאה שקורה‪ .'...‬זה מהווה עבור‬
‫הילד כלי שימושי שבשלב מאוחר יותר‬
‫כשהוא גדל ומתבגר הוא לומד לברר עם‬
‫עצמו מה הוא מרגיש ואיך הוא יכול להא‬
‫תגבר על מצבים שונים"‪.‬‬
‫תמשיכי לכתוב?‬
‫"יש לי רעיונות לספרי ילדים נוספים‪"...‬‬
‫(לאלונה‪)alonaste96@gmail.com :‬‬
‫צילום‪ :‬מרטין פנצ'ב‬
‫לוחמי הנגב‬
‫יובלרויטמן‬
‫יובל‬
‫רויטמן‬
‫הקראטיסטים של מועדון שו ריו קאן במגן נסעו‬
‫לתחרות בבאר שבע וחזרו עם ‪ 5‬מדליות‬
‫ביום שבת ה‪ 23-‬בינואר‬
‫יצאה הנבחרת של‬
‫מועדון "שו ריו קאן"‬
‫מקיבוץ מגן לאליפות פתוא‬
‫חה בבאר שבע‪ ,‬שנערכה‬
‫בחסות התאחדות הקראטה‬
‫בישראל‪ .‬בתחרות השתתפו‬
‫כ‪ 200-‬ספורטאים מכל רחבי‬
‫הארץ ולדבריו של המאמן‬
‫איוו פנצ'ב‪" ,‬החניכים שלנו‬
‫הגיעו חדורי מוטיבציה ורא‬
‫צון להצליח וקטפו לא מעט‬
‫מדליות"‪ .‬ואלו ההישגים‪:‬‬
‫נטע גףרף משדה ניצן ‪ -‬מ�ד‬
‫ליית ארד בקרבות בגילאי‬
‫‪ ,8-99‬מיכאל ביחובסקי מצ�א‬
‫לים ‪ -‬מדליית כסף בקרבות‬
‫בגילאי ‪ ,10-11‬מעיין גרף‬
‫משדה ניצן ‪ -‬מדליית ארד‬
‫בקרבות בגילאי ‪ ,12-13‬ברק‬
‫הגלילי מנירים ‪ -‬מדליית‬
‫ארד בגילאי ‪ 12-13‬ועומר‬
‫שצקי ממגן ‪ -‬מדליית ארד‬
‫קרבות גילאי ‪.14-15‬‬
‫קריעת (תחת) ים סוף‬
‫תשעה חבר'ה מאשכול ירדו בסוף השבוע האחרון‬
‫לתחרות ישראמן באילת ‪ -‬שחו‪ ,‬רכבו על אופניים‬
‫ורצו‪ .‬רונן רוסו מגבולות‪ ,‬שסיים את המרחק המלא‬
‫ב‪ 14-‬שעות‪" :‬הגוף כואב‪ ,‬אבל זו הרגשת התעלות"‬
‫רונן רוסו במעבר בין האופניים לריצה‬
‫השליחים‪ ,‬ביחד עם נועם‬
‫חן וחגי חורש מעין הבשור‪,‬‬
‫שלא מתאמנים בקבוצה‬
‫האתגרית‪ ,‬וחברו אליה לשא‬
‫לשה‪ .‬גלעד הלפרין מתלמי‬
‫יוסף רץ בשלשה משפחתית‬
‫(בתמונה מימין) שסיימה‬
‫במקום השלישי והמכובד‬
‫בקטגוריה המשפחתית‪ .‬סך‬
‫הכל מהקבוצה האתגרית‬
‫ שניים סיימו את המרחק‬‫המלא‪ ,‬חמישה סיימו את‬
‫חצי המרחק וכל השאר השא‬
‫תתפו במסגרות של שלשות‪.‬‬
‫של להתגבר על מחסומים‪,‬‬
‫פחדים ומשברים ‪ -‬הרגשה‬
‫של התעלות"‪.‬‬
‫רונן סיים את המרחק המלא‬
‫בפעם הראשונה בחייו‪,‬‬
‫כאשר את חצי המרחק עשה‬
‫בעבר כבר פעמים רבות‪.‬‬
‫המשפחה נסעה ביחד לסוף‬
‫השבוע באילת‪ ,‬כולל בנו‪,‬‬
‫יועד רוסו בן ה‪ 11-‬שלומד‬
‫בניצני אשכול והשתתף‬
‫בתחרות ישראקיד וסיים‬
‫בהצלחה ‪ 300‬מ' שחייה‪8 ,‬‬
‫ק"מ אופניים ו‪ 2-‬ק"מ ריצה‪.‬‬
‫רונן התאמן לקראת התחא‬
‫רות באופן "ממוקד מטרה"‬
‫במשך שמונה חודשים‪,‬‬
‫והוא מספר שהוא מרוצה‬
‫מהתוצאה‪ .‬את פרק השא‬
‫חייה סיים בשעה ועשרים‬
‫דקות‪ ,‬את האופניים בשבע‬
‫שעות וארבעים דקות‬
‫ואת ריצת המרתון בארבע‬
‫שעות וחצי‪" .‬זה בדיוק מה‬
‫שתכננתי"‪.‬‬
‫האב‪ ,‬הבן והרוח‬
‫הספורטיבית‬
‫רונן רוסו‪ ,‬שסיים כאמור‬
‫את האתגר המלא‪ ,‬מספר‬
‫בשיחת טלפון בדרך חזרה‬
‫מאילת‪" :‬מבחינה פיזית‬
‫אמנם הגוף כואב‪ ,‬אבל זה‬
‫יעבור די מהר‪ .‬ההרגשה המא‬
‫נטלית היא מאוד מרוממת‬
‫את הרוח‪ .‬הרגשה טובה‬
‫בחולצה האדומה גלעד הלפרין‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪21‬‬
‫צילום‪ :‬באדיבות קבוצה אתגרית עוטף עזה‬
‫ביום שישי האחרון‬
‫ה‪ 29-‬בינואר ירדו‬
‫‪ 25‬טריאתלטים מהקבוצה‬
‫האתגרית עוטף עזה‪ ,‬תחת‬
‫הדרכתו של המאמן יוסף‬
‫למדן‪ ,‬לתחרות הישראמן‬
‫באילת ‪ -‬תחרות איש ברזל‬
‫קשה ומאתגרת שמחולקת‬
‫לקטגוריות שונות‪ .‬חלק‬
‫מהמשתתפים עשו את כל‬
‫המרחק‪ ,‬חלק עשו חצי‬
‫ממנו וחלק מהטריאתלטים‬
‫התחלקו לשלשות והשתתפו‬
‫במרוץ השליחים‪ ,‬כשכל‬
‫אחד עושה מקצוע אחד‬
‫מבין השלושה ‪ -‬שחייה‪,‬‬
‫רכיבה על אופניים או ריצה‪.‬‬
‫לאשכול היתה נציגות‬
‫מכובדת בקבוצה‪ ,‬כאשר‬
‫רונן רווסו מגבולות (ב�ת‬
‫מונה משמאל) סיים את‬
‫המרחק המלא וזכה בתואר‬
‫"איש ברזל" אחרי ‪ 14‬שעות‬
‫רצופות של ‪ 3.8‬ק"מ שחייה‪,‬‬
‫‪ 180‬ק"מ אופניים ו‪42.2-‬‬
‫ק"מ ריצה‪ .‬ניסים כהן מדקל‬
‫ורביב אווקרט ממשק צאן‬
‫סיימו את חצי המרחק‪.‬‬
‫מאיר שלמה מיבול‪ ,‬שסיים‬
‫בשנה שעברה את חצי המרא‬
‫חק‪ ,‬השתתף השנה בשלשה‬
‫ולקח על עצמו את הרכיבה‬
‫המאתגרת באופניים‪ .‬אירית‬
‫אפרתי מעין הבשור (ראו‬
‫כתבה נפרדת משמאל)‬
‫השתתפה כשחיינית במרוץ‬
‫באליפות השתתפו גם גל‬
‫ילון מפריגן‪ ,‬זוהר פלורנטין‬
‫מניר יצחק ורוני יונגרמן‬
‫מעין הבשור‪ ,‬שנלחמו אבל‬
‫לא עלו לפודיום הזוכים‪.‬‬
‫איוו מסכם‪" :‬כולם בנבחרת‬
‫הצעירה מסתכלים קדימה‬
‫לאליפות הארץ בחופשת‬
‫פסח ‪ -‬בתקווה לאלופים‬
‫חדשים במועדון"‪.‬‬
‫קדימה הפועל‬
‫צילום‪ :‬תובל חיים‬
‫לחבק‪ ,‬לחבק‪ ,‬לחבק‬
‫צילום‪ :‬סמדר בלדיגה‬
‫הפועל כפר סבא בכדורעף‪ ,‬שמאמא‬
‫צת את ילדי אשכול מאז צוק איתן‪,‬‬
‫הזמינה ‪-‬ב‪ 21-‬בינואר ‪ 15‬ילדים מ�ק‬
‫בוצת הכדורעף של כיתות ו'‪-‬ח' לצא‬
‫פות במשחק שקיימה מול קבוצת‬
‫א'אש פפינגן השוויצרית (בתמונה)‪.‬‬
‫בשבת ה‪ 6-‬בפברואר תארח המועצה‬
‫באולם סביון טורניר אזורי של בנות‬
‫מכיתות ד'‪-‬ו'‪ .‬הטורניר יתחיל בשעה‬
‫‪ 9:00‬בבוקר‪ .‬הציבור מוזמן‪.‬‬
‫ביום חמישי שעבר‪ ,‬ה‪ 28-‬בינואר נסעה‬
‫קבוצת הכדורסל הפועל אשכול כיתות‬
‫ד'‪-‬ו' למשחק ידידות באופקים‪.‬‬
‫כל ילדי הקבוצה לקחו חלק במשחק‪,‬‬
‫שהיה צמוד ומותח ‪ -‬והסתיים בתוצאה‬
‫‪ 40-34‬לטובת אופקים‪.‬‬
‫על הקווים עמדו עומר סגל וליאור קוגן‬
‫שחילקו הוראות ואימנו את הילדים‪ .‬ביא‬
‫ציע הריעו ההורים הגאים שהגיעו לתא‬
‫מוך ולעודד‪.‬‬
‫הכל פורח ‪ -‬צאו לטבע‬
‫פסטיבל דרום אדום שהחל בינואר נמצא בימים אלה בעיצומו‪ .‬מטיילים רבים מכל הארץ לא נרתעים ממזג‬
‫האוויר ההפכפך וגודשים את אתרי התיירות במועצה‪ ,‬מתענגים על מרבדי הכלניות ונהנים משלל פעילויות‪.‬‬
‫לבנת גינזבורג מעמותת התיירות שקמה‪-‬בשור‪" :‬יש לנו אזור מקסים ופסטיבל שכולנו יכולים להתגאות בו"‬
‫‪22‬‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫הפסטיבל של התושבים‬
‫כמדי שנה‪ ,‬עיקר הפעילות מתבססת‬
‫על יוזמות של אתרי התיירות והיישובים‬
‫במועצה‪" .‬אנו שמחים שמפעם לפעם‬
‫המעגל גדל ומשתפר"‪ ,‬אומרת לבנת‪,‬‬
‫"קיבוץ נירים שהחל עם יריד מרפסות‬
‫פתוחות והשנה כבר גדל לאירוע של‬
‫"מדרחוב נירים יוצרים"‪ ,‬מחלבת צאלה‬
‫שחברה עם מרקטיטו וקיימו במקום את‬
‫"יריד יוצרים בחווה" ויזמי חבל שלום‬
‫שמארגנים השנה סוף שבוע גדוש בפא‬
‫עילויות עם אירוע "חוויות וטעמים‬
‫בחבל שלום‪ .‬סופי‬
‫השבוע בפסטיבל‬
‫מתחילים כבר בימי‬
‫חמישי עם מופעי‬
‫דרום אדום ‪LIVE‬‬
‫של מיטב האמנים‬
‫לאזור‬
‫שמגיעים‬
‫וממשיכים עם פעיא‬
‫לות בשישי ושבת"‪.‬‬
‫"בשורה התחתוא‬
‫נה"‪ ,‬מסכמת לבנת‪,‬‬
‫"נכון שלעיתים יש‬
‫עומסי תנועה ועומס באתרים‪ ,‬אך זוהי‬
‫שעתו היפה של האזור‪ .‬מלבד הפריחה‬
‫בטבע‪ ,‬גם העסקים פורחים והפסטיבל‬
‫מביא עימו שפע של אירועים ופעיא‬
‫לויות‪ ,‬שלא קורות כאן ביום יום‪ .‬אז צאו‬
‫לטבע‪ ,‬נצלו את מה שמציע הפסטיבל‬
‫ותיהנו מהאזור ומשפע האפשרויות‬
‫והאירועים‪ .‬יש לנו אזור מקסים ופסטיא‬
‫בל שכולנו יכולים להתגאות בו"‪.‬‬
‫כל הפרטים על הפסטיבל‪ :‬בעמוד ‪19‬‬
‫צילום‪ :‬לבנת גינזבורג‬
‫חודש ינואר מאחורינו וחודש פבא‬
‫רואר כבר כאן והאזור נצבע‪ ,‬כמדי‬
‫שנה בעונה זו‪ ,‬במרבדי כלניות אדומים‪.‬‬
‫פסטיבל דרום אדום שכבר נפתח‪ ,‬מתא‬
‫קיים השנה זו השנה ה‪.11-‬‬
‫לבנת גינזבורג מעמותת התיירות‬
‫שקמה‪-‬בשור‪ ,‬מספרת כי "השנה אנו‬
‫מציינים עשור למותה של שושנה דמאא‬
‫רי‪ ,‬מלכת הכלניות‪ ,‬והפסטיבל מתקיים‬
‫בסימן הצדעה לזמר העברי‪ ,‬עם פעיא‬
‫לויות בנושא ‪ -‬סיורים ושחקנים מזמא‬
‫רים‪ ,‬נגנים בטבע‪ ,‬ערבי שירה ומופעים‬
‫של מיטב האמנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימות‬
‫שלל סדנאות יצירה בטבע כמו "צבע‬
‫בטבע" (ליד מצפור המאגרים)‪ ,‬סדנאות‬
‫ציור בטבע (בחניון הררי)‪ ,‬סדנא להכנת‬
‫כלניות מחומרי מיחזור (בבאר מרווה‬
‫מול עלומים) ‪" -‬וכולן בחינם וללא צורך‬
‫בתיאום ‪ -‬רק להגיע ולהשתתף"‪.‬‬
‫צילום‪ :‬ל‬
‫בנת גינזבורג‬
‫לונדון מחכה לה‬
‫אחרי ששברה שיאים ישראליים‪ ,‬תטוס השחיינית אירית אפרתי ממושב‬
‫עין הבשור לתחרות מאסטרס באנגליה בחודש מאי‪ .‬אירית‪ ,‬שמתאמנת‬
‫בימים אלו לתחרות‪ ,‬מספרת על השילוב בין המשפחה‪ ,‬העבודה ושגרת‬
‫האימונים התובענית‪" :‬זה לא תמיד קל‪ ,‬אבל האתגר מושך"‬
‫השחיינית אירית אפרתי (‪)45‬‬
‫מתאמנת בימים אלה במלוא‬
‫המרץ לקראת השתתפותה באליפות‬
‫אירופה לשחייני מאסטרס שתתקיים‬
‫בחודש מאי הקרוב בלונדון‪.‬‬
‫אירית מתאמנת בתקופה זו במרכז‬
‫ההידרותרפי שער הנגב שמאפשר לה‬
‫אימונים עד האליפות ללא תשלום והיא‬
‫תתחרה במקצי ‪ 100 ,50‬ו‪ 200-‬מטר חזה‬
‫ המקצים שבהם היא מובילה בארץ‬‫בקטגוריית הגיל ושבכולם שברה שיאים‬
‫ישראליים באליפות הארץ בחודש פבא‬
‫רואר הקודם‪ .‬אירית מדורגת היום במא‬
‫קום ‪ 8‬בעולם במקצים אלה‪.‬‬
‫אפרתי‪ ,‬מטפלת גוף ונפש ומרפאה‬
‫בעיסוק‪ ,‬נשואה לאורי‬
‫והם מתגוררים עם שלוש‬
‫בנותיהם במושב עין הבא‬
‫שור‪ .‬כילדה ונערה שחתה‬
‫בקבוצת מכבי תל‪-‬אביב‬
‫ובנבחרת ישראל וייצגה‬
‫את המדינה בתחרויות‬
‫בינלאומיות רבות‪ ,‬ואף‬
‫נמנתה על הסגל האוליא‬
‫מפי לאולימפיאדת ברא‬
‫צלונה בשנת ‪ .1992‬רגע‬
‫לפני האולימפיאדה פרשה‬
‫משחייה ולא חזרה אליה‬
‫במשך למעלה משני עשוא‬
‫רים‪.‬‬
‫נציאל אדיר להישגים"‪.‬‬
‫אפרתי מצידה שמחה על החזרה לעיא‬
‫סוק בשחייה‪ ,‬כאשר הפעם הכל אחרת‪:‬‬
‫"הגיל עושה את שלו‪ ,‬שיקול הדעת‪,‬‬
‫המשמעת העצמית והבגרות שמאפשא‬
‫רת להתמודד עם קשיים ומצבי משבר‬
‫שענף הספורט מלא בהם‪ .‬מצד שני יש‬
‫לי מחויבויות של בית ומשפחה שמכא‬
‫תיבות כמה זמן אפשר לפנות לאימונים‬
‫ותחרויות‪ .‬זה לא תמיד קל‪ ,‬אבל האתגר‬
‫מושך"‪.‬‬
‫המשפחה מעל הכל‬
‫הלו"ז של אירית צפוף ועמוס‪ .‬מעבר‬
‫לחיי הבית והמשפחה‪ ,‬שעומדים בראש‬
‫צילום‪ :‬אורי ארד‬
‫"שחיינית‪-‬על"‬
‫לאחרונה התוודעה לענף‬
‫הטריאתלון במסגרת פעיא‬
‫לות "קבוצת הטריאתלון‬
‫האתגרית של עוטף עזה"‬
‫(ראו ‪ ,232‬גיליון ‪)135‬‬
‫בתחרויות‬
‫והשתתפה‬
‫טריאתלון‪ ,‬מרוצים ומא‬
‫שחים‪ .‬בנוסף היא עוזרת‬
‫בארגון קבוצת הטריאתלון‬
‫ילדים בעין הבשור‪.‬‬
‫"כשאירית הצטרפה לקבוא‬
‫צה לא הכרנו את הרזומה‬
‫שלה‪ ,‬אבל בפעם הראשונה‬
‫שהיא נכנסה לבריכה הבנו‬
‫שמדובר באלופה"‪ ,‬מספר‬
‫המאמן ומייסד הקבוצה‬
‫האתגרית‪ ,‬יוסף למדן‪.‬‬
‫"היא שחיינית‪-‬על בעלת‬
‫יכולות יוצאות דופן ופוטא‬
‫אירית באמצע עם החולצה הלבנה‬
‫סדר העדיפויות‪ ,‬היא עובדת כאמור‬
‫כמטפלת גוף ונפש ומרפאה בעיסוק‪,‬‬
‫עוסקת בספורט באופן אינטנסיבי ("אני‬
‫מקדישה לאימונים בי ן ‪ 3-7‬שעות ב�ש‬
‫בוע‪ .‬תלוי בשבוע ותלוי בעומס העבודה‬
‫וצרכי הבית") ובנוסף מכהנת בהתנדא‬
‫בות כיו"ר ועד ההורים בבית הספר יובלי‬
‫הבשור וכיו"ר ועדת התרבות במושב עין‬
‫הבשור‪.‬‬
‫איך משלבים בין כל הדברים בהצלחה?‬
‫"אני חושבת שכל פעילות שאנחנו עוא‬
‫שים צריכה להגיע מתוך בחירה ואהבה‪.‬‬
‫"נכנסתי לשגרת האימונים מתוך רצון‬
‫לאתגר את עצמי במשהו חדש ולא‬
‫מוכר כאדם בוגר‪ .‬אני משתדלת שלא‬
‫לפגוע בחיי המשפחה‪ ,‬גם אם זה‬
‫אומר ללכת לפחות אימונים בשבוע"‬
‫כל עוד טוב לי ואני נהנית‬
‫לעשות משהו‪ ,‬אמצא בשא‬
‫בילו את הזמן‪ .‬הפעילויות‬
‫שבהן אני עוסקת בהתנדא‬
‫בות נעשות מתוך אמונה‬
‫שלי שאני יכולה לתרום‬
‫ונעשות מתוך המון אהבה‪.‬‬
‫לכן אמצא עבורן זמן‪.‬‬
‫"כך גם לגבי האימונים‬
‫ נכנסתי לשגרת האימוא‬‫נים מתוך רצון לאתגר‬
‫את עצמי במשהו חדש‬
‫ולא מוכר כאדם בוגר‪.‬‬
‫אני משתדלת שלא לפגוע‬
‫בחיי המשפחה‪ ,‬גם אם זה‬
‫אומר ללכת לפחות אימוא‬
‫נים בשבוע‪ .‬מודה שלפעא‬
‫מים יש אימונים שלוקחים‬
‫מזמן המשפחה‪ ,‬אבל הם‬
‫מאפשרים לי זמן שקט עם‬
‫עצמי‪ ,‬סוג של טיפול עצמי‬
‫וכך כשאני חוזרת הביתה‪,‬‬
‫אני מלאה יותר‪ ,‬רגועה‬
‫יותר ופנויה לצרכי הבית"‪.‬‬
‫"אני מאמינה שאנחנו כאא‬
‫מהות ובנות זוג צריכות‬
‫לקחת לעצמנו זמן שהוא‬
‫שלנו לבד‪ .‬זמן שבו אנחנו‬
‫מעניקות לעצמנו‪ ,‬מקשיא‬
‫בות ללב ופועלות מתוך‬
‫צרכיו‪ .‬כשנעשה את זה‪ ,‬כל‬
‫דבר שנרצה נצליח ליישם‪.‬‬
‫נהיה שלמות יותר ונוכל‬
‫להעניק מתוך מלאות ושא‬
‫למות"‪.‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫‪23‬‬
‫אצל יונה בסלון‬
‫יונה לוי גרוסמן מציגה תערוכה צנועה של ארבע עבודות בלובי‬
‫של נווה אשכול‪ .‬לפני שלושה חודשים זכתה לכתבת אמצע בגיליון‬
‫האמנות האמריקאי ‪ - LandEscape‬ואולי זו הסיבה שהיא שבעה‬
‫מכיבודים ובמקום לספר על הציורים בתערוכה‪ ,‬היא רוצה שנדבר‬
‫עלינו‪ ,‬על אשכול ועל יוצרים בתחום החזותי במועצה • ארנון אבני‬
‫"אמנות היא אמירה של הציבור‬
‫בו חי האמן"‪ ,‬אומרת יונה לוי‬
‫גרוסמן מעין הבשור‪" ,‬והקול הזה‪,‬‬
‫יקר מפז‪ .‬אנחנו חיים במקום קטן‬
‫ומרוחק מהמרכז וזה הנתון הכי חשוב‬
‫כשמדברים על היצירה האמנותית כאן‪.‬‬
‫אמנים במרכז הארץ זוכים לחשיפה‬
‫הודות לקרבתם הגיאוגרפית והנוחה‬
‫עבור אוצרים המחפשים יצירות‬
‫לתערוכות שהם מפיקים‪ .‬המועצה‬
‫שלנו יודעת להשקיע באמנות הבמה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬תיאטרון הנגב‪ ,‬מקהלה‪ ,‬פנימיית‬
‫'ביכורים'‪ .‬כל מקום שרוצה למשוך‬
‫אליו אוכלוסיה איכותית ולהפוך למרכז‬
‫"משקיעים באמנות כי מבינים‬
‫שזה מרכיב חיוני לקידום כל‬
‫המרחב התרבותי והכלכלי‪.‬‬
‫ראה איזה שינוי עברה חולון‬
‫בעקבות ההשקעה בתרבות"‬
‫תרבותי כמו גם כלכלי‪ ,‬יודע שההשקעה‬
‫בתרבות אקטיבית‪ ,‬מביאה אחריה את‬
‫שאר ההטבות‪ .‬הגישה צריכה להיות כזו‬
‫שמעודדת אמנות כחלק מאיכות החיים‬
‫כאן‪ ,‬כערך בפני עצמו‪ ,‬וזו כבר קריאה‬
‫לעבר הממסד‪ .‬אבל מעבר לעניין הערכי‪,‬‬
‫לביאה גוססת‪ ,‬על רקע נופי נגב‪ .‬הלביאה היא ציטוט אמנותי על פי תבליט אשורי‬
‫הכתבה ב ‪LandEscape -‬‬
‫‪24‬‬
‫האמריקאי‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫פעילות אמנותית וצמיחת מוקדי עניין‬
‫בתחום האמנות על המפה שלנו הם גם‬
‫מרכיב חשוב בצמיחה הדמוגרפית"‪.‬‬
‫מה אחוז האמנים בקהילה? "לא חסרים‪.‬‬
‫מדובר בעשרות לא מבוטלות של אמנים‬
‫חזותיים"‪.‬‬
‫כבר ניסית פעם לקדם משהו‪...‬‬
‫"בעבר השתתפתי בניסיון להוביל מהלך‬
‫של פתיחת מרכז רזידנס בין‪-‬לאומי‬
‫לאומנויות במתחם של בית הספר‬
‫הבשור‪ .‬נכשלנו בזה וחבל‪ .‬אבל תמיד‬
‫אפשר לחשוב על כך מחדש"‪.‬‬
‫אמנות צריכה להיות כלכלית לא?‬
‫"נכון‪ ,‬אבל זה אף פעם לא מספיק אם‬
‫רוצים איכות‪ .‬אני חושבת שזה תפקידה‬
‫של המועצה‪ .‬אי אפשר לקדם אמנות‬
‫ללא השקעת משאבים ציבוריים‪ .‬גם‬
‫במרכז ‪ -‬למרות ששם הנוכחות של קהל‬
‫צרכנים גדול עושה את עיקר העבודה –‬
‫משקיעים באמנות כי מבינים שזה מרכיב‬
‫חיוני לקידום כל המרחב התרבותי‬
‫והכלכלי‪ .‬ראה איזה שינוי עברה חולון‬
‫בעקבות ההשקעה בתרבות‪ .‬גם באר‬
‫שבע מתכננת היום להיעזר ביוצרים‬
‫שלה כדי למנף את כל המערכות בעיר"‪.‬‬
‫בסך הכל עושים אצלנו לא מעט‪...‬‬
‫"יש אצלנו תיאטרון‪ ,‬ומגמת תקשורת‬
‫בנופי הבשור‪ ,‬ובהחלט יש במה להיות‬
‫גאים‪ ,‬אבל האמנות הפלסטית לא זוכה‬
‫להשקעה בסדרי גודל דומים למרות‬
‫שיש כאן הרבה מאוד אמנים‪ .‬יש יוזמות‬
‫פרטיות שאולי מקבלות תמיכה כלשהי‬
‫מתקציב המועצה‪ ,‬אבל לדעתי זה לא‬
‫מספיק"‪.‬‬
‫מה את מציעה?‬
‫"הייתי שמחה לו המועצה הייתה מזמינה‬
‫פעם בשנה אוצר בעל שם לתקופה של‬
‫שבוע בלבד‪ .‬כל שנה אוצר אחר‪ .‬במשך‬
‫שבוע זה האוצר יגור כאן‪ ,‬יסתובב בין‬
‫סדנאות האמנים וילמד את המקום‪,‬‬
‫האנשים והיוצרים שבינינו‪ .‬המועצה‬
‫תשקיע בשכר וקיום של האוצר במשך‬
‫שבוע זה‪ .‬אך התמורה שתתקבל תהיה‬
‫גדולה בהרבה מההשקעה‪ .‬המעבר כאן‬
‫של אוצרים שיחטטו בסדנאות ויראיינו‬
‫אמנים בהכרח יניב צמיחה של קשרים‬
‫שיתרמו לקירוב של אותם נבחרים‬
‫למרכז‪ .‬בנים שעזבו למרכז‪ ,‬יישארו‬
‫ליצור במועצה‪ .‬גם קולו של המקום‬
‫יישמע לא רק כמקום מוכה קסאמים‬
‫ופצמ"רים‪ ,‬אלא כמקום המייצר אמירה‬
‫תרבותית‪ .‬דבר שימשוך אליו תיירות‬
‫והקמת עסקים נוספים‪.‬‬
‫מה הפרויקט הבא?‬
‫"אצלי כל יום הוא הפרויקט הבא‪ ,‬עוד‬
‫ציור עוד שיר עוד ספר ילדים‪ .‬לי לא‬
‫חסר עניין"‪.‬‬
‫מיתולוגיה מקסיקנית בקיבוץ אורים‬
‫הקטור רויטמן מקיבוץ ניר עוז שואב השראה מטקס לזכרון המת בתרבות‬
‫המקסיקנית‪ ,‬ועושה מחווה לרגל יום הולדתה של אהובת חייו‪ ,‬שעדיין בחיים‬
‫ביום שישי ‪-‬ה‪ 5-‬בפ�ב‬
‫רואר תיפתח בגלריית‬
‫ציאורים תערוכתו של‬
‫הקטור רויטמן‪ ,‬חבר ניר‬
‫עוז‪ .‬הקטור‪ ,‬יליד בואנוס‬
‫איירס שלמד באוניברסיטת‬
‫דה לה פלאטה ובמכללה‬
‫לאמנות חזותית בבאר שבע‪,‬‬
‫הוא אמן רב תחומי ‪ -‬צייר‪,‬‬
‫פסל ומשורר‪ ,‬כותב שירה‬
‫בספרדית‪ ,‬כתב שני ספרים‪,‬‬
‫ערך יותר מ‪ 60-‬תערוכות‬
‫יחיד וקבוצתיות והשתתף‬
‫ביותר מ‪ 15-‬תערוכות‬
‫קבוצתיות במקסיקו‪ .‬בעשור‬
‫האחרון הוא מורה לאמא‬
‫נות ב"נווה אשכול"‪ .‬ניהל‬
‫פרויקטים עם קבוצות שעוא‬
‫שות ציורי קיר‪ ,‬בהם פרויקט‬
‫"הדרך של החיים"‪ ,‬שקיבל‬
‫פרס ראשון ב‪ 2013-‬מארגון‬
‫הג'וינט‪ ,‬פרס מילמן‪.‬‬
‫התערוכה נקראת‪:‬‬
‫"‪-OFELIA‬‬
‫מ‪ CASTELAR-‬עד‬
‫ניר עוז‪" .‬אני מקדיש את‬
‫התערוכה לאופליה‪ ,‬החברה‬
‫שלי לחיים מגיל ‪ ,17‬לכבוד‬
‫יום הולדתה"‪ ,‬מספר הקטור‪.‬‬
‫"במקסיקו הכרתי מחווה‬
‫שנקראת ‪,OFRENDA‬‬
‫שהמקסיקנים עושים לכבוד‬
‫המתים‪ .‬את המחווה עושה‬
‫המשפחה הגדולה וכל מי‬
‫שאוהב וזוכר את המת‪ .‬הם‬
‫לוקחים חלל ומציגים אלמא‬
‫נטים ששייכים למת‪ ,‬דברים‬
‫שאהב בחייו‪ ,‬מעין הצגה‬
‫תיאטרלית שמטרתה להכיר‬
‫את הדמות באופן מוחלט‪.‬‬
‫במיתולוגיה המקסיקנית‬
‫קיימת האמונה שהמת חוזר‬
‫לעולם פעם בשנה ולכן הם‬
‫מחכים לו עם כל הדברים‬
‫שאהב‪ .‬מכיוון שאני נגד‬
‫פולחן המוות‪ ,‬לקחתי את‬
‫הרעיון והפכתי אותו להצגה‬
‫אמנותית לכבוד בן אדם חי‬
‫ונושם‪ .‬המטרה היא שהמבא‬
‫קרים יכירו את אופליה‪.‬‬
‫אני מודה לאמנים המשא‬
‫תתפים בתערוכה זו‪ :‬רון גנג‪,‬‬
‫יוסי סילברמן‪ ,‬ביאטריס‬
‫ווסרמן וחברים מהחוג‬
‫לאמנות של נווה אשכול‪:‬‬
‫יונינה למדן‪ ,‬אליאס סוסי‪,‬‬
‫והאמניות הילדות מעין‬
‫רויטמן ושיר מדמון‪ ,‬ועוד‬
‫חברים ושכנים שלקחתי‬
‫מהם אלמנטים שונים לתעא‬
‫רוכה זו"‪.‬‬
‫פתיחה‪ 5.2.16 :‬ב‪19.30-‬‬
‫נעילה‪( 13.2.16 :‬כולל)‬
‫שעות הגלריה‪:‬‬
‫ימי שישי ‪,20:30–19:30‬‬
‫שבתות ‪13.00–11:00‬‬
‫או בתיאום עם אסתי‪.‬‬
‫‪ 089920561‬או ‪0546786432‬‬
‫(גם לפתיחת השער)‪.‬‬
‫דמיון‪ ,‬אלימות וארוטיקה‬
‫עבודותיו של ז'אק ספרן מיבול יוצגו בגלריית הקיטור‬
‫בקיבוץ מגן‪" .‬אני מחפש להיות נאמן לתשוקות שלי"‬
‫ביום שישי ה‪19-‬‬
‫בפברואר בשעה ‪20:30‬‬
‫תיפתח בגלריה "הקיטור"‬
‫תערוכת ציורים של ז'אק‬
‫ספרן ממושב יבול‪ .‬ז'אק‬
‫נולד בעיירה קטנה באפא‬
‫ריקה‪ ,‬למד אמנות בפריז‬
‫ולאחר מכן הקים ולימד‬
‫בסדנאות לציור בגנים‪ ,‬בתי‬
‫ספר ובתי חולים‪ .‬בנסיעותיו‬
‫הרבות פיתח מבט מיוחד‬
‫לנוף‪ .‬ז'אק הציג בארץ‬
‫ובחו"ל והוא האוצר של‬
‫התערוכות באולם אשכול‪.‬‬
‫”היקום מתגלה דרך פלטת‬
‫הצבעים שלי‪ ,"...‬מספר‬
‫ז'אק‪" ,‬זמן קסום‪ .‬בציור‬
‫אני מחפש להיות נאמן‬
‫לתשוקות שלי‪ .‬פלטת‬
‫הצבעים שלי מתחברת עם‬
‫הטבע ויחד עם האלימות‬
‫של החיים‪ .‬הנופים שלי‬
‫הם מקומות של שקט‪ ,‬בלי‬
‫אנשים‪ .‬צריך לתת לעיניים‬
‫שלנו תחושת של עדינות‬
‫ורכות"‪.‬‬
‫אוצרת התערוכה‪ :‬מריאנה‬
‫שלייפר‪ .‬נעילה ב‪ 13-‬במרץ‪.‬‬
‫המלצת החודש‪ :‬מרגריט ‪Marguerite‬‬
‫פריז‪ ,‬שנות ה‪ .20-‬הברונית מרגריט דומונט היא אשת חברה עשירה‬
‫ומכובדת‪ ,‬העורכת אירועים לחוגי החברה הגבוהים בהם היא מבצעת‬
‫בקולה אריות אופרה ידועות‪ .‬מפאת כבודה‪ ,‬חבריה‪ ,‬והאנשים הקרובים‬
‫לה כולל בעלה‪ ,‬מסתירים ממנה את העובדה הפשוטה שהיא לא יודעת‬
‫לשיר‪ .‬אלא שהעניינים מסתבכים כשלאחד מאירועי החברה האלו‬
‫מתגנבים שני עיתונאים צעירים‪ ,‬שלמחרת חומדים לצון וכותבים‬
‫ביקרות המהללת את שירתה של הברונית‪ ,‬ופותחים בכך מסע של‬
‫אשליה‪ ,‬פנטזיה ויומרנות שאת סופו איש לא יכול היה לחזות‪ .‬בימוי‪:‬‬
‫קסבייה ג'יאנולי‪ .‬משחק‪ :‬קתרין פרוט‪ ,‬אנדרה מרקון‪ ,‬צרפת‪,2015 ,‬‬
‫עלילתי‪ 127 ,‬דקות‪ ,‬צרפתית‪ ,‬תרגום לעברית‪.‬‬
‫לוח הצגות‪ :‬יום א' ‪ 7.2‬עד יום ד' ‪ ,10.2‬מוצ"ש ‪ 20.2‬עד יום ג' ‪.23.2‬‬
‫לפרטים נוספים כנסו לאתר‪/‬פייסבוק סינמטק שדרות‪.‬‬
‫ב‬
‫מתנה‬
‫לקוראי‬
‫‪:232‬‬
‫רכישת כרטיס אחד‬
‫לסרט בסינמטק‬
‫הכרטיס‬
‫השני‬
‫למחינם!‬
‫ביא מודעה זו‪.‬‬
‫תו‬
‫קף הקופון עד‬
‫ה‪29.2.16-‬‬
‫*לא‬
‫כו‬
‫לל‪ :‬סרטי טרום‬
‫ב‬
‫כורה‪,‬סרטי ילדים‬
‫הס‬
‫ו ו רטים‪ :‬דיפאן‬
‫מיסטר גאגא‬
‫סינמטק שדרות‪www.sderotcin.org.il ,08-6897741 ,08-684969508 :‬‬
‫‪25‬‬
‫פברואר ‪146 2016‬‬
‫מציירת את נוף ילדותה‬
‫זיוה ילין‪ ,‬האוצרת הוותיקה של גלריה בארי‪ ,‬מציגה‬
‫מעבודותיה בגלריית ציאורים‪" :‬אני חיה עדיין באותו‬
‫מקום שבו נולדתי‪ .‬הריחות‪ ,‬הצלילים‪ ,‬המראות‬
‫והמשפטים שנאמרו ‪ -‬הם חומרי היצירה שלי"‬
‫ביום שישי ה‪26-‬‬
‫בפברואר בשעה ‪19:30‬‬
‫תיפתח בגלריית ציאורים‬
‫באורים תערוכת הציורים‬
‫של זיוה ילין ‪ -‬שדרות‬
‫הברושים‪.2013-15 -‬‬
‫זיוה‪ ,‬אוצרת ומנהלת גלריה‬
‫בארי משנת ‪ ,1994‬מלמדת‬
‫אמנות בנופי הבשור ובמכא‬
‫ללת ספיר והציגה תערוכות‬
‫יחיד וקבוצתיות רבות‬
‫משנת ‪ 1991‬ועד היום‪ .‬למדה‬
‫במדרשה למורים לאמנות‬
‫ברמת השרון ובמדרשה‬
‫לאמנות בבית ברל‪ .‬בעשר‬
‫השנים האחרונות למדה‬
‫לתואר שני ושלישי בבר‬
‫אילן במחלקה הבינתחומית‪,‬‬
‫לימודי תרבות ופרשנות‪.‬‬
‫יוצרת מהזכרונות‬
‫הציר המרכזי ביצירתה נסוב‬
‫סביב זיכרונותיה כילדה‬
‫שגדלה בקיבוץ בנגב בשנות‬
‫השישים המוקדמות‪" .‬אני‬
‫חיה עדיין באותו מקום‬
‫שבו נולדתי ורואה אותו כל‬
‫בוקר משתנה ומתפתח‪ ,‬אך‬
‫גם נשאר בו אותו הגן של‬
‫ילדותי"‪ ,‬אומרת זיוה‪" .‬אותם‬
‫השדות והמרחבים הפתוחים‬
‫עד האופק‪ .‬ואותם העצים‪.‬‬
‫גיליתי שאני שייכת לאותו‬
‫זן של אנשים שזוכרים כל‬
‫פרט קטן מעברם שאחרים‬
‫כבר שכחו‪ :‬ריחות‪ ,‬צלילים‪,‬‬
‫מראות ומשפטים שנאמרו‪.‬‬
‫כל אלו הפכו להיות חומרי‬
‫היצירה שלי‪ .‬אליהם נוספו‬
‫הזיכרונות הקולקטיביים‬
‫שנוגעים באנשים אחרים"‪.‬‬
‫הברוש כסמל‬
‫בתערוכה יוצגו ציורי ברוא‬
‫שים‪ .‬לדברי זיוה‪" ,‬הברוש‬
‫הפך מזמן לסמל קולקטיבי‪.‬‬
‫הוא ניצב בבתי הקברות כנר‬
‫נשמה‪ ,‬הוא שובר הרוחות‬
‫בשולי הפרדסים‪ .‬אין לו‬
‫תואר והדר ומאידך ‪ -‬אין‬
‫ישראלי ממנו‪ .‬אני עובדת‬
‫מתוך צילומים של הברושים‬
‫המוכרים לי כל כך שנמא‬
‫צאים ליד הבריכה‪ ,‬ומאא‬
‫לך תסתגר איתה‬
‫נועה צדקה תגיע לגלריה בארי ל"הסתגרות"‪ .‬היא‬
‫תאכל שם‪ ,‬תישן שם‪ ,‬תהיה מנותקת מהעולם שבחוץ‬
‫ותיצור תערוכת צילומים אישית שתוצג למבקרים‪.‬‬
‫"אני מנסה למוסס את הפילטר שבין החיים לאמנות"‬
‫ביום שישי ה‪ 19-‬בפברואר‬
‫תיפתח בגלריה בארי‬
‫תערוכתה של נועה צדקה‪:‬‬
‫"אני שוב‪ ,‬שוב עושה אמנות‬
‫מנייר טואלט‪ ,‬חול ודשא" ‪-‬‬
‫זיכרון חי של סובייקטיביות‬
‫אפשרית מס‪.14.‬‬
‫מהראש ‪ -‬אל הקיר‬
‫נועה צדקה היא אמנית‬
‫צלמת‪ ,‬בוגרת בצלאל וכיום‬
‫מרצה שם במחלקה לצילום‪,‬‬
‫זוכת פרס האמן הצעיר‬
‫‪ ,2001‬פרס גוטסדינר לאמן‬
‫צעי ר ‪ 2006‬ופרס שרת הת�ר‬
‫בות באמנות פלסטית ‪.2011‬‬
‫נועה מצלמת ומתעדת את‬
‫עצמה‪ ,‬את בני ביתה ואת‬
‫סביבתה הקרובה‪ .‬הצילוא‬
‫מים בסדרת ה"הסתגרויות"‬
‫‪26‬‬
‫תלויים על הקיר בסדרות‪,‬‬
‫באופן מרושל‪ ,‬מלווים בטקא‬
‫סט‪" .‬הרגשתי שהזליגה של‬
‫החומרים מהחיים לאמנות‬
‫עוברת פילטר 'מסטרל'‬
‫וממית‪ ,‬מנפה ומנקה"‪ ,‬מסא‬
‫פרת נועה‪" .‬ב'הסתגרויות'‬
‫ניסיתי כמה שיותר למוסס‬
‫את הפילטר הזה‪ .‬להיות‬
‫במקום כמה שעות או כמה‬
‫ימים‪ :‬לאכול שם‪ ,‬לישון שם‪,‬‬
‫לעשות שם את הצרכים‪ ,‬לא‬
‫לדבר בטלפון‪ ,‬לא לסמס‪,‬‬
‫ולהוציא דברים מהראש‬
‫אל הקיר‪ .‬מה שעולה לי‬
‫בתודעה באותו רגע‪ ,‬עולה‬
‫לקיר‪ .‬בזמן ההסתגרות אני‬
‫תוחמת לי שטח מסוים שרק‬
‫בו מותר לי להיות‪ ,‬שרויה‬
‫‪ 146‬פברואר ‪2016‬‬
‫חורי מגרש הטניס‪ ,‬בשולי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬מאובקים ועזובים‬
‫אך בלתי מנוצחים‪.‬‬
‫וכך פגשה בצבע האדום‬
‫"לצבע האדום הגעתי כמעט‬
‫בטעות"‪ ,‬מסבירה זיוה‪" ,‬היה‬
‫חסר לי לבן בסיס למרוח‬
‫על הבד ושמתי אדום שהיה‬
‫לי באותו זמן בשפע‪ .‬מאותו‬
‫רגע הוא הפך לחלק ממני‪.‬‬
‫רק שנים מאוחר יותר הבנתי‬
‫מה נותן לי האדום ועל מה‬
‫הוא עונה לי‪ .‬יש שרואים‬
‫באדום סימן לסכנה‪ ,‬לאיום‪,‬‬
‫למלחמה ולדם‪ ,‬וכיום גם‬
‫מקשרים אותו לכריזת‬
‫"צבע אדום"‪ .‬אבל האדום‬
‫במדיטציה שותקת מלאת‬
‫פאתוס וכוח"‪.‬‬
‫נועה צדקה תגיע לגלריה‬
‫בבארי ותבצע "הסתגרות"‬
‫ביום רביעי ה‪ .17.2-‬הקהל‬
‫מוזמן לפתיחה החגיגית‬
‫ביום שישי ה‪ 19.2-‬בשעה‬
‫‪.19:30‬‬
‫שיח גלריה בהשתתפות‬
‫האמנית יתקיים בשבת‬
‫ה‪ 20.2-‬בשעה ‪.13:00‬‬
‫עבורי הוא הרגש הטהור‪.‬‬
‫עוצמה רגשית מהפנטת‪,‬‬
‫תשוקה ואהבה‪ .‬כשהוא‬
‫חובר לנופי ילדותי ולדא‬
‫מויות שאני מציירת‪ ,‬הוא‬
‫מקבל משמעות עמוקה‬
‫של שייכות וקשר למקום‬
‫שאני חיה בו‪ .‬לילדה שהייתי‬
‫ועדיין חיה בתוכי‪ ,‬מסרבת‬
‫לעזוב‪.‬‬
‫נעילה ‪ 12 -‬במרץ‪.‬‬
‫שעות הגלריה‪ :‬ימי שישי‬
‫‪ ,20:30–19:30‬שבתות ‪–11:00‬‬
‫‪ ,13.00‬או בתיאום עם אסתי‪:‬‬
‫‪,054.6786432 ,08.9920561‬‬
‫(גם לפתיחת השער)‪.‬‬
‫נעילת התערוכה ‪.19.3‬‬
‫שעות פתיחת הגלריה‪:‬‬
‫חמישי‪.17:00-20:00 :‬‬
‫שישי‪.9:00-13:00 :‬‬
‫שבת‪ ,11:30-14:30 :‬או‬
‫בתאום מראש עם זיוה ילין‬
‫‪ 054-7918049‬או סופי ברזון‬
‫מקאי ‪.054-7918464‬‬
‫זיוה ילין ‪ -‬אוצרת‪,‬‬
‫סופי ברזון מקאי ‪ -‬מפיקה‬
‫ועוזרת לאוצרת‪.‬‬