‫‪www.Hayom.org.il‬‬ ‫בס"ד‬ ‫יח' אדר א' התשע"ו‬ ‫‪v.hayom@gmail.com‬‬ ‫‪ 1947‬שנה לחורבן בית מקדשינו שיבנה במהרה בימינו !‬ ‫רש"י הקדוש‬ ‫מתוך הפרשה‬ ‫וַ ַי ְרא ָה ָעם ִּכי ב ֵֹׁשש מ ֶֹׁשה ָל ֶׁר ֶׁדת ִּמן ָה ָהר‪ ,‬וַ ִּי ָקהֵׁ ל ָה ָעם ַעל ַאהֲ רֹן‪..‬‬ ‫(פרק לב פסוק א')‬ ‫אומרים חז"ל שכשיבוא המשיח הרשעים‬ ‫שבישראל יצאו נגדו‪ ,‬ואף ילחמו בו (זוהר כרך‬ ‫ב שמות דף ז‪ .):‬מתואר פה מצב שבו יש חלק‬ ‫בעם שיודע שהנה המשיח הגיע‪ .‬ויש חלק‬ ‫בעם שעדיין משוכנע שזה לא יכול להיות‪.‬‬ ‫הרי עד היום הם כפרו במציאות של תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬והם יתקשו להאמין שכל הכיוון של‬ ‫חייהם עד עכשיו היה טעות‪...‬‬ ‫הירידה של עם ישראל טמונה במילים "וַי ַרְ א‬ ‫ָהעָם"‪ .‬עם ישראל פרש לא נכון את מה‬ ‫שראה‪ ,‬נתן למראה עיניו לבלבל אותו‪,‬‬ ‫וברגע אחד נשכחה מהם הבקשה של משה‪,‬‬ ‫לחכות לו עד שירד מההר‪ .‬מרוב שהראיה‬ ‫נראית כביכול מוחשית ואמיתית‪ ,‬עם ישראל‬ ‫כבר לא חושב על זה שאולי הוא התבלבל‬ ‫בספירת השעות לזמן ירידתו של משה (רש"י‬ ‫לב א')‪ ,‬כבר לא חושבים על זה שצריך‬ ‫להתייעץ עם חכמי הדור לגבי הבעיה שאולי‬ ‫צצה‪ ,‬והערב רב מנצל את ההזדמנות‬ ‫להיקהל על אהרון בתוקפנות כבטוחים מה שבטוח שזה הולך להיות ניסיון לא קל‬ ‫בצדקתם‪.‬‬ ‫בכלל! היצר הרע יודע שהסוף שלו קרב‪,‬‬ ‫למדים אנו מכאן על דרכו וכוחו של היצר והוא הולך להשקיע הרבה מאמץ בלגרום לנו‬ ‫הרע‪ ,‬שבכדי להכשיל את האדם בעבירה הוא לטעות‪ .‬הוא הולך ל"הראות" לנו הרבה‬ ‫משתמש בכל כוחו בכדי לדמות לאדם מצב דברים שקריים‪ ,‬בכדי לעשות את המבחן‬ ‫מסויים‪ ,‬והאדם בטוח שהוא מבין נכון את להכי קשה שאפשר‪ .‬ניסיון דומה בעבר (לפני‬ ‫הדברים ויודע לפרש את הכל‪ ,‬ובטוח בעצמו יציאת מצרים)‪ ,‬ורק חמישית [!!] מעם ישראל‬ ‫שהבחירה שהוא בוחר היא הבחירה הנכונה‪ .‬בחר את הבחירה הנכונה‪ .‬ואף כאן בפרשתנו‬ ‫וכל זה הוא אך ורק חלק מתחבולותיו של עם ישראל קצת יותר מחודש לאחר מעמד‬ ‫היצר‪ .‬ש"היום אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר הר סיני‪ ,‬ועדיין מצליח להתבלבל ע"י‬ ‫אומר לו עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו לך עבוד כוחותיו של היצר הרע‪ ,‬וזאת מפני שנתנו‬ ‫עבודה זרה" (שבת קה‪ .):‬כמה אנו צריכים למראה עיניהם ("ולא תתורו") להטעות אותם‪.‬‬ ‫להיזהר ולשים לב‪ ,‬איך אנו מפרשים את כמה אנו צריכים להתחזק במיוחד בימים אלו‬ ‫האירועים שמסביבנו‪.‬‬ ‫של "עקבתא דמשיחא"‪ ,‬ימים שבהם בכל‬ ‫על פי הכתובים‪ ,‬במאבק הזה שיתרחש‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬הצדיקים יהיו צודקים ויקבלו‬ ‫מסביר המהר"ל‪ :‬שכיוון שחטאו עם ישראל‬ ‫בעגל בדור הראשון שנהיו לעם (מיד אחרי קבלת‬ ‫התורה)‪ ,‬חטא זה מהווה שורש של עוון ומרד‬ ‫לכל חטא של ישראל לעתיד לבוא‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫רואים אנו כמה מעשה של כלל ישראל‪ ,‬ואף‬ ‫של אדם יחיד‪ ,‬יכול להיות מאוד משמעותי‬ ‫להמשך ההיסטוריה‪ .‬ולכן ידע אדם שישנם‬ ‫מעשים אשר הם בגדר שורש והתחלה של עץ‬ ‫עם ענפים לרוב‪ ,‬אשר ישפיעו בעקיפין ואף‬ ‫ישירות על האירועים שיהיו לאדם בעתידו‪.‬‬ ‫אור החיים הקדוש‬ ‫ִּכי ִּת ָשא אֶׁ ת רֹאש ְבנֵׁי יִּ ְש ָראֵׁ ל‬ ‫(פרק ל פסוק יב')‬ ‫אדם מישראל שחוטא יתכן שבפועל הולך הוא‬ ‫על שתי רגליו‪ ,‬אך במהותו הרוחנית הוא‬ ‫הושפל לארץ‪ ,‬לארציות ולגשמיות‪.‬‬ ‫משה רבינו נצטווה לשאת את ראש בני‬ ‫ישראל ולזקוף את קומתם הרוחנית‪ ,‬לרומם‬ ‫את מעשיהם‪ ,‬ולהפכם לבני אדם‪ .‬בשונה‬ ‫מבעלי החיים שאף מבנה גופם מסגיר את‬ ‫מהותם‪ .‬ראשם בגובה גופם‪ ,‬ולא מורם כלפי‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫[ואף החיות שכן עומדים וראשם מעלה‪ ,‬זה רק‬ ‫לשעה קלה‪ .‬ומיד שירוצו למקום חפצם‪ ,‬שוב יראו‬ ‫את כל מגמתם האמתית‪ ,‬וישובו להשפיל ראשם‬ ‫לכיוון הקרקע‪].‬‬ ‫העלון מוקדש לעילוי נשמת‪ :‬שולמית בת מרים‬ ‫רחל שושן בת עישה ז"ל‪ ,‬בת שבע ז"ל בת רחל‪ ,‬תהל תקווה‬ ‫יסמין‪ ,‬קרן כהן ז"ל בת חנה‪ ,‬מסעוד פחימה בן זוהרה ז"ל‪,‬‬ ‫נתנאל יהודה ז"ל בן מלכה‪ ,‬מרדכי ז"ל בן דוב ז"ל‪ ,‬דוד חזן בן עישה ז"ל‪,‬‬ ‫ליאור אלכסנדר בן רות ז"ל‪ ,‬יצחק אלפסי בן סעדה ז"ל‪,‬‬ ‫לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם‪ :‬ג'ויסי ברכה בת יוכבד‪,‬‬ ‫ר' מאיר בן אליס‪ ,‬אליהו הכהן בן שרה‪,‬‬ ‫ז"ל‪,‬‬ ‫ז"ל בת‬ ‫רגע ורגע יש לנו בדיקות וניסיונות קשים‬ ‫מכל עבר‪ .‬ככל שאדם מעוניין להתחזק‬ ‫ולהתקרב אל האמת ואל הקב"ה‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫יותר שיצר הרע נלחם עליו בכל הכח ולא‬ ‫מרפה אפילו לרגע‪ .‬הדבר היחיד שביכולתנו‬ ‫לעשות זה להישאר צמודים לשיעורי התורה‬ ‫והמוסר‪ ,‬כי זה הדבר היחיד שיכול לגרום‬ ‫לנו לעמוד מול הניסיונות הקשים ולא‬ ‫להתבלבל בבחירה‪.‬‬ ‫הדלקת‬ ‫נרות‬ ‫צאת‬ ‫השבת‬ ‫רבינו‬ ‫תם‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪17:19‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪18:51‬‬ ‫ת" א‬ ‫‪17:16‬‬ ‫‪18:08‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫שנזכה בעזרת השם לזכות לגאולה בקרוב!‬ ‫חיפה‬ ‫‪17:17‬‬ ‫‪18:09‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫זמני השבת‬ ‫הזמנים ע"פ לוח "אור החיים"‬ ‫בפרשתנו אנו קוראים על חטא העגל‬ ‫ומתקשים להבין‪ ,‬איך בדור המדבר שהוא‬ ‫דור דיעה‪ ,‬שזכו לגילוי שכינה בים סוף‪,‬‬ ‫ו"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו‬ ‫הנביאים" (ילקוט שמעוני בשלח רמז) ועמדו זה‬ ‫עתה במעמד הר סיני‪ ,‬איך ירדו לדיוטא‬ ‫התחתונה בפעם אחת‪ ,‬והגיעו לרמה של חטא‬ ‫כזה? ואומרים חז"ל (שבת פט‪ :).‬שלסוף ‪ 40‬יום‬ ‫בא שטן וערבב את העולם‪ .‬ומפרש רש"י‪:‬‬ ‫שהראה דמות חושך ואפילה‪ ,‬דמות ענן‬ ‫וערפל וערבוביא‪ .‬והנה לפתע פתאום מראה‬ ‫להם השטן כי משה מת ומיטתו פורחת‬ ‫באויר‪ .‬והיו כל ישראל שרויים בפחד‬ ‫ובבהלה‪ ,‬לנגד עיניהם חושך ואפילה ענן‬ ‫וערפל‪ ,‬וכל העולם כולו נתון בערבוביא‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫את שכרם‪ .‬ולעומתם הרשעים ילכו לאבדון‬ ‫בעודם בטוחים שיש כאן טעות‪ ,‬ועוד מעט‬ ‫תתברר צדקתם‪ ,‬והם יוכלו לשוב ולבלות את‬ ‫זמנם (כי גם על פתחה של גהינם‪ ,‬אינם חוזרים‬ ‫בתשובה)‪ ...‬וזה החלק הברור והפשוט של‬ ‫העניין‪ .‬אך ישנה עוד קטגוריה בציבור‪ ,‬והיא‬ ‫הבינוניים‪ .‬שמצד אחד מודעים לאמת‬ ‫בשכלם בצורה אבסולוטית‪ ,‬אך ליבם עדיין‬ ‫מושך אותם בחוזקה למנעמי החיים‪ ,‬ומידי‬ ‫פעם הם פוזלים למה שנראה יותר קל ופחות‬ ‫מחייב‪ ..‬כשהמשיח יבוא ויתגלה לעולם‪,‬‬ ‫באיזה צד הם ימצאו את עצמם? האם זה‬ ‫יהיה באותה צורה של ידיעה ברורה כשל‬ ‫הצדיקים? או שמה זה שוב יראה להם‬ ‫כמשהו קשה ומחייב‪ .‬משהו שעלול להרוס‬ ‫את התוכניות בחיים‪ ,‬ואת הצפייה בשעשועון‬ ‫הטלוויזיה התורן‪ ,‬ואת הנסיעה לחו"ל‪ ..‬וחוץ‬ ‫מזה לא צריך להיות כזה פאנט‪ ,‬הרב הזה‬ ‫(המשיח) לפעמים מגזים ‪...‬‬ ‫ִּהנֵׁה ַמ ְל ָא ִּכי יֵׁ לֵׁ ְך ְלפָ נ ָ‬ ‫ֶׁיך‪ ,‬ו ְב ֹיום ָפ ְק ִּדי ופָ ַק ְד ִּתי‬ ‫אתם! (פרק לב פסוק לד')‬ ‫עֲ לֵׁ יהֶׁ ם חַ ָט ָ‬ ‫ֶׁד ֶׁר ְך חַ ִּיים ת ֹו ְכחוֹ ת מו ָׁ ָֽסר‬ ‫ֹאמרו אֵׁ ֶׁלה אֱ ל ֶֹׁק ָ‬ ‫יך יִּ ְש ָראֵׁ ל אֲ ֶׁשר הֶׁ עֱ לו ָך ֵׁמאֶׁ ֶׁרץ ִּמ ְצ ָריִּ ם!‬ ‫וַ י ְ‬ ‫ֹאמרו הַ מ ְֹשלִּ ים‪ :‬בֹאו חֶׁ ְשבוֹ ן!‬ ‫ַעל ֵׁכן י ְ‬ ‫( משלי ו כג' )‬ ‫(לב פסוק ד')‬ ‫(במדבר כא כז' )‬ ‫‪ ..‬אֶׁ ת ַה ְדבָ ִּרים אֲ ֶׁשר ָהיו ַעל ַה ֻּלחֹת ָה ִּראשֹנִּ ים אֲ ֶׁשר ִּש ַב ְר ָת‬ ‫(פרק לד א')‬ ‫יך ָ" ולא נאמר אלה אלוקינו‪ ,‬מכאן שערב‪-‬רב‬ ‫פרש רש"י ‪ֵ " -‬אלֶּה אֱלֹקֶּ ָ‬ ‫משה רבינו שובר את הלוחות לאחר שעם ישראל חוגג סביב העגל‪.‬‬ ‫שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרון‪ .‬והם שעשו את העגל‪.‬‬ ‫אך נשאלת השאלה‪ :‬מדוע משה שומר את שברי הלוחות ומכניסם‬ ‫אמנם יש להבין כיצד הערב‪-‬רב הגיעו לחטא זה‪ .‬שהרי אמרו חז"ל‬ ‫לארון הברית? הרי היה עדיף יותר להסתיר הזכר לאותו מאורע‪...‬‬ ‫"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים" (מכילתא שמות טו ב')‪.‬‬ ‫משל לאחד שנכנס לחנות מתנות יוקרתית ומחפש מתנה ״מיוחדת״‬ ‫וודאי שגם הערב‪-‬רב ראו על ים סוף גילוי שכינה ואיך חטאו?‬ ‫להולדת חמותו ה"יקרה"‪ .‬תוך שהוא בוחן את המבחר‪ ,‬הוא שומע את‬ ‫והנה במה שאמרו חז"ל‪" :‬ראתה שפחה על הים מה שלא ראו‬ ‫המנהל צועק על עובד חדש ששבר אגרטל חרסינה יקר מאוד‪.‬‬ ‫הנביאים"‪ .‬יש להבין מלשון הדברים‪ ,‬שאותה שפחה שראתה יותר‬ ‫להזדמנות כזו לא חלם‪ ,‬הוא ניגש לבעל החנות ובמחיר סביר שילם‬ ‫מהנביאים הייתה אמורה להיות בדרגה גדולה מהם‪ .‬ולמרות זאת אנו‬ ‫עבור איסוף השברים‪ ,‬אריזתם והמשלוח למסיבת יום ההולדת תוך‬ ‫רואים שהנביאים הם אלו נביאי ה'‪ .‬ואילו אותה שפחה‪ ,‬נשארה בסך‬ ‫בקשה שהשליח יפיל את המתנה בטעות כביכול לפני דלת הכניסה‪...‬‬ ‫הכל שפחה למרות שראתה מראות אלוקים‪...‬‬ ‫התוכנית מתבצעת בשלמות‪ ,‬וכולם מנחמים את החתן‪ :‬״לא נורא ‪-‬‬ ‫מבואר מזה‪ ,‬כי לא משנה מה אדם ראה או למד‪ ,‬דבר זה כשלעצמו‬ ‫העיקר הכוונה״‪ ...‬הכול היה מסתיים באופן מושלם אלמלא החליטה‬ ‫לא הופך אותו לנעלה יותר מאדם אחר‪ .‬האדם מתעלה אך ורק אם‬ ‫החמה לפתוח את האריזה ולבדוק איך נראית המתנה!‬ ‫הוא מגיע להשגות על ידי רצון‪ ,‬ועבודה אישית‪ .‬רק אז זה משנה‬ ‫לא הייתם רוצים להיות במקומו של מיודענו כשחמותו ראתה‬ ‫את מהותו‪ ,‬ונהפך הוא לאדם יותר חשוב ונעלה‪ .‬וכך זה גם בעניין‬ ‫שהעובד הטיפש בחנות ארז כל שבר באריזה נפרדת‪...‬‬ ‫הערב‪-‬רב שראו על הים דברים נפלאים‪ ,‬אך בעצמם לא רצו לשנות‬ ‫משה רבינו לא מנסה להסתיר את שברי הלוחות שבאו בעקבות חטא‬ ‫דבר ונשארו כמות שבאו‪ ,‬ובכך גרמו לחטא הגדול של העגל‪.‬‬ ‫העגל‪ .‬הוא שומר את שברי הלוחות לזיכרון ‪ -‬וזאת בכדי ולהזכיר‬ ‫כמה מוסר שמענו במהלך חיינו‪ ,‬ונתנו לו בקלות לחמוק מבין‬ ‫לכולם את חטא העגל ומסקנותיו‪ ,‬על מנת שנלמד מטעויות העבר‪.‬‬ ‫אצבעותינו מבלי שהוא השאיר בנו חותם כלשהו?!‬ ‫ברגע שאנו שומעים דבר כלשהו שיכול לשפר את מעשינו ומידותינו‪ ,‬צריכים אנו לקחת לשנות וליישם‪ ,‬ועל ידי כך להפוך לאנשים נעלים‬ ‫וחשוביםָיותר‪ָ,‬ולאָכאותהָשפחהָשראתהָהכל‪ָ,‬אךָלאָשינתהָבעצמהָמאומה‪ָ,‬ולכןָנשארהָשפחה‪..‬‬ ‫ֲשב ָֹׁת אֶׁ ל לְ ָׁבבֶׁ ָׁך‬ ‫וְ י ַָׁד ְע ָׁת הַ יוֹ ם וַ ה ֵׁ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫אות אֶׁ ת ְפנֵׁי ה' אֱ ֶׁלֹקיך ָשלֹש ְפ ָע ִּמים ַב ָשנָה!‬ ‫ָשלֹש ְפ ָע ִּמים ַב ָשנָה יֵׁ ָראֶׁ ה ָכל זְ כו ְר ָך‪ ..‬וְ לֹא יַ ְחמֹד ִּאיש אֶׁ ת ַא ְר ְצך ַבעֲ ל ְֹתך לֵׁ ָר ֹ‬ ‫( דברים ד לט' )‬ ‫אחת הנבואות המדהימות שניתנות על ידי‬ ‫משה רבינו‪ ,‬שמוכן להתחייב מראש שעם‬ ‫ישראל במשך כ‪ 1400-‬שנה כל ימי משכן‬ ‫שילה‪ ,‬נוב וגבעון‪ ,‬ובזמן שבית המקדש היה‬ ‫קיים‪ ,‬בעת העלייה לרגל השאירו ישראל את‬ ‫כל רכושם‪ ,‬שדותיהם כרמיהם חנויותיהם‬ ‫וביתם בכל רחבי הארץ ללא כל שמירה‬ ‫בשלושת הרגלים‪ ,‬ועלו לירושלים‪ .‬רק בורא‬ ‫העולם יכול להבטיח שבתקופה זו שאורכת‬ ‫בכל רגל כשבוע ויותר‪ ,‬הרכוש והארץ יהיו‬ ‫שמורים ומוגנים‪.‬‬ ‫וההבטחה אכן קוימה! עדויות היסטוריות‬ ‫רבות מלמדות שעם ישראל עלה לרגל‬ ‫בהמוניו‪ ,‬ובכל אותן תקופות לא התרחשה‬ ‫התקפה של אויבים‪ ,‬או גניבת רכוש‪ .‬שכן אם‬ ‫הייתה מתרחשת‪ ,‬יש להניח שעם ישראל היה‬ ‫מפסיק לעלות לרגל‪ ,‬או אפילו נוטש את קיום‬ ‫המצוות חלילה‪.‬‬ ‫וכך מובא בתלמוד ירושלמי (פאה פרק ג' הלכה‬ ‫ז') וכן במדרש רבה על שיר השירים (ז‪-‬א')‪:‬‬ ‫מעשה באחד ששכח לנעול דלת ביתו ועלה‬ ‫לפעמי רגלים‪ .‬וכשבא‪ ,‬מצא נחש קשור‬ ‫בטבעות דלתותיו‪.‬‬ ‫ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס‬ ‫תרנגולותיו לתוך ביתו ועלה לפעמי רגלים‪,‬‬ ‫ובא ומצא חתולות מקורעות לפניהם‪.‬‬ ‫שוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של‬ ‫חיטים (ערמת חיטים שנשארה בחוץ לאחר קצירת‬ ‫התבואה) לתוך ביתו‪ ,‬ועלה לרגל‪ .‬וכשבא מצא‬ ‫וְ ָׁש ַמ ְר ָׁת לַעֲ ׂשוֹ ת ְככֹל אֲ ֶׁשר ֹיורו ָׁך‬ ‫האם יוצאים ידי חובת מצות ביקור חולים דרך הטלפון‪,‬‬ ‫או שצריך דוקא ללכת בעצמו ולבקר בעצמו אצל החולה?‬ ‫יסוד מטרתה של מצות ביקור החולים‪ ,‬היא לסעוד את החולה‬ ‫ולדאוג לו לכל צרכיו‪ .‬וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‪,‬‬ ‫כי הדבר ברור‪ ,‬שעל ידי כך שאדם מבקר את החולה באופן‬ ‫אישי‪ ,‬הוא מתרשם ומתפעל יותר ממצבו של החולה‪ ,‬שאינה‬ ‫דומה שמיעה לראייה‪ ,‬ועל ידי זה הוא מתעורר לבקש מהשם‬ ‫יתברך רחמים על החולה בכל לבו‪ .‬וכן אמרו במסכת נדרים (מ‪ ).‬כל המבקר את‬ ‫החולה מבקש עליו רחמים שיחיה (או שיבריא ממצבו)‪ .‬וכל מי שאינו מבקר את‬ ‫החולה אינו מבקש עליו רחמים‪ .‬כלומר‪ ,‬על ידי ביקורו מתעורר האדם לבקש‬ ‫רחמים על החולה‪ ,‬שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו‪ ,‬ויתן בלב‬ ‫הרופאים חכמה בינה ודעת לכלכל דבריהם במשפט להחיש לו רפואה שלימה‪,‬‬ ‫ושלא תצא תקלה מתחת ידיהם‪ .‬וכמאמר הכתוב‪" :‬י ִשְ לַח דְ בָרֹו וְי ִרְ ָפאֵם וִי ַמלֵט‬ ‫מִשְ חִיתֹותָ ם"‪ .‬ואז בודאי שתפילתו קרובה יותר להתקבל‪ ,‬כמו שאמרו במסכת‬ ‫שבת (יב‪ ):‬מנין שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה? שנאמר "ה' י ִ ְסעָדֶּ נּו‬ ‫עַל עֶּרֶּ ש דְ וָי"‪ .‬וטעמים אלה הזכירם הרמב"ן בספר תורת האדם בהקשר למצות‬ ‫ביקור חולים וסיים "הלכך‪ ,‬כל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים‪,‬‬ ‫לא קיים המצוה"‪ .‬וכבר כתבנו עוד מטעמי מצות ביקור חולים‪ ,‬שהם כדי‬ ‫שיעמוד המבקר מקרוב על מצבו של החולה בכדי לסייע לו בכל מה שנדרש לו‬ ‫וכיצא בזה‪ ,‬אשר כל זה לא שייך כל כך כאשר אינו מבקר את החולה באופן‬ ‫אישי ממש‪ ,‬אלא מסתפק בשאלה בשלומו דרך הטלפון‪ .‬לכן כתב מרן רבינו‬ ‫זצוק"ל (יחוה דעת ח"ג סימן פג)‪ ,‬שאם יכול ללכת לבקר את החולה בעצמו‪ ,‬אינו‬ ‫יוצא ידי חובת המצוה בשלימותה על ידי הטלפון או על ידי מכתב‪ ,‬ואף אם‬ ‫ידוע לו שאין החולה זקוק לסיוע כל שהוא‪ ,‬וגם אינו זקוק לסיוע נפשי‪.‬‬ ‫(פרק לד כג' ‪ -‬כד')‬ ‫אריות מקיפין לחיטים‪.‬‬ ‫אמר רבי פנחס‪ :‬מעשה בשני אחים עשירים‬ ‫שהיו באשקלון‪ ,‬והיו להם שכנים רעים‬ ‫מאומות העולם‪ .‬והיו אומרים אמתי אלה‬ ‫היהודים יעלו לירושלים ואנו נוטלים כל מה‬ ‫שיש להם‪ .‬הגיע הזמן ועלו‪ .‬זימן להם הקב"ה‬ ‫מלאכים כדמותן והיו נכנסין ויוצאין בתוך‬ ‫בתיהם‪ .‬כאשר שבו מירושלים‪ ,‬חילקו דרונות‬ ‫(מתנות) ממה שהביאו עמהם לכל מכריהם‪.‬‬ ‫אמרו להם היכן הייתם? אמרו להם‪:‬‬ ‫בירושלים‪ .‬אימתי עליתם? ביום פלוני‪.‬‬ ‫ואימתי חזרתם? ביום פלוני‪ .‬אמרו ברוך‬ ‫אלוקי היהודים שלא עזבם ולא יעזבם‪.‬‬ ‫על כך אומר שלמה המלך בשיר השירים‪" :‬מַה‬ ‫בנ ְ ָעלִים בַת נ ָדִ יב" (פרק ז ב')‪.‬‬ ‫מי ִָך ְ ַ‬ ‫י ָפּו ְפ ָע ַ‬ ‫שאומות העולם מתפעלים מפעמי (צעדי) עם‬ ‫ישראל בעלותם לרגל‪ ,‬שכולם עולים בבטחה‬ ‫ובשלווה‪ .‬בידיעה שה' שומר דלתות ישראל‪.‬‬ ‫( דברים יז י' )‬ ‫מכל מקום הלא ביארנו שמעיקרי מצות ביקור חולים הוא שיתפלל עליו‪ .‬ואף‬ ‫על פי שבקשת הרחמים על החולה יכולה להיות אף שלא בפניו‪ ,‬כגון שעושים‬ ‫לו תפילת "מי שבירך" במנין של עשרה אנשים‪ ,‬שערכה של תפילה זו רב מאד‪.‬‬ ‫מכל מקום נראה שהתפילה בפני החולה (כלומר בסמוך אליו) יותר מקובלת‪ ,‬על פי‬ ‫מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות (לד‪" ).‬המתפלל על החולה אינו צריך להזכיר‬ ‫את שמו שנאמר‪ :‬אֵל נ ָא רְ פָא נ ָא לָּה"‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר התפלל משה רבינו עליו‬ ‫השלום על אחותו מרים שתתרפא מצרעתה‪ ,‬לא הזכיר את שמה בתפילתו‪ .‬ואף‬ ‫על פי שבזוהר הקדוש אמרו שצריך להזכיר שמות בתפלה‪ ,‬כמו שאמר יעקב‬ ‫אבינו‪ַ " ,‬הצִילֵנ ִי נ ָא ִמי ַד ָאחִי ִמי ַד עֵשָ ו"‪ ,‬מכל מקום הסביר המגן אברהם‪,‬‬ ‫שדוקא כשמתפלל בפני החולה‪ ,‬אינו צריך להזכיר שמו‪ ,‬אבל כשאינו מתפלל‬ ‫בפניו‪ ,‬צריך להזכיר שמו‪ .‬ותפילה שאין בה הזכרת השם‪ ,‬כלומר תפילה שהיא‬ ‫בפני החולה‪ ,‬היא המעולה יותר‪ ,‬שכן לעיתים שם החולה הוא זה שגורם את‬ ‫החולי‪ ,‬והזכרת שמו מעוררת עליו את מידת הדין‪ ,‬ולכן לתפילה בפני החולה‬ ‫יש יתרון גדול שאינו קיים בתפילה שאינה בפניו‪.‬‬ ‫לכן השואל לשלומו של החולה דרך הטלפון‪ ,‬אינו יכול לקיים מצות ביקור‬ ‫חולים בשלימותה‪ ,‬שהרי חלק ניכר מענינה של מצוה זו הוא התפילה בפני‬ ‫החולה שמסוגלת יותר להביא לרפואתו‪ .‬וכ"כ הגאון רבי משה פיינשטין ועוד‪.‬‬ ‫אולם אם אינו יכול לבקר את החולה בעצמו‪ ,‬מוטב שיטלפן לחולה לחזקו‬ ‫ולאחל לו רפואה שלימה‪ ,‬שהרי סוף כל סוף אף באופן כזה מתקיימים חלקים‬ ‫ממצות ביקור חולים‪ .‬וכן ראינו בכמה מקרים אצל מרן רבינו עובדיה יוסף‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שכאשר חלתה רעייתו הרבנית עליה השלום‪ ,‬אף על פי שהיתה מחוסרת‬ ‫הכרה במשך זמן רב‪ ,‬מכל מקום התפנה בכל יום מעיסוקיו‪ ,‬ובא לבקרה בכדי‬ ‫להתפלל עליה בפניה‪ .‬וכאשר חלו אחרים מקרוביו ולא יכול היה לבקרם‪,‬‬ ‫הסתפק בכך שבירכם לרפואה שלימה באמצעות הטלפון‪.‬‬