עלון להורדה שלום לעם
מתחברים לתורה ויהדות מרכז 'שלום לעם' מאחל פורים שמח!! ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב לרבני 'שלום לעם' ,רכזי המדרשות והפעילים המסורים ,אלפי בוגרי 'שלום לעם' ,נוער המדרשות ,קוראי העלון ולכל בית ישראל. פורים גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il 719 שמח פרשת ויקרא ט' אדר ב' תשע"ו 19במרץ 2016 שבת פרשת ויקרא ,ט' באדר ב' תשע"ו, - 19/3/16שבת זכור שבת זו נקראת "שבת זכור" כי בה קוראים את הפרשה העוסקת במצוות לזכור את מחיית עמלק ,שנלחם עם בני ישראל ביציאתם ממצרים .הקריאה היא קריאה מיוחדת ומתווספת על הקריאה הרגילה של פרשת השבוע ,פרשת ויקרא ,וגם ההפטרה עוסקת במלחמת שאול המלך שלא הרג את אגג צאצאו של עמלק וחמל גם על הצאן והבקר ,ולכן העביר ה' את מלכותו לידי דוד המלך. מכיוון שהשבת היא השבת הסמוכה לימי הפורים ,אנו קוראים בשבת זו את פרשת עמלק ,מפני שהמן היה מזרעו של עמלק ואף הוא ניסה להרוג את היהודים והקב"ה ביטל את הגזירה הקשה והציל את עמו .יש דעה שקריאת פרשת עמלק בשבת זו ,היא מצווה מן התורה ,ויש פוסקים שכתבו שאף נשים צריכות לשמוע פרשה זו ,וכך המנהג ברוב עדות אשכנז. יום ראשון ,י' באדר ב' תשע"ו - 20/3/16 ,חצי יובל לנסים הגלויים בי' באדר תשנ"א ,לפני 25שנה ,החלו צבאות הקואליציה בראשות ארה"ב ,את המבצע הקרקעי נגד צבאו של סדאם חוסיין שליט עיראק ,ולאחר מתקפה מהירה בת כמאה שעות ,שוחררה כווית וצבא עיראק הוכה שוק על ירך .היה זה נס פורים נוסף לתושבי ארץ ישראל ,שסבלו במשך חודשים ארוכים ממתקפת טילים ארוכי טווח ,שבדרך נס על טבעי כמעט ולא גבו אבדות בנפש ,והמלחמה הסתיימה בדיוק בערב פורים תשנ"א. יום שני ,י"א באדר ב' תשע"ו - 21/3/16 ,הבניין היפה ביותר בעולם י"ב באדר ,הוא יום חנוכת בית המקדש השני לאחר שיפוצו בידי הורדוס המלך בסוף תקופת בית המקדש השני .הבניין היה מפואר ומרהיב עין ,עד שאמרו עליו שהיה יפה יותר מבניין שלמה המלך ,ומי שלא ראהו לא ראה בניין יפה מימיו. שטחו של הר הבית הוכפל בידי הורדוס ,ואורכו שהיה 225מטרים ,גדל ל480- מטרים ,ורוחבו ל 320-מטרים .שני נחלים שזרמו למרגלות ההר מולאו בעפר, הקרקע הוגבהה בעזרת קשתות שניבנו זו על גבי זו כדי לחצוץ בפני הטומאה, מסע אל העבר וקירות תמך אדירים הוקמו בצדדים .הכותל המערבי ,שהוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית ,הוא אחד השרידים מבניין הורדוס וממנו ניתן להתרשם מההיקף הגדול של הבניין המפואר שהקים .בסמוך להר הבית הקים הורדוס מצודה אדירה בשם 'אנטוניה' ,על שם אנטונינוס שליט רומא שהיה ידידו, ומתחת לאדמה חפר תעלה סודית שהובילה מהמבצר ועד שער המזרח שבבית המקדש ,כדי להכין לעצמו דרך מילוט במקרה של מרד .הבניין עמד עוד כמאה שנים ,עד שנחרב בידי הרומאים ,ויהי רצון שייבנה במהרה בימינו אמן. יום רביעי ,י"ג באדר ב' תשע"ו - 23/3/16 ,תענית אסתר בי"ג באדר ,ערב חג הפורים ,מתענים בצום 'תענית אסתר' לזכר הצום שהתענו בזמן גזירת המן אחרי שהחתים את המלך להשמיד את עם ישראל חלילה. אסתר המלכה הכריזה על צום של שלושה ימים ,ובזכות זאת שמע ה' לתפילתם והימים הפכו לימי שמחה .התענית אינה מוזכרת בגמרא והמנהג מופיע לראשונה בתקופת הגאונים והראשונים ,ולכן מקילים בה הפוסקים ואדם שאינו חש בטוב פטור מהתענית. יום חמישי ,י"ד באדר ב' תשע"ו - 24/3/16 ,פורים דפרזים היום חוגגים כמעט בכל העולם את חג הפורים ,חוץ מערים מוקפות חומה כמו ירושלים ,לזכר הנס הגדול שנעשה בזמן מרדכי ואסתר בשושן הבירה ,כאשר הקב"ה הציל את אבותינו ואת עם ישראל כולו שבאימפריה הפרסית הגדולה, מרצח-עם שזמם המן הרשע לבצע בשיתוף ובהסכמת המלך אחשוורוש .שם החג 'פורים' הוא על שם הפור -הגורל שהטיל המן במטרה לקבוע את היום בו יבצע את הטבח ביהודים ,ונהפוך הוא -והיהודים שלטו באויביהם והכו בהם מכה קשה. מצוות החג :מקרא מגילה -שמיעת מגילת אסתר ,משתה ושמחה -עריכת סעודות ומשתאות לזכר הנס יחד עם בני המשפחה וידידים ,מתנות לאביונים - נתינת צדקה לעניים ,ומשלוח מנות -שליחת מיני מאכל לשכנים וקרובים ,כדי לחזק את הידידות ולהגביר את האהבה ביניהם .החג מתאפיין גם בשתיית יין, בשמחה מיוחדת ,בהתחפשויות ,ועוד מנהגים שונים יום שישי ,ט"ו באדר ב' תשע"ו 25/3/16 ,שושן פורים לאחר תליית המן ,נתן המלך אחשוורוש רשות ליהודים בשושן להכות באויבים עוד יום נוסף ,ולזכר זה קבעו חז"ל ,שכל הערים שהן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון נחגג בהן פורים בט"ו באדר ,ובשאר המקומות ביום שלפני כן בי"ד באדר. עם ישראל חוגג את נס פורים כבר 2371שנה ,ואילו האימפריה הפרסית והמן הרשע ,כמו יתר שונאי ישראל שקמו נגדנו בכל הדורות ,עברו מן העולם ולא הותירו זכר .עם ישראל הוא עם הנצח ,ולמרות שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ,הקב"ה מצילנו מידם. התלמיד העייף מבאט ל החיים הכול כבר היה ערוך ומוכן לביקורו השנתי של המפקח יחזקאל פישמן, פעם בשנה זה קורה ,הוא מגיע לבית הספר לתלמידים מצטיינים' ,חנוך לנער' .מקהלת הילדים כבר הייתה מוכנה מראש לביקור ,בגדיהם היו מצוחצחים ועמידתם הייתה זקופה ואיתנה .כולם היו דרוכים ורק חיכו לאות שנקבע מראש על ידי המורה למוזיקה ,וכאשר אדון מלכיאל המנהל הנהן לו בראשו האות הגיע והחלה שירת המקהלה. לצד מקהלת הילדים עמדה גם תזמורת אבינועם הרש בית הספר שליוותה את שירת הנערים. המפקח יחזקאל פישמן מיהר לברך את אדון מלכיאל והוסיף שמזמן כבר לא זכור לו שהתרגש כל כך משירים שמזכירים לו את נעימות בית אביו. לאחר מכן ניגש אל מר יחזקאל יו"ר ועד ההורים וביחד עם המנהל אדון מלכיאל הם החלו את ביקורם בכיתות. הם שאלו את התלמידים שאלות ,שמעו תשובות ,התרשמו מהיצירות ודיברו עם כמה תלמידים נבחרים" .תשמע" אמר יחזקאל פישמן לאדון מלכיאל המנהל" :התלמידים שלך מאוד מרשימים אותי .הליכותיהם נעימות ,לבושם יפה ,אין ספק שמדובר בתלמידים שמביאים גאווה גדולה לבית הספר" ואדון מלכיאל החל להסמיק מנחת. לאחר מכן הציע למפקח להצטרף לשיעור דוגמה באחת הכיתות המצטיינות של בית הספר .כדי לא להסב יותר מידי את תשומת לב התלמידים ,הציע אדון מלכיאל שייכנסו לשיעור לפני סוף ההפסקה ,כך הם לא יעוררו יותר מידי מהומה ורעש ויתנו לתלמידים את הזמן להיכנס ללב השיעור .כשנכנסה הפמליה לשיעור התלמידים היו מופתעים ,אבל ככל שחלף הזמן הם התרגלו לנוכחות המפקח ,יו"ר ועד ההורים והמנהל, שמצדם לא הפסיקו לשבח תוך כדי השיעור את ידידיה המחנך. אולם למרות הכול ,הרגיש המפקח יחזקאל פישמן שמשהו לא בסדר בשיעור :הוא לא הפסיק להסתכל על התלמיד אלמוג שטרית ,שבמשך כל השיעור ,בניגוד גמור להשתתפות חבריו ,פשוט הניח את ראשו על השולחן והיה נראה שהוא ישן שנת ישרים .מעבר לכך ,גם לבושו היה מוזר וחריג ביחס לכיתה וניכר עליו שהוא מגיע מבית 'מורכב' ,אם נתבטא בעדינות .מכנסיו היו מרופטים ,חולצתו דהויה ,ונעליו קצת קרועות. כשידידיה המחנך שם לב לכך שתלמידו ישן ,הוא סימן לתלמיד שישב לצדו להעיר אותו ,וכשזה התעורר שאל אותו המורה האם הוא הקשיב למה שהרגע אמר בשיעור ,וציין שהוא מאוד ישמח אם יוכל לחזור על המשפט האחרון שלו .כמובן אלמוג לא ידע לחזור על הדברים ושאלת המחנך רק הדגישה את הפער הגדול בינו לבין חבריו ללימודים. בסוף השיעור ,כאשר יצאו האדונים הנכבדים :המפקח ,מנהל בית הספר ויו"ר ועד ההורים ישבו לשיחת סיכום ,פתח יו"ר ועד ההורים ,עמרם אזולאי ואמר למפקח" :תשמע אדוני המפקח ,לי בתור יו"ר ועד ההורים הייתה מחלוקת עזה עם המנהל שלנו ,אדון מלכיאל. אני טענתי שאין מקומם של תלמידים כאלמוג שטרית בבית הספר .הוא ממש לא שייך לכאן .אנחנו מנסים לשמור על איכות ורמה גבוהה של תלמידים .כעת ראית בעצמך שהאלמוג שטרית הזה "...עשה עמרם אזולאי תנועת ביטול" :ממש לא ראוי להיות עם בני וחבריו .מדובר לדעתי בתפוח רקוב שיכול לקלקל את כל החבילה". המפקח הסתכל במבט שואל לעבר המנהל אדון מלכיאל ,כמבקש לשמוע מה יש לו לומר על דבריו של יו"ר ועד ההורים" :ובכן" אמר אדון מלכיאל "תרשו לי לספר לכם קצת על 'התפוח המקולקל' הזה שדיברתם עליו: אלמוג שטרית הנו נער שגדל במשפחה מרובת ילדים .הוריו לא רצו לשלוח את סבו ,יהודי מבוגר בן תשעים לבית אבות ולכן החליטו שסבו של אלמוג יגור ביחד עם המשפחה .הם שאלו את האחים האם מישהו מהם מוכן לחיות ביחד עם הסבא הקשיש .אף אחד מלבד אלמוג לא היה מוכן לעשות זאת .מעבר לכך ,אני יודע שאלמוג מטפל בסבא שלו, מאכיל אותו ,מלביש אותו ועוזר לו בכל מה שהוא צריך" .אדון מלכיאל המנהל עצר את דיבורו והסתכל על המפקח יחזקאל פישמן שהיה בהלם מוחלט כמו גם יו"ר ועד ההורים ,שלא ציפו לתשובה שכזאת. "זו התשובה ידידי היקרים" המשיך אדון מלכיאל" :מדוע אלמוג שטרית כל כך עייף בשיעורים?! כי הוא קם בכל פעם שסבא שלו מתעורר ועוזר לו בכל מה שהוא צריך .ובכן ,לדעתי לא רק שלא מדובר בתפוח רקוב אלא בנער קסם בעל מידות נפלאות ,שאני גאה להיות מנהל בבית הספר שהוא לומד בו"... המפקח פישמן ויו"ר הוועד הרגישו לא בנוח עד שהם ביקשו את סליחתו של אדון מלכיאל .לאחר מכן ניגש המפקח פישמן לכיתתו של אלמוג, לחץ את ידו ואמר לאלמוג המופתע שניגב את עיניו העייפות" :דע לך תלמיד יקר ,שאני פשוט מעריץ אותך! אם אתה צריך משהו ,כל דבר ,אל תהסס לפנות אליי"... *** להרבה אנשים יש נטייה להקטין את האחר בכדי להרגיש נעלים יותר. בדרך כלל הדבר מתבטא אצל אנשים שמרגישים שלא ראוי להם ללמוד ביחד עם אנשים אחרים שנראים להם במבט חטוף כפחותים מהם .כדאי מאוד לא להסתכל רק על הקנקן ולשפוט אותו מבחוץ ,אלא לשאוף תמיד להסתכל לתוכו .כך נדע בוודאות שלא נעשה עוול עם אלו ,שבמבט שני ועמוק יותר ,ראויים לכל שבח והערכה.. ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר ִנ ְכנַסְ ָּת ּבְ אֶ ְמצַ ע הַ ּסֶ ֶרט... סיפור צעיר זַ לְ ָמן נֶ ֱאלַ ץ לְ צ ֶֹרְך ַּפ ְרנָ ַסת ֵּביתֹו לָ ַק ַחת ֶאת ַמ ֵּטה נֹודד דּודים וְ לִ נְ ּדֹד ַּב ְּד ָרכִ ים .הּוא ָהיָ ה הֹולֵ ְך וְ ֵ ַהּנְ ִ ּומּכְ ָפר לִ כְ ָפרִ ,מ ְת ַד ֵּפק ַעל ַּדלְ תֹות ַע ְּמָך ֵמ ִעיר לְ ִעיר ִ יהם לִ ְמכִ ָירה ֵאי ֵאּלּו ּכְ ָת ִבים יִ ְש ָֹר ֵאלַ ,מ ִּצ ַיע ִּב ְפנֵ ֶ אֹותם לָ ַקחָ ,היָ ה וְ ִס ְפ ֵרי ק ֶֹדׁשִ ,מ ְּמ ַעט ֲאחּוזֵ י ָה ֶרוַ ח ֶׁש ָ ִמ ְת ַּפ ְרנֵ ס ְּבד ַֹחק. דּודיו ְמ ַצ ֶּפה ָהיָ ה ָמ ַתי יַ ּגִ ַיע יֹום ַה ְּׁש ִב ִיעי ְּבכָ ל יְ מֹות נְ ָ נּוחה ִמּט ַֹרח ַה ֶּד ֶרְך, ַׁש ָּבת ,אֹו ָאז יִ ֵּתן לְ גּופֹו ְמ ַעט ְמ ָעּורי ֲהלָ כָ ה יֵ ֵׁשב ְּב ֵבית ַה ִּמ ְד ָרׁש ְּבנַ ַחת לִ ְׁשמ ַֹע ִׁש ֵ רּוחנִ י ,וְ יָ ֵסב ַעל וְ ַאּגָ ָדהֲ ,א ֶׁשר יָ זִ ינּו ֶאת נַ ְפׁשֹו ְּב ָמזֹון ָ יבים ָּב ָעם ֶׁשּיְ ָא ְרחּו אֹותֹו ְּבר ַֹחב לֵ ב ֻׁשלְ ָחנָ ם ֶׁשל נְ ִד ִ ּובנְ ִדיבּותַ ,מה ֶׁשּיְ ַפ ֶּצה ַעל ְק ָׁשיֵ י ַהּגּוף וְ יָ זִ ין אֹותֹו ִ דּוׁשה ֶׁשל ָמזֹון ּגַ ְׁש ִמי. ְּב ָמנָ ה ּגְ ָ הּודית ְק ַטּנָ ה. ְּב ַא ַחת ַה ַּׁש ָּבתֹות ַהּלָ לּו ִהּגִ ַיע לַ ֲעיָ ָרה יְ ִ ילֹותיו ִהּנִ ַיח ְּב ֶפ ַתח ֵּבית ַהּכְ נֶ ֶסתָׁ ,שם ָע ַמד ֶאת ֲח ִב ָ אֹור ִחים ֶׁש ִּׁש ֵּבץ אֹותֹו ַהּגַ ַּבאי ָה ַא ְח ַראי ַעל ַהכְ נָ ַסת ָה ְ אֹור ִחים הּודי נִ כְ ָּבד ַּב ַעל ָממֹון ֲא ֶׁשר ַהכְ נָ ַסת ָה ְ ֵא ֶצל יְ ִ הּודי ָה ֲעיָ ָרה ִק ְּבלּו ֶׁשּלֹו ָהיְ ָתה לְ ֵׁשם ָּד ָברּ .גַ ם ּכְ לַ ל יְ ֵ אֹותֹו ְּב ֵס ֶבר ָּפנִ ים יָ פֹותַ ,מה ֶּׁשּגָ ַרם לֹו לְ ַה ְרּגִ יׁש ּכְ ֶבן יהם. ַּביִ ת ֵּבינֵ ֶ ְּבב ֶֹקר יֹום ַה ַּׁש ָּבת ָצ ַעד ִעם ְמ ָא ְרחֹו לְ ֵבית ַהּכְ נֶ ֶסתָׁ ,שם ָּת ַפס ָמקֹום ְּבׁשּולֵ י ַמ ֲע ָרב ֵּבית ַהּכְ נֶ ֶסת, אֹוהב הּוא לִ ְצּפֹות ַעל ַהנְ ָהגַ ת ַה ִּצּבּור ֵמ ָאחֹורָׁ ,שם נֶ ְח ָׂשפֹות ֵעינָ יו ְּבתֹוְך ֶׁשהּוא ַמ ְס ִּביר לִ ְמ ָא ְרחֹו ּכִ י ֵ יצד ֵהם ִמ ְתנַ ֲהלִ יםֶ ,את לְ ַמ ֲחזֹות ְמ ַענְ יְ נִ ים .הּוא יָ כֹול לִ ְראֹות ֶאת ָה ֲאנָ ִׁשיםֵ ,איְך ֵהם ִמ ְתנַ ֲהגִ ים וְ כֵ ַ יהם ֶׁשל ְמ ַח ְר ֲח ֵרי ִריב ,וְ עֹוד ּכָ ֵהּנָ ה וְ כָ ֵהּנָ ה. יבֹות ֶ צּומהֶ ,את ְמ ִר ֵ ְּת ִפּלָ ָתם ֶׁשל יְ ִח ֵידי ְסגֻ ּלָ ה ִּב ְד ֵבקּות ֲע ָ ּתֹורה ,נִ כְ נְ סּו ֵעינָ יו וְ ָאזְ נָ יו לִ ְפ ֻעּלָ ה ּבּודים לִ ְק ַראת ְק ִר ַיאת ַה ָ ִמּיָ ד ּכְ ֶׁש ֵה ֵחל ַהּגַ ַּבאי לְ ַחּלֵ ק ּכִ ִ ּפּורים ַה ַח ִּמיםּ ,כָ אן ָּבאֹות לִ ֵידי ִּבּטּוי מּוא ֶצתִ .מּנִ ְסיֹונֹו ַע ִּתיר ַה ָּׁשנִ ים יָ ַדע ּכִ י ּכָ אן ִמ ְס ַּת ְּת ִרים ַה ִּס ִ ֶ צּוביםָ ,מקֹור ִּבלְ ִּתי ּפּורים ְש ֵֹמ ִחים וַ ֲע ִ ַא ֲה ָבהוְ ִׂשנְ ָאה יְ ָׁשנֹות ּגַ ם ֲח ָדׁשֹותַ ,מ ְחלֹוקֹות וְ ִסכְ סּוכִ יםִ ,ס ִ נִ ְדלֶ ה לְ ַס ְק ָרנִ ים ֶׁשּכְ מֹותֹו. רּועים ְמיֻ ָח ִדים ,לְ ֹלא ְמ ִריבֹות ,לְ ֹלא ִחּסּול ּבּודים לְ ֹלא ֵא ִ ֶאּלָ א ֶׁשּלְ ַמ ְר ֵּבה ַאכְ זָ ָבתֹו ָחלְ פּו ַהּכִ ִ ֶח ְׁשּבֹונֹותּ ,גַ ם ֹלא ַמּזָ ל טֹוב ּכָ ל ֶׁשהּוא לְ ֻהּלֶ ֶדת ַה ַּבת אֹו ַה ֵּבן .יָ ֵבׁש לְ גַ ְמ ֵרי. צּורת ִה ְתנַ ֲהלּותֹו ַהּמּוזָ ָרה ֶׁשל ַהּגַ ַּבאי .הּוא ּגִ ּלָ ה ּכִ י ַהּגַ ַּבאי אּולָ ם ֵעינָ יו ַה ַחּדֹות ֹלא ִפ ְס ְפסּו ֶאת ַ מּורה חֹוב ָבן ַמ ְת ִחילֶׁ ,ש ֲה ֵרי לָ ֲעלִ ּיָ ה ָה ִראׁשֹונָ ה ַה ְּׁש ָ יֹוד ַע ֶאת ְמלַ אכְ ּתֹוֵ ,אינֹו ֶאּלָ א ְ ֶׁשּנִ ְר ֶאה ּכְ ֻמ ְמ ֶחה וְ ֵ קֹומי ַאף הּוא ּכ ֵֹהן ְמיֻ ָחס .לָ ֲעלִ ּיָ ה ַה ְּׁשנִ ּיָ ה, ּׁשּורה ָה ַא ֲחרֹונָ הְּ ,בעֹוד ֶׁש ַה ַּדּיָ ן ַה ְּמ ִ לְ כ ֵֹהן ָק ָרא לְ ָא ָדם ִמן ַה ָ יׁשי ּכִ ֵּבד ַה ַּׁשּיֶ כֶ ת לְ ֶבן ֵׁש ֶבט ַהּלֵ וִ יָּ ,ב ַחר לִ ְקרֹא לְ ַק ְּב ָצן ִמ ָּק ֵצהּו ַה ֵּׁשנִ י ֶׁשל ֵּבית ַהּכְ נֶ ֶסת ,וְ ִאּלּו ִּב ְׁשלִ ִ קֹומיּ .כָ ְך ִה ְמ ִׁשיכָ ה יָ ִׁשיׁש ִּבלְ ִּתי ְמז ֶֹהה ֶׁשּיָ ַׁשב ְּב ֶא ְמ ַצע ֵּבית ַהּכְ נֶ ֶסת ִּב ְמקֹום לָ ֵתת זֹאת לָ ַרב ַה ְּמ ִ יּה וְ ַהּגֹולֵ ל. ּתֹורה ּכֹולֵ ל ַה ַּמגְ ִּב ַ לּומ ֵיאלִ ית ַעד לַ ַא ֲחרֹון ָהעֹולִ ים לַ ָ ִה ְתנַ ֲהלּותֹו ַה ְּׁש ִ צּורה ֶׁש ֵאינָ ּה ּמּוסף נִ ּגַ ׁש ֶאל ַהּגַ ַּבאי וְ ֵה ִעיר לֹו ְּב ָ ּובתֹם ְּת ִפּלַ ת ַה ָ אֹור ַח ֶׁש ִה ְרּגִ יׁש ּכְ ֶבן ַּביִ ת ֹלא ִה ֵּססְ , ָה ֵ לּומ ֵיאלִ ית" .וְ כִ י ּכָ ְך ִמ ְתנַ ֵהל ֵּבית ּכְ נֶ ֶסת?! ַה ִאם ֶא ְפ ָׁשר ִמ ְׁש ַּת ַּמ ַעת לִ ְׁשנֵ י ָּפנִ ים ַעל ִה ְתנַ ֲהלּותֹו ַה ְּׁש ִ אׁשי ַה ְּק ִהּלָ ה ֶׁש ָּב ֲחרּו ְּבגַ ַּבאי ּכָ זֶ ה לָ ַק ַחת ֶא ָחד ִמּפֹה וְ ֶא ָחד ִמ ָּׁשם וְ לִ ְקרֹא לָ זֶ ה ּגַ ָּבאּות?! ְּת ֵמ ַהנִ י ַעל ָר ֵ ּסֹוב ִבים. לְ נַ ֵהל ֵּבית ִמ ְד ָרׁש ּכֹה ְמפ ָֹאר!" לָ ַחׁש ְּב ָאזְ נֵ י ַה ְ לֹוק ַח ּנֹוק ֶבת ,אּולָ ם נִ ְר ֶאה ָהיָ ה ּכִ י ֵאינֹו נִ ְב ָהל ּכְ לָ ל וְ ֵאינֹו ֵ ַהּגַ ַּבאי ִחּיֵ ְך ַּב ֲא ִדיבּות לְ ִמ ְׁש ַמע ַה ִּבּק ֶֹרת ַה ֶ אֹור ַח ֶׁש ָח ַׁשב ּכִ י הּוא ֵמ ִבין ַהּכֹל. צֹוחק ָהיָ ה ְּבלִ ּבֹו ַעל ִט ְּפׁשּותֹו ֶׁשל ָה ֵ לַ ּלֵ בַ .ה ֶה ֶפְך הּוא ַהּנָ כֹוןֵ , "מה ִׁש ְמָך?" ָׁש ַאל ַהּגַ ַּבאי ָ אֹור ַח" .אֹוי זַ לְ ָמן ...זַ לְ ָמן"... "זַ לְ ָמן!" ָ -ענָ ה ָה ֵ קֹומנּו?" "אמֹר נָ א לִ י יְ ִד ִידי"ָּ ,פנָ ה ַהּגַ ַּבאי ֶאל זַ לְ ָמןּ" ,כַ ָּמה זְ ַמן ָמצּוי ַא ָּתה ִּב ְמ ֵ ֱ אֹור ַחָּ ,ת ֵמ ַּה ַעל ֶע ֶצם ַה ְּׁש ֵאלָ ה. "ׁש ָּבת ַא ַחת ִּבלְ ַבד"ֵ ,ה ִׁשיב ָה ֵ ַ יֹוד ַע ַא ָּתה?" "וְ כַ ָּמה זְ ַמן ֲאנִ י נִ ְמ ָצא ּכָ אןֵ , אֹור ַח ֵה ִרים זּוג ּכִ ְת ֵפי ַּתם. ָה ֵ "ׁשנִ ים ֲא ֻרּכֹות ,יְ ִד ִידיָׁ ,שנִ ים ַעל ּגַ ֵּבי ָׁשנִ יםַ ,ה ְר ֵּבה לִ ְפנֵ י ֶׁש ָח ַׁש ְב ָּת לָ ֵצאת לַ ֲאוִ יר ָהעֹולָ ם. ָ ּוׁש ָאר לּו ָהיָ ה לְ ָך ֵשֹכֶ ל ָהיִ ָית ֵמ ִביןּ ,כִ י יֵ ׁש ֵס ֶדר וְ תֹור ֵּבין ַהּכ ֲֹהנִ ים וְ ַהלְ וִ ּיִ םֵּ ,בין ְמ ַק ְּבלֵ י ַה ַּמ ְפ ִטיר ְ יׁשי ִּב ְמקֹום ָה ַרב הּוא ָא ִביו ֶׁשל ָה ַרבָ ,העֹולֶ ה לִ ְר ִב ִיעי ָמצּוי ְּבתֹם ְׁשנַ ת ֵא ֶבל, ּבּודיםָ ,העֹולֶ ה לִ ְׁשלִ ִ ַהּכִ ִ ּבּודיםִ ,איׁש ֹלא ֻק ַּפח וְ ִאיׁש ֹלא נִ ְפ ָסד. אֹור ַח נִ כְ ָּבד ,וְ כֵ ן ָהלְ ָאה ּכָ ל ְמ ַק ְּבלֵ י ַהּכִ ִ יׁשי הּוא ֵ ָהעֹולֶ ה לַ ֲח ִמ ִ מֹופ ִיעים ַה ִּמ ְת ַּפּלְ לִ ים ּכֻ ּלָ ם ,וְ כָ ל ֶא ָחד ְמ ַק ֵּבל ֶאת ֶׁשּלֹו ַּבּזְ ַמן ַה ַּמ ְת ִאים וְ ַהּנָ כֹון". ַּב ִּפנְ ָקס ָה ַע ִּתיק ֶׁשּלִ י ִ אֹור ַח לְ ֶרגַ ע הּוא ֶּב ֱא ֶמת ֶּפגַ ע. רֹואה ֵ אֹור ַח ָּפנָ יו ִּבכְ לִ ָּמה וְ ֵה ִביןּ ,כִ י ֹלא ָּת ִמיד ַה ֶּפגַ ע ֶׁש ֶ הֹוריד ָה ֵ ִ *** יֹוד ַע .וְ ִאם וְ ַעכְ ָׁשו נִ ְׁש ֶאלֶ ת ַה ְּׁש ֵאלָ ה לָ ָּמה ּכָ ל יֶ לֶ ד ֵמ ִבין ֶׁש ִאם ַה ְמנַ ֵהל ָא ַמרָ ,אז ּכַ ּנִ ְר ֶאהַ ,ה ְמנַ ֵהל ֵ (ּבּגִ יל צֹודקּ ,גַ ם ִאם הּוא ֹלא ְּב ִדּיּוק ֵמ ִביןּ .ולְ ֻע ַּמת זֹאתְ ,מ ֻבּגָ ִרים ַר ִּבים ַ ַה ְמנַ ֵהל ָע ָשֹהָ ,אז ּכַ ּנִ ְר ֶאה ,זֶ ה ֵ ּבֹורא עֹולָ ם ,וְ גַ ם ִאם הּוא ָע ָשֹה ַמ ֶּׁשהּוֲ ,ע ַדיִ ן יֹותר טֹוב ִמ ֵ חֹוׁש ִבים ֶׁש ֵהם ְמ ִבינִ ים ְק ָצת ֵ ַהכְ רֹונֹולֹוגִ י) ְ לֹומר ָּב ִענְ יָ ןֵ .הם מּוכָ נִ ים לְ ִה ְת ַחּיֵ ב ֶׁש ִאּלּו ָהיָ ה נִ ָּתן לָ ֶהם לְ נַ ֵהל ֶאת ָהעֹולָ ם ֵהם ָהיּו יֵ ׁש לָ ֶהם ָמה ַ עֹושֹים זֹאת ְק ָצת ַא ֶח ֶרת. ִ נֹותיו ְׁשנֹות נֶ ַצח, ּבֹוראּ ,כִ י ְׁש ָ ׂשּומת לֵ בּ :כְ ֶׁש ָּב ִאים לִ ְׁשאֹל ְׁש ֵאלֹות ַעל ַה ֵ ּכְ ַדאי אּולַ י לָ ַק ַחת לִ ְת ַ אֹור ַח לְ ַׁש ָּבת ַא ַחת ְּב ֵבית ַהּכְ נֶ ֶסת ,וְ כַ ּנִ ְר ֶאהֹ ,לא ּכָ ל ַמה נֹותינּו ָּבעֹולָ ם ּכְ ִבּקּורֹו ֶׁשל ָה ֵ וְ ִׁש ְב ִעים ְׁש ֵ ּובוַ ַּדאי ֶׁש ַה ֵה ֶפְך הּוא ַהּנָ כֹון. צֹודק אֹו ּכְ ֹלא טֹוב הּוא ֶּב ֱא ֶמת ּכָ ְךְ , ֶּׁשּנִ ְר ֶאה לָ נּו ּכְ ֹלא ֵ ּוב ִאים: ּפּורים ַה ְּק ֵר ִבים ָ ימי ַה ִ טּואלִ ּיֹות לִ ֵ ּומּכָ אן לְ כַ ָּמה ִמּלִ ים ַא ְק ָ ִ ּיֹוׁשב הּודי ַה ֵ יסר ָׁשנִ יםָ .ה ָעם ַהּיְ ִ ְמגִ ּלַ ת ֶא ְס ֵּתר ִהּנָ ּה ִסּפּור ַה ִּמ ְת ַמ ֵּׁשְך ַעל ְּפנֵ י לְ ַמ ְעלָ ה ִמ ְּת ֵר ַ עֹוקב ַּב ֲח ָר ָדה ַא ַחר ִה ְת ַּפ ְּתחּות ַה ְמא ָֹרעֹותֶ .מלֶ ְך ָר ָׁשע וְ ִט ֵּפׁש ִמ ְת ַמּנֶ ה לְ ֶמלֶ ְך ַעל ֵמ ָאה ׁשּוׁשן ֵ ְּב ָ אֹוחז ְּביָ דֹו ּכ ַֹח ִׁשלְ טֹונִ י ּכִ ְמ ַעט ִּבלְ ִּתי ֻמגְ ָּבלֶ .א ְס ֵּתר ַה ִּצ ְד ָקנִ ית ַּבת לְ ַא ַחת ֶע ְש ִֹרים וְ ֶׁש ַבע ְמ ִדינֹות וְ ֵ הֹופכֶ ת לִ ְהיֹות ָה ִא ָּׁשה ִמ ְס ָּפר ַה ִּמ ְׁש ָּפחֹות ַה ְמיֻ ָחסֹות ֶׁש ְּביִ ְש ָֹר ֵאל נִ לְ ַק ַחת ַעל ּכָ ְר ָחּה לְ ֵבית ַה ְּמלּוכָ ה וְ ֶ ׁשּוׁשן ֵאין ָאסֹון ּגָ דֹול ִמּכָ ְך. הּודי ָ ׁשּוׁשן לְ ֹלא ְרצֹונָ ּהִ .מ ְּב ִחינַ ת יְ ֵ ַא ַחת ְּב ָ הּודים ָּבעֹולָ ם ּכֻ ּלֹו אּולָ ם ּכַ ֲעבֹר ָׁשנִ ים ֲא ֻרּכֹות ִמ ְת ָּב ֵרר ַּדוְ ָקא ַמ ֲהלָ ְך ָק ֶׁשה זֶ הּ ,כְ ַמה ֶּׁש ִה ִּציל ֶאת ַהּיְ ִ הּודים. צֹורר ַהּיְ ִ ימתֹו ֶׁשל ָה ָמן ָה ֲאגָ גִ י ֵ ִמּכִ ּלָ יֹון ַעל יְ ֵדי ְמזִ ָ יבה ַעל ַה ְמא ָֹרעֹותַ ,מ ֲחלִ יף ֶאת ִצ ְב ֵעי הּוא ֲא ֶׁשר ָא ַמ ְרנּוְ ,טוַ ח ַה ָּׁשנִ ים ְמ ַׁשּנֶ ה ֶאת ַה ֶּפ ְר ְס ֶפ ְק ִט ָ נֹותן לְ כָ ל ָּד ָבר ֶאת ָהאֹור ַה ַּמ ְת ִאים. ַה ְּתמּונָ ה ַה ְּׁשח ָֹרה וְ ֵ ּוב ֶד ֶרְך ַה ֶּט ַבע, ֹלא לְ ִחּנָ ם ָק ְראּו ֲחכָ ִמים לִ ְמגִ ּלַ ת ֶא ְס ֵּתר ְ -מגִ ּלַ ת ֶה ְס ֵּתרֶׁ ,ש ַהּכֹל נַ ֲע ָשֹה ָּבּה ְּב ֶה ְס ֵּתר ְ אֹורה. וְ ַדוְ ָקא ִמּתֹוְך ַה ֲח ֵׁשכָ ה ָעלְ ָתה ָה ָ האמת שבפנים סיפור לשבת השעות חלפו והשעמום של המלך רק הלך וגבר ,הוא כבר התעייף מלשמוע את תכניות היועצים ,את ההסברים המלומדים של כל המומחים ,וחיפש משהו מרתק שיוכל להכניס קצת צבע לחיי הדיונים המשמימים. "אני רוצה לראות אתכם עושים משהו יותר מעניין" אמר המלך ליועציו. "תמצאו לי ברחבי הממלכה אדם, שיצליח לספר לי שקר כל כך מחוכם, עד שלא יהיה ניתן לדעת האם זהו שקר או אמת"... "מה הבעיה?" השיבו היועצים בחיוך. "נוציא מחר כרוז ברחבי העיר ,שבו איתמר מאיר נודיע לתושבי העיר שמי שיצליח לספר למלך שקר שלא יהיה ניתן לדעת האם הוא שקר או אמת ,יקבל שני שקים מלאים במטבעות זהב ותראה שתוך שעות ספורות אנשים רבים יבואו לספר בפניך את השקרים שלהם "...הכרוז יצא ,וכבר באותו היום הגיע לארמון אדם שהוכר כגדול השקרנים :הוא החל לספר למלך שקרים שונים ,אבל המלך רק התעייף יותר מלשמוע את פטפוטיו וסילק אותו מהארמון .אחריו הגיעו עשרות אנשים ,כל אחד מהם ניסה את מזלו בסיפור שקר שישמע אמיתי ואותנטי ,אבל אף אחד מן השקרים הללו לא מצא חן בעיני המלך ,והוא הגיב בזעם "אלו הם שקרים שניתן לגלות אותם בקלות"... באחד הימים שמע את הכרוז אדם עני וחכם .הוא החליט לנסות את מזלו ולספר שקר מחוכם בפני המלך ,עלה על חמורו ,לקח עמו שני שקים ריקים והתייצב בפניו. "גם אתה מהשקרנים?" תהה המלך למראהו של העני החכם" .מה מעשיך כאן?" "סוד חשוב יש לי לגלות לך אדוני המלך!" השיב העני ברצינות" .לפני עשרים שנה לווה אביך ממני שקים גדולים מלאים במטבעות זהב, מעולם לא העזתי לבקש אותם ממנו בחזרה .אבל כעת ,כיוון שמצבי הכלכלי קשה אני מבקש ממך אותם"... "מה?" כעס המלך" .מאיפה המצאת את הסיפור הזה?! ממתי מלך עשיר, לווה כסף מאדם עני כמוך? שקרן אתה!" "זאת האמת אדוני המלך" השיב העני ברצינות" .כעת אני צריך את הכסף!" "בשום אופן לא תקבל ממני אפילו מטבע זהב אחד!" כעס המלך" ,כיצד אתה מעז להשמיץ את אבי המלך המנוח ,ולטעון שלווה ממך כסף? וכי המלך צריך את מטבעות הזהב העלובות שברשותך?" "אדוני המלך" אמר העני ברוגע" .אם אני משקר – אז צווה על משרתיך להעמיס על החמור שלי שממתין בחוץ ,את שני שקי הזהב שהבטחת. ואם אני צודק – אז אני מבקש ממך לפרוע את החוב שחייב לי אביך, המלך המנוח"... חיוך עלה על שפתיו של המלך ,כאשר הבין שנלכד ברשת אותה טמן לעצמו .הוא פקד על המשרתים למלא את שני שקיו של העני החכם בזהב ,ואז פנה אליו בחיוך ערמומי ואמר" :כעת אתה סיפרת לי שקר – אבל יחד עם זאת ,הייתי רוצה לשמוע ממך גם משהו שהוא אמת .אם לא תדבר אמת ,תפסיד את הכסף! ולכן אשאל אותך :מה אתה הולך לעשות עם הכסף שקיבלת?" "אשליך אותו לים" השיב העני באדישות .גבותיו של המלך התרוממו בתמיהה" ,לים?!" "כן אדוני המלך" השיב העני" .אין לי מה לעשות עם הכסף"... "רמאי אתה!" זעם המלך "הרי הרגע אמרת שמצבך הכלכלי קשה ,כיצד ייתכן שאין לך מה לעשות עם הכסף?" "לא אדוני המלך ,זאת האמת!" עמד העני על שלו" .אינני רוצה להשתמש בכסף הזה בכלל!" "השתגעת?" תהה המלך" .יש לך שני שקים מלאים במטבעות זהב ,ואתה משליך אותם לים?" "לא ,אינני משוגע!" השיב העני" ,אבל מה לעשות שאני מתבייש לחיות במדינה שבה מוכנים לשלם שני שקי מטבעות זהב בעד שקר מוצלח ,במקום להעריך את האמת? אם אשליך את מטבעות הזהב אל הים ,לפחות לא יאמרו עליי האנשים שאני השקרן המוצלח ביותר במדינה .לכן אני מעדיף להיות עני ודובר אמת, מאשר שקרן עשיר"... "אינני מאמין לך" הנהן המלך בראשו לשלילה "הדברים שסיפרת הרגע אינם מתקבלים על הדעת ,אני חושב שזה שקר מוחלט ,החזר לי את הכסף בבקשה!" העני הביט בו באדישות מופגנת והחזיר את הכסף ,ואילו המלך המשיך: "במקום לחיות במדינה שבה משלמים בעד שקר ,מעכשיו אני מעדיף שתחיה במדינה שבה משלמים בעד האמת – כיוון שהלכת עם האמת שלך ,הכסף הזה שלך ,אני נותן לך אותו במתנה"... *** חג הפורים ,הוא חג של הסתר פנים .במגילת אסתר אנו רואים כיצד בכל עלילת השקר שטווה המן האגגי כדי להשמיד את היהודים ,בוקעת וצצה לה האמת האלוקית שבתוך המגילה ,גם בלי להזכיר את שמו של הבורא. בכל צעד ושעל ,כאשר אנו הולכים עם האמת –בכל מצב ,בלי פחד או חשש מהעתיד ,אנו נזכה לראות את הנהגתו המופלאה ,של הקב"ה ושמירתו עלינו בכל מצב שבו נהיה בחיים. . להכריח את הקמצן בית המדרש לכבוד חג פורים החליטו תלמידי תיכון 'תירוש' לקנות משלוח מנות יוקרתי ומכובד עבור מנחם המורה המסור .מוטי החליט לאסוף סכום של חמישים שקלים מכל תלמידי הכיתה ,והסתובב לאסוף את הכסף בין כל התלמידים .מוטי סיים לאסוף את הכסף כמעט מכל התלמידים ,חוץ מיאיר שהיה חולה באותו יום ולא הגיע לכיתה. כדי שיאיר לא יצא מהכלל ,החליט שאלה מס' 386 מוטי לשים חמישים שקלים מכיסו ולבקש מיאיר את הכסף למחרת. כאשר הגיע ליאיר ודרש ממנו את הכסף – יאיר סירב לשלם" :מי ביקש ממך לשלם במקומי?!" רטן יאיר בכעס" .אני לא מוכן לשים על המשלוח יותר מעשרה שקלים ,למה מה קרה שצריך לשלם חמישים שקל? גם בעשרה שקלים מכל אחד ,אפשר לקנות משלוח מכובד!" "אין בעיה .אני אעדכן את המורה שלא השתתפת במשלוח המנות" השיב מוטי" .לא ,אל תעשה את זה!" קפץ יאיר" .אתה תעשה לי פדיחות ,לא נעים לי מהמורה!" "אז תשלם כמו כולם "...השיב מוטי" ,או שתשלם או שאני אמחק את השם שלך ,תחליט ותעדכן אותי ."...מה דעתכם? א') האם מוטי יכול להחליט על דעתו לקבוע את הסכום למשלוח המנות? ב') האם זה 'לשון הרע' לומר למורה שיאיר לא שילם כמו כולם? ג') האם בדיני ממונות יאיר חייב להשתתף אחרי ששילמו עליו? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קס"ג סעיף א' וב'פתחי תשובה' סעיף קטן א'. סימן רל"א סעיף כ"ח בדין' :מתי הרוב כופה את המיעוט'. תשובה לשאלה "לעשות כסף משלג" (שאלה מס' )384 תקציר השאלה השבועית :במהלך סופת השלג שהייתה בניו יורק ג'ימי החליט להקים אתר גלישה בגינה הציבורית שליד ביתו ,הוא השקיע פרסום ורק הכשיר את המקום .מארק שכנו שקינא בהצלחתו שפך לו מלט על האתר והרס לו את השלג, האם מארק צריך לשלם לג'ימי את הנזקים? תשובה בקצרה :מארק פטור מלשלם לג'ימי על הרווח שמנע ממנו ,ופטור מלהחזיר לו את ההוצאות בדיני אדם ,אבל ב'דיני שמים' כדאי מאד שיפצה אותו על ההפסדים. תשובה בהרחבה :אין ספק שהשלג שירד בשטח ציבורי מוגדר הלכתית כ'הפקר' ובכדי שג'ימי יזכה בשלג ,עליו לעשות 'קנין' כפי שנפסק ב'שולחן ערוך'" :המדברות והימים והנהרות והנחלים כל שבהם הפקר וכל הקודם בהם זכה ,ודבר המופקר שבא אדם ושמר אותו לא זכה בו ,עד שיגביה אותו או שיחזיק אותו כדרך שקונים הלקוחות" (סימן רע"ג סעיפים י"א ,י"ב) .אם כן השלג שהוא דבר שאפשר להזיז אותו ממקום למקום חייב לעשות בו 'קניין מטלטלין' כדי לזכות בו ולהעביר אותו לרשותו ,אבל ג'ימי לא עשה קניין 'הגבהה' ורק יישר את השטח לגלישה ולכן אין לו בעלות על השלג ולכן מארק לא עבר על איסור 'גזל'. שלג שקפא ונהיה קרח האם שייך בו 'קניין'? במקרה שלנו ג'ימי מעך את השלג והפך אותו לקרח כדי שיהיה ניתן לגלוש עליו ,ומצאנו ב'שולחן ערוך' ש"מותר לשבור את הקרח מעל הכלי בשבת כדי ליטול מים מתחתיו" (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן ש"כ סעיף י') כלומר :יש צד לאסור את שבירת הקרח שעל הכלי מכיוון שהוא נחשב כחלק מהכלי ,אבל להלכה שבירת קרח אינה נחשבת למלאכה האסורה בשבת. אולם ,לדעת הפוסקים (מגן אברהם) אם שוברים את הקרח על גבי נהר שם הוא נחשב כן כמחובר לקרקע ,והדין יהיה שאסור לשבור את הקרח בשבת .ולכן אם ג'ימי הפך את השלג לקרח על הקרקע ,תועיל השוואת פני הקרקע כדין 'קניין מקרקעין' בשלג, כיוון שמבואר בהלכה שמי 'משווה גומות בקרקע' (מיישר את הקרקע) עשה בה קניין .אבל להלכה ,הרבה חולקים על דברי ה'מגן אברהם' ודעתם שקרח אינו נחשב כמחובר לקרקע (משנה ברורה בביאור הלכה ,ו'בן איש חי') וכיוון שיש לנו כלל בדיני 'חושן משפט' שבמקום שיש שיטות הסוברות שהמזיק 'פטור' אי אפשר לחייב אותו בתשלום ,ולכן אי אפשר לחייב את מארק בתשלום הנזק כדין 'מזיק' מכיוון שאנו הולכים לשיטת המקלות, ולכן זה לא ייחשב 'קניין' והוא הזיק לשלג שהוא הפקר. האם מארק יהיה חייב מכיוון שגרם הפסד לחברו? כיוון שבכל זאת ג'ימי הוציא כסף על יישור הקרקע ופרסום ,על זה יש דין 'גרמא בנזיקין' והדין הוא שעל דיני 'גרמא בנזיקין' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ,ולכן ראוי שמארק מדיני שמים יחזיר לפחות את ג'ימי את ההוצאות ששילם על המקום.
© Copyright 2024