לשמור על הלוטו
מתחברים לתורה ויהדות 721 ם ע שלום ל ישראל שנה של לימוד מסכת מגילה במדרשות לנוער "שלום לעם" שביל להאיר את הנשמה ב אלף נערים! העלו חידושי תורה על הכתב ולקראת חג הפורים יוצא לאור ספר מפואר ומהודר "דרישת שלום" שיחולק כ"משלוח מנות" לנערי ורבני המדרשות גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il הלוטו במדורעל לשמור סיפור לשבת פרשת שמיני כ"ג אדר ב' תשע"ו 02לאפריל 2016 שבת פרשת שמיני כ"ג באדר ב' תשע"ו - 2/4/16 ,פרשת פרה בשבת זו ,קוראים את פרשת השבוע פרשת שמיני ,ולמפטיר קוראים את פרשת פרה שנכתבה בפרשת חוקת, בה נצטוו בני ישראל להכין פרה אדומה כדי לטהר את ישראל לפני עלייתם לרגל לכבוד חג הפסח .הפרה האדומה היא פרה מיוחדת ונדירה, שכולה אדומה לגמרי בלי שערות שחורות ,ואותה היו שוחטים מול הר הבית ,ומדמה היו מכינים אפר מעורב במים שאותו היו מזים על טמאי המתים ומטהרים אותם לקראת הקרבת קרבן הפסח .גם ההפטרה שקוראים השבת, שהיא נבואת יחזקאל הנביא ,עוסקת בדיני טומאה שבאה כתוצאה מן החטא והנביא מבקש מעם ישראל להיטהר מחטאיו "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ,ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם". המגיד מקוז'ניץ בעל ספר "עבודת ישראל" אמר ,שסגולה גדולה לספר בשבת מברכים חודש ניסן ,שלושה סיפורי ניסים שכולם הסתיימו בכך שליהודי היו צורכי החג בהרחבה ,ומי שיספר אותם יזכה אף הוא להרחבה גדולה בהוצאות החג .אחד הסיפורים הוא סיפור העם הידוע על 'דיינו'. יום ראשון ,כ"ד באדר ב' תשע"ו - 3/4/16 ,שבעת ימי המילואים היום הוא כבר היום השני לשבעת ימי המילואים שהחלו בכ"ג באדר. שבעת ימי המילואים הם שבעת ימי ההכנה לפני הקמת המשכן במדבר לאחר צאת ישראל ממצרים ולאחר מתן תורה ,ובמשך ימים אלו הקים משה רבנו מדי יום את המשכן ופירקו ,ואהרן ובניו הקריבו בו קרבנות מיוחדים להכנת העבודה במשכן .המשכן כבר היה מוכן עוד מיום כ"ה בכסלו שעבר ,אך בני ישראל הצטוו להמתין עד יום א' בניסן ,שבו הוקם המשכן לראשונה .לאחר שבעת ימי המילואים ,בראש חודש ניסן הועמד מסע אל העבר המשכן באופן קבוע ואהרן ובניו החלו לשמש בו בקביעות בעבודת הקרבנות .חז"ל אומרים שבביאת המשיח ובניין בית המקדש השלישי, שוב יתקיימו שבעת ימי המילואים בחודש ניסן ,וימים אלו מסוגלים לתפילה וציפייה לגאולה הקרובה ,אמן. יום שני ,כ"ה באדר ב' תשע"ו - 4/4/16 ,יום היסטורי כ"ה באדר הוא היום הראשון לבריאת העולם לדעת רבי יהושע .לדעת רבי אליעזר ,נברא העולם בכ"ה באלול ובראש השנה ,א' בתשרי ,הוא היום בו נברא אדם הראשון. ביום זה בשנת ג' אלפים שס"ה ,מת הצורר נבוכדנאצר מלך בבל שהחריב את בית המקדש הראשון ,ונקבר למחרת .מיד עם מות נבוכדנאצר ,שחרר בנו המלך אוויל מרודך את יהויכין מלך יהודה מכלאו .לאחר יומיים ,בכ"ז באדר ,הוציא אוויל מרודך את עצמותיו של אביו ,כדי להוכיח לכולם שנבוכדנאצר אמנם מת וגזירותיו התבטלו ,מפני ששנים רבות קודם לכן, נקלע המלך נבוכדנאצר ליער עבות ושהה שם שבע שנים תמימות בין חיות טרף ,עד שכולם חשבו שהוא כבר מת ושמחו על מותו .כשלפתע, חזר המלך במלוא העצמה ,וגם לאחר מותו באמת ,היה בנו צריך להוכיח לכולם שהפעם זה סופי... יום חמישי ,כ"ח באדר ב' תשע"ו - 7/4/16 ,פורים מצרים היום הוא יום חגם של יהודי מצרים ,שחוגגים היום את "פורים מצרים", לאחר הנס הגדול שנעשה להם לפני למעלה מ 450-שנה ,כאשר הצורר אחמד פחה ,שהיהודים כינוהו בשם שטן ,קם נגד יהודי קהיר וביקש להורגם ,ובדרך נס הצילם הקב"ה .לזכר הנס ,נכתבה מגילה מיוחדת שהתחברה על ידי רבי שמואל סירליו ,מרבני קהיר ,ואת המגילה היו קוראים מדי שנה בכ"ח באדר בבתי הכנסת שבקהיר. יום שישי ,כ"ט באדר ב' תשע"ו - 8/4/16 ,ערב ראש חודש ניסן היום מסתיימת תקופת החורף ומתחיל חודש ניסן בו אין אומרים תחנון עד ב' באייר .סגולה גדולה במסורת זקני ירושלים ,כי מי שמסתפר בערב ראש חודש ניסן לכבוד חג הפסח ,לא יסבול מכאבי ראש כל השנה, ובפרט עתה שהוא חל בערב שבת .חודש ניסן הוא חודש הגאולה ,כפי שאמרו חז"ל "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידים להיגאל" ,ומן הראוי להתפלל במיוחד על גאולתנו ופדות נפשנו. הכ(ו)שר משתלם מבאט ל החיים גילי אחז בידיו את חמשת השקלים והכניס אותם למכונת הפחיות שעמדה ביציאה ממכון הכושר" .גם לי מגיע לפעמים איזו פחית קולה קרה" ,חשב לעצמו והושיט את ידו כדי לבחור בפחית האדומה שאת טעמה כבר כמעט יכל לחוש כשלפתע הרגיש יד על כתפו .הוא לא היה צריך להסתובב כדי לדעת מי עומד מאחוריו .עודד המאמן עמד שם וגילי ידע בדיוק מה הוא רוצה :הוא הוריד את ידו אט אט ובלע את רוקו" .חלום הקולה הקרה יצטרך כנראה להמתין בינתיים" ,אמר מיכאל ראם לעצמו בלחש. מאז שזכר גילי את עצמו הוא היה בכושר .כבר בכיתה ב' הוא ויתר על 'שירות ההסעה' של אביו אל בית הספר וצעד אליו רגלית כל יום במשך כמחצית השעה .אחרי הצהריים לא פספס שום פעילות ספורט שהתקיימה בשכונתו ולעיתים היה גם מצטרף לחבריו בשכונות הסמוכות .כשהגיע לגיל 17פגש גילי לראשונה את עודד המדריך הנמרץ ממכון הכושר העירוני לאחר שנרשם לשם יחד עם כמה מחבריו. כבר במפגש הראשון דיבר איתם עודד על העקרונות החשובים ביותר כדי להצליח בעולם הספורט והאתלטיקה" .חשוב מאוד לשמור על תזונה נכונה ובריאה" ,פתח עודד את דבריו" .בעולם של מאכלים מתועשים המלאים בשומנים וחומרים שאינם יכולים להיכלל בהגדרה של 'מזון' ,אנו מחויבים לשמור על גופינו ולהזין אותו במזון הבריא והאיכותי ביותר" .גילי הקשיב לדבריו של עודד אך הם לא ממש עשו עליו רושם" .מה הבעיה אם מידי פעם אוכלים איזו חתיכת עוגה עסיסית או שותים כוס קולה תוססת" ,אמר ליושב לצדו .אבל אם הוא חשב שבזה זה נגמר התברר לו שזו רק ההתחלה .כבר באימון הראשון ניגש אליו עודד והמליץ לו להסיר מידית מהתפריט היומי את השוקולדים והשתייה הממותקת .גילי היה חייב לשמוע בקולו הוא ידע היטב שהדרך שתהפוך אותו לספורטאי מצטיין עוברת דרך עודד המאמן. אם חשב גילי שהייתה זו רק זריקת עידוד הוא טעה בגדול ,על עודד היה אפשר לומר שכשמו כן הוא :הוא לא הפסיק לעודד את גילי ואת חבריו. הוא המריץ אותם להשקיע כל מאמץ והרבה מעבר לכך .גישתו של עודד דווקא לגילי הייתה ממש מוזרה ונוקשה .לכל חבריו הוא היה מוותר מידי פעם לחטוף איזה חטיף עתיר שומנים או לגמוע בקבוק שתיה מרענן ,אבל אצל גילי זה היה אחרת .עודד אומנם לא הכריח או כפה עליו ,אבל הוא דאג להעביר לגילי בכל דרך את המסר שיהיה זה ממש חוסר אחריות מצדו לחרוג מן הכללים .לפעמים גילי היה נבוך ומבולבל עד כדי כך שכמעט והפסיק להאמין ביכולותיו" .אם כולם יכולים ליהנות גם מאיזו ארוחה טובה ולהיעדר מידי פעם מהאימון ורק אני חייב להשקיע את כל כולי באימונים ,ולשבוע מירקות ואוכל תפל נראה לי שכל העסק הזה לא בשבילי "...חשב לעצמו לא פעם ,אך בכל זאת המשיך להגיע אל מכון הכושר למרות שהדבר עלה לו במאמצים רבים. שנה עברה ,והגיעה זמנה של 'אליפות הנוער העירונית' .האליפות הייתה התחרות המדוברת ביותר בחופשת הקיץ של בני הנוער בעיר הגדולה. טובי הספורטאים הצעירים התחרו על מגוון תארים בקטגוריות ספורט שונות .האליפות העירונית הייתה בעצם מקפצה להשתלבות במסגרות הספורט הארציות ,והיו כאלו אפילו שהצליחו להגיע דרכה אל העולם הגדול ולהתפרסם כספורטאים בעלי שם .גם גילי רצה מאוד להגיע לאליפות הנוער יחד עם חבריו לשכונה ולאימונים וביום האחרון של האליפות מצא גילי את עצמו נרגש על מסלול הריצה יחד עם אחד עשר רצים .כולם רצו להיות ראשונים וכולם ידעו שהמרוץ הזה אמנם מתחיל כאן בעיר אבל הטובים ביותר יכולים להגיע רחוק. הכרוז שהחל לספור לאחור עורר את גילי ממחשבותיו" .שלש ,שתיים, אחת ,צא" ,נשמע הקריאה והרצים שעטו קדימה גילי רץ בכל כוחותיו ,לידו זיהה את אריק מהשכונה הסמוכה כשהוא מתנשף" .הוא עוד רגע עוקף אותי" חשב לעצמו ,הוא הרגיש שיותר מזה אינו יכול לרוץ" .זה אבוד", חשב לעצמו אבל ניסה בכל זאת להאיץ ו ...הצליח .קו הסיום היה קרוב וגילי המשיך לשעוט קדימה" .עכשיו אסור לי להיות שאנן" ,לחש לעצמו וזינק ראשון אל עבר נקודת הסיום .הוא לא האמין שזה קורה לו .כן זה הוא ,גילי שהפך להיות האלוף העירוני בקטגורית הריצה .הכול הסתחרר מסביבו וחבריו ומשפחתו הקיפו אותו והריעו לו על הניצחון המתוק. חלפה שעה קלה והוא הועלה אל הבמה שהוקמה לרגל האירוע יחד עם שאר המנצחים בקטגוריות השונות .גילי קיבל בגאווה את המדליה העירונית מידי ראש העיר וירד מהבמה בהתרגשות .ביציאה ממתחם הענק חיכה לו עודד" .ברכותיי ,גילי" ,פנה אליו עודד וטפח על שכמו" .אני מאוד שמח בשבילך .ובנוסף אני חייב לך הבהרה קטנה" .גילי הביט בו נרגש, הוא באמת חיכה לזה" .אני יודע שקצת כעסת עלי אבל אני חייב לומר לך: מהרגע הראשון שהגעת למכון הכושר ראיתי שיש בך פוטנציאל אדיר. יש בך שילוב של כוח רצון וכושר גופני מיוחד ולכן היה כל כך חשוב לי שתשמור ותקפיד על כל פרט ופרט באימונים ובמקביל לא להזניח את התזונה הבריאה .לשאר חבריך לא היה סיכוי להגיע רחוק אז שייהנו להם בינתיים עם חטיפים שונים על חשבון האימונים .נו ,אז הכושר היה משתלם?" ,שאל עודד בחיוך" .בהחלט משתלם ,"...השיב גילי ומישש שוב את המדליה שעל צווארו... *** בפרשת השבוע מפרטת התורה את כללי כשרות המזון -מה מותר ומה אסור לאכול .מעיון ברשימת בעלי החיים המותרים באכילה אנו רואים שהתורה הקפידה שלא יכנס אל גופו של היהודי בשר בעלי חיים שהם אכזריים ובעלי טבעים רעים שגורמים לטמטום הלב .דווקא יהודי שנועד לגדולות יש לו סיבה לשמור על כשרות המאכל כדי שלא תיפגם נפשו. אבל מאומות העולם שאין מצפים מהם יותר מדיי ,להם מותרת אכילת כל בעלי החיים .לעיתים זה קשה לעמוד מול מנה עסיסית ומגרה אבל צריך לדעת שהכשר לבסוף משתלם. מה שחשוב לחיים. לפעמים הנקודות הטובות שלנו עולות לנו בקושי ובמאמץ ,והם כמו קוצים בחיים שלנו. בסופו של דבר ,בן אדם לוקח אתו לקבר רק את מעשיו הטובים. ָעף ַעל ַעצְ מֹו סיפור צעיר ילֹותיו ָע ְברּו ָעלָ יו ּכֻ ּלָ ם ָק ְראּו לֹו ּג'וֹג'וֹ ַה ִּׁשּכֹור ,רֹב יָ ָמיו וְ לֵ ָ יבה ְּב ִטנ ֶֹפת ּכָ זֹו אֹו ַא ֶח ֶרת ְּבגִ לְ ּגּולֵ י ּבֹוץ וְ ֶר ֶפׁשִּ ,ב ְׁשכִ ָ ְּבתֹוְך ּכְ ֵדי לְ גִ ימֹות ְקצּובֹות ִמ ַּב ְקּבּוק ַמ ְׁש ֶקה ָח ִריף ֶׁש ָהיָ ה ֻמּנָ ח ֶּד ֶרְך ֶק ַבע ְּבכִ יס ְמ ִעילֹוִ .ע ִּתים ֶׁש ָהיָ ה ִּפ ֵּק ַח ַאְך לָ רֹב "ׁשֹותה"ָּ .ב ִע ִּתים ֶׁש ָּב ֶהם ֶ ׁשֹוטה ,אֹו לְ יֶ ֶתר ִּדּיּוק ֶ ָהיָ ה ּפֹוחזִ ים ׁשֹוטט ָהיָ ה ֵּבין ֲח ֵב ָריו ַה ֲ ָהיְ ָתה ַּד ְעּתֹו ְצלּולָ ה ְמ ֵ ּומ ְׁש ָקאֹות ,וְ ָהיּו ַמ ְר ִּבים יבם ֶׁשל יֵ ינֹות ַ ּומלַ ֵהג ִע ָּמם ְּב ִט ָ ְ ְּבלַ ֲהגָ ם ַעד ֶׁשּיָ ַבׁש ּגְ רֹונָ ם ,וְ לַ ְמרֹות ֶׁשֹּלא ָהיְ ָתה זֹו ָׁש ָעה ּובאּו לִ ֵידי ְׁש ִתּיָ הּ .וכְ ַד ְרּכָ ּה ימה לִ ְׁש ִתּיָ ה ִה ְת ַּפּתּו ָ ַמ ְת ִא ָ ּגֹור ֶרת ּכֹוס, כֹוסית ֶ ּכֹוסית ,וְ ִ ּגֹור ֶרת ִ ימה ֶ ֶׁשל ְׁש ִתּיָ ה ֶׁשּלְ גִ ָ ּומ ַה ַּב ְקּבּוק וָ ַמ ְעלָ ה ַה ָּׁש ַמיִ ם ֵהם ּגֹור ֶרת ַּב ְקּבּוקֵ , וְ כֹוס ֶ יהםַ ,עד יהם ֵהם ּולְ ַחּיֵ י ַח ְב ֵר ֶ ׁשֹותים יַ ְח ָּדו לְ ַחּיֵ ֶ ַהּגְ בּולָ .היּו ִ יבּותם ִמ ְת ַע ְר ֶע ֶרת ,וְ ֻה ְצ ַרְך ֶׁש ָהיְ ָתה ַּד ְע ָּתם ִמ ְת ַּבלְ ֶּבלֶ ת וְ יַ ִּצ ָ ַּב ַעל ֵּבית ַה ַּמ ְׁש ָקאֹות לְ ַה ְׁשלִ יכָ ם ַא ַחר ּכָ בֹוד ֶאל ָה ְרחֹוב ַה ַּקרָׁ ,שם ָהיָ ה ַה ִּקיא ִמ ְת ָע ֵרב ְּבבֹוץ ,וְ ַהּבֹוץ ִמ ְת ָע ֵרב ַּב ִּׁשּכֹור ,וְ ָהיּו ּכֻ ּלָ ם ֻמּנָ ִחים ּכְ ִע ָּסה ְּבלּולָ הֶׁ ,ש ִאי ֶא ְפ ָׁשר לָ ַד ַעת ִאם ָה ָא ָדם ִמן ָה ֲא ָד ָמה אֹו ֶׁש ָה ֲא ָד ָמה ִמן ָה ָא ָדם. טֹובה יצנִ ים ָ רּוחם ֶׁשל יְ ִד ֵידינּו ַהּלֵ ָ ְּב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ָהיְ ָתה ָ יטב ּוב ֶרגַ ע ֶׁשל ְצלִ ילּות יְ ֵת ָרה ֶה ְחלִ יטּו לְ ִה ְׁש ַּת ְע ֵׁש ַע ִּב ִיד ָידם ַה ִּׁשּכֹורָ .ע ְמדּו וְ ִה ְׁשקּוהּו ְּב ֵמ ַ יהם ְ ֲעלֵ ֶ חּוׁשים מּוכַ ַחת. ַה ַּמ ְׁש ָקאֹותִ ,ע ְר ְּבבּו לֹו ְּב ַב ְקּבּוקֹון ָק ָטן ַּת ֲער ֶֹבת ֶׁשל ַמ ְׁש ָקאֹות ֻמ ְב ָח ִרים ֶׁש ְּסגֻ ּלָ ָתם לְ ָא ְב ַּדן ִ טֹובה ֹלא ֵס ֵרב ּגַ ם ַה ַּפ ַעםּ ,כָ ְך ֶׁש ַּמ ֵהר ְמאֹד ָמ ָצא ֶאת ַע ְצמֹו ׁשֹוכֵ ב ָּב ֶר ֶפׁש ימה ָ וְ הּוא ֶׁש ִּמּיָ ָמיו ֹלא ֵס ֵרב לִ לְ גִ ָ בּועה ּכְ ֶׁש ַּב ְקּבּוקֹו ְּביָ דֹו. ְּב ִפּנָ תֹו ַה ְּק ָ ימה ַקּלָ ה – ֵה ִרימּו אֹותֹו ִמ ְּׁשלּולִ ית ַהּבֹוץ ֶׁש ָּבּה ָהיָ ה ֻמ ָּטל, יצנִ ים ֶׁ -שּנִ ְׁש ְמרּו ֲא ִפּלּו ִמּלְ גִ ָ ָע ְמדּו יְ ִד ָידיו ַהּלֵ ָ ּומלַ ֵּטף, ְר ָחצּוהּוָ ,סכּוהּוִּ ,ב ְּׂשמּו אֹותֹו ִּב ְב ָׂש ִמים ׁשֹונִ יםִ ,הלְ ִּביׁשּו אֹותֹו ְּב ִפיזָ ָ'מה ֲעשֹּויָ ה ַּבד ַס ֶטן ַרְך ְ נֹוחר ְּב ִמ ָּטתֹו ֶׁשל נָ ִסיְך. וְ ִהּנִ יחּוהּו ֵ עֹורר לֹו ַה ִּׁשּכֹור ֵמ ַעל ִמ ַּטת ַהּנָ ִסיְך ,רֹאׁשֹו ֲע ַדיִ ן ְס ַח ְר ַחר ְמ ַעט ֵמ ַה ַּמ ְׁש ָקאֹות ֶׁשל לֵ יל ֶא ֶמׁש, ַּבּב ֶֹקר ִמ ְת ֵ רֹואה ֶאת ַאְך לַ ְמרֹות ָה ֵעינַ יִ ם ַה ְמ ֻט ְׁש ָטׁשֹות הּוא ַמ ְצלִ ַיח לְ ַה ְב ִחין ֶׁש ַּמ ֶּׁשהּו ּכָ אן ֹלא ְּב ֵס ֶדרַ .מ ִּביט ְס ִביבֹו וְ ֶ רּוח ַהּב ֶֹקר ַה ְּקלִ ילָ ה ,נִ ְב ְרׁשֹות ַה ְּבדֹלַ ח ַה ְּתלּויֹות ֵמ ַעל רֹאׁשֹו ִּב ְפ ֵאר וְ ָה ָדר, נֹופפֹות ְּב ַ וִ ילָ אֹות ַה ֶּמ ִׁשי ַה ִּמ ְת ְ וְ ֹלא ֵמ ִבין ֵאיְך זֶ ה ִהּגִ ַיע לְ כָ אןּ .כְ ֶׁש ַּמ ְב ִחין ֶׁשהּוא ׁשֹוכֵ ב ַעל ִמ ָּטה ֶׁשל ַמ ָּמׁשְ ,מ ֻר ֶּפ ֶדת ְּב ַמ ָּצ ִעים ַרּכִ ים טּוח ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ַּב ֲחלֹום טֹוב. ּומלַ ְּט ִפים ,וְ גּופֹו ְמכֻ ֶּסה ִּב ְׂש ִמיכָ ה ֲא ִמ ִּתית ֲעשֹּויָ ה ִמּנֹוצֹות ַאּוָ ז ,הּוא ָּב ַ ְ נֹופל ֶאל ּתֹוְך ָה ֶר ֶפׁש ְּבעֹודֹו ֲח ִצי ָמלֵ א .לִ ְׁשנִ ּיָ ה נִ ְצ ַּבט לֹו ַהּלֵ ב ַהּזִ ּכָ רֹון ַהּיָ ִחיד ֵמ ֶא ְתמֹול ַמ ְר ֶאה לֹו ַּב ְקּבּוק ֵ חֹוׁשב הּוא לְ ַע ְצמֹו ,עֹוד ְמ ַעט ַה ֶּׁש ֶמׁש ָּת ִציץ ַעל ַה ַּמ ְׁש ֶקה ַהיָ ָקר ֶׁש ָהלַ ְך לַ ֲא ַבּדֹוןַ .אְך ֹלא ,זֶ הּו וַ ַּדאי ֲחלֹום ֵ - עֹורר ֶא ְמ ָצא ֶאת ַע ְצ ִמי ׁשֹוכֵ ב לְ יַ ד ַה ַּב ְקּבּוק .נִ זְ ּכַ ר ַה ִּׁשּכֹור ַּב ַּב ְקּבּוק, ִמ ֵּבין ָה ֲענָ נִ ים ,וְ ָאז ּכַ ֲא ֶׁשר ֶּב ֱא ֶמת ֶא ְת ֵ וְ ֹלא יָ כֹל לְ ִה ְת ַא ֵּפקִ ,ה ָּטה ֶאת רֹאׁשֹו ַה ִּצ ָּדה ְמ ַב ֵּקׁש לִ ְמצֹא אֹותֹו ֲח ִצי ָמלֵ אֶ .אּלָ א ֶׁש ִּב ְמקֹום ַּב ְקּבּוק ְמלֻ כְ לָ ְך מֹותם. ּומ ֲע ַדּנִ ים ֶׁש ִּמּיָ ָמיו ֹלא ָר ָאה ּכְ ָ רֹואה ֻׁשלְ ָחן ָערּוְך וְ ָעמּוס ְּב ַמ ְט ַע ִּמים ַ הּוא ֶ ּוב ַמ ְׁש ָקאֹות ַה ֻא ְמנָ םֲ ,היִ ָּתכֵ ןּ ,כְ לּום ְמ ִציאּות ִהיא זֹו אֹו ֶׁש ָּמא ֲחלֹום? ֲה ֵרי ֵמעֹולָ ם ֹלא נִ ְת ַקל ְּב ֶׁש ַפע ַמ ֲאכָ לִ ים ְ צֹובט "ׁשּכֹור" וְ ֹלא נָ ִסיְךֵ . ּוב ֶח ְׁשּבֹון ָּפׁשּוט ֵמ ִבין ּכִ י ָּפׁשּוט ֹלא יִ ָּתכֵ ן ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ִּב ְמ ִציאּותֶׁ ,ש ֲה ֵרי הּוא ִ ּכָ ֵאּלֶ הְ . ּגֹובר. ֶאת ַע ְצמֹו ְמנַ ֶּסה לְ ִהּוָ כַ ח ַה ִאם ּכָ ְך אֹו ּכָ ְך ,וְ ַה ִּבלְ ּבּול ְּבמֹחֹו ַה ְמ ֻט ְׁש ָטׁש ֵ יטיב לְ ַהגְ ִּדיר חּוׁשֹותיו ֶׁשל ַה ִּׁשּכֹורּ ,כְ ֵׁשם ֶׁש ֵה ִ ָ יטיב לְ ַהגְ ִּדיר ֶאת ְּת עֹומד לְ ִצּדֹו ִּפילֹוסֹוף ָהיָ ה ֵמ ִ ִאּלּו ָהיָ ה ֵ צ'ּואנְ ג ֶטזָ הָ ,חלַ ְמ ִּתי ֶׁש ֲאנִ י ַּפ ְר ָּפר ַה ְמ ַר ֵחף "היָ ה זֶ ה יֹוםֲ ,אנִ יַ , צ'ּואנְ ג ֶטזָ ה ְּב ָא ְמרֹו ָ זֹאת ַה ִּפילֹוסֹוף ַה ִּסינִ י ַ יֹוד ַע ִאם ֲאנִ י ָה ָא ָדם ֶׁש ָחלַ ם ֶׁשהּוא ַּפ ְר ָּפר אֹו ֶׁש ָּמא ַּפ ְר ָּפר עֹור ְר ִּתיַ ...ע ָּתה ֵאינִ י ֵ ָאנֶ ה וְ ָאנָ הִּ ...פ ְתאֹם ִה ְת ַ ֶׁשחֹולֵ ם ֶׁשהּוא ָא ָדם"ּ .כָ ְך ָהיָ ה ַה ִּׁשּכֹור ִמ ְתלַ ֵּבט ַה ִאם הּוא ִׁשּכֹור ַהחֹולֵ ם ֶׁשהּוא נָ ִסיְך אֹו ֶׁש ָּמא נָ ִסיְך ֶׁש ָחלַ ם ֶׁשהּוא ִׁשּכֹור. ּכְ ֶׁש ָר ָאה ֶׁש ָה ֵע ֶסק ַרק ִמ ְס ַּת ֵּבְך ,וְ הּוא ֹלא ַמ ְצלִ ַיח לְ ַהּגִ ַיע לְ ׁשּום ַמ ְס ָקנָ ה ֶהגְ יֹונִ ית ֶה ְחלִ יט לְ ִה ְתיַ ֵּׁשב וְ לֶ ֱאכֹל, אּולַ י ָהאֹכֶ ל יַ ֲעזֹר לֹו לְ ַס ֵּדר ֶאת ַה ַּמ ֲח ָׁשבֹות. ַרק ִה ְתיַ ֵּׁשב לֶ ֱאכֹלְּ ,וד ִפיקֹות חֹוזְ רֹות וְ נִ ְׁשנֹות נִ ְׁש ְמעּו ְּב ֶדלֶ ת ַה ֶח ֶדרִ ,הּנִ ַיח ֶאת ַה ַּסּכִ ין וְ ֶאת ַה ַּמזְ לֵ ג וְ ָק ָרא ְּבקֹול ָצרּוד " -יִ ּכָ נֵ ס!" תּובים ִּבכְ ָתב ָצפּוף וְ ָק ָטןְ ,מ ַצ ִּפים יהם ִמ ְס ָמכִ ים ֲא ֻרּכִ ים ּכְ ִ ּוב ֵיד ֶ בּוׁשי ְש ָֹרד ִ ָּבזֶ ה ַא ַחר זֶ ה נִ כְ נְ סּו ְמ ָׁש ְר ִתים לְ ֵ ּומ ַב ְּק ִׁשים ּכִ י יִ ְק ָרא ֶאת ַהּכָ תּוב וִ ַיא ֵּׁשר ֶאת ַה ְּד ָב ִרים ימהּ ,כָ ְך נִ כְ נָ ִסים ֵהם ָּבזֶ ה ַא ַחר זֶ ה ְ ִמ ֶּמּנּו לְ ִאּׁשּור וְ לַ ֲח ִת ָ ימת יָ דֹו. ַּב ֲח ִת ַ יֹוד ַע ְקרֹאִ ,מּיָ ָמיו ּכֹור/הּנָ ִסיְך ַּב ַּד ִּפים ָה ֲא ֻרּכִ יםְ ,מנַ ֶּסה לְ ָה ִבין ָמה ּכָ תּוב ָׁשם ,וְ לַ ָּׁשוְ א ,הּוא ֹלא ֵ ַ ַמ ִּביט ַה ִּׁש ּובכָ ל זֹאת יֹוד ַע ְקרֹא ּוכְ תֹב ,אֹו ּכְ תֹב ְּוקרֹאְ . תֹוהה ַה ֻא ְמנָ ם נָ ִסיְך ֲאנִ י? וַ ֲהֹלא ֵאינִ י ֵ ֹלא לָ ַמדְ .מגָ ֵרד ְּברֹאׁשֹו וְ ֶ תּובים ִּבכְ ָתב ֶׁש ֵאינֹו ֻמּכָ ר לִ י ּכְ לָ ל ּוכְ לָ ל, אֹותם ִמ ְס ָמכִ ים ַהּכְ ִ ֲה ֵרי ְמ ִב ִיאים לְ ָפנַ י ֶׁש ֶא ְחּתֹם וַ ֲא ַא ֵּׁשר ֶאת ּכָ ל ָ ּומעֹולָ ם ֹלא לָ ַמ ְד ִּתי ְּד ָב ִרים ִמּסּוג זֶ ה. ֵ ּפֹוסעֹות ַעל ַה ְּׁש ִט ִיחים ָה ַרּכִ ים ,וְ ֵעינָ יו ּתֹובב ַּב ֶח ֶדר ְּב ִפּזּור נֶ ֶפׁש ָאנֶ ה וְ ָאנָ הַ ,רגְ לָ יו ְ עֹומד הּוא ְמ ֻבלְ ָּבלִ ,מ ְס ֵ ֵ נְ עּוצֹות ַּב ֲא ִביזְ ֵרי ַה ְּפ ֵאר ַה ְמ ַמּלְ ִאים ֶאת ַה ֶח ֶדר .וְ ַה ְּׁש ֵאלָ ה ַה ֶּמ ְרּכָ זִ ית ִהיא ַה ִאם ִׁשּכֹור ֲאנִ י אֹו נָ ִסיְך? טּוח ֹלאֶׁ ,ש ֲה ֵרי ֹלא יִ ָּתכֵ ן ֶׁש ִּׁשּכֹור יָ גּור ְּב ַא ְרמֹון ְמפ ָֹאר ֶׁשּכָ זֶ ה. ִׁשּכֹור ֲאנִ י ָּב ַ יֹוד ַע ְקרֹא ּוכְ תֹב... וְ נָ ִסיְךֲ ...הֹלא ֵאינִ י ֵ ׁשּוטה ,וַ ַּדאי ּווַ ַּדאי ֶׁשּנָ ִסיְך ֲאנִ י ֶׁש ֲה ֵרי יֹוכִ יחּו וְ ָאז עֹולָ ה ְּבמֹחֹו ַה ַּמ ֲח ָׁש ָבה ,וְ הּוא ַמּגִ ַיע ֶאל ַה ַּמ ְס ָקנָ ה ַה ְּפ ָ יֹוד ַע ְקרֹא ּוכְ תֹב ,זֶ ה ּומה ֶּׁש ֵאינִ י ֵ ִקירֹות ַה ַּביִ תַ ,ה ַּמ ֲאכָ לִ יםַ ,ה ַּמ ְׁש ָקאֹותַ ,ה ְמ ָׁש ְר ִתיםּ ,כָ ל ֵאּלֶ ה ֶׁשל נָ ִסיְך ֵהםַ . יֹוד ִעים ְקרֹא ּוכְ תֹב... ֹלא ֶּפלֶ אּ ,כַ ּנִ ְר ֶאהּ ,כָ ל ַהּנְ ִסיכִ ים ֵאינָ ם ְ אֹותּה ַה ַּמ ְס ָקנָ הַ ,ה ְּבנּויָ ה ַעל ְר ָאיֹות ֶׁשּכָ ֵאּלֶ ה ְּבמ ַֹח ֶׁשּכָ זֶ ה. ָמה ֻא ְמלָ לָ ה ָ אֹותנּו לְ ַמ ְס ָקנֹות ְרחֹוקֹות מֹובילֹות ָ בֹותינּו ִ ּדֹומים לִ ְפ ָע ִמים לְ אֹותֹו ִׁשּכֹור -נָ ִסיְךַ ,ה ֵאין ַמ ְח ְׁש ֵ ּכְ לּום ֵאין ָאנּו ִ ימית ֶׁשל ּנֹובעֹות ִמּתֹוְך נְ גִ ָיעה ְּפנִ ִ ִמן ַה ְּמ ִציאּות ַעל ְּב ִסיס ִּתּלֵ י ִּתּלִ ים ֶׁשל ֶח ְׁשּבֹונֹות ְמ ֻפ ְק ָּפ ִקיםַ .מ ְס ָקנֹות ֶׁש ְ טֹועים לִ ְפ ָע ִמים רֹוצה ,לַ ְמרֹות ֶׁש ַה ֵּׂשכֶ ל ֹלא ְּב ִדּיּוק ַמ ְסּכִ יםֲ .אנַ ְחנּו ִ ָרצֹון לְ ַהּטֹות ֶאת ַהּכַ ף לַ ַּצד ֶׁשּבֹו ַהּלֵ ב ֶ יטב ֶׁש ָה ֱא ֶמת ֹלא נִ ְמ ֵצאת ָׁשם ֶאּלָ א יֹוד ִעים ֵה ֵ עֹושֹיםַ ,על ַאף ֶׁש ֲאנַ ְחנּו ְ אֹומ ִרים וְ כֻ ּלָ ם ִ ַא ֲח ֵרי ַמה ֶּׁשּכֻ ּלָ ם ְ ּומּטֹות ֶאת ַהּלֵ ב. חֹוׁשקֹות ַ ְּב ָמקֹום ַא ֵחרּ .כִ י ָה ֵעינַ יִ ם ְמ ֻׁש ָחדֹותֵ ,הן רֹואֹותֵ ,הן ְ ּומלֹואֹו ּולְ ַה ִּסיק ַמ ְס ָקנֹות ִחיׁש ַמ ֵהרַ ,מ ְס ָקנֹות ֵאּלּו ֻמ ָּסקֹות ּומ ְרּגָ לִ ים ָאנּו לְ ַח ֵּׁשב ֶח ְׁשּבֹונֹו ֶׁשל עֹולָ ם ְ ְרגִ ילִ ים ֻ רּוחֶׁ ,שּכָ ל רּוח ַעל ּגַ ֵּבי ֲאוִ יר וַ ֲאוִ יר ַעל ּגַ ֵּבי ַ ּומ ֻׁשּנִ יםְּ ,בנּויִ ים ְּב ִבנְ יָ נִ ים ֶׁשל ַ ּומ ֶה ֵּק ִׁשים ׁשֹונִ ים ְ ִמּתֹוְך ֲה ָבנֹות ֵ ֶק ֶׁשר ֵּבינָ ם לְ ֵבין ַה ְּמ ִציאּות ִהּנֹו ִמ ְק ִרי ְּב ֶה ְחלֵ ט. רּוח". וְ הּוא ֲא ֶׁשר ָא ַמר ְׁשֹלמֹה ֶה ָחכָ ם ִמּכָ ל ָא ָדם" :טֹוב ַמ ְר ֵאה ֵעינַ יִ ם ֵמ ֲהלָ ְך נֶ ֶפׁש ּגַ ם זֶ ה ֶה ֶבל ְּורעּות ַ לשמור על הלוטו סיפור לשבת "שלום ,אני מדבר עם גברת קרוז?" נשמע הקול מעבר לקו" .שמעתי על משפחתכם ,והייתי רוצה לקבוע עמכם פגישה בקשר להצעה עסקית שתוכל לשנות את מצבכם הכלכלי הקשה "...אמר האיש שהזדהה בשם המוזר 'אלפא' .לא חלפו שעות אחדות ו'אלפא' הופיע בפתח ביתם. הוא התיישב וללא גינונים מיותרים, אמר להם משפט שהכה אותם בתדהמה" :אני מציע לך למלא כרטיס לוטו ,במספרים שאתן לך, וכאשר תזכי בפרס הראשון אנו נתחלק בו" .בני הזוג ההמומים הביטו אריק סגל בו ,ושאלו" :איך תוכל לנחש את המספרים בלוטו?" "את זה תשאירו לי" ענה האיש .והוסיף דרישה נוספת" :לאחר הזכייה, הכסף יופקד בחשבונכם הפרטי ,אך לי תהיה גישה ישירה אליו ואוכל לעשות בו שימוש כרצוני"... רבקה רצתה לקום וללכת ולהניח למטורף שנחת ביום בהיר בפתח ביתה ,אבל טון דיבורו הרציני ,ופניו הנחושות נטעו בה הרגשה שהאיש בטוח בעצמו .היא שקלה בראשה את תביעותיו הכספיות של האיש והבינה כי מבחינתה אין לה מה להפסיד :הכסף יכנס לחשבונה ,ומדובר בסכום שהיא ובעלה מעולם לא חלמו אי פעם לראות .אם הוא רוצה להתעסק עם הכסף ,מה זה עניינה? היא השיבה לו בחיוב וביקשה שייתן לה הוראות .כבר למחרת צלצל הטלפון בביתם של בני הזוג קרוז ,וקולו של 'אלפא' הקריא סדרת ספרות .הוא ביקש לדייק ולא לחרוג ולו במספר אחד .כבר באותו יום מילאה גברת קרוז את כרטיס הלוטו ,והמתינה בקוצר רוח ובלב הולם לפרסום התוצאות. כאשר הקריין של מפעל הפיס הקריא את סדרת הספרות שתאמה את הסדרה שהאיש ביקש ,הבינו הזוג קרוז כי הם זכו ב 23-מיליון דולר .הם היו בהלם מוחלט ,וביקשו להיות משוכנעים כי הם אינם חולמים .הם לא הספיקו להתאושש וצלצול הטלפון נשמע' :אלפא' כצפוי התקשר .הוא נתן להם שוב סדרת הוראות כיצד להגיע אל משרדי הלוטו ,מה לומר לפקידי הפיס ,היכן להפקיד את הכסף, ובאיזו תכנית חיסכון .רבקה ובעלה מילאו אחר הוראותיו בצייתנות, וכעבור שבוע של שיחות ארוכות וראיונות עם אנשי מפעל הפיס – נח בחשבונם סכום אגדי של 8מיליון דולר לאחר ניכוי מיסים ,ממנו נטל 'שותפם' תשעה מיליון דולרים. חייהם של משפחת קרוז השתנו מן הקצה אל הקצה .הם עברו להתגורר בבית מפואר ,רכשו בגדים יפים ,מכוניות פאר ,ורשמו את ילדיהם לבתי ספר מעולים .כל העת לא חדלה להציק לרבקה השאלה כיצד הצליח האיש לנחש את תוצאות הלוטו ,כיצד הוא יכל לנבא את המספרים? כעבור חודשיים היא קיבלה תשובה מצמררת לכל השאלות .בעלה של רבקה נכנס אל הבית רועד בכל גופו ובידו עיתון שרכש כעת .מבלי יכולת לדבר הוא הצביע על הכותרת הראשית ורבקה קראה" :נעצרו שבעה שודדי לוטו ,ששלשלו לכיסם למעלה ממאה מיליון דולרים". בפנים חיוורות קראו בני הזוג את הידיעה שהתפרסמה בעיתון. תכנית תחקירים מטעם מפעל הפיס החליטה לבדוק את יושרם של אזרחים מאזורים שונים בארה"ב ,כשהיא שולחת בלש סמוי שיציע להם עסקה :הוא ינחש עבורם את תוצאות הלוטו ,הם יתחלקו בזכייה, וגם יאפשרו לו לסחור בכסף .האנשים ,עניים אומללים נפלו בפח, הסכימו בהתלהבות ,והתחלקו עם האיש ,שענה לשם 'אלפא' שהיה למעשה סוכן של חברת הלוטו ובבא העת הסגיר אותם למשטרה. רבקה ובעלה ידעו כי הם הבאים בתור ,ובכל רגע עשויה המשטרה לדפוק בביתם ולעצור אותם על חלקם בשוד .אלא שהשעות חלפו, וכל ניידת משטרה לא הופיעה .חלפו יום וגם יומיים ,ושמם של משפחת קרוז כאילו נעלם ממחשבי המשטרה .בני הזוג הבינו לפתע כי התחקירן ,שעבד בשירות הלוטו ,וידע בכל שבוע את המספרים שיעלו ,היה למעשה שודד שהחליט כי באחת הפעמים ,הוא לא ידווח למפעיליו כי גייס עוד בני זוג ,ובפעם הזו ישלשל את הכסף לכיסו. הזוג שנבחר על ידו היו בני הזוג קרוז ,והם היחידים שלא נעצרו. באותה שעה חשה רבקה את מלא האשמה על מה שביצעה והרהורי חרטה עלו בה" :איך העזתי לעשות דבר כזה? הלא מעולם לא גנבתי! גם לא בתקופות הקשות ביותר!" היא ובעלה החליטו להחזיר את הכסף למרות הפיתוי העצום ,אלא שהם הבינו כי דבר מעין זה יהווה הודאה באשמה והם ישלחו לבית הכלא .בתום מחשבה מאומצת הגיעו השניים לפתרון. שבוע לאחר מכן קיבל אלפא טלפון מידידה של רבקה ,שסיפרה לו לתומה כי רבקה גילתה לה על התרמית הגדולה שנעשתה והיא מבקשת ממנו להגיע להסדר דומה :לאיש לא הייתה סיבה לחשוד, הוא היה משוכנע כי רבקה ובעלה לא יסגירו אותו שכן בכך הם מסגירים את עצמם ,מלבד העובדה שהכסף יילקח מהם ,והוא ניאות להפעיל את קשריו במפעל פעם נוספת .לאחר שהשיחה הוקלטה פנו רבקה ובעלה אל תחנת המשטרה ,השיבו את כל הכסף ,וביקשו מבית המשפט להקל בעונשם והם יסגירו את האיש שאחראי לשוד, ושמתעתד לפעול כך גם בהמשך... בית המשפט התרשם מהתגברותם על הפיתוי של שמירת הסכום העצום שהיה בידם ,ושלח את 'אלפא' אל מאחורי סורג ובריח... *** בפרשת השבוע נאמר" :אל תשקצו את נפשותיכם ,והייתם קדושים כי קדוש אני" ,חז"ל ראו את הפרישה מן התאוות כיסוד להצלחה בעניינים הרוחניים .כאשר אדם מצליח להתגבר על תאווה קשה ,למשל אכילה ,או גזלה ,הוא הופך לקדוש – כי ברגע שהוא עומד בניסיון אז ,מתקיים בו הפסוק של 'והייתם קדושים' וזה מראה לנו ששווה להתאמץ כדי להיות קדוש... המשווק הרמאי אדון לוי היה משווק מפורסם של אופניים חשמליות .הוא החליט להשקיע הרבה כסף בפרסום ,ושכר חברה שתבנה לו אתר אינטרנט מושקע כדי שכל הלקוחות שייכנסו לאתר יוכלו לפנות אליו ולהזמין דרכו את הסחורה .ג'קי שהיה גם הוא משווק של אופניים חשמליות, עשה מעשה חמור :הוא פרץ לאתר האינטרנט של אדון לוי וכתב באתר את מספר הטלפון שאלה מס' 388 שלו .הוא עשה מזה הרבה כסף, עד שבאחד הימים תפס אדון לוי את המצב ,ועלה על הרמאות של ג'קי .כעת תובע אדון לוי מג'קי את הכסף שהרוויח מכל המכירות שהגיעו מהאתר שלו .אבל ג'קי טוען" :נכון שעשיתי מעשה חמור ,אבל למה אני צריך להביא לך את הרווחים?! הרי הם התקשרו אליי ולא אליך ,ואני זה שמכרתי להם את הסחורה "...מה דעתכם? האם ג'קי צריך לשלם לאדון לוי על המכירות שהרוויח דרך האתר שלו? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :תלמוד בבלי 'בבא בתרא' דף כ"א עמוד ב' במילים' :אמר רב הונא, מרחיקין מצודת הדג' .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ו סעיף ה' .סימן רע"ג סעיף ט"ז .סימן רצ"ב סעיף ז' ברמ"א ובש"ך סעיף קטן ט"ו. בית המדרש תשובה לשאלה "להכריח את הקמצן" (שאלה מס' )386 תקציר השאלה השבועית :מוטי נבחר על ידי תלמידי הכיתה לאסוף כסף עבור משלוח מנות למורה ,הוא אסף חמישים שקלים מכל תלמיד בכיתה חוץ מיאיר שלא היה בכיתה עקב מחלה ומוטי החליט על דעת עצמו לשלם במקומו .למחרת כשיאיר הגיע הוא סירב לשלם את הכסף ,ואז מוטי קבע בנחרצות כי ימחק את שמו מהרשימה ויאיר כמובן התנגד. האם יאיר צריך לשלם את כל הסכום? תשובה בקצרה :מוטי לא יכול להכריח את חבריו לכיתה לשלם עבור משלוח המנות ,אבל אם הוא התמנה מטעם בית הספר וחברי הכיתה ,כל חברי הכיתה חייבים להשתתף במשלוח .אבל במקרה שתלמיד נמנע מלהשתתף ,אסור לו לספר זאת למורה. תשובה בהרחבה :מוטי החליט שהוא רוצה לקנות למורה משלוח מנות בסכום של ₪ 1,500ולכן הוא דרש מכל תלמיד שישלם חמישים שקלים .האם מוטי יכול להחליט זאת על דעת עצמו? בהלכה נפסק שרשאים בני העיר ,או בעלי אומנות לקבוע תקנות שקשורות אליהם וגם יכולים לכפות את דעתם ולהכריח את שאר בני העיר ,אם הרוב הסכימו לכך .אבל אם אותם נמנעים נעדרו ממעמד הכרזת התקנות ,אי אפשר לחייב אותם לעמוד בהן (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"א סעיף כ"ח) בסיפור שלנו ,אם מוטי היה ממונה מטעם בית הספר ורוב תלמידי הכיתה הסכימו למינוי ,יש לו סמכות להחליט על סכום הגבייה שנראה לו סביר יחסית למטרת העניין. האם מוטי יכול לקבוע מדעתו סכום מסוים? מוטי החליט שהוא רוצה לקנות משלוח מנות ב₪ 1500 למורה ולפיכך צריך כל אחד לתת ,₪ 50האם בכלל יכול היה מוטי לקבוע סכום מדעתו? נראה שאת התשובה לזה נקבל ממה שפסק השו"ע בחו"מ רל"א סעיף כ"ח שרשאים בני העיר לקבוע כל מיני תקנות שקשורות אליהם ,והם יכולים לכפות על זה את שאר בני העיר ,אבל בתנאי הפוסקים שכל בני העיר נכחו במעמד החלטה על התקנות .וגם אם לא כולם הסכימו להם ,והרוב החליט עליהם ,זה כבר מחייב את כולם לפעול לפיהם ,אבל אם לא כולם היו נוכחים במעמד התקנות הם אינם יכולות לחייב את שאר בני העיר. אם למוטי יש את הסמכות לגבות -האם הוא יכול לספר למורה שיאיר לא שילם? בספר 'חפץ חיים' הלכות רכילות כלל א' נפסק שרכילות היא אדם ששומע דברים ומספר אותם לאחרים גם אם הם אמת, וגם אם אותו אדם אינו מתכחש לדברים והמספר אינו מתכוון לזרוע שנאה ביניהם – עדיין זה איסור 'רכילות' מדאורייתא. ולכן גם אם מוטי יצטרך לשלם את השתתפותו של יאיר מכיסו ,אסור לו לספר למורה שיאיר לא שילם. אבל ודאי שמוטי לא חייב לכתוב את שמו במשלוח המנות כאילו הוא כן שילם ,כיוון שהוא מדבר בשם המשתתפים. וזה דומה להלכה שנפסקה לגבי אדם שראה מים מגיעים לשדה שלו ,ועדיין המים לא נכנסו לשדהו ,שמותר לו לעשות מחיצה כדי למנוע את כניסת המים למרות שייתכן שהמים ייכנסו לשדה חברו ויזיקו לו ,מכיוון שהוא מציל את השדה שלו( .סימן שפ"ח סעיף ב') ולכן מוטי לא חייב לרשום את יאיר כאחד מהמשתתפים במשלוח המנות ,גם אם ייתכן שיאיר יינזק מכך .ואם יאיר ירצה ,יוכל להשתתף כמו כל חברי הכיתה.
© Copyright 2024