עלון חסדי שמואל 206 - הרב אייל עמרמי שליט"א | דף הבית
בס"ד פרשת תזריע – שבת החודש גליון (שנה חמישית) ,כ"ט אדר ב תשע"ו " ִא ָּׁשה כִ י ַת ִזְריעַ וְ יָּׁלְדָּׁ ה ָּׁזכָּׁר וכו" ,רבותינו מפרשי התורה העירו את תשומת ליבנו ,לכך שפרשת תזריע פותחת בנושא משמח ומרנין ,פרשת היולדת ,שנולד לה בן זכר ,אך מיד בתוך כמה פסוקים עוברת התורה לנושא מדכדך ומקדיר והוא פרשת נגעיםֶ " ,נגַע צָּׁ ַרעַ ת כִ י ִת ְהיֶה בְ ָאדָּׁ ם, וְ הּובָּׁ א ֶאל הַ כֹּהֵ ן וכו". ונשאלת השאלה מדוע הסמיכות הזאת ,מדוע מעבר מנושא כל כך משמח לנושא כל כך עכור וכעור? וענו רבותינו משום שרצתה התורה ללמדנו מי גרם לילד שייצא עם פוטנציאל להופעת נגעים ,אמו על שלא שמרה נידה וטהרה כהוגן .וכך מובא במדרש תנחומאַ" :אל ִתתֵ ן אֶ ת פִ יָך לַחֲ ִטיא אֶ ת בְ ָּׁש ֶרָך" ,בלשון נקייה דברה התורה ,שאם אמרה לך אשתך שהיא נידה ,אל תחטיא את גופך ותגע בה ואל תאמר לפני המלאך ֹלקים עַ ל הממונה על צורת הולד שוגג הייתי ולא יודע" ,לָּׁמָּׁ ה י ְִקצֹּף הָּׁ אֱ ִ עֲשה יָּׁדֶ יָך" ,אלו הבנים שלוקים בצרעת .אמר רב אחא, ק ֹּולֶָך ,וְ ִחבֵל אֶ ת מַ ֵ אם שימש אדם עם אשתו ביום ראשון לנידתה הבן הנולד לוקה ל01- שנים ,שימש עימה ביום שני לנידתה הבן לוקה ל 01-שנה ,וכן על זה הדרך ,וביום השביעי לוקה ל 01-שנה כנגד שבעת ימי נידה ,ואינו יוצא מן העולם עד שרואה פירותיו מקולקלים. זאת אומרת ,מלמדים אותנו חז"ל שיש קשר ישיר בין בריאות הולד לבית התנהגות אמו בזמן נידתה ,ובוודאי שקיימות עוד סיבות לתחלואי עוברים והיזקם ,אבל הסיבה היותר דומיננטית ובעלת משקל זו ההתנהגות בימי הפרישה ובימי הנידה. לכן על כל אשה לדעת את גודל האחריות שרובצת על כתפיה בזמן נדותה ,וכן בהפסק הטהרה ובבדיקות שבהם עליה לשאול את חכמי התורה ולא להחליט לבד .ועל הזוג לדעת את גודל הסכנה בקירבה לנידה – בגמרא כתוב שאם נחש ירוץ אחר אשה להקישה ותאמר לו האשה "נידה אני" ותזרוק לו ציפורן ,יפרוש ממנה הנחש ולא יתקרב אליה להקישה .אפילו נחש עם השכל המצומצם שלו מבין שלגעת באשה נידה זה יותר מסוכן מאשר להכניס את האצבע לשקע חשמל. במסכת כלה מסופר שיש"ו הנוצרי שהיה בן לאמא יהודיה ושמה מרים מגדלא שערא ,מרים הספרית ,נולד מטומאת נידה ,וכך זיהה אותו רבי עקיבא ,שכשעבר הילד יש"ו ליד חכמי ישראל וסירב לנהוג בהם כבוד ולהניח כיפה לראשו כשהוא מול החכמים ,זיהה מיד רבי עקיבא פצע חמור בנפשו ,והימר בכך שהבן הזה הינו בן נידה וכן בן ממזר ,וכך באמת התברר ,שאמרה לו אימו לאחר מחקר שערך רבי עקיבא שבליל חופתה פירסה נידה ופרש ממנה בעלה ובא עליה שושבינה ומזה נוצר העגל הזה שקראוהו יש"ו ,שטבחו מאמיניו עשרות ומאות אלפים מבני עמנו. הזוהר הקדוש אומר שאין טומאה גדולה בעוצמתה כטומאת הנידה, ולכן אדם שמתקרב קירבה גופנית לנידה סופג טומאה שיוצרת אצלו אטימות מכל דבר רוחני ובכך מרגיש חוסר חשק לתפילות ללימוד תורה ולמצוות ,וכן רואה באנשים עמלי תורה ומקיימי מצוות כאנשים לא יוצלחים ואומללים ,ואינו מבין מה הכמיהה הזאת והרצון לקיום המצוות. זה בעצם מה שקורה כשרואים יהודים מדברים בכזאת בורות על הערך של לימוד התורה – וכן מדברים על יהודים שמוכנים לחיות בעניות בעבור קיום תורה ומצוות בצורה מהודרת יותר. לכן אמותינו היו שוברות קרחוני קרח ושלג בכדי לשמר את מצוות הטהרה והנידה ,וכך גם אנו ובנינו נמשיך במסירות ובשלמות לשמר את החשיבות של מצוה זו ביהדות ונזכה על ידי כן לטהרה ולקרבת ה' שבת שלום ,אייל עמרמי ולפתיחת שערי חכמה ,אכי"ר. בענין בדיקת חמץ ,החיוב לחפש הוא אחר החמץ ,ואין חיוב לחפש אחרי אבק ,לכן רק במקומות שיש חשש שנכנס לשם חמץ בשיעור כזית ,כגון במקום שמסתבר ששכחו שם פרוסת לחם או חתיכת עוגה ,שם חל החיוב לחפש ולבדוק. לכן בגומיות המקרר או במסילות התריסים ,אין חיוב לחפש חמץ ,אבל לעומת זאת בכל כיסי הבגדים ,הן של הילדים והן של המבוגרים והן בכל הילקוטים והתיקים הן של הגדולים והן של הקטנים ,ואפילו שהבגדים עברו כביסה אין ודאות שהחמץ אילו היה מונח שם היה מתעפש ונפסל מאכילת כלב ,ולכן כבר מעכשיו ,יש להחל בחיפוש באותם מקומות. מוצרים שאינם נכנסים לפה האדם ,אלא מיועדים לשימוש חיצוני ,כגון סבונים ,משחות ,בשמים ,קרמים ,ואפילו סבון כלים ,אין צריך שיהא בהם על פי דין כשרות לחג הפסח ,משום שגם אם מונח בתוכם חמץ כגון עמילן חיטה ,הם אינם ראוים למאכל הכלב ,וממילא לא חל איסור הנאה חיצונית לגוף בפסח ,אבל יש להיזהר ולפתוח חבילה חדשה של סבון כלים על הצד שחתיכת חמץ נפלה לסבון הפתוח. תרופות בחג הפסח לחולים ,אף על פי שאין בהם סכנה כגון כאבי גרון ,לחץ דם וכו' ,אינם צריכים הכשר לחג הפסח משום שלצורך חולה מותר לאכול דברים שלא כדרך הנאתם ,שאין הנאה מהם ואין צריך לחשוש מאיסור חמץ. תרופות למיחושים ולא לחולים ,כגון אקמול ונורופן – צריך לקנות קודם הפסח ושיהיו בחותמת כשרות לפסח ,משום שהם לא לצורך חולה אלא למיחוש ,לכן יש לקנות כדורים נקיים מעמילן חיטה וכו' ,הנושאים על גבם חותמת וכשרים לפסח. מאכלים לבעלי חיים ,כגון מ זון לחתולים או לכלבים ,אין צריך שיהא עליו כשרות לפסח ,משום שאינו ראוי למאכל אדם ,ודינו כחמץ נוקשה שמותר לקיימו ואסור לאוכלו ,לכן מותר להשאירם בביתו בפסח ולהאכיל בהם את בעלי החיים שלו. 01:01 ( 01דקות לפני השקיעה) 01:01 01:01 כה אמר יחזקאל מ"ה לקבלת עלון במיילharav.eyal@gmail.com : לשיעורי תורה ,שאלות לרב ,ועודwww.ayal-taarog.co.il : לחמותך יש הפרעה נפשית?! /באדיבות ר קובי לוי הי"ו לפני מספר שנים הוזמנתי לנסות להשכין שלום בית בין בני זוג. מהר מאד איתרתי את שורש הפורענות .המריבות בין בני הזוג נבעו איך לא -עקב עימותים בלתי פוסקים בין הכלה לחמותה ,בעודהבעל מצדד באמו. הכלה היתה אשה משכילה ,נבונה ומאופקת ,ודי התפלאתי מן העובדה שהיא אינה מצליחה "לזרום" עם חמותה .לאחר כמה שיחות ובדיקות גיליתי שהחמות באמת מגזימה ,בלשון המעטה ,ויש לה הערות ועצות החוזרות על עצמן עד שהיא מצליחה להוציא גם כלה אדישה מכליה .ערכנו ניתוח עמוק בשכל-הישר עם בני הזוג, והגענו למסקנה שאכן החמות גולשת מעבר לגבול הטעם הטוב ,וכי הכלה פשוט צודקת .החמות -בלשון המעטה -בלתי נסבלת בעליל. נו ,ומה אתה יכול להציע לי? שאלה הכלה" .אף בן אדם נורמלי לא יכול לעמוד בנסיון הזה ,היא מפרקת אותי ואת בעלי ואת כל הבית. אני מיואשת". ובחסדי השם ,מתוך דבריה צץ ועלה הפתרון" ,לא נעים לי לומר, אבל התנהגות חריגה זו ,מעידה על בעיה נפשית חמורה של החמות. הפסיכלוג המומחה אימא אחת לקחה את הבן שלה לקניות בסופרמרקט .בכניסה ,הילד ראה נדנדה קטנה בצורת סוס ,וביקש לשחק עם הנדנדה ,האימא שמחה מאוד ,בינתיים היא יכולה לקנות בלי הפרעות וכך הסתובבה בין המדפים וסיימה את הקניות .בסיום הקניה כשרצתה האם ללכת, קראה לבן שלה ואמרה לו" :הולכים הביתה". הילד לא רצה ללכת ולא רצה לרדת מהסוס במקום זאת ביקש מאמו "אמא תקני לי את הסוס הזה" .האימא ענתה לו "אני לא יכולה ,מחירו של הסוס ודאי יקר". "אז אני נשאר כאן" אמר הבן. לאחר שהאם הבינה שהוא מתעקש ,התחיל להתנהל ויכוח ביניהם: הוא נשאר בשלו ולא מוכן לרדת מהסוס ,והאמא מנסה לשכנעו שירד. בינתיים ,התאספו אנשים מסביבם והסתכלו כיצד תסתיים הפרשיה. האימא לא ידעה מה לעשות ,והחליטה להתקשר לבעלה ,סיפרה לו את העניין ובקשה ממנו שיבוא מהעבודה להוריד את הילד מהסוס .האב לא יכול היה להגיע באותו הרגע וגם לו ,לא היה רעיון מה לעשות. הם החליטו להתקשר לפסיכולוג מפורסם ש"מבין בחינוך" אולי הוא יכול לעזור להם .הפסיכולוג אמר שאי אפשר בטלפון ושהוא צריך לבוא .וכך הזמינו אותו לסופרמרקט .הפסיכולוג היה "מקצועי" ניגש עם האם לחדר צדדי ,שאל אותה כל מיני שאלות ופרטים :מתי הוא אם היה עומד מולינו פסיכולוג או פסיכיאטר שאיבחן אותה ,והיה מביא לך צרור של הוכחות על ההפרעה הנפשית של חמותך ,האם היית יותר סבלנית כלפיה כן או לא?". "בוודאי" השיבה הכלה. "ובכן" אמרתי "מהרגע את מתייחסת לחמותך כאל אשה בעלת הפרעה נפשית קלה ,שצריך להתגלגל איתה ,להנהן ,לחייך ,ואפילו קצת לרחם". בחסדי שמים ,בבית ההוא אין בעיות של שלום בית מזה שנים רבות. אם נשכיל ונבין שלזולת שמציק לנו אין באמת כוונות אמיתיות להרע ,הרבה פעמים הוא עושה כן בגלל משקעים מהעבר ,בעיות בבית ,לחץ נפשי וכדו' ,יהיה לנו יותר קל להתמודד איתו. נולד ,מה הקשר שלו עם האחים והאחיות שלו ,כיצד הוא מתנהג בבית וכו' והוא רשם את כל הפרטים. הפסיכולוג ניגש לילד שהיה עדיין יושב על הסוס ובקש ממנו לרדת וללכת עם אמו הביתה ,הילד כמובן סרב .ואז הפסיכולוג התקרב לילד ,הרכין ראשו אליו ולחש משהוא באוזנו והנה פלא הילד ירד מיד והיה מוכן ללכת הביתה. כולם התלחשו ביניהם על גדולתו של הפסיכולוג המומחה. הפסיכולוג הוציא את פנקס הקבלות רשם קבלה על סך ₪ 0111 שהרי הוא בא במיוחד .הזמין את ההורים לקליניקה שלו להמשך טיפול והלך לו. לאחר זמן מה ,כשהמקרה כמעט ונשכח ,אחד מקרובי המשפחה רצה לדעת מה אמר הפסיכולוג "המומחה" ,ובאחד ההזדמנויות תפס את הילד ושאל אותו: "מה אמר לך הפסיכולוג באותו יום עם הנדנדה של הסוס" הילד לא רצה לומר ,אך לאחר שהדוד לחץ עליו הוא הסכים, בתחילה הסמיק קצת אבל אחר כך הוא אמר ,שהפסיכולוג אמר לו "שאם לא ירד מהסוס מיד ,הוא ייתן לו שתי סטירות חזקות"! המסר ברור!!! לא בכל דבר צריך להגיע למשא ומתן עם הילד ,ילד צריך לראות דמות חזקה ותקיפה ,ללא פשרות ,בכי לא יעזור ,צעקות לא יעזרו. גם אם הילד מנצל את האי נעימות שהוא גורם כשהוא בוכה ברחוב, אין לנו ההורים להכנע ,ולתת לו את מבוקשו רק מחמת כך ,אם ניכנע לילד ,נלמד אותו שבעזרת צעקות ובכיות הוא יוכל להשיג את המטרות שלו. מה גם שאם נוותר לילד כאשר הוא בוכה ,רק כדי להשיג שקט ,אנו בעצם מענישים את הילד וגורמים לו עוול .הילד יבין שה"לא" שלא אמא הוא דבר שניתן לשינוי עם 5דקות בכי ועוד עשר דקות בושות ברחוב... נישא תפילה לריבון העולמים שיעזור ויכוון אותנו אל הדרך הנכונה. רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל רבי אלימלך נולד בשנת תע"ז ונפטר בכא' אדר תקמ"ז ,חיבר את הספר נועם אלימלך ,וסיפורי מופת רבים התפרסמו אודותיו צער רב נצטער משולם הגביר .אמנם עתיר נכסים היה ודבר לא חסר לו בעולמו ,אך צרה גדולה פקדה את ביתו ,בנו היחיד שנולד לו לפני שנים רבות השתגע לפתע ,החל מדבר שטויות ,ולא אחת היה נתקף בהתקפי זעם עד שהיו מוכרחים לקשרו שלא יזיק לסובבים אותו .משולם לא אבה להסתלק מן העולם ולהותיר אחריו בן משוגע שיאבד את כל אשר לו ולא ייוותר זכר ממשפחתו .מה גם ,שחפץ להשיאו אשה ולראות ממנו דור ישרים מבורך. החל משולם נוסע ותר אחר רופאים מומחים שירפאו את בנו היחיד ,כל הון שבעולם היה מוכן לשלם עבור כך .לאט לאט נואש כאשר נוכח שבמקרה הטוב עומד הוא מול רופאים שפכרו ידיהם באמרם שאין להם תרופה עבורו ,ובמקרה הרע נפל בידי שרלטנים ונוכלים שגבו ממנו הון עתק בעבור "רפואות בדוקות" שהתבררו כניצול לרעה של מצבו הקשה. משולם דנן ,יהודי טוב היה ,לא רק לרופאים נסע בעבור רפואת בנו ,אף לצדיקים גדולים נסע וביקש את ברכתם .אך לצערו הרב מצבו של בנו נותר כשהיה ומאומה לא הועיל. ביום מן הימים הגיע אחד מקרוביו של משולם ונהרה על פניו" :מצאתי לך עצה טובה" ,לחש הקרוב כממתיק סוד" .יהודי פלאי ישנו בליז'נסק, רבי אלימלך שמו (יום פטירתו כ"א אדר) .אומרים שהוא יכול לפעול הכל בכח קדושתו ,קח את בנך אליו ותחזרו שניכם לשלום בריאים [\ושלמים בגוף ונפש". משולם סירב .ליז'נסק רחוקה היא מאוד ,ואת בנו יש לקשור ולשמור בכדי שלא יזיק .היאך ייקחנו עד לשם .ומה גם ,שכבר היה אצל צדיקים רבים וקיבל את ברכותיהם ,אך ארוכה לא העלה למחלת בנו. הפצרות המקורב גברו ,וקרובים נוספים ששמעו על פלאי הצדיק מליז'נסק ,שכנעו את משולם לנסות .אם לא יועיל – כך אמרו – לא יזיק. ומשולם יצא לדרך .כרכרה משובחת נרתמה לצמד סוסים אבירים, הבן החולה נקשר לאלונקה בירכתי הכרכרה ,וצמד משרתים נתלווה אליהם לדאוג לכל צרכי המסע. בדרך נראה מחלון הכרכרה עני צועד לאיטו ,הבן שהיה קשור למיטה קרא לאביו וביקשו לקרוא לעני .העני התעניין למטרת הנסיעה ,ומשולם סיפר הכל בכאב נוקב .העני שמע את דבריו והסב את תשומת לבו" :כבר מתקרב ראש חודש אלול ,בחודש אלול לא מקבל הרבי רבי אלימלך קהל .רק מקרים של פיקוח נפש" .אבל משולם טען שהם ממשיכים לליז'נסק. העני נפרד מהם לשלום ,אבל הבן החולה לא היה מרוצה" .אבא, תן לו נדבה" ,התעקש .משולם קרא לעני והניח בכפו מטבע של 'רנדל' (מטבע יקרה באותם הימים). להפתעתו הרבה של משולם ,מספר רגעים אחר כך החל בנו להתנהג כאדם מפוכח ,שאל כעניין והשיב כהלכה ,ואף הבן טען שאין להם לנסוע לשווא אם לא יזכו לראות פני הרבי .אבל משולם שרצונו היה להיכנס לצדיק ,החליט להמשיך. בהגיעם לליז'נסק ,לא הכניסו אותם המשרתים ,כצפוי ,פנימה. ומשולם נאלץ לשכנעם שהוא רק רוצה לראות את פני הרבי ולצאת .לאחר שמבוקשו ניתן לו ,הניח משולם פדיון נפש בסך 00 רנדליך אצל הרבי רבי אלימלך .הרבי הרים את ראשו בתמיהה ושאל" :מה זאת? לאלימלך נותנים י"ב רנדליך ,ולאליהו הנביא נותנים רק אחד?!"( ...הידברות) כיצד לזהות מזון מקולקל -חלק ב' לפניכם מספר מאכלים שכדאי להרחיק מהצלחת. א .שימורים מקופסה מעוותת :עלולים לגרום להרעלת מזון. קופסת שימורים מעוותת ,ובעיקר נפוחה ,מעידה על התפתחות החיידק 'קלוסטרידיום בוטוניליום' ,אשר מפריש רעלן בשם בוטוניליום" ,מדובר בחלבון הפועל כרעל ועלול להשפיע על מערכת העצבים .אכילת מזון משומר מקופסה ששינתה את צורתה או התנפחה עלולה לעלות לכם בהרעלת מזון ,ולכן מומלץ להיפטר ממנה לאלתר. ב .מלפפון עם קצה רקוב :פוגע במערכת העיכול. אם יש לכם במקרר מלפפון שנראה "עייף" או מעט רקוב ,כדאי שתעשו לו היכרות עם פח האשפה הקרוב .החיידקים שמתיישבים על המלפפון וגורמים לרקבונו נקראים פסאודומונס .הם יוצרים מראה של דמעות על גבי המלפפון ,מה שמכונה "מחלת הדמעות" ,ובמקרה כזה המלפפון עלול לגרום לפגיעה במערכת העיכול שלנו. חיידק נוסף שיוצר את הריקבון נקרא לפקטובטריום .הוא חודר אל תוך שכבות הירק ,אינו מתעכל היטב בגופנו ועלול לגרום לזיהום במערכת העיכול ובכבד. חומרים אלה עלולים להימצא גם באזור שלכאורה אינו נראה פגוע ,לכן במקרה שחלק מהמלפפון או כולו רקוב -פשוט זרקו אותו לפח" .אם אתם רוצים לשמור על טריותו של המלפפון פשוט אחסנו אותו בתא נפרד מזה של העגבניות ,כיוון שהן עלולות להאיץ את רקבונו". ג .תבלינים בעלי טעם לוואי :עלולים להכיל עש. תבלינים נראים לכאורה בעלי אורך מדף רב ,אך שמירתם בחוץ (בטמפרט החדר) עשויה לעודד התפתחות של עש המזון והחרקים, ייתכן שבתחילה לא נבחין בנוכחותו ורק נרגיש טעם לוואי של תבלין לא טרי ,אך בהמשך נוכל לראות גם את עקבותיו של העש בתבלין. לכן ,במקרה של חשש -כדאי לזרוק את התבלין ולפתוח חדש. בנוסף ,רצוי לצרוך תבלין כשהוא סגור ולא פתוח ועדיף לאחסנו במקרר .כמו כן ,יש להימנע מהשארתו באזורים לחים ,כיוון שחדירת לחות לתבלין מסייעת בהתפתחות חיידקים. ד .חטיפים מטוגנים בעלי ריח לוואי :ככל הנראה עברו קלקול כימי. חטיפים מטוגנים ,כגון שקדי מרק ,קרוטונים ואפילו גרנולה ,בעלי ריח לוואי של שמנים שעברו חמצון -מעידים לרוב על כך שהמוצר עבר קלקול כימי" ,מדובר בתופעה מסוכנת ,שכן שמנים אלה מייצרים רדיקלים חופשיים ,העלולים לפגוע בגוף .לכן ,כשיש לכם ספק בעניין -עדיף פשוט להיפטר מהמוצר. רגליים מול רגליים ,פרק א' /באדיבות ר' קובי לוי הי"ו געצל מורוביץ שואב המים הותיק ,היה מאושר עד למעלה מצמרות הברושים ,מן הזכות שנפלה בחלקו להיות שואב המים המרכזי בעיירה הקסומה צירולניקה ,שהיתה נטועה לה סמוך ונראה לוילנא השוקקת. לצורך העניין (ובהמשך תבינו מדוע) צירולניקה היא רק משל ותו לא. נו ,ומכיוון שהספקנו להכיר כמה מאות קוראים נאמנים שיכחכחו בגרונם וישאלו תמהים ונסערים "רגע ,רגע ,זה סיפור אמיתי או לא אמיתי?" אקדים ואספר ,שהסיפור על געצל מורוביץ לא היה ולא נברא, כשם שצירולניקה לא היתה ולא נבראה ,אבל הסיפור העצוב שיחשף כאן לנגד עיניכם על גבם הלאה של שני פרקים ,היה וגם נברא ,רק הרבה יותר ,קרוב לעידן בו אנו חיים ובמונחים יותר מודרניים .אך מכיוון של "קוטף סיפור" יש זכות להעלים לערפל ולשנות את גיבורי הסיפור האמיתי ,ולהעיפם כרצונו במנהרת הזמן עקב שיקולים כאלה ואחרים ,כמו צנעת הפרט למשל ,נסיע את עצמנו שוב 011שנה לאחור, כדי לנחות נחיתה רכה במבואות העיירה צירולניקה ,ולהציץ הצצה לא מחייבת בנעשה שם. אין ספק שנצא משם ,עם לקח מלבב כך אנחנו מקווים ,לא? ובכן ,געצל שואב המים ,היה טיפוס חייכן וטוב לב ,שהשפיע חן וחסד לכל הסובבים אותו .זה לא רק דליי המים שהיית מקבל ממנו .בסמוך לדלי הוא הפיץ נחשולים של ברכות ,לך ולילדיך ,לנכדיך ,ולניניך גם אם לא היו לך כאלה .געצל בן ה 51היה שואב המים המרכזי זה 05שנה, רוצה לומר ,שאין בית בצירולניקה ,של יהודים או של גויים שלא זכה ממנו למים שאובים מן הבאר הדרומית של העיירה ,מים שאין להם סוף .פעם בשבוע ביום שישי מוקדם בבוקר היה סובב לו געצל בין הבתים וגובה את חופן פרוטותיו כדי לקנות דגים ושאר ירקות לקראת שבת קודש ,ומפקידם בידי אשתו הצדקנית רבעצען גולדה ,שידעה לכלכל את ביתה בתבונה ובעיקר לחנך וליישר ביראת שמים את עשרת צאצאיה ,שחלקם כבר נישאו בשעה טובה. האמת ניתנת להיאמר ,שגעצל נבחר להיות שואב המים המרכזי ,בעיקר עקב יחסיו וקשריו הטובים עם ראש הקהל והגבאי המשפיע ר' וולוול שוסטמן השם ישמרהו ויחיהו .שוסטמן זה היה ממונה ושלט ביד רמה, על בית הכנסת הגדול ומאות מתפלליו .היו לו יותר מיד ורגל בנעשה בתלמוד תורה ,שלא לדבר על עסקיו המסחריים המסועפים ,וכמה חנויותיו שקנו להם שם טוב והרבה קליינטורה במחוז כולו. וולוול היה גם בן בית וחביבו של הפריץ המפורסם פיוטר טימבולסקי, ממנו שכר את עסקיו המלבלבים. ועכשיו תעשו חשבון נכון ,ולא תטעו בו ,געצל קיבל מידיו של שוסטמן ראש הקהל ,את המנדט להשפיע מים על כל הפרוייקטים הללו :בית הכנסת ,תלמוד התורה ,חנויותיו ובתיו ,כך שפרנסה ,בעין טובה ,לא היתה חסרה לגעצל בעיקר בזכותו של ראש הקהל שוסטמן ,שהיה אמנם טיפוס תקיף וקפדן ,אך משום מה היתה לו סימפטיה עמוקה לגעצל שלנו. וכך חלפו להן השנים בעיירה המנומנמת צירולניקה ,תלמידי החכמים למדו ,הסוחרים סחרו ,העגלונים שעטו ,הסנדלרים דפקו מסמרים, ושואבי המים שאבו .ובאמת ,למביט מן הצד ,העיירה שידרה הרמוניה מופלאה ,כמו שירה של מלאכים משובבת נפש ,בעידן הבית הראשון בשלטונו של המלך שלמה. הגויים מכנים זאת בביטוי המכוער "עבר ביניהם חתול שחור" אנחנו ברוך השם ,צאצאיו של אברהם אבינו עליו השלום ,איננו עסוקים בחתולים ובטח לא בצבעם השחור ובשאר אמונות טפלות שאין בהן טעם או ריח .אך מה לעשות ,בוקר קייצי אחד ,ללא התראה מוקדמת, נדלקו המנורות האדומות ,צילצלו פעמוני האזעקה ,ובשורה התחתונה רשמו לפניכם -סיכסוך פרץ בין ראש הקהל ירום הודו וולוול שוסטמן, לבין שואב המים הותיק ושופע החן ,געצל מורוביץ. אלא שצריך לדייק ,מי שהדליק את אש המריבה היה דווקא ראש הקהל שוסטמן ,שחשד בגעגצל ,על כי הוא מדווח לו נתונים כוזבים ,ולמעשה מק בל לידיו כסף ציבורי הרבה יותר ממה שמגיע לו באמת .מריבות ,כפי שאתם ודאי יודעים -פורצות בתחילה על אש קטנה שמתאימה יותר לפטפוטי כירה שניתן לטגן בה ביצה ולא יותר ,ואח"כ היא מגביה -עוף עד לשריפת יער שלם. בינינו לבין עצמנו ,הכל יכול היה להיסגר בארבע עיניים בין שני הנכבדים ,אלא שיצר הרע בער בקירבו של ראש הקהל ,אשר הרגיש נבגד ולא היה מוכן לשמוע שום תרוץ ,ולו הקלוש ביותר מצד שואב המים. ברשותכם נעיף זרקור קצר על סלע המחלוקת. ובכן ,כל ראש חודש היה געצל שואבינו מגיש דו"ח מסודר ,כמה דליי מים הוא העביר לחבית הגדולה בבית הכנסת הגדול ,לשימושם של המתפללים .באופן ממוצע מדובר היה על כ 01דליי מים ליום תכפילו ב ,02והנה לכם 021דליים .בוקר אחד ערך ראש הקהל שוסטמן בדיקה ,וגילה שהחבית מגרדת את התחתית ,הוא הגיע שוב למחרת ,והמצב היה דומה .המתפללים לא התלוננו ,כי שואב המים הזוטר שמעל'קה גרוס עבר מפעם לפעם ושפך דלי או שניים - נדבת ליבו ,אבל וולוול רתח מזעם" .מי יודע כמה פעמים הוא שיקר אותי ודיווח על מים שכלל לא שאב והקהל לא נהנה מהם ואף נטל שכרו מושלם ,שלא כדין!!!". לאמיתו של דבר ,בעת שמפלס הזעם של וולוול שוסטמן ראש הקהל עלה על גדותיו ,שכב געצל במיטתו קודח מחום .כשאך התאושש למחרת ,הבחין מתחת לדלת ביתו בנייר צהבהב .הוא הרימו בדחילו ורחימו ,ולתדהמתו קרא את המילים הבאות "געצל, ידידי לשעבר ,בגדת באמון שלי ,בגדת בקהל הקדוש ,דיווחת על נתונים כוזבים ,הנך מפוטר מכל פעילויות השאיבה שהטלתי עליך. וולוול" .עיגולים שחורים ריצדו סביב עיניו של געצל ,והוא חש שהוא עומד להתמוטט .יש לו עשרה ילדים לפרנס ,ועוד כמה נכדים קטנים ,ומדוע הוא מפוטר? מדוע החליט וולוול שוסטמן להתעמר בו? נסיונותיו לדבר על ליבו של ראש הקהל ,עלו בתוהו. "אתה גנב געצל ,אני לא מעסיק גנבים ,לא במוסדות הקודש ובטח לא בעסקים שלי געצל בלע דמעות וניסה להשחיל מילה "הייתי חולה!" אבל וולוול כבר נעלם לו בין חנויותיו עסקיו ומלחכי פינכתו" .אין ברירה" ,הרהר געצל ,שואב המים המפוטר "הכל נסיונות משמים ,צריך להביא לחם הביתה ,וכבר למדנו ושיננו, יהודי יכול לחיות ולהתקיים עם פת במלח שיאכל ,מים במשורה שישתה ,על הארץ שיישן ,ובתורה הוא עמל ,אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא". געצל ניגב בעדינות את דמעות עלבונו ,וסובב לו בין הרחובות מחפש קליינט מזדמן ,אבל השמועה כבר עשתה לה כנפיים" ,געצל שואב המים רימה ושיקר וגנב מכספי הקופה הציבורית" .אוי לאותה בושה. קליינטים ותיקים הפנו לו עורף עם האסל על כתפיו הוא ניסה לגרד עם רגליו הכואבות כמה פרוטות ,אבל גם הסוחרים העלימו עיניהם ממנו" .הוא מוקצה מחמת מיאוס" ,הפטירו בינם לבין עצמם .געצל שתק בלע את הקלון ,אבל חש כמו מוקצה ביום חול .לא פשוט. שואב המים שב לביתו אחרי שבוע של נסיונות להביא פת לחם ,אך לשווא .כל הדלתות נסגרו בפניו ,זו אחר זו. הוא פכר את ידיו באישון לילה ובכה בעיקר מעלבון" ,אני יודע אבא שבשמים ,שלא וולוול אשם ,הוא רק מגלגל כאן חובה על ידי חייב, ואני כנראה -עקב חשבון עלום -צריך לסבול בזיונות .אז אני מקבל אותם באהבה גדולה ,בבחינת "שמחים ביסורים ,שומעים חרפתם ואינם משיבים" .אך מה יהא על בני ביתי ,על הגדיים והתיישים שזקוקים למנת יומם?! אנא אבא שבמרומים ,אם לא לי ,לפחות למען עוללי ואשת נעורי שהם ודאי מנוקים מכל חטא ופשע" .געצל בכה לתוך הלילה הארוך ,כמו שיהודים מאמינים למדו לבכות ,כמו גיבורי חיל המלבלבים נחושים בשדות הדמע של אבות ואמהות לאורך הדורות -שנטל הפרנסה מוטל על כתפיהם. "אני סולח לוולוול שוסטמן על עלבונותיו ,אבל ריבונו של עולם, קשה לי לקבל את רעבון בני ביתי". וכשהשמש עלתה לה מעל ראשי ההרים ,זקף געצל את ראשו אחרי לילה דווי ושברירי ,ונע לכיוון בית הכנסת" .אני ,ריבונו של עולם לא נשבר ,אני מאמין ,שיש דין ויש דיין ,והכל לטובה". המשך בעז"ה בשבוע הבא כל מקרינו הם נסיונות כוֹּתֵ ב ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי ּומַ ְסבִ יר בַ אֲ ִריכּות :וְ דַ ע כִ י כָּׁל עִ נְ ְינֵי עַ ם י ְִש ָּׁראֵ ל ּומ ְק ֵריהֶ ם הַ כָּׁל הּוא נִסָּׁ יוֹּן גָּׁמּור כְ דֵ י ֶׁש ִתגְּדַ ל נַפְ ָּׁׁשם הַ ִשכְ לִ י בְ מַ ְד ֵרגַת ִ הַ בִ טָּׁ חוֹּן .כָּׁל מַ ה ֶשקו ֶֹּרה בְ עַ ם י ְִש ָּׁראֵ ל כְ דֵ י ֶׁשּיָּׁבִ יאּו ה ֹּוכָּׁחוֹּת ֶׁשל אֱ מּונָּׁה לְ הַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא ,אֲ נ ְַחנּו מַ אֲ ִמינִ ים בְ ך אַ ָּׁתה תו ִֹּׁשיעַ או ָֹּּׁתנּו ,אַ ָּׁתה ַתעֲ זֹּר לָּׁנּו ,אֵ ין מוֹּצָּׁ א לַּדָּׁ בָּׁ ר הַ זֶה ,וְ הּוא ׁש ֶֹּרׁש הָּׁ אֱ מּונָּׁה ,וְ לפ"ז ָּׁק ַרע לָּׁהֶ ם אֶ ת הַ ּיָּׁם ִמּדֵ י עָּׁ בְ ָּׁרם לְ תוֹּכוֹּ ,לא בְ בַ ת ַאחַ ת .גַם כְ ֶׁשה' עו ֶֹּשה נֵס הּוא לא עו ֶֹּשה לְ ך נֵס גָּׁדוֹּל ּומֻ ְׁשלָּׁם ֶאּלָּׁא אֲ נִ י לא אֶ תֵ ן לְ ך כ ֶֶסף לִ בְ נוֹּת אֶ ת כָּׁל הַ בֵ ית כְ נֶסֶ ת חֲ מֵ ׁש ִמלְ יוֹּן ,אֶ ּלָּׁא ְקצָּׁ תִ ,ת ְת ַקּדֵ ם ,עוֹּד ְקצָּׁ ת י ִָּׁק ַרע הַ ּיָּׁם ...יַם סּוף לא נִ ְק ָּׁרע בְ בַ ת ַאחַ ת עַ ד הַ ָּׁקצֶ ה הַ ֵשנִ י ,כָּׁל צַ עַ ד ֶׁשעָּׁ שּו -נִ ְק ָּׁרע עוֹּד ְקצָּׁ ת ,לָּׁמָּׁ ה? תוֹּכִ יחַ לִ י עוֹּד פַ עַ ם ֶׁשאַ ָּׁתה מַ אֲ ִמין בִ יֶׁ ,שאַ ָּׁתה לא ְמפַ חֵ ד מֵ הַ גַּלִ יםְ ,נִראֶ ה או ְֹּתך נִכְ נָּׁס וְ ָאז נִ ְק ָּׁרע ,כִ י אֲ נִ י לְ ע ֹּולָּׁם לא אֲ בַ טֵ ל אֶ ת הַ בְ ִח ָּׁירה ֶׁשל הָּׁ אֱ מּונָּׁה אוֹּמֵ ר ה'. ה' עו ֶֹּשה נֵס לַח ֹּולֶה וְ הּוא מַ בְ ִריא מֵ חָּׁ לְ יוֹּ ,אֲ בָּׁ ל לא בְ יוֹּם אֶ חָּׁ ד הּוא יָּׁקּום וְ יָּׁרּוץ ,אֶ ּלָּׁא לְ ַאט לְ ַאטַ ,ת ְמ ִׁשיך לְ הַ אֲ ִמין בִ י כִ י אֲ נִ י רוֹּצֶ ה לִ ְראוֹּת ֶׁשאַ ָּׁתה מַ אֲ ִמין בִ יִׁ ,שפּור ַקל ,נ ַָּׁת ָּׁת עוֹּד צַ עַ ד עוֹּד ְקצָּׁ ת י ִָּׁק ֵרעַ ,כָּׁל הַ זְמַ ן אֲ נִ י אֶ בְ חַ ן או ְֹּתך בָּׁ אֱ מּונָּׁה. תּוקים ,חָּׁ זְרּו אתם ִמּיַם סּוף כַאֲ ֶׁשר בָּׁ אּו לְ מָּׁ ָּׁרה וְ הָּׁ יּו הַ מַ יִם ְמ ִ גַם ַאחֲ ֵרי צֵ ָּׁ יקּותם זֶה נִסָּׁ יוֹּן גָּׁמּור" ,וְ ָּׁׁשם נִסָּׁ הּו" ,גָּׁמַ ְרנּו ּומֵ ְררּו וְ ע"י הָּׁ עֵ ץ חָּׁ זְרּו לִ ְמ ִת ָּׁ תּוקים ּופִ ְתאֹּם אֶ ת יַם סּוףֶ ,רגַע עוֹּד פַ עַ ם נִסָּׁ יוֹּן ,אֵ ין מַ יִם לִ ְׁשתוֹּת ,הָּׁ יּו ְמ ִ את או ָֹּּׁתנּו? כְ דֵ י לָּׁמּות פֹּ ה בַ ִמ ְדבָּׁ ר?ִ ...הּנֵה אַ ֶתם נִ ְהיּו מָּׁ ִרים ...ל ָָּּׁׁמה הוֹּצֵ ָּׁ רו ִֹּאים מָּׁ ה אֲ נִ י רוֹּצֶ ה ִמ ְמכֶם ּדָּׁ בָּׁ ר ֶאחָּׁ ד ֶׁש ַתאֲ ִמינּו בִ י ,זֶה הַ כֹּל ,אֲ בָּׁ ל לא ה ֹּו ֵלך? בִ גְ לַל ֶׁשֹּלא ה ֹּו ֵלך ַתאֲ ִמין בִ י! מָּׁ ַתי ֶׁש ַקל ַתאֲ ִמין בִ י? הָּׁ יָּׁה אֶ חָּׁ ד ִמן הַ חֲ ִס ִידים אוֹּמֵ ר לִ בְ נֵי ָאדָּׁ ם :הֲ ִי ָּׁתכֵן ֶׁשּי ְִתבַ ע אֶ ְתכֶם הַ בו ֵֹּרא בְ חוֹּבוֹּת לְ מָּׁ חֳ ָּׁרת? הַ ִאם הַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא ְמבַ קֵ ׁש ִמ ְמך עַ ל הַ ְּדבָּׁ ִרים ֶׁשל הֶ עָּׁ ִתיד? הּוא ְמבַ קֵ ׁש ִמ ְמך עַ ל הַ ּיוֹּם! הַ ּיוֹּם ַתּנִ יחַ ְתפִ ּלִ ין! לא אוֹּמֵ ר לְ ך ַתּנִיחַ ְתפִ ּלִ ין פַ עֲמַ יִם גַם לְ מָּׁ חָּׁ רָ ,אז לָּׁמָּׁ ה אַ ָּׁתה ְמבַ קֵ ׁש עַ ל הַ מָּׁ ָּׁחר? ְתבַ קֵ ׁש ִממֶ ּנִ י עַ ל הַ ּיוֹּם" ,בָּׁ רּוך ה' יוֹּם יוֹּם יַעֲמָּׁ ס-לָּׁנּו" ,כָּׁל יוֹּם תֵ ן ל ֹּו מֵ עֵ ין בִ ְרכו ָֹּּׁתיו ,מַ ה ֶשאַ ָּׁתה צָּׁ ִריך הַ ּיוֹּם ְתבַ קֵ ׁש מֵ ה' וְ יִתֵ ן לְ ך .אֲ נִ י צָּׁ ִריך ָּׁככָּׁה וְ ָּׁכ ָּׁכהְ ,ת ַקבֵ ל ַאל ִת ְדַאגַ" .אל ָּׁתצֵ ר צָּׁ ַרת מָּׁ חָּׁ ר כִ י לא תֵ דַ ע מַ ה ֵּילֵד יוֹּם" ,מָּׁ ה אַ ָּׁתה ּדוֹּאֵ ג לְ מָּׁ חָּׁ ר? ַתעֲ בֹּד אֶ ת ה' בַ ּיוֹּם הַ זֶה ,וְ י ְִהיֶה ְק ִריעַ ת יַם סּוף גַם מָּׁ חָּׁ רָּׁ .ק ִׁשים ְמזוֹּנו ָֹּּׁתיו ֶׁשל ָאדָּׁ ם כִ ְק ִריעַ ת יַם סּוף ,אַ ָּׁתה לא יוֹּדֵ עַ מֵ אֵ יפֹּ ה זֶה יִפָּׁ ַתח, יִפָּׁ ַתח לְ ך הַ כֹּל עַ ד ֶׁש ַתעֲבֹּר אֶ ת כָּׁל הָּׁ או ְֹּקיָּׁנוֹּס הַ זֶה. אוֹּמֵ ר הָּׁ ַרב :וְ אֵ יך לא י ְִתבַ ּיֵׁש זֶה הֵ עֵ ז פָּׁ נִים לְ בַ קֵ ׁש מֵ הַ בו ֵֹּרא ֶׁשּי ְַק ִּדים טוֹּבוֹּת גְדוֹּלוֹּת עַ ל מָּׁ ה ֶׁש ָּׁקדַ ם ל ֹּו זֶה וְ יִכְ בַ ד הַ ֹּכחַ ָ ,אדָּׁ ם כָּׁל כָּׁ ך חַ ּיָּׁב להַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא אַ ָּׁתה עוֹּד ְמבַ קֵ ׁש מַ ְׁשכוֹּנוֹּת? עַ ְרבֻּיוֹּת? בָּׁ א ָאדָּׁ ם להַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא ִרבוֹּנ ֹּו ֶׁשל ע ֹּולָּׁם ִת ְראֶ ה אֲ נִ י מּוכָּׁן לִ ְהיוֹּת ָּּׁד ִתי ַרק ְתסַ ּדֵ ר לִ י אֶ ת זֶה וְ זֶה ...תֵ ן לִ י מַ ְׁשכוֹּן עַ ל זֶה ...אוֹּמֵ ר ל ֹּו ה' נ ַָּׁת ִתי לְ ך כָּׁל ָּׁכך הַ ְרבֵ ה עַ ד הַ ּיוֹּם וְ אַ ָּׁתה ּדוֹּאֵ ג עַ ל הַ ּדָּׁ בָּׁ ר הַ זֶה? עַ ל הַ ּדָּׁ בָּׁ ר הַ ָּׁקטָּׁ ן הַ זֶה, כְ ִאּלּו יֵׁש מַ עְ צוֹּר לַה' ,יֵׁש לִ י אֵ יזֶה בְ עָּׁ יָּׁה לְ סַ ּדֵ ר לְ ך אֶ ת זֶה? ָּׁתבוֹּא ַתעֲ ב ֹּד או ִֹּתי כְ מ ֹּו ֶׁשצָּׁ ִריך ִת ְהיֶה י ְֵרא ָּׁׁשמַ יִםְ ,ת ַׁשעְ בֵ ד אֶ ת הַ ּלֵבִ ,ת ְראֶ ה אֵ יך הַ כֹל ִמ ְס ַתּדֵ רִ .רבְ ָּׁקה וְ יִצְ חָּׁ ק ִמ ְתפַ ּלְ לִ ים לְ ַאחַ ר ָּׁׁשנִ ים ֶׁשֹּלא הָּׁ יּו לָּׁהֶ ם ְיל ִָּׁדים ה' אוֹּמֵ ר לָּׁהֶ ם אֲ נִ י לא רוֹּצֶ ה לְ הָּׁ בִ יא ָּׁלכֶם ְיל ִָּׁדים כִ י ַאחַ ר ָּׁכך יֵצֵ א ָּׁלכֶם בֵ ן אֲ חַ ד פו ֵֹּׁשעַ ,כְ ֶׁשהַ סַ בָּׁ א ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם יָּׁמּות יָּׁבוֹּא הַ ֶּילֶד ,בָּׁ כּו ּובָּׁ כּו ּובָּׁ כּו, יתה ֶׁשל אַ בָּׁ א "וַ ּיֶעְ ַתר יִצְ חָּׁ ק לַה'"ָ ,אמַ ר ה' נִ תֵ ן לוֹּ ,אֲ בָּׁ ל נ ְַק ִּדים אֶ ת הַ ִמ ָּׁ ֶׁשּלוַֹּ .אבְ ָּׁרהָּׁ ם מֵ ת חֲ מֵ ׁש ָּׁׁשנִ ים ק ֶֹּדם זְמַ ּנ ֹּו כְ דֵ י ֶׁשֹּלא י ְִראֶ ה אֶ ת הַ ּנֶכֶד ֶׁשּל ֹּו יוֹּצֵ א לְ ַת ְרבּות ָּׁרעָּׁ הִ ,אם יִצְ חָּׁ ק לא הָּׁ יָּׁה ִמ ְתפַ ּלֵל וְ לוֹּחֵ ץ אֶ ת הַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא יוֹּתֵ ר ִמּדַ יִ ,מ ְתפַ ּלֵל אֲ בָּׁ ל לא " וַ ּיֶעְ ַתר" כְ עֶ ֶתר ֶׁש ְמהַ פֵ ך אֶ ת הַ ְתבּוָאה .הּוא רוֹּצֶ ה ֶילֶד -נִ תֵ ן לוֹּ ,אֲ בָּׁ ל אַ בָּׁ א ֶׁשּל ֹּו יָּׁמּות מֻ ְקּדָּׁ ם ,אַ בָּׁ א ֶׁשּל ֹּו י ְַׁשּלֵם אֶ ת הַ ְמ ִחירָ ,אז מָּׁ ה אַ ָּׁתה רוֹּצֶ ה ֶׁשֹּלא נִ ְתפַ ּלֵל? ִת ְתפַ ּלֵל ,לא ָאמַ ְר ִתי לְ ך ֶׁשֹּלא ,אֲ בָּׁ ל ָּׁתבִ ין ֶׁש ִאם זֶה לא מַ גִ יעַ ָאז יֵׁש פהֹּ מַ ֶשהּו נִס ָּׁתרוֹּת הֵ ם ּדַ ְרכֵי הָּׁ אֵ -ל ,מָּׁ ה אַ ָּׁתה יוֹּדֵ עַ ? "אֵ -ל ִמ ְס ַתתֵ ר", ֶׁשבַ חֶ ְׁשבוֹּןְ . הַ ָּׁקדוֹּׁש בָּׁ רּוך הּוא ִמ ְתחַ בֵ א ,הּוא מֵ בִ ין ֶׁשזֶה יַעֲ ֶשה לְ ך ַרע בַ חַ ּיִים ,עוֹּד חֲ מֵ ׁש ָּׁׁשנִ ים ֶׁשַאבְ ָּׁרהָּׁ ם ָאבִ ינּו הָּׁ יָּׁה חַ י אַ ָּׁתה יוֹּדֵ עַ מַ ה זֶה? ָּׁלכֵן אוֹּמֵ ר הָּׁ ַרב ֶׁשּיְסוֹּד הַ ְּדבָּׁ ִרים הֵ ם ֶׁשָאדָּׁ ם צָּׁ ִריך לָּׁדַ עַ ת עִ ם הַ ק ִֹּׁשי ֶׁשּלוֹּ, עִ ם הֲ לא ִתפָּׁ נֶה ֶׁשּלוֹּ ,עִ ם הַ פְ רוֹּבְ לֵמוֹּת וְ הַ ְק ָּׁׁשיִים ֶׁשהּוא סוֹּחֵ ב וְ הַ מּועָּׁ קוֹּת ֶׁשּיֵׁש ל ֹּו וְ עִ ם תַ ת הַ ְתנ ִָּׁאים ֶׁשהּוא חו ֵֹּׁשב לְ פִ י ּדַ עְ ת ֹּו ֶׁשה' נ ַָּׁתן לוֹּ ,בֹּא לַה'! אֵ יך אֲ נִ י ָאבוֹּא כָּׁ כָּׁה? ָּׁתבוֹּא! ּומַ ה ּי ְִהיֶה? הַ כֹּל י ְִס ַתּדֵ ר! כַמָּׁ ה ֶׁשאַ ָּׁתה ִתצְ עַ ד יוֹּתֵ ר ָּׁק ִדימָּׁ ה לַה' ָּׁ -ככָּׁה הַ ּיָּׁם י ִָּׁק ַרע לְ פָּׁ נֶיך יוֹּתֵ ר" .ה' צִ ּלְ ך" ,הּוא ה ֹּו ֵלך ִא ְתך ,מָּׁ ה הַ צֵ ל הַ זֶה אַ ָּׁתה מַ ְראֶ ה ל ֹּו אֶ צְ בַ ע הּוא מַ ְר ֶאה ל ֹּו אֶ צְ בַ ע ,מַ ְראֶ ה ל ֹּו ְׁשתֵ י אֶ צְ בָּׁ עוֹּת י ְַראֶ ה לְ ך ְׁש ַתיִם ,וְ ִאם אֲ נִ י אֶ ְמסֹּ ר אֶ ת עַ צְ ִמי לַה'? הַ כֹּל י ְִס ַתּדֵ ר לְ ך ,כָּׁל מַ ה ֶשאַ ָּׁתה צָּׁ ִריך בַ חַ ּיִים י ְִס ַתּדֵ ר לְ ך. מצאו את ההבדלים קפד ראשו וזנבו פרשת תזריע א .מקום באחורי הראש שנשרו שערותיו" .וכי יהיה ב___ או בגבחת" קפד זנבו ( -בהשאלה) קור עז" .ביום אכלני חרב ו___ בלילה" ב .נגע בבגד" .והנגע לא-פשה טמא הוא באש תשרפנו ___" קפד זנבו -במקום מסוכן ביותר ,על פי התהום .בעברי פי ___ - ג .מחלה קשה שאין לה מרפא .צרעת ___ קפד ראשו -קללה ___" .ה' בבית רשע" (בלשון סמיכות) ; ד לאחר השקעה מרובה יצאו התלמידים לאגור כוחות (וקווי ה' יחליפו כוח) בתנובה רחובות ,ופארק רחובות התלמידים אגרו כוחות והוכיחו לאורך כל הטיול את החינוך הקדוש והטהור וגרמו לקידוש שם שמים בכל מקום בו נכחו. המח הגמיש שבץ מוחי היה מאז ומתמיד מושג רפואי מעורר חלחלה .אולם כשאביו של חוקר המוח פול באך-אי-ריטה לקה לפני כארבעים שנה בשבץ כזה, הפרוגנוזה היתה גרועה בהרבה מזו שמקבלים אנשים שלוקים בשבץ מוחי בימינו .התפיסה רפואית של אותה תקופה גרסה שהאנטומיה של המוח בלתי משתנה :אם שבץ מכה והורג חלקים מהמוח – היכולות שעליהן אחראים אותם חלקים אבודות לנצח. כחוקר מוח ,פול באך-אי-ריטה הכיר את התיאוריה המקובלת לגבי היותו של המוח סטאטי ובלתי משתנה .הוא לא היה אופטימי לגבי מצבו של אביו .לעומתו ,אחיו הצעיר ג'ורג' היה אז רק סטודנט לרפואה :הוא טרם הספיק ללמוד תיאוריות מורכבות על המוח ,וחוסר הידע שלו אפשר לו להאמין שאביו יוכל להשתקם .אחרי חודש מהשבץ המוחי של אביו ,כאשר הטיפול הקונבנציונלי שקיבל לא הביא לשום שיפור ,ג'ורג' הגה גישה טיפולית חדשה .הוא החל להפעיל את אביו מידי יום בשלל פעילויות בסיסיות :זחילה ,הליכה על ארבע ,משחק בגולות ,ועוד .בעזרת הטיפול המשקם ,מצבו של האב החל להשתפר. בתום שנה הוא חזר לתפקוד מלא ,ללמד במשרה מלאה בתפקידו בקולג' ,טייל בכל העולם ,וחי חיים פעילים ומלאים עד גיל .00 תכנית השיקום שיצר ג'ורג' לאביו לא ריפאה אותו :בנתיחה לאחר המוות נמצא שהשבץ בו לקה שנים לפני כן גרם לאביהם של ג'ורג' ופול באך –אי-ריטה לנמק גדול בגזע המוח ,נמק שמעולם לא החלים ואשר לפי הידע הנפוץ בחוגי הרפואה דאז היה אמור להשאיר את האב נכה לצמיתות .העובדה שהוא השתקם וחי חיים מלאים עם חלק מנוון במוח הציתה את סקרנותו של פול באך-אי- ריטה .ההיכרות עם מקרה זה סללה את הדרך לתיאוריה חדשה: המוח הוא 'פלסטי' ,כלומר גמיש וניתן לשינויים .גם אנשים שעברו פגיעת מוח או נולדו עם מוגבלות ,יכולים ליצור רשתות עצביות חדשות במוח שיפצו על האזורים שאינם מתפקדים. התיאוריה ,משכה עד מהרה חוקרי מוח נוספים לעריכת ניסויים שיאוששו אותה .כך למשל גילה צוות של חוקרים שפציעה גופנית גורמת לשינוי בקורטקס – קליפת המוח .בקורטקס ממוקמת מעין מפה של הגוף כולו ,עם אזורים האחראיים על החישה והתנועה של כל חלק בגוף .אולם המפה הזו איננה סטטית :במחקר שנערך על קו פים שאצבעם האמצעית נקטעה ,נצפה תוך זמן קצר שינוי במפת המוח האחראית על תנועת היד :מחמשה אזורים נבדלים בבירור ,כל אחד כנגד אחת האצבעות בכף היד ,פלשו האזורים האחראים לאצבע השנייה והרביעית לאזור שהוקצה טרם הקטיעה לאצבע השלישית .במילים אחרות ,המוח השתנה כתגובה לשינוי פיזי של הגוף .במחקר אחר ,אספו חוקרים קבוצה של כנרים מקצועיים וערכו להם צילומי MRIלמוח .אצל כל הכנרים האזור האחראי על תנודות אצבעות היד נמצא גדול במידה ניכרת מאשר אצל אנשים אחרים ,שאינם מנגנים בכינור. בשבת: בחול: תפילות שחרית הנץ החמה ( 15:01כ 05-דקות קודם הנץ החמה) 10:11 שחרית מנין ב' 11:05 שחרית מנין ג' ( 01:51כ 01-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים בימים א – ה בשעה , 01:01גמרא – לאחר השיעור המרכזי יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה /ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת פעילות לנשים השיעור לנשים יתחדש בע"ה לאחר הפסח תפילות ושיעורים ( 01:01כ 01-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת ( 15:05כשעה קודם הנץ החמה) שחרית עם הנץ החמה 01( 10:11דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 10:01 שחרית מנין ראשי ( 00:01אליהו קורן ,0משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים שיעור הלכה חושן משפט 05:01 02:11 מנחה מנין א' 02:01 שיעור מוסר ( 00:05בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 01:01כשעה לפני צאת השבת) אבות ובנים ( 01:01כ 01-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 01:01עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 00:05הרב מן ההר ,00/1משפ' בן אלי) 00:05מפי מו"ר שליט"א שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה! יום ראשון 00:11ביה"כ "יוסף חי" ,רחוב מניה שוחט ,פסגת זאב יום רביעי 01:11ביה"כ "בורכוב" ,רחוב פישל ירושלים 00:01 יום שני יום חמישי 00:11 לזיכוי הרבים ,להצלחה ,לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' .050-4886366 ביה"כ "מוסיוף" ,רחוב יואל ירושלים מעלה אדומים רחוב אבני החושן העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו ,דוד בן שמחה וב"ב ,משפחת מזרחי ,יחזקאל מאיר בן שרה ובני ביתו ,ציון בן נעמי לבריאות והצלחה להצלחת: לרפואת :חיים מרדכי בן נטע ,עובדיה בן עמומה
© Copyright 2024