מודה אני מודה אני

‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫למפיצים חדשים! קבלו במתנה ספר לבחירתכם‪ ,‬מתוך מארז ספרי הרב זמיר כהן‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ בנימין לחמייש בן להומה | לע"נ סרוסי שלום‬
‫בן מרים | לע"נ סרוסי דניאל בן מרים | לע"נ איתי יוסף בן מרים‬
‫לע"נ מרים סרוסי בת ליזה | לע"נ מרגלית בת עוואד וזהרה‬
‫לע"נ לולי סרוסי בת מרים | לע"נ לוזה חליפי בת מרים‬
‫לע"נ יהודית גניש בת מרים להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫פרשת בחוקותי | גליון ‪ | 249‬כ' אייר תשע"ו‬
‫לתגובות‪oneg.shabat@hidabroot.org :‬‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫ירושלים ‪19:02‬‬
‫תל אביב ‪19:18‬‬
‫חיפה ‪19:13‬‬
‫באר שבע ‪19:18‬‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪20:54‬‬
‫‪20:52‬‬
‫‪20:55‬‬
‫‪20:52‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫הנשק הסודי של עם ישראל‬
‫מלבד מעלותיו הרבות והידועות של לימוד התורה‪ ,‬מגלה לנו רש"י כי ניתן לשדרג את השפעתו‬
‫הטובה על כלל ישראל למקום גבוה הרבה יותר‬
‫רשת בחוקותי‪ ,‬החותמת את חומש ויקרא‪ ,‬מציגה בפני‬
‫עם ישראל את המציאות העתידה לבוא אם יבחרו‬
‫לעסוק בתורה ולקיים את מצוותיה‪ ,‬ומה יקרה חלילה‬
‫אם יבחרו להיפך‪ .‬כאשר עם ישראל עושים רצונו של מקום‪,‬‬
‫מבטיחה התורה כי יזכו לשפע עצום בכל התחומים‪ ,‬ובנוסף‪,‬‬
‫במלחמות עם האויבים יווכחו לראות דבר פלא‪" :‬וְ רָ דְ פּו ִמּכֶ ם‬
‫ֲח ִמ ָּׁשה ֵמָאה‪ֵּ ,‬ומָאה ִמּכֶ ם רְ בָ בָ ה יִ רְ ּדֹפּו" (ויקרא כו‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫אך יש להתבונן בפסוק זה‪ ,‬כי לכאורה יחסי‬
‫המספרים בכתוב אינו מובן לכאורה‪ .‬אם כאשר עם‬
‫ישראל ילך בדרך התורה תהיה יכולת לכל יהודי לרדוף‬
‫אחרי עשרים מחיילי האויב‪ ,‬וכך ירדפו חמשה מאה‪,‬‬
‫הרי אמור היה להיכתב שמאה מעם ישראל יוכלו‬
‫לרדוף אחר אלפיים מחיילי האויב‪ ,‬ולא אחרי רבבה‬
‫(‪?)10,000‬‬
‫על שאלה זו עומד רש"י בביאורו‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬וכי‬
‫כך הוא החשבון? והלא לא היה צריך לומר אלא מאה‬
‫מכם שני אלפים ירדופו?" ומשיב רש"י‪" :‬אלא אינו דומה מועטין‬
‫העושין את התורה‪ ,‬למרובין העושין את התורה"‪.‬‬
‫ואף על פי שהכתוב עוסק בשעת המלחמה ולא בשעת לימוד‬
‫התורה‪ ,‬כוונת רש"י לומר כי כל הפסוקים הללו מתייחסים‬
‫"אם ּבְ ֻחּק ַֹתי ֵּתלֵ כּו (ופירש‬
‫לתחילת דברי ה' שפתח במילים‪ִ :‬‬
‫ֹותי ִּת ְׁש ְמרּו"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫רש"י‪" :‬שתהיו עמלים בתורה")‪ ,‬וְ ֶאת ִמ ְצ ַ‬
‫הכל מותנה במעשיכם‪ .‬ישנה אפשרות שחמשה מכם ירדפו מאה‪,‬‬
‫וממילא מאה ירדפו אלפיים‪ ,‬וישנה אפשרות ניסית אף יותר‪,‬‬
‫שאל את הרב‬
‫מודה‬
‫אני‬
‫‪2‬‬
‫מנ‬
‫עלהמגי העומר ‪-‬‬
‫ה ולמה?‬
‫‪4‬‬
‫מ‬
‫חורבן לבנייה‬
‫‪6‬‬
‫סי‬
‫פולירי צדיקים‬
‫ל‬
‫די‬
‫ם‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫האם מותר לבקש מקטן או לרמוז‬
‫לו לפתוח מקרר שיש בו נורה שתדלק?‬
‫ילד קטן אינו גוי של שבת‪ ,‬וחלילה וחס‬
‫להשתמש בו למעשים שאסור לגדול‬
‫לעשותם‪ .‬כי 'חנוך לנער על פי דרכו גם‬
‫כי יזקין לא יסור ממנה'‪ .‬לכן‪ ,‬הפתרון‬
‫למקרר הוא ע"י גוי בלבד‪ .‬ואמנם אמירה‬
‫לגוי שבות‪ ,‬אך כיון שאינו אומר לו‬
‫להדליק חשמל אלא להוציא מהמקרר‬
‫דברי מאכל‪ ,‬נחשב הדבר כגרמא ובזה‬
‫מותרת אמירה לגוי‪ .‬ובימינו המקררים‬
‫מורכבים מהרבה רכיבים שיש בהם‬
‫חילול שבת בפתיחה וסגירה‪ ,‬ולכן יש‬
‫התקן מיוחד לשבת‪ ,‬ומותר לומר לגוי‬
‫בואי שעריו ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫!‬
‫ש‬
‫פע‬
‫רפואה‬
‫“אמרתי תודה ונושעתי”‬
‫ללא ת‬
‫שלום!‬
‫שיעור מרתק על מעלת התודה‬
‫הפרשת חלה סעודת אמנים‬
‫נשמת כל חי בשירה‬
‫בכח התודה למשוך שפע וישועה‬
‫ולפתוח שערים נעולים!‬
‫בר‬
‫מודה‬
‫אני‬
‫להניח את ההתקן במקומו כראוי‪.‬‬
‫האם מותר ליטול ידיים בשירותים‬
‫נקיים?‬
‫חדר השירותים‪ ,‬גם אם עדיין לא‬
‫השתמשו בו מעולם ‪ -‬שורה בו רוח‬
‫טומאה‪ ,‬וכל שכן אם השתמשו בו‬
‫והוא נקי‪ ,‬ואסור ליטול שם ידיים כלל‪.‬‬
‫ובשעת הדחק‪ ,‬כגון בבתי מלון‪ ,‬ייקח‬
‫איתו קערה ויוציא מים מהשירותים‬
‫בכוס‪ ,‬ויטול ידיו מחוץ לשירותים‪ ,‬וינגב‬
‫ויברך‪ .‬ולכן בבוקר שהולך לבית הכנסת‬
‫להתפלל‪ ,‬רשאי לרחוץ את פיו ופניו‬
‫בחדרו‪ ,‬ובכניסה לבית הכנסת ייטול‬
‫ידיו כדין‪ ,‬ויתחיל בתפילה‪.‬‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫כה‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫פ‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫שחמשה מכם ירדפו חמש מאות‪ ,‬וממילא מאה ירדפו רבבה‪ .‬במה‬
‫הדבר תלוי? באיכות לימוד התורה‪ .‬במצב של מעטים הלומדים‬
‫תורה‪ ,‬אמנם תראו ישועות מעל הטבע ‪ -‬אבל במינון נמוך‪ .‬מה‬
‫שאין כן אם רבים ילמדו תורה‪ ,‬תראו ישועות במינון גבוה‪.‬‬
‫וסוד זה רמזה חכמת התורה במילים קצרות‪ ,‬כאשר במקום‬
‫לומר ישנה אפשרות שחמשה ירדפו מאה ‪ -‬אם יהיו לומדי תורה‬
‫מעטים‪ ,‬וישנה אפשרות שחמשה ירדפו חמש מאות – אם יהיו‬
‫לומדי תורה רבים‪ ,‬קיצרה וכאילו אמרה‪ :‬אם חמישה ילמדו תורה‪,‬‬
‫אזי חמישה מכם ירדפו מאה‪ .‬ואם מאה ילמדו תורה‪,‬‬
‫אזי מאה מכם רבבה ירדופו‪.‬‬
‫ומכאן נלמד את ערך לומדי התורה בעם ישראל‬
‫לא רק מהיבט ההגנה הכללית על עם ישראל‪ ,‬כדברי‬
‫רבותינו ז"ל‪" :‬כל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות‬
‫ובתי מדרשות‪ ,‬אין הידיים ידי עשו‪ .‬וכל זמן שאין קולו‬
‫מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות הידיים ידי עשו"‬
‫(איכה רבה‪ ,‬פתיחתא אות ב)‪ .‬אלא גם באיכות הניצחון‬
‫מההיבט המספרי והמהיר‪ ,‬כאשר ככל שיהיו יותר‬
‫יהודים העוסקים בתורה‪ ,‬כך נזדקק למספר מועט של‬
‫חיילים‪ ,‬שינצחו את המערכה בקלות ובמהירות‪.‬‬
‫אך אל לנו לטעות ולחשוב כי זכות לימוד התורה שמורה‬
‫רק לבני הישיבות והאברכים השוקדים בהיכלי הישיבות ובבתי‬
‫המדרשות יומם ולילה‪ ,‬אלא על כל יהודי ויהודי לחוש מחוייבות‬
‫ללמוד תורה מידי יום‪ ,‬ובכך זוכה הוא להיות שותף בזכויות‬
‫הרבות של ההגנה הרוחנית על כלל ישראל‪ ,‬מלבד המעלות הרבות‬
‫שרוכש לעצמו מצד עצם מצוות לימוד התורה‪ ,‬ומצד ידיעת רצון‬
‫ה' כיצד לשמור את ההלכה כראוי‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫המפתחות בידייך!‬
‫הזמיני לביתך ערב של תודה והודיה‬
‫עם מיטב מרצות הידברות‬
‫בע‬
‫עורב כזה‬
‫ד לא‬
‫היית!‬
‫הזמיני ערב הודיה‪:‬‬
‫‪073-2221290‬‬
‫היהודי החושב‬
‫למה התאבלנו על מאורע מלפני‬
‫‪ 2000‬שנה?‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫מוטי שואל‪" :‬למה מתאבלים בימי העומר‪ ,‬לא‬
‫מסתפרים ולא שומעים מוזיקה במשך חודש שלם‪,‬‬
‫על מאורע שקרה לפני אלפי שנים?"‬
‫***‬
‫שלום וברכה מוטי‪ ,‬ותודה על שאלתך‪.‬‬
‫הרמב"ם ביאר שימי האבלות נועדו להזכיר לכל‬
‫דור לשוב בתשובה מן העוונות שהביאו לחורבן‬
‫וסיכנו את עם ישראל‪ .‬כך כתב‪" :‬יש שם ימים שכל‬
‫ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן‪,‬‬
‫כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה‪ ,‬ויהיה‬
‫זה זיכרון למעשינו הרעים‪ ,‬ומעשה אבותינו שהיה‬
‫כמעשינו עתה‪ ,‬עד שגרם להם ולנו אותן הצרות‪,‬‬
‫שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב‪ ,‬שנאמר (ויקרא כו)‬
‫'והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם וגו'" (משנה תורה‪,‬‬
‫הלכות תעניות פרק ה')‪.‬‬
‫מסיום חג הפסח ועד ל"ד בעומר נהרגו ‪ 24‬אלף‬
‫תלמידיו של רבי עקיבא‪ ,‬ולכן נוהגים מנהגי אבילות‬
‫על סדר היום‬
‫עוגות גבינה עם ג'לטין דגים ‪ -‬מותר?‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫פעמים רבות נשאלתי האם מותר לספרדים‪,‬‬
‫הנוהגים להימנע מאכילת דגים וחלב יחד‪ ,‬לאכול‬
‫עוגת גבינה או מעדני חלב המכילים בתוכם ג'לטין‬
‫דגים?‬
‫תורת הג'לטין רחבה מני ים ופזורה בספרי השו"ת‪,‬‬
‫ונשתדל לומר בקיצור את עיקרי הדברים‪.‬‬
‫מקור הדין בשלחן ערוך ונושאי כליו‬
‫א] כתב הרמ"א (יו"ד פז‪ ,‬י)‪" :‬עור הקיבה שמולחים‬
‫ומייבשים אותו וממלאים אותו חלב ‪ -‬מותר‪ ,‬שמכיון‬
‫שנתייבש העור הוי כעץ בעלמא‪ ,‬ואין בו שום‬
‫לחלוחית בשר‪.‬‬
‫ועל פי זה כתב להלכה ולמעשה בשו"ת תפארת‬
‫צבי (יו"ד סימן עג' והובא בפת"ש שם) להתיר להשתמש‬
‫בתולעים אדומות לצבוע בהם משקה יין שרף ושאין‬
‫שימי לב‬
‫אל הנשמה‪...‬‬
‫לכל אורך תקופה זו‪ .‬תלמידי החכמים שנהרגו‪ ,‬ייצגו‬
‫וקיימו את התורה של עם ישראל‪ .‬התורה‪ ,‬כידוע‪,‬‬
‫שמרה על הזהות היהודית היהודית שלנו במשך‬
‫‪ 2000‬שנות גלות‪ .‬רק הבט וראה כיצד לאחר אלפי‬
‫שנים חזרו יהודים מכל תפוצות ישראל ‪ -‬עיראק‪,‬‬
‫תוניס‪ ,‬מצרים‪ ,‬תימן‪ ,‬פולין‪ ,‬גרמניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫ולמרות שכולם הגיעו שונים זה מזה בשפתם‪ ,‬מראם‪,‬‬
‫לבושם‪ ,‬דיבורם‪ ,‬מנהגיהם‪ ,‬מאכליהם וכו'‪ ,‬רק דבר‬
‫אחד משתף בין כל חלקי עמנו‪ :‬התורה הקדושה‪.‬‬
‫שהרי כולם חזרו עם כל ספרי התנ"ך‪ ,‬עם אותה‬
‫ציצית‪ ,‬אותן תפילין‪ ,‬אותה שבת‪ ,‬אותו פסח וכו'‪ .‬כל‬
‫זאת רק בזכות שמירת התורה בגלות‪ .‬בלעדיה היה‬
‫נכחד עמנו ומתבולל בין הגויים‪ .‬תלמידי החכמים הם‬
‫מי שמשמרים את התורה והזהות היהודית‪ ,‬הם חוד‬
‫החנית של עם ישראל‪ ,‬והדבק המאחד אותנו כעם‬
‫לאורך כל הדורות‪.‬‬
‫כל מי ששומר על מנהגי האבלות בימי העומר ‪-‬‬
‫זוכה לשאת את הגחלת של עמו‪ ,‬ולהתחבר ל‪2000-‬‬
‫שנה של רגש משותף של כל קהילות ישראל לתורה‬
‫הקדושה‪ ,‬ומעיד בכך על אמונתו בה' ותורתו‪ .‬עליה‬
‫העיד ה'‪" :‬אם לא בריתי יומם ולילה‪ ,‬חוקות שמים‬
‫וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫עוד נוכל להבחין‪ ,‬שיש במעשה האבלות של ימי‬
‫העומר חינוך מוסרי עצום לכל הדורות‪ .‬כי היכן‬
‫תמצא בעולם עוד עם שיתאבל במשך קרוב לאלפיים‬
‫שנה על תלמידי חכמים שנאבדו ממנו? עצם הזיכרון‬
‫בכל שנה ושנה מחדיר ללבנו את חשיבות התורה‪,‬‬
‫חשיבותם של תלמידי החכמים שמגנים על עם‬
‫ישראל‪ .‬אך טמון במעשה נורא זה גם מוסר חמור‬
‫מאוד לכל הדורות‪ ,‬היות ונאמר כי הסיבה למותם‬
‫של ‪ 24‬אלף תלמידיו של רבי עקיבא היתה מפני‬
‫שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות דף סב‪ ,‬עמוד ב)‪ .‬ולמרות‬
‫שוודאי לא פגעו אחד בשני‪ ,‬ולא דיברו לשון הרע‪,‬‬
‫הם נהרגו משום שלא נהגו בכבוד המקסימלי הנדרש‬
‫מהם כפי דרגתם ושליחותם התורנית החשובה לעם‬
‫ישראל‪ .‬היחידים שנותרו היו רק תלמידי החכמים‬
‫המזוככים ביותר‪ .‬סיבה זו מזכירה לציבור כולו עד‬
‫כמה חשוב וחמור לנהוג בכבוד בין אדם לחברו‪,‬‬
‫ובין תלמידי החכמים‪ .‬יש בכך מוסר חשוב לדורות‪,‬‬
‫שעלינו ללמוד ממנו גם היום ‪ -‬להתרחק מכל סוג‬
‫של בזיון חברנו‪ ,‬לאהוב ולכבד איש את רעהו כפי‬
‫שציווה ה' בתורתו‪" :‬ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬אני ה'"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪...5‬‬
‫בזה איסור כלל‪ .‬וכן כתב בספר מעם לועז (ריש‬
‫פרשת תרומה) לעניין 'הקורמיז' אלו תולעים קטנות‬
‫המצויות בפירות קטנים כעדשים‪ ,‬שאחר שמייבשים‬
‫אותן בשמש ושורים אותן במים מניחים אותן‬
‫במרקחות כדי שיקבלו צבע נאה‪ ,‬ואין איסור בזה כיון‬
‫שהתולעים מתייבשות בשמש ונעשות כעפר בעלמא‬
‫וגם בטלים הם בשישים‪ ,‬וכתב שם שכן העלה מורו‬
‫זקנו‪ ,‬רבנו המהר"ם בן חביב בתשובה כת"י‪.‬‬
‫וראה עוד מה שכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל‬
‫בשו"ת יביע אומר (ח"ו סימן יא) שהאריך להביא‬
‫אחרונים רבים שהתירו על פי האי דינא שכיון‬
‫שנעשה יבש כעץ דינו כאבק בעלמא ואין לאוסרו‬
‫עיי"ש‪.‬‬
‫במקור‪ ,‬הג'לטין נעשה מטחינה של עצמות יבשות‬
‫שמקורן מבהמות טמאות‪ .‬הדיון בספרות השו"ת נסוב‬
‫סביב היתר הג'לטין הזה‪ .‬אך התהליך הארוך שעוברות‬
‫העצמות‪ ,‬עד לשינוי צורתן לחלוטין‪ ,‬וביטול טעמם‬
‫והפיכתן כעפרא דארעא‪ ,‬הביאו למסקנת הפוסקים‬
‫את ההיתר להשתמש בו‪ ,‬וכמו שכתב מרן הגר"ח עוזר‬
‫זצ"ל בשו"ת אחיעזר (ח"ג סימן לג' אות ה') בהיתר‬
‫השימוש בג'לטין‪.‬‬
‫ונראה לפי הנ"ל שהחשיבו עור הקיבה שהתייבש‬
‫כעץ בעלמא‪ ,‬ממילא הוא הדין בג'לטין דגים (ואף לפי‬
‫האוסרים יש להקל בדגים) ועוד יש לומר כמה צירופים‬
‫להתיר‪:‬‬
‫א‪ .‬הג'לטין עובר עיבוד וממילא 'פנים חדשות באו‬
‫לכאן'‪ ,‬והוא ממש כאבק בעלמא‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין בו שום טעם וריח ממילא אפילו מצד נותן‬
‫טעם אין לדון‪.‬‬
‫ג‪ .‬ועוד שהרי מרן בשו"ע לא הזכיר דין זה של דגים‬
‫וחלב וידוע שיש התירו זאת כדרכי משה (שם) וכן‬
‫הגר"א הש"ך והט"ז‪ .‬ונכון שמנהג הספרדים להימנע‬
‫מאכילת דגים וחלב יחד ואין לפרוץ גדר בזה חלילה‪,‬‬
‫מכל מקום זה משום חומרא בעלמא ולא מדינא‪.‬‬
‫ד‪ .‬ועוד שכל סוגיית הג'לטין היא מחלוקת ויש‬
‫שהחמירו‪ .‬ממילא הכא הוי חומרא על חומרא שאין‬
‫צריך להחמיר בזה‪.‬‬
‫ה‪ .‬בספר הליכות עולם (ח"ז עמוד כ') כתב שיש‬
‫להימנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש‬
‫סכנה‪ .‬ואם בטעות נתבשלו דגים בחלב אין לאסור‪,‬‬
‫ואפילו אין שישים נגד הדגים‪ ,‬כל שכן הכא שאין כאן‬
‫דגים אלא אבק שיהיה מותר אף לכתחילה‪ ,‬והרי ברור‬
‫שבג'לטין הנ"ל הכמות מועטת ביחס לשאר הרכיבים‬
‫ולכן הגם שהט"ז סימן קטז' סק"ב כתב שבדבר של‬
‫סכנה לא אומרים "חמירא סכנתא מאיסורא"‪ ,‬הרי‬
‫הש"ך חולק עליו וסובר שאומרים ביטול בשישים גם‬
‫בסכנה ואפשר להביאו‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬כצירוף בנידון‬
‫דידן‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬נראה שאף לספרדים‪ ,‬הנמנעים מאכילת‬
‫דגים וחלב‪ ,‬מותר לכתחילה לאכול מאכלי חלב ומעדני‬
‫חלב שמעורב בתוכם ג'לטין דגים‪ ,‬ויש מחמירים –‬
‫וישאל כל אחד את רבו כיצד לנהוג‪.‬‬
‫להזמנת הרצאות של הרב בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪ 073-2221290‬לשאלות נוספות‪054-8448909 :‬‬
‫בהשתתפות‬
‫טיסת אביב‬
‫הרבנית חדווה לוי‬
‫הרב שמעון פרץ‬
‫לאוקראינה‬
‫‪073-222-1-202‬‬
‫‪ 3‬ימים‬
‫רבי לוי יצחק מברדיטשוב | הבעל שם טוב הקדוש | ר' נתן מברסלב | ר' נחמן מאומן‬
‫‪ 5-7/6‬כ"ח אייר עד א' סיון‬
‫הצטרפי עוד היום! הטיסה באל על‬
‫מקומות‬
‫אחרונים‬
‫איכות חיים‬
‫הסוד הוא בגישה‬
‫מאת הרב יצחק פנגר‬
‫יש לנו היכולת לשנות את גישתנו כלפי התרחשויות ואירועים‪,‬‬
‫כלפי עצמנו‪ ,‬וכלפי אנשים אחרים‬
‫אל לנו לקפוץ למסקנות‪ ,‬גם אם אנו בטוחים במה‬
‫שראינו‪.‬‬
‫עובדות הן ניטרליות‪ .‬התגובות הרגשיות לא נוצרות‬
‫על בסיס העובדות האובייקטיביות‪ ,‬הן מבוססות על‬
‫התפיסה הסובייקטיבית שלנו לגבי כל מצב‪.‬‬
‫כשאנחנו מעריכים מצב או אירוע כשלילי‪ ,‬נורא‬
‫או טראגי‪ ,‬נרגיש עצובים ומלאי מתחים‪ .‬כשאנחנו‬
‫חושבים שאירוע מסוים פשוט אינו משמעותי לגבינו‬
‫משום בחינה‪ ,‬נתייחס אל העניין בשוויות נפש‪ ,‬נרגיש‬
‫ניטרליים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כשנעריך מצב כטוב עבורנו‪ ,‬מיד נגיב‬
‫בשמחה ובאושר‪.‬‬
‫נתאר לעצמנו‪ ,‬שמישהו היה מציע לנו מיליון‬
‫דולר‪ ,‬בתנאי שנסכים שאדם כלשהו יטיח כלפינו‬
‫עלבונות במשך שעה תמימה‪ .‬לא היינו מרגישים‬
‫שום כאב ועצב מול שטף ה'ברכות'‪ ,‬שאותו מעליבן‬
‫מטיח לעברנו‪ .‬ומן הסתם‪ ,‬לא רק שלא היינו ממש‬
‫תשובה בהידברות‬
‫מאת שירה כהן‬
‫כאשר ה'ברכה לעסק'‬
‫הופכת לתירוץ‬
‫כשהקים גיא גרוני עסק בארה"ב‪ ,‬הוא לא הבין מדוע הרווח הנקי שלו אפסי‬
‫למרות כמות המכירות הגדולה‪ .‬חבר מסורתי הכיר לו את הגורם האמיתי‬
‫להצלחה‪ :‬שמירת השבת‬
‫את החיים הטובים של 'התפוח הגדול'‪ ,‬הספיק‬
‫גיא גרואני בן ה‪ 32-‬לחוות עד תום – כאיש עסקים‬
‫ממולח ומצליח‪ ,‬על אף גילו הצעיר‪ .‬דבר לא הכין‬
‫אותו לכך שדווקא בשיא השגשוג הכלכלי שלו‪ ,‬ובשיא‬
‫החיים המתירניים שחי אז‪ ,‬תתגלה בפניו גלקסיה‬
‫אחרת‪ ,‬רחוקה אלפי שנות אור ממה שהכיר‪ .‬אחרי‬
‫שירות צבאי ארוך כלוחם ומפקד בקבע‪ ,‬המגמה‬
‫הייתה לעבוד כדי לחסוך כסף ללימודים אקדמיים‪.‬‬
‫"אחרי השחרור‪ ,‬התקבלתי לאבטחה במוסדות‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ובמקביל לימדתי מתמטיקה במכון‬
‫'לחמן' לבגרויות‪ .‬הרווחתי טוב‪ ,‬אבל זה לא הספיק‬
‫לי והחלטתי לטוס לחו"ל‪ ,‬כדי 'לעשות כסף אמיתי'‪.‬‬
‫כשהגעתי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות‪ ,‬מיד‬
‫זיהיתי את הפוטנציאל הכלכלי שטמון בה‪ ,‬ויחד עם‬
‫חבר טוב ‪ -‬הקמתי עסק משלי‪ .‬הייתי אמנם צעיר‪,‬‬
‫בן ‪ 24‬בלבד‪ ,‬אבל ההצלחה האירה לי פניה‪ ,‬ומבלי‬
‫שתכננתי ‪ -‬חצי השנה שרציתי לשהות בניכר הפכה‬
‫לכמה שנים טובות"‪.‬‬
‫העסק עבד ‪ ,24/7‬לכן כל העובדים הישראלים‬
‫שהועסקו בו היו חילונים‪" .‬כל מה שעניין אותנו‬
‫הוא לעשות כסף‪ ,‬ובאמת הצלחנו‪ .‬אלא שההצלחה‬
‫באה לידי ביטוי יותר על הנייר‪ ,‬מאשר ביד‪.‬‬
‫ההכנסות אמנם היו גדולות‪ ,‬אך הרווחים שבאמת‬
‫הגיעו אלינו‪ ,‬היו אפסיים כמעט"‪.‬‬
‫ואז הגיע אלי (שם בדוי) חברו המסורתי של‬
‫גרואני‪ ,‬לביקור‪" .‬כשהוא קידש בשבת‪ ,‬כולנו‬
‫הסתכלנו עליו כאילו נפל מהירח‪ .‬הייתה תחושה‬
‫של מבוכה ואי נעימות מצדנו‪ ,‬אך הוא פשוט נדהם‬
‫לראות כמה אנחנו רחוקים מהדת וכמה השבת‬
‫רחוקה מלבנו‪' .‬אם נדמה לך שיש ברכה בכסף של‬
‫שבת‪ ,‬אתה טועה בגדול'‪ ,‬אמר לי‪ .‬בחישוב מהיר‪,‬‬
‫הבנתי שפה טמונה התשובה לפער בין ההכנסות‬
‫לרווחים בשטח‪ ,‬והתעשתתי‪ .‬עוד באותו יום‬
‫תפסתי את השותף החילוני שלי‪ ,‬וביקשתי ממנו‬
‫שנפסיק לעבוד בשבת"‪.‬‬
‫כמובן שהתגובה הייתה שלילית‪' .‬איך תרוויח‬
‫יותר אם אתה מוריד יום עבודה אחד בשבוע'‪ ,‬אמר‬
‫השותף בהתנגדות מוחלטת‪" .‬אבל לא הרפיתי‪,‬‬
‫ובסופו של דבר הוא השתכנע והסכים לנסות"‪ .‬אבל‬
‫אז היה עליהם לעבור חומה נוספת‪ :‬העובדים פשוט‬
‫לא יכלו לקבל את זה‪ ,‬והחלו לעזוב בזה אחר זה‪.‬‬
‫"הייתי אובד עצות‪ .‬מצד אחד רציתי לשמור שבת‪,‬‬
‫מצטערים‪ ,‬אלא שהיינו מאושרים על כל רגע של‬
‫עלבון‪ ,‬שהוא התקדמות אל המיליון‪ .‬כדאי שנפנים‬
‫את העובדה החשובה הזו‪ :‬תרחישים משפיעים עלינו‬
‫על פי ההערכה העצמית שלנו‪.‬‬
‫אם נלמד דרכים נוספות להערכה עצמית חיובית‪,‬‬
‫תהיה לנו עוצמה להתגבר על הרגישות שלנו‪ .‬יש‬
‫לנו היכולת לשנות את גישתנו כלפי התרחשויות‬
‫ואירועים‪ ,‬כלפי עצמנו‪ ,‬וכלפי אנשים אחרים‪.‬‬
‫ככל שיש לאדם יותר שליטה על מחשבותיו‪ ,‬כך‬
‫תהיה לו יותר שליטה על רגשותיו‪.‬‬
‫מתוך הספר ‪ FHT‬של הרב יצחק פנגר‪.‬‬
‫להזמנות‪073-2221250 :‬‬
‫מצד שני הבנתי שאני הולך לאבד את העסק‪ .‬זה‬
‫קרע אותי מבפנים‪ ,‬אבל החלטתי לא לוותר"‪.‬‬
‫יחד עם חברו המסורתי‪ ,‬החלו השניים לשמור‬
‫שבת כהלכתה – כולל אפיית חלות מדי שבוע‪,‬‬
‫והפרשת חלה‪ .‬הצעד הבא היה להזמין את כל‬
‫העובדים‪ ,‬לעשות איתם שבת‪" .‬אמרתי להם שהם‬
‫לא צריכים להוציא דולר‪ ,‬שרק יבואו‪ ,‬יאכלו‪ ,‬ינוחו‬
‫וישמחו‪ .‬זה די קנה אותם"‪ .‬ומה נאמר על שולחן‬
‫השבת? "בהתחלה היה לנו רק ספר אחד‪' ,‬בגן‬
‫האמונה' של הרב ארוש‪ .‬ממנו היינו אומרים דברי‬
‫תורה‪ ,‬אבל ככל שההתחזקות שלי גברה‪ ,‬כך נחשפתי‬
‫ליותר ויותר תכנים דתיים – בין היתר לספריו של‬
‫הרב זמיר כהן‪ ,‬שהפכו ל'אורחי הכבוד' בשולחן‬
‫השבת שלנו"‪.‬‬
‫בין העובדים שלו‪ ,‬שהתארחו על אותו שולחן‬
‫שבת‪ ,‬היו כאלה שבהתחלה התנגדו בכל תוקף לשים‬
‫כיפה או לשמוע קידוש‪ ,‬אך עם הזמן העניין מצא‬
‫חן בעיניהם‪ ,‬והם החלו ליטול חלק אקטיבי יותר‪:‬‬
‫נטלו ידיים‪ ,‬השתתפו בדברי התורה ואפילו אמרו‬
‫ברכת המזון עם כיפה‪" .‬ההתחזקות שלי הלכה‬
‫והתעצמה‪ ,‬ומהר מאוד הבנתי שה'ברכה לעסק' היא‬
‫רק תירוץ‪ ,‬אני אוהב את השבת‪ ,‬ולא מתכוון לוותר‬
‫עליה בעד שום הון שבעולם‪ .‬פתאום הבנתי שדבר‬
‫ממה שהחזקתי כ'שווה' ‪ -‬דירה מפוארת עם בריכה‪,‬‬
‫מכוניות יוקרה‪ ,‬פיתוח הגוף בחדרי כושר ועוד – לא‬
‫באמת גרם לי לאותה תחושה נעלה‪ ,‬כמו שגרמה לי‬
‫שמירת השבת"‪.‬‬
‫וממש כמו נבואה שהגשימה את עצמה‪ ,‬ככל‬
‫שהתחזק בשמירת שבת כהלכתה כך הלכו המכירות‬
‫והוכפלו‪" .‬הייתה לנו סיעתא דשמייא מטורפת‪ ,‬אין‬
‫לי דרך אחרת להסביר את זה‪ .‬העובדים לא חלמו‬
‫לעשות את הסכומים האלה‪ ,‬ושמחו על הזכות‬
‫שנפלה בחלקם‪ .‬כולנו היינו בעננים"‪.‬‬
‫אבל דווקא במצב הזה‪ ,‬בשיא הנסיקה הכלכלית‬
‫של העסק‪ ,‬קיבל גרואני את ההחלטה שעתידה‬
‫לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה‪ :‬לרכוש כרטיס‬
‫טיסה חד כיווני לארץ‪ ,‬ולהיכנס לישיבה לבעלי‬
‫תשובה בירושלים‪ .‬זה קרה לפני שלוש שנים בדיוק‪.‬‬
‫"השארתי מאחוריי את הכל‪ ,‬ויתרתי על כל עגלי‬
‫הזהב של ניו יורק‪ ,‬לטובת ארץ הקודש‪ .‬ויודעים‬
‫מה? אני לא מתחרט על זה לרגע‪ .‬היום אני בחור‬
‫ישיבה בכל רמ"ח איבריי‪ ,‬בישיבה המעטירה 'כף‬
‫החיים' בירושלים‪ ,‬ואני נהנה מכל רגע‪ .‬אין לי מילים‬
‫להודות לקב"ה על כך שבחר בי ושם חלקי עם יושבי‬
‫בית המדרש ולא עם יושבי קרנות‪ .‬ולמרות שכיום‬
‫אין לי את המותרות שהיו לי בחו"ל‪ ,‬אני מאושר‬
‫באמת"‪.‬‬
‫מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם?‬
‫צרו קשר בדוא"ל ‪shira@hidabroot.org‬‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬עינב חניה ואתי שמיר‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫מחורבן לבנייה‬
‫כיצד היית נוהג אם לאחר שמונה שנים שאתה חונה‬
‫בחנייה שמורה שרכשת כדת וכדין מהקבלן‪ ,‬מגיע אליך‬
‫אחד השכנים ומודיע לך שהחנייה שייכת לו? שניים אוחזים‬
‫בחניה‪ ,‬זה אומר אני קניתיה וזה אומר אני קניתיה‪ ,‬ואין שום‬
‫סיכוי ל"יחלוקו"‪ .‬מריבה? דין תורה? סכסוך שכנים? מסתבר‬
‫שיש אופציה אחרת‪...‬‬
‫ה‬
‫סיפור‬
‫מתחיל‬
‫שלי‬
‫ומסתיים בבניין מגורי‪.‬‬
‫רכשתי את דירתי הנוכחית לפני כעשר‬
‫שנים‪ ,‬לא בקלות ובהרבה סייעתא דשמיא‪ .‬מכיוון‬
‫שבמסגרת עבודתי לפרנסתי אני משתמש רבות‬
‫בכלי הרכב שלי‪ ,‬לכן כחלק מהעסקה רכשתי מקום‬
‫חנייה נגיש ממש ליד הכניסה לבניין‪ .‬שילמתי טבין‬
‫ותקילין עבור מקום החנייה הזה‪.‬‬
‫נכנסנו לדירה ובאמת במשך כשמונה שנים‬
‫חניתי בחנייה שרכשתי‪ .‬ופרט להפרעות מצד‬
‫אנשים זרים שהחנו את רכבם בחנייתי‪ ,‬כל תושבי‬
‫בבניין ידעו שזו החנייה שלי‪.‬‬
‫כהערת אגב שאינה קשורה לסיפור שלי‪( ,‬ואולי‬
‫דווקא כן) אני חייב לרשום כמה מילים על אלה‬
‫שחונים בחניות פרטיות‪.‬‬
‫כנהג אני יודע מהיכן זה מגיע‪ .‬אתה ממהר‬
‫ופשוט אין חניה‪ ,‬אחרי כמה סיבובים אתה מבין‬
‫שאתה ממש ממהר לפגישה ובמצוקתך אתה רואה‬
‫בניינים עם מקומות חנייה למכביר‪ ,‬ואז אתה אומר‬
‫לעצמך "נו‪ ,‬ממילא הם לא בבית‪ ,‬אז מה יקרה אם‬
‫אחנה כאן שעה?" אתה חונה וממהר לעיסוקיך‪.‬‬
‫אחרי עשר דקות מגיע הדייר שהחניה שייכת לו‬
‫וקשה לתאר כמה הוא כועס ומתרגז‪ .‬לפעמים הוא‬
‫מוצא חנייה אחרת ולפעמים אין לו ברירה והוא‬
‫חוסם אותך‪.‬‬
‫כשאתה מגיע אתה עומד מול הרכב שלך וחש‬
‫אי נעימות‪ ,‬מבין היטב היטב מי חוסם אותך ואחרי‬
‫כמה דקות אתה מעז עולה לבית השכן ומבקש‬
‫בפנים סמוקות‬
‫ותוך התנצלויות "אם אפשר להזיז‬
‫את הרכב החוסם"‬
‫והשכן? כעת הוא צריך להתארגן לצאת מהבית‬
‫ולפנות להוד מעלתך את החנייה‪ .‬לא חשוב מה‬
‫הרווחת מהחניה הזו –אתה בטוח הפסדת‪.‬‬
‫גם אני נתקלתי בכאלה‪ .‬אמנם נזהרתי לחסום‬
‫והייתי יורד לחנייה למטה‪ ,‬אך בלב כעסתי מאד‬
‫מפני שהזמינות של החנייה היתה הסיבה בגללה‬
‫שילמתי עליה כל כך הרבה‪ ,‬וחשבתי לעצמי איך זה‬
‫שאנשים לא חוששים לגזול בצורה כזו את זולתם‪.‬‬
‫***‬
‫נשוב לסיפור‪.‬‬
‫כעבור שמונה שנים ניגש אלי אחד משכני‪,‬‬
‫אדם נחמד ורגוע שגם אם לא היו לנו יחסי‬
‫קרבה מיוחדים הרי שנהגנו לומר שלום זה לזה‬
‫ולהתעניין זה בשלום זה‪.‬‬
‫הוא אומר לי כי כבר מההתחלה הוא רצה לגשת‬
‫אלי לומר לי שאני חונה על החנייה שלו‪ ,‬אבל‬
‫מכיוון שלא היו לו רכב הוא לא חשב שיש עניין‬
‫לעשות זאת אבל כעת הוא רכש רכב והא מבקש‬
‫אם אוכל לחנות בחנייה הכללית מתחת לבניין‪.‬‬
‫אמרתי לו‪" :‬אתה טועה ידידי‪ .‬החנייה היא שלי‪.‬‬
‫שילמתי עליה"‪.‬‬
‫והוא‬
‫אומר לי‬
‫"גם אני‬
‫שילמתי‬
‫עליה"‪.‬‬
‫אמרתי לו‬
‫"לי יש הוכחות‪,‬‬
‫האם גם לך?"‬
‫"כן‪ ,‬יש לי‬
‫מסמך המעיד על‬
‫שרכשתי חניה עם‬
‫שרטוט מדויק"‪.‬‬
‫"מעניין" אמרתי‬
‫"זה בדיוק מה שיש לי"‪.‬‬
‫החלטנו שפשוט נציג‬
‫זה לזה את הוכחותינו‬
‫ואכן באותו ערב הוא‬
‫הגיע לדירתי והציג את‬
‫ההוכחה שלו‪ .‬אני הצגתי‬
‫את שלי‪ .‬לתדהמתנו התברר‬
‫שלשנינו היה מסמך זהה לגמרי‪...‬‬
‫"הבטנו זה על זה ועל המצח של‬
‫שנינו היתה רשומה שורה אחת‪ :‬הקבלן גנב‬
‫ונוכל‪.‬‬
‫"קשה להאמין עליו" אמרנו שנינו פחות או‬
‫יותר ביחד‪.‬‬
‫באמת קשה היה להאמין עליו‪ .‬הקבלן שבנה‬
‫את הבניין היה אות ומופת לישרות‪ .‬לא העלינו‬
‫על דעתנו שהוא מסוגל למעשה מרמה כזה של‬
‫למכור לשניים חנייה אחת‪ ,‬מה עוד שזה "מילתא‬
‫דעבידי לגלויי" ‪ -‬עובדה שחייבת להתגלות‪,‬‬
‫ובעצם העובדה שהתגלתה לאחר שמונה שנים‬
‫היה מקרית לחלוטין‪ ,‬ברוב המקרים היא היתה‬
‫מתגלה רבע שעה לאחר האכלוס‪...‬‬
‫החלטנו לגשת אליו‪.‬‬
‫הראינו לו את שני המסמכים‪ ,‬הוא בתחילה‬
‫נראה מופתע‪ ,‬עיין במסמכיו הוא ואז להפתעתנו‬
‫אישר את הדבר‪.‬‬
‫"אני מצטער‪ ,‬זהו משגה שלי‪ .‬שימו לב‬
‫שהשרטוט של החנייה הוא רחב‪ .‬למעשה היו‬
‫צריכות להיות כאן ‪ 2‬חניות אבל המהנדס הכריח‬
‫אותי לשים במקום הזה עמוד וכך התבטלה חנייה‬
‫אחת‪ .‬אני פשוט שכחתי בכלל מהחנייה ושמתי‬
‫את העמוד‪ ,‬תבינו שמכרתי חניות ומחסנים‬
‫ודירות וטבעי שחנייה אחת נשכחה ממני‪ ,‬אך אל‬
‫דאגה אפצה מי מכם על התשלום ששלם לשווא"‪.‬‬
‫עושים מנוי חודשי‬
‫ונהנים מלחודש ראשון חינם!‬
‫לא התחייבות‬
‫חייגו‪*3029 :‬‬
‫השאלה מי מכם‪...‬‬
‫אמרתי לו שאחשוב על כך‪ .‬ישנתי על זה לילה‪,‬‬
‫"ב"ה הכל מסודר"‪ ,‬אמרתי לשכני‪" ,‬הוא מוכן‬
‫יותר נכון‪ :‬הייתי ער על זה לילה‪ ,‬ונאבקתי קשות‬
‫להחזיר לך את דמי החנייה ששילמת והכל יבוא על‬
‫בין הרצון שלי לנוחות ותחושת הצדק שלי שקניתי‬
‫מקומו בשלום"‬
‫חנייה בכסף מלא‪ ,‬ושהיא כל כך חשובה לי וכעת‬
‫"סליחה"‪ ,‬אמר השכן‪" ,‬אבל אני לא מעוניין‬
‫אצטרך לוותר עליה‪ ,‬לבין דמעותיו של השכן‬
‫בכסף‪ .‬אני מעוניין בחנייה"‪.‬‬
‫ובקשתו של הקבלן‪.‬‬
‫"וגם אני כך" אמרתי‪ .‬מדוע שאחד משנינו יהיה‬
‫בבוקר הודעתי לרעייתי על החלטתי וזו הגיבה‬
‫עדיף על השני‪.‬‬
‫בהערכה רבה‪ .‬אני חייב להודות שאם היה לי ספק‪,‬‬
‫"אני מסכים איתך" אמר שכני‪" ,‬מדוע שאתה‬
‫הרי שהמילים שלה הכריעו לחיוב‪ .‬ועל כך נאמר‬
‫תהיה עדיף עלי?"‬
‫"חכמת נשים בנתה ביתה"‪ .‬עוד מעט תשמעו כמה‬
‫התחלנו להתווכח קצת‪ ,‬ואז שכני אמר "בוא‬
‫בנתה‪.‬‬
‫נחשוב על פתרון חבל שסתם נריב"‪.‬‬
‫הלכתי לקבלן‪ ,‬חתמתי איתו על הסכם שכל‬
‫הלכתי לביתי וסיפרתי הכל לרעייתי‪ .‬שנינו‬
‫השטח הלא מנוצל מאותו הקיר והלאה שייך לי‪,‬‬
‫הרמנו טלפון לרב שלנו‪ ,‬וזה אמר שיש עניין של‬
‫ולאחר מכן ניגשתי לשכן והודעתי לו כי החל‬
‫"מוחזק" ואני מוחזק בחנייה וכי העובדה שהוא לא‬
‫מהיום החניה שלו‪ .‬הוא הודה לי נרגשות ושוב היו‬
‫מחה כל השנים מחזקת את החזקה שלי‪.‬‬
‫דמעות בעיניו‪ .‬בעצם גם בעיני‪.‬‬
‫למחרת באתי אליו עם הטענה הזו‪ ,‬הוא הקשיב‬
‫התחלתי לחנות למטה ועדיין לא עשיתי שימוש‬
‫וחזר אלי אחרי צהריים באומרו שגם הוא התייעץ‬
‫בקוביה הקטנה הזו כי לא היה לי בדיוק מה‪.‬‬
‫עם מורה הלכה וזה אמר שמכיוון שלא העליתי‬
‫שנה וחצי עברו‪ .‬לפני חצי שנה החלטתי שאולי‬
‫על דעתי ששטח זה אינו שייך לי לא היה כל סיבה‬
‫בכל זאת כדאי לעשות בו שימוש‪ .‬באתי ופרצתי‬
‫שאמחה מפני שלא היה לי כלי רכב וסברתי‪" :‬זה‬
‫פתח בקוביית הבטון‪ .‬היא באמת היתה קטנה‬
‫נהנה וזה לא חסר"‪ ,‬וכבר החל ויכוח‬
‫וזעירה וכבר התחלתי להצטער על‬
‫בינינו‪ ,‬עד שאמרתי‪" :‬למה‬
‫המאמץ‪.‬‬
‫נריב? בא נלך לדין תורה"‪.‬‬
‫בני היה זה שהוביל למפנה‪.‬‬
‫השכן הביט בי וראיתי‬
‫"תגיד‪ ,‬אבא‪ ,‬מה יש מאחורי‬
‫שהוא דומע‪" :‬תראה‪ ,‬בחיים‬
‫הקיר הזה?" שאל‪.‬‬
‫שלי לא הייתי בדין תורה‬
‫"לא יודע‪ .‬נראה לי‬
‫אתר שידוכים לדתיים‬
‫ואין לי רצון להיות‪ .‬אני‬
‫שהכניסה"‪.‬‬
‫עד כה נישאו דרכנו כ‪ 300-‬זוגות!‬
‫מאד צריך את החנייה‬
‫"אבל הכניסה למעלה"‪.‬‬
‫מאגר איכותי ‪ 22,000 -‬מנויים‬
‫הזו וכואב לי ששנים של‬
‫אמר‪" .‬אז סתם אדמה"‪.‬‬
‫מה שראיתי כוויתור מצדי‬
‫"לא יכול להיות‪ .‬הרי‬
‫השירות בחינם לחלוטין‬
‫נחשבות בעיניך כהשלמה‪.‬‬
‫מסביב יש כניסה לחנייה"‪.‬‬
‫‪www.7brachot.co.il‬‬
‫זה פשוט כואב לי‪ .‬בינתיים‬
‫החלטתי לדפוק על‬
‫תחנה על החנייה שלי ואני‬
‫הקירות ושמעתי קול עמום‪.‬‬
‫אחשוב אם זה שווה לי‬
‫בלי היסוס לקחתי פטיש גדול‬
‫להיכנס לדין תורה"‪.‬‬
‫והתחלתי להכות את הקיר‬
‫חשתי אי נעימות מכל העניין‪ .‬מצד אחד נגע‬
‫של המחסנון הקטן‪.‬‬
‫לליבי חוסר הרצון של השכן לדון בדין תורה‪ ,‬אך‬
‫‪...‬ומה שהתגלה לי היה שטח ענק של כ‪ 90‬מטר‬
‫מצד שני נגע לליבי הצדק שלי שאני נמצא באותו‬
‫שנותר משום מה מאז הבנייה ללא כל שימוש‪.‬‬
‫מצב בדיוק שלו ועבודתי ממש מחייבת אותי‬
‫לקחתי נשימה ארוכה‪ .‬הבנתי בדיוק מה שיש‬
‫זמינות לרכב לא יכולתי לחשוב על כך שאצטרך‬
‫כאן‪ ,‬מה עוד שהקלטתי שניתן לעשות פתחי‬
‫לחנות למטה‪.‬‬
‫אוורור החוצה‪ .‬רעדתי בכל הגוף‪ ,‬אבל התעשתי‪.‬‬
‫בצר לי פניתי את הקבלן ושאלתיו מה הוא מציע‪.‬‬
‫הזמנתי בעל מלאכה שיקים במהירות דלת מחמת‬
‫הוא אמר לי‪" ,‬תראה‪ ,‬השכן שלך לא סתם צריך‬
‫עינא בישא‪ ...‬בימים שלאחר מכן תחילה ביררתי‬
‫את החניה ולא סתם קנה רכב"‪ .‬הוא לא המשיך‬
‫הלכתית מה הדין לגבי השטח שמצאתי‪ .‬נאמר‬
‫להסביר אבל הבנתי ממנו שיש סיבות רפואיות‬
‫לי כי על פי ההסכם שחתמתי הרי ש"כל השטח‬
‫לדבר‪ .‬תוותר"‪ ,‬הציע‪" ,‬ואני אפצה אותך"‪.‬‬
‫הלא מנוצל שייך לי" חשבתי אם לספר לקבלן על‬
‫"שתשלם לי?"‬
‫הדבר והחלטתי שחבל לגרום לו לעגמת נפש‪ .‬בתוך‬
‫"לא‪ ,‬האמת שאני לא במצב שיכול לשלם לך‬
‫חודשיים בניתי שם יחידת דיור בת שלושה חדרים‬
‫אלא אם כן ממש תתעקש‪ ,‬אבל לי שיש איזה שטח‬
‫לזוג צעיר וכעת אני משכיר אותה ברווח ניכר"‪.‬‬
‫למטה פנוי ולא איכפת לי לתת לך אותו בצמוד‬
‫אין צורך להכביר מילים על המסר‪" .‬אין אדם‬
‫לחנייה שתקבל למטה‪".‬‬
‫עושה אלא לעצמו" וכשאדם מוותר משהו לחברו‬
‫ידעתי על מה הוא מדבר‪ .‬היה זה שטח זעיר של‬
‫לעולם אינו מפסיד על כך‪ ,‬גם אם הסוף הטוב אינו‬
‫שבע מטר‪ ,‬שאולי ניתן להכניס בו סולם קטן וקצת‬
‫מגיע מהר כמו בסיפורי‪ .‬של ספירת העומר‪ ,‬ימים‬
‫כלי עבודה‪ .‬ממש לא משהו שיתחיל לפצות אותי‪.‬‬
‫שמתו תלמידי רבי עקיבא כי לא נהגו כבוד זה בזה‪,‬‬
‫אמרתי לו זאת והוא אמר‪" :‬אתה צודק‪ ,‬אבל זה‬
‫חשוב לספר את הסיפור שלי שמעיד עד כמה ויתור‬
‫מה שיש לי לתת לך בבניין הזה‪ .‬אם תתעקש אחזיר‬
‫לזולת מובילים מאבן וחורבן – לרווח ובניין‪.‬‬
‫לך את מה ששילמת על החנייה אבל אני בדיוק‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫משקיע בבניין אחר ואין לי כסף ואני מבקש ממך‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫שתסכים להסתפק בפיצוי הזה"‪.‬‬
‫המשך מעמוד ‪2‬‬
‫מדוע חשוב‬
‫לנהוג מנהגי‬
‫אבלות בימי‬
‫העומר?‬
‫הסיבה שמוטל עלינו להמשיך ולהתאבל‬
‫בכל שנה ושנה עד בוא הגאולה‪ ,‬היא מכיוון‬
‫שהייסורים שהיו ‪ -‬לא נעלמו מעם ישראל‪,‬‬
‫והם עדיין מלווים אותנו בעוונותינו המרובים‪.‬‬
‫אמרו חז"ל ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש‬
‫בימיו כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי‪ ,‬יומא א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫אין לנו עדיין את הזכויות לבניית בית המקדש‪.‬‬
‫ועד שיבוא המשיח ותבוא הגאולה השלמה‬
‫ עלינו לכפר על העוון שמלווה אותנו‬‫באמצעות מנהגי האבלות‪ .‬שהרי האבל היא‬
‫הבעת צער על המצב‪ ,‬ובקשה לעורר את‬
‫רחמיו של ה' על עמנו‪ .‬באמצעותן מתבטלות‬
‫גזירות נוספות‪ ,‬ומתקרב זמן גאולתנו‪.‬‬
‫שבע ברכות‬
‫חצנריי‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ו‬
‫הזמינ‬
‫יצחק ב‬
‫בנם של קדושים‪ ,‬המקובל הרב‬
‫עם‬
‫בהשתתפות הרב מרדכי לוי בנושא מפתחות לחיים‬
‫אמרו חז"ל (תענית דף ל ע"ב)‪ ,‬שכל המתאבל‬
‫על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה‪ .‬אם לא‬
‫בחייו‪ ,‬אז בתחיית המתים‪ .‬כך גם עלינו‬
‫להאמין שכל מי שזכה להתאבל על תלמידי‬
‫החכמים שנאבדו‪ ,‬עוד יזכה לראות בפאר‬
‫התורה והגאולה‪ .‬נביאי ישראל ניבאו שלאחר‬
‫בוא הגאולה השלמה‪ ,‬יהפכו ימי הצום והאבל‬
‫לימי חג ושמחה (זכריה ח‪ ,‬יח)‪" :‬כה אמר ה'‬
‫צבאות‪ ,‬צום הרביעי וצום החמישי וצום‬
‫השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה‬
‫לששון ולשמחה‪ ,‬ולמועדים טובים‪ ,‬והאמת‬
‫והשלום אהבו"‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לרה"ג יעקב סגל שליט"א על‬
‫הוספותיו למאמר‪.‬‬
‫לכתבות נוספות של דניאל בלס‪,‬‬
‫מוזמנים הקוראים לבקר במדור‬
‫"תורה ומדע" שבאתר הידברות‬
‫במהלך הערב תיערך תפילה‬
‫מיוחדת לישועה והצלחה‬
‫הערב מיועד לקהילה‪ ,‬חוג בית‪ ,‬בית כנסת‬
‫ניתן להקדיש את השיעור לכל ישועה‪:‬‬
‫רפואה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬זווג‪ ,‬ע”נ וכו’‬
‫חייגו והזמינו ערב מרומם‪:‬‬
‫ללא עלות‬
‫‪073-2221240‬‬
‫סיפורי צדיקים‬
‫פרקי אבות לילדים מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫ֶא ְפָׁשר ְל ִה ָּכנֵס‪...‬‬
‫ֶסת ְּבאוֹר מוּ זָר‪ַ .‬ה ַּב ָּבא‬
‫ימה‪ ,‬הוּ ַצף ֵּבית ַה ְּכנ ֶ‬
‫אלי ְּפנִ ָ‬
‫ָּב ֶרגַע ּבוֹ נִ ְכנַס ַה ַּב ָּבא ָס ִ‬
‫ָׁשם ֶאת ֵס ֶפר ַה ּתו ָֹרה‬
‫אלי ָצ ַעד ֶאל ֲארוֹן ַה ּק ֶֹדׁש‪ָּ ,‬פ ַתח אוֹתוֹ‪ ,‬הו ִֹציא ִמ ּ‬
‫ָס ִ‬
‫ָעים‬
‫וְ ָק ָרא ִמ ֶּמנּ וּ ִמ ְס ַּפר ְרג ִ‬
‫קּופה ּבָ ּה ּבִ ֵּקר ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י‬
‫אֹותם יָ ִמים‪ּ ,‬בַ ְּת ָ‬
‫ּבְ ָ‬
‫ּבִ ְצ ָפת‪ָ ,‬היָ ה ּבֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת ֶׁשל ָה ֲארִ "י ַה ָּקדֹוׁש ָסגּור‬
‫ְּומ ֻסּגָ ר‪ַ ,‬על ַמנְ עּול ּובְ רִ ַיח‪ .‬וְ כָ ל ּכָ ְך לָ ָּמה?‬
‫דּוע ָהיָ ה ֵא ֶצל זִ ְקנֵ י ְצ ָפת‪ּ ,‬כִ י ִמי ֶׁשּיִ ּכָ נֵ ס‬
‫ִמּׁשּום ֶׁשּיָ ַ‬
‫לְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת ֶׁשל ָה ֲארִ "י‪ֹ ,‬לא יִ זְ ּכֶ ה לָ ֵצאת ִמ ֶּמּנּו‬
‫ּבַ ַחּיִ ים‪...‬‬
‫אּולַ י ָהיָ ה זֶ ה ִמּׁשּום ְקדֻ ָּׁשתֹו ָה ַעּזָ ה ֶׁשל ּבֵ ית‬
‫ַהּכְ נֶ ֶסת‪ ,‬וְ אּולַ י ִמ ִּסּבָ ה‬
‫ַאחרֶ ת‪ִ .‬מּכָ ל ָמקֹום‪ּ ,‬כַ ָּמה ֲאנָ ִׁשים ֶׁש ֵה ֵעּזּו לְ ִהּכָ נֵ ס‬
‫ֶ‬
‫קּופת ָה ֲארִ "י וְ ַתלְ ִמידָ יו‪ָ ,‬מ ְצאּו‬
‫ַאחר ְּת ַ‬
‫לְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת‪ ,‬לְ ַ‬
‫מֹותם‪...‬‬
‫ּבֹו ֶאת ָ‬
‫ִמּכֵ יוָ ן ֶׁשּכָ ְך‪ָ ,‬עׂשּו זִ ְקנֵ י ְצ ָפת ַמ ֲע ֶׂשה‪ ,‬נָ ֲעלּו ֶאת ּבֵ ית‬
‫ַהּכְ נֶ ֶסת ַעל ַמנְ עּול ּובְ רִ ַיח‪ ,‬לְ בַ ל יִ ּכָ נֵ ס לְ ָׁשם ִאיׁש‪ ,‬וְ ֶאת‬
‫ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות ִה ְפ ִקידּו ּבְ יָ דָ יו ֶׁשל ֶא ָחד ֵמ ֶהם‪.‬‬
‫וְ ִהּנֵ ה‪ִ ,‬הּגִ ַיע ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י לִ ְצ ָפת‪ָׂ ,‬שם ְּפ ָע ָמיו ֶאל‬
‫ּבֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת ֶׁשל ָה ֲארִ "י ַה ָּקדֹוׁש‪ּ ,‬ובִ ֵּקׁש לְ ִהּכָ נֵ ס ְּפנִ ָימה‪.‬‬
‫ִמ ֶּׁש ִהבְ ִחין ּכִ י ַהּדֶ לֶ ת נְ עּולָ ה‪ָּ ,‬פנָ ה ֶאל‬
‫ְמ ַׁש ְּמׁשֹו וְ הֹורָ ה לֹו‪" :‬לֵ ְך וְ ַה ֵּׂשג ֲעבּורִ י ֶאת ַמ ְפ ְּתחֹות‬
‫ּבֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת‪ּ .‬בֵ ינְ ַתיִ ם ֵאלֵ ְך לִ ְטּבֹל ּולְ ִה ָּט ֵהר‪ ,‬לִ ְקרַ את‬
‫ַהּכְ נִ ָיסה לְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת ַה ָּקדֹוׁש"‪.‬‬
‫ַאחר ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות‪,‬‬
‫ּבְ ֶמ ֶׁשְך ָׁש ָעה ֲארֻ ּכָ ה ִח ֵּפׂש ַה ַּׁש ָּמׁש ַ‬
‫ּולְ בַ ּסֹוף ִהּגִ ַיע ֶאל ָה ִאיׁש ֶׁש ֶה ֱחזִ יק ּבְ יָ דָ יו ֶאת‬
‫ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות‪ּ ,‬ובִ ְּק ָׁשם ִמ ֶּמּנּו‪.‬‬
‫"ּבְ ׁשּום ָּפנִ ים וָ א ֶֹפן ֹלא!" ֵהרִ ים ַהּיָ ִׁשיׁש ֶאת קֹולֹו‪,‬‬
‫"לִ ְמסֹר ֶאת ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות ַהּלָ לּו לְ ָאדָ ם ֶׁש ְּמבַ ֵּקׁש לְ ִהּכָ נֵ ס‬
‫לְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת‪ֵּ ,‬פרּוׁשֹו ֶׁשל ּדָ בָ ר לִ גְ זֹר ָעלָ יו ּגְ זַ ר ּדִ ין‬
‫ָמוֶ ת!"‬
‫זְ ַמן ָמה ִה ְתוַ ּכְ חּו ַה ְּׁשנַ יִ ם‪ּ ,‬ולְ בַ ּסֹוף נִ כְ נַ ע ַהּיָ ִׁשיׁש‬
‫ָּומ ַסר ֶאת ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות לְ יָ דָ יו ֶׁשל ַה ַּׁש ָּמׁש‪ּ" .‬דַ ע לְ ָך‪ּ ,‬כִ י‬
‫ּדָ מֹו ֶׁשל ַהּנִ כְ נָ ס ּבְ רֹאׁשֹו!" ִה ְתרָ ה ּבֹו ׁשּוב וָ ׁשּוב‪...‬‬
‫ָׁשב ַה ַּׁש ָּמׁש ֶאל ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ָּומ ַסר לֹו ֶאת‬
‫ַה ַּמ ְפ ְּתחֹות‪ָּ .‬פנָ יו ֶׁשל ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י זָ ֲהרּו ּכְ ָפנָ יו ֶׁשל‬
‫ַמלְ ַאְך ה'‪ .‬הּוא הֹורָ ה לִ ְמ ַׁש ְּמׁשֹו לֶ ֱאחֹז ּבִ כְ נַ ף ּבִ גְ דֹו‪,‬‬
‫וְ הּוא ַע ְצמֹו סֹובֵ ב ֶאת ַה ַּמ ְפ ֵּת ַח ּבְ חֹור ַה ַּמנְ עּול‪ָּ ,‬פ ַתח‬
‫ֶאת ַהּדֶ לֶ ת‪ ,‬וְ ַה ְּׁשנַ יִ ם נִ כְ נְ סּו ְּפנִ ָימה‪...‬‬
‫הּוצף ּבֵ ית‬
‫ּבָ רֶ גַ ע ּבֹו נִ כְ נַ ס ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ְּפנִ ָימה‪ַ ,‬‬
‫ַהּכְ נֶ ֶסת ּבְ אֹור מּוזָ ר‪ַ .‬הּבַ ּבָ א ָסאלִ י ָצ ַעד ֶאל ֲארֹון‬
‫הֹוציא ִמ ָּׁשם ֶאת ֵס ֶפר ַהּתֹורָ ה‬
‫ַהּקֹדֶ ׁש‪ָּ ,‬פ ַתח אֹותֹו‪ִ ,‬‬
‫וְ ָקרָ א ִמ ֶּמּנּו ִמ ְס ַּפר רְ גָ ִעים‪.‬‬
‫ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י וְ ַׁש ָּמׁשֹו ִה ְת ַּפּלְ לּו ּבִ ְפנִ ים ְּת ִפּלַ ת ִמנְ ָחה‪,‬‬
‫נֹוׁש ִמים‪ֹ ,‬לא ָהיָ ה ֵקץ‬
‫וְ כַ ֲא ֶׁשר יָ ְצאּו ִמ ָּׁשם‪ַ ,‬חּיִ ים וְ ְ‬
‫לְ ַתדְ ֵה ָמ ָתם ֶׁשל ַאנְ ֵׁשי ְצ ָפת‪.‬‬
‫ּדְ בַ ר ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ִה ְת ַּפרְ ֵסם וְ ִה ְס ִעיר ֶאת ָהרּוחֹות‪ִּ ,‬ומּנִ י‬
‫ָאז נִ ָּתן לְ בַ ֵּקר ּבְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת ֶׁשל ָה ֲארִ "י‪ ,‬וְ לָ ֵצאת ִמ ָּׁשם‬
‫לְ ֹלא ּכָ ל ֶּפגַ ע‪ַ .‬הּבַ ּבָ א ָסאלִ י ֵה ִסיר ֶאת ָה ִאּיּום ֵמ ַעל‬
‫ּבֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת‪.‬‬
‫לרכישת הספר 'סידנא בבא סאלי' לילדים‬
‫בהידברות שופס חייגו‪073-222-12-50 :‬‬
‫מה בפרשה?‬
‫מסיימים את‬
‫חומש ויקרא‬
‫ָׁשלֹום לָ כֶ ם‪ ,‬יְ לָ דִ ים יְ ָקרִ ים!‬
‫ַאחרֹונָ ה ּבְ ֵס ֶפר‬
‫ּקֹותי' ִהיא ַה ָּפרָ ָׁשה ָה ֲ‬
‫ָּפרָ ַׁשת 'ּבְ ֻח ַ‬
‫וַ ּיִ ְקרָ א‪ּ .‬בַ ָּפרָ ָׁשה ַמבְ ִט ַיח ה' לְ ַעם יִ ְׂשרָ ֵאל ּבְ רָ כֹות‬
‫רַ ּבֹות‪ָׁ :‬שלֹום‪ ,‬נִ ָּצחֹון ַעל ָהאֹויְ בִ ים‪ַ ,‬ה ְׁשּגָ ָחה נִ ִּסית‪,‬‬
‫ַה ְצלָ ָחה ּכַ לְ ּכָ לִ ית‪ַ .‬אְך ּכָ ל זֶ ה יִ ְת ַקּיֵ ם רַ ק ּבִ ְּתנַ אי ֶׁש ַעם‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל יֵ לֵ ְך ּבְ דֶ רֶ ְך ַהּתֹורָ ה‪ִ .‬אם ֹלא יַ ֲע ֶׂשה ּכָ ְך‪ָ ,‬חלִ ילָ ה‪,‬‬
‫בּוסה‬
‫יָ בִ יא ָעלָ יו ה' ְקלָ לֹות ָקׁשֹות‪ַ :‬מ ֲחלֹות‪ַּ ,‬בצֹורֶ ת‪ְּ ,‬ת ָ‬
‫ּבְ ִמלְ ָח ָמה‪ַ ,‬חּיֹות רָ עֹות‪ֻ ,‬חרְ ּבָ ן וְ גֵ רּוׁש ִמן ָהָארֶ ץ‪.‬‬
‫ַאחר ּכָ ל ַה ָּצרֹות ָה ֵאּלֶ ה ‪ִ -‬אם יָ ׁשּוב‬
‫ּובְ כָ ל זֹאת‪ּ ,‬ולְ ַ‬
‫ָה ַעם ִמּדַ רְ ּכֹו ָהרָ ָעה‪ַ ,‬מבְ ִט ַיח לֹו ה' לִ זְ ּכֹר ֵאת ַהּבְ רִ ית‬
‫ֹלח לֹו‪.‬‬
‫ֶׁשּכָ רַ ת ִאּתֹו‪ ,‬וְ לִ ְס ַ‬
‫סֹופה ֶׁשל ַה ָּפרָ ָׁשה ְמדֻ ּבָ ר ּבֱ ִדינִ ים ַה ְּקׁשּורִ ים‬
‫ּבְ ָ‬
‫רֹוצה‬
‫ּבִ נְ דִ ירַ ת נֶ דֶ ר‪ַ ,‬ה ְקדָ ָשה וְ ֵחרֶ ם (ּכַ ֲא ֶׁשר ָאדָ ם ֶ‬
‫לְ ַה ְקּדִ יׁש ַמ ֶּׁשהּו לַ ה')‪.‬‬
‫ּבַ ַּׁשּבָ ת ַהּבָ ָאה נִ ְפ ַּתח בעז"ה ּבְ ֻח ָּמׁש ָחדָ ׁש‪ֻ ,‬ח ָּמׁש‬
‫'ּבַ ִמדְ ּבָ ר'‪ּ .‬בְ ֻח ָּמׁש זֶ ה ְמ ֻס ָּפר ַעל ִה ְתנַ ֲהלּות ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‬
‫ּבְ ִמדְ ּבַ ר ִסינַ י‪ּ ,‬ובֹו ּגַ ם ִמ ְצוֹות רַ ּבֹות ּכְ מֹו ִצ ִיצית‪ָּ ,‬פרָ ה‬
‫ֲאדֻ ָמה‪ַ ,‬ה ְפרָ ַׁשת ַחּלָ ה וְ עֹוד‪ָ .‬אז‪ ,‬נִ ְתרָ ֶאה בעז"ה‬
‫בּוע ַהּבָ א!‬
‫ּבַ ָּׁש ַ‬
‫חידה בריבוע‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬השלם‪" :‬וכל‪-‬מעשר בקר ___‬
‫כל אשר יעבור תחת השבט העשירי"‬
‫‪ .3‬ביטוי בפרשה לתיאור של דבר עתיק‪,‬‬
‫שעבר עליו זמן רב ביותר‪ .‬ישן ___‬
‫‪ .4‬משל לקול רעש קל ביותר‪" :‬קול עלה ___"‪.‬‬
‫שם מטבע קטן שהיה נהוג בישראל בימי‪-‬קדם‪.‬‬
‫"עשרים ___ יהיה השקל"‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש ביטוי בפרשה לבית המקדש‬
‫____‪-‬עזכם‪.‬‬
‫ֻ‬
‫לפי פירוש רש"י‪.‬‬
‫הידעת?!‬
‫בחמישה חומשי תורה יש ‪ 5845‬פסוקים!‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫שמן קצח‬
‫חלק מאתנו ודאי מכירים את הלחמניות‬
‫בעלות הריח המשכר המתובלים עם גרעיני הקצח‬
‫המפוזרים עליהם‪ .‬האם פרט להיותו תבלין מיוחד‬
‫יש לקצח גם ערכים תזונתיים ובריאותיים?‬
‫ככלל‪ ,‬השימוש בזרעי קצח לצרכים רפואיים‬
‫הוא בעיקר כשמן‪ .‬במאמרי זה אתן כמה דוגמאות‬
‫לאיכויות הבריאותיות של שמן הקצח‪ .‬אכן‪,‬‬
‫השמן בעל ערכים בריאותיים רבים‪ .‬הוא עשיר‬
‫בוויטמנים מקבוצת ‪ .B, C, E‬כמו כן‪ ,‬הוא עשיר‬
‫במינרלים שונים כגון אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬נחושת ועוד‪.‬‬
‫הוא מלא בחומצות אמיניות שהם אבני הבניין של‬
‫החלבונים בגוף‪ .‬שמן הקצח עשיר בחומצות שומן‬
‫שונות החיוניות מאוד לגוף ואשר הגוף אינו יודע‬
‫לבנות אותן ועליו לקבלם ממקורות חיצוניים‪,‬‬
‫דרך מזונות שונים‪ .‬דוגמה לדבר‪ ,‬חומצה לינולאית‬
‫שהיא חומצת שומן בלתי רוויה המשמשת מקור‬
‫לבניה של חומר המנטרל התפתחות של תהליכי‬
‫דלקת בגוף‪ .‬החומצה הלינולאית מסייעת אף‬
‫להורדת רמת הכולסטרול בדם ומחזקת את‬
‫כלי הדם‪ .‬שמן הקצח הוא גם בעל תכונות‬
‫אנטי ווירליות ובכלל נוגד זיהומים‪ .‬הוא מסייע‬
‫למערכת החיסונית לטפל באופן מיוחד במחלות‬
‫וזיהומים במערכת הנשימה העליונה‪ ,‬כגון‬
‫שפעת‪ ,‬הצטננות‪ ,‬דלקות גרון וכדומה‪ .‬הוא גם‬
‫משמש כנוגד התכווצויות במערכת הנשימה ובכך‬
‫מסייע להיצרות סמפונות דבר המסייע לסובלים‬
‫מאסתמה‪ .‬דבר זה יכול להשפיע לטובה על‬
‫לסובלים מלחץ דם‪.‬‬
‫לשמן הקצח יש השפעה אנטי וירלית ומותווה‬
‫במיוחד ליבלות וירליות המצויות לרוב אצל ילדים‪.‬‬
‫יבלות וירליות הינם נגעים בולטים על העור‬
‫והנגרמים כתוצאה מהדבקה‪ .‬השמן מגרה את‬
‫מערכת החיסון להפריש חומר בשם 'אינטרפרון'‪,‬‬
‫שהוא חלבון הנלחם בווירוס הגורם ליבלות‪.‬‬
‫השמן אף מחזק את רקמות העור באזור היבלת‬
‫ועוצר את ההדבקה של היבלות באזורים אחרים‬
‫בגוף‪ .‬שמן הקצח נלקח בבליעה ובמריחה חיצונית‬
‫על הנגע‪ ,‬והוא משמש כאחד הכלים (יש לשלב‬
‫כמובן גם צמחי מרפא ותוספים שונים לחיזוק‬
‫המערכת החיסונית‪ ).‬לטיפול ביבלות הווירליות‪.‬‬
‫שמן הקצח ידוע אף בסיועו למניעת התפתחות‬
‫מחלת הסוכרת‪ .‬מכאן שבעל נטייה לפתח את‬
‫המחלה או שכבר מתגלים אצלו סימנים מקדים‬
‫להתפתחות המחלה‪ ,‬כדאי לנסות לשלב את שמן‬
‫הקצח בשגרת החיים‪ .‬יש לציין כמובן שאין זה‬
‫במקום התייחסות מעמיקה לתזונה שאותה צורך‬
‫בפועל‪ .‬שימוש בו יעיל למניעת אלרגיות שונות‬
‫כגון אלרגיות עונתיות‪ ,‬אלרגיות בעור ועוד‬
‫יתרונות רבים‪.‬‬
‫על נשים בהריון להימנע מצריכת שמן‬
‫הקצח‪ .‬סוכרתיים המאוזנים באמצעות תרופות‬
‫המעוניינים ליטול שמן קצח יעשו זאת בליווי‬
‫מטפל‪ .‬הסובלים מצרבת יזהרו בשימוש בשמן‬
‫קצח‪ .‬את שמן הקצח ניתן להשיג בכבישה קרה‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫השבעתי אתכן‪,‬‬
‫בנות ירושלים‬
‫כולם זוכרים איך פרצנו את שער‬
‫האריות‪ ,‬אך לא זוכרים שעד היום‬
‫לא פרצנו את שער הרחמים‬
‫"וזה אומרו‪ :‬בנות ירושלים‪ ,‬לשון בניין‪ .‬או‪,‬‬
‫אמר בנות ירושלים‪ ,‬לשון נוי‪ ,‬כאילו אמר‪ :‬בנויות‬
‫ירושלים‪ ,‬ואיזהו נוי ירושלים? זה בית המקדש‬
‫שייבנה במהרה" (ה"ראשון לציון" לאו"ח הקדוש‪ ,‬שיר‬
‫השירים א'‪ ,‬ה')‪ .‬קשר הדוק יש ככל הנראה‪ ,‬בין נשים‬
‫לבין בנין ירושלים‪ .‬כשרוצה ר' עקיבא לשמח את‬
‫אשתו‪ ,‬רחל‪ ,‬הוא מבטיח לה‪" :‬עיר של זהב אקנה‬
‫לך!" ורש"י מפרש שם‪" :‬אעשה לך ירושלים של זהב‪:‬‬
‫בתי נפש (‪-‬תליון המונח כנגד הלב) שמצוירת בכל‬
‫ענייני ירושלים" (רש"י לנדרים נ'‪ ,‬ע"א)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עם‬
‫חורבן ירושלים‪ ,‬נאסר על הכלות לענוד את התכשיט‬
‫היקר‪" ,‬עיר של זהב"‪" :‬בפולמוס של טיטוס‪ ,‬גזרו על‬
‫עטרות כלות‪ .‬מאי עטרות כלות?‪ ...‬אמר ר' יוחנן‪ :‬עיר‬
‫של זהב"! (סוטה מ"ט‪ ,‬ע"ב)‪ .‬מדוע מקשטת ירושלים‬
‫את ראשן של בנותיה דווקא? מפני שהן ידעו תמיד‪,‬‬
‫להעלות את ירושלים על ראש שמחתן‪ .‬הן זכרו‬
‫לזכור‪ ,‬שכאשר הן מתפללות על בניין עדי עד ועל‬
‫בנים צדיקים‪ ,‬הן מתפללות למעשה את תפילתה של‬
‫העיר המחכה הזו‪.‬‬
‫כשמתפללת חנה העקרה עבור בן‪ ,‬היא רוצה‬
‫דווקא בן שיבנה את חורבות ירושלים‪ :‬היא מזהה‬
‫את צערה עם צער השיממון של ירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬בנה‪,‬‬
‫שמואל‪ ,‬קשור בקשר הדוק לירושלים‪ :‬בדרכו למשכן‪,‬‬
‫היה לן ברחובות כדי שישאלוהו אנשים לאן פניו ואז‪,‬‬
‫היה מזכיר להם את ירושלים "והיו עיניהם משגרות‬
‫דמעות" ועולים עמו למשכן ה' (ילק"ש לשמואל א'‪ ,‬א')‪.‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬יום פטירת שמואל הנביא‪,‬‬
‫חודש אייר‬
‫מזווית נשית‬
‫מאת הרבנית ימימה מזרחי‬
‫הוא ככל הנראה יום שחרור ירושלים‪ ,‬כ"ח‬
‫באייר‪ .‬כמה התרגלנו לבוא בריצה אל אבני‬
‫הכותל ולספר להן מה שלומנו‪ ,‬ודוד המלך מזכיר‬
‫לנו בתביעה‪" :‬שאלו שלום ירושלים!"‪ .‬מדוע אינך‬
‫שואלת את ירושלים‪" :‬מה שלומך‪ ,‬ירושלים?"‬
‫ירושלים‪ ,‬כמוך‪ ,‬חולת אהבה‪ .‬היא מרגישה היטב‬
‫את צער הרווקות‪ ,‬את צער הגירוש‪" .‬יהי שלום‬
‫בחילך‪ ,‬שלווה בארמנותייך" מבקש דוד (תהילים קכ"ב‪,‬‬
‫ז')‪" .‬חילך"‪ ,‬זו החומה החיצונית של ירושלים‪ .‬שם‪,‬‬
‫הכל נראה רגוע ומושלם כל כך ואולם היכן השלווה‬
‫בארמון‪ ,‬בהר הבית? האם בשגרת יומנו אנחנו זוכרים‬
‫את הבכייה השקטה הזו‪ ,‬בכיה של רחל? "מער"ב‪,‬‬
‫ראשי תיבות‪ :‬ר'חל מ'בכה ע'ל ב'ניה ‪ -‬שמעולם אין‬
‫שכינה זזה מאחרי כותל מערבי"‪( ...‬ליקוטי מוהר"ן)‪.‬‬
‫ירושלים היא אישה שיש לה הכל‪ :‬יופי שאין‬
‫בעולם דוגמתו‪ ,‬דירות רבות כל כך‪ ,‬רכב משוכלל‬
‫ הרכבת הקלה ‪ -‬והיא? רק רוצה להיות כלה‪...‬‬‫ירושלים תזכה להיבנות‪ ,‬בזכות בנותיה שלא חדלו‬
‫לחכות‪ ,‬חולות ב"סינדרום ירושלים"‪ ...‬חולי האהבה‬
‫ידעו להתפלל כחנה‪ ,‬בשיכרון תפילה‪ ,‬ידעו לדבוק‬
‫בחוסר היגיון מוחלט‪ ,‬כרות המואביה‪ ,‬בתקווה‬
‫שייבנו מחדש לאחר חורבן נורא‪ ...‬רק נשים כאלה‪,‬‬
‫יביאו את המשיח‪ .‬נכון‪ ,‬הכל זוכרים‪ :‬איך חדרנו‬
‫דרך שער האריות! כיצד רצנו דרך שער האשפות!‬
‫לא הכל זוכרים איך לא פרצנו‪ ,‬עד היום‪ ,‬את שער‬
‫הרחמים‪ ...‬זה‪ ,‬תלוי רק בך‪ ,‬לוחמת התשה אמיצה‬
‫שכמותך‪ ,‬זו שנשבעה אמונים לירושלים‪" :‬השבעתי‬
‫אתכן בנות ירושלים! אם תמצאו את דודי מה תגידו‬
‫לו? שחולת אהבה אני!"‪ .‬גם כשתמצאי בעז"ה את‬
‫אבדותייך‪ ,‬ירושלים משביעה אותך שלא לשמוח‬
‫בלעדיה‪ ,‬שלא להרגיש בריאה ושלימה כל עוד היא‬
‫ בחולייה! כשאת עונדת על לבך את "תכשיטייך" ‪-‬‬‫בנייך‪ ,‬בונייך‪ ,‬זכרי שגם היא מחכה להתקשט ְּבנֹויָ ּה‪,‬‬
‫ירושלים הבנויה‪...‬‬
‫עשר עובדות‬
‫מאת נעמה גרין‬
‫שמו של החודש‪ ,‬כשמותיהם של‬
‫שאר החודשים בלוח העברי‪ ,‬הובא‬
‫"איָרוּ"‬
‫מגלות בבל‪ .‬מקורו במלה ָ‬
‫באכדית‪ ,‬שמשמעותה "אור"‬
‫‪ .1‬אייר הוא החודש השמיני בלוח העברי בשנה‬
‫המתחילה בחודש תשרי‪ ,‬והשני בשנה המתחילה‬
‫בחודש ניסן‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי הלוח העברי הקבוע‪ ,‬בחודש אייר יש‬
‫תמיד ‪ 29‬ימים ("חודש חסר")‪.‬‬
‫‪ .3‬שמו של החודש‪ ,‬כשמותיהם של שאר‬
‫החודשים בלוח העברי‪ ,‬הובא מגלות בבל‪ .‬מקורו‬
‫במלה "ָאיָ רּו" באכדית‪ ,‬שמשמעותה "אור"‪.‬‬
‫‪ .4‬מזלו של חודש אייר הוא מזל שור‪ .‬בחודש‬
‫זה מלאים השדות עשב והשוורים יוצאים למרעה‬
‫לאחר חודשי החורף הקרים‪.‬‬
‫‪ .5‬בתנ"ך החודש נקרא גם "ירח זיו" על שם זיוה‬
‫של השמש‪ ,‬שבחודש זה היא ניכרת במיוחד‪ .‬בזמן‬
‫בית המקדש היו שליחים יוצאים מירושלים להודיע‬
‫על קביעת ראש חודש מפני פסח שני‪.‬‬
‫‪ .6‬פירוש נוסף למילה "זיו" הוא ניצן‪ ,‬והחודש‬
‫נקרא על שם הניצנים הנראים בשדות בתקופה זו‬
‫של השנה‪ .‬בלוח העברי החקלאי שנמצא בחפירות‬
‫בגזר (המאה העשירית לפנה"ס)‪ ,‬מכונה חודש אייר‪:‬‬
‫"ירח קציר שעורים"‪.‬‬
‫‪ .7‬מאורעות מיוחדים שקרו בימי חודש זה‪ :‬ב'‬
‫אייר – שלמה המלך מתחיל בבניית בית המקדש‪ ,‬ז'‬
‫אייר – חנוכת חומות ירושלים בימי עזרא ונחמיה‪,‬‬
‫י"ח אייר – פטירת רשב"י‪ ,‬כ"ח אייר – פטירת‬
‫שמואל הנביא‪ ,‬ובדורנו – מלחמת ששת הימים‬
‫ואיחוד ירושלים‪.‬‬
‫‪ .8‬מועדי ישראל החלים בחודש זה‪ :‬י"ד אייר –‬
‫פסח שני‪ ,‬לאלו שהיו טמאים בפסח ניתנת הזדמנות‬
‫נוספת להקריב קרבן פסח‪ .‬י"ח אייר – ל"ג בעומר‪.‬‬
‫כל חודש אייר חל בתוך ספירת העומר‪.‬‬
‫‪ .9‬יש המייחסים לחודש אייר סגולות רפואיות‪,‬‬
‫ומשליכים זאת על העובדה‪ ,‬שבחודש זה החל לרדת‬
‫המן במדבר‪ .‬על המן‪ ,‬שכונה ''לחם אבירים'' נאמר‬
‫שלא נגרמו ממנו מחלות כלשהן‪ ,‬ומכאן שחודש‬
‫אייר מסוגל לרפואה‪.‬‬
‫‪ .10‬בספרים ראו בחודש זה סגולה לרפואה‪,‬‬
‫ומצאו רמז לדבר‪ ,‬והוא שראשי התיבות של אייר‬
‫הם‪" :‬אני יי' רופאך"‪.‬‬
‫‪7‬‬