עלון להורדה שלום לעם
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל לום לעם ל מפעילות ש מתחברים לתורה ויהדות 731 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב קטמון גבעת מרדכי המצלמה שלנו יצאה לסיור בסניפי 'שלום לעם' בירושלים והפעם ביקרנו במדרשת גבעת מרדכי ,והצטרפנו למדרשת קטמון הישנה בתפילה על קבר רחל אמנו .היה מיוחד! סניף שלום לעם בקטמון | פועל בימי א' ,ג' |20:30-22:30 בבית הכנסת 'רינת בית דוד' רח' יוסי בן יועזר 30 בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים052-7503019 : סניף שלום לעם בגבעת מרדכי |פועל בימי ב',ד' | 20:00 - 22:00 בבית הכנסת 'ויען שמואל' רח' מן 5 בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים054-4903342 : גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם" שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות להקדשת העלון יש לפנות ל02-5022881 : ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il מאהבה לתת במדור סיפור לשבת גיליון זה מוקדש לכבוד חתן הבר מצווה אוראל נחמיאס נ"י פרשת בהעלותך י"ב סיוון תשע"ו 18ביוני 2016 שבת פרשת בהעלותך ,י"ב בסיון תשע"ו - 18/6/16 ,שבעת ימי התשלומים היום מסתיימים שבעת ימי התשלומים, שבהם מי שלא הספיק לעלות לרגל בחג עצמו ובשבעת הימים שלאחר מכן ,יכול לעשות זאת .כידוע ,חג השבועות נמנה גם הוא על שלושת הרגלים המוזכרים בתורה ,שבהם יש ציווי לעלות לרגל לבית המקדש עם קרבנות .בסוכות ובפסח יש גם שישה ימי חול המועד שבהם אפשר להשלים את העלייה לרגל ,אולם בחג השבועות שהוא רק בן יום אחד ,אין ימי חול המועד לאחריו ,ולכן יש שבעת ימי תשלומים .כיום ,שבעוונותינו הרבים לא זכינו לבית המקדש ,ויהי רצון שייבנה במהרה ,רבים נוהגים לעלות לפקוד את שריד בית מקדשנו הכותל המערבי ,כדי להתפלל ולשפוך שיח לקב"ה שישלח לנו במהרה את משיח צדקנו וישיב את העבודה לדביר ביתו. יום שני ,י"ד בסיון תשע"ו' - 20/6/16 ,אם הישיבות' היום חל יום ההילולא של הגאון המפורסם רבי חיים מוולוז'ין ,גדול תלמידיו של הגר"א מווילנא ,שנפטר בי"ד בסיון תקפ"א .רבי חיים היה מייסדה של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת כישיבת וולוז'ין ,וכינוייה הנפוץ הוא "אם הישיבות" .הישיבה הוקמה בשנת תקס"ב ,ועמדה על תילה תשעים שנה בדיוק .בישיבה זו למדו מאות ואלפי בחורים ,שרבים מהם הפכו להיות מגדולי הדור הבא ,וקול התורה לא נפסק בישיבה כל שעות היממה .לשם כך פעלו משמרות של מתמידים שלמדו תורה בזה אחר זה ,כדי שזכות לימוד התורה תגן על העולם כולו כל העת .הישיבה נסגרה לאחר ששלטונות רוסיה ביקשו להכניס לימודי חול ושפות זרות. הנצי"ב מוולוז'ין שעמד אז בראשות הישיבה ,סגר במסירות נפש את מפעל חייו ,כדי לשמר את התורה בטהרתה. מסע אל העבר יום שלישי ,ט"ו בסיון תשע"ו - 21/6/16 ,המבצע הגדול בהיסטוריה היום ,לפני 72שנה ,בט"ו בסיון תש"ד ,החלה פלישת בעלות הברית לצרפת הכבושה תחת השלטון הנאצי ,מבצע המפורסם בשם "הפלישה לנורמנדי" .כמאה וחמישים אלף חיילים ,בסיוע 12אלף כלי טיס ,וכ7- אלפים כלי שיט ,השתתפו במבצע ,שנחשב כמבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה .הפלישה מסמנת את ראשית הקץ של גרמניה הנאצית, כאשר במאמץ משותף נשברה ההתנגדות של הכוחות הגרמניים ,צבאם נסוג לשטח גרמניה ,ולבסוף הגיע הניצחון המוחלט של בעלות הברית נגד השטן הנאצי ,שגבה מעמנו שישה מיליון קרבנות ,השם ייקום דמם. יום חמישי ,י"ז בסיון תשע"ו - 23/6/16 ,ה"בית אהרן" מקרלין היום חל יום פטירתו של הצדיק רבי אהרן מקרלין ,המפורסם בספרו "בית אהרן" ,נכדו של רבי אהרן הגדול מקרלין מייסד השושלת .הוא היה שולל את העצבות והיה משבח את השמחה ,ורגיל היה לומר שאמנם אין מצווה מפורשת בתורה על שמחה ,אבל מה שאפשר להשיג ולקבל על-ידי שמחה ,אי אפשר לקבל משום מצווה אחרת .פעם שלח שניים מחסידיו אל מחוץ לביתו ,וביקש מהם לראות מה מתרחש בחוץ .לאחר זמן-מה ,חזרו השניים וסיפרו ,כי ראו שני גויים שתויים הולכים ברחוב, לאחר שלגמו לגימה הגונה של יין-שרף ,והנה הם שומעים את האחד אומר לחברו" :בוא ונתאחד ונלך יחד ,כדי שלא ניפול ארצה" .נהנה הרבי מהסיפור ,וחזר עליו בפני חסידיו ,ואמר" :כמה מוסר השכל אנו לומדים מדברים אלו ,אם נתחזק יחד באחדות ובאהבה ,לא ניפול חלילה לארץ ולא יארע לנו מאומה". יום שישי ,י"ח בסיון תשע"ו - 24/6/16 ,הת"ת הראשון בירושלים היום ,י"ח בסיון תרט"ו ,לפני למעלה מ 160-שנה ,הוקם תלמוד התורה הראשון בירושלים ,הת"ת "עץ חיים" ,שעומד עד היום על תילו ,ובו למדו עשרות אלפי בני ירושלים במשך דורות רבים .בצמוד לתלמוד תורה הוקמה גם ישיבה ,בה למדו תלמידים רבים ,שמהם נעשו רבים לרבנים ומורי הוראה בישראל .את מוסדות התורה הללו ייסד הגאון המפורסם רבי שמואל סלנט ,רבה הנערץ של ירושלים במשך שבעים שנה ,והוא התמסר להצלחת המוסדות ולשגשוגם. אויב בהסוואה מבאט ל החיים אף אחד מהפרשנים הפוליטיים שהתראיינו בערוצי התקשורת לא העלה בדעתו שראש ממשלת צרפת נרצח ולא כלשון ההודעה: "בעקבות סיבוך רפואי ,הלך לעולמו בנסיבות טרגיות נשיא צרפת מר ז'אן פורטה". הרעיון נראה כל כך הזוי ,הרי איך ייתכן ששירותי הביטחון של צרפת ייכשלו בצורה נוראית שכזאת .אבל עם הזמן התבררה האמת הכואבת :מתנקשים הצליחו להחדיר רעל חדשני לאוכל שאותו אכל נשיא צרפת. ההודעה על ההלוויה הממלכתית הגיעה בבהילות לכל ערי הבירה בעולם ובהן לחמש המעצמות :ארצות הברית ,איטליה, יפן ,בריטניה וגרמניה. מאחר שהוצאת משלחת של ראש ממשלה אבינועם הרש לאירוע ציבורי כרוכה בכאב ראש גדול לשירותי הביטחון האחראיים על האבטחה ,החלו התייעצויות בהולות כדי להגיע מוכנים לאירוע מבחינת סידורי האבטחה. מחמת חוסר הזמן לתאם בין כלל שירותי האבטחה של כל המדינות נאלצו שירותי הביטחון הצרפתיים לדחות את כל בקשות האבטחה ללא יוצא מן הכלל .הם פרסמו הודעה רשמית שנמסרה על ידי ראש שירותי האבטחה הצרפתיים" :ממשלת צרפת תהיה אחראית באופן בלעדי על כלל שירותי האבטחה .אנו מודים לכם על בואכם לכבד את אבל העם הצרפתי ומבקשים מכם להעביר אלינו את לוח הזמנים האישי של ראש ממשלתכם כדי שנוכל להיערך בהתאם". בין ראשי הביטחון של כלל המדינות הגיע ההודעה גם לג'ון בריינס ,אחראי האבטחה הראשי של נשיא ארצות הברית ,שממש לא אהב את ההודעה .בריינס החליט לשתף את הנשיא בחששותיו" :אדוני ,אין לשירותי הביטחון שלנו אפשרות להבטיח את הגעתך בפרק זמן קצר כל כך .אני מציע לך לבטל את הגעתך להלוויה". נשיא ארצות הברית הקשיב לג'ון בריינס וידע שמדובר באחד האנשים הרציניים והנאמנים ביותר שיש לו ,אולם הוא הבין שההיעדרות שלו מהלוויה פירושה תקרית חמורה ביותר בין שני המדינות וארצות הברית לא יכולה להרשות לעצמה לפגוע במעצמה הצרפתית .לאור כל זאת הוחלט שנשיא ארצות הברית יטוס ללוויה, אולם בתנאי אחד :למרות בקשתם המפורשת של הצרפתים ,החליט בריינס שאת לוח הזמנים האמיתי הוא ישלח לצרפתים רק אחרי שמטוס הנשיא' ,אייר פורס '1 ינחת על אדמת צרפת. כעבור כמה שעות החלו מטוסי ראשי הממשלה של מנהיגי העולם לנחות בנמל התעופה 'שארל דה גול' ,המשמש כדלת הכניסה המרכזית של צרפת. כוחות אבטחה כבדים ביותר של המשטרה הצרפתית אבטחו את האירוע .הכול היה נראה מושלם ומתוכנן מלבד מטוס אחד שטרם נחת ויצר עיכוב גדול בלוח הזמנים המתוכנן :ה'אייר פורס .'1כעבור שעתיים של איחור מכוון בלוח הזמנים נגעו גלגלי המטוס הנשיאותי במשטח הנחיתה של 'שארל דה גול' .ואז הגיעה השעה - 13:00חצי שעה בלבד לפני מועד פתיחת הלוויה ואתה יחד התחיל הגיהינום של שירותי הביטחון הצרפתיים. מכוניתו של ראש ממשלת בריטניה התפוצצה בגלל מוקש שהוטמן בתחתיתה. בעוד שירותי הביון הצרפתיים מנסים להבין מה קרה ,פתאום נשמע ברחבי שדה התעופה פיצוץ שני מחריש אוזניים כאשר הפעם הקורבן היה ראש הממשלה של יפן .עוד לא עברה חצי דקה וכדור של צלף פגע בדיוק בראשו של ראש הממשלה האיטלקי. "אדוני ראש הממשלה" אמר בקשר מפקד האבטחה במקום" :נראה שאנחנו תחת מתקפה אכזרית ומתוכננת במיוחד". בתוך רגעים ספורים התחוללה ברחבה הסטרילית שהייתה אמורה להיות המקום המאובטח ביותר בעולם מהומה נוראית ,מחבלים שהיו לבושים במדי שוטרי משטרת צרפת החלו לשלוף רובים ולירות לכל הכיוונים .הנוכחים הבינו שהם לא יודעים מי מבין השוטרים הוא שוטר אמיתי ומי מחבל .בעוד כוחות הביטחון הצרפתיים מנסים להבין מי נגד מי ,נשמע פיצוץ רביעי מכיוון מכונית שהייתה מתוכננת להיות המכונית של נשיא ארצות הברית .חייו של נשיא ארצות הברית ניצלו רק בגלל התעקשותו וחכמתו של מאבטחו האישי ג'ון בריינס שדאג לאיחור מכוון בלוח הזמנים כדי שאף אחד לא ידע מתי הנשיא האמריקאי אמור להגיע. המחבלים שככל הנראה קיבלו את לוחות הזמנים של כל ראשי הממשלות תכננו הכול מראש אולם לא ידעו שיהיה פיגור כל כך גדול בלוח הזמנים המעודכן. ג'ון בריינס ,כמו יתר המאבטחים שנכנסו למצב חירום, הבין שלמרות שחייו של נשיא ארצות הברית ניצלו יש לו רגעים בודדים להציל את הנשיא. מבחינתו ,כל שוטרי משטרת צרפת היו מחבלים .הוא לא בטח באיש .הוא מיהר להתקשר לשגרירות האמריקאית וביקש שיביאו את רכב החירום המיוחד שעומד בשגרירות בדיוק לתרחישי בלהות שכאלו .כעבור עשר דקות יקרות, בהן התחבא עם הנשיא במקום מסתור עלה הנשיא על הרכב המיוחד והחל במסלול המילוט לעבר שדה התעופה הצבאי שם חיכו לנשיא שני מסוקים מיוחדים .המסוק הנשיאותי הצליח להמריא לא לפני ששיגר נורים ,לאחר שמערכות המסוק זיהו שיגור של טיל שבוצע בידי מחבל שעמד על אחד הגגות הסמוכים למסלול. בינתיים בחדר הפיקוד הצרפתי ,מעבר למסכי הפלזמה הענקיים פריז נראתה בוערת. ממלא מקום הנשיא הנרי לסמואה ,פנה בבהילות לראש שירותי הביטחון ושאל אותו בבהלה" :אדוני ,תסביר לי מה הולך כאן? אני רואה שוטרים שלנו הורגים אזרחים? זו קטסטרופה!" "אין לי דרך אחרת להגיד לך זאת אדוני ממלא מקום ראש הממשלה אלא במילים הבאות: צרפת תחת מתקפה! הייתי רוצה לשלוח הודעה כללית לאנשיי ,אבל אני כבר לא יודע במי אפשר לבטוח". בינתיים הוזעק למטה הפיקוד המיוחד שהוקם ,הרמטכ"ל הצרפתי פייר דה-ויליירס. הוא נכנס במהירות ומיד ביקש רשות להוציא את כל השוטרים הצרפתיים מהעיר ולהכניס במקומם את הצבא. כעבור רבע שעה כל שוטרי פריז קיבלו הוראה חד משמעית לצאת מהעיר .אזעקה הופעלה ברחבי פריז ועוצר כללי הוטל על העיר כאשר ההוראה הייתה ברורה" :כל איש ואישה שאינם חיילים צרפתיים ייעצרו מיד ואם יתנגדו יירו במקום". חצי שעה נוספת עברה ופריז הייתה נקייה משוטרים שאת מקומם תפס צבא צרפת ובראשם חיילי יחידת הקומנדו הצרפתי שהחלו לעבור בין הבתים לפי מידע מודיעיני מקדים ,ולהילחם במחבלים שיתרונם אבד להם ,היות שלא נשארה שום משמעות למדי המשטרה שלהם. הלחימה העיקשת של הקומנדו הצרפתי השיבה את השליטה לעיר לידי הצבא כעבור חמש שעות .עשרות מחבלים נהרגו במבצע .ארבעה שוטרים בכירים נתפסו כבוגדים שמסרו את כל סידורי האבטחה הפנימיים של צרפת לידי המחבלים. בזכות פיקחותו של הרמטכ"ל הצרפתי פייר דה ויליירס ,צרפת ניצלה... *** תרחיש הבלהות הזה ,שהוא דוגמא לכאב הראש של כל אירגוני המודיעין בעולם, מראה לנו שכאשר אדם רוצה להתאפס ולחשב מסלול מחדש ,עליו להתנתק קודם מההפרעות המסיחות את דעתו .עליו לנסות ולהשתיק את כל הגורמים המפריעים ואז להתחיל ולנסות ולפתור את הבעיה .לפעמים עצם ההשתקה וישוב הדעת כבר יבטיחו לו את חצי הדרך לפתרון התשובה .עוד עליו לדעת ,שתמיד כדאי לחפש קודם כל את עיקר הבעיה מבפנים ,ורק אחר כך להתחיל ולחפש אותה בגורמים שבחוץ... הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע שכרן של מצוות (משניות אבות ב' ,א') חֲ בָ ל לְפַ סְ פֵ ס סיפור צעיר ֹלׁשה ַא ִחים ָהיּוְּ ,בנֵ י ּגֵ 'ייְ ,ס ִטין וְ ֵדיוִ יד ְׁש ָ ָאב וָ ֵאםֲ ,א ָבל ָה ָאב ֵאינֶ ּנּו ּכִ י ָהלַ ְך לְ ֵבית מּודהָּ ,ד ָרה ּבֹוד ָדה וְ גַ לְ ָ עֹולָ מֹוָ .ה ֵאם ֵ ּומ ַצ ָּפה לַ ֶּטלֶ פֹון ֶׁשּיְ ַצלְ ֵצל לְ ַב ָּדּה ְּב ֵב ָיתּה ְ יה ַעל ַה ַּקו לְ ָה ִפיג יב ֵּׂשר ּכִ י ֶא ָחד ִמ ָּבנֶ ָ וִ ַ ידּותּהַ .על ָה ַר ְעיֹון ּכִ י יָ בֹואּו ֶאת ְּב ִד ָ ּוב ְעלָ ּה לְ ַב ֵּקר וִ ְּת ָרה ּכְ ָבר ִמּזְ ַמןֶׁ ,שּכֵ ן ִהיא ַ נּוח ַעל ִמ ְׁשּכָ בֹו ְּב ָׁשלֹוםָ ,ע ְמלּו ָקׁשֹות יָ ַ יהם יהם ּכְ ֵדי לְ ַה ְקנֹות לִ ְבנֵ ֶ וְ ָח ְסכּו ַּפת ִמ ִּפ ֶ יטאֹות יב ְר ִס ָ בֹוהה ְּור ָח ָבה ָּבאּונִ ֶ ַה ְשֹּכָ לָ ה ּגְ ָ יֹותר .וַ ֲע ָמלָ ם ָאכֵ ן נָ ָשֹא ֵּפרֹות. ַהּטֹובֹות ְּב ֵ רֹופסֹור ָּבכִ יר ַּב ַּמ ְחלָ ָקה ּגֵ 'יי ָה ִראׁשֹוןְּ ,פ ֶ ַה ַּק ְר ְּדיֹולֹוגִ ית ְּב ֶא ָחד ִמ ָּב ֵּתי ַהחֹולִ ים ִּבנְ יּו יֹורקַ ,חי ָׁשם ְּב ַפ ְר ְּב ֵרי ָה ִעיר ְּב ַביִ ת נָ ֶאה ְ ִעם ִא ְׁשּתֹו וִ ילָ ָדיוָ ,עסּוק ִמּב ֶֹקר ַעד ֶע ֶרב מֹוצא ְּפנַ אי ַּפ ַעם ְּב ...לְ ָה ִרים ֵ ּובק ִֹׁשי ְ מּודה. ִצלְ צּול ֶטלֶ פֹון לָ ִא ָּמא ַהּגַ לְ ָ יֹוׁשב ְּב ִמ ְׂש ָרד ְמ ֻה ָּדר ָצמּוד יֹועץ ְמנָ יֹות ָּבכִ יר ַּבּוֹול ְס ְט ִריטֵ , ְס ִטין ַה ֵּׁשנִ יֵ , לְ ָמ ַסּכֵ י ַמ ְח ֵׁשב ְמ ַר ְּצ ִדיםּ ,כְ ֶׁשּלְ ָאזְ נָ יו ֻמ ְצ ָמדֹות ָׁשֹלׁש ֲא ַפ ְרּכְ סֹות ֶטלֶ פֹון ,וְ ַרק יזֹוׁש ִהי ֲא ַפ ְרּכֶ ֶסת הּוא נִ זְ ּכָ ר לְ ָה ִרים ִצלְ צּול ָק ָצר לְ ִאּמֹו. ּכְ ֶׁש ִּמ ְת ַּפּנָ ה ַּפ ַעם ֵא ֶ יׁשיּ ,גַ ם הּוא ִסּפּור ֹלא ָק ָטן ֶׁשל ַה ְצלָ ָחהְּ ,בנִ ּגּוד לְ ֶא ָחיו הּוא וְ ֵדיוִ יד ַה ְּׁשלִ ִ יטנְ יָ הְ ,מנַ ֵהל ֲח ָברֹות ַק ְּבלָ נִ ּיֹות ּגְ דֹולֹותּ ,גַ ם הּוא ֵאין לֹו זְ ַמן. ּגֹורר ִּב ְב ִר ַ ִמ ְת ֵ ֹלׁשה זָ כְ רּו ּגַ ם זָ כְ רּו ֶאת יֹום ַה ֻהּלֶ ֶדת ַה ְּׁשמֹונִ ים ֲא ָבל לְ ַמ ְר ֵּבה ַה ֶּפלֶ א ּכָ ל ַה ְּׁש ָ ֹלח ֶאת ַמ ְּתנָ תֹו ְּביָ ד ְר ָח ָבה. ּבֹוד ָדה ,וְ כָ ל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָּד ַאג לִ ְׁש ַ ֶׁשל ָה ֵאם ַה ֵ יׁשה ַה ַּק ְּבלָ ן ָרכַ ׁש וִ ילָ ה ְמ ַה ֶמ ֶמת ַעל ֶא ָחד ֵמ ִאּיֵ י יָ וָ ןָׁ ,שם ּתּוכַ ל ָה ֵאם ַה ְּק ִׁש ָ יטב ָה ִרהּוט, לִ נְ פֹׁש ְּב ָח ְד ֵׁשי ַה ַּקיִ ץ ֵמ ֲע ַמל ַה ָּׁשנָ הֶ ,את ַהּוִ ילָ ה ָּד ַאג לְ ַצּיֵ ד ְּב ֵמ ַ יכּותּיֹות יֹותר .לְ ִאּמֹו ָׁשלַ ח ְּתמּונֹות ֵא ִ ֹלא ִק ֵּמץ ְּבכַ ְסּפֹוַ ,הּכֹל ַעל ַה ַּצד ַהּטֹוב ְּב ֵ ּובזֹאת יָ ָצא יסה ָהלֹוְך וָ ׁשֹוב לְ ִאּיֵ י יָ וָ ןָ , ֶׁשל ַה ַּביִ תּ ,כַ ְר ִטיס ְּב ָרכָ ה וְ כַ ְר ִטיס ִט ָ חֹובתֹו. יְ ֵדי ָ ִאיׁש ַה ְּמנָ יֹות ִמּוֹול ְס ְט ִריטָ ,הלַ ְך ַעל ַמה ֶּׁש ְּמ ַד ֵּבר ֵאלָ יו ,וְ ָרכַ ׁש ְמכֹונִ ית ֶמ ְר ֶצ ֶדס ְמפ ֶֹא ֶרתַ ,ה ִּמּלָ ה ָה ַא ֲחרֹונָ ה ְּבׁשּוק ַה ְּמכֹונִ ּיֹותֶ .את ַה ְּמכֹונִ ית ָׁשלַ ח מּודים ָס ִביב לַ ָּׁשעֹון ,מּוכָ נִ ים לָ ָא ֶרץָּ ,ד ַאג לְ ֶח ְב ַרת ּכ ַֹח ָא ָדם ֶׁש ַּת ֲע ִסיק נֶ ָהגִ ים ְצ ִ לָ ַק ַחת ֶאת ִאּמֹו ְּבכָ ל ָׁש ָעה לְ ֵהיכָ ן ֶׁש ַרק ִּת ְר ֶצה. יצד יּוכַ ל ּבֹוד ָדהּ ,כֵ ַ קֹורי ִמּכֻ ּלָ ם ,הּוא ָח ַׁשב ַעל ָה ֵאם ַה ֵ ַה ַּק ְר ְּדיֹולֹוג ָהיָ ה ְמ ִ ידּותּה ,וְ ָרכַ ׁש לָ ּה ֻּתּכִ י ְמ ַד ֵּבר ִּב ְסכּום ָע ֵתק. לְ ָה ִפיג ֶאת ְּב ִד ָ ְּב ִסּיּומֹו ֶׁשל יֹום לְ ַא ַחר ֶׁש ַה ַּמ ָּתנֹות ּכֻ ּלָ ם ִהּגִ יעּו לְ יַ ֲע ָדםִ ,ה ְת ַק ְּׁשרּו ַה ָּבנִ ים סּורים" ְּב ִש ַֹיחת וְ ִע ָידה לְ ַא ֵחל לְ ִא ָּמם ֵמ ָרחֹוק ֶאת ּכָ ל ַהּטֹוב ֶׁש ָּבעֹולָ ם. "מ ִ ַה ְ ּומֹודה לְ כֻ ּלָ ם ַעל ְּתש ַֹּומת ַהּלֵ ב ַהּיָ ָפה לְ יֹום ָ ּוב ֶּטלֶ פֹון ָה ִא ָּמא ִמ ְת ַרּגֶ ֶׁשת ַ ֻהּלַ ְד ָּתּהֲ ,א ָבל ִהיא ֹלא ְמ ֻר ָּצה: "לָ ָּמה לִ י וִ ילָ ה ְּב ִאּיֵ י יָ וָ ן? ֲאנִ י ְּבק ִֹׁשי ַמ ְצלִ ָיחה לְ נַ ּקֹות ֶאת ֵּב ִיתי ּכָ אן ,לָ ָּמה לִ י נֹוסף? לִ נְ ס ַֹע ַעד יָ וָ ן לְ נַ ּקֹות ַּביִ ת ָ יׁשה טֹוב ּומכֹונִ ית??!! ִּב ְׁש ִביל ָמה? לְ ָאן ֲאנִ י ּכְ ָבר הֹולֶ כֶ ת? ֲה ֵרי ּכְ ֶׁש ֲאנִ י ַמ ְרּגִ ָ ְ יַ ֲח ִסית ֲאנִ י הֹולֶ כֶ ת ְּב ַסְך ַהּכֹל לְ ֻק ַּפת חֹולִ יםָ ,אז ִּב ְׁש ִביל ָמה ְמכֹונִ ית?" "א ָבלֲ ,א ָבל ָהעֹוף ָהיָ ה ָט ִעים!" ֲ "א ָבל ִא ָּמא ,זֶ ה ָהיָ ה ֻּתּכִ י ְמ ַד ֵּבר"... נֹותן זְ ָע ָקה ַּב ֶּטלֶ פֹוןֲ : ַה ֵּבן ֵ "א ָבל הּוא ֹלא ָא ַמר ּכְ לּום"!... יׁשהֲ : ָה ִא ָּמא נִ ְׁש ֶא ֶרת ֲא ִד ָ יֹוד ַע ֹאמרּו ַא ֶּתםֵ ,איזֶ ה ָּפנִ ים יֵ ׁש לְ ַה ְח ָמ ָצה ֶׁשּכָ זֹוּ ,כָ ְך ֶׁש ַא ָּתה ֲא ִפּלּו ֹלא ֵ ּת ְ ָמה ֶה ְח ַמ ְצ ָּת.... * הּותם ֶׁשל ַה ְּד ָב ִרים לִ ְפנֵ י אּולַ י ּכְ ַדאי לִ ְהיֹות ְק ָצת ֵע ָרנִ ּיִ ים ,לִ ְבּדֹק ֶאת ַמ ָ אֹותם לְ גַ ְמ ֵרי .לְ ִה ְתּבֹונֵ ן ַּב ֶּמה ֶׁש ִּמ ָּס ִביב ,לִ ְׁשמ ַֹע ,לָ ֵתת ְּתש ַֹּומת ּקֹוב ִרים ָ ֶׁש ְ לֵ ב ּגַ ם לִ ְד ָב ִרים ֶׁשֹּלא ֻה ְרּגַ לְ נּו לִ ְׁשמ ַֹע ַעד ַהּיֹום .לֵ ְך ֵּת ַדע ,אּולַ י ָה ֱא ֶמת ְמצּויָ ה ַּדוְ ָקא ְּב ָמקֹום ֶׁשֹּלא ָח ַׁש ְב ָּת... חּוׁשת ׁשּותנּו ִהיא ְּת ַ טּואר ַה ְּתחּוׁשֹות ֶׁש ִּב ְר ֵ ַא ַחת ַה ְּתחּוׁשֹות ַה ָּקׁשֹות ְּב ֶר ֶּפ ְר ַ ּכֹואב ַהּלֵ בֶ :ה ְח ַמ ְצנּו .יָ כֹלְ נּו לְ ַה ְרוִ ַיח ,לְ ַה ִּׂשיג, (פ ְספּוס)ֹ ,לא ַּפ ַעם ֵ ַה ַה ְח ָמ ָצה ִ ּופ ְס ַפ ְסנּו... לְ ַה ְרּגִ יׁשִ , ָמה לַ ֲעשֹוֹת ,זֶ ה ִט ְבעֹו ֶׁשל ָה ָא ָדם ֶׁשהּוא ַמ ֲח ִמיץ ִהזְ ַּד ְּמנֻ ּיֹות ַעל יָ ִמין וְ ַעל ימהֲ ,א ָבל... צּורה ַמ ְד ִה ָ אֹותם ְּב ָ שמֹאלּ ,כְ ִאּלּו יָ כֹול ָהיָ ה לְ נַ ֵּצל ָ ְֹ יציםַּ ,פ ַעם לֹומ ִדיםַּ ,פ ַעם ַא ַחת ַמ ְח ִמ ִ ּכֹואב .לָ ָּמה? ּכִ י ִמ ָּט ֻעּיֹות ְ וְ זֶ ה ֹלא ּכָ ל ּכָ ְך ֵ יׁשית ּכְ ָבר זֹוכְ ִרים ,אּולַ י... ְׁשנִ ּיָ ה ְמ ַפ ְס ְפ ִסיםַּ ,פ ַעם ְׁשלִ ִ ּכֹואב זֶ ה ּכְ ֶׁשּיֵ ׁש ָא ָדם ֶׁש ַּמ ֲח ִמיץ ַמ ֶּׁשהּו יָ ָקר וְ ָחׁשּוב ,וְ הּוא ּכְ לָ ל ֵאינֹו ַמה ֶּׁשּכֵ ן ֵ ּומ ַׂש ְּב ִרים ֶאת ָאזְ נֹוּ ,כְ ָבר ְמ ֻא ָחר ִמ ַּדי ִמּכְ ֵדי לְ ַת ֵּקן. אֹומ ִרים לֹו ְ יֹוד ַע ִמּכָ ְךּ ,וכְ ֶׁש ְ ֵ יטיב לִ ְבּדֹק ,לִ ְבחֹן ,לְ ַעּיֵ ן ּולְ נַ ֵּת ַח ,אּולַ י נַ ְח ִמיץ ָּפחֹות. ִאם נֵ ִ לתת מאהבה סיפור לשבת "אני צריך מישהו נאמן שבאמת אוהב אותי ,ולא יפנה לי עורף או ידאג לצרכיו האישיים על חשבון קופת הממלכה", פנה מלך ספרד לדייגו יועצו הקרוב והנאמן" .מאז מותו של אלברטו רוזאלס שניהל את אוצר הממלכה בנאמנות ובמקצועיות ומסר את עצמו למען ניהולה התקין ,אינני מוצא אדם שאני יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות ולדעת שרק טובתי וטובת הממלכה לנגד עיניו" ,סיים המלך הזקן את דבריו והביט בעצב ביועצו האהוב שהקשיב לדברים בשתיקה. אמנם היו אנשים רבים שחשקו מיכאל ראם בתפקיד ,אבל המלך שכבר הספיק לעבור בחייו מספר משברים שאיימו על הממלכה ידע שרבים מהם 'ידאגו' לאוצר המלכותי ,אך יותר מכך הם ידאגו לעצמם .דייגו ידע שאסור לו לאכזב את המלך שסומך על עצתו ,והוא חייב למצוא את הנוסחה שתוכיח מי באמת אוהב את המלך ומי לא בדיוק כך. הוא התהלך בחדר אחוז שרעפים ,ולפתע נצנץ רעיון במוחו .הוא חשב וחכך בדעתו עוד מספר דקות ,ואז החל להרצות בפני המלך את תכניתו. ככל שהתקדם בפירוט התוכנית התרחב החיוך שעל פני המלך יותר. "תמיד אהבתי את עצותיך ,דייגו היקר" אמר המלך וטפח על שכמו. * "בעוד שלושה חודשים תיערך מסיבה למלכנו האהוב לרגל מלאת לו 80 שנה" נכתב בהזמנה המהודרת שנשלחה אל מושלי הערים והמחוזות ברחבי המדינה ,ואל השרים והמקורבים לחצר המלוכה. האולם רחב הידיים שבארמון שופץ לכבוד האירוע הנוצץ ,ווילונות יוקרתיים יחד עם ריהוט כבד ויקר שנקנה במיוחד ליום הולדתו של המלך השלימו את התפאורה .טובי השפים נשכרו על ידי הוועדה המיוחדת שהופקדה על הכנת האירוע ,כדי להכין את מיטב המטעמים למוזמנים המכובדים. גם המוזמנים הרבים מצדם התכוננו לאירוע רב הרושם ,וכל אחד מהם החל לתכנן את המתנה אותה יעניק למלך ביומו הגדול .האחד הזמין גלימת ארגמן ארוגה עם חוטי זהב אמיתי ,והאחר רכש קופסת טבק משובצת ביהלומים רבים .השלישי רכש במיטב כספו סוס מרוצים מזן נדיר ,שכמותו יש רק מעטים בעולם ,והרביעי הזמין ציור של המלך מצייר מפורסם שיצירותיו פיארו את המוזיאונים היוקרתיים ביותר. וכך כל אחד השקיע את מיטב כספו ומחשבה רבה כדי שמתנתו תהיה המקורית והמושקעת ביותר. יום האירוע הגיע .בחצר הארמון נעמדו בשורות העגלות היוקרתיות רתומות לסוסי ענק ,שהיה נדמה שגם הם מתרגשים לכבוד האירוע שאליו הגיעו .השרים ונכבדי הממלכה נכנסו זה אחר זה כשבידם המתנות שרכשו .אט אט התיישבו המוזמנים הרבים ליד השולחנות העמוסים במנות היוקרה ,והתזמורת המלכותית בת עשרות הנגנים פצחה בשיר שנתן את האות לפתיחת האירוע .כולם חיכו לכניסתו של חתן השמחה אל האירוע הגדול שנחגג לכבודו ,ובינתיים הסתובבו בין הקהל מלצרים ופקידי המלך ושירתו את המוזמנים הרבים. בגלריה צדדית מאחורי וילון עבה עמד המלך ,כשלצדו יועצו האהוב. הם הביטו אל הקהל הרב שגדש את האולם .לפתע נכנסו אל האולם מספר משרתים מבית המלוכה עם עגלות ענק .הם סובבו בין המוזמנים ואספו את המתנות הרבות .אבל ההפתעה האמיתית הייתה ההודעה שבפיהם" :לפי בקשתו של המלך ,אין הוא מעוניין לדעת מה הביא כל אחד מהמוזמנים ,ובכלל אם הביא מתנה ,ולכן מתבקשים האורחים הנכבדים להסיר מן המתנה שברשותם את מכתבי הברכה ואת האגרות המצורפות למתנות שברצונם להעניק למלך" ,הודיעו המשרתים תוך כדי שהם מגלגלים את עגלות הענק .המלך ויועצו דייגו גונזלס הביטו אל הקהל המופתע ,ושמחו שהכל עובד כמתוכנן .השרים ששמעו את הוראת המלך עיוותו את פניהם בתדהמה ,חלקם כעסו מאוד והניחו את המתנה בעגלה בחוסר חשק ,וחלקם ניסו בכל זאת לשכנע את המשרתים הממונים על איסוף המתנות שבכל זאת יתירו להם לרמוז למלך מי הוא הנותן הנכבד .היו אף כאלו שהגדילו לעשות ,ולאחר שהביטו ימינה ושמאלה הכניסו את המתנה שהביאו אל תוך כיסם. בקצה האולם עמד קרלוס מורטיאנו ,שהיה מושל באחת העיירות הקטנות שבפרברי המדינה .כשהגיע אליו משרת המלך והודיע לו את הודעתו של המלך אורו עיניו .הוא הניח את המתנה העטופה בעגלת היוקרה ,והסיר ממנה את האיגרת המקופלת כשחיוך על פניו. המלך ודייגו שהביטו על כל הנעשה הביטו זה בזה בחיוך" .כל הכבוד דייגו" אמר לו המלך" ,עכשיו אני יודע מי באמת אוהב אותי ודואג לי ,ומי נותן לי את המתנה כדי לדאוג לעצמו "...אמר המלך ,ואחז בידו של דייגו כשהם נכנסים אל האולם העמוס באוהביו של המלך ,כשבליבם פנימה רק הם יודעים כמה מעטים הם האוהבים האמיתיים... *** בפרשת השבוע מסופר על מספר אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת קרבן הפסח ,ולמרות שעל פי דין הם היו פטורים מהקרבת הקרבן ,הם לא ויתרו ורצו בכל זאת להעניק מעצמם ולהתקרב לקב"ה על ידי הקרבת קרבן פסח, ואכן הקב"ה ברוב רחמיו נתן להם אפשרות נוספת להקריב את קרבן הפסח בפסח שני. כי מי שבאמת אוהב את הבורא, מתקבל בזרועות פתוחות למרות הכול... מכת דם בביצים השעה הייתה כבר שלוש אחר הצהריים ורוב החנויות כבר היו סגורות לקראת השבת המתקרבת. שרונה פתחה את המקרר כדי להוציא ביצים עבור הציפוי שהכינה לעוגה ,וגילתה שהביצים נגמרו. "מיטל ,לכי רגע ליעל השכנה תביאי ממנה תבנית ביצים!" קראה שרונה לבתה .כעבור כמה דקות חזרה מיטל כשבידיה תבנית של 12ביצים. שרונה השתמשה בביצים ,וכמובן ביום ראשון ירדה למכולת כדי לקנות תבנית ביצים ולהחזיר אותה לשכנתה הנדיבה .יומיים לאחר מכן שאלה מס' 399 באה יעל לשרונה ,בטענה שארבע ביצים מתוך התבנית היו עם דם, והיא זרקה אותן לפח ולכן היא רוצה ארבעה ביצים חדשות .וכעת על סיפור זה יש לנו שלושה שאלות .א') האם ביצה שיש בה דם מותרת באכילה? ב') האם שרונה קיימה את החזרת ההלוואה כאשר החזירה ביצים עם דם ,למרות שהיא קיבלה ביצים ללא דם? ג') האם שרונה יכולה לטעון שכיוון שהחזירה ביצה שלמה ,מבחינתה היא השיבה את החוב על אף שהיה דם בביצים? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן ס"ו סעיף ז' בעניין' :הכשר ביצה עם דם' .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיף י"ט בדין' :המוכר ביצים לחברו ונמצאו מוזרות' והאם זה דומה למקרה שלנו? תשובה לשאלה "הנדיב שנעלם" (שאלה מס' )396 תקציר השאלה השבועית :יהודי אמריקאי החליט לתת מתנה לשלום המתמיד ,וביקש מדוד שעבר במקום לתת לו מאה דולר. בית המדרש שלום סירב לקבל את המתנה אבל הנדיב הלך לדרכו .דוד ניגש לרב ושאל אותו מה לעשות עם הכסף .מה השיב לו הרב? תשובה בקצרה :הכסף שייך לנדיב האלמוני ,ודוד חייב לשמור אצלו את הכסף מדין 'השבת אבדה' ובכל מקרה הוא יכול לנסות ולשכנע את שלום לקבל ממנו את הכסף .ויש אומרים שיכול לתת את הכסף לבן תורה אחר ,בתנאי שאם יתברר מי הנדיב והלה לא יסכים למתנה שניתנה לו ,הלה יצטרך להחזיר את הכסף. תשובה בהרחבה :בתלמוד בבלי ובהלכה (מסכת 'בבא בתרא' דף קל"ז ,שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רמ"ה סעיפים י' ,י"א) מובאות כמה דוגמאות מה הדין לגבי אדם שנתנו לו מתנה ,והוא מסרב לקבל אותה .נביא כאן כמה דוגמאות ,שלפיהן נוכל להסיק מסקנות לגבי המקרה שלנו. א') אדם שקיבל את המתנה ואמר שאינו מעוניין בה ,להלכה המתנה נחשבת כ'הפקר' ,כיוון שהבעלים שהוא מקבל המתנה הפקיר אותה, וכל הקודם זוכה. ב') אדם שאמר עוד לפני שקיבל את המתנה שאינו מעוניין בה ,הדין הוא שהמתנה חוזרת לבעליה הראשונים .כיוון שעדיין לא יצאה מרשות הבעלים ונשלחה עבור האדם שבשבילו היא מיועדת וברגע שהוא קיבל אותה -ואמר שאינו מעוניין בה ,אינה נחשבת כ'הפקר' וחוזרת לרשות הבעלים. ג') אם נתנו מתנה לאדם כדי שיזכה בה עבור מישהו אחר :אם אותו אדם ידע מכך ושתק ,ורק אחר כך אמר שאינו רוצה לקבל את המתנה ,יש ספק בהלכה כיצד להתייחס לגורל המתנה .מצד אחד ,יש להחשיב את שתיקתו בעת ששמע על קבלת המתנה עבורו ,כהסכמה שבשתיקה .רק אחר כך התחרט ,ולכן הדין הוא כמו נידון א' שהבאנו למעלה .ומצד אחר ,אולי אפשר לומר שהוא שתק כיוון שעדיין לא הגיע לידיו כלום ,וברגע שהביאו לו את המתנה – סירב לקבל אותה ,ולכן הדין יהיה כנידון ב' .אבל בכל מקרה אנו מתייחסים לדין זה כ'ספק הפקר' שאם מישהו תפס את המתנה ,זכה בה .וגם אם מקבל המתנה בהתחלה יתפוס בה בחזרה ,לא מוציאים אותה מידי הזוכה. לפי נידונים אלו ,ברגע ששלום ידע על המתנה הוא סירב לקבל אותה ולכן היא חוזרת לידי הנדיב האלמוני .וכיוון שהלה הלך לדרכו, ואיננו יודעים מי הוא ,הדין הוא שזה יחשב כ'אבדה' שהמוצא צריך לשמור עליה עד שיבוא אליהו הנביא ויגלה מי הבעלים ,ובינתיים אסור לו להשתמש בכסף( .סימן רס"ז סעיף כ"ה) העצה הפשוטה שיכולה לפתור את הבעיה במקרה שלנו. עצה פשוטה היינו נותנים לדוד בסיפור שלנו :פשוט לחזור פנימה לתוך בית הכנסת ולהסביר לשלום שהנדיב נעלם ,וכעת שיעשה מה שהוא רוצה עם הכסף .שהרי כל זמן שהכסף ניתן עבור שלום ,הוא פשוט יכל להשאיר אותו בידיו ,ולחסוך מעצמו את ההתמודדות מה לעשות עם הכסף. נתן מתנה לעני ,והוא סירב לקבל .האם המתנה חוזרת לבעליה? רעיון נוסף שיכול להוות פתרון במקרה שלנו ,הוא לתת את הכסף הזה לעני אחר בן תורה ,ולעשות אתו תנאי שברגע שיאותר הנדיב האלמוני – אם הנדיב יסרב לתת לו את הכסף ,הוא יצטרך להחזיר אותו .כיוון שבהלכה (סימן קכ"ה סעיף ה') נפסק שאדם ששלח מתנה על ידי שליח לאדם שהוא עני ואין לו פרנסה ,נתינת המתנה נחשבת כ'נדר' לשולח המתנה ואסור לו לחזור בו מנתינתו .אם כן, כיוון שהוא חייב בכל מקרה לתת את הכסף לצדקה ,ואיננו יכולים לברר למי הוא היה מעוניין לתת את הכסף ,יכול בינתיים לתת אותו לעני אחר בן תורה ולקיים את רצון הנדיב האלמוני. אמנם ההגדרה שהמתנה נעשית 'נדר' עבור הנותן ,היא רק במקרה שהעני הסכים לקבל אותה ואם העני אינו רוצה לקבל אותה ,התבטל ה'נדר' אבל בכל זאת יש אומרים שאפשר לתת אותו לצדקה בצורה דומה למצווה שכבר נעשתה ,ואם נאתר את הנדיב והוא יתנגד לנתינת המתנה כפי שעשינו ,מקבל הכסף יצטרך להחזיר אותו לבעליו .אבל כל עוד שלא איתרנו אותו – סביר להניח ,שהוא היה רוצה שנעשה זאת במקום שהכסף יהיה מונח עד שיבוא אליהו.
© Copyright 2024