1. No category

‫הכח היצירתי‬
‫נייר‬
‫עמדה‬
‫בנושא‬
‫מעמדם‬
‫האקדמי של מקצועות הטיפול‬
‫הנפשי הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מוגש ע " י מחלקת המחקר‬
‫של התאחדות הסטודנטים‬
‫כתיבה‪ :‬מיטל גואטה‬
‫עריכה‪ :‬אהרן אריאל לביא‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫כסלו תשע"א (נובמבר ‪)0202‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫התאחדות הסטודנטים בישראל‬
‫רחוב נחלת יצחק ‪8‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪84778‬‬
‫טלפון ‪30-8330003 :‬‬
‫פקס ‪30-8330006 :‬‬
‫‪www.nuis.co.il‬‬
‫‪office@nuis.co.il‬‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים ‪0........................................................................................................‬‬
‫תקציר מנהלים ‪8....................................................................................................‬‬
‫המלצות ‪4.................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מבוא ‪63................................................................................................................‬‬
‫מבנה ומטרות המסמך ‪63............................... ................................ ................................‬‬
‫על מקצועות הטיפול הפרא‪-‬רפואיים ‪63.............. ................................ ................................‬‬
‫טיפול באמנות פלסטית ‪60......................................................................................‬‬
‫הקדמה ‪60................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫רציונל תיאורטי ‪67......................................... ................................ ................................‬‬
‫אמנות כטיפול (‪61............... ................................ ................................ )Art as Therapy‬‬
‫פסיכותרפיה באמנות (‪68................................ ................................ )Art Psychotherapy‬‬
‫פסיכותרפיה אנליטית באמנות (‪68..................................... )Psychotherapy Analytical Art‬‬
‫תהליכי המיסוד והשלכותיהם על ההתגבשות התיאורטית ‪64.................. ................................‬‬
‫טיפול בהבעה ויצירה ‪ -‬תחום בתהל יכי הגדרה ‪63.......................................................‬‬
‫רקע ודיון על השם הרשמי ‪63........................... ................................ ................................‬‬
‫השונות בתחום הטיפול בהבעה ויצירה ‪23.......................................... ................................‬‬
‫י‪.‬ה‪.‬ת‪ - .‬הארגון הישראלי לתרפיה ביצירה והבעה ‪26............................ ................................‬‬
‫מצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ‪22..........................................‬‬
‫התפתחות מרכזי ההכשרה לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בארץ ובחו"ל ‪20...........................‬‬
‫תנאי הקבלה הנפוצים לתכניות הלימודים השונות ‪21......................... ................................‬‬
‫אפשרויות תעסוקה עבור מטפלים בהבעה ויצירה ‪28......................... ................................‬‬
‫עמוד ‪0‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫סיכום ‪28..................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תהליך מיסוד תחומי הטיפול בהבעה ויצירה ‪24..........................................................‬‬
‫הרקע לתהליך המיסוד ‪24............................... ................................ ................................‬‬
‫תהליך החקיקה ומאפייניו ‪28............................ ................................ ................................‬‬
‫הקשיים שמאפיינים את תהליך החקיקה ‪23..................................... ................................‬‬
‫המשתתפים בועדות וסוגיות מרכזיות שנידונו ‪03.............................. ................................‬‬
‫איכות ואחידות ההכשרה ‪03......................... ................................ ................................‬‬
‫ההכשרה הקלינית אל מול הדרישות האקדמיות והשפעתן על מרכזי ההכשרה ‪06..................‬‬
‫מעורבות המל"ג ביצירת הקריטריונים לתחום‪ ,‬והשלכותיה על עתיד מרכזי ההכשרה ‪00...............‬‬
‫מחוייבות המחוקק לכל הצדדים ‪07.................... ................................ ................................‬‬
‫מצב תחום הטיפול בהבעה ויצירה ערב החקיקה ‪08....................................................‬‬
‫המתווה לתואר שני שנוסח ע"י המל"ג ומשרד הבריאות ‪08..................... ................................‬‬
‫קשיי הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נוכח תהליכי מיסוד התחום ‪08....................................‬‬
‫קשיים במציאת עבודה ותנאי העסקה נמוכים ‪04............................... ................................‬‬
‫תדמית ואיכות ההכשרה הקיימת ביחס לאמות‪-‬המידה המתגבשות ‪08..................................‬‬
‫התפישה של תחום הטיפול בהבעה ויצירה בשדה הטיפולי הרחב ‪08....................................‬‬
‫קריטריונים שונים להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה ביחס למקובל בשטח הטיפול ‪03...............‬‬
‫השפעת העדר מחקר מדעי משמעותי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה על תפישתו ‪73...............‬‬
‫מגבלות על ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה בשדה הטיפול ‪76...................‬‬
‫חוסר הבחנה בין האפיקים החינוכי והקליני בתחום הטיפול בהבעה ויצירה ‪72.........................‬‬
‫תעודת הוראה כדרישה להעסקת מטפלים בהבעה ויצירה במסגרות חינוכיות ‪70.....................‬‬
‫דיפרנציאציה בין המטפלים השונים בהבעה ויצירה והשלכותיה לגבי אפשרויות תעסוקה‬
‫והתקדמות עתידיות ‪70............................... ................................ ................................‬‬
‫קווים לדמותו של סטודנט לטיפול בהבעה ויצירה ‪77.............................. ................................‬‬
‫מערכות בחינת הקריטריונים להתאמת מועמדים ללימודי הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה ‪71......‬‬
‫אופי והתאמת דרישות ההשלמה למועמדים שאינם מגיעים מתחומי הטיפול ‪78.......................‬‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫חשיבות הטיפול האישי בתהליך הכשרת מטפלים והקשיים הנוגעים לכך ‪74...........................‬‬
‫עתיד 'דור הביניים' ‪74................................. ................................ ................................‬‬
‫עלותם הגבוהה יחסית של לימודי ההכשרה ‪78................................. ................................‬‬
‫קשיים פיננסיים נוספים שנובעים מחוסר ההגדרה של התחום ‪78.........................................‬‬
‫סיכום ‪ -‬הקשיים המרכזיים עבור סטודנטים במקצועות ההבעה ויצירה ‪73..................................‬‬
‫המלצות לסיוע לאוכלוסיית הסטודנטים במקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואי ‪13.........‬‬
‫המלצות ‪13.................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫פיתוח אקדמי וגיבוש מקצועי ‪13.................... ................................ ................................‬‬
‫מסגרות ההכשרה ‪16.................................. ................................ ................................‬‬
‫היכרות ציבורית ‪16..................................... ................................ ................................‬‬
‫תמיכה בסטודנטים ‪16................................. ................................ ................................‬‬
‫סבסוד ‪16................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫הפצת מידע ‪12.......................................... ................................ ................................‬‬
‫מתן קדימות למטפלים בהבעה ויצירה ‪12........................................ ................................‬‬
‫סיוע בהשלמה לתואר שני ‪12....................... ................................ ................................‬‬
‫הכללת הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באגודות השונות ‪12........... ................................‬‬
‫הנהרת המידע בנוגע לחקיקה ‪10.................. ................................ ................................‬‬
‫פעילות פרלמנטרית ‪10............................... ................................ ................................‬‬
‫סיכום ‪17..................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תקציר מנהלים‬
‫מטרת מסמך זה להציג תמונה מפורטת לגבי מצב הסטודנטים במקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים‪,‬‬
‫ובראשם תחומי הטיפול בהבעה ויצירה אשר מעמדם האקדמי נמצא בתהליכי מיסוד באמצעות חקיקה בימים‬
‫אלו ממש‪ .‬בנוסף‪ ,‬בסיום המסמך נציע מספר המלצות להתמודדות עם המצב שנוצר‪.‬‬
‫תחת הכותרת של 'מקצועות הטיפול הפרא‪-‬רפואיים'‪ ,‬ואפילו תחת כותרת המשנה 'טיפול בהבעה ויצירה'‪,‬‬
‫נכללים מקצועות רבים ושונים‪ ,‬החל מפיזיותרפיה ורנטגנאות ועד למקצועות טיפוליים כגון טיפול בדרמה‪,‬‬
‫באמנות פלסטית‪ ,‬בבעלי‪-‬חיים ועוד‪ .‬כל אחד מהמקצועות הללו מצוי במיקום שונה במפת התעסוקה‪ ,‬ובשלבי‬
‫התפתחות תיאורטיים‪ ,‬מעשיים‪ ,‬וחוקיים שונים ולכן קשה מאוד לדון בהם במסגרת אותו דיון‪ .‬במסמך זה‬
‫נתמקד במקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬המכילים בתוכם קושי מובנה נוסף הנובע מעצם היותם מקצועות‬
‫מורכבים המשלבים בין שני תחומים שונים‪ :‬תחום הטיפול הנפשי מחד‪ ,‬ותחום אמנותי כלשהו הנרתם למלאכת‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫הנסיון לאגד מספר גדול של תחומים כה מגוונים תחת קורת גג אחת יוצר יתרון לגודל מצד אחד‪ ,‬אך גם מעצים‬
‫את המורכבות הפנימית ויוצר אוכלוסיית שחקנים הכוללת שונות גדולה‪ ,‬ועל‪-‬אף שחבריה פועלים למען מטרה‬
‫משותפת הם מחזיקים לא פעם באינטרסים סותרים המביאים לתחרות פנימית ומחלוקות קשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 0222‬ניטלה הסמכות לפקח ולהעניק תעודות הכרה במקצועות הטיפול בהבעה ויצירה ממשרד הבריאות‪ ,‬וכך‬
‫התווסף עוד קושי משמעותי‪ .‬מאז אותה החלטה מטפלים שמסיימים הכשרתם לא מקבלים אישור ממשרד‬
‫הבריאות ואין פיקוח על העוסקים בתחום‪ ,‬ומתוקף המצב הזה נאלץ התחום לעבור תהליך מואץ ולא טבעי של‬
‫הגדרה במסגרת החוק שמטרתו להגדיר מי רשאי לכנות את עצמו בתואר השייך למקצוע‪ ,‬מהן חובותיו ומהן‬
‫סמכויותיו‪ .‬במקרה של מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה הקושי ליצור הגדרה רשמית ואחידה למקצוע נובע‬
‫מקונפליקט בין פעולת החקיקה‪ ,‬שמתבטאת בדרישה קשיחה להגדרה מבדלת ומדוייקת‪ ,‬לבין אופי התחום‬
‫ההטרוגני‪ ,‬הבינתחומי והגמיש במהותו‪ ,‬שמראש מהווה גם אכסנייה לשישה תת‪-‬תחומים נפרדים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬באין חוק בנושא במדינת ישראל‪ ,‬כל אחד ממרכזי ההכשרה קבע בעצמו את אמות‪-‬המידה המנחות אותו‬
‫בתחום‪ ,‬בהתאם לתפישת עולמו‪ .‬המרכזים השונים גם השקיעו רבות בהפצת ופרסום חזונם עבור התחום‪ ,‬כך‬
‫שבפועל צמחו בארץ ב‪ 02-‬השנים האחרונות 'מותגים' שונים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬כעת‪ ,‬עם‬
‫התקדמות תהליכי החקיקה‪ ,‬נוצר איום על ההגדרות העצמאיות השונות וכל אחד מהמרכזים השונים נאבק על‬
‫יכולתו להמשיך להתקיים ומציג מול ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת את הוותק והמקצועיות שלו‬
‫ולוחץ לבחור באמות‪-‬המידה שלו עבור ההגדרה הרשמית‪ .‬התנהלות זו תורמת לסרבול והארכת הדיון להסדרת‬
‫התחום‪ ,‬שנמשך כבר שבע שנים וטרם הגיע לפתרונו‪.‬‬
‫בנוסף למרכזי ההכשרה‪ ,‬גם הגופים הממלכתיים הפועלים בתחום מחזיקים בדעות ועמדות בסיסיות משלהם‪,‬‬
‫שחלקן סותרות את האינטרסים המרכזיים הקיימים בשוק עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬משרד הבריאות דורש 'שדרוג אקדמי'‬
‫של תחום הטיפול בהבעה ויצירה כך שבוגריו יחוייבו גם בלימודי תואר שני בפיקוח המל"ג‪ .‬אלא שמדיניות‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫המל"ג איננה מאפשרת למכללות להוראה להעניק תואר שני בכל תחום פרט לחינוך‪ ,‬בעוד שמרבית מרכזי‬
‫ההכשרה פועלים במסגרת המכללות לחינוך וככל הנראה הם לא יוכלו להתאים את עצמם לדרישה זו‪ .‬כך שנוצר‬
‫מתח רב בין הדרישות הממלכתיות‪ ,‬שמטרתן להגדיר את המקצוע באופן שיגן על ציבור המטופלים ויקבע‬
‫אמות‪-‬מידה אקדמיות וקליניות נאותות‪ ,‬לבין רצונם ויכולתם של מרכזי ההכשרה הקיימים להמשיך להתקיים‪.‬‬
‫אין לדעת מה יקרה בעתיד‪ ,‬אולי בעקבות פרסום המתווה הנדרש לתואר שני יפתחו תכניות חדשות לטיפול‬
‫בהבעה ויצירה‪ ,‬ויתכן שימצא הפתרון שיאפשר למכללות להוראה לשמור על המסלולים שלהם ולהתאימם‬
‫לדרישות תואר שני‪.‬‬
‫במצב הנוכחי הנפגעים העיקריים מהתהליך המתמשך הנם הסטודנטים שלומדים תחומים אלו‪ .‬כחלק מהמחקר‬
‫שנערך לצורך כתיבת מסמך זה נערכו שיחות עם סטודנטים ובוגרים בדרגות ותק שונות בתחום‪ ,‬בהן עלו קשיים‬
‫וחששות רבים ביחס למצב שיווצר עם סיום החקיקה בתחום‪ .‬העדר ההסדרה החוקית של התחום יוצרת קשיים‬
‫פיננסיים רבים עבור הסטודנטים‪ ,‬שכן הלימודים יקרים מאוד (בין ‪ 02‬ל‪ 022-‬אלף ‪ ₪‬לתואר)‪ ,‬דורשים שעות‬
‫הכשרה מעשיות בהיקף גדול וללא תמורה‪ ,‬אינם מסובסדים ע"י המדינה ולא קיימות מלגות לימודים בתחום‪.‬‬
‫במצב זה הנגישות לתחום מוגבלת ע"י היכולת לעמוד בנטל שכר הלימוד או מחייבת השקעה פיננסית גדולה‬
‫מאוד על מנת ללמוד‪ ,‬ולא תמיד היא מחזירה את עצמה לאחר הלימודים‪ .‬שוק העבודה הקיים בתחום סובל גם‬
‫הוא מבעיות רבות‪( :‬א) בהעדר חקיקה מסודרת לא ניתן לקבל תעודת מטפל מטעם משרד הבריאות‪ ,‬עובדה‬
‫המונעת מהבוגרים בשבע השנים האחרונות לעבוד במסגרות רבות; (ב) לא מוקצים תקנים ציבוריים חדשים‬
‫למקצועות אלו מכיוון שהם לא קיימים מבחינה רשמית; ו‪(-‬ג) חלק ממקומות העבודה מציבים דרישות נוספות‬
‫מעבר לתעודת הלימודים בתחום‪ ,‬כגון משרד החינוך הדורש גם תעודת הוראה‪.‬‬
‫קשיים נוספים נובעים מהעובדה שמדובר בתחום צעיר ולא מוכר די הצורך הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב‬
‫העמיתים בתחומי הטיפול הקליניים והחינוכיים המקצועיים‪ .‬קיים בלבול במקומות אלו לגבי מהות התחום ואין‬
‫התאמה בין תנאי הקבלה וההכשרה המקובלים בעולם הטיפול הנפשי לתנאי המטפלים בהבעה ויצירה –‬
‫עובדות המשפיעות על תדמיתם ועל אפשרויות ההתקדמות העתידיות שלהם‪ .‬לבסוף‪ ,‬עולות גם שאלות מהשטח‬
‫לגבי הבדלים מהותיים בין אנשי מקצוע שונים שכולם נקראים 'מטפלים בהבעה ויצירה'‪ .‬ההבדלים נובעים‬
‫מהשונות הבסיסית בין מקצועות המוצא של הפונים ללימודים‪ ,‬ומכך שבפועל קיימים שני אפיקי תעסוקה‬
‫שונים‪ ,‬שלא קיימת הבחנה ביניהם בתהליך ההכשרה‪ :‬התחום הפסיכו‪-‬חינוכי‪ ,‬ותחום העבודה הקלינית‪ .‬ניתן‬
‫להניח שההבדלים בין המטפלים השונים עוד יחריפו כשתתווסף לתחום גם השונות בין בוגרים מתקופות שונות‬
‫המחזיקים בתעודות בעלות מעמד שונה‪.‬‬
‫לסיכום נציין שלמרות שמסמך זה מתמקד בתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬הוא מסוגל לשפוך אור גם על‬
‫תהליכים דומים בתחומים אחרים הנמצאים בדרגות התפתחות נמוכות יותר ויש לשער שהם יעברו תהליכים‬
‫דומים בהמשך (כגון טיפול באמצעות בעלי‪-‬חיים‪ ,‬טיפול בגינון וכדומה)‪.‬‬
‫המלצות‬
‫א‪ .‬הרחבת ההיכרות בציבור הרחב עם מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‪ :‬באמצעות פרסום והסבר על‬
‫התחום ורתימת אמצעי‪-‬התקשורות השונים‪ .‬תהליך זה יוכל לשמש גם לזירוז תהליך החקיקה‬
‫ולחשיפת האינטרסים של המעורבים בתחום כך שיוכל להתקיים דיון ציבורי בעניין‪.‬‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫ב‪ .‬הקצאת מלגות ייעודיות לתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ :‬פנייה לקרנות וגופים שונים במטרה לעודד‬
‫את קידום התחום באמצעות סיוע כלכלי‪ ,‬מלגות ומענקים לסטודנטים‪ ,‬במקביל לפנייה למשרדי‬
‫הבריאות והחינוך לצורך יצירת מלגות מותנות דרכם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרחבת השקיפות לגבי אפשרויות התעסוקה בתחום‪ :‬מטרת השקיפות לחשוף את הנרשמים ללימודים‬
‫בתחום להיבטיו השונים‪ ,‬לסייע להם לבדוק את התאמתם אליו ולסייע להם לקבל החלטה מושכלת‬
‫עוד בטרם החלו ללמוד‪ .‬כל זאת במטרה לצמצם את היקף הבוגרים שלא מצליחים למצוא עבודה‬
‫בתחום בסיום לימודיהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתן קדימות בתחנות הטיפול הנפשי הציבוריות לסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה המבקשים טיפול‬
‫במסגרות הציבוריות במהלך לימודיהם‪ :‬חלק מהותי מהכשרת המטפל הנה התנסות שלו כמטופל‬
‫בעצמו‪ .‬מטרת הצעה זו לאפשר לסטודנטים אלו להתקבל לטיפול ע"י מטפל בכיר לאחר תקופת‬
‫המתנה סבירה‪ ,‬במקביל לנסיון לתת מענה לצורך זה גם באמצעות מימון של גופים פרטיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתן סיוע רחב לבוגרי הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬המעוניינים להשלים את השכלתם לתואר שני‪:‬‬
‫ניתן לעשות זאת הן באמצעות מלגות ייעודיות והן באמצעות סבסוד ציבורי לתכניות ההשלמה‪,‬‬
‫במטרה לצמצם את העלויות הנוספות עבור הסטודנטים שאתרע מזלם להיקלע לדור הביניים ערב‬
‫חקיקת החוק החדש‪.‬‬
‫ו‪ .‬פנייה לועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬שדנה בחוק טיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬והסבת‬
‫תשומת לבה לנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ )0‬קשיים עתידיים שעשויים לנבוע מההחלטה לשמר את תנאי הקבלה וההכשרה הקיימים כפי‬
‫שפורסם במתווה התואר השני‪.‬‬
‫‪ )0‬יש להביא לתיקצוב המקצוע במקביל להגדרתו בחוק על‪-‬מנת למנוע מצב בו למרות הגדרתו‬
‫בחוק לא יפתחו תקני‪-‬עבודה רלבנטים חדשים‪.‬‬
‫‪ )0‬דרוש מענה באשר לשאלת האחריות לפיקוח על ההסמכה‪ ,‬והדרכת סטודנטים ומטפלים‪,‬‬
‫שכן פיקוח והדרכה משמעותם השקעת משאבים‪ .‬יש לדאוג שעלות התהליך לא תועמס על‬
‫כתפי הסטודנטים והמטפלים הצעירים‪.‬‬
‫‪ )2‬הבעייתיות שבדרישת משרד החינוך לתעודת הוראה עבור מטפלים בהבעה ויצירה‪.‬‬
‫‪ )5‬הצורך בהבהרת מהות הסטאז' שהוצע בהמלצות מתווה התואר השני‪ ,‬על‪-‬מנת לוודא שתנאי‬
‫הסטאז' יהיו הוגנים‪.‬‬
‫‪ )0‬יש לדאוג לייצוג הולם של הסטודנטים בדיוני הועדה‪.‬‬
‫ז‪ .‬פנייה במכתב לכל חברי הכנסת על‪-‬מנת לנסות לגייס את תמיכתם בקידום תהליך החקיקה והתקצוב‬
‫של המקצוע החדש‪ ,‬לרווחת הציבור הרחב ואנשי המקצוע‪.‬‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מבוא‬
‫מבנה ומטרות המסמך‬
‫מסמך זה דן במצבם של הסטודנטים הנמצאים בתהליכי הכשרה במסגרת מקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬‬
‫רפואיים‪ ,‬ובראשם תחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬אשר מעמדם האקדמי נמצא בתהליכי מיסוד תחת חקיקה‬
‫בימים אלו ממש‪.‬‬
‫בפרקים הראשונים ננסה להרחיב את היכרות הקורא עם תחומים אלו‪ ,‬ונתמקד בהצגת הרעיון שעומד בבסיסם‪,‬‬
‫תרומתם הייחודית והערך המוסף שלהם בשדה הרחב של מקצועות הטיפול‪ .‬הפרקים שלאחר מכן יוקדשו‬
‫לפירוט מעמיק של תהליכי המיסוד והחקיקה המתגבשים בארץ בכדי להסדיר את תחומי הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה‪ .‬נציג רקע כללי להבנת תחום המקצועות הפרא‪-‬רפואיים‪ ,‬את תהליך ההתקדמות לקראת הגדרת המקצוע‪,‬‬
‫נערוך מיפוי של הגורמים המרכזיים בתחום שקובעים את אופי הדיון‪ ,‬נפרט את הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון‬
‫בועדת העבודה‪ ,‬הבריאות והרווחה של הכנסת ואת ההחלטות שהתקבלו עד כה‪ .‬פרקים אלו מבוססים על‬
‫עדויות של גורמים מובילים בתחום‪ ,‬ועל מידע שנאסף ונותח במסגרת ראיונות שבוצעו כחלק מהמחקר‪.‬‬
‫הפרקים האחרונים במסמך ידונו בהשלכות של תהליכי המיסוד והאקדמיזציה על הסטודנטים שלומדים את‬
‫מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה באופן ספציפי‪ ,‬אך גם כמקרה‪-‬בוחן עבור התחום כולו‪ .‬פרק זה מבוסס על‬
‫מחקר יסודי שכלל בין היתר ראיונות‪ ,‬מפגשים עם גורמים שונים בתחום‪ ,‬קריאת פרוטוקולים של ועדות הכנסת‬
‫והמל"ג וסקירת אתרים‪ ,‬פורומים ובלוגים בתחום שמבטאים את הלכי‪-‬הרוח השונים בציבור הרלבנטי ביחס‬
‫למצב התחום ולסוגיות הנידונות‪ .‬בסיום העבודה נציג מספר המלצות‪ ,‬הנגזרות מתוך התובנות שעלו במחקר‪,‬‬
‫במטרה ליצור שינוי חיובי במצב אוכלוסיית הסטודנטים הנידונה‪.‬‬
‫על מקצועות הטיפול הפרא‪-‬רפואיים‬
‫בראש ובראשונה חשוב להבהיר כי תחת הגדרת הגג של 'תחומי הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים' נכרכים יחדיו‪,‬‬
‫באופן שאיננו לגמרי טבעי‪ ,‬תחומי‪-‬דעת שונים שבבסיסם עקרונות תיאורטיים שונים ואשר נמצאים בשלבי‬
‫התפתחות שונים מבחינות רבות כגון ביסוס מעמדם המקצועי והאקדמי‪ ,‬מיסודם בחוק‪ ,‬הכשרותיהם וכיוצ"ב‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬הבדלים אלו יוצרים גם שוני במצב הסטודנטים והבוגרים של כל תחום‪.‬‬
‫על‪-‬פי המוסכמות הרפואיות המקובלות בעולם‪ ,‬הכוונה בשימוש במונח "מקצועות פרא‪-‬רפואיים" היא קודם‬
‫כל לפיזיותרפיה‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬תזונאות‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פודיאטריה וכדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מקצועות העזר‬
‫הרפואיים‪ ,‬פרט לסיעוד‪ .‬הסיבה שבגללה נבחר המונח 'פרא‪-‬רפואי"' להגדרת מקצועות כה רבים ושונים איננה‬
‫ברורה לגמרי‪ .‬אני סבורה שההחלטה להשתמש במונח זה נבעה מעצם שייכותם של כל המקצועות הללו‬
‫לתחומי הבריאות‪ ,‬אך עם זאת לא כחלק אינטגרלי ממקצועות הבסיס ברפואה‪ .‬כך רנטגנאים‪ ,‬דיאטנים‪ ,‬מרפאים‬
‫בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיסטים ומטפלים באמנות מצאו את עצמם תחת אותה הגדרה‪ .‬אפשרות נוספת היא שההגדרה‬
‫עמוד ‪63‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הרחבה נבעה מן הצורך לקבוע אמות‪-‬מידה סטנדרטיות עבור כל המקצועות שיש להם השפעה על בריאות‬
‫האדם‪ ,‬ובכלל זה מקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬הגדרת 'טיפול נפשי' באופן ממוקד בתוך התחום הרחב של המקצועות הפרא‪-‬רפואיים‪ ,‬אמורה להיות‬
‫פשוטה יותר‪ .‬אך בפועל אין זה כך מכיוון שתחת ההגדרה של 'עוסקים בטיפול נפשי' נכללים גם מקצועות רבים‬
‫ושונים‪ :‬פסיכולוגים (קליניים ואחרים)‪ ,‬פסיכיאטרים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מטפלים משפחתיים‪ ,‬קרימינולוגים‬
‫וכאמור גם מטפלים באמנות‪ ,‬מטפלים באמצעות בע"ח ועוד‪ .‬מבחינה פורמלית אין כרגע בישראל חוק שמגדיר‬
‫מי מורשה לעסוק ב'טיפול נפשי'‪ ,‬ומה נכלל תחת ההגדרה של טיפול שכזה‪ ,‬למעט "חוק הפסיכולוגים" ו"חוק‬
‫העובדים הסוציאליים" המגדירים מי מוסמך להשתמש בתואר 'פסיכולוג' או 'עובד סוציאלי'‪ .‬למעשה‪ ,‬במצב‬
‫הנוכחי כל אדם יכול לפרסם את עצמו כ'מטפל' והרשויות אינן יכולות למנוע זאת בשל חופש העיסוק‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נעשו מאמצים מצד גורמים בתחום בריאות הנפש להסדיר את הגדרת המקצועות השונים‬
‫ולעגנם בחוק בחקיקה‪ ,‬אך על‪-‬אף העיסוק רב‪-‬השנים תהליכים אלו רחוקים מסיום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לגבי המושג‬
‫'פסיכותרפיה'‪ ,‬שהגדרתו בעברית הנה 'טיפול נפשי'‪ ,‬כותבת ד"ר נורית לוי כך‪:‬‬
‫'פסיכותרפיה' מוגדרת כדרך האופרטיבית ליישומה של הדיסציפלינה המדעית 'פסיכולוגיה'‪ ,‬הכוללת את הפילוסופיה‪,‬‬
‫התיאוריה‪ ,‬שדה המחקר והאתיקה‪ .‬למעלה ממאה שנות הגות‪ ,‬נסיון קליני ומחקר שעברו מאז פועלו המהפכני של‬
‫פרויד‪ ,‬תרמו לעולם אוצר בלום של ידע עשיר ומקורי המתבסס עדיין‪ ,‬רובו ככולו‪ ,‬על אותם עקרונות תיאורטיים‪.‬‬
‫התפתחויות תיאורטיות בפסיכותרפיה הצמיחו עם השנים שחלפו מאז פרויד שיטות טיפול מגוונות‪ ,‬מתוך כך נולד‬
‫הצורך להגדיר מהן האסכולות הטיפוליות המוכרות כ'פסיכותרפיה'‪ ,‬מהם תנאי הסף‪ ,‬כלומר הרקע המקצועי הבסיסי‬
‫ההכרחי כדי להיות מוסמך כמטפל בכל אחת מהן‪ ,‬ומהי ההכשרה הספציפית הנוספת הנדרשת מהמטפלים בכל‬
‫אסכולה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫או כפי שתיאר את המצב בפני מוטי מקמורי‪ ,‬יו"ר יה"ת‪" :2‬בפועל מתפרס המונח הכללי 'טיפול רגשי' לאינספור‬
‫גישות‪ ,‬שלעתים המרחק ביניהם כבין שמים וארץ‪ .‬למשל‪ ,‬הטיפול ההתנהגותי (הקלאסי) והפסיכואנליזה נופלים‬
‫‪3‬‬
‫תחת אותה כותרת ‪':‬טיפול רגשי'"‪.‬‬
‫בלית‪-‬ברירה בחרתי להשתמש במסמך זה במושג הלא מקובל‪' :‬מקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים'‪,‬‬
‫בנקודות שונות בהן נדרשתי להתייחס לתחומים השונים יחדיו‪ .‬אדגיש ואומר שבמסגרת עבודה זו אינני‬
‫מתיימרת ליצור בעצמי הגדרה כוללת לתחומים הללו‪ .‬אך לצורך העניין‪ ,‬ובתחומה של עבודה זו בלבד‪ ,‬נשתמש‬
‫בהגדרה הבאה‪ :‬המקצועות הנכללים במושג 'מקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים' עונים על קריטריון של‬
‫שימוש נוסף או עיקרי בכלי כלשהו בתוך פעולת הטיפול הנפשי ‪ -‬כלי שגלום בו כוח נוסף שנרתם לתהליך‬
‫הטיפולי‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בטיפול באמנות התהליך היצירתי והערך המרפא שגלומים באמנות עצמה מהווים נדבך‬
‫מרכזי שעומד בבסיס הרציונל הטיפולי; כך גם בטיפול בבעלי‪-‬חיים הקשר שבין האדם לבעל‪-‬החיים עומד‬
‫בבסיס הערך הטיפולי‪ .‬תחומים נוספים שנופלים תחת הגדרה זו הנם‪ :‬טיפול באמצעות גינון‪ ,‬פוטותרפיה‪,‬‬
‫הידרו‪-‬תרפיה‪ ,‬טבע‪-‬תרפיה ועוד‪ .‬לצרכי עבודה זו אגדיר קריטריון נוסף‪ ,‬והוא שהתחום נלמד כמקצוע בפני‬
‫‪1‬‬
‫מתוך‪:‬‬
‫לוי‪ ,‬נ‪" 2010 .‬על הגדרת מקצוע הפסיכותרפיה"‪ ,‬י' אב תש"ע (‪.)21.07.10‬‬
‫<‪[ >http://www.israpsych.org/open-forum/?p=227‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"א אב תש"ע (‪.])01.08.10‬‬
‫‪2‬‬
‫יה"ת הנו הארגון הישראלי הרשמי לתרפיה ביצירה והבעה‪ .‬הוא הוקם בשנת ‪ 1971‬ומאגד תחתיו תרפיסטים‬
‫בתחומי האמנות השונים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הראיון עם מר מוטי מקמורי נערך בירושלים בי"ב בתמוז תש"ע (‪ .)24.06.10‬לאורך המסמך נעשה שימוש רב במידע‬
‫שעלה במסגרת ראיון זה‪.‬‬
‫עמוד ‪66‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫עצמו במסלולים ייעודיים‪ .‬מתוך כך לא תהיה התייחסות במסגרת עבודה זו לתחום כגון 'טיפול במשחק'‪,‬‬
‫שמהווה אמנם מתודה טיפולית אך הוא נלמד כחלק מההכשרה בכללית במקצועות הטיפול‪ ,‬בעיקר טיפול‬
‫בילדים‪ ,‬או כקורסי המשך לאנשי מקצוע מתחום הטיפול‪.‬‬
‫השאלה העולה באופן טבעי ביחס לתחומים אלו הנה‪" :‬מה יתרונם ונחיצותם של תחומים אלו ביחס לטיפול‬
‫הפסיכולוגי המסורתי המבוסס על מפגש מילולי?"‪ .‬תשובה לשאלה זו ניתן היה אולי למצוא בהרצאה הפותחת‬
‫של הכנס‪ "Art as Therapy" :‬שנערך בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בשיתוף המרכז‬
‫ללימודי טבע‪-‬תרפיה‪ 4 .‬בהרצאה שנתן ד"ר רונן ברגר‪ ,‬מייסד הטבע‪-‬תרפיה וראש המרכז לטבע‪-‬תרפיה‪ ,‬הוא‬
‫קשר בין שינויים מבניים‪-‬חברתיים שונים שעברו על המין האנושי‪ :‬המעבר מחיים שבטיים‪-‬כפריים לחיים‬
‫עירוניים‪ ,‬מחיי שיתוף קהילתיים וטקסיים לקידוש האינדיבידואליזם‪ ,‬מלימוד חווייתי ללימוד קוגניטיבי ‪ -‬כל‬
‫התהליכים הללו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬יצרו ריחוק ממקורות בסיסיים של חווייה מזינה כמו המפגש עם הטבע‪ ,‬האדמה‬
‫ובעלי‪-‬החיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬האדם המודרני מתמקד בעיקר בניסוח‪ ,‬ארגון וצבירת ידע מילולי והוא ממעט להשתמש‬
‫בקשת רחבה של אמצעים לתקשורת אנושית לא‪-‬מילולית‪ ,‬כגון תנועה‪ ,‬דרמה ויצירה‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההתרחקות‬
‫ממשאבים בסיסיים ורוחניים‪ ,‬והצטמצמות ההווייה האנושית למושגים רציונליים‪-‬אקדמיים‪-‬טכנולוגיים‪ ,‬יצרה‬
‫חסך אצל אנשים רבים שמתבטא בתחלואי הנפש של העולם המודרני‪ :‬דכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬פוסט‪-‬טראומה וכמיהה‬
‫לחזור ולהתקרב למשאבים טבעיים של חווייה אנושית‪ .‬מגמה זו יוצרת מגוון רחב של תופעות כגון גל חזרה‬
‫בתשובה‪ ,‬רכישת מזון אורגני‪ ,‬פנייה לרפואה אלטרנטיבית וגם חזרה לשימוש בכלים‪ ,‬משאבים ותהליכים‬
‫חווייתים א‪-‬ורבליים לטיפול והחלמה כגון משחק‪ ,‬הבעה‪ ,‬יצירה‪ ,‬קשר אדם‪-‬חיה‪ ,‬יציאה לטבע והתבוננות –‬
‫וכאן טמון עיקר כוחם ויתרונם‪.‬‬
‫בתוך תחום הטיפול בהבעה ויצירה קיימת חלוקה פנימית עניפה למקצועות כגון ביבליותרפיה‪ ,‬טיפול במוזיקה‪,‬‬
‫טיפול בתנועה ועוד‪ ,‬כאשר כל אחד מהם מהווה תחום ידע בפני עצמו עם היסטוריה ורציונל תיאורטי ופרקטי‬
‫שונים‪ .‬בשל קוצר היריעה בחרתי להתמקד בתחום אחד‪ :‬טיפול באמצעות אמנות פלסטית‪ ,‬מתוך הנחה שדרך‬
‫הצגת ההשתלשלות התיאורטית וההיסטורית של תחום אחד מתוך המכלול‪ ,‬ניתן יהיה לקבל גם מושג עמוק‬
‫יותר לגבי המכלול כולו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הכנס התקיים בתאריך כ"ב בתמוז תש"ע (‪.)04.07.10‬‬
‫עמוד ‪62‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫טיפול באמנות פלסטית‬
‫הקדמה‬
‫עבודה יצירתית וביטוי חזותי שימשו לצורך ריפוי במקומות רבים לאורך ההיסטוריה‪ ,‬אך תחום הטיפול באמנות‬
‫חזותית החל את דרכו כמקצוע רק בסביבות שנות ה‪ 40-‬של המאה הקודמת‪ 5.‬בתחילת דרכו היתה הפרקטיקה‬
‫הנהוגה בתחום דומה למדי ברחבי העולם‪ ,‬והיא נוצרה כאשר מטפלים שונים החלו להבחין בשיפור במצבם של‬
‫חולים המאושפזים בבתי‪-‬חולים פסיכיאטריים בעקבות עיסוק בפעילות אמנותית‪ ,‬והחלו להתעניין בתכונותיה‬
‫המיוחדות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הטיפול באמנות צמח גם בשדה ההוראה‪ :‬מורים שונים לאמנות גילו במהלך עבודתם עם תלמידיהם‪,‬‬
‫ומתוך נסיונם האישי והיכרות עמוקה עם התהליך היצירתי‪ ,‬את הערך הטיפולי והאבחנתי של עבודת האמנות‪.‬‬
‫מורים אלו החליטו לרכוש השכלה טיפולית והפכו למטפלים באמנות‪ ,‬כגון מרגרט נאומברג ( ‪Margaret‬‬
‫‪ ,)Naumburg‬ג'וי שבריאן (‪ )Joy Schaverien‬או ג'ודית רובין (‪ )Judith Rubin‬שהחלו כולן את דרכן‬
‫כמורות לאמנות‪ ,‬ולאחר מכן הכשירו את עצמן כמטפלת באמנות ואף כתבו ספרים רבים בתחום‪ .‬החל מסיום‬
‫מלחה"ע השנייה‪ ,‬ועד שנות החמישים של המאה ה‪ ,02-‬יותר ויותר בתי‪-‬חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬מרכזי‪-‬שיקום‬
‫ומוסדות‪-‬חינוך החלו לכלול במסגרתם טיפולים באמנות‪ ,‬בנוסף על הטיפולים הנפשיים המסורתיים המבוססים‬
‫על שיחות‪ 6.‬כיום‪ ,‬מטפלים באמנות פלסטית עובדים במסגרות רבות ומגוונות בשדות החינוך‪ ,‬השיקום והטיפול‬
‫ועם מגוון רחב מאוד של מטופלים מאוכלוסיות שונות‪ ,‬ובמצבים ובגילאים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬נפגעי נפש‪ ,‬מכורים‬
‫לסמים‪ ,‬ילדים בעלי נכויות‪ ,‬אסירים ועוד‪ .‬הטיפול באמנות מהווה בדרך‪-‬כלל טיפול רגשי יחיד‪ ,‬אך לעתים ניתן‬
‫כטיפול תומך נוסף והוא מתבצע בשיטות שונות‪.‬‬
‫ההיסטוריה של הטיפול באמנות בארץ לא תועדה באופן מסודר‪ ,‬ולכן קשה למצוא מידע אמין לגביה‪ .‬לדברי‬
‫מוטי מקמורי תחום הטיפול באמנות בארץ התפתח במקביל‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬להתפתחותו בעולם בסביבות שנות‬
‫ה‪ 02-‬של המאה הקודמת כשבמרכזי טיפול שונים ברחבי הארץ החלו להשתמש בטיפול באמנות בנוסף על‬
‫טיפול ורבלי מסורתי‪ .‬עד תחילת שנות ה‪ 02-‬הטיפול באמנות חזותית לא הוכר בארץ כמקצוע בפני עצמו‬
‫(טיפול בתנועה ובמוזיקה הקדימו אותו במעט)‪ ,‬וכעת הוא מצוי בשלבים מתקדמים של ביסוס מעמדו בשטח‬
‫הטיפולי‪ ,‬יצירת הכרה ציבורית בו‪ ,‬מיסודו החוקי וניסוחו התיאורטי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אתר האגודה האמריקאית לטיפול באמנות‪:‬‬
‫<‪[ >http://www.americanarttherapyassociation.org/aata-aboutus.html‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"א אב תש"ע‬
‫(‪.])01.08.10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Rubin, J. A. (1998) Art therapy: an introduction. Brunner/Mazel Publishers, Inc., Philadelphia U.S.A.‬‬
‫להלן‪.Art Therapy: an introduction :‬‬
‫עמוד ‪60‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מלבד אנשי מקצוע מעטים בעלי הכשרה בארץ‪ ,‬עבדו מורים לאמנות ואמנים עם מטופלים בבתי‪-‬חולים‬
‫ובמרכזים לטיפול בבריאות הנפש‪ ,‬ובשנת ‪ 0892‬החלו עולים חדשים‪ ,‬וישראלים ותיקים שקיבלו את הכשרתם‬
‫‪7‬‬
‫בחו"ל‪ ,‬לעבוד במסגרות טיפוליות במקביל לפתיחת מסלולי הכשרה בתחום‪.‬‬
‫להלן אציג בקצרה את הרציונל התיאורטי שמאחורי הטיפול באמנות‪ .‬לא אתיימר לפרוש לעומק את כל‬
‫הרעיונות והתיאוריות הקיימים בתחום במסגרת מצומצמת זו‪ ,‬אך אני מאמינה שמידע זה יאפשר לקורא להבין‬
‫טוב יותר לעומק סוגיות שידונו בפרקים הבאים לגבי החקיקה ומפת המשתתפים בתחום‪.‬‬
‫רציונל תיאורטי‬
‫מאז ראשית ימי ההיסטוריה המתועדת היווה הדימוי הויזואלי בסיס לביטוי ותקשורת בכל התרבויות‪ ,‬עוד לפני‬
‫התפתחות הכתב עצמו‪ .‬האמנות הפלסטית מתבססת על דימויים ויזואליים כערוצי ביטוי‪ ,‬והטיפול באמנות‬
‫מאפשר שימוש בשפת האמנות לצורך העבודה הטיפולית‪ ,‬ומסייע בפיתוח יכולות רגשיות ומעשיות דרך החוויה‬
‫האמנותית‪-‬טיפולית‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחום הטיפול באמנות משתייך גם לשדה הרחב של מקצועות הטיפול‪ ,‬אליו‬
‫משתייכים גם פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קלינים‪ ,‬עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים‪ .‬הייחוד של תחום הטיפול‬
‫באמנות ביחס אליהם הנו בכך בכך שהוא מכיר בערך של התהליך האמנותי ובמרכיביו כביטוי להשתקפות של‬
‫התפתחות האינדיבידואל‪ ,‬יכולותיו‪ ,‬אישיותו‪ ,‬שטחי התעניינותו ומכלול הדברים המעסיקים אותו‪ .‬מטפלים‬
‫באמנות מאמינים שהתהליך היצירתי יכול להיות אמצעי לביטוי ויישוב קונפליקטים רגשיים‪ ,‬פיתוח מודעות‬
‫עצמית והנעת תהליך של צמיחה אישית‪ .‬בשל הקשר לשני העולמות ‪ -‬אמנות וטיפול ‪ -‬על המטפל באמנות‬
‫לשלב את הכשרתו ונסיונו באמנות עם בקיאות בתיאוריות פסיכולוגיות‪ ,‬ולגייס את שני התחומים לטובת‬
‫‪8‬‬
‫התהליך הטיפולי תוך התאמה לכוחות ולצרכים של המטופל‪.‬‬
‫אמירה אור‪ ,‬בספרה 'בשפה אחת'‪ ,‬מגדירה את תחום הטיפול באמנות כתחום שעושה שימוש בשפת האמנות‬
‫הפלסטית לצורכי טיפול ושינוי נפשי‪ 9.‬תחום בו כתמים‪ ,‬צורות‪ ,‬קווים ודימויים באים במקום‪ ,‬או בנוסף‪,‬‬
‫למילים‪ .‬שפת האמנות משמשת להשגת תובנה‪ ,‬צמיחה והתקדמות אישית‪ .‬היצירה האמנותית היא כלי לחיבור‬
‫החווייה הפנימית עם העולם שבחוץ‪ ,‬ואמצעי לתקשורת עם רגשות ותחושות שקשה לבטא‪ ,‬והיא מאפשרת‬
‫ליצור אינטגרציה רבה יותר בין השניים‪ .‬לעבודות האמנות ישנה משמעות מיוחדת והן נשמרות ומתועדות ובכך‬
‫מאפשרות מבט נוסף‪ ,‬ומרוחק יותר‪ ,‬על התהליך היצירתי הפנימי‪ .‬עצם היצירה והתיעוד נוטעים במטופל את‬
‫ההרגשה שעבודותיו חשובות‪ ,‬בעלות ערך ושמורות‪ ,‬וכך גם הוא עצמו‪ 10.‬אור מדגישה שבטיפול באמנות ניתן‬
‫דגש על כוחות האדם ועל עשייה‪ .‬בדרך זו מתאפשרת השתחררות ספונטנית המציעה למטופל דרך ליצור קשר‬
‫עם העצמי היצירתי שלו‪ ,‬להתחבר לכוחותיו ולממש את פוטנציאל הצמיחה שבו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ראו‪ :‬שטיינהרדט‪ ,‬ל‪ )2004( .‬בין כוכבי שמיים לחול הים‪ .‬רמת השרון‪ ,‬הוצאת שער הים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרנקל‪ ,‬י‪" )2005( .‬תרפיה באמנות‪ :‬תמונה שווה אלף מילים"‪ .‬בטאון ארגון נכי צה"ל‪ ,‬גליון ‪ .164‬זמין גם ברשת‪:‬‬
‫< ‪[ >http://www.starmed.co.il/Halochem/ArtAsTherapy‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"ה אב תש"ע (‪ .])05.08.10‬להלן‪:‬‬
‫תמונה שווה אלף מילים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אור‪ ,‬א‪ .‬ואמיר‪ ,‬ד‪( .‬עורכות) (‪ )2005‬בשפה אחרת‪ :‬תרפיה באמנות ‪ -‬סיפורי טיפול‪ .‬מושב בן שמן‪ ,‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫להלן‪ :‬בשפה אחרת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אור‪ ,‬א‪" )2005( .‬מבוא לטיפול באמנות פלסטית"‪ .‬בתוך בשפה אחרת‪ ,‬עמ' ‪.81-87‬‬
‫עמוד ‪67‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫בעולם רווחות גישות שונות של טיפול באמנות שההבדלים העיקריים ביניהן קשורים למיקום היצירה‬
‫האמנותית בטיפול‪ ,‬לגישת המטפל כלפיה ולפרשנות של תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול‪ 11.‬מקובל‬
‫להתייחס לשתי גישות מרכזיות של טיפול באמנות‪' :‬אמנות כטיפול' ו'פסיכותרפיה בעזרת אמנות'‪ ,‬בנוסף‪ ,‬ישנה‬
‫גישה נוספת המכונה 'פסיכותרפיה אנליטית באמנות' (‪ ,)Psychotherapy Analytical Art‬אותה ייסדה גו'י‬
‫שבריאן‪.‬‬
‫במאמרן "סוגיות אתיות בטיפול בהבעה ויצירה" עושות הכותבות‪ ,‬תמר חזות ויהודית סיאנו‪ ,‬אבחנה בין שתי‬
‫הגישות השונות הנוגעת לנקודת המוצא הבסיסית ממנה יוצא המטפל בכל אחת מהגישות‪:12‬‬
‫א‪ .‬בטיפול שמרכזו האמנות‪' ,‬אמנות כטיפול'‪ ,‬המטפל עצמו הנו אמן‪ ,‬או מישהו שעוסק רבות באמנות‪,‬‬
‫הואו מכיר היטב ובאופן מעמיק את שפת היצירה שבה הוא עוסק ומשתמש ביצירה כמוקד התהליך‬
‫הטיפולי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בטיפול בסיוע האמנות‪ ,‬המטפל הוא קודם כל תרפיסט המשתמש ביצירה על‪-‬מנת לקדם תהליכים‬
‫טיפוליים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ג'וי שבריאן מציינת ש"על‪-‬אף אפיון שלוש השיטות חשוב להדגיש כי במציאות‪ ,‬לא אחת‪ ,‬הופכות‬
‫השיטות ומשתלבות לעיתים זו בזו"‪ 13.‬להלן נעמיק מעט בשתי הגישות המרכזיות ולבסוף נאמר גם כמה מילים‬
‫לגבי הגישה השלישית‪.‬‬
‫אמנות כטיפול (‪)Art as Therapy‬‬
‫מטפלים שמחזיקים בגישה זו תופשים את היצירה עצמה כמרכזית בתהליך הטיפולי‪ ,‬כאשר התובנה יכולה‬
‫להיווצר באמצעות התהליך והיחס לאובייקט האמנותי‪ .‬אחת המטפלות והמנסחות הבולטות השייכות לזרם זה‬
‫היא אדית קרמר )‪ ,(Edith Kramer‬מהוותיקות שבמטפלים באמנות‪ ,‬הטוענת שהפוטנציאל המרפא נמצא‬
‫באמנות עצמה‪" :‬הריפוי באמנות נתפס בעיקר כאמצעי לתמיכה באגו‪ ,‬לטיפוח התפתחותה של זהות ולעידודה‬
‫של ההתבגרות בכלל"‪.‬עוד היא מוסיפה כי בכל עבודות האמנות קיים סיפור נסתר או יסוד הנעלם אפילו‬
‫מהכרתו של הילד או היוצר ובכך משפיע על בחירתם של הסמלים והדימויים הציוריים‪ 14.‬קרמר מדגישה כי‬
‫תהליך האמנות עצמו הנו טיפולי‪ ,‬והוא בונה דימוי עצמי חיובי ויוצר אינטגרציה בין יכולות פיזיות‪,‬‬
‫אינטלקטואליות ורגשיות‪.‬‬
‫לטענת המטפלים שדוגלים בגישה זו‪ ,‬התהליך הטיפולי מתבסס על ההכרה בכך שהדימוי האמנותי מהווה גורם‬
‫מתווך בין הפנים לחוץ ולכן הוא מסוגל לתת ביטוי לתכנים ורגשות מהרובד הלא‪-‬מודע בצורה טובה יותר‬
‫מאשר ביטויים מילוליים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫"העברה" הנה מושג מרכזי ורחב בתחום הטיפול הדינמי‪ ,‬המתייחס למכלול של התנסויות פסיכולוגיות שמקורן‬
‫בעברו שהמטופל חווה מחדש כשייכות להווה‪ ,‬והן מתגלמות במערכת היחסים שנוצרת בינו לבין המטפל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫חזות ת‪ .‬סיאנו י‪ ) 3002( .‬סוגיות אתיות בטיפול בהבעה ויצירה מתוך "סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ‬
‫הנפשי" בעריכת גבי שפלר‪ ,‬יהודית אכמון וגבריאל וייל‪ ,‬הוצאת האונ' העברית תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.424‬‬
‫‪13‬‬
‫פרנקל י‪ )2005( .‬תרפיה באמנות‪:‬תמונה שווה אלף מילים מתוך ביטאון ארגון נכי צה"ל‪ ,‬גיליון‪) 164‬‬
‫‪14‬‬
‫קרמר‪ ,‬א‪ )1980( .‬אמנות כתרפיה לילדים‪ .‬הוצאת דביר‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫עמוד ‪61‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫פסיכותרפיה באמנות (‪)Art Psychotherapy‬‬
‫בגישה זו מהווה האמנות אמצעי עזר בתוך העבודה הטיפולית‪ ,‬ולא את מרכז הטיפול עצמו‪ .‬הדגש ניתן על‬
‫האינטראקציה שבין המטפל למטופל‪ ,‬והיא העומדת במרכז התהליך הטיפולי‪ -.‬היחסים שנרקמים בין המטפל‬
‫והמטופל נמצאים במרכז הטיפול‪ 15.‬בהתאם לכך‪ ,‬הברית הטיפולית וההעברה הם הכלים המרכזיים בגישה זו‪.‬‬
‫'העברה' הנה מושג מרכזי ורחב בתחום הטיפול הדינמי‪ ,‬המתייחס למכלול של התנסויות פסיכולוגיות שמקורן‬
‫בעבר‪ ,‬אשר המטופל חווה מחדש כשייכות להווה‪ ,‬והן מתגלמות במערכת היחסים ובקשר שבינו לבין המטפל‪.‬‬
‫מקובל להתייחס למרגרט נאומברג (‪ )Margaret Naumburg‬כחלוצת הגישה הזו בטיפול באמנות‪ ,‬שהציעה‬
‫לראות באמנות 'דיבור סימבולי' המסייע לפסיכותרפיה‪ .‬נאומברג היתה הראשונה בין המטפלים באמנות בעלי‬
‫האוריינטציה הפסיכואנליטית‪ ,‬ואת עבודתה החלוצית בתחום זה עשתה בארה"ב‪ .‬היא האמינה שתהליך הטיפול‬
‫באמנות מבוסס על ההכרה בכך שמחשבותיו ורגשותיו הבסיסיים ביותר של האדם‪ ,‬שמקורם בלא‪-‬מודע‪ ,‬באים‬
‫לידי ביטוי בדימויים ולא במילים‪ .‬במובן זה‪ ,‬ניתן לומר שהטיפול באמנות דומה שפת החלומות‪ ,‬שגם בהם‬
‫‪16‬‬
‫תכנים לא מודעים באים לידי ביטוי באמצעות דימויים‪.‬‬
‫הצורך האנושי להתבטא ולתקשר מהווה בסיס לשימוש בדימויים בטיפול נאמנות‪ .‬משמעות הסימן‪ ,‬מיקומו‬
‫בחדר הטיפול והאופן בו הוא מתקבל על‪-‬ידי המטפל באמנות הם אבני‪-‬הבסיס של התהליך הטיפולי‪ .‬ליצירה‬
‫ולדימוי חיים משלהם ומשמעותם יכולה להשתנות עם הזמן‪ .‬אצל מטפלים באמנות בעלי גישה פסיכואנליטית‪,‬‬
‫מקביל תהליך היצירה האמנותית הספונטנית לתהליך זרם התודעה של פרויד‪ ,‬והוא מושפע מהשילוב שנוצר בין‬
‫הסביבה‪ ,‬המטפל והמטופל‪ .‬חשיבות רבה מיוחסת לדרך בה המטפל מתייחס ליצירותיו של המטופל‪.‬‬
‫בטיפולים בגישה זו ליצירה יהיה לפעמים אופי דיאגרמטי‪ ,‬והיא תבטא תהליכים ושינויים‪ .‬ההעברה ליצירה‬
‫האמנותית תפורש כחלק מן ההעברה בין מטופל למטפל ולכן גישה זו קרובה יותר לצורות מוכרות של טיפול‬
‫מילולי‪ .‬בגישה זו האמנות הופכת למשנית והיא משמשת כדרך נוספת להבנת ההעברה וליצירת תקשורת בין‬
‫המטפל‪ ,‬המטופל ועולמו הפנימי‪ .‬בטיפול מסוג זה ליצירה יש תפקיד ומשקל שונים בתקופות שונות בטיפול‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר המטופל נמצא במצב רגרסיבי ופחות מילולי ‪ -‬האמנות תקבל מקום נרחב יותר‪.‬‬
‫פסיכותרפיה אנליטית באמנות (‪)Psychotherapy Analytical Art‬‬
‫כאמור‪ ,‬לצד שתי הגישות המרכזיות שהצגנו עלתה מאוחר יותר גישה שלישית‪ ,‬הנקראת 'פסיכותרפיה אנליטית‬
‫באמנות'‪ .‬שיטה זו נהגתה על‪-‬ידי ג'וי שבריאן )‪ (Joy Schaverien‬והיא משלבת את כל המרכיבים של העברה‬
‫במסגרת הטיפול באמנות‪ .‬הדגש בשיטה זו ניתן על הניתוח המתאפשר דרך היצירה האמנותית‪ ,‬ואל‬
‫‪18‬‬
‫הטרנספורמציה ברמת המודעות אליה ניתן להגיע דרך היצירה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪Malchiodi, C. A. & Riley, S. (2003) "Clinical Approaches to Art Therapy". In Malchiodi. C. A. (ed.‬‬
‫‪Handbook of art therapy, p. 38.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Rubin, J. A. (2005) Child Art Therapy. New Jersey: John Wiley & Sons, p. 7‬‬
‫‪17‬‬
‫תמונה שווה אלף מילים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שם‪.‬‬
‫עמוד ‪68‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תהליכי המיסוד והשלכותיהם על ההתגבשות התיאורטית‬
‫עליית המדרגה המתגבשת של תחום הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואי‪ ,‬באמצעות תהליכי אקדמיזציה ומתן הכרה‬
‫חוקית‪ ,‬משליכה גם על ההגדרה העצמית של התחום ומביאה לניסוח מחודש שלו‪ .‬לכן אינני בטוחה שההצהרה‬
‫בדבר היכולת לאמץ בחופשיות את שלושת הגישות יחדיו נותרת רלבנטית באותה מידה שהיתה בעבר‪ .‬במסגרת‬
‫הטרנספורמציה המתחוללת כעת נוצר הצורך לשכלל את השפה‪ ,‬להדק את הרציונל‪ ,‬לתעד את ההיסטוריה‬
‫ולעודד את המחקר והשימוש בכלים מדעיים‪-‬אקדמיים בתחום‪ .‬נראה שההכרח לעמוד בפרמטרים אקדמיים‪-‬‬
‫מדעיים משנה את המצב הנוכחי בו כל מטפל חופשי להחזיק בעמדה גמישה יותר‪ ,‬להשתמש בגישה אחת או‬
‫יותר ולטפל כפי שהוא מוצא לנכון‪ .‬לקראת סוף תהליך החקיקה ידרשו התחום והעוסקים בו להתרגל לעמוד‬
‫בסטנדרטים קשיחים יותר‪ ,‬ולאור זאת יתכן ויש לצפות למאבק מעשי בין שתי הגישות התיאורטיות השונות על‬
‫מקומן בהגדרת המקצוע המתגבשת‪.‬‬
‫בהרצאתו של ד"ר ברגר‪ ,‬שהוזכרה במבוא (בכנס ששמו‪ ,Art as Therapy :‬ולכן אין קושי למקמו בתוך‬
‫התחום)‪ ,‬הוא הצהיר שכחלק מתהליך המיסוד והרצון לקבל הכרה כתחום מקצועי שווה‪-‬ערך בעולם הטיפול‬
‫מתחולל בתקופה זו מעבר משימוש באמנות כציר מרכזי בטיפול‪ ,‬לכזה שהופך להיות עוד מדיום בתוך טיפול‬
‫שעיקרו מילולי ומבוסס‪-‬תובנה‪ .‬ברגר מצטט תיאורטיקנים מגישת 'הטיפול כאמנות' ואומר ש"כדי לגעת‪,‬‬
‫לעבוד‪ ,‬לשחרר ולרפא אותם יש צורך לדימויים‪ ,‬תחושות‪ ,‬צורות לדבר בשפתם הלא‪-‬מילולית"‪ .‬בעיני‪,‬‬
‫כמשתתפת בכנס‪ ,‬ניכר היה שעצם העובדה שיוחד כנס עבור התחום הזה‪ ,‬בתזמון הספציפי הנוכחי ובין כתליה‬
‫של אוניברסיטה מוערכת‪ ,‬מהווה נסיון לקבוע עמדה ביחס לתהליך המתרחש בימים אלו בועדת העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והבריאות בכנסת‪ .‬הכנס ביטא יותר מכל את החשש של מטפלים השייכים לתחומי הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה מהתרחקות מהמקור של האמנות כמרפאה טבעית וייחודית‪ ,‬לטובת פיתוח כלים אקדמאים‪-‬מחקריים‪,‬‬
‫קבלת הכרה ומעמד חוקי והתקרבות לתחום הטיפול המסורתי‪ .‬המסר שעלה מהכנס היה שיש לשלב בין‬
‫הדברים‪ :‬מצד אחד לשמור על מקומה המרכזי של האמנות בתהליך הטיפולי‪ ,‬ומצד שני לפעול גם לחיזוק‬
‫המחקר‪ ,‬לתעד טיפולים ולפרסם מחקרים על‪-‬מנת ליצור בסיס מוצק של ידע שיתמוך בטענה הראשונה‪ .‬בשורה‬
‫התחתונה‪ ,‬כנס שכזה מהווה תזכורת לכך שבמונחים של 'תחום דעת'‪ ,‬תחום הטיפול באמנות עודנו צעיר מאוד‪,‬‬
‫ועדיין אין תשובה ברורה לשאלה לאיזה כיוון הוא יתפתח בישראל ובמדינות אחרות‪ :‬האם הוא ישאר תחום‬
‫בעל צביון נפרד או יתפתח להיות צורה אינטגרטיבית של פסיכותרפיה שמשתמשת באמנות?‬
‫במצב זה נראה שנוצר יתרון עבור מי שמשכיל לשווק‪ ,‬לפרסם ולבסס את עמדתו כמרכזית יותר‪ ,‬ובשונה מימיו‬
‫הראשונים של התחום עושה רושם כי הפולמוס התיאורטי בתחום התרחב והפך למאבק משמעותי על צביונו‬
‫ומהותו של תחום‪-‬דעת שלם‪ .‬לפולמוס הצטרפו שחקנים נוספים בעלי‪-‬עניין‪ ,‬מתוך התחום וגם מחוצה לו‪,‬‬
‫שבידי חלק מהם נמצא כח רב לקראת ההחלטה על קביעת גבולות התחום ותדמיתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכיוון שבסופו של‬
‫דבר יהפוך לדומיננטי יותר יושפע במידה רבה מההגדרה החוקית שלגביה נערכים דיונים בימים אלו‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫שאלה 'טכנית' לכאורה כגון‪" :‬האם להגביל לימודי טיפול בהבעה ויצירה לבעלי תואר ראשון בתחום טיפולי‬
‫בלבד?"‪ ,‬עשויה להשפיע במידה רבה על אופיו ומאפייניו של המטפל באמנות‪ ,‬ויכולה להשפיע גם על תדמיתו‬
‫בשדה הטיפולי הרחב שמעדיף שתחום הטיפול באמנות יתקרב לפסיכותרפיה המסורתית‪.‬‬
‫בפרקים הבאים אדון בהרחבה בהשפעת תהליכי החקיקה והאקדמיזציה על תחום הטיפול בהבעה ויצירה על‬
‫השדה הטיפולי הרחב‪ ,‬המטפלים העוסקים בו והסטודנטים שלומדים אותו‪ .‬אך קודם לכן אקדיש מקום גם‬
‫עמוד ‪64‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫להסבר על התחום הרחב יותר של 'טיפול בהבעה ויצירה'‪ ,‬הכולל בתוכו את תחום הטיפול באמנות פלסטית‬
‫ותחומים נוספים‪ ,‬והוא שנידון בימים אלו בועדת הכנסת‪.‬‬
‫עמוד ‪68‬‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הכח היצירתי‬
‫טיפול בהבעה ויצירה ‪ -‬תחום‬
‫בתהליכי הגדרה‬
‫כפי שאמרנו‪ ,‬תחום הטיפול בהבעה ויצירה נמצא בימים אלו בתקופה משמעותית וסוערת בחייו והוא נדרש‬
‫לענות‪ ,‬לעצמו ולאחרים‪ ,‬על 'שאלות זהות' מהותיות בטרם יקבע החוק שיגדיר ויקבע אותו סופית‪ .‬פרק זה‬
‫יוקדש להבנת מהות ההגדרה של 'טיפול בהבעה ויצירה'‪ ,‬הכרת הארגון היציג שלו בארץ‪' -‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ '.‬והמשימות‬
‫שעומדות בפניו בימים אלו‪.‬‬
‫רקע ודיון על השם הרשמי‬
‫במסגרת הדיונים שנערכו בועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת בשנה האחרונה לגבי תהליך החקיקה‬
‫המתגבש ביחס לתחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬נידונה בהרחבה גם סוגיית השימוש בשם 'טיפול בהבעה‬
‫ויצירה' לייצוג הכולל של התחומים השונים‪ ,‬לעומת המונח הרווח בעולם‪' :‬טיפול באמנויות'‪ .‬אקדיש מקום‬
‫להצגת דיון זה מכיוון שבעיניי הוא ממצה בצורה יפה את מהות תהליך ההגדרה החוקית ומאפייניה‪ .‬יו"ר י‪.‬ה‪.‬ת‪,.‬‬
‫מוטי מקמורי‪ ,‬סיפר בועדה שהמונח 'טיפול בהבעה ויצירה' נבחר בזמנו ע"י י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מכיוון שהמונח 'טיפול‬
‫באמנויות' מזוהה מדי בציבור עם האמנות הפלסטית ולכן מקפח את שאר התחומים‪ .‬הדעה המצדדת בשינוי‬
‫השם טענה שלא יתכן שהאמנות‪ ,‬שהיא מהות התחום‪ ,‬לא תיכלל כלל בשם הרשמי של המקצוע ומה גם שכך‬
‫מקובל בעולם‪ 19.‬מכיוון אחר באה הטענה שמהות התחום הנה דווקא הטיפול‪ ,‬ולא האמנות‪ ,‬ולכן אין בעיה‬
‫שהמילה לא תופיע‪ .‬כך טען‪ ,‬למשל‪ ,‬של צבי איזיקוביץ‪ ,‬הדיקן והמייסד של בית‪-‬הספר לאמנויות‪" :‬אני רוצה‬
‫להסב את תשומת לבכם שמדובר בדיני נפשות‪ .‬פירוש הדבר שאתם חייבים להוציא אנשים שמסוגלים לעסוק‬
‫בתרפיה‪ .‬אמנות היא אמצעי לטיפול‪ .‬ראשית‪ ,‬הלב של המקצוע הוא טיפול ולא אמנות‪ .‬אמנות היא מתודולוגיה‬
‫‪20‬‬
‫באמצעותה מבצעים טיפול"‪.‬‬
‫בהמשך עסק הדיון גם בשאלות עקרוניות לגבי אופי התחום‪ ,‬ואף בשאלות פילוסופיות כגון‪" :‬מה זו אמנות?"‪,‬‬
‫ושאלות לגבי חשיבותה בהקשר הטיפולי‪ .‬בנוסף הוזכר גם הרעיון התיאורטי של 'אמנות כטיפול' וחשיבות‬
‫הפעילות האמנותית כמרפאה וכגישה מובחנת ביחס לגישה של 'אמנות כאמצעי בטיפול'‪ .‬דיון זה המחיש כיצד‬
‫הגישות התיאורטיות המרכזיות באות לידי ביטוי בתוך דיון חקיקתי‪-‬מעשי בכנסת‪ ,‬וכל זאת במסגרת הדיונים על‬
‫הגדרת שם התחום הנידון‪ .‬דברים ברוח הגישות השונות הובעו לא רק ע"י גורמים מהתחום עצמו‪ ,‬אלא גם ע"י‬
‫‪19‬‬
‫הוד אורקבי‪ ,‬ראש היחידה ללימודי שדה באוניברסיטת חיפה ודוקטורנט באוניברסיטת לסלי‪ ,‬הוא שהביע רעיון‬
‫זה בועדה האמורה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ישיבה של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות בתאריך י"ב תשרי תש"ע (‪ - )30.09.09‬הצעת חוק הסדרת העיסוק‬
‫במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים)‪.‬‬
‫עמוד ‪63‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫גורמים מחוצה לו אשר מתוקף עמדות‪-‬בסיס שונות מזדהים עם גישה אחת יותר מאשר עם השנייה‪ ,‬כגון נציגי‬
‫משרד הבריאות אשר באופן טבעי למדי הזדהו יותר עם גישת האמנות בפסיכותרפיה‪ ,‬הקרובה יותר בהלכה‬
‫ובמעשה לשיטות הטיפול המסורתיות‪.‬‬
‫הדיון לגבי שם הרשמי היה סוער וארוך‪ ,‬והוא חזר במספר דיונים של ועדת הכנסת‪ .‬המניעים שהניעו את‬
‫המשתתפים לתמיכה בשם כזה או אחר היו מגוונים‪ ,‬ומעבר לייצוג עמדה תיאורטית ופוליטית שהם לא היו‬
‫חפים גם מאינטרסים אישיים ומשיקולי יוקרה ומיתוג‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הגדיר חה"כ אריה אלדד את הדיון על‬
‫הנושא‪:‬‬
‫אנחנו מתעסקים כאן בסמנטיקה ובסמנטיקה מהדרגה הירודה שלה‪ .‬כל אחד רוצה להגן על שם המותג שהוא מלמד והוא‬
‫תולה בזה תיאוריות ואין בכך כלום‪ .‬תאמיני לי‪ ,‬כולם מתכוונים לאותו דבר‪ ,‬ואם אנחנו נטיל כאן מטבע ונחליט אם זה‬
‫ייקרא כך או כך‪ ,‬זה לא יעלה ולא יוריד דבר‪ .‬כולם יודעים למה הכוונה‪ ,‬כולם יודעים במה אנשים מתעסקים‪ ,‬אז אחד נתן‬
‫את התואר כך וכל אחד רוצה להגן על המותג שלו‪ .‬אלה כבר עניינים מסחריים ואנחנו צריכים להיזהר מכך‪.‬‬
‫בדבריו התייחס חה" כ אלדד לעובדה שנציגי מרכזי ההוראה צידדו בשם שתואם לכינוי התואר שהם רושמים‬
‫בתעודות הסיום של בוגריהם‪ ,‬מתוך רצון לחזק את המותג שלהם ביחס למתחרים‪ .‬בתור מתבוננת מהצד‪ ,‬ועל‪-‬‬
‫אף שגם אני הרגשתי שלעתים הדיונים היו ארוכים מדי ובהחלט הורגש שלפחות חלק מהמשתתפים פעלו‬
‫משיקולי תועלת אישית‪ ,‬עדיין מדובר היה בדיונים מהותיים שמהווים מרכיב טבעי בתהליך התפתחות והגדרה‬
‫של תחום‪-‬דעת שלם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הדיון על שם התחום‪ ,‬על‪-‬אף היותו לכאורה סמנטי‪ ,‬מהווה צעד חשוב ובסיסי בהתוויית דרכו של‬
‫התחום וסימון גבולותיו ואופיו‪ ,‬ויחד עם זאת חושף את הגורמים השונים השייכים לתחום והאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫נכון לעכשיו מסתמן שהשם שיוגדר בסופו של דבר בחוק כשם הרשמי והמחייב יהיה דווקא 'טיפול באמנויות'‪.‬‬
‫אך עד שיקבע ויוכרז השם הרשמי אני בחרתי להמשיך להשתמש במינוח המקובל כיום בי‪.‬ה‪.‬ת‪' :.‬טיפול בהבעה‬
‫ויצירה'‪.‬‬
‫השונות בתחום הטיפול בהבעה ויצירה‬
‫מתוך הדיון לגבי שמו של התחום כבר ניתן להרגיש כי נמצאים בתוכו גורמים רבים ושונים ושאחד ממאפייניו‬
‫הבולטים שלו הנו המגוון העצום שקיים בתוכו מתוקף היותו בינתחומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים רעיון בסיסי המשותף‬
‫לכל התחומים שנמצאים תחת הגדרת הגג של 'טיפול בהבעה ויצירה'‪ ,‬והוא העובדה שבכולם נעשה שימוש‬
‫בביטוי יצירתי כלשהו בתוך התהליך הטיפולי מתוך המגוון האנושי הרחב של אפשרויות ביטוי ויצירתיות (לכן‬
‫יש יותר מן המשותף מבחינה רעיונית לטיפול במוזיקה ולפסיכודרמה‪ ,‬מאשר לטיפול במוזיקה ולטיפול בבע"ח‬
‫לדוגמה)‪.‬‬
‫בנוסף על השונות שנובעת מההבדלים בין תחומי האמנות השונים‪ ,‬ישנה שונות הנובעת מהצד הטיפולי עצמו‬
‫שהנו עולם רחב ועשיר המכיל בתוכו גישות תיאורטיות‪ ,‬נקודות מבט ומינוחים שונים להבנת התפתחות האדם‬
‫ומצוקותיו ומתוך כך גם גישות שונות לגבי עצם המעשה הטיפולי וניהולו‪ :‬ישנם מטפלים שבגישתם הנם‬
‫דינמיים‪ ,‬התיחסותיים‪ ,‬יונגיאניים‪ ,‬קוגנטיביים‪-‬ביהייביוריסטיים‪ ,‬קליניאניים‪ ,‬אקלקטיים ועוד‪ .‬כשמדובר‬
‫במטפלים בהבעה ויצירה השונות בין המטפלים השונים תהיה גדולה עוד יותר ותנבע גם מהבדלים בתפישה‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫אישית‪ ,‬משייכות לזרם כזה או אחר בתוך עולם הטיפול הרחב‪ ,‬משימושים בכלים אמנותיים שונים וגם משוני‬
‫בתפישת האמנות ככלי בתוך תהליך הטיפול ומידת הקשר והשילוב של השניים‪.‬‬
‫למרות כל זאת‪ ,‬העוסקים במגוון התחומים הנופלים תחת ההגדרה של טיפול באמצעות הבעה ויצירה שואפים‬
‫להתאגד‪ ,‬מתוך הבנה שהתלכדות ויצירת ארגון חזק וגדול יקדמו את התחום כולו מבחינת ההכרה המקצועית‪,‬‬
‫ההכרה הציבורית ומיסוד הזכויות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתאגדות יוצרת חיבורים בין מטפלים מתחומים שונים והפרייה‬
‫הדדית‪ ,‬הן רעיוניות והן מעשית‪ ,‬המאפשרת שימוש במודלים משולבים לטיפול שיש המאמינים שביכולתם‬
‫להעשיר ולהעצים את איכות הטיפול‪ .‬ההחלטה להתאגד בתחום זה איננה ייחודית לישראל והיא רווחת גם‬
‫בעולם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כבר בשנת ‪ 0808‬הוקמה 'הקואליציה הלאומית לטיפול באמנות' בארה"ב‪.‬‬
‫גם במדינות אחרות ההתאגדות המשותפת של תחומים אלו טומנת בתוכה קשיים לא מעטים‪ ,‬כפי שכתבה רובין‬
‫על הקושי שבאיגוד תחומים רבים כל‪-‬כך אשר אמנם קיימת ביניהם קרבה רעיונית‪ ,‬אך גם שונות רבה‪ 21.‬גם‬
‫בארה"ב ובמדינות נוספת התחומים השונים נאבקים על אוטונומיה והגדרה עצמית‪ ,‬שכן לעתים הם מוצאים את‬
‫עצמם מתחרים על אותם תקנים בשוק התעסוקה‪.‬‬
‫הקונפליקט הבסיסי הזה‪ ,‬שבין הרצון של כל תחום להתבסס אוטונומית לבין הרצון להשתייך לקונטקסט‬
‫מקצועי רחב וחזק יותר‪ ,‬הוא אחד המאפיינים הבסיסיים של התחום כולו והוא מגלם את הקושי המרכזי הניצב‬
‫בפני התפתחותו‪ :‬הקושי ליצור הגדרה אחידה למקצוע רחב שמכיל בתוכו שונות גדולה‪ .‬מצד שני‪ ,‬השונות‬
‫הגדולה הזו היא שנותנת לתחום הטיפול בהבעה ויצירה עומק וחופש מרובים‪ ,‬ומאפשרת להשתמש בכלים‬
‫שונים שעשויים להתאים למגוון רחב של מטופלים‪.‬‬
‫בנוסף לכל זאת‪ ,‬ההקשר בתוכו פועל תחום הטיפול בהבעה ויצירה – דהיינו‪ ,‬השדה הרחב של מקצועות‬
‫הטיפול הנפשי ‪ -‬הנו תחום שבעצמו טרם הוגדר עד תום מבחינה חוקית ונתון אף הוא בבלבול ועמימות בנוגע‬
‫להגדרותיו הבסיסיות‪ .‬במצב זה‪ ,‬קבוצות שונות בשדה הטיפולי מנסות ליצור הבחנה ולחזק את המיתוג‬
‫והבלעדיות שלהן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קיימת התנגדות איתנה מצד הפסיכולוגים הקליניים ליצירת הגדרה חוקית שתאפשר‬
‫גם למטפלים אחרים לתת טיפול נפשי‪.‬‬
‫י‪.‬ה‪ .‬ת‪ - .‬הארגון הישראלי לתרפיה ביצירה והבעה‬
‫ארגון י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬הוקם בשנת תשל"א (‪ )0800‬והוא האיגוד הישראלי היחיד המיועד לעוסקים בתרפיה ביצירה‬
‫והבעה‪ .‬לדברי מוטי מקמורי‪ ,‬שמכהן כיו"ר י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬בשמונה השנים האחרונות‪ ,‬הארגון מופקד על תחומי הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה עבור העוסקים במקצוע בפועל‪ ,‬כאשר הוא פועל בכדי "להנחיל אמות‪-‬מידה מקצועיות‬
‫איכותיות לעוסקים בטיפול ביצירה והבעה ומשקיע מאמץ לעיגון המקצוע בקרב ענפי בריאות הנפש השונים‬
‫ובציבור הרחב"‪ 22.‬בארגון חברים ‪ 0,022‬מטפלים והוא עוסק בפיתוח והעשרה קלינית‪ ,‬מסבסד כנסים וימי‪-‬עיון‬
‫עבור חבריו‪ ,‬מוציא ידיעון בתחום ומעדכן את חבריו על מחקרים וספרים חדשים בתחומים רלבנטיים‪.‬‬
‫מאחר ו‪-‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬הנו הארגון היחיד המאגד את המטפלים ביצירה והבעה‪ ,‬הוא גם מהווה עבורם ארגון יציג‬
‫המוסמך לנהל משא ומתן עם הרשויות הממלכתיות בשם העוסקים במקצוע זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬איננו מהווה‬
‫ארגון עובדים ולכן אין בסמכותו לנהל משא ומתן על הסכמי שכר קיבוציים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקמורי מדגיש כי אין‬
‫לאיגוד כל סמכות נוספת מעבר לתנאי החברות בו‪ :‬אין לו את הסמכות לקבוע קריטריונים לעיסוק בתחום או‬
‫‪21‬‬
‫‪.Art Therapy: an introduction‬‬
‫‪22‬‬
‫מתוך אתר י‪.‬ה‪.‬ת‪[ >http://www.yahat.org/about.asp< :.‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"ט טבת תשע"א (‪.)05.01.11‬‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫להכשרה בתחום‪ ,‬והוא מציין שעל‪-‬פי חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬התשנ"ב – ‪ ,0880‬הגורם היחיד שבסמכותו‬
‫להטיל פיקוח ו\או מגבלות על העיסוק במשלח‪-‬יד כלשהו הנו הכנסת‪ .‬על‪-‬פי פסיקת בג"ץ משנת תשס"ד‬
‫(‪ ,23)0222‬גם למשרד הבריאות אסור להטיל פיקוח על העיסוק בתחום ללא הסדרת המקצוע בחוק ראשי‪.‬‬
‫לאחר ביטול ההכרה בתכניות ההכשרה במסגרת הפסיקה הנ"ל נוצר מצב בו אין ל‪-‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬סמכות להתערב‬
‫בענייני תכניות ההכשרה ולהכתיב להן כיצד לפעול‪ ,‬ויש תכניות הכשרה שבחרו לאמץ את הקריטריונים של‬
‫י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬וישנן תכניות שבחרו שלא לעשות זאת‪ .‬בשש השנים האחרונות‪ ,‬מאז ביטול סמכות משרד הבריאות‬
‫להנפיק תעודת הכרה במעמד המטפל ע"י בג"צ‪ ,‬עושה י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מאמצים גדולים בכדי לקדם את תהליך החקיקה‬
‫ולצמצם את אי‪-‬הסדר שנוצר בעקבות הביטול הנ"ל‪ .‬מדובר במשימה לא פשוטה‪ ,‬שכן לי‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬אין כל סמכות או‬
‫מעמד סטטוטוריים המקנים לו זכויות וטו בדיונים על עתיד התחום אותו הוא מייצג‪ ,‬וכל שנותר לנציגיו לעשות‬
‫הנו להשתתף בדיונים ולהשתדל להעלות ולהדגיש בתוכם את הנושאים החשובים בעיניהם‪ .‬הגוף היחיד‬
‫שמוסמך להחליט בפועל על גורל התחום והגדרתו הוא ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬שנשענת‬
‫בראש ובראשונה על המלצות משרד הבריאות והמל"ג‪.‬‬
‫בשל המצב העמום המתמשך בו מצוי התחום מאז הפסיקה הנ"ל‪ ,‬נוצרו תחושות בלבול וכעס בקרב מטפלים‬
‫בהבעה ויצירה שכבר שנים ארוכות מתפקדים ללא פיקוח והכרה רשמית במקצועם ובמעמדם‪ ,‬ונפגעים כתוצאה‬
‫מכך‪ .‬לדוגמה‪ :‬מטפלים בהבעה ויצירה אינם עובדים בחלק מהמסגרות הציבוריות‪ ,‬אין תקנים ייעודיים‬
‫למטפלים‪ ,‬אין דרך ליצור הבחנה בין שרלטנים לבין מטפלים שלמדו במוסדות רציניים ועברו הכשרה מעשית‬
‫מספקת‪ ,‬המשכורות שמוצעות למטפלים נמוכות מאוד‪ ,‬מאחר שהלימודים לא מוכרים כתואר אקדמי אין הטבות‬
‫שכר על ההשכלה‪ ,‬אין מלגות ללימודים בתחום ועוד‪ .‬בפרק החמישי של המסמך נדון לעומק במהותן של‬
‫פגיעות אלו ובפרק הסיכום נציע דרכים להתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫פעמים רבות פונים גורמים מציבור זה אל י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬בטענה שהארגון איננו עושה די בכדי לדאוג לקידום מעמדם‬
‫המקצועי והתעסוקתי של המטפלים ולזירוז תהליך החקיקה‪ .‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬מצידו‪ ,‬ממשיך להדגיש כי אין בסמכותו‬
‫לפעול כאיגוד עובדים למען שיפור תנאי השכר של חבריו‪ ,‬ומלבד נציגות פעילה בועדות הכנסת והעסקת‬
‫לוביסטית שתפעל למען התחום‪ ,‬אין לו משקל או מעמד שיאפשרו לו לפעול מעבר לכך‪ .‬לפי התרשמותי‬
‫האישית‪ ,‬ארגון י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬אכן מנסה לקדם את התחום כמיטב יכולתו‪ ,‬מתמרן בין הטיפות ופועל כ'חייל פשוט‬
‫במערכה' תחת הרכב אילוצים לא פשוט‪ ,‬ומול קהל חברים שלא מכיר את מורכבות המצב בו די הצורך ולכן‬
‫מותח ביקורת לא מעטה‪.‬‬
‫מצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‬
‫ציבור נוסף ומרכזי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬ובייחוד בהקשר של מסמך זה‪ ,‬הנו ציבור הסטודנטים‬
‫הלומדים את המקצועות הללו‪ .‬ציבור זה אינו מיוצג כלל באמצעות י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬שכן הארגון מקבל לחברות אך ורק‬
‫מטפלים בפועל ולא סטודנטים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לארגון י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬אין כל קשר רשמי למרכזי ההכשרה לטיפול בהבעה‬
‫ויצירה והוא איננו ממליץ על תכניותיהם‪ ,‬מכיר בהן‪ ,‬מאשר או מייצג אותן‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין לי‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬סמכות להתערב‬
‫במדיניות תכניות ההכשרה מבחינת רמת הלימודים‪ ,‬אופי ההכשרה המעשית‪ ,‬איכות סגל ההוראה‪ ,‬מיון‬
‫הנרשמים ללימודים‪ ,‬הערכת הסטודנטים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בג"ץ ‪ :1423.05‬קדרון ואח' נגד שרי הבריאות והחינוך‪.‬‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫לדברי מקמורי‪ ,‬הסיבה לכך שי‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬איננו מייצג סטודנטים‪ ,‬ו\או את מרכזי ההכשרה‪ ,‬נעוצה בעובדה שבימים‬
‫אלו קיים ניגוד אינטרסים חריף בין הגורמים השונים המשתייכים לתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬על‪-‬מנת לא‬
‫לפגוע בציבור החברים הקיים של העוסקים במקצוע‪ ,‬אליהם מחוייב י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מתוקף הגדרתו‪ ,‬הוא איננו יכול‬
‫להרשות לעצמו להסתכן ולייצג גם את שאר האוכלוסיות‪ ,‬על‪-‬אף שגם הן רלבנטיות לענייניו‪ .‬דוגמה לקונפליקט‬
‫כזה הנה פנייה שהתקבלה במשרדי י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מקבוצה של בוגרות תכנית הכשרה צעירה יחסית‪ ,‬שנוסדה לאחר‬
‫הבג"ץ‪ .‬ההכשרה במכללה בה למדו הבנות איננה מוכרת לצורך העסקה במקומות עבודה ציבוריים‪ ,‬באופן זמני‬
‫עד לקבלת החקיקה הרשמית‪ ,‬ולכן בוגרות התכנית אינן מועסקות בגופים מרכזיים כמו משרד החינוך‪ .‬הבוגרות‬
‫הנפגעות מאיימות לפנות לבג"ץ בבקשה לסעד ולהפסקת אפלייתן‪ ,‬אך הבעיה היא שאין לדעת מה תביעה כזו‬
‫עלולה ליצור‪ ,‬ואין זה מן הנמנע שבדומה לבג"ץ הקודם ההחלטה תהיה לפסול את ההנחייה הכללית עבור כלל‬
‫העסקים בתחום‪.‬‬
‫מקמורי מציין שלאחר שיושלם תהליך החקיקה ומצב התחום יתייצב‪ ,‬קרוב לוודאי שניגוד האינטרסים יפתר‬
‫ממילא ואז גם הסטודנטים בתכניות ההוראה‪ ,‬שתעמודנה בתנאים שיוגדרו בחוק‪ ,‬יוכלו להצטרף לי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬
‫כמכותבי דואר (חברות ממש תוסיף להיות מוגבלת אך ורק לבעלי רשיון לעסוק בתחום)‪ .‬חסרונו של גוף ייצוגי‪,‬‬
‫שמטרתו להעלות לדיון ולהגן על האינטרסים של הסטודנטים הלומדים את תחומי הטיפול ויצירה‪ ,‬מורגש‬
‫ביותר ולכן לקחה על עצמה התאחדות הסטודנטים בישראל את המשימה לדאוג לאותם סטודנטים‪ ,‬להפיק‬
‫עבורם את נייר‪-‬העמדה שבידיכם ולקדמו ככל שביכולתה‪.‬‬
‫התפתחות מרכזי ההכשרה לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בארץ ובחו " ל‬
‫‪24‬‬
‫תכנית ההכשרה הראשונה בארץ בתחום הטיפול בהבעה ויצירה היתה "התכנית ללימודי תעודה בטיפול‬
‫באמנות"‪ ,‬באוניברסיטת חיפה‪ .‬תכנית זו נתנה מענה לקבוצה קטנה של אנשים בעלי זיקה משמעותית ועמוקה‬
‫לתחום האמנות‪ ,‬וכן בעלי נסיון או זיקה לעבודה טיפולית או עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות‪ .‬אחד מחלוצי‬
‫התחום בארץ היה פרץ הסה‪ ,‬אמן אקספרסיבי שמתוך הבנה של הזרם האקספרסיוניסטי‪ ,‬שמעמיד במרכז‬
‫היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית‪ ,‬הבין גם את ערכה העצום של האמנות כמאפשרת מגע בלתי‪-‬אמצעי עם‬
‫ביטויים עמוקים של הנפש דרך יצירתו של האדם‪ .‬כששב הסה לארץ‪ ,‬מלימודי אמנות בפריז‪ ,‬הוא החל לעבוד‬
‫כסניטר בבית‪-‬חולים לחולי‪-‬נפש ושם החל להשתמש באמנות ככלי טיפולי‪ .‬הסה הקים את המחלקה לאמנות‬
‫במשרד החינוך‪ ,‬ולאחר מכן את המסלול ללימודי טיפול באמנות בחיפה (יחד עם תמר חזות) והיה מוביל‬
‫הגישה הפנומנולוגית שהנה פופולרית ביותר בתחום הטיפול באמנות בארץ כיום‪ .‬מחזוריו הראשונים של‬
‫מסלול התעודה החדשני באוניברסיטת חיפה הכשירו את תלמידיו של הסה לעבודה בתחום והם היוו את מאגר‬
‫המטפלים באמנות הראשון שהתחנך בארץ‪ .‬זמן קצר לאחר פתיחת תכנית ההכשרה לטיפול באמנות בחיפה‪,‬‬
‫נפתחה בירושלים תכנית ההכשרה במכללת דוד ילין‪ .‬בראש התכנית עמדה גב' עפרה ברונו‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 82-‬תחום הטיפול באמנות‪ ,‬ותחומי הטיפול בהבעה ויצירה בכלל‪ ,‬צברו תאוצה ופופולריות והביקוש‬
‫להכשרה עלה‪ .‬התחום הצעיר והאינטרדיסציפלינרי היה בזמנו קשה לעיכול עבור האוניברסיטאות הגדולות‪ ,‬וכך‬
‫קרה שאת הצורך במקומות הכשרה סיפקו בעיקר מכללות להוראה שהקימו מרכזים להכשרת מטפלים בתחומי‬
‫ההבעה והיצירה‪ .‬מקמורי משער ששינוי כללי במבנה החברה הישראלית לקראת סוף המילניום הוביל לכך‬
‫שהתפישה הרווחת בחברה הפכה להיות כלכלית‪-‬עסקית‪ ,‬ומעריך שחלק מהמניעים שהובילו את המכללות‬
‫‪24‬‬
‫המידע בפרק זה מתבסס בעיקר על הראיון עם מקמורי‪ ,‬ראו הערה ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫עמוד ‪20‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫השונות לפתיחת מסלולי ההכשרה למטפלים היו עסקיים‪-‬כלכליים‪ :‬הרחבת תחומי הפעילות של המכללה‪,‬‬
‫כניסה לתחום היוקרתי של הכשרת מטפלים ויצירת מקור הכנסה נוסף עבור המוסד‪.‬‬
‫המכללה הראשונה שפתחה מסגרת להכשרת מטפלים היתה כאמור מכללת דוד ילין בירושלים‪ ,‬אחריה נכנסה‬
‫מכללת לוינסקי לתחום ואחריהן מכללות נוספות‪ :‬מכללת בית ברל‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬מכללת תל‪-‬חי‬
‫ומכללת ירושלים‪ .‬התואר שניתן בכל המוסדות הללו הוא תעודת לימודים מטעמם‪ ,‬ללא הכרה של המל"ג‪ ,‬מצב‬
‫היוצר שורה ארוכה של בעיות שנציג בהמשך‪.‬‬
‫בנוסף לתכניות הקיימות במכללות‪ ,‬ישנה גם שלוחה של אוניברסיטת לסלי קולג' (‪)Lesley University‬‬
‫האמריקאית בה ניתן ללמוד ‪ M.A.‬בטיפול במגוון אמנויות (תואר זר)‪ ,‬אוניברסיטת חיפה הרחיבה את ההיצע‬
‫לכדי מספר מסלולים ל‪ M.A.-‬ואוניברסיטת בר‪-‬אילן מציעה כיום חוג אחד לטיפול במוזיקה‪ .‬בכל המקומות‬
‫משלבות תכניות ההכשרה לימודים תיאורטיים ומעשיים המעשירים את ידיעותיו והבנתו של הסטודנט‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בשל העובדה שאין פיקוח על תכניות ההכשרה ואין הגדרה אחידה בנוגע לעיסוק ולדרישות המקצוע‪ ,‬גם‬
‫אין אחידות בתכנים‪ ,‬וגם לא באופי ובסגנון הלמידה במכללות ובאוניברסיטאות השונות‪ .‬אני‪ ,‬כסטודנטית‬
‫לטיפול באמנות במכללת סמינר הקיבוצים שנה ב' (שנת תשע"א) יכולה לספר שהדגש בשנת הלימודים‬
‫הראשונה היה על פן ההכשרה ומרבית השיעורים ניתנו במסגרת סדנה קבוצתית שמשלבת גם מרכיב של חומר‬
‫תיאורטי וגם התנסות בחומרי אמנות ולמידה חווייתית‪ .‬השיעורים האחרים היו שיעורים תיאורטיים בתחומי‬
‫הפסיכולוגיה‪ :‬פסיכותרפיה‪ ,‬פסיכופתולוגיה ותיאוריות של יחסי אובייקט‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתנה חשיבות רבה להכשרה‬
‫המעשית של כל סטודנט והוא שובץ דרך מרכז הלימודים למסגרת טיפולית בה עוסקים בטיפול באמנות כצופה‪,‬‬
‫ובנוסף השתתף בהדרכות קבוצתיות ואישיות במקום ההכשרה ובמסגרת הלימודים‪.‬‬
‫משיחות שערכתי עם בוגרות וסטודנטיות במרכזי הכשרה אחרים (אוניברסיטת לסלי קולג' ומכללת דוד ילין)‪,‬‬
‫עולה שהרכב הלימודים‪ ,‬הדגשים‪ ,‬היקף ההכשרה ותזמונה שונים רבות לעתים ברמה מהותית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעוד‬
‫שסטודנטים בשנה הראשונה במסגרת הלימודים של לסלי קולג' אינם מבצעים הכשרה מעשית כלל‪ ,‬במכללת‬
‫סמינר הקיבוצים מתקיימת הכשרה מעשית כבר בשנה א' כצפייה‪ ,‬ואילו במכללת דוד ילין הסטודנטים‬
‫מתפקדים כמטפלים בהכשרה כבר מהשנה הראשונה‪ .‬השונות בין מסגרות ההכשרה השונות נוגעת גם לתעודה‬
‫אותה מקבל בוגר כל אחת מהן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בוגר לסלי קולג' מקבל בסיום לימודיו תואר ‪( M.A.‬מטעם‬
‫אוניברסיטה זרה)‪ ,‬מכללת דוד ילין מעניקה תעודת סיום לימודים מטעמה יחד עם תעודת הוראה‪ ,‬ואילו‬
‫במכללת סמינר הקיבוצים (ובמכללות נוספות) מוענקת תעודת סיום לימודים מטעם המוסד בלבד‪.‬‬
‫השונות בין התכניות השונות מתבטאת באוריינטציה הכללית שנעה בין עבודה חינוכית בבתי‪-‬ספר וגני‪-‬ילדים‪,‬‬
‫לבין טיפול קליני במרכזים טיפוליים ושיקומיים לבריאות הנפש‪ ,‬ובמדיניות שיבוץ להכשרה מעשית במסגרות‬
‫חינוכיות או קליניות‪ .‬לכל אחד מהדברים הללו משמעות רבה עבור עתיד הסטודנטים‪ ,‬אך כאן גם נעוצה אחת‬
‫הבעיות הקשות של התחום שכן רוב הסטודנטים אינם מבינים את ההשלכות של לימודים במוסד כזה או אחר‪,‬‬
‫השתלמות במסגרת כזו או אחרת וכדומה‪.‬‬
‫למדיניות מרכז ההכשרה עשוייה להיות גם השפעה על שכר‪-‬הלימוד‪ .‬למשל‪ ,‬רק במכללת דוד ילין ניתן לקבל‬
‫מלגות מטעם משרד החינוך‪ ,‬המותנות בהתחייבות הסטודנט לעבוד במסגרת משרד החינוך בתום לימודיו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מכללת דוד ילין היא המכללה היחידה שמציעה סבסוד של חלק משנות הלימודים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאופי‬
‫ההכשרה יכולה להיות השפעה משמעותית על אפשרויות ההשתלבות העתידיות של בוגריהן בשוק העבודה‬
‫בתחום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בוגרי דוד ילין מקבלים בסיום לימודיהם גם תעודת הוראה‪ ,‬הנדרשת לצורך עבודה במוסדות‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫משרד החינוך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במכללות אחרות ניתן דגש רב יותר על עבודה פסיכו‪-‬דינמית וההתנסות המעשית‬
‫נעשית במסגרות לטיפול נפשי ולכן רבים מן הבוגרים נוטים להמשיך בכיוון זה‪.‬‬
‫לדעת מקמורי‪ ,‬ריבוי מרכזי ההכשרה לטיפול באמנות לא מעשיר ומשפר את התחום בהכרח‪ ,‬אלא יוצר הצפה‬
‫של בוגרים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה מעבר ליכולת הקליטה של השוק ‪ -‬דבר שפוגע בתדמיתם‪ ,‬בתנאי‬
‫ההעסקה שלהם וביכולתם לדרוש תנאים מקצועיים ואיכותיים הן במסגרות הציבוריות והן במסגרות הפרטיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נוצר מצב בו על‪-‬מנת למלא מחזור לימודים שנתי בתכנית הכשרה קיימת יש הכרח ליצור תנאי קבלה‬
‫רחבים לתכנית‪ ,‬ולכן פשרניים יותר‪ ,‬וזאת משום שהתנאים הבסיסיים לקבלה‪ ,‬הדורשים היכרות מבוססת הן עם‬
‫תחום הטיפול והן עם אחד מתחומי האמנות‪ ,‬הנם נדירים יחסית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מקמורי מזהה רווח נוסף הנובע מריבוי מרכזי ההכשרה‪ ,‬מלבד הרווח למכללות עצמן‪ ,‬עבור סגל‬
‫ההוראה‪ .‬זאת משום שריבוי מרכזי ההכשרה יוצר ריבוי מקומות העבודה בתחום עבור מורים בתחום הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה המאפשרים ליותר ויותר מטפלים ותיקים להפוך לחונכי דור המטפלים החדש‪ ,‬במסגרת תפקיד‬
‫יוקרתי הטומן בתוכו יכולת השפעה גדולה הן על הסטודנט והן על הגדרת התחום ותפישתו ע"י הדור הצעיר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬משרת ההוראה מאפשרת מגוון אפשרויות תעסוקה עבור המטפלים הותיקים‪ ,‬מעבר לתחום הפרקטי‪-‬‬
‫טיפולי התובעני והמתיש‪.‬‬
‫עמדתו של מקמורי מתאימה לגישה הרואה בטיפול באומנויות תחום נישה ייחודי‪ ,‬שמטבעו ראוי שישאר‬
‫מצומצם רק עבור מעטים שעונים באופן מלא על שני המרכיבים שלו‪ :‬אדם שהוא גם מטפל וגם אמן‪ .‬אל מול‬
‫גישה זו מצהירים ראשי מרכזי ההכשרה וצוות ההוראה במכללות כי הרחבת תנאי הקבלה מאפשרת קבלת‬
‫אנשים מתאימים ביותר‪ ,‬שבהינתן ההכשרה המתאימה יכולים בהחלט להפוך למטפלים טובים‪ .‬הם מדגישים‬
‫שהרוח הבינתחומית של המקצוע דורשת קבלת אנשים שונים‪ ,‬בעלי הכשרות בסיס שונות ונסיון שונה בתחומי‬
‫האמנות השונים‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר שבכל אופן‪ ,‬וללא קשר למניעים הבסיסיים שהביאו לפתיחת תכניות ההכשרה‪ ,‬קיימת הסכמה‬
‫על כך שהמצב כיום‪ ,‬לאחר ‪ 02‬שנה‪ ,‬הוא שמכללות ההוראה מחזיקות בתוכן גופי ידע והכשרה מקצועיים‬
‫ורציניים שהעמידו שלושה עשורים של מטפלים מיומנים במקצועות האמנות השונים שפועלים במגוון רחב של‬
‫מסגרות טיפוליות וחינוכיות בארץ‪.‬‬
‫תנאי הקבלה הנפוצים לתכניות הלימודים השו נות‬
‫הדרישות הנפוצות בכדי להתקבל ללימודים באחת מתכניות לטיפול בהבעה ויצירה הנן‪( :‬א) תואר ראשון בכל‬
‫תחום; (ב) השלמות של קורסי פסיכולוגיה‪ ,‬במידה והתואר הראשון איננו בתחום טיפולי; ו‪(-‬ג) נסיון בתחום‬
‫האמנות הרלבנטי לחטיבה הטיפולית בהיקף של ‪ 022‬שעות לפחות‪ .‬על‪-‬מנת לסיים את ההכשרה על כל סטודנט‬
‫לעמוד בדרישות הבאות‪( :‬א) היקף לימודים של ‪ 0,022‬שעות לפחות; ו‪(-‬ב) הכשרה מעשית בהיקף של ‪052‬‬
‫שעות לפחות‪.‬‬
‫הדרישות הנ"ל נבנו על‪-‬פי המלצות י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬והן חופפות לדרישות שהוגדרו בעבר במשרד הבריאות לצורך מתן‬
‫תעודת הכרה למטפלים‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬כיום התחום איננו מוסדר במסגרת החוק ואין לי‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬את הסמכות לקבוע‬
‫קריטריונים כלשהם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬על‪-‬פי התרשמותי נראה שרוב התכניות אכן מיישמות את ההנחיות הנ"ל‪.‬‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫אפשרויות תעסוקה עבור מטפלים בהבעה ויצירה‬
‫מטפלים בהבעה ויצירה מועסקים במהלך הכשרתם ועבודתם בשלל מסגרות ציבוריות בעיקר דרך משרד החינוך‬
‫(מתי"א) ומשרד הבריאות‪ :‬מוסדות בריאות הנפש‪ ,‬מוסדות שיקום‪ ,‬מרפאות להתפתחות הילד‪ ,‬פנימיות‪ ,‬מוסדות‬
‫חינוך וחינוך מיוחד‪ ,‬מוסדות רווחה‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬גני ילדים ועוד‪ .‬לאחר צבירת ותק של מספר שנים יכולים‬
‫מטפלים באמנות גם לקבל מטופלים בקליניקה פרטית‪ .‬יש להדגיש שהמגוון הגדול של אפשרויות התעסוקה‬
‫איננו מעיד בהכרח על ביקוש גדול‪ ,‬שכן מהראיונות שערכתי עולה שהיקף אפשרויות התעסוקה קטן ביחס‬
‫לכמות בוגרי התחום‪ .‬הסבר לבעיה שנוצרת כתוצאה מהעיכוב בהגדרת המקצוע קיבלתי ממדריך בכיר בתחום‬
‫שראיינתי לצורך מחקר זה‪" :‬הבעיה כאשר אין מקצוע כזה‪ ,‬היא קודם כל ביכולת לזכות ב'תקנים' ‪ -‬היות שאין‬
‫מקצוע אז אי‪-‬אפשר להוסיף תקנים‪ .‬למשל‪ ,‬אם מציעים חוק לטיפול באוטיסטים ומחלקים לכך תקנים ‪ -‬ניתן‬
‫לחלק לעובדים סוציאליים‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬פסיכולוגים וכדומה‪ ,‬אבל אין אפשרות להוסיף תקנים למטפלים‬
‫בהבעה ויצירה היות שהתחום הזה לא קיים במערכת"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום‬
‫הגורמים והגופים המרכזיים הקשורים לתחום של טיפול בהבעה ויצירה בארץ הם‪ :‬מרכזי ההכשרה השונים‬
‫ללימודי תעודה ולתואר שני‪ ,‬ארגון י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬סטודנטים לתחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬מטפלים בתחומי הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה ומרכזי טיפול וחינוך ציבוריים ופרטיים שמהווים מעסיקים של המטפלים השונים‪ .‬בנוסף‬
‫לגורמים אלו ישנם גופים החיצוניים לתחום‪ ,‬אך בעלי השפעה גדולה עליו‪ ,‬ובעיקר הגורמים רשמיים במדינת‬
‫ישראל שאמונים על תהליך הסדרת המקצועות הרפואיים על‪-‬פי החוק‪ :‬ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של‬
‫הכנסת‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬המל"ג ומשרד החינוך‪ .‬לכל אחד מהגופים הנ"ל יש הבנה שונה של תחום הטיפול‪,‬‬
‫אינטרסים שונים וקריטריונים שונים להגדרת התחום‪ ,‬ולכן קיים מתח לא קטן ביניהם‪ .‬הישיבה המשותפת של‬
‫כלל הגורמים‪ ,‬בנסיון לנסח הגדרות ברורות לתחום שיתורגמו לחקיקה‪ ,‬הנה משימה מורכבת הנמשכת שנים‬
‫רבות‪ .‬הפרק הבא יוקדש לנושא זה‪.‬‬
‫‪ 25‬מתוך תכתובת מייל בתאריך ב' בשבט תשע"א (‪.)07.01.11‬‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הכח היצירתי‬
‫תהליך מיסוד תחומי הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה‬
‫הרקע לתהליך המיסוד‬
‫המטפלים בהבעה ויצירה הוכרו על‪-‬ידי משרד הבריאות בשנת תשמ"ח (‪ ,)8811‬ומאז החל המשרד‬
‫להעניק לבוגרי המסלולים תעודת‪-‬הכרה במעמדם כמטפלים‪ .‬בתחילה קיבל ארגון י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מנדט ממשרד‬
‫הבריאות לפקח על דרישות המקצוע‪ ,‬ובמסגרת זו הוגדרו דרגות מעמד שונות ('עמית'‪' ,‬מן המניין'‪' ,‬מדריך שלב‬
‫א'' ו‪'-‬מדריך שלב ב'')‪ .‬הדרישות הוגדרו בצורה ברורה מאוד‪ ,‬למשל‪ :‬הובהר שאפשר להתחיל לטפל באופן‬
‫עצמאי רק עם המעבר למעמד 'מן המניין'‪ ,‬הדורש ותק של ‪ 0,522‬שעות התמחות תחת הדרכה ומבחן על הצגת‬
‫מקרה של טיפול שהושלם‪ .‬בשלב השני‪ ,‬כאשר משרד הבריאות לקח על עצמו את הפיקוח‪ ,‬הוא הקים ועדה‬
‫מייעצת שגיבשה הנחיות דומות לאלו שהיו נהוגות על‪-‬ידי י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬בשינויים מסויימים‪ ,‬והופקעה מי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬
‫הסמכות לפקח על שלבי‪-‬ההכשרה והוא התמקד בפיקוח על דרגות ההדרכה בלבד‪.‬‬
‫בפסק‪-‬דין תקדימי‪ ,‬שניתן באפריל ‪ ,0222‬פסל בג"ץ את רישוי המקצועות הפרא‪-‬רפואיים באמצעות הסדרים‬
‫מנהליים בטענה שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק‪ 26.‬התביעה שהובילה לפסיקה הנ"ל הוגשה ע"י בוגרי מסלול‬
‫הכשרה מסויים‪ ,‬אשר מבחינת משרד הבריאות לא היו זכאים לקבל תעודת‪-‬הכרה‪ .‬אותה קבוצה איימה לתבוע‬
‫את המוסד בו למדה בשל העובדה שהוא לא יידע אותם על כך לפני תחילת לימודיהם‪ .‬בתגובה‪ ,‬המוסד טען‬
‫שלמעשה אין שום חוק שקובע מי זכאי לתעודת ההכרה ולפיכך הפעולה של משרד הבריאות איננה חוקית ותבע‬
‫לדין את משרד הבריאות‪ .‬בית המשפט קיבל את טענת המוסד‪ ,‬וקבע שאכן אין למשרד הבריאות את הסמכות‬
‫להעניק תעודות‪-‬הכרה עד שתתבצע חקיקה מסודרת בנושא‪ .‬בפסיקה נוספת של בג"ץ‪ ,‬שניתנה ביוני ‪,0225‬‬
‫נאסר על המעסיקים הציבוריים והפרטיים להסתמך על תעודת‪-‬ההכרה של משרד הבריאות במסגרת הקבלה‬
‫לעבודה של העוסקים במקצועות הפרא‪-‬רפואיים‪ 27.‬מאז פסיקות אלו אין לבוגרי המסלולים לטיפול בהבעה‬
‫ויצירה (ומקצועות נוספים) הכרה רשמית מטעם המדינה‪ ,‬אך עם זאת הם ממשיכים להיות מועסקים הן במגזר‬
‫הציבורי והן במגזר הפרטי‪ .‬בעקבות פסיקות אלו הפיקוח על מעמד המטפלים וההדרכה נפרץ לחלוטין ורוב‬
‫המדריכים לא עובדים בהתאם לסטנדרטים של י‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬לרבות מדריכים בכירים כגון המדריכה הראשית של‬
‫מתי"א‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בג"ץ ‪ :1423.05‬קדרון ואח' נגד שרי הבריאות והחינוך‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫חוזר מנכ"ל סו‪ ,4/‬כ"ט חשון תשס"ו (‪.)01.12.05‬‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הסדרי ההעסקה דה‪-‬פקטו במגזר הציבורי נשענים על הנחיית משרד הבריאות מדצמבר ‪ 0225‬למוסדות‬
‫הנמצאים תחת פיקוחו‪ ,‬לפיה יש להשתמש בקריטריונים המוכרים למורשים לעסוק במקצועות השונים שנקבעו‬
‫לפני הבג"ץ‪ 28.‬הקריטריונים שפורסמו במסמך הם‪:‬‬
‫א‪" .‬על מטפלים בתחום מקצועות הבריאות להיות לפחות בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר על‪-‬ידי‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬התשי"ח – ‪."0859‬‬
‫ב‪ .‬בנוסף‪ ,‬על כל בעלי המקצוע בתחומים אלה להיות בעלי תעודות בתחום עיסוקם שהונפקו על‪-‬ידי אחד‬
‫מהמוסדות האקדמיים שלהלן ‪:‬‬
‫מכללת דוד ילין בירושלים – בתחומי האמנות‪ ,‬המוזיקה והתנועה‬
‫מכללת לוינסקי ‪ -‬בתחומי המוזיקה והתנועה‬
‫סמינר הקיבוצים בתל אביב – בתחומי הפסיכודרמה‪ ,‬האמנות והתנועה‬
‫מכללת בית ברל ‪ -‬בתחומי האמנות והמוזיקה‬
‫מכללת תל חי ‪ -‬בתחום הדרמה‪-‬תרפיה‬
‫לסלי קולג' ‪ -‬לתואר שני בתחום הטיפול בהבעה וביצירה‬
‫אוניברסיטת בר אילן – תואר שני במוזיקה‬
‫הנחייה זו לא עודכנה במשך שנים ארוכות‪ ,‬עד שבראשית תשע"א (ספטמבר ‪ )0202‬פורסם חוזר מנכ"ל חדש‬
‫שקבע תנאי‪-‬ביניים עד לסיום תהליך החקיקה‪ .‬למעשה‪ ,‬התנאים הקודמים נותרו על כנם ורק בוטלה רשימת‬
‫המוסדות המוכרים ללימודים‪ .‬כך שלמרות שבשבע השנים האחרונות לא ניתן להנפיק תעודות‪-‬הכרה לאף אחד‬
‫מבוגרי המוסדות השונים‪ ,‬נוצרו בפועל קריטריונים שהפלו בין בוגרי מכללות במסלולים שנפתחו לפני פסיקת‬
‫הבג"ץ‪ ,‬לבין מסלולים שנפתחו אחריה שבוגריהם אינם יכולים להתקבל לעבודה במוסדות ציבוריים‪ .‬לכאורה‬
‫מחיקת רשימת המוסדות מחוזר המנכ"ל האחרון פתרה את הבעיה‪ ,‬אך לפי מידע שאספתי מגורמים בשטח‬
‫מסתבר שמרבית המערכות הציבוריות (משרד החינוך‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבטחון) ממשיכים‬
‫להתייחס לרשימת המוסדות הקודמת על‪-‬אף שהיא בוטלה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המצב בשטח לא תמיד תואם להנחיות משרד הבריאות האוסרות הסתמכות על תעודות‪-‬ההכרה שניתנו‬
‫בעבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשיחה עם מטפלת צעירה שסיימה את לימודי ההכשרה לפני מספר שנים עלה שקופות‪-‬החולים‬
‫מסכימות להפנות ולסבסד טיפולים בהבעה ויצירה עבור לקוחותיהן רק אצל מטפלים המחזיקים בתעודת‪-‬הכרה‬
‫של משרד הבריאות‪ .‬אותה מטפלת‪ ,‬שמועסקת כרגע במסגרות חינוכיות‪ ,‬מקווה מאוד שהליך החקיקה יסתיים‬
‫בקרוב כך שגם היא תוכל לקבל תעודת‪-‬הכרה ממשרד הבריאות שתפתח בפניה אפשרויות תעסוקה נוספות‪.‬‬
‫טענות דומות עלו ממרואיינים נוספים‪.‬‬
‫תהליך החקיקה ומאפייניו‬
‫מאז שנת תשס"ה (‪ )0225‬מתקיים בכנסת תהליך חקיקה שמטרתו הסדרת העיסוק במקצועות הפרא‪-‬רפואיים‪,‬‬
‫וביניהם גם הטיפול ביצירה והבעה‪ .‬חקיקה זו עתידה לפתור את הפגיעה בחופש העיסוק שהציג בג"ץ ולהסדיר‬
‫את הרשיון לעסוק בטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬דרישות ההשכלה‪ ,‬ההכשרה המקצועית וההתנסות המעשית‪ .‬במהלך‬
‫‪28‬‬
‫הקריטריונים לקבלת עובדים חדשים במקצועות הבריאות במערכת ‪ -‬תיקון לסעיף ‪ 1.2-25‬בחוזר הוראות הקבע‬
‫תשס‪(8/‬א)‪.‬‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫השנים הוגשו מספר הצעות‪-‬חוק בעניין ונערכו למעלה מ‪ 052-‬דיונים בועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‬
‫בסוגייה‪ .‬חה"כ אחמד טיבי‪ ,‬שיזם את אחת מהצעות‪-‬החוק ומשמש כחבר בועדת הכנסת בועדת העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והבריאות הגדיר את הבעיה‪ ,‬ואת חשיבות תהליך החקיקה‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫זה חוק לא קל‪ ,‬אבל חוק חשוב ביותר‪ ,‬בשל העובדה שיש לאקונה בחוק ובעקבותיה מצב של תוהו ובוהו‪ .‬עד לפני‬
‫שנתיים משרד הבריאות הוציא על פי תקנות רשיונות לעיסוק במקצועות רבים פרא‪-‬רפואיים‪ .‬בעקבות פסיקת בג"ץ‬
‫לפני שנתיים‪ ,‬נאסר על משרד הבריאות להוציא רשיונות כאלה‪ ,‬ולכן נוצר קושי וגם דאגה בקרב סטודנטים הלומדים‬
‫את המקצועות האלה באוניברסיטאות בחו"ל‪ ,‬אצל בוגרים ומשפחותיהם‪ .‬התחילו להתעורר שאלות‪ ,‬האם כדאי‬
‫להמשיך ללמוד‪ ,‬מה קורה אם אלה שמתקשים למצוא עבודה ועל הצורך להסדיר את הנושא הזה בחקיקה על מנת‬
‫שהלאקונה הזאת תתוקן‪.‬‬
‫הנושא הזה הוא לא חדש‪ .‬בקדנציה הקודמת טיפלתי בו‪ ,‬וגם משרד הבריאות עצמו הגיש הצעת חוק שהתקבלה‬
‫בקריאה ראשונה‪ .‬העמדה שלי והעמדה של משרד הבריאות היא אותה עמדה ‪ ...‬ההצעה הזאת באה כדי להתחיל את‬
‫התהליך ולהניע אותו בקדנציה הזאת‪ .‬ישנה הסכמה שלי עם משרד הבריאות והממשלה‪ ,‬ולכן החוק הזה עבר פה אחד‪.‬‬
‫התחנה האחרונה תהיה‪ ,‬שכל המקצועות האלה יעוגנו בחוק והעיסוק בהם יוסדר כדין‪ .‬אני מכיר את הקשיים‪ .‬אין אדם‬
‫שקיבל כל כך הרבה פניות מבעלי מקצוע כאלה יותר ממני‪ .‬חלקם ידעתי שקיימים‪ ,‬וחלקם‪ ,‬למרות השכלתי הרפואית‪,‬‬
‫לא ידעתי שהם קיימים‪ .‬זה אומר הרבה על הקשיים בהרצת החוק הזה קדימה‪ .‬הסדרת הנושאים האלה במסגרת חוק‪,‬‬
‫היא צו השעה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫החוק שנמצא כעת על שולחן הדיונים של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת נקרא‪" :‬חוק הסדרת‬
‫העיסוק במקצועות הבריאות ‪ -‬הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרא‪-‬רפואיים"‪ ,‬והוא כולל בתוכו ‪05‬‬
‫מקצועות שונים הקשורים לתחום הבריאות וביניהם פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬דיאטניות‪ ,‬פודיאטריה‪ ,‬טכנאות‬
‫רנטגן וקרימינולוגיה קלינית‪ .‬החוק עבר בקריאה ראשונה בתשס"ה (‪ ,)0225‬אך בשל השונות הרבה בין‬
‫המקצועות השונים הכלולים בו‪ ,‬וחוסר ההצלחה לקדם את החקיקה בכולם במקביל‪ ,‬הוחלט בשנה שלאחר מכן‬
‫לקדם פיצול של החקיקה עבור מספר מקצועות שבהם המצב פשוט יותר‪ :‬פיזיותרפיה‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬ריפוי‬
‫בעיסוק ודיאטנות‪ .‬ביום כ' בתמוז תשס"ח (‪ )00.20.29‬הושלם תהליך החקיקה לגבי מקצועות אלו‪ .‬לאחר כניסת‬
‫החוק לתוקף נוסחו תקנות מעבר לסטודנטים ולבוגרים במקצועות אלו בכדי שיוכלו לקבל תעודות‪-‬הכרה‬
‫ממשרד הבריאות‪ ,‬בחלק מהמקרים לאחר בחינת‪-‬הסמכה‪.‬‬
‫הקשיים שמאפיינים את תהליך החקיקה‬
‫הקושי המרכזי המעכב את תהליך המיסוד החוקי של מקצוע הוא הצורך הבסיסי להגדירו בצורה מבדלת‪ ,‬כלומר‬
‫לבצע 'ייחוד מקצוע'‪ ,‬ומתוך כך לגזור קריטריונים שיגדירו מי יורשה לעסוק בו ומי לא‪ .‬כפי שציינתי בהקשר‬
‫לדיון לגבי שם התחום‪ ,‬תהליך ההגדרה איננו הליך טכני פשוט והוא מכיל גם מאבקי יוקרה ומלחמת מיתוג של‬
‫מגזרים ובעלי‪-‬עניין‪ ,‬מעבר למורכבות התהליך הקיימת ממילא‪ .‬מצד שני‪ ,‬הדיונים הללו מזמנים למתבונן מן‬
‫הצד הזדמנות לקבל מיפוי מלא של התחום‪ ,‬על כל מרכיביו והגורמים הפועלים בתוכו ומחוצה לו‪ .‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬כל אחד מן הגורמים מעוניין בייצוג רחב שלו במסגרת ההגדרה הרשמית ובכדי להשיג זאת עליו לבטא‬
‫את דעתו בדיונים בועדת הכנסת במטרה להשפיע על החלטותיה‪ .‬כאמור‪ ,‬בתחום הטיפול בהבעה ויצירה קיימת‬
‫שונות רבה ולכן גם מגוון דעות לגבי שאלות כגון‪ :‬מי הוא מטפל באומנויות?‪ ,‬מה צריך להיות הרקע שלו?‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫פרוטוקול ‪ 95‬של ועדת העבודה‪ ,‬הבריאות והרווחה של הכנסת‪ .‬יום שלישי‪ ,‬ז' באב התשס"ו (‪.)01.08.06‬‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫איזו הכשרה עליו לעבור? וכיוצ"ב‪ .‬לכן היה זה אך טבעי לראות מספר רב של משתתפים בחלק מן הדיונים‬
‫בועדת הכנסת‪ .‬מקמורי עצמו הגדיר היטב את מאפייני היוצרים את הקושי לגבש את הגדרתו ולהתקדם בתהליך‬
‫החקיקה‪:‬‬
‫האינטגרציה הייחודית במינה‪ ,‬בין דיסציפלינות אקדמיות ופרופסיונאליות שלכאורה זרות זו לזו‪ ,‬מכתיבה את מורכבות‬
‫הסדרת המקצוע והתהפוכות הרבות בתהליך החקיקה‪ .‬לראשונה נדרשות דיסציפלינות אלה לקבוע ‪modus‬‬
‫‪ operandi‬לקבלה הפורמאלית של המקצוע הבין‪-‬תחומי "טיפול באמנויות"‪ ,‬הן באקדמיה הישראלית והן במערכות‬
‫הממסדיות שמופקדות על שירותי בריאות הנפש‪ ,‬החינוך המיוחד והרווחה‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬אנחנו בין המדינות‬
‫המתקדמות ביותר בתהליך ההכרה הפורמאלית בטיפול באמנויות וארצות רבות באירופה מחכות ללמוד מאיתנו את‬
‫אופן הסדרת המקצוע‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫המשתתפים בועדות וסוגיות מרכזיות שנידו נו‬
‫אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו בועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת היתה צמצום השונות הקיימת‬
‫בתחום ע"י קביעת קריטריונים אחידים להכשרה‪ .‬מלבד חברי הועדה עצמם‪ ,‬ונציגי כל המכללות‬
‫והאוניברסיטאות בעלות העניין‪ ,‬הגיעו לדיונים בסוגייה זו גם נציגי י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬ונציגי שני הגופים הממלכתיים‬
‫המעורבים בהגדרת המקצוע‪ :‬המל"ג‪ ,‬מן הצד האקדמי‪-‬הכשרתי‪ ,‬ומשרד הבריאות מן הצד הטיפולי‪-‬מעשי‪.‬‬
‫איכות ואחידות ההכשרה‬
‫את משרד הבריאות ייצג ד"ר אמיר שנון‪ ,‬מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד‪ ,‬שהמחיש בדבריו את‬
‫הצורך ביצירת אחידות בהכשרה‪:‬‬
‫להבדיל מפסיכולוגים‪ ,‬שהדרישות מהם‪ ,‬כולכם יודעים‪ ,‬הן מאוד גבוהות‪ ,‬יש לנו כאן בעלי מקצוע שמטפלים בוודאי‬
‫בדברים שהם משיקים‪ ,‬אם לא למעלה מכך‪ ,‬עם השכלה והכשרה שנמוכות בהרבה‪ .‬לכן יש כאן בעיה ויש צורך‬
‫בשינויים מאוד מהותיים ומשמעותיים בעינינו‪ .‬אנחנו ניסינו להגיע לאיזה שהן הסכמות עם האיגוד ועם יושב‪-‬ראש‬
‫האיגוד וכמובן עם המוסדות – קיימים מספר מוסדות שמלמדים את המקצוע – ויש איזה שהן הבנות אבל עוד לא‬
‫הגענו להסכמות וגם מבחינת המוסדות יש חוסר אחידות כאשר יש כאלה שדורשים יותר ויש כאלה שדורשים פחות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫במהלך הדיונים הודגש על‪-‬ידי רבים מהמשתתפים שהמקצועות הנידונים עוסקים בטיפול‪ ,‬ושהם נושאים‬
‫באחריות כלפי ציבור המטופלים הזכאים לקבל טיפול מאנשי מקצוע מוכשרים כהלכה‪ .‬לדוגמה נביא מדבריה‬
‫של תמר חזות מאוניברסיטת חיפה‪:‬‬
‫אני מייצגת את הוועדה המייעצת של משרד הבריאות במקצועות ההבעה והיצירה‪ .‬אני רואה את המקצוע שלנו ככזה‬
‫שעוסק בדיני נפשות‪ .‬יש מטפלים באמנות שנמצאים היום בכל המערכות החינוכיות והרפואיות ומטפלים באנשים‪.‬‬
‫הרבה פעמים הם המטפלים היחידים בתחום הרגשי עם ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים בסיכון גבוה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מתוך דיון באתר 'קפה דה‪-‬מרקר' של קהילת 'העניין שבטפול'‪ ,‬בדיון‪" :‬תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה"‪ .‬ט"ז‬
‫תמוז תש"ע (‪[ >http://cafe.themarker.com/topic/1649593< )28.06.10‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"ט טבת תשע"א‬
‫(‪ .])05.01.11‬להלן‪ :‬דיון ‪ -‬תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 4‬מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק‬
‫במקצועות הבריאות‪ .‬י"ב תשרי תש"ע (‪.)30.09.09‬‬
‫עמוד ‪03‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫ההכשרה הקלי נית אל מול ה דרישות האקדמיות והשפעתן על‬
‫מרכזי‬
‫ההכשרה‬
‫במהלך הדיונים על הגדרת המקצוע נידונו בהרחבה שני היבטים לא חופפים של מקצועות הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה‪ :‬אקדמיזציה של מסלולי הלימודים‪ ,‬ואמות המידה להכשרה קלינית נאותה‪ .‬דרישת משרד הבריאות‬
‫לתואר שני‪ ,‬לצד תנאים נוספים הנדרשים לקבלת תעודת מטפל‪ ,‬הוסיפה למורכבות הדיון והעלתה את השאלה‬
‫האם יש להפריד בין תהליך ההכרה במסלולי הלימוד לתרפיה באומנויות לתואר שני‪ ,‬עליהם אמון המל"ג‪ ,‬לבין‬
‫הרשיון לעיסוק קליני שניתן ע"י משרד הבריאות‪ .‬על מורכבות הנושא ניתן ללמוד מדבריו של עודד חי‪ ,‬ראש‬
‫החטיבה האקדמית ללימודי חוץ במכלת תל חי‪:‬‬
‫‪...‬חייבת להיות הפרדה כי מה שד"ר שנון מדבר עליו זה בכלל לא מה שנאמר פה על ידי פרופסור מייזלס‪ .‬מלכתחילה‬
‫ההתייחסות היא שונה לגמרי‪ .‬תואר שני יכולים להיות בו תכנים מתכנים שונים וכפי שאמר נציג המל"ג יש גם‬
‫לאוניברסיטאות את האוטונומיה להחליט איך התואר השני שלהם יהיה בנוי‪ .‬מצד שני ברישיון טיפול צריך שיהיו‬
‫מטפלים‪ .‬שיהיו אנשים שיש להם הכשרה טיפולית נאותה וזה לא משנה אם הם עשו את התואר השני הזה או את‬
‫התואר השני ההוא‪ .‬זה יכול להיות בקביעת הרישיון של משרד הבריאות כתנאי סף‪ .‬אבל חייבת להיות איזושהי הפרדה‬
‫בין התעודה המקצועית‪ ,‬בין רישיון המטפל לבין הנושא של התואר השני כי אנחנו רואים שזה פרוץ לחלוטין‪ .‬יש גם‬
‫ויכוחים סמנטיים‪ ,‬איך ייקרא התואר הזה‪ .‬האם הוא יהיה עם כותרת כזאת או כותרת אחרת‪ .‬אבל הרבה יותר חריף‬
‫מהויכוחים הסמנטיים זה מה התכנים עצמם שנלמדים לתואר השני ולכל אוניברסיטה ולכל מכללה אקדמית יש את‬
‫התכנים שלה‪ ,‬את אמות המידה שמובילות אותה‪ .‬לכן אני חושב שחייבת להיות הפרדה והדיון צריך להיות מי באמת‬
‫אחראי לתת את רישיון הטיפול‪ .‬כאן הכפפה צריכה לחזור למשרד הבריאות כי הם בעצם מפקחים על כל הנושאים‬
‫הטיפוליים‪ .‬הם אלה שאומרים זה יכול לטפל וזה לא יכול לטפל‪ .‬אנחנו דנים פה באנשים שזקוקים לטיפול הזה‪,‬‬
‫שזקוקים לעזרה הזאת‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫חוסר ההסכמה בין מרכזי ההכשרה השונים לבין עמדת משרד הבריאות שדרשה לימודים לתואר שני כתנאי‬
‫להסמכה נסוב על ההבדל בין הבקשה להתאים את תכנית הלימודים לדרישות אקדמיות של תואר שני‪ ,‬לבין‬
‫הצורך המעשי להכשיר את הסטודנט לעבודת טיפול‪.‬‬
‫עד כה ההכשרה הקלינית היתה המטרה העיקרית של מרכזי ההכשרה‪ ,‬שהתקיימו במכללות‪ ,‬ולא מתן ידע‬
‫אקדמי גרידא‪ .‬כניסת האוניברסיטאות לתחום עשוייה ליצור לחץ לשינוי מצב זה ובאופן כללי ניתן להבין את‬
‫המחלוקת בעניין זה על‪-‬פי אחד ההבדלים המרכזיים שבין האוניברסיטאות למכללות‪ :‬בעוד שתפקידן המרכזי‬
‫של האוניברסיטאות הנו לייצר ידע מדעי (מחקר)‪ ,‬המכללות רואות את תפקידן העיקרי בהנחלת הידע המדעי‬
‫‪33‬‬
‫(הוראה)‪.‬‬
‫בשל היותו תחום צעיר הנתון עדיין בשלבי צמיחה והתהוות‪ ,‬תחום הטיפול בהבעה ויצירה השקיע עד כה את‬
‫מירב מאמציו בעבודה בשטח‪ ,‬ומטבע הדברים גם הכשרות המטפלים החדשים התמקדו בכך‪ .‬הדרישה לעליית‬
‫‪32‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 10‬מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק‬
‫במקצועות הבריאות (תיקון‪ :‬הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים)‪ ,‬התשס"ט‪ .2008-‬ו' כסלו תש"ע‬
‫(‪.)23.11.09‬‬
‫‪33‬‬
‫צחור‪ ,‬ז‪" )2005( .‬אוניברסיטה בדרך‪ ,‬או הדרך עצמה"‪ .‬פנים ‪ -‬הקרן לקידום החינוך‪ ,‬גליון ‪ .34‬זמין בכתובת‪:‬‬
‫< ‪[ >http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=6241&CategoryID=940&Page=1‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"ט טבת‬
‫תשע"א (‪.])05.01.11‬‬
‫עמוד ‪06‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מדרגה והכללת הכשרה אקדמית בנוסף להכשרה המעשית טומנת בחובה מחוייבות חדשה ונוספת‪ :‬השקעה‬
‫ביצירת המדע של הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬קרי ‪ -‬מחקר וכתיבה בתחום‪ .‬מדובר בשינוי מהותי ובעל השלכות‬
‫משמעותיות‪ ,‬עד כדי שמיטת הקרקע מתחת לרגליהם של המרכזים הקיימים מכיוון שבמהותם הם אינם גופים‬
‫העוסקים במחקר והם אינם מסוגלים להעניק תעודת ‪ ,M.A.‬ולכן יהיה להם קשה מאוד להתאים את עצמם‬
‫לדרישות החדשות‪.‬‬
‫המצב החדש יוצר גם בלבול וקושי גדול בקרב הסטודנטים עצמם‪ ,‬שמגלים לפתע שכיוון הלימודים עשוי‬
‫להשתנות ושהוא איננו תואם בהכרח את השיקולים שהנחו אותם להיכנס לתחום לכתחילה‪ .‬סטודנטים רבים‬
‫במכללות‪ ,‬שאיתם שוחחתי‪ ,‬סיפרו שהשיקול שהנחה אותם להעדיף לימודים במרכז הכשרה ללימודי תעודה על‬
‫פני לימודים באוניברסיטה היה הרושם שלהם שהדגש במכללה הוא יותר הכשרתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצהרה שחזרה על‬
‫עצמה בין המרואיינים היתה שיש תחושה שאין מוסד שעונה על שני הקריטריונים גם יחד‪ ,‬ולכן יש לבחור‬
‫בהכרח בין שיקולי איכות תיאורטית‪ ,‬תדמית ויוקרה לבין איכות ההכשרה המעשית‪ .‬הסטודנטים במכללות‪,‬‬
‫שמהווים את עיקר הסטודנטים בתחום‪ ,‬העדיפו לבחור בהכשרה קלינית נאותה שהנה חשובה יותר במקצוע‬
‫שהנו מעשי במהותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם גם סטודנטים אחרים שפנו ללימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫הנימוק המרכזי להעדפת המסלול זה הינו התואר האקדמי שמוענק בסיומו‪ ,‬התפישה שלהם נבעה מכך‬
‫שבעיניהם תואר אקדמי נחשב יותר מלימודי תעודה ומן העובדה‪ ,‬שכפי הנראה יהווה דרישת בסיס לעוסקים‬
‫בתחום על‪-‬פי החוק החדש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סטודנטית שבחרה לעבור ממסלול לימודי הכשרה במכללה ללימודי‬
‫תואר שני אוניברסיטת חיפה‪ ,‬נימקה את החלטה בכך שהיא חושבת על היום שאחרי החוק החדש שיחייב תואר‬
‫שני‪ ,‬ומעוניינת להתאים את עצמה אליו מראש‪.‬‬
‫אחת הסטודנטיות‪ ,‬שבחרה ללמוד בלסלי קולג'‪ ,‬אמרה שבחירתה נבעה מכך שהיא התרשמה שזהו המוסד‬
‫היחיד שאכן משלב בין תואר אקדמי לבין הכשרה רצינית‪ .‬אך היא הוסיפה וציינה שבשל עלות הלימודים‬
‫הגבוהה "לסלי הוא לא באמת אופציה בשביל כל אחד"‪ .‬אכן‪ ,‬משאר הראיונות שערכתי עולה שרוב הסטודנטים‬
‫והבוגרים איתם שוחחתי כלל לא לקחו בחשבון את אוניברסיטת לסלי קולג' כאופציה‪ ,‬ככל הנראה בשל שכר‪-‬‬
‫הלימוד הגבוה (כ‪ 022-‬אלף ‪ ₪‬לכל התואר)‪ .‬עובדה נוספת שעלתה מתוך הראיונות שערכתי עם הסטודנטים‬
‫הנה שרובם פנו ללימודים אלו על‪-‬מנת לעסוק בסופו של דבר בטיפול בפועל‪ ,‬ולא מתוך רצון לפתח ולנסח את‬
‫התחום בצורה אקדמית‪ .‬גם גורמים מקצועיים רבים בתחום חוששים מאקדמיזציה שלו מכיוון שיתכן והיא‬
‫תבוא על חשבון ההכשרה הקלינית‪ ,‬כפי שהגדירה זאת טלילה אורן ממכללת תל‪-‬חי באותה ישיבה של ועדת‬
‫הכנסת‪:‬‬
‫אני גם ממכללת תל חי‪ .‬אני רוצה לחזק משהו בשם המכללות שעדיין אין לנו היתר ואני לא יודעת מתי יהיה לנו‪.‬‬
‫הנושא הקליני והנושא האקדמי לא חופפים‪ .‬בארץ יש מכללות שמבחינת הכשרה קלינית יש להן שם בעולם‪ ,‬הן‬
‫מהמובילות בעולם‪ ,‬המרצים שלנו הם דמויות מפתח בעולם‪ .‬בכלל בארץ מבחינת טיפול בהבעה ביצירה אנחנו אור‬
‫לגויים‪ ,‬באמת‪ .‬ואני מכירה את התכניות בכל העולם ואני בקשר עם ראשי התכניות בעולם‪ .‬זו עבודה שהמכללות פה‬
‫מכשירות לאורך שנים‪ .‬אם לא תהיה הפרדה בין הרשיון הקליני לתואר האקדמי זה יכול לפגוע בהכשרה הקלינית של‬
‫אנשים כאשר ההכשרה הקלינית היא יוצאת מן הכלל‪ .‬וזה מאוד מטריד אותי‪ .‬כי הדרישות האקדמיות לפעמים‬
‫מצמצמות חלקים קליניים לצורך צרכים אקדמיים‪ .‬כקלינאית זה מאוד מטריד אותי‪.‬‬
‫תגובתו של ד"ר שנון לדברים אלו היתה‪:‬‬
‫עמוד ‪02‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫ברור שיש הפרדה בין השכלה לרשיון‪ .‬בשביל לקבל רשיון צריכים כמה דברים‪ .‬בדרך כלל זו השכלה והכשרה‪,‬‬
‫ובמקצוע הזה שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך זה עוד מעבר לזה‪ .‬אנחנו דיברנו וגם בעבר זה היה כך‪ .‬אתה צריך פה‬
‫איזשהו רקע באמנות‪ .‬צריך שתהיה הכשרה מעשית בזמן הלימודים ואחרי הלימודים‪ .‬צריך תואר ראשון שהוא התואר‬
‫הכללי ולא התואר השני‪ .‬צריך תואר ראשון שגם הוא אחד מהנדבכים‪ .‬את כל הדברים האלה צריך בשביל לקבל את‬
‫הרשיון‪ .‬ההשכלה היא מרכיב אחד מתוך רבים שצריך לעמוד בהם‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬לאחר הדיון המורכב בעניין הגיעו המתדיינים להבנה שיש הכרח ליצור שיתוף‪-‬פעולה בין‬
‫משרד הבריאות והמל"ג בכדי לנסח המלצות לועדת הכנסת באשר להגדרות הסף והתנאים האחידים של‬
‫התחום‪ .‬שני הגופים התחייבו לדון במשותף בנושא דרישות ההשכלה לתחום וליצור מתווה לתואר שני‪.‬‬
‫ההתחייבות המקורית היתה למסור את ההמלצות לכנסת בתום ארבעה חודשים‪ ,‬אך בפועל ההמלצות גובשו רק‬
‫בתמוז תש"ע (יולי ‪ ,)0202‬כשהכנסת כבר יצאה לפגרת הקיץ‪ .‬בועדה שהתכנסה לאחר הפגרה נדונה הצעת‬
‫החוק לאחר תיקוני המועצה השכלה גבוהה‪ ,‬הועלתה שאלה בנוגע לתואר ראשון בטיפול באמנות והוצע הרעיון‬
‫להסב את הדרישה האקדמית שתוגדר בחוק ללימודי תואר ראשון בטיפול באמנות במקום תואר שני‪ ,‬והיא‬
‫נותרה פתוחה לעת עתה‪ .‬שאלה מהותית נוספת שהוזכרה היא שאלת דור הביניים ושאלת בוגרי תכניות הכשרה‬
‫זרות‪ .‬בנוסף נידונה בהרחבה השאלה מי יהיה אחראי על תקופת הסטאז' בן ‪ 802‬השעות שהוגדר כתנאי הכרחי‬
‫לקבלת תעודת הסמכה‪ .‬ד" ר שנון אמר בועדה כי משרד הבריאות לא יקח על עצמו את האחריות לתקופה זו‪,‬‬
‫ואילו נציג המל"ג טען שמכיוון שתקופה זו תידרש לאחר סיום הלימודים היא איננה יכולה להיות בפיקוח‬
‫מוסדות ההוראה‪ .‬נושא הסטאז'‪ ,‬והגוף האחראי עליו‪ ,‬הנו קריטי עבור הסטודנטים שלומדים את מקצועות‬
‫הטיפול בהבעה ויצירה שכן אם יקבע שהאחריות על תקופה זו תהיה של מרכזי ההכשרה‪ ,‬המשמעות תהיה‬
‫הוספת שנה נוספת של לימודים למסלול ההכשרה‪ ,‬עבודה בהיקף של חצי משרה ללא תגמול כספי ותשלום‬
‫שכר‪-‬לימוד למרכזי ההכשרה עבור ההדרכה‪ .‬מאחר ושאלת האחריות והפיקוח על הסטאז' הנה שאלה מהותית‬
‫ביותר‪ ,‬ובהעדר פתרונה לא ניתן להתקדם בתהליך החקיקה‪ ,‬החזירה יו"ר הועדה רחל אדטו את הדיון בשאלה זו‬
‫לועדה המשותפת של משרד הבריאות והמל"ג‪ .‬עד כה לא התקיים דיון בנושא‪.‬‬
‫מעורבות המל " ג ביצירת הקריטריונים לתחום‪ ,‬והשלכותיה על‬
‫עתיד מרכזי ההכשרה‬
‫על‪-‬מנת ללמוד יותר על תהליך הגדרת הלימודים לתואר שני ערכתי ב‪-‬ב' באלול תש"ע (‪ )00.29.02‬שיחה עם‬
‫גורם במל"ג‪ ,‬שהעדיף להישאר בעילום שם‪ ,‬ממנה למדתי שמקצוע הטיפול בהבעה ויצירה הובא לדיון במל"ג‬
‫רק לאחר שבדיונים בכנסת הוחלט על הכנסת הקריטריון של תואר שני כדרישת בסיס‪ .‬לפני כן לא היתה דרישה‬
‫לתואר שני לעוסקים בתחום ורוב התכניות היו במסגרת לימודי תעודה ולכן לא נמצאו כלל תחת פיקוח המל"ג‪.‬‬
‫הדרישה החדשה לתואר שני נבעה מתוך מגמה של משרד הבריאות ליצור פיקוח אקדמי על תחום זה‪ ,‬במסגרת‬
‫הסדרתו בחוק המקצועות‪ .‬כאשר גובשה ההחלטה ליצור תואר שני בתחום‪ ,‬הנושא הועבר לדיון במל"ג‬
‫שהתבקש על‪-‬ידי ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת לגבש יחד עם נציגי משרד הבריאות מתווה‬
‫וקווים מנחים לתכנית לימודים לטיפול בהבעה ויצירה שתעניק תואר שני‪.‬‬
‫הנושאים שנידונו בועדה המשותפת למל"ג ולמשרד הבריאות היו הגדרת תנאי הקבלה לתואר השני‪ ,‬אופי והיקף‬
‫קורסי ההשלמה‪ ,‬היקף שעות האמנות שיש לצבור כתנאי קבלה וכן היקף שעות ההכשרה המעשית במסגרת‬
‫עמוד ‪00‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הלימודים ואחריהם‪ .‬מטרת הועדה לא היתה גיבוש תכנית אחידה שכל המוסדות ידרשו ללמד על‪-‬פיה‪ ,‬אלא‬
‫אשכול של תחומים שחייבים להילמד במסגרת תכנית הלימודים לתואר שני מאושר לצד יצירת אחידות באשר‬
‫לתנאי הקדם‪ ,‬קורסי ההשלמה ושעות ההכשרה המעשית‪ .‬עוד נאמר לי שכל תכנית לימודים שתרצה לקבל את‬
‫אישור המל"ג לתואר שני תיבחן לפי הקווים המנחים הללו‪ ,‬כאשר מראש נקבע שרק מוסדות בעלי היתר או‬
‫הכרה מהמל"ג יוכלו לפתוח תכנית לימודים בתחום‪ .‬בהצהרה זו טמונה אחת הבעיות המרכזיות‪ ,‬שכן למכללות‬
‫להוראה אין הרשאה מטעם המל"ג לפתוח תכניות לתואר שני שאינן בתחומי ההוראה‪.‬‬
‫משיחה עם גורם המעורב בתהליך החקיקה‪ ,‬שהנו נציג אחת המכללות להוראה שמקיימת בתוכה מרכז להכשרת‬
‫מטפלים‪ ,‬הבנתי כי מדיניות המל"ג איננה מאפשרת למכללות לחינוך להעניק תואר שני בתחומים אלו‪ ,‬מחשש‬
‫ליצירת תקדים שיאפשר להן לדרוש בעתיד להעניק תארים מתקדמים במקצועות נוספים‪ .‬בעניין זה תשובת‬
‫המל"ג היתה ש"בשלב זה עוד לא נערך במל"ג דיון לגבי שינוי מדיניות זו"‪ .‬עם זאת‪ ,‬על‪-‬פי דברי אותו גורם‬
‫"ישנה הבנה מצד הגורמים במל"ג שמתוך היות תחום הטיפול בהבעה ויצירה תחום חדש באחריות המל"ג‪,‬‬
‫עשויות בעתיד לעלות סוגיות שונות מן השטח שידרשו את התייחסותם‪ ,‬והם יתמודדו איתן ויתנו להן מענה‬
‫כשזה יקרה"‪.‬‬
‫להערכתי‪ ,‬להחלטה זו יהיו השלכות משמעותיות ביותר על תחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬אם לא ימצא פתרון‬
‫שיאפשר למרכזי ההכשרה להעניק תואר שני בתחום‪ ,‬יתרחש בהכרח שינוי גדול מאוד והרכב השחקנים‬
‫המרכזיים בשוק הכשרת המטפלים עשוי להשתנות באופן רדיקלי‪ ,‬כאשר מוסדות המורשים להעניק תואר שני‬
‫יתפסו את מקומן של המכללות להוראה‪ .‬מכללות ההוראה עושות מאמצים רבים בכדי למנוע את המהלך הזה‪,‬‬
‫ומציגות אופטימיות רבה לגבי מציאת פתרון לבעייתן‪ ,‬וטוענות שזה רק עניין של זמן עד שהן יוכלו להעניק‬
‫תואר שני לבוגריהן‪.‬‬
‫מחוייבות המחוקק לכל הצדדים‬
‫כאמור‪ ,‬עוד בטרם התכנסה הועדה המשותפת של המל"ג ומשרד הבריאות לגבש את המלצותיה‪ ,‬עלו מחלוקות‬
‫רבות בועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת לגבי הקריטריונים למקצוע‪ ,‬שנגעו גם לתנאי הקבלה‬
‫לתכניות ההכשרה‪ .‬כיום תכניות אלו אינן דורשות השכלה ונסיון רלבנטיים בתחומי הטיפול כתנאי בסיסי‪,‬‬
‫ומאפשרות לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים להגיש מועמדות לתכנית ולהכשיר את עצמם כמטפלים בהבעה‬
‫ויצירה‪ .‬בנוסף למחוייבות חברי הועדה לעוסקים במקצוע‪ ,‬עולה שאלה לגבי מחוייבותם להגדיר את התחום‬
‫בצורה אחראית למען ציבור המטופלים‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא בדבריו החדים של צבי איזיקוביץ‬
‫מאוניברסיטת חיפה‪" :34‬אתם עכשיו הולכים להעביר חוק‪ .‬אל תעשו את הדבר שיהיה בכייה לדורות כמו‬
‫בעבודה סוציאלית‪ .‬אל תאפשרו לאנשים עם תואר ראשון לטפל ולשחק עם הראש של האנשים‪ .‬אל תאפשרו את‬
‫זה בחוק‪ .‬אנשים עם תואר ראשון צריכים לעשות סטאז'‪ .‬תואר ראשון בקושי מספיק לעשות בייסיק נולג' [ידיעה‬
‫בסיסית]"‪ .‬מדיוני הועדה נראה שאכן השיקול המרכזי מבחינתם הנו טובת המטופלים ולאו דווקא המטפלים‪.‬‬
‫היבט נוסף של סוגייה זו הנו שאלת 'דור הביניים'‪ .‬במסגרת 'דור הביניים' נמצאים מטפלים בדרגות ותק שונות‪,‬‬
‫וסטודנטים שלומדים כעת את התחום וככל הנראה לא יענו על הגדרת המקצוע המתגבשת בחוק‪ .‬נכון לשלב זה‬
‫איש עדיין לא יכול לומר בוודאות מה יעלה בגורלם‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 4‬מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות להצעת חוק הסדרת העיסוק‬
‫במקצועות הבריאות‪ .‬י"ב תשרי תש"ע (‪.)30.09.09‬‬
‫עמוד ‪07‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הפרק הבא יוקדש לדיון בסוגיות שונות הנוגעות לתחום‪ ,‬שחלקן עלו בדיונים בועדת העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והבריאות של הכנסת ובנוסף נעסוק בבחינת המלצות ועדת המל"ג ומשרד הבריאות‪ ,‬שבמידה ויאומצו ע"י‬
‫הכנסת יקבעו בקרוב את הקריטריונים למקצוע‪.‬‬
‫עמוד ‪01‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מצב תחום הטיפול בהבעה ויצירה‬
‫ערב החקיקה‬
‫המתווה לתואר שני שנוסח ע "י המל " ג ומשרד הבריאות‬
‫להלן תמצית ההמלצות שגובשו ע"י המל"ג ומשרד הבריאות כמתווה למקצוע שילמד במסגרת תואר שני‪:35‬‬
‫א‪.‬‬
‫לתכנית יוכלו להתקבל תלמידים בעלי תואר ראשון מתחום כלשהו‪ ,‬בכפוף לביצוע השלמות בתחום‬
‫הטיפול ובתחום האומנויות‪:‬‬
‫ קורסי השלמה טיפוליים עבור מי שאינו בא מתחום הטיפול‪ :‬סה"כ ‪ 09‬נ"ז (כ‪ 002-‬שעות)‪.‬‬‫ השלמה עבור מי שאינו בא מתחום האומנויות‪ :‬צבירת ‪ 022‬שעות לימוד פורמליות בתחום‬‫האמנות הרלוונטי ועוד ‪ 022‬שעות נסיון בשדה או הגשת תיק עבודות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ציון סף לתואר שני הנו ‪ 95‬בתואר הראשון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כחלק מהליך הקבלה יתקיים ראיון ו\או מבחן התאמה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 022‬שעות הכשרה מעשית במהלך לימודי התואר ועוד ‪ 802‬שעות הכשרה מעשית לאחר הלימודים‬
‫כולל הדרכה סטאז')‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫משרד הבריאות יקיים בחינה מקצועית ממשלתית לקבלת תעודת עיסוק מטעם משרד הבריאות‪.‬‬
‫קשיי ה סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נוכח תהליכי מיסוד‬
‫התחום‬
‫הקשיים המיוחדים שמאפיינים את חייהם המקצועיים של סטודנטים ומטפלים בהבעה ויצירה נובעים ברובם‬
‫ממאפייני התחום בו בחרו לעסוק‪ .‬מאחר ומדובר בתחום צעיר היכרות הציבור הרחב איתו נמוכה יחסית‪ ,‬שכר‪-‬‬
‫הלימוד איננו זוכה לסבסוד‪ ,‬העדר הפיקוח של משרד‪-‬הבריאות מגביל את אפשרויות התעסוקה ובנוסף‬
‫מאפייניו הבינתחומיים ושפת האמנות השונה מהשפה הטיפולית‪-‬רפואית הרגילה הופכים את הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה לקשה לעיכול עבור עמיתיהם והמסגרות המעסיקות‪ .‬בפרק הזה אדון בהרחבה בקשיים המיוחדים‬
‫שחווים הסטודנטים והבוגרים של תחומים אלו‪ ,‬מתוך ראיונות ושיחות שקיימתי איתם‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫(‪)489‬‬
‫‪54‬‬
‫עשרה‬
‫האחת‬
‫גבוהה‬
‫להשכלה‬
‫המועצה‬
‫מישיבת‬
‫החלטות‬
‫<‪/http://www.che.org.il/download/files‬נוסח‪30%‬החלטות‪30%‬מועצה‪30%‬מיום‪<pdf.3000%302%3032%‬‬
‫[כניסה אחרונה‪ :‬כ"ט טבת תשע"א (‪.])05.01.11‬‬
‫עמוד ‪08‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫קשיים במציאת עבודה ו תנאי העסקה נמוכים‬
‫הנושא ראשון שעלה באופן עקבי בשיחות עם מטפלים הנמצאים בשטח היה קשיים במציאת עבודה ותנאי‬
‫העסקה נמוכים‪ .‬אחת המרואיינות שעובדת בשטח הטיפול בהבעה ויצירה קרוב לעשור מספרת ש"אדם‬
‫שמחליט ללמוד תרפיה באמנות לא מבין שכל שנה משתחררים לעבודה מאות בוגרים‪ ,‬וזה לא כאילו יש כל כך‬
‫הרבה עבודה ‪ ...‬לשם ההשוואה‪ ,‬כל שנה מסיימים את לימודיהם בערך ‪ 022‬פסיכולוגים קליניים מכל המוסדות‬
‫בארץ‪ .‬בתחום ההבעה והיצירה יש המון מכללות‪ ,‬וכמה אוניברסיטאות שבכל אחת מהן מסלולים שונים של‬
‫טיפול (באמנות‪ ,‬במוזיקה‪ ,‬בתנועה‪ ,‬בפסיכודרמה‪ ,)...‬בכל מסלול בין ‪ 02‬ל‪ 22-‬בוגרים‪ ,‬בסה"כ זה המוני אנשים‬
‫כל שנה ‪ -‬אין לזה דרישה בשוק"‪ .‬הצעתה של אותה מטפלת לשיפור בנושא הנה צמצום מספר מרכזי ההכשרה‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫מטפלת צעירה יותר‪ ,‬שעובדת מזה כשנתיים דרך משרד החינוך‪ ,‬סיפרה שהיא דווקא לא התקשתה למצוא‬
‫עבודה כשסיימה ללמוד‪ ,‬אך תנאי העסקה שלה לא מתגמלים‪ .‬גם היא העריכה שהסיבה לכך הנה עודף כוח אדם‬
‫בשוק‪ .‬בוגרת אחרת‪ ,‬שרק יצאה אל שוק העבודה לפני מספר חודשים‪ ,‬סיפרה שהיא מתקשה מאוד למצוא‬
‫עבודה וכך גם חברותיה ללימודים‪" :‬אני שולחת קורות‪-‬חיים‪ ,‬אין הרבה משרות‪ ,‬השוק רווי‪ ,‬אין תקנים ורוב‬
‫המשרות כבר מאויישות‪ .‬אומרים שאם יש עבודה זה רק בצפון או בדרום‪ .‬במרכז הכל מלא‪ .‬זה מאוד מבאס‪,‬‬
‫השקעתי המון בלימודים האלו"‪ .‬גם בין הנרשמים ללימודים עולה שאלת אפשרויות התעסוקה שוב ושוב‪ .‬נביא‬
‫לדוגמה התלבטות טיפוסית שהופיעה בפורום של קפה דה‪-‬מרקר‪:‬‬
‫ישבתי היום בבוקר מוקדם יותר עם מישהי בספרייה שלומדת תרפיה באומנויות בלסלי וקצת דיברנו‪ .‬היא מודה שאם‬
‫כל זה שהיא לומדת מקצוע שמעניין אותה היא לא בטוחה מה טומן לה העתיד במקצוע בגלל כל נושא החקיקה שעדיין‬
‫בשלב הדיונים‪ .‬רוב אלה שסיימו ללמוד לא עובדים במקצוע‪ .‬מעט עובדים במשרד הבריאות (בתי חולים‪ ,‬בריאות‬
‫הנפש וכו')‪ .‬יותר עובדים במשרד החינוך‪ -‬פנימיות \ חינוך מיוחד‪ .‬הרוב מנסים לפתוח קליניקה פרטית (מה שלא כל‬
‫כך פשוט כשרק מתחילים)‪ .‬אז ‪ ...‬בשורה תחתונה‪ ,‬להוציא סכום כסף לא מבוטל על משהו שכרגע נכון להיום לך תדע‬
‫אם תהיה לך פרנסה מזה‪ .‬האם י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬מנסים לקדם את הנושא החקיקה למען סטודנטים ואלה שחושבים לעסוק בזה‬
‫בעתיד? מה הייתם ממליצים למי שחושב ללמוד תראפיה באומנויות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫קשה לבחון את שאלת התעסוקה בשטח הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז שבוטל הפיקוח על התחום אין‬
‫נתונים לגבי מספר המטפלים שקיימים‪ ,‬וגם נושא התקנים למטפלים בשירות הציבורי לא הוסדר עדיין שכן‬
‫החקיקה טרם הסתיימה‪ .‬בהקשר הזה שוב עולה העובדה שמדובר בתחום צעיר‪ ,‬שאיננו נמצא במיינסטרים של‬
‫בריאות הנפש‪ .‬לא בכל מרכזי הטיפול מעסיקים תרפיסטים בהבעה ויצירה‪ ,‬וגם בחלק מהמרפאות הציבוריות‬
‫שכן מקבלות סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה להכשרה תוך כדי לימודיהם‪ ,‬אין תקן לעובד בתשלום (ולכן‬
‫הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה נאלצים לקבל הדרכה מאנשי טיפול בתחומים אחרים‪ ,‬מה שמקשה על‬
‫הכשרתם בתחומם הספציפי)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לרוב מרכזי הטיפול אין יכולת לקלוט את כל מבחר תחומי הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה‪ ,‬כך שעל כל תקן שמוקצה לתחום מתחרים מטפלים רבים מתתי‪-‬התחומים השונים של האמנות‪,‬‬
‫אליהם מצטרפים לא פעם גם מטפלים מהתחומים הצעירים יותר‪ :‬טיפול בבע"ח‪ ,‬טיפול בגינון וכיוצ"ב‪ ,‬כך‬
‫שמספר המתמודדים על כל משרה גדל‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫דיון ‪ -‬תרפיה באמנויות והבעייתיות שבזה‪.‬‬
‫עמוד ‪04‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תדמית ואיכות ההכשרה הקיימת ביחס לאמות‪-‬המידה המתגבשות‬
‫חשש אחר שעלה מתוך השיחות‪ ,‬ע"י סטודנטית שלומדת באחת המכללות לטיפול באמנות‪ ,‬היה תפישת‬
‫התחום‪:‬‬
‫אני לא מפחדת מבחינת מציאת עבודה‪ ,‬אני מאמינה שמי שטוב מוצא‪ ,‬מה שכן מטריד אותי זה איך התחום שלי נתפש‪.‬‬
‫זה לא נעים לומר‪ ,‬אבל כשאני לדוגמה חושבת על תחום כמו רפואה אלטרנטיבית‪ ,‬שבו יש ים של מכללות‪ ,‬ואף אחד‬
‫לא מפקח‪ ,‬אני מפחדת שזה מה שחושבים גם עלי‪ ,‬שגם אותי יעריכו ככה ‪ ...‬כשהייתי צריכה לבחור איפה ללמוד עמדו‬
‫בפני שתי אפשרויות שהייתי מוכרחה להחליט ביניהן ‪ -‬ללכת לאוניברסיטה‪ ,‬ואז זה יותר תיאורטי‪-‬מובנה‪-‬אקדמי‬
‫ונחשב‪ ,‬או ללכת למרכז הכשרה ולקבל הכשרה קלינית טובה וזו היתה הבחירה שלי‪ .‬לא היתה תכנית שענתה על שני‬
‫החלקים‪ .‬גם בתוך הלימודים זה מטריד כי אמנם הלמידה מאוד חווייתית אבל מבחינות אחרות חסר לי ‪ ...‬חסר לי‬
‫הגדרות והמשגות תיאורטיות שמתחברות לחוויה הזו‪ ,‬זה לא מתחבר לי לכלי יישומי שאני יכולה לקחת איתי‬
‫ולהשתמש בו‪ ,‬חסר לי גם יותר לימודים תיאורטיים של גישות בטיפול באמנות והמפגש הזה בין תיאוריה ושטח‪ .‬להיות‬
‫מטפל זו עבודה שדורשת הרבה אחריות ‪ -‬צריך הכשרה רצינית וכלים מובנים ‪ ...‬פרסמו עכשיו ב"הארץ" שהחוק‬
‫החדש ידרוש תואר שני ואני אשאר עם תעודה ‪ -‬איפה זה ישאיר אותי? על מה הורה שמחפש מטפל באמנות לבן שלו‬
‫יסתכל?‬
‫השאלות והקשיים שהעלתה אותה סטודנטית נוגעים לכמה נושאים מהותיים שחוזרים על עצמם‪ :‬תדמית‬
‫הלימודים וההכשרה‪ ,‬איכות ההכשרה‪ ,‬סוג התעודה שיקנו הלימודים והתאמתם לסטנדרט עתידי שנמצא כעת‬
‫בשלבי ניסוח‪ .‬תהיות וחששות דומות לגבי תדמית התחום עלו מצד מרואיינים נוספים‪ ,‬ונראה שבמצב הקיים‬
‫כיום בשטח אין היכרות מספקת בציבור הרחב עם תחומי הטיפול בהבעה והיצירה‪ ,‬והבלבול והעמימות גדולים‪.‬‬
‫התפישה של תחום הטיפול בהבעה ויצירה בשדה הטיפולי הרחב‬
‫גם מצד גופים המעסיקים מטפלים בתחום בריאות הנפש והחינוך קיימת הסתייגות או חוסר בהירות ביחס‬
‫למקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬משיחות עם מטפלים שעובדים במסגרות שונות (ואינם מתחומי ההבעה‬
‫והיצירה) עולה שההסתייגות איננה נובעת מחוסר אמונה ביעילות העבודה הטיפולית (והראיה לכך היא קליטת‬
‫אנשי מקצוע מהתחום)‪ ,‬אלא מגורמים אחרים‪ ,‬כגון חוסר הבנה של התחום‪ ,‬ספקות לגבי עומק ההכשרה וחשש‬
‫מהשונות הרבה בין מטפלים שונים שהנם מאותו התחום לכאורה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על‪-‬פי הסבר של איש מקצוע מתחום‬
‫הטיפול‪ ,‬מערכת טיפולית שרוצה לקלוט מטפל בתחומי ההבעה והיצירה לצורך לא יכולה אף פעם לדעת מה‬
‫בדיוק היא תקבל תחת ההגדרה של "מטפל באמנות"‪ ,‬ולכן היא נאלצת לבחון את המועמדים בקפידה יתירה‪ ,‬את‬
‫הנסיון התעסוקתי שלהם ואת עומק ההיכרות שלהם עם עולם הטיפול‪ .‬במהלך המחקר שמעתי דיווחים מצד‬
‫סטודנטים שהופנו למקומות הכשרה במסגרת הלימודים‪ ,‬לא מקומות תעסוקה‪ ,‬ונשאלו כבר בשיחת הטלפון‬
‫הראשונית לגבי התואר הראשון שלהם ונסיונם התעסוקתי‪ .‬הם קיבלו מכך את התחושה שהתאמתם עומדת‬
‫למבחן‪ ,‬על‪-‬אף היותם בעיצומו של מסלול לימודים מוכר אליו התקבלו בזכות ולא בחסד‪.‬‬
‫מעבר לקשיים הללו ישנה שאלה נוספת‪ ,‬הנוגעת לאיכות ההכשרה‪ .‬בשיחה שערכתי עם א'‪ ,‬מטפלת באמנות‬
‫שסיימה את לימודיה לפני ‪ 9‬שנים‪ ,‬היא טענה ש"ההכשרה שניתנה לנו לא היתה מספיק מעמיקה לטעמי‪ ,‬ולא‬
‫היתה מסוגלת להוציא מטפלים ברמה קלינית שמשתווה למטפלים בתחומים אחרים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬א' הגדירה קושי‬
‫מרכזי נוסף שקיים בעבודה בשטח‪ ,‬והוא חוסר היכרות מספקת של מעסיקים בתחום בריאות הנפש עם תחום‬
‫הטיפול באמנות‪ ,‬שיוצר לדבריה טשטוש בין תפקיד המטפל באמנות לתפקיד המורה לאמנות‪ .‬הטשטוש הזה‬
‫עמוד ‪08‬‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הכח היצירתי‬
‫נובע‪ ,‬להערכתה‪ ,‬מקושי של מסגרות העבודה הטיפוליות לקבל את תחום הטיפול באמנות כמקצוע טיפולי מן‬
‫המניין והיא סבורה שמסיבה זו מטפלים באמנות נחשבים כרגע ל'נחותים' בתחום בריאות הנפש‪.‬‬
‫עיון בדבריה של חוה פרידמן‪ ,‬הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך מבהיר‪ ,‬אולי‪ ,‬את עמדת הצד השני‪ ,‬של‬
‫מקצועות הטיפול המסורתיים‪:‬‬
‫אני רוצה לעגן את הדברים במציאות‪ .‬המקצוע הזה עבר הרבה מאוד שינויים ובזמנו התחיל עם תארי ‪ B.A.‬שונים‬
‫והמטפלת באמנות הראשונה שאני העסקתי כמנהלת שירות פסיכולוגי לפני למעלה מעשרים שנים‪ ,‬היתה מורה שלמדה‬
‫אמנות‬
‫אבל‬
‫כך‬
‫גם‬
‫נראה‬
‫–‬
‫ואני‬
‫לא‬
‫מדברת‬
‫אישית‬
‫על‬
‫בן‬
‫אדם‬
‫–‬
‫העיסוק‬
‫שלה‪.‬‬
‫אני רוצה לחזק את הקולות כאן שמדברים על כך שמדובר בפסיכותרפיה ‪ ...‬זה קודם כל טיפול בנפשם של ילדים‬
‫ומבוגרים‪ .‬לאחר מכן באים הכלים‪ ,‬האמצעים והפרוצדורות‪ .‬יש כאלה שקשה להם להיפרד מהטשטוש שבין הפן של‬
‫עבודה חינוכית טיפולית לבין פסיכותרפיה‪ .‬ולכן אני חושבת שצריך להחמיר במובן הזה בראייה קדימה‪ .‬לא צריך לפגוע‬
‫באנשים‪ .‬בדומה לדיון הקודם‪ ,‬צריך לחשוב איך לא לפגוע באנשים שזה עיסוקם אבל בוודאי צריך להציב רף עליון ואני‬
‫חושבת שהרעיון שה‪ B.A.-‬יהיה באמנות הוא בלתי נסבל‪ .‬ה‪ B.A.-‬לא יכול להיות לא באמנות ולא במוזיקה‪ .‬זה יכול‬
‫להיות ‪ B.A.‬באמנות עם השלמות מספקות בתחום של פסיכולוגיה‪ ,‬שזאת הדיסציפלינה הבסיסית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מקור נוסף להסתייגות של המטפלים המסורתיים מתחומי הטיפול בהבעה ויצירה הנו הפער הטבעי שבין שפת‬
‫הטיפול המסורתי לבין שפת הטיפול באמנות‪ ,‬כפי שהיטיב להגדיר זאת מוטי מקמורי‪:‬‬
‫מכיוון שהטיפול באמנויות מהווה אינטגרציה ייחודית בין מספר דיסציפלינות אקדמיות ופרופסיונאליות זרות זו לזו‪,‬‬
‫הוא לעולם לא יהיה ‪ mainstream‬והוא תמיד יצטרך לתמרן בין מקצועות בריאות הנפש‪ ,‬החינוך המיוחד‪ ,‬הרווחה‬
‫וכד'‪ .‬למרות ש יישום חוק שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים נשען בעיקר על המטפלים באמנויות‪ ,‬תמיד יהיה מידה‬
‫של קונפליקט בין התפקיד המשימתי שמוטל על מערכת החינוך לבין התפיסה הטיפולית‪ .‬בכיוון ההפוך‪ ,‬תמיד יהיה‬
‫מידה של קונפליקט בין המודל הרפואי שנהוג במערכת שירותי בריאות הנפש לבין "שפת" האמנויות ותפיסת עולמן‪.‬‬
‫כנ"ל‪ ,‬תמיד יהיה מידה של קונפליקט בין הפסיכותרפיה‪ ,‬שהתפתחותה נשענת על המילה המדוברת והרחבת המודע‪,‬‬
‫לבין ההבעה הלא תקשורתית הרב‪-‬מימדית שטמונה בעשייה האמנותית‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫קריטריונים שונים להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה ביחס למקובל בשטח‬
‫הטיפול‬
‫תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית ידועים כקשים ביותר‪ ,‬וכך גם המצב בלימודי ‪ M.A.‬בעבודה‬
‫סוציאלית קלינית‪ .‬מצב זה נובע מההסכמה על כך שמלאכת הטיפול הנה קשה ותובענית ואיננה מתאימה לכל‬
‫אחד‪ .‬חלק מההתנגדות של פרידמן‪ ,‬שהוצגה לעיל‪ ,‬נובעת מכך שבשונה מהמקובל בתחומי הטיפול המסורתיים‬
‫(והיוקרתיים) הקריטריונים שמציבים מרכזי ההכשרה להכשרה בטיפול בהבעה ויצירה שונים מאוד‪ .‬בין השאר‪,‬‬
‫ההרשמה אליהם פתוחה לכל בוגר תואר ראשון שעובר ועדת קבלה ולומד מספר קורסי השלמה בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫בדבריה של מטפלת ותיקה שרואיינה לצורך המחקר ניתן למצוא הסבר לגישה זו‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 4‬מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ .‬י"ב תשרי תשע"א (‪.)30.09.09‬‬
‫‪38‬‬
‫דיון ‪ -‬תרפיה באמנויות והבעיתיות שבזה‪.‬‬
‫עמוד ‪03‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫אני מאמינה שככל שאתה לוקח יותר ברצינות את הפרופסיה שלך‪ ,‬המקום שלך בתוכה‪ ,‬והאחריות שלך כמטפל על‬
‫תהליכים של אחרים‪ ,‬כן ייטב‪ .‬אם אתה אדם אחראי אתה מעמיק במקומות שהלמידה לא הספיקה ‪ -‬אבל אני חושבת‬
‫שלא כדאי להשאיר זאת בידי כל אדם ואדם‪ .‬מקצועות הטיפול יושבים על דיאלוג תיאורטי‪ ,‬יושבים על מושגים‬
‫מסויימים‪ ,‬על הכרות עם תהליכים והכרות עם גישות ‪ -‬יש את הבסיסים האלו ואי אפשר לדלג על הלמידה של הבסיס‪,‬‬
‫ואותה למידה לוקחת זמן‪.‬‬
‫אותה מטפלת התייחסה גם לשונות שנוצרת בעקבות קבלת אנשים מרקעים שונים ללימודי הכשרה משותפים‬
‫בטיפול ולקשיים שנוצרים עקב כך‪:‬‬
‫עולה אצלי התהייה האם כדאי לקחת כל כך הרבה פרופסיות שונות שחלקן כוללות את הבסיסים האלו‪ ,‬וחלקן ממש לא‬
‫ולאפשר לאנשים שהגיעו מהן לשבת יחד וללמוד עבודה טיפולית ‪ -‬זה יוצר פערים מאוד גדולים וצורך בהשקעה של‬
‫הרבה מאוד אנרגיה בעבודה על תקשורות בין אנשי המקצוע השונים‪ ,‬בוודאי בתקופת הלימודים וגם אחר‪-‬כך‬
‫במקומות תעסוקה בקשר בין אותם מטפלים (בהבעה ויצירה) ואנשי טיפול אחרים‪ .‬בעיני זה בלתי‪-‬אפשרי לאפשר‬
‫לאנשים מכל תחום ללמוד טיפול‪ .‬מוכרח שיהיה בסיס רחב ומוצק של הבנה קודמת‪.‬‬
‫הש פעת הע דר מחקר מדעי משמעותי בתחום הטיפול בהבעה ויצירה על‬
‫תפישתו‬
‫המטפלת הותיקה הנ"ל העלתה גם סוגייה נוספת‪ ,‬שבעיניה משפיעה רבות על ההתייחסות המסוייגת למטפלים‬
‫בהבעה ויצירה מצד מטפלים אחרים‪:‬‬
‫עניין נוסף לגבי התחומים הללו‪ ,‬בתחום של מדעי הנפש יש ניסיון להביא נתונים מדויקים ואחידים ‪ -‬בייחוד בתחום‬
‫הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה‪ .‬יש כלים מובנים ומובחנים‪ ,‬הגדרות וקריטריונים‪ .‬הפרשנות משתדלת להיות כמה שיותר‬
‫'מדעית'‪ .‬אם אתה רואה משהו וחושב שזו 'הפרעת אישיות'‪ ,‬יש לך קריטריונים מובנים לבחון את זה‪ .‬בתחום הטיפול‬
‫באמנות‪ ,‬לא ברור לי על סמך מה מגיעים לאבחון‪ ,‬האם האבחון נשען על קריטריונים או על רושם‪ ,‬כי במידה וזו‬
‫התרשמות‪ ,‬ההתייחסות צריכה להיות אחרת‪ .‬יוצא לי לקרוא דו"חות שמכילים ניתוח של ציורי ילדים‪ ,‬ואני תוהה על‬
‫איזה בסיס זה יושב‪ ,‬האם זו דעה? האם זה אבחון? ‪ ...‬בנוסף‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה צריכים להיות מסוגלים להיות‬
‫חלק מצוות טיפולי רב‪-‬מערכתי‪ ,‬הם חייבים להיות בקיאים בטרמינולוגיה שמקובלת בבריאות הנפש ומסוגלים לנסח‬
‫תהליכים והתערבויות שנעשות בחדר הטיפול במונחים מקובלים‪ .‬במידה ותחומי הטיפול באומנויות מתיימרים להיות‬
‫פרופסיה שעומדת בפני עצמה בתוך מערך בריאות הנפש הם מוכרחים למקצע את הידע והכלים שלהם ולהביא אותם‬
‫לרמה אחרת של גיבוש‪.‬‬
‫הצורך בבניית הגדרות וכלים יותר מקצועיים ומדעיים‪ ,‬גיבוש וניסוח של ידע קליני בתחום ופרסומו בעולם‬
‫הטיפול הרחב הוא משימה שגם גורמים מתוך התחום של טיפול בהבעה ויצירה מגדירים אותה כראשונה‬
‫במעלה‪ .‬בהרצאה הפותחת של הכנס "‪ "Art as Therapy‬נקראה לבמה פרופ' רחל לב‪-‬ויזל – ראש ביה"ס‬
‫לטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת חיפה ‪ -‬לומר מילות ברכה‪ ,‬וכונתה ע"י מארגן הכנס (ד"ר ברגר)‬
‫כדמות ה"מסמלת צומת בין אמנות למדע"‪ .‬פרופ' לב‪-‬ויזל פנתה לקהל ואמרה ש"ימים אלו הם ימים חשובים‬
‫לתחום הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬ימים של צומת גם מבחינת החוק וגם מבחינת הפיכת המקצוע לתואר אקדמי"‪.‬‬
‫היא גם הדגישה את הצורך לבסס תיאוריה‪ ,‬מחקר ומיומנויות שמבוססות בשדה‪" :‬התיאוריה והמחקר עדיין‬
‫בחיתוליהם‪ ,‬יש המון ידע בשדה שחייבים לפרסם אותו בכתבי‪-‬עת מרכזיים בארץ ובעולם בתחום הטיפול"‪ .‬היא‬
‫עמוד ‪73‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫קראה לכל המכללות והאוניברסיטאות בארץ להפוך את המקצוע מתחום אינטרדיסציפלינרי לדיסציפלינה בפני‬
‫עצמה באמצעות שימוש במדדים אקדמיים כגון פרסום בכתבי‪-‬עת וחיזוק המחקר בתחום‪.‬‬
‫מגבלות על ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה בשדה‬
‫הטיפול‬
‫מהראיונות שערכתי עולה שישנה חשיבות נוספת להתאמת מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה לסטנדרט של‬
‫מקצועות הטיפול המסורתיים‪ .‬מתוך שיחה עם אחת המטפלות בתחום עלו חסרונות נוספים הנוגעים למגבלות‬
‫ההתפתחות המקצועית של מטפלים בהבעה ויצירה במקומות העבודה ובמרכזי ההכשרה המתקדמים‪" :‬נראה לי‬
‫שהרבה אנשים לא מבינים את זה שהם מחליטים ללמוד טיפול באמנות‪ ,‬אבל המקצוע הזה מאוד מגביל ‪-‬‬
‫בעבודה בפועל לא נותנים לך לעשות כלום חוץ מהנישה המצומצמת של טיפול באמנות‪ ,‬לא הדרכת צוות ולא‬
‫תפקידי ניהול‪ ,‬זה לא כמו להיות עובד‪-‬סוציאלי או פסיכולוג‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני‪ ,‬עם ההכשרה שלי לא יכולה להתקבל‬
‫לבתי ספר מתקדמים לטיפול ‪ -‬לא לבתי"ס רציניים לפסיכותרפיה‪ ,‬וגם לא לקבל הסמכה בטיפול משפחתי וזוגי‪,‬‬
‫אז אני נשארת בתדמית של מין 'חצי מטפלת'"‪.‬‬
‫בהקשר הזה‪ ,‬כותבת שורות אלו יכולה להביא מנסיונה כמנהלת משרד במכון לטיפול והכשרת מטפלים לטיפול‬
‫משפחתי וזוגי‪ .‬בכל שנה פונים למכון מועמדים שונים מתחום הטיפול בהבעה והיצירה ומבקשים להשתלם‬
‫בטיפול משפחתי וזוגי במטרה לקבל הסמכה לתחום‪ ,‬ובכל שנה אנחנו נאלצים לבשר להם מחדש שהם אינם‬
‫עומדים בקריטריונים להסמכה שנקבעו ע"י האגודה לטיפול משפחתי וזוגי‪ .‬הסיבה לכך הנה שהתואר הראשון‬
‫שלהם איננו בתחום טיפולי‪ ,‬ולכן לא משנה כמה ותק הם צברו בתחום הטיפול‪ ,‬אילו המלצות יש להם ואילו‬
‫תעודות יש להם (לרבות ‪ - )M.A.‬הם אינם עונים על הקריטריונים שקבע האיגוד ולכן לא יקבלו הסמכה‪.‬‬
‫תחושת התסכול‪ ,‬חוסר האונים ואפילו ההונאה של אותם מטפלים כאשר הם מבינים שאפשרות זו חסומה‬
‫בפניהם מובנת לי ‪ -‬הרי אף אחד לא סיפר להם במעמד ההרשמה ללימודי טיפול באמנות על המגבלות‬
‫שעשויות להיות בעתיד על התפתחותם המקצועית בתחום הקליני‪ .‬באתר האגודה לטיפול משפחתי וזוגי‬
‫מנומקים הקריטריונים הקשוחים להסמכה כנובעים מהרצון לקבוע סטנדרט גבוהים של איכות מקצועית עבור‬
‫מטפלים משפחתיים‪ ,‬ומרצון למנוע "ממקצרי דרך למיניהם" (כך במקור) להפוך למטפלים משפחתיים‬
‫מוסמכים‪ 39.‬בנוסף‪ ,‬מאתר 'האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה' הוסר כליל מן הרשימה המקצוע טיפול בהבעה‬
‫‪40‬‬
‫ויצירה‪ ,‬כמקצוע שמאפשר השתלמות בבי"ס לפסיכותרפיה ואח"כ קבלה לאיגוד‪.‬‬
‫מדוע האגודה לטיפול משפחתי וזוגי‪ ,‬והאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה‪ ,‬הגדירו קריטריונים המסננים מטפלים‬
‫בהבעה ויצירה? בנסיון למצוא מענה לשאלה זו פניתי ישירות לאיגוד לפסיכותרפיה ולהלן תגובתם‪:‬‬
‫בשלב זה עדיין לא מתקבלים לאיגוד לפסיכותרפיה מטפלים באמנויות‪ .‬כאשר יוסדר המקצוע על‪-‬פי חוק ומטפלים‬
‫באמנויות בעלי ההכשרה הנדרשת יקבלו רישיון של משרד הבריאות‪ ,‬נראה שיש מקום לקבלם לאיגוד‪ .‬עם זאת נצטרך‬
‫לדון בסוגיית ההכשרה הבסיסית (תואר ראשון) וההתנסות בטיפול בבריאות הנפש‪ ,‬להבדיל מהתנסות במקומות‬
‫חינוכיים בלבד‪ .‬כיום‪ ,‬מטפלים רבים באמנויות עובדים במסגרות בית‪-‬ספריות כך שהכשרתם איננה מספקת לעבודה‬
‫בתחומי בריאות הנפש ‪ ...‬תיבדק ההשלמה הנחוצה ע"פ הקריטריונים שהוצעו ע"י וועדת הקריטריונים של האיגוד‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫"טיפול משפחתי וזוגי"‪ ,‬אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ובחינוך בחיי המשפחה‪:‬‬
‫<‪[ >http://www.mishpaha.org.il‬כניסה אחרונה‪ :‬כ"ט טבת תשע"א (‪.])05.01.11‬‬
‫‪40‬‬
‫ראו באתר‪[ >http://www.israpsych.org< :‬כניסה אחרונה‪ :‬י"ד שבט תשע"א (‪.])19.01.11‬‬
‫עמוד ‪76‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫נראה שגם ועדת הקבלה של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מוטרדת מן השונות הקיימת בין מטפלים בהבעה‬
‫ויצירה‪ ,‬ומסוג הנסיון שיש לחלק מהמטפלים באומנויות שלטעמם איננו מכשיר אותם לעבודה בתחומי בריאות‬
‫הנפש‪ .‬תגובת האיגוד מהווה עדות נוספת לחוסר ההסכמה הקיים בתוך עולם הטיפול לגבי הקריטריונים‬
‫להכשרת מטפלים בתחומי ההבעה והיצירה‪ ,‬והתאמת הכשרתם ונסיונם לעבודה קלינית‪.‬‬
‫חוסר הבחנה בין האפיקים החינוכי והקליני ב תחום הטיפול בהבעה ויצירה‬
‫בשוק התעסוקה בישראל קיימים שני אפיקים מרכזיים עבור מטפלים בהבעה ויצירה‪ :‬עבודה במסגרות חינוכיות‬
‫דרך משרד החינוך‪ ,‬ועבודה במערכות בריאות הנפש דרך משרד הבריאות או שירותי הרווחה‪ .‬אופי העבודה בכל‬
‫אחד מן האפיקים שונה והוא נקבע בהתאם לדגשים‪ ,‬למטרות ולצרכים הבסיסיים של המערך הטיפולי‪.‬‬
‫עבודת מטפל בהבעה ויצירה בתוך מסגרות חינוכיות משמעותה פעילות בתוך צוות חינוכי‪-‬טיפולי שמטרתו‬
‫שילוב תלמידים מתקשים בכיתות ובגנים‪ .‬המטפל עובד בבית‪-‬הספר ומרבית אנשי הצוות סביבו הנם עובדי‬
‫הוראה‪ ,‬מרפאים בעיסוק ויועצים חינוכיים‪ .‬בהתאם‪ ,‬פעמים רבות עבודת המטפל איננה מתמקדת בתהליך‬
‫הנפשי של הילד‪ ,‬ובקשר בינו לבין המטפל‪ ,‬אלא מונעת מהראייה המערכתית של מערכת החינוך‪ .‬רבים‬
‫מהמטפלים במשרד החינוך מתבקשים לטפל במקביל במספר ילדים בקבוצות קטנות‪ ,‬וכולם נדרשים להציג‬
‫תעודת הוראה כתנאי להעסקה של מעל לשנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מטפל בהבעה ויצירה שעובד במסגרות של בריאות‬
‫נפש עוסק בעבודה טיפולית‪ ,‬פעמים רבות כטיפול רגשי מרכזי‪ ,‬כשהדגש מושם על עבודה על תהליכים נפשיים‪.‬‬
‫הצוות הנו צוות קליני ממקצועות הטיפול השונים‪ ,‬והמטפל לוקח חלק בישיבות צוות קליניות ומקבל הדרכה‬
‫קבועה ממדריך מוסמך בתחום הטיפול‪.‬‬
‫אין ספק ששני אפיקי העבודה הנם חשובים‪ ,‬ושבשניהם תרומת המטפלים בהבעה ויצירה מורגשת‪ .‬אך‬
‫מתעוררת כאן בעיה מכיוון שלמרות שקיים הבדל בין אפיקי העבודה השונים אין הבחנה ביניהם לא בשם ולא‬
‫במהות ההכשרה‪ ,‬ונוצר כאן קושי כפול שכן במקרים רבים מטפלים בהבעה ויצירה שסיימו את לימודיהם‬
‫נתפשים כחסרים גם ע"י המעסיקים בתחום בריאות וגם ע"י משרד החינוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מתשובת‬
‫איגוד הפסיכותרפיסטים הנ"ל‪ ,‬עצם הכללת שני ערוצי התעסוקה תחת כותרת אחת של 'טיפול בהבעה ויצירה'‬
‫מהווה בעיה עבור חלק מהגורמים שאחראים על ההעסקה וההתקדמות מקצועית של אנשי הטיפול‪ .‬נדמה‬
‫שהתחושה בקרב ועדת הקבלה היא שההקשר השונה של העבודה במסגרת חינוכית ביחס לעבודה במסגרת של‬
‫בריאות הנפש 'מייצר' סוג אחר של מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬שהכשרתם ונסיונם אינם מאפשרים להם לעסוק גם‬
‫בעבודה טיפולית קלינית‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות השיקולים המקצועיים‪ ,‬אין זה מן הנמנע שעמדת האיגוד נובעת גם‬
‫ממאבק על יוקרה ותדמית בין מקצועות הטיפול השונים‪ ,‬אך בכל מקרה הם משקפים קושי שקיים בשטח עבור‬
‫העוסקים בתחום‪.‬‬
‫אם אכן יש הבדל מהותי בין מטפלים בעלי נסיון קליני לחינוכי‪ ,‬יש לשאול מדוע אין הבחנה ברורה יותר בתוך‬
‫תחום הטיפול בהבעה ויצירה בין שני האפיקים? לשם השוואה‪ ,‬בתחום הפסיכולוגיה קיימת הבחנה ברורה בין‬
‫פסיכולוגיים חינוכיים לבין פסיכולוגים קליניים‪ ,‬כבר ברמת חוגי הלימוד ואופי ההכשרה‪ .‬כנגזרת ממחקר זה‬
‫נמליץ לועדת העבודה‪ ,‬הבריאות והרווחה של הכנסת לשקול יצירת הבחנה בין שני האפיקים במסגרת החוק‬
‫המתגבש‪.‬‬
‫עמוד ‪72‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תעודת הוראה כדרישה להעסקת מטפלים בהבעה ויצירה במסגרות‬
‫חינוכיות‬
‫בשנים האחרונות החל משרד החינוך לדרוש תעודת הוראה ממטפלים בהבעה ויצירה העובדים במסגרות שתחת‬
‫אחריותו‪ ,‬כחלק ממגמה כללית (גם יועצים חינוכיים נדרשים לכך כעת)‪ .‬מה עומד מאחורי תביעת משרד החינוך‬
‫מאנשי מקצוע טיפוליים להחזיק גם בתעודת הוראה? יתכן שהנחת‪-‬היסוד המונחת בבסיס הדרישה הזו נובעת‬
‫אף היא מטשטוש ההבחנה שבין תפקיד המטפל בהבעה ויצירה לבין המורה‪ .‬חשוב להדגיש שפסיכולוגים‬
‫חינוכיים שעובדים במוסדות של משרד החינוך לא נדרשים להציג תעודת הוראה‪ ,‬ומכאן שככל הנראה‬
‫המטפלים בהבעה ויצירה נתפשים כקרובים יותר לעובדי הוראה מאשר אנשי טיפול‪ .‬שיחות שערכתי עם‬
‫מטפלים באמנות שעובדים במשרד החינוך חיזקו השערה זו‪ ,‬ואכן נראה שחוסר ההבנה לגבי מהות עבודתם‬
‫והטשטוש בינם לבין מורים עולה בהקשרים נוספים במסגרת עבודתם‪ .‬סביר להניח שהדרישה לתעודת הוראה‬
‫נובעת מהרצון להעלות את רמת המקצועיות בקרב העובדים במערכת החינוך‪ ,‬כאשר תעודות ההסמכה השונות‬
‫נחשבות כמדד להצלחת העניין‪ .‬ההנחה היא שמכיוון שלתעודת ההסמכה כמטפל בהבעה ויצירה אין עדיין‬
‫מעמד סטטוטורי‪ ,‬היא איננה יכולה להוות תחליף להסכמה רשמית‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬דרישה זו גורמת לכך שרוב המטפלים בהבעה ויצירה שמסיימים את לימודיהם‪ ,‬ואינם מורים‬
‫בהכשרתם הבסיסית או בוגרי מכללת דוד ילין שמקנה תעודת הוראה נוסף ללימודי הטיפול‪ ,‬למעשה לא עונים‬
‫על דרישות משרד החינוך ונאלצים לרכוש השכלה נוספת כדי לעבוד במסגרתו‪ ,‬ולכן מרחב אפשרויות‬
‫התעסוקה שלהם מצטמצם משמעותית‪.‬‬
‫דיפרנציאציה בין המטפלים השונים בהבעה ויצ ירה והשלכותיה לגבי‬
‫אפשרויות תעסוקה והתקדמות עתידיות‬
‫ראינו‪ ,‬אם כך‪ ,‬שבפועל נוצרת דיפרנציאציה באפשרויות ההשתלבות במקומות העבודה בין מטפלים שלמדו‬
‫יחד באותו מסלול של טיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬הנובעת מנתוני השכלה ורקע שונים איתם הגיעו (שמקורם בתנאי‬
‫הקבלה הרחבים לתחום)‪ ,‬וכן מתוך הניסיון התעסוקתי שצברו במקומות ההכשרה והתעסוקה השונים‪ .‬אחת‬
‫הבעיות הגדולות של תחום ההבעה והיצירה היא שקיימת בו עמימות רבה והסטנדרטים להעסקה והכשרה‬
‫משתנים ממעסיק למעסיק וממוסד למוסד ומעל הכל – לסטודנטים המתחילים את לימודיהם בתחום אין מספיק‬
‫מידע כדי לקבל החלטה אופטימלית באשר לעתידם‪ .‬אפשר לומר שזו זכותו של כל מוסד לבחור את העובד‬
‫המתאים לו ביותר על‪-‬פי הקריטריונים שהוא בחר להציב לעצמו‪ ,‬והרי בכל תהליך קבלה המועמדים נדרשים‬
‫להציג נסיון והשכלה רלבנטיים‪ .‬אך במקרה שלנו עולה השאלה האם מדובר למעשה במדיניות עקרונית‬
‫שפוגעת מראש בסיכויי ההעסקה של מטפלים‪ ,‬מבלי שהם יהיו כלל מודעים לכך מראש‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬על‪-‬אף השונות הרבה הקיימת בתחום‪ ,‬העמימות וחוסר‪-‬הודאות התעסוקתי מאות אנשים בוחרים‬
‫להתחיל ללמוד אותו מדי שנה‪ .‬כך שבכדי להבין את עומק הסוגייה עלינו לשאול כעת שאלות בסיסיות יותר‬
‫שעוסקות במניעים השונים המביאים אנשים מתחומים שונים ללמוד תחום זה‪ :‬מה מניע אנשים לרצות להיות‬
‫'מטפלים'? כיצד הם תופשים את תחום הטיפול ואת תפקיד המטפל?‬
‫עמוד ‪70‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫קווים לדמותו של סטודנט לטיפול בהבעה ויצירה‬
‫הסטודנט הממוצע יודע על תחום הטיפול מעט מאוד‪ ,‬ועל תחום הטיפול בהבעה ויצירה עוד פחות‪ ,‬וכך פרטים‬
‫הנוגעים לאפשרויות התעסוקה‪ ,‬הקשיים בדרך ומאבקי הכח סביב ההכרה בתחום אינם ידועים לו לפני שהוא‬
‫בוחר ללמוד את התחום‪ .‬לכאורה ניתן לומר דבר כמעט זהה על מרבית הסטודנטים במרבית התחומים‪ ,‬אך נדמה‬
‫שהעמימות הכללית הקיימת ביחס לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בציבור‪ ,‬מוסיפה קושי מיוחד לתחום זה‪.‬‬
‫עבור רבים מהסטודנטים שבוחרים ללמוד מקצוע מתחום הטיפול בהבעה ויצירה זה פשוט נראה מקצוע מעניין‬
‫שיש לו יישום פרקטי (בניגוד להרבה תחומים אחרים)‪ ,‬וקל יחסית ללמוד אותו כהסבה מקצועית‪ .‬בסופו של‬
‫דבר מצפה הנרשם ללמוד שנתיים עד שלוש‪ ,‬לרכוש מקצוע ולפתוח קליניקה פרטית ולהרוויח ‪ ₪ 222‬לשעה –‬
‫אך מדובר בפנטזיה הרחוקה מהמציאות הקיימת‪.‬‬
‫אלון האס‪ ,‬מנהל קהילת 'העניין שבטיפול' באתר האינטרנט 'קפה דה מרקר'‪ ,‬ומטפל ומורה לטיפול באמנות‪,‬‬
‫נתן ביטוי למצב זה בתשובה שהוא כתב למישהי שהתעניינה לגבי אפשרויות הלימוד והתעסוקה בתחום‪:‬‬
‫"הטיפול באמנות מאוד בעייתי‪ ,‬מי שלא באמת רוצה להיות מטפל באמנות‪ ,‬לא הייתי ממליץ לו‪ .‬כל הבעיות‬
‫שהוזכרו נכונות‪ ,‬יש היום ‪ 0,222‬מטפלים באמנות‪ ,‬עדיין אין תקנים ‪ -‬כי אין חוק‪ .‬אם אחרי כל זה‪ ,‬ברור למישהו‬
‫שזה המקצוע שמיועד לו‪ ,‬אז כדאי‪ ,‬אבל כל מי שעושה חישובים רציונליים‪ ,‬יגיע למסקנה שעדיף מקצוע מוסדר‬
‫ומוכר"‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מתוך שיחות עם סטודנטים שנמצאים בשיא לימודיהם עולה שלמרות שבמהלך הלימודים מתחדדת‬
‫ההבנה לגבי מהות התחום וגדלה ההיכרות עם ההקשר של עבודה טיפולית‪ ,‬שאלות רבות נותרות בלתי‪-‬פתורות‬
‫וסטודנטים רבים אינם יודעים מה אפשרויות התעסוקה שיעמדו בפניהם‪ ,‬מה פוטנציאל ההשתכרות‪ ,‬האם יש‬
‫תקנים למטפלים‪ ,‬באילו מקומות הכשרה עדיף להשתלב במהלך הלימודים כדי לרכוש כלים ולמעשה הם גם‬
‫אינם יודעים מה מידת התאמתם למקצוע באופן כללי‪ .‬לדיון שפתחה אותה מתעניינת בלימודים ב'קפה דה‪-‬‬
‫מרקר' הצטרפה מטפלת בתחום וכתבה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הלימודים לדרמה‪-‬תרפיה‪ ,‬ובוודאי גם לתרפיה באמנות‪ ,‬אינם לימודי מקצוע פשוטים אלא תהליך "הכשרת‬
‫הכלי הפנימי" לעמדה מיוחדת ויקרה מפז של יכולת הובלה של תהליכי ריפוי אישיים אצל האחר‪ .‬החיבור של פיתוח‬
‫היכולת הזאת עם פיתוח הכלי היצירתי הפנימי הוא מתנה שקשה למדוד בכסף או בפרנסה ‪ ...‬והיא נשארת איתנו‬
‫לתמיד‪ .‬לפעמים‪ ,‬במהלך המסע של הפיכתנו למטפלים אנחנו מגלים שלמעשה להיות מטפל רגשי בעבודה פרטנית‬
‫אינו העיסוק המתאים לנו ביותר ‪ ...‬נדמה לי שזה קורה לא מעט ויש הר בה בוגרים של תכניות ההכשרה לתרפיות‬
‫ביצירה והבעה שמצאו דרכים יצירתיות לממש את המתנה שקיבלו מהחיים ושהלימודים עזרו לחדד‪ .‬אני מאמינה‬
‫שבכדי לצאת למסע מהסוג הזה צריך אש פנימית בוערת ורצון לגדול ולהתפתח דרך המתנות שניתנות שם‪ .‬חישובי‬
‫פרנסה הם עסקים של הראש‪.‬‬
‫אם לסכם את הפסקאות האחרונות‪ ,‬נראה שתחום הטיפול בהבעה ויצירה הנו תחום מושך ופופולארי‪ ,‬אך‬
‫באותה המידה הוא גם עמום ומייצר הרבה פנטזיות וציפיות לא מדוייקות בקרב המתעניינים בלימוד התחום‪,‬‬
‫ולעתים קרובות המפגש עם המציאות מפתיע ומאכזב אותם‪.‬‬
‫עמוד ‪77‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מערכות בחינת הקריטריונים לה תאמת מועמדים ללימודי הכשרה בטיפול‬
‫בהבעה ויצירה‬
‫אם המצב הנו אכן כפי שתיארנו ‪ -‬השוק רווי‪ ,‬המקצוע לא קל ולא מתאים לכל אחד ‪ -‬מדוע אין סינון קפדני יותר‬
‫שיגן על ציבור הנרשמים מלהתחייב כלכלית ורגשית לתחום שעשוי לאכזב אותם? מדוע התגבשה ההחלטה‬
‫לאפשר לכל אדם בעל תואר ראשון להגיש מועמדות ללימודי הכשרה בתחום טיפולי ספציפי? למעשה‪ ,‬בשל‬
‫תנאי הקבלה הגמישים לימודי הטיפול בהבעה ויצירה נתפשים לעיתים קרובות כלימודי הסבה ולפעמים אפילו‬
‫כ'קיצור דרך' לעבודה בטיפול‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה שרוצה לעשות הסבה לעבודה‬
‫סוציאלית (ולקבל תואר ראשון בתחום)‪ ,‬נדרש ללמוד שלוש שנים נוספות למרות ששני המקצועות נמצאים‬
‫בשדה הטיפולי ויש ביניהם קירבה מסויימת‪ .‬בעל השכלה אקדמית כלשהי‪ ,‬שרוצה להכשיר את עצמו להוראה‪,‬‬
‫נדרש להשלים תעודת הוראה ולעשות סטאז'‪ ,‬ואילו אדם בעל תואר כלשהו שרוצה ללמוד תחום מעשי אחר‪,‬‬
‫כגון וטרינריה‪ ,‬יאלץ ללמוד תואר שלם במדעי החיים‪ ,‬או מדעי בעלי‪-‬חיים‪ ,‬כדי לעמוד בתנאי הקבלה ללימודי‬
‫וטרינריה‪.‬‬
‫תנאי הקבלה הקשוחים שומרים על הסטנדרט שנקבע בתחום ודורשים השתלמות משמעותית בתחום החדש‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תנאי‪-‬קבלה קשוחים מהווים מערכת סינון יעילה המאלצת את המתעניינים לבחון לעומק את מידת‬
‫המחוייבות וההתאמה שלהם לתחום‪ ,‬ומעלה את הסיכוי לבירור המידע הנדרש בכדי לקבל את ההחלטה באופן‬
‫עצמאי בטרם הגשת המועמדות‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬הסינון המרכזי ללימודים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה הוא עלותם הגבוהה‪ .‬אמנם חלק מתהליך‬
‫הקבלה ללימודי הכשרת מטפלים הוא עמידה בפני ועדת קבלה‪ ,‬אך הגשת המועמדות מתאפשרת‪ ,‬כאמור‪ ,‬לכל‬
‫בוגר תואר ראשון בעל זיקה לתחום האמנות הספציפי ללא תנאי‪-‬סף אקדמיים נוספים‪ ,‬ובהשלמת קורסים‬
‫בודדים בלבד מתחום הטיפול‪ .‬בפועל‪ ,‬אכן ניתן למצוא כיתות בתחום בהן הסטודנטים מגיעים ממגוון עצום של‬
‫מקצועות‪ ,‬החל ממורות וגננות דרך עובדים סוציאליים וכלה באדריכלים וארכיאולוגים‪.‬‬
‫‪ .‬השונות הרבה מוסיפה בהחלט עניין רב ומאפשרת מפגש מרתק בין אנשים מתחומים שונים‪ ,‬אך בו בזמן‬
‫יוצרת קושי שכבר הוזכר והוא האנרגיה הרבה המושקעת ביצירת בסיס משותף שמאפשר דיון מקצועי איכותי‬
‫בין אנשים שמגיעים מעיסוקים כל‪-‬כך שונים ולשם מטרות כל‪-‬כך שונות‪ .‬מהראיונות שערכתי עולה שלא‬
‫מדובר בקושי אישי שלי‪ ,‬אלא בקושי כללי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחת הסטודנטיות בשנה א' שראיינתי אמרה את הדברים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫מגיעים אנשים מרקעים מאוד שונים‪ ,‬כל אחד עם ההבנה שלו לגבי מה זה טיפול‪ ,‬והציפיות שלו לגבי הלימודים ‪ -‬אחד‬
‫רוצה לעשות הסבה‪ ,‬אחד רוצה ללמוד מתוך עניין בטיפול ואחר בכלל רוצה שיהיה לו כיף ומתלונן שלא‪ .‬לטעמי‪,‬‬
‫לימודי הכשרה בטיפול הם לא כיף‪ ,‬ועצם השימוש במילה הזו מעיד על הפער ‪ ...‬ההבדלים בתארים הראשונים לא כל‬
‫כך מפריעים לי‪ ,‬לי יש תואר בפסיכולוגיה ‪ -‬אבל זה לא תואר מעשי‪ ,‬בינינו‪ ,‬במה הוא הכשיר אותי יותר מתואר אחר?‬
‫מה שקשה לי זה הפערים דווקא בהכרות עם האמנות‪ .‬אני תוהה מה מביא אדם שלא מבין‪ ,‬שלא חי את האמנות ללמוד‬
‫טיפול באמנות?‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סטודנטית אחרת ציינה שבעיניה הפערים בין הסטודנטים שהגיעו עם רקע בתחום הטיפול לבין אלו‬
‫שלא הנם גדולים ובאים לידי ביטוי ברמת ההיכרות עם הבסיס התיאורטי הטיפולי‪ .‬בעיניה‪ ,‬אין מה להשוות את‬
‫עמוד ‪71‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫עומק ההבנה של אדם שלמד תואר שלם בתחום טיפולי‪ ,‬ספג והפנים את התיאוריות השונות‪ ,‬לבין אדם שלמד‬
‫לראשונה את המבואות בפסיכולוגיה בקורס מרתוני בן חודשיים לפני תחילת הלימודים‪.‬‬
‫בוגרת תכנית הכשרה אחרת‪ ,‬שעובדת בתחום כבר שנתיים‪ ,‬ציינה בפני דברים דומים ואמרה שתמוהה בעיניה‬
‫הקבלה של סטודנטים שאין להם זיקה לאף‪-‬אחד מהתחומים (טיפול ואמנות) ולא ברור לה מדוע המוסדות‬
‫מאפשרים זאת‪ .‬כפי שהוזכר בפרקים הראשונים‪ ,‬כאן בדיוק טמונה המורכבות המיוחדת של תחום הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה‪ ,‬והיא ההישענות על שני תחומים כתחומי‪-‬יסוד‪ .‬בשל כך שאלת ההסבה הנה סבוכה יותר בתחום‬
‫זה מאשר בתחומים אחרים‪ ,‬שכן ברגע שקובעים שתואר ראשון בתחום טיפולי הנו קריטריון הכרחי‪ ,‬מתערער‬
‫אחד הרעיונות הבסיסיים והייחודים בתחום והוא מרכזיות האמנות בתהליך הטיפולי‪ ,‬ולכן תידרש הכשרה‬
‫באמנות (ללא קשר להשכלה במקצוע טיפולי בשלב הראשון)‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם מחליטים לפתוח את הלימודים גם‬
‫לבוגרי תארים באמנות‪ ,‬אין מנוס מהכשרתם גם במקצועות הטיפוליים (ללא קשר לאמנות)‪ .‬כך נוצר מצב בו‬
‫בכל מקרה מרבית המועמדים ללימודים ידרשו לעבור השלמה כלשהי ומכאן הדרך לפתיחת אפשרות ההרשמה‬
‫לכל בוגר של תואר ראשון כלשהו קצרה מאוד‪ ,‬ואני משערת שזה ההסבר לתהליך שהביא למצב הנוכחי‪.‬‬
‫אופי והתאמת דרישות ההשלמה למועמדים שאינם מגיע ים מתחומי הטיפול‬
‫אין לדעת באיזו מתכונת תנוהל תכנית ההשלמה לתואר שני בעתיד‪ ,‬אך המצב הקיים כיום מעלה בעיני שאלות‬
‫בנוגע ליעילותה‪ .‬חשוב לציין כי דרישות ההשלמה לקורסים בפסיכולוגיה אינם תנאי לרישום ללימודים‪ .‬לאחר‬
‫הקבלה ללימודים מתנה המוסד את ההשתתפות בלימודים בשנת הלימודים הקרובה בלקיחת הקורסים הללו‪ .‬כך‬
‫שבמרכזי הכשרה רבים ההשלמות בפסיכולוגיה נעשות במסגרת קורסי‪-‬קיץ דחוסים ובמסגרת קורסים מרוכזים‬
‫של ימי‪-‬לימוד מלאים ורצופים‪ ,‬כאשר חלק מהם ניתן ללמוד גם בתום השנה הראשונה‪ .‬יש לתהות עד כמה ניתן‬
‫להפנים לימודים שמתנהלים בצורה כזאת‪ ,‬ועד כמה קורסים כאלו יעילים בהקניית בסיס ידע מוצק ואחיד לכלל‬
‫הלומדים שנדרשים להטמיע תוך זמן קצר מאוד חומר תיאורטי מורכב שמהווה בסיס לתכנים מתקדמים יותר‬
‫שנלמדים במסגרת תכנית הלימודים‪ .‬הבעיה היא שכאשר אין בסיס כזה חלק מההכשרה עצמה יוקדש בהכרח‬
‫לאיזכור חוזר ונשנה של תיאוריות יסודיות על‪-‬מנת ליצור הבנה‪ ,‬אינטגרציה ומכנה משותף בין התלמידים‬
‫השונים‪ ,‬ונראה שאין מנוס מכך שהדבר יבוא על חשבון עומק ההכשרה והיקף החומר הנלמד בשלבי הלימוד‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫אמנם ניתן להניח שיש אמת בטענתם של מרכזי ההכשרה לטיפול שעצם המפגש של אנשים שונים בתוך‬
‫קונטקסט טיפול מחדד משהו בהבנתם לגבי התנהגות אנושית ותשומת לב להבדלים וצרכים שונים של הפרט‪-‬‬
‫אבחנות שבהחלט עשוית לתרום לאיכות המטפל לעתיד ‪ -‬אך אפשר להניח שזו לא הלמידה העיקרית‪ .‬הפניית‬
‫אנרגיה רבה לאינטגרציה בין הלומדים באה על חשבון העמקה בתחום‪ ,‬ויתכן שזו הסיבה לחלק מהתחושות‬
‫שעלו בשיחות עם מטפלים מתחומים אחרים‪ ,‬לפיהן למטפלים בהבעה ויצירה אין הבנה עמוקה מספיק של‬
‫תהליכי הטיפול‪ .‬אביא לדוגמה מדבריה של אחראית על מרכז למידה ללימודי טיפול מתקדמים‪:‬‬
‫אני מוצאת שאלו שאינם באים מתחומים של עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה חסרים משהו בהבנה של תהליכים‬
‫טיפוליים עמוקים‪ ,‬וחסרה להם גם החווייה של עבודה קלינית גרידא‪ .‬גם אם יש אנשים מעולים ויצירתיים שמגיעים‬
‫מטיפול באמנות‪ ,‬ויודעים לעבוד נפלא עם הכלים שלהם‪ ,‬ואני מאמינה שיש אוכלוסיות מסויימות שהעבודה איתן דרך‬
‫עמוד ‪78‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫כלים לא מילוליים היא יתרון גדול‪ ,‬כמו ילדים‪ .‬עדיין על סמך עבודה עם הסטודנטים שלנו‪ ,‬אני מרגישה שחסרה להם‬
‫ההבנה העמוקה של פתולוגיה ושל טיפול‪ ,‬וניסיון בעבודה טיפולית בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לדעת הנ"ל ניתן לפעמים לפצות על החיסרון בהכשרה הלימודית הבסיסית באמצעות עבודה למשך מספר שנים‬
‫בשטח הקליני‪ .‬לדבריה‪ ,‬חלק משמעותי מהקריטריונים שמנחים אותה כשהיא שוקלת מועמדות ללימודים‬
‫גבוהים בטיפול הם רמת הבשלות האישית של המטפל‪ ,‬היכרות עם התחום ונסיון אישי‪ .‬לשם כך יש לפגוש את‬
‫המועמד ולהתרשם מאיכותו כאיש מקצוע‪ .‬העובדה שלימודי ההכשרה בטיפול בהבעה ויצירה פתוחים לכל‬
‫בוגר תואר ראשון איננה מטרידה אותה‪ ,‬והיא מציינת שכך נהוג גם בארה"ב בתחומי הטיפול‪ .‬עוד מציינת‬
‫המרואיינת שאם המודל האמריקאי הוא שעמד לנגד עיני הועדה הממליצה‪ ,‬אז הדבר טוב בעיניה (היא למדה‬
‫בארה"ב בעצמה)‪ ,‬אך היא חוזרת ומדגישה שהשוני בין מדיניות ישראל לארה"ב בנושא זה פוגע למעשה‬
‫בבוגרים‪ ,‬שכפי שתואר קודם התפתחותם המקצועית בארץ עשוייה להיות מוגבלת בגלל התואר הראשון הלא‪-‬‬
‫טיפולי‪ .‬היא מסיימת ואומרת ושהתנאי הבסיסי להצלחת מודל כזה הוא הכללת כל מרכיבי התחום במסגרת‬
‫התואר השני‪ ,‬ללא ציפייה לידע מוקדם מהסטודנט‪.‬‬
‫חשיבות הטיפול האישי בתהליך הכשרת מטפלים והקשיים הנוגעים לכך‬
‫נושא חשוב נוסף שעלה בשיחה עם מנהלת מרכז ההכשרה הנ"ל‪ ,‬שהנה גם מטפלת קלינית במקצועה‪ ,‬הוא‬
‫חשיבות ההתנסות של המטפל בחוויית המטופל בעצמו‪ .‬לדבריה‪" :‬אולי צריכה להיות דרישה של טיפול אישי‬
‫לקבלה לתכנית הכשרה בטיפול‪ ,‬אני מוצאת שזו נקודה חשובה ביותר שלא מספיק נותנים עליה את הדעת"‪.‬‬
‫בהקשר זה חשוב לציין שלא מדובר בדעת יחידה בלבד‪ ,‬אלא בהמלצה גורפת המנוסחת כמעט כהכרח מצד‬
‫מוסדות הלימוד והמרצים שמדגישים את חשיבות הטיפול האישי בהבנת הסיטואציה הטיפולית‪ ,‬בהרחבת‬
‫ההיכרות האישית ובבניית האישיות הטיפולית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפועל סטודנטים רבים אינם מגיעים לטיפול בעצמם‬
‫במהלך לימודיהם מכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד בעלויות של טיפול אישי‪ ,‬בנוסף לשכר‪-‬הלימוד הגבוה שהם‬
‫נדרשים לשלם עבור ההכשרה‪.‬‬
‫עתיד ' דור הביניים '‬
‫בקרב המטפלים והסטודנטים שוררת תחושה קשה של חוסר בטחון ואי‪-‬ודאות באשר לעתידם לאור תהליך‬
‫החקיקה המתקדם‪ .‬מדי פעם מתפרסמים חלקיקי מידע בנושא והתחום כולו סוער בעקבותם‪ .‬למשל‪ ,‬בקיץ‬
‫האחרון פורסמה כתבה בעיתון 'הארץ' בדבר ההמלצות למתווה לתואר שני‪ 42.‬כמעט כל מי ששוחחתי איתו ציין‬
‫את תחושותיו בנוגע לפרסום זה‪ .‬אחת המטפלות הצעירות ציינה שהיא מקווה שהחוק באמת יעבור בקרוב והיא‬
‫תוכל לקבל את ההכרה ממשרד הבריאות‪ ,‬שבלעדיה היא איננה יכולה לעבוד דרך קופות‪-‬החולים ולכן‬
‫אפשרויות התעסוקה שלה מצטמצמות למשרד החינוך בלבד‪ .‬במקביל היא מוטרדת במחשבות לגבי עתידה‬
‫בתחום‪ ,‬ובי יחוד לאור השאלה מה יהיו תנאי המעבר שיחולו עליה ומה יהיה היחס אליה בהיותה בעלת תעודה‬
‫ממכללה וללא תואר שני‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫הראיון נערך ביום ח' באלול תש"ע (‪.)18.08.10‬‬
‫‪ 42‬אבן‪ ,‬ד‪( .‬תש"ע – ‪" )2010‬המלצה‪ :‬הטיפול באמנויות בישראל יוסדר בחוק ויוכר כתואר שני"‪ .‬הארץ און‪-‬ליין‬
‫<‪[ >http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182087.html‬כניסה אחרונה‪ :‬י"ג שבט תשע"א (‪.])18.01.11‬‬
‫עמוד ‪74‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫שאלות חשובות נוספות שעלו מתהליך החקיקה נוגעות לחוסר ידיעה לגבי התנאים החדשים בתחום והאם הם‬
‫יחולו על הלומדים בפועל כגון‪ :‬מה פירוש הדרישה "‪ 802‬שעות סטאז'" שנמצאת במתווה לתואר השני‬
‫שגובש? מי הגוף שיקח על עצמו את האחריות על תקופה זו‪-‬משרד הבריאות או תוכניות הלימודים? מי יממן‬
‫זאת? כיצד יוגדרו התקנים? האם ימצאו כל כך הרבה מקומות סטאז' שיצליחו לקלוט את כל בוגרי התכניות?‬
‫האם סעיף זה יוגדר גם בתקנות המעבר? מה יכלול מבחן המעבר? האם בפועל ההתייחסות לבוגרי לימודי‬
‫תעודה ובוגרי תואר ראשון תהייה זהה?‬
‫עלותם הגבוהה יחסית של לימודי ההכשרה‬
‫רכישת השכלה בתחום הטיפול בהבעה ויצירה דורשת השקעה כספית משמעותית‪ .‬סטודנט שלומד במרכז‬
‫הכשרה ללימודי תעודה בטיפול בהבעה ויצירה משקיע כ‪ 02-‬אלף ש"ח בתשלומי שכר‪-‬לימוד‪ ,‬בין יומיים‬
‫לארבעה ימים בשבוע בהגעה ללימודים ולהכשרה מעשית (כ‪ 052-‬עד ‪ 0,222‬שעות הכשרה מעשית שניתנות‬
‫ללא תמורה כספית למקומות ההכשרה בשירות הציבורי)‪ ,‬ובסה"כ משקיע זמן השקול לאלפי שעות עבודה‬
‫במהלך שנתיים או שלוש של לימודים (הלימודים באוניברסיטת לסלי קולג' אף יותר יקרים‪ ,‬ומגיעים לכ‪022-‬‬
‫אלף ‪ ₪‬לתואר)‪ .‬הסטודנט נדרש להמציא גם אישור על ‪ 022‬שעות הכשרה מעשית באמנות אצל מורה מוסמך‪,‬‬
‫ורבים מהסטודנטים לא מצליחים להשיג אישור כזה ומשקיעים הוצאות נוספות בתשלום לשיעורי אמנות‬
‫(לרבות אלו מהם שהנם בעלי קשר עמוק לאמנות אמנות ויוצרים ללא מורה)‪.‬‬
‫יש להדגיש כי שכר הלימוד במסלולי ההכשרה לטיפול בהבעה ויצירה יקר משמעותית ביחס לשכר הלימוד של‬
‫תחומים אחרים‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא שבשונה מתחומים אחרים‪ ,‬מדינת ישראל איננה מסבסדת לימודים‬
‫אלו מכיוון שהם עדיין לא מוסדרים מבחינה אקדמית‪ .‬כאשר בחנתי מסלולים אחרים ללימודי תעודה‪ ,‬כגון‬
‫לימודים לתעודת הנדסאי‪ ,‬גיליתי שחלקם דווקא כן זוכים לסבסוד מטעם המדינה אם כי לא דרך משרד החינוך‬
‫אלא דרך גופים אחרים‪ ,‬כגון המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (גוף ממלכתי המופקד על הכשרת‬
‫טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים‪-‬טכנולוגיים ושייך למשרד התמ"ת)‪ .‬המה"ט מעניק גם תעודות הכשרה‪,‬‬
‫וכמו האגף לרישוי מקצועות במשרד הבריאות הוא מחייב את הבוגרים לעמוד בבחינה ייעודית‪ ,‬אך בשונה‬
‫ממשרד הבריאות מה"ט מתקצב משמעותית את מסלולי הלימוד שהוא מפקח עליהם‪.‬‬
‫באופן אבסורדי נוצר מצב בו למרות שמדינת ישראל מכירה בתרומתם ובחשיבותם של תחומי הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה במגוון רחב מאוד של מסגרות ציבוריות‪ ,‬היא מושכת ידיה מהשתתפות במימון ההכשרה של אנשי‬
‫מקצוע אלו‪ .‬בהמשך התהליך‪ ,‬לכשיוסדר תחום ההכשרה בטיפול בהבעה ויצירה לתואר שני‪ ,‬תעלה השאלה‬
‫האם להכניס את המקצוע לרשימת המקצועות המסובסדים ואילו מוסדות יקבלו את הסבסוד‪ .‬בשלב הזה אין‬
‫לדעת לאיזה כיוון ילכו הדברים ותיתכן גם האפשרות שלימודים אלו לא יסובסדו גם בעתיד‪.‬‬
‫קשיים פיננסיים נוספים שנובעים מחוסר ההגדרה של התחום‬
‫בנוסף לכך שמקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬ושאר מקצועות הטיפול הנפשי הפרא‪-‬רפואיים‪ ,‬אינם מסובסדים‬
‫אי‪-‬ההסדרה שלהם עד כה מבחינה אקדמית מונעת מהסטודנטים בתחומים אלו את האפשרות להגיש בקשות‬
‫למלגות ללימודים אקדמיים‪ ,‬ו\או את הזכאות להטבות שונות הניתנות לסטודנטים במסלולים מוכרים בלבד‬
‫(כגון זכאות למלגת מחייה והנחה בשכירות לסטודנטים המתגוררים במרכז ירושלים‪ ,‬בסך ‪ 022‬דולר לחודש)‪.‬‬
‫מלגות ייעודיות אינן קיימות בתחום כלל‪ ,‬כך שכאמור‪ ,‬עלות הלימודים המלאה משולמת מכספי הסטודנט‪.‬‬
‫עמוד ‪78‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫סיכום ‪ -‬הקשיים המרכזיים עבור סטודנטים במקצועות ההבעה‬
‫ויצירה‬
‫ישנן לא מעט שאלות וטרדות שעלו בשיחות עם מטפלים וסטודנטים בתחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬רוב‬
‫הקשיים קשורים לכך שמדובר בתחום צעיר שאיננו מוכר ומובן די הצורך הן בציבור הרחב והן בקרב העמיתים‬
‫במקצועות הטיפול הקליניים או החינוכיים‪ .‬אלו הם הקשיים המרכזיים שצפו בשיחות הנ"ל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אין התאמה בין הקריטריונים לקבלה ללימודים בעולם הטיפול הרחב לבין אלו של מטפלים בהבעה‬
‫ויצירה‪ ,‬והדבר משפיע על איכותם‪ ,‬תדמיתם ועל אפשרויות ההתקדמות העתידיות שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ה עדר ההסדרה החוקית והאקדמית של התחום איננו מאפשר סבסוד של התחום ואיננו מאפשר קבלת‬
‫מלגות‪ ,‬ולכן עלות הלימודים גבוהה מאוד יחסית לתחומים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיימת שונות רבה בקרב האוכלוסייה הכללית של המטפלים בהבעה ויצירה‪ .‬השונות צפויה להתגבר‬
‫לכשתוגדר חלוקה גם בין בוגרים מתקופות שונות שמחזיקים בתעודות שונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טרם גובש פתרון לסוגיית 'דור הביניים'‪ .‬למעשה‪ ,‬אין לדעת מה יהיה המצב בשטח לאחר החוק ויתכן‬
‫מאוד שמוסדות טיפוליים שונים ימנעו מהעסקת מטפלים חסרי תואר שני‪ ,‬ושגם ציבור המטופלים‬
‫הפרטי יעדיף לפנות לקליניקות של מטפלים בעל תואר שני בלבד‪ .‬אלא שלימודי השלמה לתואר שני‬
‫משמעותם השקעת זמן וכסף נוספים‪.‬‬
‫עמוד ‪73‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫המלצות לסיוע לאוכלוסיית‬
‫הסטודנטים במקצועות הטיפול‬
‫הנפשי ה פרא‪-‬רפואי‬
‫בפרק זה אפרט מספר המלצות שמטרתן להביא להקלה במצב הסטודנטים הלומדים את מקצועות הטיפול‬
‫הנפשי הפרא‪-‬רפואיים בתקופת מעבר זו‪ .‬נראה כי סטודנטים אלו נפגעים היום‪ ,‬ויפגעו גם בעתיד‪ ,‬מהשינוי‬
‫המתרחש בתקופת לימודיהם‪ :‬הם אינם זכאים לסבסוד הלימודים‪ ,‬הם עשויים למצוא את עצמם בעתיד בעמדת‬
‫נחיתות מול בוגרי תואר שני והם נתונים תחת אי‪-‬ודאות רבה באשר לדרישות ההשלמה שיונחו בפניהם במסגרת‬
‫'תקנות המעבר'‪ .‬ההמלצות נשענות על הדיון הרחב הקיים בנושא‪ ,‬אשר הוצג בפירוט במסגרת מסמך זה‪.‬‬
‫ההמלצות שינתנו להלן מתייחסות לתחום הטיפול בהבעה ויצירה בשל היותו התחום הראשון שהגיע לתהליכי‬
‫הסדרה אקדמיים וחוקיים‪ ,‬אך למעשה הן רלבנטיות במידה רבה גם לתחומי טיפול נפשי פרא‪-‬רפואיים נוספים‬
‫שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר בתהליך התפתחותם‪ ,‬וסביר להניח שהם יתקלו בקשיים דומים בעתיד‪.‬‬
‫המלצות‬
‫פיתוח אקדמי וגיבוש מקצועי‬
‫על‪-‬מנת לאפשר לתחום הטיפול בהבעה ויצירה להיות חלק אינטגרלי מתחום מקצועות בריאות הנפש‪ ,‬עליו‬
‫להשלים את תהליך הגיבוש המקצועי שלו וללמוד להציג את רעיונותיו בצורה מובנת‪ ,‬בהירה ומגובה במחקר‬
‫ובפרסום כמקובל בעולם המדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להקדיש מחשבה להצהרות שעלו מצד אנשי טיפול במקצועות‬
‫אחרים‪ ,‬ולעשות בדיקה פנימית של תחום ההבעה והיצירה שמטרתה לבחון כיצד ניתן לקרב את התחום‬
‫לסטנדרטים המקצועיים המקובלים בשטח הטיפול הכללי‪ .‬אך זאת מבלי לפגוע בהיותו תחום ייחודי הנשען על‬
‫קשר עמוק לאמנות‪ .‬יש לפעול למניעת הטשטוש הקיים בנוגע לתדמית‪ ,‬אופי ואיכות המקצוע‪ .‬יתכן וניתן‬
‫לעשות זאת על‪-‬ידי יצירת הבחנות פנימיות בין היישומים השונים של התחום‪ :‬עבודה פסיכו‪-‬חינוכית ועבודה‬
‫קלינית‪.‬‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫מסגרות ההכשרה‬
‫התשובה לשאלה אילו מסגרות הכשרה יתאימו ויצליחו לענות על הצרכים המשתנים של התחום איננה ברורה‬
‫עדיין‪ ,‬והיא תלוייה בעמדת מדינת ישראל בנושא ובהחלטת המל"ג באשר למתן אישור למרכזי ההכשרה‬
‫הקיימים להעניק תואר שני‪ .‬במידה ולא ינתן אישור כזה‪ ,‬יופקעו לימודי ההכשרה מהמכללות להוראה‪ ,‬שהנן‬
‫כרגע הגופים העיקריים המעניקים הכשרה‪ ,‬ותמונת ההכשרה ואופי התחום כולו ישתנו בצורה יסודית‪.‬‬
‫היכרות ציבורית‬
‫יש לנקוט בפעולות שמטרתן הרחבת ההיכרות של הציבור הרחב עם מקצועות הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬יש‬
‫לבחון במקביל את האפשרות ליצור גוף משותף של סטודנטים ושל העוסקים בתחום שיקח על עצמו לקדם את‬
‫נושא פרסום והיכרות תחום הטיפול באמנות לציבור הרחב‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יש להקצות לטעמי משאבים גם‬
‫לפרסום ויצירת הד ציבורי לתהליך החקיקה בכנסת‪.‬‬
‫תמיכה בסטודנטים‬
‫יש להקצות מלגות ייעודיות עבור תחום הטיפול בהבעה ויצירה ע"י פנייה לקרנות וגופים שונים במטרה לעודד‬
‫את התחום‪ .‬יש להבחין בין מצב הסטודנטים שלומדים כיום‪ ,‬ואינם יכולים כלל להגיש בקשת למלגות מכיוון‬
‫שלימודיהם אינם במסגרת תואר‪ ,‬לבין מצב הסטודנטים שיתחילו ללמוד לאחר סיום תהליך החקיקה ויהיה‬
‫באפשרותם לפנות בבקשה למלגות כלליות לתואר שני‪ .‬על מנת לפתור את בעיית הסטודנטים שלומדים כיום‬
‫אני ממליצה לפנות לתורמים פרטיים והציע להם יצור קרנות או מלגות ספציפיות לתחום זה‪ .‬בהקשר זה ראוי‬
‫לבחון גם את האפשרות ליצור מנגנון לסבסוד עלות הטיפול האישי של הסטודנט‪.‬‬
‫סבסוד‬
‫יש לבדוק את סוגיית סבסוד לימודי ההכשרה עבור מטפלים‪ ,‬הן במשרד הבריאות והן במשרד החינוך‪ ,‬כולל‬
‫בדיקת האפשרות למ לגות המותנות בעבודה עתידית במסגרות בריאות הנפש או במסגרות חינוכיות‪ .‬בהקשר זה‬
‫אציין כי על‪-‬פי החלטת הכנסת מיום י"ד בסיון תש"ע (‪ )00.25.02‬חל דין רציפות על הצעת החוק בנושא‬
‫הרפורמה בבריאות הנפש‪ .‬על‪-‬פי הצעת החוק הזו‪ ,‬שעברה בקריאה ראשונה עוד בימי הממשלה הקודמת‪ ,‬יעבור‬
‫בעתיד תחום בריאות הנפש תחת אחריות קופות‪-‬החולים‪ .‬לתהליך זה ישנם מתנגדים לא מעטים‪ ,‬ואין לדעת‬
‫מתי‪ ,‬ואם בכלל‪ ,‬הוא יושלם‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לעובדה שבמצב הנוכחי לפחות אחת מקופות‪-‬החולים דורשת‬
‫תעודת מטפל מהמטפלים שעובדים דרכה‪ ,‬חרף הוראות משרד הבריאות‪ .‬במידה והמנדט לטיפול נפשי יועבר‬
‫לקופ"ח יש לוודא שהקופות יכבדו את תנאי המעבר שקבעה הכנסת ולא יפלו לרעה מטפלים שלמדו לפני קבלת‬
‫החוק החדש ולכן אין ברשותם תואר שני‪.‬‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫הפצת מידע‬
‫יש לצמצם את העמימות השוררת בתחום לגבי אפשרויות התעסוקה הריאליות‪ ,‬באמצעות חשיפת הנרשמים‬
‫למועמדות ללימודים להיבטים השונים של התחום‪ ,‬במטרה לסייע להם לבדוק את התאמתם ולקבל החלטה‬
‫מושכלת‪ .‬לשם כך יש להקים מנגנון ייעוץ תעסוקתי‪ ,‬כיוזמה משותפת של התאחדות הסטודנטים וגורמים‬
‫מקצועיים בתחום הטיפול בהבעה ויצירה (ובראשם י‪.‬ה‪.‬ת‪ .).‬על גוף זה להיות עצמאי ובלתי‪-‬תלוי במרכזי‬
‫ההכשרה‪ ,‬ולספק את המידע הבא לנרשמים‪ :‬מהות הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬אופי ותפקיד המטפל באמנות‪ ,‬מידע‬
‫השוואתי לגבי מרכזי הכשרה השונים וההבדלים ביניהם‪ ,‬דרישות ההשלמה‪ ,‬אפשרויות תעסוקה‪ ,‬יכולת‬
‫השתכרות‪ ,‬אפשרויות להתפתחות מקצועית‪ ,‬עלויות וקשיים נפוצים‪ .‬מעבר לסיוע לפרט יש לשער שחשיפה‬
‫שכזו תביא גם לצמצום הפונים ללימודים בפועל בתחום‪ ,‬וכך לצמצום היצע המטפלים שכיום נאבקים על‬
‫ביקוש קטן יחסית לעבודה בתחום‪.‬‬
‫מתן קדימות למטפלים בהבעה ויצירה‬
‫יש להציע למשרד הבריאות להגדיר את אוכלוסיית הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬המעוניינים בטיפול‬
‫אישי‪ ,‬כבעלת קדימות ברשימות ההמתנה לטיפול נפשי בתחנות הטיפול הציבוריות‪ ,‬כך שסטודנט למקצועות‬
‫הטיפול שמעוניין לעבור טיפול בתקופת לימודיו יתקבל לטיפול ע"י מטפל בכיר לאחר תקופת המתנה סבירה‪.‬‬
‫אדגיש שזוהי המלצה קלה יחסית למימוש מכיוון שמסגרות הטיפול הציבוריות מעניקות ממילא שירות זה לכל‬
‫דורש‪ .‬אימוץ המלצה זו ע"י משרד הבריאות תוכיח את רצינותו ואחריותו כלפי המטפלים לעתיד שבסופו של‬
‫דבר יחזירו את ההשקעה בהם ע"י היותם מטפלים בשלים ומוכשרים יותר באותן מערכות עצמן לטובת‬
‫מטופליהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יישום המלצה זו מול המערכת הציבורית עשוי לקחת זמן רב‪ ,‬ולכן אמליץ לבדוק במקביל‬
‫אפשרויות למימון (או סבסוד משמעותי) עבור טיפול אישי לסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באמצעות קרנות‬
‫ומלגות פרטיות‪.‬‬
‫סיוע בהשלמה לתואר שני‬
‫מומלץ לבדוק את האפשרות לסייע באופן רחב ככל שניתן לבוגרי תעודת הכשרה בטיפול בהבעה ויצירה‬
‫המעוניין להשלים את השכלתם לתואר שני הן ע"י מלגות והן ע"י סבסוד ציבורי‪ ,‬במטרה לצמצם עלויות נוספת‬
‫מסטודנטים שאתרע מזלם והם החלו את לימודיהם ערב חקיקת החוק החדש‪ .‬יישום המלצה זו כרוך גם בפנייה‬
‫למל"ג‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הבריאות בבקשה להקצות משאבים לנושא‪ ,‬לצד פנייה לקרנות ועמותות פרטיות‬
‫שתומכות בסטודנטים‪ .‬ניתן להקצות גם מלגות ייעודיות למי שיקח על עצמו כתיבת תזה בתחום הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה‪ ,‬ובכך יתרום לביסוס המחקר בתחום וחיזוק המקצוע‪.‬‬
‫הכללת הסטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה באגודות השונות‬
‫כפי שהוזכר בפרק שדן בי‪.‬ה‪.‬ת‪ ,.‬כיום לא קיים גוף המייצג ופועל למען סטודנטים בתחומים אלו‪ .‬לכן‪ ,‬על‬
‫אגודות הסטודנטים השונות לאפשר קבלת סטודנטים לטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬וסטודנטים במקצועות פרא‪-‬‬
‫רפואיים נוספים לשורותיהן‪ ,‬כולל אלו הלומדים כעת במסלול שלא לתואר‪ .‬האגודות יעקבו אחר השלכות‬
‫תהליך המיסוד והשלכותיו על מיצוב הסטודנטים הנ"ל בשוק העבודה‪ ,‬ויגנו על זכויותיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש מקום‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫לבחון את האפשרות ליצור תת‪-‬התאגדות של סטודנטים בתחומי ההבעה ויצירה או בכל תחומי הטיפול הנפשי‬
‫הפרא‪-‬רפואיים שתייצג את עניינם ותביע את קולם‪ ,‬שחסרונו מורגש בדיונים בכנסת‪.‬‬
‫הנהרת המידע בנוגע לחקיקה‬
‫ראוי לסייע לסטודנטים הנוכחיים‪ ,‬לבוגרים ולציבור הרחב להבין טוב יותר את הסוגיות הנוגעות אליהם בתהליך‬
‫החקיקה‪ .‬נדמה שעל‪-‬אף שהפרוטוקולים של ועדת הבריאות‪ ,‬העבודה והרווחה בנושא נגישים לכולם‪ ,‬המידע‬
‫איננו נפוץ בציבור הרלבנטי (ובכלל) ולכן האינטרסים שלו אינם באים לידי ביטוי במסגרת הדיון‪.‬‬
‫אני ממליצה ליצור פלטפורמה כלשהי שתסכם בצורה בהירה ונהירה לכל את הדברים שעלו בישיבות הועדה‬
‫בכנסת‪ ,‬כגון מייל בתפוצה רחבה‪ ,‬שימוש באמצעי התקשורת‪ ,‬הקמת אתר אינטרנט ודף פייסבוק וכדומה‪.‬‬
‫בצורה זו המשתתפים השונים בועדות הכנסת יאלצו לקחת אחריות על המגמה אותה הם מייצגים‪ ,‬תוך כדי‬
‫התחשבות במגזרים הרלבנטים השונים‪ .‬המלצה זו באה להתמודד עם חוסר‪-‬האיזון והסחבת הבלתי‪-‬נגמרת של‬
‫הדיונים בנושא‪ .‬אני מאמינה שבמידה ותיווצר תהודה ודיון בתקשורת ובציבור‪ ,‬במקביל לדיונים בכנסת‪,‬‬
‫התהליך כולו יתרם ויתקדם‪.‬‬
‫פעילות פרלמנטרית‬
‫מוצע לפנות לועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬שדנה בחוק הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬ולהסב את‬
‫תשומת‪-‬לבה לנקודות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬ההשפעה העתידית הצפויה על עתידו המקצועי של הסטודנט במידה ויוחלט לשמר את תנאי הקבלה‬
‫הקיימים כפי שפורסם במתווה התואר השני (דהיינו‪ ,‬קבלת מועמדים בוגרי כל התארים הראשונים)‪,‬‬
‫שכן לפי מסקנות מחקר זה מגמה זו יוצרת דיפרנציאציה ואיננה מאפשרת התקדמות מקצועית באופן‬
‫שווה למועמדים בעלי רקעים שונים‪ ,‬עובדה שהם אינם מודעים אליה בתחילת הדרך‪.‬‬
‫ב‪ .‬שוק העבודה מוצף במטפלים והוא לא מסוגל לקלוט את כל הבוגרים הרבים בתחום ולכן קיים צורך‬
‫ממשי ודחוף ביותר בויסות מספר הלומדים את התחום‪ .‬בהקשר זה יש לבחון מראש גם כיצד‬
‫ההחלטה החדשה על סטאז' נוסף תשפיע על שוק התעסוקה בפועל‪ ,‬שכן יתכן שלצד ביסוס מבורך של‬
‫איכות המטפלים הצעירים‪ ,‬היא עשוייה גם לפגוע בהיקף התקנים בתשלום למטפלים במערכות‬
‫הציבוריות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקומות עבודה ציבוריים כמו מתי"א (משרד החינוך) דורשים תעודת הוראה בנוסף לתעודת מטפל‪.‬‬
‫המלצתי היא לבחון האם יש הכרח לבקש תעודה נוספת זו מאיש מקצוע שמהות עבודתו טיפולית‪,‬‬
‫שכן תחת הנחייה זו אפילו תואר שני בתחום לא יספיק על‪-‬מנת לאפשר תעסוקה מעל לשנה דרך‬
‫משרד החינוך‪ ,‬שהנו מעסיק מרכזי בתחום‪ .‬אפשרות נוספת תהיה ניצול החוק החדש על‪-‬מנת ליצור‬
‫הבחנה מראש בין טיפול בהבעה ויצירה במגמה חינוכית לבין טיפול במגמה קלינית והתאמת‬
‫ההכשרות כך שיתאמו לצרכי השטח השונים של כל תחום‪.‬‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫ד‪ .‬הכנסת הסטאז'‪ ,‬כפי שמוצע במתווה לתואר שני שגובש ע"י ועדת המל"ג ומשרד הבריאות‪ ,‬דורשת‬
‫הבהרה ומתן מענה לשאלות הבאות‪ :‬האם מספר התקנים שיוקצו לסטאז' יהיה פרופורציונלי להיקף‬
‫הבוגרים? מי ישא באחריות על תקופת הסטאז'‪ ,‬מי ישא בעלות משכורות המטפלים במסגרת הסטאז'?‬
‫מה יהיו תנאי ההעסקה שלהם? האם חובת הסטאז' תוכלל ב"תנאי המעבר"?‬
‫לאחרונה הובא לידיעתי כי המגמה המסתמנת הנה להגדיר את הסטאז' כחלק מההכשרה הלימודית של‬
‫הסטודנט על‪-‬מנת לעקוף את החוק הקיים המחייב תשלום למתמחה עבור סטאז'‪ .‬במידה והדבר יתבצע יתווסף‬
‫עול נוסף על כתפי הסטודנט שלימודיו יתארכו‪ ,‬מה שמן הסתם יהיה כרוך בתשלום שכ"ל נוסף לגופי ההוראה‬
‫בנוסף לאובדן שעות עבודה פוטנציאליות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הסטודנט לא יקבל תשלום עבור ‪ 802‬שעות עבודה‬
‫נוספות מעבר לשעות ההכרה המעשית במהלך הלימודים (כשנת עבודה בחצי משרה)‪ .‬אם כך הם הדברים אזי‬
‫עלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהסטודנטים יכרעו תחת העומס הכלכלי ולא יצליחו לסיים את הכשרתם‪.‬‬
‫מטרת החלטה שכזו תהיה המנעות מניהול משא ומתן על תיקצוב התחום מול משרד האוצר‪ ,‬והיא תהווה מפגן‬
‫של חוסר הגינות ואפליה ביחס למקובל בתחומים אחרים (עורכי דין‪ ,‬רואי חשבון ומורים מקבלים תשלום עבור‬
‫הסטאז'‪ ,‬בנוסף לכך שלימודיהם מסובסדים בדרך‪-‬כלל ע"י המדינה)‪ .‬אני ממליצה להתאחדות הסטודנטים‬
‫לבקש הבהרה בנושא‪ ,‬לעקוב בתשומת לב אחר המתרחש ולא לאפשר לסעיף כזה להירשם בחוק‪ .‬בעיניי‪ ,‬אין‬
‫ערך להגדרת מקצוע טיפולי בחוק‪ ,‬ששוק התעסוקה המרכזי שלו נמצא במערכות ציבוריות‪ ,‬ללא הקצאת תקציב‬
‫עבור המקצוע‪.‬‬
‫במידה ותהליך החקיקה ימומש ללא מתן מענה להיבט התקציבי יגרם נזק עצום לתחום כולו‪ ,‬שכן לאחר‬
‫החקיקה יחל מאבק נוסף‪ ,‬הפעם מול משרד האוצר‪ ,‬על תקנים ותיקצוב וכל זאת על חשבון הסטודנטים‬
‫הנוכחיים והבוגרים הטריים שיעמדו חסרי אונים מול הגזרות החדשות‪ ,‬וחלקם אף יאלצו לעזוב את התחום‬
‫בשל כך‪ .‬עוד יש לתת את הדעת על כך שקיימת סכנה משמעותית שקיום סטאז' ללא תשלום יתן למעשה‬
‫תמריץ למעסיקים הציבוריים לא ליצור תקנים קבועים של מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬שכן בכל שנה הם יקבלו‬
‫מתמחים שיעניקו להם שירות בחינם‪ .‬דבר זה עלול להקטין עוד יותר את היקף המשרות שיוצעו לבוגרים‪.‬‬
‫בנוסף אציע לפנות במכתב מטעם התאחדות הסטודנטים לכל חברי הכנסת‪ ,‬על‪-‬מנת לנסות לגייס את תמיכתם‬
‫לקידום תהליך החקיקה והתיקצוב של המקצוע החדש לרווחת הציבור הרחב והציבור המקצועי‪ .‬בימים אלו‪,‬‬
‫לאחר ניסוח ההמלצות שגובשו ע"י המל"ג ומשרד הבריאות להכשרה ועיסוק במקצועות הטיפול בהבעה‬
‫ויצירה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫סיום התהליך והסדרת החוק נראים קרובים מתמיד‪ .‬אך יש לזכור כי לועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של‬
‫הכנסת יש את החופש להחליט האם לקבל את המלצות הועדה במלואן‪ ,‬או לחזור לשולחן הדיונים‪ .‬למרות‬
‫ההתקדמות שנוצרה עם יצירת המתווה לתואר השני‪ ,‬נראה שאופטימיות בקשר לסיום תהליך החקיקה איננה‬
‫צעד חכם‪ .‬בדיון האחרון‪ ,‬שהתקיים בתאריך ו' בתשרי תשע"א (‪ ,)02.28.02‬הועלה במפתיע לבחינה נושא חדש‬
‫ומורכב והוא בקשת יו"ר הועדה ד"ר רחל אדטו לבחון לימודי תואר ראשון כתנאי להסמכה במקום תואר שני‬
‫כפי שהוצג במתווה המגובש‪ .‬יו"ר העדה הורתה לועדה משותפת של משרד הבריאות והמל"ג לבחון את הנושא‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫הכח היצירתי‬
‫מעמדם האקדמי של המקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫ולתת את מסקנותיה בישיבה הבא‪ ,‬וכך יתכן שדיונים שנמשכו שנים לגבי התואר השני והקריטריונים למקצוע‬
‫יהפכו באחת לבלתי‪ -‬רלבנטיים ויצריכו חזרה לשולחן הדיונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬באותו הדיון עלתה באופן מהותי שאלת הפיקוח על תקופת הסטאז' שהוגדרה במתווה לתואר שני‪-‬‬
‫כשמשרד הבריאות מודיע שאינו מוכן לקחת את האחריות עליה (שמשמעותה הקצאת משאבים להדרכת‬
‫המתמחים ותשלום עבור עבודתם)‪ ,‬ומצד שני המל"ג אינו מוכן לפקח אף הוא על תקופה זו שמעבר ללימודים‪.‬‬
‫הישיבה הבאה של הועדה תוכננה למועד סמוך (ד' חשון תשע"א‪ )00.02.02 ,‬ובה היה אמור להינתן מענה‬
‫לשאלות אלו ולהיערך דיון בנוגע לתקנות המעבר לדור הביניים‪ .‬ישיבה זו נדחתה ובחודשים שחלפו מאז ועד‬
‫לכתיבת שורות אלו טרם פורסם מועד חדש‪.‬‬
‫עמוד ‪11‬‬