‫מגזין הסתדרות עובדי הבניין והעץ בישראל | יולי ‪ ,2016‬תמוז תשע"ו‬ ‫‪ 9,000‬עובדים ומשפחותיהם חוגגים‬ ‫בימי הכיף של ענף הבניין ‬ ‫עמ' ‪4‬‬ ‫ישראל גל‪ ,‬ראש עיריית קרית אונו על החשיבות של התחדשות עירונית עמ' ‪10‬‬ ‫הסכם קיבוצי גם בחברת המתנ"סים‬ ‫עמ' ‪26‬‬ ‫המאבק בהבאת חברות בנייה זרות‬ ‫עמ' ‪22‬‬ ‫ישראל גל‪ ,‬ראש עיריית קריית אונו‬ ‫תוכן עיניינים‬ ‫פותחים את הקיץ עם ימי כיף‬ ‫‪4‬‬ ‫יש מה לעשות כדי לשפר את הבטיחות‬ ‫‪8‬‬ ‫ההתחדשות העירונית של קרית אונו‬ ‫‪10‬‬ ‫הרפורמה הצפויה במעברי הגבול‬ ‫‪12‬‬ ‫מושיטים יד לפועל הפלסטינאי‬ ‫‪14‬‬ ‫הדו"ח המטריד על מצב הבטיחות בענף‬ ‫‪16‬‬ ‫יום הספורט הענפי‬ ‫‪18‬‬ ‫הישגים נאים באליפות העולם למקומות עבודה‬ ‫‪20‬‬ ‫ההסתדרות מתנגדת להבאת חברות בנייה זרות‬ ‫‪22‬‬ ‫אפליקציה בשירות המאבק בתאונות‬ ‫‪23‬‬ ‫הקאמבק של עיתון דבר‬ ‫‪24‬‬ ‫איך לוקחים משכנתא בדרך הנכונה‬ ‫‪25‬‬ ‫מאיר גבאי מספר על ההסכם הקיבוצי לעובדי חברת המתנ"סים‬ ‫‪26‬‬ ‫הקשר החם בין ההסתדרות לאקים‬ ‫‪27‬‬ ‫נפרדים מיו"ר ההתאחדות היוצא‬ ‫‪28‬‬ ‫מדור משפטי‪ :‬העסקת אנשים עם מוגבלויות‬ ‫‪30‬‬ ‫חדשות הענף‬ ‫‪31‬‬ ‫מגזין הסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫מערכת‪:‬‬ ‫מייסד ועורך ראשי‪ :‬יצחק מויאל‬ ‫מוציא לאור‪ :‬הוצאת מיל‬ ‫רחוב כיבוש העבודה ‪ 13‬הרצליה‬ ‫‪ziv@mil-media.co.il‬‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬יואש ענבר‬ ‫לפרסום במגזין הקרוב ניתן לפנות לזיו‬ ‫‪050-5543991‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק‬ ‫"הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה‬ ‫בישראל"‬ ‫בחסות הקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה‬ ‫בישראל‪ ,‬מיסודם של הסתדרות עובדי‬ ‫הבניין והעץ והתאחדות בוני הארץ‬ ‫כתובת‪ :‬ויצמן ‪ ,14‬מגדל ויצמן‪ ,‬קומה ‪17‬‬ ‫תל אביב‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,33213 :‬מיקוד‪61331 :‬‬ ‫טלפון‪03-6247495 :‬‬ ‫טלפקס‪03-6247494 :‬‬ ‫‪www.hakeren.co.il‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫כתב העת "על הפיגומים" הוא כלי הביטוי‬ ‫התקשורתי של הסתדרות עובדי הבניין‬ ‫והעץ בישראל‪ ,‬מערכת "על הפיגומים"‬ ‫פונה אליכם לכתוב לה בכל נושא שעשוי‬ ‫לעניין את קהל הקוראים והעובדים!‬ ‫מען להערות והארות‪:‬‬ ‫מגזין "על הפיגומים"‬ ‫הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪,‬‬ ‫ארלוזורוב ‪ ,93‬תל אביב‬ ‫מיקוד ‪62098‬‬ ‫טלפון‪03-6921498/1478 :‬‬ ‫הפרסום המופיע מעל גבי כתב‬ ‫העת הינו באחריות המפרסמים ועל‬ ‫דעתם בלבד! מערכת על הפיגומים‬ ‫אינה רואה עצמה אחראית בכל‬ ‫צורה לתכנים המופיעים בעמודי‬ ‫הפרסום והינם באחריותן של החברות‬ ‫המפרסמות בלבד! ט‪.‬ל‪.‬ח‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫עובדות‬ ‫ועובדים‬ ‫יקרים‬ ‫הסתדרות עובדי הבניין‬ ‫והעץ ממשיכה להיות בין‬ ‫האיגודים המובילים של‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬תוך שהיא‬ ‫רושמת הישגים המשדרגים‬ ‫את הענף ותורמים רבות לקידום מעמד העובדים בו‪.‬‬ ‫בין הביטויים הבולטים לכך הוא ההסכם הקיבוצי‬ ‫הענפי שמאפשר לעובדים ליהנות מתנאי שכר ותנאים‬ ‫סוציאליים משופרים‪.‬‬ ‫נושא בטיחות העובדים במקומות העבודה הוא אחד‬ ‫מהערכים המובילים והחשובים ביותר שלנו‪ .‬ההסתדרות‬ ‫לא תרפה ותעמוד על כך שכל הרשויות והגורמים‬ ‫הרלוונטיים יבצעו את עבודתם ויאכפו את תקנות‬ ‫הבטיחות באתרי הבנייה בצורה הטובה והמחמירה ביותר‪.‬‬ ‫לצד זאת יש לציין גם את הפעילות הברוכה של הסתדרות‬ ‫עובדי הבניין והעץ לקידום התאגדות המנופאים מכל רחבי‬ ‫הארץ על מנת להבטיח את זכויותיהם מול המעסיקים‬ ‫ולהסדיר את תנאי העבודה בתחום פרוץ כמו זה‪ ,‬וכן‬ ‫את המשך המאמצים להסדרת זכויותיהם של העובדים‬ ‫הפלסטינאים בענף הבנייה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אני רוצה להודות לידידי יצחק מויאל על‬ ‫המשך העבודה הענפה והפוריה ועל השותפות ביצירת‬ ‫השינוי החברתי‪ .‬הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬על כל‬ ‫עובדיה וחבריה‪ ,‬מעורבת בפעולות רבות למען קידומם‬ ‫המקצועי והתעסוקתי של העובדים ומנהלי העבודה‪.‬‬ ‫צעדים אלו הם כלים חשובים לצמצום הפערים בחברה‬ ‫הישראלית – ערכים שלאורם פועלת ההסתדרות‪ .‬יחד‪,‬‬ ‫אנו מצליחים ליצור מציאות חדשה שמבוססת על ערכי‬ ‫השוויון והסולידריות‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אבי ניסנקורן‬ ‫יו"ר ההסתדרות‬ ‫עובדים יקרים‪,‬‬ ‫ענף הבנייה ממשיך לגבות‬ ‫חיי אדם יקרים‪ .‬עבודת‬ ‫הבנייה היא מסוכנת וקשה‬ ‫ולוחות הזמנים לסיום‬ ‫הפרויקטים יוצרים לחץ‬ ‫נוסף‪ .‬מרבית העובדים‬ ‫מועסקים באמצעות קבלני‬ ‫משנה וקשה מאוד לפקח ולאכוף את יישום תקנות‬ ‫הבטיחות באתר‪.‬‬ ‫ההסתדרות פועלת במלוא המרץ להעלות את נושא‬ ‫הבטיחות למודעות המעסיקים והעובדים בענף‪ ,‬בייחוד‬ ‫מול מנהלי העבודה‪ ,‬עליהם מוטלת האחריות החוקית‬ ‫לגבי ניהול הבטיחות באתר‪.‬‬ ‫ליזום למענכם פעילויות רווחה‪ .‬פעילות הספורט בענף‬ ‫מתקיימת מזה מספר שנים ואני מייחס לה חשיבות רבה‪.‬‬ ‫גם השנה‪ ,‬מאות ספורטאים נפגשו במכון וינגייט‪ ,‬ליום‬ ‫ספורט מרהיב שהתקיים בחסות הקרן לעידוד ופיתוח‬ ‫ענף הבנייה בישראל‪ .‬שמחתי לראות אותם נהנים מיום‬ ‫של בריאות הגוף והנפש‪ .‬כמו כן‪ ,‬משלחת של ספורטאים‬ ‫מחברות תדהר ותעשיות אבן וסיד יצאה לטורניר ספורט‬ ‫בפלמה דה מיורקה בספרד וקצרה הישגים נאים‪.‬‬ ‫לפני מספר ימים התקיים יום הכיף השני במספר לעובדי‬ ‫הבניין ומשפחותיהם‪ ,‬בפארק המים "ימית ‪9,000 ."2000‬‬ ‫עובדים ומשפחותיהם נהנו מזמן איכות ביחד‪.‬‬ ‫פעילות הרווחה האחרונה של השנה הייתה בחירת‬ ‫העובדים המצטיינים בענף הבנייה והטקס להענקת‬ ‫מלגות ההצטיינות שיתקיים בחודש נובמבר‪.‬‬ ‫ההתאגדות של מאות מנופאים בשנה האחרונה בהסתדרות‬ ‫העלתה גם היא לסדר היום את נושא הבטיחות ואת אוזלת‬ ‫ידה של הממשלה בכל הנוגע לאכיפה ולפיקוח‪ .‬אני סבור‬ ‫כי פעילותנו תרמה לכך שגורמי הממשלה הגיעו סוף‬ ‫סוף להבנה כי לא ניתן להמשיך ולהיות אדישים לבעיית‬ ‫הבטיחות הקשה בענף ולמחיר שהיא גובה – הן בחיי אדם‬ ‫והן בעלות הכספית למדינה‪.‬‬ ‫לפניכם גיליון נוסף של "על הפיגומים" הסוקר את‬ ‫פעילותנו‪ .‬מקווה שתיהנו מקריאתו‪.‬‬ ‫היות שעבודת הבנייה קשה‪ ,‬מסוכנת ומאומצת‪ ,‬אנו דואגים‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫יצחק מויאל‬ ‫יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח‬ ‫ענף הבנייה בישראל‬ ‫אי לכך‪ ,‬אנו מצויים במו"מ על שני הסכמים ‪ -‬הסכם‬ ‫בטיחות ענפי שישים דגש על סוגיות בעייתיות שאותן‬ ‫למדנו מהשטח‪ ,‬ונספח להסכם הענפי בעניין הסדרת תנאי‬ ‫השכר וההעסקה של המנופאים‪.‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫הקיץ כבר כאן ואתם עובדים בחוץ בתנאים קשים ביותר‪.‬‬ ‫לכן אני קורא לכל אחד מכם להקפיד על שתייה מרובה‬ ‫ולשמור על בריאותו ובטיחותו באתר הבנייה‪.‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫ימי כיף לעובדי הענף‬ ‫החיים זה‬ ‫לא רק עבודה‬ ‫יומיים של כיף‬ ‫בפארק ימית ‪2000‬‬ ‫זו השנה השישית שהסתדרות עובדי הבניין והעץ מקיימת יום כיף עבור משפחת‬ ‫הבניין – עובדים‪ ,‬מעסיקים וגמלאי הענף‪ .‬הריגושים‪ ,‬ההפתעות והחוויות רק‬ ‫הלכו והתעצמו‪ .‬ההפנינג הגדול ושוקק החיים התקיים בפארק ימית ‪ 2000‬בשני‬ ‫ימי שישי במהלך חודש יוני – זאת בשל כמות הנרשמים העצומה ועל מנת‬ ‫לאפשר אווירה רגועה ונינוחה‪ .‬היה שמח!‬ ‫לא פחות מ‪ 9,000-‬עובדים בענפי הבנייה והתעשיות הנלוות‬ ‫ובני משפחותיהם‪ ,‬חנכו את הקיץ בשני ימי כיף מושקעים‬ ‫שארגנה הסתדרות עובדי הבניין והעץ בפארק המים “ימית‬ ‫‪ ”2000‬בחולון ‪ -‬מסורת שמתקיימת זו השנה השישית‬ ‫ברציפות‪ .‬כל מי שהגיע לפארק נהנה מפעילויות ומהופעות‬ ‫לכל הגילאים‪.‬‬ ‫ב‪ 09:00-‬נפתחו השערים ואלפי הנופשים החלו לזרום‬ ‫פנימה‪ ,‬מצוידים בצידניות ובמצב רוח מרומם‪.‬‬ ‫האירוע שהופק על ידי חברת א‪ .‬צרפתי הפקות כלל שלל‬ ‫הופעות מגוונות‪ .‬הצעירים נהנו מהופעות של כוכבת‬ ‫הילדים עינת מדני (“נתי הגעתי הופעתי”)‪ .‬כל המבלים נהנו‬ ‫מהופעות לכל המשפחה של קברט ריאקשן – מופע קרקס‬ ‫מרהיב‪ ,‬ומהמופע המרכזי – הפרויקט של רביבו‪ ,‬שהרקידו‬ ‫את המבלים עם מיטב הלהיטים‪.‬‬ ‫בין לבין בילו המשתתפים ביום הכיף במגלשות המים‬ ‫הפזורות במקום‪ ,‬מהבריכות‪ ,‬ממגרשי הספורט ומעוד‬ ‫פעילויות‪ .‬באירוע התארחו גם חברי סניף אקים רמת גן‪ ,‬אותו‬ ‫מאמצת ההסתדרות‪.‬‬ ‫המבלים במקום החמיאו למארגנים על ההפקה‪ ,‬על המקום‬ ‫על הפיגומים‬ ‫הנקי והמסודר‪ ,‬על כניסה חלקה ומהירה ועל אירוע מאורגן‬ ‫למופת‪ .‬חלקם גם ציינו את יו”ר הסתדרות עובדי הבניין‬ ‫והעץ‪ ,‬יצחק מויאל‪ ,‬שהסתובב בין המבקרים והעניק תשומת‬ ‫לב אישית לכולם‪ ,‬כולל בשעות הצהריים החמות‪.‬‬ ‫מויאל מסר כי “בשנה שעברה התקיים יום הכיף‪ ,‬שהפך ליום‬ ‫המשפחה‪ ,‬בשפיים‪ .‬בתוכנית העבודה הוחלט השנה לקיים אותו‬ ‫בחולון‪ .‬היה יום מלא אירועים והפתעות לילדים ולמבוגרים‪,‬‬ ‫כשהופעת הפרויקט של רביבו הייתה גולת הכותרת”‪.‬‬ ‫שאול כאתב‪ ,‬מ”מ יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫והאחראי על הפקת האירוע‪ ,‬מסר כי “בחרנו לקיים את‬ ‫ימי הכיף ב’ימית ‪ ’2000‬מתוך רצון לגוון ולחדש עבור‬ ‫ציבור העובדים‪ .‬חשוב לנו מאוד לקרב את בני המשפחות‬ ‫לפעילותה של ההסתדרות למען העובדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נושא‬ ‫הרווחה הוא נושא שלוקה בחסר בענף הבנייה ואנו משקיעים‬ ‫חשיבה ומשאבים רבים בהרחבת פעילות הרווחה הענפית‬ ‫למען העובדים‪ ,‬שעמלים קשה כל השנה וזוכים לרגעים‬ ‫מעטים מדי של מנוחה ויציאה מהשגרה השוחקת‪ .‬אני‬ ‫מבקש להודות לקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל‬ ‫שבזכותה מתאפשר לנו ליזום עבור עשרות אלפי עובדים‬ ‫פעילות רווחה מכובדת ‪ ‬לכל אורך השנה”‪.‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫ימי כיף לעובדי הענף‬ ‫ביבו בהופעה‬ ‫פרויקט של ר‬ ‫ה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫גדעון מיטשניק ואילן גורדו‬ ‫מימין‪ :‬שאול כאתב‪,‬‬ ‫גזבר התאחדות בוני הארץ‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪7‬‬ ‫המפגש המקצועי השנתי של ענף הבנייה‬ ‫מויאל במפגש ענף הבנייה‪:‬‬ ‫נתנגד לתוכנית‬ ‫הממשלה להבאת‬ ‫חברות זרות ועובדיהן‬ ‫יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬יצחק מויאל‪ ,‬יצא בכנס באילת גם נגד הכוונה לשנות‬ ‫את שיטת ההעסקה של פועלים פלסטינאים והתייחס למצוקת כוח האדם בענף‬ ‫המפגש המקצועי השנתי של ענף הבנייה שהתקיים באילת‬ ‫התרכז השנה במספר נושאים‪ :‬כוונת הממשלה להביא‬ ‫חברות זרות ועובדיהן לארץ; הרעיון לשנות את שיטת‬ ‫העבודה של הקבלנים הפלסטינאים; ומצוקת כח האדם –‬ ‫מחסור ב‪ 3,000-‬מנהלי עבודה ולמעלה מ‪ 30-‬אלף עובדים‪.‬‬ ‫מעסיק לשלם לעובד‬ ‫פלסטינאי על ‪ 21‬יום‪,‬‬ ‫גם אם עבד שבוע‪.‬‬ ‫התעסוקה‬ ‫שירות‬ ‫לא מסוגל מאז ‪2012‬‬ ‫לתת למעסיקים תלוש‬ ‫משכורת‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫תביעות‪.‬‬ ‫מויאל אמר בנאומו בכנס כי “אנחנו בהסתדרות מתנגדים‬ ‫לחלוטין לרעיון של הבאת חברות זרות‪ .‬יש לנו פה חברות‬ ‫שחתמו על הסכם עבודה קיבוצי‪ ,‬נותנות את כל התנאים ‪-‬‬ ‫פנסיה‪ ,‬ותק‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬שכר מינימום גבוה ועוד ‪ -‬ופתאום‬ ‫רוצים להנחית‪ ,‬כרגיל‪ ,‬בצורה פופוליסטית שיכולה להביא נזק‬ ‫רציני מאוד לקבלנים ולעובדים‪ .‬צריך לעצור את זה”‪.‬‬ ‫“הדבר השני – שכר‬ ‫נטו‪ .‬יש המון תביעות‬ ‫של עורכי דין של‬ ‫עובדים נגד מעסיקים‪.‬‬ ‫לא כולם בסדר‪ ,‬אבל‬ ‫יצחק מויאל‬ ‫גם מי שבסדר נתבע‪,‬‬ ‫כי המנגנון לא מאפשר לשלם לפי הסכם העבודה הקיבוצי‬ ‫ששר הכלכלה קבע”‪.‬‬ ‫במפגש השתתפו בכירי הענף‪ ,‬כולל שר הבינוי יואב גלנט‪,‬‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק ויו”ר הסתדרות עובדי‬ ‫הבניין והעץ‪ ,‬יצחק מויאל‪.‬‬ ‫“להרוס יודעים מהר”‬ ‫מויאל עקץ את הממשלה ואמר כי “עד שמקבלים היתר‬ ‫בנייה לוקח שנה ולפעמים שלוש‪ ,‬וכך גם אישורים אחרים‬ ‫ממשרד ממשלתי‪ ,‬אבל להרוס – המשרדים יודעים מהר‪.‬‬ ‫אנחנו מעסיקים למעלה מ‪ 55-‬אלף עובדים פלסטינאים‪,‬‬ ‫בשנות ה‪ 70-‬היו גם למעלה מ‪ 100-‬אלף‪ ,‬ופתאום יום אחד‪,‬‬ ‫מחליטים להקים ועדה במטרה לשקול את שינוי שיטת‬ ‫ההעסקה‪ .‬פונים אלי פתאום ומבקשים לקבל תגובה תוך‬ ‫שבוע‪ ,‬כדי להכניס לחוק ההסדרים‪ ,‬וזה יכול להביא נזק גדול‬ ‫למדינת ישראל”‪.‬‬ ‫מויאל הוסיף כי “שר הבינוי עושה עבודה טובה‪ ,‬אבל‬ ‫מישהו מטעה אותו בעניין שינוי שיטת ההעסקה ‪ -‬מכריחים‬ ‫על הפיגומים‬ ‫מויאל הסביר לנוכחים כי ההסתדרות מתנגדת לשינוי שיטת‬ ‫ההעסקה‪“ ,‬כי היא תעשה בלאגן‪ ,‬תביא נזק כלכלי נזק‬ ‫לעבודה וגם נזק תדמיתי למדינה‪ ,‬מבחינה דיפלומטית”‪.‬‬ ‫לדבריו‪“ ,‬קיצור תקופת ההכשרה של מנהלי עבודה – זה‬ ‫צעד אדיר‪ ,‬חסרים למעלה מ‪ 3,000-‬מנהלי עבודה‪ ,‬וזה יספק‬ ‫עוד מקומות”‪.‬‬ ‫מויאל התייחס לסיכום לנושא הוועדה הפריטטית‪ ,‬שהוגדרה‬ ‫כאחת ההצלחות הגדולות‪“ :‬יצרנו מנגון של יישוב חילוקי‬ ‫דעות‪ ,‬בשיתוף התאחדות בוני הארץ וההסתדרות‪ ,‬שמאפשר‬ ‫ליישב בישיבה אחת קרוב ל‪ 80-‬תביעות”‪.‬‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪9‬‬ ‫ריאיון ‪ /‬ראש עיריית קרית אונו ישראל גל‬ ‫אנטי אייג'ינג‬ ‫אורבני‬ ‫מגמת ההתחדשות העירונית היא פתרון לעתודות קרקע הולכות ואוזלות‪,‬‬ ‫ליצירת אלטרנטיבה למגורים בשכונות איכות בעלות תשתיות קיימות ולדיור‬ ‫בר השגה ‪ ‬מאת אורי סלע‬ ‫מגמות המגורים המתקדמות בעולם מצביעות ברובן על כיוון‬ ‫של התחדשות עירונית‪ .‬העובדה שהתשתיות כבר קיימות‬ ‫והסביבה האורבנית חיה ותוססת‪ ,‬מאפשרת לדייר ליהנות‬ ‫מערכים מוספים שאינם מתקיימים בעת שמתכננים שכונה‬ ‫חדשה מאפס‪ .‬הבניין החדש משדרג במראהו את השכונה‬ ‫ובדרך כלל אישורי הבנייה כוללים קומות נוספות‪ ,‬נתון‬ ‫העונה על צפיפות הדיור ההולכת ומאיימת עלינו‪ ,‬ומהווה‬ ‫פתרון לעתודות קרקע הולכות ואוזלות‪.‬‬ ‫"הבניין החדש משדרג במראהו את‬ ‫השכונה ובדרך כלל אישורי הבנייה‬ ‫כוללים קומות נוספות‪ ,‬נתון העונה‬ ‫על צפיפות הדיור ההולכת ומאיימת‬ ‫עלינו"‬ ‫קריית אונו היא אחת הערים שזיהו את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בהתחדשות העירונית ואימצו אותו קרוב לליבן‪ .‬בעיר‬ ‫פועלות חברות רבות בתחומי התמ"א וניתן להבחין בכמות‬ ‫מרשימה של רחובות העיר‪ ,‬בהם מנהלות חברות הבנייה‬ ‫פרויקטים הנמצאים בשלבים שונים של תהליך ההתחדשות‪,‬‬ ‫ביניהן חברת מצלוואי הפועלת בפרויקטים ברחוב שאול‬ ‫המלך והרוגי מלכות בבל; שיכון ובינוי ותדהר ‪ -‬ברחוב‬ ‫שלמה המלך; חברת משה"ב ‪ -‬ברחוב ישעיהו; אאורה נדל"ן‬ ‫ ברחוב בר יהודה; קרסו נדל"ן ‪ -‬ברחוב רחבת הביטחון;‬‫גינדי ‪ -‬ביאנוש קורצ'אק; חברת התחדשות אורבנית ‪-‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫ברחוב הזמיר; דב‬ ‫שקד ‪ -‬ברחוב‬ ‫שטרן ואשדר בוטיק;‬ ‫זרוע ההתחדשות‬ ‫של חברת אשדר‪,‬‬ ‫ברחוב‬ ‫הפועלת‬ ‫יהודה המכבי וברחוב‬ ‫מונטיפיורי‪.‬‬ ‫ישראל גל‪ ,‬ראש העיר‬ ‫קריית אונו‪ ,‬רואה‬ ‫בנושא ההתחדשות‬ ‫מקור‬ ‫העירונית‬ ‫רבים‬ ‫ליתרונות‬ ‫ומשמעותיים לעיר‪.‬‬ ‫במה תורמת ההתחדשות העירונית?‬ ‫"אני מאמין גדול בהתחדשות עירונית‪ .‬בעיניי‪ ,‬זה הכלי‬ ‫החשוב ביותר שיש לעיר כדי לחדש את המראה‪ ,‬לחזק‬ ‫את האוכלוסייה שלה‪ ,‬להשיג דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬לטפח‬ ‫שטחים ציבוריים‪ ,‬ולהעניק טיפול לתשתיות הרעועות‪ .‬בין‬ ‫האפשרויות של ההתחדשות העירונית בולטת האופציה‬ ‫של 'פינוי ובינוי' כדרך החברתית ביותר‪ ,‬הצודקת ביותר‬ ‫והסביבתית ביותר לטיפול במצוקת הדיור‪ .‬מבחינה‬ ‫סביבתית יש כאן שמירה על שטחים ירוקים ומניעת בינוי‬ ‫בשטחים פתוחים נוספים‪ ,‬מבחינה חברתית היא מבטיחה‬ ‫דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬היא מגוונת את האוכלוסייה ושומרת על‬ ‫צעירים בלב אזורי הביקוש‪ .‬חשובה בעיניי גם השמירה על‬ ‫האוכלוסייה הקיימת וסיוע לאוכלוסייה זו לשדרג את רמת‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫המגורים שלה‪ ,‬מבלי לפשוט את הרגל או לעזוב‪ .‬מגיע להם‬ ‫להשתלב וליהנות מהשגשוג"‪.‬‬ ‫אתם מקפידים לתת את הדעת גם על נושא ציביון העיר‬ ‫שלא ייפגע?‬ ‫"בקריית אונו הכנו תוכנית אב שמביאה בחשבון את אופייה‬ ‫הייחודי של העיר‪ ,‬השומרת על אזורים בעלי אופי כפרי‬ ‫וקהילתי ואינה מאפשרת פגיעה בהם בעתיד‪ .‬מיפינו את‬ ‫העיר‪ ,‬בחנו את הצרכים‪ ,‬את אופי הבינוי הקיים‪ ,‬וחשבנו‬ ‫עליה כפי שראוי שתיראה בעתיד‪ ,‬ובכלל זה שמירה והרחבה‬ ‫של שטחים ציבוריים פתוחים וטיפוח שלהם‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫שקריית אונו תהיה עיר מטופחת ומתקדמת בעלת אופי‬ ‫"בין האפשרויות של ההתחדשות‬ ‫העירונית בולטת האופציה של‬ ‫'פינוי ובינוי' כדרך החברתית ביותר‪,‬‬ ‫הצודקת ביותר והסביבתית ביותר‪,‬‬ ‫לטיפול במצוקת הדיור"‬ ‫ייחודי ולמנוע מצב שהיא תהפוך לאוסף של 'פרברי שינה'‬ ‫בשולי גוש דן עם מרכז עירוני חלש ומתפורר שאינו עומד‬ ‫בעומס וגורר את העיר לאחור"‪.‬‬ ‫באיזה אופן אתם נערכים לשמירה על המרקם העירוני?‬ ‫"תוכנית ההתחדשות העירונית שלנו מביאה בחשבון את‬ ‫הצורך לטפל בתשתיות הקהילתיות והפיזיות ולשמור על‬ ‫איזון תקציבי לעתיד‪ .‬הזנחת היבטים אלה או התעלמות‬ ‫מהם‪ ,‬עלולה להפוך את ההתחדשות העירונית לבעיה‬ ‫במקום שתהיה הפתרון‪ .‬לכן דאגנו לגידול במוסדות הציבור‬ ‫ובשירותים הקהילתיים הנלווים ואנו מקדמים פעילות‬ ‫מסחרית המתאימה לאופי השכונות שייכללו בתוכנית ‪-‬‬ ‫דבר שיסייע לשמור על מרקם החיים העירוני ויספק תוספת‬ ‫הכנסה מארנונה"‪.‬‬ ‫האם אתם מייצרים התאמה בין כמות התושבים הגדלה‬ ‫לבין השירותים העירוניים המוענקים להם?‬ ‫"אנחנו שוקדים במקביל על הגדלת השטחים המיועדים‬ ‫לתעסוקה מתקדמת ולמסחר שיאפשרו עבודה בעיר‪,‬‬ ‫ויעודדו את החיים בתוכה‪ .‬היבט לא פחות חשוב‪ :‬שטחי‬ ‫המסחר הכרחיים להגדלת הכנסות העירייה על מנת לממן‬ ‫את תוספת האוכלוסייה ולשמור ואף להרחיב את השירותים‬ ‫העירוניים והקהילתיים מעבר לאלה הניתנים היום‪ .‬אני גאה‬ ‫בכך שאנו יוצרים אצלנו חזות מתחדשת של חיים אורבניים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬הנהנים משירותי קהילה מתקדמים‪ ,‬תשתיות‬ ‫מפותחות‪ ,‬והכל תוך שמירה על האופי הייחודי של העיר‬ ‫וקידום האוכלוסייה הוותיקה"‪.‬‬ ‫לפני ואחרי‪ .‬פרויקט אונו פריים של חברת מצלאוי בקרית אונו‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪11‬‬ ‫מעבר חלק לעובדים במעברים‬ ‫מעברים צרים‬ ‫ד"ר רובי נתנזון‬ ‫לאחרונה אושר תקציב ממשלה בהיקף של כ‪ 100-‬מיליון שקל‬ ‫לשיפוץ מעברי הגבול במטרה להרחיבם ולהכפיל בכך את מספר‬ ‫הפועלים הפלסטינאים שיוכלו לעבור דרכם ‪ -‬מ‪ 60-‬אלף ל‪120-‬‬ ‫אלף פועלים ביום‪ .‬רובי נתנזון‪ ,‬מנכ"ל מכון מאקרו לכלכלה‬ ‫מדינית‪ ,‬מסביר את חשיבות העסקתם בישראל מאת אורי סלע‬ ‫בכל יום עוברים במעברי הגבול מיהודה ושומרון כ‪60-50-‬‬ ‫אלף פועלים פלסטינאים בדרך לעוד יום עבודה בישראל‪.‬‬ ‫הצפיפות והדוחק במעברים הצרים דורשים מהם להתייצב‬ ‫במקום כבר ב‪ 03:00-‬לפנות בוקר כדי להצליח להגיע‬ ‫ב‪ 04:00-‬למקום העבודה‪.‬‬ ‫לאחרונה אושר תקציב ממשלה בהיקף של כ‪ 100-‬מיליון‬ ‫שקל לשיפוץ מעברי הגבול‪ ,‬שיאפשרו לפועלים לעבור‬ ‫ביתר קלות‪ .‬ואף יותר מכך ‪ -‬ההרחבה תאפשר להכפיל את‬ ‫מספר הפועלים שיוכלו לעבור במעברים‪ ,‬מ‪ 60-‬אלף ל‪120-‬‬ ‫אלף פועלים ביום‪ ,‬כך מסביר ד"ר רובי נתנזון‪ ,‬מנכ"ל מכון‬ ‫מאקרו לכלכלה מדינית‪.‬‬ ‫נתנזון מוסיף שפועל פלסטינאי הוא פועל שנכנס לעבוד‬ ‫בישראל וחוזר בחזרה לביתו בסוף היום‪ ,‬בניגוד לפועלים‬ ‫הזרים‪ .‬הפועל הפלסטינאי גם אינו דורש הוצאות על סעיפי‬ ‫בריאות וחינוך והופך בכך למשתלם יותר כלכלית בהשוואה‬ ‫לפועל זר‪.‬‬ ‫הפועלים הפלסטינאים הם כח חשוב‬ ‫מאוד בשוק העבודה המקומי‪ ,‬מסביר‬ ‫נתנזון‪ ,‬ומדגיש כי בכל גל הטרור‬ ‫האחרון לא היה אף פועל פלסטינאי‬ ‫עם אישור עבודה‪ ,‬שהיה מעורב‬ ‫בפעילות טרור כלשהי‬ ‫עובדים גם בהתנחלויות‬ ‫נתנזון מפרט לגבי מחקר גדול שנערך מטעם המכון בנושא‬ ‫תנאי העסקתם של הפועלים הפלסטינאים‪ ,‬שרובם אגב‪,‬‬ ‫פועלים בענף הבניין‪ .‬בדו"ח שיצא על בסיס המחקר מוגש‬ ‫ניתוח עומק מולטי דסיפלינארי‪ ,‬הכולל התייחסות מצד‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬התאחדות התעשיינים‪ ,‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫משרדי ממשלה ובהם משרד האוצר‪ ,‬וה‪( PGFTU-‬פדרציית‬ ‫ארגוני הסחר הפלסטיניים‪ ,‬המקבילה למשרד העבודה)‪,‬‬ ‫וזאת במטרה לרכז מידע לקבלת תמונה מקצועית ואמיתית‬ ‫שתסייע בקבלת ההחלטות האופטימאליות‪.‬‬ ‫נתנזון מציין את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הסתדרות‬ ‫עובדי הבניין והעץ‪ ,‬לבין התאחדות בוני הארץ‪ ,‬במסגרתו‬ ‫הוגדרו תנאי ההעסקה וזכויות העובדים‪ .‬הסכם זה נתמך‬ ‫בוועדה פריטטית באמצעותה ניתן לדרוש את הזכויות‬ ‫המגיעות לעובד‪ ,‬והיא לכשעצמה מהווה כלי חשוב ביותר‬ ‫המונע אי קבלת זכויות‪ .‬ההסכם הקיבוצי הוא צעד חשוב‬ ‫ביותר שמכון מאקרו תרם לקידומו ולהוצאתו את הפועל‪,‬‬ ‫והוא מקבל משנה חשיבות לאור העובדה שהוא חל גם על‬ ‫הפועלים הפלסטינאים‪.‬‬ ‫נתנזון מציין שמתוך הפועלים הנכסים בכל יום לישראל‪,‬‬ ‫כ‪ 35-‬אלף פועלים עובדים בהתנחלויות אצל קבלנים‬ ‫מכון מאקרו לכלכלה מדינית עוסק זה ‪ 20‬שנה במחקרים‬ ‫חברתיים במטרה לספק מידע למקבלי ההחלטות בשוק‬ ‫העבודה‪ ,‬הפנסיה‪ ,‬הבריאות והפערים החברתיים‪ .‬נתנזון‬ ‫הוא כלכלן המצוי היטב בסוגיות הללו מתוקף כך ששימש‬ ‫בעברו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כיועץ הכלכלי של ההסתדרות בשנים‬ ‫‪ 1995-1984‬והוא מתמחה בשוק העבודה ויחסי העבודה‪.‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫ישראלים וגם עליהם חל ההסכם הקיבוצי‪ .‬נתון זה מהווה‬ ‫מבחינתו הישג חשוב לאור העובדה כי תחום הבניין הוא‬ ‫התחום היחיד‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שחל עליו הסכם קיבוצי בהתנחלויות‪.‬‬ ‫נתנזון מסביר שרוב הפועלים הפלסטינאים אינם יודעים מה‬ ‫מגיע להם וזה דבר שלדבריו חייבים לטפל בו אם רוצים‬ ‫שאותם עובדים יידעו לנצל את ההסכם הקיבוצי שנחתם‬ ‫לאחרונה‪ .‬לכן יש לדאוג למנגנוני הסברה ואכיפה מסודרים‪.‬‬ ‫הפועלים הפלסטינאים הם כח חשוב מאוד בשוק העבודה‬ ‫המקומי‪ ,‬מסביר נתנזון‪ ,‬ומדגיש כי בכל גל הטרור האחרון‬ ‫לא היה אף פועל פלסטינאי עם אישור עבודה‪ ,‬שהיה מעורב‬ ‫בפעילות טרור כלשהי‪ .‬נתון זה חייב לדעתו לקבל חיזוק‬ ‫חיובי‪ ,‬והתוצאה הטובה תשתלם לכולנו‪.‬‬ ‫הפועל הפלסטינאי אינו דורש‬ ‫הוצאות על סעיפי בריאות וחינוך‬ ‫והופך בכך למשתלם כלכלית יותר‬ ‫בהשוואה לפועל זר‬ ‫נתנזון מספר כי קיימים רעיונות שונים להביא ‪ 20‬אלף‬ ‫פועלים סינים‪ .‬מדובר בפועלים שיהיו חלק מהמקום‬ ‫ויצריכו התייחסות רחבה בהרבה ממקום העבודה‪ ,‬ומדובר‬ ‫באבסורד‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שבאותה שעה קיים כח‬ ‫עבודה איכותי ונגיש שבטיפול נכון נוכל כולנו ליהנות ממנו‪.‬‬ ‫בעיה חמורה של תאונות עבודה‬ ‫בענף הבנייה‪ ,‬מחדד נתנזון‪ ,‬יש בעיה נוספת שדורשת טיפול‪:‬‬ ‫שיעור גבוה מאוד של תאונות עבודה‪ .‬גם בהשוואה לשוק‬ ‫הבינלאומי נמצאת ישראל במקום גבוה מאוד (לרעה)‪ .‬יש‬ ‫לציין כי בשנת ‪ 2015‬עמד מספר האבדות בנפש מתאונות‬ ‫עבודה בבניין על ‪ 34‬פועלים‪ ,‬כך על פי דו”ח של הביטוח‬ ‫הלאומי ומשרד הכלכלה‪.‬‬ ‫השאיפה של מכון מאקרו‪ ,‬מסביר נתנזון‪ ,‬היא לייצר סדר‪,‬‬ ‫שקיפות‪ ,‬ביטחון סוציאלי ובטיחות בעבודה‪ .‬במהלך השנה‬ ‫הקרובה צפוי להיערך כנס במטרה להציג דו”חות למקבלי‬ ‫החלטות והמלצות אופרטיביות לקידום הנושאים‪ .‬אין ספק‪,‬‬ ‫מחדד נתנזון‪ ,‬שיש רצון ומקבלי ההחלטות רואים בפעילות‬ ‫הזאת שורה תחתונה שכולם יכולים להרוויח ממנה‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫ניתן לראות נכונות גדולה מצד שר האוצר משה כחלון שמבין‬ ‫את הנושא ודוחף לעשייה בעניין‪.‬‬ ‫הצפיפות והדוחק במעברים הצרים‬ ‫דורשים מהפועלים במקום להתייצב‬ ‫במקום כבר ב‪ 04:00-‬לפנות בוקר‬ ‫כדי להצליח להגיע ב‪ 07:00-‬למקום‬ ‫העבודה‬ ‫אין כאן‪ ,‬לטענתו של נתנזון‪ ,‬שמירה על בטיחות בעבודה‬ ‫ברמה מספקת‪ ,‬ולפועלים הפלסטינאים במיוחד אין מודעות‬ ‫בכל הנוגע לנושא זה‪ .‬נתנזון ביקר באתרי בנייה רבים בחו”ל‪,‬‬ ‫בין השאר כדי להבין כיצד אתרי הבנייה המקומיים צריכים‬ ‫להיראות‪ .‬הוא מסביר שפועל באירופה מגיע לאתר כמעט‬ ‫כמו חייל ‪ -‬לבוש מסודר‪ ,‬עם קסדה‪ ,‬נעליים מתאימות ועוד‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬חייבים להיערך קורסים להכשרה מקצועית ‪ -‬כיצד‬ ‫לעלות על פיגומים איך לעבוד עם ציוד כבד‪ ,‬איך להתלבש‪.‬‬ ‫נושא המודעות לבטיחות בעבודה דורש התייחסות עומק‪.‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫בתמונות‪ :‬נציגי הסתדרות עובדי הבניין והעץ מחלקים את הסכמי העבודה‬ ‫הקיבוציים במחסומים‬ ‫עמוד ‪13‬‬ ‫מעבר חלק לעובדים במעברים‬ ‫עם העובדים במחסומים‬ ‫נציגי הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצאו למחסומים כדי להציג לאלפי עובדים פלסטינאים את הסכם‬ ‫העבודה הקיבוצי ואת זכויותיהם‪ .‬לאחר חודש הרמדאן‪ ,‬מתוכננים סיורים נוספים‬ ‫נציגי הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬בראשות יצחק מויאל‬ ‫יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ ועו”ד פדל בדארנה‪ ,‬מזכיר‬ ‫ארצי לעובדים הפלסטינאים בהסתדרות עובדי הבניין והעץ‪,‬‬ ‫ביקרו בחודש האחרון במספר מחסומים בולטים – מהם‬ ‫נכנסים בכל בוקר אלפי עובדים לעבודה בישראל‪ .‬זאת‬ ‫כדי להציג להם את הסכמי העבודה הקיבוציים החדשים‪,‬‬ ‫מתורגמים לשפה הערבית‪ ,‬וכן את הטלפונים של מזכירי‬ ‫המחוזות ליצירת קשר‪.‬‬ ‫לדברי עו”ד בדארנה‪“ ,‬היינו פעמיים –במחסום בשער אפרים‬ ‫ובמחסום איל – חילקנו את הסכמי העבודה ואת רשימת‬ ‫הטלפונים‪ .‬לפני שבוע‪ ,‬היינו במחסום ג’לאמה ליד גנ’ין וגם‬ ‫שם חילקנו את הסכם העבודה הקיבוצי וגם את הפנסיה‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה נרשמו הרבה פניות למזכירי האיגוד‬ ‫המקצועי במרחבים וגם אלי כדי לברר את עניין הפנסיה‪,‬‬ ‫לדעת את זכויותיהם בגין הפרשות לפנסיה וגם כדי לברר את‬ ‫הזכויות שלהם בהתאם להסכם העבודה הקיבוצי החדש”‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 75%-‬מהמקרים‬ ‫במחלוקת המגיעים לוועדה‬ ‫הפריטטית נפתרים על ידה‬ ‫ועדה לפיתרון חילוקי דעות‬ ‫לדבריו‪ ,‬מדובר בהסכם שנחתם לאחרונה ב‪ 29-‬ביוני‬ ‫‪ 2015‬ונכנס לתוקף ב‪ 1-‬בנובמבר‪ ,‬עם פרסום צו ההרחבה‪.‬‬ ‫בהסכם הזה‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬הושגו הישגים רבים‪ :‬עבור כל עובד‬ ‫פלסטינאי מופרשת קרן פנסיה מהיום הראשון לעבודתו‬ ‫בשיעור של ‪( 8.33%‬בעוד שלישראלים מפרישים ‪ ,6%‬כאשר‬ ‫חלק מהמעסיקים מפרישים גם להם ‪ ,)8.33%‬ועובד שפוטר‬ ‫או התפטר‪ ,‬יקבל את כספי הפיצויים שנמצאים כבר בקופה‪.‬‬ ‫בנוסף לזה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬העובד יזכה ל‪ 4%-‬הפרשות בגין‬ ‫חופש שנתי‪ ,‬ובמידה שהוא מסיים לעבוד‪ ,‬הוא ידרוש את‬ ‫ההפרש לפי הוותק שלו בעבודה‪ .‬עוד חשוב לציין כי שכר‬ ‫המינימום בענף הבנייה‪ ,‬הוא הגבוה במשק‪.‬‬ ‫יתרון נוסף בהסכם החדש‪ ,‬הוא סעיף הכולל מנגנון לבירור‬ ‫חילוקי דעות בין הצדדים – בין העובד למעסיק‪ .‬מדובר‬ ‫בוועדה פריטטית המורכבת מנציג ההסתדרות‪ ,‬העובד או‬ ‫בא כוחו – מזכיר איגוד מקצועי‪ ,‬וכן נציג התאחדות בוני‬ ‫הארץ‪ ,‬ושם דנים במחלוקת‪ .‬הוועדה מנסה להגיע להסכם‬ ‫והיום “יש לנו בערך כל חודש בין ‪ 60‬ל‪ 80-‬פניות בעניינים‬ ‫על הפיגומים‬ ‫של עובדים פלסטינאים”‪ .‬לדברי עו”ד בדארנה‪ ,‬למעלה‬ ‫מ‪ 75%-‬מהמקרים נפתרים במסגרת הוועדה‪.‬‬ ‫למה יצאתם למחסומים? האם העובדים לא היו מודעים‬ ‫לעניין?‬ ‫“לצערי לעובדים הפלסטינאים אין מודעות לזכויות שלהם‬ ‫ולכן חילקנו את ההסכם‪ .‬בנוסף‪ ,‬באנו לעדכן אותם שמגיע‬ ‫להם ייצוג משפטי חינם בפניות לבית הדין לעבודה‪ ,‬או‬ ‫לוועדה הפריטטית‪ .‬לכל עובד פלסטינאי מגיע ייצוג משפטי‬ ‫וליווי משפטי‪ ,‬אם זה דרך מזכיר איגוד מקצועי מרחבי‪ ,‬או‬ ‫עו”ד‪ ,‬באמצעות לשכה משפטית – וכל זאת בחינם‪.‬‬ ‫“בנוסף‪ ,‬הדבר נועד גם להכיר להם את זכויות העבודה‬ ‫שלהם בהתאם להסכם הקיבוצי החדש‪ .‬ההסכם מתורגם‬ ‫לשפה הערבית‪ ,‬וכך גם רשימת המזכירים המרחביים”‪.‬‬ ‫בדארנה מוסיף כי יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק‬ ‫מויאל הורה לכל מזכירי האיגוד המקצועי במרחבים‪ ,‬לטפל‬ ‫מיד וללא דיחוי בכל פניה מצד עובד פלסטינאי ולבדוק את‬ ‫האפשרות להביא אותו בפני הוועדה‪ ,‬או לבית הדין לעבודה‬ ‫ עד שיקבל את כל מה שמגיע לו‪.‬‬‫“בהסכם החדש שעליו חתם מויאל‪ ,‬נשמרו כל הזכויות של‬ ‫העובדים הפלסטינאים והזרים‪ ,‬וכל עובד בניין – ולא חשוב‬ ‫מהו מוצאו‪ ,‬מקבל את אותן זכויות‪ ,‬אם עבד בענף הבניין‪.‬‬ ‫ההסכם הוא אחד הטובים בעולם בענף הבנייה והתעריף‬ ‫שמשולם לעובד בניין בארץ הוא מהגבוהים בעולם”‪.‬‬ ‫“ההסכם עליו חתם מויאל הוא‬ ‫אחד הטובים בעולם בענף הבנייה‬ ‫והתעריף שמשולם לעובד בניין‬ ‫בארץ הוא מהגבוהים בעולם”‬ ‫האם המפגש ייצר הרבה הדים?‬ ‫“קיבלנו הרבה פניות‪ ,‬יש הצלחה בחלוקת ההסכמים ויש‬ ‫לנו תוכנית לחלק הסכמים נוספים במחסומים נוספים‪ ,‬עם‬ ‫תום חודש הרמאדן‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬חילקנו מעל ‪ 15‬אלף חוברות‬ ‫בשני מחסומים”‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הוועדה הפריטטית יושבת שלושה ימים בשבוע ‪-‬‬ ‫בימים ב’‪-‬ד’ ‪ -‬ובגלל העומס פניות מצד עובדים פלסטינאים‪,‬‬ ‫היא תתכנס גם בפגרת הקיץ‪.‬‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫מנהל עבודה‪,‬‬ ‫ אנחנו יודעים שהיית רוצה לשמור יותר על העובדים שלך‬ ‫ אנחנו יודעים שהיית רוצה לעבוד יותר לפי החוק‬ ‫ אנחנו גם יודעים שהעבודה לוחצת ואין לך אפילו זמן לנשום‪...‬‬ ‫קבל‪:‬‬ ‫ עוזרת אישית צמודה‬ ‫ היא תעזור לך בכל‬ ‫ היא תשאיר אותך בשליטה‬ ‫אפליקציית משו״ב בטיחות בבניה ‪-‬‬ ‫העוזרת הצמודה שלך‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫‪052-920-4348‬‬ ‫‪www.safeguard.co.il‬‬ ‫‪Applied Innovation‬‬ ‫דו"ח ממשלתי על תאונות עבודה‬ ‫התאונות בענף הבנייה‬ ‫ישראל בין ה”מובילות” בהיקף ההרוגים‬ ‫מה שידענו מקבל חיזוק רשמי‪ :‬דו”ח מיוחד של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הכלכלה חושף את המצב‬ ‫בענף הבנייה בכל הנוגע לתאונות העבודה הקטלניות‪ .‬מסתבר שגם בהשוואה בינלאומית יש לנו‬ ‫הרבה להשתפר – כ‪ 13-‬הרוגים ל‪ 100-‬אלף מועסקים ‪ -‬כשרק בפורטוגל ובקפריסין המצב גרוע יותר‬ ‫ניתוח של דו”ח תאונות עבודה בישראל בשנים ‪,2015-2011‬‬ ‫מעלה כמה נקודות למחשבה עבור העוסקים במקצועות‬ ‫הבנייה‪ ,‬והן לא בהכרח מעודדות‪.‬‬ ‫הדו”ח שהוציאו המוסד לביטוח לאומי ומינהל הבטיחות‬ ‫והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה מצביע באופן‬ ‫שאינו מפתיע על כך שענף הבנייה הוא המסוכן ביותר‪,‬‬ ‫ובשנה שעברה עמד מספר ההרוגים בו על ‪ 34‬מכלל ‪54‬‬ ‫הרוגי תאונות העבודה‪ .‬לא פחות מ‪ 21-‬עובדים נפלו‬ ‫למעשה אל מותם באתרי הבנייה‪ .‬גם בהשוואה בינלאומית‬ ‫המצב בעייתי – אם בהשוואה למדינות האיחוד האירופי‬ ‫מצבנו אינו רע בכל הנוגע לתאונות העבודה הקטלניות‪ ,‬הרי‬ ‫שמבדיקת ספציפית של הנעשה בענף הבנייה בלבד עולה‬ ‫כי מצבנו אינו טוב בכלל‪ ,‬ושיעור ההיפגעות גבוה במיוחד‪.‬‬ ‫תאונות עבודה עם פצועים‬ ‫בדיקת תאונות העבודה שלא הסתיימו במוות מתייחסת‬ ‫לשנים ‪ 2014-2011‬והיא מעלה כי במהלכן נפצעו למעלה‬ ‫מ‪ 195-‬אלף עובדים‪ ,‬והדבר הוביל לתשלום גמלאות בסך‬ ‫של ‪ 4.5‬מיליארד שקל בשנת ‪ – 2015‬כלומר לנזק כלכלי‬ ‫כבד‪ .‬בחינה משולבת של כלל הנתונים הרלוונטיים מעלה‬ ‫את האפשרות שלצד הירידה בשיעור הפצועים בכלל‬ ‫תאונות העבודה‪ ,‬עולה חומרתן של התאונות‪( .‬תרשים ‪)1-2‬‬ ‫בדיקת ההתפלגות של ענפי הכלכלה בהן נרשם מספר‬ ‫הפצועים הגדול ביותר מעלה כי מדובר בבינוי‪ ,‬בתעשייה‬ ‫ובמסחר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מספר הפצועים בענף הבנייה ב‪2011-‬‬ ‫עמד על ‪ 5,484‬ושלוש שנים לאחר מכן עמד על ‪.5,828‬‬ ‫‪ .1‬אחוז שינוי בתשלום דמי פגיעה לנפגעי עבודה (מחירי ‪2015‬‬ ‫באלפי ש"ח) ואחוז שינוי במועסקים בשנים ‪2011-2015‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫‪ .2‬מספר נפגעים שקיבלו דמי פגיעה ושיעורם ל‪ 100-‬אלף‬ ‫מועסקים בשנים ‪2011-2014‬‬ ‫התרשים הבא (‪ )3‬מוכיח כי ענף הבנייה הוא המסוכן ביותר‬ ‫מבין הענפים שנבדקו‪:‬‬ ‫פילוח אחר מתייחס למספר הנפגעים לפי מעמדם האזרחי‪,‬‬ ‫וממנו עולה כי מצבם של העובדים הישראלים הולך‬ ‫ומשתפר‪ ,‬אך של הזרים – מידרדר‪ .‬נפגעי תאונות עבודה‬ ‫מקרב בעלי אזרחות ישראלית יורד בקצב שנתי של כ‪,3%-‬‬ ‫זה של עובדי שטחים כמעט אינו משתנה‪ ,‬אולם שיעורם‬ ‫של הנפגעים מקרב העובדים הזרים עולה בקצב שנתי‬ ‫של כ‪ 12%-‬ומשלים עלייה של ‪ 42%‬מאז שנת ‪ .2011‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ההנחה היא שישנו תת דיווח של תאונות‬ ‫עבודה המתרחשות בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים‬ ‫ועובדי השטחים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מספר נפגעים שקיבלו דמי פגיעה ל‪ 100-‬אלף מועסקים‬ ‫בשנים ‪2011-2014‬‬ ‫עמוד ‪16‬‬ ‫ומה מצבנו ביחס לעולם בנוגע לתאונות עם פצועים? אם‬ ‫הממוצע האירופי עומד על ‪ 1,533‬נפגעים ל‪ 100-‬אלף‬ ‫מועסקים‪ ,‬הרי שאנו מגרדים אותו מלמטה – עם ‪1,512‬‬ ‫נפגעים – ומצבנו טוב ממדינות כמו צרפת‪ ,‬שמוליכה את‬ ‫הרשימה המפוקפקת עם ‪ 3,042‬נפגעים‪ ,‬וכן פורטוגל‪ ,‬ספרד‪,‬‬ ‫בלגיה‪ ,‬דנמרק ושוויץ‪.‬‬ ‫מבדיקת עומק של ענף הבינוי מתגלה כי הממוצע באיחוד‬ ‫האירופי עומד על ‪ 2,821‬נפגעים ל‪ 100-‬אלף מועסקים‪ ,‬ואנו‬ ‫נמצאים ברמה של ‪ .2,247‬את הרשימה מובילה שוויץ עם‬ ‫‪ 7,499‬נפגעים‪.‬‬ ‫תאונות קטלניות‪ :‬המצב עגום‬ ‫כאן אנו מגיעים לחלק העצוב במיוחד‪ ,‬הנוגע לתאונות בהן‬ ‫קיפחו עובדים את חייהם‪ ,‬והמצב בענף הבנייה כפי שעולה‬ ‫מהדו”ח אינו טוב כלל ועיקר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2015‬אירעו ‪ 53‬תאונות עבודה קטלניות בסך הכל‪ ,‬שבהן‬ ‫נהרגו ‪ 54‬עובדים המהווים ‪ 1.37‬הרוגים ל‪ 100-‬אלף עובדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מספר הרוגים בתאונות עבודה שנתי וממוצע חמש שנתי בין‬ ‫השנים ‪2015 - 2000‬‬ ‫של כ‪ 28%-‬בשיעורם של ההרוגים בענף הבינוי”‪.‬‬ ‫סיבת המוות העיקרית בתאונות עבודה בענף הבנייה היא‬ ‫נפילה מגובה – ‪ 21‬הרוגים בשנה שעברה‪ ,‬ולאחר מכן – ‪7‬‬ ‫מהתמוטטות או מקריסה; נפילת עצם או פגיעת עצם נע – ‪;4‬‬ ‫והתחשמלות – ‪.2‬‬ ‫ענף הבנייה סיפק לא פחות מ‪ 62%-‬מסך ההרוגים בתאונות‬ ‫העבודה בשנה שעברה‪ ,‬כאשר ‪ 53%‬מהן התרחשו במחוז‬ ‫המרכז‪ ,‬ו‪ 29%-‬מהן – בצפון‪.‬‬ ‫ומהם אתרי הבנייה המסוכנים ביותר? מדובר באתרי הבנייה‬ ‫למגורים‪ ,‬בהם אלמנט הבנייה לגובה דומיננטי ביותר – ‪64%‬‬ ‫מכלל התאונות הקטלניות אירעו שם‪.‬‬ ‫נתון מעניין במיוחד מתייחס לשלב הבנייה בו אירעו‬ ‫התאונות הקטלניות‪ .‬לפי הדו”ח‪ 46%“ ,‬מהתאונות הקטלניות‬ ‫התרחשו במבנים בשלב השלד‪ .‬שלב זה מאופיין במגוון‬ ‫פעולות הקשור להכנה ולביסוס שלד המבנה לרבות יציקות‬ ‫של עמודים וקורות‪ 21% .‬מהתאונות התרחשו בשלב עבודות‬ ‫גמר‪ ,‬הכוללות ריצוף‪ ,‬חיפוי‪ ,‬התקנות למיניהן‪ ,‬איטום ועוד‪.‬‬ ‫‪ 18%‬תרמו עבודות שיפוצים הנחשבות לעבודות בנייה‬ ‫פשוטות יחסית‪ .‬ב‪ 4-‬מהמקרים התבצעו עבודות חפירה‪,‬‬ ‫כאשר מדובר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בהתמוטטות דפנות או מקטע‬ ‫חפירה על עובד”‪.‬‬ ‫ומהם הגורמים שהטיפול בהם הביא לתגובת השרשרת‬ ‫שבסופה נרשמה התאונה הקטלנית? את זאת ניתן לראות‬ ‫בתרשים הבא‪:‬‬ ‫‪ .6‬עצם מעורב – תאונות קטלניות בענף הבינוי ב‪2015-‬‬ ‫לפי הדו”ח‪“ ,‬שיעור ההרוגים כתוצאה מתאונות עבודה‪ ,‬יורד‬ ‫בקצב שנתי של כ‪ ,6%-‬ומשלים ירידה מצטברת של כ‪25%-‬‬ ‫בשיעורי ההרוגים בשנים ‪.”2015-2011‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כמו בתאונות הלא קטלניות‪ ,‬גם בפרמטר זה זוכה‬ ‫ענף הבנייה למקום הראשון והלא מחמיא‪ ,‬וכאמור‪ ,‬בשנה‬ ‫שעברה נרשמו בו ‪ 34‬הרוגים‪( .‬תרשים ‪)5‬‬ ‫‪ .5‬מספר הרוגים בתאונות עבודה לפי ענפים בשנים ‪2015 - 2000‬‬ ‫לא זו בלבד – הסיכוי שעובד שאינו בעל אזרחות יקפח את‬ ‫חייו כפול בהשוואה לעמיתו הישראלי בענף הבניין‪.‬‬ ‫בדו”ח נכתב כי “ההסתברות שעובד בענף הבינוי יקפח‬ ‫את חייו בתאונת עבודה גבוה פי ‪ 5‬לעומת עמיתו בענף‬ ‫התעשייה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬שיעור ההרוגים בענף הבינוי מציג קצב‬ ‫ירידה שנתי של כ‪ 8%-‬מדי שנה‪ ,‬ומשלים ירידה מצטברת‬ ‫על הפיגומים‬ ‫לגבי סוג ההעסקה של ההרוגים נכתב בדו”ח כי “מעל‬ ‫ל‪ 50%-‬מהנפגעים בתאונות הקטלניות הינם עובדי קבלן‬ ‫משנה‪ .‬שכיחות זו עולה בקנה אחד עם מבנה ההעסקה‬ ‫בענף‪ ,‬לפיו מבצע הבנייה באתר מעסיק מספר קבלני משנה‬ ‫להם מומחיות מקצועית ייעודית”‪.‬‬ ‫הנתון הסופי בדו”ח רק מדגיש את הפער העצום השורר בין היקף‬ ‫ההרוגים הכללי בתאונות העבודה לבין הנעשה בענף הבנייה –‬ ‫וזאת בהשוואה לארה”ב ולמדינות נבחרות באיחוד האירופי‪.‬‬ ‫אם ממוצע האיחוד האירופי עומד על ‪ 1.8‬הרוגים ל‪100-‬‬ ‫מועסקים בבחינת כלל תאונות העבודה‪ ,‬הרי שישראל‬ ‫נמצאת אי שם מתחתיו עם ‪ 1.51‬הרוגים‪ ,‬כשרק המצב‬ ‫בדנמרק ובהונגריה טוב יותר‪.‬‬ ‫ואילו בענף הבינוי מדובר בממוצע אירופאי של ‪-5.87‬‬ ‫הרוגים ל‪ 100-‬אלף מועסקים‪ ,‬כשבישראל הנתון המבהיל‬ ‫הוא ‪ 13.2‬הרוגים‪ ,‬כשרק בשתי מדינות – פורטוגל וקפריסין‬ ‫– המצב גרוע יותר‪.‬‬ ‫עמוד ‪17‬‬ ‫יום הספורט השנתי‬ ‫יום הספורט השמיני‬ ‫לעובדי הבניין והעץ‬ ‫והתעשיות הנלוות‬ ‫עוד יום ספורט שארגנה הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪,‬‬ ‫באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל‪ ,‬שהיא‬ ‫נותנת החסות העיקרית לארוע‪ ,‬נערך עבור העובדים –‬ ‫והפעם היה זה יום הספורט השמיני במספר‪ .‬האירוע‪ ,‬לזכרו‬ ‫של שלמה יפרח ז”ל‪ ,‬התקיים ב‪ 29.5-‬במכון וינגייט‪.‬‬ ‫את האירוע כיבדו בנוכחותם יו”ר הסתדרות עובדי הבניין‬ ‫והעץ‪ ,‬יצחק מויאל; מנכ”ל מרכז הפועל‪ ,‬יורם אורנשטיין; מ”מ‬ ‫יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬שאול כאתב ויו"ר חדר‬ ‫מצב ומ"מ יו"ר האגף לאיגוד מקצועי‪ ,‬ג'יהאד עקל‪.‬‬ ‫במהלך האירוע גם נפרדו בהסתדרות מפיצ'י דובינר שסיים את‬ ‫תפקידו כמחזיק תיק הספורט בהסתדרות עובדי הבניין והעץ‪.‬‬ ‫יום הספורט כלל שורת ענפים‪ ,‬ובהם קטרגל‪ ,‬כדורסל‪,‬‬ ‫כדורשת בנות וטניס שולחן‪ ,‬ולראשונה אף הושקה תחרות‬ ‫הליכה‪ .‬תחרות זו נמשכה ‪ 45‬דקות והיא נערכה על מסלול‬ ‫בווינגייט‪ .‬תחרות מעט פחות פיזית אך לא פחות מרתקת‬ ‫הייתה בשש‪-‬בש‪ .‬לשמחתם של המשתתפים‪ ,‬אף נערכה‬ ‫פעילות זומבה‪.‬‬ ‫מימין‪ :‬יורם אורנשטיין‪ ,‬ג'יהאד עקל‪ ,‬פיצ'י דובינר ויצחק מויאל‬ ‫הזוכים במקום הראשון והשני בכל ענף יישלחו‬ ‫לספורטיאדה באילת בנובמבר השנה‪ ,‬כדי לייצג את עובדי‬ ‫ענף הבניין והעץ‪.‬‬ ‫אילו שמות הזוכים‪:‬‬ ‫קטרגל‪:‬‬ ‫‪ .1‬אבן וסיד‬ ‫‪ .2‬פרטנים‬ ‫‪ .3‬דניה סיבוס‬ ‫כדורסל‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיכון ובינוי‬ ‫‪ 2‬פניציה ציפורית‬ ‫‪ .3‬דניה סיבוס‬ ‫כדורשת‪:‬‬ ‫‪ .1‬דניה סיבוס‬ ‫‪ .2‬תדהר‬ ‫‪ .3‬הסתדרות ועד הפועל‬ ‫על הפיגומים‬ ‫לאחר סיום מסלול הליכה בן ‪ 5‬ק"מ‬ ‫טניס שולחן‪:‬‬ ‫‪ .1‬עידו בן שמחון‬ ‫‪ .2‬רומן סטסבסקי‬ ‫‪ .3‬אלכס קומר‬ ‫הליכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אשר ליבוביץ‬ ‫‪ .2‬ולדימיר בלוחובסקי‬ ‫עמוד ‪18‬‬ ‫עובדי אבן וסיד‬ ‫עובדי הבינוי‬ ‫של משטרת ישראל‬ ‫עובדי פניציה ציפורי‬ ‫עובדי הקאנטרי‬ ‫קבוצת הליכה‬ ‫מויאל ולאה יום טוב‪,‬‬ ‫מין‪ :‬עופרה ציון‪ ,‬יצחק‬ ‫שאבי אנוש באבן וסיד‬ ‫מי‬ ‫מנהלת מ‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪19‬‬ ‫אליפות העולם למקומות עבודה‬ ‫נציגי ענף הבניין‬ ‫התחרו בפלמה‬ ‫דה מיורקה‬ ‫‪ 32‬ספורטאים‪ ,‬נציגי ענפי הבניין והעץ והתעשיות הנלוות‪ ,‬השתתפו באליפות‬ ‫העולם למקומות עבודה; קבוצת הקטרגל של אבן וסיד זכתה במקום השלישי‪,‬‬ ‫לקבוצות הכדורסל בנים וכדורשת בנות של תדהר היה קצת יותר קשה‬ ‫לא רק בישראל‪ :‬הספורטאים נציגי ענפי הבניין והעץ‬ ‫והתעשיות הנלוות מתחרים גם בחו”ל‪ ,‬והפעם באליפות‬ ‫העולם למקומות עבודה בפלמה דה מיורקה שבספרד‪.‬‬ ‫באמצעות מרכז הפועל‪.‬‬ ‫משלחת ישראל השתתפה באירוע שנערך בראשית חודש‬ ‫יוני‪ ,‬והיא כללה ‪ 32‬ספורטאים – קבוצת הכדורסל בנים‬ ‫והכדורשת בנות של חברת תדהר‪ ,‬וקבוצת הקטרגל של‬ ‫חברת אבן סיד‪ .‬למתחרים הצטרפו איל שלו‪ ,‬מנכ”ל הקרן‬ ‫לעידוד ופיתוח ענף הבנייה‪ ,‬ועידן שדה‪ ,‬מחזיק תיק הספורט‬ ‫בהסתדרות עובדי הבניין והעץ‪.‬‬ ‫ומה היה מאזן ההישגים? קבוצת הכדורשת של תדהר ניצחה‬ ‫משחק אחד והפסידה בשלושה; קבוצת הכדורסל של תדהר‬ ‫הפסידה בכל ארבעת המשחקים ששיחקה; ואילו קבוצת‬ ‫הקטרגל של אבן וסיד זכתה במקום השלישי המכובד לאחר‬ ‫שניצחה חמישה משישה משחקים‪.‬‬ ‫עידן שדה אמר כי “זאת היתה חוויה עבורי ועבור חלק גדול‬ ‫מהמשתתפים‪ ,‬זו היתה חוויה ראשונית‪ .‬האירוע היה מצוין‪.‬‬ ‫הקבוצות היו ברמה גבוהה‪ .‬נציגי אבן וסיד ניצחו קבוצות‬ ‫מצרפת‪ ,‬הולנד ודנמרק‪ .‬לקבוצת הכדורשת היה קצת‬ ‫קשה יותר כי הגיעו קבוצות חזקות מאוד‪ ,‬אבל כולם נהנו‬ ‫מהתחרות ומהאווירה”‪.‬‬ ‫יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ אמר כי הוא‬ ‫גאה בהישגי המשלחת וכי "הדבר הכי חשוב מבחינתי‪ ,‬זו‬ ‫השתתפות של המגזר הפרטי באירועים בין לאומיים"‪.‬‬ ‫המשלחת הישראלית לפלמה דה מיורקה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪20‬‬ ‫משכנתא מיטבית‬ ‫מיטבית משכנתאות בשיתוף הסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫והתעשיות הנילוות מציגים‪:‬‬ ‫יש לנו עניין עם פועלי בניין!‬ ‫בעלי משכנתא קיימת? ממחזרים או מתכננים לשפץ‪/‬להרחיב?‬ ‫זקוקים להלוואה נוספת מכספי משכנתא? ובקיצור‪:‬‬ ‫יש לך תחושה שגובים לך המון‪...‬‬ ‫והמשכנתא לא נגמרת‪ .‬הגיע הזמן לעשות‬ ‫מחשבים מסלול מחדש‬ ‫הסתדרות עובדי הבניין והעץ והתעשיות הנילוות מציגה בפניכם את מיטבית משכנתא‪,‬‬ ‫חברה בין המובילות בישראל בתחומה בליווי אבי אבגיל מרצה ויועץ מהוותיקים והמובילים‬ ‫בישראל ובניהולו של פיני טל חזן‪ -‬יועץ משכנתאות מדופלם!‬ ‫בשיתוף הסתדרות עובדי הבניין והעץ והתעשיות הנילוות החלטנו להעניק לך‪:‬‬ ‫ •‪(₪ 1000‬שובר מאיתנו) ‪ 1000 +‬ש"ח (שובר יעוץ חינם)‬ ‫ •‪ ₪ 300‬בונוס בבדיקת זכאות להחזר מס‪.‬‬ ‫ •סה"כ ‪ 2300 -‬ש"ח הטבה!‬ ‫למימוש ההטבה ניתן להשאיר הודעת ‪ sms‬או וואצאפ‬ ‫‪– 053-239-55-98‬מענה ‪ sms‬עד ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫הצטרף בעברית לדף ה‪-‬‬ ‫משכנתא מיטבית‬ ‫דף נחיתה לסריקה ולהשאיר פרטי קשר‪:‬‬ ‫למימוש הטבת מס בלבד ‪:‬‬ ‫ניתן להתקשר‪03-9415709-‬‬ ‫או בפקס‪ 03-9525288 :‬עם פרטי קשר ונחזור אליכם‪.‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪21‬‬ ‫נלחמים במחדלי הבטיחות‬ ‫בטיחות באתרי בניין‬ ‫יש הרבה‬ ‫מה לעשות‬ ‫העבודה באתרים הופכת למורכבת יותר‪ ,‬וגם פוטנציאל הסיכון‬ ‫הולך וגדל‪ .‬מה מתכוונת הסתדרות עובדי הבניין לעשות בנידון?‬ ‫‪ ‬מאת צבי רוט‪ ,‬מרכז תחום בטיחות בבנייה בהסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫אתרי בניין בישראל הפכו לגדולים ומורכבים יותר ויותר‪.‬‬ ‫מבני ענק נבנים בכל מקום כבנייני מגורים רבי קומות ומבני‬ ‫ציבור גדולים‪ .‬בנוסף מוקמים גשרים ומנהרות‪ ,‬ומתבצעות‬ ‫עבודות עפר ותשתיות בהיקפים גדולים‪ .‬אלה פרויקטים‬ ‫מורכבים הדורשים ציוד רב להקמתם ומעורבות של עובדים‬ ‫רבים מתחומים שונים‪.‬‬ ‫מורכבות העבודה והמעורבות של ציוד ועובדים הופכות‬ ‫פרויקטים אלה לבעלי פוטנציאל סיכון גבוה‪.‬‬ ‫אחת העבודות המסוכנות ביותר היא זו שמתבצעת בגובה‪,‬‬ ‫וככל שהבניינים גבוהים יותר רמת הסיכון עולה‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות נפגעו ונהרגו עובדים רבים בנפילה מגובה (אך‬ ‫גם מסיבות אחרות)‪ .‬לעתים קרובות איננו יודעים את נסיבות‬ ‫התאונה המדויקות אך אין זה משנה את העובדה שתאונות‬ ‫העבודה בתחום הבנייה הן רבות מדי ובעלות תוצאות קשות‪.‬‬ ‫גורמים רבים במשק הישראלי קשורים ומעורבים בניסיון‬ ‫להקטין ככל האפשר את התאונות‪ ,‬מספרן וחומרתן –‬ ‫בראשם עומדים‪:‬‬ ‫היא בהנחיית חבריה בנושאי בטיחות‪ ,‬ובכלל‬ ‫*הסתדרות עובדי ענף הבניין (בהסתדרות החדשה) הרואה‬ ‫בהגנה על גופם‪ ,‬בריאותם וחייהם של העובדים בענף נושא‬ ‫מרכזי בפעילותה‪ .‬ההסתדרות פועלת בדרכים שונות להקטין‬ ‫את מספר התאונות בענף באמצעים הבאים‪ :‬הסכמי בטיחות‬ ‫קיבוציים; הסכמי עבודה ובטיחות למנופאים באתרי הבנייה;‬ ‫פעילות מול ועדות הכנסת במגמה להמריצן לפעול בנושאי‬ ‫הבטיחות; וכן פועלת יחד עם התאחדות בוני הארץ על מנת‬ ‫להציג את נושא הבטיחות בפני הקבלנים החברים בהתאחדות‬ ‫על מנת לעודדם לפעול לשיפור העניין באתרי הבניין‪.‬‬ ‫על מנת לשפר את פעילות הגופים העוסקים בעניין כפי‬ ‫שצוינו לעיל‪ ,‬אנו בהסתדרות עובדי הבניין פועלים להקים‬ ‫גוף לניהול כל הגורמים השותפים לבטיחות בענף – מעין‬ ‫“ועדת היגוי” אשר תתכנן‪ ,‬תארגן ותעקוב אחר הפעילות‬ ‫לשיפור הבטיחות‪.‬‬ ‫גורמי הפגיעה אשר הובילו למות עובדים בענף הבינוי‪ ,‬בשנת ‪2015‬‬ ‫*משרד הכלכלה‪ ,‬שאמור לספק מערכת אפקטיבית של‬ ‫פיקוח‪ ,‬אכיפה וענישה לאלו העוברים על תקנות הבטיחות (יש‬ ‫לומר בכנות כי תקנות הבטיחות מקיפות ועונות על כל תחומי‬ ‫הבטיחות‪ ,‬ואילו מולאו כלשונן היו נמנעות תאונות רבות)‬ ‫*”המוסד לבטיחות וגהות”‪ ,‬העוסק בהדרכה והכשרה של‬ ‫עובדים בתחומי בטיחות באתרים ‪ -‬בקורסים‪ ,‬בהרצאות‬ ‫בהמחשות ובתרגול באמצעות ניידות המופעלות על ידי המוסד‬ ‫*”התאחדות בוני הארץ” (התאחדות הקבלנים) העוסקת אף‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪22‬‬ ‫אפליקציה נגד תאונות‬ ‫אפליקציה בשירות‬ ‫המאבק בתאונות‬ ‫הסתדרות עובדי הבניין והעץ מגייסת טכנולוגיה מתקדמת לסייע למנהלי העבודה‬ ‫במאבקם בתאונות העבודה בענפי הבנייה בישראל ‪ ‬מאת מתי רביבי‪ ,‬סייפ גארד‬ ‫זו לא הפעם הראשונה שהסתדרות עובדי הבניין והעץ‬ ‫מתגייסת למשימה חשובה וערכית זו‪ ,‬אך אולם זו בהחלט‬ ‫הפעם הראשונה שהיו"ר יצחק מויאל מחליט לצרף למאבק‬ ‫זה טכנולוגיה מתקדמת‪ .‬בכך מתייצבת הסתדרות עובדי‬ ‫הבניין והעץ בעמדת חלוץ מרכזי במאבק בתאונות בענף‬ ‫הבנייה‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה שבה מדובר הינה אפליקציית משו”ב (מידע‪,‬‬ ‫שליטה ובקרה) מבוססת טכנולוגיית מובייל המונגשת למנהלי‬ ‫העבודה באמצעות הטלפונים החכמים הנמצאים ברשותם‪.‬‬ ‫אפליקציית משו”ב מהווה מעין עוזרת אישית למנהל‬ ‫העבודה באתרי הבנייה ומסייעת לו להבטיח את שלום‬ ‫העובדים וליישם הלכה למעשה את דרישות החוק‪.‬‬ ‫אפליקציה זו הינה ראשונה ויחידה מסוגה בעולם הבנייה‪,‬‬ ‫שכן היא תוכננה ונבנתה מראש‪ ,‬כעוזרת אישית –‬ ‫האפליקציה הולכת עם מנהל העבודה לכל מקום ומסייעת‬ ‫לו להשלים את חובותיו בצורה יעילה‪ ,‬נכון ובזמן‪.‬‬ ‫אפליקציית משו”ב – עוזרת אישית למנהל העבודה‬ ‫האפליקציה מזכירה‪ ,‬מתריעה‪ ,‬מתעדת ומדווחת בעצמה‪.‬‬ ‫היא מערכת אוטונומית ההופכת את פעולותיו של מנהל‬ ‫העבודה באופן אוטומטי לדוחות והודעות‪ ,‬היא עורכת את‬ ‫“הפנקס הכללי”‪ ,‬מתעדת את “פנקס ההדרכה”‪ ,‬מאפשרת‬ ‫לבצע בקרות בטיחות‪ ,‬מוציאה דרישות לפעולות מתקנות‬ ‫ועוד‪ .‬האפליקציה מאפשרת למנהל העבודה לייעל את‬ ‫תפוקותיו ולשפר את ביצועיו‪ .‬עוזרת אישית כבר אמרנו?‬ ‫האפליקציה הופכת את משימות ניהול הבטיחות של‬ ‫מנהל העבודה למטלות נוחות‪ ,‬ידידותיות ופשוטות לביצוע‪.‬‬ ‫לוחצים על הסמלים ומתחילים לעבוד‪.‬‬ ‫•היא מתעדת ומדווחת באופן אוטומטי‬ ‫•האפליקציה בונה בעצמה את הפנקס הכללי ואת פנקס‬ ‫ההדרכה‬ ‫•האפליקציה עוקבת אחר בדיקות המבוצעות על ידי‬ ‫מפעילי מנופים‬ ‫במצב של מקרה מסוכן‪ ,‬האפליקציה מדריכה את מנהל‬ ‫העבודה כיצד לפעול‪ ,‬מה לדווח‪ ,‬מתי ולמי‪ ,‬והיא גם עושה‬ ‫זאת במקומו‪.‬‬ ‫כיצד תקדם הסתדרות עובדי הבניין והעץ את השימוש‬ ‫בטכנולוגיה?‬ ‫על מנת לקדם את השימוש באפליקציה‪ ,‬תממן הסתדרות‬ ‫עובדי הבניין והעץ ‪ 50%‬מעלות ההטמעה והשימוש‬ ‫באפליקציה לחברות הבנייה ולאתרים שיבקשו להצטרף‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קבע מויאל‪ ,‬שלימוד פרק הבטיחות בהכשרת מנהלי‬ ‫עבודה‪ ,‬ייעשה באמצעות השימוש באפליקציה זו ובכך‪,‬‬ ‫לייעל את תהליך הלמידה וההתנסות המעשית ולקדם את‬ ‫השימוש באפליקציה באתרי הבנייה‪ ,‬לאחר שמנהלי עבודה‬ ‫אלה יסיימו את הקורס‪.‬‬ ‫משו”ב‬ ‫אפליקציית‬ ‫(מידע שליטה בקרה)‬ ‫פותחה על ידי חברת‬ ‫סייפגארד הישראלית‪,‬‬ ‫בהובלתו המקצועית‬ ‫של אל”מ מיל’ מתי‬ ‫רביבי‪ ,‬ובמימון שניתן‬ ‫על ידי קרן מנוף של‬ ‫הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫כיצד אפליקציית משו”ב עובדת?‬ ‫•האפליקציה “למדה” את כל מה שעל מנהל העבודה‬ ‫לדעת על מנת לבצע את חובותיו‬ ‫•האפליקציה מנגישה את דרישות החוק‪ .‬היא מציעה לו‬ ‫לוחות זמנים לקיום סקר בקרות בטיחות באתר‬ ‫•היא מזכירה לו לקיים פעולות בדיקה ובקרה‬ ‫•היא מתריעה בפניו במקרה של סטייה מבדיקה או דרישה‬ ‫•היא עוקבת אחר תוקף תסקירי הבדיקה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪23‬‬ ‫עיתון דבר חוזר‬ ‫עשרים שנה אחרי סגירתו‪:‬‬ ‫ההסתדרות השיקה מחדש את עיתון‬ ‫"דבר ראשון"‬ ‫המיזם האינטרנטי החדש ישמש כאתר החברתי של ישראל ויעסוק בהרחבה‬ ‫במאבקים חברתיים‬ ‫‪ 91‬שנים מאז ייסודו של עיתון "דבר"‪ ,‬ושני עשורים לאחר‬ ‫שסגר את שעריו בפעם האחרונה‪ ,‬ההסתדרות החייתה את‬ ‫המותג ההיסטורי במהדורה מקוונת והשיקה לאחרונה את‬ ‫"דבר ראשון"‪ ,‬מיזם אינטרנטי חדש שישמש כאתר החברתי‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫"דבר ראשון" יפעל על מנת להשמיע קול שונה בשיח‬ ‫הציבורי ולקדם סיקור תקשורתי של נושאי חברה וכלכלה‬ ‫על פי עקרונות הסולידריות‪ ,‬השוויון והצדק החברתי‪ .‬לצד‬ ‫החדשות ודיווחי האקטואליה‪ ,‬האתר יתמקד בסיפורי‬ ‫עובדים וגמלאים ויעסוק בהרחבה במאבקים חברתיים‪.‬‬ ‫"'דבר" נוסד בשנת ‪ 1925‬בידי ברל כצנלסון שהיה עורכו‬ ‫הראשון‪ .‬במהלך שנות פעילותו הרבות לפני ואחרי‬ ‫קום המדינה‪" ,‬דבר" שימש כאכסניה לבכירי הכותבים‬ ‫והפובליציסטים בארץ‪ ,‬בהם‪ :‬משה בילינסון‪ ,‬נחום ברנע‪,‬‬ ‫טלי ליפקין‪-‬שחק‪ ,‬דניאל בן סימון‪ ,‬חיים גורי‪ ,‬טובה צימוקי‪,‬‬ ‫זאב קליין ועוד רבים וטובים אחרים‪" .‬דבר" שימש כבמה גם‬ ‫לסופרים ומשוררים שפרסמו בו את יצירותיהם‪ ,‬בהם‪ :‬נתן‬ ‫אלתרמן‪ ,‬אורי צבי גרינברג ורחל המשוררת‪.‬‬ ‫בימי המחאה החברתית של קיץ ‪ .2011‬המאבק שהתחולל‬ ‫אז ברחובות לא היה מאבק כלכלי גרידא‪ ,‬אלא חיפוש‬ ‫אלטרנטיבה כלכלית‪ ,‬פוליטית ואידיאולוגית שתעדכן את‬ ‫הסדר הקיים"‪.‬‬ ‫לצד דברי הנשיא באתר מופיעים גם דברי יו"ר ההסתדרות‪,‬‬ ‫אבי ניסנקורן‪ ,‬שכתב כי‪" :‬בהשקה של 'דבר ראשון' אנו מביאים‬ ‫לחידושו של אחד המוסדות המפוארים של ההסתדרות‬ ‫לדורותיה‪ .‬על רקע המציאות הכלכלית המורכבת שבתוכה‬ ‫אנו חיים‪ ,‬ישנה חשיבות לכך שיהיה ייצוג אותנטי לקולם‬ ‫של העובדים והגמלאים בחברה הישראלית‪ ,‬לרצונותיהם‬ ‫ומאבקיהם"‪.‬‬ ‫לגלישה באתר "דבר ראשון"‪http://www.davar1.co.il :‬‬ ‫ריבלין‪" :‬התחייה מחדש של העיתון‬ ‫ההיסטורי 'דבר'‪ ,‬בפורמט הנוכחי –‬ ‫'דבר ראשון'‪ ,‬היא לא פחות מנס"‬ ‫בין עורכי "דבר" לשעבר‪ ,‬ניתן למנות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את משה‬ ‫שרת שהיה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל וראש‬ ‫הממשלה השני של המדינה‪ ,‬ואת זלמן שז"ר ששימש כשר‬ ‫החינוך וכיהן כנשיא השלישי של מדינת ישראל‪ .‬ברשימת‬ ‫עורכי דבר ראוי לציין גם את שמה של חנה זמר‪ ,‬שהייתה‬ ‫האישה הראשונה בארץ שעמדה בראש מערכת של עיתון‬ ‫יומי גדול‪.‬‬ ‫עם השקת המיזם החדש פירסם באתר "דבר ראשון" נשיא‬ ‫המדינה‪ ,‬ראובן (רובי) ריבלין‪ ,‬ברכה מיוחדת ובה בירך‬ ‫על ההשקה המחודשת‪ .‬בין היתר כתב ריבלין‪" :‬התחייה‬ ‫מחדש של העיתון ההיסטורי 'דבר'‪ ,‬בפורמט הנוכחי – 'דבר‬ ‫ראשון'‪ ,‬היא לא פחות מנס‪ .‬שורשיה נטועים‪ ,‬כך אני מאמין‪,‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪24‬‬ ‫ייעוץ משכנתאות‬ ‫המשכנתאות מכבידות‪,‬‬ ‫אבל יש מה לעשות‬ ‫הבנקים רוצים ויכולים להעלות את הריבית על המשכנתאות‪ ,‬ואת הרווחים הם‬ ‫עושים על חשבוננו‪ .‬אבל בכל זאת יש אפשרות לקחת משכנתא במחיר אטרקטיבי‪,‬‬ ‫ובשביל זה צריך מומחים ‪ ‬מאת פיני טל חזן ואבי אביגיל‪ ,‬מצוות יועצי מיטבית משכנתאות‬ ‫עולם המשכנתאות עובר שינוים רציניים בשנתיים האחרונות‬ ‫ רגולציה כבדה‪ ,‬סביבת ריביות נמוכה ביותר‪ ,‬עליית מחירי‬‫הדירות ב‪ 8%-‬בתוך שנה ושיא בכמות המשכנתאות‪ .‬כל‬ ‫אלו הביאו למצב שבו למרות שעלויות הגיוס של הבנקים‬ ‫נשארו נמוכות‪ ,‬הריביות על המשכנתאות עלו בצורה‬ ‫דרסטית בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫למה זה קרה? התשובה פשוטה‪ :‬הבנקים רוצים להעלות‬ ‫ריביות ויכולים להעלות ריביות‪.‬‬ ‫חשוב להבין ‪ -‬כשאנחנו באים לקחת משכנתא מהבנק‪ ,‬גם‬ ‫הכוח וגם הידע נמצאים בידיו‪ .‬לכן יחסי הכוחות הם תמיד‬ ‫לטובתו‪ .‬הבנק הוא גוף כלכלי שתפקידו לייצר רווחים ולכן‬ ‫הוא מנצל את כוחו – וזה דבר לגיטימי‪ .‬הבעיה הגדולה‬ ‫היא שאת הרווחים האלה הוא עושה על חשבוננו‪ .‬בשנה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫האחרונה הבנקים מגייסים כסף בעלות מאוד נמוכה אבל‬ ‫מגדילים את הרווח שלהם על כל הלוואה ‪ -‬כלומר הריביות‬ ‫התייקרו בצורה קיצונית והכל לטובת הגדלת רווחי הבנקים‪.‬‬ ‫למרות העלייה בריבית של הבנקים‪ ,‬אנחנו עדיין נמצאים‬ ‫בסביבת ריבית מאוד נמוכה ולכן כל מי שרוצה לשפר את‬ ‫המשכנתא שלו או רוצה משכנתא חדשה או הלוואה גדולה‬ ‫כלשהי‪ ,‬זה הזמן לקחת אותה‪.‬‬ ‫ניתן היום לשנות את יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח‪ ,‬אבל‬ ‫בשביל זה צריך מומחים‪ .‬לכן ניתן לפנות לשירות המיוחד‬ ‫של חברת משכנתא מיטבית לעובדי ההסתדרות‪ ,‬וזאת‬ ‫במטרה להשיג משכנתא או הלוואה משתלמת‪ .‬בדיקת‬ ‫המשכנתא הקיימת תתבצע ללא עלות או התחייבות‪.‬‬ ‫עמוד ‪25‬‬ ‫ריאיון ‪ /‬מאיר גבאי על ההסכם הקיבוצי לחברת המתנ"סים‬ ‫הבולדוזר של אשדוד‬ ‫לאחר שהגיע לאחרונה‪ ,‬להבנות בעניין ההסכם הקיבוצי לעובדי חברת‬ ‫המתנ"סים באשדוד יכול מאיר גבאי ‪ -‬יו"ר עובדי המתנ"סים וחבר בינ"ה‪,‬‬ ‫לטפוח לעצמו (שוב) על השכם ‪ ‬מאת אורי סלע‬ ‫מאיר גבאי ‪ -‬יו"ר עובדי המתנ"סים וחבר בינ"ה‪ ,‬הוא דוגמא‬ ‫חיה ונושמת המגדירה באופן מדויק ביותר ציונות מה‬ ‫היא‪ ,‬ומהווה בכך דוגמא לרבים הפועלים במרכזי הערים‬ ‫ובפריפריות‪ .‬שוחחנו איתו על מה שמוגדר כרגע‪ ,‬לפחות על‬ ‫פי הבנתנו‪ ,‬כמפעל חייו‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬אנא ספר לנו על המאבק למען ההסכם‬ ‫הקיבוצי לעובדי החברה למתנ"סים‬ ‫“ב‪ 2003-‬הקמנו ועד עובדים בחברה למתנ”סים באשדוד‪.‬‬ ‫התאגדנו דרך ההסתדרות ודרשנו שיכירו בוועד עובדי‬ ‫החברה למתנ”סים‪ .‬פעלנו בעניין באופן אינטנסיבי ועיקש‪.‬‬ ‫לא הרפנו ובסופו של דבר קיבלנו את מבוקשנו‪ .‬כיום יש‬ ‫ועד מסודר ומתוקן לחברה למתנ”סים באשדוד והנהנים‬ ‫העיקריים הם כמובן העובדים‪ ,‬שאנו דואגים להם ונאבקים‬ ‫על זכויותיהם”‪.‬‬ ‫במה מתבטא המאבק?‬ ‫“בהרבה דברים‪ ,‬בשוטף‪ .‬הסכם קיבוצי הוא מבחינתי יסוד‬ ‫בסיסי שאסור לוותר עליו‪ .‬זה מאבק לא פשוט שדורש‬ ‫המון נחישות‪ ,‬תקווה ואמונה שנצליח‪ .‬רק בשבוע החולף‬ ‫הייתי בדיון עם נציגי האוצר בבית המשפט בנוגע לעניין‬ ‫הזה‪ .‬אנחנו לא נרפה‪ .‬תפקידי ותפקיד חברי הוועד הוא‬ ‫לדאוג לעובדים במקומות הכי משמעותיים מבחינתם‪,‬‬ ‫והמאבק הזה הוא דוגמא חיה לכך‪ .‬מאבק נוסף שניהלנו‬ ‫היה מאבק עבור ‪ 300‬הסייעות שעובדות בחברה‪ .‬המאבק‬ ‫שניהלנו היה במטרה לייצר הסכם קיבוצי לסייעות‪ ,‬להשוות‬ ‫את תנאי העסתקן לתנאי ההעסקה של הסייעות עובדות‬ ‫העירייה‪ .‬לא אמור להיות הבדל בין עובדת עירייה לעובדת‬ ‫החברה למתנ”סים‪ .‬זה אבסורד‪ ,‬והמאבק שלנו המחיש אותו‪,‬‬ ‫ולאחרונה הושגה הסכמה בעניין‪ .‬אנחנו נמשיך בפעילות‬ ‫בכל המרץ כדי להשיג הסכמים קיבוציים בתחומים נוספים‪.‬‬ ‫ב‪ 2009-‬השבתנו לשבוע את פעילות החברה ונכנסנו‬ ‫למו”מ עם העירייה על זכויות העובדים‪ .‬אנחנו לא מחפשים‬ ‫מאבקים‪ ,‬אבל בהחלט עומדים על המשמר ודואגים לצרכים‬ ‫של עובדי החברה וזכויותיהם”‪.‬‬ ‫כמה עובדים יש בחברה למתנ”סים?‬ ‫“בחברה למתנ”סים באשדוד ‪ 1,200‬עובדים‪ .‬אשדוד היא עיר‬ ‫שעל דגלה חרוט ערך החינוך‪ .‬החברה למתנ”סים מרשתת‬ ‫את העיר ומעניקה תשומת לב ניכרת לכל תחום החינוך‬ ‫הבלתי פורמלי‪ .‬כח אדם שדואגים לו ונלחמים על זכויותיו‬ ‫הוא כח אדם מוטיבציוני שתורם תרומה משמעותית לחינוך‬ ‫על הפיגומים‬ ‫דור העתיד‪ ,‬ואסור‬ ‫לנו לוותר במקומות‬ ‫הללו”‪.‬‬ ‫כמה מתנ”סים‬ ‫היום‬ ‫פעילים‬ ‫באשדוד?‬ ‫“החברה למתנ”סים‬ ‫מונה ‪ 13‬מתנ”סים‬ ‫הפזורים בכל רחבי‬ ‫אשדוד ומעניקים‬ ‫שירות איכותי לכ‪-‬‬ ‫‪ 240‬אלף תושבים‪.‬‬ ‫בלתי‬ ‫פעילות‬ ‫פורמאלית‪ ,‬איכותית‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫היא‬ ‫שתורמת רבות לילד‪ .‬מדובר במערך של צהרונים המייצרים‬ ‫מסגרת פעילות ערכית חשובה מאין כמותה‪ .‬הסוד טמון‬ ‫בתשתיות ובצוותים החינוכיים”‪.‬‬ ‫אפשר לקרוא לך בולדוזר?‬ ‫“זה לא אני לבד‪ .‬מדובר בשבעה חברי ועד שבזכותם הגענו‬ ‫למה שהגענו‪ .‬וזה המקום‪ ,‬אני חושב‪ ,‬להגיד תודה לאריה‬ ‫ביטון הסגן שלי בוועד‪ .‬אני אולי מוביל את המהלך אבל‬ ‫בזכותו הדברים קורים‪ .‬ארנון בר דוד ואבי ניסן‪ ,‬מלווים‬ ‫אותי והם חלק בלתי נפרד מהמאבק ומההישגים שלנו‪ .‬כל‬ ‫הפעילות היא פעילות המתקיימת על חשבון זמננו הפנוי‪,‬‬ ‫מכספנו הפרטי‪ .‬מדובר בקבוצה של אנשים בעלי רוח עשייה‬ ‫ורצון אמיתי לשנות ולייצר מציאות איכותית יותר‪ ,‬תורמת‬ ‫וערכית יותר”‪.‬‬ ‫מאיפה המוטיבציות האלו? אי אפשר שלא‬ ‫להתרשם‪ .‬מה המתכון?‬ ‫“אני אדם של עשייה‪ 12 .‬שנים הייתי יו”ר קבוצת הכדורסל‬ ‫באשדוד‪ .‬העליתי אותה לליגת העל וכך עשיתי בהמשך גם‬ ‫עם קבוצת הנשים‪ .‬אני פעיל ציבור בנשמה שלי‪ .‬אני חבר‬ ‫בינ”ה (בית הנבחרים של ההסתדרות) וחבר מרכז ליכוד‪ .‬אני‬ ‫איש ליכוד ותיק ורואה את הפעילות למען הקהילה כחלק‬ ‫אינטגרלי ממני‪ .‬זה ב‪ .DNA -‬אני נשוי ויש לי שלוש בנות‪.‬‬ ‫אחת מסיימת השנה רפואה‪ ,‬השנייה מסיימת את לימודיה‬ ‫בשנקר והשלישית קצינה בצבא‪ .‬הבנות שלי הן המראה‬ ‫שלי ואני שמח להתבונן בה‪ .‬כנראה שעשיתי משהו נכון”‪.‬‬ ‫עמוד ‪26‬‬ ‫ההסתדרות והקהילה‬ ‫ממשיכים לבנות ביחד גשר‬ ‫לחברה חזקה ומכלילה‪:‬‬ ‫על הקשר החשוב בין‬ ‫אקים ועובדי ענף הבנייה‬ ‫גם הקיץ‪ ,‬כמיטב המסורת בחמש השנים האחרונות‪ ,‬אירחו עובדי הבניין והעץ‬ ‫והקרן לקידום ענף הבנייה את חניכי סניף אקים ר"ג‪-‬גבעתיים ובני משפחותיהם‬ ‫בימי הכיף לעובדי הענף‪ .‬החוויה הזו אפשרה שוב מפגשים ישירים ומחממי לב‬ ‫‪ ‬גדעון מיטשניק‪ ,‬לשעבר יו"ר אקים ר"ג‪-‬גבעתיים‬ ‫תמונה אחת שווה אלף מילים‪ .‬והתמונה היא זו של מלכה‬ ‫בריק‪ ,‬רעייתו של נשיא התאחדות בוני הארץ‪ ,‬ובתה ולצידן‬ ‫יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬רוקדים עם‬ ‫חניכי אקים יד ביד‪ ,‬לב אל לב‪ .‬כל זאת ביום הכיף של עובדי‬ ‫הענף‪ ,‬שנערך השנה בפארק ימית ‪ 2000‬בחולון‪.‬‬ ‫וזה‪ ,‬יותר מכל דבר אחר‪ ,‬סיפור השותפות בין אקים ר"ג‪-‬‬ ‫גבעתיים להסתדרות עובדי הבניין והעץ שאותה מובילים‬ ‫מויאל ושאול כאתב באכפתיות ובאהבה‪.‬‬ ‫וזו גם הזדמנות להביע הוקרה לזכרו של שלמה יפרח ז"ל‪,‬‬ ‫שיצר את הקשר עם עובדי הבניין והעץ אותו החל עוד‬ ‫בתפקידו בבנק לאומי לפני כעשור‪ .‬את שלמה איבדנו השנה‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה התארחו בשנים האחרונות‬ ‫עשרות חניכי אקים מרמת גן ומגבעתיים ובני משפחותיהם‬ ‫בכל אחד מימי הכיף בקיץ שנערכו במימדיון‪ ‬ובשפיים‪,‬‬ ‫והתקבלו תמיד בחום ובאהבה‪ .‬תעודות הוקרה שהוענקו גם‬ ‫השנה ליו"ר להסתדרות ולהתאחדות בוני הארץ מבטאות‬ ‫את רחשי ליבנו‪.‬‬ ‫ה"ביחד" הזה של מפגשים בין אנשים שלא הכירו קודם‪,‬‬ ‫המפגש בין שני העולמות השונים‪ ,‬מחמם לב ומעודד‪.‬‬ ‫ומדוע הקשר הזה עם הסתדרות עובדי הבניין והעץ כה‬ ‫חשוב לנו? לא רק בגלל הכיף והחוויה‪ .‬זה גם מפני שהאנשים‬ ‫שמחייכים‪ ,‬תומכים ומעודדים נותנים לנו המון כח ומעבר לכך‬ ‫מסייעים לנו ליישם את תפיסת ה"הכללה" – ואנחנו עושים‬ ‫זאת באמצעות מפגשים עם גופים שונים כבתי ספר‪ ,‬יחידות‬ ‫צה"ל ומשטרה‪ ,‬וגם באמצעות השילוב ויצירת המפגש בין‬ ‫הילדים שלנו וביניכם‪ ,‬עובדי הבניין ובני משפחותיהם‬ ‫דעות קדומות וחששות יש‪ ,‬היו ויהיו בחברה הישראלית‪ ,‬אך‬ ‫על הפיגומים‬ ‫הדרך הנכונה היא לגשר ולקרב ולאפשר לגלות שלדעות‬ ‫הקדומות אין תמיד אחיזה במציאות‪ .‬התמזל מזלנו ועובדי‬ ‫הבניין והעץ ובני משפחותיהם‪ ,‬שפוגשים את ילדינו במהלך‬ ‫השנים האחרונות באירועים השונים ‪ -‬מפרגנים‪ ,‬מחזקים‬ ‫ואף מעודדים‪.‬‬ ‫נשמח לראות גם את הקבלנים וגם את עובדי הבניין והעץ‬ ‫בכל רחבי הארץ מצטרפים לפעילויות של עוד ועוד סניפי‬ ‫אקים‪ .‬ונשמח אם ביחד נצליח לשנות ולהרחיב את הגשר‬ ‫לאדם השונה‪.‬‬ ‫יחד איתכם נוכל להגשים גם את החלומות הללו ואחרים‪.‬‬ ‫אז בואו ותנו לנו יד למימוש חזון אקים בנוגע ל"חברה‬ ‫מכלילה היא חברה חזקה"‬ ‫עמותת אקים פועלת למען כ‪ 34,500-‬אנשים בעלי‬ ‫מגבלה שכלית התפתחותית (שבעבר נקראו "מפגרים")‬ ‫ובני משפחותיהם בכ‪ 60-‬סניפים ברחבי הארץ‪ .‬כיו"ר‬ ‫העמותה מכהן השר והח"כ לשעבר‪ ,‬אלוף במיל' עמי‬ ‫איילון‪ ,‬שכיהן בעבר כמפקד חיל הים וכראש השב"כ‬ ‫עמוד ‪27‬‬ ‫כנס הוועדים והמזכירים השנתי‬ ‫הסתדרות עובדי הבניין‬ ‫והעץ נפרדת מהאיש‬ ‫שאוהב אנשים‪....‬‬ ‫מזכירי הסתדרות עובדי הבניין והעץ והתעשיות הנלוות במרחבים‪ ,‬ועדי העובדים‬ ‫בענף הבנייה‪ ,‬הקרן לפיתוח ענף הבנייה ומנהלי הארגונים המקומיים בהתאחדות‬ ‫בוני הארץ נפרדו מניסים בובליל‪ ,‬היו"ר היוצא של ההתאחדות שסיים את תפקידו‬ ‫ב‪ 19-‬במאי התקיים במלון לאונרדו קלאב ים המלח הכנס‬ ‫המקצועי השנתי למזכירי הבניין והעץ במרחבים‪ ,‬לוועדי‬ ‫העובדים בענף הבנייה ותעשיית הבנייה ולצוות הקרן‬ ‫לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל‪ .‬השנה הוזמנו לכנס גם‬ ‫יו"רי ומנהלי הארגונים המקומיים בהתאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫זאת במטרה לקיים פרידה רשמית מניסים בובליל ‪ -‬הנשיא‬ ‫היוצא של ההתאחדות שסיים את תפקידו לאחר תשע שנים‬ ‫בתפקיד‪.‬‬ ‫ברשימת המכובדים שהוזמנו לאירוע על ידי יצחק מויאל‪,‬‬ ‫יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬ניתן למנות את רוני בריק‪,‬‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ; אורי רובין‪ ,‬יו"ר ועדת העבודה‬ ‫בהתאחדות; איציק גורביץ‪ ,‬מנהל האגף לכח אדם ויחסי‬ ‫עבודה; ועו"ד איל שלו‪ ,‬מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף‬ ‫הבנייה‪.‬‬ ‫מימין‪ :‬שאול כאתב‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬יצחק מויאל ורוני בריק‬ ‫על הפיגומים‬ ‫הכנס נפתח בדבריו של שאול כאתב‪ ,‬מ"מ יו"ר הסתדרות‬ ‫עובדי הבניין ומנהל ההשתלמויות שבירך את עשרות‬ ‫המשתתפים והציג בפניהם את תוכנית הכנס‪ .‬מיד לאחר‬ ‫עמוד ‪28‬‬ ‫מכן‪ ,‬אבי מויאל‪ ,‬יועץ פנסיוני‪ ,‬סקר בפני המשתתפים את‬ ‫השינויים הרבים שחלו לאחרונה בשוק הפנסיה והסביר מהי‬ ‫משמעותם לחסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאיתנו‪.‬‬ ‫בשיתוף ומייצר פעילויות לטובת העובדים והמעסיקים"‪,‬‬ ‫ציין בריק‪ .‬הוא אף הדגיש כי בכוונתו להמשיך במדיניות‬ ‫שיתוף הפעולה שאפיינה את כהונתו של ניסים בובליל‪.‬‬ ‫בערבו של היום הראשון לכנס התכנסו המשתתפים לערב של‬ ‫הנאה וצחוק עם הופעתו של אמן הסטנד אפ נדב אבוקסיס‪.‬‬ ‫בנוסף לשי שהוגש לבובליל מהאיגוד‪ ,‬הוענק לו מגן הוקרה‬ ‫ממזכירי האיגוד במרחב משולש צפוני בהסתדרות ‪ -‬חלמי‬ ‫ג'אברין וסעיד כבהה‪.‬‬ ‫היום השני לכנס נפתח בטקס הפרידה מניסים בובליל‬ ‫במסגרתו הוענק לו מגן הוקרה מאת יצחק מויאל בשם ציבור‬ ‫עובדי הבנייה‪ .‬מויאל הדגיש כי תקופת כהונתו של בובליל‬ ‫התאפיינה בשיתוף פעולה וקידום זכויותיהם ורווחתם של‬ ‫העובדים‪ ,‬הן במסגרת ההסכמים הקיבוציים והן במסגרת‬ ‫פעילותה של הקרן לעידוד‪ ,‬וכי מערכת היחסים שנרקמה‬ ‫ביניהם ברמה האישית ובין שני הארגונים צריכה להיות‬ ‫מודל ודוגמה לארגונים אחרים המנהלים ביניהם מערכת‬ ‫יחסי עבודה‪.‬‬ ‫רוני בריק ואורי רובין הדגישו את החשיבות של שיתוף‬ ‫פעולה בין שני ארגונים המצויים לכאורה משני צדי המתרס‪,‬‬ ‫אך מוצאים דרך לפעול יחדיו לטובת הענף‪" .‬הקרן לעידוד‬ ‫ופיתוח ענף הבנייה היא דוגמה מובהקת לארגון המתנהל‬ ‫בובליל הודה למשתתפים ובייחוד למויאל על מערכת יחסי‬ ‫העבודה הייחודית שבנו יחדיו ועל החיבוק והאהבה להם‬ ‫הוא זוכה מציבור העובדים‪.‬‬ ‫לאחר הטקס המרגש‪ ,‬זכו המשתתפים להרצאה מרתקת‬ ‫מפיו של שי מלול‪ ,‬עיתונאי ועורך "המגזין אשדוד"‪ ,‬בנושא‬ ‫הקשר בין הון‪ ,‬שלטון ותקשורת במדינת ישראל‪.‬‬ ‫הכנס הסתיים בהרצאתו מעוררת ההשראה של שמעון‬ ‫אמסלם‪ ,‬לשעבר קפטן הפועל ת"א ושחקן נבחרת ישראל‬ ‫ "לנצח ולהישאר בנאדם" ‪ -‬מהם הכלים שבהם כל אחד‬‫צריך להשתמש כדי לקבל החלטות בחייו‪ ,‬על יעדים‪ ,‬מטרות‬ ‫ואסטרטגיות בחיים‪.‬‬ ‫אורי רובין‪ ,‬יו"ר‬ ‫התאחדות ב ועדת העבודה של‬ ‫וני הארץ‬ ‫נדב א‬ ‫בוקסיס בהופעה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪29‬‬ ‫העסקת אנשים עם מוגבלויות‬ ‫מאת עו"ד מור מינצברג‪ ,‬קורן‪ -‬גרודברג ושות' עורכי דין‬ ‫א’ נולד נכה‪ .‬למרות מגבלותיו אין הוא מוותר על רצונו לצאת‬ ‫לעבוד ולפרנס את עצמו‪ .‬המאבק אינו קל‪ ,‬וא’ נאבק בהליך‬ ‫הקבלה לעבודה ובסירובים רבים ממעסיקים פוטנציאליים‬ ‫וכל זאת כאשר א’ הנו בעל הכישורים המתאימים לבצע את‬ ‫התפקידים להם התראיין‪.‬‬ ‫לבעלי מוגבלויות רבים‪ ,‬כמו ל‪-‬א’‪ ,‬יש יכולת להשתלב‬ ‫בעבודה ולהיות חלק מהחברה היצרנית במדינת ישראל‬ ‫למרות מוגבלותם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות כל נושא העסקת עובדים עם מוגבלויות‬ ‫תופס תאוצה‪ ,‬לרבות חקיקתית‪ ,‬וישנה עלייה במודעות‬ ‫ובחובה של שילובם בשוק העבודה‪ .‬מדובר במהפכה‬ ‫מחשבתית מבורכת לפיה אנשים עם מוגבלויות יכולים‬ ‫וצריכים להיות חלק ממעגל העבודה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 5.10.2014‬פורסם צו ההרחבה לעידוד והגברת‬ ‫התעסוקה של אנשים עם מוגבלות (להלן‪“ :‬צו ההרחבה”)‬ ‫וזאת בהמשך לחוקים הרבים והחדשים בנושא‪ ,‬כגון חוק‬ ‫שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות‪ ,‬התשנ”ח‪( 1998-‬להלן‪:‬‬ ‫“חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות”) ולהסכם הקיבוצי‬ ‫הכללי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין‬ ‫הסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום ‪.25.06.2014‬‬ ‫צו ההרחבה מחייב כל מעסיק‪ ,‬לרבות בענף הבניין‪ ,‬שלו‬ ‫‪ 100‬עובדים ויותר (ואולם בקרב מעסיק בענף הבניין לא‬ ‫יבואו במניין עובדים העוסקים במקצועות תפסנות‪ ,‬רצפות‪,‬‬ ‫בנאות‪ ,‬טיח וברזל וישנן הבחנות לעניין ענף עבודה העונתי)‬ ‫לתת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬עפ”י הצו הרחבה‪,‬‬ ‫המעסיק כאמור מחויב בהעסקת אנשים עם מוגבלות בהיקף‬ ‫של לפחות ‪ 2%‬מעובדיו ומיום ‪ 5.10.2016‬לפחות ‪ 3%‬מעובדיו‪.‬‬ ‫יצוין כי גם לפני כניסת תוקפו של צו ההרחבה לתוקף‪ ,‬חלה‬ ‫חובה על כל מעסיק שיש לו ‪ 25‬עובדים או יותר לפעול‬ ‫לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬מכוח חוק שוויון‬ ‫זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬ואולם צו ההרחבה כולל חובות‬ ‫חדשות נוספות‪.‬‬ ‫מטרת צו ההרחבה הינה להגדיל את מספר המועסקים בעלי‬ ‫מוגבלות בשוק העבודה הישראלי על ידי חיוב המעסיק‬ ‫לוודא כי בארגונו מועסקים אנשים עם מוגבלות בהיקף‬ ‫שנקבע בצו הרחבה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על המעסיק למנות מטעמו אחראי תעסוקת אנשים‬ ‫עם מוגבלות לשם יישום העסקתם ושילובם המיטבי והראוי‬ ‫במקומות העבודה‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות צו ההרחבה‪ ,‬אדם עם מוגבלות מוגדר על‬ ‫פי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות והנו “אדם עם‬ ‫לקות פיסית‪ ,‬נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית‪ ,‬קבועה‬ ‫או זמנית‪ ,‬אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום‬ ‫אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”‪ .‬כלומר – ההגדרה‬ ‫על הפיגומים‬ ‫של בעל מוגבלות הנה מגוונת ויכולה בנסיבות מסוימות‪,‬‬ ‫גם לכלול לדוגמא בעלי ליקויי למידה‪ ,‬אנשים עם מחלות‬ ‫כרוניות כגון דלקת פרקים ואנשים עם ליקויי שמיעה‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2015‬הוציא משרד הכלכלה הנחיות בנוגע‬ ‫לצו ההרחבה במסגרתם נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי “אדם עם‬ ‫מוגבלות” הוא מי שמתקיימים בו אחד מאלה‪ .1 :‬מוגבלות‬ ‫של ‪ 40%‬נכות ומעלה‪ ,‬המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬ ‫משרד הביטחון‪ ,‬מס הכנסה או משרד הבריאות‪ .2 ,‬עבר‬ ‫שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה ע”י המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬משרד הרווחה או משרד הבריאות‪ .3 ,‬הנו נכה צה”ל‬ ‫שעבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי משרד‬ ‫הביטחון‪ ,‬וזאת על מנת לחדד את ההגדרות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קבעו ההנחיות כי מעסיק אשר אינו עומד במכסה‬ ‫הקבועה בהסכם הקיבוצי להעסקת אנשים עם מוגבלות‪,‬‬ ‫יידרש להראות כי לעניין משרות פנויות או חדשות נקט‬ ‫בצעדים לשם העסקת אנשים עם מוגבלות כדלקמן‪ :‬‬ ‫א‪ .‬קיים אצל המעסיק עובד הממונה כאחראי להעסקת‬ ‫אנשים עם מוגבלות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למעסיק תוכנית שנתית בנושא קידום העסקת אנשים‬ ‫עם מוגבלות‪ .‬על התוכנית השנתית לכלול הוראות בדבר‬ ‫העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם‬ ‫כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים‬ ‫לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המעסיק פנה לשלושה גורמים שונים המתמחים‬ ‫בהשמת עובדים עם מוגבלות‪ ,‬לשם קידום קליטת אדם‬ ‫עם מוגבלות לתפקיד הרלבנטי‪ ,‬והם ‪ :‬אגף השיקום במוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬למרכזי תמיכה למעסיקים – מטה לשילוב‬ ‫אנשים עם מוגבלות שבמשרד הכלכלה‪ ,‬ולאחד מהגורמים‬ ‫הבאים‪ :‬שירות התעסוקה‪ ,‬אגף השיקום במשרדי הרווחה ‪/‬‬ ‫הבריאות ‪ /‬הביטחון‪ ,‬גופי השמה המתמחים בהשמת עובדים‬ ‫עם מוגבלות‪ ,‬שירות לעיוור ופורטל “עבודה נגישה”‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מעסיק אשר אדם עם מוגבלות ביקש להתקבל לתפקיד‬ ‫אצלו ולא התקבל יתעד בכתב הנימוקים לאי קבלת‬ ‫המועמד לעבודה‪ ,‬וישמור תיעוד זה‪.‬‬ ‫עידוד ושילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה הינו צעד‬ ‫ומבורך ויש לקוות כי יביא להשתלבותם בשוק העבודה‪.‬‬ ‫האמור במאמר זה‪ ,‬אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא‪ ,‬אינו חוו”ד‬ ‫מקיפה של הוראות החוקים והמצבים הנסקרים לעיל‪ ,‬והוא אינו ממצה את‬ ‫מכלול ההיבטים בנושא‪ .‬אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע‬ ‫בו כייעוץ משפטי‪ ,‬ותוכנו או אי תוכנו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי‪.‬‬ ‫עמוד ‪30‬‬ ‫חדשות‬ ‫ההסתדרות פועלת למען זכויות‬ ‫העובדים הפלסטינאים‪:‬‬ ‫יו"ר הסתדרות עובדי הבניין פנה לצוות הבין‪-‬משרדי השוקל להעביר את העסקת הפלסטינאים‬ ‫לתאגידי כוח אדם‪ ,‬בדומה לאופן העסקת עובדים זרים‪ ,‬וטען כי המהלך יפגע בזכויותיהם‬ ‫בעקבות חשיפת "כלכליסט"‪ ‬כי הצוות הבין‪-‬משרדי המשותף‬ ‫למשרדי האוצר והשיכון שוקל לשנות את מודל ההעסקה‬ ‫של הפלסטינאים‪ ,‬פנה יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי‬ ‫הבניין והעץ‪ ,‬במכתב לנתנאל לפידות‪ ,‬מנהל אגף במשרד‬ ‫הבינוי והשיכון‪ ,‬ומי שמרכז את עבודת הצוות‪" :‬תופעה של‬ ‫יחסי עבודה משולשים‪ ,‬דהיינו העסקה באמצעות תאגידי‬ ‫כוח האדם‪ ,‬היא תופעה שלילית המכרסמת בזכויות של‬ ‫העובד‪ ,‬וההסתדרות מתנגדת לתופעה זו"‪.‬‬ ‫ההסתדרות החדשה חוששת כי המהלך יגרור מעבר המוני‬ ‫של העובדים להסתדרות הלאומית‪ ,‬זאת לאחר שאחת‬ ‫האפשרויות שבוחן הצוות היא העסקת הפלסטינאים על‬ ‫ידי תאגידי כוח האדם‪ ,‬במודל הדומה לאופן העסקתם של‬ ‫מהגרי עבודה בענף הבנייה והסיעוד‪ .‬רוב העובדים בתאגידי‬ ‫כוח האדם משלמים דמי טיפול להסתדרות הלאומית‪ ,‬ואילו‬ ‫הפלסטינאים משלמים דמי טיפול להסתדרות החדשה‪.‬‬ ‫במכתבו מפרט מויאל שורה של טענות כנגד העסקת‬ ‫הפלסטינאים באמצעות תאגידי כוח האדם‪" :‬העבודה אינה‬ ‫מצרך והעובד אינו חפץ שניתן להעביר ממעסיק למעסיק‪.‬‬ ‫תופעה של יחסי עבודה משולשים‪ ,‬דהיינו העסקה באמצעות‬ ‫תאגידי כוח האדם‪ ,‬היא תופעה שלילית המכרסמת בזכויות‬ ‫של העובד‪ ,‬וההסתדרות מתנגדת לתופעה זו”‪.‬‬ ‫כמו כן הביע מויאל חשש כי הגמישות בהחלפת עובד אחד‬ ‫באחר‪ ,‬הנובעת מהעסקה דרך תאגידי כוח האדם‪" ,‬תפגע‬ ‫בהכרח במקצועיות העובדים ובבטיחותם”‪.‬‬ ‫מתוך כתבתו של אמיתי גזית‪“ ,‬כלכליסט”‪ ,‬ה‪31.5-‬‬ ‫יצחק מויאל‪ ,‬יו”ר הסתדרות עובדי הבניין‪ ,‬על תרומתם הגדולה של עסקים קטנים לכלכלת ישראל‬ ‫רבים לא יודעים זאת‪ :‬כלכלת מדינת ישראל מבוססת בעיקר על עסקים קטנים‪ .‬מדובר בעסקים בהם עובדים בודדים‬ ‫עד עשרות בודדות של עובדים‪ ,‬ועסקים אלו מהווים יותר ממחצית התל”ג במשק‪ ,‬הם מנוע הצמיחה היציב והגדול‬ ‫בישראל והם גם המעסיק הגדול ביותר בישראל‪.‬‬ ‫הגיוני לחשוב שמדינת ישראל תשקיע במגזר העסקים‬ ‫הקטנים‪ ,‬תקצה להם יותר אשראי‪ ,‬תעביר אותם במסלולי‬ ‫רישוי קצרים וזולים יותר ותעשה ככל שניתן על מנת להגדיל‬ ‫ולהצמיח את אותם עסקים‪ ,‬כדי לשפר את הכלכלה‪ .‬אך‬ ‫בפועל‪ ,‬העסקים הקטנים הם הסובלים העיקריים מתחלואי‬ ‫הביורוקרטיה הישראלית‪.‬‬ ‫אנשים כספקים חיצוניים למפעל‪ .‬בעתיד המפעל צפוי גם‬ ‫לייצא‪ ,‬ובנאי אף חתם על הסכם קיבוצי מול העובדים‪ ,‬בלי‬ ‫יותר מדי זמן במשא ומתן ומתוך אכפתיות אמיתית לישראל‪,‬‬ ‫לעובדים ולתעשייה הישראלית‪ .‬הכל היה יכול להיות‬ ‫טוב ויפה‪ ,‬אלא שמבצע צוק איתן גרם לעיכובים בניירת‬ ‫ובהחלטות משרד הכלכלה‪ ,‬והכסף מהמדינה מתעכב‪.‬‬ ‫כמה פעמים כבר שמענו על החלטת ממשלה‪ ,‬ומספר חודשים‬ ‫לאחר מכן גילינו שההחלטה אינה מיושמת? כמה פעמים‬ ‫אמרו לנו שבתקציב המדינה הוקצו כספים למטרה מוגדרת‪,‬‬ ‫ושנה לאחר מכן גילו לנו שהתקציב כלל לא עבר ליעודו?‬ ‫כתוצאה מכך המפעל בסכנת סגירה‪ .‬צעקות "הצילו" של‬ ‫הרגע האחרון אולי עוד יעזרו‪ ,‬ובינתיים המפעל חי ונושם‬ ‫בזכות הלוואה של ‪ 3‬מיליון שקלים מההסתדרות החדשה‪.‬‬ ‫תחשבו כמה עסקים קטנים נפגעו כתוצאה מצוק איתן‪ ,‬ואיך‬ ‫הביורוקרטיה הישראלית הורגת עסקים‪ ,‬מביאה לפיטורים‬ ‫ובסופו של דבר לחוסר צמיחה‪ ,‬אבטלה ועוד‪.‬‬ ‫מפעל דיוויין סטון הוא דוגמא קלאסית ועצובה להתנהגות‬ ‫המדינה כלפי עסקים‪ .‬דוד בנאי הוא שהקים את המפעל‪,‬‬ ‫בהשקעה של מיליוני שקלים‪ .‬בנאי הוא יהודי שאת רוב‬ ‫שנותיו העביר בעסקים בחו"ל‪ ,‬ולפני מספר שנים החליט‬ ‫להקים מפעל באופקים‪ .‬המפעל קיבל את כל האישורים‪,‬‬ ‫והוכר על ידי משרד הכלכלה כמפעל שזכאי לתמיכה‪.‬‬ ‫הממשלה ומשרדיה חייבים לעשות הכל על מנת לעזור‬ ‫למעסיקים ויזמים‪ .‬אסור להיות מצב בו מפעל מקבל אישור‬ ‫תמיכה מהממשלה ושנתיים לאחר מכן הכסף עדיין לא הגיע‪.‬‬ ‫בנאי מעסיק עשרות עובדים ומפרנס בעקיפין עוד מאות‬ ‫מתוך אתר “אשדוד ‪”10‬‬ ‫לרשת סוכנויות לנכסים בפריסה ארצית אל‪-‬הנכס המתרחבת וצומחת‬ ‫דרושים זכיינים‬ ‫קו"ח לפקס‪03-6437333 :‬‬ ‫על הפיגומים‬ ‫עמוד ‪31‬‬ ‫בנפשי‬ ‫תעשיות אלומיניום‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫"‬ ‫מ‬ ‫מחלקות‬ ‫‪ Y‬מגורים‬ ‫‪ Y‬מעקות למרפסות‬ ‫‪saritla@zahav.net.il‬‬ ‫‪www.benafshi.com‬‬ ‫חב' האלומניום מס' ‪ 1‬בישראל‬ ‫נוסד ‪1974‬‬ ‫בעל תו תקן מס' היתר ‪17654‬‬ ‫טלפון ליצירת קשר‪ :‬שרית ‪054-4252861‬‬ ‫טל‪ 09-7455580 .‬פקס‪09-7455581 .‬‬