תשע”ה 2 0 1 6
מדינת ישראל משרד החינוך עובדות ונתונים תשע”ה 2016 מינהל כלכלה ותקציבים מדינת ישראל משרד החינוך עובדות ונתונים תשע”ה 2016 כתבו וערכו: יואב אזולאי ,דניאל לוי-מזלום, פנחס קליין ,רכאן מוראד שנאן ירושלים ,תשע”ו 2016 - מינהל כלכלה ותקציבים תוכן העניינים דבר מנהל מינהל כלכלה ותקציבים 6 ...................................................................... דבר מנהל אגף א’ כלכלה וסטיסטיקה 8 ................................................................... פרק א -התפתחות מערכת החינוך11 ..................................................................... .1התלמידים במערכת החינוך 14 ............................................................................... .2ניגשים וזכאים לבגרות 23 .................................................................................... .3שיעורי הלמידה והנשירה במערכת החינוך 28 ....................................................... .4השכלה גבוהה 32 ............................................................................................... .5עובדי הוראה במערכת החינוך 36 ........................................................................ .6מדדי התפתחות של מערכת החינוך 40 ................................................................ .7חינוך מבוגרים 44 ............................................................................................... פרק ב -עובדות ונתונים כלכליים 57 ....................................................................... .1תקציב משרד החינוך 59 ....................................................................................... .2שכר המורים 67 .................................................................................................. .3ההוצאה הלאומית לחינוך69 .................................................................................. .4הההוצאות הפרטיות והציבוריות במוסדות החינוך 72 .............................................. פרק ג -שקיפות תקציבית וצמצום פערים במערכת החינוך 81 ................................. .1בתי הספר היסודיים 85 ........................................................................................ .2בתי ספר בחטיבת הביניים 98 ............................................................................... .3בתי הספר בטיבה העליונה 106 ............................................................................. .4צמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך 112 ............................................................ .5נספחים 116 ......................................................................................................... .6מונחים 124 .......................................................................................................... פרק ד -מערכת החינוך בישראל בראיה השוואתית בינלאומית 129 ............................ .1שכר המורים בישראל בהשוואה ל137 ....................................................... OECD - תיאום והפקה :לשכת הפרסום הממשלתית כתובת לתקשורת :מינהל כלכלה ותקציבים ,ירושלים91911 , דוא”לdanielle@education.gov.il : אתרhttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalCalcala : .2תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה ל149 .............................................. OECD - .3שעות הוראה שנתיות של מורים 158 ..................................................................... .4מצב ישראל לפי רמת ההשכלה בהשוואה ל164 ......................................... OECD - .5חשבונאות לאומית בחינוך בהשוואה ל171 ................................................. OECD - 5 דבר מנהל מינהל כלכלה ותקציבים אני מתכבד להציג בפניכם את הפרסום המרכז של מינהל כלכלה ותקציבים ,אשר סוקר את מערכת החינוך הישראלית מהיבטים כלכליים ותקציביים . הפרסום כולל פריזמה של נתונים תקציביים ,כלכליים וסטטיסטיים על מערכת החינוך ,כולל מגוון השוואות בינלאומית ביחס למדינות ה.OECD - ברצוני להסב את תשומת לבכם שחלק גדול מהנתונים המופיעים בפרסום זה ,וכן נתונים נוספים ,מופיעים במערכת השקיפות החינוכית החדשה שמפרסם מינהל כלכלה ותקציבים. המערכת החדשה כוללת את כל הנושאים המתוקצבים ברמת בית הספר בראייה רשותית ובית ספרית ומאפשרת השוואה בין בתי ספר ורשויות לפי מגוון חתכים .השנה נציג במערכת השקיפות גם את נתוני "התמונה החינוכית" ברמה הרשותית. נתוני השקיפות החינוכית מהווים בסיס לקבלת החלטות וקביעת מדיניות של הנהלת המשרד . כך לדוגמא ,משרד החינוך התחיל ביישום תכנית לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי וחטיבות הבינים בשנת הלימודים תשע"ה .זאת ,כתוצאה מניתוח ממצאי תקצוב מערכת החינוך ממקורות ממשלתיים ,כפי שעלה בנתוני השקיפות התקציבית לשנים תשע"ב-תשע"ד ,שהעיד על כך שלא זו בלבד שהיקף התקצוב הפרוגרסיבי אינו מניח את הדעת ,אלא שבמקרים מסוימים התקצוב בפועל היה רגרסיבי בין קבוצות הטיפוח ובין מגזרים במערכת החינוך. ברצוני להודות לעובדי אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה במינהל כלכלה ותקציבים בראשות מר יואב אזולאי ,שעסקו בהכנת הפרסום ואחראיים ,בין היתר ,על מערכת השקיפות החינוכית והפקת נתוני מערכת החינוך לצורך הצגת חוברת ה )Education at a Glance) EAG -של מדינות ה. OECD - מר משה שגיא סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים 6 7 דבר מנהל אגף א’ כלכלה וסטיסטיקה סטטיסטיקה היא אחד הכלים החשובים והאפקטיביים ביותר לניהול דינמי של מערכת נתונים מודרנית. הפרסום “עובדות ונתונים” מציג את פרופיל מערכת החינוך בישראל ,תקציבה והתפתחותה לאורך השנים. בכוונתו לפתוח צוהר לציבור הרחב המוצאים עניין במערכת החינוך בישראל ,על- ידי הצגת נתונים מרכזיים באופן נגיש הכולל ממצאים עיקריים במגוון תחומים. החוברת מיועדת לסייע להנהלה ועובדי משרד החינוך ,לכנסת ולחוקרים לקבל תמונה רחבה יותר המבוססת נתונים לשם קבלת החלטות לטיוב המערכת. המידע על מערכת החינוך ,מוצג בלוחות ,תרשימים וניתוחים כלכליים וסטטיסטיים ומחולק לארבעה חלקים. בפתיחת החוברת מובאים נתונים סטטיסטיים כמותיים המתארים את התפתחות המערכת החינוכית וכוללים מאפיינים שונים על תלמידים כמו שיעור זכאים לבגרות ,שיעור הנושרים, ומאפייני כוח ההוראה .המידע מוצג ברמות פילוח לפי מגדר ,שלבי חינוך ,מגזר ופיקוח. את הנתונים הכמותיים חיזקנו בנתונים כלכליים ותקציביים .חלק זה משקף את התמורות שחלו בתקציב משרד החינוך בשנים 2000ועד .2016רפורמות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה” השפיעו על שכר המורים ומוצגים בפרק זה לצד נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך. לראשונה ,מתומצת בפרסום מסוג זה ,כלל נתוני מערכת השקיפות התקציבית ואת התוכנית לצמצום פערים .מערכת השקיפות פתוחה לקהל והחלה לספק למחליטים מידע וניתוחים על חלוקת התקציב לפי מגזר ,שלבי החינוך וחמישונים חברתיים-כלכליים .תוצאות מערכת השקיפות הובילו ליישום התוכנית לתקצוב הדיפרנציאלי. לבסוף ,לצד פרסום מקיף המוצג מדי שנה ,מובאים נתוני השוואה בינלאומית על נושאים נבחרים במערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות החברות ב .OECD - פרסום זה המקבץ מידע רב ,הוא ללא ספק כלי חשוב להבנת התפתחות מערכת החינוך בשנים האחרונות ומהווה נדבך נוסף בשרשרת פרסומים הקשורים ותלויים אחד בשני ומציגים תמונה תוצאתית כוללת לנעשה במשרד באופן שקוף יותר וזמין יותר. המידע מפורסם באתר המינהל ומלווה במצגות והסברים. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalCalcala יואב אזולאי מנהל אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה 8 9 א פרק א התפתחות מערכת החינוך מערכת החינוך עברה כמה שלבי התפתחות עיקריים מאז קום המדינה .רק בשנים האחרונות יושמו הרפורמות ‘אופק חדש’ ו’עוז לתמורה’ ,שהביאו שינויים בתנאי העבודה של המורים ושיפורים בשכרם. הרפורמות הללו היו הכרחיות כדי לספק שירותי חינוך מתקדמים לאוכלוסיית ישראל -והתוצאות מעידות בעד עצמן :שיעור בעלי תואר אקדמי בישראל מציב אותה במקום השני ב.OECD - שיעור הלומדים (בכל שלבי החינוך ,כולל גני ילדים והשכלה גבוהה) בקרב כלל אוכלוסיית ישראל גבוה משיעורם ב 30.3%( .OECD -בישראל לעומת 23.5%בארגון) .שיעור זה מציב את ישראל במקום השני מתוך כלל מדינות ה .OECD -לעובדה זו ישנן משמעויות הן בהיבט החברתי והן בהיבט התקציבי .ראשית ,שיעור תלמידים גבוה באוכלוסייה משפיע גם על ביקוש גבוה לכיתות ולמורים. פניית שיעור גבוה יחסית מתוך בעלי חינוך שלישוני להוראה יוצרת תחרות בשוק העבודה ודוחפת לגיוס כוח אדם איכותי .שנית ,שיעורם הגבוה של הלומדים מתוך כלל האוכלוסייה אינו רק תוצאה דמוגרפית של מבנה גילים צעיר ,אלא גם תוצאה של שיעור לומדים גבוה ושיעור נשירה נמוך בחינוך היסודי והעל-יסודי (חטיבת הביניים והחטיבה העליונה גם יחד) ,דבר המחייב טיפול רחב היקף באוכלוסיות המתקשות בלימודים .עם זאת ,החזקת תלמידים בגיל העשרה במסגרת חינוכית ובמעגל הלימודים עד גיל 18הינה בעלת ערך חברתי רב .לבסוף ,שיעור הלומדים הגבוה בישראל משית על המדינה עול תקציבי גדול בהשוואה למדינות אחרות. הנתונים בפרק זה מתייחסים לכלל מערכת החינוך ,החל מגן הילדים ועד לסוף בית הספר העל-יסודי, וכן לתלמידים בחינוך העל-תיכוני ,באוניברסיטאות ובמכללות .רוב נתוני החינוך הערבי בפרק כוללים גם את המגזר הדרוזי והבדואי (אלא אם צוין אחרת) .רוב הנתונים בפרק אינם כוללים תלמידים הלומדים במסגרות אחרות -ישיבות קטנות ,בתי ספר לחניכים ,בתי ספר תעשייתיים ומעונות חסות (אלא אם צוין אחרת) .הנתונים לגבי גני ילדים נכונים לחודש ינואר .בסוף שנת 2015עמד מספר התלמידים בגני הילדים על 479אלף. מגמות עיקריות בין שנות הלימודים תש”ס לתשע”ה גדל מספר התלמידים בכל המגזרים ובכל שלבי החינוך (לא כולל חינוך גבוה) ,כאשר החינוך העברי גדל ב 27%-והחינוך הערבי בכ.61%- בחינוך העברי ,קצב הגידול של תלמידי החינוך החרדי הוא הגבוה ביותר ,ובתשע”ה הם היוו 25% מסך כל התלמידים ,לעומת 17%בתש”ס. בשנים תש”ע עד תשע”ה גדל מספר תלמידי החינוך המיוחד בקצב גבוה יותר מקצב הגידול בקרב כלל התלמידים (כ 33%-לעומת .)13.5%הדבר נבע ,בין היתר ,משינוי הגדרות של סוגי לקויות, שילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל והגברת המודעות לנושא (בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הלא יהודי). שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך בחינוך העברי ובחינוך הערבי נותר קבוע לאורך השנים. 288אלף תלמידים נהנו מיוח”א ,כאשר במגזר הדרוזי והצ’רקסי 100%מבתי הספר כלולים במסגרות אלו. בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר הניגשים לבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות. קיימת ירידה בשיעור הנושרים בחינוך הערבי משנת 2008ועד היום. קיים גידול מתמיד במספר הסטודנטים ומקבלי התארים ,ועיקרו נובע מעליית מספר הסטודנטים במכללות האקדמיות. קיימת עלייה במספר התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. קיימת עלייה בשיעור המורים בעלי התואר האקדמי המועסקים במערכת החינוך. בשנים האחרונות ישנה עלייה בממוצע שעות ההוראה לתלמיד. בשנים האחרונות חלה ירידה בממוצע התלמידים לכיתה בכל שלבי החינוך ובעיקר בחטיבות הביניים. הפרק מציג נתונים סטטיסטים עיקריים על מערכת החינוך ומספק מידע על ההתפתחויות שחלו בה לאורך השנים .הוא כולל שבעה חלקים: החלק הראשון מתייחס לתלמידים ומציג סטטיסטיקה ומגמות משלב החינוך הקדם-יסודי ועד לשלב החינוך העל-יסודי ,לרבות נתוני תלמידים ,זכאות לבגרות ומקבלי תארים ,וזאת לפי משתנים שונים, כגון סוג פיקוח ,מגזר ומגדר. החלק השני מציג נתונים על נבחנים וזכאים לבגרות לפי מגזר ומגדר. החלק השלישי מתייחס לשיעורי למידה ונשירה במערכת החינוך. החלק הרביעי מציג את נתוני ההשכלה הגבוהה. החלק החמישי מציג נתונים אודות עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל באמצעות מבחר מדדים, כגון גיל ,השכלה ,מגדר ומגזר. החלק השישי מציג מדדי התפתחות של מערכת החינוך לאורך השנים ,כגון ממוצע שעות לתלמיד וכיתה לפי שלבי החינוך השונים. מורים תלמידים החלק השביעי מתייחס לתוכניות הלימוד בתחום חינוך מבוגרים בישראל בשנות הלימודים תשע”ד- תשע”ה לפי מאפיינים שונים כגון מגדר ,גיל וסוג אוכלוסייה. ממוצע תשע”ה 12 תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א תש”ע תשס”ה תש”ס 13 1 תרשים א1. התלמידים במערכת החינוך התלמידים במערכת החינוך לפי שלב חינוך ,מהחינוך הקדם-יסודי ועד לחינוך הגבוה (באלפים) 2,478 14 336 2,412 2,354 14 336 2,298 15 326 15 332 חט”ע 410 2,238 14 317 2,199 2,013 13 309 35 255 חט”ב 1,663 281 יסודי 1,622 1,593 1,567 1,534 1,509 40 216 1,391 465 440 420 384 373 368 332 280 תשע”ה 2014/15 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 תשס”ה 2004/05 תש”ס 1999/00 גני ילדים ציבורים* בתי ספר** אוניברסיטאות ,מכללות וחינוך על תיכוני מוסדות אחרים*** א2. 533 521 512 501 1,595 1,907 492 1,876 486 חינוך עברי 1,415 1,390 425 1,299 332 1,253 חינוך ערבי מקור הנתונים :משרד החינוך כ 75%-מאוכלוסיית התלמידים הכוללת בשנת הלימודים תשע”ה ( )2014/15לומדים בחינוך העברי וכ 25%-בחינוך הערבי. מקור הנתונים :משרד החינוך בשנת הלימודים תשע”ה ( )2014/15עמד מספר התלמידים במערכת החינוך ,מגני הילדים ועד לאוניברסיטאות ,על - 2,478,000גידול של 637,000תלמידים משנת תש”ס. בחינוך הגבוה (אוניברסיטאות ,מכללות וחינוך על-תיכוני) ניכר גידול משמעותי של 120,000תלמידים ( )55%בשנים אלו. סך כל התלמידים במערכת החינוך לאחר הקמת המדינה עמד על .140,000נכון להיום ,מספר התלמידים במערכת החינוך גדול פי .18 בין תש”ס לתשע”ה גדל מספר התלמידים בגני ילדים ובבתי ספר בכ .35%-באותה תקופה גדל תקציב משרד החינוך במחירים קבועים בכ.80%- רפורמת טרכטנברג היא הסיבה העיקרית לגידול המשמעותי במספר התלמידים בגני ילדים בשנת תשע”ג. משנת תשע”ב מספר הסטודנטים בחינוך הגבוה ובמוסדות האחרים גדל רק מעט .בשנים אלו ,גידול מספר התלמידים ניכר בעיקר בבתי ספר ובגני ילדים. 1,541 1,500 1,450 1,724 1,585 תש”ס תשס”ה תש”ע תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א 1999/00 2004/05 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 * נתוני גני ילדים נכונים לחודשי ינואר .בסוף שנת 2015מספר הילדים עמד על 479,000תלמידים. ** תלמודי תורה נכללים בחינוך היסודי. *** מוסדות אחרים -כוללים מסגרות של משרד העבודה והרווחה ומשרד הדתות (לשעבר) ,החל משנת תשס”ט ( - )2008/09רק תלמידים בבתי ספר לחניכים תחת השגחת משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה. 14 2,128 2,062 2,012 1,951 1,841 1,305 972 תרשים מספר התלמידים (באלפים) בחינוך העברי ובחינוך הערבי -בתי ספר וגני ילדים נתוני התלמידים בחינוך הערבי כוללים את התלמידים במגזר הערבי ,הדרוזי ,הבדואי והצ’רקסי. בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל החינוך העברי ב ,27%-והחינוך הערבי -בכ .61%-בפילוח לפי תקופות בנות 5שנים ,אחוז הגידול במספר התלמידים בחינוך העברי ובחינוך הערבי הנו כדלקמן: שיעור הגידול במספר התלמידים לפי לאום לוח א1. תש”ס-תשס”ה חינוך עברי חינוך ערבי 3.7% 28.0% תשס”ה-תש”ע 7.0% 14.4% תש”ע-תשע”ה 14.8% 9.7% משנת תש”ס קיימת בחינוך העברי עלייה בקצב גידול מספר התלמידים ,ואילו בחינוך הערבי קיימת ירידה. בעבר קצב הגידול היה גבוה יותר בחינוך הערבי בהשוואה לחינוך העברי ,אולם משנת תש”ע המגמה התהפכה -ובתקופה תש”ע עד תשע”ה קצב הגידול בחינוך העברי היה גבוה יותר. 15 תרשים א3. תרשים מספר הילדים בני 0עד 4לפי מגזר בשנים ( 2014-2004אלפים) 650 635 618 199 2014 601 581 562 א4. 547 533 519 507 497 198 197 194 193 192 196 198 200 202 203 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 כניסות לכיתה א’ ומספר לידות חי 6שנים קודם לכן 117,473 112,543 109,559 107,324 107,485 מגזר ערבי מגזר יהודי בשנים 2014-2004עלה מספר הילדים בני 4-0במגזר היהודי בהתמדה -מ 497,000-לכ650,000- ילדים (עלייה של כ .)31%-לעומת זאת ,מספר הילדים מ 4-0-ירד בכ( 2%-כ 3,000-ילדים) .עד שנת 2009נרשמה ירידה של יותר מ ,5%-אולם בשנים האחרונות נרשמת עלייה של כ.4%- בתקופה הנבדקת גדל הפער במספר הילדים בין שני המגזרים ב 155,000-תלמידים ,מספר המייצג גידול של .53% 16 102,466 104,118 98,604 95,556 93,191 39,450 39,136 38,982 38,801 40,850 41,337 40,931 36,472 36,499 37,889 36,695 40,243 38,178 37,902 2014 מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 109,188 105,112 104,357 103,599 2013 לידות חי לפני 6שנים -ערבים ערבים שנכנסו לכיתה א’ 2012 2011 2010 לידות חי לפני 6שנים -יהודים ואחרים יהודים ואחרים שנכסו לכיתה א’ 2009 2008 מקור הנתונים :משרד החינוך ,למ”ס מהגרף אנו למדים כי המגמה במספר הכניסות לכיתה א’ דומה לזו של לידות חי 6שנים קודם לכן, אולם מספר הכניסות לכיתה א’ נמוך יותר מאשר מספר הילדים שנולדו. הסיבות העיקריות לפערים בין כניסות לכיתה א’ ומספר לידות מקומיות הינן ,ילדים בגיל 6הלומדים בגני ילדים ,פטירה ונתוני הגירה . בשנים 2008עד 2014מספר התלמידים הנכנסים לכיתה א’ ומספר הלידות במגזר היהודי גדל בכ- .18%במקביל ,במגזר הערבי נרשמה באותה תקופה ירידה של כ.4%- מניתוח המגמות במספר הילדים בני 4-0במגזר הערבי נמצא כי משנת 2009קיימת עלייה .אי לכך, צפויה עלייה במספר תלמידי כיתה א’ בשנים הקרובות במגזר זה. 17 תרשים א5. תרשים מספר התלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בחינוך העברי (באלפים) 1,595 312 195 723 1,541 1,500 303 295 192 192 1,450 1,415 288 285 190 187 א6. 533 1,390 283 185 1,299 1,253 284 272 189 195 682 672 653 637 575 558 366 346 331 300 290 284 252 227 תשע”ה 2014/15 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 תשס”ה 2004/05 תש”ס 1999/00 גני ילדים יסודי חט”ב 99 86 249 699 חט”ע מספר התלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בחינוך הערבי (באלפים) מקור הנתונים :משרד החינוך ,למ”ס בתשע”ה ( )2014/15לומדים 1.6מיליון תלמידים במגזר היהודי לעומת 1.25מיליון בשנת תש”ס (.)1999/2000 בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל מספר התלמידים בחינוך היסודי ב .29%-בחטיבת הביניים קיימת סטגנציה במספר התלמידים ,ובחטיבה העליונה קיימת עלייה של 15%במספרם. גני ילדים 512 95 84 249 99 תשע”ה 2014/15 521 501 492 486 91 87 84 81 81 78 76 75 251 252 249 247 425 65 68 213 332 50 48 182 93 89 84 83 84 80 53 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 תשס”ה 2004/05 תש”ס 1999/00 יסודי חט”ב חט”ע מקור הנתונים :משרד החינוך ,למ”ס מספר התלמידים בתשע”ה ( )2014/15עמד על 533,000לעומת 332,000בשנת תש”ס (.)1999/2000 בשנים הללו גדל מספר התלמידים בחינוך היסודי ב ,37%-בחטיבת הביניים ב 80%-ובחטיבה העליונה ב.100%- עד לשנת תשע”ב ,שיעור המבקרים בגנים הציבוריים במגזר הערבי מסך כל בני שכבת הגיל עמד על .72%לאחר יישום ועדת טרכטנברג ,עלה שיעור זה בשנים תשע”ג עד תשע”ה ב 9%-בלבד ,כיוון שברוב יישובי המגזר המסגרות הציבוריות עבור ילדים בגנים כבר היו מסובסדות. בשנת תשע”ב עמד שיעור הילדים בגנים הציבוריים על כ 82%-מסך כל בני שכבת הגיל .בעקבות יישום ועדת טרכטנברג בשנת תשע”ה ,עלה שיעור המבקרים בגנים ל.91%- 18 19 תרשים א7. תרשים תלמידי החינוך המיוחד לפי סוג מוסד* אI 8. התפלגות תלמידי החינוך העברי בכל שלבי החינוך ,לפי פיקוח* (אלפים ,אחוזים) 723 3.83% 29% 3.75% 3.6% 41,464 3.6% 3.5% 376 3.3% 39,135 37,362 36,652 33,723 31,015 40,610 38,918 36,636 34,818 32,760 30,878 תשע”ה 2014/15 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 2.8% 2.2% 21,871 תלמידים במוסדות מיוחדים 29% 20% 51% תלמידים בכיתות מיוחדות במוסדות רגילים 16,336 22,644 16,444 תשס”ה 2004/05 תש”ס 1999/00 19% 292 230 32% 20% 48% 52% 25% 21% 54% 637 28% 19% 53% 558 20% 19% 507 469 467 16% 18% 14% 18% 9% 18% 66% 61% 68% 73% תשע”ה תש”ע תש”ס 1999/00 2009/10 2014/15 תש”ס תשע”ה תש”ע 1999/00 2009/10 2014/15 תש”ס תשע”ה תש”ע 1999/00 2009/10 2014/15 קדם יסודי חינוך יסודי חינוך על יסודי ממלכתי ממלכתי-דתי מקור הנתונים :משרד החינוך חרדי * בראש כל עמודה מוצג סך כל התלמידים בחינוך העברי. ** במקבץ ה’קדם-יסודי’ נכללו נתוני גני הילדים לסוף כל שנה מקור הנתונים :משרד החינוך * לא נכללו תלמידי חינוך מיוחד הלומדים בכיתות רגילות במוסדות רגילים. בכלל מערכת החינוך העברי חל גידול של 11%בשנים תש”ס עד תש”ע ,ושל כ 15%-בשנים תש”ע עד תשע”ה ,כאשר סך כל הגידול עומד על .28% הגרף מציג הפרדה בין תלמידים בכיתות החינוך המיוחד במוסדות רגילים לבין תלמידים במוסדות לחינוך מיוחד .ניתן לראות ,כי מספר התלמידים הלומדים בשני סוגי מוסדות הלימוד ,דומה. הנתונים כוללים את תלמידי החינוך המיוחד בכל שלבי החינוך ,מגני ילדים ועד לחטיבה העליונה. בראש כל עמודה מוצג שיעור תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים בשנתון. תש”ס 1999/00 - תשע”ה 2014/15 - 17% 25% תרשים 19% אII 8. 64% 56% שיעור התלמידים בחינוך המיוחד מתוך כלל התלמידים גדל מ 2.2%-ב 1999/2000-ל3.8%- ב .2014/15-גידול זה ניתן להסבר בהגברת המודעות לחינוך המיוחד. באותה תקופה גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד בכ( 150%-מכ 33,000-לכ 82,000-תלמידים). לאורך השנים ,כחצי מהתלמידים למדו במוסדות מיוחדים וכחצי בכיתות מיוחדות במוסדות רגילים. כמו כן ,קיימת לאורך השנים נטייה קלה לגידול בשיעור התלמידים הלומדים בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים. 20 1,255,000תלמידים* ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי 19% 1,606,000תלמידים* מקור הנתונים :משרד החינוך * בסך התלמידים נכללו נתוני גני הילדים לסוף כל שנה פלח החינוך הממלכתי כשיעור מסך כל התלמידים הולך ויורד ,החינוך הממלכתי דתי הנו קבוע והחינוך החרדי הולך וגדל .מנגד ,מספר התלמידים באותה תקופה גדל בכל שלבי החינוך והפיקוח, כאשר בשנת תשע”ה החינוך הממלכתי היווה למעלה ממחצית סך כל התלמידים .עם זאת ,בין השנים תש”ס לתש”ע ,מספר התלמידים בחינוך הממלכתי ירד מעט ,ואילו בחינוך הממלכתי דתי ובחינוך החרדי הוא גדל בשיעור של כ 10%-ו 59%-בהתאמה. עיקר הגידול בחינוך הממלכתי התרחש בחמש השנים האחרונות .בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל מספר התלמידים בחינוך הממלכתי בכ ,12%-בחינוך הממלכתי דתי בכ 27%-ובחינוך החרדי בכ- - 89%דבר המהווה כרבע מסך כל התלמידים בחינוך העברי. 21 תרשים א9. 2 תלמידים במסגרת יום חינוך ארוך בחינוך היסודי לפי מגזר (אחוזים) 99% 100% 88% 99% 100% 88% 99% 100% 88% 99% 99% 99% 20% תשע”ה 2014/15 צ’רקסי בדואי דרוזי תשע”ג 2012/13 ערבי 61% 22% 20% 21% 21% תשע”ד 2013/14 א11. 87% 61% 20% תרשים תשס”ט 2008/09 תשע”א 2010/11 22% 20% תשס”ז 2006/07 מקור הנתונים :משרד החינוך יהודי א10. 148 102 25 13 143 102 25 13 140 103 23 13 134 137 104 23 13 102 23 13 א12. 132 126 123 120 97 87 85 83 56.0 50.3 23 14 22 14 22 14 יסודי עברי יסודי ערבי גנ”י עברי 22 58.2 מסגרות יום חינוך ארוך כוללות יוח”א מלא ,יוח”א קרן קרב מלא ,יוח”א ללא כיתות ז’-ט’ וחינוך מיוחד ,ואילו החינוך הערבי כולל את החינוך הדרוזי ,הבדואי והצ’רקסי. 60.4 63.7 בדואים בנגב חינוך דרוזי חינוך ערבי מקור הנתונים :משרד החינוך חינוך עברי 32.4 61.8 58.7 52.7 47.8 30.3 61.5 59.8 53.4 46.9 32.3 55.3 54.8 49.8 43.6 29.1 54.5 48.1 47.0 54.4 48.3 47.1 38.9 38.9 29.7 28.2 52.2 48.0 46.1 34.1 29.4 מקור הנתונים :משרד החינוך במסגרת יום חינוך ארוך ,מספר התלמידים בחינוך העברי ובחינוך הערבי עלה לאורך השנים ,ובשנת 2014/15מספר התלמידים שלמדו במסגרת יום חינוך ארוך ביסודי בחינוך העברי היה כ148,000- ובחינוך הערבי – כ .102,000-באותה שנה ,מספר התלמידים שלמדו במסגרת יום חינוך ארוך בגני הילדים בחינוך העברי היה כ 25,400-ובחינוך הערבי -כ.13,200- 76.3 72.0 71.6 63.0 77.4 72.4 68.1 אחוז הזכאים** לתעודת בגרות מתוך קבוצת הגיל* 66.3 62.4 תשס”ז תשס”ט תשס”ח תש”ע תשע”א תשע”ב תשע”ג תשע”ד תשע”ה 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 גנ”י ערבי ממוצע ארצי תרשים 22 15 79.1 76.4 71.8 71.2 80.5 78.5 76.6 74.2 72.5 תש”ע תשס”ט תשס”ח תשס”ה תש”ס תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א 1999/00 2004/05 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 במגזר היהודי ובמגזר הערבי שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך דומה לאורך השנים ,ובתשע”ה הוא עמד על .20% תרשים אחוז הניגשים** למבחני בגרות מתוך קבוצת הגיל* 90.4 86.7 84.7 83.9 83.8 82.6 81.0 80.1 79.2 78.0 76.7 76.6 76.7 76.4 76.1 75.1 74.6 75.3 72.3 73.7 72.1 71.5 71.5 70.2 59.2 58.1 67.4 56.4 55.4 48.7 לאורך השנים עומד שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך במגזר הדרוזי על כ100%- במגזר הבדואי ,שיעור התלמידים עלה לאורך השנים ובשנת הלימודים תשע”ה הגיע ל.88%- משנת הלימודים תשע”ג יום חינוך ארוך מופעל באופן מלא בבתי הספר הצ’רקסים. תלמידים ביום חינוך ארוך בגני הילדים ובחינוך היסודי (אלפים) ניגשים וזכאים לבגרות 50.5 44.4 39.5 32.0 26.6 51.1 46.4 40.7 36.8 28.8 45.6 40.6 28.9 28.6 16.8 תש”ע תשס”ט תשס”ח תשס”ה תש”ס תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א 1999/00 2004/05 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 ממוצע ארצי בדואים בנגב חינוך דרוזי חינוך ערבי חינוך יהודי מקור הנתונים :משרד החינוך * חישוב אחוז הניגשים ואחוז הזכאים מקבוצת הגיל בחינוך דוברי ערבית אינו כולל את מזרח ירושלים ,אך הם נכללים בחישוב הממוצע הארצי .בשנת תשע”ה היו 6,614בני 17תושבי מזרח ירושלים ,ו 18,496-בני 17במגזר החרדי. ** הזכאים כוללים את נבחני הקיץ ,נבחני מועד ב’ החל מ 2001-ונבחני המשנה במועד החורף העוקב החל משנת 2002 23 בשנת תשע”ה רוב בני ה 17-ניגשו להיבחן לתעודת בגרות ,אולם קיימים הבדלים גדולים בין המגזרים. הטווח נע בין כ 70%-אצל הבדואים בנגב לכ 90%-במגזר הדרוזי .שיעור הניגשים מקבוצת הגיל במגזר הבדואי הוא הנמוך מבין יתר המגזרים .המגזר הדרוזי ממשיך להוביל את שיעור הניגשים מתוך קבוצת הגיל .שיעורי הניגשים במגזר היהודי גבוהים מהמגזר הערבי אך שני המגזרים גבוהים מהממוצע הארצי. משנת תש”ס ,כלל המגזרים מציגים עלייה בשיעור הניגשים מתוך קבוצת הגיל .בעשור האחרון ,אין שינוי משמעותי באחוז הניגשים לבחינות הבגרות בכל המגזרים. בשנת תשע”ה ( )2014/15היו כ 56%-זכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל ,והמגזר הדרוזי הציג את אחוז הזכאים הגבוה ביותר. משנת תשע”ג היו יותר ממחצית בני 17זכאים לבגרות ,ואחוז זה היה גבוה במיוחד במגזר הדרוזי ובמגזר היהודי .כמחצית מבני 17במגזר הערבי וכשליש במגזר הבדואי היו זכאים לבגרות. משנת תשס”ה קיימת עלייה באחוז הזכאים לבגרות בכל המגזרים -פרט לבדואים בנגב ,המחזיקים באחוז דומה לאורך השנים. הפער בין אחוז הניגשים לאחוז הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל מתייחס לאותם תלמידים שלא עברו בהצלחה את כל המבחנים או שלא השלימו את כל המבחנים במקצועות השונים. לוח א2. הניגשים והזכאים לבגרות מסך כל הלומדים בחלוקה לפי מגדר מגדר בנים בנות שנת לימודים מספר הלומדים מספר הניגשים אחוז הניגשים מלומדים מספר הזכאים אחוז הזכאים מלומדים תשע”ב תשע”ג תשע”ד תשע”ה תשע”ב תשע”ג 44,634 46,440 47,049 50,295 51,944 54,546 40,295 41,889 42,174 45,534 46,270 48,832 90.3% 90.2% 89.6% 90.5% 89.1% 89.5% 26,104 28,178 29,065 31,086 34,158 36,677 58.5% 60.7% 61.8% 65.8% 65.8% 67.2% תשע”ד 54,099 תשע”ה 58,026 48 ,482 52,657 89.6% 37,183 68.7% 90.8% 40,547 69.9% 90.8% 90.5% 69.9% 65.8% 89.6% 68.7% תשע”ה 2014/15 בנות זכאיות 90.2% 89.5% בנים זכאים 67.2% 61.8% 60.7% תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 בנות ניגשות בנים ניגשים 90.3% 89.1% 65.8% 58.5% תשע”ב 2011/12 88.8% 89.1% 63.6% 55.6% תשע”א 2010/11 מקור הנתונים :משרד החינוך ,אגף הבחינות בשנים תשע”א ותשע”ג שיעורי הניגשים לבגרות בקרב הבנים והבנות היו זהים ,אך שיעורי הזכאות לבגרות בקרב הבנות היו גבוהים לעומת שיעורי הזכאות בקרב הבנים .עם זאת ,שיעור הזכאות לבגרות הולך וגדל בקרב שני המינים ,ובקרב הבנים שיעור הגידול גבוה יותר. הנתונים בגרף מתייחסים לכ 80%-משכבת הגיל הלומדים במוסדות המגישים לבגרות בכיתה י”ב, דהיינו כ 108,000-מתוך כ 128,000-בשכבת הגיל .מבין התלמידים שאינם לומדים במוסדות אלו, כ 5,400-לומדים במוסדות החינוך החרדי ,כ 4,200-במוסדות המגזר הערבי במזרח ירושלים ,כ4,600- במסלולי לימוד מקצועיים של משרד הכלכלה (וחלקם נבחנים לבגרות במסלול אקסטרני) ,כ2,300- בפרויקט היל”ה ,וכ 3,700-בחינוך הביתי ובמסלולים אקסטרניים ,או שאינם לומדים כלל. 24 25 ניגשים וזכאים לבגרות במתמטיקה לפי יחידות לימוד נבחנים וזכאים לבגרות באנגלית לפי יחידות לימוד בלימודי המתמטיקה חווים התלמידים מעט מעולמו של המתמטיקאי אשר מעלה השערות חדשות ועליו לאמת אותן תוך התבססות על הנחות יסוד ,אקסיומות ,הגדרות ומשפטים .המתמטיקה מתפתחת בשני ערוצים מקבילים אך משיקים של הפעילות האנושית -הן כמדע תיאורטי טהור והן כמדע יישומי .כלים מתמטיים מתקדמים הם מרכיב חיוני בכל ענפי המדע ,כגון פיזיקה ,ביולוגיה ,רובוטיקה, פיננסים ,מחשבים ורפואה. תרשים א13. מעמדה של האנגלית כשפה העיקרית בעולם נקבע זה מכבר .האנגלית מזוהה יותר מכל שפה אחרת עם סחר בינלאומי ותיירות ,עם השכלה גבוהה ומחקר ועם כלי התקשורת האלקטרוניים .זו השפה הנחשבת לנכס היקר ביותר של אזרח ישראלי רב-לשוני ,לאחר העברית והערבית. הרחבת לימודי האנגלית ( 4-5יחידות לימוד) הנה תנאי סף לקבלה ללימודים באוניברסיטאות ובחלק ממסלולי הלימוד במכללות. מספר הנבחנים ב 4ו 5-יחידות בבגרות במתמטיקה תרשים א14. 19,654 19,615 18,128 17,443 17,060 9,716 9,185 8,869 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 17,699 18,380 מספר הנבחנים ב 4ו 5-יחידות בבגרות באנגלית 36,160 32,558 11,346 10,548 9,742 11,032 30,435 29,541 תשע”ה 2014/15 נבחנים ב 5-יחידות נבחנים ב 4-יחידות תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 תשס”ט 2008/09 28,519 תשע”ה 2014/15 בשנת הלימודים תשע”ה היה שיעור ההצלחה מעל 98%בבגרות במתמטיקה ,הן ברמת 4יחידות והן ברמת 5יחידות לימוד. משנת תשס”ט ועד תשע”ד חלה ירידה של 12%במספר הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד ושל 5%ברמת 4יחידות לימוד. בשנת הלימודים תשע”ה צלחו יותר מרבע מכלל ה 72,000-הזכאים לבגרות את המבחן במתמטיקה ברמת 4יחידות לימוד וכ 16%-ברמת 5יחידות לימוד. בשנת הלימודים תשע”ו הושקה רפורמת ‘לתת חמש’ לעידוד ולהגברה של למידת מקצוע המתמטיקה ברמת 5יחידות לימוד. בתוך 4שנים יוכפל מספר הלומדים 5יח”ל במתמטיקה ל 18,000-תלמידים. בתוך 4שנים יוכפל מספר המורים המלמדים 5יח”ל במתמטיקה מ 1,000-ל 2,000-מורים.משרד החינוך ישביח את איכות ההוראה וישקיע משאבים בהכשרה ובתמרוץ בכל הקשור להוראת מתמטיקה. 26 29,686 26,938 מקור הנתונים :משרד החינוך ,אגף הבחינות נבחנים ב 4-יחידות 28,958 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 נבחנים ב 5-יחידות 27,343 27,260 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 מקור הנתונים :משרד החינוך ,אגף הבחינות בשנת הלימודים תשע”ד היה שיעור ההצלחה מעל 99%בבגרות באנגלית ,הן ברמת 4יחידות לימוד והן ברמת 5יחידות לימוד. משנת תשע”א ועד תשע”ה חלה עלייה של 25%במספר הנבחנים בבגרות באנגלית ברמת 5יחידות לימוד ועליה של 4.6%ברמת 4יחידות לימוד .בשנת הלימודים תשע”ה צלחו כ 40%-מכלל 72,000 הזכאים לבגרות את המבחן באנגלית ברמת 4יחידות לימוד וכמחצית מהזכאים ברמת 5יחידות לימוד. 27 3 שיעורי הלמידה והנשירה במערכת החינוך הגדרות שיעורי למידה -מספר הילדים הלומדים במסגרות לימודיות שבפיקוח משרד החינוך או בפיקוח משרד ממשלתי אחר מתוך מספר הילדים בגילים הרלוונטיים ,ללא התייחסות לדרגת הכיתה. שיעור הלמידה מחושב על בסיס נתוני קובץ התלמידים שבפיקוח משרד החינוך ,קובץ הלומדים בתוכנית היל"ה (החל בשנת הלימודים תשע"ד) ,וכן קובץ התלמידים בבתי ספר תעשייתיים ובית ספר לחניכים בפיקוח משרד הכלכלה .בחישוב זה אין משתתפים התלמידים הזרים ותלמידים תושבי מזרח ירושלים. תלמיד נושר -הוא מי שהיה רשום כלומד בבית הספר (לפי סמל מוסד) בתחילת שנת הלימודים הנבדקת ,אולם בתחילת שנת הלימודים העוקבת כבר אינו רשום באף מוסד חינוכי .כלומר התלמיד עזב את הלימודים במהלך השנה הנבדקת או לא נרשם לשנת הלימודים הבאה .תלמיד הלומד במוסד חינוכי הנמצא תחת פיקוח משרד ממשלתי אחר ותלמידי תכנית היל"ה (השלמת יסוד לימודי השכלה) אינם מוגדרים נושרים. אחוז התלמידים הנושרים -מספר התלמידים שהיו רשומים כלומדים במוסד חינוכי כלשהו ,לפי שכבת כיתה( ,ללא אלה שלא שובצו מעולם במערכת החינוך) בשנה הנבדקת ובשנה העוקבת לא רשומים באף מוסד חינוכי אחר מתוך כלל תלמידי המסגרות הלימודיות שבפיקוח משרד החינוך או בפיקוח משרד ממשלתי אחר בשנת הלימודים הנבדקת. לפיכך ,מחושב המדד כשיעור התלמידים הנושרים מתוך כלל התלמידים הלומדים והנושרים. נשירה שנתית -מתייחסת לתלמידים שעזבו את הלימודים בבתי הספר שבפיקוח מסגרות החינוך הממשלתיות ,חינוך ,תמ"ת והדתות. נתוני הנשירה לא כוללים את מי שלא נרשם מעולם למוסד חינוכי כלשהו ,תלמידי המגזר החרדי שלא בפיקוח המדינה ,תלמידי מזרח ירושלים ותלמידים המחזיקים דרכון זר בלבד. תרשים א15. שיעורי הלמידה בחינוך העברי (יהודים ואחרים*) מתוך קבוצת הגיל 17–14 98.4 97.8 98.3 98.4 98.5 98.5 98.9 98.1 97.7 97.0 95.7 97.3 95.7 96.2 96.7 96.8 96.9 96.2 90.5 95.6 96.7 95.9 95.3 94.9 94.3 93.7 93.2 98.4 95.7 85.5 תש”ן תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א תש”ע תשס”ח תשס”ה תש”ס 1989/90 1999/00 2004/05 2007/08 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 ארעי בנים סה”כ יהודים ואחרים בנות מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה * אוכלוסיית ‘יהודים ואחרים’ כוללת אוכלוסייה נוצרית שאינה ערבית ,בני דתות אחרות ואוכלוסייה ללא סיווג דת. החל משנת הלימודים תשס”ב ,בנוסף למוסדות שבפיקוח משרד החינוך ,נכללו גם מוסדות שבפיקוח משרדים אחרים .החל בשנת הלימודים תשע”ד נכללו תלמידים בפרויקט היל”ה שבפיקוח משרד החינוך. בחינוך העברי ,שיעורי הלמידה של בנות בגילים 17–14גבוהים מאלה של הבנים באותה קבוצת גיל. בשנת הלימודים תשע”ה ( )2014/15שיעור הלמידה של בני 17-14בחינוך העברי הולך וגדל ובשנת תשע”ה הוא עמד על .97% 28 29 תרשים א16. לוח שיעורי הלמידה בחינוך הערבי מתוך קבוצת הגיל 17-14 א3. נשירה שנתית ממערכת החינוך -אחוזי נשירה של תלמידי כיתות ז’-י”ב בשנים תשע”ג-תשע”ה לא נכללו מוסדות החינוך במזרח ירושלים ותלמידים המתגוררים במזרח ירושלים 92.3 92.5 92.4 92.7 92.6 93.5 94.0 94.3 93.0 58.9 79.4 90.5 89.6 89.4 89.9 90.1 91.1 92.6 62.8 88.7 86.9 86.6 87.2 87.7 88.8 91.2 91.9 74.8 66.4 כיתות ז’ -י”ב כיתות ז’ -ח’ כיתות ט’ -י”ב מתוכם: מספר נושרים אחוז נשירה מתוכם: מספר נושרים אחוז נשירה סה”כ תלמידים מתוכם: מספר נושרים אחוז נשירה 11,682 742,572 1.6% 2,568 256,222 1.0% 9,114 486,350 1.9% חינוך עברי 8,299 566,187 1.5% 2,017 192,177 1.0% 6,282 374,010 1.7% חינוך ערבי 3,383 176,385 1.9% 551 0.9% 2,832 112,340 2.5% 84.2 תשע”ה סה”כ תלמידים סה”כ תלמידים סה”כ תלמידים 64,045 הנשירה הארצית א’-יב’ עומדת על 1%והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת ,ארבע ושש שנתי עומדת על 1.46% תש”ן תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א תש”ע תשס”ח תשס”ה תש”ס 1989/90 1999/00 2004/05 2007/08 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 ארעי בנים סה”כ ערבים בנות מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנתונים אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים (באוכלוסייה ובתלמידים) .החל משנת הלימודים תשס”ב ,בנוסף למוסדות שבפיקוח משרד החינוך נכללו גם מוסדות בפיקוח משרדים אחרים .החל בשנת הלימודים תשע”ד נכללו גם תלמידים בפרויקט היל”ה שבפיקוח משרד החינוך. בחינוך הערבי ,שיעורי הלמידה של בנות בגילים 17-14גבוהים מאלה של הבנים באותה קבוצת גיל. בשנת הלימודים תשע”ה ( )2014/15הגיעו שיעורי הלמידה של בני 17-14בחינוך הערבי ל93%- והוא נמצא במגמת עלייה מתמדת. שיעורי הלמידה מתוך קבוצת הגיל - 17-14השוואה בין החינוך העברי לחינוך הערבי משנת הלימודים תש”ס ,שיעורי הלמידה בקרב הבנות בגילים 17-14גבוהים לעומת הבנים בקבוצת הגיל במגזר העברי והערבי גם יחד. בהשוואה בין שני המגזרים ,ניתן לראות כי בחינוך הערבי שיעורי הלמידה נמוכים יותר לעומת החינוך העברי .מציאות זו רווחת הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות .עם זאת ,הפער בין המגזרים הולך ומצטמצם לאורך השנים .משנת הלימודים תש”ן ועד שנת הלימודים תשע”ה חל גידול בשיעורי הלמידה בחינוך העברי ( )7%לעומת גידול משמעותי ( )48%בקרב החינוך הערבי. תשע”ד סה”כ תלמידים 9,736 725,629 1.3% 2,070 257,840 0.8% 7,666 468,789 1.6% חינוך עברי 6,419 554,291 1.2% 1,432 191,919 0.7% 4,987 362,372 1.4% חינוך ערבי 3,317 171,388 1.9% 638 1.0% 2,679 106,417 2.5% 64,921 הנשירה הארצית א’-יב’ עומדת על 0.8%והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת ,ארבע ושש שנתי עומדת על 1.31% תשע”ג סה”כ תלמידים 10,057 710,238 1.4% 1,973 252,105 0.8% 8,084 458,133 1.8% חינוך עברי 6,574 543,914 1.2% 1,339 189,286 0.7% 5,235 354,628 1.5% חינוך ערבי 3,483 166,324 2.1% 634 1.0% 2,849 103,505 2.8% 62,819 הנשירה הארצית א’-יב’ עומדת על 0.9%והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת ,ארבע ושש שנתי עומדת על 1.38% מקור הנתונים :משרד החינוך בשנת 2015למדו במערכת החינוך כ 743-אלף תלמידים (בעלי דרכון ישראלי וללא מזרח ירושלים) בכיתות ז'-יב' ,מתוכם כשליש בכיתות ז'-ח'. 11,682תלמידי כיתות ז'-יב' נשרו ממערכת החינוך כאשר חמישית מתוכם היו מכיתות ז'-ח' .שיעורי הנשירה ומספר הנושרים גדול ביחס לשנה הקודמת. מרבית הנשירה מתרחשת במעבר לחטיבה העליונה ולקראת סיום 12שנות לימוד .למרות מגמת הירידה בשיעור הנשירה במגזר הערבי בשנים האחרונות ,עדיין שיעור זה גבוה יותר משיעור הנשירה במגזר היהודי. כ 1.6%-מכלל תלמידי כיתות ז'-יב' נשרו ממערכת החינוך ב .2015-שיעור זה עומד על כ1%- כשמדובר בתלמידי כיתות ז'-ח'. בחינוך העברי ,ובמיוחד בחינוך הערבי ,אחוז הנושרים בכיתות ז'-ח' נמוך בהשוואה לאחוז הנושרים מכלל החינוך העל יסודי. 30 31 4 תרשים א17. השכלה גבוהה תרשים תלמידים בהשכלה הגבוהה -סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות* א18. מקבלי תואר ראשון מאוניברסיטאות* וממכללות אקדמיות** 24,536 26,356 26,325 21,953 195,914 197,818 196,666 194,129 189,240 25,458 21,955 22,888 21,595 21,001 21,849 18,706 184,851 131,791 115,299 115,074 122,666 119,521 114,317 74,000 74,608 74,923 10,473 10,616 109,580 6,740 4,064 74,194 80,840 82,519 75,271 57,507 54,805 1.055 39,549 46,519 8,286 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 אוניברסיטאות תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 מכללות אקדמיות תש”ס 1999/00 תש”ן 1989/90 197 תש”ם 1979/80 -- תש”ל 1969/70 מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה * כולל האוניברסיטה הפתוחה ** כולל המכללות האקדמיות לחינוך תש”ם תש”ן תש”ס תש”ע תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א 1979/80 1989/90 1999/00 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 ארעי אוניברסיטאות מכללות אקדמיות סה”כ מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה * לא כולל תלמידים באוניברסיטה הפתוחה וסטודנטים בלימודי המשך ,כאשר נתוני המכללות כוללים את המכללות להכשרת עובדי הוראה. מספר התלמידים לתואר ראשון גדל בהתמדה בעשורים האחרונים ,והוא הגיע לכ 196,000-בשנת תשע”ה (.)2014/15 משנת 2000גדל מספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות פי ,2.5ומשנת תשע”א הוא עבר את מספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות. החל משנת תשע”ד מכללת אריאל מוכרת כאוניברסיטה .משנה זו ,מועמדים ,סטודנטים ומקבלי תארים ממוסד זה נכללים בנתוני האוניברסיטאות .עד שנת תשע”ג ,לרבות שנה זו ,הם נכללו בנתוני המכללות האקדמיות. המכללות האקדמיות החלו לפעול בשנות השמונים של המאה העשרים וצברו תאוצה חדה יותר מאשר האוניברסיטאות .בשנת 2003עלה מספר התלמידים לתואר ראשון במכללות לראשונה על מספר התלמידים באוניברסיטאות. 32 33 תרשים א19. תרשים מקבלי תארים במוסדות להשכלה גבוהה* 74,158 1,546 70,618 אI 20. 54,385 68,450 63,996 1,541 1,586 20,768 19,451 17,613 50,861 48,309 47,413 44,847 42,850 תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 תש”ע 2009/10 21,751 תלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה 1,536 35,110 1,534 15,559 תואר ראשון 32,618 30,770 27,730 26,529 42,660 25,709 39,138 23,224 36,720 22,187 37,650 2015 14,801 29,322 483 2,790 11,528 תש”ס 1999/00 תש”ן 1989/90 8,967 5,109 378 1,652 6,937 238 807 4,064 תש”ם 1979/80 תש”ל 1969/70 2014 מזה לומדים לתואר ראשון 2012 2013 2011 2010 2009 סה”כ תלמידי הוראה אII 20. 44,309 42,956 40,247 מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 37,348 35,141 32,064 * אוניברסיטאות -כולל האוניברסיטה הפתוחה ,המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך. בשנת תשע”ד היו מעל 74,000בעלי זכאות לתואר במוסדות להשכלה גבוהה -פי 2לעומת בעלי הזכאות לתואר בשנת תש”ס. מאז שנת תש”ע ( )2009/10גדל מספר מקבלי תואר ראשון ב ,18.6%-מספר מקבלי תואר שני בכ- 40%ובמספר מקבלי התואר השלישי ניכרת יציבות. 8,706 2015 לאום יהודי לאורך השנים קיים גידול במספר בעלי הזכאות לתואר בכל סוגי התארים. 2008 תרשים 45,679 תואר שני 47,128 44,651 59,943 800 7,528 תואר שלישי 52,364 50,229 29,855 8,055 7,273 6,783 7,196 7,403 6,963 6,765 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 לאום ערבי מקור הנתונים :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה * לא כולל הפקולטות לחינוך באוניברסיטאות ,כיוון שאינן מתוקצבות על ידי משרד החינוך מספר התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה הגיע לכ 54,000-בשנת - 2015גידול של 48% לעומת שנת 65% .2008מסך כל תלמידי ההוראה הנם סטודנטים הלומדים לתואר .B.Ed במגזר הערבי 100% ,מתלמידי ההוראה לומדים לתואר .B.Edלעומת כ 59%-בלבד במגזר היהודי, הסיבה לכך היא שבחינוך החרדי להוראה אין לומדים לתואר .B.Ed 34 35 5 תרשים א21. עובדי הוראה במערכת החינוך אחוז האקדמאים בקרב מורים בבתי הספר היסודיים* (לפי מעמד משפטי ולאום המורה) יהודי רשמי 93.4% 92.5% 90.8% 90.2% 80.0% 79.0% 63.0% 61.8% תשע”ה 2014/15 תשע”ד 2013/14 ערבי רשמי יהודי מוכר 90.5% 88.1% 88.8% 87.5% 77.0% 59.7% תשע”ג 2012/13 תשע”ה 2014/15 85.7% 84.5% 72.1% 71.9% 57.9% 56.1% תשע”ב 2011/12 ערבי מוכר תשע”א 2010/11 מקור הנתונים :משרד החינוך * מורים בבתי הספר רשמיים ומוכרים (ללא מוסדות הפטור) בשנים תשע”א עד תשע”ה עלה אחוז המורים בעלי התואר האקדמי בחינוך העברי הרשמי בכ,5%- ובחינוך הערבי הרשמי -בכ.9%- עלייה דומה ניתן למצוא גם בחינוך המוכר .בחינוך העברי חל גידול של כ 7%-ובחינוך הערבי גידול של כ 8%-בשיעור האקדמאים. תרשים א22. לוח א4. עובדי הוראה במערכת החינוך הרגיל הרשמי* -מבחר מדדים (במונחי עובדי הוראה) קדם-יסודי עברי ערבי יסודי עברי ערבי עברי ערבי עברי ערבי 93% 19% 77% 39 38 15% 14% 15 94% 44% 80% 45 45 34% 7% 17 96% 27% 68% 39 37 16% 16% 14 90% 43% 72% 46 45 39% 7% 19 91% 31% 53% 40 38 21% 18% 12 90% 92% 84% בעלי דרגת שכר אקדמאית 30% 11% 15% בעלי דרגתשכר MAומעלה 90% 100% 99% אחוז נשים 43 41 גיל מורה ממוצע 43 גיל חציוניֿ 42 40 42 אחוז גיל 50ומעלה 29% 11% 29% גילאי עד 29 11% 7% 11% ממוצע שנות ותק מוכרות בהוראה 15 16 15 תשס”ח 2007/08 קדם-יסודי עברי ערבי חטיבות-הביניים חטיבות עליונות מוכר ורשמי יסודי חטיבות-הביניים חטיבות עליונות מוכר ורשמי עברי ערבי עברי ערבי עברי ערבי 71% 7% 73% 36 34 13% 28% 13 90% 36% 84% 45 45 34% 6% 19 85% 16% 56% 38 37 14% 20% 14 82% 36% 70% 46 46 39% 7% 19 85% 24% 43% 39 38 17% 18% 14 77% 64% 65% בעלי דרגת שכר אקדמאית 20% 2% 9% בעלי דרגת שכר MAומעלה 92% 100% 99% אחוז נשים 44 גיל מורה ממוצע 37 43 גיל חציוניֿ 45 35 44 אחוז גיל 50ומעלה 29% 10% 35% גילאי עד 29 9% 24% 7% ממוצע שנות ותק מוכרות בהוראה 19 12 17 אחוז האקדמאים בקרב מורים בבתי הספר העל-יסודי* (לפי מעמד משפטי ולאום המורה) מקור הנתונים :משרד החינוך. * בחטיבה העליונה המעמד המשפטי הנו מוכר ורשמי בחינוך הרגיל. 93.5% 92.8% 92.3% 91.2% 90.3% 89.5% תשע”ה 2014/15 יהודי ערבי תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 90.8% 89.8% 88.2% 87.9% תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) * האוכלוסייה -מורים בבתי הספר רשמיים ומוכרים בעל-יסודי ,כולל חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בשנים תשע”א עד תשע”ה חל גידול של כ 3%-בשיעור המורים בעלי התואר האקדמי בחינוך העברי והערבי. 36 בכל שלבי החינוך ,הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי ,אחוז המורות גבוה מזה של המורים .עם זאת, אחוז המורות בחינוך הערבי נמוך מזה שבחינוך העברי. שיעור המורים הגברים מכלל כוח ההוראה הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר ,כלומר בחטיבה העליונה. בחינוך העברי ,ממוצע שנות ותק להוראה עולה עם העלייה בשלבי החינוך ,ואילו בחינוך הערבי קיימת תופעה הפוכה. בחינוך העברי ,גיל מורה ממוצע עולה עם שלבי החינוך. בחינוך היסודי הרשמי ,הגיל הממוצע של עובדי ההוראה בחינוך הערבי נמוך בכארבע שנים מהגיל הממוצע של עובדי ההוראה בחינוך העברי ,ופער זה גדל לשש שנים בחטיבה העליונה. שיעור המורים עד גיל 29גבוה יותר בחינוך הערבי בהשוואה לחינוך עברי .בחינוך העברי ,שיעור המורים בגיל 50ומעלה גבוה יותר. בחינוך העברי ובחינוך הערבי גם יחד אחוז המורים בעלי דרגות שכר מתואר שני ( )M.A.ומעלה עולה עם העלייה בשלבי החינוך ,ואילו בחינוך העברי אחוז זה גבוה יותר. 37 תרשים אI 23. התפלגות הגילים של עובדי ההוראה בחינוך הרגיל הרשמי בכל שלבי החינוך (שנת תשע”ה במונחי עובדי הוראה) חט”ע א24. מספר עובדי הוראה 1500 1000 500 גיל חציוני45- גיל חציוני38- 89 תרשים שיעור הנשים בקרב עובדי ההוראה בחינוך הרגיל* (לפי עובדי הוראה) 84 79 74 69 64 59 54 49 44 39 34 29 24 72% 70% 80% 84% 68% 92% 90% 77% 99% 100% 99% 100% 73% 56% 53% 43% 19 גיל עובד הוראה תרשים אII 23. גנ”י ,יסודי וחט”ב רשמי מספר עובדי הוראה 3000 2000 1000 גיל חציוני43- גיל חציוני38- 74 69 64 59 54 49 44 39 34 29 24 19 גיל עובד הוראה יהודי ערבי מקור הנתונים :משרד החינוך הגיל החציוני הוא הגיל החוצה את אוכלוסיית המורים לשתי קבוצות שוות בגודלן ,כך שקיים מספר שווה של מורים מעליו ומתחתיו .החציון לא בהכרח שווה לגיל הממוצע. בשלבי החינוך הנמוכים בחינוך העברי חציון הגיל עומד על ,43ובחינוך הערבי -על .38 תשע”ה 2014/15 תשס”ח 2007/08 חטיבות עליונות מגזר ערבי מגזר עברי תשע”ה 2014/15 תשס”ח 2007/08 חטיבות-הביניים תשע”ה 2014/15 תשס”ח 2007/08 יסודי תשע”ה 2014/15 תשס”ח 2007/08 קדם-יסודי מקור הנתונים :משרד החינוך * חינוך רגיל -שלבי החינוך הקדם-יסודי ,היסודי וחטיבת הביניים במוסדות החינוך הרשמי ושלב החטיבה העליונה ,כולל מוסדות בחינוך רשמי ומוכר וללא חרדים. לאורך השנים ,שיעור הנשים בקרב עובדי הוראה בחינוך העברי גבוה יותר מאשר בחינוך הערבי בבתי הספר. בחינוך הערבי קיימת לאורך השנים עלייה מתמדת באחוז הנשים מתוך כלל עובדי ההוראה לעומת החינוך העברי. נתוני תשע”ה כוללים את עובדי ההוראה במחוז החרדי הרשמי בלבד. בחטיבה העליונה ,חציון הגיל בחינוך העברי עומד על ,45ובחינוך הערבי -גם כן על .38 בחטיבה העליונה ,חציון הגיל נמוך מהממוצע ,ויותר ממחצית אוכלוסיית המורים מרוכזת בטווח הגילים הנמוכים. טווח הגילים של המורים בחינוך הערבי מתחיל מגיל צעיר יותר מאשר בחינוך העברי 22 -לעומת .24במקביל ,ניתן למצוא מורים מבוגרים יותר בחינוך העברי לעומת החינוך הערבי 69 -לעומת .64 38 39 6 תרשים א25. מדדי התפתחות של מערכת החינוך תרשים א26. שיעור המוסדות* הכלולים ברפורמת ‘אופק חדש’ ממוצע תלמידים לכיתה לפי שלבי חינוך* 37.4 100% 97% 100% 98% 97% 32.9 97% 86% 66% 49% 28% תשע”ה 2014/15 חט”ב תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 יסודי 24% תשע”א 2010/11 16% תש”ע 2009/10 30.7 30.8 30.8 30.9 30.4 30.4 30.5 30.6 28.2 28.2 28.1 28.5 תשע”ה 2014/15 ארעי תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 יסודי חט”ב חטיבה עליונה 31.7 31.0 29.1 תשע”א 2010/11 31.1 31.3 30.0 29.4 תש”ע 2009/10 תשס”ה 2004/05 מקור הנתונים :משרד החינוך * כיתות נורמטיביות ,החינוך הרגיל בלבד מקור הנתונים :משרד החינוך * מוסדות חינוך יסודי רשמי ומוסדות חטיבת ביניים רשמיות (כולל מוסדות חינוך מיוחד). משנת תשס”ה ירד ממוצע התלמידים לכיתה בכל שלבי החינוך ,ובעיקר בחטיבות הביניים. החל משנת הלימודים תשס”ח ( ,)2007/08רפורמת ‘אופק חדש’ מיושמת במספר הולך וגדל של מוסדות מדי שנה. בשנת הלימודים תשע”ה ,ממוצע התלמידים לכיתה בחטיבת הביניים עמד על 30.7תלמידים לכיתה, והוא גבוה מממוצע התלמידים לכיתה בחינוך היסודי שעמד על 28.2תלמידים לכיתה. בשנת הלימודים תש”ע ( )2009/10נכללו כבר שני שלישים מבתי הספר היסודיים ברפורמה. בשנת הלימודים תשע”ד הושלם יישום הרפורמה בכל בתי הספר היסודיים ,ובחטיבות הביניים נרשמו 98%שיעורי הצטרפות לרפורמה זו. אופק חדש 40 41 תרשים א28. א27. תרשים ממוצע שעות לתלמיד* לפי שלבי חינוך א28. ממוצע שעות* לכיתה נורמטיבית בחינוך הרגיל לפי שלבי חינוך 62.3 2.04 2.03 2.04 2.02 1.99 1.76 1.74 1.73 1.75 1.74 1.68 1.67 1.67 1.64 1.62 תשע”ה 2014/15 ארעי תשע”ד 2013/14 תשע”ג 2012/13 תשע”ב 2011/12 תשע”א 2010/11 יסודי חט”ב** חטיבה עליונה*** 1.94 1.63 1.89 1.61 1.60 1.51 תש”ע 2009/10 תשס”ט 2008/09 47.3 תשע”ה 2014/15 ארעי יסודי מקור הנתונים :משרד החינוך * כולל שעות ותלמידים בחינוך הרשמי ,המוכר והפטור ,שעות ניהול וחינוך ,כאשר שיעורי ההשתתפות בחינוך המוכר והפטור מופחתים. ** שלבי החינוך חט”ב +חט”ע כוללים שעות ,תלמידים וכיתות נורמטיביות במפת”נים (מפעלי תעסוקה לנוער המשמשים כמרכזי טיפול ,שיקום וחינוך בקהילה לבני נוער בסיכון). *** שלב החינוך חט”ע -שעות שכר לימוד ,תלמידים זכאי שכ”ל ו’תרבותי ייחודי’. בשנים תשס”ט עד תש”ע ניכרה בחינוך היסודי הפחתה בשעות לכיתה ויציבות בשעות לתלמיד, כתוצאה מיישום התוכנית להפחתת מספר התלמידים בכיתה ,ואילו בחטיבות הביניים מקור הגידול בשעות לתלמיד הוא התוכנית לשיפור הישגים .עם זאת ,בעקבות תוספות של שעות הוראה שניתנו בשנים האחרונות ,חלה עלייה בממוצע שעות הלימוד לתלמיד בכלל שלבי החינוך -עלייה של 5% בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה ושל 8%בחטיבת הביניים. מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם עלייה במספר התלמידים 10% -בחינוך היסודי 8% ,בחטיבת הביניים ו 13%-בחטיבה העליונה -ללא פגיעה במספר השעות המוקצה לתלמיד. המענה ניתן ,בין היתר ,על ידי הכשרת כוחות הוראה והקצאת משאבים בהתאמה לצרכים המתעוררים לדוגמה :בינוי ,נגישות ,צמצום מספר התלמידים לכיתה ,מורה שני בכיתה ,שעות תמרוץ וטיפוח,תקצוב דיפרנציאלי למתן שוויון הזדמנויות לכל תלמיד על ידי הגדלת יחס ההקצאה של שעות הטיפוח בין תלמידים חזקים וחלשים ,וכן המשך הטמעת תוכנית ‘למידה משמעותית’. 42 54.4 61.9 53.9 47.2 תשע”ד 2013/14 חט”ב** 62.2 53.4 47.1 תשע”ג 2012/13 61.5 54.2 46.9 תשע”ב 2011/12 חטיבה עליונה*** 61.6 55.3 46.9 תשע”א 2010/11 60.6 53.7 47.0 תש”ע 2009/10 60.2 52.3 47.9 תשס”ט 2008/09 מקור הנתונים :משרד החינוך * כולל שעות וכיתות נורמטיביות בחינוך הרשמי ,המוכר והפטור ,וכן שעות ניהול ,חינוך ושילוב ,אך ללא שעות חינוך מיוחד .כמו כן, שיעורי ההשתתפות בחינוך המוכר והפטור הנם מופחתים .הנתונים מחושבים בהתאם למספר התלמידים הנתון ביום חישוב שעות התקן וסגירת מצבת התלמידים. ** שלבי החינוך חט”ב +חט”ע כוללים שעות ,תלמידים וכיתות נורמטיביות במפת”נים (מפעלי תעסוקה לנוער המשמשים מרכזי טיפול, שיקום וחינוך בקהילה לבני נוער בסיכון). *** שלב החינוך חט”ע -שעות שכר לימוד ,כיתות בפועל ותלמידים זכאי שכ”ל ו’תרבותי ייחודי’ הודות ליישום התוכנית להפחתת מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים חלה ירידה בממוצע השעות לכיתה. בחינוך היסודי ,הגרף מציג עלייה מתונה בממוצע השעות לכיתה ,וזאת עקב מגוון תוכניות המתקיימות לאורך השנים ,כגון הפחתת מספר התלמידים בכיתה ,פיצול כיתות א’-ב’ ,וכן שעות עבור תוכניות לימוד ייעודיות משתנות בהתאם להנחיות המתנ”ה (מארז תכנון ניהול והיערכות). בשנים האחרונות היה שיעור הגידול במספר הכיתות המתוקצבות בחינוך הרגיל גבוה משיעור הגידול במספר התלמידים .כתוצאה מכך ,מספר התלמידים הממוצע לכיתה מתוקצבת ירד ב ,6.4%-כאשר הירידה בחינוך העברי הינה כ 4.5%-ובחינוך הערבי כ .12%-זאת ,כחלק ממגמת צמצום הפערים בין המגזרים בשנים האחרונות ובעקבות יישום החלטת הממשלה להפחתת מספר התלמידים בכיתה באופן דיפרנציאלי. 43 7 חינוך מבוגרים השלמת השכלה משרד החינוך פועל לקידום למידת מבוגרים או למידה לאורך החיים ,תוך מתן מענה רלוונטי ומקצועי לצרכים השונים של אוכלוסיית המבוגרים במגזרי החברה בישראל (היהודי ,הערבי ,הבדואי ,הדרוזי והצ’רקסי) ,וכן לעולים חדשים וותיקים ,משכילים ,מעוטי השכלה וחסרי השכלה .המשרד עושה זאת באמצעות הנחלת השפה העברית ,השלמת השכלה עד 12שנות לימוד והנגשה להשכלה גבוהה במכינות הקדם-אקדמיות. מטרת-העל של תחום השלמת השכלת חינוך מבוגרים היא צמצום פערי ההשכלה באוכלוסיית המבוגרים בישראל .המשרד מנסה לתת עדיפות לקידום אוכלוסיות הזקוקות לטיפוח ולחיזוק - עולים ,מעוטי השכלה ,דורשי עבודה ,חיילים ואסירים – ולשם כך מופעלים מסלולי השכלה ללומדים מבוגרים ברמות שונות. מסלולי ההשכלה נבנו על פי צורכיהם של לומדים מבוגרים .תוכניות הלימודים מתמקדות בלומדים מבוגרים על מגוון מאפייניהם ,צורכיהם וכישוריהם .ההוראה ותוכני הלימוד נבנים על בסיס עקרונות של חינוך מבוגרים .הלומדים משובצים ברמות הלימוד בהתאם לתוצאות בבחינות התאמה (בחינות מיון) ,ובתום הלימודים מוענקת להם תעודה על פי מסלול הלימודים בפיקוח המשרד .התעודה מוכרת לצורך קבלת גמולי השתלמות ולצורך קידום השכלתי ותעסוקתי. ‘למידה לאורך החיים’ ( )Lifelong Learningמתבססת על מחקר ועובדות אשר לפיהם במאה ה 21-הלמידה היא הגורם החשוב ביותר להתפתחות ולהתמודדות עם האתגרים החדשים שמציבה הסביבה המשתנה -הן עבור הפרט והן עבור החברה .רק השקעה שיטתית בלמידה מתמשכת לאורך החיים מקנה לאדם כלים להמשיך ולהיות רלוונטי .השלמת השכלה וידיעת השפה העברית מסייעת בהקטנת פערים כלכליים וחברתיים ותורמת להשגת יעדי המערכת הפורמלית .לצורך זה ‘המשרד מפתח תוכניות לימודים וחומרי לימוד מתאימים ,פועל לקידום המודעות הציבורית לנושא חינוך מבוגרים ויוזם פעילויות לצורך אקדמיזציה ופרופסיונליזציה של התחום בארץ. מסלולי הלימוד להשלמת השכלה המשרד מפעיל מגוון מסלולי לימוד להשלמת השכלה הפועלים בשירות בתי הסוהר כחלק מהליך שיקום האסירים .מסלולי לימוד נוספים מתקיימים במסגרת השירות הצבאי עבור חיילים חסרי השכלה תיכונית ועבור חיילים משוחררים .כפי שנאמר ,המסלולים הם להשכלה יסודית וכן ל10- שנ”ל 11 ,שנ”ל ו 12-שנ”ל ,דהיינו לתעודת גמר תיכונית (תג”ת). המשרד פועל לאיגום משאבים ,וכן הוא חותר לארגון כל העוסקים בחינוך מבוגרים בארץ ,כדי לתת יתר תוקף למקצוע ולתפיסה של למידה וחינוך לאורך החיים .כמו כן ,המשרד משתף פעולה עם כל הגורמים העשויים להניע את התהליך ,כדי שהלומדים המבוגרים ישלטו בגורלם ויוכלו להתמודד עם אתגרי העתיד .פעילויות המשרד נעשות בשיתוף עם משרדי ממשלה ,ארגונים הפועלים שלא למטרות רווח ומוסדות ציבוריים :משרד התמ”ת ,המשרד לקליטת העלייה ,משרד הביטחון ,הסוכנות היהודית ,הג’וינט ,השב”ס ,צה”ל ,המתנ”סים ,הרשויות המקומיות ,ארגוני נשים ועוד. מגוון מסלולי הלימוד עבור חיילים בשירות צבאי פעיל וחיילים משוחררים מצביע על השקעה ניכרת בקרב קהל יעד זה ,לאור הנחת היסוד כי ככל שהלומדים צעירים יותר ,כך ניתן להשלים את השכלתם התיכונית ולסייע להם להשתלב בתעסוקה ובלימודים אקדמיים על פי יכולותיהם. מקור הנתונים המופיעים בחלק אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. מסלולי הלימוד ורמות הלימוד • השכלת יסוד -השלמת השכלה ברמת מיומנויות יסוד ללומדים שאינם אוריינים. • כיתה י’ -מסלול השלמת השכלה ברמה של 10שנ”ל. • כיתה י”א -מסלול השלמת השכלה ברמה של 11שנ”ל. • תעודת גמר תיכונית (תג”ת) -השלמת השכלה ברמה של 12שנ”ל. תרשים א29. התפלגות הנרשמים לפי מסלולי לימוד להשלמת השכלה בשנת 2014למדו במוסדות להשלמת השכלה 4,017לומדים ,ובשנת 2015חל גידול ( )6%במספרם -עד 4,278לומדים. 3,005 שב”ס צה”ל תכנית תג”ת 2,398 326 290 2015 439 349 2014 מספר נרשמים -תג”ת 44 47 2015 17 2 2014 מספר נרשמים -י”א 152 202 182 172 2015 2014 מספר נרשמים -י’ 249 209 91 165 2015 2014 מספר נרשמים -יסודי 45 תרשים א30. התפלגות הנרשמים לפי שנות שהייה בארץ ממועד עלייתם סוגי הפרויקטים להשלמת השכלה יסודית ותיכונית: • פרויקט ‘רשויות’ -מסלולי השלמת השכלה למבוגרים באמצעות הקצבות לרשויות המקומיות על ידי משרד החינוך ,תוך מתן עדיפות לרשויות בעלות ניקוד נמוך על פי המדד הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 3,537 2015 2014 2,312 • תוכנית ‘טרכטנברג’ -על פי החלטת הממשלה 4193בדבר קידום נשים במגזר הערבי ,הדרוזי והצ’רקסי ,המשרד מסייע לנשים אלו להשלים את השכלתן התיכונית לצורך שילובן וקידומן בתעסוקה. • פרויקט ‘עד הלו”ם’ ‘ -הורים לומדים וילדים מצליחים’ – תוכנית לימודים שהופעלה בארבע השנים האחרונות ביוזמת מנכ”ל המשרד לשעבר ד”ר שמעון שושני .המנכ”ל הציע לבדוק את העלאת רמת ההשכלה של הורים ותפוקות ההשכלה בהקשר למעורבות הבית ספרית ותהליכי הלמידה בבית הספר .ביוזמת המשרד ,נפתחו כיתות לימוד ייעודיות במגוון בתי ספר ברחבי הארץ עבור ההורים לסיוע בהשלמת השכלתם ,בהתאם למדגם הנערך בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך. 1,029 605 44 לא דווח ת. עליה נולדו בארץ 138 84 15 40ומעלה 256 21-30 31-40 183 92 1-10 11-20 הרכב התלמידים במוסדות להשלמת השכלה השתנה מהותית בשנת 2015לעומת שנת .2014עיקר השינוי מקורו בהצטרפות 640תלמידים שנולדו בארץ והצטרפו לתוכניות ‘טרכטנברג’‘ ,רשויות’ ו’משל”י’ לצורך השלמת השכלתם. תרשים א31. התפלגות המשתתפים לפי מגדר ומסלול לימודים 451 418 342 554 358 • תוכנית החומש -במסגרת החלטת הממשלה 3708בדבר קידום נשים מהמגזר הבדואי בדרום הארץ ,נפתחו החל משנת ,2012ולמשך חמש שנים ,כיתות לימוד ייעודיות לנשות המגזר ,וזאת במסלולי לימוד שונים להקניית השכלה מקצועית לצורך שילובן וקידומן בשוק העבודה. זכר נקבה 252 770 710 406 395 • דורשי עבודה -תוכניות הממומנות על ידי משרד האוצר עבור דורשי עבודה .במסגרת זו השלימו הלומדים את השכלתם החל מרמת יסוד ועד לימודי תעודת גמר תיכונית לשילובם בתעסוקה .התוכנית פעלה בשנים 2011עד 2014תוך ייעוד התקציב עבור אוכלוסיות מוחלשות. 541 • פרויקט ‘משל”י’ -תוכנית הלימודים ‘משוחררים לומדים יחד’ מיועדת לחיילים משוחררים ולמסיימי שירות לאומי-אזרחי חסרי השכלה תיכונית (פחות מ 12-שנות לימוד) ,הבאים מרקע משפחתי קשה וממצוקה כלכלית .תוכנית הלימודים מתקיימת במסגרת המכינות הקדם-אקדמיות ,כאשר השלב הראשון מוקדש להשלמת תעודת גמר תיכונית לקראת כניסה לאקדמיה או להכשרה תעסוקתית. התוכנית מתבצעת בשיתוף הקרן להכוונת חיילים משוחררים ,משרד הרווחה ומשרד החינוך. 221 147 126 82 108 84 95 59 46 13 44 15 9 23 8 16 1 6 2 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 251 227 155 91 233 124 193 223 מש פ ל”י רוי קט ‘ר רג’ ות’ טנב הל ום’ בדו רים של שוי רכ עד ‘ט ט‘ נית ויק כני חומ םמ חר דיר שו בס תה ילי תכ פר ת חי חיי ”ס לים שב צב אית דור שי עבו דה לה ת רגי ם) כני שלו ת בת ( אים במעבר משנת הלימודים 2014לשנת הלימודים 2015חל גידול קרוב לפי 2במספר הנשים המשתתפות בתוכנית הרגילה ,והן מהוות כ 75%ממשתתפי תוכנית זו .במסגרת הלימודים בשירות בתי הסוהר חלה ירידה בשיעור המשתתפות ,אך בפרוייקטים ‘עד הלום’ ו’תוכנית החומש’ עבור המגזר הערבי נוכחות הנשים המשלימות את השכלתן גבוהה בהרבה. 46 47 תרשים א32. אולפנים התפלגות המשתתפים לפי מגזר ומסלול לימודים 2 102 41 32 135 32 10 13 23 373 301 316 195 127 386 247 30 177 האולפנים באים למלא את הצרכים הלשוניים הבסיסיים של אוכלוסיות שונות מקרב העולים החדשים. המשרד מפעיל אולפנים ללומדים צעירים ,קשישים ,אקדמאים ,סטודנטים ומעוטי השכלה ,וכן לבעלי צרכים מיוחדים. 251 198 24 6 2 11 9 האולפנים הנם מסגרות ללימוד השפה העברית באחריות משותפת של משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך והסוכנות היהודית. 123 האולפנים מתקיימים ברחבי הארץ -ערים ,קיבוצים ומרכזי הקליטה -בשעות הבוקר והערב. 764 338 מש פ ל”י קט ‘ר רג’ ום’ ות’ הל טנב שוי רכ עד ‘ט ט‘ נית ויק כני חומ בדו חומרי ההוראה מגוונים ועדכניים ,ורובם מופקים על ידי משרד החינוך וכוללים ספרי לימוד ,קלטות האזנה ,סרטי וידיאו ,תרגילים מתוקשבים ולומדות מחשב ,כאשר דרכי ההוראה מתחדשות בהתמדה ומותאמות ללמידה פרטנית ומתוקשבת. רים של חר דיר שו בס םמ תה ילי רוי פר ת חי חיי ”ס לים שב צב אית לה ת רגי ם) כני שלו ת בת ( דה עבו שי דור תכ ברוב האולפנים הלימודים רציפים ונמשכים בין 5ל 10-חודשים .הם כוללים תוכניות לימודים עדכניות להנחלת הלשון העברית המשמשות בסיס לפעילות ההוראה ,הלמידה והערכת ההישגים במערכת האולפנים .תוכניות הלימוד של המשרד משלבות הקניית מיומנויות לשון שונות וכלים שפתיים להשתלבות מקצועית ,ובנוסף לכך הן מקנות הכרת ערכי תרבות ישראל במגוון תחומי דעת, וכן העשרה ,התחברות לארץ ולנופיה ,לעברה ולעתידה. אים ערבי יהודי בדואי דרוזי בשנת 2015היו מרבית המשתתפים במסגרות הצבאיות ,השב”ס ,משל”י והתוכנית הרגילה להשלמת השכלה יסודית ותיכונית יהודים ,ואילו מסלול דורשי העבודה ותוכנית ‘טרכטנברג’ הוקדשו ברובם למגזר הערבי ,כאשר תוכנית החומש הוקדשה בלעדית למגזר הבדואי. תרשים א33. תרשים א34. תלמידים* ,כיתות ומוסדות לפי שנת הלימודים 13% 2015 2014 17,000 התפלגות המשתתפים לפי גיל ומסלול הלימודים 350 15,000 300 250 200 13% 150 6% 100 680 50 0 ‘ר רג’ ום’ ות’ טנב הל שוי רכ עד ‘ט קט ל”י רוי מש פ תכ נית ויק ט‘ תה חומ בדו רים של חר דיר שו בס םמ לים ילי כני פר ת חי חיי א ”ס חר שב צב אית לה ת רגי ם) כני שלו ת בת ( דה עבו שי דור אים 20-18 30-21 40-31 50-41 60-51 70-61 80-71 בשנת 2015היו מרבית המשתתפים בתוכניות להשלמת השכלה במסגרת צבאית בגילים .30-21 פרויקט ‘עד הלום’ מכוון לגילים ,50-41ובמסגרת התוכנית הרגילה 44%מהמשתתפים הנם מעל גיל .41 48 מספר תלמידים 600 מספר כיתות 90 85 מספר אולפנים * נתוני התלמידים באולפנים כוללים רק את הלומדים במסגרת אולפן ראשוני .תלמידי כיתות המשך ,כיתות מקצועיות וכיתות ייחודיות נבחנים במבחנים פנימיים ואינם נכללים בנתונים אלו. במעבר משנת 2014לשנת 2015גדל הביקוש ללמידה באולפנים .מספר האולפנים גדל ב6%- ומספר הלומדים והכיתות גדל ב 13%-עקב הגידול בעלייה ,בעיקר מאירופה. 49 תרשים א35. המכינות הקדם-אקדמיות (שנות הלימודים תשע”ד-תשע”ה) נתוני זכאות מתוך הנרשמים באולפנים ,לפי שנה תרשים א36. 2015 2014 תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות בשנת הלימודים תשע”ד 18מוסדות 17מוסדות 9מוסדות 7מוסדות 4,539 4,548 22% 23% 23% 7,539 7,174 9,120 2,185 7,463 762 6,107 5,835 אוניברסיטאות 34% מספר לומדים כולל בשנת הלימודים 272 365 עוברים נכשלים נבחנים נרשמים מרבית הלומדים באולפנים נבחנים ,אך לא כולם .קיים פער בין כלל הנרשמים והנבחנים לאור סיבות שונות שבגללן הנרשמים אינם מגיעים למבחנים עצמם .כדי לסיים את תקופת הלימודים ולהבטיח זכאות לתעודה ,יש לעבור את המבחנים ללימוד השפה העברית בציון מעל .65 1,021 מכללות מתוקצבות 593 מכללות לחינוך 634 217 מכינות פרטיות/ אחר נושרים בשנת הלימודים בשנת הלימודים תשע”ד למדו 11,906תלמידים במסגרת המכינות הקדם-אקדמיות לקראת השלמת חובותיהם הלימודיות בבחינות הבגרות ,וזאת במטרה לעמוד בהצלחה בקריטריוני הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל .כ 40%-בחרו ללמוד במכינות קדם-אקדמיות באחריות אוניברסיטאית ,כ 40%-נוספים בחרו ללמוד במכינות קדם-אקדמיות באחריות המכללות המתוקצבות, ועוד כ 20%-בחרו ללמוד במכינות קדם-אקדמיות באחריות המכללות לחינוך. שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר מצויים בקרב המכללות הפרטיות ( ,)34.2%לעומת שיעורי הנשירה הנמוכים ביותר ( )16.8%בקרב המסגרות שבאחריות אוניברסיטאית. במעבר משנת 2014לשנת 2015גדל שיעור הנרשמים למסגרות של לימוד השפה העברית באולפנים ב .22%-מתוכם ,מעל 80%ניגשים למבחנים ומציגים 96%שיעורי הצלחה במעבר הבחינות. 50 51 לוח א5. תרשים אוכלוסיות מקרב תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות בתשע”ד יוצאי אתיופיה חרדי ערבי בדואי דרוזי/צ’רקסי שאר האוכלוסייה א37. סה”כ לומדים במכינות אחוז מכלל הלומדים ()11,906 769 1,135 975 187 186 8,654 6.5% 9.5% 8.2% 1.6% 1.6% 72.7% תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות בשנת הלימודים תשע”ה 19מוסדות 16מוסדות 5,611 3,279 2,385 858 424 דרוזים/צ’רקסים 1.6% - בדואים 1.6% - ערבים 8.2% שאר האוכלוסייה 72.7% חרדים 9.5% יוצאי אתיופיה 6.5% 9מוסדות 9מוסדות מוסד אחד מכללות מתוקצבות אוניברסיטאות מספר לומדים כולל בשנת הלימודים 630 מכללות לחינוך 546 121 מכללות פרטיות 53 229 מכללות ללא פיקוח אקדמי נושרים בשנת הלימודים בשנת הלימודים תשע”ה למדו במכינות הקדם-אקדמיות 12,050תלמידים -אחוז אחד יותר לעומת שנת הלימודים תשע”ד. 27%בחרו ללמוד במכינות קדם-אקדמיות שבאחריות אוניברסיטאית ,אך למעלה מ 46%-נוספים בחרו ללמוד במכינות קדם-אקדמיות שבאחריות המכללות המתוקצבות .כ 20%-בחרו ללמוד במכינות הקדם-אקדמיות שבאחריות המכללות להוראה. שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר מצויים במכינות שבאחריות המכללות להוראה ( ,)27%לעומת שיעורי הנשירה הנמוכים ביותר ( )15%במסגרות השונות שבאחריות המכללות המתוקצבות. מדינת ישראל מעודדת השלמת פערים וקידום שוויון בקרב האוכלוסייה ,ובלימודים במכינות הקדם- אקדמיות שמים דגש על כך .המגזר הלא יהודי מהווה 11.4%מכלל הלומדים ,לאחריו ,המגזר החרדי ( )9.6%ומגזר יוצאי אתיופיה (.)6.5% 52 53 לוח א6. סיכום והיערכות לעשור הקרוב אוכלוסיות מקרב תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות בתשע”ה יוצאי אתיופיה חרדי ערבי בדואי דרוזי/צ’רקסי שאר האוכלוסייה סה”כ לומדים במכינות אחוז מכלל הלומדים ()12,050 727 896 989 370 206 8,862 6.0% 7.4% 8.2% 3.1% 1.7% 73.5% דרוזים/צ’רקסים 1.7% - בדואים 3.1% - ערבים 8.2% שאר האוכלוסייה 73.5% חרדים 7.4% יוצאי אתיופיה 6.0% בשנת הלימודים תשע”ה המשיכה מדינת ישראל לעודד השלמת פערים וקידום שוויון בקרב האוכלוסייה ,כאשר במסגרת הלימודים במכינות הקדם-אקדמיות חלה עלייה של כ 2%-בקרב תלמידי המגזר הלא יהודי ( ,) 13%המגזר החרדי ( )7.5%ומגזר יוצאי אתיופיה (.)6% 54 תיאור העשייה והנתונים שהוצגו להלן באשר לשלושת תחומי הפעילות בחינוך מבוגרים – השלמת השכלה ,אולפנים ומכינות קדם-אקדמיות -מלמדים על התרומה המשמעותית של המשרד ללומדים מבחינת קידומם האישי כפרטים ושילובם בחברה ועל ההשקעה מצד המדינה בצמצום פערים ,קידום אוכלוסיות מוחלשות ומתן הזדמנות שנייה. בכל תחומי פעילותו ,המשרד מנסה לתת מענה לצורכי החברה תוך התבססות על מחקרים ,סקרים ומגמות גלובליות .להלן כמה דוגמאות: • הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה) ביצעה מחקר הערכה לתוכנית ‘עד הלו”ם’ של המשרד .המחקר ניסה לבדוק את תפוקות ההשכלה והעלאת רמת ההשכלה של הורים בהקשר של מעורבות בית ספרית ותהליכי למידה בבית הספר. עיקרי הממצאים שעלו :עלייה ביכולת לעזור לילדים; שיפור באווירת האוריינות בבית; שיפור ביכולת המעורבות של ההורים בלימודי הילדים ובהגברת המוטיבציה שלהם; שיפור אצל הלומדים ביכולת להתבטא בעל פה ובכתב; שיפור באוריינות מתוקשבת; הרחבת הידע בנושאים כלליים ובאקטואליה; וכן שיפור במעמד החברתי ובדימוי העצמי. לאחר כשנה דיווחו הלומדים על העשרת ידע והרחבת אופקים ברמה האישית; שיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי; שיפור בתחושת המסוגלות ללמוד; שיפור בתחום התעסוקה (בעיקר בקרב דוברי השפה העברית); תחושת התקדמות בחיים והשגת הישגים; וכן שיפור ביכולת לשמש דוגמה אישית לילדים ,להעניק עידוד ולגלות אמפתיה כלפי קשיים. נתונים אלו מחזקים את הצורך בהמשך הפעלת מגוון המסגרות למבוגרים במטרה להעניק להם את ההזדמנות להשלים השכלה ולהשתלב בחברה בצורה מיטבית. • החלטת האו”ם שהתקבלה לאחרונה ,אשר לפיה יש להבטיח כי עד שנת 2030ישיגו כל הצעירים וחלק מן המבוגרים ,הן נשים והן גברים ,אוריינות בסיסית ואוריינות מתמטית ,מעידה על התגברות ההכרה בכך שמתן הכלים הרלוונטיים למבוגרים הנו צעד הכרחי. בישראל ,הילדים משתתפים בלימודי חובה על פי חוק ,והלימודים התיכוניים זמינים למרבית המתבגרים ,כך שניתן לשער כי היעד שהוצב באשר לצעירים עד שנת 2030אכן יושג .באשר למבוגרים ,יש להבחין בין עשורי הגיל השונים ,וניתן לשער כי בקרב המבוגרים יותר ,אלה שהם בני ה 60-ומעלה כיום ,שיעור מעוטי ההשכלה יהיה גבוה יותר .הדבר נכון במיוחד באשר לנשים מבוגרות במגזרי המיעוטים ,וכן בקרב עולים חדשים ממדינות נחשלות. יש לחתור למצב שבו תובטח לצעירים בחברה ולשיעור ניכר של המבוגרים ,הן נשים והן גברים, הזדמנות נאותה לרכוש ידע ברמה של אוריינות ליטראטית ואוריינות מתמטית. בעיצוב מטרות-העל של התוכניות ללימודי מבוגרים ברמות של אוריינות בסיסית ותיכונית ,יש להתייחס לגורמים שונים ,כגון תנאים כלכליים קשים ,מצב בריאותי בעייתי ,אי-שוויון חברתי ,אי- שוויון מגדרי ומסורות תרבותיות שאינן מעודדות השכלת המונים והעצמתם. 55 Programme for the International Assessment of( PIAAC • ארגון ה OECD -מוביל את סקר )Adult Competenciesשמשתתפות בו למעלה מ 30-מדינות ובכללן ישראל ,לבחינת רמת הכישורים והמיומנויות הבסיסיות של האוכלוסייה הבוגרת ,בני ה 16-עד ה .65-מדובר במיומנויות בסיסיות הנדרשות כדי להשתתף באופן פעיל ומוצלח בחיי החברה ובשוק העבודה של המאה ה.21- ישראל השתתפה בגל השני של הסקר ,ונדגמו 5,000שאלונים .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הובילה את הסקר בשיתוף משרד החינוך (ראמ"ה) ,משרד הכלכלה ,בנק ישראל וגופים נוספים. נתוני הסקר יתפרסמו בקיץ 2016וישמשו להמשך העשייה בתחום חינוך מבוגרים במסגרות השונות ולקיום הרצף בין בוגרי המערכת הפורמלית להמשך הלימודים וההכשרה במסגרות הלמידה למבוגרים במטרה להבטיח שיהיו רלוונטיים למציאות המשתנה ולשוק העבודה. שימוש בנתוני הסקר לצורך קביעת מדיניות יכול לסייע בתחומים הבאים: תהליכי הכשרה ולימוד ותוצאותיהם; שיעור אנאלפביתיות וכישורי קריאה נמוכים; פערים בין שוק התעסוקה למערכות השכלה והכשרה; ניתוח התפלגות ההון האנושי וחסמי נגישות לחינוך; מעבר ממערכת החינוך לשוק העבודה; איתור אוכלוסיות בסיכון וקיום ניידות בין-דורית; קשר בין מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות ומאפיינים דמוגרפיים ,מאפיינים חברתיים-כלכליים ,בריאות, מעורבות אזרחית ועוד. צרכים נרחבים אלו אינם מייתרים את הצורך להמשיך ולהעניק לאוכלוסיות נחשלות אוריינות בסיסית בתחומים המסורתיים .עם זאת ,יש להפנות יותר ויותר משאבים ומחשבה לאוריינות כאשר הדרישה לכך מתרחבת ומסתעפת. לאור האמור לעיל ,תוכנית העבודה של המשרד לשנים הקרובות מתבססת על התוכנית האסטרטגית של המשרד ומתחברת לחזונה של מערכת החינוך בכללותה – להיות גורם מוביל בהתחדשותה של החברה הישראלית ובהפיכתה לחברת מופת ,תוך קידומו האישי והמקצועי של הפרט. תחום חינוך מבוגרים מתחבר בעשייתו השוטפת למטרות הכוללות של משרד החינוך: קידום שוויון ההזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל לכלל הקבוצות בחברה הישראלית. קידום ההישגים הלימודיים בדגש על פיתוח תפקודי לומדים בהתאמה למאה ה.21-מטרת-העל היא המשך הפיתוח והקידום של למידת מבוגרים בקרב אוכלוסיית המבוגרים בישראל במגזרים השונים ,וזאת על פי הצרכים והתמורות ובמטרה להשיג צמצום פערים ,מוביליות חברתית וקידום ההתפתחות האישית של הפרט ושל החברה כולה. יש לקוות ,כי התוכניות המופעלות כיום בידי הגורמים הממשלתיים והלא ממשלתיים למטרות ביסוס, הרחבה והעמקה של היכולות האורייניות ,יגדילו לממדים ניכרים את שיעורי האוכלוסייה האוריינית בחברה הישראלית עד שנת .2030 56 ב פרק ב עובדות ונתונים כלכליים 1 תרשים ממצאים עיקריים לוח I ב1. תקציב משרד החינוך תקציב משרד החינוך לשנים ( 2016–2000ללא תקציב הפיתוח) במחירים קבועים ושוטפים (מיליארדי ש”ח) התקציב המאושר של משרד החינוך לשנים 2014-2016במונחי מחירים שוטפים שנה תקציב חינוך פיתוח הרשאה להתחייב 2014 43.6מיליארד 1.8מיליארד *2015 48.9מיליארד 2.4מיליארד 2016 50.9מיליארד 1.6מיליארד התקציב במחירים קבועים ()2000 50.9 התקציב במחירים שוטפים 48.9 42.4 43.6 36.3 37.8 39.0 34.9 32.4 30.3 33.3 34.0 * תקציב 2015אושר בסוף שנת התקציב וכולל תקציב מעבר לבסיס התקציב הרגיל בשונה מיתר השנים. • תקציב משרד החינוך גדל מ 21-מיליארד בשנת 2000ל 50.9-מיליארד ש”ח בשנת ( 2016גידול של פי .)2.4תקציב הפיתוח בהרשאה להתחייב לשנת 2016עומד על 1.6מיליארד ש”ח. לוח II 28.3 29.2 25.5 26.5 25.7 25.9 27.6 23.9 24.6 24.7 24.6 21.0 22.3 22.3 22.7 22.1 22.9 22.7 23.7 21.0 21.8 22.1 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) תקציב משרד החינוך לפי מיון כלכלי לשנים 2014-2016 שנה שכר שירותים ,מוצרים והוצאות אחרות 2014 89.9% 10.1% 2015 88.6% 11.4% 2016 89.5% 10 . 5% בשנת 2015גדל התקציב במחירים קבועים בשיעור של כ 11%-לעומת תקציב .2014 בשנת 2016גדל התקציב במחירים קבועים בשיעור של כ 3.2%-לעומת תקציב .2015 בשנת 2015אחוז ביצוע תקציב משרד החינוך היה .99.7%מאז שנת 2011אחוז הביצוע השנתי עבר .99.6% • השכר מהווה חלק עיקרי בתקציב המשרד 90% :מתקציב המשרד מיועד לשכר מורים ,שכר עובדים המועסקים על ידי השלטון המקומי ,שכר עובדי המשרד ושכר עובדי התאגידים. • שכר המורה גדל בממוצע בכ 2%-בכל שנה ,כאשר קצב גידול השכר בקבוצת המורים הצעירה, גבוה מאשר הקבוצה הוותיקה. 1 • ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת הלימודים 2013/14עמדה על 7.9%מהתוצר המקומי הגולמי. מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) 1מקור :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,השנתון הסטטיסטי לישראל , 2015לוח 8.1 58 59 תרשים ב2. שיעור השינוי השנתי בתקציב ובמספר התלמידים במחירים קבועים (מיליארדי ש”ח) תרשים ב3. התקציב הרגיל של משרד החינוך 2016לפי מיון כלכלי סה”כ 50.86מיליארד ש”ח השינוי בתקציב 14.3 השינוי במספר התלמידים שכר אחר 888מיליון | 1.8% 11.2 שכר עובדי המשרד 319מיליון | 0.6% 8.9 6.7 3.2 2.2 3 2.5 3.2 1.9 3 2.2 4.2 4.3 4.0 3.8 2.1 2.1 2.2 1.6 1.2 0.9 1.3 -0.7 -2.8 1.9 1.3 1.9 1.4 0.7 1.7 (תאגידים ורכישת שירותים) שכר שלטון מקומי 7.49מיליארד | 14.7% (שרתים ,מזכירים ,לבורנטים, ספרנים ,סייעות ,פסיכולוגים, קבט”ים ועוזרות לגננות) 3 2.6 -1.5 2000 2001 2002 2003 *2004 *2005 *2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 שעות הוראה 36.83מיליארד | 72.4% מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) * בשנים 2006–2004כלל התקציב את סעיפי התרבות והספורט. (שעות הוראה בגני ילדים ,חינוך יסודי ,חט"ב ,חט"ע ,מפקחים מכללות להכשרת מורים ,חינוך מבוגרים ואולפנים) הוצאות שאינן שכר 5.34מיליארד | 10.5% מלגות ,אחזקת המשרד ,בחינות בגרות ,הכשרה והשתלמות ,חומש מיעוטים ,חינוך בלתי פורמלי ,חינוך מיוחד ,חינוך פנימייתי ,תמיכות מדע וטכנולוגיה ,רשתות החינוך עצמאי ומעיין ,תמיכות בתרבות יהודית ותרבות, טלויזיה חינוכית ,מוסדות מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) בגרף זה נמדד שיעור השינוי בכל שנה לעומת השנה הקודמת .עד 2016מספר התלמידים גדל בכ- ,37%ואילו התקציב גדל ב.86%- יחס התמורות שחלו במהלך שני העשורים האחרונים ,בין התחום הדמוגרפי חינוכי לבין התקציבי- ריאלי מעיד על גידול של כ 36%-בהוצאה הממוצעת לתלמיד. 60 61 לוח עיקרי השינויים בתקציב 2015ו2016- ב1. התקציב הרגיל ,במיליארדי ש”ח ,של משרד החינוך בשנים ,2016-2000לפי מיון כלכלי (אחוז מכלל התקציב) סך כל התוספת לתקציב הרגיל של משרד החינוך בשנת 2016עומדת על 2מיליארד ש”ח. הגורמים העיקריים המשפיעים על הגידול בתקציב: גידול טבעי -מספר התלמידים במערכת החינוך גדל מדי שנה ,ולפיכך ניתנת מדי שנה תוספתתקציבית למניעת שחיקת משאבים בגין הגידול הטבעי. שכר המורים -גדל ,בין היתר ,כתוצאה מהשלמת רפורמת ‘עוז לתמורה’ ,רפורמת ‘למידהמשמעותית’ והתוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים. שכר השלטון המקומי -גדל ,בין היתר ,כתוצאה מיישום חינוך חינם בגילים 4-3במערכת החינוךבכל הארץ. סייעת שנייה בגני הילדים -החל משנת הלימודים תשע”ו יתווספו עוזרות גננות בגני ילדים שבהםלמעלה מ 29-ילדים בגילים .4-3תוכנית זו כוללת תקציב להעשרת הגן ולליווי הגננות על ידי גננות חונכות. ביטחון תזונתי -כדי להגדיל את שיעורי המיצוי בתוכנית ההזנה של משרד החינוך במסגרת יוםחינוך ארוך ,הופחתו שיעורי ההשתתפות העצמית של הרשויות המקומיות וההורים. ‘בתי הספר של החופש הגדול’ -התוכנית להארכת שנת הלימודים בכיתות א’-ב’. חינוך מיוחד -תוספת משאבים בגין גידול טבעי ,הפחתת תשלומי הורים להזנה בחינוך המיוחד,גידול במספר הסייעות הרפואיות ושיפור תנאי העסקתן ,שירותי עזר והסעות. שנה תקציב שכר מורים שירותים ,מוצרים שכר אחר והוצאות אחרות** 2016 50.9 72.4 17.1 10.5 2015 48.9 72.3 16.3 11.4 2014 43.6 73.6 16.3 10.1 2013 42.4 72.6 16.2 11.2 2012 36.3 72.9 15.8 11.3 2011 34.9 72.5 16.1 11.4 2010 32.4 73.0 16.2 10.8 2009 30.3 72.1 16.7 11.2 2008 27.6 72.2 17.9 9.9 2007 25.9 70.8 18.2 11.0 *2006 25.7 69.6 18.1 12.3 *2005 24.6 69.1 18.7 12.2 2000 21.0 73.1 16.3 10.6 מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה) * בשנים 2006-2005כלל התקציב את סעיפי התרבות והספורט. ** כולל הסעות תלמידים והשתתפות בעלויות תחזוקה ושירותים של מוסדות חינוך. התפלגות תקציב משרד החינוך ב( 2016-כולל מוסדות תורניים) מלמדת כי כ 89%-מהתקציבמיועדים לשכר וכ 11%-להוצאות שאינן שכר .השכר מחולק לשכר מורים ( )72.4%ולשכר אחר ( ,)17.1%הכולל את שכר עובדי השלטון המקומי ושכר עובדי הציבור האחרים .בשני העשורים האחרונים קיימת יציבות בהתפלגות התקציב בין ההוצאות לשכר להוצאות אחרות. 2015/16 62 משנת 2010הנתונים כוללים את רפורמת ‘אופק חדש’ ,תוספת שעות הוראה בחינוך היסודי וחטיבתהביניים במסגרת התוכנית האסטרטגית לשיפור ההישגים ,האקלים הבית ספרי ואיכות ההוראה. ומשנת 2011הנתונים כוללים את רפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה. 63 להלן מפורטים תהליכים משמעותיים שהוטמעו במערכת החינוך והובילו לתוספות משמעותיות ולהגדלת תקציב המשרד בהדרגה ובשיעור ניכר ב 6-השנים האחרונות: רפורמת ‘אופק חדש’ בגני הילדים ,בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים (כ 3.3-מיליארד ש”ח בשנה) יישום מלאתוספת של כ 1-מיליארד ש”ח לבסיס התקציב למימוש התוכנית האסטרטגית לשיפור הישגים יישום מלאתוספת שעות הוראה במקצועות היסוד בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים -מתמטיקה ,מדעים ושפה. תוכניות ייעודיות להגדלת שיעור הזכאים לבגרות בחטיבה העליונה (כיתות קטנות בחטיבה העליונה ,תוכניות התערבות ,למידה מרחוק ועוד). תקשוב מערכת החינוך והתאמתה למאה ה.21- ניהול עצמי של בתי הספר והרחבת אזורי הרישום באופן מבוקר. שיפור איכות ההוראה -הכשרת מורים ומנהלים ,הסבות אקדמאים ,תוכניות ייעודיות (כגון ‘חותם’, ‘מורי מורים’ ועוד). חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בדגש על ערכים וזהות יהודית ודמוקרטית. רפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה (כ 3-מיליארד ש”ח ביישום מלא) -בשלבי יישום יישום מסקנות ועדת טרכטנברג (גני ילדים בגילים ,4-3צהרונים) (כ 2.2-מיליארד לבסיס ותקציב חד-פעמי לבינוי כיתות גן בהיקף 2.65מיליארד ש”ח) -יישום מלא הקטנת מספר התלמידים בכיתה ל 32-באופן דיפרנציאלי בשתי פעימות (כמיליארד ש”ח) - בשלבי יישום חיזוק החינוך בגיל הרך -סייעת שנייה ,גננת מובילה ותוספת להעשרה והצטיידות (כחצי מיליארד ש”ח) -יישום מלא תוכניות ייעודיות להעצמת מגזרי המיעוטים בחינוך הפורמלי ,הבלתי פורמלי ואיכות ההוראה - בשלבי יישום ‘למידה משמעותית’ -העמקת התהליכים החינוכיים בבתי הספר (כ 300-מלש”ח) -בשלבי יישום הארכת שנת הלימודים בכיתות א’-ב’ עם עדיפות לפריפריה ( 175מלש”ח) -יישום מלא התוכנית לקידום השוויון וצמצום פערים = תוכנית חומש (כ 1-מיליארד ש”ח תוספת לשעות הטיפוח) -בשלבי יישום תוכנית לאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה ברמה של 5יח”ל ( 75מלש”ח) -בשלבי יישום התוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי-מקצועי (אושרה פעימה ראשונה בהיקף 70מלש”ח) -בשלבי יישום חיזוק מקצועות הליבה והחינוך הטכנולוגי בחינוך החרדי ( 86מלש”ח בשנת 2015וכ 280-מלש”ח ביישום מלא) -בשלבי יישום 64 תרשים ב4. הוצאות הממשלה לחינוך והשכלה גבוהה מכלל הוצאות הממשלה (אחוזים) ההוצאות לחינוך כאחוז מהתקציב ,ללא החזר חובות וללא ביטחון ההוצאות לחינוך כאחוז מהתקציב ,לא כולל החזר חובות ההוצאות לחינוך כאחוז מכלל התקציב ההוצאות להשכלה גבוהה כאחוז מכלל התקציב 21.6 22.5 17.5 17.9 12.2 13.0 21.3 20.9 17.2 16.7 11.3 11.0 19.8 20.1 20.4 15.6 15.7 15.7 19.4 15.1 19.3 14.5 18.9 14.1 19.5 14.8 20.0 15.0 18.7 14.2 19.7 14.0 10.1 10.2 10.1 9.8 9.3 9.3 9.7 9.6 9.6 9.6 2.4 2.5 2.2 2.2 2.0 2.1 2.1 2.0 2.0 2.1 2.2 2.2 2.3 1.8 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2000 1995 מקור :עיבוד מתוך החוברת ‘הצעת תקציב המדינה’ לשנים המתאימות ,משרד האוצר בשנים 1995עד 2008עמד אחוז הוצאות הממשלה לחינוך על כ 9.5%-מכלל הוצאותיה .בשנת 2010חלה עלייה בשיעור הוצאות הממשלה לחינוך ,שנאמד ביותר מ 10%-מסך כל הוצאות הממשלה. בשנים 2016-2013היה שיעור זה מעל ל .11%-מגמה דומה מתקבלת כאשר החזר החובות והוצאות לביטחון אינם נכללים בחישוב תקציב החינוך מתוך תקציב המדינה. הוצאות הביטחון בישראל גבוהות יחסית ,והגרף העליון מציג את ההוצאות לחינוך מסך כל התקציבללא הוצאות ביטחון וללא חובות .שיעור ההוצאה לחינוך ,ללא שני הסעיפים האלו ,כמעט מוכפל ביחס לתקציב המדינה. בשנים 1995עד 2000חלה עלייה באחוז הוצאות הממשלה להשכלה הגבוהה מכלל התקציב ,ומאז,למעלה מעשור ,ניכרת יציבות בשיעור ההוצאה להשכלה גבוהה -כ 2.2%-מסך כל הוצאות הממשלה. בשנים 2015ו 2016-שיעור ההוצאה להשכלה גבוהה גדל ועמד על 2.5%ו ,2.4%-בהתאמה. 65 2 לוח ב2. לוח ב3. תקציב משרד החינוך וההשתתפות בשלטון המקומי (מיליארדי ש”ח) שנה 2010 2011 2012 2013 2014 *2015 2016 תקציב משרד החינוך 31,200,072 33,951,378 34,994,600 40,907,800 42,099,533 48,859,772 50,861,316 השתתפות המשרד בשלטון המקומי 7,632,454 8,413,046 8,548,070 10,553,352 10,794,302 12,984,405 13,333,764 שיעור השתתפות מסך התקציב 24.5% 24.8% 24.4% 25.8% 25.6% 26.6% 26.2% שכר המורים השכר השנתי בפועל למורה בישראל לפי קבוצות גיל ומין (בש”ח) שנת 2013 חינוך קדם יסודי חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה סה”כ 64-25 סה”כ 34-25 סה”כ 44-35 סה”כ 54-45 סה”כ 64-55 148,623 112,993 135,726 165,268 178,715 156,415 118,584 145,416 177,526 193,273 154,504 115,977 142,553 169,418 183,740 148,390 ----- גברים נשים *132,692 148,686 156,102 156,464 158,015 153,583 --- מקור :פרסום EAG 2015 ,OECD * בשנת 2015התקציב אושר בסוף השנה ,לאחר שינויים שנעשו בו. * 49גננים עבדו בשלב החינוך הקדם-יסודי במשרה מלאה ,ומספר נמוך זה אינו מאפשר ליצור סטטיסטיקה ברת השוואה. 50.9 26.2% השתתפות המשרד בשלטון המקומי 48.9 42.1 40.9 25.6% 25.8% 26.6% שאר התקציב 35.0 34.0 24.4% 24.8% 31.2 24.5% מקור :עיבוד מתוך החוברת ‘הצעת תקציב המדינה’ לשנים המתאימות ,משרד האוצר בשנת 2014השתתף משרד החינוך בתקציב השלטון המקומי בסך של כ 10.8-מיליארד ש”ח, המהווים מעל רבע מתקציב המשרד. גורמים רבים משפיעים על נתוני השכר של המורים ,בהתאם להעסקתו ותפקידו של המורה בפועל. ביניהם ניתן להזכיר בין היתר את רמת ההשכלה ,ממוצע וותק ההוראה ,ממוצע הוותק לשכר ,העסקה בתנאי רפורמה ,גיל ,גמולי השתלמות ,דרגה ,גמול חינוך ,גמול ריכוז מקצוע והכשרות/שכבה/ מעבדה/ביטחון/זהירות בדרכים ,גמול כפל תואר ,מענק יובל ,גמול פיצול ,חוזים אישיים ועוד. שכר המורה גדל בממוצע בכ 2%-בכל שנה .קצב גידול השכר בקבוצת המורים הצעירה גבוה יותר מאשר בקבוצה הוותיקה .הרכב קבוצת הגילים 34-25כולל מורים רבים יותר העובדים בתנאי הרפורמה ומחויבים בתואר אקדמי. השוואה של שכר המורים בין נשים וגברים מראה כי אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי. מורים גברים בחטיבת הביניים משתכרים כ 3%-יותר ממורות נשים .הסיבות העיקריות לכך כוללות כמה עובדות: א .ממוצע הוותק לשכר בקרב הגברים ,הגבוה ב 1.5-שנים לעומת הנשים; ב .ממוצע גיל הגברים ,העולה בשנתיים על ממוצע הגיל של הנשים. ג .מרכיב ההשכלה האקדמית של המורה ,שיעור הגברים בעלי השכלה אקדמית של תואר שני ומעלה הנו 40%בחטיבת הביניים לעומת 37%בקרב הנשים. בשנת 2016משתתף משרד החינוך בתקציב השלטון המקומי בסך של כ 13.3-מיליארד ש”ח, המהווים 26.2%מתקציב המשרד. 66 67 3 לוח ב4. השכר בפועל ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה דומה בגילים 64-25במשק בשנת 2013 תרשים ב6. מדינה ישראל-שכר בפועל* ישראל-שכר מורים בפועל ברפורמות** - OECDהשוואה לבעלי השכלה דומה - OECDהשוואה לבעלי השכלה שלישונית גננות 0.91 0.94 0.78 0.73 יסודי 0.96 0.96 0.78 0.80 חט”ב 0.95 1.04 0.80 0.86 חט”ע 0.91 1.10 0.82 0.91 ההוצאה הלאומית לחינוך ההוצאה הלאומית והציבורית לחינוך* כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) לפי מגזר מממן ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים שוטפים כאחוז מהתמ”ג* ההוצאה הציבורית לחינוך (ממשלה ורשויות מקומיות) במחירים שוטפים כאחוז מהתמ”ג* מקור :פרסום EAG 2015 ,OECD * השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים ,הן אלו המועסקים בתנאי הרפורמות והן אלו המועסקים במתכונת הישנה. ** השכר ברפורמות ‘אופק חדש’ ועוז לתמורה’ הנו ממוצע השכר בפועל של המורים שנכנסו לרפורמות בלבד .משרה מלאה ( )FTE מחושבת החל מ 90%-משרה מלאה לפי הגדרות ה.OECD - השוואת מערכת השכר בכל מדינה מתארת את כוח הקנייה של המורים ביחס לעובדים מקבילים באותה מדינה .בישראל בשנת 2013שכר המורים בפועל ביחס לבעלי תואר מכלל המשק המקומי גבוה בכל שלבי הגיל מיחס זה לעומת הממוצע במדינות ה.OECD - מהשוואה זו עולה כי מורה בישראל המועסק בתנאי הרפורמות הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה משתכר יותר מעמיתו במשק שהוא בעל השכלה דומה .בממוצע ,שכר המורה בחטיבה העליונה המועסק ברפורמת ‘עוז לתמורה’ גבוה ב 10%-מעובד במשק בעל אותה רמת השכלה. תרשים ב5. 0.96 0.96 0.79 0.79 גילאי 64-55 ישראל OECD גילאי 54-45 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 בשנת 2012הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך כ 7.3%-מהתוצר המקומי הגולמי. -בשנים 2009עד 2012חל גידול מעל 5%בהוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ”ג. 0.85 0.76 5.7% 5.4% 5.4% 5.3% 5.4% 5.3% 5.3% מקור הנתונים :משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. * ההוצאה הלאומית והציבורית (ממשלה ורשויות מקומיות) לחינוך לפי מגזר מממן. יחס השתכרות מורה ביסודי לעומת עמיתו במשק ()2013 0.91 7.3% 7.0% 6.9% 6.9% 7.2% 7.0% 7.0% -ההוצאה הציבורית לחינוך מגני הילדים ועד השכלה גבוהה מהווה כ 5.7%-מהתמ”ג. 0.73 גילאי 44-35 גילאי 34-25 מקור :פרסום EAG 2015 ,OECD בבחינת ההשתכרות של מורים בישראל ביחס לעובדים במשק עם רמת השכלה דומה ,ניתן לראות, כי בישראל יחס זה גבוה יותר בכל קבוצות הגיל לעומת שכר המורים במדינות ה .OECD -תוצאות דומות מתקבלות כאשר בוחנים את יחס ההשתכרות של גגנות ומורים בחט”ב. בפילוח לפי קבוצות גיל ,בקבוצת גילאי 44-35חלה ירידה ביחס ההשתכרות לעומת העמיתים במשק .בקבוצות הגיל המבוגרות יותר חל גידול משמעותי יותר ביחס השכר בקרב המורים בישראל לעומת ה.OECD - 68 69 תרשים ב7. התפלגות ההוצאה הלאומית לחינוך לפי שלבי חינוך ()2012 חינוך קדם-יסודי 8.2% השוואת התשומות בחינוך בהשוואה בין-לאומית הוצאות אחרות* 3.8% השקעות** 6.7% חינוך יסודי 30.9% מוסדות על-תיכוניים ומכללות 8.7% חינוך על-יסודי 29.2% אוניברסיטאות 12.5% מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המדד המרכזי המשמש את EAGלהשוואת הערך הריאלי של תשומות בחינוך (בסך הכול ובממוצע לתלמיד ,לפי דרגות חינוך) בין מדינות שונות ,הוא ההוצאה הלאומית לחינוך במונחי מטבע מקומי, מתורגמת לדולרים .שער החליפין ש EAG -משתמש בו לצורך התרגום אינו השער המשמש לקניית דולרים בשוק מט”ח (כגון השער היציג) ,אלא שער ,)Purchasing Power Parity ( PPPהמשווה בין שני משקים מבחינת מחירו של סל מוצרים ושירותים נתון .אם סל זה עולה ₪1,000בישראל ו 250$-בארה”ב ,שער החליפין PPPשל ישראל מול ארה”ב ,הוא .4בפרק זה שער ה PPP -הוא .4.006 לפי נתוני ה ,OECD -התמ”ג הממוצע לנפש במדינות ה OECD -בשנת 2012עמד על PPP 37,000 לעומת כ PPP 31,300-בישראל .סך כל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל בכלל דרגי החינוך נאמד ב PPP 7,903-לעומת PPP 10,220בממוצע מדינות ה.OECD - מנתון זה עולה ,כי ההוצאה לתלמיד בישראל מהווה 25.2%מהתמ”ג לנפש לעומת 27.6%ב.OECD - עם זאת ,שיעור הלומדים בישראל גבוה משמעותית מאשר שיעור הלומדים ב OECD -ומהווה 30.3% לעומת 23.5%בממוצע מדינות ה.OECD - ההוצאה לתלמיד לחינוך ביחס לתמ”ג לנפש מציגה את ההשקעה היחסית מכל תושב במדינה במונחי תמ”ג עבור ההוצאה לחינוך לתלמיד .בחינוך היסודי ,ההוצאה לתלמיד ביחס לתמ”ג לנפש עומדת על ,22%ובחינוך השלישוני -על .39%בהשוואה לממוצע במדינות ה ,OECD -המאמצים בישראל בחינוך היסודי ובחינוך השלישוני דומים לאלה שבארגון הבינלאומי. * הוצאות אחרות :מוסדות חינוך אחרים ,ספרי לימוד וצורכי כתיבה שנקנו על ידי משקי הבית. ** השקעות :השקעה בנכסים קבועים ,כולל הוצאות להקמת מבנים עבור מוסדות המספקים שירותי חינוך ,רכישת ציוד וכלי רכב. ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2012כ 73-מיליארד ש”ח. 60%מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך הוקצו לחינוך היסודי והעל-יסודי ,וכ 8.2%-מההוצאה הלאומית לחינוך הוקצו לגני הילדים. כ 21%-מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך הוקצו לחינוך העל-תיכוני ולהשכלה הגבוהה. -כ 79%-מההוצאה הלאומית לחינוך מומן בידי המגזר הממשלתי. 70 71 4 ההוצאות הפרטיות והציבוריות במוסדות חינוך הוצאה ציבורית היא זו הנעשית על ידי הממשלה והרשויות המקומיות ,וההוצאה הפרטית היא בעיקרה משקי בית ( )2/3ועמותות (.)1/3 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,התמ”ג בישראל בשנים האחרונות עודכן ומציג עלייה. בשנת 2011אחוז ההוצאה בישראל על חינוך מהתמ”ג היה 4.2%ועלה ב 2012-ל .4.4%-התמ”ג עלה בישראל בין אותן שנים ב 7.3%-מ 924-מיליארד ש”ח ל 992-מיליארד ש”ח. הלוח הבא מציג את יחס שיעור ההוצאה הפרטית והציבורית על מוסדות החינוך היסודי ,העל-יסודי והעל-תיכוני .החלק הפרטי הוא בהגדרה המשלים של החלק הציבורי ל.100%- לוח ב5. תרשים ב8. ההוצאה הציבורית והפרטית לחינוך יסודי ,על-יסודי ועל-תיכוני בישראל (מיליארד ש”ח) 43.6 4.8 11.1% יחס שיעור ההוצאה הפרטית והציבורית על מוסדות החינוך בישראל ובOECD - ישראל OECD ציבורי פרטי ציבורי פרטי 2000 2005 2008 2010 2011 2012 94.8 5.2 92.1 7.9 93.0 7.0 91.5 8.5 93.0 7.0 91.7 8.3 92.4 7.6 91.9 8.1 89.5 10.5 91.6 8.4 88.9 11.1 90.6 9.4 38.8 88.9% 2012 מקור :פרסום EAG 2015 ,OECD הוצאה ציבורית חלק ההוצאה הציבורית בשלבי החינוך יסודי ,חט”ב וחט”ע מהווה בישראל כ 89%-ובמדינות ה OECD -כ .91%-ההוצאות הפרטיות בסך כ 11%-בישראל מתחלקות בין הוצאות משקי הבית ( )7.5%והוצאות גופים פרטיים אחרים ( .)3.6%חלקם של משקי הבית בישראל בהוצאות לחינוך נמוך משיעור ההוצאה הפרטית של משקי בית ב ,OECD -שהוא קרוב ל.8%- במעבר בין השנים 2011ו 2012-סך ההוצאות הציבוריות וההוצאות הפרטיות לחינוך גדלו ,כאשר באופו יחסי שיעור ההוצאה הפרטית גדל יותר. בשקלול ההוצאה לחינוך במוסדות להשכלה גבוהה ,חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל עומד על ,77.1%לעומת 83.5%בממוצע ה.OECD - 72 הוצאה פרטית 39.2 4.1 10.5% 35.1 89.5% 2011 מקור :עיבוד מאת אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוך ,פרסום EAG 2015 ,OECD בין השנים 2011ל 2012-גדלה ההוצאה הציבורית לחינוך ב 3.7-מיליארד ש”ח .עם זאת ,שיעור ההוצאה הציבורית לחינוך מסך כל ההוצאה לחינוך היסודי ,העל-יסודי והעל-תיכוני ירד בכ0.6%- (מ 89.5%-ל )88.9%-כתוצאה מגידול בהוצאה הפרטית .זאת ,בין היתר ,כתוצאה משינוי בהגדרת העברות משקי הבית לממשלה ,לרשויות המקומיות ולמלכ”רים. ההוצאה הציבורית גדלה בכ - 11%-מ 35.1-מיליארד ש”ח ל 38.8-מיליארד ש”ח. ההוצאה הפרטית גדלה בכ - 17%-מ 4.1-מיליארד ש”ח ל 4.8-מיליארד ש”ח. 73 תרשים ב9. אחוז ההוצאה לשירותי חינוך מההוצאה הכספית לתצרוכת משקי הבית לפי חמישוני הכנסה ()2013 תרשים ב10. ההוצאה וההכנסה הכספית נטו למשק בית לפי חמישוני הכנסה ()2013 27,646 1,026 s=10,015 1,018 805 16,605 5.8% חמישון חזק שירותי חינוך 17,631 632 12,124 7.7% חמישון בינוני חזק חיסכון = s 10,244 7.3% חמישון בינוני 8,436 7.0% חמישון חלש בינוני 522 7,000 6.9% חמישון חלש הוצאה כספית לתצרוכת ללא שירותי חינוך מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס 2015-2014 בשנת 2013הייתה התצרוכת החודשית הכוללת של החמישון החזק (ההכנסה הגבוהה) 17,631 ש”ח -פי 2.4מהחמישון החלש (ההכנסה הנמוכה) -כאשר ההוצאה לשירותי חינוך בחמישון החלש קרובה למחצית ההוצאה לחינוך בחמישון העליון. 14,622 s=4,459 17,601 13,142 הכנסה ממוצעת s=2,073 11,049 11,681 13,122 s=102 9,170 9,068 הוצאה ממוצעת 7,522 s=-1,936 5,586 חמישון חזק הוצאה כספית לתצרוכת חמישון בינוני חזק הכנסה כספית נטו חמישון בינוני חמישון חלש בינוני חמישון חלש מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתון למ”ס 2015 רמת ההכנסה בקרב חמישון טיפוח חזק גבוהה והיא פי 5בקירוב מרמת ההכנסה של חמישון טיפוח חלש .לעומת זאת ,ההוצאה בקרב חמישון טיפוח חזק גבוהה פי 2.3מרמת ההוצאה של חמישון חלש. חלקו היחסי של החמישון החלש בהוצאתו לחינוך גבוה ב 19%-מחלקו היחסי של החמישון החזק בהוצאתו לחינוך .זאת אומרת ,שההוצאה לחינוך מתוך סל ההוצאות של משפחה בעלת הכנסה נמוכה ,גבוהה יותר מאשר ההוצאה של משפחה אמידה יותר. 74 75 תרשים ב11. שיעור ההוצאה לחינוך מסך כל ההכנסה החודשית נטו של משקי הבית לפי חמישוני הכנסה ()2013 תרשים ב12. ההוצאה החודשית לשירותי חינוך של משקי הבית (ש”ח) 2013-1997 חמישון חזק 24,646 ממוצע משקי בית הוצאה חודשית לחינוך של משקי הבית 1,026 אחוז הוצאה לחינוך מההכנסה ש”ח 1200 1000 1026 800 600 400 1018 5.8% 3.7% 17,601 9,170 805 6.1% 13,122 5586 9.3% 6.9% 632 522 27,646 200 0 חמישון חזק חמישון בינוני חזק חמישון בינוני חמישון חלש בינוני חמישון חלש אחוז 10.0% 9.0% 8.0% 7.0% 6.0% 5.0% 4.0% 3.0% 2.0% 1.0% 0.0% 800 522 940 783 548 916 743 504 958 חמישון חלש 964 862 734 484 702 776 644 631 644 439 448 394 289 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2005 520 347 229 2000 193 1997 הסכומים על רקע אדום מציגים את ההכנסה החודשית מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס 2015–2014 ההוצאה החודשית לחינוך בש”ח גדלה עם ההכנסה החודשית הכוללת למשק בית לפי חמישונים. ההוצאה החודשית לחינוך של החמישון שהכנסתו גבוהה הייתה כ 1,026-ש”ח ,דהיינו פי 2מההוצאה החודשית לחינוך של החמישון שהכנסתו נמוכה. שיעור ההוצאה לחינוך של החמישון החלש מהווה 9.3%מסך כל הכנסתו הממוצעת .שיעור זה גדול פי 2.5מאשר ההוצאה לחינוך של החמישון החזק ,העומד על .3.7% מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; פרסומי סקר הכנות והוצאות משק הבית לפי שנים נבחרות ההוצאה החודשית הממוצעת לשירותי חינוך למשקי בית ב 2013-עמדה על 800ש”ח והיוותה כ 5.5%-מכלל ההכנסה החודשית הכוללת למשק בית (כ 14,600-ש”ח בממוצע). החמישון החלש הוציא ב 2013-על שירותי חינוך סכום דומה להוצאה הנומינלית הממוצעת של החמישון העליון בשנת .1997 בין 2009ל ,2013-ההוצאה החודשית הממוצעת לשירותי חינוך גדלה בכ 19%-בחמישון החלש, ובאותה תקופה היא עלתה בכ 6%-בחמישון החזק. בשנת 2013החל יישום רפורמת טרכטנברג בגני הילדים .משרד החינוך סבסד תשלומי הורים ,מימן צהרונים וספרי לימוד והגדיל את המלגות .כתוצאה מכך ,חלה ירידה בהוצאה הפרטית לחינוך בקרב החמישונים החלשים ,בעוד שהכנסתם הממוצעת גדלה. 76 77 תרשים ב13. תרשים הכנסת שכירים חודשית לפי מין ושנות לימוד ()2013 ב14. הכנסה חודשית ממוצעת לשכיר במשק ושיעור הבלתי מועסקים מכלל האוכלוסייה לפי שנות לימוד ()2013 גברים שכירים הכנסת שכירים בלתי מועסקים ב 12-החודשים האחרונים סה”כ שכירים 16,937 נשים שכירות 10% 13,595 16,000 13,595 11,360 7,064 +16 13-15 14,000 8% 10,506 9,046 7.9% 8.3% 6,869 6,749 6,110 6,008 4,951 5,912 4,438 5,148 3,706 11-12 9-10 0-8 12,000 5.6% 6% 10,000 4% 4.2% 9,046 8000 2% 5,960 מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס 2015–2014 0% +16 13-15 5,148 9-10 0-8 6000 4000 מקור :עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתון למ”ס 2015 שכירים משכילים משתכרים יותר ,וגברים משתכרים יותר מנשים .בשנת 2013ההכנסה החודשית הכוללת של גברים משכילים בעלי 16שנות לימוד ומעלה הייתה כ – 17,000-גבוהה בכ60%- מההכנסה החודשית של נשים בעלי מאפייני השכלה דומים. הכנסת שכירים בעלי 16שנות לימוד ומעלה גבוהה פי 2ויותר מהכנסת בעלי השכלה של 12שנות לימוד בלבד. 78 עם העלייה ברמת ההשכלה ,שיעור ההכנסה עולה ושיעור האבטלה יורד. שיעור הבלתי מועסקים בעלי השכלה נמוכה ( 8–0שנות לימוד) גבוה פי 2מאשר שיעור הבלתי מועסקים בעלי השכלה גבוהה ( 16שנות לימוד ומעלה) .מנגד ,ההכנסה החודשית הממוצעת לשכירים בעלי השכלה גבוהה גבוהה פי 2.6לעומת ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי השכלה נמוכה. 79 ג פרק ג שקיפות תקציבית וצמצום פערים במערכת החינוך 80 ממשלת ישראל מכירה בצורך לקיים שקיפות של כל המערכות והרשויות הממשלתיות ומכבדת צורך זה – על ידי הבטחת חופש המידע ומתוך ראייה כוללת ומחויבת לקידום הדיווחיות במרחב הציבורי. מתוקף החלטת הממשלה ,משרד החינוך פועל באמצעות הגורמים המקצועיים כדי להנגיש לקהל הרחב מידע בעל חשיבות ציבורית ,תוך התחשבות בזכויות הפרט ובאינטרסים אחרים. לוח ג1. התפלגות התקציבים הממופים במערכת השקיפות (בש”ח) שנת לימודים שכר עובדי הוראה -גני ילדים, בי”ס יסודיים וחט”ב (עובדי מדינה ,רשתות ופטור) תשלומים לרשויות מקומיות ובעלויות*, רכישות והקצבות סה”כ בש”ח תשע”ד 20,506,969,982 18,018,754,780 38,525,724,762 תשע”ד 20,506,969,982 53% תרשים ג1. משרד החינוך מציג מערכת מידע מרכזית משופרת המכילה את נתוני התשומות לשנת הלימודים תשע”ד לצד נתונים המעודכנים לסוף שנת הלימודים תשע”ב. נתוני התשומות כוללים את שעות ההוראה ,התשלומים לרשויות מקומיות ובעלויות ,שעות ההדרכה ,וכן נתוני רכישות והקצבות עבור בתי ספר ורשויות -החל משלב גני הילדים וכלה בשלב החטיבה העליונה. כמו כן ,בנתונים נכללים התשלומים ששולמו במהלך שנת הלימודים עבור מוסדות חינוך שהפסיקו את פעילותם .מוסדות אלו יופיעו ללא תלמידים והתשלומים מופיעים במערכת רק לצורך שלמות הנתונים. עם זאת ,לא נכללו נושאים ותקציבים שלא ניתן לשייכם לבית ספר ,לרשות מקומית או לבעלות, כגון אחזקת המשרד ,חינוך בלתי פורמלי ,תרבות יהודית ,טלוויזיה חינוכית ,מוסדות תורניים ,מכללות להכשרת מורים ,חינוך מבוגרים ,אולפנים ותמיכות 3א. מקור הנתונים המופיעים בפרק משרד החינוך ,מערכת ‘שקיפות תקציבית’. בסוף הפרק מצורף נספח מונחים ,מתודולוגיות לתקצוב והסברים לשימוש במערכת ‘שקיפות תקציבית’. 18,018,754,780 47% שכר עובדי הוראה -גני ילדים ,בי”ס יסודיים וחט”ב (עובדי מדינה ,רשתות ופטור) תשלומים לרשויות מקומיות ובעלויות* ,רכישות והקצבות * כולל העברה לבעלויות ולמוסדות חינוך בחטיבה העליונה. התקציב לשנת הלימודים תשע”ד ,על שינוייו ,הנו כ 46-מיליארד. מה נכלל בנתוני המערכת? התקציבים שניתן לשייך באופן ישיר לפעילויות חינוך ברשויות מקומיות ובמוסדות חינוך בשנת תשע”ד. נתוני המוסדות כוללים כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך רגיל .סה”כ התקציב אינו כולל תקציב בגין שעות חופשה (תשלום בחודשי הקיץ המשולם עבור כיתות החינוך המיוחד). הנושאים העיקריים שאינם נכללים בנתוני המערכת: רכישות והקצבות שאינן ניתנות למיפוי לפי מוסד או רשות מקומית. תמיכות בארגונים /תקצוב תאגידים. פעולות רוחביות או מנהליות של המשרד שאינן ניתנות לשיוך חד-ערכי לרשות מקומית או למוסד חינוך. תקציבי הרשויות המקומיות. תשלומי הורים. תקציבי המגזר השלישי. אחזקת המשרד ,חינוך בלתי פורמלי ,תרבות יהודית ,טלוויזיה חינוכית ,מוסדות תורניים ,מכללותלהכשרת מורים ,חינוך מבוגרים ואולפנים ,תמיכות 3א. ממצאים מרכזיים של המערכת לשיקוף תקציבי החינוך השוואות 2 פרק זה עוסק בעיקר בממצאי מערכת השקיפות לשנת הלימודים תשע”ד ,אך יוצגו בחלקו גם לשנת הלימודים תשע”ב .סך כל התקציב הממופה בשקיפות בשנת תשע”ב עמד על כ 33-מיליארד, לעומת כ 38.5-מיליארד בשנת תשע”ד. 2הסברים לתקצוב מובאים בנספח ב’. 82 83 1 הערות על הגרפים בפרק זה: לוח ג2. עלויות השעות בחינוך היסודי מבוססות על פי עלות ממוצעת לשעה × שעות ששולמו בפועל. מוכש”ר ‘ -מוכרים שאינם רשמיים’ ,לא כולל רשתות החינוך החרדיות (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) כאשר התקציב כולל את שעות ההוראה והמרכיב הקבוע. נתוני המוסדות כוללים כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך רגיל. סה”כ התקציב אינו כולל תקציב בגין שעות חופשה (תשלום בחודשי הקיץ המשולם עבור כיתות החינוך המיוחד). המגזר הערבי כולל בניתוח זה את כל המיעוטים דוברי השפה הערבית. לא כולל תלמידי מוסדות ללא סיווג לפי מדד טיפוח. מדד הטיפוח של בית ספר הנו ממוצע של עשירוני הטיפוח בקרב תלמידיו. קבוצות תלמידים שאינן מובהקות סטטיסטית (מתחת ל 1,000-תלמידים) אוחדו לקבוצה אחת. עלויות השכ”ל בחט”ע הן עלויות בפועל המבוססות על פרופיל המורים ומספר השעות שהוקצו לתלמידי בית הספר בהתאם לקריטריון התקצוב. הנתונים אינם כוללים מוסדות של ‘תרבותי ייחודי’. -הממוצעים בפרק זה כוללים גם בתי ספר שאינם מסווגים לפי קבוצות הטיפוח. בתי הספר היסודיים ניתוח התקציב* לשנת תשע”ד לכלל בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל לפי מעמד משפטי (בש”ח) מעמד כיתות מספר תלמידים נורמטיביות עלות שעות יסודי תשלומים לרשויות ורכישות והקצבות העברות לרשתות החינוך החרדי סה”כ תקציב ממוצע ממוצע לתלמיד לכיתה סה”כ 928,515 34,578 357,156 13,300 12,349,568,380 1,475,302,485 2,046,679,959 8,827,585,935 רשמי 684,179 25,401 401,704 14,914 10,203,682,987 1,376,097,053 8,827,585,935 - עצמאי 119,891 ומעיין מוכש”ר 75,087 4,626 - 331,276 12,781 1,532,317,449 1,315,263,714 217,053,735 2,641 - 416,620,160 - 416,620,160 157,781 5,548 49,358 1,911 - 36,909,012 160,038,771 196,947,783 103,087 3,990 פטור * שכר המורים עובדי המדינה מחושב לפי מכפלת העלות הממוצעת לשעה בשעות ששולמו בפועל .תקציבי הפנסיה עבור גמלאי רשת החינוך העצמאי בסך 130מיליון בשנת תשע”ד נוטרלו מחישוב התעריף לשעות ההוראה. תרשים ג2. עלות ממוצעת לתלמיד וכיתה בבתי ספר יסודיים בחינוך רגיל לשנת תשע”ד (בש”ח) לפי כיתה לפי תלמיד 14,914 12,781 401,704 103,087 3,990 פטור 84 מוכשר 331,276 13,300 5,548 עצמאי ומעיין רשמי ממוצע 357,156 פטור 157,781 מוכשר עצמאי ומעיין רשמי ממוצע 85 תרשים ג3. עלות ממוצעת לתלמיד בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל לפי מעמד משפטי ושנה (בש”ח) תרשים ג4. פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח 9% 7% יהודי ערבי -1% 14,914 13,300 12,409 2,204 11,096 1,838 10,570 12,781 12,856 1,810 1,483 -3% -6% 5,548 3,990 748 4,262 709 3,242 3,554 5,548 13,647 2,011 1,574 127,788 5,726 10,970 11,374 12,903 123,380 12,073 53,132 27,475 5,726 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 ממוצע פטור מוכשר עצמאי ומעיין רשמי עלות שעות הוראה -תשע”ב עלות שעות הוראה -תשע”ד 200,043 תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ב תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ד חלש 47,802 חלש-בינוני 74,797 23,100 1,399 בינוני בינוני-חזק חזק במגזר היהודי ,כ 68%-מהתלמידים מצויים על רצף מדד הטיפוח במעמד החזק או הבינוני-חזק .לעומת זאת ,במגזר הערבי ,כ 88%-מהתלמידים מצויים על רצף מדד הטיפוח במעמד החלש או החלש- בינוני. אין תלמידים ערבים במעמד החזק .כתוצאה מפיזור זה של התלמידים לפי חמישוני טיפוח ,התלמידים במגזר הערבי נהנים יותר מתוספות התקציב המתבססות על מדד הטיפוח. בין תשע”ב לתשע”ד גדלה העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי ב .7.2%-בשנתיים הללו גדל סך כל התקציב לחינוך היסודי ב ,10.1%-ומספר התלמידים -ב.2.7%- ברשתות החינוך (החינוך העצמאי ,מעיין החינוך התורני) ובמוכש”ר ,ירד ממוצע העלות לתלמיד בכ1%- ובכ ,3%-בהתאמה .באותן שנים ,מספר התלמידים גדל בכ ,6%-כך שהגידול הטבעי היה גבוה יותר מהגידול בעלות. בשנת תשע”ד ,ממוצע העלות לתלמיד בחינוך היסודי עלה בכ 900-ש”ח לסך 13,300ש”ח (כ14,900- במעמד הרשמי ,וכ 12,800-בחינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) .בחינוך הרשמי וברשתות ,כ86%- מסכום זה מיועדים לשכר שעות הוראה. 86 87 תרשים ג5. העלות הממוצעת לתלמיד בבתי הספר היסודי הרגיל לפי מגזר ,מדד טיפוח ושנה (בש”ח) תרשים ג6. ניתוח התקציב לכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח א .עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח) יהודי תשע”ב יהודי תשע”ד ערבי תשע”ב ערבי תשע”ד 19,431 17,976 14,051 חלש 14,914 2,011 13% 17,478 15,890 15,715 ממוצע: 13,593 14,715 13,763 15,373 16,275 12,902 87% 14,906 חלש-בינוני 1,588 16% 2,317 14% 2,163 14% 13,784 84% 13,929 86% 14,720 1,878 13% 13,610 86% 12,841 87% 14,725 14,493 15,137 13,581 16,372 16,246 15,773 14,145 13,792 12,681 12,454 בינוני בינוני-חזק 12,632 11,745 חזק ממוצע עלות שעות הוראה חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק 12,633 1,426 11% 11,208 89% חזק תשלומים ,רכישות והקצבות בפריסת העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה על פני ציר מדד הטיפוח ,ניתן לראות כי תלמידים וכיתות בבתי הספר במדד טיפוח חלש מתוקצבים יותר מהתלמידים והכיתות בבתי הספר במדד טיפוח חזק. בתשע”ד ,קיים פער של 11%בעלות הממוצעת לתלמיד בין קבוצות מדד הטיפוח ‘בינוני-חזק’ ו’חלש’. קיימת מגמה של צמצום פערים ,בעלות הממוצעת לתלמיד ,בין המגזרים בכל קבוצות מדד הטיפוח כאשר העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הערבי ,גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך העברי. העלות הממוצעת לתלמיד גדלה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח .בחמישונים הנמוכים ,העלות לתלמיד במגזר היהודי גבוהה בהרבה לעומת המגזר הערבי .בקבוצת חמישון הטיפוח ‘בינוני-חזק’ ,העלות לתלמיד במגזר היהודי דומה לזו שבמגזר הערבי .בקבוצת חמישון הטיפוח ‘חלש’ ,בהשוואה לקבוצת חמישון הטיפוח ‘בינוני-חזק’ ,העלות במגזר היהודי בתשע”ד גבוהה יותר בכ 32%-ובמגזר הערבי בכ.8%- הפרמטרים העיקריים לתקצוב דיפרנציאלי הם טיפוח ,פריפריאליות וחוסן כלכלי של רשויות מקומיות. על פי דו”ח ביטוח לאומי על העוני לשנת ,2014למעלה ממחצית המשפחות הנמנות על המגזר הערבי מצויות מתחת לקו העוני .מדד הטיפוח המסווג את בתי הספר מדגיש זאת ביתר שאת 84% ,מתלמידי המגזר היהודי לומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חזק ,לעומת 12%בלבד במגזר הערבי .נתון זה מסביר את העובדה שתלמיד בחינוך הערבי מתוקצב בממוצע יותר מאשר תלמיד בחינוך העברי. ב .עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח) 401,704 415,665 409,677 407,038 400,282 54,175 13% 65,713 16% 58,424 14% 55,815 14% 51,082 13% 349,953 84% 351,253 86% 351,224 86% 347,529 87% ממוצע עלות שעות הוראה חלש חלש-בינוני בינוני 349,200 87% בינוני-חזק 377,671 42,617 11% 335,055 89% חזק תשלומים ,רכישות והקצבות העלות הממוצעת לכיתה בחינוך היסודי הנה כ 402,000-ש”ח לשנה .אמנם ,העלות לכיתה גדלה עם הירידה בחמישון הטיפוח ,אך אין הבדל משמעותי בעלות הממוצעת בין קבוצות מדד הטיפוח ‘בינוני- חזק’ ו’חלש’ (כ.)4%- 88 89 תרשים ג7. ממוצע שעות לתלמיד בכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח ומגזר יהודי תשע”ב יהודי תשע”ד ערבי תשע”ב ערבי תשע”ד 2.18 2.14 1.67 חלש ג8. 19,431 15,373 14,715 3,029 16% 15,715 2,494 16% 2,338 11% 1,870 13% 17,478 1.72 16,402 84% 1.87 12,845 88% 1.82 1.61 1.70 2,135 14% 2,214 14% 14,145 1,996 14% 14,959 86% 13,002 86% 14,061 86% 1.71 12,149 86% 14,725 1,883 13% 12,841 87% 14,493 1,674 12% 12,819 88% 12,632 1,424 11% 11,208 89% 1.68 1.63 חלש-בינוני 13,035 89% 13,221 84% 1.50 1.55 1.54 בינוני בינוני-חזק 1.46 חזק יהודי ממוצע ערבי יהודי חלש ערבי עלות שעות הוראה -מגזר יהודי תשלומים ,רכישות והקצבות -מגזר יהודי הממוצע המגזרי בהקצאת השעות לתלמיד דומה במגזר היהודי והערבי .עם זאת ,בהשוואה של התלמידים לפי מדד טיפוח ,תלמיד במגזר היהודי מקבל יותר. ניתן לראות כי בהקצאת השעות לתלמיד בבתי הספר היסודיים רשמיים בחינוך הרגיל ,במעבר השנים בין תשע”ב לתשע”ד מתרחש תהליך לצמצום פערים בכלל קבוצות המדד בין המגזרים כאשר ממוצע השעות לתלמיד הולך וגדל ככל שיורדים בחמישוני הטיפוח. 90 2,519 14% 15,137 16,275 1.99 1.91 1.76 ממוצע: 1.66 1.71 1.65 1.73 תרשים העלות הממוצעת לתלמיד בבתי ספר היסודיים הרשמיים לפי מדד טיפוח ומגזר (בש”ח) ערבי יהודי בינוני-חלש ערבי יהודי בינוני ערבי יהודי בינוני-חזק יהודי חזק עלות שעות הוראה -מגזר ערבי תשלומים ,רכישות והקצבות -מגזר ערבי קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לפי מדד הטיפוח -במגזר היהודי בכלל התקציב ובמגזר הערבי בתקציב התשלומים ,הרכישות וההקצבות. 91 תרשים ג9. מגזר יהודי -עלות ממוצעת לכיתה בבתי ספר יסודיים רשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח ושנה תרשים ג10. מגזר ערבי -עלות ממוצעת לכיתה בבתי ספר יסודיים רשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח ושנה 7% 7% 7% 7% 6% 7% 452,424 402,304 51,127 376,040 70,526 41,352 60,881 54,849 61,348 397,843 49,195 414,841 400,602 387,370 56,441 377,625 378,022 51,237 42,570 43,597 7% 8% 6% 400,384 425,719 422,045 6% 9% 42,345 374,652 47,491 406,877 379,835 394,244 50,418 55,611 64,562 372,991 380,382 45,056 53,675 353,091 37,536 378,979 43,770 348,700 38,426 354,647 34,858 339,503 327,161 342,315 329,417 338,633 327,935 315,554 326,708 355,210 310,274 319,789 335,055 335,678 349,365 343,773 358,400 348,648 364,371 367,196 381,898 334,688 351,178 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 ממוצע תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 ממוצע חלש בינוני-חלש בינוני בינוני-חזק חזק עלות שעות הוראה -תשע”ב עלות שעות הוראה -תשע”ד 92 תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ב תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ד עלות שעות הוראה -תשע”ב עלות שעות הוראה -תשע”ד תשע”ב 2011/12 חלש תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 בינוני-חלש תשע”ב 2011/12 בינוני תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 בינוני-חזק תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ב תשלומים ,רכישות והקצבות -תשע”ד בדומה לשנת הלימודים תשע”ב ,גם בשנת תשע”ד העלות הממוצעת לכיתה גבוהה יותר במגזר היהודי לעומת המגזר הערבי בכל חמישוני הטיפוח .בשני המגזרים בשנת תשע”ד עלות התשלומים, הרכישות וההקצבות גדלה עם הירידה בקבוצת מדד הטיפוח .בממוצע ,עלות זו נמוכה יותר בקרב המגזר היהודי. 93 תרשים ג11. בתי ספר היסודיים הרשמיים והרשתות בחינוך הרגיל לפי סוג פיקוח תרשים ג12. א .עלות ממוצעת לתלמיד 12% 15,373 9% -0.6% 16,646 2,167 13,763 1,745 12,781 1,810 12,856 1,483 13,035 12,018 10,970 11,374 14,479 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 2,338 חרדי-רשתות מ”מ ערבי סיכום בתי ספר היסודיים בחינוך הרגיל לפי סוג פיקוח ,מעמד משפטי ומדד טיפוח 8% 15,313 1,759 א .עלות ממוצעת לתלמיד 14,026 1,764 12,980 1,401 23,140 13,554 12,262 11,580 18,137 15,715 15,274 19,064 16,667 15,137 14,799 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 מ”מ יהודי ממ”ד יהודי 17,289 15,638 14,145 12,634 16,022 14,493 13,990 11,892 5,024 4,170 5,703 3,969 6,115 4,046 5,356 3,918 5,611 3,925 חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק 13,935 12,423 10,803 ב .עלות ממוצעת לכיתה 400,384 60,881 15% 331,276 46,925 14% 426,353 55,500 13% 392,921 49,420 13% ממוצע: מ”מ יהודי רשמי רשמי ממ”ד רשתות מ”מ ערבי רשמי מוכש”ר ללא רשתות פטור 14,026 16,646 12,781 15,373 5,548 3,990 ב .עלות ממוצעת לכיתה 339,503 85% 284,351 86% 370,854 87% 343,501 87% מ”מ ערבי חרדי-רשתות ממ”ד יהודי מ”מ יהודי 508,998 תשע”ב תשלומים, רכישות והקצבות מ”מ/ממ”ד מ”מ ערבי חרדי תשע”ד תשע”ב עלות שעות הוראה תשע”ד מ”מ/ממ”ד מ”מ ערבי חרדי העלות הממוצעת לתלמיד במ”מ ערבי ( 15,373ש”ח) גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד יהודי רשמי ( 14,715ש”ח) .לעומת זאת ,העלות לכיתה בחינוך היהודי רשמי ( 402,304ש”ח) גבוהה יותר מהחינוך המ”מ ערבי ( 400,384ש”ח) בין היתר ,בעקבות הצפיפות הגדולה יותר 28.9 ,תלמידים בממוצע לכיתה במגזר היהודי לעומת 27.4תלמידים בממוצע לכיתה במגזר הערבי .תלמיד בממ”ד מתוקצב יותר מתלמיד יהודי וערבי בפיקוח מ”מ ותלמיד במ”מ ערבי מתוקצב יותר מתלמיד במ”מ יהודי .בחינוך החרדי ,העלויות הממוצעות לתלמיד ולכיתה הנן הנמוכות ביותר. במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בעלות הממוצעת לתלמיד ,ואילו במגזר החרדי חלה ירידה בכ- 0.6%במעבר משנת תשע”ב לשנת תשע”ד – בעיקר עקב הגידול במספר התלמידים. 94 431,101 406,877 444,616 415,295 394,244 431,670 403,895 380,382 416,155 391,122 378,979 341,749 336,336 325,262 331,384 397,138 374,322 335,314 145,724 102,973 158,155 103,404 172,979 103,294 155,469 103,195 168,506 104,351 חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק מ”מ יהודי רשמי רשמי ממ”ד ממוצע: 426,353 392,921 רשתות מ”מ ערבי רשמי מוכש”ר ללא רשתות פטור 400,384 331,276 157,781 103,087 95 ג .ממוצע שעות הוראה לתלמיד 2.60 2.26 2.04 2.19 2.20 1.89 1.72 2.00 1.88 1.79 1.61 1.88 1.74 1.70 1.62 0.85 0.81 0.83 0.80 0.80 חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק 1.76 מ”מ יהודי רשמי רשמי ממ”ד ממוצע: 1.94 1.89 רשתות מ”מ ערבי רשמי פטור 1.63 1.73 0.81 1.65 1.50 1.47 ממצאים עיקריים בתי ספר יסודיים -כללי תקצוב לפי מעמד משפטי התואם את מדיניות המשרד העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי נעה בין כ 4,000-ש”ח עבור תלמידי הפטור ועד כ16,700- ש”ח בחינוך הממלכתי דתי .בחינוך הרשמי ,העלות הממוצעת לתלמיד גבוהה יותר מהעלות הממוצעת לתלמיד ברשתות החינוך מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי .עבור תלמידי מוסדות פטור העלות הממוצעת לתלמיד הנה הנמוכה ביותר. בכל המגזרים ,פרט לתלמידי הפטור והמוכש”ר ללא רשתות ,העלות הממוצעת לתלמיד עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח .העלייה יכולה להיות תלולה יותר ,כמו החינוך הממלכתי דתי ,או מתונה יותר כמו במגזר הערבי. העלות הממוצעת לכיתה בחינוך היסודי נעה בין כ 103,100-ש”ח עבור תלמידי הפטור ועד כ426,400- ש”ח בחינוך הממלכתי דתי .עלות ממוצעת לכיתה בקרב תלמידי הפטור והמוכש”ר ללא רשתות נמוכה משמעותית לעומת יתר המגזרים .הירידה בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך המוכש”ר נובעת מביטול שעות התמריץ ושעות הטיפוח. 3 הגורמים המרכזיים לשונות בעלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה כוללים את מדד הטיפוח ,צפיפות תלמידים ,הפיקוח ,המעמד המשפטי ,יום חינוך ארוך וקצב הכניסה לרפורמת ‘אופק חדש’. בתי ספר רשמיים ישנו היקף שעות גדול שאינו מוקצה לפי אמות מידה דיפרנציאליות .הדבר גורם לכך שההקצאה הדיפרנציאלית קיימת רק בהקצאת שעות הטיפוח ואינה באה לידי ביטוי כאשר בוחנים את כלל השעות המתוקצבות לבתי הספר .הפרמטרים המשמשים לצורך הקצאה דיפרנציאלית הנם :מדד חברתי כלכלי של הרשויות המקומיות המפורסם על ידי הלמ”ס ,מדד פריפריאלי ,מדד הטיפוח של בית הספר (‘מדד שטראוס’) ואזורי עדיפות לאומית. 4 החל משנת תשע”ה ובפריסה על פני חמש שנים ,יתווספו עוד כמיליארד ש”ח לטובת תקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים על ידי הגדלת שעות הטיפוח. לצד זה ,קיימת גם התוכנית להפחתת מספר תלמידים בכיתה ל 32-עד 34לכל היותר ,בהתאם לעשירון המוסד .במסגרת התוכנית ,ככל שעשירון המוסד במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר כך גודל הכיתה קטן יותר .התוכנית החלה משנת הלימודים תשע”ו באופן הדרגתי ,כאשר בכל שנה היא תושת על שכבת גיל נוספת. תקציבים ייעודיים נוספים יוקצו לטובת אוכלוסיות חלשות -לדוגמה ,תמריצים למורים ותמיכה בבתי ספר בחטיבה העליונה (‘מוחזקות’) בפריפריה ,בהתאם למדד החברתי-כלכלי של היישוב; תוכניות הזנה בבתי ספר ותוכניות להארכת יום הלימודים ,כגון צילה ומיל”ת ,ולהארכת שנת הלימודים לכיתות א’-ב’ עבור אוכלוסיות חלשות. כמו כן קיימת התייחסות ספציפית למגזר הערבי ,הכוללת תוכנית חומש למגזר הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי. גורמי השפעה נוספים על התקצוב: הקצאת שעות תפילה ושעות עולים. שיעור ניכר של עולים חדשים במוסדות בפיקוח הממלכתי דתי. שונות ברמת הצפיפות בכיתות ,בפרט בחינוך הערבי ובממלכתי דתי. שונות בהקצאת התוכניות התוספתיות של המשרד (רכש ,הקצבה). -בבתי ספר עם יום חינוך ארוך ,קריטריון ההקצאה אינו מבוסס על מדד הטיפוח. בחינה לפי מדדי טיפוח בית ספרי תלמיד במגזר הערבי מתוקצב בממוצע יותר מאשר תלמיד במגזר היהודי ,בבחינת התקצוב על פי מדד טיפוח ,אך בולטת הקצאה גבוהה יותר למגזר היהודי על פני המגזר הערבי הן בשעות והן באפיקי התקצוב האחרים .התקצוב הגבוה ביותר הנו עבור הפיקוח הממלכתי דתי ברמת הכיתה וברמת התלמיד. 96 3בשלבי חינוך יסודי וחט”ב במערכת השקיפות העלות לשעת הוראה הנה ממוצעת .בפועל ,עלות שעות ההוראה נמוכה יותר במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי .אחת הסיבות לכך הנם הפרמטרים המשפיעים על שכר המורים כמו ,גילם והוותק שלהם ,שהם נמוכים יותר במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי. 4ראה הרחבה על כך בהמשך הפרק ‘ -צמצום פערים’ 97 2 בתי ספר בחטיבת הביניים תרשים פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח ג13. העלות הממוצעת לתלמיד במגזר היהודי גבוהה ב 10%-מהעלות הממוצעת לתלמיד במגזר הערבי. יהודי ערבי כ 6,000-מסך כל התלמידים במגזר היהודי בחטיבות הביניים נמצאים בקבוצת הטיפוח החלשה ביותר, דהיינו 3.3%מסך כל התלמידים היהודים .כמו כן ,כ 60%-מהתלמידים נמצאים במעמד החזק או הבינוני-חזק .לעומת זאת ,במגזר הערבי ,כ 90%-מהתלמידים נמצאים במעמד החלש או החלש-בינוני. אין תלמידים ערבים במעמד החזק או הבינוני-חזק. 61,630 51,315 חטיבות הביניים מפוצות בתקציב הגבוה בכ 50%-מאשר התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי25 : אלף ש”ח לעומת כ 17-אלף ש”ח .במגזר היהודי ,העלות הממוצעת לתלמיד עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח ועוברת מכ 15,800-ש”ח בחמישון החזק לכ 24,900-ש”ח בחמישון החלש (גידול של כ .)57%-במגזר הערבי כמעט שאין שינויים בין החמישונים (גידול של כ.)2%- 52,196 39,530 29,628 22,977 7,881 6,296 חלש תרשים ג14. חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי מגזר ומדד טיפוח -תשע”ד (בש”ח) יהודי ערבי 24,852 21,539 19,784 ממוצע 16,597 ממוצע 18,303 17,535 15,795 98 16,736 16,592 16,335 חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק 99 תרשים ג15. תרשים שעות ממוצעות לתלמיד לפי מגזר ג17. עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח) יהודי ערבי 2.46 2.17 2.00 508,512 ממוצע 1.83 1.73 1.63 1.65 חלש ממוצע 1.63 חלש-בינוני 1.56 81,831 16% 478,898 79,264 17% 521,164 530,448 81,386 16% 80,108 15% 515,350 85,895 17% 506,736 83,812 17% 1.61 בינוני חזק בינוני-חזק 426,681 84% 399,634 83% 439,778 84% 450,340 85% 429,455 83% 422,924 83% תלמיד חלש במגזר היהודי מקבל 49%שעות הוראה יותר מתלמיד במגזר הערבי. תרשים ג16. עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח) ממוצע 17,782 17,623 2,862 16% 2,917 17% 14,921 84% 14,706 83% ממוצע חלש עלות שעות הוראה 19,378 19,210 3,026 16% 2,901 15% 16,352 84% 16,309 85% חלש-בינוני בינוני 17,535 2,923 17% 14,612 83% בינוני-חזק 15,795 עלות שעות הוראה חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק תשלומים ,רכישות והקצבות 2,612 17% ברמה הארצית ,אין דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לכיתה לפי מדדי הטיפוח ,והחמישון החלש מתוקצב הכי פחות מכל חמישוני הטיפוח. 13,183 83% חזק תשלומים ,רכישות והקצבות עלויות שעות הוראה בכל חמישון מרכיבות כ 84%-מהעלות לתלמיד .עלות שעות ההוראה בחמישון החלש נמוכה מהעלות בחמישונים הבינוני והחלש-בינוני .עם זאת ,כפי שרצוי במדיניות של תקצוב דיפרנציאלי ,עלות שעות הוראה הנמוכה ביותר מצויה בחמישון החזק .הסכום לתשלומים ,רכישות והקצבות דומה בכל חמישון ,כאשר בחמישון החזק הוא נמוך יותר. 100 101 תרשים ג18. תרשים בתי הספר בחטיבת ביניים לפי מגזר -ניתוח לפי מדד טיפוח ג19. בתי הספר בחטיבת הביניים לפי מגזר ושנה א .עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח) א .עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח) 8% 24,852 21,539 4,167 17% 18,303 16,736 2,763 17% 16,597 2,921 16% 2,726 16% 15,381 84% 20,685 83% יהודי 2,703 16% 18,262 85% 13,871 84% ערבי 3,277 15% 13,972 83% יהודי ממוצע ערבי חלש 16,592 2,952 15% 16,335 13,890 84% ערבי יהודי בינוני-חלש 2,647 16% 16,82 85% יהודי 17,535 2,923 17% 13,687 84% ערבי יהודי בינוני-חזק יהודי חזק 586,012 529,002 463,409 84,434 16% 444,568 84% 98,256 17% 463,463 487,755 83% 386,936 83% 387,307 84% יהודי ממוצע 75,822 16% 76,527 17% 76,102 16% ערבי 85,394 15% ערבי יהודי חלש עלות שעות הוראה -מגזר יהודי תשלומים ,רכישות והקצבות -מגזר יהודי 465,498 475,868 85% 389,676 84% ערבי יהודי בינוני-חלש 476,793 80,637 15% 77,276 16% 459,823 85% 399,518 84% ערבי יהודי בינוני עלות שעות הוראה -מגזר ערבי תשלומים ,רכישות והקצבות -מגזר ערבי 515,350 506,736 85,895 17% 83,812 17% 429,455 83% יהודי בינוני-חזק 2,726 2,502 14,921 13,789 13,871 12,976 15,381 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 מ”מ מגזר ערבי 7% מגזר יהודי 7% 7% 529,002 508,512 475,574 463,409 84,434 433,760 81,831 77,787 70,128 76,102 493,611 81,091 412,520 444,568 363,632 387,307 397,787 426,681 תשע”ד 2013/14 422,924 83% יהודי חזק 15,478 2,921 2,777 ב .עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח) ב .עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח) 561,262 16,597 16,903 14,126 ממוצע הדיפרנציאליות בהקצאת המשאבים במגזר היהודי גבוהה משמעותית מאשר במגזר הערבי .בכל חמישוני הטיפוח ,העלות לתלמיד במגזר היהודי גבוהה מזו שהמגזר הערבי .ההשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי מראה כי במגזר הערבי העלות הממוצעת לתלמיד דומה בכל החמישונים .לעומת זאת, במגזר היהודי עלות זו עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח ועוברת מכ 15,800-ש”ח בחמישון החזק לכ 24,900-ש”ח בחמישון החלש (עלייה של כ.)58%- 540,460 2,696 15,795 2,612 17% 14,612 83% בינוני 16,486 2,862 13,183 83% 7% 18,303 17,782 19,784 8% תשע”ב 2011/12 ממוצע תשע”ב תשלומים, רכישות והקצבות מגזר יהודי מ”מ ערבי ממוצע תשע”ד 2013/14 תשע”ב 2011/12 תשע”ד 2013/14 מ”מ מגזר ערבי תשע”ד מגזר יהודי תשע”ב עלות שעות הוראה תשע”ב 2011/12 תשע”ד מגזר יהודי מ”מ ערבי ממוצע קיים שיעור שינוי דומה בין השנים בעלות הממוצעת לתלמיד וכיתה בקרב המגזרים. דיפרנציאליות חיובית בהקצאת המשאבים קיימת במגזר היהודי בלבד. העלות ממוצעת לתלמיד/כיתה במגזר היהודי גבוהה מזו שבמגזר הערבי. 102 103 תרשים ג20. סיכום ממצאים עיקריים -חטיבת הביניים ג .ממוצע שעות הוראה לתלמיד א .עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח) ממוצע: ממוצע: יהודי מ”מ יהודי ממ”ד ערבי מ”מ 29,243 26,074 19,923 חלש 16,592 חלש-בינוני 2.71 2.48 2.31 1.98 23,719 23,154 16,736 22,068 17,333 16,597 2.82 2.08 1.83 20,175 18,375 10,940 16,335 בינוני 1.65 17,319 חלש 15,526 בינוני-חזק יהודי מ”מ יהודי ממ”ד ערבי מ”מ 2.27 1.72 1.63 1.63 חלש-בינוני 1.67 1.61 בינוני 1.73 1.53 בינוני-חזק חזק חזק ב .עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח) ממוצע: יהודי מ”מ יהודי ממ”ד ערבי מ”מ 649,633 596,940 560,229 559,278 463,463 חלש 546,042 531,793 465,498 476,793 חלש-בינוני בינוני 537,101 509,994 בינוני-חזק 507,854 501,120 555,358 520,937 463,409 העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה הגבוהה ביותר מצויה בחינוך הממלכתי דתי ,והנמוכה ביותר -במגזר הערבי. בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי ,העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח .במגזר הערבי העלות לתלמיד אינה משתנה עם החמישונים ,אך העלות לכיתה יורדת בכ .3%-אחת הסיבות לירידה זו במגזר הערבי היא הירידה במספר התלמידים לכיתה ככל שיורדים ברצף מדד הטיפוח. ממוצע שעות ההוראה לתלמיד הגבוה ביותר מצוי בחינוך הממלכתי דתי ,והנמוך ביותר -במגזר הערבי. בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי ,ממוצע שעות הוראה לתלמיד עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח. במגזר הערבי קיים הבדל קטן בממוצע שעות ההוראה לתלמיד. חזק ממצאים עיקריים בתי ספר בחטיבת הביניים 100%מתלמידי המגזר הערבי לומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חלש ,לעומת 80%מתלמידי המגזר היהודי הלומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חזק. קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לפי מדד הטיפוח (מלבד השכבה החלשה ביותר). התקצוב בשעות ההוראה לתלמיד עבור המגזר היהודי גבוה יותר בהשוואה למגזר הערבי . 104 105 3 תרשים ג21. בתי הספר בחטיבה העליונה במגזר היהודי ,כ 58%-מהתלמידים בחטיבה העליונה נמצאים בחמישונים חזק ובינוני-חזק של המדד הטיפוח וכ 22%-נמצאים בחמישונים חלש וחלש-בינוני .במגזר הערבי ,התמונה היא הפוכה :כ85%- נמצאים בחמישונים החלש והחלש-בינוני וכ 6%-נמצאים בחמישונים בינוני-חזק וחזק. פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח יהודי ערבי 101,715 למרות הדמיון בעלות הממוצעת לתלמיד בשני החמישונים הקיצוניים במגזר הערבי ,קיים פער גדול בין מספר התלמידים בכל אחד מחמישוני מדד הטיפוח הללו ,וזהו נתון מהותי המשפיע על העלות הממוצעת בהשוואה הסטטיסטית .עם זאת ,התקציב לתלמיד בחינוך העברי גבוה יותר בכל מדדי הטיפוח מאשר התקצוב לתלמיד בחינוך הערבי. 57,113 50,460 38,234 18,684 17,948 חלש-בינוני חלש 48,075 8,417 4,044 בינוני-חזק בינוני העלות הממוצעת לתלמיד במגזר העברי הנה כ 24,344-ש”ח ,ואילו במגזר הערבי העלות הממוצעת לתלמיד הנה כ 18,667-ש”ח .תלמיד יהודי מתוקצב ב 30%-יותר בממוצע לעומת תלמיד ערבי. בהשוואת התקצוב לתלמיד בתוך חמישוני הטיפוח השונים ,הפערים נעים בין 14%ל ,68%-כאשר הפער הגדול ביותר נמצא בחמישון החלש .במגזר היהודי ,העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש גבוהה מזו שבחמישון החזק (בכ.)47%- במגזר הערבי מספר השעות הממוצע לתלמיד נמוך יותר בהשוואה למגזר היהודי גם בגלל אחוז קטן יותר של כיתות ומסלולי לימוד טכנולוגיים (רמת התקצוב שלהם גבוהה יותר) ,אחוז נמוך יותר של גמולי הגשה לבגרות ,וכן סיוע תוספתי ייעודי לבתי ספר בחינוך הממלכתי דתי היהודי המחויבים בתגבור לימודי יהדות על פי חוקת הזכאות שלהם ומתוקצבים בהתאם .נכון להיום ,הרכיב המרכזי בחטיבה העליונה המתוקצב באופן דיפרנציאלי אך ורק על פי קריטריונים חברתיים-כלכליים הוא תקציב המוחזקות לסיוע לבתי הספר בפריפריה .זאת ,יחד עם התאמות במודל התקצוב בחטיבה העליונה ובאמצעות תוכנית לאומית לקידום החינוך הטכנולוגי-מקצועי האמורה ליצור העדפה לצורך צמצום הפערים במגזר המיעוטים5. 1,094 חזק העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי מגזר ומדד טיפוח -תשע”ד (בש”ח) תרשים ג22. יהודי ערבי בין הגורמים הנוספים לפער: מורים משכילים יותר ומנוסים יותר בבתי הספר החזקים. הקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות. תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר. -שונות ברמת השירות בין בתי הספר השונים. 31,446 28,044 25,849 18,757 חלש ממוצע 18,667 ממוצע 24,344 24,155 21,323 19,528 חלש-בינוני 19,176 בינוני 16,024 18,660 בינוני-חזק חזק 5ראה הרחבה בסעיף ‘צמצום פערים’ בהמשך. 106 107 תרשים ג23. תרשים עלות ממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי קבוצת טיפוח (בש”ח) 25,323 22,874 24,895 21,885 ג25. בתי הספר בחטיבה העליונה לפי פיקוח 23,524 21,294 22,874 ממוצע ממוצע חלש בינוני חלש-בינוני בינוני-חזק חזק תרשים ג26. ג24. 29,045 ממ”ד מ”מ מגזר ערבי בתי הספר בחטיבה העליונה לפי מגזר -ניתוח לפי מדד הטיפוח עלות ממוצעת לתלמיד לפי מגזר (בש”ח) 31,446 28,044 25,849 24,344 8% 22,874 2% 21,165 6% 6% 24,344 22,151 23,443 18,201 18,483 18,757 18,667 9% 19,528 24,155 21,323 19,176 16,024 18,660 22,318 17,130 18,218 יהודי ערבי ממוצע תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 תשע”ד תשע”ב 2011/12 2013/14 ממוצע בדואי דרוזי ערבי מגזר יהודי תלמיד במגזר היהודי מתוקצב בכ 30%-יותר מתלמיד ערבי ,וכן קיים הבדל בהקצאת המשאבים בין מגזרי המשנה השונים ,כאשר שיעורי השינוי בעלות הממוצעת לתלמיד בין תשע”ב לתשע”ד בחינוך הערבי קטן ביחס למגזר היהודי. 108 מ”מ מגזר יהודי חרדי העלות הממוצעת לתלמיד בפיקוח החרדי נמוכה יותר מסוגי הפיקוח האחרים .כאשר העלות הממוצעת לתלמיד בפיקוח הממ”ד היא הגבוהה ביותר. קיימת פרוגרסיביות חלקית עד לחמישון החלש .העלות הממוצעת לתלמיד בקבוצות הטיפוח החלשה והחזקה דומה. תרשים 18,667 24,631 17,614 ערבי יהודי חלש יהודי ערבי בינוני-חלש ערבי יהודי בינוני יהודי ערבי בינוני-חזק ערבי יהודי חזק הדיפרנציאליות קיימת במגזר היהודי בלבד ,כאשר הקצאת המשאבים בקרב תלמידי המגזר היהודי גבוהה משמעותית לעומת תלמידי המגזר הערבי בכלל חמישוני הטיפוח .עם זאת ,העלות הממוצעת לתלמיד במגזר היהודי גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד המגזר הערבי .ההשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי מראה כי במגזר הערבי העלות הממוצעת לתלמיד דומה ברוב החמישונים .לעומת זאת, במגזר היהודי עלות זו עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח ועוברת מכ 21,300-ש”ח בחמישון החזק לכ 31,400-ש”ח בחמישון החלש (עלייה של כ.)47%- 109 בתי הספר בחטיבה העליונה לפי מגזר ופיקוח משרד החינוך מתקצב ב 100%-את בתי הספר בחטיבה העליונה ,כאשר התקצוב לתלמיד נגזר משני רכיבים -מספר שעות ההוראה לתלמיד ועלות השעה של בית הספר .מספר שעות ההוראה לתלמיד נגזר בעיקר ממסלול הלימודים ומהמגמה ,ואילו עלות השעה נובעת מפרופיל המורים בבית הספר ומחושבת לפי ותק המורים וההשתלמויות שלהם. במגזר הערבי ,עלות השעה בחטיבה העליונה נמוכה יותר בגלל פרופיל המורים – הם צעירים יותר ובעלי גמולי השתלמות מעטים יותר (דבר הנגזר בדרך כלל מן הוותק). ניתן לראות ,כי בקרב מורי המגזר היהודי בחינוך הממלכתי מרכיבי ותק המורים ,אחוזי גמולי ההשתלמות ורמת השירות הנם הגבוהים ביותר ,בשעה שבקרב המגזר הערבי הבדואי רכיבים אלו הנם הנמוכים ביותר. לוח ג3. לפי מגזר ג4. לפי פיקוח מגזר ש"ש לתלמיד שנות ותק מורים אחוז גמולי רמת שירות השתלמות ההשוואה בין המגזרים מראה כי ממוצע שעות שבועיות לתלמיד הנו הגבוה ביותר בקרב תלמידי המגזר היהודי ,והנמוך ביותר -בקרב תלמידי המגזר הערבי .מספר שנות הוותק בהוראה בקרב המורים ומדד רמת השירות הגבוהים ביותר הנם במגזר היהודי ,ולעומתם הנמוכים ביותר הם במגזר הבדואי .לבסוף, אחוז גמולי השתלמות הנמוך ביותר מצוי בקרב מורי המגזר הבדואי ,והאחוז הגבוה ביותר מצוי בקרב מורי המגזר הדרוזי. בהשוואה לפי פיקוח ,ניתן לראות כי ממוצע השעות השבועיות לתלמיד ושיעור רמת השירות הגבוהים ביותר נמצאים בחינוך הממלכתי דתי ,ואילו הנמוכים ביותר נמצאים בחינוך הממלכתי הערבי ובפיקוח החרדי .מספר שנות ותק ההוראה של המורים הגבוה ביותר הנו בקרב מורי החינוך הממלכתי היהודי, והנמוך ביותר נמצא בקרב מורי החינוך הממלכתי הערבי .לבסוף ,אחוז גמולי השתלמות הנמוך ביותר מצוי בחינוך ממלכתי הערבי ,והגבוה ביותר – בממלכתי דתי. אופן התקצוב בחטיבה העליונה בתי הספר בחטיבה העליונה תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה ,מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה ,מגמות הלימודים ,הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות .עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר ,בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר. אין בחט”ע הקצאה פרוגרסיבית על פי מדד טיפוח .תקציב המוחזקות לסיוע לבתי הספר בפריפריה הנו הרכיב העיקרי בחטיבה העליונה ,אשר מחושב לפי מדד פריפריאלי ומתוקצב על פי קריטריונים היוצרים דיפרנציאליות6 . ערבי 1.82 16.6 18.25% 98.02 בדואי 2.00 10.4 16.77% 98.01 דרוזי 2.04 17.8 21.69% 98.82 קיימת אסימטריה בהקצאת המשאבים בבתי הספר בחטיבה העליונה. יהודי 2.09 23.3 21.08% 98.95 התקציב לתלמיד בפיקוח החרדי נמוך יותר מסוגי הפיקוח האחרים ,כאשר העלות הממוצעת לתלמיד בפיקוח הממ”ד היא הגבוהה ביותר. ממצאים עיקריים במגזר היהודי קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים על פי רצף מדד הטיפוח. לוח התקציב לתלמיד במגזר הערבי נמוך משמעותית מאשר במגזר היהודי בכל קבוצות הטיפוח. פיקוח ש"ש לתלמיד שנות ותק מורים אחוז גמולי רמת שירות השתלמות חרדי 1.86 19.3 19.16 97.67 מ”מ-ערבי 1.86 15.7 18.29 98.08 מ”מ-יהודי 2.09 24.3 21.30 99.12 ממ”ד 2.28 22.8 21.62 99.23 סיבות עיקריות לפערים מורים משכילים יותר ומנוסים יותר בבתי הספר החזקים (אפקט כפול ,דהיינו מורים וותיקים יותר הם לרוב מורים שצברו גמולים רבים יותר). תוספת ש”ש לתלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות על פי חוקת הזכאות לבגרות (פיקוח ממ”ד ופיקוח אחר) .כמו כן ,קיים סיוע תוספתי ייעודי לבתי הספר שבפיקוח ממלכתי דתי. הקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות (חנ”מ ,לב עיוני ,לב טכנולוגי ,מרכזי חינוך ,אומץ ,טו”ב, מחוננים וכד’) ,כאשר המגזר הערבי מקבל פחות מחלקו באוכלוסייה. קיימות תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים ,חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). היעדר זכאות לגמול בגרות בקרב מרבית עובדי הוראה של הפיקוח החרדי. קיימת שונות ברמת השירות בין בתי הספר. 110 6ראה הרחבה בסעיף ‘צמצום פערים’ בהמשך. 111 4 צמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך רקע מודל התקצוב הדיפרנציאלי בשעות ההוראה בחינוך היסודי ובחט"ב אחת ממטרותיה העיקריות של מערכת החינוך היא לאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל שלו, ללא קשר לרקע ממנו הוא מגיע ,על ידי הבטחת שוויון הזדמנויות. להלן עקרונות מודל התקצוב: .1התמקדות בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים כשלב ראשון. אף שחינוך הוא כלי מרכזי בצמצום פערים ,הנתונים מעידים על כך שמערכת החינוך בישראל אינה מצליחה לצמצם פערים ,ונכון להיום היא ממשיכה להוות בבואה של החברה הישראלית בכללותה: פערים חינוכיים משמעותיים קיימים בין מגזרים שונים ובין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית ,החברתית והכלכלית. .2התמקדות בשעות ההוראה כשלב ראשון. על מערכת החינוך לנסות לצמצם את הפערים ככל האפשר באמצעות כלי התקצוב העומדים לרשותה, שהרי קיים מתאם מובהק בין עוני ,השכלת ההורים וסיכויי הצלחתו של התלמיד .הורים עניים אינם מסוגלים להשקיע בילדיהם את אותם משאבים כמו הורים מבוססים ,והרשויות המקומיות בישובים חלשים מתקשות לסייע לבתי הספר ,למשפחות ולתלמידים. אמנם ,ישראל אינה המדינה היחידה אשר מתמודדת עם פערים בהישגים בין תלמידיה -אך מדדים בינלאומיים שונים מצביעים על כך שישראל היא מן המובילות מבין המדינות המפותחות בפערים הקיימים בהישגים על רקע חברתי-כלכלי. .3הגדרת תקן בסיסי מינימלי לכיתה ,המשקף מחויבות בסיסית של המדינה לכל תלמיד: לוח ג5. שלב כיתה שעות תקן בסיסיות לכיתה א’ 29שעות שבועיות ב’ 29שעות שבועיות ג’-ד’ 31שעות שבועיות ה’-ו’ 32שעות שבועיות ז’-ט’ 32שעות שבועיות המחקר מעיד על כך שמתן שירותי חינוך ברמה גבוהה באופן עקבי לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך משפר את ההישגים החינוכיים של התלמידים ואת סיכוייהם להשתלב בהצלחה במשק ובחברה. מכאן החשיבות הרבה לתקצוב כל ילד בהתאם לרקע החברתי-כלכלי שלו. מחויבות המדינה להיקף מסוים של שעות לכיתה משקף את המחויבות לרמת שירות בסיסית לכל תלמיד ,ללא תלות במספר התלמידים בכיתה ובמיקום הגיאוגרפי של בית הספר (יצוין ,כי כיתה מזכה בתקן מלא רק אם היא כוללת לפחות 20תלמידים). על אף האמור לעיל ,ניתוח ממצאי תקצוב מערכת החינוך ממקורות ממשלתיים ,כפי שעלה בנתוני השקיפות התקציבית לשנים תשע"ב-תשע"ד ,העיד על כך שלא זו בלבד שהיקף התקצוב הפרוגרסיבי אינו מניח את הדעת ,אלא שבמקרים מסוימים התקצוב בפועל היה רגרסיבי בין קבוצות הטיפוח ובין מגזרים במערכת החינוך .משמעות הדבר היא שלא תמיד בתי הספר המשרתים אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי חלש קיבלו את התקציב הגבוה ביותר ,ובמקרים מסוימים הם אף קיבלו פחות מבתי הספר החזקים . .4הקצאת משאבים תוספתיים לבתי הספר חלשים באמצעות מנגנון אוטומטי ,שקוף ושוויוני ,וזאת בכדי לנטרל חוסר מודעות או חוסר יכולת של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות מרקע חברתי- כלכלי חלש להתמודד עם המנגנונים הבירוקרטיים והתקציביים של המשרד (לרבות חיוב השתתפות .)matchingהדבר התבצע באמצעות הגדלה משמעותית של שעות הטיפוח מ 65,000-שעות הוראה ל150,000- בחינוך היסודי ,ומ 32,000-ל 90,000-בחטיבות הביניים .במקביל ,הורחבה הפרוגרסיביות ,על ידי הגדלת יחס ההקצאה של שעות הטיפוח בין תלמיד חלש לחזק מ 1:3-ל.1:6- חשוב להדגיש ,כי תקצוב פרוגרסיבי אין פירושו הבטחת תקצוב שווה לכל תלמיד מכלל מקורות התקצוב הקיימים (מדינה ,רשויות ,עמותות והורים) .היקף המשאבים הנדרשים לטובת מהלך כזה עצום ואינו ריאלי .עם זאת ,חובת המדינה היא לתת מענה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש ,כדי להגשים את ייעודה של מערכת החינוך -לצמצם פערים ולהוביל לניעות חברתית-כלכלית. לאור האמור לעיל ,הוקם בשנת 2014צוות בין-משרדי משותף למשרדי החינוך והאוצר ,כדי לגבש מודל תקצוב חדש שיוביל לצמצום פערים ולקידום השוויון במערכת החינוך. .5שמירה על ייחודיותן של אוכלוסיות מיוחדות (כגון עולים חדשים ,מחוננים ,מצטיינים ,חינוך מיוחד) .6מימון התוכנית על ידי איגום משאבים של המשרד לצד תוספת משאבים ממשרד האוצר .במסגרת התכנית הורחבו שעות הטיפוח בהיקף של למעלה ממיליארד ₪בשנה (ביישום מלא) . .7יישום הדרגתי לאורך 5שנים (תשע"ה-תשע"ט) ,לצד בקרה ,הערכה ,הדרכה ליווי והעצמה של בתי הספר. • ניתן לעיין בדוח הצוות המלא באתר מינהל כלכלה ותקציבים. 112 113 השפעת המודל החדש על הקצאת כלל שעות ההוראה (יישום מלא בהשוואה לנתוני תשע"ד) תרשים תרשים תוצאות סימולציית התקצוב לכיתה בחינוך היסודי (בשעות הוראה שבועיות) ג27. 48.9 46.0 44.5 43.2 43.0 10 ג29. שעות הוראה שבועיות שעות הוראה שבועיות 50 47.6 43.2 43.0 9 44.1 8 43.1 7 42.8 42.3 5 6 60 56.9 55.2 50.9 42.4 42.3 תוצאות סימולציית התקצוב לכיתה בחטיבות הביניים (בשעות הוראה שבועיות) 41.2 4 50.5 39.5 41.4 38.5 40.1 39.4 2 3 1 40 30 49.9 50.5 49.0 תרשים 9 מודל חדש מודל ישן תרשים 7 8 1.82 1.77 6 1.60 10 9 1.63 1.62 1.60 8 1.63 7 1.52 1.59 1.97 שעות הוראה שבועיות 2.0 1.90 6 1.76 1.75 1.6 1.44 1.50 5 4 1.44 1.41 3 1.27 1.41 2 1.4 1.20 1.29 1 מודל חדש 114 1.69 1.8 1.68 1.68 1.65 1.63 1.56 1.49 1.54 1.65 1.59 1.6 1.43 1.35 1.48 1.27 1.37 1.2 1.23 1.0 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 1.4 1.2 1.29 1.0 עשירון טיפוח עשירון טיפוח מודל ישן 4 מודל ישן 1.8 1.68 5 3 2 1 30 תוצאות סימולציית התקצוב לתלמיד בחטיבות הביניים (בשעות הוראה שבועיות) ג30. שעות הוראה שבועיות 2.0 1.73 44.5 46.5 45.2 עשירון טיפוח תוצאות סימולציית התקצוב לתלמיד בחינוך היסודי (בשעות הוראה שבועיות) ג28. 50 40 עשירון טיפוח מודל חדש 48.5 50.8 45.8 48.4 46.8 50.1 45.3 42.9 10 50.5 50.3 מודל חדש מודל ישן 115 5 נספחים מודלי התקצוב לפי שלב חינוך גני חובה -גיל :5 גורמים רבים משפיעים על תקצוב שלבי החינוך ,בכך הם יוצרים שונות בתקצוב בין המוסדות. במסגרת זו נעמוד על ההבדלים הקיימים והתמורות שחלו במעבר בין השנים תשע”ב לתשע”ד. הפרמטרים המשפיעים על גובה השתתפות המשרד הם: • מספר הימים שבהם מופעל הגן ( 5או 6ימים). • הגדרת הרשות שבה נמצא גן הילדים על ידי משרד הפנים כרשות המקבלת מענק (לפי תקן של 31 ילדים בכיתת גן) או נטולת מענק (לפי תקן של 33ילדים בכיתת גן). • גן במעמד משפטי רשמי או מוכר שאינו רשמי. • גן הפועל במתכונת רפורמת ‘אופק חדש’ . • גן הפועל במסגרת יום חינוך ארוך. מודל התקצוב בחינוך הקדם-יסודי: גני ילדים בגילים :4-3 > תשע”ב: .1גנים בחינוך הרגיל: השתתפות המשרד הנה בגובה 75%מן ההפרש שבין שכר הלימוד המלא לבין תשלום ההורים לפי דרגות ההנחה ובהתאם לשכר הלימוד המתעדכן מדי חודש .ההפרש הנוסף בשיעור של 25%בין שכר הלימוד שנקבע לבין תשלום ההורים ממומן על ידי הרשות המקומית. .1.1גנים ביישובים הנכללים בצו לימוד חובה :לצורך חוק לימוד חובה החל על תלמידים בגילים 4-3המתגוררים ולומדים ביישובים המוכרים לעניין זה ,המשרד משתתף בעלות של 90%משכר הלימוד. .1.2גנים ביישובים הנכללים בצו בגיל 4בלבד :לצורך חוק לימוד חובה החל על תלמידים בגיל 4 המתגוררים ולומדים ביישובים המוכרים לעניין זה ,המשרד משתתף בעלות של 90%משכר הלימוד. .2גנים בחינוך המיוחד: ילד הלומד בגן ילדים לחינוך מיוחד על פי החלטת ועדת השמה יהיה פטור מתשלום שכר לימוד .עבור יישובים הנכללים בצו לימוד חובה בגילים ,3–4השתתפות המשרד הנה בשיעור של .90%ילדי החינוך המיוחד זכאים לפטור מלא ,בתנאי שהילד אובחן ושובץ בגן לחינוך מיוחד. השתתפות המשרד מכסה את ההוצאה לשכר ,ואילו שהוצאות התפעול ממומנות על ידי הרשות המקומית. .1רשמי: גני חובה פועלים מכוח חוקי החינוך והתקנות ,אחריות המימון והתפעול מוטלת במשותף על משרד החינוך והרשות המקומית .משרד החינוך מממן את שכר הגננת ,שהיא עובדת מדינה ,ומעביר לרשות המקומית את שכר עוזרת הגננת על פי הדרגה והוותק הממוצעים בהתאם להסכם עם השלטון המקומי. השתתפות המשרד מכסה את ההוצאה לשכר ,ואילו הוצאות התפעול ממומנות על ידי הרשות המקומית. תשלומים אלו מועברים עבור תלמידים המשובצים בגנים מאושרים בלבד. .2מוכר שאינו רשמי: השתתפות המשרד הנה בנושא תשלום שכר לימוד לפי תלמיד ,כאשר העלות מורכבת משכר הגננת ושכר העוזרת לגננת (ממוצע שכר גננת ושכר עוזרת גננת) .במוכר שאינו רשמי ,הגננות הן עובדות של הבעלות הרלוונטית. > תשע”ד: .1גנים רגילים: החל מתחילת שנת הלימודים תשע”ג מספקת המדינה חינוך חינם לילדים בגילים 4-3הלומדים בגני ילדים ציבוריים ובגני ילדים פרטיים שהצטרפו לחינוך הרשמי .ההשתתפות עבור תלמידים הנכללים בחוק חינוך חובה בגילים 4-3הנה בשיעור של 90%מהעלות שנקבעה לילד. עלות לילד מורכבת משכר הגננת ,שכר העוזרת לגננת והוצאות שאינן שכר בהתאם למספר התלמידים ברשות זכאית או לא זכאית (תקן של 31או 33ילדים בכיתת גן) .שיעור ההשתתפות המשרד של הנו .90%משרת הגננת והעוזרת לגננת מחושבות על פי משרה ממוצעת לתקופה של 12חודש ,כאשר תשלום המשרד לרשויות נעשה ב 10-תשלומים. .2גני חינוך מיוחד: התקצוב נעשה באופן דומה לשנת הלימודים תשע”ב. 116 117 מודל התקצוב בחינוך היסודי: החל משנת הלימודים תשע”ו ייקבעו כיתות תקניות לפי מדד גודל כיתה מעודכן של 32עד 34תלמידים לכיתה ,בהתאם לעשירון הקצאה של בית הספר .מפתח ההקצאה החדש בבתי הספר היסודיים יתחיל בכיתות א’ וייושם באופן צומח ,כמפורט בטבלה הבאה. תקצוב המוסדות בבתי ספר בחינוך היסודי מבוסס על מספר הכיתות התקניות הנסמך על מדד טיפוח בתי הספר .בהתאם למדד הטיפוח נקבעים הן גודל הכיתה והן שעות התקן השבועיות של בית הספר. קביעת מדד הטיפוח אוכלוסיית התלמידים בכל שלבי החינוך והמגזרים מחולקת ל 10-קבוצות ,כאשר בכל אחת מהן 10% מהתלמידים ,כך שבעשירון 10נמצאים 10%מהתלמידים בעלי הציון הגבוה ביותר במדד ,דהיינו האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה סוציו-אקונומית ,ואילו בעשירון 1נמצאים 10%מהתלמידים בעלי הציון הנמוך ביותר במדד ,דהיינו האוכלוסייה המבוססת ביותר מבחינה סוציו-אקונומית .חישוב המדד נעשה על פי מרכיבי המדד בהתייחסות לכל תלמיד ותלמיד ,כך שכל תלמיד מקבל ‘ציון עשירון’ המבטא את מיקומו היחסי בהשוואה לשאר תלמידי בתי הספר הרגילים במדינה .מדד הטיפוח של המוסד הנו הממוצע של עשירוני התלמידים בבית הספר. להלן מרכיבי המדד ומשקלם היחסי: -השכלת ההורה המשכיל ביותר 40% - -פריפריאליות בית הספר 20% - -רמת ההכנסה של המשפחה (הכנסה לנפש) 20% - -שילוב של ארץ לידה וארץ מצוקה 20% - מדד גודל הכיתה: מספר הכיתות הנורמטיביות בכיתות א’-ב’ :כיתה תקנית הנה כיתה המונה 20עד 40תלמידים .כיתה המונה 4עד 19תלמידים תוגדר ככיתה חסרה ותתוקצב במחצית משעות התקן עבור כיתה תקנית. מספר הכיתות הנורמטיביות בכיתות ג’-ט’ :נקבע לפי מדד גודל כיתה בהתאם לעשירון הקצאה של בית הספר ,כמפורט להלן: לוח ג6. עשירון הקצאה מספר מרבי של תלמידים בכיתה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 40 39 38 37 36 35 34 33 32 32 מספר תלמידים בכיתה נורמטיבית לפי עשירון הקצאה בכיתות א’-ו’ לוח ג7. עשירון הקצאה מספר מרבי של תלמידים בכיתה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 34 34 34 34 34 34 34 33 32 32 מספר הכיתות המתוקצבות יחושב כמספר התלמידים בשכבה חלקי מספר התלמידים לפי מדד גודל כיתה ,מעוגל כלפי מעלה .במקרים שבהם סך התלמידים הוא 32עד 40ועד בכלל ,תינתן תוספת של שעתיים שבועיות עבור כל תלמיד נוסף מעל 32תלמידים ועד ,40כפי שנקבע לפי מדד גודל הכיתה. 118 119 שעות תקן שבועיות: מודל התקצוב בחטיבות הביניים: • כיתות א’-ב’ – הקצאה של 29ש”ש • כיתות ג’-ד’ – הקצאה של 31ש”ש • כיתה ה’ ומעלה הקצאה של 32ש”ש תקצוב המוסדות בבתי ספר בחטיבות הביניים נעשה על פי מדד הטיפוח של בית הספר .בהתאם למדד הטיפוח נקבעים גודל הכיתה ושעות התקן השבועיות לבית הספר. • תמריץ עבור כתות גדולות: תוספת שעות בגין כל תלמיד נוסף מעבר לתלמיד ה 20-בכיתה ,לפי הטבלה הנ”ל: לוח ג8. מספר תלמידים ממוצע בכיתה תוספת שעות לכל כיתה מספר תלמידים ממוצע בכיתה תוספת שעות לכל כיתה מ 4-עד 20.99 מ 21-עד 21.99 מ 22-עד 22.99 מ 23-עד 23.99 מ 24-עד 24.99 מ 25-עד 25.99 מ 26-עד 26.99 מ 27-עד 27.99 מ 28-עד 28.99 מ 29-עד 29.99 מ 30-עד 30.99 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2.0 מ 31-עד 31.99 מ 32-עד 32.99 מ 33-עד 33.99 מ 34-עד 34.99 מ 35-עד 35.99 מ 36-עד 36.99 מ 37-עד 37.99 מ 38-עד 38.99 מ 39-עד 39.99 מ 40-עד 40 2.2 2.4 2.6 2.8 3.0 3.8 5.0 6.2 7.4 8.6 • יוח”א -תוספת ש”ש בחינוך היסודי בבתי ספר המלמדים יום חינוך ארוך ,מ 37-ש”ש לכיתה נורמטיבית. • פיצול כיתות א’ ו-ב’ -בשנת הלימודים תשע”ב הוקצו 5ש”ש ,ובשנת הלימודים תשע”ד הוקצו 10ש”ש עבור כיתות א’ ו 5-ש”ש עבור כיתות ב’. • שעות טיפוח -הקצאת שעות טיפוח (ש”ש) הוא לפי מדד הטיפוח הבית ספרי .בית ספר שמדד הטיפוח שלו גבוה יקבל תוספת שעות הוראה גדולה מבית ספר שמדד הטיפוח שלו נמוך. מדד טיפוח וגודל כיתה בהתאם לקריטריונים שצוינו במודל התקצוב של בתי ספר היסודיים .בשנת הלימודים תשע”ד ,הוקצו למוסדות 80%מהשעות שהוקצו להם בשנת הלימודים תשע”ג ו 20%-לפי המדד המותאם לשנת תשע”ד .מכסת השעות להקצאה ישירה לבתי הספר היא .90%כמו כן ,עבור בתי ספר חדשים שעות הטיפוח מוקצות בהתאם לממוצע מדד הרשות שאליה הם משויכים. שעות תקן שבועיות: הקצאת תקן ש”ש הבסיסי בחטיבות הביניים נגזרת ממספר התלמידים בכיתה ונעה בין 29.84ש”ש לכיתה בת 20תלמידים ועד 38.03ש”ש לכיתה בת 40תלמידים .נוסף לכך ,לכל כיתה ניתנת תוספת של 1ש”ש עבור שפה זרה שנייה (ערבית או צרפתית). • אופן תקצוב שעות הלימוד עבור תלמידים משולבים: תקצוב סטטיסטי ניתן למסגרות חינוכיות בגין 5.4%מאוכלוסיית התלמידים ,לתלמידים בעלי לקותלמידה ,משכל גבולי ,עיכוב שפתי או התפתחותי ,פיגור קל והפרעות התנהגות .עבור התלמידים בסל הסטטיסטי יינתנו 1.55ש”ש לבית הספר ועוד 0.3ש”ש למתי”א (מרכז תמיכה יישובי/אזורי). תקצוב דיפרנציאלי ניתן למסגרות חינוכיות כתוספת לתקצוב הסטטיסטי בגין תלמידים המאופייניםכבעלי הפרעות נפשיות ,אוטיזם ,פיגור קשה ובינוני ,שיתוק מוחין ונכות פיזית ,לקות ראייה ,לקות שמיעה וכן תסמונות ומחלות שבגינן נדרשת תמיכה לימודית .תלמידים אלו מתוקצבים ב 2.7-ש”ש למתי”א לכל תלמיד. • סל שירותים נלווים -תקציב המוקצה עבור בתי ספר ומיועד עבור מימון עובדי מנהל ,עובדי שירותים, ספרנים ,עובדי סיוע ,רכזי חינוך חברתי ועוד ,אשר מושפע מגודל בית הספר ,גודל כיתה ,שלב כיתה וסוג הרפורמה (‘אופק חדש’ ‘ /עוז לתמורה’). • קיימים פרמטרים נוספים המשפיעים על הקצאת שעות הלימוד בהתאם לקריטריונים של המשרד לתגבור והעשרה ,לקידום תלמידים חלשים ולתוכניות ייחודיות במערכת החינוך. הרחבה נוספת ניתן לקבל בחוברות המרכזות הנמצאות באתר האינטרנט של ‘מינהל כלכלה ותקציבים’ • שעות עולים -תוספת ש”ש בהתאם למספר העולים ,למוצאם ולשנת עלייה. • שעות תפילה -תוספת 2ש”ש לכל כיתה נורמטיבית לבתי ספר בפיקוח ממ”ד ,חרדי רשמי ורשתות. • קיימים פרמטרים נוספים המשפיעים על הקצאת שעות הלימוד ,בהתאם לקריטריונים של המשרד לתגבור והעשרה ,לקידום תלמידים חלשים ולתוכניות ייחודיות במערכת החינוך. 120 121 מודל התקצוב בחטיבה העליונה: עיקרי השינויים בין תקציב שנת הלימודים תשע”ב לתשע”ד: התקצוב בחטיבה העליונה מתבצע על פי מודל שכר הלימוד לפי תלמיד בכלל המגזרים ,כאשר תקן השעות שבועיות מבוסס על התוכנית הפדגוגית של משרד החינוך .שיטת התקצוב לפי תלמיד מאפשרת את קביעת העלות בכל אחת ממסלולי הלימוד האפשריים ואת חישוב התשלום לפי מספר התלמידים לסוגיהם. > יישום המלצות ועדת טרכטנברג -חינוך חינם לגילים 4-3 -צהרונים הכוללים ארוחה חמה לגילים 8-3ברשויות הנכללות באשכולות למ”ס 3-1ובעיר ירושלים -תוכניות להקלת נטל התשלומים על ההורים (השאלת ספרי לימוד ,מלגות ,דיגיטציה) -כניסה מוגברת של בתי הספר לרפורמת ‘אופק חדש’ ולרפורמת ‘עוז לתמורה’ > הגדלת מספר התלמידים הזכאים להזנה במהלך יום הלימודים > בתי הספר של החופש הגדול -הארכת שנת הלימודים בשבועות הראשונים של חופשת הקיץ עבור כיתות א’-ב’ ,מ 1-ביולי ועד 21ביולי. > ניהול עצמי -ניהול עצמי של בתי ספר היא תפיסה ניהולית-חינוכית שבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר כדי לאפשר להם לפעול כארגון עצמאי בהיבט הפדגוגי ,הארגוני והכלכלי. עלות התלמיד בחטיבה העליונה כוללת חמישה רכיבים: מספר שעות ההוראה לתלמיד -הנגזרות מדרגת הכיתה ,מסלול הלימודים ,סוג הכיתה ,מגמת הלימוד, הרכב הכיתה וההגשה לבחינות הבגרות. פרופיל המורים -דרגת הוותק וממוצע גמולי ההשתלמות ,ממוצע שעות הגיל ושיעור משרות המורים בכל סטטוס של רפורמת ‘עוז לתמורה’ (ללא רפורמה /רפורמה מלאה /רפורמה חלקית) האופייניים לבית הספר שבו לומד התלמיד ,אשר מהם נגזרת עלות שעת הוראה לבית הספר .עלות השעה נגזרת מחישובי הפרופיל של המורים כאמור ,בהתאם לדיווח מצבת המורים של בית הספר. מרכיב קבוע -סל אחיד של שירותים נלווים הניתן לתלמיד והנגזר ממסלול הלימודים ,סוג הכיתה ,מגמת הלימוד וסטטוס רפורמת ‘עוז לתמורה’ /ללא רפורמה /רפורמה מלאה /רפורמה חלקית. מרכיב חומרי הלימוד -הנגזר ממסלול הלימודים ,סוג הכיתה ,מגמת הלימוד. אחוז רמת השירות הנקבע עבור המוסד -לכל שירות המתוקצב בשכר הלימוד נקבע ‘שווי תקציבי’ באחוזים. בית ספר המספק את השירות לפי התקן המלא יקבל את מלוא האחוז שנקבע לרכיב. בית ספר שאינו מספק כלל את השירות ,ינוכה מלוא האחוז שנקבע לרכיב. בית ספר המספק את השירות באופן חלקי ,יקבע אחוז חלקי על פי פרופורציית הביצוע ביחס לתקן המלא.נוסף לכך ,תלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות על פי חוקת הזכאות לבגרות ,מקבלים תוספת ש”ש לתלמיד. הסיבות לשינויים בעלויות: א .שינוי בשעות הוראה: יישום ההחלטה בדבר הפחתת מספר התלמידים בכיתה. תוספת 5שעות פיצול בכיתות א’ ללמידה בקבוצות קטנות במקצועות היסוד (סה”כ 10שעות). התייקרות עלות השעה בעקבות המעבר לרפורמת ‘אופק חדש’ ורפורמת ‘עוז לתמורה’. הפחתת שעות תמריץ ושעות טיפוח במוכר שאינו רשמי (ללא הרשתות) ובמוסדות הפטור.ב .בשנת הלימודים תשע”ד נוספו פרויקטים חדשים שבהם קיימת דיפרנציאליות בתקצוב: צהרי יום להעשרה (ציל”ה) -מסגרת להמשך יום הלימודים עבור הגילים 8-3בגני ילדים וכיתות א’-ב’ בבתי הספר באשכולות למ”ס 3-1ובעיר ירושלים. בתי הספר של החופש הגדול -הארכת שנת הלימודים בשבועות הראשונים של חופשת הקיץ עבור כיתות א’-ב’ ,מה 1-ביולי ועד 21ביולי. ניהול עצמי -ניהול עצמי של בתי ספר היא תפיסה ניהולית-חינוכית שבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר כדי לאפשר להם לפעול כארגון עצמאי בהיבט הפדגוגי ,הארגוני והכלכלי. מידע נוסף על הקריטריונים להשתתפות משרד החינוך בתקצוב החטיבה העליונה ניתן לראות באתר מינהל כלכלה ותקציבים: -טבלת ש”ש לתלמיד -רמת שירות -מיפוי מגמות ‘ -עוז לתמורה’ -תקצוב נהלים ובקרה -מערכת שכר לימוד לבתי ספר עיוניים וטכנולוגיים בחטיבה העליונה 122 123 6 מונחים מעמד משפטי צורת התארגנות של בתי הספר במסגרת חוקי המדינה לצורכי תקצוב ופיקוח .חוקי החינוך בישראל מכירים בשלושה סוגים של מוסדות חינוך :החינוך הרשמי ,החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. • החינוך הרשמי -מוסדות החינוך שבבעלות המדינה או הרשויות המקומיות ,שהוכרזו כמוסדות רשמיים ברשומות ומתוקצבים במלואם על ידי המדינה .המורים במוסדות אלו הנם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות. גורם מדווח היחידה במשרד החינוך האחראית לפתיחה ,סגירה או עדכון מאפייני המסגרת הארגונית. • החינוך המוכר שאינו רשמי -מוסדות שאינם בבעלות המדינה ומתוקצבים בשיעור של עד 75% מהתקציב לתלמיד במוסד רשמי ,המוסדות מתוקצבים בהתאם למספר הכיתות התקניות ומפתח השעות המקובל לכיתה .עלות שעת עובדי ההוראה נקבעת בהתאם לפרופיל המורה הממוצע בכל מוסד ,המושפע בין היתר מהשכלה וותק .התקציב מיועד לתשלומי שכר מורים ולהשתתפות במימון שכר עובדי העזר במוסדות של החינוך המוכר שאינו רשמי האחר -במגזר החרדי ושאינו חרדי. מסגרת ארגונית גוף מאורגן המבצע פעילות חינוכית או מרכז ניהולי לדיווח מורים או שעות ,אשר משרד החינוך מתקצב או מפקח עליו ,או שיש בו צורך עבור תהליכי עבודה של המשרד .נקראת גם ‘מוסד’ .לדוגמה :בית ספר, גן ילדים ,אולפן וכד’. • מוסד חינוך תרבותי ייחודי -מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט’ עד י”ב ושניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים. שלבי חינוך במוסד שכבות הגיל שבהן לומדים במוסד ,לדוגמה :יסודי ,חט”ב וחט”ע. • מוסדות ה’פטור’ -תלמודי תורה (תת”ים) הם מוסדות שהוכרו על ידי מערכת החינוך ונקבעו להם תנאים מיוחדים הפוטרים אותם ממילוי הוראות חוק לימוד חובה .המדינה מתקצבת אותם בשיעור של 55%מן התקציב לתלמיד במוסד חינוך רשמי. רפורמת ‘אופק חדש’ מאפיין של מסגרת ארגונית שהצטרף לרפורמה החדשה לשיפור מערכת החינוך וקידום מעמדם של עובדי ההוראה. רשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי בהתאם לחוק יסודות התקציב ,התמיכה בחינוך העצמאי מתקיימת כפי התקצוב הקיים בחינוך הרשמי. התקציב מיועד למימון שעות הלימוד בחינוך העצמאי ובהתאם לשיטת התקצוב הנהוגה בחינוך היסודי. כמו כן ,מתוקצבות פעולות רשת החינוך העצמאי ,השתתפות במימון שכר עובדי העזר והסעות תלמידים ומורים. רפורמת ‘עוז לתמורה’ בהתאם להסכם השכר שנחתם עם ארגון המורים ניתנו תוספות שכר משמעותית לעובדי ההוראה בחטיבה העליונה ,תוספת שעות לימוד פרטניות ותקצוב דיפרנציאלי בית ספרי. פיקוח מאפיין את זרם החינוך שאליו משתייך המוסד ,כאשר סוגי הפיקוח הם :ממלכתי ,ממלכתי דתי וחרדי. • ממלכתי -מוסדות שאינם דתיים במגזר היהודי והלא יהודי .החינוך הממלכתי ניתן בידי המדינה ללא זיקה לגוף מפלגתי ,עדתי או אחר ,ובפיקוח משרד החינוך. • ממלכתי דתי -מוסדות החינוך היהודי הדתי-ציוני ,זהו חינוך ממלכתי שמוסדותיו דתיים באורח חייהם ובתוכנית הלימודים המונהגת בהם. • חרדי -המוסדות המאוגדים בשתי רשתות החינוך הגדולות (מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) והמוסדות שאינם מאוגדים ברשתות אלו ,מוסדות הפטור ומוסדות לימוד תרבותיים ייחודיים. 124 חינוך מיוחד מוסדות חינוך לתלמידים בעלי מוגבלויות ולקויות המופנים באמצעות ועדות השמה .מוסדות וכיתות אלו פועלים בכלל שלבי החינוך ,המגזרים ,מעמד משפטי וסוג הפיקוח .מספר תלמידים לכיתה בחינוך המיוחד קטן ממספר התלמידים לכיתה בחינוך הרגיל ויחס מורה-תלמיד גבוה יותר .כמו כן ,יש תלמידים בעלי לקויות הלומדים בחינוך הרגיל ומקבלים סיוע מיוחד ,כגון טיפולים פרא-רפואיים ,סיוע לימודי וליווי של סייעות .במוסדות אלו ממוצע עלות לתלמיד מחושב על פי עלות חלקי סך כל התלמידים בפועל. במקרים שבהם לא היו תלמידים בוצע חישוב לפי תלמידי התקן. יוח”א יום חינוך ארוך ,מופעל כיום בעיקר בשלב החינוך ניסודי. כיתות נורמטיביות כיתות המשמשות את המשרד לתקצוב בית ספר ביסודי ובחטיבת הביניים .בחטיבה העליונה שיטת התקצוב הינה לפי תלמיד. מגזר מאפיין מוסד המצוי בזיקה ללאום רוב תלמידיו ,לדוגמה :יהודי ,ערבי. מחוז גיאוגרפי חלוקה גיאוגרפית לפי הגדרת משרד הפנים. סוג חינוך בכיתה מציין את סוג החינוך בכיתה מסוימת ,לדוגמה :כיתת חינוך מיוחד בבית ספר של החינוך הרגיל. 125 סוג חינוך במוסד מבחין בין החינוך הניתן לתלמידים ללא צרכים מיוחדים לבין תלמידים בעלי ליקויים ו/או צרכים מיוחדים, לדוגמה :חינוך רגיל ,חינוך מיוחד. סמלי ישוב ,מוטב ורשות -לפי זיהוי חד-ערכי. שעה שבועית (ש”ש) שעת הוראה שבועית לתלמיד במהלך שנת הלימודים. חינוך קדם-יסודי השלב הראשון של הלמידה המאורגנת .כולל מוסדות חינוכיים לילדים מגיל 3ועד גיל בית הספר. חינוך יסודי דרג זה כולל 6שנות לימוד ,בכיתות א'-ו' ,אולם ישנם מוסדות שבהם דרג זה כולל 8שנות לימוד. חטיבת ביניים דרג זה ממשיך את החינוך היסודי וכולל 3שנות לימוד (כיתות ז'-ט'). חינוך על-יסודי -דרג זה כולל את חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) פועלת במסגרת תחום קידום נוער במינהל חברה ונוער במשרד החינוך ומופעלת על ידי רשת 'עתיד'. התוכנית פועלת ברחבי הארץ במסגרת היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ובמוסדות חסות הנוער .התוכנית מיועדת לבני נוער אשר מסיבות שונות מצויים מחוץ למסגרת החינוך הפורמלית לצורך השלמת השכלתם .ביסודה של תוכנית היל"ה מונחת השקפת עולם הרואה בהשכלה תנאי למוביליות חברתית ואמצעי לשילוב נורמטיבי בחברה הישראלית. מרכז חרום מסגרת לילדים הנמצאים במצבי סכנה עקב הזנחה מצטברת והתעללות המחייבים הגנה מידית על הילדים מחוץ לבית ואבחון כולל לפרק זמן קצר או עד 3חודשים. מרכזי העשרה מרכזי העשרה נועדו להציע לתלמידים סביבה מאתגרת וחווייתית לבילוי משותף אחר הצהריים. באמצעות ליווי תמיכה והדרכה של חונכי העשרה ,מאפשרים המרכזים מגוון פעילויות שנועדו להפגיש את החניך עם תכנים חדשים ושנית להקנות לו חוויה חברתית הכרוכה בהעצמה אישית ובחיזוק תחושת מסוגלותו .בהתאם לכך ,במרכז מתקיימת חוויה לימודית אלטרנטיבית וחשיפה למושגים ותוכנים דרך עידוד הסקרנות והיצירה. אשכול הלמ"ס אשכול חברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות ,דהיינו עיריות ,מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ,שסווגו ל 10-אשכולות הומוגניים ,לפי ערך המדד החברתי-כלכלי שלהן .אשכול 1מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול - 10את הרמה הגבוהה ביותר. המדד עבור הרשויות המקומיות חושב על בסיס 16משתנים מהתחומים הבאים :דמוגרפיה ,השכלה וחינוך ,תעסוקה וגמלאות ,רמת חיים (הכנסה כספית ,רמת מינוע ,תכונות דיור). 126 127 ד פרק ד מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית 128 מטרת פרק זה היא לסכם את הממצאים העולים מן הפרסום )EAG( Education at a Glance בשנת 2015על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות החברות בארגון ה11.OECD - כפי שיתואר להלן ,השוואה בין מדינות אינה פשוטה .השוואה למדינות בעלות מערכת חינוך באיכות גבוהה אינה מספקת בגלל השוני במקורות העומדים לרשות מערכות החינוך .אלו תלויים ,בין היתר, ברמת התוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) ,שהוא גבוה יותר במדינות המופת ,וכן שיעור התלמידים מכלל האוכלוסייה ,שהוא נמוך בהן בהשוואה לשיעורם בישראל .מנגד ,השוואה אך ורק למדינות שהתמ”ג שלהן דומה לתמ”ג של מדינת ישראל תתעלם מהעובדה כי רמת ההשכלה בישראל גבוהה מזו שבמדינות בעלות רמת התפתחות כלכלית דומה. לפיכך ,נבחרו לצורך ההשוואה ארבעה גושי מדינות: • מדינות מקובלות להשוואה ,OECD :ארה”ב. • מדינות מופת מבחינת השירותים החברתיים :דנמרק ,פינלנד. • מדינות בעלות תמ”ג לנפש הדומה לתמ”ג בישראל :קוריאה ,ניו-זילנד ,ספרד ,צ’כיה ופורטוגל .אלה הן מדינות בעלות נתוני התפתחות מעניינים בתחום החינוך וברי השוואה לישראל. • מדינות מערב אירופיות מפותחות בעלות ותק רב שנים ב :OECD -איטליה ,צרפת ,גרמניה. לוח ד1. נתוני תמ”ג לנפש ושיעור הלומדים במדינות ההשוואה ב2012- מדינה תמ”ג ריאלי לנפש שיעור הלומדים מכלל האוכלוסייה ישראל 31,296 37,014 32,165 43,564 40,209 49,895 32,022 37,347 32,775 27,204 28,679 42,730 35,334 30.3% 23.5% 28.8% 26.8% 25.8% 25.1% 23.7% 23.6% 21.9% 21.3% 20.4% 19.9% 18.2% OECD ניו-זילנד דנמרק פינלנד ארה”ב קוריאה צרפת ספרד פורטוגל צ’כיה גרמניה איטליה מקור :עיבודים מאגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוך EAG 2015, oecd website + מהלוח שלהלן עולה ,כי שיעור הלומדים (בכל שלבי החינוך ,כולל גני ילדים והשכלה גבוהה) מקרב כלל אוכלוסיית ישראל גבוה משיעורם בכל מדינות ההשוואה והשני בגודלו מתוך כלל מדינות ה .OECD -לעובדה זו משמעויות הן מההיבט החברתי והן מההיבט התקציבי .ראשית ,שיעור תלמידים גבוה באוכלוסייה משליך גם על ביקוש גבוה למורים .הפניית שיעור גבוה יחסית מתוך בעלי חינוך שלישוני להוראה יוצרת תחרות בשוק העבודה לגיוס כוח אדם איכותי .שנית ,שיעורם הגבוה של הלומדים מתוך כלל האוכלוסייה אינו רק תוצאה דמוגרפית של מבנה גילים צעיר ,אלא גם תוצאה של שיעור לומדים גבוה ושיעור נשירה נמוך בחינוך היסודי והעל-יסודי ,דבר המחייב טיפול רחב היקף באוכלוסיות המתקשות בלימודים .לעומת זאת ,יש ערך חברתי רב להחזקת תלמידים בגיל העשרה במסגרת חינוכית ובמעגל הלימודים עד גיל .18לבסוף ,שיעור הלומדים הגבוה בישראל משית על המדינה עול תקציבי גדול בהשוואה למדינות אחרות. 130 - Organization for Economic Cooperation and Development 11ארגון וולונטרי של המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי ולהתוויית דרכים לפיתוח. 131 בניתוח זה ,כאשר מצוין ‘ ’OECDהכוונה היא לממוצע לא משוקלל של המדינות חברות ארגון ה.OECD - בכל הלוחות והתרשימים כשמוצגים בהם מגמות ותמורות בין שנים ,בחרנו להיצמד לממוצעי ה OECD -כפי שהם מתפרסמים בדו”ח ה .EAG -בכל מקום שבו מוצגים שיעורי שינוי וממוצעים של ה ,OECD -הנתונים מתייחסים להרכב המדינות שדיווחו באותה שנה ואין הכרח שהממוצע המצוין בחתכי התקופה הנבדקת מורכב מאותן מדינות .הסיבות לכך נובעות מהעובדה שחלק מהמדינות לא השתייכו לארגון בשנים שנבדקו או מדינות שחסרו את הנתונים הנבדקים. מרבית הנתונים מתייחסים לשנת ,2013אך ישנם נתונים נוספים ,כמו ההוצאה הלאומית לחינוך, המתייחסים לשנת ,2012ונתוני השכלה גבוהה ותוכניות לימודים ,המתייחסים לנתוני 2014ו.2015- ההשוואה נעשית לממוצע של מדינות ה OECD -ומדינות נבחרות נוספות .בשנים המוצגות בפרסום, יישום רפורמת ‘אופק חדש’ עומד על 77%משרות בחינוך הקדם-יסודי 91% ,משרות בחינוך היסודי, 49%בחט”ב ו 25%-משרות מורים ברפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה. מקור הנתונים הוא פרסומי ה OECD -אלא אם צוין אחרת. פרק זה כולל חמישה חלקים: חלק :1שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות הOECD - חלק :2תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה לOECD - חלק :3שעות הוראה ונוכחות מורים בישראל בהשוואה לOECD - חלק :4רמת ההשכלה בישראל בהשוואה לOECD - חלק :5חשבונאות לאומית בחינוך בישראל בהשוואה לOECD - ממצאים עיקריים שכר המורים - PPPהסל שנבחר על ידי EAGלצורך חישוב נתוני השכר ב EAG 2015 -הוא שער החליפין PPP=4.298 .Private consumptionנמדד על פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר .2013נתון זה חשוב לצורך ההשוואה בין ישראל למדינות ה .OECD - PPPמתואם לפי GDPלשנת ,2012משמש לחישוב ההוצאה הלאומית ושווה ערך לכ 4.006-ש”ח שכר מורים בפועל לעומת שכר בעלי השכלה דומה במשק הישראלי -יתרון יחסי בשנת 2013שכר המורים בפועל בממוצע ביחס לבעלי השכלת .B.Aמכלל מגזרי המשק (בטרם יישום מלא של רפורמות ‘אופק חדש’ ו ‘עוז לתמורה’) ,גבוה יותר בכל שלבי הגיל לעומת יחס זה בממוצע מדינות ה .OECD -נתון זה הנו משמעותי ובא לתאר את כוח הקנייה של המורים ביחס לעובדים מקבילים באותה מדינה .בארה”ב לדוגמה ,מורה ביסודי משתכר כשני שלישים משכר עמיתו האקדמאי שאינו מורה לעומת מורה בישראל המשתכר בדומה לשכר אקדמאי במשק. בשנת ,2013השכר לשעת עבודה בהוראה בישראל ,בהתאם להסכם השכר ,גבוה יותר מהשכר הממוצע לשעה ב .OECD -בהשוואת שעות העבודה הסטטוטוריות ,אותן שעות הנכללות בהסכם העבודה ותנאי העסקה בין המעסיק למורים .שכר העבודה סטטוטורית לשעה של גננת בישראל גבוה ב 21%-משכר לשעה המשולמת לעמיתתה ב ,OECD -גבוה ב 10%-בחט”ב ו 14%-בחט”ע ונמוך ב 5%-בחינוך היסודי. שכר שעת עבודה בפועל בישראל גבוה מהקיים ב .OECD -בהתאם להסכמי השכר הנהוגים ,מורה בישראל מרוויח לשעת עבודה בפועל 43%-15%יותר מאשר שכרו לשעה של מורה ב.OECD - הסיבה לכך היא כי מספר שעות העבודה להן מורה מחוייב בישראל נמוך ממספר השעות למשרת מורה ב.OECD - בישראל ,יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים והמבוגרים. לעומתם ,מורים מבוגרים ( )64–55מתוגמלים ב OECD -פחות לעומת בני גילם במדינה לעומת הצעירים ( .)34-25כלומר ,שכר המורים לפי ממוצע מדינות ה ,OECD -צומח בקצב נמוך יותר ולכן נשחק באופן יחסי .בישראל לעומת זאת יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים והמבוגרים. עובדה זו מצמצמת את פערי השכר בין מורה בישראל למורה ממוצע מה OECD -בקבוצת הגיל המבוגרת יותר. ההשוואה בשכר המורים בין נשים וגברים מראה שבישראל אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי ובחט”ב גברים מרוויחים כ 3%-יותר מנשים .הסיבות לכך ,ממוצע ותק לשכר וגיל גבוהים יותר בקרב הגברים. 132 133 שעות לימוד ותוכנית לימודים בישראל לומדים יותר מספר שבועות הלימוד בישראל דומה לממוצע ה OECD -בחינוך היסודי ונמוך יותר בחט”ב .עם זאת ,מספר שעות לימוד החובה של תלמידי ישראל גבוה מממוצע הארגון ב 21%-בחינוך היסודי ו 12%-בחט”ב .פער זה שווה ערך לכ 3.3-ש”ש בממוצע לתלמיד בשנה במהלך לימודיו ביסודי ובחט”ב. מקצועות הלימוד מתפלגים באופן דומה למדינות החברות ב .OECD -בחינוך היסודי בישראל, מוקדשות יותר שעות לימוד למקצועות מתמטיקה ,מדעים וקריאה (כולל כתיבה וספרות) ובחט”ב ממשיכים ללמוד יותר מהמדינות החברות ב.OECD - אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר ,כלומר בחטיבה העליונה .בקדם- יסודי שיעור הגברים הוא ,0.4%ביסודי הוא כ 15%-ובחטיבת הביניים הוא .30%תנועה זאת קיימת כמעט בכל המדינות ,וביפן כ 72%-מהמורים בחט”ע הנם גברים. בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים היחס מורה-תלמיד דומה לממוצע ב .OECD -בעקבות יישום הרפורמות מספר שעות ההוראה של המורים גדל מדי שנה וצפיפות התלמידים בכיתה קטן לצד הגידול הטבעי כך שמספר התלמידים למורה נותר כפי שהיה .בחטיבה העליונה ,יחס התלמידים למשרת מורה בישראל קטן בכ 20%-מאשר יחס זה ב.OECD - השכלה עובדי הוראה המורים בחינוך היסודי נוכחים יותר בבית הספר ומלמדים יותר ממורה ב .OECD-בחינוך העל-יסודי מורה בישראל נוכח פחות ומלמד פחות. מספר השבועות בישראל דומה לממוצע ה OECD -בחינוך היסודי ,כאשר בחט”ב ובחט”ע הוא נמוך יותר .במרבית מדינות ההשוואה ,המורים במדינות ה OECD -בחט”ב ובחט”ע מלמדים יותר שבועות וימים במהלך שנת הלימודים לעומת מורי ישראל. מבחינת מספר שעות הנוכחות בחט”ב ובחטיבה העליונה ,מורה בישראל נוכח פחות שעות עבודה מממוצע ה OECD -ומרוב מדינות הארגון .בשנים האחרונות ,בעקבות רפורמת ‘אופק חדש’ ,בבתי הספר היסודיים בישראל המצב השתנה :המורים בחינוך היסודי נוכחים יותר בבית הספר ומלמדים יותר. בחינוך העל-יסודי ,קיים פער בשעות נוכחות המורים בישראל .בחטיבת הביניים נוכח המורה כ 23%-יותר בשנת 2013בהשוואה לשנת 2009אבל כ 16%-פחות מאשר מורה ממוצע בארגון. בחטיבה העליונה ,כתוצאה מתחילת יישום ‘עוז לתמורה’ ,מספר שעות השהייה במוסד החינוכי בחטיבה העליונה גדל בכ 34%-בשנה האחרונה (ל 241-שעות) אך עדיין מורה בבית ספר בישראל נוכח פחות בכ 29%-מאשר מורה ב.OECD - בהשוואה לשנים קודמות ,החל משנת 2008חלה עלייה בשעות העבודה ובשכרם של המורים בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים ,בעיקר כתוצאה מרפורמת ‘אופק חדש’ :מ 981-שעות נוכחות ביסודי בשנת 2008ל 1225 -שעות בשנת ,2013ובחט”ב מ 783-שעות נוכחות ב 2008-ל985- שעות .2013בין השנים ,2013-2011כתוצאה מיישום ‘עוז לתמורה’ ,גדל מספר שעות הנוכחות בחטיבה העליונה מ 700-ל 811-שעות בשנה. אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם ב 2014-ישראל היא מדינה עתירת השכלה .אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מזה של ממוצע 48.5%( DCEOלעומת )33.4%וגם מזה של כל אחת ממדינות ההשוואה12. במקביל ,אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי 14.6% :בישראל לעומת 24.7%בממוצע ב.OECD - למרות הקושי להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת משכילה מאד ,עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה. אחוז בעלי השכלה נמוכה או שווה לחטיבת הביניים ,עמד בשנת 2005על 20.8%וירד בשנת 2014ל .14.6%-השיעור הממוצע במדינות ה OECD -לבעלי השכלה נמוכה עומד על ,24.7%כאשר דנמרק הנה המדינה היחידה שבה התרחש גידול בשיעור בעלי השכלה נמוכה. אוכלוסיית ישראל בשנות האלפיים היא מהמשכילות ביותר בעולם ,מקום שני במספר בעלי ההשכלה הגבוהה לאחר קנדה .בדיווח EAG 2015אנו אף רואים גידול מ 44%-בעלי השכלה גבוהה בשנת 2008ל 48.5%-בשנת .2014מעמד זה הושג בזכות התוספות למערכת החינוך המקומית של עולים בעלי השכלה גבוהה ובזכות החינוך להשכלה גבוהה בישראל. שיעור האקדמאים מתוך כלל בוגרי תיכון בישראל גבוה במיוחד ( ,)57%וקודמות לה רק קנדה וספרד. הגידול משנת 2010במספר האקדמאים גבוה יותר לעומת הגידול באוכלוסייה. מורים צעירים יותר בישראל בישראל ,גיל המורה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נמוך יותר מאשר הממוצע ב.OECD - כוח ההוראה בישראל בנוי ברובו ממורות אחוז המורות בישראל הנו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך בפרט בגני הילדים (מעל )99% ובחינוך היסודי (מעל .)85%תופעה זו קיימת במרבית מדינות ה.OECD - 134 12גם בבחינת כלל המדינות :יש רק שלוש מדינות חברות ה OECD -ששיעור בעלי ההשכלה השלישונית בהן שווה ל 45%-או גבוה ממנו: ישראל ,לוקסמבורג וקנדה. 135 1 בישראל רוב הנשים בגילים 64-25הנן בעלות השכלה שלישונית בישראל ,השכלת הנשים גבוהה יותר מזאת של הגברים 53% :של הנשים בעלות השכלה שלישונית (לעומת 44%אצל הגברים) ו 47%-בעלות השכלה על-תיכונית לכל היותר (לעומת 56%אצל הגברים). בהשוואה למדינות ה ,OECD -שיעור הנשים בישראל בעלות ההשכלה הגבוהה הנו הגבוה ביותר למעט קנדה. ההשוואה בין גברים לנשים מראה כי ברוב המדינות המשתתפות בסקירה ,כולל ישראל ,נשים לומדות יותר מגברים בתחומי מדעי החברה והרוח ,עסקים ומשפטים ,אמנויות וחינוך ,בריאות ורווחה אך הן לומדות פחות בתחומים אחרים כמו מדעים ,הנדסה ואחר. הוצאה לאומית נתוני שנת 2012מראים כי חלק ההוצאה לחינוך בכל שלבי החינוך כאחוז מהתמ”ג (מתודת החישוב על פי ההנחיות החדשות של ה ,)OECD -בישראל עמד על 6.5%לעומת 5.3%בממוצע ה.OECD - בשלבי החינוך יסודי ,על-יסודי ועל-תיכוני ההוצאה בישראל עמדה על 4.4%לעומת 3.7%בממוצע ה.OECD - שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות הOECD- נתוני שכר המורים מתארים שכר מורה במשרה מלאה ובעל התואר המינימלי הנדרש לאותו שלב חינוך .בישראל תואר זה הוא .B.Aאו .B.Edבכל שלבי החינוך .תעריפי השכר כוללים את רכיבי השכר עבור מרבית המורים בכל שלב השכלה ,דרגה וותק ,ואינם כוללים תוספות אישיות כגון תוספות תפקיד .בנתונים שיובאו כאן נתייחס בעיקר לשכר הממוצע בפועל והשכר הסטטוטורי למורה טיפיקאלי עם 15שנות ותק ,הנהוג להשוואה בארגון ה.OECD - דיווחי שנת 2013כוללים את השינויים בשכר הנובעים מהסדרי רפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה'. ב 2013-היו 77%מסך כל משרות הגננות 91% ,מסך כל משרות המורים ביסודי ו 49%-מסך כל המשרות בחט"ב במסגרת 'אופק חדש' .רפורמת 'עוז לתמורה' בחטיבה העליונה באה לידי ביטוי באופן חלקי בחלק זה ( 25%מהמשרות השנה לעומת 19%ב ,)2012-וצפויה עלייה ,בדיווחים הבאים ,בשכרם של המורים. השכר הסטטוטורי בישראל הנו ממוצע משוקלל על פי מספר משרות מלאות של מורים ברפורמות שכר 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' בשנת ,2013עם משרות מורים שאינן ברפורמות. הוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה ההוצאה בממוצע לתלמיד נמוכה מזו של מדינות ה OECD -ועומדת על 84%בחינוך היסודי ו60%- בחינוך העל-יסודי. הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל בשנים 2012–2005מסתכמת ב ,38%-לעומת ממוצע של 21%ב.OECD - בשנים ,2012–2005ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך, 54%לעומת 14%בממוצע ה ,OECD -אחרי טורקיה ,ובמקום הראשון בגידול מספר התלמידים. הסיבה העיקרית להוצאה לתלמיד הנמוכה בישראל :שכר מורים נמוך ביחס לממוצע הOECD - ומספר התלמידים הגבוה בישראל (ומכאן מספר התלמידים הגבוה בכיתה) 12% ,גידול באותם שנים לעומת ירידה של 3%בממוצע ה ,OECD -משפיעים על הוצאה נמוכה לתלמיד. 136 137 לוח א .שכר סטטוטורי -הכשרה מינימלית וטיפיקאלית ד2. ההכשרה המינימלית היא ההכשרה הנמוכה ביותר הנדרשת ממורה בתחילת קריירה בהוראה. בישראל ,אחרי התחלת יישום הרפורמות 'עוז לתמורה' בחטיבה העליונה ו'אופק חדש' בכל שלבי החינוך האחרים ,ההכשרה המינימלית היא תואר ראשון. שלב החינוך גני ילדים ההכשרה המינימלית הנדרשת לכניסה להוראה אינה בהכרח ההכשרה הנפוצה ביותר עבור כוח ההוראה .במספר מערכות חינוך ב ,OECD -רמת ההכשרה של המורה עשויה לכלול תעודות וגמולים שהושגו כשהמורה כבר עובד במקצועה ההוראה .ההכשרה הטיפיקאלית הינה ההכשרה הנפוצה עבור המורים במערכת החינוך של אותה מדינה. יסודי חט”ב חט”ע במדינות שההכשרה הטיפיקאלית של מורה שונה מההכשרה המינימלית ,ההכשרה הטיפיקאלית מייצגת את ההכשרה שהוכשרו חלקם הגדול של המורים במערכת ,בשנת הדיווח. ב 16-מתוך 36המדינות עם נתונים זמינים ,אין הבדלים בין הכשרה מינימלית וטיפיקאלית לכל אורך הקריירה של מורה. שכר התחלתי 15שנות ותק התחלתי 15שנות ותק התחלתי 15שנות ותק התחלתי 15שנות ותק השכר 2012 22,215 29,628 19,680 29,413 19,790 26,912 18,973 25,634 בPPP- 2013 22,368 30,873 19,806 29,838 19,917 28,057 19,302 25,518 שיעור השינוי 0.7% 4.2% 0.6% 1.4% 0.6% 4.3% 1.7% -0.5% הגידול בשכר המורים בשנים 2013–2012נמוך בשל שיעורי הצטרפות לרפורמות כמעט מלאים: למורה עם 15שנות ותק 4.2% ,בגני הילדים 1.4% ,ביסודי 4.3% ,בחטיבת הביניים וירידה של 0.5% בחט"ע. הירידה בחצי אחוז בשכר מורים בחטיבה העליונה עם 15שנות ותק נובעת מהמרה ל.PPP - השכר הנומינלי בש"ח גדל בכ 0.2%-אך מנגד באותה תקופה ,חל שינוי במחירי ה.PPP - מחירי ה( PPP -לפי כוח הקניה של הצרכן הפרטי) עלו מ 4.27-ל ,4.298-עלייה של כ.0.7%- במדינות מסוימות כמו ישראל ,פערי שכר המורה עם הכשרה מינימלית ושכר מורה עם הכשרה טיפיקאלית הם פועל יוצא של הכשרות ,השתלמויות וקידום מקצועי אותם רכש במהלך שנות עבודתו. בישראל פעילויות ההכשרה המקצועית משפיעות על הגדרת ההכשרה הטיפיקאלית של המורה ועל שכרו :ההכשרה הטיפיקאלית של המורה עם 15שנות ותק כוללת גם את כל גמולי ההשתלמות שהוא צבר בשנות עבודתו בהוראה .יש לציין כי רק איסלנד וצ'ילה דיווחו על שיטת הכשרה מקצועית דומה לזו של ישראל המעניקה תוספת לשכר המורה .זאת אחד מהסיבות העיקריות שקשה להשוות את ההכשרה הטיפיקאלית של המורים במדינות השונות. שכר שנתי למורה במשרה מלאה לפי שלבי חינוך ,ב - PPP -סף הכשרה מינימלית לוח ד3. שכר שנתי של מורים במשרה מלאה בעלי 15שנות ותק והכשרה טיפיקאלית ברמת ההשכלה האופיינית בכל מדינה ,בדולרים PPPבבתי ספר ציבוריים ()2013 מדינה גני ילדים יסודי חט”ב חט”ע ישראל 30,960 38,653 80% 58,202 33,230 – 45,724 – 42,187 36,663 29,857 17,099 33,500 51,594 29,869 41,245 72% 59,339 33,230 63,221 52,672 43,292 42,187 36,663 39,701 18,273 33,500 51,594 28,715 42,825 67% 60,965 36,207 68,698 53,431 44,509 46,907 36,663 42,877 18,273 36,589 51,489 25,681 44,600 58% 59,948 37,221 73,644 54,979 45,726 46,907 36,663 46,284 18,273 36,897 51,489 OECD שיעור השכר בישראל ביחס לOECD- ארה”ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ’כיה צרפת קוריאה על פי דיווח השכר הסטטוטורי עבור שכר מורים במשרה מלאה בעלי ותק של 15שנים ורמת הכשרה טיפיקאלית ,שכר מורה בישראל נמוך ב 28%-בחינוך היסודי ,בכ 33%-בחטיבת הביניים ובכ42%- בחט”ע מהשכר הממוצע ב .OECD -בגני ילדים שכר הגננות בישראל נמוך בחמישית מהשכר הממוצע של גננת ב.OECD - 138 139 לוח ד4. אופק צמיחת שכר מורה מתחיל בעל הכשרה טיפיקאלית ביחס למורה בשיא הוותק יחס השכר הגבוה לעומת השכר הנמוך גני ילדים יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה ישראל 2.57 1.64 1.47 1.67 – 1.14 – 1.41 1.86 1.08 1.10 1.81 2.79 2.62 1.66 1.47 1.61 1.31 1.15 1.49 1.41 1.86 1.30 1.22 1.81 2.79 2.21 1.65 1.50 1.52 1.32 1.16 1.50 1.41 1.86 1.30 1.22 1.74 2.80 2.08 1.66 1.57 1.57 1.38 1.19 1.52 1.41 1.86 1.32 1.22 1.73 2.80 OECD איטליה ארה"ב גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה אופק השכר בישראל למורה בשיא הוותק עם הכשרה טיפיקאלית הוא פי 2לפחות לעומת שכר של מורה מתחיל .בדנמרק לשם השוואה ,רמת השכר הגבוהה הנה 19%-14%לערך יותר משכר מורה מתחיל .מורה מתחיל בישראל עשוי להכפיל את שכרו במהלך תקופת עבודתו באמצעות קידום ותק בלבד וההכשרה האופיינית למורים. היתרון היחסי של מערכת החינוך היא בכך שיש בידה יכולת לשמר ולטפח את המורים באמצעות סולם דרגות שכר גבוה שמתגמל עבור ותק והשכלה .קוריאה הנה המדינה היחידה מתוך מדינות ההשוואה שאופק השכר המקסימלי הנו גבוה יותר מאשר בישראל ועומד על פי 2.8משכרו של מורה מתחיל בכל שלבי החינוך. השינוי בגובה השכר במהלך הקריירה של עובדי הוראה נובע מוותק ,הכשרה מקצועית ומרמת השכלה .הגידול בשכר מעודד את הכשרת המורים במערכת ,משמר ומעצים את עובדי ההוראה לאורך השנים. לוח ד5. השינוי השנתי הממוצע בשנים 2010עד 2013בשכר הריאלי השנתי של מורה במשרה מלאה עם הכשרה טיפיקאלית ו 15-שנות ותק מדינה בPPP - חינוך קדם-יסודי חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה ישראל 7.2% מיקום ישראל מתוך מדינות הOECD- 1מתוך 22מדינות 0.9% 2.8% 2.3% 8מתוך 28מדינות 1מתוך 28מדינות 3מתוך 27מדינות ממוצע OECD -0.1% -0.7% -0.7% -0.9% ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה -2.1% -1.4% -3.7% -4.8% -1.2% -1.3% 1.3% 2.1% -2.1% 1.3% -1.2% -3.7% -4.8% -1.3% -1.3% 1.3% 1.0% -2.1% 0.6% -1.2% -4.5% -4.8% -1.3% -1.1% 1.3% 0.6% -2.1% 0.3% -2.1% -4.5% -4.8% -0.6% -1.1% 1.3% מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . משנת 2010השכר הטיפיקאלי הריאלי בישראל גדל בממוצע שנתי בצורה משמעותית :כ 7%-בשנה בחינוך הקדם-יסודי ,כ 3%-בשנה בחט”ב וכ 2%-בשנה בחט”ע .כתוצאה מתמורות אלו ,ישראל נמצאת בין המדינות שבהן השכר הטיפיקאלי הריאלי גדל הכי הרבה בשנים האלו :מקום ראשון מבחינת אחוז הגידול השנתי הממוצע בחינוך הקדם-יסודי ובחט”ב ומקום שלישי בחטיבה העליונה. בחינוך היסודי גדל השכר הריאלי של מורה בישראל ב 0.9%-בשנה. באותה תקופה ,אחוז הגידול השנתי הממוצע של השכר הטיפיקאלי היה שלילי בכל שלבי החינוך ב .OECD -במילים אחרות ,בשנים 2010עד ,2013השכר הטיפיקאלי הריאלי ב OECD -ירד בממוצע. הלוח הבא מציג את השינוי הריאלי (מחירים קבועים) ,בשכר מורה בעל הכשרה טיפיקאלית ו15- שנות ותק בממוצע שנתי בשנים 2010עד .2013 140 141 ב .שכר בפועל לוח ד6. לוח ד7. ההשוואה בין שכר בפועל* ב PPP -בישראל וב OECD -ב ,2013-לפי קבוצות גיל ומין ישראל OECD קדם יסודי יסודי חט”ב חט”ע סה”כ 64-25 34-25 64-55 34,581 26,291 41,583 36,394 27,592 44,970 35,949 26,985 42,752 34,527 - גברים נשים 34,596 36,321 36,405 36,766 35,735 - סה”כ 64-25 34-25 64-55 37,798 32,802 46,036 41,248 34,702 48,890 43,626 36,619 51,791 47,702 40,216 57,449 גברים נשים 39,120 39,479 42,780 41,872 45,370 44,329 50,928 49,300 * לחישוב שכר בפועל ,משרה מלאה ( )FTEמוגדרת כעבודה של מורה מ 90%-משרה ומעלה לפי הסכמי השכר המקומיים. מורים העובדים בחלקיות משרה הנמוכה מ 90%-אינם נכללים בחישוב שכר המורים לצורכי דיווח ל.EAG - בכל שלבי החינוך ,השכר בפועל בישראל נמוך מזה שב .OECD -בישראל ,כמו ב ,OECD -השכר בפועל של מורים בני 34-25נמוך מזה של מורים בני ,64-55אבל ההבדל גדול יותר בישראל ( 39%–37%מול 30%–29%ב .)OECD -היחס בין קבוצת הגיל המבוגרת לקבוצת הגיל הצעירה, גדול יותר בישראל מאשר ב ,OECD -גידול בשכר של כ 60%-בישראל בין קבוצות הגיל לעומת 40% ב .OECD -נתון זה מצביע על צמיחת השכר בפועל ברבות השנים .צמיחה זו נובעת הן מקידום הוותק והן מגורמים נוספים המשפיעים על שכר המורה בישראל ,בהתאם להעסקתו ותפקידו של המורה בפועל .ביניהם ניתן להזכיר בין היתר את רמת ההשכלה ,ממוצע ותק הוראה ,ממוצע ותק לשכר, העסקה בתנאי רפורמה ,גמולי השתלמות ,דרגה ,גמול חינוך ,גמול ריכוז מקצוע והכשרות/שכבה/ מעבדה/ביטחון/זהירות בדרכים ,גמול כפל תואר ,מענק יובל ,גמול פיצול ,חוזים אישיים ועוד. ההשוואה בשכר המורים בין נשים וגברים מראה שבישראל אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי ובחט"ב גברים מרוויחים כ 3%-יותר מנשים .הסיבות לכך כוללות את ממוצע ותק לשכר בקרב הגברים הגבוה ב 1.5-שנים לעומת נשים וממוצע הגיל בקרב מורים גדול בשנתיים לעומת ממוצע גיל המורות .גורם נוסף המשפיע על שכר המורים הנו מרכיב ההשכלה האקדמית שבו מחזיק המורה: שיעור גברים בעלי השכלה אקדמית בעלי תואר שני ומעלה מהווה 40%בחטיבת הביניים לעומת 37%מקרב הנשים. יחס בין ממוצע השכר בפועל של כלל המורים לבין השכר הסטטוטורי של מורה עם 15שנות ותק והכשרה טיפיקאלית ,במחירי PPP ישראל OECD שכר בפועל קדם-יסודי יסודי חט"ב חט"ע שכר בפועל 34,581 36,394 35,949 34,527 שכר סטטוטורי 15שנות ותק 30,960 29,869 28,715 25,681 היחס בין שכר בפועל לסטטוטורי 15שנה 112% 122% 125% 134% שכר בפועל 37,798 41,248 43,626 47,702 שכר סטטוטורי 15שנות ותק 38,653 41,245 42,825 44,600 היחס בין שכר בפועל לסטטוטורי 15שנה 98% 100% 102% 107% מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . לוח ד 7.מציג את היחס בין השכר בפועל לשכר הסטטוטורי המדווח למורה עם הכשרה טיפיקאלית ו 15-שנות ותק .יחס זה מגלה כי ממוצע השכר בפועל הניתן למורים בישראל גבוה מהשכר הסטטוטורי, המשמש בסיס להשוואת השכר בין המדינות .הסיבות לכך הן התוספות הגבוהות והמגוונות הניתנות למורה בישראל ,ממוצע ותק גבוה יותר בשכר הממוצע הקיים ותארים מתקדמים המשפיעים על השכר. הלוח מראה כי השכר בפועל בישראל גבוה ביחס לשכר הסטטוטורי בין ( 12%גני ילדים) ל34%- בחט”ע .לעומת זאת ,קיימות מדינות ,כמו ארה”ב וגרמניה ,שבהן השכר בפועל נמוך מהשכר הסטטוטורי .הפערים בין שני סוגי השכר בממוצע ה OECD -נעים בין ירידה של 2%לעליה של .7% ממוצע שכר הגברים ב OECD -גבוה בממוצע בכ 2%-מאשר שכרן של הנשים. מספר המורים שעבדו בשלב חינוך קדם-יסודי ( ,)46נמוך מדי כדי לחשב עלויות שכר ולבצע השוואות סטטיסטיות מובהקות. 142 143 תרשים ד1. לוח היחס בין ממוצע השכר בפועל לבין השכר הסטטוטורי של מורה עם 15שנות ותק והכשרה טיפיקאלית ,במחירי PPP 34% 26% 13% 17% 12% 10% 7% 7% 10% 5% 0% 0% 5% 4% 4% -1 % 17%18% 25% 22% 12% 9% 2% 0% קדם יסודי 40% 30% 20% 10% 0% -2 % -10% -10% -14%-13%-14% ארה”ב ד8. דנמרק יסודי איטליה נורווגיה חט”ב חט”ע OECD פינלנד צ’כיה ישראל -20% היחס בין ממוצע השכר בפועל* של מורה במשרה מלאה לשכר הממוצע של עובדים במשק בעלי השכלה דומה (כולל מדינות המשוות להשכלה השלישונית) בגיל )2013( 64-25 מדינה ישראל-שכר בפועל* 0.91 דירוג ישראל במדד זה ביחס למדינות הOECD- והמדינות המדורגות לפניה 3 ישראל -שכר המורים המועסקים בתנאי הרפורמות בלבד ** השוני בין שני חישובי השכר נובע ממרכיבי שכר שאינם כלולים בחישוב הסטטוטורי בהתאם להגדרות (גמולים מיוחדים ,תוספת אם ,מענק יוח”א ,ממוצע ותק גבוה מ 15-שנה ועוד) ומשולמים בשכר בפועל .במדינות האחרות טווח זה קטן יותר ולעיתים אף שלילי. לוקסמבורג ובלגיה הפלמית 0.94 0.96 3 לוקסמבורג ודנמרק 0.96 95 0. 4 לוקסמבורג דנמרק וצרפת 1.04 0.91 5 לוקסמבורג בלגיה שווייץ וצרפת 1.10 ישראל -שכר סטטוטורי, 15שנות ותק והכשרה טיפיקאלית 0.81 0.79 0.76 0.68 - OECDהשוואה לבעלי השכלה שלישונית 0.76 0.79 0.82 0.85 - OECDהשוואה לבעלי השכלה דומה בישראל ,שכר המורה בפועל גדול משכר הסטטוטורי עבור מורה עם 15שנות ותק ,כפי שהוא מחושב לפי הגדרות ה .OECD -הטווח נע בין 12%בחינוך הקדם-יסודי ל 34%-בחטיבה העליונה. קדם-יסודי יסודי חט"ב חט"ע 0.78 0.78 0.80 0.82 מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . * השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים המועסקים ב 90%משרה ומעלה לפי הגדרת ה ,OECD -הן בתנאי הרפורמות והן במתכונת הישנה. ** השכר ברפורמות הנו הממוצע בפועל של המורים שנכנסו לרפורמת ‘אופק חדש’‘/עוז לתמורה’ בלבד ועובדים מ 90%-משרה ומעלה. לרמת השכר של מורים יש השפעה לא רק על ההוצאה לתלמיד ,אלא גם על המוטיבציה של תלמידי השכלה גבוהה לפנות להוראה כמקצוע .מוטיבציה זאת מושפעת מהשכר שהם יכולים לקבל בהוראה בהשוואה לרמת השתכרותם במקצועות אחרים -השכר האלטרנטיבי העומד בפניהם. לעניין זה ,נשווה את היחסים בין ממוצע השכר בפועל של מורה במשרה מלאה לשנת 2013ושכר המורים ברפורמה לבין השכר הממוצע של סך בעלי השכלה דומה (בישראל ,תואר ראשון) שעבדו במשרה מלאה במשק בכללו. 144 145 בסיב ההשוואה הנהוג ב OECD -של ‘שכר מורה במשרה מלאה בעל 15שנות ותק’ לממוצע של בעלי השכלה שלישונית יוצרת עיוות עבור ישראל היות ומורה עם 15שנות ותק ושכר בסיסי ,קטן מממוצע השכר הקיים עבור מורים בישראל .באנגליה לדוגמה ,שיא הוותק הוא 10שנה ואילו ‘שכר למורה בעל 15שנות ותק’ משקף שכר קרוב לשיא השכר .לעומת זאת בישראל ,שבה הוותק המקסימלי הוא 36שנה ,השכר הסטטוטורי המדווח ל 15-שנות ותק ,מהווה רק את הבסיס המשותף למרבית המורים .תוספות אחרות כמו גמולים מיוחדים ,תוספות אם ,מענק יוח”א ,גמול ניהול ועוד ,שרק חלק מהמורים מקבל ,מגדילות את השכר בתוספת גדולה יחסית ,עד כשליש מהשכר הכולל ואינן מוצגות כלל בדיווחים ל .OECD -יוצא מכך ,ששכר למורה עם 15שנות ותק אינו מהווה אף את ממוצע השכר של המורים. האינדיקטור הבוחן את השכר בפועל ביחס למשק המקומי והופך להיות אחד האינדיקטורים המובילים והחשובים לבחינת שכר המורים .ממוצע שכר המורים בפועל ,ביחס לעובדי המשק בעלי תואר אקדמאי בגילים 64–25מתאר את כוח הקנייה של המורים ביחס לעובדים מקבילים באותה מדינה. נתוני שנת 2013מראים כי שכר המורים בפועל ביחס לבעלי תואר מכלל המשק הישראלי (בטרם יישום מלא של רפורמות ‘אופק חדש’ ועוז לתמורה) ,גבוה בכל שלבי החינוך לאותו יחס בממוצע מדינות ה.OECD - בחלק מהמדינות יחס זה הרבה יותר נמוך ,לדוגמה ,בארה”ב מורה ביסודי משתכר 67%משכר עמיתו האקדמאי שאינו מורה ,באיטליה 63%ובצ’כיה .52%בישראל היחס של השכר בפועל יותר גבוה בכל שלבי החינוך מיחס השכר הסטטוטורי של מורה עם הכשרה טיפיקאלית ו 15-שנות ותק (ההבדל נע בין 0.1בחינוך הקדם-יסודי ל 0.23-בחטיבה העליונה). ניתן לראות כי השכר בפועל של המורים ברפורמות דומה לשכר הממוצע במשק ביחס לעובד במשק עם אותה השכלה ,ואף גבוה יותר בחינוך העל-יסודי .בישראל ,בחינוך היסודי ,יחס השכר בפועל של המורים ברפורמות זהה ליחס השכר בפועל של כל המורים .הסיבה לכך היא שכמעט כל המורים ( )91%בשלב חינוך זה מועסקים בתנאי רפורמת ‘אופק חדש’. לוח ד9. היחס בין ממוצע השכר בפועל* של מורה במשרה מלאה לשכר הממוצע של בעלי השכלה דומה או שלישונית באותה קבוצת הגיל במשק ()2013 קבוצת הגיל קדם-יסודי ישראל OECD יסודי חטיבות ביניים חטיבות עליונות 64-25 0.91 0.96 0.95 0.91 34-25 0.92 0.96 0.94 - 44-35 0.74 0.79 0.78 - 54-45 0.85 0.91 0.87 - 64-55 0.89 0.96 0.92 - 64-25 0.76 0.79 0.82 0.85 34-25 0.83 0.86 0.90 0.93 44-35 0.75 0.77 0.80 0.83 54-45 0.72 0.75 0.77 0.79 64-55 0.74 0.77 0.80 0.82 מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . * השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים העובדים לפי הגדרת ה OECD -מ 90%-משרה ומעלה ,הן המועסקים בתנאי הרפורמות והן המורים המועסקים במתכונת הישנה. בכל שלבי החינוך ,היחס בין השכר בפועל של המורים בישראל לשכר הממוצע של בעלי השכלה דומה גבוה מאותו יחס של ממוצע השכר ב OECD -פרט לקבוצת הגיל ,44-35שבה היחס דומה בישראל לזה של ה.OECD - ההשוואה בין קבוצות הגיל מראה כי בישראל וב OECD -קיימת ירידה ביחס זה בקבוצת הגיל 44-35 לעומת קבוצת הגיל הקודמת (ירידה זו ב OECD -קיימת גם בקבוצת הגיל הבאה) .אחד ההסברים לכך הוא כי השכר בפועל באוכלוסייה בקבוצת הגיל 44-35ובקבוצת הגיל 54-45עולה מהר יותר משכר מורה בפועל באותן קבוצות הגיל. מורים מבוגרים ( )55-64מתוגמלים ב OECD -פחות לעומת בני גילם במדינה מאשר הצעירים (.)34-25 כלומר ,שכר המורים לפי ממוצע מדינות ה ,OECD -צומח בקצב נמוך יותר ולכן נשחק באופן יחסי. בישראל לעומת זאת יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים והמבוגרים. עובדה זו מצמצמת את פערי השכר בין מורה בישראל למורה ממוצע מה OECD -בקבוצת הגיל המבוגרת יותר. 146 147 2 לוח ד10. שכר לשעת עבודה ממוצעת לפי הסכמי העבודה במחירי - PPPשכר סטטוטורי ושכר בפועל2013 , שכר לשעה סטטוטורי 15שנה לפי הסכמי עבודה* גני ילדים יסודי חט"ב חט"ע ישראל 29.4 24.4 29.2 31.7 ממוצע OECD 24.3 25.8 26.5 27.8 יחס לשכר שעת מורה בישראל OECD / 121% 95% 110% 114% שכר בפועל לפי הסכמי עבודה* גני ילדים יסודי חט"ב חט"ע ישראל 32.8 29.7 36.5 42.6 ממוצע OECD 23.8 25.8 27.0 29.8 יחס לשכר שעת מורה בישראל OECD / 138% 115% 135% 143% יסודי חט"ב חט"ע ישראל 32.8 29.7 36.5 42.6 ממוצע OECD 29.9 34.5 37.2 42.0 יחס לשכר שעת מורה בישראל OECD / 110% 86% 98% 101% שכר בפועל לפי שעות נוכחות בבי”ס** גני ילדים תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה לOECD- כלל הנתונים המדווחים בפרק זה כוללים את החינוך הממלכתי הרשמי בלבד ואינם כוללים את החינוך המוכר שאינו רשמי ,החינוך החרדי ,החינוך המיוחד וללא ערביי מזרח י-ם .השעות המדווחות הנן ממוצע משוקלל של תוכנית הלימודים השונות של המגזרים יהודי ,ערבי ,בדואי ודרוזי ושל הפיקוח הממלכתי והממלכתי דתי ,לפי שיעורם באוכלוסייה .עבור שעות יוח”א הוספו כ 1.5-שעות בממוצע חובה24,גמישות מעבר למערכת הלימודים המחייבת לפי חוזר מנכ”ל. לכיתה ביסודי כשעות 646 כל הנתונים המופיעים בפרק זה הם שנתיים. מרבית תלמידי ישראל לומדים שישה ימים בשבוע ,כשליש מהתלמידים לומדים חמישה ימים בשבוע, כאשר תוכניות הלימודים זהות אך פרושות באופן שונה. מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . * שעות העבודה הסטטוטוריות נכללות בהסכם העבודה ותנאי העסקה בין המעסיק למורים .בישראל ,מספר שעות הנוכחות של מורה בבית הספר ומספר שעות עבודתו לפי הסכמי השכר ,הנם זהים .כתוצאה מכך ,שכר שעת העבודה בפועל בכלל שלבי החינוך בישראל גבוה מאשר ב .OECD -מורה בישראל מרוויח לשעת עבודה בפועל ,לפי הסכמי השכר ,בין 15%ל 43%-יותר לעומת שכרו לשעה בפועל של מורה ממוצע ב.OECD - ** ההשתכרות לשעת עבודה לפי שעות הנוכחות הנדרשות בבית הספר הנה בהשוואה למדינות המדווחות באופן זה .יחס השכר לשעת נוכחות בבית הספר בישראל לממוצע שכר שעת עבודה ב OECD -קטן בכל שלבי החינוך לעומת חישוב יחס זה לפי הסכם העבודה ותנאי העסקה. לדוגמה; מורה בחט"ב בישראל משתכר $PPP 36.5לשעה לפי הסכם שכר המגדיר גם את שעות העבודה שעליה להיות נוכחת בבית הספר .מורה בחט"ב ב OECD -נדרשת לעבוד יותר שעות על פי הסכם השכר שלה ולכן המורה בישראל תרוויח לשעה בפועל 15%יותר .שיעור זה ישתנה אם נחשב רק את שעות הנוכחות של המורה הממוצעת ב OECD -המלמדת בחט"ב ,כך שתרוויח כ 2%-יותר מהמורה בישראל. השעות והשכר הסטטוטורי ששימשו את התחשיב של שכר שעת עבודה בישראל הנם ממוצע משוקלל על פי מספר משרות מלאות של מורים ברפורמות ‘אופק חדש’ ו’עוז לתמורה’ בשנת ,2013 יחד עם משרות מורים שאינן ברפורמות .השכר הוא שנתי. שכר לשעת עבודה של מורה בישראל גדול יותר לעומת מורה ממוצע ב .OECD -הסיבה לכך היא כי מספר שעות העבודה הנדרשות ממורה בישראל בכפוף להסכמי העבודה ,הנו נמוך יותר מאשר מספר השעות הנדרשות למשרת מורה ב .OECD -לדוגמה בחינוך הקדם-יסודי ,על פי השכר הטיפיקאלי יחס השכר השנתי בין ישראל לממוצע ה OECD -עומד על ( 80%לוח ד )3.אך אם נשקלל את שעות העבודה השנתיות ( 1,054שעות לעומת 1,588שעות) נקבל כי ערך שעת עבודה בגן בישראל גבוה ב 21%-מזה של ה OECD -וקרוב לכ 30-דולר לשעה. בישראל שכר לשעה סטטוטורית גבוה יותר מאשר ב OECD -בכל שלבי החינוך למעט החינוך היסודי ( 10%בחט”ב 14% ,בחט”ע ו 21%-יותר בגני ילדים) .בחינוך היסודי ,השכר הסטטוטורי לשעת עבודה נמוך ב 5%-מזה של ה.OECD - 148 149 א .שעות הלימוד החובה ממוצע הגילים במדינות החברות ב OECD -נע בין 6בתחילת היסודי ל 15-בסיום חטיבת הביניים. בחלק מהמדינות ,התלמידים מתחילים את החינוך היסודי מגיל 5או 7ובמדינות אחרות מסיימים את חטיבת הביניים בגיל 14או .16 סך השנים בתקופה זו נעה בין שמונה שנות לימוד במדינות כגון הונגריה ,איטליה ,בלגיה או אוסטריה ל 10-שנות לימוד במדינות כגון אוסטרליה ,ספרד או נורווגיה .במרבית המדינות החברות ב ,OECD -כמו גם בישראל ,התלמידים לומדים תשע שנות לימוד מתחילת החינוך היסודי לסוף חטיבת הביניים. לוח ד11. ממוצע שעות לימוד חובה* בשנה ובשבוע לפי שלב חינוך בשנת 2015 חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה שעות שנתיות ש"ש שעות שנתיות ש"ש שעות שנתיות ש"ש ישראל 972 26.1 1,023 28.7 1,033 29.0 OECD 804 21.8 916 25.2 – – ארה"ב 967 26.9 1,011 28.1 1,038 28.8 איטליה 891 22.3 990 29.7 905 27.1 גרמניה 703 18.7 906 24.1 – – דנמרק 954 – 1,120 – – – ניו-זילנד – – – – – – ספרד 793 22.7 1,059 30.2 – – פורטוגל 806 22.5 892 25.0 805 22.8 פינלנד 632 16.9 844 22.6 – – צ'כיה 687 17.7 888 22.9 – – צרפת 864 24.0 991 27.5 1,036 28.8 קוריאה 648 17.0 842 22.1 – – מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . * לא כולל שעות פרטניות לוח ד .11.מראה ,במדינות הנבחרות ,את מספר שעות הלימוד החובה בחינוך היסודי ,בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הלוח מציג את ממוצע השנתי בישראל שבה לומדים יותר שעות בהשוואה ל .OECD -בחינוך היסודי, 972שעות בישראל מול 804ב ,OECD -ואילו בחטיבת הביניים 1,023 ,שעות מול 916ב.OECD - בכל שלבי החינוך לומדים בישראל יותר שעות מאשר בממוצע ה ,OECD -ישראל נמצאת בין המדינות שבהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים .מתוך 32מדינות ,ישראל נמצאת במקום השלישי, בהשקעת שעות לימוד חובה בחינוך היסודי ובמקום החמישי בחטיבת הביניים. נוסף לשעות לימוד חובה יש ב OECD -שעות לימוד שאינן חובה ומשקלן נמוך ,כ 31-שעות בחינוך היסודי וכ 19-שעות בחטיבת הביניים בממוצע לשנה. “קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת מספר שעות לימוד חובה בשבוע .לדוגמה ,בחינוך היסודי ,מספר ש”ש נע בין 16.9שעות בפינלנד לבין 26.9שעות בארה”ב. 150 בכל המדינות החברות בארגון ,בחטיבות הביניים לומדים יותר שעות שבועיות מאשר בחינוך היסודי, למעט לוקסמבורג ,שבה לומדים יותר שעות בחינוך היסודי ובמדינות אוסטרליה ,קנדה ושבדיה שבהן מספר השעות השבועיות בחט”ב דומה לזה שבחינוך היסודי. 151 תרשים ד2. תרשים ד3. התפלגות שעות לימוד בחינוך היסודי לפי תחומי דעת -אחוזים מכלל שעות החובה ()2015 49% 50% 6% 9% 14% 42% 8% 9% 51% 36% 41% 44% 6% 11% 10% 7% 17% 5% 4% 20% 26% 27% גרמניה פורטוגל 44% 6% 7% 15% 18% 7% 5% 13% 16% 22% 22% 23% 23% 24% 25% קוריאה OECD ישראל דנמרק פינלנד ספרד 36% 3% 7% 8% 10% 27% 17% 27% 6% 9% 21% 30% 37% צ’כיה צרפת 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% על פי תרשימים ד .2.ו-ד .3.ניתן להבחין כי בישראל ,כמו ברוב המדינות ,שיעורי הקריאה והמתמטיקה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים זוכים למשקל רב מכלל שעות החובה .עם זאת ,בקטגורית ‘אחר’ שאף היא זוכה למשקל רב כוללת מגוון רחב של מקצועות לימוד קיימת שונות פנימית גדולה בין המדינות. בישראל אחוז שעות הלימוד המוקדשות למקצועות :קריאה ,מתמטיקה מדעים ושפות זרות גבוה יותר מזה שב 58%( OECD -מול 50%בחינוך היסודי 65% ,מול 49%בחטיבת הביניים) .בשני שלבי החינוך בישראל לומדים יותר שעות במקצועות האמורים בהשוואה ל.OECD - התפלגות שעות לימוד בחט”ב לפי תחומי דעת -אחוזים מכלל שעות החובה ()2015 39% 45% 46% 16% 10% 16% 19% 18% 12% 12% 11% 13% 13% 13% פינלנד קוריאה אחר שפות זרות 46% 51% 44% 18% 13% 17% 11% 12% 11% 12% 14% 13% 16% פורטוגל גרמניה מדעים** 35% 38% 20% 16% 53% 11% 8% 12% 14% 13% 14% 15% 16% 17% 19% OECD צרפת ספרד ישראל דנמרק 10% מתימטיקה 14% 14% 30% 17% 20% 33% 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% איטליה*** קריאה* * קריאה ,כולל כתיבה וספרות ** מדעים ,לא כולל לימוד טכנולוגי *** באיטליה אחוז שעות הלימוד במדעים כלול בקטגוריית המתמטיקה תרשימים ד .2.ו-ד .3.מציגים את התפלגות שעות הלימוד לפי תחומי דעת בחינוך היסודי ובחט”ב. EAG 2015מדווח על הרכב שעות הלימוד החובה .שעות ‘לימודי היסוד’ כוללות קריאה ,כתיבה וספרות בלשון המקום ,מתמטיקה ,מדעים ושפות זרות והן נלמדות כמעט בכל בית ספר ציבורי. יתרת השעות המוגדרות כ’לימודים אחרים’ מוקדשות למגוון רחב של תחומי דעת וכוללות מקצועות כגון תנ”ך ,לימוד טכנולוגי ,אומנות ,חינוך גופני ,כישורי חיים ,גאוגרפיה ,היסטוריה ,מולדת ,חברה, מוסיקה ועוד. 152 153 לוח ד12. מספר שעות לימוד חובה בשנה בכיתה א’ ובכיתה ו’ במקצועות נבחרים ()2015 ישראל OECD איטליה גרמניה ספרד פורטוגל צ'כיה צרפת דרגת כיתה א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' א' ו' קריאה, מדע מתמטיקה כתיבה וטכנולוגיה וספרות 82 175 291 87 175 175 51 119 191 95 115 143 66 198 330 30 139 184 106 122 126 55 136 215 52 129 181 54 252 252 112 147 147 105 116 204 182 109 109 81 180 360 108 144 162 85 149 113 91 136 שפות זרות מדעי החברה אחר סה"כ 152 20 92 33 165 16 159 74 99 74 131 54 144 68 29 129 27 70 34 84 55 52 54 74 80 108 91 351 295 387 343 858 237 229 300 259 275 198 235 210 276 189 298 325 227 928 1012 795 858 891 996 632 897 794 788 810 789 635 887 864 964 559 726 בכל המדינות החברות בארגון קיימת ירידה במספר שעות לימוד בקריאה ,כתיבה וספרות בין כיתה א’ לכיתה ו’. במתמטיקה השונות בין המדינות גדולה יותר .לדוגמה ,במדינות ההשוואה ,מספר שעות הלימוד השנתיות בכיתה א’ נע בין 85שעות בקוריאה ל 252-שעות בפורטוגל .חשוב לציין כי קיימות שעות תגבור רבות מתוך סך השעות המוגדרות כ’אחר’ ואין מידע עבור אלו מהמקצועות מוקצות השעות הגמישות האלו. השוני מופיע גם במעבר בין כיתה א’ לכיתה ו’ :ישנן מדינות כמו פורטוגל וצרפת שמספר השעות השנתיות במדינתן ירד וישנן מדינות כמו קוריאה שבה מספר זה גדל לאט אבל נשאר נמוך. בישראל מספר שעות החובה במתמטיקה בכל שלבי הכיתה ביסודי זהה (כ 175-שעות שנתיות). ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך 27מדינות חברות בארגון מבחינת מספר שעות לימוד במתמטיקה בכיתה ו’. כמו במתמטיקה ,במדע וטכנולוגיה קיימים הבדלים גדולים בין המדינות .לדוגמה ,בין המדינות להשוואה ,מספר שעות הלימוד במקצוע בכיתה ו’ נע בין 52בספרד ל( 182-פי )!3.5בצ’כיה. בכיתה א’ ,ישראל היא אחת המדינות עם מספר גדול של שעות לימוד במדע וטכנולוגיה (מקום שישי מתוך 21מדינות) .בין כיתה א’ לכיתה ו’ גדל מספר שעות לימוד במקצוע אבל לאט יותר מאשר במדינות אחרות ,בכיתה ו’ ישראל נמצאת במקום 18מתוך 27מדינות. מקור :עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוךEAG 2015 . רק ב 10-מדינות מלמדים שפות זרות בכיתה א’ וישראל לא נמצאת ביניהן .בכיתה ו’ תלמידי המדינה לומדים כ 152-שעות וזה מביא את ישראל למקום הרביעי מתוך 28מדינות חברות בארגון. על בסיס הגדרות ה ,OECD -נתוני שעות בשפות זרות בישראל כוללים גם מספר שעות לימוד של השפה העברית בחינוך הערבי ,בחינוך הדרוזי ובחינוך הבדואי. לוח ד 12.משווה את מספר שעות לימוד במקצועות נבחרים בכיתה א’ ובכיתה ו’ .ב ,2015-בישראל כמו ברוב גדול של המדינות החברות ב ,OECD -מספר שעות הלימוד בכיתה ו’ גבוה מזה שבכיתה א’. עם זאת קיימים הבדלים גדולים בין המדינות בדגשים לפי מקצועות. ישראל היא אחת המדינות החברות בארגון שבה מספר שעות לימודי החברה בכיתה ו’ (גאוגרפיה, היסטוריה ,אזרחות ,חינוך כלכלה וחברה) הוא בין הגבוהים ביותר :כ 129-שעות שנתיות (פי 4.5 לערך ממספר השעות בכיתה א’) .מספר שעות זה מביא את ישראל למקום השני מתוך 27מדינות. קוריאה בישראל ,מספר שעות הלימוד בשנה בין הגבוהים ביותר .עם 928שעות לימוד שנתיות בכיתה א’, ניצבת ישראל במקום החמישי בין 28המדינות החברות המדווחות ,ועם 1,012שעות שנתיות בכיתה ו’ ,היא נמצאת במקום השני מתוך 30מדינות. הבדיקה לפי מקצוע נותנת את התוצאות הבאות: בכל המדינות החברות ב OECD -נעשה מאמץ גדול בכיתה א’ במקצעות הקריאה ,הכתיבה והספרות. במקצועות אלה נלמדו הכי הרבה שעות שנתיות .השפה מקנה לתלמיד את היכולת הבסיסית לקרוא, לכתוב ולהתבטא כך שיוכל ללמוד את כל שאר מקצועות הלימוד .ישראל עם 291שעות לימוד במקצוע זה נמצאת במקום חמישי מתוך 28מדינות. באיטליה הגמישות בשעות הלימוד השנתיות בכיתה א’ הנה גדולה במיוחד ,כאשר 792מתוך 891 שעות הלימוד לשנה ( )89%הן שעות גמישות .במילים אחרות המורה יכול לחלק את זמן הלימודים בין כל המקצועות לפי צרכי הלימודים. 154 155 ב .מבחן לאומי והערכה לאומית תרשים ד5. מערכת החינוך מארגנת מבחן לאומי בסוף החטיבה העליונה (בגרות) והערכה לאומית בחט”ב. תרשים ד 4.מציג את מספר הנושאים או קבוצות הנושאים שבהם נבחנים תלמידי החטיבה העליונה בסוף תוכנית הלימודים .תרשים ד 5.נותן תמונה על ההערכה הלאומית בחטיבת הביניים במדינות ה.OECD - מבחני הערכה בחטיבת הביניים -התפלגות מדינות ה OECD -לפי מספר הנושאים שבהם נבחנים ()2015 אין הערכה 1-2נושאים 3-4נושאים 5נושאים או יותר סה”כ 35מדינות תרשים ד4. מבחנים לאומיים בחטיבה העליונה -התפלגות מדינות ה OECD -לפי מספר הנושאים שבהם נבחנים ()2015 28.6% 34.3% אין מבחן 1-2נושאים 3-4נושאים 5נושאים או יותר סה”כ 34מדינות 20.6% 61.8% כולל ישראל 2.9% 14.7% 22.9% 14.7% כולל ישראל מקור :עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוך ,המבוסס על נתוני EAG 2015 בישראל מבחני הערכה בבתי הספר מתקיימים במקצועות המתמטיקה ,המדעים ,שפה ואנגלית במבחני המיצ”ב בכיתה ח’ .הערכה בחטיבת ביניים מתקיימת בכ 71%-מהמדינות החברות בארגון, כאשר ברובן מתקיימת הערכה ארצית לפחות בשלושה נושאים מתוך המקצועות האמורים. מקור :עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוך EAG 2015 , בכ 62%-מהמדינות החברות בארגון ,כולל ישראל ,מתקיימים מבחנים לאומיים בחטיבה העליונה ב 5-נושאים או יותר .בכ 21%-לא מתקיימים מבחנים ובכ 17%-מתקיימים מבחנים בפחות נושאים מישראל. מתוך כלל המדינות חברות ה ,OECD -ישראל מצויה בין שש המדינות שבהן המבחן הלאומי בחט”ע מתקיים ב 10-נושאים או יותר .בישראל ,דנמרק וסלובניה התלמידים נבחנים ב 10-נושאים או קבוצת נושאים ובאנגליה ,צרפת וניו-זילנד ב.11- 156 157 3 שעות הוראה שנתיות של מורים בדיווח היקף העבודה של המורים אנו משקללים את שעות האם ,שעות הגיל ,שעות החינוך ושעות בגרות (בחט”ע) והן אינן כלולות בסך השעות .ממוצע משך השיעור בדקות הוא 47דקות המחושב כממוצע משוקלל בין שיעורים בני 45דק’ ו 50-דק’ כלומר משך שיעור בשעות.47/60=0.783 : ב .שעות הוראה ונוכחות מורה בשנה בלוח ד .14.מוצגות שעות ההוראה ושעות הנוכחות של המורים בבית ספר לפי שלבי חינוך ,כולל שעות פרונטאליות ופרטניות ב’אופק חדש’ ב .2013-החישוב משוקלל על פי תמהיל המורים העובדים בחוזה העסקה ברפורמת ‘אופק חדש’ ולמורים הנמצאים בהסכם ‘טרום הרפורמה’ ולפי שיעור מורות אם וגיל באותה שנה. א .שבועות לימוד וימי הוראה לוח ד13. מספר ימי הוראה ומספר שבועות לימוד לפי שלבי חינוך במדינות נבחרות ()2013 חינוך יסודי ישראל OECD ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה חטיבת ביניים מבחינת מספר שעות הנוכחות ,מורה בישראל נוכח 29שעות עבודה יותר מממוצע ה OECD -בחינוך היסודי ופחות בשלבי החינוך האחרים ( 187שעות בחט”ב ו 324-שעות בחט”ע). חטיבה עליונה ימי הוראה שבועות לימוד ימי הוראה שבועות לימוד ימי הוראה שבועות לימוד 182 183 180 171 193 192 176 166 188 188 144 190 38 38 36 39 40 38 37 36 38 39 36 38 175 182 180 171 193 191 176 166 188 188 190 36 37 36 39 40 38 37 36 38 39 36 38 175 181 180 171 193 190 171 166 188 188 190 36 37 36 39 40 38 36 36 38 39 36 38 בחינוך היסודי ,מספר השבועות בישראל דומה לממוצע ה OECD -כאשר מבין מדינות ההשוואה בפורטוגל ,צרפת וארה”ב המורים מלמדים פחות שבועות .בחינוך העל-יסודי ,ישראל נמצאת בין המדינות שבהן המורים מלמדים פחות שבועות. בכל שלבי החינוך קיימים הבדלים בין המדינות .לדוגמה ,בחינוך היסודי ,מספר ימי הוראה נע בין 144בצרפת לבין 193בגרמניה ,ומספר שבועות הלימוד נע בין 36בארה”ב ,פורטוגל וצרפת לבין 40 בגרמניה. ברוב המדינות החברות בארגון מספר ימי הוראה לא משתנה עם שלב החינוך אך ישנן מדינות כמו ישראל שבהן מספר ימי הוראה גדול יותר בחינוך היסודי 182 ,לעומת 175ימים. 158 מנתוני 2013עולה כי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל גבוה מאשר ממוצע ה 840( OECD -לעומת ,)772אולם נמוך יותר בחטיבת הביניים (644 לעומת )694ובחטיבה העליונה ( 570לעומת .)643 לוח ד14. שעות נוכחות למורה ושעות הוראה לפי שלב חינוך במדינות נבחרות ב2013- חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה שעות נוכחות שעות הוראה שעות נוכחות שעות הוראה שעות נוכחות שעות הוראה למורה למורה למורה למורה למורה למורה ישראל 2013 1,225 840 985 644 811 570 ישראל 2012 1,219 838 924 629 781 558 ישראל 2011 1,165 842 874 614 700 521 ישראל 2010 1,126 820 831 598 700 521 ישראל 2009 1,069 788 802 589 704 524 OECD 1,196 772 1,172 694 1,135 643 מאז תחילת יישום רפורמת ‘אופק חדש’ ,מורים בחינוך היסודי בישראל נוכחים יותר בבתי הספר. משנת ,2009מספר שעות הנוכחות של מורה בישראל גדל ב 156-שעות .ב 2013-מורה בישראל ומורה ב OECD -היו נוכחים זמן דומה. 159 ג .פרופיל עובדי הוראה עם זאת ,בשאר שלבי החינוך ,קיים פער בשעות נוכחות המורים בישראל .בחטיבת הביניים נוכח המורה כ 23%-יותר ב 2013-בהשוואה ל 2009-אבל כ 16%-פחות מאשר מורה ממוצע בארגון. בחטיבה העליונה נוכח מורה בבית ספר בישראל בכ 29%-פחות מאשר מורה ב.OECD - בחינוך היסודי ,מורה בישראל בהשוואה ל OECD -מלמד יותר בכ .9%-לעומת זאת בחינוך העל- יסודי מורה בישראל מלמד פחות שעות בכ 7%-בחט”ב וכ 11%-בחט”ע. עובדי ההוראה מהווים אחד מהמרכיבים החשובים ביותר של מערכת החינוך .להלן מבט נוסף אודות כוח ההוראה בבדיקת הפרופיל הממוצע של המורים. לוח ד16. הגיל הממוצע של המורים לפי שלב חינוך ב2013- מטרות שעות נוכחות שאינן שעות הוראה :תכנון והכנת מערך השיעורים בבית הספר ,בדיקת מבחנים ועבודות של תלמידים ,פיקוח על התלמידים בהפסקות ,עבודת צוות ודיאלוג עם עמיתיו בבית הספר, ייעוץ והכשרה ,תקשורת ושיתוף פעולה עם ההורים ,הכנת טקסים ,מסיבות בחגים ,ובסוף שנה ומשימות דומות המוטלות על המורה. כתוצאה מיישום רפורמת ‘אופק חדש’ והסכם עבודה הכולל את שעות השהייה ,מספר השעות נוכחות בבית ספר שאינן מיועדות להוראה גדל משנת 2009בכ 37%-בחינוך היסודי (ל 385-שעות) ובכ 60%-בחטיבות הביניים (ל 341-שעות) .כתוצאה מתחילת יישום רפורמת ‘עוז לתמורה’ ,מספר שעות השהייה שמורה עובד בחטיבה העליונה ואינן מיועדות להוראה במוסד החינוכי גדל בכ34%- בשנה האחרונה (ל 241-שעות) .עם זאת ,בהשוואה לממוצע ה ,OECD -סך כל השעות נמוך בישראל בכל שלבי החינוך. קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת שעות שהייה בבית ספר .לדוגמה ,בחינוך היסודי ,מספר שעות השהייה לשנה נע בין 48שעות בצרפת ל 614-שעות בניו-זילנד (יחס של 1ל.)13- לוח ד15. מספר שעות עבודה של מורה לפי הסכמי עבודה ב2013- גיל ממוצע יסודי חט”ב חט”ע ישראל 40.8 43.3 45.0 OECD 43.4 44.2 45.7 מקור :מחושב על בסיס EAG 2015 בשנת ,2013בכל שלבי החינוך המורים בישראל צעירים יותר מאשר ממוצע ה .OECD -מתוך מדינות ההשוואה המורים בחינוך היסודי בישראל הם הצעירים ביותר אחרי מורי קוריאה. קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת גיל המורים .לדוגמה ,במדינות ההשוואה גיל עובדי הוראה בחינוך היסודי נע בין 39שנים בקוריאה ל 51-שנים באיטליה. גיל המורים בישראל עולה בשלבי החינוך הגבוהים יותר ומסקנה זאת נכונה גם לממוצע הOECD - ולמרבית המדינות .בישראל גיל הממוצע עולה מכ 41-שנים בחינוך היסודי לכ 45-שנים בחטיבה העליונה. חינוך קדם-יסודי חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה ישראל 1,054 1,225 985 811 ממוצע OECD 1,588 1,600 1,618 1,603 בכל שלבי החינוך ,מספר שעות העבודה של מורה בישראל לפי הסכמי עבודה נמוך מזה של ממוצע ה.OECD - 160 161 לוח ד17. ד .היחס מורה-תלמיד לפי שלב חינוך אחוז מורות לפי שלב חינוך במדינות נבחרות ב2013- קדם-יסודי יסודי חט”ב חט”ע ישראל 99.4 85.0 79.2 69.7 OECD 96.3 82.1 67.6 57.6 בכל שלב חינוך אחוז המורות בישראל גבוה מממוצע ה ,OECD -במיוחד בחינוך העל-יסודי .עם זאת, יש לציין כי ברוב המדינות המורות הן רובו של כוח ההוראה .יפן היא המדינה היחידה מתוך כלל המדינות ב OECD -שבה המורות בחטיבת הביניים מהוות מיעוט. בחטיבה העליונה יש רוב גברי למורים ב 5-מדינות (יפן ,קוריאה ,מקסיקו ,שווייץ וטורקיה). בחטיבת הביניים ,ישראל נמצאת במקום שלישי מתוך כלל מדינות ה OECD -שבהן שיעור המורות הנו הגבוה ביותר ובחטיבה העליונה במקום החמישי. אחוז המורות בישראל הנו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך .עם זאת ,אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר ,כלומר בחטיבה העליונה .בקדם-יסודי שיעור הגברים הוא כחצי אחוז ,כ 15%-בחינוך היסודי ועד לכ 30%-בחטיבה העליונה .תנועה זאת קיימת כמעט בכל המדינות. ביפן כ 72%-מהמורים בחטיבה העליונה הנם גברים. מספר שעות הלימוד הגבוה לתלמיד ומספר שעות ההוראה הנמוך למורה ,מעלים את מספר המורים הנדרש בממוצע לתלמיד .לעומת זאת ,ממוצע התלמידים הגבוה לכיתה מקטין את מספר המורים הנדרש .צמצום מספר התלמידים בכיתה מגדיל את הביקוש למורים נוספים. לוח ד18. יחס מספר תלמידים למשרה מלאה של מורה *FTE ,ב2013- ישראל OECD ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה 15.3 15.2 15.3 12.3 15.6 16.4 13.8 13.2 13.2 18.8 19.3 17.3 13.5 13.4 15.4 11.7 13.6 16.4 11.6 10.4 9.0 11.2 15.4 17.5 11.0 13.3 15.4 12.6 13.2 13.3 11.0 8.4 16.0 11.1 10.1 15.1 * - FTEשווי ערך משרה מלאות ,נעשתה התאמה של הגדרת משרה מלאה להיקף מספר המורים ברפורמת ‘אופק חדש’. בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים היחס מורה-תלמיד דומה לממוצע ב 15.3( OECD -מול 15.2ו13.5- מול .)13.4בעקבות הרפורמות ,חל במעבר ל 2013-גידול בשעות ההוראה למורה במעבר ל’אופק חדש’ (גדלו בכ )2.4%-העונה לגידול הטבעי של התלמידים ,לצד הצפיפות שנותרה בעינה. בחטיבה העליונה מספר שעות ההוראה הפרונטאלית של מורים במשרה מלאה נמוך יותר ומספר שעות הלימוד הניתנות לתלמיד גבוה יותר מאשר בממוצע ה .OECD -הפרסום EAGאינו מדווח על גודל הכיתות בנימוק שההתמחות המקצועית של התלמידים מצמצמת את הרלוונטיות של כיתות האם .לפיכך ,כל שניתן להשוות הוא מספר התלמידים בממוצע למורה. לסיכום יש לומר כי בהשוואה בינלאומית של תשומות פיזיות ,המערכת בישראל שונה מזו שבמדינות אחרות בכך שבחינוך העל-יסודי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות של מורים במשרה מלאה נמוך יותר ,ומספר שעות הלימוד הניתנות לתלמיד גבוה יותר לעומת מדינות ההשוואה .שני אלו מחייבים מספר גבוה יותר של מורים בממוצע לתלמיד ,ומייקרים את עלות ההוראה. בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ,היחס מורה-תלמיד דומה למדינות ההשוואה אך הוא מושג על ידי שילוב כיתות גדולות ושעות הוראה מרובות בממוצע לתלמיד .בחטיבה העליונה ,יחס התלמידים למשרת מורה בישראל קטן ב 17%-מאשר יחס זה ב.OECD - 162 163 4 מצב ישראל לפי רמת ההשכלה בהשוואה לOECD- א .רמת ההשכלה של האוכלוסייה ישראל היא מדינה עתירת השכלה .אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מממוצע מדינות 13 ההשוואה .במקביל ,אחוז מעוטי ה 48.5%( OECD -לעומת )33.6%וכן למול כל אחת ממדינות ההשכלה נמוך למדי 14.6% :בישראל לעומת 23.6%בממוצע מדינות ה.OECD - רמת ההשכלה בישראל הייתה ונותרה גבוהה ביחס למדינות ה .OECD לוח ד19. התפלגות האוכלוסייה (באחוזים) בגילאי 64-25לפי רמת ההשכלה ב 2005-ו2014- מדינה 2014 2005 ללא השכלה תיכונית חטיבה עליונה* השכלה שלישונית ישראל 21.1% 35.9% 43.0% 14.6% 36.8% 48.5% OECD ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה 29.7% 12% 50% 17% 19% 32% 51% 74% 21% 10% 33% 24% 44.0% 49% 38% 59% 47% 21% 14% 44% 77% 41% 44% 26.3% 39% 12% 25% 34% 29% 13% 35% 13% 25% 32% 23.6% 10% 41% 13% 20% 26% 43% 57% 13% 7% 25% 15% 42.7% 45% 42% 60% 44% 38% 22% 22% 45% 72% 43% 40% 33.4% 44% 17% 27% 36% 36% 35% 22% 42% 22% 32% 45% השכלה ללא השכלה תיכונית חטיבה עליונה* שלישונית * כולל חינוך על-תיכוני שאינו חינוך גבוה 85%מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית ,מעל לממוצע ה OECD -העומד על .76% מגמה זו ,החלה בדור המבוגר ,וממשיכה היום 78% :מבני 64-55ו 91%-מבני 34-25סיימו בית ספר על-יסודי לעומת ממוצעי OECDשל 66%ו ,83%-בהתאמה. על פי נתוני ישראל ,חלה ירידה בקרב בעלי השכלה שלא סיימו תיכון ,מ 21.1%-בשנת 2005 ל 14.6%-בשנת .2014בין אותן השנים ,השיעור הממוצע להשכלה נמוכה במדינות ה OECD -ירד אף הוא (מ 29.7%-ל .)23.6%-דנמרק הנה המדינה היחידה שבה התרחש גידול בשיעור בעלי השכלה נמוכה. קיימת רוויה בצמיחת שיעור האקדמאים מעל סף מסוים כך שבמדינות בעלי אחוז אקדמאים גבוה, כדוגמת ישראל ,מובן כי קצב שיעור הצמיחה יהיה איטי יותר מאשר במדינות שבהן אחוז האקדמאים נמוך משמעותית. הגם שקשה יותר להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה רווית השכלה ,עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה. באותו טווח שנים ,אחוז בעלי השכלה שלישונית גדל בכל המדינות הנבחרות למעט ניו-זילנד. אחת הסיבות לכך היא שינוי בהגדרות ה OECD -עבור ההשכלה השלישונית ,בעקבות השינוי חלק מהמדינות נדרשו להשמיט מסלולי לימודים שבעבר נכללו בקטגוריית הלימודים הגבוהים .הדוגמה הבולטת ביותר היא יפן שבה אחוז האוכלוסייה בעלת השכלה שלישונית ירד בכ 20%-מהדיווח הקודם. בהשכלה השלישונית מתקיימת הבחנה בין שני סוגי השכלה: .1השכלה אקדמית :בעלי תואר .B.Edלמורים .B.A., M.A ,ו.PH.D - .2השכלה על-תיכונית :בוגרי מסלול הכשרה בדגש מעשי שאורכו לפחות שנתיים ותנאי הקבלה כוללים השכלה על-יסודית מלאה .בישראל נכללות בסוג זה שלוש קבוצות עיקריות של בוגרי מוסדות שאינם מעניקים תואר אקדמי :בוגרי סמינרים למורים; בוגרי מכללות להנדסאים וטכנאים ובוגרי בתי ספר לאחיות ומקצועות פרה-רפואיים אחרים (מקצועות ממוסדות המעניקים תואר אקדמי נכללים בקטגוריית ‘השכלה אקדמית’). 164 13גם בבחינת כלל המדינות :יש רק שלוש מדינות חברות ה OECD -ששיעור בעלי ההשכלה השלישונית בהן שווה ל 45%-או גבוה ממנו: ישראל ,לוקסמבורג וקנדה. 165 בלוח ד .20.ניתן לראות כי אחוז בעלי ההשכלה השלישונית ברוב מדינות ההשוואה מצוי בקרב הגילים הצעירים וגבוה במידה ניכרת מזה של המבוגרים .נתון זה משקף את ההתפתחות המהירה של ההשכלה גבוהה בעשורים האחרונים .בישראל ,לעומת זאת ,שיעור האקדמאים בקבוצת הגיל הצעירה דומה לזה שבקבוצת הגיל המבוגרת .אחד ההסברים הוא כי האחוז הגבוה של הסטודנטים להשכלה הגבוהה קיים בישראל כבר שנים רבות אך במדינות האחרות ,ההתעניינות ללימודים אקדמיים התפתחו בשנים מאוחרות יותר. לוח ד20. אוכלוסייה (אלפים) מספר בעלי תואר (אלפים) אחוז בעלי תואר שיעור בעלי השכלה שלישונית בתוך קבוצות גיל ()2014 גילאים 64-25 ישראל 49 33 44 17 27 36 36 35 22 42 22 32 45 OECD ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה מתוכם: הגידול 2014-2010 2010 2012 2014 3,560.5 3,665.4 3,770.6 210.1 1,614 1,691 1,830 216.0 46% 46.4% במספרים מוחלטים באחוזים 5.9% 13.4% 48.5% מקורות :מספר ואחוז בעלי תואר EAG 2014, EAG 2015ו .EAG 2012 -אוכלוסייה בגילים 64-25הלמ”ס -שנתונים שונים (פרק )2 34-25 34-30 44-35 55-45 64-55 46 41 47 24 28 42 40 41 31 40 30 44 68 54 42 46 24 31 44 43 42 31 45 28 44 69 53 38 47 19 29 41 41 43 26 50 21 39 56 48 30 43 13 26 33 32 30 17 44 20 26 33 47 25 41 12 25 29 29 21 13 34 15 20 17 השוואה בין קבוצת הגיל 34-25וקבוצת הגיל 30-34מראה גידול משמעותי באחוז האוכלוסייה בעלת השכלה שלישונית .הפרש הזה הוא הגבוה ביותר בין כל המדינות החברות בארגון .ההסבר לכך הוא כי הסטודנטים בישראל מתחילים את לימודיהם האקדמיים בגיל מאוחר יותר עקב חובת השירות הצבאי. 166 לוח ד21. גידול האוכלוסייה ובעלי תארים בקבוצת הגילים 64-25בשנים 2014-2010 סך האוכלוסייה בגילים 64-25גדל בין שנת 2010לשנת 2014בכ( 5.9%-כ 210,000-נפש) .באותה תקופה ,מספר בעלי השכלה שלישונית עבור אותם גילים גדל בכ( 13.4%-כ 216,000-בעלי תארים נוספים) ,כך שהגידול משנת 2010במספר האקדמאים גבוה יותר לעומת הגידול באוכלוסייה. לוח ד22. שיעור בעלי תואר שני ודוקטורט בקרב בני 64-25מתוך כלל בעלי תואר ראשון בישראל וב OECD -ב2014- מדינה בעלי תואר שני בלבד בעלי דוקטורט בעלי דוקטורט מתוך בעלי תואר שני ישראל 32.8 40.7 3.3 3.7 9.2 8.3 OECD מקור :עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה ,משרד החינוך: EAG 2015 מתוך כלל אוכלוסיית גיל 64–25בעלי תואר ראשון בישראל כ 36%-בעלי תואר שני ודוקטורט לעומת כ 45%-ב .OECD -בהשוואה ל ,OECD -קיים בישראל אחוז גבוה של בני 64-25בעלי תואר ראשון אך אחוז נמוך יחסית של בעלי תואר שני .כלומר ,בהשוואה ל ,OECD -בישראל אחוז נמוך יותר של בעלי תואר ראשון ממשיכים ללמוד לתואר גבוה יותר .מתוך בעלי תואר שני אחוז דומה לזה של ה OECD -ממשיך לדוקטורט. 167 תרשים ד6. ב .בעלי השכלה שלישונית בקרב בני 64-25 ג .השכלה לפי מגדר שיעור בעלי השכלה שלישונית בקרב גילים )2013( 64-25 אוכלוסיית מדינת ישראל היא אחת מהמשכילות ב OECD -עם 49%בעלי השכלה שלישונית בקרב בני .64-25בחינת הנתונים לפי מגדר עשויה להצביע על מעמד האישה בישראל וב.OECD - 4 Canada Israel USA Czech Rep. Estonia Finland 2 Germany Switz. Hungary 80 France 70 Greece 3 90 Chile Italy Spain Portugal 1 60 שיעור בוגרי חטיבה עליונה Korea Sweden Norway Luxembourg Denmark UK Ireland Australia Belgium Iceland Nether NZ Slovenia Ausrtria OECD av. 100 50 40 Turkey 55 50 45 40 35 30 25 20 לוח ד23. שיעור השכלת האוכלוסייה בגילים 64-25לפי מין ()2013 מדינה ישראל OECD Mexico 15 ניתן לראות לפי לוח ד ,.23.כי אחוז בעלי השכלה שלישונית בקרב הנשים ( )53%גבוה מזה של הגברים ( )44%בישראל וברוב מדינות ה ,OECD -למעט מדינות כמו גרמניה וקוריאה אשר אחוז בעלי השכלה שלישונית בקרב הגברים גבוה לעומת נשים .בהשוואה למדינות ה ,OECD -שיעור הנשים בישראל בעלות ההשכלה הגבוהה הנו הגבוה ביותר למעט קנדה. 10 30 שיעור בעלי השכלה גבוהה בציר האנכי של תרשים ד .6.מוצג שיעור בוגרי חטיבה עליונה .בציר האופקי מוצג שיעור בעלי השכלה שלישונית .ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד ,עם 85%בוגרי חט”ע ו 49%-אקדמאים בקרב בני ,64-25וקודמת לה רק קנדה .ממוצע ה OECD -נמצא במרכז התרשים והמיקום של ישראל הוא ברביע האיכותי ביותר. ברביע 1נמצאות המדינות החלשות ביותר על פי מדד זה ,ובהן שיעור בוגרי התיכון נמוך ורק מעט בעלי השכלה שלישונית .צרפת ,פורטוגל ,איטליה ,יוון ,מקסיקו ,טורקיה וצ’ילה בולטות ברביע זה. ברביע 2נמצאות מדינות שבהן שיעור בוגרי התיכון הנו גבוה אך לא רבים רכשו השכלה גבוהה .ניתן למצוא לדוגמה את גרמניה ,אוסטריה וסלובניה ברביע זה. ברביע 3שיעור גבוה של אקדמאים ,כאשר לא רבים באופן יחסי מסיימי חט”ע .ניתן למצוא לדוגמה את הולנד ,ניו-זילנד ,איסלנד ,ספרד ובלגיה ברביע זה. ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה נשים גברים עד השכלה על-תיכונית השכלה שלישונית עד השכלה על-תיכונית השכלה שלישונית 56 66 59 85 70 69 67 67 83 65 79 70 52 44 34 41 15 30 31 33 33 17 35 21 30 48 47 63 53 81 76 59 62 63 74 52 78 66 59 53 37 47 19 24 41 38 37 26 48 22 34 41 בישראל אחוז הזכאים לתעודת בגרות מתוך הלומדים בי”ב גבוה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים (בתשע”ד 68.7% ,מהבנות לעומת 61.8%מהבנים ,מקור :אגף בחינות ,משרד החינוך) .המיפוי של בעלי השכלה גבוהה לפי מגדר משלים ומחדד את תמונת השכלת הנשים לעומת גברים. ברביע 4שבו נמצאת ישראל ,לצד מדינות צפון אמריקה וסקנדינביה ,שיעור בוגרי התיכון גבוה ושיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה. לאור הקורלציה בין שיעור בעלי השכלה גבוהה לבין שיעור בוגרי חטיבה עליונה בישראל בדקנו את שיעור האקדמאים מקרב בוגרי התיכון. 168 בישראל שיעור בוגרי התיכון גבוה ומתוכם שיעור גבוה מהמסיימים ממשיכים להשכלה גבוהה. ישראל נמצאת עם 57%בוגרי השכלה גבוהה מתוך 85%מסיימי תיכון לצד מדינות צפון אמריקה וסקנדינביה (ללא אסטוניה) ומדורגת במקום גבוה מאוד. 169 5 הלוח הבא מציג את ההבדל בין גברים לנשים לפי תחומי הלימודים. לוח ד24. התפלגות סטודנטים חדשים לתואר ראשון לפי תחום הלימודים וחלקן של הנשים בכל תחום ב2013- מדעי החברה ,מדעי הרוח, חינוך ,עסקים ומשפטים מדינה מדעים והנדסה בריאות ורווחה אחר חשבונאות לאומית בחינוך בהשוואה לOECD- יש מספר דרכים להשוואה בינלאומית של עלויות בחינוך .המדדים שיוצעו כאן בוחנים היבטים שונים שלהן .נבחין כאן בין שני היבטים :האחד הוא השוואה בין מדינות שונות מבחינת המשאבים הריאליים העומדים לרשות התלמידים ,דהיינו ,ההוצאה הדולרית לתלמיד וההיבט האחר הוא המאמץ הכלכלי שהמשק עושה כדי לספק שירותי חינוך ,כלומר שיעור הוויתור על שימושים חילופיים במשאבים בגין ההוצאה לחינוך .להלן נדון בכל אחד משני ההיבטים. א .הוצאה לתלמיד שיעור הלומדים שיעור הנשים בתחום שיעור הלומדים שיעור הנשים בתחום שיעור הלומדים שיעור הנשים בתחום שיעור הלומדים שיעור הנשים בתחום ישראל 69.6 64.4 24.1 34.0 5.8 79.4 0.6 44.0 OECD 54.6 61.1 26.4 29.5 12.4 77.8 6.6 47.8 שיעורי הכניסה ללימודי תואר אקדמי גבוהים יותר בקרב נשים לעומת גברים .בישראל שיעור הנשים מהנרשמים החדשים ללימודים אקדמיים הנו 58%בעוד ששיעור הגברים עומד על 42%בלבד. ההשוואה בין גברים לנשים מראה כי ברוב המדינות ,כולל ישראל ,נשים לומדות יותר מגברים בתחומי מדעי החברה והרוח ,חינוך ,עסקים ומשפטים ,בריאות ורווחה אך נרשמות פחות ללימודי מדעים, הנדסה ואחר .בישראל שיעור הנשים הלומדות בריאות ורווחה מגיע לכ.80%- אחת המטרות החשובות של השוואות רוחביות בין מדינות ,או אורכיות באותה מדינה על פני זמן, היא הבנת הקשר בין משאבים להישגים .כדי להגיע להבנה כזאת יש לאמוד נכונה את השינויים במשאבים הריאליים המושקעים בתלמיד ולהפריד אותם מהשינויים במחיריהם. המדד המרכזי המשמש את ה EAG -להשוואת הערך הריאלי של תשומות בחינוך (בסך הכול ובממוצע לתלמיד ,לפי דרגות חינוך) בין מדינות שונות ,הוא ההוצאה הלאומית לחינוך במונחי מטבע מקומי, מתורגמת למטבע מוסכם .שערי חליפין אלו המשמשים לצורך קביעת סרגל אחיד ב EAG -אינם השערים המוכרים לקניית דולרים בשוק המט”ח (כגון השער היציג) ,אלא שער Purchasing ( PPP 14 Power Parity ) ,המשווה בין שני משקים מבחינת מחירו של סל מוצרים ושירותים נתון .אם סל זה עולה 1,000ש”ח בישראל ו 250-דולר בארה”ב ,שער החליפין PPPשל ישראל מול ארה”ב הוא .4בפרק זה שער ה PPP -הוא .4.006 כאמור ,מטרת החישוב היא להגיע לקירוב טוב יותר של השוואת סך המשאבים הריאליים -מספר שעות ההוראה שתלמיד מקבל ,הציוד הניתן לו וכד’ -בין מדינות שונות .לדוגמה ,ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי בישראל ב 2012-הייתה 6,931דולר ,זאת בהשוואה לכ 11-אלף דולר במדינות הברית וקרוב לכשבעת אלפים דולר בצרפת ,ספרד וניו-זילנד .פירוש הדבר לכאורה הוא שסך המשאבים הריאליים העומדים לרשות תלמיד בישראל הוא 63%ממה שמעניקה ארה”ב ודומה להוצאה לתלמיד בצרפת .כלומר ,תרגום ההוצאות המקומיות לחינוך באמצעות שער החליפין PPP אמור לאפשר השוואה של התשומות הריאליות ,ולנטרל את ההפרשים במחירי התשומות בין מדינות, הנובעים מהפרשי משכורות המורים ומחירי הציוד וכד’. ה EAG -מדווח על הוצאות הנוגעות למוסדות החינוך בלבד ,אך באלה לא נכללו הוצאות למינהל כללי ולפעילויות לימודיות שאינן במסגרת מוסדות אלו .ההוצאות מהוות סכום כולל של ההוצאה הפרטית והציבורית לשנת .2012 מלוח ד .25.עולה שההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מההוצאה לתלמיד בכל המדינות ההשוואה, למעט צ’כיה. 170 14שער זה משמש גם להשוואות רבות אחרות ,כגון השוואות של התמ”ג עצמו ,הוצאות לבריאות וכד’ PPP .לחישוב הוצאה לאומית לחינוך (לפי תמ”ג) שונה משערו של ה PPP -המחושב לצורכי שכר (יכולת צריכה פרטית) 171 לוח ד25. התרשים מתאר את הגידול בסך ההוצאה השנתית בין 2005ל 2012-לצד השינוי במספר התלמידים. רואים בבירור כי ההוצאה לתלמיד הנה פונקציה של אותם שני מרכיבים. הוצאה לתלמיד בדולרים PPPלפי שלב חינוך 2012 תרשים מדינה חינוך יסודי ועד השכלה שלישונית ישראל 7,903 10,220 OECD יחס ההוצאה לתלמיד בישראל לעומת ממוצע הOECD- ארה"ב איטליה גרמניה דנמרק ניו-זילנד ספרד פורטוגל פינלנד צ'כיה צרפת קוריאה ד7. הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד ,מספר התלמידים וסך ההוצאה על החינוך ()2012-2005 השינוי במספר התלמידים 2012-2005 השינוי בהוצאה לחינוך 2012-2005 השינוי בהוצאה השנתית לתלמיד 2012-2005 77% 54% 15,494 8,744 11,363 – 9,443 9,040 7,952 11,030 7,684 10,450 9,569 התרשים הבא מציג את הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל משנת 2005ועד 2012בהשוואה לממוצע ה OECD -והמדינות הנבחרות .כולל חינוך יסודי ,על-יסודי ועל-תיכוני לא שלישוני. 45% 38% 34% 23%26% 21% 4% 5% ארה”ב איטליה 1 1 - % - % 10%-10% 3% 1% 4% צרפת 7% 10% 14% 12%14% 25% 14% 12% 3% ספרד פינלנד 2 - % OECD צ’כיה פורטוגל קוריאה ישראל 3 3 - % - % - 15% - 14% - בין השנים 2005ל 2012-ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך ( 54%לעומת 14%בממוצע ה )OECD -אחרי טורקיה ,ובמקום הראשון בגידול במספר התלמידים .הגידול במספר התלמידים בישראל באותן השנים מסתכם ב 12%-לעומת ירידה בממוצע של 3%במספר התלמידים במדינות ה .OECD -יש להדגיש ,כי מתוך כל המדינות חברות בOECD - ישראל היא המדינה שבה אחוז הגידול של מספר התלמידים היה הגבוה ביותר .באותה תקופה היו מדינות שבהן מספר התלמידים ירד משמעותית (לדוגמה ,פולין ,-23%אסטוניה ,-19%צ'כיה -15% וקוריאה .)-14% הגדלת ההוצאה לחינוך התחלקה בין מספר גדול של תלמידים הנובע הן מהריבוי הטבעי והן מההגירה החיובית לישראל ,כך ששיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו גבוה יחסית למדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ואף שלילי. בשנים ,2012–2005הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל הסתכם ב 38%-לעומת ממוצע ה OECD -שהסתכם ב( .21%-מקום שישי מתוך 28מדינות). לדוגמה ,סך הגידול בהוצאה השנתית לחינוך בשנים 2005ל 2012-נמוך בקוריאה מאשר בישראל ועומד על סך של ,25%אך קיטון במספר התלמידים בקוריאה ( )–14%לעומת גידול בישראל ()12%+ מציג עלייה של 45%בהוצאה לתלמיד בקוריאה לעומת 38%בלבד בישראל. 172 173 ב .המאמץ הכלכלי בגין השקעה בחינוך -אחוז מהתוצר המקומי יש להבחין בין ההוצאה הריאלית לחינוך ,שנאמדה בקירוב בסעיף הקודם ,לבין המאמץ הכלכלי. ההוצאה הריאלית היא אומדן במחירים קבועים ,ואילו המאמץ הכלכלי נאמד במחירים שוטפים. המאמץ הכלכלי מוגדר כיחס במדינות שונות בין סך ההוצאה על מוסדות חינוך לבין סך התמ”ג של אותה מדינה .השוואה זו מצביעה על מידת הוויתור על שימושים חלופיים בתוצר בגין ההוצאות על שירותי חינוך .במדד זה ,הסכום הכולל של ההוצאה באותה שנה מצביע על מידת המאמץ הכלכלי. לוח ד26. שיעור ההוצאה על חינוך בשלבי החינוך השונים כאחוז מהתמ”ג ב2012- מדינות כל שלבי החינוך יסודי ,על-יסודי ועל-תיכוני ישראל 6.5% 5.3% 4.4% 3.7% ניו-זילנד קוריאה ארה"ב פורטוגל פינלנד צרפת גרמניה צ'כיה ספרד איטליה דנמרק 6.9% 6.7% 6.4% 5.9% 5.8% 5.3% 4.4% 4.4% 4.3% 3.9% - 5.0% 3.7% 3.6% 4.5% 3.9% 3.8% 3.1% 2.8% 3.1% 3.0% 4.7% OECD בשנת 2012הוציאה ישראל על מוסדות חינוך יסודי ,על-יסודי ועל-תיכוני 4.4%מסך כל התוצר, שיעור הגדול מהשיעור המקביל ב OECD -בכ.19%- 174 175 עובדות ונתונים תשע”ה משרד החינוך מינהל כלכלה ותקציבים
© Copyright 2024