תשע”ה 2 0 1 6

‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫עובדות‬
‫ונתונים‬
‫תשע”ה‬
‫‪2016‬‬
‫מינהל כלכלה ותקציבים‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫עובדות‬
‫ונתונים‬
‫תשע”ה‬
‫‪2016‬‬
‫כתבו וערכו‪:‬‬
‫יואב אזולאי‪ ,‬דניאל לוי‪-‬מזלום‪,‬‬
‫פנחס קליין‪ ,‬רכאן מוראד שנאן‬
‫ירושלים‪ ,‬תשע”ו ‪2016 -‬‬
‫מינהל כלכלה ותקציבים‬
‫תוכן העניינים‬
‫דבר מנהל מינהל כלכלה ותקציבים ‪6 ......................................................................‬‬
‫דבר מנהל אגף א’ כלכלה וסטיסטיקה ‪8 ...................................................................‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫פרק א ‪ -‬התפתחות מערכת החינוך‪11 .....................................................................‬‬
‫‪ .1‬התלמידים במערכת החינוך ‪14 ...............................................................................‬‬
‫‪ .2‬ניגשים וזכאים לבגרות ‪23 ....................................................................................‬‬
‫‪ .3‬שיעורי הלמידה והנשירה במערכת החינוך ‪28 .......................................................‬‬
‫‪ .4‬השכלה גבוהה ‪32 ...............................................................................................‬‬
‫‪ .5‬עובדי הוראה במערכת החינוך ‪36 ........................................................................‬‬
‫‪ .6‬מדדי התפתחות של מערכת החינוך ‪40 ................................................................‬‬
‫‪ .7‬חינוך מבוגרים ‪44 ...............................................................................................‬‬
‫פרק ב ‪ -‬עובדות ונתונים כלכליים ‪57 .......................................................................‬‬
‫‪ .1‬תקציב משרד החינוך ‪59 .......................................................................................‬‬
‫‪ .2‬שכר המורים ‪67 ..................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ההוצאה הלאומית לחינוך‪69 ..................................................................................‬‬
‫‪ .4‬הההוצאות הפרטיות והציבוריות במוסדות החינוך ‪72 ..............................................‬‬
‫פרק ג ‪ -‬שקיפות תקציבית וצמצום פערים במערכת החינוך ‪81 .................................‬‬
‫‬
‫‪ .1‬בתי הספר היסודיים ‪85 ........................................................................................‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ .2‬בתי ספר בחטיבת הביניים ‪98 ...............................................................................‬‬
‫‪ .3‬בתי הספר בטיבה העליונה ‪106 .............................................................................‬‬
‫‪ .4‬צמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך ‪112 ............................................................‬‬
‫‪ .5‬נספחים ‪116 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬מונחים ‪124 ..........................................................................................................‬‬
‫פרק ד ‪ -‬מערכת החינוך בישראל בראיה השוואתית בינלאומית ‪129 ............................‬‬
‫‬
‫‪ .1‬שכר המורים בישראל בהשוואה ל‪137 ....................................................... OECD -‬‬
‫‬
‫תיאום והפקה‪ :‬לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫כתובת לתקשורת‪ :‬מינהל כלכלה ותקציבים‪ ,‬ירושלים‪91911 ,‬‬
‫דוא”ל‪danielle@education.gov.il :‬‬
‫אתר‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalCalcala :‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ .2‬תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה ל‪149 .............................................. OECD -‬‬
‫‪ .3‬שעות הוראה שנתיות של מורים ‪158 .....................................................................‬‬
‫‪ .4‬מצב ישראל לפי רמת ההשכלה בהשוואה ל‪164 ......................................... OECD -‬‬
‫‪ .5‬חשבונאות לאומית בחינוך בהשוואה ל‪171 ................................................. OECD -‬‬
‫‪5‬‬
‫דבר מנהל מינהל כלכלה ותקציבים‬
‫אני מתכבד להציג בפניכם את הפרסום המרכז של מינהל כלכלה ותקציבים‪ ,‬אשר‬
‫סוקר את מערכת החינוך הישראלית מהיבטים כלכליים ותקציביים‪ .‬‬
‫הפרסום כולל פריזמה של נתונים תקציביים‪ ,‬כלכליים וסטטיסטיים על מערכת‬
‫החינוך‪ ,‬כולל מגוון השוואות בינלאומית ביחס למדינות ה‪.OECD -‬‬
‫ברצוני להסב את תשומת לבכם שחלק גדול מהנתונים המופיעים בפרסום זה‪ ,‬וכן נתונים‬
‫נוספים‪ ,‬מופיעים במערכת השקיפות החינוכית החדשה שמפרסם מינהל כלכלה ותקציבים‪.‬‬
‫המערכת החדשה כוללת את כל הנושאים המתוקצבים ברמת בית הספר בראייה רשותית‬
‫ובית ספרית ומאפשרת השוואה בין בתי ספר ורשויות לפי מגוון חתכים‪ .‬השנה נציג במערכת‬
‫השקיפות גם את נתוני "התמונה החינוכית" ברמה הרשותית‪.‬‬
‫נתוני השקיפות החינוכית מהווים בסיס לקבלת החלטות וקביעת מדיניות של הנהלת המשרד‪ .‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬משרד החינוך התחיל ביישום תכנית לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי וחטיבות‬
‫הבינים בשנת הלימודים תשע"ה‪ .‬זאת‪ ,‬כתוצאה מניתוח ממצאי תקצוב מערכת החינוך ממקורות‬
‫ממשלתיים‪ ,‬כפי שעלה בנתוני השקיפות התקציבית לשנים תשע"ב‪-‬תשע"ד‪ ,‬שהעיד על כך‬
‫שלא זו בלבד שהיקף התקצוב הפרוגרסיבי אינו מניח את הדעת‪ ,‬אלא שבמקרים מסוימים‬
‫התקצוב בפועל היה רגרסיבי בין קבוצות הטיפוח ובין מגזרים במערכת החינוך‪.‬‬
‫ברצוני להודות לעובדי אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה במינהל כלכלה ותקציבים בראשות מר‬
‫יואב אזולאי‪ ,‬שעסקו בהכנת הפרסום ואחראיים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מערכת השקיפות החינוכית‬
‫והפקת נתוני מערכת החינוך לצורך הצגת חוברת ה‪ )Education at a Glance) EAG -‬של‬
‫מדינות ה‪. OECD -‬‬
‫‬
‫מר משה שגיא‬
‫סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫דבר מנהל אגף א’ כלכלה וסטיסטיקה‬
‫סטטיסטיקה היא אחד הכלים החשובים והאפקטיביים ביותר לניהול דינמי של‬
‫מערכת נתונים מודרנית‪.‬‬
‫הפרסום “עובדות ונתונים” מציג את פרופיל מערכת החינוך בישראל‪ ,‬תקציבה‬
‫והתפתחותה לאורך השנים‪.‬‬
‫בכוונתו לפתוח צוהר לציבור הרחב המוצאים עניין במערכת החינוך בישראל‪ ,‬על‪-‬‬
‫ידי הצגת נתונים מרכזיים באופן נגיש הכולל ממצאים עיקריים במגוון תחומים‪.‬‬
‫החוברת מיועדת לסייע להנהלה ועובדי משרד החינוך‪ ,‬לכנסת ולחוקרים לקבל תמונה רחבה‬
‫יותר המבוססת נתונים לשם קבלת החלטות לטיוב המערכת‪.‬‬
‫המידע על מערכת החינוך‪ ,‬מוצג בלוחות‪ ,‬תרשימים וניתוחים כלכליים וסטטיסטיים ומחולק‬
‫לארבעה חלקים‪.‬‬
‫בפתיחת החוברת מובאים נתונים סטטיסטיים כמותיים המתארים את התפתחות המערכת‬
‫החינוכית וכוללים מאפיינים שונים על תלמידים כמו שיעור זכאים לבגרות‪ ,‬שיעור הנושרים‪,‬‬
‫ומאפייני כוח ההוראה‪ .‬המידע מוצג ברמות פילוח לפי מגדר‪ ,‬שלבי חינוך‪ ,‬מגזר ופיקוח‪.‬‬
‫את הנתונים הכמותיים חיזקנו בנתונים כלכליים ותקציביים‪ .‬חלק זה משקף את התמורות שחלו‬
‫בתקציב משרד החינוך בשנים ‪ 2000‬ועד ‪ .2016‬רפורמות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה” השפיעו‬
‫על שכר המורים ומוצגים בפרק זה לצד נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬מתומצת בפרסום מסוג זה‪ ,‬כלל נתוני מערכת השקיפות התקציבית ואת התוכנית‬
‫לצמצום פערים‪ .‬מערכת השקיפות פתוחה לקהל והחלה לספק למחליטים מידע וניתוחים‬
‫על חלוקת התקציב לפי מגזר‪ ,‬שלבי החינוך וחמישונים חברתיים‪-‬כלכליים‪ .‬תוצאות מערכת‬
‫השקיפות הובילו ליישום התוכנית לתקצוב הדיפרנציאלי‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לצד פרסום מקיף המוצג מדי שנה‪ ,‬מובאים נתוני השוואה בינלאומית על נושאים‬
‫נבחרים במערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות החברות ב‪ .OECD -‬‬
‫פרסום זה המקבץ מידע רב‪ ,‬הוא ללא ספק כלי חשוב להבנת התפתחות מערכת החינוך בשנים‬
‫האחרונות ומהווה נדבך נוסף בשרשרת פרסומים הקשורים ותלויים אחד בשני ומציגים תמונה‬
‫תוצאתית כוללת לנעשה במשרד באופן שקוף יותר וזמין יותר‪.‬‬
‫המידע מפורסם באתר המינהל ומלווה במצגות והסברים‪.‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalCalcala‬‬
‫יואב אזולאי‬
‫מנהל אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫א‬
‫פרק א‬
‫התפתחות‬
‫מערכת החינוך‬
‫מערכת החינוך עברה כמה שלבי התפתחות עיקריים מאז קום המדינה‪ .‬רק בשנים האחרונות יושמו‬
‫הרפורמות ‘אופק חדש’ ו’עוז לתמורה’‪ ,‬שהביאו שינויים בתנאי העבודה של המורים ושיפורים בשכרם‪.‬‬
‫הרפורמות הללו היו הכרחיות כדי לספק שירותי חינוך מתקדמים לאוכלוסיית ישראל ‪ -‬והתוצאות‬
‫מעידות בעד עצמן‪ :‬שיעור בעלי תואר אקדמי בישראל מציב אותה במקום השני ב‪.OECD -‬‬
‫שיעור הלומדים (בכל שלבי החינוך‪ ,‬כולל גני ילדים והשכלה גבוהה) בקרב כלל אוכלוסיית ישראל‬
‫גבוה משיעורם ב‪ 30.3%( .OECD -‬בישראל לעומת ‪ 23.5%‬בארגון)‪ .‬שיעור זה מציב את ישראל‬
‫במקום השני מתוך כלל מדינות ה‪ .OECD -‬לעובדה זו ישנן משמעויות הן בהיבט החברתי והן בהיבט‬
‫התקציבי‪ .‬ראשית‪ ,‬שיעור תלמידים גבוה באוכלוסייה משפיע גם על ביקוש גבוה לכיתות ולמורים‪.‬‬
‫פניית שיעור גבוה יחסית מתוך בעלי חינוך שלישוני להוראה יוצרת תחרות בשוק העבודה ודוחפת‬
‫לגיוס כוח אדם איכותי‪ .‬שנית‪ ,‬שיעורם הגבוה של הלומדים מתוך כלל האוכלוסייה אינו רק תוצאה‬
‫דמוגרפית של מבנה גילים צעיר‪ ,‬אלא גם תוצאה של שיעור לומדים גבוה ושיעור נשירה נמוך בחינוך‬
‫היסודי והעל‪-‬יסודי (חטיבת הביניים והחטיבה העליונה גם יחד)‪ ,‬דבר המחייב טיפול רחב היקף‬
‫באוכלוסיות המתקשות בלימודים‪ .‬עם זאת‪ ,‬החזקת תלמידים בגיל העשרה במסגרת חינוכית ובמעגל‬
‫הלימודים עד גיל ‪ 18‬הינה בעלת ערך חברתי רב‪ .‬לבסוף‪ ,‬שיעור הלומדים הגבוה בישראל משית על‬
‫המדינה עול תקציבי גדול בהשוואה למדינות אחרות‪.‬‬
‫הנתונים בפרק זה מתייחסים לכלל מערכת החינוך‪ ,‬החל מגן הילדים ועד לסוף בית הספר העל‪-‬יסודי‪,‬‬
‫וכן לתלמידים בחינוך העל‪-‬תיכוני‪ ,‬באוניברסיטאות ובמכללות‪ .‬רוב נתוני החינוך הערבי בפרק כוללים‬
‫גם את המגזר הדרוזי והבדואי (אלא אם צוין אחרת)‪ .‬רוב הנתונים בפרק אינם כוללים תלמידים‬
‫הלומדים במסגרות אחרות ‪ -‬ישיבות קטנות‪ ,‬בתי ספר לחניכים‪ ,‬בתי ספר תעשייתיים ומעונות חסות‬
‫(אלא אם צוין אחרת)‪ .‬הנתונים לגבי גני ילדים נכונים לחודש ינואר‪ .‬בסוף שנת ‪ 2015‬עמד מספר‬
‫התלמידים בגני הילדים על ‪ 479‬אלף‪.‬‬
‫מגמות עיקריות‬
‫בין שנות הלימודים תש”ס לתשע”ה גדל מספר התלמידים בכל המגזרים ובכל שלבי החינוך (לא‬
‫כולל חינוך גבוה)‪ ,‬כאשר החינוך העברי גדל ב‪ 27%-‬והחינוך הערבי בכ‪.61%-‬‬
‫בחינוך העברי‪ ,‬קצב הגידול של תלמידי החינוך החרדי הוא הגבוה ביותר‪ ,‬ובתשע”ה הם היוו ‪25%‬‬
‫מסך כל התלמידים‪ ,‬לעומת ‪ 17%‬בתש”ס‪.‬‬
‫בשנים תש”ע עד תשע”ה גדל מספר תלמידי החינוך המיוחד בקצב גבוה יותר מקצב הגידול בקרב‬
‫כלל התלמידים (כ‪ 33%-‬לעומת ‪ .)13.5%‬הדבר נבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משינוי הגדרות של סוגי לקויות‪,‬‬
‫שילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל והגברת המודעות לנושא (בעיקר במגזר החרדי ובמגזר‬
‫הלא יהודי)‪.‬‬
‫שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך בחינוך העברי ובחינוך הערבי נותר קבוע לאורך השנים‪.‬‬
‫‪ 288‬אלף תלמידים נהנו מיוח”א‪ ,‬כאשר במגזר הדרוזי והצ’רקסי ‪ 100%‬מבתי הספר כלולים‬
‫במסגרות אלו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר הניגשים לבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות‪.‬‬
‫קיימת ירידה בשיעור הנושרים בחינוך הערבי משנת ‪ 2008‬ועד היום‪.‬‬
‫קיים גידול מתמיד במספר הסטודנטים ומקבלי התארים‪ ,‬ועיקרו נובע מעליית מספר הסטודנטים‬
‫במכללות האקדמיות‪.‬‬
‫קיימת עלייה במספר התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה‪.‬‬
‫קיימת עלייה בשיעור המורים בעלי התואר האקדמי המועסקים במערכת החינוך‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ישנה עלייה בממוצע שעות ההוראה לתלמיד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה ירידה בממוצע התלמידים לכיתה בכל שלבי החינוך ובעיקר בחטיבות הביניים‪.‬‬
‫הפרק מציג נתונים סטטיסטים עיקריים על מערכת החינוך ומספק מידע על ההתפתחויות שחלו בה‬
‫לאורך השנים‪ .‬הוא כולל שבעה חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון מתייחס לתלמידים ומציג סטטיסטיקה ומגמות משלב החינוך הקדם‪-‬יסודי ועד לשלב‬
‫החינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬לרבות נתוני תלמידים‪ ,‬זכאות לבגרות ומקבלי תארים‪ ,‬וזאת לפי משתנים שונים‪,‬‬
‫כגון סוג פיקוח‪ ,‬מגזר ומגדר‪.‬‬
‫החלק השני מציג נתונים על נבחנים וזכאים לבגרות לפי מגזר ומגדר‪.‬‬
‫החלק השלישי מתייחס לשיעורי למידה ונשירה במערכת החינוך‪.‬‬
‫החלק הרביעי מציג את נתוני ההשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫החלק החמישי מציג נתונים אודות עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל באמצעות מבחר מדדים‪,‬‬
‫כגון גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬מגדר ומגזר‪.‬‬
‫החלק השישי מציג מדדי התפתחות של מערכת החינוך לאורך השנים‪ ,‬כגון ממוצע שעות לתלמיד‬
‫וכיתה לפי שלבי החינוך השונים‪.‬‬
‫מורים‬
‫תלמידים‬
‫החלק השביעי מתייחס לתוכניות הלימוד בתחום חינוך מבוגרים בישראל בשנות הלימודים תשע”ד‪-‬‬
‫תשע”ה לפי מאפיינים שונים כגון מגדר‪ ,‬גיל וסוג אוכלוסייה‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫תשע”ה‬
‫‪12‬‬
‫תשע”ד‬
‫תשע”ג‬
‫תשע”ב‬
‫תשע”א‬
‫תש”ע‬
‫תשס”ה‬
‫תש”ס‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬
‫תרשים‬
‫א‪1.‬‬
‫התלמידים במערכת החינוך‬
‫התלמידים במערכת החינוך לפי שלב חינוך‪ ,‬מהחינוך הקדם‪-‬יסודי ועד לחינוך הגבוה (באלפים)‬
‫‪2,478‬‬
‫‪14‬‬
‫‪336‬‬
‫‪2,412‬‬
‫‪2,354‬‬
‫‪14‬‬
‫‪336‬‬
‫‪2,298‬‬
‫‪15‬‬
‫‪326‬‬
‫‪15‬‬
‫‪332‬‬
‫חט”ע‬
‫‪410‬‬
‫‪2,238‬‬
‫‪14‬‬
‫‪317‬‬
‫‪2,199‬‬
‫‪2,013‬‬
‫‪13‬‬
‫‪309‬‬
‫‪35‬‬
‫‪255‬‬
‫חט”ב‬
‫‪1,663‬‬
‫‪281‬‬
‫יסודי‬
‫‪1,622‬‬
‫‪1,593‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪1,534‬‬
‫‪1,509‬‬
‫‪40‬‬
‫‪216‬‬
‫‪1,391‬‬
‫‪465‬‬
‫‪440‬‬
‫‪420‬‬
‫‪384‬‬
‫‪373‬‬
‫‪368‬‬
‫‪332‬‬
‫‪280‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ה‬
‫‪2004/05‬‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫גני ילדים ציבורים*‬
‫בתי ספר**‬
‫אוניברסיטאות‪ ,‬מכללות‬
‫וחינוך על תיכוני‬
‫מוסדות אחרים***‬
‫א‪2.‬‬
‫‪533‬‬
‫‪521‬‬
‫‪512‬‬
‫‪501‬‬
‫‪1,595‬‬
‫‪1,907‬‬
‫‪492‬‬
‫‪1,876‬‬
‫‪486‬‬
‫חינוך עברי‬
‫‪1,415‬‬
‫‪1,390‬‬
‫‪425‬‬
‫‪1,299‬‬
‫‪332‬‬
‫‪1,253‬‬
‫חינוך ערבי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫כ‪ 75%-‬מאוכלוסיית התלמידים הכוללת בשנת הלימודים תשע”ה (‪ )2014/15‬לומדים בחינוך העברי‬
‫וכ‪ 25%-‬בחינוך הערבי‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה (‪ )2014/15‬עמד מספר התלמידים במערכת החינוך‪ ,‬מגני הילדים ועד‬
‫לאוניברסיטאות‪ ,‬על ‪ - 2,478,000‬גידול של ‪ 637,000‬תלמידים משנת תש”ס‪.‬‬
‫בחינוך הגבוה (אוניברסיטאות‪ ,‬מכללות וחינוך על‪-‬תיכוני) ניכר גידול משמעותי של ‪ 120,000‬תלמידים‬
‫(‪ )55%‬בשנים אלו‪.‬‬
‫סך כל התלמידים במערכת החינוך לאחר הקמת המדינה עמד על ‪ .140,000‬נכון להיום‪ ,‬מספר‬
‫התלמידים במערכת החינוך גדול פי ‪.18‬‬
‫בין תש”ס לתשע”ה גדל מספר התלמידים בגני ילדים ובבתי ספר בכ‪ .35%-‬באותה תקופה גדל‬
‫תקציב משרד החינוך במחירים קבועים בכ‪.80%-‬‬
‫רפורמת טרכטנברג היא הסיבה העיקרית לגידול המשמעותי במספר התלמידים בגני ילדים בשנת‬
‫תשע”ג‪.‬‬
‫משנת תשע”ב מספר הסטודנטים בחינוך הגבוה ובמוסדות האחרים גדל רק מעט‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬גידול‬
‫מספר התלמידים ניכר בעיקר בבתי ספר ובגני ילדים‪.‬‬
‫‪1,541‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,450‬‬
‫‪1,724‬‬
‫‪1,585‬‬
‫תש”ס‬
‫תשס”ה‬
‫תש”ע‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א‬
‫‪1999/00 2004/05 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫* נתוני גני ילדים נכונים לחודשי ינואר‪ .‬בסוף שנת ‪ 2015‬מספר הילדים עמד על ‪ 479,000‬תלמידים‪.‬‬
‫** תלמודי תורה נכללים בחינוך היסודי‪.‬‬
‫*** מוסדות אחרים ‪ -‬כוללים מסגרות של משרד העבודה והרווחה ומשרד הדתות (לשעבר)‪ ,‬החל משנת תשס”ט (‪ - )2008/09‬רק תלמידים‬
‫בבתי ספר לחניכים תחת השגחת משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2,128‬‬
‫‪2,062‬‬
‫‪2,012‬‬
‫‪1,951‬‬
‫‪1,841‬‬
‫‪1,305‬‬
‫‪972‬‬
‫תרשים‬
‫מספר התלמידים (באלפים) בחינוך העברי ובחינוך הערבי ‪ -‬בתי ספר וגני ילדים‬
‫נתוני התלמידים בחינוך הערבי כוללים את התלמידים במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי‪ ,‬הבדואי והצ’רקסי‪.‬‬
‫בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל החינוך העברי ב‪ ,27%-‬והחינוך הערבי ‪ -‬בכ‪ .61%-‬בפילוח לפי‬
‫תקופות בנות ‪ 5‬שנים‪ ,‬אחוז הגידול במספר התלמידים בחינוך העברי ובחינוך הערבי הנו כדלקמן‪:‬‬
‫שיעור הגידול במספר התלמידים לפי לאום‬
‫לוח‬
‫א‪1.‬‬
‫תש”ס‪-‬תשס”ה‬
‫חינוך עברי‬
‫חינוך ערבי‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪28.0%‬‬
‫תשס”ה‪-‬תש”ע‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪14.4%‬‬
‫תש”ע‪-‬תשע”ה‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪9.7%‬‬
‫משנת תש”ס קיימת בחינוך העברי עלייה בקצב גידול מספר התלמידים‪ ,‬ואילו בחינוך הערבי קיימת‬
‫ירידה‪.‬‬
‫בעבר קצב הגידול היה גבוה יותר בחינוך הערבי בהשוואה לחינוך העברי‪ ,‬אולם משנת תש”ע המגמה‬
‫התהפכה ‪ -‬ובתקופה תש”ע עד תשע”ה קצב הגידול בחינוך העברי היה גבוה יותר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫תרשים‬
‫א‪3.‬‬
‫תרשים‬
‫מספר הילדים בני ‪ 0‬עד ‪ 4‬לפי מגזר בשנים ‪( 2014-2004‬אלפים)‬
‫‪650‬‬
‫‪635‬‬
‫‪618‬‬
‫‪199‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪601‬‬
‫‪581‬‬
‫‪562‬‬
‫א‪4.‬‬
‫‪547‬‬
‫‪533‬‬
‫‪519‬‬
‫‪507‬‬
‫‪497‬‬
‫‪198‬‬
‫‪197‬‬
‫‪194‬‬
‫‪193‬‬
‫‪192‬‬
‫‪196‬‬
‫‪198‬‬
‫‪200‬‬
‫‪202‬‬
‫‪203‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫כניסות לכיתה א’ ומספר לידות חי ‪ 6‬שנים קודם לכן‬
‫‪117,473‬‬
‫‪112,543‬‬
‫‪109,559‬‬
‫‪107,324‬‬
‫‪107,485‬‬
‫מגזר ערבי‬
‫מגזר יהודי‬
‫בשנים ‪ 2014-2004‬עלה מספר הילדים בני ‪ 4-0‬במגזר היהודי בהתמדה ‪ -‬מ‪ 497,000-‬לכ‪650,000-‬‬
‫ילדים (עלייה של כ‪ .)31%-‬לעומת זאת‪ ,‬מספר הילדים מ‪ 4-0-‬ירד בכ‪( 2%-‬כ‪ 3,000-‬ילדים)‪ .‬עד‬
‫שנת ‪ 2009‬נרשמה ירידה של יותר מ‪ ,5%-‬אולם בשנים האחרונות נרשמת עלייה של כ‪.4%-‬‬
‫בתקופה הנבדקת גדל הפער במספר הילדים בין שני המגזרים ב‪ 155,000-‬תלמידים‪ ,‬מספר המייצג‬
‫גידול של ‪.53%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪102,466‬‬
‫‪104,118‬‬
‫‪98,604‬‬
‫‪95,556‬‬
‫‪93,191‬‬
‫‪39,450‬‬
‫‪39,136‬‬
‫‪38,982‬‬
‫‪38,801‬‬
‫‪40,850‬‬
‫‪41,337‬‬
‫‪40,931‬‬
‫‪36,472‬‬
‫‪36,499‬‬
‫‪37,889‬‬
‫‪36,695‬‬
‫‪40,243‬‬
‫‪38,178‬‬
‫‪37,902‬‬
‫‪2014‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪109,188‬‬
‫‪105,112‬‬
‫‪104,357‬‬
‫‪103,599‬‬
‫‪2013‬‬
‫לידות חי לפני ‪ 6‬שנים ‪ -‬ערבים‬
‫ערבים שנכנסו לכיתה א’‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫לידות חי לפני ‪ 6‬שנים ‪ -‬יהודים ואחרים‬
‫יהודים ואחרים שנכסו לכיתה א’‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬למ”ס‬
‫מהגרף אנו למדים כי המגמה במספר הכניסות לכיתה א’ דומה לזו של לידות חי ‪ 6‬שנים קודם לכן‪,‬‬
‫אולם מספר הכניסות לכיתה א’ נמוך יותר מאשר מספר הילדים שנולדו‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות לפערים בין כניסות לכיתה א’ ומספר לידות מקומיות הינן‪ ,‬ילדים בגיל ‪ 6‬הלומדים‬
‫בגני ילדים‪ ,‬פטירה ונתוני הגירה‪ .‬‬
‫בשנים ‪ 2008‬עד ‪ 2014‬מספר התלמידים הנכנסים לכיתה א’ ומספר הלידות במגזר היהודי גדל בכ‪-‬‬
‫‪ .18%‬במקביל‪ ,‬במגזר הערבי נרשמה באותה תקופה ירידה של כ‪.4%-‬‬
‫מניתוח המגמות במספר הילדים בני ‪ 4-0‬במגזר הערבי נמצא כי משנת ‪ 2009‬קיימת עלייה‪ .‬אי לכך‪,‬‬
‫צפויה עלייה במספר תלמידי כיתה א’ בשנים הקרובות במגזר זה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תרשים‬
‫א‪5.‬‬
‫תרשים‬
‫מספר התלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בחינוך העברי (באלפים)‬
‫‪1,595‬‬
‫‪312‬‬
‫‪195‬‬
‫‪723‬‬
‫‪1,541‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪303‬‬
‫‪295‬‬
‫‪192‬‬
‫‪192‬‬
‫‪1,450‬‬
‫‪1,415‬‬
‫‪288‬‬
‫‪285‬‬
‫‪190‬‬
‫‪187‬‬
‫א‪6.‬‬
‫‪533‬‬
‫‪1,390‬‬
‫‪283‬‬
‫‪185‬‬
‫‪1,299‬‬
‫‪1,253‬‬
‫‪284‬‬
‫‪272‬‬
‫‪189‬‬
‫‪195‬‬
‫‪682‬‬
‫‪672‬‬
‫‪653‬‬
‫‪637‬‬
‫‪575‬‬
‫‪558‬‬
‫‪366‬‬
‫‪346‬‬
‫‪331‬‬
‫‪300‬‬
‫‪290‬‬
‫‪284‬‬
‫‪252‬‬
‫‪227‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ה‬
‫‪2004/05‬‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫‪99‬‬
‫‪86‬‬
‫‪249‬‬
‫‪699‬‬
‫חט”ע‬
‫מספר התלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בחינוך הערבי (באלפים)‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬למ”ס‬
‫בתשע”ה (‪ )2014/15‬לומדים ‪ 1.6‬מיליון תלמידים במגזר היהודי לעומת ‪ 1.25‬מיליון בשנת תש”ס‬
‫(‪.)1999/2000‬‬
‫בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל מספר התלמידים בחינוך היסודי ב‪ .29%-‬בחטיבת הביניים קיימת‬
‫סטגנציה במספר התלמידים‪ ,‬ובחטיבה העליונה קיימת עלייה של ‪ 15%‬במספרם‪.‬‬
‫גני ילדים‬
‫‪512‬‬
‫‪95‬‬
‫‪84‬‬
‫‪249‬‬
‫‪99‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫‪521‬‬
‫‪501‬‬
‫‪492‬‬
‫‪486‬‬
‫‪91‬‬
‫‪87‬‬
‫‪84‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪78‬‬
‫‪76‬‬
‫‪75‬‬
‫‪251‬‬
‫‪252‬‬
‫‪249‬‬
‫‪247‬‬
‫‪425‬‬
‫‪65‬‬
‫‪68‬‬
‫‪213‬‬
‫‪332‬‬
‫‪50‬‬
‫‪48‬‬
‫‪182‬‬
‫‪93‬‬
‫‪89‬‬
‫‪84‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫‪80‬‬
‫‪53‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ה‬
‫‪2004/05‬‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬למ”ס‬
‫מספר התלמידים בתשע”ה (‪ )2014/15‬עמד על ‪ 533,000‬לעומת ‪ 332,000‬בשנת תש”ס (‪.)1999/2000‬‬
‫בשנים הללו גדל מספר התלמידים בחינוך היסודי ב‪ ,37%-‬בחטיבת הביניים ב‪ 80%-‬ובחטיבה העליונה‬
‫ב‪.100%-‬‬
‫עד לשנת תשע”ב‪ ,‬שיעור המבקרים בגנים הציבוריים במגזר הערבי מסך כל בני שכבת הגיל עמד על‬
‫‪ .72%‬לאחר יישום ועדת טרכטנברג‪ ,‬עלה שיעור זה בשנים תשע”ג עד תשע”ה ב‪ 9%-‬בלבד‪ ,‬כיוון‬
‫שברוב יישובי המגזר המסגרות הציבוריות עבור ילדים בגנים כבר היו מסובסדות‪.‬‬
‫בשנת תשע”ב עמד שיעור הילדים בגנים הציבוריים על כ‪ 82%-‬מסך כל בני שכבת הגיל‪ .‬בעקבות‬
‫יישום ועדת טרכטנברג בשנת תשע”ה‪ ,‬עלה שיעור המבקרים בגנים ל‪.91%-‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫תרשים‬
‫א‪7.‬‬
‫תרשים‬
‫תלמידי החינוך המיוחד לפי סוג מוסד*‬
‫א‪I 8.‬‬
‫התפלגות תלמידי החינוך העברי בכל שלבי החינוך‪ ,‬לפי פיקוח* (אלפים‪ ,‬אחוזים)‬
‫‪723‬‬
‫‪3.83%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪3.75%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪41,464‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪376‬‬
‫‪3.3%‬‬
‫‪39,135‬‬
‫‪37,362‬‬
‫‪36,652‬‬
‫‪33,723‬‬
‫‪31,015‬‬
‫‪40,610‬‬
‫‪38,918‬‬
‫‪36,636‬‬
‫‪34,818‬‬
‫‪32,760‬‬
‫‪30,878‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪21,871‬‬
‫תלמידים במוסדות מיוחדים‬
‫‪29%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪51%‬‬
‫תלמידים בכיתות מיוחדות במוסדות רגילים‬
‫‪16,336‬‬
‫‪22,644‬‬
‫‪16,444‬‬
‫תשס”ה‬
‫‪2004/05‬‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪292‬‬
‫‪230‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪637‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪558‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪507‬‬
‫‪469‬‬
‫‪467‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪73%‬‬
‫תשע”ה תש”ע תש”ס‬
‫‪1999/00 2009/10 2014/15‬‬
‫תש”ס‬
‫תשע”ה תש”ע‬
‫‪1999/00 2009/10 2014/15‬‬
‫תש”ס‬
‫תשע”ה תש”ע‬
‫‪1999/00 2009/10 2014/15‬‬
‫קדם יסודי‬
‫חינוך יסודי‬
‫חינוך על יסודי‬
‫ממלכתי‬
‫ממלכתי‪-‬דתי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫חרדי‬
‫* בראש כל עמודה מוצג סך כל התלמידים בחינוך העברי‪.‬‬
‫** במקבץ ה’קדם‪-‬יסודי’ נכללו נתוני גני הילדים לסוף כל שנה‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* לא נכללו תלמידי חינוך מיוחד הלומדים בכיתות רגילות במוסדות רגילים‪.‬‬
‫בכלל מערכת החינוך העברי חל גידול של ‪ 11%‬בשנים תש”ס עד תש”ע‪ ,‬ושל כ‪ 15%-‬בשנים תש”ע‬
‫עד תשע”ה‪ ,‬כאשר סך כל הגידול עומד על ‪.28%‬‬
‫הגרף מציג הפרדה בין תלמידים בכיתות החינוך המיוחד במוסדות רגילים לבין תלמידים במוסדות‬
‫לחינוך מיוחד‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬כי מספר התלמידים הלומדים בשני סוגי מוסדות הלימוד‪ ,‬דומה‪.‬‬
‫הנתונים כוללים את תלמידי החינוך המיוחד בכל שלבי החינוך‪ ,‬מגני ילדים ועד לחטיבה העליונה‪.‬‬
‫בראש כל עמודה מוצג שיעור תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים בשנתון‪.‬‬
‫תש”ס ‪1999/00 -‬‬
‫תשע”ה ‪2014/15 -‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪25%‬‬
‫תרשים‬
‫‪19%‬‬
‫א‪II 8.‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪56%‬‬
‫שיעור התלמידים בחינוך המיוחד מתוך כלל התלמידים גדל מ‪ 2.2%-‬ב‪ 1999/2000-‬ל‪3.8%-‬‬
‫ב‪ .2014/15-‬גידול זה ניתן להסבר בהגברת המודעות לחינוך המיוחד‪.‬‬
‫באותה תקופה גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד בכ‪( 150%-‬מכ‪ 33,000-‬לכ‪ 82,000-‬תלמידים)‪.‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬כחצי מהתלמידים למדו במוסדות מיוחדים וכחצי בכיתות מיוחדות במוסדות רגילים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיימת לאורך השנים נטייה קלה לגידול בשיעור התלמידים הלומדים בכיתות מיוחדות בבתי‬
‫ספר רגילים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 1,255,000‬תלמידים*‬
‫ממלכתי‬
‫ממלכתי‪-‬דתי‬
‫חרדי‬
‫‪19%‬‬
‫‪ 1,606,000‬תלמידים*‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* בסך התלמידים נכללו נתוני גני הילדים לסוף כל שנה‬
‫פלח החינוך הממלכתי כשיעור מסך כל התלמידים הולך ויורד‪ ,‬החינוך הממלכתי דתי הנו קבוע‬
‫והחינוך החרדי הולך וגדל‪ .‬מנגד‪ ,‬מספר התלמידים באותה תקופה גדל בכל שלבי החינוך והפיקוח‪,‬‬
‫כאשר בשנת תשע”ה החינוך הממלכתי היווה למעלה ממחצית סך כל התלמידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בין השנים‬
‫תש”ס לתש”ע‪ ,‬מספר התלמידים בחינוך הממלכתי ירד מעט‪ ,‬ואילו בחינוך הממלכתי דתי ובחינוך‬
‫החרדי הוא גדל בשיעור של כ‪ 10%-‬ו‪ 59%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫עיקר הגידול בחינוך הממלכתי התרחש בחמש השנים האחרונות‪ .‬בשנים תש”ס עד תשע”ה גדל‬
‫מספר התלמידים בחינוך הממלכתי בכ‪ ,12%-‬בחינוך הממלכתי דתי בכ‪ 27%-‬ובחינוך החרדי בכ‪-‬‬
‫‪ - 89%‬דבר המהווה כרבע מסך כל התלמידים בחינוך העברי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תרשים‬
‫א‪9.‬‬
‫‪2‬‬
‫תלמידים במסגרת יום חינוך ארוך בחינוך היסודי לפי מגזר (אחוזים)‬
‫‪99% 100%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪99% 100%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪99% 100%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪20%‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫צ’רקסי‬
‫בדואי‬
‫דרוזי‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫ערבי‬
‫‪61%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫א‪11.‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪20%‬‬
‫תרשים‬
‫תשס”ט‬
‫‪2008/09‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫תשס”ז‬
‫‪2006/07‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫יהודי‬
‫א‪10.‬‬
‫‪148‬‬
‫‪102‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13‬‬
‫‪143‬‬
‫‪102‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13‬‬
‫‪140‬‬
‫‪103‬‬
‫‪23‬‬
‫‪13‬‬
‫‪134‬‬
‫‪137‬‬
‫‪104‬‬
‫‪23‬‬
‫‪13‬‬
‫‪102‬‬
‫‪23‬‬
‫‪13‬‬
‫א‪12.‬‬
‫‪132‬‬
‫‪126‬‬
‫‪123‬‬
‫‪120‬‬
‫‪97‬‬
‫‪87‬‬
‫‪85‬‬
‫‪83‬‬
‫‪56.0‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪22‬‬
‫‪14‬‬
‫‪22‬‬
‫‪14‬‬
‫יסודי עברי‬
‫יסודי ערבי‬
‫גנ”י עברי‬
‫‪22‬‬
‫‪58.2‬‬
‫מסגרות יום חינוך ארוך כוללות יוח”א מלא‪ ,‬יוח”א קרן קרב מלא‪ ,‬יוח”א ללא כיתות ז’‪-‬ט’ וחינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬ואילו החינוך הערבי כולל את החינוך הדרוזי‪ ,‬הבדואי והצ’רקסי‪.‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪63.7‬‬
‫בדואים בנגב‬
‫חינוך דרוזי‬
‫חינוך ערבי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫חינוך עברי‬
‫‪32.4‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪53.4‬‬
‫‪46.9‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪49.8‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪54.5‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪47.0‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪47.1‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪52.2‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪29.4‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫במסגרת יום חינוך ארוך‪ ,‬מספר התלמידים בחינוך העברי ובחינוך הערבי עלה לאורך השנים‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 2014/15‬מספר התלמידים שלמדו במסגרת יום חינוך ארוך ביסודי בחינוך העברי היה כ‪148,000-‬‬
‫ובחינוך הערבי – כ‪ .102,000-‬באותה שנה‪ ,‬מספר התלמידים שלמדו במסגרת יום חינוך ארוך בגני‬
‫הילדים בחינוך העברי היה כ‪ 25,400-‬ובחינוך הערבי ‪ -‬כ‪.13,200-‬‬
‫‪76.3‬‬
‫‪72.0‬‬
‫‪71.6‬‬
‫‪63.0‬‬
‫‪77.4‬‬
‫‪72.4‬‬
‫‪68.1‬‬
‫אחוז הזכאים** לתעודת בגרות מתוך קבוצת הגיל*‬
‫‪66.3‬‬
‫‪62.4‬‬
‫תשס”ז‬
‫תשס”ט תשס”ח‬
‫תש”ע‬
‫תשע”א‬
‫תשע”ב‬
‫תשע”ג‬
‫תשע”ד‬
‫תשע”ה‬
‫‪2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫גנ”י ערבי‬
‫ממוצע ארצי‬
‫תרשים‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪79.1‬‬
‫‪76.4‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪71.2‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪78.5‬‬
‫‪76.6‬‬
‫‪74.2‬‬
‫‪72.5‬‬
‫תש”ע תשס”ט תשס”ח תשס”ה תש”ס‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א‬
‫‪1999/00 2004/05 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫במגזר היהודי ובמגזר הערבי שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך דומה לאורך השנים‪ ,‬ובתשע”ה‬
‫הוא עמד על ‪.20%‬‬
‫תרשים‬
‫אחוז הניגשים** למבחני בגרות מתוך קבוצת הגיל*‬
‫‪90.4‬‬
‫‪86.7‬‬
‫‪84.7‬‬
‫‪83.9‬‬
‫‪83.8‬‬
‫‪82.6‬‬
‫‪81.0‬‬
‫‪80.1‬‬
‫‪79.2‬‬
‫‪78.0‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪76.6‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪76.4‬‬
‫‪76.1‬‬
‫‪75.1 74.6 75.3‬‬
‫‪72.3‬‬
‫‪73.7‬‬
‫‪72.1‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪70.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪58.1‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪56.4‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪48.7‬‬
‫לאורך השנים עומד שיעור התלמידים במסגרת יום חינוך ארוך במגזר הדרוזי על כ‪100%-‬‬
‫במגזר הבדואי‪ ,‬שיעור התלמידים עלה לאורך השנים ובשנת הלימודים תשע”ה הגיע ל‪.88%-‬‬
‫משנת הלימודים תשע”ג יום חינוך ארוך מופעל באופן מלא בבתי הספר הצ’רקסים‪.‬‬
‫תלמידים ביום חינוך ארוך בגני הילדים ובחינוך היסודי (אלפים)‬
‫ניגשים וזכאים לבגרות‬
‫‪50.5‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪36.8‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪45.6‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪28.9‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪16.8‬‬
‫תש”ע תשס”ט תשס”ח תשס”ה תש”ס‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א‬
‫‪1999/00 2004/05 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫ממוצע ארצי‬
‫בדואים בנגב‬
‫חינוך דרוזי‬
‫חינוך ערבי‬
‫חינוך יהודי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* חישוב אחוז הניגשים ואחוז הזכאים מקבוצת הגיל בחינוך דוברי ערבית אינו כולל את מזרח ירושלים‪ ,‬אך הם נכללים בחישוב הממוצע‬
‫הארצי‪ .‬בשנת תשע”ה היו ‪ 6,614‬בני ‪ 17‬תושבי מזרח ירושלים‪ ,‬ו‪ 18,496-‬בני ‪ 17‬במגזר החרדי‪.‬‬
‫** הזכאים כוללים את נבחני הקיץ‪ ,‬נבחני מועד ב’ החל מ‪ 2001-‬ונבחני המשנה במועד החורף העוקב החל משנת ‪2002‬‬
‫‪23‬‬
‫בשנת תשע”ה רוב בני ה‪ 17-‬ניגשו להיבחן לתעודת בגרות‪ ,‬אולם קיימים הבדלים גדולים בין המגזרים‪.‬‬
‫הטווח נע בין כ‪ 70%-‬אצל הבדואים בנגב לכ‪ 90%-‬במגזר הדרוזי‪ .‬שיעור הניגשים מקבוצת הגיל‬
‫במגזר הבדואי הוא הנמוך מבין יתר המגזרים‪ .‬המגזר הדרוזי ממשיך להוביל את שיעור הניגשים‬
‫מתוך קבוצת הגיל‪ .‬שיעורי הניגשים במגזר היהודי גבוהים מהמגזר הערבי אך שני המגזרים גבוהים‬
‫מהממוצע הארצי‪.‬‬
‫משנת תש”ס‪ ,‬כלל המגזרים מציגים עלייה בשיעור הניגשים מתוך קבוצת הגיל‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬אין‬
‫שינוי משמעותי באחוז הניגשים לבחינות הבגרות בכל המגזרים‪.‬‬
‫בשנת תשע”ה (‪ )2014/15‬היו כ‪ 56%-‬זכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל‪ ,‬והמגזר הדרוזי הציג את‬
‫אחוז הזכאים הגבוה ביותר‪.‬‬
‫משנת תשע”ג היו יותר ממחצית בני ‪ 17‬זכאים לבגרות‪ ,‬ואחוז זה היה גבוה במיוחד במגזר הדרוזי‬
‫ובמגזר היהודי‪ .‬כמחצית מבני ‪ 17‬במגזר הערבי וכשליש במגזר הבדואי היו זכאים לבגרות‪.‬‬
‫משנת תשס”ה קיימת עלייה באחוז הזכאים לבגרות בכל המגזרים ‪ -‬פרט לבדואים בנגב‪ ,‬המחזיקים‬
‫באחוז דומה לאורך השנים‪.‬‬
‫הפער בין אחוז הניגשים לאחוז הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל מתייחס לאותם תלמידים שלא‬
‫עברו בהצלחה את כל המבחנים או שלא השלימו את כל המבחנים במקצועות השונים‪.‬‬
‫לוח‬
‫א‪2.‬‬
‫הניגשים והזכאים לבגרות מסך כל הלומדים בחלוקה לפי מגדר‬
‫מגדר‬
‫בנים‬
‫בנות‬
‫שנת‬
‫לימודים‬
‫מספר‬
‫הלומדים‬
‫מספר‬
‫הניגשים‬
‫אחוז‬
‫הניגשים‬
‫מלומדים‬
‫מספר‬
‫הזכאים‬
‫אחוז‬
‫הזכאים‬
‫מלומדים‬
‫תשע”ב‬
‫תשע”ג‬
‫תשע”ד‬
‫תשע”ה‬
‫תשע”ב‬
‫תשע”ג‬
‫‪44,634‬‬
‫‪46,440‬‬
‫‪47,049‬‬
‫‪50,295‬‬
‫‪51,944‬‬
‫‪54,546‬‬
‫‪40,295‬‬
‫‪41,889‬‬
‫‪42,174‬‬
‫‪45,534‬‬
‫‪46,270‬‬
‫‪48,832‬‬
‫‪90.3%‬‬
‫‪90.2%‬‬
‫‪89.6%‬‬
‫‪90.5%‬‬
‫‪89.1%‬‬
‫‪89.5%‬‬
‫‪26,104‬‬
‫‪28,178‬‬
‫‪29,065‬‬
‫‪31,086‬‬
‫‪34,158‬‬
‫‪36,677‬‬
‫‪58.5%‬‬
‫‪60.7%‬‬
‫‪61.8%‬‬
‫‪65.8%‬‬
‫‪65.8%‬‬
‫‪67.2%‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪54,099‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪58,026‬‬
‫‪48 ,482‬‬
‫‪52,657‬‬
‫‪89.6%‬‬
‫‪37,183‬‬
‫‪68.7%‬‬
‫‪90.8%‬‬
‫‪40,547‬‬
‫‪69.9%‬‬
‫‪90.8% 90.5%‬‬
‫‪69.9%‬‬
‫‪65.8%‬‬
‫‪89.6%‬‬
‫‪68.7%‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫בנות זכאיות‬
‫‪90.2% 89.5%‬‬
‫בנים זכאים‬
‫‪67.2%‬‬
‫‪61.8%‬‬
‫‪60.7%‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫בנות ניגשות‬
‫בנים ניגשים‬
‫‪90.3% 89.1%‬‬
‫‪65.8%‬‬
‫‪58.5%‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫‪88.8% 89.1%‬‬
‫‪63.6%‬‬
‫‪55.6%‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬אגף הבחינות‬
‫בשנים תשע”א ותשע”ג שיעורי הניגשים לבגרות בקרב הבנים והבנות היו זהים‪ ,‬אך שיעורי הזכאות‬
‫לבגרות בקרב הבנות היו גבוהים לעומת שיעורי הזכאות בקרב הבנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור הזכאות‬
‫לבגרות הולך וגדל בקרב שני המינים‪ ,‬ובקרב הבנים שיעור הגידול גבוה יותר‪.‬‬
‫הנתונים בגרף מתייחסים לכ‪ 80%-‬משכבת הגיל הלומדים במוסדות המגישים לבגרות בכיתה י”ב‪,‬‬
‫דהיינו כ‪ 108,000-‬מתוך כ‪ 128,000-‬בשכבת הגיל‪ .‬מבין התלמידים שאינם לומדים במוסדות אלו‪,‬‬
‫כ‪ 5,400-‬לומדים במוסדות החינוך החרדי‪ ,‬כ‪ 4,200-‬במוסדות המגזר הערבי במזרח ירושלים‪ ,‬כ‪4,600-‬‬
‫במסלולי לימוד מקצועיים של משרד הכלכלה (וחלקם נבחנים לבגרות במסלול אקסטרני)‪ ,‬כ‪2,300-‬‬
‫בפרויקט היל”ה‪ ,‬וכ‪ 3,700-‬בחינוך הביתי ובמסלולים אקסטרניים‪ ,‬או שאינם לומדים כלל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫ניגשים וזכאים לבגרות במתמטיקה לפי יחידות לימוד‬
‫נבחנים וזכאים לבגרות באנגלית לפי יחידות לימוד‬
‫בלימודי המתמטיקה חווים התלמידים מעט מעולמו של המתמטיקאי אשר מעלה השערות חדשות‬
‫ועליו לאמת אותן תוך התבססות על הנחות יסוד‪ ,‬אקסיומות‪ ,‬הגדרות ומשפטים‪ .‬המתמטיקה מתפתחת‬
‫בשני ערוצים מקבילים אך משיקים של הפעילות האנושית ‪ -‬הן כמדע תיאורטי טהור והן כמדע‬
‫יישומי‪ .‬כלים מתמטיים מתקדמים הם מרכיב חיוני בכל ענפי המדע‪ ,‬כגון פיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬רובוטיקה‪,‬‬
‫פיננסים‪ ,‬מחשבים ורפואה‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪13.‬‬
‫מעמדה של האנגלית כשפה העיקרית בעולם נקבע זה מכבר‪ .‬האנגלית מזוהה יותר מכל שפה אחרת‬
‫עם סחר בינלאומי ותיירות‪ ,‬עם השכלה גבוהה ומחקר ועם כלי התקשורת האלקטרוניים‪ .‬זו השפה‬
‫הנחשבת לנכס היקר ביותר של אזרח ישראלי רב‪-‬לשוני‪ ,‬לאחר העברית והערבית‪.‬‬
‫הרחבת לימודי האנגלית (‪ 4-5‬יחידות לימוד) הנה תנאי סף לקבלה ללימודים באוניברסיטאות ובחלק‬
‫ממסלולי הלימוד במכללות‪.‬‬
‫מספר הנבחנים ב ‪ 4‬ו‪ 5-‬יחידות בבגרות במתמטיקה‬
‫תרשים‬
‫א‪14.‬‬
‫‪19,654‬‬
‫‪19,615‬‬
‫‪18,128‬‬
‫‪17,443‬‬
‫‪17,060‬‬
‫‪9,716‬‬
‫‪9,185‬‬
‫‪8,869‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫‪17,699‬‬
‫‪18,380‬‬
‫מספר הנבחנים ב ‪ 4‬ו‪ 5-‬יחידות בבגרות באנגלית‬
‫‪36,160‬‬
‫‪32,558‬‬
‫‪11,346‬‬
‫‪10,548‬‬
‫‪9,742‬‬
‫‪11,032‬‬
‫‪30,435‬‬
‫‪29,541‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫נבחנים ב‪ 5-‬יחידות‬
‫נבחנים ב‪ 4-‬יחידות‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ט‬
‫‪2008/09‬‬
‫‪28,519‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה היה שיעור ההצלחה מעל ‪ 98%‬בבגרות במתמטיקה‪ ,‬הן ברמת ‪ 4‬יחידות והן‬
‫ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫משנת תשס”ט ועד תשע”ד חלה ירידה של ‪ 12%‬במספר הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמת ‪5‬‬
‫יחידות לימוד ושל ‪ 5%‬ברמת ‪ 4‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה צלחו יותר מרבע מכלל ה‪ 72,000-‬הזכאים לבגרות את המבחן במתמטיקה‬
‫ברמת ‪ 4‬יחידות לימוד וכ‪ 16%-‬ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ו הושקה רפורמת ‘לתת חמש’ לעידוד ולהגברה של למידת מקצוע המתמטיקה‬
‫ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫ בתוך ‪ 4‬שנים יוכפל מספר הלומדים ‪ 5‬יח”ל במתמטיקה ל‪ 18,000-‬תלמידים‪.‬‬‫ בתוך ‪ 4‬שנים יוכפל מספר המורים המלמדים ‪ 5‬יח”ל במתמטיקה מ‪ 1,000-‬ל‪ 2,000-‬מורים‪.‬‬‫משרד החינוך ישביח את איכות ההוראה וישקיע משאבים בהכשרה ובתמרוץ בכל הקשור להוראת‬
‫מתמטיקה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29,686‬‬
‫‪26,938‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬אגף הבחינות‬
‫נבחנים ב‪ 4-‬יחידות‬
‫‪28,958‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫נבחנים ב‪ 5-‬יחידות‬
‫‪27,343‬‬
‫‪27,260‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬אגף הבחינות‬
‫בשנת הלימודים תשע”ד היה שיעור ההצלחה מעל ‪ 99%‬בבגרות באנגלית‪ ,‬הן ברמת ‪ 4‬יחידות לימוד‬
‫והן ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫משנת תשע”א ועד תשע”ה חלה עלייה של ‪ 25%‬במספר הנבחנים בבגרות באנגלית ברמת ‪ 5‬יחידות‬
‫לימוד ועליה של ‪ 4.6%‬ברמת ‪ 4‬יחידות לימוד‪ .‬בשנת הלימודים תשע”ה צלחו כ‪ 40%-‬מכלל ‪72,000‬‬
‫הזכאים לבגרות את המבחן באנגלית ברמת ‪ 4‬יחידות לימוד וכמחצית מהזכאים ברמת ‪ 5‬יחידות‬
‫לימוד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫שיעורי הלמידה והנשירה במערכת החינוך‬
‫הגדרות‬
‫שיעורי למידה ‪ -‬מספר הילדים הלומדים במסגרות לימודיות שבפיקוח משרד החינוך או בפיקוח‬
‫משרד ממשלתי אחר מתוך מספר הילדים בגילים הרלוונטיים‪ ,‬ללא התייחסות לדרגת הכיתה‪.‬‬
‫שיעור הלמידה מחושב על בסיס נתוני קובץ התלמידים שבפיקוח משרד החינוך‪ ,‬קובץ הלומדים‬
‫בתוכנית היל"ה (החל בשנת הלימודים תשע"ד)‪ ,‬וכן קובץ התלמידים בבתי ספר תעשייתיים ובית‬
‫ספר לחניכים בפיקוח משרד הכלכלה‪ .‬בחישוב זה אין משתתפים התלמידים הזרים ותלמידים תושבי‬
‫מזרח ירושלים‪.‬‬
‫תלמיד נושר ‪ -‬הוא מי שהיה רשום כלומד בבית הספר (לפי סמל מוסד) בתחילת שנת הלימודים‬
‫הנבדקת‪ ,‬אולם בתחילת שנת הלימודים העוקבת כבר אינו רשום באף מוסד חינוכי‪ .‬כלומר התלמיד‬
‫עזב את הלימודים במהלך השנה הנבדקת או לא נרשם לשנת הלימודים הבאה‪ .‬תלמיד הלומד‬
‫במוסד חינוכי הנמצא תחת פיקוח משרד ממשלתי אחר ותלמידי תכנית היל"ה (השלמת יסוד לימודי‬
‫השכלה) אינם מוגדרים נושרים‪.‬‬
‫אחוז התלמידים הנושרים ‪ -‬מספר התלמידים שהיו רשומים כלומדים במוסד חינוכי כלשהו‪ ,‬לפי‬
‫שכבת כיתה‪( ,‬ללא אלה שלא שובצו מעולם במערכת החינוך) בשנה הנבדקת ובשנה העוקבת לא‬
‫רשומים באף מוסד חינוכי אחר מתוך כלל תלמידי המסגרות הלימודיות שבפיקוח משרד החינוך או‬
‫בפיקוח משרד ממשלתי אחר בשנת הלימודים הנבדקת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מחושב המדד כשיעור התלמידים הנושרים מתוך כלל התלמידים הלומדים והנושרים‪.‬‬
‫נשירה שנתית ‪ -‬מתייחסת לתלמידים שעזבו את הלימודים בבתי הספר שבפיקוח מסגרות החינוך‬
‫הממשלתיות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תמ"ת והדתות‪.‬‬
‫נתוני הנשירה לא כוללים את מי שלא נרשם מעולם למוסד חינוכי כלשהו‪ ,‬תלמידי המגזר החרדי‬
‫שלא בפיקוח המדינה‪ ,‬תלמידי מזרח ירושלים ותלמידים המחזיקים דרכון זר בלבד‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪15.‬‬
‫שיעורי הלמידה בחינוך העברי (יהודים ואחרים*) מתוך קבוצת הגיל ‪17–14‬‬
‫‪98.4 97.8 98.3 98.4 98.5 98.5 98.9 98.1‬‬
‫‪97.7 97.0‬‬
‫‪95.7 97.3 95.7 96.2 96.7 96.8 96.9‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪90.5‬‬
‫‪95.6 96.7 95.9‬‬
‫‪95.3‬‬
‫‪94.9‬‬
‫‪94.3‬‬
‫‪93.7‬‬
‫‪93.2‬‬
‫‪98.4‬‬
‫‪95.7‬‬
‫‪85.5‬‬
‫תש”ן‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א תש”ע תשס”ח תשס”ה תש”ס‬
‫‪1989/90 1999/00 2004/05 2007/08 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫בנים‬
‫סה”כ יהודים ואחרים‬
‫בנות‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫* אוכלוסיית ‘יהודים ואחרים’ כוללת אוכלוסייה נוצרית שאינה ערבית‪ ,‬בני דתות אחרות ואוכלוסייה ללא סיווג דת‪.‬‬
‫החל משנת הלימודים תשס”ב‪ ,‬בנוסף למוסדות שבפיקוח משרד החינוך‪ ,‬נכללו גם מוסדות שבפיקוח‬
‫משרדים אחרים‪ .‬החל בשנת הלימודים תשע”ד נכללו תלמידים בפרויקט היל”ה שבפיקוח משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫בחינוך העברי‪ ,‬שיעורי הלמידה של בנות בגילים ‪ 17–14‬גבוהים מאלה של הבנים באותה קבוצת גיל‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה (‪ )2014/15‬שיעור הלמידה של בני ‪ 17-14‬בחינוך העברי הולך וגדל ובשנת‬
‫תשע”ה הוא עמד על ‪.97%‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫תרשים‬
‫א‪16.‬‬
‫לוח‬
‫שיעורי הלמידה בחינוך הערבי מתוך קבוצת הגיל ‪17-14‬‬
‫א‪3.‬‬
‫נשירה שנתית ממערכת החינוך ‪ -‬אחוזי נשירה של תלמידי כיתות ז’‪-‬י”ב בשנים תשע”ג‪-‬תשע”ה‬
‫לא נכללו מוסדות החינוך במזרח ירושלים ותלמידים המתגוררים במזרח ירושלים‬
‫‪92.3 92.5 92.4 92.7 92.6 93.5 94.0 94.3‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪58.9 79.4 90.5 89.6 89.4 89.9 90.1 91.1 92.6‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪88.7 86.9 86.6 87.2 87.7 88.8 91.2 91.9‬‬
‫‪74.8‬‬
‫‪66.4‬‬
‫כיתות ז’ ‪ -‬י”ב‬
‫כיתות ז’ ‪ -‬ח’‬
‫כיתות ט’ ‪ -‬י”ב‬
‫מתוכם‪:‬‬
‫מספר‬
‫נושרים‬
‫אחוז‬
‫נשירה‬
‫מתוכם‪:‬‬
‫מספר‬
‫נושרים‬
‫אחוז‬
‫נשירה‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫מתוכם‪:‬‬
‫מספר‬
‫נושרים‬
‫אחוז‬
‫נשירה‬
‫‪11,682 742,572‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪2,568 256,222‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪9,114 486,350‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫חינוך עברי ‪8,299 566,187‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪2,017 192,177‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪6,282 374,010‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫חינוך ערבי ‪3,383 176,385‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪551‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪2,832 112,340‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪84.2‬‬
‫תשע”ה‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫‪64,045‬‬
‫הנשירה הארצית א’‪-‬יב’ עומדת על ‪ 1%‬והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת‪ ,‬ארבע ושש שנתי עומדת על ‪1.46%‬‬
‫תש”ן‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א תש”ע תשס”ח תשס”ה תש”ס‬
‫‪1989/90 1999/00 2004/05 2007/08 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫בנים‬
‫סה”כ ערבים‬
‫בנות‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫הנתונים אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים (באוכלוסייה ובתלמידים)‪ .‬החל משנת הלימודים‬
‫תשס”ב‪ ,‬בנוסף למוסדות שבפיקוח משרד החינוך נכללו גם מוסדות בפיקוח משרדים אחרים‪ .‬החל‬
‫בשנת הלימודים תשע”ד נכללו גם תלמידים בפרויקט היל”ה שבפיקוח משרד החינוך‪.‬‬
‫בחינוך הערבי‪ ,‬שיעורי הלמידה של בנות בגילים ‪ 17-14‬גבוהים מאלה של הבנים באותה קבוצת גיל‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה (‪ )2014/15‬הגיעו שיעורי הלמידה של בני ‪ 17-14‬בחינוך הערבי ל‪93%-‬‬
‫והוא נמצא במגמת עלייה מתמדת‪.‬‬
‫שיעורי הלמידה מתוך קבוצת הגיל ‪ - 17-14‬השוואה בין החינוך העברי לחינוך הערבי‬
‫משנת הלימודים תש”ס‪ ,‬שיעורי הלמידה בקרב הבנות בגילים ‪ 17-14‬גבוהים לעומת הבנים בקבוצת‬
‫הגיל במגזר העברי והערבי גם יחד‪.‬‬
‫בהשוואה בין שני המגזרים‪ ,‬ניתן לראות כי בחינוך הערבי שיעורי הלמידה נמוכים יותר לעומת החינוך‬
‫העברי‪ .‬מציאות זו רווחת הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפער בין המגזרים הולך‬
‫ומצטמצם לאורך השנים‪ .‬משנת הלימודים תש”ן ועד שנת הלימודים תשע”ה חל גידול בשיעורי‬
‫הלמידה בחינוך העברי (‪ )7%‬לעומת גידול משמעותי (‪ )48%‬בקרב החינוך הערבי‪.‬‬
‫תשע”ד‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫‪9,736 725,629‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪2,070 257,840‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪7,666 468,789‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫חינוך עברי ‪6,419 554,291‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1,432 191,919‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪4,987 362,372‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫חינוך ערבי ‪3,317 171,388‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪638‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪2,679 106,417‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪64,921‬‬
‫הנשירה הארצית א’‪-‬יב’ עומדת על ‪ 0.8%‬והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת‪ ,‬ארבע ושש שנתי עומדת על ‪1.31%‬‬
‫תשע”ג‬
‫סה”כ‬
‫תלמידים‬
‫‪10,057 710,238‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1,973 252,105‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪8,084 458,133‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫חינוך עברי ‪6,574 543,914‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1,339 189,286‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪5,235 354,628‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫חינוך ערבי ‪3,483 166,324‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪634‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪2,849 103,505‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪62,819‬‬
‫הנשירה הארצית א’‪-‬יב’ עומדת על ‪ 0.9%‬והנשירה הממוצעת בבתי ספר תלת‪ ,‬ארבע ושש שנתי עומדת על ‪1.38%‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫בשנת ‪ 2015‬למדו במערכת החינוך כ‪ 743-‬אלף תלמידים (בעלי דרכון ישראלי וללא מזרח ירושלים)‬
‫בכיתות ז'‪-‬יב'‪ ,‬מתוכם כשליש בכיתות ז'‪-‬ח'‪.‬‬
‫‪ 11,682‬תלמידי כיתות ז'‪-‬יב' נשרו ממערכת החינוך כאשר חמישית מתוכם היו מכיתות ז'‪-‬ח'‪ .‬שיעורי‬
‫הנשירה ומספר הנושרים גדול ביחס לשנה הקודמת‪.‬‬
‫מרבית הנשירה מתרחשת במעבר לחטיבה העליונה ולקראת סיום ‪ 12‬שנות לימוד‪ .‬למרות מגמת‬
‫הירידה בשיעור הנשירה במגזר הערבי בשנים האחרונות‪ ,‬עדיין שיעור זה גבוה יותר משיעור הנשירה‬
‫במגזר היהודי‪.‬‬
‫כ‪ 1.6%-‬מכלל תלמידי כיתות ז'‪-‬יב' נשרו ממערכת החינוך ב‪ .2015-‬שיעור זה עומד על כ‪1%-‬‬
‫כשמדובר בתלמידי כיתות ז'‪-‬ח'‪.‬‬
‫בחינוך העברי‪ ,‬ובמיוחד בחינוך הערבי‪ ,‬אחוז הנושרים בכיתות ז'‪-‬ח' נמוך בהשוואה לאחוז הנושרים‬
‫מכלל החינוך העל יסודי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪4‬‬
‫תרשים‬
‫א‪17.‬‬
‫השכלה גבוהה‬
‫תרשים‬
‫תלמידים בהשכלה הגבוהה ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות*‬
‫א‪18.‬‬
‫מקבלי תואר ראשון מאוניברסיטאות* וממכללות אקדמיות**‬
‫‪24,536‬‬
‫‪26,356‬‬
‫‪26,325‬‬
‫‪21,953‬‬
‫‪195,914‬‬
‫‪197,818‬‬
‫‪196,666‬‬
‫‪194,129‬‬
‫‪189,240‬‬
‫‪25,458‬‬
‫‪21,955‬‬
‫‪22,888 21,595‬‬
‫‪21,001 21,849‬‬
‫‪18,706‬‬
‫‪184,851‬‬
‫‪131,791‬‬
‫‪115,299 115,074‬‬
‫‪122,666‬‬
‫‪119,521‬‬
‫‪114,317‬‬
‫‪74,000‬‬
‫‪74,608‬‬
‫‪74,923‬‬
‫‪10,473 10,616‬‬
‫‪109,580‬‬
‫‪6,740‬‬
‫‪4,064‬‬
‫‪74,194‬‬
‫‪80,840‬‬
‫‪82,519‬‬
‫‪75,271‬‬
‫‪57,507‬‬
‫‪54,805‬‬
‫‪1.055‬‬
‫‪39,549‬‬
‫‪46,519‬‬
‫‪8,286‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫אוניברסיטאות‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫מכללות אקדמיות‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫תש”ן‬
‫‪1989/90‬‬
‫‪197‬‬
‫תש”ם‬
‫‪1979/80‬‬
‫‪--‬‬
‫תש”ל‬
‫‪1969/70‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫* כולל האוניברסיטה הפתוחה ** כולל המכללות האקדמיות לחינוך‬
‫תש”ם‬
‫תש”ן‬
‫תש”ס‬
‫תש”ע‬
‫תשע”ה תשע”ד תשע”ג תשע”ב תשע”א‬
‫‪1979/80 1989/90 1999/00 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫אוניברסיטאות‬
‫מכללות אקדמיות‬
‫סה”כ‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫* לא כולל תלמידים באוניברסיטה הפתוחה וסטודנטים בלימודי המשך‪ ,‬כאשר נתוני המכללות כוללים את המכללות להכשרת עובדי הוראה‪.‬‬
‫מספר התלמידים לתואר ראשון גדל בהתמדה בעשורים האחרונים‪ ,‬והוא הגיע לכ‪ 196,000-‬בשנת‬
‫תשע”ה (‪.)2014/15‬‬
‫משנת ‪ 2000‬גדל מספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות פי ‪ ,2.5‬ומשנת תשע”א הוא עבר‬
‫את מספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות‪.‬‬
‫החל משנת תשע”ד מכללת אריאל מוכרת כאוניברסיטה‪ .‬משנה זו‪ ,‬מועמדים‪ ,‬סטודנטים ומקבלי‬
‫תארים ממוסד זה נכללים בנתוני האוניברסיטאות‪ .‬עד שנת תשע”ג‪ ,‬לרבות שנה זו‪ ,‬הם נכללו בנתוני‬
‫המכללות האקדמיות‪.‬‬
‫המכללות האקדמיות החלו לפעול בשנות השמונים של המאה העשרים וצברו תאוצה חדה יותר‬
‫מאשר האוניברסיטאות‪ .‬בשנת ‪ 2003‬עלה מספר התלמידים לתואר ראשון במכללות לראשונה על‬
‫מספר התלמידים באוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫תרשים‬
‫א‪19.‬‬
‫תרשים‬
‫מקבלי תארים במוסדות להשכלה גבוהה*‬
‫‪74,158‬‬
‫‪1,546‬‬
‫‪70,618‬‬
‫א‪I 20.‬‬
‫‪54,385‬‬
‫‪68,450‬‬
‫‪63,996‬‬
‫‪1,541‬‬
‫‪1,586‬‬
‫‪20,768‬‬
‫‪19,451‬‬
‫‪17,613‬‬
‫‪50,861‬‬
‫‪48,309‬‬
‫‪47,413‬‬
‫‪44,847‬‬
‫‪42,850‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫‪21,751‬‬
‫תלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה‬
‫‪1,536‬‬
‫‪35,110‬‬
‫‪1,534‬‬
‫‪15,559‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪32,618‬‬
‫‪30,770‬‬
‫‪27,730‬‬
‫‪26,529‬‬
‫‪42,660‬‬
‫‪25,709‬‬
‫‪39,138‬‬
‫‪23,224‬‬
‫‪36,720‬‬
‫‪22,187‬‬
‫‪37,650‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪14,801‬‬
‫‪29,322‬‬
‫‪483‬‬
‫‪2,790‬‬
‫‪11,528‬‬
‫תש”ס‬
‫‪1999/00‬‬
‫תש”ן‬
‫‪1989/90‬‬
‫‪8,967‬‬
‫‪5,109‬‬
‫‪378‬‬
‫‪1,652‬‬
‫‪6,937‬‬
‫‪238‬‬
‫‪807‬‬
‫‪4,064‬‬
‫תש”ם‬
‫‪1979/80‬‬
‫תש”ל‬
‫‪1969/70‬‬
‫‪2014‬‬
‫מזה לומדים לתואר ראשון‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫סה”כ תלמידי הוראה‬
‫א‪II 20.‬‬
‫‪44,309‬‬
‫‪42,956‬‬
‫‪40,247‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪37,348‬‬
‫‪35,141‬‬
‫‪32,064‬‬
‫* אוניברסיטאות ‪ -‬כולל האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך‪.‬‬
‫בשנת תשע”ד היו מעל ‪ 74,000‬בעלי זכאות לתואר במוסדות להשכלה גבוהה ‪ -‬פי ‪ 2‬לעומת בעלי‬
‫הזכאות לתואר בשנת תש”ס‪.‬‬
‫מאז שנת תש”ע (‪ )2009/10‬גדל מספר מקבלי תואר ראשון ב‪ ,18.6%-‬מספר מקבלי תואר שני בכ‪-‬‬
‫‪ 40%‬ובמספר מקבלי התואר השלישי ניכרת יציבות‪.‬‬
‫‪8,706‬‬
‫‪2015‬‬
‫לאום יהודי‬
‫לאורך השנים קיים גידול במספר בעלי הזכאות לתואר בכל סוגי התארים‪.‬‬
‫‪2008‬‬
‫תרשים‬
‫‪45,679‬‬
‫תואר שני‬
‫‪47,128‬‬
‫‪44,651‬‬
‫‪59,943‬‬
‫‪800‬‬
‫‪7,528‬‬
‫תואר שלישי‬
‫‪52,364‬‬
‫‪50,229‬‬
‫‪29,855‬‬
‫‪8,055‬‬
‫‪7,273‬‬
‫‪6,783‬‬
‫‪7,196‬‬
‫‪7,403‬‬
‫‪6,963‬‬
‫‪6,765‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫לאום ערבי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫* לא כולל הפקולטות לחינוך באוניברסיטאות‪ ,‬כיוון שאינן מתוקצבות על ידי משרד החינוך‬
‫מספר התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה הגיע לכ‪ 54,000-‬בשנת ‪ - 2015‬גידול של ‪48%‬‬
‫לעומת שנת ‪ 65% .2008‬מסך כל תלמידי ההוראה הנם סטודנטים הלומדים לתואר ‪.B.Ed‬‬
‫במגזר הערבי‪ 100% ,‬מתלמידי ההוראה לומדים לתואר ‪ .B.Ed‬לעומת כ‪ 59%-‬בלבד במגזר היהודי‪,‬‬
‫הסיבה לכך היא שבחינוך החרדי להוראה אין לומדים לתואר ‪.B.Ed‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪5‬‬
‫תרשים‬
‫א‪21.‬‬
‫עובדי הוראה במערכת החינוך‬
‫אחוז האקדמאים בקרב מורים בבתי הספר היסודיים* (לפי מעמד משפטי ולאום המורה)‬
‫יהודי רשמי‬
‫‪93.4%‬‬
‫‪92.5%‬‬
‫‪90.8%‬‬
‫‪90.2%‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪79.0%‬‬
‫‪63.0%‬‬
‫‪61.8%‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫ערבי רשמי‬
‫יהודי מוכר‬
‫‪90.5%‬‬
‫‪88.1%‬‬
‫‪88.8%‬‬
‫‪87.5%‬‬
‫‪77.0%‬‬
‫‪59.7%‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫‪85.7%‬‬
‫‪84.5%‬‬
‫‪72.1%‬‬
‫‪71.9%‬‬
‫‪57.9%‬‬
‫‪56.1%‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫ערבי מוכר‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* מורים בבתי הספר רשמיים ומוכרים (ללא מוסדות הפטור)‬
‫בשנים תשע”א עד תשע”ה עלה אחוז המורים בעלי התואר האקדמי בחינוך העברי הרשמי בכ‪,5%-‬‬
‫ובחינוך הערבי הרשמי ‪ -‬בכ‪.9%-‬‬
‫עלייה דומה ניתן למצוא גם בחינוך המוכר‪ .‬בחינוך העברי חל גידול של כ‪ 7%-‬ובחינוך הערבי גידול‬
‫של כ‪ 8%-‬בשיעור האקדמאים‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪22.‬‬
‫לוח‬
‫א‪4.‬‬
‫עובדי הוראה במערכת החינוך הרגיל הרשמי* ‪ -‬מבחר מדדים (במונחי עובדי הוראה)‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫יסודי‬
‫עברי ערבי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫‪93%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪39‬‬
‫‪37‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪38‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪90% 92% 84%‬‬
‫בעלי דרגת שכר אקדמאית‬
‫‪30% 11% 15%‬‬
‫בעלי דרגתשכר ‪ MA‬ומעלה‬
‫‪90% 100% 99%‬‬
‫אחוז נשים‬
‫‪43‬‬
‫‪41‬‬
‫גיל מורה ממוצע‬
‫‪43‬‬
‫גיל חציוניֿ‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫אחוז גיל ‪ 50‬ומעלה‬
‫‪29% 11% 29%‬‬
‫גילאי עד ‪29‬‬
‫‪11% 7% 11%‬‬
‫ממוצע שנות ותק מוכרות בהוראה ‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫תשס”ח‬
‫‪2007/08‬‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫חטיבות‪-‬הביניים חטיבות עליונות מוכר ורשמי‬
‫יסודי‬
‫חטיבות‪-‬הביניים‬
‫חטיבות עליונות מוכר ורשמי‬
‫עברי ערבי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫עברי‬
‫ערבי‬
‫‪71%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪36‬‬
‫‪34‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪77% 64% 65%‬‬
‫בעלי דרגת שכר אקדמאית‬
‫‪20% 2% 9%‬‬
‫בעלי דרגת שכר ‪ MA‬ומעלה‬
‫‪92% 100% 99%‬‬
‫אחוז נשים‬
‫‪44‬‬
‫גיל מורה ממוצע‬
‫‪37‬‬
‫‪43‬‬
‫גיל חציוניֿ‬
‫‪45‬‬
‫‪35‬‬
‫‪44‬‬
‫אחוז גיל ‪ 50‬ומעלה‬
‫‪29% 10% 35%‬‬
‫גילאי עד ‪29‬‬
‫‪9% 24% 7%‬‬
‫ממוצע שנות ותק מוכרות בהוראה ‪19‬‬
‫‪12‬‬
‫‪17‬‬
‫אחוז האקדמאים בקרב מורים בבתי הספר העל‪-‬יסודי* (לפי מעמד משפטי ולאום המורה)‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪.‬‬
‫* בחטיבה העליונה המעמד המשפטי הנו מוכר ורשמי בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫‪93.5%‬‬
‫‪92.8%‬‬
‫‪92.3%‬‬
‫‪91.2%‬‬
‫‪90.3%‬‬
‫‪89.5%‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫‪90.8%‬‬
‫‪89.8%‬‬
‫‪88.2%‬‬
‫‪87.9%‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫* האוכלוסייה ‪ -‬מורים בבתי הספר רשמיים ומוכרים בעל‪-‬יסודי‪ ,‬כולל חטיבות הביניים והחטיבות העליונות‬
‫בשנים תשע”א עד תשע”ה חל גידול של כ‪ 3%-‬בשיעור המורים בעלי התואר האקדמי בחינוך העברי‬
‫והערבי‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי‪ ,‬אחוז המורות גבוה מזה של המורים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אחוז המורות בחינוך הערבי נמוך מזה שבחינוך העברי‪.‬‬
‫שיעור המורים הגברים מכלל כוח ההוראה הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר‪ ,‬כלומר בחטיבה‬
‫העליונה‪.‬‬
‫בחינוך העברי‪ ,‬ממוצע שנות ותק להוראה עולה עם העלייה בשלבי החינוך‪ ,‬ואילו בחינוך הערבי‬
‫קיימת תופעה הפוכה‪.‬‬
‫בחינוך העברי‪ ,‬גיל מורה ממוצע עולה עם שלבי החינוך‪.‬‬
‫בחינוך היסודי הרשמי‪ ,‬הגיל הממוצע של עובדי ההוראה בחינוך הערבי נמוך בכארבע שנים מהגיל‬
‫הממוצע של עובדי ההוראה בחינוך העברי‪ ,‬ופער זה גדל לשש שנים בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫שיעור המורים עד גיל ‪ 29‬גבוה יותר בחינוך הערבי בהשוואה לחינוך עברי‪ .‬בחינוך העברי‪ ,‬שיעור‬
‫המורים בגיל ‪ 50‬ומעלה גבוה יותר‪.‬‬
‫בחינוך העברי ובחינוך הערבי גם יחד אחוז המורים בעלי דרגות שכר מתואר שני (‪ )M.A.‬ומעלה‬
‫עולה עם העלייה בשלבי החינוך‪ ,‬ואילו בחינוך העברי אחוז זה גבוה יותר‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫תרשים‬
‫א‪I 23.‬‬
‫התפלגות הגילים של עובדי ההוראה בחינוך הרגיל הרשמי בכל שלבי החינוך (שנת תשע”ה‬
‫במונחי עובדי הוראה)‬
‫חט”ע‬
‫א‪24.‬‬
‫מספר עובדי‬
‫הוראה‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫גיל חציוני‪45-‬‬
‫גיל חציוני‪38-‬‬
‫‪89‬‬
‫תרשים‬
‫שיעור הנשים בקרב עובדי ההוראה בחינוך הרגיל* (לפי עובדי הוראה)‬
‫‪84‬‬
‫‪79‬‬
‫‪74‬‬
‫‪69‬‬
‫‪64‬‬
‫‪59‬‬
‫‪54‬‬
‫‪49‬‬
‫‪44‬‬
‫‪39‬‬
‫‪34‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪99% 100% 99% 100%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪19‬‬
‫גיל עובד הוראה‬
‫תרשים‬
‫א‪II 23.‬‬
‫גנ”י‪ ,‬יסודי וחט”ב רשמי‬
‫מספר עובדי‬
‫הוראה‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫גיל חציוני‪43-‬‬
‫גיל חציוני‪38-‬‬
‫‪74‬‬
‫‪69‬‬
‫‪64‬‬
‫‪59‬‬
‫‪54‬‬
‫‪49‬‬
‫‪44‬‬
‫‪39‬‬
‫‪34‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪19‬‬
‫גיל עובד הוראה‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫הגיל החציוני הוא הגיל החוצה את אוכלוסיית המורים לשתי קבוצות שוות בגודלן‪ ,‬כך שקיים מספר‬
‫שווה של מורים מעליו ומתחתיו‪ .‬החציון לא בהכרח שווה לגיל הממוצע‪.‬‬
‫בשלבי החינוך הנמוכים בחינוך העברי חציון הגיל עומד על ‪ ,43‬ובחינוך הערבי ‪ -‬על ‪.38‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשס”ח‬
‫‪2007/08‬‬
‫חטיבות עליונות‬
‫מגזר ערבי‬
‫מגזר עברי‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשס”ח‬
‫‪2007/08‬‬
‫חטיבות‪-‬הביניים‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשס”ח‬
‫‪2007/08‬‬
‫יסודי‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫תשס”ח‬
‫‪2007/08‬‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* חינוך רגיל‪ -‬שלבי החינוך הקדם‪-‬יסודי‪ ,‬היסודי וחטיבת הביניים במוסדות החינוך הרשמי ושלב החטיבה העליונה‪ ,‬כולל מוסדות בחינוך ‬
‫ רשמי ומוכר וללא חרדים‪.‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬שיעור הנשים בקרב עובדי הוראה בחינוך העברי גבוה יותר מאשר בחינוך הערבי בבתי‬
‫הספר‪.‬‬
‫בחינוך הערבי קיימת לאורך השנים עלייה מתמדת באחוז הנשים מתוך כלל עובדי ההוראה לעומת‬
‫החינוך העברי‪.‬‬
‫נתוני תשע”ה כוללים את עובדי ההוראה במחוז החרדי הרשמי בלבד‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה‪ ,‬חציון הגיל בחינוך העברי עומד על ‪ ,45‬ובחינוך הערבי ‪ -‬גם כן על ‪.38‬‬
‫בחטיבה העליונה‪ ,‬חציון הגיל נמוך מהממוצע‪ ,‬ויותר ממחצית אוכלוסיית המורים מרוכזת בטווח‬
‫הגילים הנמוכים‪.‬‬
‫טווח הגילים של המורים בחינוך הערבי מתחיל מגיל צעיר יותר מאשר בחינוך העברי ‪ 22 -‬לעומת‬
‫‪ .24‬במקביל‪ ,‬ניתן למצוא מורים מבוגרים יותר בחינוך העברי לעומת החינוך הערבי ‪ 69 -‬לעומת ‪.64‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪6‬‬
‫תרשים‬
‫א‪25.‬‬
‫מדדי התפתחות של מערכת החינוך‬
‫תרשים‬
‫א‪26.‬‬
‫שיעור המוסדות* הכלולים ברפורמת ‘אופק חדש’‬
‫ממוצע תלמידים לכיתה לפי שלבי חינוך*‬
‫‪37.4‬‬
‫‪100% 97% 100% 98%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪32.9‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪28%‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫חט”ב‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫יסודי‬
‫‪24%‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫‪16%‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪28.5‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חטיבה עליונה‬
‫‪31.7‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪29.1‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪29.4‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ה‬
‫‪2004/05‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* כיתות נורמטיביות‪ ,‬החינוך הרגיל בלבד‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* מוסדות חינוך יסודי רשמי ומוסדות חטיבת ביניים רשמיות (כולל מוסדות חינוך מיוחד)‪.‬‬
‫משנת תשס”ה ירד ממוצע התלמידים לכיתה בכל שלבי החינוך‪ ,‬ובעיקר בחטיבות הביניים‪.‬‬
‫החל משנת הלימודים תשס”ח (‪ ,)2007/08‬רפורמת ‘אופק חדש’ מיושמת במספר הולך וגדל של‬
‫מוסדות מדי שנה‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה‪ ,‬ממוצע התלמידים לכיתה בחטיבת הביניים עמד על ‪ 30.7‬תלמידים לכיתה‪,‬‬
‫והוא גבוה מממוצע התלמידים לכיתה בחינוך היסודי שעמד על ‪ 28.2‬תלמידים לכיתה‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תש”ע (‪ )2009/10‬נכללו כבר שני שלישים מבתי הספר היסודיים ברפורמה‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ד הושלם יישום הרפורמה בכל בתי הספר היסודיים‪ ,‬ובחטיבות הביניים נרשמו‬
‫‪ 98%‬שיעורי הצטרפות לרפורמה זו‪.‬‬
‫אופק חדש‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫תרשים‬
‫א‪28.‬‬
‫א‪27.‬‬
‫תרשים‬
‫ממוצע שעות לתלמיד* לפי שלבי חינוך‬
‫א‪28.‬‬
‫ממוצע שעות* לכיתה נורמטיבית בחינוך הרגיל לפי שלבי חינוך‬
‫‪62.3‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪2.03‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪2.02‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪1.62‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫יסודי‬
‫חט”ב**‬
‫חטיבה עליונה***‬
‫‪1.94‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪1.51‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫תשס”ט‬
‫‪2008/09‬‬
‫‪47.3‬‬
‫תשע”ה‬
‫‪2014/15‬‬
‫ארעי‬
‫יסודי‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* כולל שעות ותלמידים בחינוך הרשמי‪ ,‬המוכר והפטור‪ ,‬שעות ניהול וחינוך‪ ,‬כאשר שיעורי ההשתתפות בחינוך המוכר והפטור מופחתים‪.‬‬
‫** שלבי החינוך חט”ב ‪ +‬חט”ע כוללים שעות‪ ,‬תלמידים וכיתות נורמטיביות במפת”נים (מפעלי תעסוקה לנוער המשמשים כמרכזי‬
‫ טיפול‪ ,‬שיקום וחינוך בקהילה לבני נוער בסיכון)‪.‬‬
‫*** שלב החינוך חט”ע ‪ -‬שעות שכר לימוד‪ ,‬תלמידים זכאי שכ”ל ו’תרבותי ייחודי’‪.‬‬
‫בשנים תשס”ט עד תש”ע ניכרה בחינוך היסודי הפחתה בשעות לכיתה ויציבות בשעות לתלמיד‪,‬‬
‫כתוצאה מיישום התוכנית להפחתת מספר התלמידים בכיתה‪ ,‬ואילו בחטיבות הביניים מקור הגידול‬
‫בשעות לתלמיד הוא התוכנית לשיפור הישגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות תוספות של שעות הוראה שניתנו‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬חלה עלייה בממוצע שעות הלימוד לתלמיד בכלל שלבי החינוך ‪ -‬עלייה של ‪5%‬‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה ושל ‪ 8%‬בחטיבת הביניים‪.‬‬
‫מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם עלייה במספר התלמידים ‪ 10% -‬בחינוך היסודי‪ 8% ,‬בחטיבת‬
‫הביניים ו‪ 13%-‬בחטיבה העליונה ‪ -‬ללא פגיעה במספר השעות המוקצה לתלמיד‪.‬‬
‫המענה ניתן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי הכשרת כוחות הוראה והקצאת משאבים בהתאמה לצרכים המתעוררים‬
‫ לדוגמה‪ :‬בינוי‪ ,‬נגישות‪ ,‬צמצום מספר התלמידים לכיתה‪ ,‬מורה שני בכיתה‪ ,‬שעות תמרוץ וטיפוח‪,‬‬‫תקצוב דיפרנציאלי למתן שוויון הזדמנויות לכל תלמיד על ידי הגדלת יחס ההקצאה של שעות‬
‫הטיפוח בין תלמידים חזקים וחלשים‪ ,‬וכן המשך הטמעת תוכנית ‘למידה משמעותית’‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪53.9‬‬
‫‪47.2‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫חט”ב**‬
‫‪62.2‬‬
‫‪53.4‬‬
‫‪47.1‬‬
‫תשע”ג‬
‫‪2012/13‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪54.2‬‬
‫‪46.9‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫חטיבה עליונה***‬
‫‪61.6‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪46.9‬‬
‫תשע”א‬
‫‪2010/11‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪53.7‬‬
‫‪47.0‬‬
‫תש”ע‬
‫‪2009/10‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪52.3‬‬
‫‪47.9‬‬
‫תשס”ט‬
‫‪2008/09‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‬
‫* כולל שעות וכיתות נורמטיביות בחינוך הרשמי‪ ,‬המוכר והפטור‪ ,‬וכן שעות ניהול‪ ,‬חינוך ושילוב‪ ,‬אך ללא שעות חינוך מיוחד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫שיעורי ההשתתפות בחינוך המוכר והפטור הנם מופחתים‪ .‬הנתונים מחושבים בהתאם למספר התלמידים הנתון ביום חישוב שעות התקן‬
‫וסגירת מצבת התלמידים‪.‬‬
‫** שלבי החינוך חט”ב ‪ +‬חט”ע כוללים שעות‪ ,‬תלמידים וכיתות נורמטיביות במפת”נים (מפעלי תעסוקה לנוער המשמשים מרכזי טיפול‪,‬‬
‫שיקום וחינוך בקהילה לבני נוער בסיכון)‪.‬‬
‫*** שלב החינוך חט”ע ‪ -‬שעות שכר לימוד‪ ,‬כיתות בפועל ותלמידים זכאי שכ”ל ו’תרבותי ייחודי’‬
‫הודות ליישום התוכנית להפחתת מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים חלה ירידה בממוצע‬
‫השעות לכיתה‪.‬‬
‫בחינוך היסודי‪ ,‬הגרף מציג עלייה מתונה בממוצע השעות לכיתה‪ ,‬וזאת עקב מגוון תוכניות המתקיימות‬
‫לאורך השנים‪ ,‬כגון הפחתת מספר התלמידים בכיתה‪ ,‬פיצול כיתות א’‪-‬ב’‪ ,‬וכן שעות עבור תוכניות‬
‫‬
‫‬
‫לימוד ייעודיות משתנות בהתאם להנחיות המתנ”ה (מארז תכנון ניהול והיערכות)‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫בשנים האחרונות היה שיעור הגידול במספר הכיתות המתוקצבות בחינוך הרגיל גבוה משיעור הגידול‬
‫במספר התלמידים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מספר התלמידים הממוצע לכיתה מתוקצבת ירד ב‪ ,6.4%-‬כאשר‬
‫הירידה בחינוך העברי הינה כ‪ 4.5%-‬ובחינוך הערבי כ‪ .12%-‬זאת‪ ,‬כחלק ממגמת צמצום הפערים‬
‫בין המגזרים בשנים האחרונות ובעקבות יישום החלטת הממשלה להפחתת מספר התלמידים בכיתה‬
‫באופן דיפרנציאלי‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪7‬‬
‫חינוך מבוגרים‬
‫השלמת השכלה‬
‫משרד החינוך פועל לקידום למידת מבוגרים או למידה לאורך החיים‪ ,‬תוך מתן מענה רלוונטי ומקצועי‬
‫לצרכים השונים של אוכלוסיית המבוגרים במגזרי החברה בישראל (היהודי‪ ,‬הערבי‪ ,‬הבדואי‪ ,‬הדרוזי‬
‫והצ’רקסי)‪ ,‬וכן לעולים חדשים וותיקים‪ ,‬משכילים‪ ,‬מעוטי השכלה וחסרי השכלה‪ .‬המשרד עושה זאת‬
‫באמצעות הנחלת השפה העברית‪ ,‬השלמת השכלה עד ‪ 12‬שנות לימוד והנגשה להשכלה גבוהה‬
‫במכינות הקדם‪-‬אקדמיות‪.‬‬
‫מטרת‪-‬העל של תחום השלמת השכלת חינוך מבוגרים היא צמצום פערי ההשכלה באוכלוסיית‬
‫המבוגרים בישראל‪ .‬המשרד מנסה לתת עדיפות לקידום אוכלוסיות הזקוקות לטיפוח ולחיזוק ‪-‬‬
‫עולים‪ ,‬מעוטי השכלה‪ ,‬דורשי עבודה‪ ,‬חיילים ואסירים – ולשם כך מופעלים מסלולי השכלה ללומדים‬
‫מבוגרים ברמות שונות‪.‬‬
‫מסלולי ההשכלה נבנו על פי צורכיהם של לומדים מבוגרים‪ .‬תוכניות הלימודים מתמקדות בלומדים‬
‫מבוגרים על מגוון מאפייניהם‪ ,‬צורכיהם וכישוריהם‪ .‬ההוראה ותוכני הלימוד נבנים על בסיס עקרונות‬
‫של חינוך מבוגרים‪ .‬הלומדים משובצים ברמות הלימוד בהתאם לתוצאות בבחינות התאמה (בחינות‬
‫מיון)‪ ,‬ובתום הלימודים מוענקת להם תעודה על פי מסלול הלימודים בפיקוח המשרד‪ .‬התעודה מוכרת‬
‫לצורך קבלת גמולי השתלמות ולצורך קידום השכלתי ותעסוקתי‪.‬‬
‫‘למידה לאורך החיים’ ( ‪ )Lifelong Learning‬מתבססת על מחקר ועובדות אשר לפיהם במאה‬
‫ה‪ 21-‬הלמידה היא הגורם החשוב ביותר להתפתחות ולהתמודדות עם האתגרים החדשים שמציבה‬
‫הסביבה המשתנה ‪ -‬הן עבור הפרט והן עבור החברה‪ .‬רק השקעה שיטתית בלמידה מתמשכת לאורך‬
‫החיים מקנה לאדם כלים להמשיך ולהיות רלוונטי‪ .‬השלמת השכלה וידיעת השפה העברית מסייעת‬
‫בהקטנת פערים כלכליים וחברתיים ותורמת להשגת יעדי המערכת הפורמלית‪ .‬לצורך זה ‘המשרד‬
‫מפתח תוכניות לימודים וחומרי לימוד מתאימים‪ ,‬פועל לקידום המודעות הציבורית לנושא חינוך‬
‫מבוגרים ויוזם פעילויות לצורך אקדמיזציה ופרופסיונליזציה של התחום בארץ‪.‬‬
‫מסלולי הלימוד להשלמת השכלה‬
‫המשרד מפעיל מגוון מסלולי לימוד להשלמת השכלה הפועלים בשירות בתי הסוהר כחלק מהליך‬
‫שיקום האסירים‪ .‬מסלולי לימוד נוספים מתקיימים במסגרת השירות הצבאי עבור חיילים חסרי‬
‫השכלה תיכונית ועבור חיילים משוחררים‪ .‬כפי שנאמר‪ ,‬המסלולים הם להשכלה יסודית וכן ל‪10-‬‬
‫שנ”ל‪ 11 ,‬שנ”ל ו‪ 12-‬שנ”ל‪ ,‬דהיינו לתעודת גמר תיכונית (תג”ת)‪.‬‬
‫המשרד פועל לאיגום משאבים‪ ,‬וכן הוא חותר לארגון כל העוסקים בחינוך מבוגרים בארץ‪ ,‬כדי לתת‬
‫יתר תוקף למקצוע ולתפיסה של למידה וחינוך לאורך החיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשרד משתף פעולה עם כל‬
‫הגורמים העשויים להניע את התהליך‪ ,‬כדי שהלומדים המבוגרים ישלטו בגורלם ויוכלו להתמודד‬
‫עם אתגרי העתיד‪ .‬פעילויות המשרד נעשות בשיתוף עם משרדי ממשלה‪ ,‬ארגונים הפועלים שלא‬
‫למטרות רווח ומוסדות ציבוריים ‪:‬משרד התמ”ת‪ ,‬המשרד לקליטת העלייה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬הג’וינט‪ ,‬השב”ס‪ ,‬צה”ל‪ ,‬המתנ”סים‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬ארגוני נשים ועוד‪.‬‬
‫מגוון מסלולי הלימוד עבור חיילים בשירות צבאי פעיל וחיילים משוחררים מצביע על השקעה ניכרת‬
‫בקרב קהל יעד זה‪ ,‬לאור הנחת היסוד כי ככל שהלומדים צעירים יותר‪ ,‬כך ניתן להשלים את השכלתם‬
‫התיכונית ולסייע להם להשתלב בתעסוקה ובלימודים אקדמיים על פי יכולותיהם‪.‬‬
‫מקור הנתונים המופיעים בחלק אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך‪.‬‬
‫מסלולי הלימוד ורמות הלימוד‬
‫• השכלת יסוד ‪ -‬השלמת השכלה ברמת מיומנויות יסוד ללומדים שאינם אוריינים‪.‬‬
‫• כיתה י’ ‪ -‬מסלול השלמת השכלה ברמה של ‪ 10‬שנ”ל‪.‬‬
‫• כיתה י”א ‪ -‬מסלול השלמת השכלה ברמה של ‪ 11‬שנ”ל‪.‬‬
‫• תעודת גמר תיכונית (תג”ת) ‪ -‬השלמת השכלה ברמה של ‪ 12‬שנ”ל‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪29.‬‬
‫התפלגות הנרשמים לפי מסלולי לימוד להשלמת השכלה‬
‫בשנת ‪ 2014‬למדו במוסדות להשלמת השכלה ‪ 4,017‬לומדים‪ ,‬ובשנת ‪ 2015‬חל גידול (‪ )6%‬במספרם‬
‫‪ -‬עד ‪ 4,278‬לומדים‪.‬‬
‫‪3,005‬‬
‫שב”ס‬
‫צה”ל‬
‫תכנית תג”ת‬
‫‪2,398‬‬
‫‪326 290‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪439‬‬
‫‪349‬‬
‫‬‫‪2014‬‬
‫מספר נרשמים ‪ -‬תג”ת‬
‫‪44‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪17 2‬‬
‫‪2014‬‬
‫מספר נרשמים ‪ -‬י”א‬
‫‪152 202 182 172‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫מספר נרשמים ‪ -‬י’‬
‫‪249 209‬‬
‫‪91 165‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫מספר נרשמים ‪ -‬יסודי‬
‫‪45‬‬
‫תרשים‬
‫א‪30.‬‬
‫התפלגות הנרשמים לפי שנות שהייה בארץ ממועד עלייתם‬
‫סוגי הפרויקטים להשלמת השכלה יסודית ותיכונית‪:‬‬
‫• פרויקט ‘רשויות’ ‪ -‬מסלולי השלמת השכלה למבוגרים באמצעות הקצבות לרשויות המקומיות על‬
‫ידי משרד החינוך‪ ,‬תוך מתן עדיפות לרשויות בעלות ניקוד נמוך על פי המדד הסוציו‪-‬אקונומי של‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪3,537‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,312‬‬
‫• תוכנית ‘טרכטנברג’ ‪ -‬על פי החלטת הממשלה ‪ 4193‬בדבר קידום נשים במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי‬
‫והצ’רקסי‪ ,‬המשרד מסייע לנשים אלו להשלים את השכלתן התיכונית לצורך שילובן וקידומן‬
‫בתעסוקה‪.‬‬
‫• פרויקט ‘עד הלו”ם’ ‪‘ -‬הורים לומדים וילדים מצליחים’ – תוכנית לימודים שהופעלה בארבע השנים‬
‫האחרונות ביוזמת מנכ”ל המשרד לשעבר ד”ר שמעון שושני‪ .‬המנכ”ל הציע לבדוק את העלאת רמת‬
‫ההשכלה של הורים ותפוקות ההשכלה בהקשר למעורבות הבית ספרית ותהליכי הלמידה בבית‬
‫הספר‪ .‬ביוזמת המשרד‪ ,‬נפתחו כיתות לימוד ייעודיות במגוון בתי ספר ברחבי הארץ עבור ההורים‬
‫לסיוע בהשלמת השכלתם‪ ,‬בהתאם למדגם הנערך בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית למדידה‬
‫והערכה במשרד החינוך‪.‬‬
‫‪1,029‬‬
‫‪605‬‬
‫‪44‬‬
‫לא דווח ת‪.‬‬
‫עליה‬
‫נולדו בארץ‬
‫‪138‬‬
‫‪84‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 40‬ומעלה‬
‫‪256‬‬
‫‪21-30‬‬
‫‪31-40‬‬
‫‪183 92‬‬
‫‪1-10‬‬
‫‪11-20‬‬
‫הרכב התלמידים במוסדות להשלמת השכלה השתנה מהותית בשנת ‪ 2015‬לעומת שנת ‪ .2014‬עיקר‬
‫השינוי מקורו בהצטרפות ‪ 640‬תלמידים שנולדו בארץ והצטרפו לתוכניות ‘טרכטנברג’‪‘ ,‬רשויות’‬
‫ו’משל”י’ לצורך השלמת השכלתם‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪31.‬‬
‫התפלגות המשתתפים לפי מגדר ומסלול לימודים‬
‫‪451‬‬
‫‪418‬‬
‫‪342‬‬
‫‪554‬‬
‫‪358‬‬
‫• תוכנית החומש ‪ -‬במסגרת החלטת הממשלה ‪ 3708‬בדבר קידום נשים מהמגזר הבדואי בדרום‬
‫הארץ‪ ,‬נפתחו החל משנת ‪ ,2012‬ולמשך חמש שנים‪ ,‬כיתות לימוד ייעודיות לנשות המגזר‪ ,‬וזאת‬
‫במסלולי לימוד שונים להקניית השכלה מקצועית לצורך שילובן וקידומן בשוק העבודה‪.‬‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫‪252‬‬
‫‪770‬‬
‫‪710‬‬
‫‪406‬‬
‫‪395‬‬
‫• דורשי עבודה ‪ -‬תוכניות הממומנות על ידי משרד האוצר עבור דורשי עבודה‪ .‬במסגרת זו השלימו‬
‫הלומדים את השכלתם החל מרמת יסוד ועד לימודי תעודת גמר תיכונית לשילובם בתעסוקה‪ .‬התוכנית‬
‫פעלה בשנים ‪ 2011‬עד ‪ 2014‬תוך ייעוד התקציב עבור אוכלוסיות מוחלשות‪.‬‬
‫‪541‬‬
‫• פרויקט ‘משל”י’ ‪ -‬תוכנית הלימודים ‘משוחררים לומדים יחד’ מיועדת לחיילים משוחררים ולמסיימי‬
‫שירות לאומי‪-‬אזרחי חסרי השכלה תיכונית (פחות מ‪ 12-‬שנות לימוד)‪ ,‬הבאים מרקע משפחתי קשה‬
‫וממצוקה כלכלית‪ .‬תוכנית הלימודים מתקיימת במסגרת המכינות הקדם‪-‬אקדמיות‪ ,‬כאשר השלב‬
‫הראשון מוקדש להשלמת תעודת גמר תיכונית לקראת כניסה לאקדמיה או להכשרה תעסוקתית‪.‬‬
‫התוכנית מתבצעת בשיתוף הקרן להכוונת חיילים משוחררים‪ ,‬משרד הרווחה ומשרד החינוך‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫‪147‬‬
‫‪126 82 108 84‬‬
‫‪95‬‬
‫‪59‬‬
‫‪46 13‬‬
‫‪44‬‬
‫‪15 9‬‬
‫‪23 8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014 2015‬‬
‫‪251‬‬
‫‪227‬‬
‫‪155‬‬
‫‪91‬‬
‫‪233‬‬
‫‪124‬‬
‫‪193‬‬
‫‪223‬‬
‫מש‬
‫פ‬
‫ל”י‬
‫רוי‬
‫קט‬
‫‘ר‬
‫רג’‬
‫ות’‬
‫טנב‬
‫הל‬
‫ום’‬
‫בדו‬
‫רים‬
‫של‬
‫שוי‬
‫רכ‬
‫עד‬
‫‘ט‬
‫ט‘‬
‫נית‬
‫ויק‬
‫כני‬
‫חומ‬
‫םמ‬
‫חר‬
‫דיר‬
‫שו‬
‫בס‬
‫תה‬
‫ילי‬
‫תכ‬
‫פר‬
‫ת‬
‫חי‬
‫חיי‬
‫”ס‬
‫לים‬
‫שב‬
‫צב‬
‫אית‬
‫דור‬
‫שי‬
‫עבו‬
‫דה‬
‫לה‬
‫ת רגי ם)‬
‫כני שלו‬
‫ת בת‬
‫(‬
‫אים‬
‫במעבר משנת הלימודים ‪ 2014‬לשנת הלימודים ‪ 2015‬חל גידול קרוב לפי ‪ 2‬במספר הנשים המשתתפות‬
‫בתוכנית הרגילה‪ ,‬והן מהוות כ‪ 75%‬ממשתתפי תוכנית זו‪ .‬במסגרת הלימודים בשירות בתי הסוהר‬
‫חלה ירידה בשיעור המשתתפות‪ ,‬אך בפרוייקטים ‘עד הלום’ ו’תוכנית החומש’ עבור המגזר הערבי‬
‫נוכחות הנשים המשלימות את השכלתן גבוהה בהרבה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫תרשים‬
‫א‪32.‬‬
‫אולפנים‬
‫התפלגות המשתתפים לפי מגזר ומסלול לימודים‬
‫‪2‬‬
‫‪102‬‬
‫‪41‬‬
‫‪32‬‬
‫‪135‬‬
‫‪32‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪23‬‬
‫‪373‬‬
‫‪301‬‬
‫‪316‬‬
‫‪195‬‬
‫‪127‬‬
‫‪386‬‬
‫‪247‬‬
‫‪30‬‬
‫‪177‬‬
‫האולפנים באים למלא את הצרכים הלשוניים הבסיסיים של אוכלוסיות שונות מקרב העולים החדשים‪.‬‬
‫המשרד מפעיל אולפנים ללומדים צעירים‪ ,‬קשישים‪ ,‬אקדמאים‪ ,‬סטודנטים ומעוטי השכלה‪ ,‬וכן לבעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫‪198‬‬
‫‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫האולפנים הנם מסגרות ללימוד השפה העברית באחריות משותפת של משרד העלייה והקליטה‪,‬‬
‫משרד החינוך והסוכנות היהודית‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫האולפנים מתקיימים ברחבי הארץ ‪ -‬ערים‪ ,‬קיבוצים ומרכזי הקליטה ‪ -‬בשעות הבוקר והערב‪.‬‬
‫‪764‬‬
‫‪338‬‬
‫מש‬
‫פ‬
‫ל”י‬
‫קט‬
‫‘ר‬
‫רג’‬
‫ום’‬
‫ות’‬
‫הל‬
‫טנב‬
‫שוי‬
‫רכ‬
‫עד‬
‫‘ט‬
‫ט‘‬
‫נית‬
‫ויק‬
‫כני‬
‫חומ‬
‫בדו‬
‫חומרי ההוראה מגוונים ועדכניים‪ ,‬ורובם מופקים על ידי משרד החינוך וכוללים ספרי לימוד‪ ,‬קלטות‬
‫האזנה‪ ,‬סרטי וידיאו‪ ,‬תרגילים מתוקשבים ולומדות מחשב‪ ,‬כאשר דרכי ההוראה מתחדשות בהתמדה‬
‫ומותאמות ללמידה פרטנית ומתוקשבת‪.‬‬
‫רים‬
‫של‬
‫חר‬
‫דיר‬
‫שו‬
‫בס‬
‫םמ‬
‫תה‬
‫ילי‬
‫רוי‬
‫פר‬
‫ת‬
‫חי‬
‫חיי‬
‫”ס‬
‫לים‬
‫שב‬
‫צב‬
‫אית‬
‫לה‬
‫ת רגי ם)‬
‫כני שלו‬
‫ת בת‬
‫(‬
‫דה‬
‫עבו‬
‫שי‬
‫דור‬
‫תכ‬
‫ברוב האולפנים הלימודים רציפים ונמשכים בין ‪ 5‬ל‪ 10-‬חודשים‪ .‬הם כוללים תוכניות לימודים‬
‫עדכניות להנחלת הלשון העברית המשמשות בסיס לפעילות ההוראה‪ ,‬הלמידה והערכת ההישגים‬
‫במערכת האולפנים‪ .‬תוכניות הלימוד של המשרד משלבות הקניית מיומנויות לשון שונות וכלים‬
‫שפתיים להשתלבות מקצועית‪ ,‬ובנוסף לכך הן מקנות הכרת ערכי תרבות ישראל במגוון תחומי דעת‪,‬‬
‫וכן העשרה‪ ,‬התחברות לארץ ולנופיה‪ ,‬לעברה ולעתידה‪.‬‬
‫אים‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בדואי‬
‫דרוזי‬
‫בשנת ‪ 2015‬היו מרבית המשתתפים במסגרות הצבאיות‪ ,‬השב”ס‪ ,‬משל”י והתוכנית הרגילה להשלמת‬
‫השכלה יסודית ותיכונית יהודים‪ ,‬ואילו מסלול דורשי העבודה ותוכנית ‘טרכטנברג’ הוקדשו ברובם‬
‫למגזר הערבי‪ ,‬כאשר תוכנית החומש הוקדשה בלעדית למגזר הבדואי‪.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪33.‬‬
‫תרשים‬
‫א‪34.‬‬
‫תלמידים*‪ ,‬כיתות ומוסדות לפי שנת הלימודים‬
‫‪13%‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪17,000‬‬
‫התפלגות המשתתפים לפי גיל ומסלול הלימודים‬
‫‪350‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪150‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪680‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‘ר‬
‫רג’‬
‫ום’‬
‫ות’‬
‫טנב‬
‫הל‬
‫שוי‬
‫רכ‬
‫עד‬
‫‘ט‬
‫קט‬
‫ל”י‬
‫רוי‬
‫מש‬
‫פ‬
‫תכ‬
‫נית‬
‫ויק‬
‫ט‘‬
‫תה‬
‫חומ‬
‫בדו‬
‫רים‬
‫של‬
‫חר‬
‫דיר‬
‫שו‬
‫בס‬
‫םמ‬
‫לים‬
‫ילי‬
‫כני‬
‫פר‬
‫ת‬
‫חי‬
‫חיי‬
‫א‬
‫”ס‬
‫חר‬
‫שב‬
‫צב‬
‫אית‬
‫לה‬
‫ת רגי ם)‬
‫כני שלו‬
‫ת בת‬
‫(‬
‫דה‬
‫עבו‬
‫שי‬
‫דור‬
‫אים‬
‫‪20-18‬‬
‫‪30-21‬‬
‫‪40-31‬‬
‫‪50-41‬‬
‫‪60-51‬‬
‫‪70-61‬‬
‫‪80-71‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬היו מרבית המשתתפים בתוכניות להשלמת השכלה במסגרת צבאית בגילים ‪.30-21‬‬
‫פרויקט ‘עד הלום’ מכוון לגילים ‪ ,50-41‬ובמסגרת התוכנית הרגילה ‪ 44%‬מהמשתתפים הנם מעל גיל ‪.41‬‬
‫‪48‬‬
‫מספר תלמידים‬
‫‪600‬‬
‫מספר כיתות‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫מספר אולפנים‬
‫* נתוני התלמידים באולפנים כוללים רק את הלומדים במסגרת אולפן ראשוני‪ .‬תלמידי כיתות המשך‪ ,‬כיתות מקצועיות וכיתות ייחודיות‬
‫ נבחנים במבחנים פנימיים ואינם נכללים בנתונים אלו‪.‬‬
‫במעבר משנת ‪ 2014‬לשנת ‪ 2015‬גדל הביקוש ללמידה באולפנים‪ .‬מספר האולפנים גדל ב‪6%-‬‬
‫ומספר הלומדים והכיתות גדל ב‪ 13%-‬עקב הגידול בעלייה‪ ,‬בעיקר מאירופה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫תרשים‬
‫א‪35.‬‬
‫המכינות הקדם‪-‬אקדמיות (שנות הלימודים תשע”ד‪-‬תשע”ה)‬
‫נתוני זכאות מתוך הנרשמים באולפנים‪ ,‬לפי שנה‬
‫תרשים‬
‫א‪36.‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫תלמידי המכינות הקדם‪-‬אקדמיות בשנת הלימודים תשע”ד‬
‫‪ 18‬מוסדות‬
‫‪ 17‬מוסדות‬
‫‪ 9‬מוסדות‬
‫‪ 7‬מוסדות‬
‫‪4,539‬‬
‫‪4,548‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪7,539‬‬
‫‪7,174‬‬
‫‪9,120‬‬
‫‪2,185‬‬
‫‪7,463‬‬
‫‪762‬‬
‫‪6,107‬‬
‫‪5,835‬‬
‫אוניברסיטאות‬
‫‪34%‬‬
‫מספר לומדים כולל בשנת הלימודים‬
‫‪272 365‬‬
‫עוברים‬
‫נכשלים‬
‫נבחנים‬
‫נרשמים‬
‫מרבית הלומדים באולפנים נבחנים‪ ,‬אך לא כולם‪ .‬קיים פער בין כלל הנרשמים והנבחנים לאור סיבות‬
‫שונות שבגללן הנרשמים אינם מגיעים למבחנים עצמם‪ .‬כדי לסיים את תקופת הלימודים ולהבטיח‬
‫זכאות לתעודה‪ ,‬יש לעבור את המבחנים ללימוד השפה העברית בציון מעל ‪.65‬‬
‫‪1,021‬‬
‫מכללות‬
‫מתוקצבות‬
‫‪593‬‬
‫מכללות לחינוך‬
‫‪634‬‬
‫‪217‬‬
‫מכינות פרטיות‪/‬‬
‫אחר‬
‫נושרים בשנת הלימודים‬
‫בשנת הלימודים תשע”ד למדו ‪ 11,906‬תלמידים במסגרת המכינות הקדם‪-‬אקדמיות לקראת השלמת‬
‫חובותיהם הלימודיות בבחינות הבגרות‪ ,‬וזאת במטרה לעמוד בהצלחה בקריטריוני הקבלה ללימודים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬כ‪ 40%-‬בחרו ללמוד במכינות קדם‪-‬אקדמיות באחריות‬
‫אוניברסיטאית‪ ,‬כ‪ 40%-‬נוספים בחרו ללמוד במכינות קדם‪-‬אקדמיות באחריות המכללות המתוקצבות‪,‬‬
‫ועוד כ‪ 20%-‬בחרו ללמוד במכינות קדם‪-‬אקדמיות באחריות המכללות לחינוך‪.‬‬
‫שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר מצויים בקרב המכללות הפרטיות (‪ ,)34.2%‬לעומת שיעורי הנשירה‬
‫הנמוכים ביותר (‪ )16.8%‬בקרב המסגרות שבאחריות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫במעבר משנת ‪ 2014‬לשנת ‪ 2015‬גדל שיעור הנרשמים למסגרות של לימוד השפה העברית באולפנים‬
‫ב‪ .22%-‬מתוכם‪ ,‬מעל ‪ 80%‬ניגשים למבחנים ומציגים ‪ 96%‬שיעורי הצלחה במעבר הבחינות‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫לוח‬
‫א‪5.‬‬
‫תרשים‬
‫אוכלוסיות מקרב תלמידי המכינות הקדם‪-‬אקדמיות בתשע”ד‬
‫יוצאי אתיופיה‬
‫חרדי‬
‫ערבי‬
‫בדואי‬
‫דרוזי‪/‬צ’רקסי‬
‫שאר האוכלוסייה‬
‫א‪37.‬‬
‫סה”כ לומדים במכינות‬
‫אחוז מכלל הלומדים (‪)11,906‬‬
‫‪769‬‬
‫‪1,135‬‬
‫‪975‬‬
‫‪187‬‬
‫‪186‬‬
‫‪8,654‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪72.7%‬‬
‫תלמידי המכינות הקדם‪-‬אקדמיות בשנת הלימודים תשע”ה‬
‫‪ 19‬מוסדות‬
‫‪ 16‬מוסדות‬
‫‪5,611‬‬
‫‪3,279‬‬
‫‪2,385‬‬
‫‪858‬‬
‫‪424‬‬
‫דרוזים‪/‬צ’רקסים ‪1.6% -‬‬
‫בדואים ‪1.6% -‬‬
‫ערבים‬
‫‪8.2%‬‬
‫שאר‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪72.7%‬‬
‫חרדים‬
‫‪9.5%‬‬
‫יוצאי‬
‫אתיופיה‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪ 9‬מוסדות‬
‫‪ 9‬מוסדות‬
‫מוסד אחד‬
‫מכללות מתוקצבות‬
‫אוניברסיטאות‬
‫מספר לומדים כולל בשנת הלימודים‬
‫‪630‬‬
‫מכללות‬
‫לחינוך‬
‫‪546‬‬
‫‪121‬‬
‫מכללות‬
‫פרטיות‬
‫‪53 229‬‬
‫מכללות ללא פיקוח‬
‫אקדמי‬
‫נושרים בשנת הלימודים‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה למדו במכינות הקדם‪-‬אקדמיות ‪ 12,050‬תלמידים ‪ -‬אחוז אחד יותר לעומת‬
‫שנת הלימודים תשע”ד‪.‬‬
‫‪ 27%‬בחרו ללמוד במכינות קדם‪-‬אקדמיות שבאחריות אוניברסיטאית‪ ,‬אך למעלה מ‪ 46%-‬נוספים‬
‫בחרו ללמוד במכינות קדם‪-‬אקדמיות שבאחריות המכללות המתוקצבות‪ .‬כ‪ 20%-‬בחרו ללמוד‬
‫במכינות הקדם‪-‬אקדמיות שבאחריות המכללות להוראה‪.‬‬
‫שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר מצויים במכינות שבאחריות המכללות להוראה (‪ ,)27%‬לעומת שיעורי‬
‫הנשירה הנמוכים ביותר (‪ )15%‬במסגרות השונות שבאחריות המכללות המתוקצבות‪.‬‬
‫מדינת ישראל מעודדת השלמת פערים וקידום שוויון בקרב האוכלוסייה‪ ,‬ובלימודים במכינות הקדם‪-‬‬
‫אקדמיות שמים דגש על כך‪ .‬המגזר הלא יהודי מהווה ‪ 11.4%‬מכלל הלומדים‪ ,‬לאחריו‪ ,‬המגזר החרדי‬
‫(‪ )9.6%‬ומגזר יוצאי אתיופיה (‪.)6.5%‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫לוח‬
‫א‪6.‬‬
‫סיכום והיערכות לעשור הקרוב‬
‫אוכלוסיות מקרב תלמידי המכינות הקדם‪-‬אקדמיות בתשע”ה‬
‫יוצאי אתיופיה‬
‫חרדי‬
‫ערבי‬
‫בדואי‬
‫דרוזי‪/‬צ’רקסי‬
‫שאר האוכלוסייה‬
‫סה”כ לומדים במכינות‬
‫אחוז מכלל הלומדים (‪)12,050‬‬
‫‪727‬‬
‫‪896‬‬
‫‪989‬‬
‫‪370‬‬
‫‪206‬‬
‫‪8,862‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪73.5%‬‬
‫דרוזים‪/‬צ’רקסים ‪1.7% -‬‬
‫בדואים ‪3.1% -‬‬
‫ערבים‬
‫‪8.2%‬‬
‫שאר‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪73.5%‬‬
‫חרדים‬
‫‪7.4%‬‬
‫יוצאי‬
‫אתיופיה‬
‫‪6.0%‬‬
‫בשנת הלימודים תשע”ה המשיכה מדינת ישראל לעודד השלמת פערים וקידום שוויון בקרב‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬כאשר במסגרת הלימודים במכינות הקדם‪-‬אקדמיות חלה עלייה של כ‪ 2%-‬בקרב‬
‫תלמידי המגזר הלא יהודי (‪ ,) 13%‬המגזר החרדי (‪ )7.5%‬ומגזר יוצאי אתיופיה (‪.)6%‬‬
‫‪54‬‬
‫תיאור העשייה והנתונים שהוצגו להלן באשר לשלושת תחומי הפעילות בחינוך מבוגרים – השלמת‬
‫השכלה‪ ,‬אולפנים ומכינות קדם‪-‬אקדמיות ‪ -‬מלמדים על התרומה המשמעותית של המשרד ללומדים‬
‫מבחינת קידומם האישי כפרטים ושילובם בחברה ועל ההשקעה מצד המדינה בצמצום פערים‪ ,‬קידום‬
‫אוכלוסיות מוחלשות ומתן הזדמנות שנייה‪.‬‬
‫בכל תחומי פעילותו‪ ,‬המשרד מנסה לתת מענה לצורכי החברה תוך התבססות על מחקרים‪ ,‬סקרים‬
‫ומגמות גלובליות‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬
‫• הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה) ביצעה מחקר הערכה לתוכנית ‘עד הלו”ם’ של‬
‫המשרד‪ .‬המחקר ניסה לבדוק את תפוקות ההשכלה והעלאת רמת ההשכלה של הורים בהקשר של‬
‫מעורבות בית ספרית ותהליכי למידה בבית הספר‪.‬‬
‫עיקרי הממצאים שעלו‪ :‬עלייה ביכולת לעזור לילדים; שיפור באווירת האוריינות בבית; שיפור ביכולת‬
‫המעורבות של ההורים בלימודי הילדים ובהגברת המוטיבציה שלהם; שיפור אצל הלומדים ביכולת‬
‫להתבטא בעל פה ובכתב; שיפור באוריינות מתוקשבת; הרחבת הידע בנושאים כלליים ובאקטואליה;‬
‫וכן שיפור במעמד החברתי ובדימוי העצמי‪.‬‬
‫לאחר כשנה דיווחו הלומדים על העשרת ידע והרחבת אופקים ברמה האישית; שיפור הביטחון‬
‫העצמי והדימוי העצמי; שיפור בתחושת המסוגלות ללמוד; שיפור בתחום התעסוקה (בעיקר בקרב‬
‫דוברי השפה העברית); תחושת התקדמות בחיים והשגת הישגים; וכן שיפור ביכולת לשמש דוגמה‬
‫אישית לילדים‪ ,‬להעניק עידוד ולגלות אמפתיה כלפי קשיים‪.‬‬
‫נתונים אלו מחזקים את הצורך בהמשך הפעלת מגוון המסגרות למבוגרים במטרה להעניק להם את‬
‫ההזדמנות להשלים השכלה ולהשתלב בחברה בצורה מיטבית‪.‬‬
‫• החלטת האו”ם שהתקבלה לאחרונה‪ ,‬אשר לפיה יש להבטיח כי עד שנת ‪ 2030‬ישיגו כל הצעירים‬
‫וחלק מן המבוגרים‪ ,‬הן נשים והן גברים‪ ,‬אוריינות בסיסית ואוריינות מתמטית‪ ,‬מעידה על התגברות‬
‫ההכרה בכך שמתן הכלים הרלוונטיים למבוגרים הנו צעד הכרחי‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬הילדים משתתפים בלימודי חובה על פי חוק‪ ,‬והלימודים התיכוניים זמינים למרבית‬
‫המתבגרים‪ ,‬כך שניתן לשער כי היעד שהוצב באשר לצעירים עד שנת ‪ 2030‬אכן יושג‪ .‬באשר‬
‫למבוגרים‪ ,‬יש להבחין בין עשורי הגיל השונים‪ ,‬וניתן לשער כי בקרב המבוגרים יותר‪ ,‬אלה שהם בני‬
‫ה‪ 60-‬ומעלה כיום‪ ,‬שיעור מעוטי ההשכלה יהיה גבוה יותר‪ .‬הדבר נכון במיוחד באשר לנשים מבוגרות‬
‫במגזרי המיעוטים‪ ,‬וכן בקרב עולים חדשים ממדינות נחשלות‪.‬‬
‫יש לחתור למצב שבו תובטח לצעירים בחברה ולשיעור ניכר של המבוגרים‪ ,‬הן נשים והן גברים‪,‬‬
‫הזדמנות נאותה לרכוש ידע ברמה של אוריינות ליטראטית ואוריינות מתמטית‪.‬‬
‫בעיצוב מטרות‪-‬העל של התוכניות ללימודי מבוגרים ברמות של אוריינות בסיסית ותיכונית‪ ,‬יש‬
‫להתייחס לגורמים שונים‪ ,‬כגון תנאים כלכליים קשים‪ ,‬מצב בריאותי בעייתי‪ ,‬אי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬אי‪-‬‬
‫שוויון מגדרי ומסורות תרבותיות שאינן מעודדות השכלת המונים והעצמתם‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪Programme for the International Assessment of( PIAAC‬‬
‫• ארגון ה‪ OECD -‬מוביל את סקר‬
‫‪ )Adult Competencies‬שמשתתפות בו למעלה מ‪ 30-‬מדינות ובכללן ישראל‪ ,‬לבחינת רמת הכישורים‬
‫והמיומנויות הבסיסיות של האוכלוסייה הבוגרת‪ ,‬בני ה‪ 16-‬עד ה‪ .65-‬מדובר במיומנויות בסיסיות‬
‫הנדרשות כדי להשתתף באופן פעיל ומוצלח בחיי החברה ובשוק העבודה של המאה ה‪.21-‬‬
‫ישראל השתתפה בגל השני של הסקר‪ ,‬ונדגמו ‪ 5,000‬שאלונים‪ .‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫הובילה את הסקר בשיתוף משרד החינוך (ראמ"ה)‪ ,‬משרד הכלכלה‪ ,‬בנק ישראל וגופים נוספים‪.‬‬
‫נתוני הסקר יתפרסמו בקיץ ‪ 2016‬וישמשו להמשך העשייה בתחום חינוך מבוגרים במסגרות השונות‬
‫ולקיום הרצף בין בוגרי המערכת הפורמלית להמשך הלימודים וההכשרה במסגרות הלמידה למבוגרים‬
‫במטרה להבטיח שיהיו רלוונטיים למציאות המשתנה ולשוק העבודה‪.‬‬
‫שימוש בנתוני הסקר לצורך קביעת מדיניות יכול לסייע בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ תהליכי הכשרה ולימוד ותוצאותיהם;‬‫ שיעור אנאלפביתיות וכישורי קריאה נמוכים;‬‫ פערים בין שוק התעסוקה למערכות השכלה והכשרה;‬‫ ניתוח התפלגות ההון האנושי וחסמי נגישות לחינוך;‬‫ מעבר ממערכת החינוך לשוק העבודה;‬‫ איתור אוכלוסיות בסיכון וקיום ניידות בין‪-‬דורית;‬‫ קשר בין מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות ומאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים‪ ,‬בריאות‪,‬‬‫ מעורבות אזרחית ועוד‪.‬‬
‫צרכים נרחבים אלו אינם מייתרים את הצורך להמשיך ולהעניק לאוכלוסיות נחשלות אוריינות בסיסית‬
‫בתחומים המסורתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להפנות יותר ויותר משאבים ומחשבה לאוריינות כאשר הדרישה‬
‫לכך מתרחבת ומסתעפת‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬תוכנית העבודה של המשרד לשנים הקרובות מתבססת על התוכנית האסטרטגית‬
‫של המשרד ומתחברת לחזונה של מערכת החינוך בכללותה – להיות גורם מוביל בהתחדשותה של‬
‫החברה הישראלית ובהפיכתה לחברת מופת‪ ,‬תוך קידומו האישי והמקצועי של הפרט‪.‬‬
‫תחום חינוך מבוגרים מתחבר בעשייתו השוטפת למטרות הכוללות של משרד החינוך‪:‬‬
‫ קידום שוויון ההזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל לכלל הקבוצות בחברה הישראלית‪.‬‬‫ קידום ההישגים הלימודיים בדגש על פיתוח תפקודי לומדים בהתאמה למאה ה‪.21-‬‬‫מטרת‪-‬העל היא המשך הפיתוח והקידום של למידת מבוגרים בקרב אוכלוסיית המבוגרים בישראל‬
‫במגזרים השונים‪ ,‬וזאת על פי הצרכים והתמורות ובמטרה להשיג צמצום פערים‪ ,‬מוביליות חברתית‬
‫וקידום ההתפתחות האישית של הפרט ושל החברה כולה‪.‬‬
‫יש לקוות‪ ,‬כי התוכניות המופעלות כיום בידי הגורמים הממשלתיים והלא ממשלתיים למטרות ביסוס‪,‬‬
‫הרחבה והעמקה של היכולות האורייניות‪ ,‬יגדילו לממדים ניכרים את שיעורי האוכלוסייה האוריינית‬
‫בחברה הישראלית עד שנת ‪.2030‬‬
‫‪56‬‬
‫ב‬
‫פרק ב‬
‫עובדות ונתונים‬
‫כלכליים‬
‫‪1‬‬
‫תרשים‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫לוח ‪I‬‬
‫ב‪1.‬‬
‫תקציב משרד החינוך‬
‫תקציב משרד החינוך לשנים ‪( 2016–2000‬ללא תקציב הפיתוח) במחירים קבועים ושוטפים‬
‫(מיליארדי ש”ח)‬
‫התקציב המאושר של משרד החינוך לשנים ‪ 2014-2016‬במונחי מחירים שוטפים‬
‫שנה‬
‫תקציב חינוך‬
‫פיתוח‬
‫הרשאה להתחייב‬
‫‪2014‬‬
‫‪ 43.6‬מיליארד‬
‫‪ 1.8‬מיליארד‬
‫‪*2015‬‬
‫‪ 48.9‬מיליארד‬
‫‪ 2.4‬מיליארד‬
‫‪2016‬‬
‫‪ 50.9‬מיליארד‬
‫‪ 1.6‬מיליארד‬
‫התקציב במחירים קבועים (‪)2000‬‬
‫‪50.9‬‬
‫התקציב במחירים שוטפים‬
‫‪48.9‬‬
‫‪42.4 43.6‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪37.8 39.0‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪33.3 34.0‬‬
‫* תקציב ‪ 2015‬אושר בסוף שנת התקציב וכולל תקציב מעבר לבסיס התקציב הרגיל בשונה מיתר השנים‪.‬‬
‫• תקציב משרד החינוך גדל מ‪ 21-‬מיליארד בשנת ‪ 2000‬ל‪ 50.9-‬מיליארד ש”ח בשנת ‪( 2016‬גידול‬
‫של פי ‪ .)2.4‬תקציב הפיתוח בהרשאה להתחייב לשנת ‪ 2016‬עומד על ‪ 1.6‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫לוח‬
‫‪II‬‬
‫‪28.3 29.2‬‬
‫‪25.5 26.5‬‬
‫‪25.7 25.9 27.6‬‬
‫‪23.9 24.6 24.7 24.6‬‬
‫‪21.0 22.3‬‬
‫‪22.3 22.7 22.1 22.9 22.7 23.7‬‬
‫‪21.0 21.8 22.1‬‬
‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫תקציב משרד החינוך לפי מיון כלכלי לשנים ‪2014-2016‬‬
‫שנה‬
‫שכר‬
‫שירותים‪ ,‬מוצרים‬
‫והוצאות אחרות‬
‫‪2014‬‬
‫‪89.9%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪88.6%‬‬
‫‪11.4%‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪89.5%‬‬
‫‪10 . 5%‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬גדל התקציב במחירים קבועים בשיעור של כ‪ 11%-‬לעומת תקציב ‪.2014‬‬
‫בשנת ‪ 2016‬גדל התקציב במחירים קבועים בשיעור של כ‪ 3.2%-‬לעומת תקציב ‪.2015‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬אחוז ביצוע תקציב משרד החינוך היה ‪ .99.7%‬מאז שנת ‪ 2011‬אחוז הביצוע השנתי‬
‫עבר ‪.99.6%‬‬
‫• השכר מהווה חלק עיקרי בתקציב המשרד‪ 90% :‬מתקציב המשרד מיועד לשכר מורים‪ ,‬שכר‬
‫עובדים המועסקים על ידי השלטון המקומי‪ ,‬שכר עובדי המשרד ושכר עובדי התאגידים‪.‬‬
‫• שכר המורה גדל בממוצע בכ‪ 2%-‬בכל שנה‪ ,‬כאשר קצב גידול השכר בקבוצת המורים הצעירה‪,‬‬
‫גבוה מאשר הקבוצה הוותיקה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫• ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת הלימודים ‪ 2013/14‬עמדה על ‪ 7.9%‬מהתוצר המקומי הגולמי‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫‪ 1‬מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬השנתון הסטטיסטי לישראל ‪ , 2015‬לוח ‪8.1‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪2.‬‬
‫שיעור השינוי השנתי בתקציב ובמספר התלמידים במחירים קבועים (מיליארדי ש”ח)‬
‫תרשים‬
‫ב‪3.‬‬
‫התקציב הרגיל של משרד החינוך ‪ 2016‬לפי מיון כלכלי‬
‫סה”כ ‪ 50.86‬מיליארד ש”ח‬
‫השינוי בתקציב‬
‫‪14.3‬‬
‫השינוי במספר התלמידים‬
‫שכר אחר‬
‫‪ 888‬מיליון | ‪1.8%‬‬
‫‪11.2‬‬
‫שכר עובדי המשרד‬
‫‪ 319‬מיליון | ‪0.6%‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1 2.2 1.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪-0.7‬‬
‫‪-2.8‬‬
‫‪1.9 1.3 1.9‬‬
‫‪1.4 0.7 1.7‬‬
‫(תאגידים ורכישת שירותים)‬
‫שכר שלטון מקומי‬
‫‪ 7.49‬מיליארד | ‪14.7%‬‬
‫(שרתים‪ ,‬מזכירים‪ ,‬לבורנטים‪,‬‬
‫ספרנים‪ ,‬סייעות‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫קבט”ים ועוזרות לגננות)‬
‫‪3‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫‪2000 2001 2002 2003 *2004 *2005 *2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016‬‬
‫שעות הוראה‬
‫‪ 36.83‬מיליארד | ‪72.4%‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫* בשנים ‪ 2006–2004‬כלל התקציב את סעיפי התרבות והספורט‪.‬‬
‫(שעות הוראה בגני ילדים‪ ,‬חינוך‬
‫יסודי‪ ,‬חט"ב‪ ,‬חט"ע‪ ,‬מפקחים‬
‫מכללות להכשרת מורים‪ ,‬חינוך‬
‫מבוגרים ואולפנים)‬
‫הוצאות שאינן שכר‬
‫‪ 5.34‬מיליארד | ‪10.5%‬‬
‫מלגות‪ ,‬אחזקת המשרד‪ ,‬בחינות בגרות‪ ,‬הכשרה‬
‫והשתלמות‪ ,‬חומש מיעוטים‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬חינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬חינוך פנימייתי‪ ,‬תמיכות מדע וטכנולוגיה‪ ,‬רשתות‬
‫החינוך עצמאי ומעיין‪ ,‬תמיכות בתרבות יהודית ותרבות‪,‬‬
‫טלויזיה חינוכית‪ ,‬מוסדות‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫בגרף זה נמדד שיעור השינוי בכל שנה לעומת השנה הקודמת‪ .‬עד ‪ 2016‬מספר התלמידים גדל בכ‪-‬‬
‫‪ ,37%‬ואילו התקציב גדל ב‪.86%-‬‬
‫יחס התמורות שחלו במהלך שני העשורים האחרונים‪ ,‬בין התחום הדמוגרפי חינוכי לבין התקציבי‪-‬‬
‫ריאלי מעיד על גידול של כ‪ 36%-‬בהוצאה הממוצעת לתלמיד‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫לוח‬
‫עיקרי השינויים בתקציב ‪ 2015‬ו‪2016-‬‬
‫ב‪1.‬‬
‫התקציב הרגיל‪ ,‬במיליארדי ש”ח‪ ,‬של משרד החינוך בשנים ‪ ,2016-2000‬לפי מיון כלכלי‬
‫(אחוז מכלל התקציב)‬
‫סך כל התוספת לתקציב הרגיל של משרד החינוך בשנת ‪ 2016‬עומדת על ‪ 2‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים המשפיעים על הגידול בתקציב‪:‬‬
‫ גידול טבעי ‪ -‬מספר התלמידים במערכת החינוך גדל מדי שנה‪ ,‬ולפיכך ניתנת מדי שנה תוספת‬‫תקציבית למניעת שחיקת משאבים בגין הגידול הטבעי‪.‬‬
‫ שכר המורים ‪ -‬גדל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתוצאה מהשלמת רפורמת ‘עוז לתמורה’‪ ,‬רפורמת ‘למידה‬‫משמעותית’ והתוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים‪.‬‬
‫ שכר השלטון המקומי ‪ -‬גדל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתוצאה מיישום חינוך חינם בגילים ‪ 4-3‬במערכת החינוך‬‫בכל הארץ‪.‬‬
‫ סייעת שנייה בגני הילדים ‪ -‬החל משנת הלימודים תשע”ו יתווספו עוזרות גננות בגני ילדים שבהם‬‫למעלה מ‪ 29-‬ילדים בגילים ‪ .4-3‬תוכנית זו כוללת תקציב להעשרת הגן ולליווי הגננות על ידי גננות‬
‫חונכות‪.‬‬
‫ ביטחון תזונתי ‪ -‬כדי להגדיל את שיעורי המיצוי בתוכנית ההזנה של משרד החינוך במסגרת יום‬‫חינוך ארוך‪ ,‬הופחתו שיעורי ההשתתפות העצמית של הרשויות המקומיות וההורים‪.‬‬
‫ ‘בתי הספר של החופש הגדול’ ‪ -‬התוכנית להארכת שנת הלימודים בכיתות א’‪-‬ב’‪.‬‬‫ חינוך מיוחד ‪ -‬תוספת משאבים בגין גידול טבעי‪ ,‬הפחתת תשלומי הורים להזנה בחינוך המיוחד‪,‬‬‫גידול במספר הסייעות הרפואיות ושיפור תנאי העסקתן‪ ,‬שירותי עזר והסעות‪.‬‬
‫שנה‬
‫תקציב‬
‫שכר מורים‬
‫שירותים‪ ,‬מוצרים‬
‫שכר אחר והוצאות אחרות**‬
‫‪2016‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪72.4‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪48.9‬‬
‫‪72.3‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪73.6‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪72.6‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪72.9‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪73.0‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪72.1‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪70.8‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪*2006‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪*2005‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪73.1‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪10.6‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים (אגף כלכלה וסטטיסטיקה)‬
‫* בשנים ‪ 2006-2005‬כלל התקציב את סעיפי התרבות והספורט‪.‬‬
‫** כולל הסעות תלמידים והשתתפות בעלויות תחזוקה ושירותים של מוסדות חינוך‪.‬‬
‫ התפלגות תקציב משרד החינוך ב‪( 2016-‬כולל מוסדות תורניים) מלמדת כי כ‪ 89%-‬מהתקציב‬‫מיועדים לשכר וכ‪ 11%-‬להוצאות שאינן שכר‪ .‬השכר מחולק לשכר מורים (‪ )72.4%‬ולשכר אחר‬
‫(‪ ,)17.1%‬הכולל את שכר עובדי השלטון המקומי ושכר עובדי הציבור האחרים‪ .‬בשני העשורים‬
‫האחרונים קיימת יציבות בהתפלגות התקציב בין ההוצאות לשכר להוצאות אחרות‪.‬‬
‫‪2015/16‬‬
‫‪62‬‬
‫ משנת ‪ 2010‬הנתונים כוללים את רפורמת ‘אופק חדש’‪ ,‬תוספת שעות הוראה בחינוך היסודי וחטיבת‬‫הביניים במסגרת התוכנית האסטרטגית לשיפור ההישגים‪ ,‬האקלים הבית ספרי ואיכות ההוראה‪.‬‬
‫ומשנת ‪ 2011‬הנתונים כוללים את רפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫להלן מפורטים תהליכים משמעותיים שהוטמעו במערכת החינוך והובילו לתוספות משמעותיות‬
‫ולהגדלת תקציב המשרד בהדרגה ובשיעור ניכר ב‪ 6-‬השנים האחרונות‪:‬‬
‫רפורמת ‘אופק חדש’ בגני הילדים‪ ,‬בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים (כ‪ 3.3-‬מיליארד ש”ח בשנה) ‬
‫ יישום מלא‬‫תוספת של כ‪ 1-‬מיליארד ש”ח לבסיס התקציב למימוש התוכנית האסטרטגית לשיפור הישגים‬
‫ יישום מלא‬‫תוספת שעות הוראה במקצועות היסוד בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ‪ -‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים‬
‫ושפה‪.‬‬
‫תוכניות ייעודיות להגדלת שיעור הזכאים לבגרות בחטיבה העליונה (כיתות קטנות בחטיבה‬
‫העליונה‪ ,‬תוכניות התערבות‪ ,‬למידה מרחוק ועוד)‪.‬‬
‫תקשוב מערכת החינוך והתאמתה למאה ה‪.21-‬‬
‫ניהול עצמי של בתי הספר והרחבת אזורי הרישום באופן מבוקר‪.‬‬
‫שיפור איכות ההוראה ‪ -‬הכשרת מורים ומנהלים‪ ,‬הסבות אקדמאים‪ ,‬תוכניות ייעודיות (כגון ‘חותם’‪,‬‬
‫‘מורי מורים’ ועוד)‪.‬‬
‫חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בדגש על ערכים וזהות יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫רפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה (כ‪ 3-‬מיליארד ש”ח ביישום מלא) ‪ -‬בשלבי יישום‬
‫יישום מסקנות ועדת טרכטנברג (גני ילדים בגילים ‪ ,4-3‬צהרונים) (כ‪ 2.2-‬מיליארד לבסיס ותקציב‬
‫חד‪-‬פעמי לבינוי כיתות גן בהיקף ‪ 2.65‬מיליארד ש”ח) ‪ -‬יישום מלא‬
‫הקטנת מספר התלמידים בכיתה ל‪ 32-‬באופן דיפרנציאלי בשתי פעימות (כמיליארד ש”ח) ‪-‬‬
‫בשלבי יישום‬
‫חיזוק החינוך בגיל הרך ‪ -‬סייעת שנייה‪ ,‬גננת מובילה ותוספת להעשרה והצטיידות (כחצי מיליארד‬
‫ש”ח) ‪ -‬יישום מלא‬
‫תוכניות ייעודיות להעצמת מגזרי המיעוטים בחינוך הפורמלי‪ ,‬הבלתי פורמלי ואיכות ההוראה ‪-‬‬
‫בשלבי יישום‬
‫‘למידה משמעותית’ ‪ -‬העמקת התהליכים החינוכיים בבתי הספר (כ‪ 300-‬מלש”ח) ‪ -‬בשלבי‬
‫יישום‬
‫הארכת שנת הלימודים בכיתות א’‪-‬ב’ עם עדיפות לפריפריה (‪ 175‬מלש”ח) ‪ -‬יישום מלא‬
‫התוכנית לקידום השוויון וצמצום פערים = תוכנית חומש (כ‪ 1-‬מיליארד ש”ח תוספת לשעות‬
‫הטיפוח) ‪ -‬בשלבי יישום‬
‫תוכנית לאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה ברמה של ‪ 5‬יח”ל (‪ 75‬מלש”ח) ‪ -‬בשלבי יישום‬
‫התוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי‪-‬מקצועי (אושרה פעימה ראשונה בהיקף ‪ 70‬מלש”ח) ‪ -‬בשלבי‬
‫יישום‬
‫חיזוק מקצועות הליבה והחינוך הטכנולוגי בחינוך החרדי (‪ 86‬מלש”ח בשנת ‪ 2015‬וכ‪ 280-‬מלש”ח‬
‫ביישום מלא) ‪ -‬בשלבי יישום‬
‫‪64‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪4.‬‬
‫הוצאות הממשלה לחינוך והשכלה גבוהה מכלל הוצאות הממשלה (אחוזים)‬
‫ההוצאות לחינוך כאחוז מהתקציב‪ ,‬ללא החזר חובות וללא ביטחון‬
‫ההוצאות לחינוך כאחוז מהתקציב‪ ,‬לא כולל החזר חובות‬
‫ההוצאות לחינוך כאחוז מכלל התקציב‬
‫ההוצאות להשכלה גבוהה כאחוז מכלל התקציב‬
‫‪21.6‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1995‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מתוך החוברת ‘הצעת תקציב המדינה’ לשנים המתאימות‪ ,‬משרד האוצר‬
‫ בשנים ‪ 1995‬עד ‪ 2008‬עמד אחוז הוצאות הממשלה לחינוך על כ‪ 9.5%-‬מכלל הוצאותיה‪ .‬בשנת‬‫‪ 2010‬חלה עלייה בשיעור הוצאות הממשלה לחינוך‪ ,‬שנאמד ביותר מ‪ 10%-‬מסך כל הוצאות הממשלה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2016-2013‬היה שיעור זה מעל ל‪ .11%-‬מגמה דומה מתקבלת כאשר החזר החובות והוצאות‬
‫לביטחון אינם נכללים בחישוב תקציב החינוך מתוך תקציב המדינה‪.‬‬
‫ הוצאות הביטחון בישראל גבוהות יחסית‪ ,‬והגרף העליון מציג את ההוצאות לחינוך מסך כל התקציב‬‫ללא הוצאות ביטחון וללא חובות‪ .‬שיעור ההוצאה לחינוך‪ ,‬ללא שני הסעיפים האלו‪ ,‬כמעט מוכפל‬
‫ביחס לתקציב המדינה‪.‬‬
‫ בשנים ‪ 1995‬עד ‪ 2000‬חלה עלייה באחוז הוצאות הממשלה להשכלה הגבוהה מכלל התקציב‪ ,‬ומאז‪,‬‬‫למעלה מעשור‪ ,‬ניכרת יציבות בשיעור ההוצאה להשכלה גבוהה ‪ -‬כ‪ 2.2%-‬מסך כל הוצאות הממשלה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2015‬ו‪ 2016-‬שיעור ההוצאה להשכלה גבוהה גדל ועמד על ‪ 2.5%‬ו‪ ,2.4%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪2‬‬
‫לוח‬
‫ב‪2.‬‬
‫לוח‬
‫ב‪3.‬‬
‫תקציב משרד החינוך וההשתתפות בשלטון המקומי (מיליארדי ש”ח)‬
‫שנה‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪*2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫תקציב משרד‬
‫החינוך‬
‫‪31,200,072‬‬
‫‪33,951,378‬‬
‫‪34,994,600‬‬
‫‪40,907,800‬‬
‫‪42,099,533‬‬
‫‪48,859,772‬‬
‫‪50,861,316‬‬
‫השתתפות המשרד‬
‫בשלטון המקומי‬
‫‪7,632,454‬‬
‫‪8,413,046‬‬
‫‪8,548,070‬‬
‫‪10,553,352‬‬
‫‪10,794,302‬‬
‫‪12,984,405‬‬
‫‪13,333,764‬‬
‫שיעור השתתפות‬
‫מסך התקציב‬
‫‪24.5%‬‬
‫‪24.8%‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪25.8%‬‬
‫‪25.6%‬‬
‫‪26.6%‬‬
‫‪26.2%‬‬
‫שכר המורים‬
‫השכר השנתי בפועל למורה בישראל לפי קבוצות גיל ומין (בש”ח)‬
‫שנת ‪2013‬‬
‫חינוך קדם יסודי‬
‫חינוך יסודי‬
‫חטיבת ביניים חטיבה עליונה‬
‫סה”כ ‪64-25‬‬
‫סה”כ ‪34-25‬‬
‫סה”כ ‪44-35‬‬
‫סה”כ ‪54-45‬‬
‫סה”כ ‪64-55‬‬
‫‪148,623‬‬
‫‪112,993‬‬
‫‪135,726‬‬
‫‪165,268‬‬
‫‪178,715‬‬
‫‪156,415‬‬
‫‪118,584‬‬
‫‪145,416‬‬
‫‪177,526‬‬
‫‪193,273‬‬
‫‪154,504‬‬
‫‪115,977‬‬
‫‪142,553‬‬
‫‪169,418‬‬
‫‪183,740‬‬
‫‪148,390‬‬
‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪--‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫*‪132,692‬‬
‫‪148,686‬‬
‫‪156,102‬‬
‫‪156,464‬‬
‫‪158,015‬‬
‫‪153,583‬‬
‫‪-‬‬‫‪--‬‬
‫מקור‪ :‬פרסום ‪EAG 2015 ,OECD‬‬
‫* בשנת ‪ 2015‬התקציב אושר בסוף השנה‪ ,‬לאחר שינויים שנעשו בו‪.‬‬
‫* ‪ 49‬גננים עבדו בשלב החינוך הקדם‪-‬יסודי במשרה מלאה‪ ,‬ומספר נמוך זה אינו מאפשר ליצור סטטיסטיקה ברת השוואה‪.‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪26.2%‬‬
‫השתתפות המשרד‬
‫בשלטון המקומי‬
‫‪48.9‬‬
‫‪42.1‬‬
‫‪40.9‬‬
‫‪25.6%‬‬
‫‪25.8%‬‬
‫‪26.6%‬‬
‫שאר התקציב‬
‫‪35.0‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪24.8%‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪24.5%‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מתוך החוברת ‘הצעת תקציב המדינה’ לשנים המתאימות‪ ,‬משרד האוצר‬
‫בשנת ‪ 2014‬השתתף משרד החינוך בתקציב השלטון המקומי בסך של כ‪ 10.8-‬מיליארד ש”ח‪,‬‬
‫המהווים מעל רבע מתקציב המשרד‪.‬‬
‫גורמים רבים משפיעים על נתוני השכר של המורים‪ ,‬בהתאם להעסקתו ותפקידו של המורה בפועל‪.‬‬
‫ביניהם ניתן להזכיר בין היתר את רמת ההשכלה‪ ,‬ממוצע וותק ההוראה‪ ,‬ממוצע הוותק לשכר‪ ,‬העסקה‬
‫בתנאי רפורמה‪ ,‬גיל‪ ,‬גמולי השתלמות‪ ,‬דרגה‪ ,‬גמול חינוך‪ ,‬גמול ריכוז מקצוע והכשרות‪/‬שכבה‪/‬‬
‫מעבדה‪/‬ביטחון‪/‬זהירות בדרכים‪ ,‬גמול כפל תואר‪ ,‬מענק יובל‪ ,‬גמול פיצול‪ ,‬חוזים אישיים ועוד‪.‬‬
‫שכר המורה גדל בממוצע בכ‪ 2%-‬בכל שנה‪ .‬קצב גידול השכר בקבוצת המורים הצעירה גבוה‬
‫יותר מאשר בקבוצה הוותיקה‪ .‬הרכב קבוצת הגילים ‪ 34-25‬כולל מורים רבים יותר העובדים בתנאי‬
‫הרפורמה ומחויבים בתואר אקדמי‪.‬‬
‫השוואה של שכר המורים בין נשים וגברים מראה כי אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי‪.‬‬
‫מורים גברים בחטיבת הביניים משתכרים כ‪ 3%-‬יותר ממורות נשים‪ .‬הסיבות העיקריות לכך כוללות‬
‫כמה עובדות‪:‬‬
‫א‪ .‬ממוצע הוותק לשכר בקרב הגברים‪ ,‬הגבוה ב‪ 1.5-‬שנים לעומת הנשים;‬
‫ב‪ .‬ממוצע גיל הגברים‪ ,‬העולה בשנתיים על ממוצע הגיל של הנשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מרכיב ההשכלה האקדמית של המורה‪ ,‬שיעור הגברים בעלי השכלה אקדמית של תואר שני ומעלה‬
‫ הנו ‪ 40%‬בחטיבת הביניים לעומת ‪ 37%‬בקרב הנשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2016‬משתתף משרד החינוך בתקציב השלטון המקומי בסך של כ‪ 13.3-‬מיליארד ש”ח‪,‬‬
‫המהווים ‪ 26.2%‬מתקציב המשרד‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪3‬‬
‫לוח‬
‫ב‪4.‬‬
‫השכר בפועל ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה דומה בגילים ‪ 64-25‬במשק בשנת ‪2013‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪6.‬‬
‫מדינה‬
‫ישראל‪-‬שכר בפועל*‬
‫ישראל‪-‬שכר מורים בפועל ברפורמות**‬
‫‪ - OECD‬השוואה לבעלי השכלה דומה‬
‫‪ - OECD‬השוואה לבעלי השכלה שלישונית‬
‫גננות‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.73‬‬
‫יסודי‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.80‬‬
‫חט”ב‬
‫‪0.95‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.86‬‬
‫חט”ע‬
‫‪0.91‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.91‬‬
‫ההוצאה הלאומית לחינוך‬
‫ההוצאה הלאומית והציבורית לחינוך* כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג)‬
‫לפי מגזר מממן‬
‫ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים שוטפים כאחוז מהתמ”ג*‬
‫ההוצאה הציבורית לחינוך (ממשלה ורשויות מקומיות) במחירים שוטפים כאחוז מהתמ”ג*‬
‫מקור‪ :‬פרסום ‪EAG 2015 ,OECD‬‬
‫* השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים‪ ,‬הן אלו המועסקים בתנאי הרפורמות והן אלו המועסקים במתכונת הישנה‪.‬‬
‫** השכר ברפורמות ‘אופק חדש’ ועוז לתמורה’ הנו ממוצע השכר בפועל של המורים שנכנסו לרפורמות בלבד‪ .‬משרה מלאה ( ‪ )FTE‬‬
‫ מחושבת החל מ‪ 90%-‬משרה מלאה לפי הגדרות ה‪.OECD -‬‬
‫השוואת מערכת השכר בכל מדינה מתארת את כוח הקנייה של המורים ביחס לעובדים מקבילים‬
‫באותה מדינה‪ .‬בישראל בשנת ‪ 2013‬שכר המורים בפועל ביחס לבעלי תואר מכלל המשק המקומי‬
‫גבוה בכל שלבי הגיל מיחס זה לעומת הממוצע במדינות ה‪.OECD -‬‬
‫מהשוואה זו עולה כי מורה בישראל המועסק בתנאי הרפורמות הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה‬
‫העליונה משתכר יותר מעמיתו במשק שהוא בעל השכלה דומה‪ .‬בממוצע‪ ,‬שכר המורה בחטיבה‬
‫העליונה המועסק ברפורמת ‘עוז לתמורה’ גבוה ב‪ 10%-‬מעובד במשק בעל אותה רמת השכלה‪.‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪5.‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.79‬‬
‫גילאי ‪64-55‬‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫גילאי ‪54-45‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫ בשנת ‪ 2012‬הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך כ‪ 7.3%-‬מהתוצר המקומי הגולמי‪.‬‬‫‪ -‬בשנים ‪ 2009‬עד ‪ 2012‬חל גידול מעל ‪ 5%‬בהוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ”ג‪.‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל כלכלה ותקציבים עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫* ההוצאה הלאומית והציבורית (ממשלה ורשויות מקומיות) לחינוך לפי מגזר מממן‪.‬‬
‫יחס השתכרות מורה ביסודי לעומת עמיתו במשק (‪)2013‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪7.2%‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪ -‬ההוצאה הציבורית לחינוך מגני הילדים ועד השכלה גבוהה מהווה כ‪ 5.7%-‬מהתמ”ג‪.‬‬
‫‪0.73‬‬
‫גילאי ‪44-35‬‬
‫גילאי ‪34-25‬‬
‫מקור‪ :‬פרסום ‪EAG 2015 ,OECD‬‬
‫בבחינת ההשתכרות של מורים בישראל ביחס לעובדים במשק עם רמת השכלה דומה‪ ,‬ניתן לראות‪,‬‬
‫כי בישראל יחס זה גבוה יותר בכל קבוצות הגיל לעומת שכר המורים במדינות ה‪ .OECD -‬תוצאות‬
‫דומות מתקבלות כאשר בוחנים את יחס ההשתכרות של גגנות ומורים בחט”ב‪.‬‬
‫בפילוח לפי קבוצות גיל‪ ,‬בקבוצת גילאי ‪ 44-35‬חלה ירידה ביחס ההשתכרות לעומת העמיתים‬
‫במשק‪ .‬בקבוצות הגיל המבוגרות יותר חל גידול משמעותי יותר ביחס השכר בקרב המורים בישראל‬
‫לעומת ה‪.OECD -‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪7.‬‬
‫התפלגות ההוצאה הלאומית לחינוך לפי שלבי חינוך (‪)2012‬‬
‫חינוך קדם‪-‬יסודי‬
‫‪8.2%‬‬
‫השוואת התשומות בחינוך בהשוואה בין‪-‬לאומית‬
‫הוצאות אחרות*‬
‫‪3.8%‬‬
‫השקעות**‬
‫‪6.7%‬‬
‫חינוך יסודי‬
‫‪30.9%‬‬
‫מוסדות‬
‫‪ ‬על‪-‬תיכוניים ומכללות‬
‫‪8.7%‬‬
‫חינוך על‪-‬יסודי‬
‫‪29.2%‬‬
‫אוניברסיטאות‬
‫‪12.5%‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫המדד המרכזי המשמש את ‪ EAG‬להשוואת הערך הריאלי של תשומות בחינוך (בסך הכול ובממוצע‬
‫לתלמיד‪ ,‬לפי דרגות חינוך) בין מדינות שונות‪ ,‬הוא ההוצאה הלאומית לחינוך במונחי מטבע מקומי‪,‬‬
‫מתורגמת לדולרים‪ .‬שער החליפין ש‪ EAG -‬משתמש בו לצורך התרגום אינו השער המשמש לקניית‬
‫דולרים בשוק מט”ח (כגון השער היציג)‪ ,‬אלא שער ‪ ,)Purchasing Power Parity ( PPP‬המשווה‬
‫בין שני משקים מבחינת מחירו של סל מוצרים ושירותים נתון‪ .‬אם סל זה עולה ‪ ₪1,000‬בישראל‬
‫ו‪ 250$-‬בארה”ב‪ ,‬שער החליפין ‪ PPP‬של ישראל מול ארה”ב‪ ,‬הוא ‪ .4‬בפרק זה שער ה‪ PPP -‬הוא ‪.4.006‬‬
‫לפי נתוני ה‪ ,OECD -‬התמ”ג הממוצע לנפש במדינות ה‪ OECD -‬בשנת ‪ 2012‬עמד על ‪PPP 37,000‬‬
‫לעומת כ‪ PPP 31,300-‬בישראל‪ .‬סך כל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל בכלל דרגי החינוך‬
‫נאמד ב‪ PPP 7,903-‬לעומת ‪ PPP 10,220‬בממוצע מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫מנתון זה עולה‪ ,‬כי ההוצאה לתלמיד בישראל מהווה ‪ 25.2%‬מהתמ”ג לנפש לעומת ‪ 27.6%‬ב‪.OECD -‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שיעור הלומדים בישראל גבוה משמעותית מאשר שיעור הלומדים ב‪ OECD -‬ומהווה ‪30.3%‬‬
‫לעומת ‪ 23.5%‬בממוצע מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫ההוצאה לתלמיד לחינוך ביחס לתמ”ג לנפש מציגה את ההשקעה היחסית מכל תושב במדינה במונחי‬
‫תמ”ג עבור ההוצאה לחינוך לתלמיד‪ .‬בחינוך היסודי‪ ,‬ההוצאה לתלמיד ביחס לתמ”ג לנפש עומדת‬
‫על ‪ ,22%‬ובחינוך השלישוני ‪ -‬על ‪ .39%‬בהשוואה לממוצע במדינות ה‪ ,OECD -‬המאמצים בישראל‬
‫בחינוך היסודי ובחינוך השלישוני דומים לאלה שבארגון הבינלאומי‪.‬‬
‫* הוצאות אחרות‪ :‬מוסדות חינוך אחרים‪ ,‬ספרי לימוד וצורכי כתיבה שנקנו על ידי משקי הבית‪.‬‬
‫** השקעות‪ :‬השקעה בנכסים קבועים‪ ,‬כולל הוצאות להקמת מבנים עבור מוסדות המספקים שירותי חינוך‪ ,‬רכישת ציוד וכלי רכב‪.‬‬
‫ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת ‪ 2012‬כ‪ 73-‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫ ‪ 60%‬מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך הוקצו לחינוך היסודי והעל‪-‬יסודי‪ ,‬וכ‪ 8.2%-‬מההוצאה‬‫ הלאומית לחינוך הוקצו לגני הילדים‪.‬‬
‫ כ‪ 21%-‬מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך הוקצו לחינוך העל‪-‬תיכוני ולהשכלה הגבוהה‪.‬‬‫‪ -‬כ‪ 79%-‬מההוצאה הלאומית לחינוך מומן בידי המגזר הממשלתי‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪4‬‬
‫ההוצאות הפרטיות והציבוריות במוסדות חינוך‬
‫הוצאה ציבורית היא זו הנעשית על ידי הממשלה והרשויות המקומיות‪ ,‬וההוצאה הפרטית היא בעיקרה‬
‫משקי בית (‪ )2/3‬ועמותות (‪.)1/3‬‬
‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬התמ”ג בישראל בשנים האחרונות עודכן ומציג עלייה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬אחוז ההוצאה בישראל על חינוך מהתמ”ג היה ‪ 4.2%‬ועלה ב‪ 2012-‬ל‪ .4.4%-‬התמ”ג‬
‫עלה בישראל בין אותן שנים ב‪ 7.3%-‬מ‪ 924-‬מיליארד ש”ח ל‪ 992-‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫הלוח הבא מציג את יחס שיעור ההוצאה הפרטית והציבורית על מוסדות החינוך היסודי‪ ,‬העל‪-‬יסודי‬
‫והעל‪-‬תיכוני‪ .‬החלק הפרטי הוא בהגדרה המשלים של החלק הציבורי ל‪.100%-‬‬
‫לוח‬
‫ב‪5.‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪8.‬‬
‫ההוצאה הציבורית והפרטית לחינוך יסודי‪ ,‬על‪-‬יסודי ועל‪-‬תיכוני בישראל (מיליארד ש”ח)‬
‫‪43.6‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪11.1%‬‬
‫יחס שיעור ההוצאה הפרטית והציבורית על מוסדות החינוך בישראל וב‪OECD -‬‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫ציבורי‬
‫פרטי‬
‫ציבורי‬
‫פרטי‬
‫‪2000‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪94.8‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪91.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪91.7‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪92.4‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪91.9‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪89.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪88.9‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪90.6‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪38.8‬‬
‫‪88.9%‬‬
‫‪2012‬‬
‫מקור‪ :‬פרסום ‪EAG 2015 ,OECD‬‬
‫הוצאה ציבורית‬
‫חלק ההוצאה הציבורית בשלבי החינוך יסודי‪ ,‬חט”ב וחט”ע מהווה בישראל כ‪ 89%-‬ובמדינות‬
‫ה‪ OECD -‬כ‪ .91%-‬ההוצאות הפרטיות בסך כ‪ 11%-‬בישראל מתחלקות בין הוצאות משקי הבית‬
‫(‪ )7.5%‬והוצאות גופים פרטיים אחרים (‪ .)3.6%‬חלקם של משקי הבית בישראל בהוצאות לחינוך‬
‫נמוך משיעור ההוצאה הפרטית של משקי בית ב‪ ,OECD -‬שהוא קרוב ל‪.8%-‬‬
‫במעבר בין השנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬סך ההוצאות הציבוריות וההוצאות הפרטיות לחינוך גדלו‪ ,‬כאשר‬
‫באופו יחסי שיעור ההוצאה הפרטית גדל יותר‪.‬‬
‫בשקלול ההוצאה לחינוך במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה‬
‫לחינוך בישראל עומד על ‪ ,77.1%‬לעומת ‪ 83.5%‬בממוצע ה‪.OECD -‬‬
‫‪72‬‬
‫הוצאה פרטית‬
‫‪39.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪10.5%‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪89.5%‬‬
‫‪2011‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מאת אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬פרסום ‪EAG 2015 ,OECD‬‬
‫בין השנים ‪ 2011‬ל‪ 2012-‬גדלה ההוצאה הציבורית לחינוך ב‪ 3.7-‬מיליארד ש”ח‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור‬
‫ההוצאה הציבורית לחינוך מסך כל ההוצאה לחינוך היסודי‪ ,‬העל‪-‬יסודי והעל‪-‬תיכוני ירד בכ‪0.6%-‬‬
‫(מ‪ 89.5%-‬ל‪ )88.9%-‬כתוצאה מגידול בהוצאה הפרטית‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתוצאה משינוי בהגדרת‬
‫העברות משקי הבית לממשלה‪ ,‬לרשויות המקומיות ולמלכ”רים‪.‬‬
‫ההוצאה הציבורית גדלה בכ‪ - 11%-‬מ‪ 35.1-‬מיליארד ש”ח ל‪ 38.8-‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫ההוצאה הפרטית גדלה בכ‪ - 17%-‬מ‪ 4.1-‬מיליארד ש”ח ל‪ 4.8-‬מיליארד ש”ח‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪9.‬‬
‫אחוז ההוצאה לשירותי חינוך מההוצאה הכספית לתצרוכת משקי הבית לפי חמישוני‬
‫הכנסה (‪)2013‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪10.‬‬
‫ההוצאה וההכנסה הכספית נטו למשק בית לפי חמישוני הכנסה (‪)2013‬‬
‫‪27,646‬‬
‫‪1,026‬‬
‫‪s=10,015‬‬
‫‪1,018‬‬
‫‪805‬‬
‫‪16,605‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫חמישון‬
‫חזק‬
‫שירותי חינוך‬
‫‪17,631‬‬
‫‪632‬‬
‫‪12,124‬‬
‫‪7.7%‬‬
‫חמישון בינוני‬
‫חזק‬
‫חיסכון = ‪s‬‬
‫‪10,244‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫חמישון‬
‫בינוני‬
‫‪8,436‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫חמישון חלש‬
‫בינוני‬
‫‪522‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫חמישון‬
‫חלש‬
‫הוצאה כספית לתצרוכת ללא שירותי חינוך מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס ‪2015-2014‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הייתה התצרוכת החודשית הכוללת של החמישון החזק (ההכנסה הגבוהה) ‪17,631‬‬
‫ש”ח ‪ -‬פי ‪ 2.4‬מהחמישון החלש (ההכנסה הנמוכה) ‪ -‬כאשר ההוצאה לשירותי חינוך בחמישון החלש‬
‫קרובה למחצית ההוצאה לחינוך בחמישון העליון‪.‬‬
‫‪14,622‬‬
‫‪s=4,459‬‬
‫‪17,601‬‬
‫‪13,142‬‬
‫הכנסה ממוצעת‬
‫‪s=2,073‬‬
‫‪11,049‬‬
‫‪11,681‬‬
‫‪13,122‬‬
‫‪s=102‬‬
‫‪9,170 9,068‬‬
‫הוצאה ממוצעת‬
‫‪7,522‬‬
‫‪s=-1,936‬‬
‫‪5,586‬‬
‫חמישון‬
‫חזק‬
‫הוצאה כספית לתצרוכת‬
‫חמישון בינוני‬
‫חזק‬
‫הכנסה כספית נטו‬
‫חמישון‬
‫בינוני‬
‫חמישון חלש‬
‫בינוני‬
‫חמישון‬
‫חלש‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתון למ”ס ‪2015‬‬
‫רמת ההכנסה בקרב חמישון טיפוח חזק גבוהה והיא פי ‪ 5‬בקירוב מרמת ההכנסה של חמישון טיפוח‬
‫חלש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההוצאה בקרב חמישון טיפוח חזק גבוהה פי ‪ 2.3‬מרמת ההוצאה של חמישון‬
‫חלש‪.‬‬
‫חלקו היחסי של החמישון החלש בהוצאתו לחינוך גבוה ב‪ 19%-‬מחלקו היחסי של החמישון החזק‬
‫בהוצאתו לחינוך‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שההוצאה לחינוך מתוך סל ההוצאות של משפחה בעלת הכנסה‬
‫נמוכה‪ ,‬גבוהה יותר מאשר ההוצאה של משפחה אמידה יותר‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪11.‬‬
‫שיעור ההוצאה לחינוך מסך כל ההכנסה החודשית נטו של משקי הבית לפי חמישוני‬
‫הכנסה (‪)2013‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪12.‬‬
‫ההוצאה החודשית לשירותי חינוך של משקי הבית (ש”ח) ‪2013-1997‬‬
‫חמישון חזק‬
‫‪24,646‬‬
‫ממוצע משקי בית‬
‫הוצאה חודשית לחינוך של משקי הבית‬
‫‪1,026‬‬
‫אחוז הוצאה לחינוך מההכנסה‬
‫ש”ח‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1026‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪1018‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪17,601‬‬
‫‪9,170‬‬
‫‪805‬‬
‫‪6.1%‬‬
‫‪13,122‬‬
‫‪5586‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪632‬‬
‫‪522‬‬
‫‪27,646‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫חמישון‬
‫חזק‬
‫חמישון בינוני‬
‫חזק‬
‫חמישון‬
‫בינוני‬
‫חמישון חלש‬
‫בינוני‬
‫חמישון‬
‫חלש‬
‫אחוז‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪800‬‬
‫‪522‬‬
‫‪940‬‬
‫‪783‬‬
‫‪548‬‬
‫‪916‬‬
‫‪743‬‬
‫‪504‬‬
‫‪958‬‬
‫חמישון חלש‬
‫‪964‬‬
‫‪862‬‬
‫‪734‬‬
‫‪484‬‬
‫‪702‬‬
‫‪776‬‬
‫‪644‬‬
‫‪631‬‬
‫‪644‬‬
‫‪439‬‬
‫‪448‬‬
‫‪394‬‬
‫‪289‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪520‬‬
‫‪347‬‬
‫‪229‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪193‬‬
‫‪1997‬‬
‫הסכומים על רקע אדום מציגים את ההכנסה החודשית‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס ‪2015–2014‬‬
‫ההוצאה החודשית לחינוך בש”ח גדלה עם ההכנסה החודשית הכוללת למשק בית לפי חמישונים‪.‬‬
‫ההוצאה החודשית לחינוך של החמישון שהכנסתו גבוהה הייתה כ‪ 1,026-‬ש”ח‪ ,‬דהיינו פי ‪ 2‬מההוצאה‬
‫החודשית לחינוך של החמישון שהכנסתו נמוכה‪.‬‬
‫שיעור ההוצאה לחינוך של החמישון החלש מהווה ‪ 9.3%‬מסך כל הכנסתו הממוצעת‪ .‬שיעור זה גדול‬
‫פי ‪ 2.5‬מאשר ההוצאה לחינוך של החמישון החזק‪ ,‬העומד על ‪.3.7%‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; פרסומי סקר הכנות והוצאות משק הבית לפי שנים נבחרות‬
‫ההוצאה החודשית הממוצעת לשירותי חינוך למשקי בית ב‪ 2013-‬עמדה על ‪ 800‬ש”ח והיוותה‬
‫כ‪ 5.5%-‬מכלל ההכנסה החודשית הכוללת למשק בית (כ‪ 14,600-‬ש”ח בממוצע)‪.‬‬
‫החמישון החלש הוציא ב‪ 2013-‬על שירותי חינוך סכום דומה להוצאה הנומינלית הממוצעת של‬
‫החמישון העליון בשנת ‪.1997‬‬
‫בין ‪ 2009‬ל‪ ,2013-‬ההוצאה החודשית הממוצעת לשירותי חינוך גדלה בכ‪ 19%-‬בחמישון החלש‪,‬‬
‫ובאותה תקופה היא עלתה בכ‪ 6%-‬בחמישון החזק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬החל יישום רפורמת טרכטנברג בגני הילדים‪ .‬משרד החינוך סבסד תשלומי הורים‪ ,‬מימן‬
‫צהרונים וספרי לימוד והגדיל את המלגות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬חלה ירידה בהוצאה הפרטית לחינוך בקרב‬
‫החמישונים החלשים‪ ,‬בעוד שהכנסתם הממוצעת גדלה‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪77‬‬
‫תרשים‬
‫ב‪13.‬‬
‫תרשים‬
‫הכנסת שכירים חודשית לפי מין ושנות לימוד (‪)2013‬‬
‫ב‪14.‬‬
‫הכנסה חודשית ממוצעת לשכיר במשק ושיעור הבלתי מועסקים מכלל האוכלוסייה לפי‬
‫שנות לימוד (‪)2013‬‬
‫גברים שכירים‬
‫הכנסת שכירים‬
‫בלתי מועסקים ב‪ 12-‬החודשים האחרונים‬
‫סה”כ שכירים‬
‫‪16,937‬‬
‫נשים שכירות‬
‫‪10%‬‬
‫‪13,595‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪13,595‬‬
‫‪11,360‬‬
‫‪7,064‬‬
‫‪+16‬‬
‫‪13-15‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10,506‬‬
‫‪9,046‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪6,869‬‬
‫‪6,749‬‬
‫‪6,110‬‬
‫‪6,008‬‬
‫‪4,951‬‬
‫‪5,912‬‬
‫‪4,438‬‬
‫‪5,148‬‬
‫‪3,706‬‬
‫‪11-12‬‬
‫‪9-10‬‬
‫‪0-8‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪5.6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪9,046‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪5,960‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתוני למ”ס ‪2015–2014‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪+16‬‬
‫‪13-15‬‬
‫‪5,148‬‬
‫‪9-10‬‬
‫‪0-8‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שנתון למ”ס ‪2015‬‬
‫שכירים משכילים משתכרים יותר‪ ,‬וגברים משתכרים יותר מנשים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬ההכנסה החודשית‬
‫הכוללת של גברים משכילים בעלי ‪ 16‬שנות לימוד ומעלה הייתה כ‪ – 17,000-‬גבוהה בכ‪60%-‬‬
‫מההכנסה החודשית של נשים בעלי מאפייני השכלה דומים‪.‬‬
‫הכנסת שכירים בעלי ‪ 16‬שנות לימוד ומעלה גבוהה פי ‪ 2‬ויותר מהכנסת בעלי השכלה של ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד בלבד‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫עם העלייה ברמת ההשכלה‪ ,‬שיעור ההכנסה עולה ושיעור האבטלה יורד‪.‬‬
‫שיעור הבלתי מועסקים בעלי השכלה נמוכה (‪ 8–0‬שנות לימוד) גבוה פי ‪ 2‬מאשר שיעור הבלתי‬
‫מועסקים בעלי השכלה גבוהה (‪ 16‬שנות לימוד ומעלה)‪ .‬מנגד‪ ,‬ההכנסה החודשית הממוצעת לשכירים‬
‫בעלי השכלה גבוהה גבוהה פי ‪ 2.6‬לעומת ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי השכלה נמוכה‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫ג‬
‫פרק ג‬
‫שקיפות תקציבית‬
‫וצמצום פערים‬
‫במערכת החינוך‬
‫‪80‬‬
‫‏ממשלת ישראל מכירה בצורך לקיים שקיפות של כל המערכות והרשויות הממשלתיות ומכבדת צורך‬
‫זה – על ידי הבטחת חופש המידע ומתוך ראייה כוללת ומחויבת לקידום הדיווחיות במרחב הציבורי‪.‬‬
‫מתוקף החלטת הממשלה‪ ,‬משרד החינוך פועל באמצעות הגורמים המקצועיים כדי להנגיש לקהל הרחב‬
‫מידע בעל חשיבות ציבורית‪ ,‬תוך התחשבות בזכויות הפרט ובאינטרסים אחרים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ג‪1.‬‬
‫התפלגות התקציבים הממופים במערכת השקיפות (בש”ח)‬
‫שנת לימודים‬
‫שכר עובדי הוראה ‪ -‬גני ילדים‪,‬‬
‫בי”ס יסודיים וחט”ב (עובדי‬
‫מדינה‪ ,‬רשתות ופטור)‬
‫תשלומים לרשויות‬
‫מקומיות ובעלויות*‪,‬‬
‫רכישות והקצבות‬
‫סה”כ בש”ח‬
‫תשע”ד‬
‫‪20,506,969,982‬‬
‫‪18,018,754,780‬‬
‫‪38,525,724,762‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪20,506,969,982‬‬
‫‪53%‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪1.‬‬
‫משרד החינוך מציג מערכת מידע מרכזית משופרת המכילה את נתוני התשומות לשנת הלימודים תשע”ד‬
‫לצד נתונים המעודכנים לסוף שנת הלימודים תשע”ב‪.‬‬
‫נתוני התשומות כוללים את שעות ההוראה‪ ,‬התשלומים לרשויות מקומיות ובעלויות‪ ,‬שעות ההדרכה‪ ,‬וכן‬
‫נתוני רכישות והקצבות עבור בתי ספר ורשויות ‪ -‬החל משלב גני הילדים וכלה בשלב החטיבה העליונה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בנתונים נכללים התשלומים ששולמו במהלך שנת הלימודים עבור מוסדות חינוך שהפסיקו את‬
‫פעילותם‪ .‬מוסדות אלו יופיעו ללא תלמידים והתשלומים מופיעים במערכת רק לצורך שלמות הנתונים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא נכללו נושאים ותקציבים שלא ניתן לשייכם לבית ספר‪ ,‬לרשות מקומית או לבעלות‪,‬‬
‫כגון אחזקת המשרד‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬תרבות יהודית‪ ,‬טלוויזיה חינוכית‪ ,‬מוסדות תורניים‪ ,‬מכללות‬
‫להכשרת מורים‪ ,‬חינוך מבוגרים‪ ,‬אולפנים ותמיכות ‪3‬א‪.‬‬
‫מקור הנתונים המופיעים בפרק משרד החינוך‪ ,‬מערכת ‘שקיפות תקציבית’‪.‬‬
‫בסוף הפרק מצורף נספח מונחים‪ ,‬מתודולוגיות לתקצוב והסברים לשימוש במערכת ‘שקיפות תקציבית’‪.‬‬
‫‪18,018,754,780‬‬
‫‪47%‬‬
‫שכר עובדי הוראה ‪ -‬גני ילדים‪ ,‬בי”ס יסודיים וחט”ב (עובדי מדינה‪ ,‬רשתות ופטור)‬
‫תשלומים לרשויות מקומיות ובעלויות*‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫* כולל העברה לבעלויות ולמוסדות חינוך בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫התקציב לשנת הלימודים תשע”ד‪ ,‬על שינוייו‪ ,‬הנו כ‪ 46-‬מיליארד‪.‬‬
‫מה נכלל בנתוני המערכת?‬
‫התקציבים שניתן לשייך באופן ישיר לפעילויות חינוך ברשויות מקומיות ובמוסדות חינוך בשנת תשע”ד‪.‬‬
‫נתוני המוסדות כוללים כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך רגיל‪ .‬סה”כ התקציב אינו כולל תקציב בגין‬
‫שעות חופשה (תשלום בחודשי הקיץ המשולם עבור כיתות החינוך המיוחד)‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שאינם נכללים בנתוני המערכת‪:‬‬
‫ רכישות והקצבות שאינן ניתנות למיפוי לפי מוסד או רשות מקומית‪.‬‬‫ תמיכות בארגונים ‪ /‬תקצוב תאגידים‪.‬‬‫ פעולות רוחביות או מנהליות של המשרד שאינן ניתנות לשיוך חד‪-‬ערכי לרשות מקומית או למוסד חינוך‪.‬‬‫ תקציבי הרשויות המקומיות‪.‬‬‫ תשלומי הורים‪.‬‬‫ תקציבי המגזר השלישי‪.‬‬‫ אחזקת המשרד‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬תרבות יהודית‪ ,‬טלוויזיה חינוכית‪ ,‬מוסדות תורניים‪ ,‬מכללות‬‫להכשרת מורים‪ ,‬חינוך מבוגרים ואולפנים‪ ,‬תמיכות ‪3‬א‪.‬‬
‫ממצאים מרכזיים של המערכת לשיקוף תקציבי החינוך‬
‫השוואות ‪2‬‬
‫פרק זה עוסק בעיקר בממצאי מערכת השקיפות לשנת הלימודים תשע”ד‪ ,‬אך יוצגו בחלקו גם‬
‫לשנת הלימודים תשע”ב‪ .‬סך כל התקציב הממופה בשקיפות בשנת תשע”ב עמד על כ‪ 33-‬מיליארד‪,‬‬
‫לעומת כ‪ 38.5-‬מיליארד בשנת תשע”ד‪.‬‬
‫‪ 2‬הסברים לתקצוב מובאים בנספח ב’‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪1‬‬
‫הערות על הגרפים בפרק זה‪:‬‬
‫לוח‬
‫ג‪2.‬‬
‫ עלויות השעות בחינוך היסודי מבוססות על פי עלות ממוצעת לשעה × שעות ששולמו בפועל‪.‬‬‫ מוכש”ר ‪‘ -‬מוכרים שאינם רשמיים’‪ ,‬לא כולל רשתות החינוך החרדיות (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) כאשר התקציב‬‫ כולל את שעות ההוראה והמרכיב הקבוע‪.‬‬
‫ נתוני המוסדות כוללים כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך רגיל‪.‬‬‫ סה”כ התקציב אינו כולל תקציב בגין שעות חופשה (תשלום בחודשי הקיץ המשולם עבור כיתות החינוך המיוחד)‪.‬‬‫ המגזר הערבי כולל בניתוח זה את כל המיעוטים דוברי השפה הערבית‪.‬‬‫ לא כולל תלמידי מוסדות ללא סיווג לפי מדד טיפוח‪.‬‬‫ מדד הטיפוח של בית ספר הנו ממוצע של עשירוני הטיפוח בקרב תלמידיו‪.‬‬‫ קבוצות תלמידים שאינן מובהקות סטטיסטית (מתחת ל‪ 1,000-‬תלמידים) אוחדו לקבוצה אחת‪.‬‬‫ עלויות השכ”ל בחט”ע הן עלויות בפועל המבוססות על פרופיל המורים ומספר השעות שהוקצו לתלמידי בית הספר בהתאם‬‫ לקריטריון התקצוב‪.‬‬
‫ הנתונים אינם כוללים מוסדות של ‘תרבותי ייחודי’‪.‬‬‫‪ -‬הממוצעים בפרק זה כוללים גם בתי ספר שאינם מסווגים לפי קבוצות הטיפוח‪.‬‬
‫בתי הספר היסודיים‬
‫ניתוח התקציב* לשנת תשע”ד לכלל בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל לפי מעמד משפטי (בש”ח)‬
‫מעמד‬
‫כיתות‬
‫מספר‬
‫תלמידים נורמטיביות‬
‫עלות שעות‬
‫יסודי‬
‫תשלומים‬
‫לרשויות‬
‫ורכישות‬
‫והקצבות‬
‫העברות‬
‫לרשתות‬
‫החינוך החרדי‬
‫סה”כ תקציב‬
‫ממוצע ממוצע‬
‫לתלמיד לכיתה‬
‫סה”כ‬
‫‪928,515‬‬
‫‪34,578‬‬
‫‪357,156 13,300 12,349,568,380 1,475,302,485 2,046,679,959 8,827,585,935‬‬
‫רשמי‬
‫‪684,179‬‬
‫‪25,401‬‬
‫‪401,704 14,914 10,203,682,987‬‬
‫‪1,376,097,053 8,827,585,935‬‬
‫‪-‬‬
‫עצמאי ‪119,891‬‬
‫ומעיין‬
‫מוכש”ר ‪75,087‬‬
‫‪4,626‬‬
‫‪-‬‬
‫‪331,276 12,781 1,532,317,449 1,315,263,714 217,053,735‬‬
‫‪2,641‬‬
‫‪-‬‬
‫‪416,620,160‬‬
‫‪-‬‬
‫‪416,620,160‬‬
‫‪157,781 5,548‬‬
‫‪49,358‬‬
‫‪1,911‬‬
‫‪-‬‬
‫‪36,909,012‬‬
‫‪160,038,771‬‬
‫‪196,947,783‬‬
‫‪103,087 3,990‬‬
‫פטור‬
‫* שכר המורים עובדי המדינה מחושב לפי מכפלת העלות הממוצעת לשעה בשעות ששולמו בפועל‪ .‬תקציבי הפנסיה עבור גמלאי רשת‬
‫החינוך העצמאי בסך ‪ 130‬מיליון בשנת תשע”ד נוטרלו מחישוב התעריף לשעות ההוראה‪.‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪2.‬‬
‫עלות ממוצעת לתלמיד וכיתה בבתי ספר יסודיים בחינוך רגיל לשנת תשע”ד (בש”ח)‬
‫לפי כיתה‬
‫לפי תלמיד‬
‫‪14,914‬‬
‫‪12,781‬‬
‫‪401,704‬‬
‫‪103,087‬‬
‫‪3,990‬‬
‫פטור‬
‫‪84‬‬
‫מוכשר‬
‫‪331,276‬‬
‫‪13,300‬‬
‫‪5,548‬‬
‫עצמאי‬
‫ומעיין‬
‫רשמי‬
‫ממוצע‬
‫‪357,156‬‬
‫פטור‬
‫‪157,781‬‬
‫מוכשר‬
‫עצמאי‬
‫ומעיין‬
‫רשמי‬
‫ממוצע‬
‫‪85‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪3.‬‬
‫עלות ממוצעת לתלמיד בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל לפי מעמד משפטי ושנה (בש”ח)‬
‫תרשים‬
‫ג‪4.‬‬
‫פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח‬
‫‪9%‬‬
‫‪7%‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪-1%‬‬
‫‪14,914‬‬
‫‪13,300‬‬
‫‪12,409‬‬
‫‪2,204‬‬
‫‪11,096‬‬
‫‪1,838‬‬
‫‪10,570‬‬
‫‪12,781‬‬
‫‪12,856‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪1,483‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪-6%‬‬
‫‪5,548‬‬
‫‪3,990‬‬
‫‪748‬‬
‫‪4,262‬‬
‫‪709‬‬
‫‪3,242‬‬
‫‪3,554‬‬
‫‪5,548‬‬
‫‪13,647‬‬
‫‪2,011‬‬
‫‪1,574‬‬
‫‪127,788‬‬
‫‪5,726‬‬
‫‪10,970‬‬
‫‪11,374‬‬
‫‪12,903‬‬
‫‪123,380‬‬
‫‪12,073‬‬
‫‪53,132‬‬
‫‪27,475‬‬
‫‪5,726‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫ממוצע‬
‫פטור‬
‫מוכשר‬
‫עצמאי‬
‫ומעיין‬
‫רשמי‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ב‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ד‬
‫‪200,043‬‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ב‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ד‬
‫חלש‬
‫‪47,802‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪74,797‬‬
‫‪23,100‬‬
‫‪1,399‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫במגזר היהודי‪ ,‬כ‪ 68%-‬מהתלמידים מצויים על רצף מדד הטיפוח במעמד החזק או הבינוני‪-‬חזק‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬במגזר הערבי‪ ,‬כ‪ 88%-‬מהתלמידים מצויים על רצף מדד הטיפוח במעמד החלש או החלש‪-‬‬
‫בינוני‪.‬‬
‫אין תלמידים ערבים במעמד החזק‪ .‬כתוצאה מפיזור זה של התלמידים לפי חמישוני טיפוח‪ ,‬התלמידים‬
‫במגזר הערבי נהנים יותר מתוספות התקציב המתבססות על מדד הטיפוח‪.‬‬
‫בין תשע”ב לתשע”ד גדלה העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי ב‪ .7.2%-‬בשנתיים הללו גדל סך‬
‫כל התקציב לחינוך היסודי ב‪ ,10.1%-‬ומספר התלמידים ‪ -‬ב‪.2.7%-‬‬
‫ברשתות החינוך (החינוך העצמאי‪ ,‬מעיין החינוך התורני) ובמוכש”ר‪ ,‬ירד ממוצע העלות לתלמיד בכ‪1%-‬‬
‫ובכ‪ ,3%-‬בהתאמה‪ .‬באותן שנים‪ ,‬מספר התלמידים גדל בכ‪ ,6%-‬כך שהגידול הטבעי היה גבוה יותר‬
‫מהגידול בעלות‪.‬‬
‫בשנת תשע”ד‪ ,‬ממוצע העלות לתלמיד בחינוך היסודי עלה בכ‪ 900-‬ש”ח לסך ‪ 13,300‬ש”ח (כ‪14,900-‬‬
‫במעמד הרשמי‪ ,‬וכ‪ 12,800-‬בחינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני)‪ .‬בחינוך הרשמי וברשתות‪ ,‬כ‪86%-‬‬
‫מסכום זה מיועדים לשכר שעות הוראה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪5.‬‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בבתי הספר היסודי הרגיל לפי מגזר‪ ,‬מדד טיפוח ושנה (בש”ח)‬
‫תרשים‬
‫ג‪6.‬‬
‫ניתוח התקציב לכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח)‬
‫יהודי תשע”ב‬
‫יהודי תשע”ד‬
‫ערבי תשע”ב‬
‫ערבי תשע”ד‬
‫‪19,431‬‬
‫‪17,976‬‬
‫‪14,051‬‬
‫חלש‬
‫‪14,914‬‬
‫‪2,011‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17,478‬‬
‫‪15,890‬‬
‫‪15,715‬‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫‪13,593‬‬
‫‪14,715‬‬
‫‪13,763‬‬
‫‪15,373‬‬
‫‪16,275‬‬
‫‪12,902‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪14,906‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪1,588‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2,317‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪2,163‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13,784‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪13,929‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪14,720‬‬
‫‪1,878‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13,610‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪12,841‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪14,725‬‬
‫‪14,493‬‬
‫‪15,137‬‬
‫‪13,581‬‬
‫‪16,372‬‬
‫‪16,246‬‬
‫‪15,773‬‬
‫‪14,145‬‬
‫‪13,792‬‬
‫‪12,681‬‬
‫‪12,454‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪12,632‬‬
‫‪11,745‬‬
‫חזק‬
‫ממוצע‬
‫עלות שעות הוראה‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪12,633‬‬
‫‪1,426‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11,208‬‬
‫‪89%‬‬
‫חזק‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫בפריסת העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה על פני ציר מדד הטיפוח‪ ,‬ניתן לראות כי תלמידים וכיתות‬
‫בבתי הספר במדד טיפוח חלש מתוקצבים יותר מהתלמידים והכיתות בבתי הספר במדד טיפוח חזק‪.‬‬
‫בתשע”ד‪ ,‬קיים פער של ‪ 11%‬בעלות הממוצעת לתלמיד בין קבוצות מדד הטיפוח ‘בינוני‪-‬חזק’ ו’חלש’‪.‬‬
‫קיימת מגמה של צמצום פערים‪ ,‬בעלות הממוצעת לתלמיד‪ ,‬בין המגזרים בכל קבוצות מדד הטיפוח‬
‫כאשר העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הערבי‪ ,‬גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך העברי‪.‬‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד גדלה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח‪ .‬בחמישונים הנמוכים‪ ,‬העלות לתלמיד‬
‫במגזר היהודי גבוהה בהרבה לעומת המגזר הערבי‪ .‬בקבוצת חמישון הטיפוח ‘בינוני‪-‬חזק’‪ ,‬העלות לתלמיד‬
‫במגזר היהודי דומה לזו שבמגזר הערבי‪ .‬בקבוצת חמישון הטיפוח ‘חלש’‪ ,‬בהשוואה לקבוצת חמישון‬
‫הטיפוח ‘בינוני‪-‬חזק’‪ ,‬העלות במגזר היהודי בתשע”ד גבוהה יותר בכ‪ 32%-‬ובמגזר הערבי בכ‪.8%-‬‬
‫הפרמטרים העיקריים לתקצוב דיפרנציאלי הם טיפוח‪ ,‬פריפריאליות וחוסן כלכלי של רשויות מקומיות‪.‬‬
‫על פי דו”ח ביטוח לאומי על העוני לשנת ‪ ,2014‬למעלה ממחצית המשפחות הנמנות על המגזר הערבי‬
‫מצויות מתחת לקו העוני‪ .‬מדד הטיפוח המסווג את בתי הספר מדגיש זאת ביתר שאת‪ 84% ,‬מתלמידי‬
‫המגזר היהודי לומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חזק‪ ,‬לעומת ‪ 12%‬בלבד במגזר הערבי‪ .‬נתון זה‬
‫מסביר את העובדה שתלמיד בחינוך הערבי מתוקצב בממוצע יותר מאשר תלמיד בחינוך העברי‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח)‬
‫‪401,704‬‬
‫‪415,665‬‬
‫‪409,677‬‬
‫‪407,038‬‬
‫‪400,282‬‬
‫‪54,175‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪65,713‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪58,424‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪55,815‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪51,082‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪349,953‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪351,253‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪351,224‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪347,529‬‬
‫‪87%‬‬
‫ממוצע‬
‫עלות שעות הוראה‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫‪349,200‬‬
‫‪87%‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪377,671‬‬
‫‪42,617‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪335,055‬‬
‫‪89%‬‬
‫חזק‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫העלות הממוצעת לכיתה בחינוך היסודי הנה כ‪ 402,000-‬ש”ח לשנה‪ .‬אמנם‪ ,‬העלות לכיתה גדלה עם‬
‫הירידה בחמישון הטיפוח‪ ,‬אך אין הבדל משמעותי בעלות הממוצעת בין קבוצות מדד הטיפוח ‘בינוני‪-‬‬
‫חזק’ ו’חלש’ (כ‪.)4%-‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪7.‬‬
‫ממוצע שעות לתלמיד בכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח‬
‫ומגזר‬
‫יהודי תשע”ב‬
‫יהודי תשע”ד‬
‫ערבי תשע”ב‬
‫ערבי תשע”ד‬
‫‪2.18‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪1.67‬‬
‫חלש‬
‫ג‪8.‬‬
‫‪19,431‬‬
‫‪15,373‬‬
‫‪14,715‬‬
‫‪3,029‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15,715‬‬
‫‪2,494‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2,338‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪1,870‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17,478‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪16,402‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪12,845‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪2,135‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪2,214‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪14,145‬‬
‫‪1,996‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪14,959‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪13,002‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪14,061‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪12,149‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪14,725‬‬
‫‪1,883‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12,841‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪14,493‬‬
‫‪1,674‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12,819‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪12,632‬‬
‫‪1,424‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11,208‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.63‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪13,035‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪13,221‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪1.54‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪1.46‬‬
‫חזק‬
‫יהודי‬
‫ממוצע‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫חלש‬
‫ערבי‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬מגזר יהודי‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬מגזר יהודי‬
‫הממוצע המגזרי בהקצאת השעות לתלמיד דומה במגזר היהודי והערבי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהשוואה של‬
‫התלמידים לפי מדד טיפוח‪ ,‬תלמיד במגזר היהודי מקבל יותר‪.‬‬
‫ניתן לראות כי בהקצאת השעות לתלמיד בבתי הספר היסודיים רשמיים בחינוך הרגיל‪ ,‬במעבר השנים‬
‫בין תשע”ב לתשע”ד מתרחש תהליך לצמצום פערים בכלל קבוצות המדד בין המגזרים כאשר ממוצע‬
‫השעות לתלמיד הולך וגדל ככל שיורדים בחמישוני הטיפוח‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪2,519‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15,137‬‬
‫‪16,275‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.91‬‬
‫‪1.76‬‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.73‬‬
‫תרשים‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בבתי ספר היסודיים הרשמיים לפי מדד טיפוח ומגזר (בש”ח)‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫יהודי‬
‫חזק‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬מגזר ערבי‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬מגזר ערבי‬
‫קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לפי מדד הטיפוח ‪ -‬במגזר היהודי בכלל התקציב ובמגזר‬
‫הערבי בתקציב התשלומים‪ ,‬הרכישות וההקצבות‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪9.‬‬
‫מגזר יהודי ‪ -‬עלות ממוצעת לכיתה בבתי ספר יסודיים רשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח ושנה‬
‫תרשים‬
‫ג‪10.‬‬
‫מגזר ערבי ‪ -‬עלות ממוצעת לכיתה בבתי ספר יסודיים רשמיים בחינוך הרגיל לפי מדד טיפוח ושנה‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪452,424‬‬
‫‪402,304‬‬
‫‪51,127‬‬
‫‪376,040‬‬
‫‪70,526‬‬
‫‪41,352‬‬
‫‪60,881‬‬
‫‪54,849‬‬
‫‪61,348‬‬
‫‪397,843‬‬
‫‪49,195‬‬
‫‪414,841‬‬
‫‪400,602 387,370‬‬
‫‪56,441‬‬
‫‪377,625 378,022‬‬
‫‪51,237‬‬
‫‪42,570‬‬
‫‪43,597‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪400,384‬‬
‫‪425,719 422,045‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪42,345‬‬
‫‪374,652‬‬
‫‪47,491‬‬
‫‪406,877‬‬
‫‪379,835‬‬
‫‪394,244‬‬
‫‪50,418‬‬
‫‪55,611‬‬
‫‪64,562‬‬
‫‪372,991‬‬
‫‪380,382‬‬
‫‪45,056‬‬
‫‪53,675‬‬
‫‪353,091‬‬
‫‪37,536‬‬
‫‪378,979‬‬
‫‪43,770‬‬
‫‪348,700‬‬
‫‪38,426‬‬
‫‪354,647‬‬
‫‪34,858‬‬
‫‪339,503‬‬
‫‪327,161‬‬
‫‪342,315‬‬
‫‪329,417‬‬
‫‪338,633‬‬
‫‪327,935‬‬
‫‪315,554‬‬
‫‪326,708‬‬
‫‪355,210‬‬
‫‪310,274‬‬
‫‪319,789 335,055 335,678 349,365 343,773 358,400 348,648 364,371 367,196 381,898 334,688 351,178‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫ממוצע‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫ממוצע‬
‫חלש‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ב‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ד‬
‫‪92‬‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ב‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ד‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ב‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬תשע”ד‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫חלש‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫בינוני‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ב‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬תשע”ד‬
‫בדומה לשנת הלימודים תשע”ב‪ ,‬גם בשנת תשע”ד העלות הממוצעת לכיתה גבוהה יותר במגזר‬
‫היהודי לעומת המגזר הערבי בכל חמישוני הטיפוח‪ .‬בשני המגזרים בשנת תשע”ד עלות התשלומים‪,‬‬
‫הרכישות וההקצבות גדלה עם הירידה בקבוצת מדד הטיפוח‪ .‬בממוצע‪ ,‬עלות זו נמוכה יותר בקרב‬
‫המגזר היהודי‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪11.‬‬
‫בתי ספר היסודיים הרשמיים והרשתות בחינוך הרגיל לפי סוג פיקוח‬
‫תרשים‬
‫ג‪12.‬‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד‬
‫‪12%‬‬
‫‪15,373‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪-0.6%‬‬
‫‪16,646‬‬
‫‪2,167‬‬
‫‪13,763‬‬
‫‪1,745‬‬
‫‪12,781‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪12,856‬‬
‫‪1,483‬‬
‫‪13,035‬‬
‫‪12,018‬‬
‫‪10,970‬‬
‫‪11,374‬‬
‫‪14,479‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫‪2,338‬‬
‫חרדי‪-‬רשתות‬
‫מ”מ ערבי‬
‫סיכום בתי ספר היסודיים בחינוך הרגיל לפי סוג פיקוח‪ ,‬מעמד משפטי ומדד טיפוח‬
‫‪8%‬‬
‫‪15,313‬‬
‫‪1,759‬‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד‬
‫‪14,026‬‬
‫‪1,764‬‬
‫‪12,980‬‬
‫‪1,401‬‬
‫‪23,140‬‬
‫‪13,554‬‬
‫‪12,262‬‬
‫‪11,580‬‬
‫‪18,137‬‬
‫‪15,715‬‬
‫‪15,274‬‬
‫‪19,064‬‬
‫‪16,667‬‬
‫‪15,137‬‬
‫‪14,799‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫מ”מ יהודי‬
‫ממ”ד יהודי‬
‫‪17,289‬‬
‫‪15,638‬‬
‫‪14,145‬‬
‫‪12,634‬‬
‫‪16,022‬‬
‫‪14,493‬‬
‫‪13,990‬‬
‫‪11,892‬‬
‫‪5,024‬‬
‫‪4,170‬‬
‫‪5,703‬‬
‫‪3,969‬‬
‫‪6,115‬‬
‫‪4,046‬‬
‫‪5,356‬‬
‫‪3,918‬‬
‫‪5,611‬‬
‫‪3,925‬‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫‪13,935‬‬
‫‪12,423‬‬
‫‪10,803‬‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה‬
‫‪400,384‬‬
‫‪60,881‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪331,276‬‬
‫‪46,925‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪426,353‬‬
‫‪55,500‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪392,921‬‬
‫‪49,420‬‬
‫‪13%‬‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫מ”מ יהודי רשמי‬
‫רשמי ממ”ד‬
‫רשתות‬
‫מ”מ ערבי רשמי‬
‫מוכש”ר ללא רשתות‬
‫פטור‬
‫‪14,026‬‬
‫‪16,646‬‬
‫‪12,781‬‬
‫‪15,373‬‬
‫‪5,548‬‬
‫‪3,990‬‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה‬
‫‪339,503‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪284,351‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪370,854‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪343,501‬‬
‫‪87%‬‬
‫מ”מ ערבי‬
‫חרדי‪-‬רשתות‬
‫ממ”ד יהודי‬
‫מ”מ יהודי‬
‫‪508,998‬‬
‫תשע”ב‬
‫תשלומים‪,‬‬
‫רכישות‬
‫והקצבות‬
‫מ”מ‪/‬ממ”ד‬
‫מ”מ ערבי‬
‫חרדי‬
‫תשע”ד‬
‫תשע”ב‬
‫עלות‬
‫שעות‬
‫הוראה‬
‫תשע”ד‬
‫מ”מ‪/‬ממ”ד‬
‫מ”מ ערבי‬
‫חרדי‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד במ”מ ערבי (‪ 15,373‬ש”ח) גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד יהודי רשמי‬
‫(‪ 14,715‬ש”ח)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העלות לכיתה בחינוך היהודי רשמי (‪ 402,304‬ש”ח) גבוהה יותר מהחינוך‬
‫המ”מ ערבי (‪ 400,384‬ש”ח) בין היתר‪ ,‬בעקבות הצפיפות הגדולה יותר‪ 28.9 ,‬תלמידים בממוצע לכיתה‬
‫במגזר היהודי לעומת ‪ 27.4‬תלמידים בממוצע לכיתה במגזר הערבי‪ .‬תלמיד בממ”ד מתוקצב יותר מתלמיד‬
‫יהודי וערבי בפיקוח מ”מ ותלמיד במ”מ ערבי מתוקצב יותר מתלמיד במ”מ יהודי‪ .‬בחינוך החרדי‪ ,‬העלויות‬
‫הממוצעות לתלמיד ולכיתה הנן הנמוכות ביותר‪.‬‬
‫במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בעלות הממוצעת לתלמיד‪ ,‬ואילו במגזר החרדי חלה ירידה בכ‪-‬‬
‫‪ 0.6%‬במעבר משנת תשע”ב לשנת תשע”ד – בעיקר עקב הגידול במספר התלמידים‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪431,101‬‬
‫‪406,877‬‬
‫‪444,616‬‬
‫‪415,295‬‬
‫‪394,244‬‬
‫‪431,670‬‬
‫‪403,895‬‬
‫‪380,382‬‬
‫‪416,155‬‬
‫‪391,122‬‬
‫‪378,979‬‬
‫‪341,749‬‬
‫‪336,336‬‬
‫‪325,262‬‬
‫‪331,384‬‬
‫‪397,138‬‬
‫‪374,322‬‬
‫‪335,314‬‬
‫‪145,724‬‬
‫‪102,973‬‬
‫‪158,155‬‬
‫‪103,404‬‬
‫‪172,979‬‬
‫‪103,294‬‬
‫‪155,469‬‬
‫‪103,195‬‬
‫‪168,506‬‬
‫‪104,351‬‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫מ”מ יהודי רשמי רשמי ממ”ד‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫‪426,353‬‬
‫‪392,921‬‬
‫רשתות‬
‫מ”מ ערבי רשמי‬
‫מוכש”ר ללא רשתות‬
‫פטור‬
‫‪400,384‬‬
‫‪331,276‬‬
‫‪157,781‬‬
‫‪103,087‬‬
‫‪95‬‬
‫ג‪ .‬ממוצע שעות הוראה לתלמיד‬
‫‪2.60‬‬
‫‪2.26‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪2.19‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.88‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.88‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪1.62‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.80‬‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫‪1.76‬‬
‫מ”מ יהודי רשמי רשמי ממ”ד‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫‪1.94‬‬
‫‪1.89‬‬
‫רשתות‬
‫מ”מ ערבי רשמי‬
‫פטור‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.47‬‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫בתי ספר יסודיים ‪ -‬כללי‬
‫תקצוב לפי מעמד משפטי התואם את מדיניות המשרד‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי נעה בין כ‪ 4,000-‬ש”ח עבור תלמידי הפטור ועד כ‪16,700-‬‬
‫ש”ח בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬בחינוך הרשמי‪ ,‬העלות הממוצעת לתלמיד גבוהה יותר מהעלות הממוצעת‬
‫לתלמיד ברשתות החינוך מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי‪ .‬עבור תלמידי מוסדות פטור‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד הנה הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫בכל המגזרים‪ ,‬פרט לתלמידי הפטור והמוכש”ר ללא רשתות‪ ,‬העלות הממוצעת לתלמיד עולה עם‬
‫הירידה ברצף מדד הטיפוח‪ .‬העלייה יכולה להיות תלולה יותר‪ ,‬כמו החינוך הממלכתי דתי‪ ,‬או מתונה יותר‬
‫כמו במגזר הערבי‪.‬‬
‫העלות הממוצעת לכיתה בחינוך היסודי נעה בין כ‪ 103,100-‬ש”ח עבור תלמידי הפטור ועד כ‪426,400-‬‬
‫ש”ח בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה בקרב תלמידי הפטור והמוכש”ר ללא רשתות נמוכה‬
‫משמעותית לעומת יתר המגזרים‪ .‬הירידה בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך המוכש”ר נובעת מביטול‬
‫שעות התמריץ ושעות הטיפוח‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הגורמים המרכזיים לשונות בעלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה כוללים את מדד הטיפוח‪ ,‬צפיפות‬
‫תלמידים‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬המעמד המשפטי‪ ,‬יום חינוך ארוך וקצב הכניסה לרפורמת ‘אופק חדש’‪.‬‬
‫בתי ספר רשמיים‬
‫ישנו היקף שעות גדול שאינו מוקצה לפי אמות מידה דיפרנציאליות‪ .‬הדבר גורם לכך שההקצאה‬
‫הדיפרנציאלית קיימת רק בהקצאת שעות הטיפוח ואינה באה לידי ביטוי כאשר בוחנים את כלל השעות‬
‫המתוקצבות לבתי הספר‪ .‬הפרמטרים המשמשים לצורך הקצאה דיפרנציאלית הנם‪ :‬מדד חברתי כלכלי‬
‫של הרשויות המקומיות המפורסם על ידי הלמ”ס‪ ,‬מדד פריפריאלי‪ ,‬מדד הטיפוח של בית הספר (‘מדד‬
‫שטראוס’) ואזורי עדיפות לאומית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החל משנת תשע”ה ובפריסה על פני חמש שנים‪ ,‬יתווספו עוד כמיליארד ש”ח לטובת תקצוב דיפרנציאלי‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים על ידי הגדלת שעות הטיפוח‪.‬‬
‫לצד זה‪ ,‬קיימת גם התוכנית להפחתת מספר תלמידים בכיתה ל‪ 32-‬עד ‪ 34‬לכל היותר‪ ,‬בהתאם לעשירון‬
‫המוסד‪ .‬במסגרת התוכנית‪ ,‬ככל שעשירון המוסד במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך יותר כך גודל הכיתה קטן‬
‫יותר‪ .‬התוכנית החלה משנת הלימודים תשע”ו באופן הדרגתי‪ ,‬כאשר בכל שנה היא תושת על שכבת‬
‫גיל נוספת‪.‬‬
‫תקציבים ייעודיים נוספים יוקצו לטובת אוכלוסיות חלשות ‪ -‬לדוגמה‪ ,‬תמריצים למורים ותמיכה בבתי‬
‫ספר בחטיבה העליונה (‘מוחזקות’) בפריפריה‪ ,‬בהתאם למדד החברתי‪-‬כלכלי של היישוב; תוכניות הזנה‬
‫בבתי ספר ותוכניות להארכת יום הלימודים‪ ,‬כגון צילה ומיל”ת‪ ,‬ולהארכת שנת הלימודים לכיתות א’‪-‬ב’‬
‫עבור אוכלוסיות חלשות‪.‬‬
‫כמו כן קיימת התייחסות ספציפית למגזר הערבי‪ ,‬הכוללת תוכנית חומש למגזר הן בחינוך הפורמלי והן‬
‫בחינוך הבלתי פורמלי‪.‬‬
‫גורמי השפעה נוספים על התקצוב‪:‬‬
‫ הקצאת שעות תפילה ושעות עולים‪.‬‬‫ שיעור ניכר של עולים חדשים במוסדות בפיקוח הממלכתי דתי‪.‬‬‫ שונות ברמת הצפיפות בכיתות‪ ,‬בפרט בחינוך הערבי ובממלכתי דתי‪.‬‬‫ שונות בהקצאת התוכניות התוספתיות של המשרד (רכש‪ ,‬הקצבה)‪.‬‬‫‪ -‬בבתי ספר עם יום חינוך ארוך‪ ,‬קריטריון ההקצאה אינו מבוסס על מדד הטיפוח‪.‬‬
‫בחינה לפי מדדי טיפוח בית ספרי‬
‫תלמיד במגזר הערבי מתוקצב בממוצע יותר מאשר תלמיד במגזר היהודי‪ ,‬בבחינת התקצוב על פי מדד‬
‫טיפוח‪ ,‬אך בולטת הקצאה גבוהה יותר למגזר היהודי על פני המגזר הערבי הן בשעות והן באפיקי התקצוב‬
‫האחרים‪ .‬התקצוב הגבוה ביותר הנו עבור הפיקוח הממלכתי דתי ברמת הכיתה וברמת התלמיד‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ 3‬בשלבי חינוך יסודי וחט”ב במערכת השקיפות העלות לשעת הוראה הנה ממוצעת‪ .‬בפועל‪ ,‬עלות שעות ההוראה נמוכה יותר במגזר הערבי‬
‫בהשוואה למגזר היהודי‪ .‬אחת הסיבות לכך הנם הפרמטרים המשפיעים על שכר המורים כמו‪ ,‬גילם והוותק שלהם‪ ,‬שהם נמוכים יותר‬
‫במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי‪.‬‬
‫‪ 4‬ראה הרחבה על כך בהמשך הפרק ‪‘ -‬צמצום פערים’‬
‫‪97‬‬
‫‪2‬‬
‫בתי ספר בחטיבת הביניים‬
‫תרשים‬
‫פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח‬
‫ג‪13.‬‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד במגזר היהודי גבוהה ב‪ 10%-‬מהעלות הממוצעת לתלמיד במגזר הערבי‪.‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫כ‪ 6,000-‬מסך כל התלמידים במגזר היהודי בחטיבות הביניים נמצאים בקבוצת הטיפוח החלשה ביותר‪,‬‬
‫דהיינו ‪ 3.3%‬מסך כל התלמידים היהודים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כ‪ 60%-‬מהתלמידים נמצאים במעמד החזק או‬
‫הבינוני‪-‬חזק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במגזר הערבי‪ ,‬כ‪ 90%-‬מהתלמידים נמצאים במעמד החלש או החלש‪-‬בינוני‪.‬‬
‫אין תלמידים ערבים במעמד החזק או הבינוני‪-‬חזק‪.‬‬
‫‪61,630‬‬
‫‪51,315‬‬
‫חטיבות הביניים מפוצות בתקציב הגבוה בכ‪ 50%-‬מאשר התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי‪25 :‬‬
‫אלף ש”ח לעומת כ‪ 17-‬אלף ש”ח‪ .‬במגזר היהודי‪ ,‬העלות הממוצעת לתלמיד עולה עם הירידה ברצף‬
‫מדד הטיפוח ועוברת מכ‪ 15,800-‬ש”ח בחמישון החזק לכ‪ 24,900-‬ש”ח בחמישון החלש (גידול של‬
‫כ‪ .)57%-‬במגזר הערבי כמעט שאין שינויים בין החמישונים (גידול של כ‪.)2%-‬‬
‫‪52,196‬‬
‫‪39,530‬‬
‫‪29,628‬‬
‫‪22,977‬‬
‫‪7,881‬‬
‫‪6,296‬‬
‫חלש‬
‫תרשים‬
‫ג‪14.‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי מגזר ומדד טיפוח ‪ -‬תשע”ד (בש”ח)‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪24,852‬‬
‫‪21,539‬‬
‫‪19,784‬‬
‫ממוצע‬
‫‪16,597‬‬
‫ממוצע‬
‫‪18,303‬‬
‫‪17,535‬‬
‫‪15,795‬‬
‫‪98‬‬
‫‪16,736‬‬
‫‪16,592‬‬
‫‪16,335‬‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫‪99‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪15.‬‬
‫תרשים‬
‫שעות ממוצעות לתלמיד לפי מגזר‬
‫ג‪17.‬‬
‫עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח)‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪2.46‬‬
‫‪2.17‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪508,512‬‬
‫ממוצע‬
‫‪1.83‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.65‬‬
‫חלש‬
‫ממוצע‬
‫‪1.63‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪1.56‬‬
‫‪81,831‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪478,898‬‬
‫‪79,264‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪521,164‬‬
‫‪530,448‬‬
‫‪81,386‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪80,108‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪515,350‬‬
‫‪85,895‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪506,736‬‬
‫‪83,812‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪1.61‬‬
‫בינוני‬
‫חזק‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪426,681‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪399,634‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪439,778‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪450,340‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪429,455‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪422,924‬‬
‫‪83%‬‬
‫תלמיד חלש במגזר היהודי מקבל ‪ 49%‬שעות הוראה יותר מתלמיד במגזר הערבי‪.‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪16.‬‬
‫עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח)‬
‫ממוצע‬
‫‪17,782‬‬
‫‪17,623‬‬
‫‪2,862‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2,917‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪14,921‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪14,706‬‬
‫‪83%‬‬
‫ממוצע‬
‫חלש‬
‫עלות שעות הוראה‬
‫‪19,378‬‬
‫‪19,210‬‬
‫‪3,026‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2,901‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪16,352‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪16,309‬‬
‫‪85%‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫‪17,535‬‬
‫‪2,923‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪14,612‬‬
‫‪83%‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪15,795‬‬
‫עלות שעות הוראה‬
‫חלש‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫‪2,612‬‬
‫‪17%‬‬
‫ברמה הארצית‪ ,‬אין דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לכיתה לפי מדדי הטיפוח‪ ,‬והחמישון החלש‬
‫מתוקצב הכי פחות מכל חמישוני הטיפוח‪.‬‬
‫‪13,183‬‬
‫‪83%‬‬
‫חזק‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫עלויות שעות הוראה בכל חמישון מרכיבות כ‪ 84%-‬מהעלות לתלמיד‪ .‬עלות שעות ההוראה בחמישון‬
‫החלש נמוכה מהעלות בחמישונים הבינוני והחלש‪-‬בינוני‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שרצוי במדיניות של תקצוב‬
‫דיפרנציאלי‪ ,‬עלות שעות הוראה הנמוכה ביותר מצויה בחמישון החזק‪ .‬הסכום לתשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות‬
‫דומה בכל חמישון‪ ,‬כאשר בחמישון החזק הוא נמוך יותר‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪101‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪18.‬‬
‫תרשים‬
‫בתי הספר בחטיבת ביניים לפי מגזר ‪ -‬ניתוח לפי מדד טיפוח‬
‫ג‪19.‬‬
‫בתי הספר בחטיבת הביניים לפי מגזר ושנה‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח)‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח)‬
‫‪8%‬‬
‫‪24,852‬‬
‫‪21,539‬‬
‫‪4,167‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18,303‬‬
‫‪16,736‬‬
‫‪2,763‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪16,597‬‬
‫‪2,921‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2,726‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15,381‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪20,685‬‬
‫‪83%‬‬
‫יהודי‬
‫‪2,703‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪18,262‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪13,871‬‬
‫‪84%‬‬
‫ערבי‬
‫‪3,277‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13,972‬‬
‫‪83%‬‬
‫יהודי‬
‫ממוצע‬
‫ערבי‬
‫חלש‬
‫‪16,592‬‬
‫‪2,952‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪16,335‬‬
‫‪13,890‬‬
‫‪84%‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫‪2,647‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16,82‬‬
‫‪85%‬‬
‫יהודי‬
‫‪17,535‬‬
‫‪2,923‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪13,687‬‬
‫‪84%‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫יהודי‬
‫חזק‬
‫‪586,012‬‬
‫‪529,002‬‬
‫‪463,409‬‬
‫‪84,434‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪444,568‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪98,256‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪463,463‬‬
‫‪487,755‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪386,936‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪387,307‬‬
‫‪84%‬‬
‫יהודי‬
‫ממוצע‬
‫‪75,822‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪76,527‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪76,102‬‬
‫‪16%‬‬
‫ערבי‬
‫‪85,394‬‬
‫‪15%‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫חלש‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬מגזר יהודי‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬מגזר יהודי‬
‫‪465,498‬‬
‫‪475,868‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪389,676‬‬
‫‪84%‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫‪476,793‬‬
‫‪80,637‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪77,276‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪459,823‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪399,518‬‬
‫‪84%‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‬
‫עלות שעות הוראה ‪ -‬מגזר ערבי‬
‫תשלומים‪ ,‬רכישות והקצבות ‪ -‬מגזר ערבי‬
‫‪515,350‬‬
‫‪506,736‬‬
‫‪85,895‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪83,812‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪429,455‬‬
‫‪83%‬‬
‫יהודי‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪2,726‬‬
‫‪2,502‬‬
‫‪14,921‬‬
‫‪13,789‬‬
‫‪13,871‬‬
‫‪12,976‬‬
‫‪15,381‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫מ”מ מגזר ערבי‬
‫‪7%‬‬
‫מגזר יהודי‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪529,002‬‬
‫‪508,512‬‬
‫‪475,574‬‬
‫‪463,409‬‬
‫‪84,434 433,760‬‬
‫‪81,831‬‬
‫‪77,787‬‬
‫‪70,128 76,102‬‬
‫‪493,611‬‬
‫‪81,091‬‬
‫‪412,520 444,568 363,632 387,307 397,787 426,681‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫‪422,924‬‬
‫‪83%‬‬
‫יהודי‬
‫חזק‬
‫‪15,478‬‬
‫‪2,921‬‬
‫‪2,777‬‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח)‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח)‬
‫‪561,262‬‬
‫‪16,597‬‬
‫‪16,903‬‬
‫‪14,126‬‬
‫ממוצע‬
‫הדיפרנציאליות בהקצאת המשאבים במגזר היהודי גבוהה משמעותית מאשר במגזר הערבי‪ .‬בכל‬
‫חמישוני הטיפוח‪ ,‬העלות לתלמיד במגזר היהודי גבוהה מזו שהמגזר הערבי‪ .‬ההשוואה בין המגזר היהודי‬
‫למגזר הערבי מראה כי במגזר הערבי העלות הממוצעת לתלמיד דומה בכל החמישונים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במגזר היהודי עלות זו עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח ועוברת מכ‪ 15,800-‬ש”ח בחמישון החזק‬
‫לכ‪ 24,900-‬ש”ח בחמישון החלש (עלייה של כ‪.)58%-‬‬
‫‪540,460‬‬
‫‪2,696‬‬
‫‪15,795‬‬
‫‪2,612‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪14,612‬‬
‫‪83%‬‬
‫בינוני‬
‫‪16,486‬‬
‫‪2,862‬‬
‫‪13,183‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪18,303‬‬
‫‪17,782‬‬
‫‪19,784‬‬
‫‪8%‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫ממוצע‬
‫תשע”ב‬
‫תשלומים‪,‬‬
‫רכישות‬
‫והקצבות‬
‫מגזר יהודי‬
‫מ”מ ערבי‬
‫ממוצע‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫‪2013/14‬‬
‫מ”מ מגזר ערבי‬
‫תשע”ד‬
‫מגזר יהודי‬
‫תשע”ב‬
‫עלות‬
‫שעות‬
‫הוראה‬
‫תשע”ב‬
‫‪2011/12‬‬
‫תשע”ד‬
‫מגזר יהודי‬
‫מ”מ ערבי‬
‫ממוצע‬
‫קיים שיעור שינוי דומה בין השנים בעלות הממוצעת לתלמיד וכיתה בקרב המגזרים‪.‬‬
‫דיפרנציאליות חיובית בהקצאת המשאבים קיימת במגזר היהודי בלבד‪.‬‬
‫העלות ממוצעת לתלמיד‪/‬כיתה במגזר היהודי גבוהה מזו שבמגזר הערבי‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪20.‬‬
‫סיכום ממצאים עיקריים ‪ -‬חטיבת הביניים‬
‫ג‪ .‬ממוצע שעות הוראה לתלמיד‬
‫א‪ .‬עלות ממוצעת לתלמיד (בש”ח)‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫יהודי מ”מ‬
‫יהודי ממ”ד‬
‫ערבי מ”מ‬
‫‪29,243‬‬
‫‪26,074‬‬
‫‪19,923‬‬
‫חלש‬
‫‪16,592‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪2.71‬‬
‫‪2.48‬‬
‫‪2.31‬‬
‫‪1.98‬‬
‫‪23,719‬‬
‫‪23,154‬‬
‫‪16,736‬‬
‫‪22,068‬‬
‫‪17,333‬‬
‫‪16,597‬‬
‫‪2.82‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪20,175‬‬
‫‪18,375‬‬
‫‪10,940‬‬
‫‪16,335‬‬
‫בינוני‬
‫‪1.65‬‬
‫‪17,319‬‬
‫חלש‬
‫‪15,526‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫יהודי מ”מ‬
‫יהודי ממ”ד‬
‫ערבי מ”מ‬
‫‪2.27‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.63‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪1.67‬‬
‫‪1.61‬‬
‫בינוני‬
‫‪1.73‬‬
‫‪1.53‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫חזק‬
‫ב‪ .‬עלות ממוצעת לכיתה (בש”ח)‬
‫ממוצע‪:‬‬
‫יהודי מ”מ‬
‫יהודי ממ”ד‬
‫ערבי מ”מ‬
‫‪649,633‬‬
‫‪596,940‬‬
‫‪560,229‬‬
‫‪559,278‬‬
‫‪463,463‬‬
‫חלש‬
‫‪546,042‬‬
‫‪531,793‬‬
‫‪465,498‬‬
‫‪476,793‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‬
‫‪537,101‬‬
‫‪509,994‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫‪507,854‬‬
‫‪501,120‬‬
‫‪555,358‬‬
‫‪520,937‬‬
‫‪463,409‬‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה הגבוהה ביותר מצויה בחינוך הממלכתי דתי‪ ,‬והנמוכה ביותר ‪ -‬במגזר‬
‫הערבי‪.‬‬
‫בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי‪ ,‬העלות הממוצעת לתלמיד ולכיתה עולה עם הירידה ברצף‬
‫מדד הטיפוח‪ .‬במגזר הערבי העלות לתלמיד אינה משתנה עם החמישונים‪ ,‬אך העלות לכיתה יורדת‬
‫בכ‪ .3%-‬אחת הסיבות לירידה זו במגזר הערבי היא הירידה במספר התלמידים לכיתה ככל שיורדים‬
‫ברצף מדד הטיפוח‪.‬‬
‫ממוצע שעות ההוראה לתלמיד הגבוה ביותר מצוי בחינוך הממלכתי דתי‪ ,‬והנמוך ביותר ‪ -‬במגזר הערבי‪.‬‬
‫בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי‪ ,‬ממוצע שעות הוראה לתלמיד עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח‪.‬‬
‫במגזר הערבי קיים הבדל קטן בממוצע שעות ההוראה לתלמיד‪.‬‬
‫חזק‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫בתי ספר בחטיבת הביניים‬
‫‪ 100%‬מתלמידי המגזר הערבי לומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חלש‪ ,‬לעומת ‪ 80%‬מתלמידי‬
‫המגזר היהודי הלומדים במוסדות במדד טיפוח בינוני עד חזק‪.‬‬
‫קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים לפי מדד הטיפוח (מלבד השכבה החלשה ביותר)‪.‬‬
‫התקצוב בשעות ההוראה לתלמיד עבור המגזר היהודי גבוה יותר בהשוואה למגזר הערבי‪ .‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫‪3‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪21.‬‬
‫בתי הספר בחטיבה העליונה‬
‫במגזר היהודי‪ ,‬כ‪ 58%-‬מהתלמידים בחטיבה העליונה נמצאים בחמישונים חזק ובינוני‪-‬חזק של המדד‬
‫הטיפוח וכ‪ 22%-‬נמצאים בחמישונים חלש וחלש‪-‬בינוני‪ .‬במגזר הערבי‪ ,‬התמונה היא הפוכה‪ :‬כ‪85%-‬‬
‫נמצאים בחמישונים החלש והחלש‪-‬בינוני וכ‪ 6%-‬נמצאים בחמישונים בינוני‪-‬חזק וחזק‪.‬‬
‫פיזור מספר התלמידים לפי חמישוני טיפוח‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪101,715‬‬
‫למרות הדמיון בעלות הממוצעת לתלמיד בשני החמישונים הקיצוניים במגזר הערבי‪ ,‬קיים פער גדול‬
‫בין מספר התלמידים בכל אחד מחמישוני מדד הטיפוח הללו‪ ,‬וזהו נתון מהותי המשפיע על העלות‬
‫הממוצעת בהשוואה הסטטיסטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬התקציב לתלמיד בחינוך העברי גבוה יותר בכל מדדי‬
‫הטיפוח מאשר התקצוב לתלמיד בחינוך הערבי‪.‬‬
‫‪57,113‬‬
‫‪50,460‬‬
‫‪38,234‬‬
‫‪18,684‬‬
‫‪17,948‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫חלש‬
‫‪48,075‬‬
‫‪8,417‬‬
‫‪4,044‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫בינוני‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד במגזר העברי הנה כ‪ 24,344-‬ש”ח‪ ,‬ואילו במגזר הערבי העלות הממוצעת‬
‫לתלמיד הנה כ‪ 18,667-‬ש”ח‪ .‬תלמיד יהודי מתוקצב ב‪ 30%-‬יותר בממוצע לעומת תלמיד ערבי‪.‬‬
‫בהשוואת התקצוב לתלמיד בתוך חמישוני הטיפוח השונים‪ ,‬הפערים נעים בין ‪ 14%‬ל‪ ,68%-‬כאשר‬
‫הפער הגדול ביותר נמצא בחמישון החלש‪ .‬במגזר היהודי‪ ,‬העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש‬
‫גבוהה מזו שבחמישון החזק (בכ‪.)47%-‬‬
‫במגזר הערבי מספר השעות הממוצע לתלמיד נמוך יותר בהשוואה למגזר היהודי גם בגלל אחוז קטן‬
‫יותר של כיתות ומסלולי לימוד טכנולוגיים (רמת התקצוב שלהם גבוהה יותר)‪ ,‬אחוז נמוך יותר של גמולי‬
‫הגשה לבגרות‪ ,‬וכן סיוע תוספתי ייעודי לבתי ספר בחינוך הממלכתי דתי היהודי המחויבים בתגבור לימודי‬
‫יהדות על פי חוקת הזכאות שלהם ומתוקצבים בהתאם‪ .‬נכון להיום‪ ,‬הרכיב המרכזי בחטיבה העליונה‬
‫המתוקצב באופן דיפרנציאלי אך ורק על פי קריטריונים חברתיים‪-‬כלכליים הוא תקציב המוחזקות‬
‫לסיוע לבתי הספר בפריפריה‪ .‬זאת‪ ,‬יחד עם התאמות במודל התקצוב בחטיבה העליונה ובאמצעות‬
‫תוכנית לאומית לקידום החינוך הטכנולוגי‪-‬מקצועי האמורה ליצור העדפה לצורך צמצום הפערים במגזר‬
‫המיעוטים‪5.‬‬
‫‪1,094‬‬
‫חזק‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי מגזר ומדד טיפוח ‪ -‬תשע”ד (בש”ח)‬
‫תרשים‬
‫ג‪22.‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫בין הגורמים הנוספים לפער‪:‬‬
‫ מורים משכילים יותר ומנוסים יותר בבתי הספר החזקים‪.‬‬‫ הקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות‪.‬‬‫ תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר‪.‬‬‫‪ -‬שונות ברמת השירות בין בתי הספר השונים‪.‬‬
‫‪31,446‬‬
‫‪28,044‬‬
‫‪25,849‬‬
‫‪18,757‬‬
‫חלש‬
‫ממוצע‬
‫‪18,667‬‬
‫ממוצע‬
‫‪24,344‬‬
‫‪24,155‬‬
‫‪21,323‬‬
‫‪19,528‬‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫‪19,176‬‬
‫בינוני‬
‫‪16,024‬‬
‫‪18,660‬‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫‪ 5‬ראה הרחבה בסעיף ‘צמצום פערים’ בהמשך‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪107‬‬
‫תרשים‬
‫ג‪23.‬‬
‫תרשים‬
‫עלות ממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל לפי קבוצת טיפוח (בש”ח)‬
‫‪25,323‬‬
‫‪22,874‬‬
‫‪24,895‬‬
‫‪21,885‬‬
‫ג‪25.‬‬
‫בתי הספר בחטיבה העליונה לפי פיקוח‬
‫‪23,524‬‬
‫‪21,294‬‬
‫‪22,874‬‬
‫ממוצע‬
‫ממוצע‬
‫חלש‬
‫בינוני‬
‫חלש‪-‬בינוני‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫חזק‬
‫תרשים‬
‫ג‪26.‬‬
‫ג‪24.‬‬
‫‪29,045‬‬
‫ממ”ד‬
‫מ”מ מגזר ערבי‬
‫בתי הספר בחטיבה העליונה לפי מגזר ‪ -‬ניתוח לפי מדד הטיפוח‬
‫עלות ממוצעת לתלמיד לפי מגזר (בש”ח)‬
‫‪31,446‬‬
‫‪28,044‬‬
‫‪25,849‬‬
‫‪24,344‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪22,874‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪21,165‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪24,344‬‬
‫‪22,151 23,443‬‬
‫‪18,201 18,483‬‬
‫‪18,757‬‬
‫‪18,667‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪19,528‬‬
‫‪24,155‬‬
‫‪21,323‬‬
‫‪19,176‬‬
‫‪16,024‬‬
‫‪18,660‬‬
‫‪22,318‬‬
‫‪17,130 18,218‬‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫ממוצע‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫תשע”ד תשע”ב‬
‫‪2011/12 2013/14‬‬
‫ממוצע‬
‫בדואי‬
‫דרוזי‬
‫ערבי‬
‫מגזר יהודי‬
‫תלמיד במגזר היהודי מתוקצב בכ‪ 30%-‬יותר מתלמיד ערבי‪ ,‬וכן קיים הבדל בהקצאת המשאבים בין‬
‫מגזרי המשנה השונים‪ ,‬כאשר שיעורי השינוי בעלות הממוצעת לתלמיד בין תשע”ב לתשע”ד בחינוך‬
‫הערבי קטן ביחס למגזר היהודי‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫מ”מ מגזר יהודי‬
‫חרדי‬
‫העלות הממוצעת לתלמיד בפיקוח החרדי נמוכה יותר מסוגי הפיקוח האחרים‪ .‬כאשר העלות הממוצעת‬
‫לתלמיד בפיקוח הממ”ד היא הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫קיימת פרוגרסיביות חלקית עד לחמישון החלש‪ .‬העלות הממוצעת לתלמיד בקבוצות הטיפוח החלשה‬
‫והחזקה דומה‪.‬‬
‫תרשים‬
‫‪18,667‬‬
‫‪24,631‬‬
‫‪17,614‬‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫חלש‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫בינוני‪-‬חלש‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫בינוני‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫בינוני‪-‬חזק‬
‫ערבי‬
‫יהודי‬
‫חזק‬
‫הדיפרנציאליות קיימת במגזר היהודי בלבד‪ ,‬כאשר הקצאת המשאבים בקרב תלמידי המגזר היהודי‬
‫גבוהה משמעותית לעומת תלמידי המגזר הערבי בכלל חמישוני הטיפוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬העלות הממוצעת‬
‫לתלמיד במגזר היהודי גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד המגזר הערבי‪ .‬ההשוואה בין המגזר היהודי‬
‫למגזר הערבי מראה כי במגזר הערבי העלות הממוצעת לתלמיד דומה ברוב החמישונים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במגזר היהודי עלות זו עולה עם הירידה ברצף מדד הטיפוח ועוברת מכ‪ 21,300-‬ש”ח בחמישון החזק‬
‫לכ‪ 31,400-‬ש”ח בחמישון החלש (עלייה של כ‪.)47%-‬‬
‫‪109‬‬
‫בתי הספר בחטיבה העליונה לפי מגזר ופיקוח‬
‫משרד החינוך מתקצב ב‪ 100%-‬את בתי הספר בחטיבה העליונה‪ ,‬כאשר התקצוב לתלמיד נגזר משני‬
‫רכיבים ‪ -‬מספר שעות ההוראה לתלמיד ועלות השעה של בית הספר‪ .‬מספר שעות ההוראה לתלמיד‬
‫נגזר בעיקר ממסלול הלימודים ומהמגמה‪ ,‬ואילו עלות השעה נובעת מפרופיל המורים בבית הספר‬
‫ומחושבת לפי ותק המורים וההשתלמויות שלהם‪.‬‬
‫במגזר הערבי‪ ,‬עלות השעה בחטיבה העליונה נמוכה יותר בגלל פרופיל המורים – הם צעירים יותר ובעלי‬
‫גמולי השתלמות מעטים יותר (דבר הנגזר בדרך כלל מן הוותק)‪.‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬כי בקרב מורי המגזר היהודי בחינוך הממלכתי מרכיבי ותק המורים‪ ,‬אחוזי גמולי ההשתלמות‬
‫ורמת השירות הנם הגבוהים ביותר‪ ,‬בשעה שבקרב המגזר הערבי הבדואי רכיבים אלו הנם הנמוכים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫לוח‬
‫ג‪3.‬‬
‫לפי מגזר‬
‫ג‪4.‬‬
‫לפי פיקוח‬
‫מגזר‬
‫ש"ש‬
‫לתלמיד‬
‫שנות ותק‬
‫מורים‬
‫אחוז‬
‫גמולי רמת שירות‬
‫השתלמות‬
‫ההשוואה בין המגזרים מראה כי ממוצע שעות שבועיות לתלמיד הנו הגבוה ביותר בקרב תלמידי המגזר‬
‫היהודי‪ ,‬והנמוך ביותר ‪ -‬בקרב תלמידי המגזר הערבי‪ .‬מספר שנות הוותק בהוראה בקרב המורים ומדד‬
‫רמת השירות הגבוהים ביותר הנם במגזר היהודי‪ ,‬ולעומתם הנמוכים ביותר הם במגזר הבדואי‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫אחוז גמולי השתלמות הנמוך ביותר מצוי בקרב מורי המגזר הבדואי‪ ,‬והאחוז הגבוה ביותר מצוי בקרב‬
‫מורי המגזר הדרוזי‪.‬‬
‫בהשוואה לפי פיקוח‪ ,‬ניתן לראות כי ממוצע השעות השבועיות לתלמיד ושיעור רמת השירות הגבוהים‬
‫ביותר נמצאים בחינוך הממלכתי דתי‪ ,‬ואילו הנמוכים ביותר נמצאים בחינוך הממלכתי הערבי ובפיקוח‬
‫החרדי‪ .‬מספר שנות ותק ההוראה של המורים הגבוה ביותר הנו בקרב מורי החינוך הממלכתי היהודי‪,‬‬
‫והנמוך ביותר נמצא בקרב מורי החינוך הממלכתי הערבי‪ .‬לבסוף‪ ,‬אחוז גמולי השתלמות הנמוך ביותר‬
‫מצוי בחינוך ממלכתי הערבי‪ ,‬והגבוה ביותר – בממלכתי דתי‪.‬‬
‫אופן התקצוב בחטיבה העליונה‬
‫בתי הספר בחטיבה העליונה‬
‫תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן‪ ‬השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה‪ ,‬מסלולי הלימודים‪,‬‬
‫סוגי הכיתה‪ ,‬מגמות הלימודים‪ ,‬הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות‪ .‬עלות השעות נגזרת מחישובי‬
‫הפרופיל של בית הספר‪ ,‬בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר‪.‬‬
‫אין בחט”ע הקצאה פרוגרסיבית על פי מדד טיפוח‪ .‬תקציב המוחזקות לסיוע לבתי הספר בפריפריה הנו‬
‫הרכיב העיקרי בחטיבה העליונה‪ ,‬אשר מחושב לפי מדד פריפריאלי ומתוקצב על פי קריטריונים היוצרים‬
‫דיפרנציאליות‪6 .‬‬
‫ערבי‬
‫‪1.82‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪18.25%‬‬
‫‪98.02‬‬
‫בדואי‬
‫‪2.00‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪16.77%‬‬
‫‪98.01‬‬
‫דרוזי‬
‫‪2.04‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪21.69%‬‬
‫‪98.82‬‬
‫קיימת אסימטריה בהקצאת המשאבים בבתי הספר בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫יהודי‬
‫‪2.09‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪21.08%‬‬
‫‪98.95‬‬
‫התקציב לתלמיד בפיקוח החרדי נמוך יותר מסוגי הפיקוח האחרים‪ ,‬כאשר העלות הממוצעת לתלמיד‬
‫בפיקוח הממ”ד היא הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ ‬‬
‫במגזר היהודי קיימת דיפרנציאליות בהקצאת המשאבים על פי רצף מדד הטיפוח‪.‬‬
‫לוח‬
‫התקציב לתלמיד במגזר הערבי נמוך משמעותית מאשר במגזר היהודי בכל קבוצות הטיפוח‪.‬‬
‫פיקוח‬
‫ש"ש‬
‫לתלמיד‬
‫שנות ותק‬
‫מורים‬
‫אחוז‬
‫גמולי רמת שירות‬
‫השתלמות‬
‫חרדי‬
‫‪1.86‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪19.16‬‬
‫‪97.67‬‬
‫מ”מ‪-‬ערבי‬
‫‪1.86‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪18.29‬‬
‫‪98.08‬‬
‫מ”מ‪-‬יהודי‬
‫‪2.09‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪21.30‬‬
‫‪99.12‬‬
‫ממ”ד‬
‫‪2.28‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪21.62‬‬
‫‪99.23‬‬
‫סיבות עיקריות לפערים‬
‫מורים משכילים יותר ומנוסים יותר בבתי הספר החזקים (אפקט כפול‪ ,‬דהיינו מורים וותיקים יותר הם‬
‫לרוב מורים שצברו גמולים רבים יותר)‪.‬‬
‫תוספת ש”ש לתלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות על פי חוקת הזכאות לבגרות (פיקוח ממ”ד‬
‫ופיקוח אחר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים סיוע תוספתי ייעודי לבתי הספר שבפיקוח ממלכתי דתי‪.‬‬
‫הקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות (חנ”מ‪ ,‬לב עיוני‪ ,‬לב טכנולוגי‪ ,‬מרכזי חינוך‪ ,‬אומץ‪ ,‬טו”ב‪,‬‬
‫מחוננים וכד’)‪ ,‬כאשר המגזר הערבי מקבל פחות מחלקו באוכלוסייה‪.‬‬
‫קיימות תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים‪ ,‬חיזוק מקצועות‪,‬‬
‫תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות)‪.‬‬
‫היעדר זכאות לגמול בגרות בקרב מרבית עובדי הוראה של הפיקוח החרדי‪.‬‬
‫קיימת שונות ברמת השירות בין בתי הספר‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫‪ 6‬ראה הרחבה בסעיף ‘צמצום פערים’ בהמשך‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪4‬‬
‫צמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך‬
‫רקע‬
‫מודל התקצוב הדיפרנציאלי בשעות ההוראה בחינוך היסודי ובחט"ב‬
‫אחת ממטרותיה העיקריות של מערכת החינוך היא לאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל שלו‪,‬‬
‫ללא קשר לרקע ממנו הוא מגיע‪ ,‬על ידי הבטחת שוויון הזדמנויות‪.‬‬
‫להלן עקרונות מודל התקצוב‪:‬‬
‫‪ .1‬התמקדות בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים כשלב ראשון‪.‬‬
‫אף שחינוך הוא כלי מרכזי בצמצום פערים‪ ,‬הנתונים מעידים על כך שמערכת החינוך בישראל אינה‬
‫מצליחה לצמצם פערים‪ ,‬ונכון להיום היא ממשיכה להוות בבואה של החברה הישראלית בכללותה‪:‬‬
‫פערים חינוכיים משמעותיים קיימים בין מגזרים שונים ובין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית‪ ,‬החברתית‬
‫והכלכלית‪.‬‬
‫‪ .2‬התמקדות בשעות ההוראה כשלב ראשון‪.‬‬
‫על מערכת החינוך לנסות לצמצם את הפערים ככל האפשר באמצעות כלי התקצוב העומדים לרשותה‪,‬‬
‫שהרי קיים מתאם מובהק בין עוני‪ ,‬השכלת ההורים וסיכויי הצלחתו של התלמיד‪ .‬הורים עניים אינם‬
‫מסוגלים להשקיע בילדיהם את אותם משאבים כמו הורים מבוססים‪ ,‬והרשויות המקומיות בישובים‬
‫חלשים מתקשות לסייע לבתי הספר‪ ,‬למשפחות ולתלמידים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ישראל אינה המדינה היחידה אשר מתמודדת עם פערים בהישגים בין תלמידיה ‪ -‬אך מדדים‬
‫בינלאומיים שונים מצביעים על כך שישראל היא מן המובילות מבין המדינות המפותחות בפערים‬
‫הקיימים בהישגים על רקע חברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרת תקן בסיסי מינימלי לכיתה‪ ,‬המשקף מחויבות בסיסית של המדינה לכל תלמיד‪:‬‬
‫לוח‬
‫ג‪5.‬‬
‫שלב כיתה‬
‫שעות תקן בסיסיות לכיתה‬
‫א’‬
‫‪ 29‬שעות שבועיות‬
‫ב’‬
‫‪ 29‬שעות שבועיות‬
‫ג’‪-‬ד’‬
‫‪ 31‬שעות שבועיות‬
‫ה’‪-‬ו’‬
‫‪ 32‬שעות שבועיות‬
‫ז’‪-‬ט’‬
‫‪ 32‬שעות שבועיות‬
‫המחקר מעיד על כך שמתן שירותי חינוך ברמה גבוהה באופן עקבי לתלמידים מרקע חברתי‪-‬כלכלי‬
‫נמוך משפר את ההישגים החינוכיים של התלמידים ואת סיכוייהם להשתלב בהצלחה במשק ובחברה‪.‬‬
‫מכאן החשיבות הרבה לתקצוב כל ילד בהתאם לרקע החברתי‪-‬כלכלי שלו‪.‬‬
‫מחויבות המדינה להיקף מסוים של שעות לכיתה משקף את המחויבות לרמת שירות בסיסית לכל‬
‫תלמיד‪ ,‬ללא תלות במספר התלמידים בכיתה ובמיקום הגיאוגרפי של בית הספר (יצוין‪ ,‬כי כיתה מזכה‬
‫בתקן מלא רק אם היא כוללת לפחות ‪ 20‬תלמידים)‪.‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬ניתוח ממצאי תקצוב מערכת החינוך ממקורות ממשלתיים‪ ,‬כפי שעלה בנתוני‬
‫השקיפות התקציבית לשנים תשע"ב‪-‬תשע"ד‪ ,‬העיד על כך שלא זו בלבד שהיקף התקצוב הפרוגרסיבי‬
‫אינו מניח את הדעת‪ ,‬אלא שבמקרים מסוימים התקצוב בפועל היה רגרסיבי בין קבוצות הטיפוח ובין‬
‫מגזרים במערכת החינוך‪ .‬משמעות הדבר היא שלא תמיד בתי הספר המשרתים אוכלוסיות מרקע‬
‫חברתי‪-‬כלכלי חלש קיבלו את התקציב הגבוה ביותר‪ ,‬ובמקרים מסוימים הם אף קיבלו פחות מבתי‬
‫הספר החזקים‪ .‬‬
‫‪ .4‬הקצאת משאבים תוספתיים לבתי הספר חלשים באמצעות מנגנון אוטומטי‪ ,‬שקוף ושוויוני‪ ,‬וזאת‬
‫בכדי לנטרל חוסר מודעות או חוסר יכולת של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות מרקע חברתי‪-‬‬
‫כלכלי חלש להתמודד עם המנגנונים הבירוקרטיים והתקציביים של המשרד (לרבות חיוב השתתפות‬
‫ ‪.)matching‬‬‫הדבר התבצע באמצעות הגדלה משמעותית של שעות הטיפוח מ‪ 65,000-‬שעות הוראה ל‪150,000-‬‬
‫בחינוך היסודי‪ ,‬ומ‪ 32,000-‬ל‪ 90,000-‬בחטיבות הביניים‪ .‬במקביל‪ ,‬הורחבה הפרוגרסיביות‪ ,‬על ידי‬
‫הגדלת יחס ההקצאה של שעות הטיפוח בין תלמיד חלש לחזק מ‪ 1:3-‬ל‪.1:6-‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי תקצוב פרוגרסיבי אין פירושו הבטחת תקצוב שווה לכל תלמיד מכלל מקורות‬
‫התקצוב הקיימים (מדינה‪ ,‬רשויות‪ ,‬עמותות והורים)‪ .‬היקף המשאבים הנדרשים לטובת מהלך כזה עצום‬
‫ואינו ריאלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חובת המדינה היא לתת מענה לתלמידים מרקע חברתי‪-‬כלכלי חלש‪ ,‬כדי להגשים‬
‫את ייעודה של מערכת החינוך ‪ -‬לצמצם פערים ולהוביל לניעות חברתית‪-‬כלכלית‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 2014‬צוות בין‪-‬משרדי משותף למשרדי החינוך והאוצר‪ ,‬כדי לגבש‬
‫מודל תקצוב חדש שיוביל לצמצום פערים ולקידום השוויון במערכת החינוך‪.‬‬
‫‪ .5‬שמירה על ייחודיותן של אוכלוסיות מיוחדות (כגון עולים חדשים‪ ,‬מחוננים‪ ,‬מצטיינים‪ ,‬חינוך מיוחד)‬
‫‪ .6‬מימון התוכנית על ידי איגום משאבים של המשרד לצד תוספת משאבים ממשרד האוצר‪ .‬במסגרת‬
‫התכנית הורחבו שעות הטיפוח בהיקף של למעלה ממיליארד ‪ ₪‬בשנה (ביישום מלא)‪ .‬‬
‫‪ .7‬יישום הדרגתי לאורך ‪ 5‬שנים (תשע"ה‪-‬תשע"ט)‪ ,‬לצד בקרה‪ ,‬הערכה‪ ,‬הדרכה ליווי והעצמה של‬
‫בתי הספר‪.‬‬
‫• ניתן לעיין בדוח הצוות המלא באתר מינהל כלכלה ותקציבים‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫השפעת המודל החדש על הקצאת כלל שעות ההוראה (יישום מלא בהשוואה לנתוני תשע"ד)‬
‫תרשים‬
‫תרשים‬
‫תוצאות סימולציית התקצוב לכיתה בחינוך היסודי (בשעות הוראה שבועיות)‬
‫ג‪27.‬‬
‫‪48.9‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪10‬‬
‫ג‪29.‬‬
‫שעות הוראה‬
‫שבועיות‬
‫שעות הוראה‬
‫שבועיות‬
‫‪50‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪43.1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪42.3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪60‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪55.2‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪42.3‬‬
‫תוצאות סימולציית התקצוב לכיתה בחטיבות הביניים (בשעות הוראה שבועיות)‬
‫‪41.2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪39.5 41.4‬‬
‫‪38.5 40.1‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪49.0‬‬
‫תרשים‬
‫‪9‬‬
‫מודל חדש‬
‫מודל ישן‬
‫תרשים‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.62‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1.52 1.59‬‬
‫‪1.97‬‬
‫שעות הוראה‬
‫שבועיות‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.44 1.50‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.27 1.41‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.20 1.29‬‬
‫‪1‬‬
‫מודל חדש‬
‫‪114‬‬
‫‪1.69‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.54 1.65‬‬
‫‪1.59‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪1.35 1.48‬‬
‫‪1.27 1.37‬‬
‫‪1.2 1.23‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.2 1.29‬‬
‫‪1.0‬‬
‫עשירון טיפוח‬
‫עשירון טיפוח‬
‫מודל ישן‬
‫‪4‬‬
‫מודל ישן‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪30‬‬
‫תוצאות סימולציית התקצוב לתלמיד בחטיבות הביניים (בשעות הוראה שבועיות)‬
‫ג‪30.‬‬
‫שעות הוראה‬
‫שבועיות‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪44.5 46.5‬‬
‫‪45.2‬‬
‫עשירון טיפוח‬
‫תוצאות סימולציית התקצוב לתלמיד בחינוך היסודי (בשעות הוראה שבועיות)‬
‫ג‪28.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫עשירון טיפוח‬
‫מודל חדש‬
‫‪48.5 50.8‬‬
‫‪45.8 48.4 46.8 50.1‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪50.3‬‬
‫מודל חדש‬
‫מודל ישן‬
‫‪115‬‬
‫‪5‬‬
‫נספחים‬
‫מודלי התקצוב לפי שלב חינוך‬
‫גני חובה ‪ -‬גיל ‪:5‬‬
‫גורמים רבים משפיעים על תקצוב שלבי החינוך‪ ,‬בכך הם יוצרים שונות בתקצוב בין המוסדות‪.‬‬
‫במסגרת זו נעמוד על ההבדלים הקיימים והתמורות שחלו במעבר בין השנים תשע”ב לתשע”ד‪.‬‬
‫הפרמטרים המשפיעים על גובה השתתפות המשרד הם‪:‬‬
‫• מספר הימים שבהם מופעל הגן (‪ 5‬או ‪ 6‬ימים)‪.‬‬
‫• הגדרת הרשות שבה נמצא גן הילדים על ידי משרד הפנים כרשות המקבלת מענק (לפי תקן של ‪31‬‬
‫ ילדים בכיתת גן) או נטולת מענק (לפי תקן של ‪ 33‬ילדים בכיתת גן)‪.‬‬
‫• גן במעמד משפטי רשמי או מוכר שאינו רשמי‪.‬‬
‫• גן הפועל במתכונת רפורמת ‘אופק חדש’‪ .‬‬
‫• גן הפועל במסגרת יום חינוך ארוך‪.‬‬
‫מודל התקצוב בחינוך הקדם‪-‬יסודי‪:‬‬
‫גני ילדים בגילים ‪:4-3‬‬
‫> תשע”ב‪:‬‬
‫‪ .1‬גנים בחינוך הרגיל‪:‬‬
‫השתתפות המשרד הנה בגובה ‪ 75%‬מן ההפרש שבין שכר הלימוד המלא לבין תשלום ההורים לפי‬
‫דרגות ההנחה ובהתאם לשכר הלימוד המתעדכן מדי חודש‪ .‬ההפרש הנוסף בשיעור של ‪ 25%‬בין שכר‬
‫הלימוד שנקבע לבין תשלום ההורים ממומן על ידי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .1.1‬גנים ביישובים הנכללים בצו לימוד חובה‪ :‬לצורך חוק לימוד חובה החל על תלמידים בגילים‬
‫‪ 4-3‬המתגוררים ולומדים ביישובים המוכרים לעניין זה‪ ,‬המשרד משתתף בעלות של ‪ 90%‬משכר‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫‪ .1.2‬גנים ביישובים הנכללים בצו בגיל ‪ 4‬בלבד‪ :‬לצורך חוק לימוד חובה החל על תלמידים בגיל ‪4‬‬
‫המתגוררים ולומדים ביישובים המוכרים לעניין זה‪ ,‬המשרד משתתף בעלות של ‪ 90%‬משכר‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫‪ .2‬גנים בחינוך המיוחד‪:‬‬
‫ילד הלומד בגן ילדים לחינוך מיוחד על פי החלטת ועדת השמה יהיה פטור מתשלום שכר לימוד‪ .‬עבור‬
‫יישובים הנכללים בצו לימוד חובה בגילים ‪ ,3–4‬השתתפות המשרד הנה בשיעור של ‪ .90%‬ילדי החינוך‬
‫המיוחד זכאים לפטור מלא‪ ,‬בתנאי שהילד אובחן ושובץ בגן לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫השתתפות המשרד מכסה את ההוצאה לשכר‪ ,‬ואילו שהוצאות התפעול ממומנות על ידי הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪ .1‬רשמי‪:‬‬
‫גני חובה פועלים מכוח חוקי החינוך והתקנות‪ ,‬אחריות המימון והתפעול מוטלת במשותף על משרד‬
‫החינוך והרשות המקומית‪ .‬משרד החינוך מממן את שכר הגננת‪ ,‬שהיא עובדת מדינה‪ ,‬ומעביר לרשות‬
‫המקומית את שכר עוזרת הגננת על פי הדרגה והוותק הממוצעים בהתאם להסכם עם השלטון המקומי‪.‬‬
‫השתתפות המשרד מכסה את ההוצאה לשכר‪ ,‬ואילו הוצאות התפעול ממומנות על ידי הרשות המקומית‪.‬‬
‫תשלומים אלו מועברים עבור תלמידים המשובצים בגנים מאושרים בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬מוכר שאינו רשמי‪:‬‬
‫השתתפות המשרד הנה בנושא תשלום שכר לימוד לפי תלמיד‪ ,‬כאשר העלות מורכבת משכר הגננת‬
‫ושכר העוזרת לגננת (ממוצע שכר גננת ושכר עוזרת גננת)‪ .‬במוכר שאינו רשמי‪ ,‬הגננות הן עובדות של‬
‫הבעלות הרלוונטית‪.‬‬
‫> תשע”ד‪:‬‬
‫‪ .1‬גנים רגילים‪:‬‬
‫החל מתחילת שנת הלימודים תשע”ג מספקת המדינה חינוך חינם לילדים בגילים ‪ 4-3‬הלומדים בגני‬
‫ילדים ציבוריים ובגני ילדים פרטיים שהצטרפו לחינוך הרשמי‪ .‬ההשתתפות עבור תלמידים הנכללים‬
‫בחוק חינוך חובה בגילים ‪ 4-3‬הנה בשיעור של ‪ 90%‬מהעלות שנקבעה לילד‪.‬‬
‫עלות לילד מורכבת משכר הגננת‪ ,‬שכר העוזרת לגננת והוצאות שאינן שכר בהתאם למספר התלמידים‬
‫ברשות זכאית או לא זכאית (תקן של ‪ 31‬או ‪ 33‬ילדים בכיתת גן)‪ .‬שיעור ההשתתפות המשרד של הנו‬
‫‪ .90%‬משרת הגננת והעוזרת לגננת מחושבות על פי משרה ממוצעת לתקופה של ‪ 12‬חודש‪ ,‬כאשר‬
‫תשלום המשרד לרשויות נעשה ב‪ 10-‬תשלומים‪.‬‬
‫‪ .2‬גני חינוך מיוחד‪:‬‬
‫התקצוב נעשה באופן דומה לשנת הלימודים תשע”ב‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫‪117‬‬
‫מודל התקצוב בחינוך היסודי‪:‬‬
‫החל משנת הלימודים תשע”ו ייקבעו כיתות תקניות לפי מדד גודל כיתה מעודכן של ‪ 32‬עד ‪ 34‬תלמידים‬
‫לכיתה‪ ,‬בהתאם לעשירון הקצאה של בית הספר‪ .‬מפתח ההקצאה החדש בבתי הספר היסודיים יתחיל‬
‫בכיתות א’ וייושם באופן צומח‪ ,‬כמפורט בטבלה הבאה‪.‬‬
‫תקצוב המוסדות בבתי ספר בחינוך היסודי מבוסס על מספר הכיתות התקניות הנסמך על מדד טיפוח‬
‫בתי הספר‪ .‬בהתאם למדד הטיפוח נקבעים הן גודל הכיתה והן שעות התקן השבועיות של בית הספר‪.‬‬
‫קביעת מדד הטיפוח‬
‫אוכלוסיית התלמידים בכל שלבי החינוך והמגזרים מחולקת ל‪ 10-‬קבוצות‪ ,‬כאשר בכל אחת מהן ‪10%‬‬
‫מהתלמידים‪ ,‬כך שבעשירון ‪ 10‬נמצאים ‪ 10%‬מהתלמידים בעלי הציון הגבוה ביותר במדד‪ ,‬דהיינו‬
‫האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬ואילו בעשירון ‪ 1‬נמצאים ‪ 10%‬מהתלמידים בעלי‬
‫הציון הנמוך ביותר במדד‪ ,‬דהיינו האוכלוסייה המבוססת ביותר מבחינה סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬חישוב המדד‬
‫נעשה על פי מרכיבי המדד בהתייחסות לכל תלמיד ותלמיד‪ ,‬כך שכל תלמיד מקבל ‘ציון עשירון’ המבטא‬
‫את מיקומו היחסי בהשוואה לשאר תלמידי בתי הספר הרגילים במדינה‪ .‬מדד הטיפוח של המוסד הנו‬
‫הממוצע של עשירוני התלמידים בבית הספר‪.‬‬
‫להלן מרכיבי המדד ומשקלם היחסי‪:‬‬
‫ ‪ -‬השכלת ההורה המשכיל ביותר ‪40% -‬‬
‫ ‪ -‬פריפריאליות בית הספר ‪20% -‬‬
‫ ‪ -‬רמת ההכנסה של המשפחה (הכנסה לנפש) ‪20% -‬‬
‫ ‪ -‬שילוב של ארץ לידה וארץ מצוקה ‪20% -‬‬
‫מדד גודל הכיתה‪:‬‬
‫מספר הכיתות הנורמטיביות בכיתות א’‪-‬ב’‪ :‬כיתה תקנית הנה כיתה המונה ‪ 20‬עד ‪ 40‬תלמידים‪ .‬כיתה‬
‫המונה ‪ 4‬עד ‪ 19‬תלמידים תוגדר ככיתה חסרה ותתוקצב במחצית משעות התקן עבור כיתה תקנית‪.‬‬
‫מספר הכיתות הנורמטיביות בכיתות ג’‪-‬ט’‪ :‬נקבע לפי מדד גודל כיתה בהתאם לעשירון הקצאה של בית‬
‫הספר‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫לוח‬
‫ג‪6.‬‬
‫עשירון‬
‫הקצאה‬
‫מספר מרבי של‬
‫תלמידים בכיתה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫מספר תלמידים בכיתה נורמטיבית‬
‫לפי עשירון הקצאה בכיתות א’‪-‬ו’‬
‫לוח‬
‫ג‪7.‬‬
‫עשירון‬
‫הקצאה‬
‫מספר מרבי של‬
‫תלמידים בכיתה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫מספר הכיתות המתוקצבות יחושב כמספר התלמידים בשכבה חלקי מספר התלמידים לפי מדד גודל‬
‫כיתה‪ ,‬מעוגל כלפי מעלה‪ .‬במקרים שבהם סך התלמידים הוא ‪ 32‬עד ‪ 40‬ועד בכלל‪ ,‬תינתן תוספת של‬
‫שעתיים שבועיות עבור כל תלמיד נוסף מעל ‪ 32‬תלמידים ועד ‪ ,40‬כפי שנקבע לפי מדד גודל הכיתה‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪119‬‬
‫שעות תקן שבועיות‪:‬‬
‫מודל התקצוב בחטיבות הביניים‪:‬‬
‫• כיתות א’‪-‬ב’ – הקצאה של ‪ 29‬ש”ש‬
‫• כיתות ג’‪-‬ד’ – הקצאה של ‪ 31‬ש”ש‬
‫• כיתה ה’ ומעלה הקצאה של ‪ 32‬ש”ש‬
‫תקצוב המוסדות בבתי ספר בחטיבות הביניים נעשה על פי מדד הטיפוח של בית הספר‪ .‬בהתאם למדד‬
‫הטיפוח נקבעים גודל הכיתה ושעות התקן השבועיות לבית הספר‪.‬‬
‫• תמריץ עבור כתות גדולות‪:‬‬
‫תוספת שעות בגין כל תלמיד נוסף מעבר לתלמיד ה‪ 20-‬בכיתה‪ ,‬לפי הטבלה הנ”ל‪:‬‬
‫לוח‬
‫ג‪8.‬‬
‫מספר תלמידים‬
‫ממוצע בכיתה‬
‫תוספת שעות לכל‬
‫כיתה‬
‫מספר תלמידים‬
‫ממוצע בכיתה‬
‫תוספת שעות לכל‬
‫כיתה‬
‫מ‪ 4-‬עד ‪20.99‬‬
‫מ‪ 21-‬עד ‪21.99‬‬
‫מ‪ 22-‬עד ‪22.99‬‬
‫מ‪ 23-‬עד ‪23.99‬‬
‫מ‪ 24-‬עד ‪24.99‬‬
‫מ‪ 25-‬עד ‪25.99‬‬
‫מ‪ 26-‬עד ‪26.99‬‬
‫מ‪ 27-‬עד ‪27.99‬‬
‫מ‪ 28-‬עד ‪28.99‬‬
‫מ‪ 29-‬עד ‪29.99‬‬
‫מ‪ 30-‬עד ‪30.99‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.0‬‬
‫מ‪ 31-‬עד ‪31.99‬‬
‫מ‪ 32-‬עד ‪32.99‬‬
‫מ‪ 33-‬עד ‪33.99‬‬
‫מ‪ 34-‬עד ‪34.99‬‬
‫מ‪ 35-‬עד ‪35.99‬‬
‫מ‪ 36-‬עד ‪36.99‬‬
‫מ‪ 37-‬עד ‪37.99‬‬
‫מ‪ 38-‬עד ‪38.99‬‬
‫מ‪ 39-‬עד ‪39.99‬‬
‫מ‪ 40-‬עד ‪40‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪8.6‬‬
‫• יוח”א ‪ -‬תוספת ש”ש בחינוך היסודי בבתי ספר המלמדים יום חינוך ארוך‪ ,‬מ‪ 37-‬ש”ש לכיתה נורמטיבית‪.‬‬
‫• פיצול כיתות א’ ו‪-‬ב’ ‪ -‬בשנת הלימודים תשע”ב הוקצו ‪ 5‬ש”ש‪ ,‬ובשנת הלימודים תשע”ד הוקצו ‪ 10‬ש”ש‬
‫עבור כיתות א’ ו‪ 5-‬ש”ש עבור כיתות ב’‪.‬‬
‫‬
‫• שעות טיפוח ‪ -‬הקצאת שעות טיפוח (ש”ש) הוא לפי מדד הטיפוח הבית ספרי‪ .‬בית ספר שמדד הטיפוח שלו‬
‫גבוה יקבל תוספת שעות הוראה גדולה מבית ספר שמדד הטיפוח שלו נמוך‪.‬‬
‫מדד טיפוח וגודל כיתה‬
‫בהתאם לקריטריונים שצוינו במודל התקצוב של בתי ספר היסודיים‪ .‬בשנת הלימודים תשע”ד‪ ,‬הוקצו‬
‫למוסדות ‪ 80%‬מהשעות שהוקצו להם בשנת הלימודים תשע”ג ו‪ 20%-‬לפי המדד המותאם לשנת‬
‫תשע”ד‪ .‬מכסת השעות להקצאה ישירה לבתי הספר היא ‪ .90%‬כמו כן‪ ,‬עבור בתי ספר חדשים שעות‬
‫הטיפוח מוקצות בהתאם לממוצע מדד הרשות שאליה הם משויכים‪.‬‬
‫שעות תקן שבועיות‪:‬‬
‫הקצאת תקן ש”ש הבסיסי בחטיבות הביניים נגזרת ממספר התלמידים בכיתה ונעה בין ‪ 29.84‬ש”ש‬
‫לכיתה בת ‪ 20‬תלמידים ועד ‪ 38.03‬ש”ש לכיתה בת ‪ 40‬תלמידים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬לכל כיתה ניתנת תוספת‬
‫של ‪ 1‬ש”ש עבור שפה זרה שנייה (ערבית או צרפתית)‪.‬‬
‫• אופן תקצוב שעות הלימוד עבור תלמידים משולבים‪:‬‬
‫ תקצוב סטטיסטי ניתן למסגרות חינוכיות בגין ‪ 5.4%‬מאוכלוסיית התלמידים‪ ,‬לתלמידים בעלי לקות‬‫למידה‪ ,‬משכל גבולי‪ ,‬עיכוב שפתי או התפתחותי‪ ,‬פיגור קל והפרעות התנהגות‪ .‬עבור התלמידים בסל‬
‫הסטטיסטי יינתנו ‪ 1.55‬ש”ש לבית הספר ועוד ‪ 0.3‬ש”ש למתי”א (מרכז תמיכה יישובי‪/‬אזורי)‪.‬‬
‫ תקצוב דיפרנציאלי ניתן למסגרות חינוכיות כתוספת לתקצוב הסטטיסטי בגין תלמידים המאופיינים‬‫כבעלי הפרעות נפשיות‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬פיגור קשה ובינוני‪ ,‬שיתוק מוחין ונכות פיזית‪ ,‬לקות ראייה‪ ,‬לקות‬
‫שמיעה וכן תסמונות ומחלות שבגינן נדרשת תמיכה לימודית‪ .‬תלמידים אלו מתוקצבים ב‪ 2.7-‬ש”ש‬
‫למתי”א לכל תלמיד‪.‬‬
‫• סל שירותים נלווים ‪ -‬תקציב המוקצה עבור בתי ספר ומיועד עבור מימון עובדי מנהל‪ ,‬עובדי שירותים‪,‬‬
‫ספרנים‪ ,‬עובדי סיוע‪ ,‬רכזי חינוך חברתי ועוד‪ ,‬אשר מושפע מגודל בית הספר‪ ,‬גודל כיתה‪ ,‬שלב כיתה‬
‫וסוג הרפורמה (‘אופק חדש’ ‪‘ /‬עוז לתמורה’)‪.‬‬
‫• קיימים פרמטרים נוספים המשפיעים על הקצאת שעות הלימוד בהתאם לקריטריונים של המשרד‬
‫לתגבור והעשרה‪ ,‬לקידום תלמידים חלשים ולתוכניות ייחודיות במערכת החינוך‪.‬‬
‫הרחבה נוספת ניתן לקבל בחוברות המרכזות הנמצאות באתר האינטרנט של ‘מינהל כלכלה ותקציבים’‬
‫• שעות עולים ‪ -‬תוספת ש”ש בהתאם למספר העולים‪ ,‬למוצאם ולשנת עלייה‪.‬‬
‫• שעות תפילה ‪ -‬תוספת ‪ 2‬ש”ש לכל כיתה נורמטיבית לבתי ספר בפיקוח ממ”ד‪ ,‬חרדי רשמי ורשתות‪.‬‬
‫• קיימים פרמטרים נוספים המשפיעים על הקצאת שעות הלימוד‪ ,‬בהתאם לקריטריונים של המשרד לתגבור‬
‫והעשרה‪ ,‬לקידום תלמידים חלשים ולתוכניות ייחודיות במערכת החינוך‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪121‬‬
‫מודל התקצוב בחטיבה העליונה‪:‬‬
‫עיקרי השינויים בין תקציב שנת הלימודים תשע”ב לתשע”ד‪:‬‬
‫התקצוב בחטיבה העליונה מתבצע על פי מודל שכר הלימוד לפי תלמיד בכלל המגזרים‪ ,‬כאשר תקן‬
‫השעות שבועיות מבוסס על התוכנית הפדגוגית של משרד החינוך‪ .‬שיטת התקצוב לפי תלמיד מאפשרת‬
‫את קביעת העלות בכל אחת ממסלולי הלימוד האפשריים ואת חישוב התשלום לפי מספר התלמידים‬
‫לסוגיהם‪.‬‬
‫> יישום המלצות ועדת טרכטנברג‬
‫ ‪ -‬חינוך חינם לגילים ‪4-3‬‬
‫ ‪ -‬צהרונים הכוללים ארוחה חמה לגילים ‪ 8-3‬ברשויות הנכללות באשכולות למ”ס ‪ 3-1‬ובעיר ירושלים‬
‫ ‪ -‬תוכניות להקלת נטל התשלומים על ההורים (השאלת ספרי לימוד‪ ,‬מלגות‪ ,‬דיגיטציה)‬
‫ ‪ -‬כניסה מוגברת של בתי הספר לרפורמת ‘אופק חדש’ ולרפורמת ‘עוז לתמורה’‬
‫> הגדלת מספר התלמידים הזכאים להזנה במהלך יום הלימודים‬
‫> בתי הספר של החופש הגדול ‪ -‬הארכת שנת הלימודים בשבועות הראשונים של חופשת הקיץ עבור‬
‫ כיתות א’‪-‬ב’‪ ,‬מ‪ 1-‬ביולי ועד ‪ 21‬ביולי‪.‬‬
‫> ניהול עצמי ‪ -‬ניהול עצמי של בתי ספר היא תפיסה ניהולית‪-‬חינוכית שבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות‬
‫ לבתי הספר כדי לאפשר להם לפעול כארגון עצמאי בהיבט הפדגוגי‪ ,‬הארגוני והכלכלי‪.‬‬
‫עלות התלמיד בחטיבה העליונה כוללת חמישה רכיבים‪:‬‬
‫מספר שעות ההוראה לתלמיד ‪ -‬הנגזרות מדרגת הכיתה‪ ,‬מסלול הלימודים‪ ,‬סוג הכיתה‪ ,‬מגמת הלימוד‪,‬‬
‫הרכב הכיתה וההגשה לבחינות הבגרות‪.‬‬
‫פרופיל המורים ‪ -‬דרגת הוותק וממוצע גמולי ההשתלמות‪ ,‬ממוצע שעות הגיל ושיעור משרות המורים‬
‫בכל סטטוס של רפורמת ‘עוז לתמורה’ (ללא רפורמה ‪ /‬רפורמה מלאה ‪ /‬רפורמה חלקית) האופייניים‬
‫לבית הספר שבו לומד התלמיד‪ ,‬אשר מהם נגזרת עלות שעת הוראה לבית הספר‪ .‬עלות השעה נגזרת‬
‫מחישובי הפרופיל של המורים כאמור‪ ,‬בהתאם לדיווח מצבת המורים של בית הספר‪.‬‬
‫מרכיב קבוע ‪ -‬סל אחיד של שירותים נלווים הניתן לתלמיד והנגזר ממסלול הלימודים‪ ,‬סוג הכיתה‪ ,‬מגמת‬
‫הלימוד וסטטוס רפורמת ‘עוז לתמורה’ ‪ /‬ללא רפורמה ‪ /‬רפורמה מלאה ‪ /‬רפורמה חלקית‪.‬‬
‫מרכיב חומרי הלימוד ‪ -‬הנגזר ממסלול הלימודים‪ ,‬סוג הכיתה‪ ,‬מגמת הלימוד‪.‬‬
‫אחוז רמת השירות הנקבע עבור המוסד ‪ -‬לכל שירות המתוקצב בשכר הלימוד נקבע ‘שווי תקציבי’ באחוזים‪.‬‬
‫ בית ספר המספק את השירות לפי התקן המלא יקבל את מלוא האחוז שנקבע לרכיב‪.‬‬‫ בית ספר שאינו מספק כלל את השירות‪ ,‬ינוכה מלוא האחוז שנקבע לרכיב‪.‬‬‫ בית ספר המספק את השירות באופן חלקי‪ ,‬יקבע אחוז חלקי על פי פרופורציית הביצוע ביחס לתקן המלא‪.‬‬‫נוסף לכך‪ ,‬תלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות על פי חוקת הזכאות לבגרות‪ ,‬מקבלים תוספת‬
‫ש”ש לתלמיד‪.‬‬
‫הסיבות לשינויים בעלויות‪:‬‬
‫א‪ .‬שינוי בשעות הוראה‪:‬‬
‫ יישום ההחלטה בדבר הפחתת מספר התלמידים בכיתה‪.‬‬‫ תוספת ‪ 5‬שעות פיצול בכיתות א’ ללמידה בקבוצות קטנות במקצועות היסוד (סה”כ ‪ 10‬שעות)‪.‬‬‫ התייקרות עלות השעה בעקבות המעבר לרפורמת ‘אופק חדש’ ורפורמת ‘עוז לתמורה’‪.‬‬‫ הפחתת שעות תמריץ ושעות טיפוח במוכר שאינו רשמי (ללא הרשתות) ובמוסדות הפטור‪.‬‬‫ב‪ .‬בשנת הלימודים תשע”ד נוספו פרויקטים חדשים שבהם קיימת דיפרנציאליות בתקצוב‪:‬‬
‫ צהרי יום להעשרה (ציל”ה) ‪ -‬מסגרת להמשך יום הלימודים עבור הגילים ‪ 8-3‬בגני ילדים וכיתות‬‫ א’‪-‬ב’ בבתי הספר באשכולות למ”ס ‪ 3-1‬ובעיר ירושלים‪.‬‬
‫ בתי הספר של החופש הגדול ‪ -‬הארכת שנת הלימודים בשבועות הראשונים של חופשת הקיץ עבור‬‫ כיתות א’‪-‬ב’‪ ,‬מה‪ 1-‬ביולי ועד ‪ 21‬ביולי‪.‬‬
‫ ניהול עצמי ‪ -‬ניהול עצמי של בתי ספר היא תפיסה ניהולית‪-‬חינוכית שבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות‬‫ לבתי הספר כדי לאפשר להם לפעול כארגון עצמאי בהיבט הפדגוגי‪ ,‬הארגוני והכלכלי‪.‬‬
‫מידע נוסף על הקריטריונים להשתתפות משרד החינוך בתקצוב החטיבה העליונה ניתן לראות באתר‬
‫מינהל כלכלה ותקציבים‪:‬‬
‫ ‪ -‬טבלת ש”ש לתלמיד‬
‫ ‪ -‬רמת שירות‬
‫ ‪ -‬מיפוי מגמות‬
‫ ‪‘ -‬עוז לתמורה’ ‪ -‬תקצוב נהלים ובקרה‬
‫ ‪ -‬מערכת שכר לימוד לבתי ספר עיוניים וטכנולוגיים בחטיבה העליונה‬
‫‪122‬‬
‫‪123‬‬
‫‪6‬‬
‫מונחים‬
‫מעמד משפטי‬
‫צורת התארגנות של בתי הספר במסגרת חוקי המדינה לצורכי תקצוב ופיקוח‪ .‬חוקי החינוך בישראל‬
‫מכירים בשלושה סוגים של מוסדות חינוך‪ :‬החינוך הרשמי‪ ,‬החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות‬
‫הפטור‪.‬‬
‫• החינוך הרשמי ‪ -‬מוסדות החינוך שבבעלות המדינה או הרשויות המקומיות‪ ,‬שהוכרזו כמוסדות‬
‫רשמיים ברשומות ומתוקצבים במלואם על ידי המדינה‪ .‬המורים במוסדות אלו הנם עובדי מדינה או‬
‫עובדי הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫גורם מדווח‬
‫היחידה במשרד החינוך האחראית לפתיחה‪ ,‬סגירה או עדכון מאפייני המסגרת הארגונית‪.‬‬
‫• החינוך המוכר שאינו רשמי ‪ -‬מוסדות שאינם בבעלות המדינה ומתוקצבים בשיעור של עד ‪75%‬‬
‫מהתקציב לתלמיד במוסד רשמי‪ ,‬המוסדות מתוקצבים בהתאם למספר הכיתות התקניות ומפתח‬
‫השעות המקובל לכיתה‪ .‬עלות שעת עובדי ההוראה נקבעת בהתאם לפרופיל המורה הממוצע בכל‬
‫מוסד‪ ,‬המושפע בין היתר מהשכלה וותק‪ .‬התקציב מיועד לתשלומי שכר מורים ולהשתתפות במימון‬
‫שכר עובדי העזר במוסדות של החינוך המוכר שאינו רשמי האחר ‪ -‬במגזר החרדי ושאינו חרדי‪.‬‬
‫מסגרת ארגונית‬
‫גוף מאורגן המבצע פעילות חינוכית או מרכז ניהולי לדיווח מורים או שעות‪ ,‬אשר משרד החינוך מתקצב‬
‫או מפקח עליו‪ ,‬או שיש בו צורך עבור תהליכי עבודה של המשרד‪ .‬נקראת גם ‘מוסד’‪ .‬לדוגמה‪ :‬בית ספר‪,‬‬
‫גן ילדים‪ ,‬אולפן וכד’‪.‬‬
‫• מוסד חינוך תרבותי ייחודי ‪ -‬מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט’ עד י”ב ושניתן בו חינוך שיטתי‬
‫הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים‪.‬‬
‫שלבי חינוך במוסד‬
‫שכבות הגיל שבהן לומדים במוסד‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יסודי‪ ,‬חט”ב וחט”ע‪.‬‬
‫• מוסדות ה’פטור’ ‪ -‬תלמודי תורה (תת”ים) הם מוסדות שהוכרו על ידי מערכת החינוך ונקבעו להם‬
‫תנאים מיוחדים הפוטרים אותם ממילוי הוראות חוק לימוד חובה‪ .‬המדינה מתקצבת אותם בשיעור של‬
‫‪ 55%‬מן התקציב לתלמיד במוסד חינוך רשמי‪.‬‬
‫רפורמת ‘אופק חדש’‬
‫מאפיין של מסגרת ארגונית שהצטרף לרפורמה החדשה לשיפור מערכת החינוך וקידום מעמדם של‬
‫עובדי ההוראה‪.‬‬
‫רשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי‬
‫בהתאם לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התמיכה בחינוך העצמאי מתקיימת כפי התקצוב הקיים בחינוך הרשמי‪.‬‬
‫התקציב מיועד למימון שעות הלימוד בחינוך העצמאי ובהתאם לשיטת התקצוב הנהוגה בחינוך היסודי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתוקצבות פעולות רשת החינוך העצמאי‪ ,‬השתתפות במימון שכר עובדי העזר והסעות תלמידים‬
‫ומורים‪.‬‬
‫רפורמת ‘עוז לתמורה’‬
‫בהתאם להסכם השכר שנחתם עם ארגון המורים ניתנו תוספות שכר משמעותית לעובדי ההוראה‬
‫בחטיבה העליונה‪ ,‬תוספת שעות לימוד פרטניות ותקצוב דיפרנציאלי בית ספרי‪.‬‬
‫פיקוח‬
‫מאפיין את זרם החינוך שאליו משתייך המוסד‪ ,‬כאשר סוגי הפיקוח הם‪ :‬ממלכתי‪ ,‬ממלכתי דתי וחרדי‪.‬‬
‫• ממלכתי ‪ -‬מוסדות שאינם דתיים במגזר היהודי והלא יהודי‪ .‬החינוך הממלכתי ניתן בידי המדינה ללא‬
‫זיקה לגוף מפלגתי‪ ,‬עדתי או אחר‪ ,‬ובפיקוח משרד החינוך‪.‬‬
‫• ממלכתי דתי ‪ -‬מוסדות החינוך היהודי הדתי‪-‬ציוני‪ ,‬זהו חינוך ממלכתי שמוסדותיו דתיים באורח חייהם‬
‫ובתוכנית הלימודים המונהגת בהם‪.‬‬
‫• חרדי ‪ -‬המוסדות המאוגדים בשתי רשתות החינוך הגדולות (מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך‬
‫התורני) והמוסדות שאינם מאוגדים ברשתות אלו‪ ,‬מוסדות הפטור ומוסדות לימוד תרבותיים ייחודיים‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫חינוך מיוחד‬
‫מוסדות חינוך לתלמידים בעלי מוגבלויות ולקויות המופנים באמצעות ועדות השמה‪ .‬מוסדות וכיתות‬
‫אלו פועלים בכלל שלבי החינוך‪ ,‬המגזרים‪ ,‬מעמד משפטי וסוג הפיקוח‪ .‬מספר תלמידים לכיתה בחינוך‬
‫המיוחד קטן ממספר התלמידים לכיתה בחינוך הרגיל ויחס מורה‪-‬תלמיד גבוה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש תלמידים‬
‫בעלי לקויות הלומדים בחינוך הרגיל ומקבלים סיוע מיוחד‪ ,‬כגון טיפולים פרא‪-‬רפואיים‪ ,‬סיוע לימודי וליווי‬
‫של סייעות‪ .‬במוסדות אלו ממוצע עלות לתלמיד מחושב על פי עלות חלקי סך כל התלמידים בפועל‪.‬‬
‫במקרים שבהם לא היו תלמידים בוצע חישוב לפי תלמידי התקן‪.‬‬
‫יוח”א‬
‫יום חינוך ארוך‪ ,‬מופעל כיום בעיקר בשלב החינוך ניסודי‪.‬‬
‫כיתות נורמטיביות‬
‫כיתות המשמשות את המשרד לתקצוב בית ספר ביסודי ובחטיבת הביניים‪ .‬בחטיבה העליונה שיטת‬
‫התקצוב הינה לפי תלמיד‪.‬‬
‫מגזר‬
‫מאפיין מוסד המצוי בזיקה ללאום רוב תלמידיו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יהודי‪ ,‬ערבי‪.‬‬
‫מחוז גיאוגרפי‬
‫חלוקה גיאוגרפית לפי הגדרת משרד הפנים‪.‬‬
‫סוג חינוך בכיתה‬
‫מציין את סוג החינוך בכיתה מסוימת‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כיתת חינוך מיוחד בבית ספר של החינוך הרגיל‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫סוג חינוך במוסד‬
‫מבחין בין החינוך הניתן לתלמידים ללא צרכים מיוחדים לבין תלמידים בעלי ליקויים ו‪/‬או צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חינוך רגיל‪ ,‬חינוך מיוחד‪.‬‬
‫סמלי ישוב‪ ,‬מוטב ורשות ‪ -‬לפי זיהוי חד‪-‬ערכי‪.‬‬
‫שעה שבועית (ש”ש)‬
‫שעת הוראה שבועית לתלמיד במהלך שנת הלימודים‪.‬‬
‫חינוך קדם‪-‬יסודי‬
‫השלב הראשון של הלמידה המאורגנת‪ .‬כולל מוסדות חינוכיים לילדים מגיל ‪ 3‬ועד גיל בית הספר‪.‬‬
‫חינוך יסודי‬
‫דרג זה כולל ‪ 6‬שנות לימוד‪ ,‬בכיתות א'‪-‬ו'‪ ,‬אולם ישנם מוסדות שבהם דרג זה כולל ‪ 8‬שנות לימוד‪.‬‬
‫חטיבת ביניים‬
‫דרג זה ממשיך את החינוך היסודי וכולל ‪ 3‬שנות לימוד (כיתות ז'‪-‬ט')‪.‬‬
‫חינוך על‪-‬יסודי ‪ -‬דרג זה כולל את חטיבת הביניים והחטיבה העליונה‪.‬‬
‫תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה)‬
‫פועלת במסגרת תחום קידום נוער במינהל חברה ונוער במשרד החינוך ומופעלת על ידי רשת 'עתיד'‪.‬‬
‫התוכנית פועלת ברחבי הארץ במסגרת היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ובמוסדות חסות‬
‫הנוער‪ .‬התוכנית מיועדת לבני נוער אשר מסיבות שונות מצויים מחוץ למסגרת החינוך הפורמלית לצורך‬
‫השלמת השכלתם‪ .‬ביסודה של תוכנית היל"ה מונחת השקפת עולם הרואה בהשכלה תנאי למוביליות‬
‫חברתית ואמצעי לשילוב נורמטיבי בחברה הישראלית‪.‬‬
‫מרכז חרום‬
‫מסגרת לילדים הנמצאים במצבי סכנה עקב הזנחה מצטברת והתעללות המחייבים הגנה מידית על‬
‫הילדים מחוץ לבית ואבחון כולל לפרק זמן קצר או עד ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫מרכזי העשרה‬
‫מרכזי העשרה נועדו להציע לתלמידים סביבה מאתגרת וחווייתית לבילוי משותף אחר הצהריים‪.‬‬
‫באמצעות ליווי תמיכה והדרכה של חונכי העשרה‪ ,‬מאפשרים המרכזים מגוון פעילויות שנועדו להפגיש‬
‫את החניך עם תכנים חדשים ושנית להקנות לו חוויה חברתית הכרוכה‪ ‬בהעצמה אישית ובחיזוק תחושת‬
‫מסוגלותו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬במרכז מתקיימת חוויה לימודית אלטרנטיבית וחשיפה למושגים ותוכנים דרך‬
‫עידוד הסקרנות והיצירה‪.‬‬
‫אשכול הלמ"ס‬
‫אשכול חברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות‪ ,‬דהיינו עיריות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות‬
‫אזוריות‪ ,‬שסווגו ל‪ 10-‬אשכולות הומוגניים‪ ,‬לפי ערך המדד החברתי‪-‬כלכלי שלהן‪ .‬אשכול ‪ 1‬מציין את‬
‫הרמה החברתית‪-‬כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול ‪ - 10‬את הרמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫המדד עבור הרשויות המקומיות חושב על בסיס ‪ 16‬משתנים מהתחומים הבאים‪ :‬דמוגרפיה‪ ,‬השכלה‬
‫וחינוך‪ ,‬תעסוקה וגמלאות‪ ,‬רמת חיים (הכנסה כספית‪ ,‬רמת מינוע‪ ,‬תכונות דיור)‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫‪127‬‬
‫ד‬
‫פרק ד‬
‫מערכת החינוך‬
‫בישראל בראייה‬
‫השוואתית בינלאומית‬
‫‪128‬‬
‫מטרת פרק זה היא לסכם את הממצאים העולים מן הפרסום ‪)EAG( Education at a Glance‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות החברות בארגון ה‪11.OECD -‬‬
‫כפי שיתואר להלן‪ ,‬השוואה בין מדינות אינה פשוטה‪ .‬השוואה למדינות בעלות מערכת חינוך באיכות‬
‫גבוהה אינה מספקת בגלל השוני במקורות העומדים לרשות מערכות החינוך‪ .‬אלו תלויים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫ברמת התוצר המקומי הגולמי (תמ”ג)‪ ,‬שהוא גבוה יותר במדינות המופת‪ ,‬וכן שיעור התלמידים מכלל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬שהוא נמוך בהן בהשוואה לשיעורם בישראל‪ .‬מנגד‪ ,‬השוואה אך ורק למדינות שהתמ”ג‬
‫שלהן דומה לתמ”ג של מדינת ישראל תתעלם מהעובדה כי רמת ההשכלה בישראל גבוהה מזו‬
‫שבמדינות בעלות רמת התפתחות כלכלית דומה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נבחרו לצורך ההשוואה ארבעה גושי מדינות‪:‬‬
‫• מדינות מקובלות להשוואה‪ ,OECD :‬ארה”ב‪.‬‬
‫• מדינות מופת מבחינת השירותים החברתיים‪ :‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‪.‬‬
‫• מדינות בעלות תמ”ג לנפש הדומה לתמ”ג בישראל‪ :‬קוריאה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬ספרד‪ ,‬צ’כיה ופורטוגל‪ .‬אלה‬
‫הן מדינות בעלות נתוני התפתחות מעניינים בתחום החינוך וברי השוואה לישראל‪.‬‬
‫• מדינות מערב אירופיות מפותחות בעלות ותק רב שנים ב‪ :OECD -‬איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪1.‬‬
‫נתוני תמ”ג לנפש ושיעור הלומדים במדינות ההשוואה ב‪2012-‬‬
‫מדינה‬
‫תמ”ג ריאלי לנפש‬
‫שיעור הלומדים‬
‫מכלל האוכלוסייה‬
‫ישראל‬
‫‪31,296‬‬
‫‪37,014‬‬
‫‪32,165‬‬
‫‪43,564‬‬
‫‪40,209‬‬
‫‪49,895‬‬
‫‪32,022‬‬
‫‪37,347‬‬
‫‪32,775‬‬
‫‪27,204‬‬
‫‪28,679‬‬
‫‪42,730‬‬
‫‪35,334‬‬
‫‪30.3%‬‬
‫‪23.5%‬‬
‫‪28.8%‬‬
‫‪26.8%‬‬
‫‪25.8%‬‬
‫‪25.1%‬‬
‫‪23.7%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪21.9%‬‬
‫‪21.3%‬‬
‫‪20.4%‬‬
‫‪19.9%‬‬
‫‪18.2%‬‬
‫‪OECD‬‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫דנמרק‬
‫פינלנד‬
‫ארה”ב‬
‫קוריאה‬
‫צרפת‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫צ’כיה‬
‫גרמניה‬
‫איטליה‬
‫מקור‪ :‬עיבודים מאגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך ‪EAG 2015, oecd website +‬‬
‫מהלוח שלהלן עולה‪ ,‬כי שיעור הלומדים (בכל שלבי החינוך‪ ,‬כולל גני ילדים והשכלה גבוהה) מקרב‬
‫כלל אוכלוסיית ישראל גבוה משיעורם בכל מדינות ההשוואה והשני בגודלו מתוך כלל מדינות‬
‫ה‪ .OECD -‬לעובדה זו משמעויות הן מההיבט החברתי והן מההיבט התקציבי‪ .‬ראשית‪ ,‬שיעור תלמידים‬
‫גבוה באוכלוסייה משליך גם על ביקוש גבוה למורים‪ .‬הפניית שיעור גבוה יחסית מתוך בעלי חינוך‬
‫שלישוני להוראה יוצרת תחרות בשוק העבודה לגיוס כוח אדם איכותי‪ .‬שנית‪ ,‬שיעורם הגבוה של‬
‫הלומדים מתוך כלל האוכלוסייה אינו רק תוצאה דמוגרפית של מבנה גילים צעיר‪ ,‬אלא גם תוצאה של‬
‫שיעור לומדים גבוה ושיעור נשירה נמוך בחינוך היסודי והעל‪-‬יסודי‪ ,‬דבר המחייב טיפול רחב היקף‬
‫באוכלוסיות המתקשות בלימודים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש ערך חברתי רב להחזקת תלמידים בגיל העשרה‬
‫במסגרת חינוכית ובמעגל הלימודים עד גיל ‪ .18‬לבסוף‪ ,‬שיעור הלומדים הגבוה בישראל משית על‬
‫המדינה עול תקציבי גדול בהשוואה למדינות אחרות‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫‪ - Organization for Economic Cooperation and Development 11‬ארגון וולונטרי של המדינות המפותחות לשיתוף פעולה‬
‫כלכלי ולהתוויית דרכים לפיתוח‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫בניתוח זה‪ ,‬כאשר מצוין ‘ ‪ ’OECD‬הכוונה היא לממוצע לא משוקלל של המדינות חברות ארגון ה‪.OECD -‬‬
‫בכל הלוחות והתרשימים כשמוצגים בהם מגמות ותמורות בין שנים‪ ,‬בחרנו להיצמד לממוצעי‬
‫ה‪ OECD -‬כפי שהם מתפרסמים בדו”ח ה‪ .EAG -‬בכל מקום שבו מוצגים שיעורי שינוי וממוצעים של‬
‫ה‪ ,OECD -‬הנתונים מתייחסים להרכב המדינות שדיווחו באותה שנה ואין הכרח שהממוצע המצוין‬
‫בחתכי התקופה הנבדקת מורכב מאותן מדינות‪ .‬הסיבות לכך נובעות מהעובדה שחלק מהמדינות לא‬
‫השתייכו לארגון בשנים שנבדקו או מדינות שחסרו את הנתונים הנבדקים‪.‬‬
‫מרבית הנתונים מתייחסים לשנת ‪ ,2013‬אך ישנם נתונים נוספים‪ ,‬כמו ההוצאה הלאומית לחינוך‪,‬‬
‫המתייחסים לשנת ‪ ,2012‬ונתוני השכלה גבוהה ותוכניות לימודים‪ ,‬המתייחסים לנתוני ‪ 2014‬ו‪.2015-‬‬
‫ההשוואה נעשית לממוצע של מדינות ה‪ OECD -‬ומדינות נבחרות נוספות‪ .‬בשנים המוצגות בפרסום‪,‬‬
‫יישום רפורמת ‘אופק חדש’ עומד על ‪ 77%‬משרות בחינוך הקדם‪-‬יסודי‪ 91% ,‬משרות בחינוך היסודי‪,‬‬
‫‪ 49%‬בחט”ב ו‪ 25%-‬משרות מורים ברפורמת ‘עוז לתמורה’ בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫מקור הנתונים הוא פרסומי ה‪ OECD -‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬
‫פרק זה כולל חמישה חלקים‪:‬‬
‫חלק ‪ :1‬שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות ה‪OECD -‬‬
‫חלק ‪ :2‬תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה ל‪OECD -‬‬
‫חלק ‪ :3‬שעות הוראה ונוכחות מורים בישראל בהשוואה ל‪OECD -‬‬
‫חלק ‪ :4‬רמת ההשכלה בישראל בהשוואה ל‪OECD -‬‬
‫חלק ‪ :5‬חשבונאות לאומית בחינוך בישראל בהשוואה ל‪OECD -‬‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫שכר המורים‬
‫‪ - PPP‬הסל שנבחר על ידי ‪ EAG‬לצורך חישוב נתוני השכר ב‪ EAG 2015 -‬הוא שער החליפין‬
‫‪ PPP=4.298 .Private consumption‬נמדד על פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר‬
‫‪ .2013‬נתון זה חשוב לצורך ההשוואה בין ישראל למדינות ה‪ .OECD -‬‬
‫‪ PPP‬מתואם לפי ‪ GDP‬לשנת ‪ ,2012‬משמש לחישוב ההוצאה הלאומית ושווה ערך לכ‪ 4.006-‬ש”ח‬
‫שכר מורים בפועל לעומת שכר בעלי השכלה דומה במשק הישראלי ‪ -‬יתרון יחסי‬
‫בשנת ‪ 2013‬שכר המורים בפועל בממוצע ביחס לבעלי השכלת ‪ .B.A‬מכלל מגזרי המשק (בטרם‬
‫יישום מלא של רפורמות ‘אופק חדש’ ו ‘עוז לתמורה’)‪ ,‬גבוה יותר בכל שלבי הגיל לעומת יחס זה‬
‫בממוצע מדינות ה‪ .OECD -‬נתון זה הנו משמעותי ובא לתאר את כוח הקנייה של המורים ביחס‬
‫לעובדים מקבילים באותה מדינה‪ .‬בארה”ב לדוגמה‪ ,‬מורה ביסודי משתכר כשני שלישים משכר עמיתו‬
‫האקדמאי שאינו מורה לעומת מורה בישראל המשתכר בדומה לשכר אקדמאי במשק‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2013‬השכר לשעת עבודה בהוראה בישראל‪ ,‬בהתאם להסכם השכר‪ ,‬גבוה יותר מהשכר‬
‫הממוצע לשעה ב‪ .OECD -‬בהשוואת שעות העבודה הסטטוטוריות‪ ,‬אותן שעות הנכללות בהסכם‬
‫העבודה ותנאי העסקה בין המעסיק למורים‪ .‬שכר העבודה סטטוטורית לשעה של גננת בישראל‬
‫גבוה ב‪ 21%-‬משכר לשעה המשולמת לעמיתתה ב‪ ,OECD -‬גבוה ב‪ 10%-‬בחט”ב ו‪ 14%-‬בחט”ע‬
‫ונמוך ב‪ 5%-‬בחינוך היסודי‪.‬‬
‫שכר שעת עבודה בפועל בישראל גבוה מהקיים ב‪ .OECD -‬בהתאם להסכמי השכר הנהוגים‪ ,‬מורה‬
‫בישראל מרוויח לשעת עבודה בפועל ‪ 43%-15%‬יותר מאשר שכרו לשעה של מורה ב‪.OECD -‬‬
‫הסיבה לכך היא כי מספר שעות העבודה להן מורה מחוייב בישראל נמוך ממספר השעות למשרת‬
‫מורה ב‪.OECD -‬‬
‫בישראל‪ ,‬יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים והמבוגרים‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬מורים מבוגרים (‪ )64–55‬מתוגמלים ב‪ OECD -‬פחות לעומת בני גילם במדינה לעומת הצעירים‬
‫(‪ .)34-25‬כלומר‪ ,‬שכר המורים לפי ממוצע מדינות ה‪ ,OECD -‬צומח בקצב נמוך יותר ולכן נשחק‬
‫באופן יחסי‪ .‬בישראל לעומת זאת יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות‬
‫הגיל של הצעירים והמבוגרים‪.‬‬
‫עובדה זו מצמצמת את פערי השכר בין מורה בישראל למורה ממוצע מה‪ OECD -‬בקבוצת הגיל‬
‫המבוגרת יותר‪.‬‬
‫ההשוואה בשכר המורים בין נשים וגברים מראה שבישראל אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי‬
‫ובחט”ב גברים מרוויחים כ‪ 3%-‬יותר מנשים‪ .‬הסיבות לכך‪ ,‬ממוצע ותק לשכר וגיל גבוהים יותר בקרב‬
‫הגברים‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫‪133‬‬
‫שעות לימוד ותוכנית לימודים‬
‫בישראל לומדים יותר‬
‫מספר שבועות הלימוד בישראל דומה לממוצע ה‪ OECD -‬בחינוך היסודי ונמוך יותר בחט”ב‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מספר שעות לימוד החובה של תלמידי ישראל גבוה מממוצע הארגון ב‪ 21%-‬בחינוך היסודי‬
‫ו‪ 12%-‬בחט”ב‪ .‬פער זה שווה ערך לכ‪ 3.3-‬ש”ש בממוצע לתלמיד בשנה במהלך לימודיו ביסודי‬
‫ובחט”ב‪.‬‬
‫מקצועות הלימוד מתפלגים באופן דומה למדינות החברות ב‪ .OECD -‬בחינוך היסודי בישראל‪,‬‬
‫מוקדשות יותר שעות לימוד למקצועות מתמטיקה‪ ,‬מדעים וקריאה (כולל כתיבה וספרות) ובחט”ב‬
‫ממשיכים ללמוד יותר מהמדינות החברות ב‪.OECD -‬‬
‫אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר‪ ,‬כלומר בחטיבה העליונה‪ .‬בקדם‪-‬‬
‫יסודי שיעור הגברים הוא ‪ ,0.4%‬ביסודי הוא כ‪ 15%-‬ובחטיבת הביניים הוא ‪ .30%‬תנועה זאת קיימת‬
‫כמעט בכל המדינות‪ ,‬וביפן כ‪ 72%-‬מהמורים בחט”ע הנם גברים‪.‬‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים היחס מורה‪-‬תלמיד דומה לממוצע ב‪ .OECD -‬בעקבות יישום‬
‫הרפורמות מספר שעות ההוראה של המורים גדל מדי שנה וצפיפות התלמידים בכיתה קטן לצד‬
‫הגידול הטבעי כך שמספר התלמידים למורה נותר כפי שהיה‪ .‬בחטיבה העליונה‪ ,‬יחס התלמידים‬
‫למשרת מורה בישראל קטן בכ‪ 20%-‬מאשר יחס זה ב‪.OECD -‬‬
‫השכלה‬
‫עובדי הוראה‬
‫המורים בחינוך היסודי נוכחים יותר בבית הספר ומלמדים יותר ממורה ב‪ .OECD-‬בחינוך העל‪-‬יסודי‬
‫מורה בישראל נוכח פחות ומלמד פחות‪.‬‬
‫מספר השבועות בישראל דומה לממוצע ה‪ OECD -‬בחינוך היסודי‪ ,‬כאשר בחט”ב ובחט”ע הוא נמוך‬
‫יותר‪ .‬במרבית מדינות ההשוואה‪ ,‬המורים במדינות ה‪ OECD -‬בחט”ב ובחט”ע מלמדים יותר שבועות‬
‫וימים במהלך שנת הלימודים לעומת מורי ישראל‪.‬‬
‫מבחינת מספר שעות הנוכחות בחט”ב ובחטיבה העליונה‪ ,‬מורה בישראל נוכח פחות שעות עבודה‬
‫מממוצע ה‪ OECD -‬ומרוב מדינות הארגון‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בעקבות רפורמת ‘אופק חדש’‪ ,‬בבתי‬
‫הספר היסודיים בישראל המצב השתנה‪ :‬המורים בחינוך היסודי נוכחים יותר בבית הספר ומלמדים‬
‫יותר‪.‬‬
‫בחינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬קיים פער בשעות נוכחות המורים בישראל‪ .‬בחטיבת הביניים נוכח המורה ‬
‫כ‪ 23%-‬יותר בשנת ‪ 2013‬בהשוואה לשנת ‪ 2009‬אבל כ‪ 16%-‬פחות מאשר מורה ממוצע בארגון‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה‪ ,‬כתוצאה מתחילת יישום ‘עוז לתמורה’‪ ,‬מספר שעות השהייה במוסד החינוכי‬
‫בחטיבה העליונה גדל בכ‪ 34%-‬בשנה האחרונה (ל‪ 241-‬שעות) אך עדיין מורה בבית ספר בישראל‬
‫נוכח פחות בכ‪ 29%-‬מאשר מורה ב‪.OECD -‬‬
‫בהשוואה לשנים קודמות‪ ,‬החל משנת ‪ 2008‬חלה עלייה בשעות העבודה ובשכרם של המורים‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים‪ ,‬בעיקר כתוצאה מרפורמת ‘אופק חדש’‪ :‬מ‪ 981-‬שעות נוכחות‬
‫ביסודי בשנת ‪ 2008‬ל‪ 1225 -‬שעות בשנת ‪ ,2013‬ובחט”ב מ‪ 783-‬שעות נוכחות ב‪ 2008-‬ל‪985-‬‬
‫שעות ‪ .2013‬בין השנים ‪ ,2013-2011‬כתוצאה מיישום ‘עוז לתמורה’‪ ,‬גדל מספר שעות הנוכחות‬
‫בחטיבה העליונה מ‪ 700-‬ל‪ 811-‬שעות בשנה‪.‬‬
‫אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם‬
‫ב‪ 2014-‬ישראל היא מדינה עתירת השכלה‪ .‬אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מזה של‬
‫ממוצע ‪ 48.5%( DCEO‬לעומת ‪ )33.4%‬וגם מזה של כל אחת ממדינות ההשוואה‪12.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי‪ 14.6% :‬בישראל לעומת ‪ 24.7%‬בממוצע ב‪.OECD -‬‬
‫למרות הקושי להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת‬
‫משכילה מאד‪ ,‬עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית‬
‫וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה‪.‬‬
‫אחוז בעלי השכלה נמוכה או שווה לחטיבת הביניים‪ ,‬עמד בשנת ‪ 2005‬על ‪ 20.8%‬וירד בשנת‬
‫‪ 2014‬ל‪ .14.6%-‬השיעור הממוצע במדינות ה‪ OECD -‬לבעלי השכלה נמוכה עומד על ‪ ,24.7%‬כאשר‬
‫דנמרק הנה המדינה היחידה שבה התרחש גידול בשיעור בעלי השכלה נמוכה‪.‬‬
‫אוכלוסיית ישראל בשנות האלפיים היא מהמשכילות ביותר בעולם‪ ,‬מקום שני במספר בעלי‬
‫ההשכלה הגבוהה לאחר קנדה‪ .‬בדיווח ‪ EAG 2015‬אנו אף רואים גידול מ‪ 44%-‬בעלי השכלה גבוהה‬
‫בשנת ‪ 2008‬ל‪ 48.5%-‬בשנת ‪ .2014‬מעמד זה הושג בזכות התוספות למערכת החינוך המקומית של‬
‫עולים בעלי השכלה גבוהה ובזכות החינוך להשכלה גבוהה בישראל‪.‬‬
‫שיעור האקדמאים מתוך כלל בוגרי תיכון בישראל גבוה במיוחד (‪ ,)57%‬וקודמות לה רק קנדה וספרד‪.‬‬
‫הגידול משנת ‪ 2010‬במספר האקדמאים גבוה יותר לעומת הגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫מורים צעירים יותר בישראל‬
‫בישראל‪ ,‬גיל המורה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נמוך יותר מאשר הממוצע ב‪.OECD -‬‬
‫כוח ההוראה בישראל בנוי ברובו ממורות‬
‫אחוז המורות בישראל הנו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך בפרט בגני הילדים (מעל ‪)99%‬‬
‫ובחינוך היסודי (מעל ‪ .)85%‬תופעה זו קיימת במרבית מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫‪134‬‬
‫‪ 12‬גם בבחינת כלל המדינות‪ :‬יש רק שלוש מדינות חברות ה‪ OECD -‬ששיעור בעלי ההשכלה השלישונית בהן שווה ל‪ 45%-‬או גבוה ממנו‪:‬‬
‫ישראל‪ ,‬לוקסמבורג וקנדה‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫‪1‬‬
‫בישראל רוב הנשים בגילים ‪ 64-25‬הנן בעלות השכלה שלישונית‬
‫בישראל‪ ,‬השכלת הנשים גבוהה יותר מזאת של הגברים‪ 53% :‬של הנשים בעלות השכלה שלישונית‬
‫(לעומת ‪ 44%‬אצל הגברים) ו‪ 47%-‬בעלות השכלה על‪-‬תיכונית לכל היותר (לעומת ‪ 56%‬אצל‬
‫הגברים)‪.‬‬
‫בהשוואה למדינות ה‪ ,OECD -‬שיעור הנשים בישראל בעלות ההשכלה הגבוהה הנו הגבוה ביותר‬
‫למעט קנדה‪.‬‬
‫ההשוואה בין גברים לנשים מראה כי ברוב המדינות המשתתפות בסקירה‪ ,‬כולל ישראל‪ ,‬נשים‬
‫לומדות יותר מגברים בתחומי מדעי החברה והרוח‪ ,‬עסקים ומשפטים‪ ,‬אמנויות וחינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‬
‫אך הן לומדות פחות בתחומים אחרים כמו מדעים‪ ,‬הנדסה ואחר‪.‬‬
‫הוצאה לאומית‬
‫נתוני שנת ‪ 2012‬מראים כי חלק ההוצאה לחינוך בכל שלבי החינוך כאחוז מהתמ”ג (מתודת החישוב‬
‫על פי ההנחיות החדשות של ה‪ ,)OECD -‬בישראל עמד על ‪ 6.5%‬לעומת ‪ 5.3%‬בממוצע ה‪.OECD -‬‬
‫בשלבי החינוך יסודי‪ ,‬על‪-‬יסודי ועל‪-‬תיכוני ההוצאה בישראל עמדה על ‪ 4.4%‬לעומת ‪ 3.7%‬בממוצע‬
‫ה‪.OECD -‬‬
‫שכר המורים בישראל בהשוואה למדינות ה‪OECD-‬‬
‫נתוני שכר המורים מתארים שכר מורה במשרה מלאה ובעל התואר המינימלי הנדרש לאותו שלב‬
‫חינוך‪ .‬בישראל תואר זה הוא ‪ .B.A‬או ‪ .B.Ed‬בכל שלבי החינוך‪ .‬תעריפי השכר כוללים את רכיבי‬
‫השכר עבור מרבית המורים בכל שלב השכלה‪ ,‬דרגה וותק‪ ,‬ואינם כוללים תוספות אישיות כגון‬
‫תוספות תפקיד‪ .‬בנתונים שיובאו כאן נתייחס בעיקר לשכר הממוצע בפועל והשכר הסטטוטורי‬
‫למורה טיפיקאלי עם ‪ 15‬שנות ותק‪ ,‬הנהוג להשוואה בארגון ה‪.OECD -‬‬
‫דיווחי שנת ‪ 2013‬כוללים את השינויים בשכר הנובעים מהסדרי רפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה'‪.‬‬
‫ב‪ 2013-‬היו ‪ 77%‬מסך כל משרות הגננות‪ 91% ,‬מסך כל משרות המורים ביסודי ו‪ 49%-‬מסך כל‬
‫המשרות בחט"ב במסגרת 'אופק חדש'‪ .‬רפורמת 'עוז לתמורה' בחטיבה העליונה באה לידי ביטוי‬
‫באופן חלקי בחלק זה (‪ 25%‬מהמשרות השנה לעומת ‪ 19%‬ב‪ ,)2012-‬וצפויה עלייה‪ ,‬בדיווחים‬
‫הבאים‪ ,‬בשכרם של המורים‪.‬‬
‫השכר הסטטוטורי בישראל הנו ממוצע משוקלל על פי מספר משרות מלאות של מורים ברפורמות‬
‫שכר 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' בשנת ‪ ,2013‬עם משרות מורים שאינן ברפורמות‪.‬‬
‫הוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה‬
‫ההוצאה בממוצע לתלמיד נמוכה מזו של מדינות ה‪ OECD -‬ועומדת על ‪ 84%‬בחינוך היסודי ו‪60%-‬‬
‫בחינוך העל‪-‬יסודי‪.‬‬
‫הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל בשנים ‪ 2012–2005‬מסתכמת ב‪ ,38%-‬לעומת ממוצע‬
‫של ‪ 21%‬ב‪.OECD -‬‬
‫בשנים ‪ ,2012–2005‬ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך‪,‬‬
‫‪ 54%‬לעומת ‪ 14%‬בממוצע ה‪ ,OECD -‬אחרי טורקיה‪ ,‬ובמקום הראשון בגידול מספר התלמידים‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית להוצאה לתלמיד הנמוכה בישראל‪ :‬שכר מורים נמוך ביחס לממוצע ה‪OECD -‬‬
‫ומספר התלמידים הגבוה בישראל (ומכאן מספר התלמידים הגבוה בכיתה)‪ 12% ,‬גידול באותם שנים‬
‫לעומת ירידה של ‪ 3%‬בממוצע ה‪ ,OECD -‬משפיעים על הוצאה נמוכה לתלמיד‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫‪137‬‬
‫לוח‬
‫א‪ .‬שכר סטטוטורי ‪ -‬הכשרה מינימלית וטיפיקאלית‬
‫ד‪2.‬‬
‫ההכשרה המינימלית היא ההכשרה הנמוכה ביותר הנדרשת ממורה בתחילת קריירה בהוראה‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬אחרי התחלת יישום הרפורמות 'עוז לתמורה' בחטיבה העליונה ו'אופק חדש' בכל שלבי‬
‫החינוך האחרים‪ ,‬ההכשרה המינימלית היא תואר ראשון‪.‬‬
‫שלב החינוך‬
‫גני ילדים‬
‫ההכשרה המינימלית הנדרשת לכניסה להוראה אינה בהכרח ההכשרה הנפוצה ביותר עבור כוח‬
‫ההוראה‪ .‬במספר מערכות חינוך ב‪ ,OECD -‬רמת ההכשרה של המורה עשויה לכלול תעודות וגמולים‬
‫שהושגו כשהמורה כבר עובד במקצועה ההוראה‪ .‬ההכשרה הטיפיקאלית הינה ההכשרה הנפוצה‬
‫עבור המורים במערכת החינוך של אותה מדינה‪.‬‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫במדינות שההכשרה הטיפיקאלית של מורה שונה מההכשרה המינימלית‪ ,‬ההכשרה הטיפיקאלית‬
‫מייצגת את ההכשרה שהוכשרו חלקם הגדול של המורים במערכת‪ ,‬בשנת הדיווח‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬מתוך ‪ 36‬המדינות עם נתונים זמינים‪ ,‬אין הבדלים בין הכשרה מינימלית וטיפיקאלית לכל אורך‬
‫הקריירה של מורה‪.‬‬
‫שכר‬
‫התחלתי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫התחלתי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫התחלתי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫התחלתי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫השכר‬
‫‪2012‬‬
‫‪22,215‬‬
‫‪29,628‬‬
‫‪19,680‬‬
‫‪29,413‬‬
‫‪19,790‬‬
‫‪26,912‬‬
‫‪18,973‬‬
‫‪25,634‬‬
‫ב‪PPP-‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪22,368‬‬
‫‪30,873‬‬
‫‪19,806‬‬
‫‪29,838‬‬
‫‪19,917‬‬
‫‪28,057‬‬
‫‪19,302‬‬
‫‪25,518‬‬
‫שיעור השינוי‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪-0.5%‬‬
‫הגידול בשכר המורים בשנים ‪ 2013–2012‬נמוך בשל שיעורי הצטרפות לרפורמות כמעט מלאים‪:‬‬
‫למורה עם ‪ 15‬שנות ותק‪ 4.2% ,‬בגני הילדים‪ 1.4% ,‬ביסודי‪ 4.3% ,‬בחטיבת הביניים וירידה של ‪0.5%‬‬
‫בחט"ע‪.‬‬
‫הירידה בחצי אחוז בשכר מורים בחטיבה העליונה עם ‪ 15‬שנות ותק נובעת מהמרה ל‪.PPP -‬‬
‫השכר הנומינלי בש"ח גדל בכ‪ 0.2%-‬אך מנגד באותה תקופה‪ ,‬חל שינוי במחירי ה‪.PPP -‬‬
‫מחירי ה‪( PPP -‬לפי כוח הקניה של הצרכן הפרטי) עלו מ‪ 4.27-‬ל‪ ,4.298-‬עלייה של כ‪.0.7%-‬‬
‫במדינות מסוימות כמו ישראל‪ ,‬פערי שכר המורה עם הכשרה מינימלית ושכר מורה עם הכשרה‬
‫טיפיקאלית הם פועל יוצא של הכשרות‪ ,‬השתלמויות וקידום מקצועי אותם רכש במהלך שנות עבודתו‪.‬‬
‫בישראל פעילויות ההכשרה המקצועית משפיעות על הגדרת ההכשרה הטיפיקאלית של המורה ועל‬
‫שכרו‪ :‬ההכשרה הטיפיקאלית של המורה עם ‪ 15‬שנות ותק כוללת גם את כל גמולי ההשתלמות שהוא‬
‫צבר בשנות עבודתו בהוראה‪ .‬יש לציין כי רק איסלנד וצ'ילה דיווחו על שיטת הכשרה מקצועית דומה‬
‫לזו של ישראל המעניקה תוספת לשכר המורה‪ .‬זאת אחד מהסיבות העיקריות שקשה להשוות את‬
‫ההכשרה הטיפיקאלית של המורים במדינות השונות‪.‬‬
‫שכר שנתי למורה במשרה מלאה לפי שלבי חינוך‪ ,‬ב‪ - PPP -‬סף הכשרה מינימלית‬
‫לוח‬
‫ד‪3.‬‬
‫שכר שנתי של מורים במשרה מלאה בעלי ‪ 15‬שנות ותק והכשרה טיפיקאלית‬
‫ברמת ההשכלה האופיינית בכל מדינה‪ ,‬בדולרים ‪ PPP‬בבתי ספר ציבוריים (‪)2013‬‬
‫מדינה‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫ישראל‬
‫‪30,960‬‬
‫‪38,653‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪58,202‬‬
‫‪33,230‬‬
‫–‬
‫‪45,724‬‬
‫–‬
‫‪42,187‬‬
‫‪36,663‬‬
‫‪29,857‬‬
‫‪17,099‬‬
‫‪33,500‬‬
‫‪51,594‬‬
‫‪29,869‬‬
‫‪41,245‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪59,339‬‬
‫‪33,230‬‬
‫‪63,221‬‬
‫‪52,672‬‬
‫‪43,292‬‬
‫‪42,187‬‬
‫‪36,663‬‬
‫‪39,701‬‬
‫‪18,273‬‬
‫‪33,500‬‬
‫‪51,594‬‬
‫‪28,715‬‬
‫‪42,825‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪60,965‬‬
‫‪36,207‬‬
‫‪68,698‬‬
‫‪53,431‬‬
‫‪44,509‬‬
‫‪46,907‬‬
‫‪36,663‬‬
‫‪42,877‬‬
‫‪18,273‬‬
‫‪36,589‬‬
‫‪51,489‬‬
‫‪25,681‬‬
‫‪44,600‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪59,948‬‬
‫‪37,221‬‬
‫‪73,644‬‬
‫‪54,979‬‬
‫‪45,726‬‬
‫‪46,907‬‬
‫‪36,663‬‬
‫‪46,284‬‬
‫‪18,273‬‬
‫‪36,897‬‬
‫‪51,489‬‬
‫‪OECD‬‬
‫שיעור השכר בישראל‬
‫ביחס ל‪OECD-‬‬
‫ארה”ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ’כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫על פי דיווח השכר הסטטוטורי עבור שכר מורים במשרה מלאה בעלי ותק של ‪ 15‬שנים ורמת הכשרה‬
‫טיפיקאלית‪ ,‬שכר מורה בישראל נמוך ב‪ 28%-‬בחינוך היסודי‪ ,‬בכ‪ 33%-‬בחטיבת הביניים ובכ‪42%-‬‬
‫בחט”ע מהשכר הממוצע ב‪ .OECD -‬בגני ילדים שכר הגננות בישראל נמוך בחמישית מהשכר הממוצע‬
‫של גננת ב‪.OECD -‬‬
‫‪138‬‬
‫‪139‬‬
‫לוח‬
‫ד‪4.‬‬
‫אופק צמיחת שכר מורה מתחיל בעל הכשרה טיפיקאלית ביחס למורה בשיא הוותק‬
‫יחס השכר הגבוה‬
‫לעומת השכר הנמוך‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫חטיבת‬
‫ביניים‬
‫חטיבה‬
‫עליונה‬
‫ישראל‬
‫‪2.57‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪1.67‬‬
‫–‬
‫‪1.14‬‬
‫–‬
‫‪1.41‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪2.79‬‬
‫‪2.62‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪2.79‬‬
‫‪2.21‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪1.38‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪OECD‬‬
‫איטליה‬
‫ארה"ב‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫אופק השכר בישראל למורה בשיא הוותק עם הכשרה טיפיקאלית הוא פי ‪ 2‬לפחות לעומת שכר של‬
‫מורה מתחיל‪ .‬בדנמרק לשם השוואה‪ ,‬רמת השכר הגבוהה הנה ‪ 19%-14%‬לערך יותר משכר מורה‬
‫מתחיל‪ .‬מורה מתחיל בישראל עשוי להכפיל את שכרו במהלך תקופת עבודתו באמצעות קידום ותק‬
‫בלבד וההכשרה האופיינית למורים‪.‬‬
‫היתרון היחסי של מערכת החינוך היא בכך שיש בידה יכולת לשמר ולטפח את המורים באמצעות‬
‫סולם דרגות שכר גבוה שמתגמל עבור ותק והשכלה‪ .‬קוריאה הנה המדינה היחידה מתוך מדינות‬
‫ההשוואה שאופק השכר המקסימלי הנו גבוה יותר מאשר בישראל ועומד על פי ‪ 2.8‬משכרו של מורה‬
‫מתחיל בכל שלבי החינוך‪.‬‬
‫השינוי בגובה השכר במהלך הקריירה של עובדי הוראה נובע מוותק‪ ,‬הכשרה מקצועית ומרמת‬
‫השכלה‪ .‬הגידול בשכר מעודד את הכשרת המורים במערכת‪ ,‬משמר ומעצים את עובדי ההוראה‬
‫לאורך השנים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪5.‬‬
‫השינוי השנתי הממוצע בשנים ‪ 2010‬עד ‪ 2013‬בשכר הריאלי השנתי‬
‫של מורה במשרה מלאה עם הכשרה טיפיקאלית ו‪ 15-‬שנות ותק‬
‫מדינה‬
‫ב‪PPP -‬‬
‫חינוך קדם‪-‬יסודי חינוך יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה‬
‫ישראל‬
‫‪7.2%‬‬
‫מיקום ישראל מתוך‬
‫מדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪ 22‬מדינות‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪ 28‬מדינות ‪ 1‬מתוך ‪ 28‬מדינות ‪ 3‬מתוך ‪ 27‬מדינות‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪-0.1%‬‬
‫‪-0.7%‬‬
‫‪-0.7%‬‬
‫‪-0.9%‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫‬‫‪-2.1%‬‬
‫‬‫‪-1.4%‬‬
‫‬‫‪-3.7%‬‬
‫‪-4.8%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‬‫‪-1.3%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪-2.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‬‫‪-3.7%‬‬
‫‪-4.8%‬‬
‫‪-1.3%‬‬
‫‬‫‪-1.3%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪-2.1%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‬‫‪-4.5%‬‬
‫‪-4.8%‬‬
‫‪-1.3%‬‬
‫‬‫‪-1.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪-2.1%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪-2.1%‬‬
‫‬‫‪-4.5%‬‬
‫‪-4.8%‬‬
‫‪-0.6%‬‬
‫‬‫‪-1.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫משנת ‪ 2010‬השכר הטיפיקאלי הריאלי בישראל גדל בממוצע שנתי בצורה משמעותית‪ :‬כ‪ 7%-‬בשנה‬
‫בחינוך הקדם‪-‬יסודי‪ ,‬כ‪ 3%-‬בשנה בחט”ב וכ‪ 2%-‬בשנה בחט”ע‪ .‬כתוצאה מתמורות אלו‪ ,‬ישראל‬
‫נמצאת בין המדינות שבהן השכר הטיפיקאלי הריאלי גדל הכי הרבה בשנים האלו‪ :‬מקום ראשון‬
‫מבחינת אחוז הגידול השנתי הממוצע בחינוך הקדם‪-‬יסודי ובחט”ב ומקום שלישי בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫בחינוך היסודי גדל השכר הריאלי של מורה בישראל ב‪ 0.9%-‬בשנה‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬אחוז הגידול השנתי הממוצע של השכר הטיפיקאלי היה שלילי בכל שלבי החינוך‬
‫ב‪ .OECD -‬במילים אחרות‪ ,‬בשנים ‪ 2010‬עד ‪ ,2013‬השכר הטיפיקאלי הריאלי ב‪ OECD -‬ירד בממוצע‪.‬‬
‫הלוח הבא מציג את השינוי הריאלי (מחירים קבועים)‪ ,‬בשכר מורה בעל הכשרה טיפיקאלית ו‪15-‬‬
‫שנות ותק בממוצע שנתי בשנים ‪ 2010‬עד ‪.2013‬‬
‫‪140‬‬
‫‪141‬‬
‫ב‪ .‬שכר בפועל‬
‫לוח‬
‫ד‪6.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪7.‬‬
‫ההשוואה בין שכר בפועל* ב‪ PPP -‬בישראל וב‪ OECD -‬ב‪ ,2013-‬לפי קבוצות גיל ומין‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫קדם יסודי‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫סה”כ ‪64-25‬‬
‫‪34-25‬‬
‫‪64-55‬‬
‫‪34,581‬‬
‫‪26,291‬‬
‫‪41,583‬‬
‫‪36,394‬‬
‫‪27,592‬‬
‫‪44,970‬‬
‫‪35,949‬‬
‫‪26,985‬‬
‫‪42,752‬‬
‫‪34,527‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫‬‫‪34,596‬‬
‫‪36,321‬‬
‫‪36,405‬‬
‫‪36,766‬‬
‫‪35,735‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫סה”כ ‪64-25‬‬
‫‪34-25‬‬
‫‪64-55‬‬
‫‪37,798‬‬
‫‪32,802‬‬
‫‪46,036‬‬
‫‪41,248‬‬
‫‪34,702‬‬
‫‪48,890‬‬
‫‪43,626‬‬
‫‪36,619‬‬
‫‪51,791‬‬
‫‪47,702‬‬
‫‪40,216‬‬
‫‪57,449‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫‪39,120‬‬
‫‪39,479‬‬
‫‪42,780‬‬
‫‪41,872‬‬
‫‪45,370‬‬
‫‪44,329‬‬
‫‪50,928‬‬
‫‪49,300‬‬
‫* לחישוב שכר בפועל‪ ,‬משרה מלאה ( ‪ )FTE‬מוגדרת כעבודה של מורה מ‪ 90%-‬משרה ומעלה לפי הסכמי השכר המקומיים‪.‬‬
‫מורים העובדים בחלקיות משרה הנמוכה מ‪ 90%-‬אינם נכללים בחישוב שכר המורים לצורכי דיווח ל‪.EAG -‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬השכר בפועל בישראל נמוך מזה שב‪ .OECD -‬בישראל‪ ,‬כמו ב‪ ,OECD -‬השכר‬
‫בפועל של מורים בני ‪ 34-25‬נמוך מזה של מורים בני ‪ ,64-55‬אבל ההבדל גדול יותר בישראל‬
‫(‪ 39%–37%‬מול ‪ 30%–29%‬ב‪ .)OECD -‬היחס בין קבוצת הגיל המבוגרת לקבוצת הגיל הצעירה‪,‬‬
‫גדול יותר בישראל מאשר ב‪ ,OECD -‬גידול בשכר של כ‪ 60%-‬בישראל בין קבוצות הגיל לעומת ‪40%‬‬
‫ב‪ .OECD -‬נתון זה מצביע על צמיחת השכר בפועל ברבות השנים‪ .‬צמיחה זו נובעת הן מקידום הוותק‬
‫והן מגורמים נוספים המשפיעים על שכר המורה בישראל‪ ,‬בהתאם להעסקתו ותפקידו של המורה‬
‫בפועל‪ .‬ביניהם ניתן להזכיר בין היתר את רמת ההשכלה‪ ,‬ממוצע ותק הוראה‪ ,‬ממוצע ותק לשכר‪,‬‬
‫העסקה בתנאי רפורמה‪ ,‬גמולי השתלמות‪ ,‬דרגה‪ ,‬גמול חינוך‪ ,‬גמול ריכוז מקצוע והכשרות‪/‬שכבה‪/‬‬
‫מעבדה‪/‬ביטחון‪/‬זהירות בדרכים‪ ,‬גמול כפל תואר‪ ,‬מענק יובל‪ ,‬גמול פיצול‪ ,‬חוזים אישיים ועוד‪.‬‬
‫ההשוואה בשכר המורים בין נשים וגברים מראה שבישראל אין כל הבדל בשכר המורה ביסודי‬
‫ובחט"ב גברים מרוויחים כ‪ 3%-‬יותר מנשים‪ .‬הסיבות לכך כוללות את ממוצע ותק לשכר בקרב‬
‫הגברים הגבוה ב‪ 1.5-‬שנים לעומת נשים וממוצע הגיל בקרב מורים גדול בשנתיים לעומת ממוצע‬
‫גיל המורות‪ .‬גורם נוסף המשפיע על שכר המורים הנו מרכיב ההשכלה האקדמית שבו מחזיק המורה‪:‬‬
‫שיעור גברים בעלי השכלה אקדמית בעלי תואר שני ומעלה מהווה ‪ 40%‬בחטיבת הביניים לעומת‬
‫‪ 37%‬מקרב הנשים‪.‬‬
‫יחס בין ממוצע השכר בפועל של כלל המורים לבין השכר הסטטוטורי של מורה‬
‫עם ‪ 15‬שנות ותק והכשרה טיפיקאלית‪ ,‬במחירי ‪PPP‬‬
‫‪ ‬‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫שכר בפועל‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫יסודי‬
‫חט"ב‬
‫חט"ע‬
‫שכר בפועל‬
‫‪34,581‬‬
‫‪36,394‬‬
‫‪35,949‬‬
‫‪34,527‬‬
‫שכר סטטוטורי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫‪30,960‬‬
‫‪29,869‬‬
‫‪28,715‬‬
‫‪25,681‬‬
‫היחס בין שכר בפועל‬
‫לסטטוטורי ‪ 15‬שנה‬
‫‪112%‬‬
‫‪122%‬‬
‫‪125%‬‬
‫‪134%‬‬
‫שכר בפועל‬
‫‪37,798‬‬
‫‪41,248‬‬
‫‪43,626‬‬
‫‪47,702‬‬
‫שכר סטטוטורי‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫‪38,653‬‬
‫‪41,245‬‬
‫‪42,825‬‬
‫‪44,600‬‬
‫היחס בין שכר בפועל‬
‫לסטטוטורי ‪ 15‬שנה‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪107%‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫לוח ד‪ 7.‬מציג את היחס בין השכר בפועל לשכר הסטטוטורי המדווח למורה עם הכשרה טיפיקאלית‬
‫ו‪ 15-‬שנות ותק‪ .‬יחס זה מגלה כי ממוצע השכר בפועל הניתן למורים בישראל גבוה מהשכר הסטטוטורי‪,‬‬
‫המשמש בסיס להשוואת השכר בין המדינות‪ .‬הסיבות לכך הן התוספות הגבוהות והמגוונות הניתנות‬
‫למורה בישראל‪ ,‬ממוצע ותק גבוה יותר בשכר הממוצע הקיים ותארים מתקדמים המשפיעים על השכר‪.‬‬
‫הלוח מראה כי השכר בפועל בישראל גבוה ביחס לשכר הסטטוטורי בין ‪( 12%‬גני ילדים) ל‪34%-‬‬
‫בחט”ע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קיימות מדינות‪ ,‬כמו ארה”ב וגרמניה‪ ,‬שבהן השכר בפועל נמוך מהשכר‬
‫הסטטוטורי‪ .‬הפערים בין שני סוגי השכר בממוצע ה‪ OECD -‬נעים בין ירידה של ‪ 2%‬לעליה של ‪.7%‬‬
‫ממוצע שכר הגברים ב‪ OECD -‬גבוה בממוצע בכ‪ 2%-‬מאשר שכרן של הנשים‪.‬‬
‫מספר המורים שעבדו בשלב חינוך קדם‪-‬יסודי (‪ ,)46‬נמוך מדי כדי לחשב עלויות שכר ולבצע‬
‫השוואות סטטיסטיות מובהקות‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫‪143‬‬
‫תרשים‬
‫ד‪1.‬‬
‫לוח‬
‫היחס בין ממוצע השכר בפועל לבין השכר הסטטוטורי של מורה עם ‪ 15‬שנות ותק‬
‫והכשרה טיפיקאלית‪ ,‬במחירי ‪PPP‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7% 7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5% 4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪-1 %‬‬
‫‪17%18%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪2% 0%‬‬
‫קדם יסודי‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-2 %‬‬
‫‪-10%‬‬
‫‪-10%‬‬
‫‪-14%-13%-14%‬‬
‫ארה”ב‬
‫ד‪8.‬‬
‫דנמרק‬
‫יסודי‬
‫איטליה‬
‫נורווגיה‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫‪OECD‬‬
‫פינלנד‬
‫צ’כיה‬
‫ישראל‬
‫‪-20%‬‬
‫היחס בין ממוצע השכר בפועל* של מורה במשרה מלאה לשכר הממוצע של עובדים במשק‬
‫בעלי השכלה דומה (כולל מדינות המשוות להשכלה השלישונית) בגיל ‪)2013( 64-25‬‬
‫מדינה‬
‫ישראל‪-‬שכר בפועל*‬
‫‪0.91‬‬
‫דירוג ישראל במדד זה‬
‫ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫והמדינות המדורגות לפניה‬
‫‪3‬‬
‫ישראל ‪ -‬שכר המורים‬
‫המועסקים בתנאי‬
‫הרפורמות בלבד **‬
‫השוני בין שני חישובי השכר נובע ממרכיבי שכר שאינם כלולים בחישוב הסטטוטורי בהתאם‬
‫להגדרות (גמולים מיוחדים‪ ,‬תוספת אם‪ ,‬מענק יוח”א‪ ,‬ממוצע ותק גבוה מ‪ 15-‬שנה ועוד) ומשולמים‬
‫בשכר בפועל‪ .‬במדינות האחרות טווח זה קטן יותר ולעיתים אף שלילי‪.‬‬
‫לוקסמבורג‬
‫ובלגיה הפלמית‬
‫‪0.94‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪3‬‬
‫לוקסמבורג‬
‫ודנמרק‬
‫‪0.96‬‬
‫‪95‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪4‬‬
‫לוקסמבורג‬
‫דנמרק וצרפת‬
‫‪1.04‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪5‬‬
‫לוקסמבורג‬
‫בלגיה שווייץ‬
‫וצרפת‬
‫‪1.10‬‬
‫ישראל ‪ -‬שכר סטטוטורי‪,‬‬
‫‪ 15‬שנות ותק‬
‫והכשרה טיפיקאלית‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪ - OECD‬השוואה לבעלי‬
‫השכלה שלישונית‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪ - OECD‬השוואה לבעלי‬
‫השכלה דומה‬
‫בישראל‪ ,‬שכר המורה בפועל גדול משכר הסטטוטורי עבור מורה עם ‪ 15‬שנות ותק‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מחושב לפי הגדרות ה‪ .OECD -‬הטווח נע בין ‪ 12%‬בחינוך הקדם‪-‬יסודי ל‪ 34%-‬בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫יסודי‬
‫חט"ב‬
‫חט"ע‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.82‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫* השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים המועסקים ב‪ 90%‬משרה ומעלה לפי הגדרת ה‪ ,OECD -‬הן בתנאי הרפורמות והן‬
‫במתכונת הישנה‪.‬‬
‫** השכר ברפורמות הנו הממוצע בפועל של המורים שנכנסו לרפורמת ‘אופק חדש’‪‘/‬עוז לתמורה’ בלבד ועובדים מ‪ 90%-‬משרה‬
‫ומעלה‪.‬‬
‫לרמת השכר של מורים יש השפעה לא רק על ההוצאה לתלמיד‪ ,‬אלא גם על המוטיבציה של תלמידי‬
‫השכלה גבוהה לפנות להוראה כמקצוע‪ .‬מוטיבציה זאת מושפעת מהשכר שהם יכולים לקבל בהוראה‬
‫בהשוואה לרמת השתכרותם במקצועות אחרים ‪ -‬השכר האלטרנטיבי העומד בפניהם‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬נשווה את היחסים בין ממוצע השכר בפועל של מורה במשרה מלאה לשנת ‪ 2013‬ושכר‬
‫המורים ברפורמה לבין השכר הממוצע של סך בעלי השכלה דומה (בישראל‪ ,‬תואר ראשון) שעבדו‬
‫במשרה מלאה במשק בכללו‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫‪145‬‬
‫בסיב ההשוואה הנהוג ב‪ OECD -‬של ‘שכר מורה במשרה מלאה בעל ‪ 15‬שנות ותק’ לממוצע של בעלי‬
‫השכלה שלישונית יוצרת עיוות עבור ישראל היות ומורה עם ‪ 15‬שנות ותק ושכר בסיסי‪ ,‬קטן מממוצע‬
‫השכר הקיים עבור מורים בישראל‪ .‬באנגליה לדוגמה‪ ,‬שיא הוותק הוא ‪ 10‬שנה ואילו ‘שכר למורה‬
‫בעל ‪ 15‬שנות ותק’ משקף שכר קרוב לשיא השכר‪ .‬לעומת זאת בישראל‪ ,‬שבה הוותק המקסימלי‬
‫הוא ‪ 36‬שנה‪ ,‬השכר הסטטוטורי המדווח ל‪ 15-‬שנות ותק‪ ,‬מהווה רק את הבסיס המשותף למרבית‬
‫המורים‪ .‬תוספות אחרות כמו גמולים מיוחדים‪ ,‬תוספות אם‪ ,‬מענק יוח”א‪ ,‬גמול ניהול ועוד‪ ,‬שרק חלק‬
‫מהמורים מקבל‪ ,‬מגדילות את השכר בתוספת גדולה יחסית‪ ,‬עד כשליש מהשכר הכולל ואינן מוצגות‬
‫כלל בדיווחים ל‪ .OECD -‬יוצא מכך‪ ,‬ששכר למורה עם ‪ 15‬שנות ותק אינו מהווה אף את ממוצע השכר‬
‫של המורים‪.‬‬
‫האינדיקטור הבוחן את השכר בפועל ביחס למשק המקומי והופך להיות אחד האינדיקטורים המובילים‬
‫והחשובים לבחינת שכר המורים‪ .‬ממוצע שכר המורים בפועל‪ ,‬ביחס לעובדי המשק בעלי תואר‬
‫אקדמאי בגילים ‪ 64–25‬מתאר את כוח הקנייה של המורים ביחס לעובדים מקבילים באותה מדינה‪.‬‬
‫נתוני שנת ‪ 2013‬מראים כי שכר המורים בפועל ביחס לבעלי תואר מכלל המשק הישראלי (בטרם‬
‫יישום מלא של רפורמות ‘אופק חדש’ ועוז לתמורה)‪ ,‬גבוה בכל שלבי החינוך לאותו יחס בממוצע‬
‫מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫בחלק מהמדינות יחס זה הרבה יותר נמוך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בארה”ב מורה ביסודי משתכר ‪ 67%‬משכר‬
‫עמיתו האקדמאי שאינו מורה‪ ,‬באיטליה ‪ 63%‬ובצ’כיה ‪ .52%‬בישראל היחס של השכר בפועל יותר‬
‫גבוה בכל שלבי החינוך מיחס השכר הסטטוטורי של מורה עם הכשרה טיפיקאלית ו‪ 15-‬שנות ותק‬
‫(ההבדל נע בין ‪ 0.1‬בחינוך הקדם‪-‬יסודי ל‪ 0.23-‬בחטיבה העליונה)‪.‬‬
‫ניתן לראות כי השכר בפועל של המורים ברפורמות דומה לשכר הממוצע במשק ביחס לעובד במשק‬
‫עם אותה השכלה‪ ,‬ואף גבוה יותר בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬בישראל‪ ,‬בחינוך היסודי‪ ,‬יחס השכר בפועל‬
‫של המורים ברפורמות זהה ליחס השכר בפועל של כל המורים‪ .‬הסיבה לכך היא שכמעט כל המורים‬
‫(‪ )91%‬בשלב חינוך זה מועסקים בתנאי רפורמת ‘אופק חדש’‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪9.‬‬
‫היחס בין ממוצע השכר בפועל* של מורה במשרה מלאה לשכר הממוצע של בעלי‬
‫השכלה דומה או שלישונית באותה קבוצת הגיל במשק (‪)2013‬‬
‫קבוצת הגיל קדם‪-‬יסודי‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫יסודי‬
‫חטיבות ביניים חטיבות עליונות‬
‫‪64-25‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪34-25‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44-35‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪-‬‬
‫‪54-45‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪-‬‬
‫‪64-55‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪-‬‬
‫‪64-25‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪34-25‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪44-35‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪54-45‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪64-55‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.82‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫* השכר בפועל למשרה מלאה מחושב על כלל המורים העובדים לפי הגדרת ה‪ OECD -‬מ‪ 90%-‬משרה ומעלה‪ ,‬הן המועסקים בתנאי‬
‫הרפורמות והן המורים המועסקים במתכונת הישנה‪.‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬היחס בין השכר בפועל של המורים בישראל לשכר הממוצע של בעלי השכלה‬
‫דומה גבוה מאותו יחס של ממוצע השכר ב‪ OECD -‬פרט לקבוצת הגיל ‪ ,44-35‬שבה היחס דומה‬
‫בישראל לזה של ה‪.OECD -‬‬
‫ההשוואה בין קבוצות הגיל מראה כי בישראל וב‪ OECD -‬קיימת ירידה ביחס זה בקבוצת הגיל ‪44-35‬‬
‫לעומת קבוצת הגיל הקודמת (ירידה זו ב‪ OECD -‬קיימת גם בקבוצת הגיל הבאה)‪ .‬אחד ההסברים‬
‫לכך הוא כי השכר בפועל באוכלוסייה בקבוצת הגיל ‪ 44-35‬ובקבוצת הגיל ‪ 54-45‬עולה מהר יותר‬
‫משכר מורה בפועל באותן קבוצות הגיל‪.‬‬
‫מורים מבוגרים (‪ )55-64‬מתוגמלים ב‪ OECD -‬פחות לעומת בני גילם במדינה מאשר הצעירים (‪.)34-25‬‬
‫כלומר‪ ,‬שכר המורים לפי ממוצע מדינות ה‪ ,OECD -‬צומח בקצב נמוך יותר ולכן נשחק באופן יחסי‪.‬‬
‫בישראל לעומת זאת יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים‬
‫והמבוגרים‪.‬‬
‫עובדה זו מצמצמת את פערי השכר בין מורה בישראל למורה ממוצע מה‪ OECD -‬בקבוצת הגיל‬
‫המבוגרת יותר‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫‪147‬‬
‫‪2‬‬
‫לוח‬
‫ד‪10.‬‬
‫שכר לשעת עבודה ממוצעת לפי הסכמי העבודה במחירי ‪ - PPP‬שכר סטטוטורי ושכר‬
‫בפועל‪2013 ,‬‬
‫שכר לשעה סטטוטורי ‪ 15‬שנה‬
‫לפי הסכמי עבודה*‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫חט"ב‬
‫חט"ע‬
‫ישראל‬
‫‪29.4‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪31.7‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪27.8‬‬
‫יחס לשכר שעת מורה בישראל ‪OECD /‬‬
‫‪121%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪110%‬‬
‫‪114%‬‬
‫שכר בפועל לפי הסכמי עבודה*‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫חט"ב‬
‫חט"ע‬
‫ישראל‬
‫‪32.8‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪42.6‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪27.0‬‬
‫‪29.8‬‬
‫יחס לשכר שעת מורה בישראל ‪OECD /‬‬
‫‪138%‬‬
‫‪115%‬‬
‫‪135%‬‬
‫‪143%‬‬
‫יסודי‬
‫חט"ב‬
‫חט"ע‬
‫ישראל‬
‫‪32.8‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪42.6‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪42.0‬‬
‫יחס לשכר שעת מורה בישראל ‪OECD /‬‬
‫‪110%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪101%‬‬
‫שכר בפועל לפי שעות נוכחות בבי”ס** גני ילדים‬
‫תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה ל‪OECD-‬‬
‫כלל הנתונים המדווחים בפרק זה כוללים את החינוך הממלכתי הרשמי בלבד ואינם כוללים את החינוך‬
‫המוכר שאינו רשמי‪ ,‬החינוך החרדי‪ ,‬החינוך המיוחד וללא ערביי מזרח י‪-‬ם‪ .‬השעות המדווחות הנן‬
‫ממוצע משוקלל של תוכנית הלימודים השונות של המגזרים יהודי‪ ,‬ערבי‪ ,‬בדואי ודרוזי ושל הפיקוח‬
‫הממלכתי והממלכתי דתי‪ ,‬לפי שיעורם באוכלוסייה‪ .‬עבור שעות יוח”א הוספו כ‪ 1.5-‬שעות בממוצע‬
‫חובה‪24,‬גמישות מעבר למערכת הלימודים המחייבת לפי חוזר מנכ”ל‪.‬‬
‫לכיתה ביסודי כשעות ‪646‬‬
‫כל הנתונים המופיעים בפרק זה הם שנתיים‪.‬‬
‫מרבית תלמידי ישראל לומדים שישה ימים בשבוע‪ ,‬כשליש מהתלמידים לומדים חמישה ימים בשבוע‪,‬‬
‫כאשר תוכניות הלימודים זהות אך פרושות באופן שונה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫* שעות העבודה הסטטוטוריות נכללות בהסכם העבודה ותנאי העסקה בין המעסיק למורים‪ .‬בישראל‪ ,‬מספר שעות הנוכחות של מורה בבית הספר ומספר‬
‫שעות עבודתו לפי הסכמי השכר‪ ,‬הנם זהים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬שכר שעת העבודה בפועל בכלל שלבי החינוך בישראל גבוה מאשר ב‪ .OECD -‬מורה בישראל‬
‫מרוויח לשעת עבודה בפועל‪ ,‬לפי הסכמי השכר‪ ,‬בין ‪ 15%‬ל‪ 43%-‬יותר לעומת שכרו לשעה בפועל של מורה ממוצע ב‪.OECD -‬‬
‫** ההשתכרות לשעת עבודה לפי שעות הנוכחות הנדרשות בבית הספר הנה בהשוואה למדינות המדווחות באופן זה‪ .‬יחס השכר לשעת נוכחות בבית‬
‫הספר בישראל לממוצע שכר שעת עבודה ב‪ OECD -‬קטן בכל שלבי החינוך לעומת חישוב יחס זה לפי הסכם העבודה ותנאי העסקה‪.‬‬
‫לדוגמה; מורה בחט"ב בישראל משתכר ‪ $PPP 36.5‬לשעה לפי הסכם שכר המגדיר גם את שעות העבודה שעליה להיות נוכחת בבית הספר‪ .‬מורה בחט"ב‬
‫ב‪ OECD -‬נדרשת לעבוד יותר שעות על פי הסכם השכר שלה ולכן המורה בישראל תרוויח לשעה בפועל ‪ 15%‬יותר‪ .‬שיעור זה ישתנה אם נחשב רק את‬
‫שעות הנוכחות של המורה הממוצעת ב‪ OECD -‬המלמדת בחט"ב‪ ,‬כך שתרוויח כ‪ 2%-‬יותר מהמורה בישראל‪.‬‬
‫השעות והשכר הסטטוטורי ששימשו את התחשיב של שכר שעת עבודה בישראל הנם ממוצע‬
‫משוקלל על פי מספר משרות מלאות של מורים ברפורמות ‘אופק חדש’ ו’עוז לתמורה’ בשנת ‪,2013‬‬
‫יחד עם משרות מורים שאינן ברפורמות‪ .‬השכר הוא שנתי‪.‬‬
‫שכר לשעת עבודה של מורה בישראל גדול יותר לעומת מורה ממוצע ב‪ .OECD -‬הסיבה לכך היא כי‬
‫מספר שעות העבודה הנדרשות ממורה בישראל בכפוף להסכמי העבודה‪ ,‬הנו נמוך יותר מאשר מספר‬
‫השעות הנדרשות למשרת מורה ב‪ .OECD -‬לדוגמה בחינוך הקדם‪-‬יסודי‪ ,‬על פי השכר הטיפיקאלי‬
‫יחס השכר השנתי בין ישראל לממוצע ה‪ OECD -‬עומד על ‪( 80%‬לוח ד‪ )3.‬אך אם נשקלל את שעות‬
‫העבודה השנתיות (‪ 1,054‬שעות לעומת ‪ 1,588‬שעות) נקבל כי ערך שעת עבודה בגן בישראל גבוה‬
‫ב‪ 21%-‬מזה של ה‪ OECD -‬וקרוב לכ‪ 30-‬דולר לשעה‪.‬‬
‫בישראל שכר לשעה סטטוטורית גבוה יותר מאשר ב‪ OECD -‬בכל שלבי החינוך למעט החינוך היסודי‬
‫(‪ 10%‬בחט”ב‪ 14% ,‬בחט”ע ו‪ 21%-‬יותר בגני ילדים)‪ .‬בחינוך היסודי‪ ,‬השכר הסטטוטורי לשעת‬
‫עבודה נמוך ב‪ 5%-‬מזה של ה‪.OECD -‬‬
‫‪148‬‬
‫‪149‬‬
‫א‪ .‬שעות הלימוד החובה‬
‫ממוצע הגילים במדינות החברות ב‪ OECD -‬נע בין ‪ 6‬בתחילת היסודי ל‪ 15-‬בסיום חטיבת הביניים‪.‬‬
‫בחלק מהמדינות‪ ,‬התלמידים מתחילים את החינוך היסודי מגיל ‪ 5‬או ‪ 7‬ובמדינות אחרות מסיימים את‬
‫חטיבת הביניים בגיל ‪ 14‬או ‪.16‬‬
‫סך השנים בתקופה זו נעה בין שמונה שנות לימוד במדינות כגון הונגריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬בלגיה או אוסטריה‬
‫ל‪ 10-‬שנות לימוד במדינות כגון אוסטרליה‪ ,‬ספרד או נורווגיה‪ .‬במרבית המדינות החברות ב‪ ,OECD -‬כמו‬
‫גם בישראל‪ ,‬התלמידים לומדים תשע שנות לימוד מתחילת החינוך היסודי לסוף חטיבת הביניים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪11.‬‬
‫ממוצע שעות לימוד חובה* בשנה ובשבוע לפי שלב חינוך בשנת ‪2015‬‬
‫חינוך יסודי‬
‫‪ ‬חטיבת ביניים‬
‫חטיבה עליונה‬
‫שעות שנתיות‬
‫ש"ש‬
‫שעות שנתיות‬
‫ש"ש‬
‫שעות שנתיות‬
‫ש"ש‬
‫ישראל‬
‫‪972‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪1,023‬‬
‫‪28.7‬‬
‫‪1,033‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪804‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪916‬‬
‫‪25.2‬‬
‫–‬
‫–‬
‫ארה"ב‬
‫‪967‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪1,011‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪1,038‬‬
‫‪28.8‬‬
‫איטליה‬
‫‪891‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪990‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪905‬‬
‫‪27.1‬‬
‫גרמניה‬
‫‪703‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪906‬‬
‫‪24.1‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫דנמרק‬
‫‪954‬‬
‫–‪ ‬‬
‫‪1,120‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫ספרד‬
‫‪793‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪1,059‬‬
‫‪30.2‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪806‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪892‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪805‬‬
‫‪22.8‬‬
‫פינלנד‬
‫‪632‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪844‬‬
‫‪22.6‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫צ'כיה‬
‫‪687‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪888‬‬
‫‪22.9‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫צרפת‬
‫‪864‬‬
‫‪24.0‬‬
‫‪991‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪1,036‬‬
‫‪28.8‬‬
‫קוריאה‬
‫‪648‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪842‬‬
‫‪22.1‬‬
‫–‪ ‬‬
‫–‪ ‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫* לא כולל שעות פרטניות‬
‫לוח ד‪ .11.‬מראה‪ ,‬במדינות הנבחרות‪ ,‬את מספר שעות הלימוד החובה בחינוך היסודי‪ ,‬בחטיבת הביניים‬
‫ובחטיבה העליונה‪.‬‬
‫הלוח מציג את ממוצע השנתי בישראל שבה לומדים יותר שעות בהשוואה ל‪ .OECD -‬בחינוך היסודי‪,‬‬
‫‪ 972‬שעות בישראל מול ‪ 804‬ב‪ ,OECD -‬ואילו בחטיבת הביניים‪ 1,023 ,‬שעות מול ‪ 916‬ב‪.OECD -‬‬
‫בכל שלבי החינוך לומדים בישראל יותר שעות מאשר בממוצע ה‪ ,OECD -‬ישראל נמצאת בין המדינות‬
‫שבהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים‪ .‬מתוך ‪ 32‬מדינות‪ ,‬ישראל נמצאת במקום השלישי‪,‬‬
‫בהשקעת שעות לימוד חובה בחינוך היסודי ובמקום החמישי בחטיבת הביניים‪.‬‬
‫נוסף לשעות לימוד חובה יש ב‪ OECD -‬שעות לימוד שאינן חובה ומשקלן נמוך‪ ,‬כ‪ 31-‬שעות בחינוך‬
‫היסודי וכ‪ 19-‬שעות בחטיבת הביניים בממוצע לשנה‪.‬‬
‫“קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת מספר שעות לימוד חובה בשבוע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחינוך‬
‫היסודי‪ ,‬מספר ש”ש נע בין ‪ 16.9‬שעות בפינלנד לבין ‪ 26.9‬שעות בארה”ב‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫בכל המדינות החברות בארגון‪ ,‬בחטיבות הביניים לומדים יותר שעות שבועיות מאשר בחינוך היסודי‪,‬‬
‫למעט לוקסמבורג‪ ,‬שבה לומדים יותר שעות בחינוך היסודי ובמדינות אוסטרליה‪ ,‬קנדה ושבדיה שבהן‬
‫מספר השעות השבועיות בחט”ב דומה לזה שבחינוך היסודי‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫תרשים‬
‫ד‪2.‬‬
‫תרשים‬
‫ד‪3.‬‬
‫התפלגות שעות לימוד בחינוך היסודי לפי תחומי דעת ‪ -‬אחוזים מכלל שעות החובה (‪)2015‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪27%‬‬
‫גרמניה‬
‫פורטוגל‬
‫‪44%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪25%‬‬
‫קוריאה‬
‫‪OECD‬‬
‫ישראל‬
‫דנמרק‬
‫פינלנד‬
‫ספרד‬
‫‪36%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪37%‬‬
‫צ’כיה‬
‫צרפת‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫על פי תרשימים ד‪ .2.‬ו‪-‬ד‪ .3.‬ניתן להבחין כי בישראל‪ ,‬כמו ברוב המדינות‪ ,‬שיעורי הקריאה והמתמטיקה‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים זוכים למשקל רב מכלל שעות החובה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקטגורית ‘אחר’‬
‫שאף היא זוכה למשקל רב כוללת מגוון רחב של מקצועות לימוד קיימת שונות פנימית גדולה בין‬
‫המדינות‪.‬‬
‫בישראל אחוז שעות הלימוד המוקדשות למקצועות‪ :‬קריאה‪ ,‬מתמטיקה מדעים ושפות זרות גבוה‬
‫יותר מזה שב‪ 58%( OECD -‬מול ‪ 50%‬בחינוך היסודי‪ 65% ,‬מול ‪ 49%‬בחטיבת הביניים)‪ .‬בשני שלבי‬
‫החינוך בישראל לומדים יותר שעות במקצועות האמורים בהשוואה ל‪.OECD -‬‬
‫התפלגות שעות לימוד בחט”ב לפי תחומי דעת ‪ -‬אחוזים מכלל שעות החובה (‪)2015‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫פינלנד‬
‫קוריאה‬
‫אחר‬
‫שפות זרות‬
‫‪46%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪16%‬‬
‫פורטוגל גרמניה‬
‫מדעים**‬
‫‪35%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪OECD‬‬
‫צרפת‬
‫ספרד‬
‫ישראל‬
‫דנמרק‬
‫‪10%‬‬
‫מתימטיקה‬
‫‪14%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫איטליה***‬
‫קריאה*‬
‫* קריאה‪ ,‬כולל כתיבה וספרות ** מדעים‪ ,‬לא כולל לימוד טכנולוגי *** באיטליה אחוז שעות הלימוד במדעים כלול בקטגוריית המתמטיקה‬
‫תרשימים ד‪ .2.‬ו‪-‬ד‪ .3.‬מציגים את התפלגות שעות הלימוד לפי תחומי דעת בחינוך היסודי ובחט”ב‪.‬‬
‫‪ EAG 2015‬מדווח על הרכב שעות הלימוד החובה‪ .‬שעות ‘לימודי היסוד’ כוללות קריאה‪ ,‬כתיבה‬
‫וספרות בלשון המקום‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים ושפות זרות והן נלמדות כמעט בכל בית ספר ציבורי‪.‬‬
‫יתרת השעות המוגדרות כ’לימודים אחרים’ מוקדשות למגוון רחב של תחומי דעת וכוללות מקצועות‬
‫כגון תנ”ך‪ ,‬לימוד טכנולוגי‪ ,‬אומנות‪ ,‬חינוך גופני‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬גאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מולדת‪ ,‬חברה‪,‬‬
‫מוסיקה ועוד‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫‪153‬‬
‫לוח‬
‫ד‪12.‬‬
‫מספר שעות לימוד חובה בשנה בכיתה א’ ובכיתה ו’ במקצועות נבחרים (‪)2015‬‬
‫‪ ‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬‬
‫‪OECD‬‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫דרגת‬
‫כיתה‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫א'‬
‫ו'‬
‫קריאה‪,‬‬
‫מדע‬
‫מתמטיקה‬
‫כתיבה‬
‫וטכנולוגיה‬
‫וספרות‬
‫‪82‬‬
‫‪175‬‬
‫‪291‬‬
‫‪87‬‬
‫‪175‬‬
‫‪175‬‬
‫‪51‬‬
‫‪119‬‬
‫‪191‬‬
‫‪95‬‬
‫‪115‬‬
‫‪143‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪66‬‬
‫‪198‬‬
‫‪330‬‬
‫‪30‬‬
‫‪139‬‬
‫‪184‬‬
‫‪106‬‬
‫‪122‬‬
‫‪126‬‬
‫‪55‬‬
‫‪136‬‬
‫‪215‬‬
‫‪52‬‬
‫‪129‬‬
‫‪181‬‬
‫‪54‬‬
‫‪252‬‬
‫‪252‬‬
‫‪112‬‬
‫‪147‬‬
‫‪147‬‬
‫‪105‬‬
‫‪116‬‬
‫‪204‬‬
‫‪182‬‬
‫‪109‬‬
‫‪109‬‬
‫‪81‬‬
‫‪180‬‬
‫‪360‬‬
‫‪108‬‬
‫‪144‬‬
‫‪162‬‬
‫‬‫‪85‬‬
‫‪149‬‬
‫‪113‬‬
‫‪91‬‬
‫‪136‬‬
‫שפות‬
‫זרות‬
‫מדעי‬
‫החברה‬
‫אחר‬
‫סה"כ‬
‫‬‫‪152‬‬
‫‪20‬‬
‫‪92‬‬
‫‪33‬‬
‫‪165‬‬
‫‪16‬‬
‫‪159‬‬
‫‪74‬‬
‫‪99‬‬
‫‬‫‪74‬‬
‫‬‫‪131‬‬
‫‪54‬‬
‫‪144‬‬
‫‬‫‪68‬‬
‫‪29‬‬
‫‪129‬‬
‫‪27‬‬
‫‪70‬‬
‫‬‫‬‫‪34‬‬
‫‪84‬‬
‫‪55‬‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫‪74‬‬
‫‬‫‪80‬‬
‫‬‫‪108‬‬
‫‬‫‪91‬‬
‫‪351‬‬
‫‪295‬‬
‫‪387‬‬
‫‪343‬‬
‫‪858‬‬
‫‪237‬‬
‫‪229‬‬
‫‪300‬‬
‫‪259‬‬
‫‪275‬‬
‫‪198‬‬
‫‪235‬‬
‫‪210‬‬
‫‪276‬‬
‫‪189‬‬
‫‪298‬‬
‫‪325‬‬
‫‪227‬‬
‫‪928‬‬
‫‪1012‬‬
‫‪795‬‬
‫‪858‬‬
‫‪891‬‬
‫‪996‬‬
‫‪632‬‬
‫‪897‬‬
‫‪794‬‬
‫‪788‬‬
‫‪810‬‬
‫‪789‬‬
‫‪635‬‬
‫‪887‬‬
‫‪864‬‬
‫‪964‬‬
‫‪559‬‬
‫‪726‬‬
‫בכל המדינות החברות בארגון קיימת ירידה במספר שעות לימוד בקריאה‪ ,‬כתיבה וספרות בין כיתה‬
‫א’ לכיתה ו’‪.‬‬
‫במתמטיקה השונות בין המדינות גדולה יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במדינות ההשוואה‪ ,‬מספר שעות הלימוד‬
‫השנתיות בכיתה א’ נע בין ‪ 85‬שעות בקוריאה ל‪ 252-‬שעות בפורטוגל‪ .‬חשוב לציין כי קיימות שעות‬
‫תגבור רבות מתוך סך השעות המוגדרות כ’אחר’ ואין מידע עבור אלו מהמקצועות מוקצות השעות‬
‫הגמישות האלו‪.‬‬
‫השוני מופיע גם במעבר בין כיתה א’ לכיתה ו’‪ :‬ישנן מדינות כמו פורטוגל וצרפת שמספר השעות‬
‫השנתיות במדינתן ירד וישנן מדינות כמו קוריאה שבה מספר זה גדל לאט אבל נשאר נמוך‪.‬‬
‫בישראל מספר שעות החובה במתמטיקה בכל שלבי הכיתה ביסודי זהה (כ‪ 175-‬שעות שנתיות)‪.‬‬
‫ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך ‪ 27‬מדינות חברות בארגון מבחינת מספר שעות לימוד‬
‫במתמטיקה בכיתה ו’‪.‬‬
‫כמו במתמטיקה‪ ,‬במדע וטכנולוגיה קיימים הבדלים גדולים בין המדינות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בין המדינות‬
‫להשוואה‪ ,‬מספר שעות הלימוד במקצוע בכיתה ו’ נע בין ‪ 52‬בספרד ל‪( 182-‬פי ‪ )!3.5‬בצ’כיה‪.‬‬
‫בכיתה א’‪ ,‬ישראל היא אחת המדינות עם מספר גדול של שעות לימוד במדע וטכנולוגיה (מקום‬
‫שישי מתוך ‪ 21‬מדינות)‪ .‬בין כיתה א’ לכיתה ו’ גדל מספר שעות לימוד במקצוע אבל לאט יותר מאשר‬
‫במדינות אחרות‪ ,‬בכיתה ו’ ישראל נמצאת במקום ‪ 18‬מתוך ‪ 27‬מדינות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪EAG 2015 .‬‬
‫רק ב‪ 10-‬מדינות מלמדים שפות זרות בכיתה א’ וישראל לא נמצאת ביניהן‪ .‬בכיתה ו’ תלמידי‬
‫המדינה לומדים כ‪ 152-‬שעות וזה מביא את ישראל למקום הרביעי מתוך ‪ 28‬מדינות חברות בארגון‪.‬‬
‫על בסיס הגדרות ה‪ ,OECD -‬נתוני שעות בשפות זרות בישראל כוללים גם מספר שעות לימוד של‬
‫השפה העברית בחינוך הערבי‪ ,‬בחינוך הדרוזי ובחינוך הבדואי‪.‬‬
‫לוח ד‪ 12.‬משווה את מספר שעות לימוד במקצועות נבחרים בכיתה א’ ובכיתה ו’‪ .‬ב‪ ,2015-‬בישראל‬
‫כמו ברוב גדול של המדינות החברות ב‪ ,OECD -‬מספר שעות הלימוד בכיתה ו’ גבוה מזה שבכיתה א’‪.‬‬
‫עם זאת קיימים הבדלים גדולים בין המדינות בדגשים לפי מקצועות‪.‬‬
‫ישראל היא אחת המדינות החברות בארגון שבה מספר שעות לימודי החברה בכיתה ו’ (גאוגרפיה‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬חינוך כלכלה וחברה) הוא בין הגבוהים ביותר‪ :‬כ‪ 129-‬שעות שנתיות (פי ‪4.5‬‬
‫לערך ממספר השעות בכיתה א’)‪ .‬מספר שעות זה מביא את ישראל למקום השני מתוך ‪ 27‬מדינות‪.‬‬
‫קוריאה‬
‫בישראל‪ ,‬מספר שעות הלימוד בשנה בין הגבוהים ביותר‪ .‬עם ‪ 928‬שעות לימוד שנתיות בכיתה א’‪,‬‬
‫ניצבת ישראל במקום החמישי בין ‪ 28‬המדינות החברות המדווחות‪ ,‬ועם ‪ 1,012‬שעות שנתיות בכיתה‬
‫ו’‪ ,‬היא נמצאת במקום השני מתוך ‪ 30‬מדינות‪.‬‬
‫הבדיקה לפי מקצוע נותנת את התוצאות הבאות‪:‬‬
‫בכל המדינות החברות ב‪ OECD -‬נעשה מאמץ גדול בכיתה א’ במקצעות הקריאה‪ ,‬הכתיבה והספרות‪.‬‬
‫במקצועות אלה נלמדו הכי הרבה שעות שנתיות‪ .‬השפה מקנה לתלמיד את היכולת הבסיסית לקרוא‪,‬‬
‫לכתוב ולהתבטא כך שיוכל ללמוד את כל שאר מקצועות הלימוד‪ .‬ישראל עם ‪ 291‬שעות לימוד‬
‫במקצוע זה נמצאת במקום חמישי מתוך ‪ 28‬מדינות‪.‬‬
‫באיטליה הגמישות בשעות הלימוד השנתיות בכיתה א’ הנה גדולה במיוחד‪ ,‬כאשר ‪ 792‬מתוך ‪891‬‬
‫שעות הלימוד לשנה (‪ )89%‬הן שעות גמישות‪ .‬במילים אחרות המורה יכול לחלק את זמן הלימודים‬
‫בין כל המקצועות לפי צרכי הלימודים‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫‪155‬‬
‫ב‪ .‬מבחן לאומי והערכה לאומית‬
‫תרשים‬
‫ד‪5.‬‬
‫מערכת החינוך מארגנת מבחן לאומי בסוף החטיבה העליונה (בגרות) והערכה לאומית בחט”ב‪.‬‬
‫תרשים ד‪ 4.‬מציג את מספר הנושאים או קבוצות הנושאים שבהם נבחנים תלמידי החטיבה העליונה‬
‫בסוף תוכנית הלימודים‪ .‬תרשים ד‪ 5.‬נותן תמונה על ההערכה הלאומית בחטיבת הביניים במדינות‬
‫ה‪.OECD -‬‬
‫מבחני הערכה בחטיבת הביניים ‪ -‬התפלגות מדינות ה‪ OECD -‬לפי מספר הנושאים שבהם‬
‫נבחנים (‪)2015‬‬
‫אין הערכה‬
‫‪ 1-2‬נושאים‬
‫‪ 3-4‬נושאים‬
‫‪ 5‬נושאים או יותר‬
‫סה”כ ‪ 35‬מדינות‬
‫תרשים‬
‫ד‪4.‬‬
‫מבחנים לאומיים בחטיבה העליונה ‪ -‬התפלגות מדינות ה‪ OECD -‬לפי מספר הנושאים‬
‫שבהם נבחנים (‪)2015‬‬
‫‪28.6%‬‬
‫‪34.3%‬‬
‫אין מבחן‬
‫‪ 1-2‬נושאים‬
‫‪ 3-4‬נושאים‬
‫‪ 5‬נושאים או יותר‬
‫סה”כ ‪ 34‬מדינות‬
‫‪20.6%‬‬
‫‪61.8%‬‬
‫כולל ישראל‬
‫‪2.9%‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫‪22.9%‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫כולל ישראל‬
‫מקור‪ :‬עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המבוסס על נתוני ‪EAG 2015‬‬
‫בישראל מבחני הערכה בבתי הספר מתקיימים במקצועות המתמטיקה‪ ,‬המדעים‪ ,‬שפה ואנגלית‬
‫במבחני המיצ”ב בכיתה ח’‪ .‬הערכה בחטיבת ביניים מתקיימת בכ‪ 71%-‬מהמדינות החברות בארגון‪,‬‬
‫כאשר ברובן מתקיימת הערכה ארצית לפחות בשלושה נושאים מתוך המקצועות האמורים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך ‪EAG 2015 ,‬‬
‫בכ‪ 62%-‬מהמדינות החברות בארגון‪ ,‬כולל ישראל‪ ,‬מתקיימים מבחנים לאומיים בחטיבה העליונה ‬
‫ב‪ 5-‬נושאים או יותר‪ .‬בכ‪ 21%-‬לא מתקיימים מבחנים ובכ‪ 17%-‬מתקיימים מבחנים בפחות נושאים‬
‫מישראל‪.‬‬
‫מתוך כלל המדינות חברות ה‪ ,OECD -‬ישראל מצויה בין שש המדינות שבהן המבחן הלאומי בחט”ע‬
‫מתקיים ב‪ 10-‬נושאים או יותר‪ .‬בישראל‪ ,‬דנמרק וסלובניה התלמידים נבחנים ב‪ 10-‬נושאים או‬
‫קבוצת נושאים ובאנגליה‪ ,‬צרפת וניו‪-‬זילנד ב‪.11-‬‬
‫‪156‬‬
‫‪157‬‬
‫‪3‬‬
‫שעות הוראה שנתיות של מורים‬
‫בדיווח היקף העבודה של המורים אנו משקללים את שעות האם‪ ,‬שעות הגיל‪ ,‬שעות החינוך ושעות‬
‫בגרות (בחט”ע) והן אינן כלולות בסך השעות‪ .‬ממוצע משך השיעור בדקות הוא ‪ 47‬דקות המחושב‬
‫כממוצע משוקלל בין שיעורים בני ‪ 45‬דק’ ו‪ 50-‬דק’ כלומר משך שיעור בשעות‪.47/60=0.783 :‬‬
‫ב‪ .‬שעות הוראה ונוכחות מורה בשנה‬
‫בלוח ד‪ .14.‬מוצגות שעות ההוראה ושעות הנוכחות של המורים בבית ספר לפי שלבי חינוך‪ ,‬כולל‬
‫שעות פרונטאליות ופרטניות ב’אופק חדש’ ב‪ .2013-‬החישוב משוקלל על פי תמהיל המורים העובדים‬
‫בחוזה העסקה ברפורמת ‘אופק חדש’ ולמורים הנמצאים בהסכם ‘טרום הרפורמה’ ולפי שיעור מורות‬
‫אם וגיל באותה שנה‪.‬‬
‫א‪ .‬שבועות לימוד וימי הוראה‬
‫לוח‬
‫ד‪13.‬‬
‫מספר ימי הוראה ומספר שבועות לימוד לפי שלבי חינוך במדינות נבחרות (‪)2013‬‬
‫חינוך יסודי‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫‪ ‬חטיבת ביניים‬
‫מבחינת מספר שעות הנוכחות‪ ,‬מורה בישראל נוכח ‪ 29‬שעות עבודה יותר מממוצע ה‪ OECD -‬בחינוך‬
‫היסודי ופחות בשלבי החינוך האחרים (‪ 187‬שעות בחט”ב ו‪ 324-‬שעות בחט”ע)‪.‬‬
‫חטיבה עליונה‬
‫ימי הוראה‬
‫שבועות לימוד‬
‫ימי הוראה‬
‫שבועות לימוד‬
‫ימי הוראה‬
‫שבועות לימוד‬
‫‪182‬‬
‫‪183‬‬
‫‪180‬‬
‫‪171‬‬
‫‪193‬‬
‫‬‫‪192‬‬
‫‪176‬‬
‫‪166‬‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫‪144‬‬
‫‪190‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ ‬‬‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪175‬‬
‫‪182‬‬
‫‪180‬‬
‫‪171‬‬
‫‪193‬‬
‫‬‫‪191‬‬
‫‪176‬‬
‫‪166‬‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫‬‫‪190‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‬‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪175‬‬
‫‪181‬‬
‫‪180‬‬
‫‪171‬‬
‫‪193‬‬
‫‪ ‬‬‫‪190‬‬
‫‪171‬‬
‫‪166‬‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫‬‫‪190‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 40‬‬
‫‬‫‪ 38‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫בחינוך היסודי‪ ,‬מספר השבועות בישראל דומה לממוצע ה‪ OECD -‬כאשר מבין מדינות ההשוואה‬
‫בפורטוגל‪ ,‬צרפת וארה”ב המורים מלמדים פחות שבועות‪ .‬בחינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬ישראל נמצאת בין‬
‫המדינות שבהן המורים מלמדים פחות שבועות‪.‬‬
‫בכל שלבי החינוך קיימים הבדלים בין המדינות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחינוך היסודי‪ ,‬מספר ימי הוראה נע בין‬
‫‪ 144‬בצרפת לבין ‪ 193‬בגרמניה‪ ,‬ומספר שבועות הלימוד נע בין ‪ 36‬בארה”ב‪ ,‬פורטוגל וצרפת לבין ‪40‬‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫ברוב המדינות החברות בארגון מספר ימי הוראה לא משתנה עם שלב החינוך אך ישנן מדינות כמו‬
‫ישראל שבהן מספר ימי הוראה גדול יותר בחינוך היסודי‪ 182 ,‬לעומת ‪ 175‬ימים‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מנתוני ‪ 2013‬עולה כי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי‬
‫בישראל גבוה מאשר ממוצע ה‪ 840( OECD -‬לעומת ‪ ,)772‬אולם נמוך יותר בחטיבת הביניים (‪644‬‬
‫לעומת ‪ )694‬ובחטיבה העליונה (‪ 570‬לעומת ‪.)643‬‬
‫לוח‬
‫ד‪14.‬‬
‫שעות נוכחות למורה ושעות הוראה לפי שלב חינוך במדינות נבחרות ב‪2013-‬‬
‫חינוך יסודי‬
‫‪ ‬חטיבת ביניים‬
‫חטיבה עליונה‬
‫שעות נוכחות שעות הוראה שעות נוכחות שעות הוראה שעות נוכחות שעות הוראה‬
‫למורה‬
‫למורה‬
‫למורה‬
‫למורה‬
‫למורה‬
‫למורה‬
‫ישראל ‪2013‬‬
‫‪1,225‬‬
‫‪840‬‬
‫‪985‬‬
‫‪644‬‬
‫‪811‬‬
‫‪570‬‬
‫ישראל ‪2012‬‬
‫‪1,219‬‬
‫‪838‬‬
‫‪924‬‬
‫‪629‬‬
‫‪781‬‬
‫‪558‬‬
‫ישראל ‪2011‬‬
‫‪1,165‬‬
‫‪842‬‬
‫‪874‬‬
‫‪614‬‬
‫‪700‬‬
‫‪521‬‬
‫ישראל ‪2010‬‬
‫‪1,126‬‬
‫‪820‬‬
‫‪831‬‬
‫‪598‬‬
‫‪700‬‬
‫‪521‬‬
‫ישראל ‪2009‬‬
‫‪1,069‬‬
‫‪788‬‬
‫‪802‬‬
‫‪589‬‬
‫‪704‬‬
‫‪524‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪1,196‬‬
‫‪772‬‬
‫‪1,172‬‬
‫‪694‬‬
‫‪1,135‬‬
‫‪643‬‬
‫מאז תחילת יישום רפורמת ‘אופק חדש’‪ ,‬מורים בחינוך היסודי בישראל נוכחים יותר בבתי הספר‪.‬‬
‫משנת ‪ ,2009‬מספר שעות הנוכחות של מורה בישראל גדל ב‪ 156-‬שעות‪ .‬ב‪ 2013-‬מורה בישראל‬
‫ומורה ב‪ OECD -‬היו נוכחים זמן דומה‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫ג‪ .‬פרופיל עובדי הוראה‬
‫עם זאת‪ ,‬בשאר שלבי החינוך‪ ,‬קיים פער בשעות נוכחות המורים בישראל‪ .‬בחטיבת הביניים נוכח‬
‫המורה כ‪ 23%-‬יותר ב‪ 2013-‬בהשוואה ל‪ 2009-‬אבל כ‪ 16%-‬פחות מאשר מורה ממוצע בארגון‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה נוכח מורה בבית ספר בישראל בכ‪ 29%-‬פחות מאשר מורה ב‪.OECD -‬‬
‫בחינוך היסודי‪ ,‬מורה בישראל בהשוואה ל‪ OECD -‬מלמד יותר בכ‪ .9%-‬לעומת זאת בחינוך העל‪-‬‬
‫יסודי מורה בישראל מלמד פחות שעות בכ‪ 7%-‬בחט”ב וכ‪ 11%-‬בחט”ע‪.‬‬
‫עובדי ההוראה מהווים אחד מהמרכיבים החשובים ביותר של מערכת החינוך‪ .‬להלן מבט נוסף אודות‬
‫כוח ההוראה בבדיקת הפרופיל הממוצע של המורים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪16.‬‬
‫הגיל הממוצע של המורים לפי שלב חינוך ב‪2013-‬‬
‫מטרות שעות נוכחות שאינן שעות הוראה‪ :‬תכנון והכנת מערך השיעורים בבית הספר‪ ,‬בדיקת מבחנים‬
‫ועבודות של תלמידים‪ ,‬פיקוח על התלמידים בהפסקות‪ ,‬עבודת צוות ודיאלוג עם עמיתיו בבית הספר‪,‬‬
‫ייעוץ והכשרה‪ ,‬תקשורת ושיתוף פעולה עם ההורים‪ ,‬הכנת טקסים‪ ,‬מסיבות בחגים‪ ,‬ובסוף שנה‬
‫ומשימות דומות המוטלות על המורה‪.‬‬
‫כתוצאה מיישום רפורמת ‘אופק חדש’ והסכם עבודה הכולל את שעות השהייה‪ ,‬מספר השעות‬
‫נוכחות בבית ספר שאינן מיועדות להוראה גדל משנת ‪ 2009‬בכ‪ 37%-‬בחינוך היסודי (ל‪ 385-‬שעות)‬
‫ובכ‪ 60%-‬בחטיבות הביניים (ל‪ 341-‬שעות)‪ .‬כתוצאה מתחילת יישום רפורמת ‘עוז לתמורה’‪ ,‬מספר‬
‫שעות השהייה שמורה עובד בחטיבה העליונה ואינן מיועדות להוראה במוסד החינוכי גדל בכ‪34%-‬‬
‫בשנה האחרונה (ל‪ 241-‬שעות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהשוואה לממוצע ה‪ ,OECD -‬סך כל השעות נמוך בישראל‬
‫בכל שלבי החינוך‪.‬‬
‫קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת שעות שהייה בבית ספר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחינוך היסודי‪ ,‬מספר‬
‫שעות השהייה לשנה נע בין ‪ 48‬שעות בצרפת ל‪ 614-‬שעות בניו‪-‬זילנד (יחס של ‪ 1‬ל‪.)13-‬‬
‫לוח‬
‫ד‪15.‬‬
‫מספר שעות עבודה של מורה לפי הסכמי עבודה ב‪2013-‬‬
‫גיל ממוצע‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫ישראל‬
‫‪40.8‬‬
‫‪43.3‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪45.7‬‬
‫מקור‪ :‬מחושב על בסיס ‪EAG 2015‬‬
‫בשנת ‪ ,2013‬בכל שלבי החינוך המורים בישראל צעירים יותר מאשר ממוצע ה‪ .OECD -‬מתוך מדינות‬
‫ההשוואה המורים בחינוך היסודי בישראל הם הצעירים ביותר אחרי מורי קוריאה‪.‬‬
‫קיימים הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת גיל המורים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במדינות ההשוואה גיל עובדי‬
‫הוראה בחינוך היסודי נע בין ‪ 39‬שנים בקוריאה ל‪ 51-‬שנים באיטליה‪.‬‬
‫גיל המורים בישראל עולה בשלבי החינוך הגבוהים יותר ומסקנה זאת נכונה גם לממוצע ה‪OECD -‬‬
‫ולמרבית המדינות‪ .‬בישראל גיל הממוצע עולה מכ‪ 41-‬שנים בחינוך היסודי לכ‪ 45-‬שנים בחטיבה‬
‫העליונה‪.‬‬
‫חינוך קדם‪-‬יסודי‬
‫חינוך יסודי‬
‫‪ ‬חטיבת ביניים חטיבה עליונה‬
‫ישראל‬
‫‪1,054‬‬
‫‪1,225‬‬
‫‪985‬‬
‫‪811‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪1,588‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪1,618‬‬
‫‪1,603‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬מספר שעות העבודה של מורה בישראל לפי הסכמי עבודה נמוך מזה של ממוצע‬
‫ה‪.OECD -‬‬
‫‪160‬‬
‫‪161‬‬
‫לוח‬
‫ד‪17.‬‬
‫ד‪ .‬היחס מורה‪-‬תלמיד לפי שלב חינוך‬
‫אחוז מורות לפי שלב חינוך במדינות נבחרות ב‪2013-‬‬
‫קדם‪-‬יסודי‬
‫יסודי‬
‫חט”ב‬
‫חט”ע‬
‫ישראל‬
‫‪99.4‬‬
‫‪85.0‬‬
‫‪79.2‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪96.3‬‬
‫‪82.1‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪57.6‬‬
‫בכל שלב חינוך אחוז המורות בישראל גבוה מממוצע ה‪ ,OECD -‬במיוחד בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫יש לציין כי ברוב המדינות המורות הן רובו של כוח ההוראה‪ .‬יפן היא המדינה היחידה מתוך כלל‬
‫המדינות ב‪ OECD -‬שבה המורות בחטיבת הביניים מהוות מיעוט‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה יש רוב גברי למורים ב‪ 5-‬מדינות (יפן‪ ,‬קוריאה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬שווייץ וטורקיה)‪.‬‬
‫בחטיבת הביניים‪ ,‬ישראל נמצאת במקום שלישי מתוך כלל מדינות ה‪ OECD -‬שבהן שיעור המורות‬
‫הנו הגבוה ביותר ובחטיבה העליונה במקום החמישי‪.‬‬
‫אחוז המורות בישראל הנו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחוז המורים הגברים הולך‬
‫וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר‪ ,‬כלומר בחטיבה העליונה‪ .‬בקדם‪-‬יסודי שיעור הגברים הוא כחצי‬
‫אחוז‪ ,‬כ‪ 15%-‬בחינוך היסודי ועד לכ‪ 30%-‬בחטיבה העליונה‪ .‬תנועה זאת קיימת כמעט בכל המדינות‪.‬‬
‫ביפן כ‪ 72%-‬מהמורים בחטיבה העליונה הנם גברים‪.‬‬
‫מספר שעות הלימוד הגבוה לתלמיד ומספר שעות ההוראה הנמוך למורה‪ ,‬מעלים את מספר המורים‬
‫הנדרש בממוצע לתלמיד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ממוצע התלמידים הגבוה לכיתה מקטין את מספר המורים‬
‫הנדרש‪ .‬צמצום מספר התלמידים בכיתה מגדיל את הביקוש למורים נוספים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪18.‬‬
‫יחס מספר תלמידים למשרה מלאה של מורה‪ *FTE ,‬ב‪2013-‬‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫חינוך יסודי‬
‫חטיבת ביניים‬
‫חטיבה עליונה‬
‫‪15.3‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‬‫‪16.4‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‬‫‪16.4‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‬‫‪13.3‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪15.1‬‬
‫* ‪ - FTE‬שווי ערך משרה מלאות‪ ,‬נעשתה התאמה של הגדרת משרה מלאה להיקף מספר המורים ברפורמת ‘אופק חדש’‪.‬‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים היחס מורה‪-‬תלמיד דומה לממוצע ב‪ 15.3( OECD -‬מול ‪ 15.2‬ו‪13.5-‬‬
‫מול ‪ .)13.4‬בעקבות הרפורמות‪ ,‬חל במעבר ל‪ 2013-‬גידול בשעות ההוראה למורה במעבר ל’אופק‬
‫חדש’ (גדלו בכ‪ )2.4%-‬העונה לגידול הטבעי של התלמידים‪ ,‬לצד הצפיפות שנותרה בעינה‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה מספר שעות ההוראה הפרונטאלית של מורים במשרה מלאה נמוך יותר ומספר‬
‫שעות הלימוד הניתנות לתלמיד גבוה יותר מאשר בממוצע ה‪ .OECD -‬הפרסום ‪ EAG‬אינו מדווח על‬
‫גודל הכיתות בנימוק שההתמחות המקצועית של התלמידים מצמצמת את הרלוונטיות של כיתות‬
‫האם‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל שניתן להשוות הוא מספר התלמידים בממוצע למורה‪.‬‬
‫לסיכום יש לומר כי בהשוואה בינלאומית של תשומות פיזיות‪ ,‬המערכת בישראל שונה מזו שבמדינות‬
‫אחרות בכך שבחינוך העל‪-‬יסודי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות של מורים במשרה מלאה נמוך‬
‫יותר‪ ,‬ומספר שעות הלימוד הניתנות לתלמיד גבוה יותר לעומת מדינות ההשוואה‪ .‬שני אלו מחייבים‬
‫מספר גבוה יותר של מורים בממוצע לתלמיד‪ ,‬ומייקרים את עלות ההוראה‪.‬‬
‫בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים‪ ,‬היחס מורה‪-‬תלמיד דומה למדינות ההשוואה אך הוא מושג על‬
‫ידי שילוב כיתות גדולות ושעות הוראה מרובות בממוצע לתלמיד‪ .‬בחטיבה העליונה‪ ,‬יחס התלמידים‬
‫למשרת מורה בישראל קטן ב‪ 17%-‬מאשר יחס זה ב‪.OECD -‬‬
‫‪162‬‬
‫‪163‬‬
‫‪4‬‬
‫מצב ישראל לפי רמת ההשכלה בהשוואה ל‪OECD-‬‬
‫א‪ .‬רמת ההשכלה של האוכלוסייה‬
‫ישראל היא מדינה עתירת השכלה‪ .‬אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מממוצע מדינות‬
‫‪13‬‬
‫ההשוואה‪ .‬במקביל‪ ,‬אחוז מעוטי‬
‫ה‪ 48.5%( OECD -‬לעומת ‪ )33.6%‬וכן למול כל אחת ממדינות‬
‫ההשכלה נמוך למדי‪ 14.6% :‬בישראל לעומת ‪ 23.6%‬בממוצע מדינות ה‪.OECD -‬‬
‫רמת ההשכלה בישראל הייתה ונותרה גבוהה ביחס למדינות ה ‪.OECD‬‬
‫לוח‬
‫ד‪19.‬‬
‫התפלגות האוכלוסייה (באחוזים) בגילאי ‪ 64-25‬לפי רמת ההשכלה ב‪ 2005-‬ו‪2014-‬‬
‫מדינה‬
‫‪2014‬‬
‫‪2005‬‬
‫ללא השכלה‬
‫תיכונית‬
‫חטיבה עליונה*‬
‫השכלה‬
‫שלישונית‬
‫ישראל‬
‫‪21.1%‬‬
‫‪35.9%‬‬
‫‪43.0%‬‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪36.8%‬‬
‫‪48.5%‬‬
‫‪OECD‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫‪29.7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪44.0%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‬‫‪21%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‬‫‪29%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪42.7%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪33.4%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪45%‬‬
‫השכלה‬
‫ללא השכלה‬
‫תיכונית חטיבה עליונה* שלישונית‬
‫* כולל חינוך על‪-‬תיכוני שאינו חינוך גבוה‬
‫‪ 85%‬מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית‪ ,‬מעל לממוצע ה‪ OECD -‬העומד על ‪.76%‬‬
‫מגמה זו‪ ,‬החלה בדור המבוגר‪ ,‬וממשיכה היום‪ 78% :‬מבני ‪ 64-55‬ו‪ 91%-‬מבני ‪ 34-25‬סיימו בית ספר‬
‫על‪-‬יסודי לעומת ממוצעי ‪ OECD‬של ‪ 66%‬ו‪ ,83%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫על פי נתוני ישראל‪ ,‬חלה ירידה בקרב בעלי השכלה שלא סיימו תיכון‪ ,‬מ‪ 21.1%-‬בשנת ‪2005‬‬
‫ל‪ 14.6%-‬בשנת ‪ .2014‬בין אותן השנים‪ ,‬השיעור הממוצע להשכלה נמוכה במדינות ה‪ OECD -‬ירד אף‬
‫הוא (מ‪ 29.7%-‬ל‪ .)23.6%-‬דנמרק הנה המדינה היחידה שבה התרחש גידול בשיעור בעלי השכלה‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫קיימת רוויה בצמיחת שיעור האקדמאים מעל סף מסוים כך שבמדינות בעלי אחוז אקדמאים גבוה‪,‬‬
‫כדוגמת ישראל‪ ,‬מובן כי קצב שיעור הצמיחה יהיה איטי יותר מאשר במדינות שבהן אחוז האקדמאים‬
‫נמוך משמעותית‪.‬‬
‫הגם שקשה יותר להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה רווית השכלה‪ ,‬עדיין‬
‫מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית וצמצום גדול יותר‬
‫בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה‪.‬‬
‫באותו טווח שנים‪ ,‬אחוז בעלי השכלה שלישונית גדל בכל המדינות הנבחרות למעט ניו‪-‬זילנד‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא שינוי בהגדרות ה‪ OECD -‬עבור ההשכלה השלישונית‪ ,‬בעקבות השינוי חלק‬
‫מהמדינות נדרשו להשמיט מסלולי לימודים שבעבר נכללו בקטגוריית הלימודים הגבוהים‪ .‬הדוגמה‬
‫הבולטת ביותר היא יפן שבה אחוז האוכלוסייה בעלת השכלה שלישונית ירד בכ‪ 20%-‬מהדיווח‬
‫הקודם‪.‬‬
‫בהשכלה השלישונית מתקיימת הבחנה בין שני סוגי השכלה‪:‬‬
‫‪ .1‬השכלה אקדמית‪ :‬בעלי תואר ‪ .B.Ed‬למורים‪ .B.A., M.A ,‬ו‪.PH.D -‬‬
‫‪ .2‬השכלה על‪-‬תיכונית‪ :‬בוגרי מסלול הכשרה בדגש מעשי שאורכו לפחות שנתיים ותנאי הקבלה‬
‫כוללים השכלה על‪-‬יסודית מלאה‪ .‬בישראל נכללות בסוג זה שלוש קבוצות עיקריות של בוגרי‬
‫מוסדות שאינם מעניקים תואר אקדמי‪ :‬בוגרי סמינרים למורים; בוגרי מכללות להנדסאים וטכנאים‬
‫ובוגרי בתי ספר לאחיות ומקצועות פרה‪-‬רפואיים אחרים (מקצועות ממוסדות המעניקים תואר אקדמי‬
‫נכללים בקטגוריית ‘השכלה אקדמית’)‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫‪ 13‬גם בבחינת כלל המדינות‪ :‬יש רק שלוש מדינות חברות ה‪ OECD -‬ששיעור בעלי ההשכלה השלישונית בהן שווה ל‪ 45%-‬או גבוה ממנו‪:‬‬
‫ישראל‪ ,‬לוקסמבורג וקנדה‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫בלוח ד‪ .20.‬ניתן לראות כי אחוז בעלי ההשכלה השלישונית ברוב מדינות ההשוואה מצוי בקרב‬
‫הגילים הצעירים וגבוה במידה ניכרת מזה של המבוגרים‪ .‬נתון זה משקף את ההתפתחות המהירה‬
‫של ההשכלה גבוהה בעשורים האחרונים‪ .‬בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שיעור האקדמאים בקבוצת הגיל‬
‫הצעירה דומה לזה שבקבוצת הגיל המבוגרת‪ .‬אחד ההסברים הוא כי האחוז הגבוה של הסטודנטים‬
‫להשכלה הגבוהה קיים בישראל כבר שנים רבות אך במדינות האחרות‪ ,‬ההתעניינות ללימודים‬
‫אקדמיים התפתחו בשנים מאוחרות יותר‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪20.‬‬
‫אוכלוסייה (אלפים)‬
‫מספר בעלי תואר‬
‫(אלפים)‬
‫אחוז בעלי תואר‬
‫שיעור בעלי השכלה שלישונית בתוך קבוצות גיל (‪)2014‬‬
‫גילאים‬
‫‪64-25‬‬
‫ישראל‬
‫‪49‬‬
‫‪33‬‬
‫‪44‬‬
‫‪17‬‬
‫‪27‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫‪22‬‬
‫‪42‬‬
‫‪22‬‬
‫‪32‬‬
‫‪45‬‬
‫‪OECD‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫מתוכם‪:‬‬
‫הגידול ‪2014-2010‬‬
‫‪2010 ‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪3,560.5‬‬
‫‪3,665.4‬‬
‫‪3,770.6‬‬
‫‪210.1‬‬
‫‪1,614‬‬
‫‪1,691‬‬
‫‪1,830‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪46.4%‬‬
‫במספרים‬
‫מוחלטים‬
‫באחוזים‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪13.4%‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪48.5%‬‬
‫מקורות‪ :‬מספר ואחוז בעלי תואר ‪ EAG 2014, EAG 2015‬ו‪ .EAG 2012 -‬אוכלוסייה בגילים ‪ 64-25‬הלמ”ס ‪ -‬שנתונים שונים (פרק ‪)2‬‬
‫‪34-25‬‬
‫‪34-30‬‬
‫‪44-35‬‬
‫‪55-45‬‬
‫‪64-55‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫‪47‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪31‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪44‬‬
‫‪68‬‬
‫‪54‬‬
‫‪42‬‬
‫‪46‬‬
‫‪24‬‬
‫‪31‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪42‬‬
‫‪31‬‬
‫‪45‬‬
‫‪28‬‬
‫‪44‬‬
‫‪69‬‬
‫‪53‬‬
‫‪38‬‬
‫‪47‬‬
‫‪19‬‬
‫‪29‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪26‬‬
‫‪50‬‬
‫‪21‬‬
‫‪39‬‬
‫‪56‬‬
‫‪48‬‬
‫‪30‬‬
‫‪43‬‬
‫‪13‬‬
‫‪26‬‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪17‬‬
‫‪44‬‬
‫‪20‬‬
‫‪26‬‬
‫‪33‬‬
‫‪47‬‬
‫‪25‬‬
‫‪41‬‬
‫‪12‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪21‬‬
‫‪13‬‬
‫‪34‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫השוואה בין קבוצת הגיל ‪ 34-25‬וקבוצת הגיל ‪ 30-34‬מראה גידול משמעותי באחוז האוכלוסייה‬
‫בעלת השכלה שלישונית‪ .‬הפרש הזה הוא הגבוה ביותר בין כל המדינות החברות בארגון‪ .‬ההסבר‬
‫לכך הוא כי הסטודנטים בישראל מתחילים את לימודיהם האקדמיים בגיל מאוחר יותר עקב חובת‬
‫השירות הצבאי‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫לוח‬
‫ד‪21.‬‬
‫גידול האוכלוסייה ובעלי תארים בקבוצת הגילים ‪ 64-25‬בשנים ‪2014-2010‬‬
‫סך האוכלוסייה בגילים ‪ 64-25‬גדל בין שנת ‪ 2010‬לשנת ‪ 2014‬בכ‪( 5.9%-‬כ‪ 210,000-‬נפש)‪ .‬באותה‬
‫תקופה‪ ,‬מספר בעלי השכלה שלישונית עבור אותם גילים גדל בכ‪( 13.4%-‬כ‪ 216,000-‬בעלי תארים‬
‫נוספים)‪ ,‬כך שהגידול משנת ‪ 2010‬במספר האקדמאים גבוה יותר לעומת הגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪22.‬‬
‫שיעור בעלי תואר שני ודוקטורט בקרב בני ‪ 64-25‬מתוך כלל בעלי תואר ראשון בישראל‬
‫וב‪ OECD -‬ב‪2014-‬‬
‫מדינה‬
‫בעלי תואר שני בלבד‬
‫בעלי דוקטורט‬
‫בעלי דוקטורט מתוך‬
‫בעלי תואר שני‬
‫ישראל‬
‫‪32.8‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪OECD‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד של אגף א’ כלכלה וסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪:‬‬
‫‪EAG 2015‬‬
‫מתוך כלל אוכלוסיית גיל ‪ 64–25‬בעלי תואר ראשון בישראל כ‪ 36%-‬בעלי תואר שני ודוקטורט‬
‫לעומת כ‪ 45%-‬ב‪ .OECD -‬בהשוואה ל‪ ,OECD -‬קיים בישראל אחוז גבוה של בני ‪ 64-25‬בעלי תואר‬
‫ראשון אך אחוז נמוך יחסית של בעלי תואר שני‪ .‬כלומר‪ ,‬בהשוואה ל‪ ,OECD -‬בישראל אחוז נמוך יותר‬
‫של בעלי תואר ראשון ממשיכים ללמוד לתואר גבוה יותר‪ .‬מתוך בעלי תואר שני אחוז דומה לזה של‬
‫ה‪ OECD -‬ממשיך לדוקטורט‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫תרשים‬
‫ד‪6.‬‬
‫ב‪ .‬בעלי השכלה שלישונית בקרב בני ‪64-25‬‬
‫ג‪ .‬השכלה לפי מגדר‬
‫שיעור בעלי השכלה שלישונית בקרב גילים ‪)2013( 64-25‬‬
‫אוכלוסיית מדינת ישראל היא אחת מהמשכילות ב‪ OECD -‬עם ‪ 49%‬בעלי השכלה שלישונית בקרב‬
‫בני ‪ .64-25‬בחינת הנתונים לפי מגדר עשויה להצביע על מעמד האישה בישראל וב‪.OECD -‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Canada‬‬
‫‪Israel‬‬
‫‪USA‬‬
‫‪Czech Rep.‬‬
‫‪Estonia‬‬
‫‪Finland‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Germany‬‬
‫‪Switz.‬‬
‫‪Hungary‬‬
‫‪80‬‬
‫‪France‬‬
‫‪70‬‬
‫‪Greece‬‬
‫‪3‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Chile‬‬
‫‪Italy‬‬
‫‪Spain‬‬
‫‪Portugal‬‬
‫‪1‬‬
‫‪60‬‬
‫שיעור בוגרי חטיבה עליונה‬
‫‪Korea‬‬
‫‪Sweden Norway‬‬
‫‪Luxembourg‬‬
‫‪Denmark‬‬
‫‪UK‬‬
‫‪Ireland‬‬
‫‪Australia‬‬
‫‪Belgium‬‬
‫‪Iceland‬‬
‫‪Nether‬‬
‫‪NZ‬‬
‫‪Slovenia‬‬
‫‪Ausrtria‬‬
‫‪OECD av.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Turkey‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫לוח‬
‫ד‪23.‬‬
‫שיעור השכלת האוכלוסייה בגילים ‪ 64-25‬לפי מין (‪)2013‬‬
‫מדינה‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫‪Mexico‬‬
‫‪15‬‬
‫ניתן לראות לפי לוח ד‪ ,.23.‬כי אחוז בעלי השכלה שלישונית בקרב הנשים (‪ )53%‬גבוה מזה של‬
‫הגברים (‪ )44%‬בישראל וברוב מדינות ה‪ ,OECD -‬למעט מדינות כמו גרמניה וקוריאה אשר אחוז בעלי‬
‫השכלה שלישונית בקרב הגברים גבוה לעומת נשים‪ .‬בהשוואה למדינות ה‪ ,OECD -‬שיעור הנשים‬
‫בישראל בעלות ההשכלה הגבוהה הנו הגבוה ביותר למעט קנדה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30‬‬
‫שיעור בעלי השכלה גבוהה‬
‫בציר האנכי של תרשים ד‪ .6.‬מוצג שיעור בוגרי חטיבה עליונה‪ .‬בציר האופקי מוצג שיעור בעלי‬
‫השכלה שלישונית‪ .‬ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד‪ ,‬עם ‪ 85%‬בוגרי חט”ע ו‪ 49%-‬אקדמאים בקרב‬
‫בני ‪ ,64-25‬וקודמת לה רק קנדה‪ .‬ממוצע ה‪ OECD -‬נמצא במרכז התרשים והמיקום של ישראל הוא‬
‫ברביע האיכותי ביותר‪.‬‬
‫ברביע ‪ 1‬נמצאות המדינות החלשות ביותר על פי מדד זה‪ ,‬ובהן שיעור בוגרי התיכון נמוך ורק מעט‬
‫בעלי השכלה שלישונית‪ .‬צרפת‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬איטליה‪ ,‬יוון‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬טורקיה וצ’ילה בולטות ברביע זה‪.‬‬
‫ברביע ‪ 2‬נמצאות מדינות שבהן שיעור בוגרי התיכון הנו גבוה אך לא רבים רכשו השכלה גבוהה‪ .‬ניתן‬
‫למצוא לדוגמה את גרמניה‪ ,‬אוסטריה וסלובניה ברביע זה‪.‬‬
‫ברביע ‪ 3‬שיעור גבוה של אקדמאים‪ ,‬כאשר לא רבים באופן יחסי מסיימי חט”ע‪ .‬ניתן למצוא לדוגמה‬
‫את הולנד‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬איסלנד‪ ,‬ספרד ובלגיה ברביע זה‪.‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫עד השכלה‬
‫על‪-‬תיכונית‬
‫השכלה שלישונית‬
‫עד השכלה‬
‫על‪-‬תיכונית‬
‫השכלה שלישונית‬
‫‪56‬‬
‫‪66‬‬
‫‪59‬‬
‫‪85‬‬
‫‪70‬‬
‫‪69‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪83‬‬
‫‪65‬‬
‫‪79‬‬
‫‪70‬‬
‫‪52‬‬
‫‪44‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪15‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪17‬‬
‫‪35‬‬
‫‪21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪63‬‬
‫‪53‬‬
‫‪81‬‬
‫‪76‬‬
‫‪59‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪74‬‬
‫‪52‬‬
‫‪78‬‬
‫‪66‬‬
‫‪59‬‬
‫‪53‬‬
‫‪37‬‬
‫‪47‬‬
‫‪19‬‬
‫‪24‬‬
‫‪41‬‬
‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪26‬‬
‫‪48‬‬
‫‪22‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫בישראל אחוז הזכאים לתעודת בגרות מתוך הלומדים בי”ב גבוה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים‬
‫(בתשע”ד‪ 68.7% ,‬מהבנות לעומת ‪ 61.8%‬מהבנים‪ ,‬מקור‪ :‬אגף בחינות‪ ,‬משרד החינוך)‪ .‬המיפוי של‬
‫בעלי השכלה גבוהה לפי מגדר משלים ומחדד את תמונת השכלת הנשים לעומת גברים‪.‬‬
‫ברביע ‪ 4‬שבו נמצאת ישראל‪ ,‬לצד מדינות צפון אמריקה וסקנדינביה‪ ,‬שיעור בוגרי התיכון גבוה‬
‫ושיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה‪.‬‬
‫לאור הקורלציה בין שיעור בעלי השכלה גבוהה לבין שיעור בוגרי חטיבה עליונה בישראל בדקנו את‬
‫שיעור האקדמאים מקרב בוגרי התיכון‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫בישראל שיעור בוגרי התיכון גבוה ומתוכם שיעור גבוה מהמסיימים ממשיכים להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫ישראל נמצאת עם ‪ 57%‬בוגרי השכלה גבוהה מתוך ‪ 85%‬מסיימי תיכון לצד מדינות צפון אמריקה‬
‫וסקנדינביה (ללא אסטוניה) ומדורגת במקום גבוה מאוד‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫‪5‬‬
‫הלוח הבא מציג את ההבדל בין גברים לנשים לפי תחומי הלימודים‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪24.‬‬
‫התפלגות סטודנטים חדשים לתואר ראשון לפי תחום הלימודים וחלקן של הנשים בכל‬
‫תחום ב‪2013-‬‬
‫מדעי החברה‪ ,‬מדעי הרוח‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬עסקים ומשפטים‬
‫מדינה‬
‫מדעים והנדסה‬
‫בריאות ורווחה‬
‫אחר‬
‫חשבונאות לאומית בחינוך בהשוואה ל‪OECD-‬‬
‫יש מספר דרכים להשוואה בינלאומית של עלויות בחינוך‪ .‬המדדים שיוצעו כאן בוחנים היבטים שונים‬
‫שלהן‪ .‬נבחין כאן בין שני היבטים‪ :‬האחד הוא השוואה בין מדינות שונות מבחינת המשאבים הריאליים‬
‫העומדים לרשות התלמידים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ההוצאה הדולרית לתלמיד וההיבט האחר הוא המאמץ הכלכלי‬
‫שהמשק עושה כדי לספק שירותי חינוך‪ ,‬כלומר שיעור הוויתור על שימושים חילופיים במשאבים בגין‬
‫ההוצאה לחינוך‪ .‬להלן נדון בכל אחד משני ההיבטים‪.‬‬
‫א‪ .‬הוצאה לתלמיד‬
‫שיעור‬
‫הלומדים‬
‫שיעור‬
‫הנשים‬
‫בתחום‬
‫שיעור‬
‫הלומדים‬
‫שיעור‬
‫הנשים‬
‫בתחום‬
‫שיעור‬
‫הלומדים‬
‫שיעור‬
‫הנשים‬
‫בתחום‬
‫שיעור‬
‫הלומדים‬
‫שיעור‬
‫הנשים‬
‫בתחום‬
‫ישראל‬
‫‪69.6‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪79.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪OECD‬‬
‫‪54.6‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪26.4‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪77.8‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪47.8‬‬
‫שיעורי הכניסה ללימודי תואר אקדמי גבוהים יותר בקרב נשים לעומת גברים‪ .‬בישראל שיעור הנשים‬
‫מהנרשמים החדשים ללימודים אקדמיים הנו ‪ 58%‬בעוד ששיעור הגברים עומד על ‪ 42%‬בלבד‪.‬‬
‫ההשוואה בין גברים לנשים מראה כי ברוב המדינות‪ ,‬כולל ישראל‪ ,‬נשים לומדות יותר מגברים בתחומי‬
‫מדעי החברה והרוח‪ ,‬חינוך‪ ,‬עסקים ומשפטים‪ ,‬בריאות ורווחה אך נרשמות פחות ללימודי מדעים‪,‬‬
‫הנדסה ואחר‪ .‬בישראל שיעור הנשים הלומדות בריאות ורווחה מגיע לכ‪.80%-‬‬
‫אחת המטרות החשובות של השוואות רוחביות בין מדינות‪ ,‬או אורכיות באותה מדינה על פני זמן‪,‬‬
‫היא הבנת הקשר בין משאבים להישגים‪ .‬כדי להגיע להבנה כזאת יש לאמוד נכונה את השינויים‬
‫במשאבים הריאליים המושקעים בתלמיד ולהפריד אותם מהשינויים במחיריהם‪.‬‬
‫המדד המרכזי המשמש את ה‪ EAG -‬להשוואת הערך הריאלי של תשומות בחינוך (בסך הכול ובממוצע‬
‫לתלמיד‪ ,‬לפי דרגות חינוך) בין מדינות שונות‪ ,‬הוא ההוצאה הלאומית לחינוך במונחי מטבע מקומי‪,‬‬
‫מתורגמת למטבע מוסכם‪ .‬שערי חליפין אלו המשמשים לצורך קביעת סרגל אחיד ב‪ EAG -‬אינם‬
‫השערים המוכרים לקניית דולרים בשוק המט”ח (כגון השער היציג)‪ ,‬אלא שער ‪Purchasing ( PPP‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Power Parity‬‬
‫)‪ ,‬המשווה בין שני משקים מבחינת מחירו של סל מוצרים ושירותים נתון‪ .‬אם סל‬
‫זה עולה ‪ 1,000‬ש”ח בישראל ו‪ 250-‬דולר בארה”ב‪ ,‬שער החליפין ‪ PPP‬של ישראל מול ארה”ב הוא‬
‫‪ .4‬בפרק זה שער ה‪ PPP -‬הוא ‪.4.006‬‬
‫כאמור‪ ,‬מטרת החישוב היא להגיע לקירוב טוב יותר של השוואת סך המשאבים הריאליים ‪ -‬מספר‬
‫שעות ההוראה שתלמיד מקבל‪ ,‬הציוד הניתן לו וכד’ ‪ -‬בין מדינות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההוצאה הממוצעת‬
‫לתלמיד בחינוך היסודי בישראל ב‪ 2012-‬הייתה ‪ 6,931‬דולר‪ ,‬זאת בהשוואה לכ‪ 11-‬אלף דולר‬
‫במדינות הברית וקרוב לכשבעת אלפים דולר בצרפת‪ ,‬ספרד וניו‪-‬זילנד‪ .‬פירוש הדבר לכאורה הוא‬
‫שסך המשאבים הריאליים העומדים לרשות תלמיד בישראל הוא ‪ 63%‬ממה שמעניקה ארה”ב ודומה‬
‫להוצאה לתלמיד בצרפת‪ .‬כלומר‪ ,‬תרגום ההוצאות המקומיות לחינוך באמצעות שער החליפין ‪PPP‬‬
‫אמור לאפשר השוואה של התשומות הריאליות‪ ,‬ולנטרל את ההפרשים במחירי התשומות בין מדינות‪,‬‬
‫הנובעים מהפרשי משכורות המורים ומחירי הציוד וכד’‪.‬‬
‫ה‪ EAG -‬מדווח על הוצאות הנוגעות למוסדות החינוך בלבד‪ ,‬אך באלה לא נכללו הוצאות למינהל כללי‬
‫ולפעילויות לימודיות שאינן במסגרת מוסדות אלו‪ .‬ההוצאות מהוות סכום כולל של ההוצאה הפרטית‬
‫והציבורית לשנת ‪.2012‬‬
‫מלוח ד‪ .25.‬עולה שההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מההוצאה לתלמיד בכל המדינות ההשוואה‪,‬‬
‫למעט צ’כיה‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫‪ 14‬שער זה משמש גם להשוואות רבות אחרות‪ ,‬כגון השוואות של התמ”ג עצמו‪ ,‬הוצאות לבריאות וכד’‪ PPP .‬לחישוב הוצאה לאומית לחינוך‬
‫(לפי תמ”ג) שונה משערו של ה‪ PPP -‬המחושב לצורכי שכר (יכולת צריכה פרטית)‬
‫‪171‬‬
‫לוח‬
‫ד‪25.‬‬
‫התרשים מתאר את הגידול בסך ההוצאה השנתית בין ‪ 2005‬ל‪ 2012-‬לצד השינוי במספר התלמידים‪.‬‬
‫רואים בבירור כי ההוצאה לתלמיד הנה פונקציה של אותם שני מרכיבים‪.‬‬
‫הוצאה לתלמיד בדולרים ‪ PPP‬לפי שלב חינוך ‪2012‬‬
‫תרשים‬
‫מדינה‬
‫חינוך יסודי ועד השכלה שלישונית‬
‫ישראל‬
‫‪7,903‬‬
‫‪10,220‬‬
‫‪OECD‬‬
‫יחס ההוצאה לתלמיד‬
‫בישראל לעומת ממוצע ה‪OECD-‬‬
‫ארה"ב‬
‫איטליה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫ספרד‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫קוריאה‬
‫ד‪7.‬‬
‫הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד‪ ,‬מספר התלמידים וסך ההוצאה על החינוך‬
‫(‪)2012-2005‬‬
‫השינוי במספר התלמידים ‪2012-2005‬‬
‫השינוי בהוצאה לחינוך ‪2012-2005‬‬
‫השינוי בהוצאה השנתית לתלמיד ‪2012-2005‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪15,494‬‬
‫‪8,744‬‬
‫‪11,363‬‬
‫–‬
‫‪9,443‬‬
‫‪9,040‬‬
‫‪7,952‬‬
‫‪11,030‬‬
‫‪7,684‬‬
‫‪10,450‬‬
‫‪9,569‬‬
‫התרשים הבא מציג את הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל משנת ‪ 2005‬ועד ‪ 2012‬בהשוואה‬
‫לממוצע ה‪ OECD -‬והמדינות הנבחרות‪ .‬כולל חינוך יסודי‪ ,‬על‪-‬יסודי ועל‪-‬תיכוני לא שלישוני‪.‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪23%26%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪4% 5%‬‬
‫ארה”ב‬
‫איטליה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪- %‬‬
‫‪- %‬‬
‫‪10%-10%‬‬
‫‪3% 1%‬‬
‫‪4%‬‬
‫צרפת‬
‫‪7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪12%14%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪3%‬‬
‫ספרד‬
‫פינלנד‬
‫‪2‬‬
‫‪- %‬‬
‫‪OECD‬‬
‫צ’כיה‬
‫פורטוגל קוריאה‬
‫ישראל‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪- %‬‬
‫‪- %‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪-‬‬
‫בין השנים ‪ 2005‬ל‪ 2012-‬ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה‬
‫לחינוך (‪ 54%‬לעומת ‪ 14%‬בממוצע ה‪ )OECD -‬אחרי טורקיה‪ ,‬ובמקום הראשון בגידול במספר‬
‫התלמידים‪ .‬הגידול במספר התלמידים בישראל באותן השנים מסתכם ב‪ 12%-‬לעומת ירידה בממוצע‬
‫של ‪ 3%‬במספר התלמידים במדינות ה‪ .OECD -‬יש להדגיש‪ ,‬כי מתוך כל המדינות חברות ב‪OECD -‬‬
‫ישראל היא המדינה שבה אחוז הגידול של מספר התלמידים היה הגבוה ביותר‪ .‬באותה תקופה היו‬
‫מדינות שבהן מספר התלמידים ירד משמעותית (לדוגמה‪ ,‬פולין ‪ ,-23%‬אסטוניה ‪ ,-19%‬צ'כיה ‪-15%‬‬
‫וקוריאה ‪.)-14%‬‬
‫הגדלת ההוצאה לחינוך התחלקה בין מספר גדול של תלמידים הנובע הן מהריבוי הטבעי והן מההגירה‬
‫החיובית לישראל‪ ,‬כך ששיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו גבוה יחסית למדינות בעלות ריבוי טבעי‬
‫נמוך ואף שלילי‪.‬‬
‫בשנים ‪ ,2012–2005‬הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל הסתכם ב‪ 38%-‬לעומת ממוצע‬
‫ה‪ OECD -‬שהסתכם ב‪( .21%-‬מקום שישי מתוך ‪ 28‬מדינות)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬סך הגידול בהוצאה השנתית לחינוך בשנים ‪ 2005‬ל‪ 2012-‬נמוך בקוריאה מאשר בישראל‬
‫ועומד על סך של ‪ ,25%‬אך קיטון במספר התלמידים בקוריאה (‪ )–14%‬לעומת גידול בישראל (‪)12%+‬‬
‫מציג עלייה של ‪ 45%‬בהוצאה לתלמיד בקוריאה לעומת ‪ 38%‬בלבד בישראל‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫‪173‬‬
‫ב‪ .‬המאמץ הכלכלי בגין השקעה בחינוך ‪ -‬אחוז מהתוצר המקומי‬
‫יש להבחין בין ההוצאה הריאלית לחינוך‪ ,‬שנאמדה בקירוב בסעיף הקודם‪ ,‬לבין המאמץ הכלכלי‪.‬‬
‫ההוצאה הריאלית היא אומדן במחירים קבועים‪ ,‬ואילו המאמץ הכלכלי נאמד במחירים שוטפים‪.‬‬
‫המאמץ הכלכלי מוגדר כיחס במדינות שונות בין סך ההוצאה על מוסדות חינוך לבין סך התמ”ג של‬
‫אותה מדינה‪ .‬השוואה זו מצביעה על מידת הוויתור על שימושים חלופיים בתוצר בגין ההוצאות על‬
‫שירותי חינוך‪ .‬במדד זה‪ ,‬הסכום הכולל של ההוצאה באותה שנה מצביע על מידת המאמץ הכלכלי‪.‬‬
‫לוח‬
‫ד‪26.‬‬
‫שיעור ההוצאה על חינוך בשלבי החינוך השונים כאחוז מהתמ”ג ב‪2012-‬‬
‫מדינות‬
‫כל שלבי החינוך‬
‫יסודי‪ ,‬על‪-‬יסודי ועל‪-‬תיכוני‬
‫ישראל‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫ניו‪-‬זילנד‬
‫קוריאה‬
‫ארה"ב‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫צרפת‬
‫גרמניה‬
‫צ'כיה‬
‫ספרד‬
‫איטליה‬
‫דנמרק‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪6.7%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪3.8%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪OECD‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬הוציאה ישראל על מוסדות חינוך יסודי‪ ,‬על‪-‬יסודי ועל‪-‬תיכוני ‪ 4.4%‬מסך כל התוצר‪,‬‬
‫שיעור הגדול מהשיעור המקביל ב‪ OECD -‬בכ‪.19%-‬‬
‫‪174‬‬
‫‪175‬‬
‫עובדות ונתונים‬
‫תשע”ה‬
‫משרד החינוך‬
‫מינהל כלכלה ותקציבים‬