פרק 11-כמה מלים על סשה בלאנק
52 פרק אחת עשרה :כמה מלים על סשה בלאנק היו ימי חול ,היו חגים .היתה שמחה בלב וגם עצבות .וגם בשעת שמחה וגם בשעת צער היינו הולכים ל׳׳מועדון היהודי" ,כלומר לדירתו של אשר בלאנק ,שקראנו לו פשוט ״סשה״ .סשה חי לבד ,ודירתו שימשה בעת ובעונה אחת גם מועדון ,גם מסעדה יהודית וגם אכסניה יהודית; והוא גם יועץ ,גם מנחם ,וגם רופא. 84 ״אין ְד ֵרערד אֶ ן אורט!״ -אתה יועץ לי ,ואני יועץ לך ,המועצה מבקרת אצלנו השלטון הסוביטיִ , אותנו וברית המועצות שולטת על כולם -היה אומר ,משהאזין לדברי אורחו ,ומוזג בכוסיות משהו בשביל לשמוח. 85 הוא חי לבד ,אך מעולם לא היה בודד .אל דירתו נהרו האנשים ,כאל המאוזוליאום (של לנין) ,יומם ולילה .יום אחד באו אלי ואל אוה אורחים מעיר אחרת .סידרנו להם לינה בדירתנו ,ואילו אנחנו יצאנו לחפש לנו לינה במקום אחר .הלכתי ,כמובן ,אל סשה ,מה גם שהוא התגורר בסמוך אלינו ,מצידו השני של שדה שומם. הגעתי בחצות ,אך הדירה הייתה הומה מרוב אדם ושיחות .סשה ,כמו תמיד ,התרוצץ מהמטבח לחדר ,כשהוא מכבד ,מוזג ,משוחח בבת-אחת עם כמה אורחים וגם בטלפון ,שוטף כלים ומשנן תוך כדי כך מלים חדשות בעברית. מקלט הרדיו השמיע קולו ,בטלוויזיה ריצדו תמונות ,דלת-הכניסה נפתחה ונטרקה בלי הרף .והשעה כבר הייתה אחת אחרי חצות .נתתי מבט עגום בסשה :מחר בבוקר עלי ללכת לעבודה במפעל ,ואילו הוא — יש לו שני מקומות־עבודה ,וגם תורנות-ערב בפילהרמונית ,שם עבד בהתנדבות ,כדי לא להתנתק מעולם המוסיקה .הוא פרש ידיו :״חכה ,אין ברירה...״ בשעה שתים אחר חצות התפזרו האורחים ,הטלפונים חדלו מלהשתולל .סשה סידר לנו בזריזות מצעים ,ושכבנו לישון .העיר אותי צלצול בדלת ,ושעה ארוכה לא יכולתי לתפוס היכן אני ולמה אני כאן .סשה כבר פתח את הדלת ,מפהק להנאתו ,והנה וולאדיק מוהילבר .וולאדיק נסע לנמל־התעופה. עד לטיסה נותרו עוד שעתיים ,לכן קפץ וולאדיק לסשה בדרך אגב ,לברר משהו .הודלק האור .הצצתי ישנו אפילו שעה וחצי .בערך בחמש הלך לו וולאדיק ,בשש בשעון המעורר :השעה שלוש וחצי -לא ָ בקע צלצול הטלפון הראשון .בבוקר הרגשתי את עצמי סחוט ,בקושי נגררתי עד למעבדת המפעל. התגנבתי לחדרון צדדי ,הסתגרתי שם וישנתי שעתיים לקול הרעש החדגוני של כָן הניסוי ,ואילו סשה קם רענן ,האכיל אותנו ,הספיק לשטוף את הכלים והלך לעבודה כשהוא מנופף במקל-ההליכה שלו. לגביו היה זה לילה רגיל ,לא יותר טוב ולא יותר רע מלילות אחרים. אורח החיים שניהל סשה בלאנק עלול היה למוטט אפילו את שור-הבר .ואילו הוא היה אדם בשר ודם ,ואף נכה ממלחמת-העולם השנייה .בעת הסתערות חורפית פרועה בצפון קווקז איבד עוזר המפקד לענייני הקומסומול 86של הגדוד ,אלכסנדר בלאנק ,חלק מרגלו וחלק מהאשליות הקומסומוליות שלו .וכך מצא את עצמו בגיל 81נכה לכל ימי חייו ,עם רגל וחצי ולב הפועם או מפסיק לפי רצונו. תגיד סשה ,היינו שואלים אותו ,איך זה ,בכלל ,נשארת בחיים עם לב כזה? הרי זה פשוט מאוד .הרופאים עשו טעות ,אילו היו מטפלים בי לפי הכללים ,כבר מזמן הייתי נמצאשם -היה אומר בחיוך ,ודופק באדמה במקל ההליכה שלו. 84ביידיש :מקומו מתחת לאדמה 85בנין הקבורה 86קומסומול – קבוצת נוער של התנועה הקומוניסטית שנמצאת בתוך הגדוד 53 ב־ 8191הגיש סשה את מסמכי הבקשה להיתר יציאה .לפני כן היה עליו להיפרד מהאוואנגארד 87של מעמד הפועלים .כדי להתקבל למפלגה בשנת ,8191די היה אם רשמת מלים מספר על גבי פיסת- נייר ,כשאתה נמצא בחפירה מושלגת בחזית .כדי לצאת מהמפלגה בשנת ,8191כשעדיין לא החלה העלייה ,היה עליך להיות חכם כמו שלמה המלך. באסיפת המפלגה "הודה" סשה "בכנות״ בכך שהוא מרגיש את עצמו בלתי-ראוי להיות חבר במפלגתו הנשגבת של לנין ,מפני ש"הרעל הדתי" מחלחל בו יותר ויותר ,והדבר הגיע עד כדי כך שהוא התחיל לעשות ברית-מילה .לזעם של האסיפה לא היה גבול :חבר־המפלגה אשר מל תינוקות ומתעתד לנסוע לישראל -אין לו מקום במפלגה .האסיפה הצביעה פה אחד :לגרש אותו מהמפלגה. היו כאלה שדרשו למסור את הטיפול בעניין לבית־הדין ,באשמת בגידה במולדת ,אך המעשה נעשה, ובצבץ סיכוי קטן ליציאה מברית-המועצות. לפני אותו זמן שבו סשה הפך להיות בלתי־מפלגתי ,״התגלתה״ "אחות" שלו בישראל .זו המטירה עליו מכתבים ,והוא היה שולח לה מברקים .צץ צורך דחוף באיחוד המשפחה :הם ממש לא יכלו לחיות זה בלעדי זה .אך באובי״ר 88רק חייכו :״שמע נא ,בלאנק ,היית בן שנתיים כאשר ...מה שמה שם? ...אחותך ...עזבה את ברה"מ .כאן יש לך הרבה אחים ואחיות שעמהם יחד גדלת והתחנכת? מה פתאום אהבה מוזרה זו דווקא לאחות ההיא ,הישראלית? הלב ,אין גוזרים עליו ,הוא יודע את מי לאהוב ואת מי לא לאהוב - ,השיב סשה.הוא קיבל היתר יציאה .הלא מישהו צריך לקבל אישור יציאה ,כדי שכל העולם יראה :בבקשה ,אותם חריגים בודדים שאינם רוצים לחיות בברה"מ רשאים בשקט לעזוב ולנסוע לישראל .וגם מדור הגימלאים של משרד הבטחון יחסוך משהו. בלנינגראד החלו לחגוג את האירוע .לא היה כמעט יהודי אחד בעיר -יהודי לא רק לפי תעודת- הזהות שלו ,אלא ברוחו -שלא הכיר את סשה .כמובן ,עצוב קצת שסשה שלנו נוטש אותנו .אולם אנחנו שמחים שהסנונית הראשונה ,גם אם איננה מביאה את האביב ,פרשה כנפיה ועפה ,לאחר "שהות חורף" ארוכה מדי ,למולדת. עלה לישראל הראשון מחברי ארגוננו .עתה היינו בטוחים כי יידעו עלינו ,ואולי גם יעזרו לנו. 87החלוץ לפני המחנה ,כלומר המפלגה הקומוניסטית 88ראשי תיבות :מדור האשרות וההרשמה .זו הערכאה המופקדת על מתן היתרי־יציאה.
© Copyright 2024