נושאי השיעור:
יו"ל ע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה
בראשות הרה"ג חננאל כהן שליט"א
בס"ד
העלון יוצא לעילוי נשמת
מזיאנה נג'ימה בת חנינה לבית וזאן ע"ה
ובעלה מקיקץ כצאני בר רחל ע"ה
גיליון מס' 37 :פרשת וירא
י"א חשון תשע"ז ()19/11/16
לקבלת העלוןbait.neheman@gmail.com :
הדלקת נרו ת
ת"א16:19 :
י-ם 16:03 :
חיפה16:07 :
ב"ש16:21 :
עורך :הרה"ג רבי אביחי סעדון שליט"א
עריכה וביקורת :הרה"ג רבי אלעד עידאן שליט"א
עורך ראשי :הרה"ג רבי ליאור כהן שליט"א
מוצאי שבת
פרשת "לך לך",
י"ב מר-חשון
התשע"ז
9-367-36
7
בבית הכנסת "אהבת התורה" -איש מצליח רחוב הרב עוזיאל 43ב"ב .בשעה 20:00
נושאי השיעור:
א .תאריך פטירת רחל אמנו ע"ה .ב .מוה"ר הגאון רבי משה לוי זצ"ל ,והגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל .ג .ברכה אחרונה על לבן
וכיו"ב .ד .השארת הנפש ותורה מן השמים .ה .עירובי חצירות .ו.קריאה לאור הנר .ז .אם יש לגזור גם בחשמל .ח .בדין "אין
גוזרים גזרות מדעתנו" .ט .אומות העולם מכירים בתורה.
רחל אמנו נפטרה בחשון או באייר?
כדעת רבי אליעזר הכוונה באחד עשר בחודש חשון ,3ומה זה "כברת
הארץ" והרי בחשון הארץ לא חלולה ולא מנוקבת כי באחד עשר בחשון
עוד לא יורדים גשמים .התשובה היא שיש פירוש אחר ברש"י שם ,כי
אחרי שרש"י הביא את המדרש הוא כתב שלפי פשוטו "כברת הארץ"
הכוונה מדת קרקע של הארץ ,וזה הפשט הפשוט בפסוק .4וא"כ המדרש
על מקומו והמסורת על מקומה ,והכל בסדר.
.אשבוע טוב .1כבוד הרבנים ,כבוד הרב יוסף בא-גד שליט"א ,וכבוד
כל הקהל .היום בשבת י"א בחשון זה יום פטירת רחל אמנו ע"ה ,כי ככה
מקובל במסורת של דורות שהיא נפטרה ביום אחד עשר בחודש חשון.
ולפני שנים רבות רב אחד (בשם הרב שמואל לוריא) שלח מכתב לחוברת "אור
תורה" (כרך י' כסלו תשל"ח סי' פ') וכתב שם :ראיתי שכל השאלות נפתרות
על ידכם בצורה פשוטה וברורה אז יש לי קושיא עצומה ,מה הקושיא?
כשרחל אמנו נפטרה כתוב בפסוק" :ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה"
(בראשית ל"ה ט"ז) ,ורש"י מביא מדרש (בראשית רבה פרשה פ"ב פיסקא ז') שאומר
ש"כברת הארץ" פירושו "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה ,הסתיו
עבר והשרב עדיין לא בא" ,כלומר הסתיו כבר עבר והחום הגדול עוד לא
הגיע .וא"כ זה לא מתאים לחודש חשון אלא לסוף החורף לפני האביב
כלומר בחודש ניסן או אייר בערך ,אז איך אנחנו אומרים שרחל נפטרה
בי"א בחשון?! ולכן הוא אומר שהמסורת שלנו בטלה או שדברי רש"י
לא מובנים.
מוה"ר הגאון רבי משה לוי זצ"ל התייגע בתורה
למעלה מן הטבע
.גהיום הזה (י"א בחשון) הוא גם יום הפטירה של הגאון רבי משה לוי ע"ה,
שיגע בתורה ממש למעלה מכוחותיו ,וכמעט הזניח את הבריאות שלו בגלל
לימוד התורה .והיו זמנים שגמר את הש"ס כל שנה כי היה לומד שבעה
דפים ליום ,ובכל יום מימי השבוע הכין ומסר ארבעה שיעורים ,וזה למעלה
מן הטבע .אבל הוא עשה יותר מדי כאילו לבו ניבא לו שהוא יסתלק לפני
הזמן (לפני גיל ארבעים) ,ויגע והתייגע על התורה ,וכמה שהדפיס בחייו יש
לו עוד כהנה וכהנה .ולפי דעתי אם היה דואג לבריאות שלו אולי היה חי
שמונים ותשעים שנה ,אבל ככה נגזר מלמעלה.
המסורת שנפטרה באחד עשר יום בחודש השני
.באבל חשבתי תירוץ ומצאתי דוגמת זה בתוספות במסכת ראש השנה
(י"א ע"א ,בד"ה אלא) .בגמרא (שם י' ע"ב) יש שתי דעות מתי נברא העולם ,רבי
אליעזר אומר בתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר בניסן נברא העולם,
ולמשל בפרשת נח שכתוב שהמבול ירד "בחודש השני בשבעה עשר יום
לחודש" (בראשית ז' י"א) ,רש"י כותב שלדעת רבי אליעזר הכוונה לשבעה
עשר בחודש חשון ,ולדעת רבי יהושע הכוונה לשבעה עשר בחודש אייר.2
ולכן אמרתי ככה :המסורת היתה שרחל אמנו נפטרה ב"אחד עשר יום
בחודש השני" ,ומה זה "חודש השני" זה תלוי במחלוקת רבי אליעזר ורבי
יהושע ,וא"כ המדרש שהסביר ש"כברת הארץ" פירושו בזמן שהארץ
חלולה ומנוקבת ככברה הסתיו עבר והשרב עוד לא בא ,זה לפי דעת רבי
יהושע והכוונה באחד עשר בחודש אייר ,אבל להלכה לדידן שהולכים
ברכה אחרונה על "לבן" ו"פריגוט"
.דוהוא חידש כמה הלכות בדברים של טעם מאד יפים .למשל בדין מי
שאוכל "לבן" או "פריגוט" וכדו' אם זה נחשב אכילה או שתיה ,כי אם
זה נחשב אכילה אז כיון שאוכלים את זה בכדי אכילת פרס דהיינו שבע
דקות ויש שם שיעור א"כ צריך לברך אחריו ברכה אחרונה ,ואם זה נחשב
שתיה אז צריך לשתות מזה רביעית בשיעור זמן רביעית כדי לברך ברכה
אחרונה ,וכיון שאוכלים את זה בכף לאט לאט א"כ לא צריך לברך אחריו
ברכה אחרונה .והרב עובדיה ע"ה אמר (עי' יבי"א ח"ח חאו"ח סי' כ"ה סוף אות
.3וכמו שיש גמרא (ראש השנה כ"ז ע"א) שאומרת" :כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך,
כמאן? כרבי אליעזר" ,כלומר התפלות שלנו ביום ראש השנה הולכות לפי דעת רבי אליעזר שבתשרי
נברא העולם ,למה? כי לפי מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע אדם הראשון נברא באחד בתשרי או
באחד בניסן ,וכיון שאנחנו אומרים בראש השנה שזה א' בתשרי "זה היום תחלת מעשיך" סימן
שנוקטים הלכה כמו רבי אליעזר.
.4והביא ראיה לזה מנעמן שכתוב עליו (בהפטרה של פרשת תזריע)" :ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו
כברת הארץ" (מלכים ב' ,ה' י"ט) ,ושם לא שייך לומר שהכוונה מנוקבת ככברה ,אלא הכוונה שהלך
מדה מסויימת (נגיד חצי קילומטר) וגיחזי רדף אחריו ואמר לו שבדיוק עכשיו באו שני תלמידים "תנה
נא להם ככר כסף" (שם כ"ב) ,ואמר לו נעמן" :הואל קח ככריים" (שם כ"ג) ,וחכמים אומרים שהכוונה
שיקח שני ככרות ,אבל הוא היה שקרן וגנב וקיבל אח"כ צרעת .והפלא הוא שהאבן עזרא (בראשית
ל"ה ט"ז) בפסוק של רחל אמנו "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" אמר ש"כברת הארץ" לא מופיעה
בעוד מקום בתנ"ך! אבל הוא שכח את הפסוק של נעמן ,כי כמה שאדם יהיה גדול שבגדולים והרי
אבן עזרא היה מספר אחד בדקדוק ,וכל התנ"ך היה מונח במח שלו ,אבל נעלם ממנו הפסוק הזה,
וזה יכול להיעלם מכל אחד.
.1יישר כח .כתוב בפסוק" :וישם רבִ ד הזהב על צוארו" (בראשית מ"א מ"ב) ,רב"ד ראשי תיבות "רבי
בנימין דג" ,ו"חותה" (בערבית) פירושו דג ,אז זה רבי בנימין חותה שליט"א (שהיה הרב המקדים).
.2וככה לאורך כל הפרשה שם כמו "בראשון באחד לחודש" (שם ח' י"ג) וכו' רש"י אומר שלפי דעת
רבי אליעזר זה תשרי ולפי דעת רבי יהושע זה ניסן .ואונקלוס בדרך כלל מתרגם את זה במלה אחת,
למשל "בראשון בארבעה עשר לחודש בערב תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ח) ,הוא מתרגם "בניסן",
כי מתי אוכלים מצות? בניסן ,וככה הוא מתרגם תמיד .אבל בפרשת נח הוא כותב "ירחא קדמאה"
או "ירחא תניינא" או "ירחא עשיראה" וכו' ולא אומר איזה חודש זה ,למה? כי כתוב שאונקלוס
היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע (מגילה ג' ע"א) ,אז איך הוא יכריע בין רבותיו?! ולכן הוא
מתרגם את המלה כמות שהיא ,וכל אחד ישבור את הראש לדעת איזה "ירחא" ומה זה "קדמאה"
וכו' .אבל לכאורה יותר מסתבר כדעת רבי אליעזר ,למה? כי לפני שירד המבול כתוב" :ויהי הגשם
על הארץ" (בראשית ז' י"ב) ,שהרי מתחילה ירד גשם ואח"כ כשלא רצו לחזור בתשובה ירד מבול,
ומתי יורד גשם? בחשון או באייר? בחשון ,ולכן יותר מסתבר שהמבול היה בשבעה עשר בחשון,
וזה מתאים לדעת רבי אליעזר.
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות
למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
1
כל הזכויות שמורות יו"ל ע"י מכון ארח צדיקים
שע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה
*הנכתב על אחריות העורכים בלבד
לשמוע
ניתן ר ישיר את
דו
בשיעורו של מרן
שי
ליט"א
ש קול ברמה.
בערוץ נאמן':
או ב'קול 079-
ש
מוצ"
17:18
17:16
17:16
17:19
ר" ת
17:52
17:56
17:50
17:54
מצא פשרה לזה ,מה הפשרה? להגיד "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת
כפי מנחת ערב" עד כאן .ואח"כ בדקתי בסידור "בית מנוחה" ,9ושם יש
רק את הפסוק "תכון תפלתי" וגו' ללא הפסוק "הקשיבה לקל שועי" וגו',
וככה צריך להיות.
ה' .וע"ע ח"ה חאו"ח סוף סי' ח"י) לא לברך כי יש ספק אולי זה שתיה .5אבל
הרב משה ע"ה (ברכת ה' ח"ב פרק א' הערה )51מצא הוכחה לזה מאות אחת
בהרמב"ם! מה ההוכחה? הגמרא (ברכות ל"ח ע"א) אומרת" :שתיתא" 6מה
מברכים עליה? מר אמר מזונות ומר אמר שהכל ,ולא פליגי הא בעבה
הא ברכה ,כלומר אם היא עבה מברכים עליה מזונות (כי יש בה טעם מיוחד)
ואם היא רכה מברכים עליה שהכל .והרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ג) שמביא
את הדין הזה כותב ככה" :העושה קמח שקלאוהו בתנור אם היה עבה
כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו מברך עליו מזונות" (ככה כתוב בהוצאות
הרמב"ם שלנו) ,ובשביל מה הרמב"ם כתב "שיהיה ראוי לאכילה וללועסו"?
הרי אם אוכלים אז בודאי שלועסים .אבל בכתבי היד וגם כמה חכמים
אחרים מעתיקים את הרמב"ם וכותבים "ראוי לאכילה וללועטו" (בטי"ת),
מה זה ללועטו? זה אוכל מיוחד שהוא לא קשה ולא נוזל ,וכמו "הלעיטני
נא מן האדום האדום הזה" (בראשית כ"ה ל') ,7ולזה התכוין הרמב"ם כאן
שאמר "ללועטו" ,8כלומר לא לשתות אותו אלא ללעוט אותו בכפית (וגם
בזמנם היו כפיות) ,וא"כ דינו כאכילה .ומאי נפקא מינה? מי שאוכל "לבן"
וכדו' יש לו שבע דקות לגמור אותו ,ואם גמר יברך אחריו בורא נפשות.
וכמה שהקשו על רבי משה בדברים האלה ושלחו מכתבים ופלפולים
וכו' (עיין ברכ"ה ח"ה – מכתבי תורה סי' ג' ובתשובת הרה"ג ר' חננאל כהן שליט"א
שם) ,אבל האמת יורה דרכו וזה דבר אמיתי .ושמעתי שאח"כ גם הרב
ע"ה חזר בו והסכים לזה.
הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל
.והערב י"ב בחשון זה יום הפטירה של הגאון רבי יהודה צדקה ע"ה,
שהיה ראש ישיבת "פורת יוסף" ,וקרוב משפחה של רבי יוסף חיים ע"ה
(נדמה לי בן אחותו) .והוא היה עניו מאד וצדיק ,וגם העמיד תלמידים מרוב
אהבה שנתן להם .והיה הפרש בינו ובין הרב עובדיה ע"ה עשר שנים
(שהרב צדקה מבוגר ממנו) ,וכל ספר שהרב היה כותב היה נותן לרב יהודה
צדקה ,ופעם אחת נתן לו ספר שו"ת חזון עובדיה על פסח ,ולמחרת
אמר לו :תודה רבה יישר כח וכו' ,שאל אותו הרב :מה קרה עכשיו? "מה
יום מיומים" (סנהדרין ס"ה ע"ב) מה הספר הזה מכל הספרים? אמר לו הרב
צדקה :בזכותך אני אוכל לאכול השנה את המצות שלי לאט לאט ,כי כל
שנה אומרים לנו שצריך לגמור שני כזיתים של מוציא מצה בשתי דקות,
ואיך אני אוכל בשתי דקות? אני נחנק! 10אבל עכשיו כתבת תשובה (שם
ח"א סי' כ"ד) שלא צריך לאכול אותם כ"כ מהר אלא אפשר בשמונה דקות,11
אז שיחררת אותי תודה רבה.
מיוחד בענוה בחכמה ובקירוב לתורה
אמירת "תכון תפלתי" במנחה של שבת
.זהרב כתב חידושים על התלמוד ,וקרא להם "קול יהודה" .וברוב הדברים
הוא כותב בקיצור כמו למשל :פירוש סוגיא זאת תמצא במהר"ם שיף,
וסוגיא זאת תמצא במהרש"א ,וסוגיא זאת תעיין בלחם אבירים וכדו' (ויש
מקומות שהוא מאריך כי זה שיעור ,מה שנקרא "חבורה" בשפה של הישיבות היום).
ולמה הוא לא כתב? כי בזמנו בישיבת פורת יוסף לא כתבו חידושים,
ורק הרב עובדיה ע"ה היה יוצא מן הכלל והיה יחיד ומיוחד שכתב הרבה,
ולכן צריך ללמוד לכתוב חידושים .12והרב יהודה צדקה ע"ה היה מיוחד
בענוה ובחכמה ,והחזיר אלפים לתורה ,שהיה הולך לבתים ואומר להם:
תשימו בניכם בתלמוד תורה!
.הויש עוד דברים אחרים ,למשל ביום שבת לפני מנחה אחרי קריאת
התורה כתוב בסידורים" :כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו ,תכון
תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב הקשיבה לקול שועי מלכי
ואלקי כי אליך אתפלל" ,ואילו אצלנו לא אומרים "תכון תפלתי" אלא
רק "כי לקח טוב" ,למה? רבי משה חשב ואמר כי כתוב "הקשיבה לקול
שועי מלכי ואלהי" ,והרי בשבת לא צועקים ולא עושים שועה ,ולכן הוא
.5ופעם לפני שנים הרב טהרני שליט"א אמר לי :אולי מפני שאוכלים בכף זה נחשב אכילה "כף
אחת עשרה זהב" (במדבר ז' י"ד) ,אבל יש לך הוכחה לזה?!
.6וכל העולם לא יודעים מה זה "שתיתא" חוץ מג'רבא ,כי שם יש אוכל מיוחד שנקרא "זמתה"
(ואולי מישהו מכיר אותו מהסבתא שלו) וזה השתיתא של הגמרא .ויש זמתה רכה מאד (ונקראת
"גרגורי") ויש יבשה .ופעם הבאה שהרב בא-גד ילך לג'רבא יבקש מהם את זה כדי שנדע מה זה
"שתיתא" של הגמרא ,והיום רק מתרגמים שזה שתיתא וזהו .וכתוב" :כי השתות יהרסון צדיק
מה פעל" (תהלים י"א ג') ,כלומר אם נשכח את השתיתא ("השתות יהרסון") אז נלמד גמרא ולא נבין
כלום ("צדיק מה פעל") .וגם אומרים שיש כאלה שיש להם בקיץ "חררה" שזה אבעבועות מהחום,
וה"זמתה" הזאת מרגיעה את זה.
.7וכשאנחנו קוראים את זה בתורה אנחנו לא יודעים מה זה "הלעיטני" ,אלא מסתכלים ברש"י
שכותב" :פתח פי ושפוך הרבה לתוכה ,כמאן דתנן מלעיטין את הגמל" ,ומבינים שהכוונה שעשיו
בא עיף "ויבוא עשיו מן השדה והוא עיף" (שם כ"ט) ,והשתטח על השטיח או על המחצלת ,ואמר
ליעקב :בוא תשפוך לי את האוכל (כמו ששופכים לגמל ממש ,כי הוא היה כמו גמל שנתן מכות לנמרוד
ונלחם הרבה וכו' ולכן הוא בא עיף) .אבל בספרד לא תירגמו ככה ,אלא תירגמו "הלעיטני " -אז'גמני",
וככה תירגמו בחו"ל ומסתמא ככה מתרגם רב סעדיה גאון (והיום לא יודעים לכתוב את זה וכותבים
לי "אזרמני" ברי"ש ,כי זה גימ"ל רפויה והיא נשמעת כמו רי"ש) ,ולפ"ז "הלעיטני" פירושה "הגמיאיני"
כלומר תשקה אותי .אבל הביטוי הזה לא מופיע בתנ"ך אלא רק פעם אחת ,למה? משום ש"נזיד
עדשים" זה מאכל מיוחד שאוכלים אותו בכפית אבל הוא לא קשה שלועסים אותו וגם לא נוזל
ששותים אותו ,וזה "הלעיטני".
.8ומנין לי לומר את זה? יש פיוט שנקרא "אזהרות" של אחד מחכמי ספרד באותה תקופה רבנו יצחק
בר ראובן (שהיה דור אחד אחרי הרי"ף ,ומחבר ספר "שערי שבועות") ,ושם הוא מביא שמי שאוכל דם
חייב כרת ,ואיך הוא כותב את זה? "לועטי הדם בחלליהם ,רעה תבוא אליהם" (מה זה בחלליהם? בחלל
הגוף ,כלומר אלה שאוכלים דם רעה תבוא אליהם) ,ומה זה הלשון "לועטי הדם"? כי בתורה כתוב "וכל
דם לא תאכלו" (ויקרא ג' י"ז) וכן "לא תאכל דם" (שם י"ז י"ב) ,ואילו במקום אחר כתוב "ודם חללים
ישתה" (במדבר כ"ג כ"ד) וכן "ואכלתם בשר ושתיתם דם" (יחזקאל ל"ט י"ז) ,וא"כ הדם הוא אכילה או
שתיה? אלא הוא באמצע לא אכילה ולא שתיה ,כי לא לועסים אותו וגם לא שותים אותו שהרי הוא
לא נוזל אלא סמיך ,ולכן רבנו יצחק בר ראובן השתמש במלים "לועטי הדם בחלליהם" .והרי אין
לו שום סיבה לומר "לועטי הדם" כי אין שם לא אלפ"א בית"א ולא משקל וכו' ,וא"כ הוא היה יכול
לומר "אוכלי הדם" או "שותי הדם" ולמה אמר "לועטי"? אלא מהסיבה הזאת.
וה"אזהרות" האלה אנחנו קוראים אותם בחג השבועות (וגם המרוקאים היו קוראים אותם ,אבל היום
הוכחה מהפרשה שהנפש נשארת אחרי המוות
.חבפרשת השבוע יש פנינים ומרגליות .התפארת ישראל (סוף סדר נזיקין)
כותב שהתורה רמזה לנו על השארת הנפש ,שהרי הכופרים אומרים
שאם אדם מת אז הוא נגמר ומי אמר שהנפש שלו נשארת? 13אז התורה
.9ויש גם סידור בית עובד ,אלו סידורים עם הלכות וחידושים ,של רבי יהודה שמואל אשכנזי ע"ה.
היום לא מכירים את הסידורים האלה.
.10וזה מזכיר את הפסוק במשלי" :נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור" (א' י"ב) ,כי הרבה
אנשים אוכלים את זה במהירות ואח"כ באים לידי סכנה וצריך להזמין אמבולנס שיקח אותם לבית
חולים ,וכי ככה זה ליל פסח? ליל שימורים או ליל אמבולנסים? מה קרה?!
.11כי לפי השיעור המינימאלי של כף החיים (סי' ר"י ס"ק ח') כל כזית הוא ארבע דקות ,וא"כ שני
כזיתות זה שמונה דקות .ולפי דעתי אפשר להוסיף יותר ,משום שלא אוכלים מצה במהירות אלא
כדי אכילת פרס וזה שיעור אכילת שלש ביצים ,וכי יש אדם שאוכל שלוש כבצים מצות בארבע
דקות?! ומה שכף החיים אמר ארבע דקות הוא מדבר על אכילת לחם בכל השנה ולא על מצות.
ואיך אני זוכר את כף החיים הזה? כי בחו"ל אבא היה אומר כל שנה "ארבע דקות לכזית" ,ומאיפה
הוא לקח את זה? מכף החיים שם (ובחו"ל לא היינו יודעים שום דעות אחרות חוץ מכף החיים" ,בלתי
אל המן עינינו" (במדבר י"א ו') .פעם אשכנזי אחד אמר לי :אני קונה לבן שלי מתנה לבר מצוה שלו ספר
"כף החיים" ,שאלתי אותו :למה? אמר לי :זה "כיף החיים" ,זה עושה לך כיף ,כי הכל מסודר והוא גם
מביא לך קצת קבלה ורמזים ומוסר ודרך ארץ וכו' משהו מיוחד ,רק שלא יודעים את הערך שלו .ואמנם
המשנה ברורה מפרש טוב מאד אבל לפעמים הוא מעבד את הדברים בסגנון שלו) ,והיינו צריכים להגיד
תודה רבה שכרגע אין לנו קרבן פסח ,כי א"כ היינו צריכים לאכול כזית מצה וכזית מרור וכזית פסח
ולגמור את הכל בכמה דקות! ואדם לא היה יכול לעמוד בזה .אבל הרב עובדיה ע"ה בשו"ת יחוה
דעת (ח"א סי' י"ז) כותב שהדעות נעות בין ארבע דקות לתשע דקות (ארבע ,שש ,שבע ,שבע וחצי,
שמונה ,תשע .וע"ע בשו"ת חזו"ע (ח"א סי' כ"ד) שהביא עוד שיטות בזה עד י"ג דקות) ,אז הוא לקח את
הממוצע שזה שבע דקות וחצי.
.12והרב חיד"א ע"ה אומר שאפילו דיבור קטן שיש לך אל תזלזל בו ותכתוב אותו .והוא עצמו יש
לו ספרים כמו למשל "חומת אנך" "נחל קדומים" שכותב בהם כל חידוש ואפילו משהו קטן ראשי
תיבות וגימטריאות וכדו' ,כי כל מלה בתורה היא נפלאה! והוא מביא משל על זה ,שאחרי שאתה
גומר לבנות בנין אתה מסתכל אם יש איזו אבן קטנה שהמקום שלה כאן או אבן גדולה שהמקום
שלה כאן וכו' ,כי כל דבר יש לו את המקום שלו .וככה גם בתורה שהיא מלאה כ"כ בפנינים ומרגליות.
.13אבל לאט לאט הם מתחילים להבין את זה ,כי הם רואים שיש "מוות קליני" ויש "גלגול" ,ובהתחלה
הם לא היו מאמינים בגלגול עד שהתברר להם שזה קיים .ורק לפני חודש בערך פורסם על אדם אחד
שקיבל מכה בראש והיה בלי הכרה ,ולקחו אותו וטיפלו בו ואחרי כמה שבועות חזר להכרה שלו,
אבל הוא התחיל לדבר בשפה אחרת ,כלומר לפני כן דיבר אנגלית ועכשיו התחיל לדבר ספרדית!
מעט מאד אנשים קוראים את זה ,ומי קורא את זה היום? רק אנחנו שיש לנו מנגינה כ"כ יפה לזה שמושכת
את כולם .ולא רק זה אלא גם בחתונות בג'רבא וגם בחתונות אצלנו בישיבה קוראים שני קטעים מתוך
האזהרות האלה" ,טיהרם וקיבל האב קדושי בתו להשיאה" וכן "פניך אחותי כלה הראיני והשמיעיני
קולך") .והפיוטים האלה כ"כ יפים ,למה? כי כל בית הוא מביא כמה מצוות ומסיים בפסוק מסויים
(ופעם כתבו עליהם ב"בר אילן" מאמר שלם ,ולקחו מאמר שכתבתי ב"אור תורה" והשתמשו בו) ,והוא
משלב את הפסוקים בצורה מיוחדת .ופעם הוא כתב להיזהר לא לשתות מים מגולים ולא לאכול
בשר שנתעלם מן העין ,וסיים בפסוק "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" (ישעיה נ"ח
ז') ,כלומר אם תראה מים ערומים ומגולים תכסה אותם כי אחרת מחר תצטרך לשפוך אותם ,וכן
מהבשר שלך לא תתעלם כי בשר שנתעלם מן העין אסור .וכן על זו הדרך.
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>
2
למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
לבן יחיד שלו שנולד בגיל מאה?! ולמה לא יחכה עוד קצת עד שיגדל?!
יש לך הוכחה גדולה מזאת?!
כתבה את זה כמעט בכל פרשה .והראיה מפרשת בראשית :כתוב שם
"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (בראשית ד' י') ,והרי הבל נהרג
אז מה יש לו לצעוק?! והקב"ה צריך לומר לקין רק שמגיע לו עונש אבל
מה זה "קול דמי אחיך צועקים אלי"?! אלא ודאי שהנפש עדיין נשארת
(אבל עדיין אתה יכול לדחות שזה רק דרך משל כאילו הנפטר צועק אלי) .ועוד ראיה
מפרשת נח :שכתוב שם "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (שם ט' ה'),
מה הפירוש? זה המאבד עצמו לדעת ,והקב"ה אומר שההורג את עצמו
לא יחשוב שהוא ברח מן העולם (והיום יש אנשים שנמצאים בצרות והורגים את
עצמם רח"ל) ,אלא אני אדרוש מכם את זה .ולכאורה מה ידרוש? הרי אדם
מת! אלא מוכרחים לומר שהנשמה נשארת .וראיה שלישית מפרשת
השבוע לך-לך :שכתוב שם "וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו
ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" (שם י"ז י"ד) ,ומתי אדם חייב
כרת שלא עשה ברית מילה? אם הוא לא עשה בזמנה אלא מאוחר יותר
הוא רק איחר את המצוה אבל הוא לא חייב כרת ,אלא מתי חייב כרת?
אם מת בלא מילה (עיין רמב"ם פ"א מהלכות מילה ה"ב)! זאת אומרת שכוונת
הפסוק שערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ומת בלי מילה ונכרתה
הנפש ההיא מעמיה ,והרי אם הוא כבר מת אז מה נכרתה?! אלא הכוונה
שיש לו כרת בשמים .אלו ההוכחות שהביא התפארת ישראל.
17
לעשות "עירובי חצירות" פעם בשנה
.יהבן איש חי על הפרשה (ש"א פרשת לך-לך הי"ט) כותב :מצוה לעשות
עירובי חצירות פעם אחת בשנה .מה זה עירובי חצירות? אם כל השכנים
שלך שומרי שבת ,ואתה רוצה לטלטל במדרגות של הבנין ,צריך לעשות
"עירובי חצירות" .ואמנם יש אומרים שאפשר לסמוך על העירייה כי אם
ח"ו תהיה מלחמה היא תוכל להכניס חיילים לבתים ,אבל עדיף שכל
אחד יעשה עירוב חצירות לכל הדיירים פעם אחת בשנה מפסח לפסח.
ומתי תעשה את זה? שבוע לפני פסח .ואיך תעשה? תקח שתי מצות ותן
למישהו שיזכה בהם ,ותברך "על מצות עירוב" ותאמר "בזה העירוב יהיה
מותר לנו לטלטל מהבית לחצר ומהחצר לבית ולמדרגות ולגג" וכו'.18
ויאמר לדיירים שאנחנו מניחים את העירוב בבית הכנסת הגדולה .ואם
אדם עושה את זה בבית ,ישים אותו במקפיא בבית ,וככה כל השנה כולה
הוא ישאר טוב מאד .ואח"כ לקראת פסח בשנה הבאה הוא כבר לא ראוי
כ"כ לאכילה אז אתה יכול להוציא אותו ,אבל תכין מיד עירוב חדש כי
אם לא תכין אז תשכח את זה.19
הוכחה מהפרשה שהתורה מן השמים
"ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום"
.טובפרשת השבוע לך-לך אנחנו לומדים גם שהתורה מן השמים .14איך
לומדים? ה' אומר לאברהם אבינו :תמול את הבן שלך בגיל שמונה ימים!
והרי זה הבן היחיד שלו שנולד לו לגיל מאה שנה ,וכי יש אדם שיסכן את
הבן היחיד שלו שנולד לו בגיל מאה וימול אותו בגיל שמונה ימים? אלא
התברר בימינו (בשנת 1950ע"י גוים) שהזמן האידיאלי ביותר לקרישת הדם
זה היום השמיני להולדת התינוק! ואילו לפני כן הקרישה היא לא טובה,
ואם היינו עושים את המילה ביום השביעי זה היה מסוכן ,ואם היינו עושים
בתשיעי ובעשירי וכו' זה היה בסדר אבל פחות ,כי הקרישה הטובה ביותר
של 110%זה ביום השמיני ללידה! (וזה כתוב בחוברת "ניצוצות" מס' 8עמ' 22
של הרב משה גרילק שליט"א ,ושם הוא הביא את המקורות לזה) .15ובואו נראה :הרי
התורה בכל מקום מחבבת את המספר "שבע" ,כמו שבע שמיטות ,שבע
שבתות ושאר החגים שבעה ימים (חוץ מחג אחד "שמיני עצרת") וכו' ,אז למה
כאן בברית מילה התורה העדיפה את היום השמיני? אלא הקב"ה יודע
שהדם נקרש הכי טוב ביום השמיני ,ולכן הוא אמר ככה לאברהם אבינו
והוא קיבל את זה בלי לשאול שאלות! 16וכי יש אדם שיעשה דבר כזה
.איבמשנה בפרק הראשון של שבת (משנה ד') כתוב" :ואלו מן ההלכות
שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו ,נמנו ורבו בית
שמאי על בית הלל ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום" .מי שיקרא את
המשנה יחשוב שהמשנה מפרטת את שמונה עשר הדברים ,ואלו ההלכות
שמובאות במשנה הבאה (משנה ה') :אין שורין דיו וסמנים וכרשינין וכו'.
אבל שם רואים רק כמה הלכות ואיפה שמונה עשר דבר? אלא הפירוש
הנכון של המשנה ככה" :ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום" והמשנה לא
הביאה אותם אלא סמכה על הברייתא (בגמרא שבת י"ג ע"ב) ,ומה זה "ואלו
מן ההלכות"? הכוונה להלכות שכתובות במשנה הקודמת (משנה ג') :לא
יפלה את כליו (כלומר שאדם בליל שבת לא יסתכל בבגדים שלו אולי יש בהם משהו
לא טוב) ולא יקרא לאור הנר וכו' ,שהם מן ההלכות האלה שמוזכרות
בברייתא שם.20
מילה ,אלא מה שאומר לך תעשה .והוא עשה ככה ויצחק אבינו חי מאה ושמונים שנה ,וכל עם
ישראל חי בזכות הדבר הזה.
.17וכמו שעושים הערבים שמלים את בניהם בגיל שנתיים שלש (ופעם הם היו מלים בגיל שש
ומתי הוא למד ספרדית? והרי היה בלי הכרה ,וכי למעלה בשמים יש שיעור ללימוד ספרדית? אלא
אין פירוש אחר ועל כרחך שהאדם הזה בגלגול שעבר היה מדבר ספרדית ,ובגלגול הזה שפת-האם
שלו היתה אנגלית ,אבל כשהמח שלו השתגע אז הוא נזכר במח שעבר והתחיל לדבר ספרדית .אז
אם יש גלגול בודאי שיש השארת הנפש.
.14וכדאי תמיד לתת הוכחות כאלה .ויש אנשים אומרים לי :למה אתה נכנס בענייני אמונה? אבל
אדרבה זו מצוה! וכתוב במשנה" :הוי שקוד ללמוד תורה -ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות פ"ב
מי"ד) .ולא הכוונה להתווכח איתם כי אפיקורוס המח שלו סגור ואין מה להתווכח איתו .ופעם הייתי
בבית חולים ,ובא אלי אחד (שהיה שמן וכפול ממני בשנים) ואמר לי :הבן אדם יצא מהקוף! אמרתי לו:
זו דעה ישנה לפני חמשים שנה וכבר עבר עליה הכלח ,אמר לי :לא ,זו דעה מדעית! אז אין לי מה
לדבר איתו ,כי אלו אנשים סגורים שמאמינים בכפירה .אבל לפחות בשבילנו צריך לדעת את זה ,ויש
אנשים שמתפללים ולומדים אבל הם לא מאמינים (רק בשביל ה"שידוכים" במלעיל) .ולכן אדם צריך
להבין שכל דברי התורה אמת ,והתורה אמרה שהאדם לא יצא מהקוף! אתם רוצים הוכחה פשוטה
לזה? הרי הקוף יש לו זנב ,אז מתי הוא החליט לכרות את הזנב שלו? לפני מליוני שנים החליטו
הקוף והקופה שזנב זה לא יפה ,והלך הקוף ומצא עץ חד וכרת לקופה את הזנב ,וגם היא עשתה לו
ככה .ובדור הבא עוד פעם הקוף והקופה נולדו עם זנב וכרתו את הזנב שלהם ,אבל הנה בני אדם
נולדים בלי זנב! אלא הם אומרים שבמשך כמה דורות עשו כן ולכן הזנב נכרת לגמרי ,אבל בואו
תראו הוכחה שזה לא נכון ,כי הנה אצלנו היהודים מלים את בניהם זה אלפי שנים ,וכי אצל היהודים
יש ילדים שנולדים מהולים יותר מהגוים? לא! אלא כולם אותה סטטיסטיקה ,וכמו שאצל אומות
העולם יש תינוק אחד מתוך מאה שנולד מהול ככה גם אצל עם ישראל ,זאת אומרת שלא עזר כלום
מה שאנחנו מלים את הילדים .אבל בואו נעזוב את זה ,הרי הקוף יש לו ארבע רגלים ולמה הבן אדם
הולך על שתי רגלים? אלא צריך לומר שהאדם מורכב גם מ"פינגויין" שהוא הולך על שתי רגלים.
אבל עדיין קשה כי הקוף והפינגויין הם לא מדברים ואיך הבן אדם מדבר? אלא ודאי שהוא מורכב גם
מ"תוכי" שהוא מדבר ,וא"כ נמצא שהאדם מורכב משלשה דברים :קוף-פינגויין-תוכי .ולכן אדם הולך
ל"קופת חולים" ,כי "קופת" ר"ת "קוף פינגווין תוכי" ...אלו ההבלים והשגעונות שלהם! ופעם שאלו
את מי שאמר את זה "דרוין" :האם אתה יכול להסביר את ה"עין"? אמר להם :העין משגעת אותי! וכי
רק את העין אתה לא יכול להסביר? ואת ה"ד.נ.א" אתה יכול להסביר?! אלא הכל שטויות והבלים.
.15ופעם הייתי באיזה בר מצוה ואמרתי את זה ,והיה שם זבולון המר ז"ל (שר החינוך לשעבר) ושאל
אותי :איפה זה כתוב? אמרתי לו :בחוברת "ניצוצות" ואני אשלח לך את זה ,שאל אותי :איך אתה זוכר
את המקור? אמרתי לו :מילה זה ביום השמיני אז חוברת מס' ,8ויש כ"ב אותיות בתורה אז עמ' .22
.16איך אמר אבן עזרא? "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז א') -שלא תשאל למה עושים
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>
ושבע .אבל אז החברים שלו היו אומרים לו שמחר עושים לו מילה ,והוא היה בורח עד שהם תופסים
אותו בכח ,הוא רץ והם רצים ,וזה היה משאיר לו טראומה לכל החיים) ,אבל אצלנו מלים כשהוא תינוק
בן שמונה ימים ומיד הוא שוכח את זה ,רק שרים לו קצת ונותנים לו מיץ ענבים והוא נרגע .ופעם
מרשעת אחת מגרמניה באה לרב מצגר שליט"א ואמרה לו :נכון שאתם משקים את התינוק יין כדי
שלא ירגיש בכאבים? והוא ענה לה :זה לא יין אלא מיץ ענבים .ופעם כתבתי לו :למה לא תענה לה
"כמה אתם השקתם יין לאותם תינוקות שהכנסתם לכבשונות"? נבלים שכמותכם ,אתם תדברו על
מצות המילה? שיילכו וימחקו מן העולם ,רשעים נבלים וארורים! וגם במשפחת המלוכה באנגליה
מלים את כל הזכרים ומביאים מוהל יהודי (יש שאלה אם מותר לעשות את זה) .אבל לא רק שאין שום
סכנה במילה ולא רק שהיא בריאה ,אלא אומרים גם שאלה שעושים מילה אין להם את המחלה
(סרטן) שם ,ולכן זה מצוי הרבה אצל הנוצרים ופחות אצל הערבים אבל אצל היהודים זה בכלל לא
קיים ,כי התורה נותנת לך בריאות ,נותנת לך חיים ,ונותנת לך הוכחה שהיא מן השמים ,רק שבני
אדם לא יודעים להעריך את זה.
.18וגם במדרגות צריך לפעמים לטלטל דברים ,שהרי הוא יוצא מהבית ושם את המפתח באיזו
פינה שם (למשל בארון חשמל ,רק שצריך לכסות אותו משום "עינא בישא") ,אבל איך תוכל לעשות
את זה? לכן עושים את העירוב הזה.
.19ופעם קרה לנו דבר כזה ששכחו להכין עירוב חדש ,ובאותה שנה פסח חל בשבת ונמצא שטלטלנו
במדרגות כרגיל ,אבל זו בעיה כי העירוב נגמר ונאכל "ומת או נשבר או נשבה אין רואה" (שמות כ"ב
ט') ,ולכן מיד כשאתה לוקח את העירוב הישן תחדש אותו.
.20ולמה המשנה לא הסבירה את כל השמונה עשר דבר? כי יש כלל שהרמב"ם כותב (בפירוש
המשנה למנחות פרק ד') שהתנא לא לימד אותנו איך עושים ציצית ותפלין אלא רק כתב שתכלת
אינו מעכב את הלבן ושהלבן אינו מעכב את התכלת (מנחות ל"ח ע"א) ,וארבע פרשיות בתפלין
אפילו כתב אחד מעכבן (שם כ"ח ע"א) ,איפה הפרטים? אלא הם היו ידועים בימיהם והתנא לא אומר
דבר שהוא כבר ידוע .וגם כאן כנראה ידעו כבר את הח"י דברים ,ולכן התנא לא הביא אלא רק את
השנים האלה שנשארו גם בימינו.
היה בימינו חכם אחד רבי יום טוב שוורץ ע"ה ,ובגיל שמונה עשרה (פחות או יותר) הוא היה בשואה,
והיה שם יהודי שמחלק לכולם מרק דלוח של תפוחי אדמה ,ובא לרב שוורץ ואמר לו :אם תדע את
השמונה עשר דבר שבמסכת שבת בעל פה אני אתן לך קליפות של תפוחי אדמה! הוא אמר לו את
כולם בעל פה וההוא נתן לו קליפות של תפוחי אדמה .ואח"כ אמר" :בזכות שידעתי ח"י דבר בעל פה
קיבלתי קליפות ונשארתי בחיים" ,וחי שמונים שנה .והוא למד בישיבת "חכמי לובלין" של רבי מאיר
שפירא ,וחיבר ספר "מענה לאגרות" שזה קושיות על הרב פיינשטיין (ולכן קרא לו "מענה לאגרות"
3
למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
מה הפירוש "שמא יטה"?
למעלה נשרפת ונעשית שחורה וצריכים לחתוך לה את הראש ,וזה נקרא
בלשון הגמרא (ביצה ל"ב ע"ב) "מוחטין את הפתילה" .24ומרן אומר שאע"פ
שבנר שעוה אין חשש שמא יטה אבל יש בו חשש שמא ימחוט ויחתוך
את הפתילה השחורה מלמעלה ,ולכאורה איך מרן מחדש גזירה מדעתו?
אלא יש כאן שאלה :אדם שמוחט בשבת משום מה הוא מתחייב? מבעיר
או מכבה? או שהוא מבעיר כי כשהוא מוריד את הפתילה השרופה ממילא
הפתילה האחרת דולקת יפה ,או שהוא מכבה כי בפתילה השרופה יש
קצת נר ואתה מכבה אותה .מאי נפקא מינה? אם תאמר שאנחנו גוזרים
מטעם מכבה א"כ נמצא שמרן הוסיף גזירה מדעתו ,כי הגמרא אמרה
"שמא יטה" ומי שמטה חייב משום מבעיר ובא מרן ואומר "שמא יכבה"
וא"כ זו גזירה חדשה ,אבל אם תאמר שאנחנו גוזרים מטעם מבעיר א"כ
מרן לא חידש גזירה מדעתו ,כי גם שמא יטה וגם שמא ימחוט שניהם
מטעם מבעיר .והרב עובדיה ע"ה (בשו"ת יביע אומר ח"א סי' ט"ז אותיות ו'-ח')
הביא מקורות רבים שמי שמוחט חייב משום מבעיר ,וממילא אין בדברי
מרן גזירה חדשה.
.ביואחת מההלכות האלה זה שלא יקרא לאור הנר בשבת ,למה? "שמא
יטה" .ואנחנו לא מבינים מה זה "שמא יטה" ,אבל רש"י ע"ה כשמתאר דבר
הוא מתאר אותו כ"כ יפה ,ואין חכם שיכול לתאר דבר כמוהו ,21וכאן בגמרא
(שבת כ"ג ע"ב ,בד"ה שתי) הוא מתאר לך את הנר שהיה בזמן חכמים ככה :הנר
היה מחרס שטוח ,ויש בו נקב מצד אחד שבו מכניסים את הפתילה ,ויש לו
עוד נקב דק מלמעלה שיש בו מקום בית קיבול ,ומה עושים בזה? שופכים
שם את השמן והוא יורד דרך הנקב הקטן עד שהצלחת למטה מתמלאת
שמן ,ואז הפתילה שואבת את השמן .אבל לפעמים השמן מתייבש ונגמר
אז מה עושים? מזיזים קצת את הצלחת בשביל שהפתילה תשאב שמן.
ולכן יתכן שאדם ילמד בשבת ועוד לא סיים את הענין ,והנה האור לא
מאיר לו טוב ועומד ליכבות ,אז הוא עלול לבוא ולהטות את הנר כי ישכח
שהיום שבת ,22וזה פירוש המשנה "שמא יטה".
"כמה גדולים דברי חכמים"
.גיהגמרא (שבת י"ב ע"ב) מספרת שרבי ישמעאל אמר :אני אקרא ולא אטה
כי אני יכול להיזהר ,והנה פעם אחת קרא לאור הנר והיה חסר לו שמן
ושכח והטה ,אז אמר "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור
הנר" .הגר"א (ספר דברי אליהו פרשת שופטים ,הובא במהר"ץ חיות בשבת שם) שואל:
מה זה "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר" ,היה צריך
לומר כמה גדולים דברי חכמים שאסרו את זה .ותירץ תירוץ נחמד מאד,
שבמשנה כתוב "לא יקרא לאור הנר" ולא כתוב את הטעם שאסור ,ואילו
בברייתא כתוב את הטעם "לא יקרא לאור הנר שמא יטה" ,ולמה טעה
רבי ישמעאל? בגלל שראה את הטעם "שמא יטה" ואמר אני אקרא ולא
אטה ,ולכן אח"כ הוא אמר כמה גדולים דברי חכמים של המשנה שאמרו
לא יקרא לאור הנר ולא הביאו את הטעם ,כי לפעמים אתה אומר טעם
ובזה אתה גורם מכשול לאנשים.23
לא מצאנו גזירה "שמא יכבה"
.זטולפי זה אין לגזור בחשמל שמא יכבה את האור אחרי שגמר את
הלימוד ,כי לא מצאנו גזירה כזאת ,למה? כי חכמים אמרו בנר רגיל
שלהם "שמא יטה" ומרן כתב בנר שעוה "שמא ימחוט" והרי בין יטה
ובין ימחוט זה משום מבעיר ,וא"כ כיון שלא שייך שמא יבעיר בחשמל
אז אין לגזור בזה .ואם תאמר שמא יבעיר וידליק עוד אור ,זה לא מסתבר
שהרי הוא מתעמק בלימוד ועד שיילך להדליק כבר יזכור שהיום שבת,
אז לא חוששים לזה.
יש חכמים שהחמירו באור החשמל
.זיוהיו חכמים שחששו גם בחשמל ,וכמו שכתוב בספר "פאר הדור"
שהחזון איש חשש גם בחשמל .והיום הרב קנייבסקי שליט"א לומד לאור
הנר (כי הוא לא משתמש בחשמל כיון שזה נעשה בחילול שבת) .25ופעם בא אליו
יעקב אשר (ראש העיר לשעבר) ואמר לו :יש לי עצה בשביל הרב ,הרי יש לנו
את האור של העירייה (ויכול להיות שזה נעשה עם גנרטור וזה בסדר) אז הרב יישב
שם ויקרא באור חזק וטוב ולמה יקרא לאור הנר? אמר לו הרב :אני חושש
שמא יכבה ,אמר לו :זה רחוק ממך ,אבל זה לא עזר כלום כי כתוב בגמרא
(שבת י"ב ע"ב) שאפילו אם הנר גבוה שתי קומות יש חשש שמא יטה ,ולכן
אמר לו :אני ממשיך עם הדרך שלי .ואבא ע"ה היה ג"כ מחמיר בחשמל
(עי' שו"ת איש מצליח ח"א סי' ל"א) ,והוא סיפר שבג'רבא לא היו מדקדקים כ"כ
בקריאה בתורה ,26אבל כשבא לתונס ראה שהם כ"כ מדקדקים עד שמי
שיעשה שגיאה קטנה בולעים אותו ,27ואבא רצה ללמוד את זה ,וכשהיה
צריך לקרוא בתורה בשבת לא היה לו זמן להכין את הפרשה במשך כל
השבוע כי הוא היה עם התלמידים ,אז היה מכין את הפרשה בליל שבת
לאור הנר (ואמא ע"ה היתה שומרת עליו שלא יטה) .28וגם רבי כלפון ע"ה היה
מחמיר בחשמל (שו"ת שואל ונשאל ח"א סי' ע"ו).
לקרוא לאור החשמל
.דיויש לנו שאלה בחשמל :האם חוששים שלא לקרוא גם לאור החשמל?
ואמנם אין בזה חשש "שמא יטה" כי אין שם מה להטות ,אבל אולי נחשוש
"שמא יכבה" כי יכול להיות שאדם ילמד ואחרי שיקום ויסגור את הספר
ישכח שהיום שבת ויכבה את האור.
לקרוא לאור נר שעוה
.וטואיך פושטים את השאלה הזאת? מרן בבית יוסף (סי' ער"ה) מביא
שאלה בנר שעוה ,שבזה אין חשש של הטיה רק שלפעמים הפתילה
תשובות על אגרות משה) ,והיה חכם גדול אבל לא ידע לדבר בעדינות .ופעם כשהוא נפטר והביאו
אותו לישראל ,אמרתי לבנים שלו :תוציאו עוד פעם את הספר שלו מחדש אבל בלי הביטויים הקשים,
כי הוא היה תלמיד חכם גדול ,רק שצריך לדבר בעדינות כלפי גאון הדור ,ולכן אפשר להוריד את כל
המלים הקשות והעקיצות "מסכת עוקצין" ,כי הספר הזה הוא טוב .ופעם כמה שוטים כתבו שהרב
עובדיה תמיד דוחה אותו ,אבל זה לא נכון אלא הוא תמיד מסכים לו ולפעמים הוא מוצא בו הערה.
.21איך אנחנו יודעים את זה? בפרשת תרומה רש"י מתאר לך את הארון ואת השלחן ואת המנורה
ואת המשכן ואת היריעות ואת הקרשים וכו' ,והוא לא הוצרך אף פעם לציור אלא הוא מתאר רק
במלים ,ואם לא הבנת תחזור עוד פעם על המלים ותראה שאתה מבין כל מלה! ולכן מה ההפטרה
של תרומה? "וה' נתן חכמה לשלמה" ,כי זו חכמה מיוחדת שיש לרש"י (רבנו שלמה יצחקי) שיכול
להסביר את הכל במלים בלי שיעשה ציורים.
.22ויש סיפור שכתב רבי יוסף משאש ע"ה על אחד שהשתקע בלימודו עד שהוא חלם ושכח שהיום
שבת ,מה הסיפור? היה תלמיד אחד שישב ולמד בליל שבת סוגיא בעירובין והתקשה בה ולא הבין
אותה ,אז לקח את הנר בידו והלך עם הגמרא לרב שלו ואמר לו :הרב תסביר לי את זה ,אמר לו הרב:
שבת! אמר לו התלמיד :זה לא שבת זה עירובין ...אמר לו :מה עירובין? היום שבת! התלמיד שם לב
שהוא התעמק בסוגיא והמח שלו שכח שהוא נמצא ביום שבת .ויש סיפור חסידי הפוך :האשכנזים
נוהגים להניח את הפמוטים של שבת על השלחן (ואנחנו לא עושים ככה ,כי הרב האר"י אומר "אסדר
.24והיום החיו את המלה "ימחוט" ,ואפילו למטפחת של האף קוראים "ממחטה" .ופעם שמעתי
בחו"ל את המלה הזאת "ממחטה" ,ואמרתי :מה הפירוש ממחטה? למחוט את האף? אבל התברר
שככה אומרים בערבית שלנו בחו"ל (ומסתמא גם בערבית ספרותית אמיתית) שאדם מנקה את האף
קוראים לזה "ימכוט" ,וזה בדיוק כמו הגמרא "מוחטין את הפתילה" כי כמו שאדם מוחט את הנר
ומעביר את המקום השרוף למעלה ,ככה כאן הוא מוחט את האף ומוריד משם את הדברים הלא טובים.
.25ויש לו נכד שיהיה בריא שיושב על ידו ושומר עליו שלא יטה (כי חייב לשמור לפי ההלכה) ,ולפעמים
הוא היה רוצה לנסות את הנכד אם נרדם אז היה מתקרב לנר כאילו שבא להטות ,והנכד רואה את
זה ואומר לו מיד :סבא סבא ,אז הוא חוזר ללמוד ...ולא שבאמת הוא מתקרב לנר אלא הוא עושה
בכוונה לבדוק אם הנכד משגיח עליו כמו שצריך או שהוא "משגיח מן החלונות" והעינים שלו סגורות.
.26ופעם הם היו מדקדקים יותר מדי עד שאמרו שלא יספיקו ככה ללמוד גמרא בעיון ופוסקים וכו',
ולכן היו לומדים שנה שנתיים קריאה בחומש ומיד עולים ולומדים גמרא ,ולכן לא היו מדקדקים
כ"כ באותיות בין ה"א לאל"ף ובין תי"ו לטי"ת וכו' ,אלא הכל אותו דבר אצלם.
.27ומי שיקרא פרשת ויקהל שכתוב שם "את המשכן את אהלו ואת מכסהו" (שמות ל"ה י"א),
ואם יאמר את (אל"ף צירי) המשכן יעירו לו מה קרה לך? הרי המלה "את" במקף והאל"ף בסגול וזה
תנועה קטנה ,אז היא צריכה להיות תכופה ,ואח"כ בהמשך הפסוקים יש שם את ואת ,צריך לומר
אחד בסגול והאחד בצירי ,וככה היו מדקדקים בכל דבר בקריאה.
.28וכל יום ששי אמא היתה באה אליו ושואלת אותו :איך הפרשה של השבת ארוכה או קצרה? אם
אומר לה קצרה אז היא יודעת שעוד חצי שעה נתחיל את הסעודה ,ואם אומר לה שהיא ארוכה (כמו
"מטות מסעי") אז היא יודעת שהיא צריכה לשמור עליו הרבה זמן ,כי הוא היה קורא וחוזר הרבה
על הפרשה .והוא לימד אותנו שאסור לעשות שגיאה הכי קטנה ,וזה היה החינוך שלנו! וכדי שלא
לדרומא מנרתא דסתימא ,ושלחן עם נהמא בצפונא ארשים" ,וא"כ המנורה בדרום והשלחן בצפון ולא
שהמנורה על השלחן) ,ובא חסיד ולקח את הפמוט מעל השלחן של האדמו"ר והלך לחפש משהו,
קרא לו האדמו"ר ואמר לו :איך אתה מעז לקחת את הפמוט מהשלחן שלי? אמר לו החסיד :סליחה,
והחזיר את הפמוט .אח"כ אמר לו האדמו"ר :אתה לא יודע שהיום שבת? החסיד נזכר ונבהל ואמר
לאדמו"ר :שכחתי מהשבת ,אבל למה הרב לא אמר לי שהיום שבת? אמר לו :אם הייתי אומר לך
שהיום שבת היית נרתע וזורק את הפמוט ברצפה ומכבה אותו ,ונמצא שעשית איסור טלטול
וכיבוי ,ולכן אמרתי לך רק איך אתה מעז לקחת את הפמוט" ,מעז ומעז" (בבא קמא ק"ז ע"א) ,ואחרי
שהחזרת אותו לשלחן אמרתי לך שהיום שבת .כי כל דבר צריך לעשות אותו בזהירות ובחכמה רבה.
.23ואח"כ אמר "כשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה" ,מה זה חטאת שמנה או רזה? שמעתי
ממורי ורבי פירוש ע"פ החקרי לב (ח"א חאו"ח סי' ב') ,שהרי היום כל אחד שחייב להביא חטאת הוא
יכול לקרוא פרשת חטאת ולתת כופר לצדקה ,אבל זה רק קריאה בעלמא ,ולכן רבי ישמעאל אמר
שכשייבנה בית המקדש אני אביא חטאת ממש ,ולזה הוא קורא "חטאת שמנה".
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>
4
למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
שהמכשול מצוי גוזרים גזירות מדעתנו
הרב כתב בקיצור שאסור ולא הזכיר שיש מקום מותר ויש מקום אסור,
למה? כי אי אפשר לתת היתר כזה לכל אחד( 31ככה הרב כתב וגם אמר בעל
פה) .32ואפילו שעדיין יש מקום להקל בזה 33הרב אוסר להלכה כי אי אפשר
.ח יודברי הרב ע"ה ברורים שאין לגזור בחשמל "שמא יכבה" ,אבל הרב
מוכיח את זה ואומר שאין גוזרים גזירות מדעתנו (ביביע אומר שם) .והרבה
לוקחים את הכלל הזה כחוקה "אין גוזרים גזירות מדעתנו" ,ואפילו אם
אתה רואה שהמכשול שכיח ומצוי אסור לך לגזור ,למה? כי רק חכמי
התלמוד ואולי גם הגאונים יכולים לגזור גזירות ,ואילו אנחנו לא יכולים
לגזור מדעתנו כלום .אבל זה לא נכון ,כי אם הגזירה מצויה שכל אחד
יכול להיכשל בה אז אין ברירה ועליך לגזור .ואביא לכם דוגמא :אדם
הולך ברחוב וחוצה את הכביש ,תופס אותו שוטר ואומר לו :איך עברת
לא במעבר חציה? אומר לו :אני הסתכלתי ימינה ושמאלה" ,ימין ושמאל
תפרוצי" ,וראיתי שאין מכוניות אז חציתי את הכביש ,אומר לו השוטר:
אפילו שאין מכוניות חייב לעבור רק במעבר חציה ,כי אולי תקפוץ מכונית
מאיזה מקום ,אז הוא אומר לו :סליחה אל תשגע אותי ,אין גוזרים גזירות
מדעתנו ...מאיפה תבוא מכונית? מהשמים?! אומר לו השוטר :זה החוק!
אל תעשה חכמות .ואותו דבר גם בתורה ,שאם אתה רואה שהגזירה
מצויה עליך לגזור בזה.
לעשות גדרים בדבר הזה ,ואם התרת דבר אז תצטרך להתיר הכל ,ולא
תוכל לעמוד בזה .34וא"כ מה למדנו מהרב עובדיה? שאם הדבר שכיח אני
צריך להביא בחשבון שלא להתיר כדי שלא ייכשלו ,כי אם התרת דבר אז
תבוא להתיר עוד עשרים דברים כאלה.
ה
.31כי אם יבוא אדם להיכנס מי אמר שהוא טהור? ואם יבואו בנים אז יבואו גם בנות ,ואם תגיד
שלא יבואו בנות אז יגידו "הדרת נשים" שאתה עושה להן נדר ויצעקו כל נדרי ואסרי וחרמי וכו'
ואז כולם ייכנסו ,והרי לא תמיד הן טהורות ,ומה נאמר? הבנות לא ייכנסו והנשואות ייכנסו אחרי
טבילה והערב שמש ,איך תעשה דבר כזה?
.32וביביע אומר (ח"ה חיו"ד סי' כ"ו) הרב הרחיב יותר וכתב שיש מקום מותר ויש מקום אסור ,למה?
כי "יחוה דעת" זה לבעלי בתים שאין להם זמן ללמוד ,ואילו "יביע אומר" זה לתלמידי חכמים כי הוא
מסודר עם כל המקורות ובעיון .ופעם אמרתי רמז" :יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת"
(תהלים י"ט ג') ,כלומר מי שיש לו זמן ללמוד ביום כמו האברכים התלמידי חכמים אז ילמד "יביע
אומר" ,ומי יש לו זמן ללמוד רק בלילה כשהוא עיף וחצי נרדם אז ילמד "יחוה דעת" .ה ˆ ו ע „ ב ע ˜
˘חוללבהר
.33כי יש לנו את דעת הראב"ד (שם) שאומר שנגלה לו מ"סוד ה' ליראיו" שאין היום קדושה
שהראב"דמרן רבנו ע
הבית (ויש אומרים שזה רק דרך גוזמא והפלגה .ככה כותב הרדב"ז שם שאפילו אם היה ברור לו
ט"ז ע"א) ג"כ
(שבועות
ני˙ןוהמאירי
שמע את זה מסוד ה' ליראיו הוא לא היה מקבל כי לא בשמים היא).
"‡ורח ˆ„י˜ים" .
במכון
לה˘י‚
בהר הבית ,כי
כותב שיש הרבה נכנסים וסומכים על הדעה הזאת שאין היום קדושה
הלכהמ‚„ולי י˘ר‡ל( בנ
השכינה)‚ם
0527675204
ירו˘לים:
וא"כ אפשר
ועלתה "השכינה עלתה ויללה כי רבתה" (אומרים את זה בקינות של תשעה
לסמן˜„ו˘ה "מח˘
˙˘מי˘י
באב).חנו˙
˜:.‚.
עוזי‡ל
את המקום שאין בו כרת וייכנסו אליו אחרי טבילה והערב שמש בלי לעבור את הגבול של חיוב
.טיוהראיה לזה מהרב עובדיה ע"ה בכבודו ובעצמו :29הרב עובדיה ע"ה
‡˘ 0548410655ר ‡
כרת ,ואם תאמר אולי יבואו כאלה שאינם טהורים או אולי יעברו הלאה את הכרת" ,פן יהרסו אל ה'
אוסר לעלות להר הבית ,למה? כי הרמב"ם (פ"ו מהלכות בית הבחירה הי"ד)
לראות" (שמות י"ט כ"א) ,שמא כמו הראב"ד והמאירי שאין היום כרת בכלל.
אומר שקדושת בית המקדש קיימת גם בזמן הזה ,ומי שעולה להר הבית
.34וזה חוץ מהסיכון שיש בזה שנכנסים היום להר הבית ,כי הערבים משתגעים וכשהם רואים
חושב
מתחייב כרת .ומי שיקרא את הדברים בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' כ"ה)
יהודים מתפללים בהר הבית נדמה להם שעכשיו הם מורידים את המשיח .ורק אם באים תיירים
ואפילו יהודים לא אכפת להם ,אבל אם יהודי לוקח סידור ומתפלל אוי ואבוי .ופעם נהרגו יהודים
שהדברים כפשוטם שמי שעושה פסיעה אחת בהר הבית חייב כרת ,אבל
בהר נוף בגלל הדבר הזה! ולכן אסור לעשות את זה ,ומי שיאמר :אם לא נעלה להר הבית איך נביא
זה לא בדיוק כי יש מקום מסויים שרק משם והלאה חייב כרת ,30אבל
את המשיח? נענה לו :איך הבאנו את המשיח לפני אלפיים שנה? התפללנו! ולא צריך להתפלל דוקא
בהר הבית ,כי צריך לדעת שאפילו אם תתפלל בתוך מערה ה' שומע אותך ,וכמו שדוד המלך אמר
"מזמור לדוד בהיותו במערה תפלה" (תהלים קמ"ב א') ,ובמערה שם היו מסביב עכבישים ובכל זאת
יחזור הענין של ג'רבא שלא ילמדו גמרא בגלל תיקון סופרים ,לכן מגיל קטן מאד היה מתחיל איתנו
הוא התפלל .וכן יונה הנביא שהיה בתוך בטן הדג ולא התייאש והתפלל" ,ויתפלל יונה אל ה' אלקיו
בקריאה בתיקון סופרים ובגיל שש-שבע כבר עליך לדעת את כל התורה כולה עם הטעמים שלה,
ממעי הדגה" (יונה ב' ב')( ,ועשו על זה חידה" :ראיתי מת חי בתוך קבר חי ,הקבר מתגלגל והמת מתפלל",
והיינו חוזרים הרבה בלי סוף .והרווחנו בזה שהזכרון הוא טוב ,ויש חושבים שהזכרון בא מאליו ,וזה
וסיפורים על
מוסרים
הקבר
שהיה מת חי ,בתוך קבר חי זה הדג כי זה היה
הנביא
חדש!יונה
אלא זה
קבר חי?
מת חי
להיות
יכול
לא נכון אלא הוא בא משינון" ,ושננתם לבניך" (דברים ו' ז') .וחסידי חב"ד אומרים שצריך לשנן אתבשורה איך
חדש!
חדש!
ולומדיה.
התורה
אוהבי
לכל
חשובה
חומשי תורה
שלו והדג היה חי ,והקבר שזה הדג מתגלגל והמת שזה יונה הנביא מתפלל) .וכן דניאל חמשה
שהתפלל גם
הלימוד עד שהשינים יהיו לבנות מרוב חזרה ,וזה "ושננתם לבניך".
בגוב האריות (דניאל ו' כ"ג) ,כי בכל מקום שתתפלל לה' הוא ישמע אותך! מאת מרן רבי רחמים חי חוית
הכהן זצ"ל ותלמידו הגאון הגד
שלושים
הבאתי
ג')
(חלק
הישיבה
.29ולמה אני אומר את זה? כי בהקדמה למשנה ברורה של
היה שם
עושים?
חנינה סעדון זצ"ל
בוגיד
ופעם היה אסור לנו להיכנס לכותל המערבי במשך תשע עשרה שנה ,ומה היורבי
דוגמאות שהפוסקים גזרו גזירות מדעתם בדבר מצוי .וכמו למשל מה שכתוב בגמרא (פסחים ז' ע"ב)
יהודי אחד שמו ד"ר שז"ך -שלמה זלמן כהנא (ואבא שלו נקרא הרב דוד כהנא ,שהיה "אבי העגונות"
לשפה הצרפתית
שאין בודקים את החמץ לאור האבוקה כי זה יכול לעשות שריפה וממילא הוא לא יבדוק טוב ,ובאו
מתורגמיםשאלה
כי התיר בחייו שבעים אלף עגונות! והיה בקי בכל הנושאים האלה .וביום ששי האחרון שלו קיבל
חכמי אשכנז והוסיפו שגם בנר של חלב ושל שמן ושל שומן אסור לבדוק ,למה? כי בשל חלב אם
על איזו עגונה ,קרא את כל השאלה ואמר למישהו שם שיכתוב להם שהיא מותרת ,אמר לו :הרב! מה
יפול על הצלחת יפסול אותה כי חלב זה אסור וממילא הוא לא יבדוק טוב ,וגם בשל שמן יש חשש
הלחץ ביום ששי? אמר לו :תכתוב מיד .ובמוצאי שבת הוא נפטר) ,והוא היה ממונה על קברי בית דוד
שישפך לו על הבגדים ובשל שומן ג"כ ילכלך אותו וממילא לא יבדוק איתם טוב ,ולכן אמרו שאין
וכו' ,ופעם בשנה היו באים כל האנשים הנכבדים ומסתכלים מול הכותל המערבי ומתפללים" :כונן
בודקים גם לאור הנרות האלה (והבן איש חי (ש"א פרשת צו אות ב') נתן להם סימן :חשש"א בעלמא -
הילדים
בתיקונו" .וגם עכשיו אנחנו נוכל להתפלל על זה
בית מקדשך על מכונו ,הראנו בבנינו ,שמחנו
חלב שמן שומן אבוקה) .והרי הגמרא אמרה רק אבוקה בלבד ,ואיך הם גוזרים גזירות מדעתם? אלא
יהיולא צריכים לפרוץ גדר ולא לעלות להר הבית .ובעז"ה
ואפילו יותר מזה כי נתפלל ליד הכותל .ולכן
ודאי שאפשר לגזור .אבל לא רצו לקבל את זה ואמרו שכל הראיות שהבאתי הם דברים בטלים,
מרותקים
הבית "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו"
נגיע לביאת המשיח במהרה בימינו ,ונעלה להר
ולכן אני מביא ראיה מהרב עובדיה ע"ה בעצמו.
בשולחןהאלה שעושים לעצמם היום "אבן השתיה" ,זו "אבן
(שמות י' ט') עד לאבן השתיה בפנים (וכל השוטים
השבת!!!
.30ויש מקומות שמותר להיכנס מן הדין .ואומרים שהרב גורן מדד כל המקומות בדיוק שעד גבול
שאין לנו חלק בירושלים ,אבל הפסוק אומר "לא
השטיה" כי זו שטות שלהם) .והנה אונסק"ו אמרו
מסויים אין שם חיוב כרת ,רק שאסור להיכנס לשם טמאי מתים שהרי כולנו טמאי מתים וא"כ צריך
תיראום כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג' כ"ב) ,מה זה לא תיראום? "לא תירא -אום" ,אל
לעשות טבילה והערב שמש ,ולכן כל מי שרוצה להיכנס למקום מסויים יעשה טבילה ויחכה עד
תפחד מהאו"ם ,וכן המלים "הנלחם לכם" עולות בגימטריא 223כמנין "אונסק"ו" ,כי הקב"ה ילחם
שתשקע השמש ואם הוא טהור מקרי וכדו' יוכל להיכנס.
לכם באונסק"ו ויתן להם על הראש.
פירוש מרן הרב רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל על
להשתמש "בשעון שבת" בשבת
הספר
החזון
ראיה לזה ממרן זצ"ל מדין עליה להר הבית
"תורת ה' תמימה משיבת נפש"
מתחילים ללמוד את
התורה בשמחה ובהנאה
מנחת ערב
בצרפתית
התורה בכלי נאה ומפואר בהיר וברור לכל אדם
חידושים ,סיפורים ומוסרים -בקופסא מהודרת -מתאים גם לשי
08-6727523 | 050-4174471 rahamim12@012.net.il
08-6727523 | 050-4174471
rahamim12@012.net.il
מזל טוב
וברכה והצלחה
לחברת
י.ד אחזקות
והנדסה בע"מ
כל אשר יפנו
ישכילו וכל אשר
יעשו יצליחו אמן
כן יהי רצון
בברכת כהנים הרב
חננאל כהן
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות >>>
5
למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
"והעושה סייג לדבריו" (אבות פ"ו מ"ו) ,לא שעושה סייג לתורה אלא לדבריו!
כלומר כשאתה מתיר דברים תתיר רק מה שצריך ורק בסייג ובזהירות ,וכמו
שהרב אמר לגבי עליה להר הבית.
.כוכן לגבי שעון שבת ,שרוב העולם מתירים את זה ,אבל אנחנו לא מתירים
אותו ולא משתמשים בו בשבת .ויש כאלה שגם מזיזים את הלחצנים של
השעון למעלה ולמטה (יש אופנים שמותר ויש אופנים שאסור ,ומי שרוצה לדעת
יפתח יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' י"ח) .אבל מי ששואל אותי אני אומר לו :אל תגע
בו! "לא תגע בו יד כי סקול יסקל" (שמות י"ט י"ג) ,למה? כי אם אני אומר לך
תעשה עד לכאן ואל תעבור הלאה שמא תדליק בידים ,ואם אתה עובר
הלאה ומדליק בידים תבוא לרב ותשאל אותו :מה התיקון שלי? יאמר לך :זה
דבר שאינו מתכוין ואין בעיה ,וממילא מחר תבוא לעשות את זה לכתחילה.
ואח"כ מצאתי שככה כתב רב אחד ששמו הרב ישראל רוזן ,35שלא כדאי
להזיז את הלחצנים של שעון שבת למעלה ולמטה ,משום שהמוני העם
אינם יודעים את הפרטים ,ואם התרת דבר אחד תבוא להתיר את הכל.
כי לך תכרע כל ברך
.בכוב"ה היה משהו מיוחד השבוע הזה ,כי מי חלם פעם שאחד שאמר
"יהודי שאינו שומר שבת הוא לא יהודי אלא רפורמי" הוא ייבחר לנשיא
אמריקה! וזה מה שקרה השבוע .ולאט לאט העולם יידע להעריך את
התורה ,ובשנה הזאת ביום כיפור הבית הלבן יהיה סגור כי הוא יתחשב
ביהודים ,ופעם לא היה ככה אלא מי שרוצה לשמור את כיפור שישמור
לעצמו ויקח את זה על חשבון החופש שלו ,אבל השנה הזאת אמרו אנחנו
מתחשבים ביהודים .וכן מביאים שם אוכל טרף בשביל הגוים ואוכל
צמחוני ואוכל טבעוני ואוכל "חלל" בשביל הערבים ,ועכשיו הוסיפו גם
אוכל כשר בשביל היהודים .ולאט לאט אומות העולם יכירו ביהודים,
"יכירו וידעו כל יושבי תבל ,כי לך תכרע כל ברך ,תשבע כל לשון ,לפניך
ה' אלקינו יכרעו ויפולו ,ולכבוד שמך יקר יתנו ,ויקבלו כולם את עול
מלכותך" ,במהרה בימינו אמן ואמן.
לעשות היתרים עד גבול מסויים
.אכולכן תמיד צריך להביא בחשבון שלא לעשות היתרים בשופי ,אלא כל
היתר לעשות עד גבול מסויים .וזה אחד מהדברים שהתורה נקנית בהם:
.35שהוא תלמיד חכם ומהנדס (וככה הוא חותם תמיד בבלנקים שלו" :הרב ישראל רוזן ,ראש מכון
צומת ומהנדס") .ואמנם הוא יודע ללמוד אבל כמה דברים הוא מיקל שלא מסכימים איתו ,וכמו למשל
"קלנועית" שנוסעת בגרמא הוא מיקל בשביל אנשים חולים וזקנים .אבל לא כדאי להקל בזה ,משום
שאם אתה רואה אחד נוסע עם קלנועית אתה לא יכול לדעת אם היא נוסעת ע"פ גרמא ,וכי תשאל
אותה :קלנועית יקרה ,את גרמא או גמרא ?...או ע"פ הג'נון שלך? איך אפשר לדעת?! ולכן לא כדאי
להשתמש בזה ,אלא לקחת כסא גלגלים שאפשר לנסוע בו בשבת לכל הדעות.
לרפואת
יוסף חי כהן
בן מסעודה
לרפואת
רבקה חיה
בת חנינה
אסנת
לעילוי נשמת
האשה הכשרה
אסתר איתנה
בת שרה ז"ל
לרפואת
אורלי
בת אסתר
לעילוי נשמת
יצחק בן רחל
רובס ז"ל
לרפואת
רולון אברהם
סבירסה בן
שלביה לבית
חדאד פיניש
תורמים למוסדות -מחזקים את העלון
ניתן לצפות בשיעור השבועי בשידור ישיר באתרykr.org.il :
לדעת כל גדולי הדור ,החזקת אינטרנט מסוכנת לך ולבני ביתך .אתר הישיבה נועד לקירוב רחוקים או למחזיקי אינטרנט חסום כהלכה לצרכי עבודה ובאישור רב!
להשארת הודעה לתרומות
עבור העלון ולמידע0795124468 :
לחסויות ,להפצה ,לשאלות ,להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות למייל | bait.neheman@gmail.com :לטלפון052-7130554 | 052-7159826 :
עיצוב גרפי:
6
© Copyright 2024