38 `מע 12 `מע 24 `מע
עיתון חיילי צה”ל גיליון - )3396( 2אנשים פברואר | 2017שבט תשע"ז
"לפני שאנחנו
חיילים,
אנחנו בני אדם"
צה"ל מציג מראה לחברה הישראלית וכולל
בתוכו אוכלוסיות שונות ומגוונות ,כל אחת
בדרכה .גיליון בסימן האנשים של צה"ל
כך מכשירים את המפקדים לעתיד של
צה"ל לעבודה מול אוכלוסיות ייחודיות
עמ' 12
החיילים שלא הכרתם :סיפורים של
הארמים שמתגייסים לצה"ל
עמ' 24
חמישה חיילים שהתגייסו עם פטור
נפשי מספרים על ההתמודדות עם
האויב שבפנים
עמ' 38
| פברואר 1 | 2017
תוכן עניינים
פגישה אישית
החיילת :רב"ט עלמה גרשון
( )20מדימונה ,מש"קית קידום
אוכלוסיות ייחודיות בגדוד
"אבירי הדרום".
בשגרה" :התפקיד יחסית חדש
בצה"ל ואנחנו המחזור הראשון
של מש"קיות כאלה ,לכן הוא
מאוד דינמי ולא צפוי ויש
לי הזדמנות לעצב את אופי
התפקיד .אני עובדת עם חיילים
שמוגדרים בצבא כבני מיעוטים
ונערי מקא"ם .רוב החיילים
שמגיעים ליחידה הם בעלי
ליקויי שירות שלעתים נוצרים
בעקבות הפער בין צורת הפיקוד
בטירונות לבין צורת הפיקוד
בסדיר .הקורסים שאנחנו
מעבירות נועדו להשלים את
הפערים באמצעות העברת
תכנים אישיים כמו העצמה
אישית ,על מנת שהחיילים
ילמדו לתעל התנהגות שלילית
לחיובית והתנהלות כלכלית
נכונה".
בגלל הרוח" :דרך קורס הו"ד
הגעתי
והדרכה)
(הוראה
לתפקיד ,ואני חושבת שמש"קית
קידום אוכלוסיות מיוחדות
צריכה מוטיבציה גבוהה ,המון
כריזמה ורצון ליזום ,לחדש
ולשנות".
ללא מדים" :בזמני הפנוי אני
מדריכת שכבה בצופים ומאוד
אוהבת לשיר ולנגן ביוקלילי.
אני אוהבת לרקוד ריקודים
הודיים ,לכתוב ואפילו לפני כמה
שנים פרסמתי את הספר 'נויה
והכלבלב'".
צילום :דובר צה”ל
עיתון חיילי צה”ל
נוסד 1934
עורכת אחראית:
סרן ענבר שוק
עורך העיתון ורמ"ד ב׳מחנה׳:
סרן ניב דימור
עורכת משנה:
גל שטרן
עורכת משנה ומפיקה:
גילי בקר
רכז צלמים:
נדב זק
כתבי העיתון:
נדב זק ,עדי רחמיאן,
עדי מנדל ,ליקה מישנה,
אליסה רייזמן
עריכה גרפית:
אסתר שלנג ודפנה פרל
הדפסה והפצה:
רבגון דפוס ואריזות
עורכת לשונית:
עמית שוחט
מפקדה:
דוברות אגף כוח אדם
לפניות:
bamhane.idf@gmail.com
לחידוש המנוי ושינוי הכתובתֿ:
bamahane.manui@gmail.com
| 2פברואר | 2017
צילוםfreepix.com :
מדורים
פגישה אישית 3.............................................
עם רב"ט עלמה גרשון ,מש"קית
קידום אוכלוסיות ייחודיות
קצין תורן 4 ........................................................
אל"ם רז קרני ,מפקד
מערך קידום אוכלוסיות
החודש לפני 5 ...............................................
בקליפת אגוז 6 ...............................................
עשר קטנות 6..................................................
במחנה 7................................................................
סטטיסטיקות צבאיות 7........................
צומת גיבור 62 ................................................
עם רס"ל (מיל') אדם תורג'מן
עשירים בידע 64 ..........................................
בחן את עצמך
מי אתה בצה"ל? 66 ...................................
ד"ש מצולם 67................................................
מסוללת 'בזלת'
החודש בצה"ל
המשטרה הצבאית מתרגלת
התמודדות עם ארגוני
פשיעה בכלא הצבאי 8.........................
תא"ל ערן שני ,ראש חטיבת
תכנון כוח האדם על הזינוק
הצפוי בגיוס בדואים לצה"ל 10......
כתבות
השגרירים 12 ...................................................
הקב"ן מחפש משמעות 18 ................
הלאום :ארמי 24 ...........................................
המפקד 28 ..........................................................
בשיווין נפש 34 ..............................................
ואהבת 40 ............................................................
ספינה ודעה קדומה 46 ..........................
מורות דרך 52 ..................................................
חצאית א' ו56 ................................. M16 -
עדי רחמיאן
צילום :מאי שרייבר
| פברואר 3 | 2017
קצין תורן | "צבא בונה עם"
צילום :פרטי
החודש התקיים טקס סיום קורס עברית משולב
טירונות בבסיס מחו"ה אלון .לכאורה ,זהו עוד
טקס סיום צה"לי ,אבל כשמסתכלים על הנתונים
מבינים שכאן נבנה עם 345 .מסיימים ומסיימות
על מגרש המסדרים בבסיס המיוחד של חיל
החינוך והנוער 264 .מתוכם חיילים שמוגדרים
חיילים בודדים (אף אחד מהם לא באמת מרגיש
בודד) 201 ,בדרכם לשרת כלוחמות ולוחמים.
עולים ועולות שמגיעים אלינו מ 32-מדינות
ברחבי העולם וחולמים ב 18-שפות שונות אבל
לומדים שפה אחת – עברית.
בסיום הטקס ,שנוכחים בו מעט מאוד הורים אבל
הרבה מפקדים ,מתנדבים ומשפחות מאמצות
קורה דבר מרגש ביותר.
החיילים בונים בתרגילי סדר את המשפט "עם
בונה צבא בונה עם" ואז ,לקריאת הרס"ר ,קמים
בזה אחר זה עשרה חיילים וצועקים בשפת אמם
משפט שהקהל לא מבין .אבל בסוף מרעידה את
הלב הצעקה המשותפת שלהם בעברית "אין לי
ארץ אחרת".
ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן-
גוריון ז"ל קבע:
"הייעוד והייחוד מטילים על צבא הגנה לישראל
תפקידים חינוכיים שאין לצבאות אחרים ,כי על
צבא הגנה לישראל הוטל ,נוסף על תפקידו
הביטחוני ,להיות בית היוצר לחלוצי האומה
והמכשיר התרבותי למיזוג גלויות ,איחודן ועלייתן
התרבותית".
כמעט 69שנים מאז הקמתו ממשיך צה"ל
במימוש חזון זה .היקף המשאבים והפעולות
שמשקיע הצבא בקידומן ובחיזוקן של אוכלוסיות
ייחודיות אינו קשור רק לתפקידו הראשון והחשוב
ביותר של צה"ל "להגן ולנצח" ,אלא ,במידה רבה,
לחזון הבן-גוריוני לבנות אומה ולאפשר שוויון
הזדמנויות בשירות ובמימוש החובה הלאומית
של כל נער ונערה.
לתפיסתי ,חיזוק החלש בחברה מגדיר אומה.
השירות בצה"ל הוא הזדמנות בלתי חוזרת
לחיילים רבים לעשות שינוי אמיתי -אם זה מתן
נקודת פתיחה שווה לעולים ,ואם זה חיזוקם של
| 4פברואר | 2017
אלו אשר במקרים רבים נדחקו לשולי החברה.
השירות בצה"ל יכול להפוך דור נוסף של נערים
ונערות שגדלו בתוך מציאות כלכלית קשה ולא
זכו לחינוך איכותי בביתם ,למסוגלים לשנות את
עתידם ובכך גם את עתידנו.
צה"ל של שנת 2017הוא צבא מתקדם וחזק.
מפקדי צה"ל נוהגים לומר שכוחו אינו נמדד רק
בעליונות יבשתית ,אווירית וימית ,טכנולוגיה
מתקדמת ויכולות פורצות דרך -אלא כוחו
האמיתי הוא באנשיו -חיילות וחיילים ,מפקדות
ומפקדים שממשיכים מסע של מופת אנושי,
מסירות והקרבה.
אבל כשנסתכל לתוך השורות בטקסי הסיום
ביחידות הלוחמות ,כולם לבושים באותם מדי
שליחות .לכאורה דומים ,אבל אם לרגע נעמיק
בסיפורים האנושיים נראה עוד נקודת אור בולטת
וייחודית לצבאנו שאני שמח שהגיליון הזה
בחר להאיר:
נראה בטקסים את כל עם ישראל .את הבדואי
לצד העולה החדשה שעוד חולמת בספרדית,
את הדרוזי ואת הנער שהיה עבריין .את הנער
שהתגייס עם קשיים נפשיים ולא ויתר ,ואת
הילדה שלמרות שהוריה לא ידעו קרוא וכתוב
בעברית והפכה לקצינה .סוד עוצמתנו על המגוון
הזה הוא שאנחנו לא מוכנים להשאיר אף אחד
מאחור ,גם בימים של קיצוץ והתייעלות .עם
מטוס חמקן וצוללות מתקדמות לא ננצח אם לא
נשקיע את הלב ואת מיטב מאמצינו באלו שהכי
קשה להם.
בסיסי המערך ,חוות השומר ומחו"ה אלון,
צילום :דובר צה"ל
החודש לפני
מאפשרים לחיילים בתחילת שירותם חיזוק
קריטי לקראת השירות הצבאי .קורסי עברית
לעולים ולבני מיעוטים ,טירונות מיוחדת לחיילי
איתן (נערים ונערות שנתוניהם הצבאיים נמוכים
וחייבים בתהליך קליטה אחר לשירות) .המערך
משפיע גם ביחידות עתירות אוכלוסיות ייחודיות
בקורסים שמתקיימים במהלך השירות שתפקידם
העצמה ,מיצוי מיטבי של כל אחד מהחיילים
ומניעת נשר.
בעיניי ,צה"ל ללא המאמצים האלו הוא צבא
אחר .עיקר המאמץ נשען על כתפי מפקדי צה"ל
בזרועות ובחילות .אנו עושים רבות כדי להכשיר
וללמד מפקדים בכל הדרגים את מלאכת הפיקוד
על אוכלוסיות ייחודיות ,אך ברור שרק מפקדת או
מפקד שבאים מאמונה אמיתית בתפקידם לתמוך,
לסייע ו"להילחם" על החייל יצליחו במשימה
הערכית שהוטלה עליהם.
זכיתי לפקד 16שנה במערך .ראיתי מקרוב אלפי
חיילות וחיילים שסיפור חייהם השתנה בעקבות
ההזדמנות שבשירות הצבאי .אין סיפוק אישי
גדול יותר מלראות מפקד פלוגה ביחידה לוחמת
שהיה חייל בחוות השומר בתחילת דרכו .לשמוע
שנער עבריין שנלחם להתגייס נבחר להיות
מצטיין טירונות בחוות השומר ,ומשם המשיך
לקורס קציני חי"ר והשלמת תעודת גמר תיכון.
חייל כמותו ,חייל מופת ,ביכולתו לקחת אחריות
על מעשיו וחייו ולהפיק את המיטב מההזדמנות
שבשירות הצבאי.
אל"ם רז קרני
מפקד מערך קידום אוכלוסיות בחיל החינוך
ב 1-בפברואר 2003
התפוצצה מעבורת החלל קולומביה בעת חזרתה לכדור הארץ מהמשימה
אליה נשלחה .באסון זה נספו שבעת אנשי המעבורת ,ביניהם האסטרונאוט
הישראלי הראשון – אל"ם אילן רמון ז"ל.
"הדבר הכי בולט אצל אילן היה שהוא לא התייחס לדרגות .הוא התחשב בכל
אחד" ,סיפר ל"במחנה" עם נפילתו של רמון ז"ל ראש צוות במחלקת האמל"ח
של חיל האוויר ,סא"ל א' ,ששירת תחת רמון" .כשנפרדתי מאילן כשהלך להיות
אסטרונאוט ,אמרתי לו ״גם מרחוק תמשיך להסתכל על אנשים בגובה העיניים.
הוא ענה לי שגם בגובה מאות אלפי רגל הוא ימשיך להסתכל עלינו כמו אז".
זזים
אל"ם אסף נבות ימונה לתפקיד רמ"ח
לוחמה ברשת בחט"ל .בתפקידו הנוכחי
משמש אל"ם נבות כרמ"ח תוכניות
בחט"ל והוא יחליף בתפקידו את
אל"ם אברהם עוליאל.
סא"ל איאד סרחאן יועלה לדרגת אל"ם
ויתמנה לתפקיד ראש מנהלת תיאום
וקישור עזה .סא"ל סרחאן משמש
בתפקידו כראש מנהלת תיאום וקישור
רמאללה והוא יחליף בתפקידו את
אל"ם פארס עטילה.
סא"ל יניב אביטן יועלה לדרגת אל"ם
ויתמנה לתפקיד רמ"ח תקיפה ואיסוף.
בתפקידו הנוכחי משמש סא"ל אביטן
כרע"ן מערכות משולבות והוא יחליף
בתפקידו את אל"ם משה יצחקי.
סא"ל דרור שפיגל יועלה לדרגת אל"ם
ויתמנה לתפקיד ראש מטה אוגדת
יהודה ושומרון .בתפקידו הנוכחי משמש
סא"ל שפיגל כקצין המבצעים של
פיקוד המרכז והוא יחליף בתפקידו את
אל"ם גיא אשרי.
סא"ל אשף שצקין יועלה לדרגת
אל"ם ויתמנה לתפקיד רמ"ח תוכניות
בחט"ל .בתפקידו הנוכחי משמש סא"ל
שצקין כרע"ן לוחמה ברשת והוא יחליף
בתפקידו את אל"ם אסף נבות.
סא"ל ר יועלה לדרגת אל"ם ויתמנה
לתפקיד ראש תחום חיל ההנדסה .הוא
יחליף בתפקידו את אל"ם דוד סולומון.
| פברואר 5 | 2017
בקליפת אגוז
במחנה
מאת :גל פרס
lior.mor8
בה”ד 1
...
eliahouboccara
(הכותל מערבי) Kotel - Western Wall
...
סטטיסטיקות צבאיות
המדינות שמהן הגיעו הכי
הרבה חיילים בודדים:
צרפת
בצה"ל משרתים:
הכי הרבה חיילים בודדים
משרתים ב:
דרוזים
בדואים
עלה בקשר
עשר קטנות
חיילת משתעלת" :אם זו הייתה סדרה בריטית
תקופתית הייתי מתה בפרק הבא משחפת"
(עד מתי מרץ )1840
צעירה אמריקאית בתגלית" :הוא אמר לי שהוא
לוחם דגול מאוד ביחידה שנקראת הת"ש"
(מה שרואים מכאן לא רואים משם)
טלפון מצלצל במשרד צבאי:
"פה זה בנק הפועלים?"
חיילת מופתעת" :לא"
"אז בנק לאומי?"
חיילת" :לא ,הגעת למשרד צבאי"
אזרח מאוכזב" :איזה מין שירות"
(צבא ההגנה לישראל ,שלום!)
.1מהו מספר קורס הטייס הראשון אותו סיימה אישה?
מתנדבים
ח"א ופד"ם
חרדים
פצ"ן
.2מה פירוש המילה "קרקל"?
.3מי היה שר הביטחון במלחמת סיני?
.4מי הייתה האלופה הראשונה בצה"ל?
.5באיזה גדוד שירת רא"ל גדי אייזנקוט כלוחם?
.6מה הם ראשי התיבות של צ'וקולו"ק?
.7כמה שוקלת כל חוליה בזחל?
.8כמה רמטכ"לים הפכו לראשי ממשלה?
.9מי הם הרמטכ"לים שהפכו לראשי ממשלה?
.10מיהו הגדוד הגדול ביותר בצה"ל?
תשובות בעמוד 67
| 6פברואר | 2017
אוקראינה
ארה"ב
פקמ"ז
פקודות
משונות
פקודה מספר :34.0103
"חל איסור על הכנת מיונז
ביחידות בכל עונות השנה"
| פברואר 7 | 2017
החודש בצה"ל
לראשונה:
תורגלה
התמודדות עם
ארגון פשע
בכלא צבאי
התרחיש בתרגיל ,שהתקיים
בכלא שש ,התמקד בגורמים
עבריינים מכלא אזרחי
שגרמו למרד וחטיפה בכלא
צבאי | כמו כן ,לראשונה
תחום הייעוץ המשפטי של
המשטרה הצבאית בא לידי
ביטוי בתרגיל | "זה תרחיש
סביר ואירוע שיכול לקרות"
ליקה מישנה
צילום :יובל וסיוק
מבחינה משפטית ,על מנת שלא יעברו על החוק".
בתרגיל ,הנקרא תרגיל "יובל" ,תרגל סגל הכליאה
טכניקות האזנות סתר" .כל התרגול נבנה על בסיס
מידע אודות ביצוע עבירות של עבריינים בבתי
סוהר אזרחיים ומידע מקצועי שנאסף בתחום.
את נושא ההאזנות בסתר תרגלו בעיקר מבחינת
התהליך והאישורים המשפטיים המעורבים .חשוב
לנו שנדע להתמודד עם כל אירוע שיכול לקרות
בכלא ושיהיו לנו את כל הכלים הדרושים".
ראש של עבריין
על מנת לבנות תרחיש הנאמן למציאות ,יצרו בחיל
המשטרה הצבאית פרופיל לדמות העבריין שיכול
לעמוד בראש התקוממות מסוג זה בבית הכלא.
"במהלך תכנון התרגיל נבנה תיק כלוא לכל
'עבריין' כזה ,כל תיק הוא ייחודי ולא דומה לשני",
הסבירה רמ"ד כליאה" .הפרופיל של האדם
שארגן אירוע כזה הוא של אדם מכוון מטרה
מחד ,או מישהו שאין לו מה להפסיד מאידך.
במקרה זה נלקח פרופיל של אדם השייך לארגון
פשע וכ׳חייל׳ בכנופיה ייעודו העברייני הוא להיות
'ביצועיסט' לטובת ראש הכנופיה ,הוא מבצע
את הפקודות מבלי לחשוב עליהן או להתחשב
בהשלכות שלהן עליו" .רס"ן אבן-חן מסבירה כי
רק סוג מסוים של אנשים מתאימים למשימה כזו.
"צריך מניע ,כמו כסף או סמים .סדרי העדיפויות
של חייל כזה ברורים ,חשובים לו דברים כמו
לסייע למשפחה שלו כלכלית יותר מאשר
ההשלכות של ישיבה בכלא" .בתרחיש תורגל גם
אירוע שבמהלכו נחטפה קצינת בריאות הנפש
ושני מדריכי כלואים ,ולחטיפה סייע אדם נוסף
– שגם לו נבנה פרופיל ייחודי" .אדם שמסייע
לחטיפה לא בהכרח דומה באופיו לפרופיל של
חוטף" ,הדגישה" .זה אדם עם פרופיל של מישהו
שנגרר ,מישהו שיש לו אינטרס כלכלי ,ולא
עברייני באופן מובהק .יש לו נסיבות חיים אחרות.
בסופו של דבר ,אני מאמינה שהתרגיל יכין את
צוותי בסיס הכליאה לאירועי קיצון הגיוניים
ואופציונאליים עתידיים".
במקביל לתרגיל בכלא שש התקיים והשתלב תרגיל
"יובל צפוני" ,מתוך כוונה לחזק ולשפר את היבטי
הפו"ש (פיקוד ושליטה) ברמה החילית ,לחזק
את היכולות והכשירות המבצעית במוכנות ליום
פקודה לאירוע אמת מבצעי בכל זמן .התרגיל
בוצע בתיאום ובשיתוף חטיבת המבצעים ,אכ"א
והפיקודים המרחביים ובמסגרתו תורגל חיל
המשטרה הצבאית במוכנות האופרטיבית בחירום.
צילום :יובל וסיוק
בתרגיל של המשטרה הצבאית ,שהתקיים בשבוע
שעבר בבסיס כליאה ( 396כלא שש) ,תורגל
לראשונה תרחיש במהלכו עבריינים אזרחים
גורמים למרד בבסיס כליאה .זאת ,על ידי
קשירת קשר בין כלוא בבית סוהר אזרחי וכלואה
בכלא צבאי.
"אמנם זהו תסריט של תרגיל ,אך הוא איננו
מופרך״ ,הדגישה ראש מדור (רמ"ד) כליאה
במשטרה צבאית ,רס"ן חניט אבן-חן ,שהייתה
| 8פברואר | 2017
אמונה על התרגיל" .התסריט מבוסס על איסוף
מידע רלוונטי על דברים מעניינים וחדשים בתחום
הפשע בתוך בסיסי צה"ל ומחוצה להם .בתרגיל
נבנה תרחיש של קשר בין כלא צבאי לאזרחי
שנעשה באמצעות עבריינים בצה"ל שנכנסו
לכלא בכוונה כדי להפעיל את האירוע הזה.
בניית הסיפור מבוססת על הידע הקרימינולוגי
המקצועי" ,הסבירה רס"ן אבן-חן.
מדובר בתרגיל שמטרתו תרגול דחק ,מצבי חירום
ותרחישי קיצון ובו לקחו חלק מאות אנשים
וארגונים רבים ביניהם גורמי משא ומתן ,שירות
בתי הסוהר ,מגן דוד אדום וכן חיילי תיאטרון צה"ל,
ששיחקו פצועים בבסיס הכליאה .לראשונה ,גם
ייעוץ משפטי של המשטרה הצבאית לקח חלק
בתרגיל ותורגלו תרחישים משפטיים" .תרגלנו
משא ומתן שבו חוטף מבקש מסמך רשמי ובו
התחייבות שהוא ישתחרר" ,אמרה רס"ן אבן-חן.
"לצורך כך ,סגל בסיס הכליאה צריך להתייעץ
עם גורמים משפטיים לגבי העבודה מול החוטף
צילום :יובל וסיוק
| פברואר 9 | 2017
צילום :דובר צה"ל
החודש בצה"ל
צילום :דובר צה"ל
כחמישה אחוזים בלבד מהצעירים הבדואים
בגילאי הגיוס אכן מתגייסים לצבא" .אנחנו רוצים
שבעוד שנתיים מספר הבדואים המתגייסים לצה"ל
ישולש" ,אמר תא"ל שני .בעקבות החלת מודל
גיוס הבדואים שיצא לדרך בספטמבר ,2016נער
בדואי שמתגייס לצבא עובר סדנת הכנה לפני הצו
הראשון .אחרי גיוסו הוא עובר טירונות בת שלושה
חודשים בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך והנוער,
בה הוא לומד עברית ועובר סדנאות להעלאת
המוטיבציה לשירות .בסיום הטירונות החייל ישובץ
ליחידתו ויבצע שירות של 24חודשים ,כאשר
אחריהם הוא יעבור סדנת הכנה לאזרחות" .מטרתנו
להפוך עבורם את השירות הצבאי לאטרקטיבי ,תוך
הדגשת יתרונותיו המשמעותיים" ,הדגיש תא"ל
שני .ההחלטה על צמצום הגדס"ר ושילוב הבדואים
בכלל צה"ל נעשתה יחד עם נציגי הקהילה ,מתוך
ראייה משותפת כי הדבר יקדם את המתגייסים
הבדואים בעתיד" .ישנו שיח שוטף ויום-יומי עם
מנהיגים בעדה ועם צעירים בדואים שיצאו לפיקוד,
וכן נעשים שיתופי פעולה עם משרד הביטחון
ופעילים בבתי-ספר של המגזר" ,הוסיף.
בניגוד לגדוד "חרב" (גדוד בו שירתו חיילים בני
העדה הדרוזית) שפורק ,בצה"ל יש רצון להשאיר
יחידה אתנית של המגזר הבדואי" .היחידה נועדה
לתת מענה לבדואים שיש להם קשיי שפה ורוצים
לשרת ביחידה אתנית .אנחנו צבא העם ,והבדואים
במדינה הם חלק מישראל ולמרות שאין גיוס חובה
על פי חוק ,אנחנו רואים אותם משתלבים בצבא",
אמר תא"ל שני" .אנחנו עושים מאמץ גדול בשילוב
הבדואים .פתחנו את קורס 'אייל' ללימוד עברית,
שנועד לחזק את רמת השפה ואת הזיקה לצבא
ולישראל" ,הוסיף .הקורס כולל טירונות ונמשך
חמישה שבועות וחצי בבסיס מחו"ה אלון .את
המחזור הראשון של הקורס סיימו בהצלחה 68
חיילים בחודש דצמבר האחרון ,ואחריו השתלבו
בתפקידי צה"ל השונים .מתוך חמשת האחוזים
של הנערים הבדואים המשרתים בצבא ,כתשעה
אחוזים יוצאים לפיקוד וכשלושה אחוזים לקצונה.
בנוסף למודל הגיוס החדש ,שמטרתו להעלות
שיעור מתגייסי המגזר הבדואי לצבא ולשלבם
בתפקידים מגוונים בהמשך ,ישנו גם מסלול
"כוכבים" ,שמטרתו להגדיל את מספר הבדואים
היוצאים לקצונה .המסלול מיועד לנערים
מצטיינים ,שלא זקוקים לקורסים ההתחלתיים על
מנת להשתלב בצבא כראוי .נערים אלו מתגייסים
לכלל התפקידים בהתאם לנתוניהם ,כשהמטרה
הסופית היא לנתב אותם לקורס קצינים.
מאז ומתמיד בצה"ל
מודל הגיוס הבדואי החדש מבטיח לשלש את מספר הבדואים המשרתים בצה"ל |
בנוסף ,הגדס"ר הבדואי יצומצם כחלק מתר"ש גדעון | "אנחנו רוצים לראות חיילים
בדואים שמשתלבים בכל חטיבות החי"ר ומערכי הלחימה הנוספים"
צילום :דובר צה"ל
עדי רחמיאן
מהפכה בבקו"ם :בתוך שנתיים היקף הבדואים
המתגייסים לצה"ל ישולש ,זאת כחלק ממודל גיוס
הבדואים החדש אותו קידם מנהל האוכלוסיות
באגף כוח האדם במטרה להביא לשילובם בצבא.
"אנחנו רוצים להשקיע בשלב ההכנה לצה"ל
בקרב האוכלוסייה הבדואית" ,הסביר ראש חטיבת
התכנון ומנהל כוח האדם (תומכ"א) ,תא"ל ערן שני.
| 10פברואר | 2017
בנוסף ,גדוד הסיור (גדס"ר) הבדואי יצומצם
ליחידת סיור (יחס"ר) בסוף השנה הנוכחית" .צה"ל
נכון להשאיר יחידה לוחמת בדואית בצבא אך לא
במתכונת גדודית ,זאת לאור ייחודיות משימותיה
ולאור ייחודיות מאפייני היחידה" ,הסביר תא"ל
שני .מקור החלטה זו בתר"ש (תוכנית רב-
שנתית) גדעון ,בו הוחלט כי בצה"ל לא יהיו
מסגרות מבדלות ברמת הגדוד ,מתוך רצון לשלב
אוכלוסיות ייחודיות בכלל הצבא" .אנחנו רוצים
לראות חיילים בדואים שמשתלבים בכל חטיבות
החי"ר ומערכי הלחימה הנוספים ,בתפקידים
טכניים ,בתפקידים תומכי לחימה ,עתודה וכמובן
חיילים שימשיכו לקחת חלק ביחידה הבדואית
הייחודית" ,הוסיף.
חלק מעם ישראל
הבדואים בצה"ל מוגדרים כאוכלוסייה ייחודית
וגיוסם לצה"ל מוגדר כשירות התנדבותי .כיום,
צילום :דובר צה"ל
מאז קום המדינה ועד היום ,נפלו 168חללי
צה"ל בני העדה הבדואית המונצחים באנדרטת
"החייל הבדואי" שבגליל התחתון" .לבדואים יש
היסטוריה ארוכת שנים במערך הלוחם של הצבא
ובמערכים האחרים .הם עשרות שנים חלק מצה"ל
ואנחנו רוצים לראות אותם משתלבים ומרגישים
חלק מהחברה הישראלית ,השירות הצבאי הוא
חלק מהעניין" ,אמר הרח"ט .גיוס הבדואים לצה"ל
החל כמתן סיוע ,בשנת ,1948כאשר קבוצה
של 70לוחמים משבט "ערב א'להיב" מהכפר
טובא שבצפון פנו למפקד הפלמ"ח ,יגאל אלון
והציעו את השתתפותם בקרבות ,יחד עם ההגנה
והפלמ"ח ,וכך התחיל שיתוף פעולה שנמשך
עד היום" .מערך הגששים לדוגמא ,הוא מערך
ותיק שהוכיח את עצמו במשימות מבצעיות
ובמלחמות לאורך השנים" ,ציין תא"ל שני.
| פברואר 11 | 2017
הם מגיעים לכל מוצב,
משתתפים בכל הכשרת מפקדים
ומכירים את הנתונים בעל פה -
מש"קי סיבה חוצים את המדינה
בכל שבוע על מנת להעביר
למפקדים של צה"ל מסר אחד:
פקחו את העיניים.
עדי מנדל
|12פברואר | 2017
צילום :יחידת טי"ל
| פברואר 13 | 2017
סגנית מפקדת סדרת סיבה ,סג"ם שיר גולדשטיין:
"מפקד צריך להכיר את החיילים שלו ,להבין את
הרקע שלהם ,מאיפה הם באו .מדד ההצלחה
של סדרת סיבה מאוד תלוי באופן שבו אנשים
תופסים את עצמם כמפקדים וכמה הם מבינים
את גודל האחריות שיש להם .רק כך נוכל להביא
לשינוי מהותי ומשמעותי בדרך ההתייחסות שלנו
לחיילים המגיעים מאוכלוסיות מיוחדות וייחודיות".
"לפני שהם חיילים ,הם
קודם כול בני-אדם"
מהחיילים בצבא .בין כל חייל וחייל יש פער
תרבותי ואנחנו צריכות לתת הכוונה ולעזור לשים
את האצבע על השוני של כל אחד מאיתנו ,כדי
לדעת איך להתמודד עם זה כמפקדים ,אבל גם
כבני-אדם" .סגל הסדרה מונה שתי קצינות וכ-
12מש"קים .בכל חודש מתקיימות כ 20-סדרות
שאורכן כשלושה ימים והן מועברות בכל הדרגים,
התפקידים והפיקודים בצה"ל כשהמטרה ברורה
להגיע לכמה שיותר אנשים ולהכשיר את כלהמפקדים בצה"ל.
"אל תהיו הטיטאניק" ,כך כתבה סמל ערמון
בכתב גדול על הלוח באחת הכיתות הנמצאות
בבה"ד " .13הטיטאניק ראתה את קצה הקרחון
יחידתטי"ל
צילום:יחידת
צילום:
טי"ל
מש"קית סיבה ,סמל נועם ערמון" :החוויה
שהחיילים עוברים בחוות השומר ובמחו"ה אלון
היא חוויה משמעותית ,אך קצרה .אחרי שהייתי
מסיימת לפקד עליהם הם היו עוברים לשירותם
הסדיר ואין לדעת לאיפה הם יגיעו ואיך יקבלו אותם
שם .והנה ,הגעתי לסיבה ויש לי אפשרות להשפיע
על האופן שבו יקבלו אותם ,זו תחושה של איזו
סגירת מעגל .שלחתי את החיילים שלי לתפקיד
ועכשיו אני גם מכשירה את אלו שיקבלו אותם"
ב
מהלך השירות הצבאי קשה שלא
להיתקל במשפט "תדע כל אם
עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי
המפקדים הראויים לכך" .הוא חרוט
על כל קיר ,כתוב על כל שלט ותלוי מעל כל
שער .אפשר לעבור שירות מלא מבלי להתעמק
כלל במשפט הזה .זאת ,אם לא עוברים בשעריה
של סדרת סיבה .זהו השיעור הראשון ,לשים לב,
להטיל ספק" .לא רק כל אם עברייה צריכה לדעת
שהפקידה את בניה בידי המפקדים הראויים לכך,
זה לא משנה איזו אימא זו או מאיפה היא ,גם כל
אימא דרוזית וכל אימא בדואית צריכות לדעת
את זה" ,אומרת סגנית מפקדת סדרת סיבה ,סג"ם
| 14פברואר | 2017
שיר גולדשטיין" .הנאום של בן-גוריון הוא מסמך
חשוב ,אבל הוא נכתב לפני יותר מחמישים שנה,
לפני העליות ,לפני חוק גיוס החובה של חלק
מהאוכלוסיות המיוחדות בארץ .חשוב שנהיה
רלוונטיים ,שנפקח את העיניים ונדע שהחברה
במדינת ישראל מורכבת מפלגים שונים והצבא
הוא לא יוצא דופן" .כאשר כל חייל שמיני בצה"ל
הוא בן של עולים מברית המועצות ומספר
המתגייסים בני העדה הדרוזית והבדואית רק
עולה עם השנים ,בצה"ל מבינים את הדבר שאולי
לא חלחל לחלוטין בחברה הישראלית – חשיבות
קבלת מגוון התרבויות השונות הנמצאות בינינו.
סדרת סיבה הוקמה לפני כשלושים שנה כיחידת
ההסברה של צה"ל בנושא אוכלוסיות מיוחדות.
כיום ,סדרת סיבה משמשת כבית-ספר המכשיר
לפיקוד על אוכלוסיות מיוחדות וייחודיות ,בנוסף
להכשרת מפקדים בנושא רב-תרבותיות .חיילי
היחידה עוברים בין הבסיסים והמוצבים השונים
ומגיעים להכשרות מפקדים וקורסי יסוד ,על מנת
לחזק את המערך הפיקודי של צה"ל באמצעות
העלאת מודעות ,הפקת ידע וכלים להתמודדות
עם השוני התרבותי הקיים בצה"ל כחלק
מהיותו צבא העם .סדרת סיבה לא מתרכזת רק
באוכלוסיות הייחודיות כמו צ'רקסים ,ערבים-
מוסלמים ,ערבים-נוצרים ,בדואים ודרוזים
המשרתות בצה"ל ,אלא גם באוכלוסיות ייחודיות
כגון נוער בסיכון ,חרדים ועולים .בעבר ,המילה
סיבה שימשה כראשי תיבות -סוגיות יסוד
בחברה הישראלית .אך לפני כשנה וחצי ,כחלק
משינוי מערך השיעורים של הסדרה ,החליט סגל
היחידה שלא להשתמש יותר בפירוש המילולי.
"השם נשאר כדי שאנשים שמכירים את הסדרה
יפנו אלינו ויידעו שקיימת כתובת להעברת
סדרה בנושא אוכלוסיות מיוחדות וכשירות
רב-תרבותית ,אבל היום אנחנו יודעים שכבר
לא מדובר בסוגיות ,האוכלוסיות המיוחדות הן
חלק מהחברה הישראלית" ,מסבירה מפקדת
סדרת סיבה ,סגן נועם שי" .אנחנו לא נוגעים
רק באוכלוסיות מיוחדות .לדוגמה ,חרדים
לא נחשבים לאוכלוסייה מיוחדת בצבא ,אבל
יש להם מאפיינים מיוחדים שכל מפקד צריך
להכיר" ,מוסיפה סמל נועם ערמון ,מש"קית
סיבה ביחידה" .אנחנו מתמקדים גם באוכלוסיות
ייחודיות ,כי גם הן מהוות חלק מאוד משמעותי
וניסתה לחשב את מסלולה על פי זה ,אך את מה
שנמצא מתחת לפני הים היא לא ראתה ועל כן
הייתה התנגשות .אסור למפקדים להתנהל מול
הפקודים שלהם על פי מי שהם חושבים שהם,
הם צריכים לצאת מנקודת הנחה שהם לא באמת
מכירים אותם ואת כל הסיפור שלהם ולהתנהג
בהתאם ,למנוע את ההתנגשות" ,היא מסבירה
" .כשאנחנו מדברים על כשירות פיקודית רב-
תרבותית אנחנו מנסים להעביר למפקדים את
המסר ,לפיו הם צריכים לראות מאיפה החייל
שלהם מגיע ,להבין אותו לעומק ולהגיע לשורש
העניין .כל חייל ,בין אם הוא הגיע מאוכלוסייה
ייחודית ובין אם לאו ,פועל בדרך אחרת ,וכדי
להיות מפקד טוב אני צריך לשים לב למה
שנמצא גם מתחת לפני השטח על מנת לרתום
אותו למשימה .אסור לנו להניח שמה שאנחנו
חושבים הוא האמת .אנשים מגיעים מתרבויות
שונות ,עם תפיסות עולם שונות ,וכמפקד עליך
לדעת לנווט בתוך הים הסוער הזה".
לשכנע את המשוכנעים
בינן לבין עצמן המש"קיות מדברות על החניכים
השונים ,ואחת טוענת שמול מערך הת"ש
נעשות ההרצאות הכי טובות" .את משכנעת את
המשוכנעים" ,אומרת מש"קית אחרת" .החוכמה
היא להצליח להעביר את החומר למישהו שאף
פעם לא נגע בו ,שאף פעם לא חשב עליו ,שעלול
לא לדעת שהדברים האלה עשויים לקרות מתחת
לאף שלו" .מתוך הרצון לוודא כי לא ירבו מפקדים
כאלו בצה"ל ,מול קורס הסמלים של המשטרה
הצבאית עומדות המש"קיות ומנסות להאיר את
עיניהם של המפקדים לעתיד .בהמשך שירותם
הם יהיו במגע עם חיילים אחרים ,אזרחים ,פקודים,
נחקרים וכלואים -ורגע לפני שהם מסיימים את
הקורס ,המש"קיות צריכות לנסות להראות להם
איך נראים החיים מבעד לעיני האחר .מה מניע
אותם ,למה הם פועלים בצורה בה הם פועלים,
איך הם עלולים להתנהג בעתיד ואיך התרבויות
השונות הופכות את תפיסת העולם של כל אדם
לשונה ,וכל זאת בלי לשכוח להזכיר כל הזמן שכל
מקרה לגופו ואנשים הם אינדיבידואלים" .תזכרו",
הן חוזרות ואומרות" ,לפני שהם חיילים ,הם קודם
כול בני-אדם".
"את צריכה להיות כמו זיקית
שמתאימה את עצמה לכל מקום"
צילום :יחידת טי"ל
| פברואר 15 | 2017
"החברה במדינת ישראל
מורכבת מפלגים שונים והצבא
הוא לא יוצא דופן"
צילום :יחידת טי"ל
בשלושה ימים מנסות המש"קיות להסביר מה הם אותם פערים תרבותיים
איתם צריכים להתמודד לא רק המפקדים והחיילים בצה"ל ,אלא גם כל
נותני השירות במדינה ,ובעולם אוטופי -גם כל האזרחים .עליהם להתעמת
סגנית מפקדת סדרת סיבה ,סג"ם שיר
גולדשטיין" :לא רק כל אם עברייה
צריכה לדעת שהיא הפקידה את בניה
בידי המפקדים הראויים לכך ,זה לא
משנה איזו אימא זו או מאיפה היא ,גם
כל אימא דרוזית וכל אימא בדואית
צריכות לדעת את זה"
עם מציאות שלא כל חייל או אזרח בהכרח שם לב אליה" .להיות מודע
תרבותית זה אומר שאתה לא רק מודע לתרבות של האחר אלא גם
לתרבות של עצמך ,להבין למה אני מגיב בצורה בה אני מגיב ,מה מניע
אותי ומה הפער התרבותי שלי מול אנשים אחרים .באמצעות ידע פרקטי
על אוכלוסיות מיוחדות ,כמו על התרבות האתיופית ,התרבות של יוצאי
ברית המועצות ואפילו התרבות החרדית ,מפקדים יכולים לתקשר עם
חייליהם ,שהם שונים מהם במהותם ,בצורה הטובה ביותר" ,טוענת סמל
ערמון .אליה מצטרפת סג"ם גולדשטיין ,שמסבירה כי מפקד שהינו כשיר
תרבותית הוא מפקד שיש לו את המודעות והיכולות כיצד להתנהל מול
אוכלוסיות מיוחדות" .מפקד צריך להכיר את החיילים שלו ,להבין את
הרקע שלהם ,מאיפה הם באו ,מדד ההצלחה של סדרת סיבה מאוד תלוי
| 16פברואר | 2017
"כבר לא מדובר בסוגיות,
האוכלוסיות המיוחדות הן חלק
מהחברה הישראלית"
צילום :יחידת טי"ל
באופן שבו אנשים תופסים את עצמם כמפקדים וכמה הם מבינים את גודל
האחריות שיש להם" ,אומרת סג"ם גולדשטיין" .רק כך נוכל להביא לשינוי
מהותי ומשמעותי בדרך ההתייחסות שלנו לחיילים המגיעים מאוכלוסיות
מיוחדות וייחודיות".
לפני כל סדרה המש"קיות עוברות על החומרים ,הנתונים מתעדכנים כל
מספר חודשים על מנת להמשיך להישאר רלוונטיים" .כשאנחנו מעבירים
סדרות אנחנו משתדלים לעשות זאת בשיטת 'חליפה לפי מידה' ,כלומר
להתאים את עצמנו לכל מקום שאליו אנחנו מגיעים" ,מציגה סג"ם
גולדשטיין" .המטרה היא שהסדרה תתאים לכולם ,שכל אחד יוכל להתחבר
אליה .לדוגמה ,אנחנו מגיעים לקורס סמלים של המשטרה הצבאית ,אנחנו
מביאים חומרים שיתאימו להם ,מורידים מהמערך את מה שלא רלוונטי
ועושים סימולציות על פי דברים שהם ייתקלו בהם במהלך תפקידם .כל
זאת על מנת להביא את החומר שהם למדו בסדרה לידי ביטוי ביתר קלות".
אף על פי שהן מבצעות כשתי סדרות בשבוע ואף יודעות את מערכי
השיעורים בעל פה ,עדיין לא ניתן לחזות איך כל חניך יקבל את החומר.
"אי-אפשר לדעת איך הסדרה תיראה עד שהיא מתחילה .גם אם הכנת
הכול מראש ,ישבת עם המפקדים של הקורס והכנת סימולציות הלקוחות
מהיום-יום שלהם ,יכול להיות שהחניכים יהיו שונים ממה שחשבת ויגיבו
בצורה אחרת" ,מוסיפה רב"ט שוהם יקותיאלי ,מש"קית סיבה ביחידה" .זה
יוצר איזשהו חיכוך שהוא בסופו של דבר חיכוך מפרה ,כי לפעמים הם
מטילים ספק במה שהם ידעו לפני כן ובמציאות שעמדה עד לא מזמן
לנגד עיניהם .יש הפתעות במהלך הסדרה ,ובכל פעם דברים נראים אחרת
ואת צריכה להיות כמו זיקית שמתאימה את עצמה לכל מקום".
שליחותֿ
לא תמיד הסדרה נראתה כך .בשנה וחצי האחרונות עברה הסדרה מתיחת
פנים ,מהרחבת התקנים שלה מארבעה ל 12-מש"קים ועד שינוי כמעט
מוחלט של התוכן המועבר ,במטרה לעזור ולחזק את יכולות הפיקוד
על האוכלוסיות המיוחדות" .חיל החינוך נתן לי חצי שנה ללכת ולחקור
על אוכלוסיות מיוחדות ,לאחר מכן בניתי קורס הכשרה למש"קי סיבה.
במהלך הלמידה רציתי להבין למה יש חיילים שנופלים בין הכיסאות.
מפקדת קורס סיבה ,סגן נועם שי:
"בסדרת סיבה אנחנו נלחמים בגזענות,
בחוסר ידע ,באי-שוויון ובבורות כדי שכל
אדם יוכל להשתלב ולהיות חלק מצה"ל.
אחדות מתוך שונות זה הכוח שלנו,
ומפקדים לא יבינו את החיילים שלהם
בשדה הקרב או בעת לחימה אלא אם
יידעו לייצר מקום לכל חייל בצוות"
הלכתי לבא"חים (בסיסי אימון חטיבתיים) ,ישבתי עם מפקדים ,עברתי
בין בסיסים ועשיתי קבוצות מיקוד מכל הדרגים כדי לבדוק אילו הכשרות
עוברים החיילים והקצינים בצה"ל .במקביל ,הלכתי ללמוד בעולם האזרחי
דרך המכון להגירה ושילוב חברתי ,בו מצאתי את המונח 'כשירות תרבותית'
כדרך להתמודד עם הרב-תרבותיות הנמצאת בצה"ל וגם ,למעשה ,בחברה
הישראלית" ,מספרת סגן שי" .הלכתי ללמוד על כל סוגי האוכלוסיות
שעליהן אנחנו מלמדים :נוער בסיכון ,יוצאי אתיופיה ,דרוזים ,צ'רקסים,
בדואים ,יוצאי ברית המועצות ,והגדרנו ,כיחידה ,מה הידע שחשוב שנדע
על האוכלוסיות האלה .יש לנו שבעה מערכי למידה שונים שנותנים מענה
לכל הדרגים ,הקורסים ,ההכשרות וההשלמות החיליות .התגובות לסדרה
הן מטורפות ושיתוף הפעולה מצד החניכים השונים מטלטל .זו סדרה
עצמאית ,חזקה ,ביקורתית ,דורשת ,זו יחידה שבנויה על חופש ,שותפות
ושליחות .כל החיילים מחויבים לחזון היחידה והם עובדים עם ניצוץ של
תשוקה בעיניים" ,היא מוסיפה" .בסדרת סיבה אנחנו נלחמים בגזענות,
בחוסר ידע ,באי-שוויון ובבורות ,כדי שכל אדם יוכל להשתלב ולהיות
חלק מצה"ל .אחדות מתוך שונות זה הכוח שלנו ,ומפקדים שאחראים על
החיילים שלהם בשדה קרב או בעת לחימה צריכים לדעת לייצר מקום
לכל חייל בצוות".
מאז מרץ 2016ועד היום נעשו למעלה ממאה סדרות סיבה במתכונת
הנוכחית ללמעלה מ 5,000-איש .המש"קיות וסגל היחידה מגיעים לאחר
שצברו ניסיון בפיקוד על אוכלוסיות מיוחדות .על כן ,כל המש"קיות
שנמצאות בסגל מגיעות אליו כתפקיד שני ,לאחר ששירתו כמפקדות
נוער בגדנ"ע ,מש"קיות הו"ד או מפקדות במערך מג"ל בבסיסי חיל
החינוך" .הייתי מפקדת מחלקה בחוות השומר לפני שהגעתי לסיבה.
כשסיפרתי לחייל שלי לשעבר על מה שאני עושה היום בתפקיד ,הוא
אמר לי שהתפקיד שלי עכשיו הוא בעצם להיות השגרירה שלו .הרבה
אנשים לא יודעים מי הם חיילי אית"ן ומהם קשיי הסתגלות ,ואני מרגישה
שאנחנו סוג של שגרירים שמנסים לשפר את מצבם ולהסביר לכולם מי
הם ולמה חשוב שהם יתגייסו וישרתו בצבא" ,משתפת סג"ם גולדשטיין.
אליה מצטרפת סמל ערמון" :החוויה שהחיילים עוברים בחוות השומר
ובמחו"ה אלון היא חוויה משמעותית ,אך קצרה .אחרי שהייתי מסיימת
לפקד עליהם הם היו עוברים לשירותם הסדיר ומתפזרים בכלל יחידות
צה"ל המגוונות .והנה ,הגעתי לסיבה ויש לי אפשרות להשפיע על האופן
שבו יקבלו אותם ,זו תחושה של איזושהי סגירת מעגל .שלחתי את
החיילים שלי לתפקיד ועכשיו אני גם מכשירה את אלו שיקבלו אותם".
| פברואר 17 | 2017
ב
הקב"ן
מחפש
משמעות
נדב זק
כשעלה אריק אבנרי למוצב החרמון הוא לא ציפה שלאחר
ארבעה ימים בלבד תפרוץ המלחמה שתשנה את חייו 40 .שנים
אחרי שנשבה ועונה בשבי הסורי ,למד פסיכולוגיה וחזר לצה"ל
בתור קב"ן שעובד עם נפגעי פוסט טראומה.
"אני נותן למטופלים את התקווה ,לפעמים רק מעצם זה
שהם יודעים מה עברתי בעצמי"
| 18פברואר | 2017
צילום :דובר צה"ל
סך הכל ארבעה ימים אחרי שמגיע
אריה (אריק) אבנרי למוצב החרמון
כחייל במערך הלוחמה האלקטרונית
של חיל האוויר ,חיילי הקומנדו הסורי
מגיעים גם הם .מלחמת יום כיפור תופסת אותם
בהפתעה .במשך ימים הם מסתכלים לעבר
הגבול הסורי ,רואים את ההכנות הצבאיות באזור
ולא מצליחים להאמין שהמלחמה תגיע אליהם.
"קצין המודיעין לקח אותי לסיור במוצב אחרי
שהגענו והראה לי את הגזרה מהגג .הוא אומר לי
שלפי כל התמונות המצב הערבים הולכים לפרוץ
במלחמה והיהודים מסרבים להאמין" ,מספר
אבנרי היום ,עשרות שנים אחרי אותה המלחמה.
"השאננות הייתה מאד חזקה .למרות שהסתכלנו
על סוריה עדיין לא האמנו שתפרוץ מלחמה .גם
היום 40 ,שנים אחרי אני עדיין לא זוכר את הרגע
שבו הבנתי שאנחנו במלחמה ,ולא ביום קרב".
סיפורו של אבנרי מתאר אולי בצורה הטובה
ביותר את מלחמת יום הכיפורים .מלחמה קשה,
אפילו טראומתית בזיכרון הימים של צה"ל ושל
מדינת ישראל .שכרון הכוח מהניצחון המפואר
במלחמת ששת הימים לא פסח על אף מוצב
צה"לי באותם הימים ,מגזרת סיני הדרומית
השאננות הייתה מאד חזקה.
למרות שהסתכלנו על סוריה
עדיין לא האמנו שתפרוץ
מלחמה .גם היום 40 ,שנים
אחרי אני עדיין לא זוכר
מתי הבנתי שזו מלחמה
ולא יום קרב
ועד מוצב החרמון" .זה היה יום שבת .בסביבות
השעה שתיים בצהריים אנחנו מתחילים לשמוע
הפצצות מהאוויר לכיוון המוצב .אני וכל החברים
לצוות היינו בעיצומו של צום יום כיפור ואפילו
לא לבשנו מדים" ,הוא מספר" .אלמנט הפחד
עדיין לא לוקח חלק ברגעים האלו .תמיד אמרו
לנו שמוצב החרמון הוא מאד בטוח והיה ברור
שפגזים לא יפגעו בנו ובאופן אישי לא התרגשתי
מההפגזות כי גדלתי בירושלים והייתי 'רגיל'
להפגזות מהסוג הזה".
על אף השנים שעברו ,אבנרי זוכר כל שנייה וכל
תחושה מאותו יום גורלי ,והוא משחזר בפירוט
יוצא דופן את רגעי האימה שתוקפים את
הצוותים על ההר ,שמורכבים מלוחמי גולני ,אנשי
חיל הקשר ,אנשי חיל המודיעין ואנשי הלוחמה
האלקטרונית של חיל האוויר אליהם השתייך
אבנרי בעצמו" .אנחנו מתקבצים באולם המרכזי,
כל חיילי ומפקדי המוצב .אחרי חצי שעה באולם
הצפוף ,אני שומע בקשר של מפקד המוצב שהיה
לידי שהליקופטרים סוריים נחתו באזור החרמון",
מתאר אבנרי" .בשלב הזה אני רק שומע בקשר
ולא מצליח לראות אותם .המפקדים שולחים
חוליות של לוחמים שיסתכלו החוצה ויראו מה
המצב ,וכשהם חוזרים פנימה לאולם הם אומרים
לנו שאי אפשר לצאת חזרה כי כל האזור מלא
בחיילים סוריים .פתאום התחילה הפגזה על
| פברואר 19 | 2017
"רגע מאושר ומרגש היה
כאשר ראיתי את כתב ידעו
הנאה והמסודר של אבא,
כתב היד היווה בשבילי
ההוכחה הטובה ביותר
שאתם בסדר .רק להבא
תשתדלו לכתוב על כל הדף
ובצפיפות כי כל מילה
חשובה לי".
"אני אוהב אותכם ,גידלתי
פה שפם שהורדתי אותו
בנתים ,מקוה רק שאבא
ממשיך לדאוג לעתידי הפי נסי
( )..חושב הרבה על הבית,
וכמובן על האוכל של אמא".
"לא ידעתי מה
חושבים שקרה לי
בארץ ואמרתי לעצמי
שהצילומים יגיע לארץ
וכולם ידעו שאני
בחיים" המפגש
הראשון של אבנרי
עם הוריו לאחר
החזרה מהשבי
צילום" :במחנה"
מתוך :מכתבים שכתב אריק אבנרי במהלך
תקופת השבי.
תמונה :באדיבות המרואיין
"כשאנחנו נוסעים במשאית אנחנו עוברים בכל מיני כפרים ושומעים קריאות צהלה
בערבית .הדבר היחידי שחשבתי עליו באותם הרגעים הוא זיכרון מילדותי בירושלים
במהלך מלחמת ששת הימים ,אני נזכר שעברה לידנו ברחוב משאית עם שבויים
ירדניים ,וחושב על כך שעכשיו אני חווה בדיוק את אותה הסיטואציה רק מהצד השני"
האיזור ,וכמה רגעים לאחר התחלתה אנחנו מבינים שבנוסף להפגזה
האווירית מישהו מסתובב על הגג וזורק רימוני עשן לתוך המוצב" .אבנרי
מספר שלחרדה ולפחד לוקח זמן לתפוס חלק אצל מרבית חיילי המוצב,
וכך גם אצלו .לדבריו ,העובדה שבכל העת ניתנו הוראות ברורות מצד
מפקדי המוצב מונעת מחיילים להידרדר למצבי חרדה קיצוניים בשעות
הראשונות של ההתקפה על המוצב" .כשאנחנו שומעים שהסורים דופקים
על דלת האולם ניתנת פקודה לרדת לחלק התחתון של המוצב ,החלק של
המגורים .כשאנחנו יורדים למחילות התחתונות ,אנחנו מתפצלים לשתי
קבוצות .קבוצה אחת מנתה בעיקרה אנשי גולני ואת קציני המוצב וקבוצה
שנייה מנתה אותנו ,אנשי חיל האוויר וכן אנשי המודיעין ומספר לוחמי
גולני" .לאחר ההתפצלות מבקש אבנרי ,ברשת הקשר ביחד עם מספר
חיילים שאיתו ,מאנשי חיל האוויר בבור שבקריה לשלוח מטוסים שיפגיזו
את המוצב מכיוון שידעו שההפגזות לא יגיעו אליהם ורק יחסלו את חיילי
הצבא הסורי ואילו שהם מוגנים בחלקו התחתון של המוצב אשר ממוגן
מפגיעת פגזים.
שנים אחר כך ,יתברר לאבנרי שהתשובה השלילית שקיבל הייתה קשורה
למזג האוויר המסובך לטיסה שהיה באותו יום באוקטובר .1973לאחר
שהבינו שלא תגיע הפגזה של חיל האוויר ,מחליטים אבנרי וחברי קבוצתו
להתבצר באחד החדרים התחתונים במוצב למשך הלילה .זהו לילה ארוך
וקשה עבור אבנרי ,לילה שבמהלכו מתדפקים חיילים סוריים על דלתות
החדר ללא הרף" .פה הפחד משתלט עלינו" הוא משתף" .היינו בערך
35חיילים שמתבצרים בחדר קטן ואטום עם דלתות גדולות ושומעים
|20פברואר | 2017
קריאות בעברית וערבית מסביבנו שקוראות לנו לפתוח את הדלתות.
מיותר לציין שאף אחד לא מצליח לישון באותו לילה מסויט".
גופייה לבנה באוויר
לאחר שעולה הבוקר מגבשים חברי הקבוצה תכנית ,אותה מכנה היום
אבנרי "תוכנית התאבדות בסגנון מצדה" .על פי התוכנית ,יסתננו חברי
הקבוצה לגג המוצב תוך שהם חומקים על פני החיילים הסוריים במוצב,
ירו לכיוונם מהגג ויברחו לכיוון היישוב מג'דל שמס" .אנחנו עולים לגג
ולא מזהים אותנו תחילה ,אך לאחר כמה דקות הסורים רואים אותנו
ובאותה שנייה מתחילים לירות עלינו מכל הכיוונים" ,מספר אבנרי" .זה
מפחיד בצורה לא נורמאלית ואני מנסה לירות ולא מצליח .כל התחמושת
שהייתה עליי זה עוזי ושתי מחסניות שנתנו לי לפני העלייה למוצב .אני
נתקל במעצור בנשק ואחד מחברי לצוות קורע ממני את הגופייה הלבנה
ומניף אותה באוויר .אנחנו שומעים מכיוון
החיילים הסוריים למטה קריאות 'באס באס' ("חדל" בערבית -נ"ז)" .ואז,
לראשונה מאז תחילת ההתקפה ,משתרר שקט במוצב .אחרי שהדגל הלבן
הונף אבנרי מיד לוקח את הארנק שלו ומחביא אותו בגג כדי שכשיחזור,
יוכל לקחת את הארנק חזרה" .עשיתי פעולות ,שאני מנתח היום בדיעבד,
שהמטרה שלהן הייתה לומר שהם מנסים להכתיב לי מה לעשות אבל
הם לא יוכלו להכתיב לי הכל" ,הוא מציין" .יש לי את הארנק שם והם
לא יוכלו לקחת את זה ממני .כל הפעולות הקטנות האלו נעשות בשביל
להרגיש שליטה במצב" .חיילי המוצב יורדים
לכיוון הלוחמים הסוריים כאשר כל העת מפעם
בהם החשש שמא יוצאו להורג על ידם .חשש
שמתברר כשגוי כשהם מבינים שהפקודה אשר
התקבלה בצבא הסורי היא לקחת שבויים חיים.
באזור השעה 10בבוקר של יום ראשון מתחילים
31השבויים את מסעם אל עבר השבי הסורי בו
יעבירו את שמונת החודשים הקשים בחייהם .הם
צועדים שלושה קילומטרים עם ציוד רב וכבד
עליהם בידיים קשורות אל אזור החרמון הסורי.
"במהלך הצעידה ,אחד מהשבויים מתלונן על
כאבים ברגלו .הסורים מבקשים ממנו להישאר
רגע מאחורה ,אנחנו שומעים את קול הירייה
וממשיכים לצעוד .קבוצת שבויים שפגשנו לאחר
מכן שהגיעה לשבי חמישה ימים אחרינו בכלא
מספרת לנו בשבי כשהם צעדו בדרך ההיא ,הם
ראו את הגופה שלו" .לאחר הצעידה הארוכה
מגיעים השבויים אל איזור החרמון הסורי בעיניים
מכוסות והם מוכנסים למשאיות ,בצפיפות איומה,
כשהם לא יכולים לראות כלום וידיהם קשורות.
"עד אותו רגע חשבתי שזה יום קרב ולא מלחמה,
עד כדי כך השאננות הייתה גדולה באותם ימים",
משחזר אבנרי" .כשאנחנו נוסעים במשאית אנחנו
עוברים בכל מיני כפרים ושומעים קריאות צהלה
בערבית .הדבר היחידי שחשבתי עליו באותם
הרגעים הוא זיכרון מילדותי בירושלים במהלך
מלחמת ששת הימים – אני נזכר שעברה לידנו
ברחוב משאית עם שבויים ירדניים ,וחושב על כך
שעכשיו אני חווה בדיוק את אותה הסיטואציה
רק מהצד השני".
"המטרה העיקרית של העינויים הייתה לראות את
החייל הישראלי נשבר .תוך כדי העינויים הארוכים
הרמקולים מודיעים לנו כל הזמן תעמולה שקרית:
'כבשנו את ישראל'' ,משה דיין וגולדה מאיר מתו'
לאחר נסיעה ארוכה שמרגישה עבורם כמו
נצח ,מגיעים השבויים ל'ביתם' לעשרת הימים
הקרובים :מרתפי בית ההגנה הסורי .המרתפים,
לטענת אבנרי ,נראים בדיוק כמו ששבי סורי נראה
בדמיונו -צפופים ,מלוכלכים ומסריחים .במשך
הימים הללו השבויים מעונים בדרכים אכזריות
וקשות ,החל ממניעת אוכל ,מים ושינה ועד מכות
קשות ועינויים באמצעות מכות חשמל" .במשך
עשרה ימים ישבנו לאורכם של הקירות באולם
מאולתר במרתפים האלו .לקחו כל אחד ואחד
לחקירות קשות וארוכות ואנחנו נשאלים שאלות
שאתה לא יודע לענות עליהם .בגלל זה אני מבין
שלעינויים שלהם הייתה מטרה אחת והיא לא
להשיג אינפורמציה כי לחלקנו ואני בתוכם הייתה
הרבה אינפורמציה .המטרה העיקרית שלהם
הייתה לראות את החייל הישראלי נשבר .תוך
כדי העינויים הארוכים הרמקולים מודיעים לנו כל
הזמן תעמולה שקרית' :כבשנו את ישראל'' ,משה
דיין וגולדה מאיר מתו'" .גם באותם ימים קשים
מצליח למצוא אבנרי ,שהיה ונשאר אופטימיסט
כפי שהוא מעיד על עצמו ,נקודת אור שסימנה לו,
בניגוד לכל שאר הסימנים האחרון ,שאולי לסיפור
הזה יהיה סוף טוב" .אחרי תשעה ימים של עינויים
מוציאים אותנו שוב במשאיות עם ידיים ועיניים
קשורות .הפנטזיה ,כמו בכל פעם שיצאנו מהשבי
בימים שעוד יבואו בעתיד ,הייתה שמשחררים
אותנו" ,משחזר אבנרי" .אנחנו מגיעים לשדה
חרוש ואני שומע ברקע ילדים צוהלים וקול
שבאותו הרגע חשבתי שהיה קול של דחפורים.
עוברת לי בראש האפשרות שעומדים להוציא
אותנו להורג .הם מורידים לנו את הכיסוי ופתאום
אני מרים את הראש ורואה צלמים ותקשורת ואני
מבין שכך המשפחה שלי תדע סוף סוף מה עלה
בגורלי .לא ידעתי מה חושבים שקרה לי בארץ
וקיוויתי שהצילומים יגיעו לארץ וכך ידעו שאני
בחיים .היום הזה נתן לי כל כך הרבה תקווה,
שאחריו המכות היו נראות כמו שטויות".
שגרת שבי
הימים שבאו אחרי ,לדברי אבנרי ,אופיינו בפחות
אכזריות מעשרת הימים הראשונים .השבויים
מוצאים מהמרתפים ועוברים לאולם חדש בו
מעבירים את מרבית תקופת השבי" .אנחנו שוב
| פברואר 21 | 2017
“במהלך התקופה
הארוכה בשבי
מתגבשת אצלי
ההחלטה שאני
רוצה להיות פסיכולוג
כדי שאוכל לכתוב
עבודה על הח ויה
האישית שלי בשבי
ולנתח את התהליך
שעברתי בעצמי",
אריה אבנרי היום
צילום :דובר צה"ל
מובלים במשאיות והפעם מגיעים לתוך אולם
גדול ,עד היום זה אחד הרגעים הכי משמחים
בחיי .אני סוף סוף פוגש את כל האנשים שהכרתי
במוצב ומחבק אותם ,אחרי לחץ נפשי כל כך
גדול זה נהדר לראות אנשים מוכרים .במקום
החדש אנחנו מקבלים שלוש פעמים ביום אוכל
ומים .מה שמדהים אותנו היה שלמרות שהיינו
מלוכלכים ומדממים ונראינו ממש כמו ששבויים
בשבי הסורי אמורים להיראות ,כשאכלנו כיתת
לוחמים סורים עמדה מעלינו עם נשק בהיכון -
הם כל כך פחדו מאיתנו שגם המצב הפיזי שלנו
לא השפיע על הפחד הזה" .עם הזמן שעובר גם
המכות והעינויים פוחתים ,השבויים מתחילים
לנהל חיי שגרה שכוללת שיחות ארוכות ולא
מעט ויכוחים .ככל שהזמן בשבי עובר כך
ההסתגלות הן הנפשית והן הפיזית מתחזקת,
מספר אבנרי" .ככל שהלחץ מצד השובים היה
יותר קיצוני כך היינו יותר ביחד -סיפרנו סיפורים
ויצרנו מעין הווי" ,מתאר" .וככל שהלחץ התרכך
יותר היחסים בתוכנו נהיו יותר קשים".
במהלך תקופת השבי ,אבנרי מנסה להתרחק
כמה שאפשר מהסיטואציה שבה נמצא וכמעט
לא מתעמת איתה באופן ישיר .הוא טוען שלאלו
שחוו את השבי בצורה המוחשית והחזקה יותר,
השיקום הנפשי היה ארוך יותר" .הדרך שלי
להתמודד עם השבי במהלכו הייתה להסתכל
על האחרים ועל עצמי ולהיות מעין משקיף
| 22פברואר | 2017
מבחוץ ,והריחוק הזה באמת עזר .הרגשתי
הרבה בדידות והדרך הטובה ביותר להתמודד
עם זה הייתה להיות שקוע בזיכרונות ,מחשבות
וחלומות על הבית" .כשהוא מדבר על יום
החזרה הביתה דמעות חונקות את גרונו .לאחר
שמונה חודשים של סיוט מתמשך ,מוכנסים
השבויים לאוטובוסים בדרך למטוס שייקח
"הדרך שלי להתמודד הייתה
להסתכל על האחרים ועל
עצמי וליצור סוג של תצפית
והריחוק הזה באמת עזר"
אותם הביתה" .בשישי ליוני 1974אומרים לנו
לעלות על אוטובוסים ואנחנו נוסעים לכיוון שדה
התעופה .לא היה יום שלא חשבתי על השחרור
מהשבי ופתאום זה מגיע .כשאני מגיע למטוס
אני מתיישב במושב הראשון כדי לצאת ראשון,
וכשאנחנו סוף כל סוף מגיעים לארץ ואני יורד
מהמטוס אני רואה סביבי מאות אנשים ומוקף
ברעש של הקולות שלהם .לא הבנתי את גודל
האירוע עד כדי כך שכשראיתי שלט שנכתב עליו
'ברוך שובכם גיבורי ישראל' הייתי בטוח שנחתה
משלחת ספורט ולא קישרתי את זה אלינו" ,הוא
נזכר" .תוך כדי שאני יורד מהמטוס אני מביט
לצדדים ולא מזהה אף אחד שאני מכיר .במהלך
התקופה בשבי רק אבא שלי כתב מכתבים ולא
שמעתי מאמא שלי ,חשבתי שהיא נפטרה וזה
פחד שליווה אותי בנחיתה .אני מצליח לזהות
את אחי הגדול שמזיז אנשים מהדרך ,הוא מחבק
אותי ורק אז אני מבין שהגעתי הביתה".
מזהה את עצמי
תקופת השבי הארוכה שינתה את חייו של אבנרי
מן הקצה אל הקצה .הוא גדל ,כאמור ,בירושלים.
האח הקטן מתוך שלושה אחים .כשהיה בן 16
אחיו הגדול ,אבנר ,נהרג במהלך תאונת אימונים
בצבא .ההלם הגדול מאיבוד האח גרמה לאריק
הצעיר להתעניין בנפש האדם ובהתמודדות
עם מצבי קיצון ,אך הוא לא חשב שיעסוק
בזה" .האובדן של אחי הייתה טראומה מאד
גדולה במשפחה .זאת הייתה הפעם ראשונה
שהתחלתי להסתכל ולהבין על דברים גם
בצורה פסיכולוגית ,אבל ההחלטה שלי לפנות
לכיוון של עיסוק בפסיכולוגיה הייתה בגלל
השבי" ,הוא מודה" .במהלך התקופה הארוכה
בשבי מתגבשת אצלי ההחלטה שאני רוצה
להיות פסיכולוג כדי שאוכל לכתוב עבודה על
החוויה האישית שלי בשבי ולנתח את התהליך
שעברתי בעצמי" מהר מאד מבין אבנרי שעליו
להיכנס למסגרת כלשהי ומתחיל ללמוד מדעי
ההתנהגות באוניברסיטת באר שבע שבדרום.
במהלך הלימודים ,כך הוא מעיד ,הוא מזהה
את עצמו בלא מעט מהמקרים ואף אומר כי
לימודי הפסיכולוגיה עימתו אותו עם דברים שלא
התמודד איתם" .אני מזהה את עצמי לא מעט
במהלך לימודי הפסיכולוגיה ,ונתקל לפתע בלא
מעט חוויות אותם הדחקתי במהלך השבי .את
חלקן ממש חוויתי מחדש עד כדי התקפי חרדה
במהלך כתיבת עבודת המאסטר .למשל,תוך כדי
הכתיבה של העבודה אני נזכר כשבמהלך נסיון
הבריחה שלנו לגג המוצב כמעט נחשפתי על ידי
חייל סורי שיכל להרוג אותי מטווח קצר מאד.
הדחקתי את זה לאורך כל תקופת השבי וכשכזה
עלה חזרה במהלך הלימודים נתקפתי חרדה".
לאחר שהוא מסיים את לימודיו ,מתחיל אריק
לעבוד כפסיכולוג במגוון מסגרות .הטיפולים
הראשונים לא קלים לו ומלווים אותו גם לאחר
הטיפולים למשך זמן.
לאחר כמה שנים הוא מחליט לחזור לצה"ל,
הפעם כקצין אקדמאי בכיר ופסיכולוג במילואים.
"במשך תקופה הייתי במחלקת מדעי ההתנהגות
וחיל החינוך ,ביחד פיתחנו רבים מקורסי המנהיגות
של הצבא ויצא לי גם לטפל באנשי קבע אבל
לא בחיילים שנפגעו מאותה הפוסט טראומה
שלקיתי בה בעצמי .הפעם הראשונה שישבתי
"אני מזהה את עצמי
לא מעט במהלך לימודי
הפסיכולוגיה ,ונתקל לפתע
בלא מעט חוויות אותם
הדחקתי במהלך השבי .את
חלקן ממש חוויתי מחדש
עד כדי התקפי חרדה"
על כיסא המטפל מול חייל כזה הייתה במהלך
מלחמת לבנון השנייה .היה לי ברור שאני צריך
להגיע ולעזור במה שיכולתי .במהלך המלחמה
אני פוגש בפוסט טראומה בהמון אנשים שפונים
לטיפול ." .כבר קרוב לעשור שאבנרי מתייצב
מידי יום ראשון ביחידה לתגובות קרב של מערך
בריאות הנפש בצה"ל .במהלך היום הוא נתקל
במטופלים אשר מתמודדים עם פוסט טראומה
מכל מלחמות ישראל ,החל מששת הימים
ועד מבצע צוק איתן .מדבריו עולה שבשנים
האחרונות מגיעים יותר ויותר פגועי פוסט
טראומה ,בעיקר בגלל עליית המודעות לנושא
בתוך הצבא ומחוצה לו" .הצבא ערוך היום הרבה
יותר לטיפול בנפגעי נפש .יש יותר לגיטימציה
לפנות לטיפול ,בעיקר אצל לוחמים .כשאני
יושב על כיסא המטפל מול חובש שחווה פוסט
טראומה כי לוחמים מתו בידיים שלו ,אני יודע
איך הוא מרגיש מניסיוני האישי ומשתמש בזה
במהלך הטיפול .אני נותן למטופלים את התקווה,
לפעמים רק מעצם זה שהם יודעים מה עברתי
בעצמי .אני אומר להם שלמרות שהם עברו חוויה
קשה ,זה בידיים שלהם להפוך את התהום הזה
שהם נקלעו אליה למשהו שניתן לצמוח ממנו,
כמו שאני הצלחתי לעשות".
נחיתת מטוס השבויים בשדה התעופה ב6.6.1974-
צילום :באדיבות המרואיין
"מתחילים לנהל ח י שגרה שכוללים שיחות ארוכות ולא מעט ויכוחים"
השבויים ביום התשיעי לשבייתם | צילום :באדיבות המרואיין
| פברואר 23 | 2017
כ
שנרצח נשיא לבנון הארמי-נוצרי בן
העדה המרונית (ארמית-לבנונית –
ל"מ) במלחמת לבנון הראשונה ,כפר
גוש חלב התחלק לשניים .בצד הנוצרי
הוכרז אבל ,בעוד שבצד המוסלמי חילקו סוכריות
וחגגו .עם הנוצרים האבלים נמנה סרן (מיל')
שאדי חלול ,אז נער צעיר שראה את האבל של
בני עדתו והבין שמקומו בצה"ל .כשהתגייס ,סרן
(מיל') חלול נלחם ברצועת הביטחון בדרום לבנון
וקישר בין צה"ל לבין צבא דרום לבנון ,בשל
היותו ארמי ששולט בשפה הערבית .היום הוא
יושב ראש האגודה הארמית-נוצרית בישראל.
"כשהייתי בבית-ספר ערבי אורתודוכסי בחיפה
היו קוראים לי בוגד ,כי תמכתי בישראל ,והייתי
שואל אותם' ,בוגד במי?' .הרי אתם בוגדים שלא
מתגייסים לצבא .הייתי נאבק מולם ,הולך נגד
הזרם ואומר להם שאני ארמי ,אנחנו יכולים
להיות שכנים אבל אנחנו לא אותו עם .המחויבות
שלי היא קודם כול למדינתי ישראל ובני עמי
הארמים .כך גם הרגשתי בשירותי הצבאי ,והייתי
גאה לשרת בצה"ל כישראלי ארמי" .סמל אליי
קיסר ,סמל לוגיסטיקה בגולני ,הוא ארמי ובן
לאם מלבנון" .הרבה אנשים בצבא שאלו אותי
איך בתור נוצרי שאמו גרה פעם בלבנון אוכל
רס“ן איאב שליאן ,קצין ארמי
“כשהתגייסתי היה לי ברור שאני
רוצה לשרת כדי להרגיש חלק
מהחברה הישראלית .היום ,אחרי
שהכרתי את הזהות האמיתית
שלנו ,אני לא אומר שאני
רוצה להיות חלק -כי אני כבר
חלק ,ולכן אני משרת בצה“ל“
ליקה מישנה
כעשרה אחוזים מהנוצרים דוברי הערבית החיים בישראל מתגייסים לצה"ל –
וביניהם כאלו המוגדרים כבני הלאום הארמי .הם הוכרו כלאום במדינה לפני
פחות מ 3-שנים ,וכיום הם נלחמים על מנת להעלות את אחוזי הגיוס ואת
המודעות לזהותם הנוצרית וללאומם ,בצה"ל ומחוצה לו.
| 24פברואר | 2017
צילום :דובר צה"ל
להילחם אם תהיה שם מלחמה .איך ארים את
הנשק נגדם? אני תמיד עניתי שמי שנגד המדינה
שלי -אני נגדו".
עוד בתקופת השואה ,הארמים-מרונים היו
בין העמים היחידים שעמדו לצד העם היהודי
וסייעו להבריח יהודים לארץ ישראל .לאורך
כל שנות קיומו של צה"ל הארמים התגייסו
לשורותיו כיחידים ,ולאחר הקמת פורום גיוס
העדה הנוצרית בשנת 2012שיעור גיוסם עלה.
בשנת 2014הכירה מדינת ישראל בלאום הארמי,
דבר שהוביל לציפייה שאחוז גיוסם יעלה – אך
זו ציפייה שלא התממשה במלואה .כיום ,רק
כעשרה אחוזים מהנוצרים ,ביניהם הארמים,
מתגייסים לצה"ל" .כשהבן החייל של משפחה
ארמית נמצא בצבא -המשפחה רגועה ,אבל
כשהוא חוזר הביתה הם מפחדים שהוא יהווה
מטרה לתקיפות מצד אנשי הכפר המוסלמים",
מספר הקצין הנוצרי הבכיר ביותר בצה"ל ,רס"ן
איאב שליאן ,שמשרת כקצין אגף המבצעים
של חיל תקשוב בפיקוד הצפון ומשתייך ללאום
הארמי .הפחד מפני התנכלויות גורם לרבים
לחשוש מהגיוס לצה"ל ולהעדיף ללכת ללמוד
ולעבוד במקום לסכן את עצמם ,בצבא ומחוצה
לו" .בגלל הפעילות שלנו בפורום לגיוס העדה
| פברואר 25 | 2017
סרן (מיל’) שאדי חלול ,יו“ר האגודה הארמית-נוצרית בישראל “ילד
ארמי-נוצרי לומד במערכת החינוך הערבית-מוסלמית ,שבה מלמדים
אותו על אסלאם ולכן לא מרגיש חלק מהלאום הארמי וההוויה
הישראלית ולא רוצה להתגייס לצה“ל .בבתי-הספר לא מלמדים על
הזהות שלנו ,וזה פוגע באחוזי הגיוס“
הנוצרית ,בה עודדנו גיוס ארמים לצה"ל ,הייתה
הסתה פרועה נגדנו מצד גורמים שונים" ,משתף
חלול .סמל קיסר מספר על מצב אחר לגמרי.
"בעיני ,יותר טוב להיות חייל ארמי מאשר חייל
רגיל .המפקדים נותנים לנו את הכוח להמשיך",
הוא מתאר .לדבריו ,גם הסביבה והמשפחה תמכו
בו לאורך כל הדרך" .המשפחה שלי קיבלה מצוין
את הגיוס .כולם אהבו את זה וכל המשפחה
שלי תומכת בי ומקווה שאתקדם בצבא" ,הוא
מספר" .אני רוצה לחתום קבע ולהישאר נגד
בלוגיסטיקה ,כי אני מאוד אוהב את התפקיד
שלי בצבא".
לאחרונה נפתחו אפשרויות נוספות לשירות
בני מיעוטים שלא עשו שירות צבאי או לאומי
בכוחות הביטחון .לדברי סרן (מיל') חלול ,רבים
מהם מתגייסים למטרות אלה "לאחרונה כ50-
נערים והתגייסו לשורות ארגוני הביטחון" ,אומר
סרן (מיל') חלול" .אנשים מחפשים רווחה ,שילוב
בחברה .הם רוצים לבנות את עתידם .אני מאמין
שהצבא הוא כור היתוך שיעזור להם להשתלב
בחברה ,וכך מאמינים גם הנערים הרבים
שמתנדבים להתגייס .בצבא ,אתה יכול להכיר
אנשים מכל הגוונים של החברה הישראלית ,כך
גם הם מכירים אותי ונוכל לחיות בצורה טובה
יותר יחד".
"אחרי התיכון התקבלתי ללימודי הנדסה ,אך
ברגע האחרון ויתרתי על הכול והתגייסתי
לגולני" ,משתף רס"ן שליאן" .כשהתגייסתי היה
לי ברור שאני רוצה לשרת כדי להרגיש חלק
"כשחייל ארמי חוזר הביתה לכפר,
יש חשש שהוא יהווה מטרה
לתקיפות מצד הערבים בכפר"
מהחברה הישראלית .היום ,אחרי שהיכרתי את
הזהות האמיתית שלנו ,אני לא אומר שאני רוצה
להיות חלק -כי אני כבר חלק .ישוע נולד כיהודי,
מת כיהודי וחי בארץ ישראל ובארם .אני לא מבין,
באיזו הגדרה ערבית מגדירים אותנו? אני משרת
בצה"ל כי אני חלק מהחברה הישראלית".
להיות כמו הדרוזים
כשסרן (מיל') חלול ,איש רחב כתפיים בשנות
הארבעים לחייו ,מוריד ממדף הספרים ספר בן
350שנה בכריכת עור מתקלפת ,עיניו נוצצות.
מבחינתו ,הספר הוא חלק מאוצרו התרבותי
שרק לפני עשור גילה מחדש" .זו הברית החדשה
שכתובה בשפה הארמית" ,הוא מסביר" .לפני
שנחתם הסכם בין כנסייתנו לכנסייה הקתולית
במאה ה ,18-הם ניסו להעבירנו להתפלל בשפה
הלטינית ובטקס לטיני ,אבל אנחנו לא הסכמנו.
חשוב היה לנו לשמר את שפת הקודש שלנו,
ארמית" .בעשור האחרון סרן (מיל') חלול עוסק
במרץ בהחייאת השפה הארמית ובחזרה לתרבות
ולשורשים הקדומים .תחילה הוא למד בעצמו
ארמית בכנסייה ,ואז החל ללמד ילדים ומבוגרים
את השפה בצורה פרטית .בזכות פנייה למשרד
החינוך ,החלו התלמידים בבית-הספר המקומי
ללמוד ארמית גם בכיתות ,ואחת הדרישות של
הארמים כיום היא הקמת מערכת חינוך נפרדת
משלהם ,על מנת שיוכלו ללמוד על ההיסטוריה
והתרבות הייחודית להם" .אנחנו רוצים שיכירו
בנו כמו בדרוזים" ,טוען סרן (מיל') חלול" .ילד
צילום :דובר צה"ל
רוצים לעשות
בצבא ימי עיון
על הלאום הארמי
התמונה באדיבות המרואיין
| 26פברואר | 2017
התמונה באדיבות המרואיין
ארמי לומד במערכת החינוך הערבית-מוסלמית,
שבה מלמדים אותו על אסלאם ,ולכן לא מרגיש
חלק מהלאום הארמי ולא רוצה להתגייס לצה"ל.
בבתי-הספר לא מלמדים על הזהות שלנו ,וזה
פוגע באחוזי הגיוס".
הארמים רואים בעצמם צאצאי העם הארמי
הקדום שחי במזרח התיכון עוד מימי התנ"ך.
לתקופת השלטון הערבי בארץ מתייחס יושב
ראש העמותה הארמית-נוצרית בישראל ככיבוש,
ולכן הוא וחבריו לעמותה בעלי מוטיבציה גבוהה
לשרת בצה"ל -צבא שמבחינתם שחרר אותם
מהכיבוש הערבי .ההכרה בלאום הארמי הביאה
איתה תקוות רבות שבחלקן לפחות לא מומשו.
התגלה קושי משמעותי לשנות את רישום הלאום
במשרד הפנים .כדי לשנותו נדרש הפונה לקבל
צו בית-משפט ולשלם אלפי שקלים על התהליך.
ההוצאה הכלכלית הגבוהה גרמה לכך שרבים
מבני העם בחרו לא לשנות את הרישום במשרד
הפנים .החודש אישרה הממשלה חוק של ח"כ
עודד פורר ,שקובע כי מעתה על מנת להירשם
במשרד הפנים יידרשו הארמים למלא טופס
פשוט ויהיו פטורים מתשלום האגרה" .ברגע
שאנחנו מתחילים להבין את הזהות האמיתית
שלנו ומקבלים הכרה מהמדינה ,החיבור שלנו
לישראל רק מתחזק ,ואיתו המוטיבציה לשירות
בצה"ל" ,מצהיר סרן (מיל') חלול.
אתגר משמעותי נוסף שאיתו מתמודדים
הצעירים הארמים בתהליך הגיוס הוא הקושי
לקבל היתר ביטחוני לשירות .בימים אלו פועלים
במנהל האוכלוסיות על מנת להקל במתן
ההיתרים הביטחוניים לשירות בצה"ל.
לעתים הארמים נתקלים בצבא ומחוצה
לו באנשים שאינם מכירים את זהותם ואת
מנהגיהם .האינטנסיביות של השירות הצבאי
והמגורים המשותפים ,חוסר הידע וחוסר
ההיכרות עם התרבות והמנהגים הנוצרים-ארמים
יכולים לערער ולגרום לאי-נוחות בקרב החיילים
הארמים" .לא הבינו את הזהות שלי בצבא",
מספר רס"ן שליאן" .בתוך המסגרת הצבאית
היהודים יודעים מי אלה הדרוזים או הבדואים.
אותנו מכירים פחות .היינו רוצים שיהיו ימי עיון
על התרבות שלנו בדיוק כמו שיש לדרוזים או
לבדואים" .סמל קיסר מספר שעל אף חוסר
ההיכרות עם הלאום הארמי ,הוא מקבל תמיכה
והכרת תודה מהמסגרת הצבאית ומהחברה
הישראלית על כל גווניה" .המדינה נותנת לי
הרבה כבוד והכרה .בתור נוצרי שלובש מדים
ומציג את עצמו כנוצרי-ארמי ,מאחלים לי בכל
מקום שאליו אני מגיע שאמשיך בדרכי ואצליח",
מספר בהתרגשות סמל קיסר" .מאוד מעריכים
את הנתינה שלי למדינה ואת ההחלטה שלי
להתגייס לצה"ל .הרבה אנשים אומרים שזה
לא מובן מאליו .וכמובן שזה נותן לי הרבה
מוטיבציה".
אני לא רוצה להיות אויב!
במלחמת העצמאות התבקשו תושבי הכפר
בירעם להתפנות בגלל המצב המסוכן בגבול.
התושבים עזבו את הכפר ואף השאירו שומרים
שחומשו על ידי צה"ל כדי להגן על הבתים
מבזיזה .לתושבים נאמר שיוכלו לשוב לבתיהם
לאחר שבועיים ,אך עד היום הם לא שבו אליהם.
"הכפר בירעם זה סיפור ארמי ,והוא לא קשור
לזכות השיבה של הערבים .מה לי ולזה? אני
אזרח ישראלי וכך גם אבותיי .כשמקשרים את
הסיפור הזה לזכות השיבה של הערבים ,הופכים
אותנו בכוח מידיד לאויב .אני לא רוצה להיות
אויב! אני משרת בצבא ואני חלק מהמדינה",
מסביר חלול ומתאר את חזונו" .אני כבר לא רוצה
לחזור לבירעם .אני רוצה שיהיה יישוב ארמי
אחד ,שיהווה דוגמה לעוצמה של מדינת ישראל
– המאפשרת חופש פולחן ותרבות לארמים ,בעוד
הם נטבחים על ידי דאע"ש קילומטרים ספורים
מהגבול .שם ,יהיה אפשר להקים מרכז ארמי עם
חוקרים שילמדו על הלאום והשפה שלנו ,וממנו
ייצאו שגרירים טובים למדינת ישראל".
תחיית הלאום הארמי מזכירה לסרן (מיל') חלול
את ימיה הראשונים של הציונות" .אני מדבר עם
הילד שלי רק בארמית ובעברית .חשוב לי שהוא
לא יאבד את השפה כמו שאני איבדתי אותה",
מסביר סרן (מיל') חלול" .אני מחכה שיקום
אצלנו אליעזר בן יהודה .יש רבים שאומרים לי,
'זה אתה'" .גם סמל קיסר מקווה שבבוא היום
יזכה ללמד את ילדיו ארמית" ,בעזרת השם ,גם
זה יקרה" ,הוא מחייך.
כיום רס"ן שליאן פועל למען הקמת אנדרטה
לזכר 22חללים נוצרים ומאמין שהקמת אנדרטה
כזו תגרום לצעירים הנוצרים להרגיש שמעריכים
את תרומתם ,דבר שעשוי להוביל לעלייה בהיקף
גיוסם" .כל מה שאנחנו רוצים הוא שהמדינה
תהיה נדיבה אלינו ,וביחד נלחם באויבנו" ,מסביר
חלול ומניח את ידו על לבו.
| פברואר 27 | 2017
"
המפקד
עדי מנדל וליקה מישנה
מהחייל הבדואי בגולני ועד הטייס הדרוזי ,כולם עברו
בלשכתו של אל"ם וג'די סרחאן ,ראש מנהל האוכלוסיות
בצה"ל על גיוס חיילים מוסלמים" :צריכים להתייחס אליהם
כחיילים מן המניין" על פירוק גדוד חרב" :יאפשר ללוחמים
לצאת עם ארגז כלים גדול יותר לאזרחות" ריאיון מיוחד
| 28פברואר | 2017
צילום :דובר צה"ל
“אנחנו רוצים לחזק את החזקים ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם“ ,אל“מ ווגדי סרחאן
| פברואר 29 | 2017
צילום :דובר צה"ל
“שילוב בני מיעוטים בצבא היא דרך לשילוב אנשים גם אחר כך ,באזרחות“
א
ני חושב שזה המטען הכי גדול
שראיתי בחיים שלי" .אלו בדיוק
המילים האחרונות שמפקד גדוד
(מג"ד) רוצה לשמוע באמצע לחימה
בדרום לבנון .מפקד גדוד חרב דאז ,אל"מ וג'די
סרחאן ,שמשרת כיום כראש מנהל האוכלוסיות
באגף כוח האדם ,זוכר את המקרה הזה עד היום.
"היה לי קצין הנדסה יהודי שזיהה משהו שהיה
נראה לו כמו מטען חבלה ליד גרם מדרגות באחד
הבתים .שלחתי אותו לבדוק את המטען והוא לא
חזר אחרי זמן רב .הלכתי למקום בו היה נמצא,
כשהוא שוכב על הרצפה ומסתכל במשקפת הוא
אומר לי שהוא מזהה מטען עצום .אני לוקח את
המשקפת ומסתכל ,זה היה תנור אפייה ,בדיוק
אותו אחד שיש לי בבית" .לכן ,כששואלים את
אל"מ סרחאן למה חשוב כל כך לשלב אוכלוסיות
מיוחדות בצבא ,הוא מספר את הסיפור הזה.
"הכפרים בדרום לבנון מאוד דומים לכפרים שלנו,
וכשחייל דרוזי נלחם שם ,הוא נלחם בסביבה
שמוכרת לו .הוא לא כמו חייל שבא מהמרכז
| 30פברואר | 2017
״הצבא יותר פתוח ממה
שהוא היה פעם לשילוב
בני מיעוטים והאופציות
שקיימות היום לא היו
קיימות כשאני התגייסתי
לצבא .כל התפקידים
פתוחים ואנשים איכותיים
יגיעו למקומות איכותיים״
וגדל במגדל בן 27קומות .הוא יודע למה לצפות
כשהוא נכנס לשטח ,הוא יודע מה צריך להימצא
בתוך הבתים ומה לא .הידע הזה נותן לחיילים
ולמפקדים ביטחון בשטח וכמובן -משפר את
הלחימה שלנו".
בשביל אל"מ סרחאן ,הפיקוד על גדוד שמורכב
כולו מחיילים בני העדה הדרוזית הייתה אחת
החוויות המשמעותית שעיצבו את דמותו במשך
דרכו" .כשאתה מפקד על גדוד דרוזי ,אתה לא
מפחד מהמלחמה כמו שאתה מפחד מהמוות.
אתה לא מוטרד רק מהמשימות הצבאיות ובדאגה
לעמוד בהן אלא שיש איזושהי קופסא קטנה
מאחורי הראש שלא קיימת אצל מג"דים אחרים",
משתף אל"מ סרחאן" .יש לך 300לוחמים ,כולם
דרוזים ,כל אחד קרוב איכשהו לשני .אם יקרה
מצב בו נהרגים עשרה או חמישה-עשר חיילים
זה אירוע שיכול להשפיע מאוד על העדה ,כי לכל
חייל יש משפחה שבדרך כזו או אחרת מכירה את
שאר המשפחות .אבל מצד שני ,זה גם כיף גדול
להיות חלק מאחוות לוחמים ולדאוג אחד לשני.
המחויבות גדולה יותר בגדודים הומוגניים ,גם בין
החיילים וגם למפקדים" .אל"מ סרחאן התגייס
גם הוא לאותו גדוד ,שלבסוף עליו פיקד ,ולאחר
מכן ,כשהתקדם בסולם התפקידים ושירת כסגן
מפקד עוצבת חירם ,מג"ד בבה"ד אחד ומפקד
חטיבת מילואים ,היה ברור לדרג הבכיר בצה"ל
כי הוא האדם המתאים לשאת באחריות שילוב בני המיעוטים בצבא .אך,
כשמפקד פיקוד צפון דאז וסגן הרמטכ"ל כיום ,האלוף יאיר גולן ,הציע
לאל"מ סרחאן את תפקיד ראש מנהל האוכלוסיות באכ"א ,הוא סירב" .לא
חשבתי שזה תפקיד שיכול לשנות משהו ,אבל אז נחשפתי לפוטנציאל
הטמון בו והיכולת להשפיע על כלל מגזרי המיעוטים .אני לא מתחרט
שהגעתי לכאן ,אנחנו משפיעים באופן אדיר על מה שקורה במגזרים ,על
הדרקטיבות בצבא ,על מודלים שונים של שירות ושילוב חיילים .אנחנו
משנים תודעה של מפקדים ,תודעה של חיילים ,שילוב בני מיעוטים בצבא
היא דרך לשילוב אנשים גם אחר כך ,באזרחות".
מ.נהל האוכלוסיות אמון על שילוב בני מיעוטים בצה"ל .דרוזים וצ'רקסים
הן שתי האוכלוסיות המיוחדות היחידות בהן ,על פי חוק ,הגיוס הינו חובה.
בניגוד לכך ,אצל הבדואים ,הערבים המוסלמים והערבים הנוצרים הגיוס
מוגדר כשירות התנדבותי .העבודה של מנהל האוכלוסיות נעשית בשלושה
שלבים מהותיים בחייו של החייל .השלב הראשון מתקיים בהיותו מיועד
לשירות הביטחון (מלש"ב) :נעשים ימי הכנה לצה"ל למתגייסי החובה,
ימי עידוד גיוס אצל האוכלוסיות המתנדבות והכוונת תהליך הגיוס כאשר
מנהל האוכלוסיות משמש כתובת לכלל בני המיעוטים בצה"ל .בשלב
השני ,המנהל משמש כמקום אליו חיילים יכולים לפנות כאשר הם צריכים
ייעוץ או כאשר הם חשים כי נעשה להם עוול במסגרת תפקידם .בשלב
״המטרה שלנו היא שלא יהיה
מנהל אוכלוסיות ושכלל החיילים
ידעו להתמודד באופן עצמאי
ולהשתלב בצבא״
השלישי ,בשלב השחרור של החייל ,מנהל האוכלוסיות ביחד עם הקרן
והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון ,מובילים סדנאות,
כנסים וימי עיון על מנת לתת כלים ליציאה לאזרחות.
צריך העדפה מתקנת
באחת הערים הערביות בישראל קרה דבר שלא נראה עד כה .כנס צבאי,
שנעשה כמעט בסוד ,לעידוד גיוס האוכלוסייה הערבית המוסלמית
והאוכלוסייה הנוצרית המתגוררת באזור" .אנחנו רוצים להגיע למימוש
פוטנציאלי מלא של כל האוכלוסיות בארץ" ,אומר אל"מ סרחאן .כיום,
משרתים בצבא כ 200-חיילים מוסלמים וכ 400-חיילים נוצרים" .ישנה
| פברואר 31 | 2017
עלייה קלה בגיוס ובמספר הפונים לגיוס מטעם
האוכלוסייה הערבית המוסלמית .הם בעיקר
מעוניינים בגיוס ליחידות קרביות כיוון ששם
נמצאת האופציה להגיע לשירות קבע" ,מסביר
ראש מנהל האוכלוסיות.הם צריכים להיות חיילים
מן המניין ,הם רצים בגשם ,ישנים בשטח ,סוגרים
שבתות אבל לפעמים צריך העדפה מתקנת
כדי שבתמונה הרחבה יותר נוכל לעזור בשילוב
שלהם ,ואנחנו עובדים על זה".
המספרים באוכלוסייה הנוצרית נראים קצת
אחרת .בצה"ל משרתים יותר נוצרים מששירתו
כי הם מבינים שהניסיון שאתה צובר בשירות
הזה יכול לאחר מכן לבוא לידי שימוש" .אך
למרות זאת ,במבט רחב יותר ,ניתן לראות עלייה
במוטיבציה לגיוס .כאשר לפני מספר שנים מספר
המתגייסים הנוצרים היה כארבעים חיילים בשנה,
בשנה שעברה התגייסו תשעים" .כ 95-אחוז
מהערבים הנוצרים בארץ גרים בכפרים מעורבים
ביחד עם ערבים מוסלמים ואין לנו פלטפורמה
נגישה אליהם כיוון שאנחנו לא יכולים להגיע אל
בתי הספר ולדבר עם התלמידים .אנחנו מנסים
למשוך את הנוער האיכותי יותר דרך מסלול
״אני רוצה שהשירות הצבאי יהיה מקפצה אמיתית.
כשאני שירתתי לראשונה מחוץ לגדוד חרב פגשתי
אנשים אחרים ,גיליתי איך הם חושבים והרחבתי את
נקודת המבט שלי .בסופו של דבר ,אני רוצה שארגז
הכלים שאיתו החייל הולך הביתה יהיה כמה שיותר
גדול ואת זה אפשר להפיק רק כשאתה פוגש עוד
אנשים ,רואה עוד מקומות״
בעבר ,כאשר מתגייסים לצה"ל כ 100-חיילים
נוצרים בשנה .בחודשים האחרונים ,החלו כוחות
הביטחון במבצע לגיוס בני מיעוטים שלא שירתו
שירות צבאי כחיילי חובה ,אותם אנשים מגיעים
ישירות לשירות קבע בכוחות הביטחון" .כאשר
אדם יכול להיכנס ישירות לשירות קבע הוא
יעדיף זאת על פני להתגייס לשירות חובה של
כמעט שלוש שנים ואז להגיע לקבע .על אף זאת,
אנשי האוכלוסייה עדיין מתגייסים לשירות חובה
העתודה ,אנחנו שולחים מכתבים אישיים לכל
נער נוצרי כדי לגייס אותם" ,אומר אל"מ סרחאן.
"כ 10-אחוז מתוך הנוער הנוצרי מתגייס לצה"ל
וזו אוכלוסיה שאנחנו מאוד מעוניינים לקדם את
הגיוס שלה .הציבור הנוצרי נתקל בהתנכלויות
מצד שכניהם המוסלמים כאשר הם משרתים
בצה"ל ועל כן הם מעדיפים לא להתגייס לצבא,
ובמיוחד לא לתפקידי לוחמה .יש התעניינות
מצידם לשירות ביחידות של מג"ב והמשטרה ,הם
הגיוס עומד על 81%
היחידות בהן משרתים הכי
הרבה :מג"ב ,גולני ,גבעתי
והנדסה
כ 800-דרוזים מתגייסים
בשנה
אחוז הנשר ירד השנה פי 7
אחוז העתודאים עלה פי 4
| 32פברואר | 2017
פשוט רואים את זה בתור משהו אחר -לשמור
על הסדר והחוק ,ולקבל אופציה קלה יותר
לשירות קבע .השינוי המשמעותי בעבודה מול
האוכלוסייה הזו יבוא כאשר ההנהגה שלה תהיה
מגויסת למען רעיון שירות החובה .היינו רוצים
להיות במקום טוב יותר מבחינת היקף המתגייסים
והשילוב שלהם ביחידות השונות בצה"ל".
לעד נחיה על חרבנו
לאחרונה ,התקבלה ההחלטה לסגור את גדוד
הסיור (גדס"ר) הבדואי ולפזר את חיילי הגדוד
ביחידות השונות ,כפי שנעשה שנה לפני כן
בגדוד חרב .בנוסף לכך ,הוחלט לצמצם את
מערך הגששים ,להפוך את גדוד הגששים
לפלוגה ולסגור את פלוגת הקבע של המערך,
זאת בעקבות החלטה בצה"ל כי לא יהיו
מסגרות מבדלות ברמת הגדוד ,מתוך רצון לשלב
אוכלוסיות ייחודיות בכלל צה"ל כחלק מתר"ש
גדעון" .אני תומך בפירוק הגדס"ר הבדואי .הובלתי
גם את פירוק גדוד חרב ומאוד תמכתי בהצעה
הזו .כמישהו ששירת בגדוד חרב מחייל ועד מג"ד,
ואפילו בעת לחימה ,הייתה לי את הלגיטימציה
לבוא ולהגיד שדברים צריכים להיעשות אחרת.
בתפקיד הזה אתה רואה דברים בצורה קצת
יותר שונה ,מסתכל על תמונה קצת יותר רחבה",
משתף אל"מ סרחאן" .אני רוצה שהשירות הצבאי
יהיה מקפצה אמיתית .כשאני שירתתי לראשונה
מחוץ לגדוד חרב פגשתי אנשים אחרים ,גיליתי
איך הם חושבים והרחבתי את נקודת המבט שלי.
בסופו של דבר ,אני רוצה שארגז הכלים שאיתו
החייל הולך הביתה יהיה כמה שיותר גדול ואת
זה אפשר להפיק רק כשאתה פוגש עוד אנשים,
רואה עוד מקומות" .על כן ,הוחלט להקים
שונה מודל הגיוס של העדה
הבדואית
5%מהבדואים מתגייסים
לצבא
9%מתוכם יוצאים לפיקוד
3%מתוכם לקצונה
מודל גיוס חדש לאוכלוסייה הבדואית על מנת
להעמיק את השירות שלהם בצה"ל ,לעזור להם
בעת היציאה לחיים האזרחיים ולשלבם בחברה.
כיום ,בעקבות הקמת המודל שהתחיל בספטמבר
,2016נער בדואי המתגייס לצבא עובר סדנת
הכנה לפני הצו הראשון .לאחר מכן ,כאשר הוא
מתגייס הוא עובר טירונות באורך של שלושה
חודשים בבסיס מחו"ה אלון בחיל החינוך בה הוא
לומד עברית ועובר סדנאות להעלאת המוטיבציה
לשירות .בסופם ,אותו חייל ישובץ ליחידתו ויבצע
שירות של 24חודשים ,כאשר אחריהם הוא
יעבור סדנת הכנה לאזרחות .נכון להיום ,חמישה
אחוזים מהבדואים בוחרים לשרת בצבא .מתוכם,
כתשעה אחוזים יוצאים לפיקוד וכשלושה אחוזים
לקצונה" .אנחנו מנסים להפוך את השירות ליותר
אטרקטיבי בשבילם .לאוכלוסייה הבדואית יש
בעיה בשוק העבודה ,הם מתקשים למצוא מקומות
תעסוקה .אם בדואי מגיע לצבא הוא כבר רוצה
לקבל כלים שיעזרו לו בהמשך הדרך ,להשתלב
בחברה האזרחית ולתמוך כלכלית במשפחתו.
אנחנו בוחנים אופציות לגיבוש תוכנית שתגדיל
את דמי הקיום שלהם או תיתן לבדואים מענק
חד-פעמי -אנחנו בוחנים כל מיני דרכים על מנת
לשלב אותם כראוי" .יחד עם תוכנית זו ,המיועדת
לאוכלוסייה הבדואית הזקוקה לחיזוק ,ישנו גם
מסלול "כוכבים" .המסלול מיועד למוכשרים
בנערים והוא מכוון אותם לכלל יחידות צה"ל
כשהמטרה הסופית היא שיצאו לקצונה.
התקווה היא שהשילוב של האוכלוסיה הדרוזית
עקב סגירת גדוד חרב יקרה גם לאוכלוסיה
הבדואית .אחוז גיוס האוכלוסייה הדרוזית עומד
על קרוב ל 81-אחוז ,מדובר בכ 800-מתגייסים
בשנה .בשנים האחרונות אחוז הגיוס נשאר יציב,
אך השינוי המשמעותי נעשה באחוז הנשר של
כ 100-חיילים נוצרים
מתגייסים בשנה
כיום משרתים כ400-
חיילים נוצרים בצה"ל
כ 10%-מהאוכלוסיה
הערבית נוצרית מתגייסים
לצבא.
האוכלוסייה .לאחר סגירת גדוד חרב נרשמה
ירדה ב 600-אחוז" .סגירת גדוד חרב עשתה
איזשהו שינוי תודעתי בעדה .זו הפעם הראשונה
שכשאני פוגש חבר'ה דרוזים בכיתה י' הם
מתחילים להתעניין בצבא .כיוון שאין גדוד שאליו
הולכים כל הדרוזים ,צעירים והורים מגיעים אלינו
להתייעץ לאן להגיע .זה חולל שינוי משמעותי כי
אין יעד מרכזי אחד ,הם יכולים להגיע לכל מקום",
אומר אל"מ סרחאן" .אנחנו גם רוצים לחזק את
החזקים ורוצים לממש את הפוטנציאל הטמון
בהם .אחוז העתודאים מהאוכלוסיה הדרוזית
עלה בכמעט 300אחוז ,פתחנו חמש כיתות
סייבר בבתי הספר השייכים לעדה הדרוזית לגיוס
למערך הסייבר בצה"ל .זו תרומה לא רק לאנשים
עצמם בתוך העדה אלא גם לכפרים .אנחנו רוצים
להחזיר לכפר אנשים משכלים שימשיכו לעודד
שילוב של מלש"בים וחיילים דרוזים בכל יחידות
צה"ל כדי להמשיך לקדם את העדה" ,הוא ממשיך
ואומר" :כשאני מסתכל על דברים לא כמפקד
בצה"ל אלא בעיניים של בחור דרוזי ,מעבר לזה
שגיוס לצה"ל ושירות חובה מגיע מהמקום הכי
ערכי ,אני רואה בשירות הצבאי הזדמנות לנוער
להתכונן לקראת החיים אחר כך .אתה מרוויח
ביטחון עצמי ,מרחיב אופקים ,מסתובב ומכיר
חברים חדשים מכל הארץ ושומע רעיונות אחרים,
אלו דברים שגורמים לך לחשוב טיפה אחרת .מי
שישרת בצה"ל ירוויח לעצמו כישורים שלא ניתן
למצוא בשלב כל כך מוקדם באזרחות".
בעל פה ,לא צריכים להישלף .מדובר במשהו
עמוק יותר ,שילוב בחיים אחר כך ,באזרחות,
בחברה" .חשוב שהחברה הישראלית תכיר את
עצמה טוב יותר ,שכל מי שיכול לשרת ,ישרת.
החיילים שיצאו מהמערכת יספרו עליה לטוב
ולרע ,והצבא כצבא העם יכול להרים אוכלוסיות
שלמות למעלה" ,אומר אל"מ סרחאן" .המטרה
שלנו היא שלא יהיה מנהל אוכלוסיות ושכלל
החיילים ידעו להתמודד באופן עצמאי ולהשתלב
בצבא .תמיד יהיו אוכלוסיות בשוליים שיצרכו
עזרה ,אבל אנחנו צריכים מפקדים בשטח שיהיו
רגישים לצרכים שלהם .הייתי רוצה לראות
בעתיד מנהל אוכלוסיות שמצמצם את התלות
של הנוער במנהל האוכלוסיות ועוזר לבנות
מלש"בים שיודעים להתמודד לבד מול המערכת
ושעיקר הפעילות שלנו תהיה מאחורי הקלעים,
מול הצבא .צמצום התלות בסופו של דבר תביא
לתחושת שייכות".
למרות החזון ,המציאות עדיין נראת אחרת" .בני
המיעוטים צריכים להתמודד עם המון בעיות
ואם לא נגלה רגישות השילוב שלהם בחברה
יהיה יותר קשה .בתור ראש מנהל האוכלוסיות
התפקיד שלי הוא להיות הגורם שפועל למענם
בצה"ל ומנסה לשלב אותם בצורה הטובה ביותר".
על אף הקשיים ,אי אפשר להתעלם מהשינוי
הניכר שעבר צה"ל בקבלת בני המיעוטים לצבא.
" הצבא יותר פתוח ממה שהוא היה פעם לשילוב
בני מיעוטים והאופציות שקיימות היום לא היו
קיימות כשאני התגייסתי לצבא .כל התפקידים
פתוחים ואנשים איכותיים יגיעו למקומות
איכותיים .בכל שנות שירותי מעולם לא ראיתי
הגדרת יעדים ברורה ומוכנות עצומה מצד צה"ל
לתת מענקים והעדפה מתקנת לאוכלוסיות
מוחלשות שצריכות את זה".
עלייה באחוזי הגיוס בשנה
האחרונה ,כ 30-מתגייסים
בשנה.
עלייה קלה במספר
המתגייסים ,כ 200-מוסלמים
משרתים בצבא.
הרגישות החדשה
כששואלים את אל"מ וג'די סרחאן למה כל כך
חשוב לשלב בני מיעוטים בצה"ל ,הוא עוצר
לרגע .פתאום הנתונים שאותם הוא חי ויודע
| פברואר 33 | 2017
אליסה רייזמן
חיילים כמותם מתגייסים לשורות הצבא ,ולרוב לא נוכל לדעת עם אילו אתגרים הם
מתמודדים מאחורי הקלעים .כ 300-חיילים בעלי פטור נפשי משרתים בצה"ל כיום,
ולאחרונה קוצר תהליך ההתנדבות שלהם ב 75-אחוז על מנת לעודד את גיוסם .פגשנו
חמישה מהם לשיחה על רגעי המשבר ,החשש מדעות קדומות והמאבק לעלות על מדים
איור :דנה זטולובסקי
|34פברואר | 2017
| פברואר 35 | 2017
לי פטור" ,הוא אומר בתסכול .צור אובחן כסובל
ממאניה-דיפרסיה ,שהסובל ממנה חווה תנודות
קיצוניות במצבי הרוח .בזמן ההתקף נע מצב
הרוח של החולה בין מאניה – מצב רוח מרומם
באופן קיצוני – לבין דפרסיה ,כלומר דיכאון.
"במשך כל התקופה בה עשיתי
שירות לאומי ,לא יכולתי להתעלם
מכך שכל החברים שלי ואפילו אחי
הקטן התגייסו ואני לא"
היה לי ברור שאני רוצה לעשות צבא ,לתרום למדינה .התחלתי
להרגיש פער ,שכל החברים שלי בצבא ולי אין שום חוויה לשתף.
עם הזמן ,הבנתי כמה משמעותי מה שאני עושה פה .אני מרגיש נחוץ
וחיוני ,מגיעים אליי חיילים חדשים ששואלים אותי שאלות וצריכים
שאחפוף אותם בתפקידים החדשים שלהם .זה מדהים"
צילום :דובר צה"ל | למצולמים אין קשר לנושא הכתבה
ה
מוזיקה פועמת חזק באֹזניים ,העיניים
עייפות מהבהובי האורות החדים .מצד
ימין ,שני נערים מוזגים לעצמם משקה
אלכוהולי שדולב (שם בדוי) לא מזהה
ומצטרפים לרחבת הריקוד .האוויר חנוק וחם ,והוא
נדחס בין ערימת האנשים הממלאת את החדר.
זה סוף התיכון ודולב מגיע למסיבה כמו כולם,
אלא שהוא לא שותה אלכוהול יחד עם חבריו
לשכבה ,מאחר והוא נוטל תרופות לאפילפסיה.
"מה ,אתה לא שותה?" ,אומר לו אחד מחבריו.
שאר בני השכבה מגחכים מן הצד ,צחוקם מתגבר
עד כדי צחוק רועם וחזק .בפתאומיות מוחלטת
מרגיש דולב כאב חד בראשו ,האוויר נעשה קשה
לנשימה וכל שאיפה מלווה בקושי גדול ונדמה לו
כי יש משקל רב שמופעל על חזהו .הוא לא יודע
את זה עדיין ,אבל זה התקף חרדה ,הראשון בין
רבים" .אני מניח שהם צחקו כי הם היו שיכורים,
אבל אני התחלתי לחשוב שבעצם כולם נגדי",
אומר דולב" .שאלתי את עצמי' :האם כל החברים
שהיו שם הם לא באמת החברים שלי? על מי אני
יכול לסמוך?'".
המצב הרפואי של דולב ,שכבר החזיק בפטור
משירות צבאי בגלל האפילפסיה ממנה סבל,
רק הלך והדרדר .מאז אותה המסיבה ,התכיפות
והחומרה של התקפי החרדה רק גברו" .פתאום
התחלתי לפחד ממה שהגוף שלי יכול לעשות,
נגיד שמרוב שאני בוכה יתחיל לרדת לי דם
מהאף ושחלקים מהמוח שלי ירדו יחד איתו",
הוא מספר" .בסוף נכנסתי לאשפוז" .מאז ,דולב
התחיל לקבל טיפול תרופתי .לאחר מכן ,דולב
שם לעצמו למטרה לעשות תואר ראשון ובחר
| 36פברואר | 2017
במצבי משבר .אחת התכניות של העמותה היא
תכנית "תורמים במדים" ,השייכת לסל השיקום
של משרד הבריאות ומופעלת על ידי העמותה.
תכנית זאת עוזרת לצעירים שקיבלו פטור
משירות בצה"ל על רקע נפשי להתנדב לצבא
חיילים אלו סובלים לא פעם מסטיגמות חברתיות
וחוסר הבנה ,אך מפקדים רבים כבר מסכימים
שהם בעלי מוטיבציה גבוהה ביותר לשירות" .לא
רק שרואים מוטיבציה גדולה אצל מתנדבי ברה"ן,
רואים גם תחושת שייכות מאוד גדולה ליחידות
בהן הם משרתים" ,מסביר סא"ל אריאל בן יהודה,
ראש ענף קליני במחלקת ברה"ן.
"אם מישהו על כיסא גלגלים,
אז יודעים שהוא לא התגייס
בגלל סיבה רפואית ,אם מישהו
עיוור או חירש – ישר קולטים
את זה .אבל כשזה מכשול נפשי
יותר קשה להסביר את זה"
קרש קפיצה וחגורת הצלה
ללמוד תיאטרון ובלשנות .כשהיה בן ,29גיל בו
הצבא הוא זיכרון די רחוק עבור רוב האנשים,
נתקל דולב בפרויקט לגיוס אנשים עם מוגבלויות
נפשיות כתוצאה מפגישה אקראית עם מדריכים
חברתיים מעמותת "גוונים" .כך ,הוא נחשף
לפרויקט "תורמים במדים" של עמותת "גוונים",
עלה על מדים והתגייס לצה"ל למרות גילו" .לא
ויתרתי כי אמרתי שאני רוצה להרגיש כמו כולם",
מסביר טוראי דולב" .בראש ובראשונה ,הצבא נותן
לי תחושה שגם אני יכול לתת מעצמי ולתרום,
ובנוסף לכך הוא נתן לי מקום תעסוקה ִואפשר לי
לפתח קשרים חברתיים" ,הוא מוסיף" .המפקדת
הקודמת שלי התייחסה אליי כמו לכולם ופשוט
לא ויתרה לי .אני זוכר שהיא הייתה אומרת לי –
'אתה יכול ,אתה כמו כולם ,תעשה את זה!'.
דולב הוא חלק מאוכלוסיה צה"לית שרבים לא
מכירים :מתנדבי בריאות הנפש (ברה"ן) .מדובר
בכ 300-חיילים שקיבלו פטור משירות עקב סעיף
ליקוי נפשי והחליטו להתגייס בתור מתנדבים
כחלק מ– 1700מתנדבים הנמצאים כיום בשירות.
בדרכו חזרה לביתו מבית הספר בו עושה שירות
לאומי ,מופתע צור (שם בדוי) לפגוש את אחד
מחבריו לתיכון" .מה קורה ,אחי? איפה אתה
בצבא?" ,שואל החבר ,אבל צור קופא במקום.
האם לספר? מה לספר? מה הוא יחשוב עליי?
"במשך כל התקופה בה עשיתי שירות לאומי ,לא
יכולתי להתעלם מכך שכל החברים שלי ואפילו
אחי הקטן התגייסו ואני לא .זה גרם לי להרגיש
שונה לרעה ,כאילו אני לא מסוגל לעשות צבא",
מודה צור" .הגיוס היה חשוב לי גם כדי להרגיש
שלם עם עצמי ,אבל בעיקר כדי להרגיש חלק מן
החברה הכללית – להיות בצבא כמו כולם ,לפגוש
אנשים בגילי ,לעבור את החוויה הזו" .אך ישנם
גם מתנדבים עבורם הצבא אינו קרש קפיצה –
הוא חגורת הצלה .טוראי צור (שם-בדוי) ,הסובל
ממאניה-דיפרסיה ,הוא אחד מהם .את הפטור
משירות בצה"ל קיבל בכיתה י"א בעקבות סעיף
ליקוי נפשי" .תחילה ,עברתי צו ראשון וקיבלתי
פרופיל ,"97טוראי צור מספר" .אחרי כן חוויתי
משבר נפשי שכלל אשפוז .ברגע שהבאתי
ללשכת הגיוס את המכתב מהרופא ,החליטו לתת
"הפטור הנפשי רק הדגיש יותר את הסטיגמה,
כי ברגע שאני אומר שלא עשיתי צבא או שאני
עושה שירות לאומי – ישר חושבים שהשתמטתי.
תמיד הרגשתי שאנשים חושבים שהתחמקתי
מהצבא כי זו לא נכות פיזית שרואים עליי",
מסביר טוראי צור " .אם מישהו על כיסא גלגלים,
אז יודעים שהוא לא התגייס בגלל סיבה רפואית,
אם מישהו עיוור או חירש – ישר קולטים את זה.
אבל כשזה מכשול נפשי יותר קשה להסביר את
זה ,בייחוד כשלא בא לי לחשוף את כל העניין
הרפואי שלי בפני כל אחד ששואל".
בעת שעשה שירות לאומי ,התוודע צור לעמותה
בשם עמותת "גוונים" .משנת ,1994עוסקת
העמותה בפיתוח שירותים קהילתיים לילדים,
נוער וצעירים הנמצאים במצבי סיכון ,צעירים
המתמודדים עם מוגבלות ועולים הנמצאים
בכל זאת" .העמותה מאמינה בשילוב הצעירים
גם בגלל תרומה למדינה וגם כי זו דרך להשתלב
בחברה" ,מסבירה גיתית הרלב ,מנהלת אשכול
צבא ותעסוקה בפריסה ארצית בעמותה" .ברגע
שאתה לא מאפשר להם להשתלב בצבא ,הם
נמצאים במצב בו קשה להם להיות שווים לבני
גילם" ,אומרת הרלב" .הצבא הוא דרך מאוד טובה
לרכוש כלים ומיומנויות וגם כדי לחקור את עצמי
– במה אני טוב? מה אני יכול לעשות אחר-כך?
בנוסף ,הצבא גם מעצים ומכשיר אנשים .זה קרש
קפיצה לחברה הישראלית" .העמותה עובדת גם
עם גורמי ברה"ן צבאיים כדי לעודד התנדבות
נוספת לצבא" .מה שמאפשר לתכנית לצמוח
הם רמ"ח ברה"ן וגורמי ברה"ן וכן המפקדים
והיחידות בשטח ,שמוכנים ורוצים לקלוט עוד
צעירים ומעודדים זאת" ,מספרת הרלב .דרך
אותה התכנית ,הצליח טוראי צור להתנדב לצבא
וכיום משרת בתחום המחשבים.
אלא שצור ממש לא לבד .גם טוראי ליאור (שם
בדוי) ,המשרת במרכז הארץ ואובחן בעבר כסובל
מדיכאון ,התנדב לשירות בצה"ל מאותן הסיבות
בדיוק" .דיכאון -כל אחד יכול לפרש את זה
אחרת .בשבילי זה להרגיש סוג של ריקנות כזאת,
אתה לא מרגיש חיוני .אתה עובר את היום שלך
ואתה לא מבין למה אתה ממשיך לעשות את
אותם הדברים ,אתה תקוע במעגל כזה" ,מסביר
טוראי ליאור" .בשלב מסוים סבלתי ממחשבות
אובדניות ,וזה היה מסוכן ,אז החלטתי להיכנס
לאשפוז" .לאחר האשפוז ,הוא הגיש את בקשת
ההתנדבות שלו" .היה לי ברור שאני רוצה לעשות
צבא ,לתרום למדינה" ,מסביר ליאור" .התחלתי
להרגיש פער ,שכל החברים שלי בצבא ולי
אין שום חוויה לשתף" ,הוא מודה" .עם הזמן,
הבנתי כמה משמעותי מה שאני עושה פה .אני
מרגיש נחוץ וחיוני ,מגיעים אליי חיילים חדשים
ששואלים אותי שאלות וצריכים שאחפוף אותם
בתפקידים החדשים שלהם .זה מדהים".
סא"ל בן יהודה ,בכיר במחלקת ברה"ן ,מעיד כי
השירות בצבא הוא אבן דרך חשובה בחייו של כל
אדם במדינת ישראל" .הלכתי לבית ספר יסודי,
אחר כך הלכתי לתיכון ,עשיתי בגרות ,עשיתי
12שנות לימוד ואחר כך הייתי חייל בצבא,
זה מסלול חיים ברור לכולם" ,מסביר סא"ל בן
יהודה" .אמנם אוכלוסיות שסובלות באופן כללי
מהדרה גם בתחומים אחרים של החיים שלהם
משייכות אפילו יותר חשיבות למסלול החיים
הזה .כי אם הם עושים שירות צבאי ,זו ההוכחה
שהם כן משתתפים ,שהם כן מקבלים את
"מבחינתי ,הפטור שאני קיבלתי
מאפשר לי לעשות צבא בדרך שונה,
לא להתחמק ממנו .מטרתו היא
לאפשר לי לתרום לצבא אך גם
להתחשב בקשיים"
צילום :דובר צה"ל | אילוסטרציה
| פברואר 37 | 2017
תהליך ההתנדבות
דרישות אישורים רפואיים
בחינה על ידי מדור בריאות-
הנפש (ברה״ן) בלשכת בגיוס
במידה והומלץ חיובית:
תלוי שיבוץ
הצעיר עובר ראיון על ידי המפקד
העתידי .מדובר בתהליך מאוד פרטני
על מנת להתאים את התפקיד לצעיר
-שלא יהיה במצב לחץ וכדומה.
מסלול רגיל
פרוייקט
התיק יוצא את מדור מתנדבים
ומתחיל חלון מיון/ועדת שיבוץ.
.1״שווים במדים״ של אקי״ם
.2פרוייקט ״מגשימים חלום״
.3״רואה רחוק״ של הקריה
האקדמית אונו
.4״חיבורים״ של עמותת
אספרגר ישראל
.5״שלוב מנצח״ של עמותת גוונים
התיק מועלה חזרה לברה״ן
לקבלת אישור שיבוץ
ה'אישור' הזה – וזה חשוב מאוד לשילוב שלהם
בחברה לאחר מכן".
ניצחון לכל הצדדים
מתנדבי הברה"ן משרתים במגוון תפקידים שונים
וכן בכלל יחידות צה"ל – החל מתפקידי מנהלה
ועד תפקידי עילית בחיל המודיעין .אמנם נוכחותם
של המתנדבים משפיעה לא רק על התרומה
שלהם לצה"ל – היא משפיעה גם על חבריהם
ליחידה שאינם מתנדבים" .אני שומעת את זה
ממפקדים שיש להם גם חיילים מתנדבים וגם
חיילים אחרים ,והם אומרים שהחיילים המתנדבים
מהווים דוגמה עבור החיילים האחרים" ,אומרת
רס"ן מעין בר ,ראש מדור מיון ואבחון בענף
קליני שבמרכז ברה"ן" .לעתים ,החיילים האחרים
מנסים דווקא להתחמק ויש בעיות של משמעת
ומוטיבציה ,לעומת המתנדבים שמנסים להוכיח
את עצמם ,שיש להם מוטיבציה והשתדלות",
היא מוסיפה" .כמו כן ,נוצרת לכידות יחידתית
גבוהה יותר ומאוד יפה לראות את העבודה הזאת.
במובן הזה ,אני חושבת שזה מצב של ניצחון לכל
הצדדים המעורבים".
נער שקיבל פטור משירות על רקע סעיף נפשי
ורוצה להתנדב צריך לעבור מסע של כחצי שנה –
משך זמן הנראה ארוך אך קוצר משמעותית ,שכן,
תהליך ההתנדבות היה עשוי לקחת עד שנתיים
בעבר .כעת ,מקווים במחלקת בריאות הנפש
שיותר מועמדים לשירות ביטחון המחזיקים
בפטור על רקע נפשי יתנדבו לשירות בצה"ל.
"התהליך הוא מורכב יותר בבריאות הנפש
מאשר בתחום הרפואי .כשמדברים על מתנדב
על רקע רפואי ,הצעיר מגיש חומרים רפואיים
|38פברואר | 2017
מהאזרחות ועל סמך החומרים הללו מאשרים
או לא מאשרים את בקשתו" ,מסביר סא"ל
בן-יהודה" .בנושא של מתנדבי בריאות הנפש,
אנחנו מתעקשים להיות הגורם הבודק ,ויש לנו
פסיכיאטרים מומחים שעוסקים בזה" ,מוסיף
סא"ל בן-יהודה" .זה לא שאנחנו לא סומכים
על מומחי בריאות הנפש באזרחות ,אלא שכדי
לעשות את החפיפה בין האזרחות לבין הסביבה
הצבאית ,ולהקטין את הלחץ שהיא מייצרת עבור
הפרט ,אנחנו גם צריכים לעשות בדיקות אצלנו".
בתחילת חודש אפריל האחרון החלה עבודה
במיטב על קיצור תהליך ההתנדבות הנפשי.
"הדבר המרכזי שעשינו הוא לפזר סמכויות
לרמ"די ברה"ן בלשכות הגיוס .בעבר ,הם לא יכלו
לשלול תיקים – תיקים היו ממתינים בלשכות
הגיוס לכלל האישורים שהם צריכים לעבור,
והמתנדבים לא ידעו איפה הם נמצאים בתהליך.
היום ,התהליך קוצר ב 75-אחוז" ,מספרת סגן
יעל בן ארצי ,ראש תחום מתנדבים במיטב.
"אחרי פיזור הסמכויות ,רמ"די הברה"ן יכולים
לשלול בקשות – כך שאם מקבלים תשובה
שלילית מקבלים אותה תוך חודש-חודשיים – לא
שנתיים .זה פיזור ממש חשוב והוא קיצר מאוד
את התהליך .בזכותו אנחנו כמעט לא חורגים
מארבעה חודשים מבחינת התהליך בברה"ן וענף
קליני ,וזה היה המכשול הגדול שלנו".
זו המלחמה שלי
למתנדבי בריאות הנפש אסור לעשות שמירות,
הם חייבים לשרת קרוב לביתם ויש להם פטור
לינה – כלומר ,אסור להם לצאת לקורסים או
לשרת בבסיסים המצריכים שינה בבסיס ולא
בבית .סיפורה של קרן (שם בדוי) ,שאובחנה
כסובלת מהתקפי חרדה ,הוא במובנים רבים
פורץ דרך – היא נלחמת כדי להיות המתנדבת
הברה"נית הראשונה שיוצאת לקצונה" .בפעם
הראשונה שביקשתי לצאת לקצונה התשובה
המיידית הייתה 'לא' .המפקד שלי יצר קשר עם
מדור מתנדבים והמליץ עליי ונאמר לו על ידי
רופא שמתנדבי ברה"ן אינם מאושרים לצאת
סא"ל אריאל בן יהודה ,ראש ענף
קליני במחלקת בריאות הנפש:
"אם הם עושים שירות צבאי ,זו
ההוכחה שהם כן משתתפים,
שהם כן מקבלים את ה'אישור'
הזה – וזה חשוב מאוד לשילוב
שלהם בחברה לאחר מכן"
לקורס קצינים" ,מספרת קרן" .כשקראתי את
זה ,היו לי דמעות בעיניים .הלכתי לקב"ן בבסיס
ואף לקב"ן בכיר ממנו ,מכולם קיבלתי תשובה
שלילית .החלטתי שאם זה משהו שחשוב לי
באמת ,אני אלחם עליו .אבא שלי הצליח לקבוע
פגישה עם גורם בכיר במחלקת בריאות הנפש,
שאישר לי לעשות קצונת מתנדבים בתנאי
שאשן לפחות שבוע בבסיס ואעשה לפחות
הגנ"ש אחד .הוא גם אמר לי – 'אם את תצליחי
ותסיימי את הקורס ,אני אגיע לטקס ואהיה שם'",
היא משתפת" .וזו המלחמה שלי" .ישנם חיילים
עבורם פטור משירות נשמע מפתה ואפילו כאלה
שמתאמצים כדי להשיגו ,אבל את טוראי קרן זה
לא מפתיע" .השאלה הראשונה בדרך כלל של
חיילים שיודעים שהתנדבתי היא 'למה עשית את
זה לעצמך?' ,בקטע הומוריסטי כמובן ,אבל אותי
זה לא מצחיק" ,אומרת טוראי קרן" .מבחינתי,
הפטור שאני קיבלתי מאפשר לי לעשות צבא
בדרך שונה ,לא להתחמק ממנו .מטרתו היא
לאפשר לי לתרום לצבא אך גם להתחשב
בקשיים שלי" .אחרי שקיבלה פטור משירות
צבאי ,הדבר הראשון ששאלה היה – "איך אני
יכולה להתנדב לצבא?" .מבחינת טוראי קרן ,לא
הייתה התלבטות באשר לגיוס" .זה היה מעל
הכל עבורי .מעבר לעובדה שזה מפתח אותך
כבן-אדם ,אתה גם צריך לתרום למדינה" .אולם
אירוע אחר דחף את קרן להתנדב – בעקבות
סרט שיצרה בכיתה י"ב במסגרת מגמת קולנוע,
במהלכו עקבה אחר משפחתו של חייל מבית
הספר שלה שנהרג במבצע צוק-איתן" .ראיתי
את הכאב של ההורים שלו וזה לא עזב אותי.
אני יודעת שבן-אדם מת בשביל המדינה ,אז
אני מבינה שגם אני צריכה לעשות משהו – אני
חייבת .אין פה מקום להתלבטות בכלל ,וזה לא
משנה אם יש לי קשיים נפשיים".
גם טוראי גיא (שם בדוי) ,המאובחן כסובל
מהפרעה סכיזואפקטיבית ,הצליח לפרוץ דרך
ויצא לקורס של שבועיים וחצי בעיר הבה"דים .זה
היה תהליך ארוך ומפרך ,אליו נרתמו הן עמותת
"גוונים" המלווה את גיא והן מפקד הבסיס בו
הוא משרת" .חששתי מאוד מהלינה ,משום שגם
בטירונות המתנדבים חזרתי לישון בבית כל יום",
מסביר טוראי גיא" .פתאום קלטתי מה זה חיילים
שעושים חמשושים ,זו הייתה חוויה מדהימה גם
עבורי וגם עבור האנשים שפגשתי שם .זו זכות
מאוד גדולה להיות חלק מהמערכת" .לטוראי
גיא ,הפסיכיאטר הודיע כבר בכיתה י"א שיקבל
פטור משירות ,משום שאובחן כסובל מהפרעה
סכיזואפקטיבית – הפרעה נפשית המאופיינת
בשילוב בין תסמינים של הפרעת מצב רוח עם
לפחות שני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה,
אך גיא לא היה מוכן לוותר" .הייתה לי תקופה
מתנדבים המשרתים
כיום על רקע נפשי292 :
מתנדבים המשרתים
כיום על רקע רפואי1437 :
"המפקדת הקודמת שלי התייחסה אליי
כמו לכולם ופשוט לא ויתרה לי .אני זוכר
שהיא הייתה אומרת לי – 'אתה יכול ,אתה
כמו כולם ,תעשה את זה!"
צילום :דובר צה"ל | אילוסטרציה
קשה ,בה פחדתי מאנשים ,חששתי שכולם רוצים
לפגוע בי אז לא הייתי יוצא מהבית" ,הוא מספר.
"כשהייתי הולך לישון הייתי מפחד ,יש סערה של
מחשבות במוח כל הזמן .פעם אחת אפילו לא
ישנתי במשך שלושה ימים רצופים" .גיא נכנס
לאשפוז של ארבעה חודשים ,ויצא ממנו חדור
מוטיבציה עצומה להתגייס .עוד בלימודיו בתיכון
לווה על ידי עמותת "גוונים" והצטרף לקבוצה
שנפגשת פעם בחודש ,בה הסבירו על תהליך
ההתנדבות ,על ועדות רפואיות ועל הצבא .בסיוע
העמותה ,הצליח גיא להתגייס לצבא.
השירות בצבא מרים את מתנדבי ברה"ן ברבדים
שונים" ,אם זה מבחינה נפשית ,מבחינת יכולת
התעסוקה בעתיד ,מבחינת הערך העצמי ,יכולת
התקשורת ותחושת השוויון ,או לפחות תחושה
שאתה חלק ממשהו" ,מבהירה רס"ן בר ,ראש
מדור מיון ואבחון במרכז ברה"ן" .במובן הזה,
להיות חלק ממשהו שהוא המערך של צבא ההגנה
לישראל ,שהוא צבא העם ,זה משהו מאוד גדול".
מתנדבים שגויסו השנה
על רקע נפשי166 :
מתנדבים שגויסו השנה
על רקע רפואי665 :
| פברואר 39 | 2017
ארבעה הורים לארבעה חיילים בעלי מוגבלויות כותבים מכתבים
מלב-אל-לב לילדיהם שהתגייסו למרות כל הקשיים ויש להם רק
מסר אחד להעביר" :הם כמו כולם".
הביאו לדפוס :נדב זק וגילי בקר
בתמונה :עומר קורנשטיין | צילום :יובל עוזרי
|40פברואר | 2017
| פברואר 41 | 2017
״כשעומר לובש את המדים הוא
עושה זאת בגאווה שאין כמותה״
/פרידה ומנדי קורנשטיין
ע
התמונה באדיבות המשפחה
להתגייס = חלום שהתגשם
ח
יים ,בן ,25נולד עם פיגור פסיכו מוטורי ברמה בינונית.
עברנו ימים ושנים קשות מאוד ,הן מבחינה רפואית והן
מבחינה התפתחותית ,אבל חיים שלי לוחם אמיתי!
עם הרבה מוטיבציה ורצון ,בניגוד לדעות הרופאים ,הוא
הצליח ללכת על הרגליים ,לדבר ולהיות עצמאי בכול.
כשגדל ,כמו לכולם היו לו גם חלומות .אנחנו בעלי משק חקלאי ,ואחד
החלומות שלו היה לנהל את צוות העובדים במשק ,לנהוג במשאית
כדי להוביל את הסחורה לשוק ,להיות נהג אוטובוס ,אבל החלום
האמיתי היה להיות חייל.
מאז היותו ילד קטן ,כשהצליח לדבר ולבטא את רצונותיו ,בכל שנה
בפורים התחפושת הייתה חייל.
כשהגיע לגיל ,18קיבלנו מכתב מהצבא שמודיע שחיים פטור משירות
צבאי .ליבי נצבט וראיתי מול עיניי עוד חלום שלו יורד לטמיון .לחיים
לא סיפרתי מעולם שקיבלנו מכתב כזה.
בגיל ,19כשהיה עוד במסגרת חינוכית ,בעזרת בית-הספר שבו למד,
חיים וחבריו התנדבו אחת לשבוע בבסיס צבאי ,לבשו מדים והשמחה
הייתה בשמים.
בדיור המוגן שבו חיים מתגורר ,אחד הבנים משרת בצבא והוא היה מושא
להערצה עבור חיים .חיים מאוד התפעל ממנו כי "הוא הולך לצבא,
לא לעבודה" .בכל פעם ראיתי בעיניו של חיים את התשוקה והרצון
להיות כמוהו ואני בתור אימא כאבתי את כאבו וידעתי שאין סיכוי.
עד ש...
ערב אחד ,בקיץ האחרון ,חיים התקשר הביתה ,מלא התרגשות וסיפר
שהגיעה לדירה אישה אחת והיא מהצבא ושאלה אותו אם הוא היה
רוצה להתגייס וכמובן שהוא ענה כן .עוד הוא הוסיף ,שיתקשרו אליי
וישאלו אם אני מסכימה.
במשך כמה רגעים ניסיתי להבין במה מדובר ,איזה צבא? מי אמר מה?
לאחר שיחה עם אם הבית הבנתי מה הסיפור.
לדירה הגיעה בחורה בשם אורטל כדי לדבר עם חניך אחר על גיוסו
לצה"ל ,כשראתה את חיים חשבה שגם הוא יכול להתאים .מבחינתו
אורטל היא המלאכית של חיים!
יחד עם כל השמחה וההתרגשות שהנה סוף-סוף יש סיכוי שחיים
יגשים את חלומו ,מצאתי את עצמי ברגשות מעורבים.
מחד ,השמחה שהנה הוא מגשים חלום ומאידך ,מה יהיה אם יימצא
לא מתאים? איך יצליח להכיל את האכזבה הענקית הזאת?
מרגע הפגישה של חיים עם אורטל ,חייו של חיים ,ובמידה מסוימת
גם חיינו ,השתנו.
ההתרגשות הייתה בשיאה והשיחות עם חיים סבבו סביב נושא אחד
בלבד -הצבא ,המפקד והמדים.
בכל בוקר ,צהריים וערב נשאלה אותה השאלה :מתי מתחילים? עדיין
לא התקשרו ...אולי שכחו...
בתחילת נובמבר חיים התחיל את תהליך ההכשרה לצבא ואין יותר
שמח ומסופק ממנו.
בחודש שעבר השתתפו הוא וחבריו בגדנ"ע בבסיס שדה בוקר,
שנתנה להם טעימה קטנה אך משמעותית עבורם מהצבא .בסוף
הגדנ"ע התקיים טקס סיום בהשתתפות מפקד הבסיס ,סגן מנהל
אקי"ם ומשפחות החניכים.
מי שלא נכח במקום ,ומי שלא גידל ילד עם מוגבלות אישית וקשיים,
לא יכול להבין את ההתרגשות העצומה שהייתה בטקס ומה שטקס
זה טומן בחובו עבור אותם חניכים.
בזמן שחבר'ה צעירים מחכים לרגע שבו יפשטו את המדים וייצאו
לאזרחות ,ובזמן שחבר'ה אחרים ובעלי כישרונות מסרבים להתגייס
לצבא ,יש מי שחלומו הוא ללבוש מדים ולתרום למדינה גם אם זה מעט.
אולי לחלקנו ,האנשים "הבריאים" ,תרומה זו נראית שולית ,אבל
לבריאים מאיתנו זה כל עולמם.
והנה הגיע הרגע ...ובהתרגשות רבה ועם הרבה חששות ותקווה
לעתיד ,מחר הלוחם שלי מתחיל את התנדבותו לצה"ל.
מחר הוא ילבש מדים ,יכיר את מפקדיו ובגאווה גדולה יצעד אל
המטבח להיות עזר לחבריו.
ואני מתפללת ומבקשת ,שהאנשים שהלוחם שלי יפגוש מחר יהיו
אנשים עם סבלנות וסובלנות לאחר ,שיכבדו אותו ויידעו להכיל אותו.
אני מאמינה ובטוחה שאם האנשים שהלוחם שלי יפגוש מחר יהיו
אנשים טובים ועם ראש פתוח ,הם יזכו ללמוד מהבן שלי דבר אחד או
שניים ,כמו אהבת הזולת ,כבוד לאחר ,רצינות ואחריות.
רוצה להודות לכל העמלים בעבודת קודש זו ,לאקי"ם ,לצה"ל
ובמיוחד לאורטל שמצליחה להכיל אותנו ממש מקרוב ,תודה ענקית!!
שבזכותכם הבן שלי זוכה לחוות ולהתנסות ולהגשים חלום.
אנחנו שונים -אבל שווים בין שווים!
ומר תמיד ידע שישרת בצבא .הרבה לפני שהתחיל
בתהליך הגיוס הוא הפגין רצון עז לשרת את
המדינה בתפקיד משמעותי .האתגר דווקא עלה
כאשר עומר ניסה למצוא את המסגרת הטובה
ביותר עבורו ,כזו שתשכיל לנצל את כל החוזקות שלו אך
גם להעריך את הייחודיות שבו .הוא מאוד חשש מהאפשרות
שלא יממש את מלוא הפוטנציאל שלו ,בעוד שאנו חששנו
שיגיע למסגרת נוקשה שלא תדע כיצד להפיק ממנו את
המיטב .כאשר נחשפנו כמשפחה לתוכנית "רואים רחוק" ,הבנו
כי מדובר בהזדמנות ייחודית עבורו למלא תפקיד חשוב בעל
תרומה אמיתית למדינה ,בסביבה תומכת ,כזו שתדע להעניק
לו את כל הכלים הנדרשים כדי להצליח כחייל וכאדם .ככל
שהתקדמו תהליך הקבלה ושלבי ההכשרה המקצועית של
עומר ל"רואים רחוק" ולצה"ל ,כך הרגשנו בטוחים יותר כי
בחירתנו הייתה נכונה.
עומר נקלט בהצלחה גדולה בקורס ולאחר מכן ביחידתו :אגד
אחזקה .650התוכנית הקנתה לעומר את כל הידע הנדרש
למלא את תפקידו ,אך גם הרבה מעבר לכך :מפקדים ואנשי
צוות מהשורה הראשונה שידעו כיצד לדרבן ולהעצים אותו,
סביבה חברתית שווה ומכילה בה יכול היה לשגשג ,ובעיקר
ביטחון עצמי ביכולותיו וכישוריו .כל אלו הפכו את גיוסו של
עומר וכניסתו לתפקיד קלה וטבעית .במעמד הגיוס הוא כבר
הרגיש בבית ואנחנו לא יכולנו שלא לחוש גאווה גדולה -לא
רק על המנהיגות ,החריצות והבגרות שעומר הפגין בחודשים
הארוכים של התוכנית ,אלא גם על כברת הדרך שעבר צה"ל
בהבנתו את הצורך לערוך את ההתאמות הנדרשות למען אלו
השואפים לשרתו.
כשעומר לובש את המדים ,הוא עושה זאת בגאווה שאין
כמותה .הוא קם מדי בוקר בשעה 05:00כדי להגיע לבסיסו
המרוחק בזמן ומגיע הביתה רק בשעות הערב המאוחרות,
לאחר נסיעות מרובות באוטובוסים וברכבות ,אך הוא לעולם
לא מתלונן או מבקש הקלות .הוא מרגיש שזהו תפקידו כחייל
והוא לא רוצה להפחית ולו במעט מהאחריות הכרוכה בכך.
המאמצים שלו לדעת כל פרט ופרט בתפקידו על בוריים והכול
בצניעות ומבלי שיצפה לתודה או להוקרה כלשהי ראויים לציון.
אולי דווקא משום כך הוא זכה להערכה גדולה מכל הסובבים
אותו :החיילים שהפכו לחבריו ,המפקדים שמציינים אותו לחיוב
ואפילו קצינים ונגדים שמגיעים מבסיסים אחרים כדי להיוועץ
בו ,שכן הוא כבר הפך לבר–סמכא של ממש בתחומו.
לאחרונה ,עומר אף החל את לימודיו האקדמיים ומבלה מספר
ערבים בשבוע במכללה ,במטרה להמשיך לשכלל את ידיעותיו
ולבסס את מקצועיותו -לא כי הוא מחכה ליום שאחרי
השחרור ,אלא כי הוא מקווה כי כך יימצא לו התפקיד המתאים
להמשיך ולשרת בצבא שהוא מסור לו כל כך .לנו כהורים לא
נותר דבר מלבד להתפעל ממנו ולקוות כי אותו הצבא ימשיך
להרחיב כל העת את המאמצים לאפשר לעומר ולכל מתגייס
ומתגייסת למצוא בו את המקום המתאים ביותר בעבורם ,זה
שיאפשר להם לא רק לשרת אלא לפרוח .כולנו ,כחברה ,נהיה
המרוויחים מכך.
התמונה באדיבות המשפחה
| 42פברואר | 2017
| פברואר 43 | 2017
עודד שלי ,
ב"ה
נ
אביב היקר שלנו !
פלה בחלקי הזכות לכתוב לך מכתב פתוח של אימא
אוהבת לבנה.
עודד ,נולדת "מיוחד ומאתגר" ,ילד מתוק עם חיוך כובש
ותסמונת דאון.
ידעתי שיחד נוכל לכבוש כל פסגה ולעמוד איתנים בפני כל
אתגר שהחיים יזמנו לנו.
עם המון נחישות וסבלנות ,עם סביבה תורמת ומכילה ובחיוך
המקסים ,כבשת את כולם.
התנהגותך כשווה בין שווים גרמה לסובבים לקבל אותך ולדרוש
ממך כאחד מכולם .פתחת דלתות ולבבות ותרמת את חלקך
לכבד ולהכיר את השונה.
עודד שלי ,עברת דרך ארוכה ונפלאה ובגיל 17קיבלת צו גיוס ,כל
כך שמחת לקחת חלק במשימה הלאומית ולתרום גם אתה את
חלקך לחברה הישראלית שאתה חלק ממנה.
לשמחתנו נפתח פרויקט "שווים במדים" ,פרויקט שנותן הזדמנות
לבוגרים עם צרכים מיוחדים להשתלב בצבא .התחלנו בהליך
שנמשך חודשים ארוכים של היכרות עם המסגרת ,הערכים
ואפילו מחנה גדנ"ע של מספר ימים.
עודד שלי ,יום גיוסך היה כפלא בעיניי ,עמדתי נרגשת מהידיעה
שגם לך ניתנה הזכות הנפלאה לשרת בצה"ל ולתרום את חלקך.
ביום שראיתיך לראשונה במדים ,זלגו מעיניי דמעות של גאווה
אדירה ואושר ,כל כך גאה הייתי לראות אותך במדים ,מקפיד על
כל פרט .סמלי ותגי היחידה כל כך חשובים עבורך .נפלה בחלקך
הזכות לשרת בתפקיד מעניין ומאתגר ,כל בוקר אתה מתעורר
בשמחה ליום נוסף בבסיס.
עודד שלי ,אני גאה בך בכל יום מחדש ,על הדרך הנפלאה בה
אתה צועד ,כשווה בין שווים ,כחייל גאה.
כל הכבוד לך בני על כל הדרך שעשית ,השמיים הם הגבול עבורך.
א
ם היו אומרים לי כשנולדת שתגיע לצבא ,הייתי
חושבת שאני חולמת.
מתוך הקושי וההתמודדות ,קמנו אל התקווה,
דחפנו אל ההצלחה ,השמחה וזאת עם הרבה
מאוד אמונה .הצבנו לעצמנו מטרות ,שאיפות והרשינו לעצמנו
גם לחלום.
נלחמנו במסגרות והאמנו שאתה יכול .ואתה ,אף פעם לא
אכזבת .עם חיוך כובש והמון אהבה שהרעפת על הסביבה ,מי
היה יכול להגיד לך לא.
היו גם כאלה שתמכו וחיזקו והאמינו שיש לך זכות לחוות
חוויות ,להתמודד עם הקשיים ולהתחכך עם החיים האמיתיים.
הודות לאנשים נפלאים שחולמים שיש כאלה דברים ושהכול
אפשרי ,אפילו החלומות שלנו מתגשמים.
והנה הגעת לצבא ואתה על מדים .עבורך המדים היוו חלק
חשוב בהכרה האישית .עם כומתה ,תג יחידה ואפילו דסקית.
בכל בוקר כשאתה קם אנחנו מתמלאים גאווה גדולה,
שממלאת את כל המשפחה .אתה שדוחף ולא מתייאש גורם
לנו נחת ושמחה.
אתה יוצא אל מחנה עמנואל בימי הגשם והחום ושם אתה
פוגש אנשים טובים ומיוחדים שתומכים ,שמעצימים ,שמכינים
אותך לחיים ,לעצמאות אישית ולמחויבות בלי שום הקלות
וויתורים ,עם אהבה ועידוד.
הם לא שוכחים את יום הולדתך ,עוצרים הכול ומקדישים לך
עוגה ,בלונים ,ברכות ,תמונות וחיבוקים.
במסדרי הדגל אתה משתלב ,עומד דום ,מתרגש ,מצדיע ושר
כל בוקר את התקווה מכל הלב והנשמה.
הביתה אתה חוזר ,זקוף קומה עם אור על הפנים ובציפייה
גדולה אל יום המחר ,ליום חדש.
השירות הצבאי מלמד אותך בכל פעם מחדש מהי משמעת
ומה חשיבותה העצמית בכל יום ויום .איך לפעול ,לא תמיד על
פי רצונך ,אלא לפי מחויבויותיך כחלק מחברה.
יש מקומות שחייבים להצדיע להם -שהם גאוות העם
והמדינה .הם לא שוכחים שיש עוד אנשים שצריכים קצת עזרה
ומאפשרים להם לראות את האור בקצה המנהרה .לכם ,מחנה
עמנואל אגד אחזקה ,650תודה על הכול.
תודה על ההזדמנות שהענקתם לבני להיות שווה בין שווים.
ולך ,אביבי שלנו ,שתמיד האמנו בך וידענו שתגיע רחוק,
מאחלים הצלחה והמון טוב.
התמונה באדיבות המשפחה
אוהבת,
אימא
התמונה באדיבות המשפחה
תכנית "שווים במדים" הנה תכנית משותפת לצה"ל ,משרד העבודה והרווחה-
האגף למוגבלות שכלית התפתחותית ואקים ישראל .מדובר בתכנית בפריסה
ארצית אשר מטרתה לשלב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרת
הצבאית .התכנית מאפשרת לאותם אנשים להגשים את חלומם להתגייס
לצבא ולתרום למדינה בהתאם ליכולותיהם ורצונותיהם.
התמונה באדיבות המשפחה
| 44פברואר | 2017
| פברואר 45 | 2017
קדומה
ס פינה ודעה
נדב זק
בן ישיבה ,עולה חדש וערבי-נוצרי נכנסים לספינה...
זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה ,אבל זוהי המציאות
בספינה 832של זרוע הים .בריאיון מיוחד ,הם מספרים
על החיים בספינה ,החברות ביניהם והפעילות המבצעית
ומבהירים :שום שוני לא ימנע מהם להיות משפחה לוחמת
צילום :שון מיכאל
| 46פברואר | 2017
| פברואר 47 | 2017
י
ש הרבה ספינות בים .מראש הנקרה בצפון
ועד מפרץ אילת בדרום .בין אותן ספינות,
בולטת ספינה 832השייכת לזירת אשדוד
של זרוע הים .על סיפונה ,בנוסף לגלגלי ההצלה
ולמערכות הנשק המתקדמות ,ניתן למצוא ערכת
תפילין ,תה רוסי ושמן זית חיפאי .פריטים אלו
שייכים לשלושה מהלוחמים שמשרתים בה –
רב"ט אברהם בקשי ,סמ"ר לב קומיסרוב וסמל
אדם רוחאנא .שלושת הלוחמים הללו מגיעים
ממקומות כל כך שונים ,שניתן לחשוב כי אילולא
שובצו לשירות באותה הספינה -כנראה שלעולם
לא היו נפגשים והופכים למשפחה הלוחמת שהם
היום .השלושה מתארים את הפסקות התה
הרוסי על הסיפון באותה נשימה שבה מספרים
על מבצעים והקפצות בלב ים סמוך לחופי
עזה" .הספינה תמיד מזכירה לי משפחה" ,אומר
רב"ט בקשי" .כמו שלכל בית יש את האווירה
שלו וכשמגיעים לבית אחר זה עולם אחר ,כך
כל ספינה היא עולם ומלואו .אמנם ה'דבורות'
השונות עושות משימות דומות ,אבל בתוך
הספינה יש עולם אחר ,מהאוכל שאנחנו אוכלים
על הספינה ועד השפה שבה אנחנו מדברים".
סמל אדם רוחאנא גדל בחיפה למשפחה ערבית-
נוצרית" .בכיתה י' התחלתי להידרדר בלימודים.
אחד מהחברים של המשפחה הציע לי לעבור
לבית-הספר 'צור ים' (בית-ספר מקצועי של זרוע
"ברגע שעולים לעמדות
קרב אין גיוון ,כולם יודעים
את המשימה ומבצעים
אותה על הצד הטוב ביותר"
סמ"ר לב קומיסרוב | צילום :שון מיכאל
רב"ט אברהם בקשי" :כל אחד
מגיע עם הדעות שלו מהבית ,עם
המסורות שלו והמשפחה שלו ,אבל
בסוף אלו חלק מהסיבות שבגללן
רציתי להגיע לכאן -להפגיש את
העולם שלי עם עולמות אחרים
ולהעמיד את העולם שלי במבחן"
רב"ט אברהם בקשי | צילום :שון מיכאל
הים שנועד להגדיל את כוח האדם הטכנולוגי
בזרוע הים -נ"ז) .שם הכרתי לעומק את זרוע
הים ושם גם החלטתי להתנדב לשירות קרבי
בזרוע הים על אף שאני לא מחויב בגיוס" ,הוא
משתף" .למרות שנוצרים לא חייבים להתגייס,
אני מרגיש שזאת עדיין המדינה שלי .מבחינתי,
לא רק מי שיהודי שייך לפה ומחויב להגן על
המדינה שלו .זה הבית שלי ואין לי מקום אחר ,כמו
לאוכלוסייה היהודית .אחרי שהחלטתי להתגייס,
הגיוס לקרבי היה תמיד על הפרק .אמרתי לעצמי
שאם אני נותן מעצמי ,אני נותן עד הסוף וזה
אומר בעיניי להיות לוחם" .סמל רוחאנא מאוד
בטוח בעצמו כשהוא מדבר על הגיוס לצה"ל ולא
נשמע שמץ של פקפוק בבחירתו .הוא מספר
על סביבה תומכת ,אבל לצד זאת גם על מחיר
שנאלץ לשלם בעקבות הגיוס" .המשפחה שלי
מאוד תמכה ונתנה לי את הגב למרות שהם לא
באמת ידעו מה זה זרוע הים ,או מה זה 'דבורה'
ומה המשמעות של לשרת על ספינה .איבדתי
חברים שניתקו איתי קשר בגלל שהתגייסתי
להיות לוחם ,אבל בסופו של דבר ,אני חושב
| 48פברואר | 2017
״אלו חלק מהסיבות
שבגללן רציתי להגיע
לכאן -להפגיש את
העולם שלי עם עולמות
אחרים ולהעמיד את
העולם שלי במבחן״
סמל אדם רוחנא | צילום :שון מיכאל
צילום :שון מיכאל
| פברואר 49 | 2017
"למרות שנוצרים לא חייבים
להתגייס ,אני מרגיש שזאת
עדיין המדינה שלי .מבחינתי,
לא רק מי שיהודי שייך לפה
ומחויב להגן על המדינה שלו"
בהם בספינה עם צוות כל כך מגוון .גם אם
מישהו מאמין במשהו שונה ממישהו אחר הוא
יהיה חייב להסתדר איתו .בסופו של דבר ,כולנו
ביחד עשרים וארבע שעות ביממה ,ואנחנו לא
נותנים לשוני בינינו להרחיק אותנו אחד מהשני".
הדעות הקדומות נשארות
על החוף
בשנים האחרונות ,זירת אשדוד היא אחת הזירות
הפעילות והמבצעיות ביותר של זרוע הים .היא
מאופיינת בפעילות ימית אינטנסיבית ויום-יומית,
ועל כתפי הלוחמים בזירה מונחת משימת ההגנה
הימית על מרכז הארץ מפני האיומים באזור
הים ברצועת עזה .ספינה ,832בדומה לספינות
האחרות המגינות על זירת אשדוד ,התמודדה
עם לא מעט אירועים מבצעיים במהלך השהיות
הארוכות בים" .חזרנו לים אחרי תקופה של הספנה,
טיפול אחזקתי של ה'דבורה' ,בו הלוחמים לא
יוצאים לים ,ופתאום קיבלנו דיווח בקשר שאנחנו
צריכים לתפוס ולבודד ספינת דיג שחורגת באופן
קבוע משטח הדיג ברצועה" ,מספר סמל רוחאנא.
"יצאנו לים כשרוב הצוות והמפקדים היו חדשים.
מביאים את הבית לספינה
כאשר מגיע ערב שבת ,לוחמי הספינה מתקבצים
מסביב לשולחן השבת עם כיפות על ראשם,
ושרים את שירי השבת .ביניהם ניתן לראות
| 50פברואר | 2017
סמל אדם רוחאנא:
"איבדתי חברים שניתקו איתי קשר
בגלל שהתגייסתי להיות לוחם,
אבל בסופו של דבר ,אני חושב
שעם החברים לחיים שהרווחתי על
הספינה -זה היה שווה את זה"
אחרי שביצענו את המשימה כמו שצריך הייתה
תחושה של גאווה ספינתית" ,הוא משתף .זירת
אשדוד רוויית פעילות ,וסמ"ר קומיסרוב מספר
כי לוחמי הספינה מוצאים את עצמם לעתים
"בתוך הספינה יש
עולם אחר ,מהאוכל
שאנחנו אוכלים על
הספינה ועד השפה
שבה אנחנו מדברים"
צילום :שון מיכאל
שעם החברים לחיים שהרווחתי על הספינה -
זה היה שווה את זה" ,הוא מודה בחיוך ומספר
שכשהגיע לספינה ,היו חיילים שלא לגמרי ידעו
איך להתייחס אליו בהיותו ערבי-נוצרי" .גם אני,
מהצד השני ,פחדתי בהתחלה" ,הוא מגלה" .לא
הייתה לי אינטראקציה לפני הגיוס עם מישהו
שהוא בן ישיבות לדוגמה ,כמו אברהם .אמרתי
לעצמי שהדבר הכי חשוב הוא לבוא בראש פתוח.
אתה מגיע לספינה ויושב עם מישהו שעד לא
מזמן לא הכרת . ,כשאתה מגיע לספינה ויושב
עם מישהו שעד לא מזמן לא הכרת במשך 16
שעות במשמרת על הסיפון ,אתם חייבים לדבר
אחד עם השני כדי להעביר את הזמן .בשיחות
האלה ,אתם מגיעים לדבר על נושאים שלא
חשבת שתפתח בפני מישהו אי פעם .יום אחרי,
אותו חייל הוא כבר החבר הכי טוב שלך .אלו
החיים בתור דבורן".
הגענו למכמורתן (כלי שיט המשמש לדיג -נ"ז)
וחזרנו לחוף עם שישה חשודים .זה היה אירוע
מאוד רציני .אף אחד לא מכיר את היכולות שלו
עד שהוא לא יוצא לדבר האמיתי .כשחזרנו בסוף
על החוף ביום אחד ,למחרת בהקפצה שאורכת
שלושה ימים בים ,חוזרים למספר שעות לחוף
ומוקפצים שוב" .אמנם אנחנו צוות מאוד מגוון,
אבל לכולנו יש את אותה מטרה – להגן על
מדינת ישראל ,המדינה שלנו" ,הוא מעיד" .ברגע
שעולים לעמדות קרב אין גיוון ,כולם יודעים את
המשימה ומבצעים אותה על הצד הטוב ביותר".
בים ,לטענת הלוחמים ,אין מקום לדעות קדומות.
"כל אחד כאן תלוי בשני ,וזה מרחיק את הדעות
הקדומות שיכולות לעלות" ,מסביר סמ"ר
קומיסרוב .ביום ראשון בבוקר ,כל אחד מהלוחמים
מגיע לאחר סוף שבוע השונה שנות אור משל
חבריו לספינה ,אבל תמיד ,כשהם רואים אחד את
השני ,הם חוזרים להיות המשפחה שנלחמת יחד
על ספינה " .832כל אחד מגיע עם הדעות שלו
מהבית ,עם המסורות שלו והמשפחה שלו ,אבל
בסוף אלו חלק מהסיבות שבגללן רציתי להגיע
לכאן -להפגיש את העולם שלי עם עולמות
אחרים ולהעמיד את העולם שלי במבחן .זה
נכון שיש הרבה שוני ואני לא מסכים עם אנשים
בספינה על הרבה נושאים ,אבל בסופו של דבר
מה שמשנה זה שעומד מולך אדם ,שאולי שונה
ממך ,אבל הוא אדם בדיוק כמוך".
גם את סמל רוחאנא ,שמגיע מבית נוצרי .הם
מספרים כי הם לא נותנים להבדלי התרבויות
ביניהם למנוע מהם להפוך לצוות מגובש.
כמו סמל רוחאנא ,גם רב"ט אברהם בקשי הגיע
לספינה 832ממקום לא שגרתי .הוא נולד בגוש
קטיף ,שם החלה אהבתו לים בכלל ולגלישה
בפרט -אהבה שתרמה להחלטתו להגיע לשירות
בספינות ה"דבורה"" .אחרי הפינוי גרנו במלונות
ובקרווילות ,עד שהגענו ליישוב בני דקלים.
למדתי במוסדות דתיים כל חיי ,ולפני הגיוס
למדתי שנתיים בישיבה בצפת" ,נזכר רב"ט בקשי.
"המסלול בישיבה הוא די ברור -רוב האנשים
מתגייסים לחטיבות החי"ר השונות .כשהייתי
צריך לבחור לאן אני רוצה להתגייס ,רציתי לצאת
מהמסגרת הזאת .שמעתי המון על השירות בזרוע
הים בכלל ועל השירות המשפחתי והמעניין
ב'דבורות' בפרט ,והבנתי שלכאן אני שייך".
גם סמ"ר לב קומיסרוב ,הצ'יף של ספינה ,832
אשר מפקד על הצד המכני של הספינה ,לא
ידע לאן הוא מתגייס ומה מצפה לו .הוא נולד
באוקראינה ,מרחק לא קטן מבסיס אשדוד
של זרוע הים ,גאוגרפית ותודעתית ,ועלה עם
משפחתו לארץ כשהיה בן שנה .הוא מודה שגם
היום בבית לא תמיד יודעים מה הוא עושה ולא
תמיד הוא מצליח להעביר את הדברים שהוא
חווה ביום-יום" .כשהתגייסתי לא ידענו בבית ,גם
אני וגם ההורים ,על סוג השירות .גם היום כשאני
מספר להם על מה שאני עובר אין להם באמת
מושג מה אני עושה ,אפשר להבין מה עושים
כאן רק אם אתה באמת נמצא על הספינה".
מדבריהם של הלוחמים ניתן לראות כי איכות
הצוות והתפקוד המבצעי שלו תלויים לא מעט
ביחסים בין הלוחמים" .לפעמים צריך לדעת
לוותר על דברים שאתה אוהב כדי שלמישהו
אחר יהיה טוב" ,מספר סמל רוחאנא" .הוא צריך
גם לוותר על דברים בשבילך ,ואנחנו רואים את
זה בא לידי ביטוי פעמים רבות בספינה .להיות
גמישים זה הדבר הכי חשוב כאן .אני צריך לוותר
ולתת מעצמי כדי שלהם יהיה טוב בספינה .זה
חלק מזה שאתה בוטח בחברים לצוות וסומך
עליהם שהם ישימו את החיים שלהם בשבילך,
ואתה תעשה את אותו הדבר ותדאג להם לפני
שאתה דואג לעצמך"" .כל אחד מביא את
הבית שלו לספינה" ,מוסיף סמ"ר קומיסרוב.
"אני ,למשל ,מביא תה שמזכיר לי את הבית
באוקראינה .זה רק חלק מהדברים שנתקלים
צילום :שון מיכאל
| פברואר 51 | 2017
א
דם שיצעד סתם כך אל תוך בית-
הספר התיכון "ברנקו-וייס" שברמלה
כנראה ימצא את עצמו מופתע.
בעוד שברוב התיכונים העישון
אסור ואלה המעזים להדליק סיגריה נאלצים
להצטופף במחששה מאובקת מאחורי בית-
הספר ,ב"ברנקו-וייס" קיימת פינת עישון מוגדרת
לתלמידים .פינת העישון אינה הדבר המפתיע
ביותר בבית-הספר :בחצר ,למרגלות הבניין ,יושב
תלמיד עם שיער פרוע וכיפה שחורה ,המפטפט
בנינוחות עם חברו לכיתה ,ערבי-ישראלי .במרחק
מה מהם צופות בהם שתי חיילות צעירות במדים,
שרוך אפור משתלשל על זרוען השמאלית.
הזמנים מתוחים .באותו שבוע התרחש הפיגוע
בארמון הנציב בירושלים ,בו נרצחו שלושה
צוערים וקצינה ,סגן יעל יקותיאל ז"ל ,שהייתה
חברתן של רב"ט שני סוויד ורב"ט ליבי גיגי,
מורות חיילות שמשרתות בבית-ספר "ברנקו-
וייס" ,ועברה עמן תקופות ארוכות" .האווירה
בבית-הספר הייתה מוזרה ,וכמעט לא הגענו
לשיעורים כי נכחנו בלוויה ובשבעה" ,מספרת
רב"ט סוויד" .היינו שבורות".
למרות הקושי במציאת שפה משותפת במדינתנו,
במפגשים הנוצרים בבית-הספר בין התלמידים
רב"ט ליבי גיגי ,משרתת בבית
הספר" :התלמידים אומרים,
'מי יקבל אותי לצבא?' בגלל
ההתנהגות שלהם .הם לא
יכולים לראות את עצמם
כחיילים ובטוחים שייתנו
להם תפקידים גרועים"
ואת משפחתם ומתחבטים בשאלות דחופות
יותר מימין או שמאל'" .ברנקו-וייס' הוא סוג
של הזדמנות אחרונה לילדים להוציא תעודת
בגרות .אין עבודות ואין שיעורי בית ,התלמידים
מגיעים עם תיק ריק או ללא תיק בכלל" ,מספרת
רב"ט סוויד" .המורים יודעים שהזמן בבית-
הספר הוא הזמן היחיד שהתלמידים ילמדו בו.
"הכיתות עצמן מאוד
מגובשות בדרך
כלל ,עד שמתחילים
לדבר על פוליטיקה
ועל פיגועים"
מורות דרך
אליסה רייזמן
צילום :דובר צה"ל
במציאות ביטחונית מורכבת ,רב"ט שני סוויד ורב"ט ליבי גיגי הן בין המורות
החיילות היחידות שעובדות גם עם האוכלוסייה הערבית .יחד הן מקדישות
את ימיהן כדי לעזור ליהודים ולערבים כאחד ,בהזדמנות האחרונה שנותרה
להם להוציא תעודת בגרות ולהתגייס לשירות משמעותי לאחר מכן.
סמל (מיל') אוריאנה בוחבוט ,ששירתה בבית-הספר" :בעיניי ,המדים הם
הדבר הכי משמעותי בתפקיד .הצבא שלנו הוא צבא העם ,וחשוב להראות
נוכחות של מדים בכל מקום בחברה .על ידי כך ,אנחנו מנגישים את הצבא
לאנשים שזה לא מגיע אליהם ביום-יום ,כדי שזה לא יהיה מרוחק מהם"
היהודים והתלמידים הערבים ,מצליחים הם
למצוא שפה כזו ,שפה שאינה דומה לעברית
או ערבית ,שאינה מורכבת מאותיות ומשפטים
– שפה של נערים צעירים שלא חושבים הרבה
על פוליטיקה ,נאבקים כדי לכלכל את עצמם
אני לא חושבת שיש תלמיד אחד שלומד אחרי
שעות בית-הספר ,כולם עובדים עד הלילה".
אפשר לטעות ולחשוב שבית-הספר הוא מעין
גן-עדן ,בו ערבים ויהודים ויתרו על הוויכוח
רב השנים המתחולל ביניהם ,אך אין זה עולם
מושלם" .הכיתות עצמן מאוד מגובשות בדרך
כלל ,עד שמתחילים לדבר על פוליטיקה ועל
פיגועים" ,אומרת סמל (מיל') אוריאנה בוחבוט,
ששירתה כמורה חיילת ב"ברנקו-וייס" במשך
שנתיים",אפילו שהם חברים ותמיד יחד בהפסקה,
לפעמים פורצת התלהטות כלשהי".
החוקים בבית-הספר שונים מאלה שרווחו בבתי-
הספר של רובנו :חדר המורים הוא לא סתם חדר
עם שולחן ארוך וכיסאות ,הוא מרחב עבודה אליו
התלמידים יכולים להיכנס" .המורים לא יושבים
לקפה ועוגה" ,מסבירה רב"ט סוויד" ,יש גם חדר
עישון לתלמידים כי רוב התלמידים מעשנים,
הצוות יודע שאם ימנעו מהם לעשן ,הם פשוט
לא יגיעו לבית-הספר"" .המסגרת הבית-ספרית
ב'ברנקו-וייס' מאוד משפחתית" ,מספרת סמל
(מיל') בוחבוט" ,אתה צריך להבין איך הכול עובד,
הכול נורא מבולגן ועם זאת מאוד מאוחד" ,היא
מחייכת" .לקח לי שנה שלמה להבין איפה אני,
להתחבר לאנשים ,קשה להכיל מקום כזה בשנה".
צילום :דובר צה"ל
| 52פברואר | 2017
| פברואר 53 | 2017
מי יקבל אותי לצבא?
בשנה האחרונה חל מעבר של מורות חיילות
רבות מבתי-הספר היסודיים לתיכונים ,כדי
לעסוק בהכנה לגיוס לצה"ל ,אך סוויד וגיגי
לא ציפו שיאלצו להתמודד עם מוטיבציה כה
נמוכה" .כל מי שיצא לי לשוחח איתו בשכבת
י"א אמר לי' ,אני לא רוצה להתגייס ,אין לי מה
לעשות בצבא' .המוטיבציה לגיוס נמוכה מאוד",
מסבירה גיגי" .התלמידים אומרים' ,מי יקבל אותי
לצבא?' בגלל ההתנהגות שלהם .הם לא יכולים
לראות את עצמם כחיילים ובטוחים שייתנו להם
תפקידים גרועים" .את הצו הראשון מבצעת כל
האוכלוסייה היהודית בשכבה יחד ,הם מגיעים
יחדיו ללשכת הגיוס ועוברים את היום הזה
כשכבה ,אך למרות זאת ,ישנם תלמידים שמנסים
סמל (מיל') אוריאנה בוחבוט:
"הם פשוט מקבלים את
השגרה יחד ,זה לא נראה
להם מוזר ,וזו התחלה"
להתחמק ממנו" .יש תלמידה שלומדת בכיתה
י"ב ועדיין לא סיימה את הצו הראשון שלה ,כי
היא רוצה למרוח אותו כמה שאפשר ,להתחמק
ממנו" ,מספרת רב"ט גיגי.
בבית-הספר יוצאים תלמידי שכבת י"א לגדנ"ע
כדי להעלות את המוטיבציה לגיוס ,אך רוב
התלמידים עדיין חוששים מהגיוס ופועלים כדי
להתחמק ממנו .על מנת לעודד גיוס ,המורות
החיילות ב'ברנקו-וייס' וכן בבתי ספר אחרים
ברחבי הארץ מעבירות שיעורים בנושא גיוס
ומסבירות לתלמידים העומדים בפני גיוס על
תפקידים שונים בצה"ל" .הרבה מהתלמידים
עובדים עד לפנות בוקר ודואגים שלא יצליחו
לפרנס את עצמם ואת משפחתם אם יתגייסו",
אומרת רב"ט סוויד" .הבנות מתלחששות כל
הזמן ,איך לצאת מהצבא או לעשות שירות לאומי.
התפקיד שלנו כמורות חיילות הוא ,בנוסף לעזרה
בלימודים ,להראות להם את החשיבות הרבה
שיש בשירות צבאי במדינה שלנו" .בבית-הספר
לומדים 121תלמידים ,מכיתה י' עד י"ב ,כשבכל
שכבה יש שתיים-שלוש כיתות ובכל כיתה כ15-
תלמידים" .נדיר שכל התלמידים נוכחים ,בייחוד
הבנות" ,מסבירה רב"ט גיגי" .יש מעט מאוד בנות
בשכבה .בשכבת י' יש בסך הכול ארבע בנות ,אז
אם אחת לא מגיעה – גם השנייה לא".
כשהיא נשאלת האם היותה חיילת היה גורם
משמעותי בחיי השגרה בבית-הספר ,סמל (מיל')
בוחבוט עונה" ,בעיניי ,המדים הם הדבר הכי
משמעותי בתפקיד .הצבא שלנו הוא צבא העם,
וחשוב להראות נוכחות של מדים בכל מקום
בחברה .על ידי כך ,אנחנו מנגישים את הצבא
לאנשים שזה לא מגיע אליהם ביום-יום ,כדי
שזה לא יהיה מרוחק מהם .לתלמידים יש יראת
כבוד לחיילים שמגינים על המדינה ,למרות שהם
יודעים שאת לא עושה את זה בגופך ,הם עדיין
מרגישים בנוכחות של המדים ומבינים שהצבא
הוא לא מקום מפחיד כמו שנדמה להם".
"אותי לא יכניסו
למועדון ואותך כן"
נוכחות מדי הזית
לבית-הספר הן נכנסו לאחר תחילת שנת
הלימודים הנוכחית ,בחודש נובמבר האחרון.
רב"ט סוויד ורב"ט גיגי עובדות ב"ברנקו-וייס"
בבוקר ובשעות אחר-הצהריים הן מתחלקות
למסגרות שונות לגמרי :סוויד עובדת במועדונית
רווחה וגיגי נמצאת במועדונית לעולים חדשים.
בשמונה וחצי בבוקר הן מגיעות לבית-הספר,
ומלמדות את המקצועות השונים .במהלך היום,
צילום :דובר צה"ל
החיילות עוזרות לתלמידים להתכונן לבגרויות ,וכמובן עוסקות בעידוד
התלמידים להתגייס וחושפות אותם לצבא" .התלמידים רואים שיש הרבה
צדדים לצבא ,ושצה"ל הוא צבא שעובד עם העם ולמען העם .חלק גדול
מהעבודה שלנו הוא עבודה פרטנית ,אחד-על-אחד" ,מסבירה סוויד.
"ב'ברנקו-וייס' כל יום הוא יום משוגע ,כיוון שלפעמים קשה לתלמידים
לרסן את עצמם ,הם לא רגילים להיות במסגרת".
דו-קיום הוא לא הזוי
צילום :דובר צה"ל
|54פברואר | 2017
צילום :דובר צה"ל
כמו בכל בית-ספר תיכון ,גם ב"ברנקו-וייס" יש מדי פעם ריבים ,אך
לעומת בית-ספר ממוצע – כאן אפשר לשמוע קללות על רקע לאומני
כחלק מאוצר המילים בקטטה" .זה נפלט להם ,והקללה הזו יכולה לפגוע",
אומרת רב"ט סוויד" .גם בוויכוחים פוליטיים לפעמים מישהו מעיר איזו
הערה גזענית ,ואני אומרת לו ,היי -עד לפני רגע היית החבר הכי טוב
שלו! אנחנו כל הזמן מנסות להראות להם שכולנו אנשים .גם אנחנו,
החיילות ,וגם הם התלמידים".
"כולם חברים טובים ,יש אין-ספור סיפורים על חברויות בין תלמידים
ערבים לתלמידים יהודים .יש לי תלמיד שחובש כיפה שחורה ,בעוד החבר
הכי טוב שלו ,אחמד (שם בדוי) ,ערבי" ,מחייכת רב"ט גיגי" .לאבא שלו
אפילו אין אזרחות ישראלית ,ולמרות זאת ,אני רואה אותם מתחבקים
כל הזמן" .העיר רמלה מזמנת קונפליקטים בשל החיים המשותפים בין
יהודים לערבים ,לכן סגל בית-הספר מנסה לא להעלות נושאים שעלולים
להלהיט את הרוחות" .לפחות לא בכיתה י' ,כי היא נחשבת הכי קשה",
אומרת רב"ט גיגי" .הם חדשים ,הם לא היו במסגרת – לא הלכו לבית-ספר
לא ביסודי ולא בחטיבה"" .ב'ברנקו-וייס' לוחצים עליהם להגיע .התלמידים
רגילים שבבתי-הספר הקודמים היו אומרים' ,מופרע? יאללה ,ביי – אתה
מושעה' .פה הצוות מאוד דואג שהם יהיו נוכחים בלימודים ,חשוב לנו
שיסיימו את התיכון ויתחילו את חייהם מנקודה טובה יותר .הצבא שלנו
הוא צבא העם והתפקיד שלנו הוא לעזור לעם" ,מוסיפה רב"ט סוויד.
"השירות גרם לי לקבל את השונה יותר ולהאמין שכולם מסוגלים להצליח.
אני חושבת שהילדים השיגו עזרה מטורפת .כשמדובר על עזרה מחייל
– זו גם עזרה ממישהו צעיר ,שמדבר בשפה שלהם והם גם מתמלאים
במוטיבציה לגיוס".
רב"ט ליבי גיגי" :יש לי תלמיד שחובש כיפה
שחורה ,בעוד החבר הכי טוב שלו הוא ערבי.
לאבא שלו אפילו אין אזרחות ישראלית ,ולמרות
זאת ,אני רואה אותם מתחבקים כל הזמן"
משפחתיות היא מילה שחוזרת על עצמה פעמים רבות לאורך הריאיון ,ולא
בכדי" .בכל שנה בוגרי בית-הספר באים בגאווה כדי להראות למורים מה
הם עושים בחיים ואיפה הם בצבא ,לעשות סיבוב ב'בית' שלהם" ,מספרת
סמל (מיל') בוחבוט" .לי לא היה את זה .אין לי צורך לחזור לבית-הספר
שלי ,אני לא זוכרת מחצית מהמורים שלי וממש לא משנה לי שיידעו מה
עשיתי בצבא ,פשוט כי לא היה לנו את הקשר הזה שיש ב'ברנקו-וייס'".
החיבור בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים אינו מקרי .הבעיות כאן
שונות – רוב התלמידים נפלטו ממסגרות חינוך אחרות ,הרבה תלמידים
עסוקים בבעיות בבית ,בטיפול באחיהם הקטנים ,בפרנסת הבית .השגרה
הזו מוכיחה שחיים ביחד הם דבר אפשרי לגמרי" .הם פשוט מקבלים את
החיים יחד ,זה לא נראה להם הזוי" ,מחייכת רב"ט סוויד" ,וזו התחלה".
| פברואר 55 | 2017
עדי רחמיאן
בזמן שחברותיה לתיכון לומדות למבחנים בקולג'ים האמריקאיים,
רב"ט אביגיל הורוביץ מסיימת את תפילת הערבית ,עולה על ציוד
ונכנסת לעוד מעצר ביהודה ושומרון .אחרי שהספיקה להתגנב
ללשכת הגיוס ולגור ב"בית של בנג'י" ,היא רצה לעבר המטרה הבאה:
להיות מפקדת
צילום :אליסה רייזמן
| 56פברואר | 2017
| פברואר 57 | 2017
כ
שרב"ט אביגיל הורוביץ ( ,)22לוחמת
בגדוד "קדם" בחטיבת החילוץ וההצלה,
חוזרת לסוף שבוע בבית ,היא נתקלת
בלא מעט מבטים המופנים לעברה.
המראה הייחודי של חיילת הלובשת חצאית
ונושאת על גופה נשק נראה תמוה לאנשים
מסביבה .אף על פי שלוחמות בצה"ל הן דבר
שבשגרה ובנות רבות בוחרות לשרת בתפקידים
קרביים ,לא בכל יום רואים לוחמות דתיות,
כמו רב"ט הורוביץ" .אין ספק שזה קשה להיות
לוחמת דתייה .לפעמים בנות עוצרות אותי
ברחוב ושואלות איך זה יכול להיות שאני הולכת
עם חצאית ונשק? אני אומרת להן שזה בהחלט
אפשרי ,ושאין דבר יותר מספק מאשר להיות
לוחמת" ,מתארת רב"ט הורוביץ" .בעיניי ,להיות
לוחמת זה לתת את כל כולי ,עד הסוף ,ולא רק
את הזמן שאני משרתת בצבא" ,היא אומרת.
כשהייתה בת ,18הגיעה הורוביץ לישראל
והחלה ללמוד במדרשת "תהילה" .באחד מסיורי
המדרשה ,רב"ט הורוביץ ביקרה במוזיאון "יד
ושם" .היא מספרת שכאשר יצאו מהמוזיאון,
הגיעו לתצפית מרהיבה על הרי ירושלים
הירוקים" .כשראיתי את ירושלים משם ,פשוט
התחלתי לבכות" ,היא נזכרת" .סבא וסבתא שלי
ניצולי שואה ,וכשראיתי את הנוף הבנתי שאני
לא רוצה סתם להתגייס -אני רוצה להגן על
המדינה הזאת .אני רוצה שהיא תהיה בידיים
שלי" ,מוסיפה רב"ט הורוביץ" .כשאתה מקבל
נשק באה איתו אחריות ,וזה בדיוק מה שרציתי
שייתנו לי .אחרי כל מה שהעם שלנו עבר ,אני
מרגישה שאני חייבת להגן על המדינה שלי
בעצמי ,כי להיות סוף-סוף במדינה שהיא שלנו
זה לא דבר מובן מאליו".
באחד מסופי השבוע ,ביקרה אביגיל את חברתה
בקיבוץ מעלה גלבוע ,שם נחשפה לראשונה
לגרעין "צבר" ,המשלב צעירים עולים בקיבוצים,
בצבא ובחברה הישראלית" .דיברתי עם בני
הגרעין והתחלתי לחשוב גם על גיוס ,עוד לא
הייתי בטוחה לגבי זה אבל זו הייתה ההתחלה.
רציתי לברר דרכם אם אפשר לעשות צבא
ולהישאר דתייה" ,אומרת רב"ט הורוביץ" .בניו
יורק תמיד אמרו שכשאתה מתגייס אתה לא יכול
להישאר דתי ,אבל בני הגרעין אמרו לי שזה לא
נכון ושיש בצבא מקום לכל סוגי האנשים" .על
אף הקושי ,המשיכה הורוביץ בתוכניתה ולמרות
החששות -התגייסה" .התגייסתי בינואר 2016
לקורס מש"קיות חינוך ,למרות שרציתי להיות
בתפקיד קרבי ,כיוון שהיה לי סעיף של קשיי
הסתגלות .זה מאוד אכזב אותי ,הרגשתי שזה
לא נכון ונלחמתי כדי לשנות את הסעיף הזה.
רציתי להיות לוחמת ולא הייתי מוכנה להיות
שום דבר אחר" ,היא נזכרת" .חשבתי על מייקל
לוין שנכנס דרך החלון כדי להתגייס ,כי לא קיבלו
אותו .אמנם לא נכנסתי דרך החלון ,אבל הגעתי
ללשכת הגיוס בלי הזמנה ומצאתי דרך להיכנס
פנימה והלכתי ישר למשרד הקב"ן ,שם אמרו
לי שאפשר לשנות את סעיף קשיי ההסתגלות
רק שלושה חודשים מרגע סיום הקורס .מהיום
הראשון שלי בצבא אמרתי למפקדת שלי שאני
מבינה את חשיבות התפקיד ,אבל אין דבר
שאני רוצה יותר מלהיות לוחמת .הסגל בקורס
החינוך רצה לעזור לי ובזכותן נפגשתי עם קצין
המיון .הגעתי לבקו"ם בכל יום במשך חודש עד
שהצלחתי להוריד את הסעיף ,ושובצתי להיות
לוחמת בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף".
לא פשוט להיות לוחמת דתייה ,במיוחד בגדוד
מעורב ,אך אף קושי לא עצר את רב"ט הורוביץ.
"אני לא מוותרת על הערכים שלי כדתייה אבל
לפעמים צריך קצת להתגמש .בתור חיילת דתייה
״הגעתי ללשכת הגיוס
בלי הזמנה ,מצאתי דרך
להיכנס פנימה והלכתי
ישר למשרד הקב״ן״
הדבר הכי קשה הוא שבת .החברים שלי מאוד
מתחשבים ולא עושים דברים שיכולים להפריע,
אבל שבת מבחינתי היא זמן משפחה ,יום שאמור
להיות שקט מהעולם ,ובצבא אף פעם לא שקט.
זה קשה אבל שווה את זה" ,מציינת הורוביץ.
"עשיתי את זה כדי להראות לכולם שלא חייבים
לוותר על הדת כדי להיות לוחמת ,מי שמאמינה
יכולה לעשות הכול ואני מרגישה שזה מחזק
אותי .אני חושבת שלהיות לוחמת בצבא זה
הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות".
ההורים שלי חשבו
שאני צוחקת
כשרב"ט הורוביץ סיפרה למשפחתה שהיא רוצה
לעלות לארץ ,הם חשבו שהיא צוחקת .רק כמה
שבועות לאחר מכן הבינו שהיא רצינית ומיהרו
להביע את אי-שביעות רצונם מהחלטתה .אף
על פי שאביגיל הייתה חדורת מטרה לעלות
לישראל ,משפחתה לא הבינה את פשר רצונה.
"אבא שלי פחד שאני אעשה את זה לבד ,בלי
בעל או משפחה" ,היא מספרת" .הוא הציע לי
לחכות ובזמן הזה לעשות תואר ,אבל אמרתי לו
שאני לא מתכוונת לחכות ,שאני רוצה לעלות
בקרוב .רציתי לעשות את זה כמה שיותר
מהר כי התחלתי להבין שאני רוצה להתגייס",
היא מוסיפה" .אחרי שהם קיבלו את העובדה
שאני מתכננת לעלות ,הודעתי להם על כוונתי
להתגייס .הם מאוד פחדו .לא ידענו איך אפשר
לשלב דת וצבא ,אבל החלטתי שאני עושה את
זה בכל זאת ,ושאלמד עם הזמן" ,היא מתארת.
"הייתי פתוחה איתם ולא הסתרתי דבר ,לאט-
לאט הם הבינו למה עשיתי את זה .היום הם
לא חייבת לוותר על הדת
צילום :אליסה רייזמן
| 58פברואר | 2017
בילדותה ,רב"ט הורוביץ שמעה על חיילים
בישראל ,אבל לדבריה לא באמת הבינה מה
המשמעות של להיות חיילת בצה"ל .הפעם
הראשונה שבה הרגישה חיבור לחיילים בישראל
היה כשהייתה בתיכון וראתה סרט על סמ"ר
מייקל לוין ז"ל ,לוחם בחטיבת הצנחנים וחייל
בודד שעלה מפילדלפיה ונפל במלחמת לבנון
השנייה" .זו הייתה הפעם הראשונה בה באמת
הבנתי את המצב בארץ" ,היא מספרת .היינו
מאוד מעודכנים במצב ובחדשות בארץ .היו לנו
כמה שיעורים בהם נהגו להראות לנו סרטונים
וחדשות .הרגע בו התחלתי לחלום על גיוס
לצבא היה כשראיתי את הסרט על מייקל".
רב"ט הורוביץ גדלה בשכונת "מונסי" החרדית
שבמדינת ניו יורק ,ונסעה לארץ לאחר לימודיה
התיכוניים על מנת ללמוד במדרשה" .לחיות בארץ
כמה שנים וללמוד במדרשה זה משהו שנהוג
בשכונה בה גדלתי .עליתי לארץ בלי המשפחה
ועם החברה הכי טובה שלי ,היינו יחד בתיכון
בניו יורק ובמדרשה בישראל .טיילתי הרבה
בארץ במהלך השנתיים ,והרגשתי שאני
מתאהבת בה" ,מתארת רב"ט הורוביץ.
"בשנה השנייה שלי במדרשה נהגתי לבקר בכל
סוף שבוע במקום אחר .הייתי במושבים ,בקיבוצים,
ביישובים והכרתי המון אנשים מעניינים .הרבה
מהשיחות עסקו במה זה אומר לגור כאן ולחיות
במדינת ישראל" ,היא משתפת בחיוך.
צילום :דובר צה"ל
| פברואר 59 | 2017
צילום :דובר צה"ל
| 60פברואר | 2017
גאים בי ושמחים שאני עושה את מה שחלמתי
לעשות".
כשרב"ט הורוביץ מספרת לאימה על חוויותיה
כלוחמת בחטיבת החילוץ וההצלה ,היא
מבררת" ,אבל את לא באמת לוחמת ,נכון?"
"אמרתי לה שכן ,שאני באמת-באמת לוחמת",
היא צוחקת .בניו יורק ,היא מספרת ,קשה
להבין את מה שהיא עושה בצה"ל" .כשסיפרתי
למשפחה שלי שאני יכולה להיות בפילבוקס
ארבעה ימים בלי מקלחת ,ושאנחנו בודקים
רכבים בארבע בבוקר ,הם לא האמינו שאני
עושה את זה .לפני כחודשיים היינו באזור
יהודה ושומרון ,ההורים שלי שמעו על גל
הטרור וזה לא עשה להם טוב .למרות זאת,
אני יודעת שהדבר היחיד שאני יכולה לעשות
זה להיות שם ,להגן על המדינה" ,היא מספרת.
"יש לי עוד ארבעה אחים קטנים ,אבל אני לא
חושבת שהם ילכו בעקבותיי".
עד לפני כארבעה חודשים התגוררה הורוביץ
בקיבוץ מעלה גלבוע" .אחת המפקדות שלי
בהכשרה הייתה איתי בתיכון .גם היא חיילת
בודדה ומתגוררת ב'בית של בנג'י' .עד אותו
זמן גרתי בקיבוץ והייתי חלק מגרעין 'צבר'",
היא מספרת" .שמעתי מהמפקדת שלי על
הבית ,הגעתי לריאיון והחלטתי לעבור לשם.
לכל אחד בבית יש חדר משלו .זה היה מאוד
חשוב עבורי ,כי בקיבוץ היה קצת צפוף
ופתאום לקבל מקום שהוא רק שלי זה נהדר.
אני אוהבת אנשים אבל לפעמים כיף לסגור
את הדלת ולחשוב על השבוע שעבר עליי
בצבא" ,משתפת רב"ט הורוביץ" .בבית יש צוות
של אנשים טובים שעושים בשבילנו הכול,
זה מקום מדהים לחיילים בודדים .טוב להיות
עם אנשים שעושים שירות כמו שלי ,כחיילים
בודדים ולוחמים .זה מעניין כי יש חיילים מכל
מקום ,גם מחו"ל וגם מהארץ ,אז יוצא שהשפה
המשותפת שלנו היא עברית" ,אומרת רב"ט
הורוביץ ומוסיפה" ,מהרגע שנכנסתי לבית
כולם היו מאוד נעימים ונחמדים והרגשתי
רצויה .בשבוע שעבר ערכו עבורנו מסיבה ורוב
החבר'ה היו שם ,היה מדהים לראות את כולם,
וככה זה הבית ,תמיד יש אוכל ואנשים טובים".
רב"ט הורוביץ עתידה לצאת בקרוב לקורס
מפקדי כיתות (מ"כים)" .בטירונות היה לי מורל
גבוה ונהניתי מאוד .הייתי מאושרת שהצלחתי
להגיע לתפקיד קרבי .המפקדים שלי מההכשרה
היוו עבורי השראה ,ובזכותם החלטתי שיש לי
הרבה מה לתרום לחיילים העתידיים שיתגייסו.
כשהייתי במכין לוחמות (שבועיים לפני תחילת
ההכשרה ,בהם מכינים את החיילות לתפקידי
לוחמה – ע"ר) המפקדות היו תותחיות ,ראיתי
אותן ואמרתי 'זה מה שאני רוצה לעשות,
זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות' .אני רוצה
לחנך ,אני רוצה להפוך ילדים שיצאו מהתיכון
לחיילים" ,אומרת רב"ט הורביץ" .היו רגעים
קשים ,אבל תמיד נזכרתי שאין שום סיכוי שלא
אהיה שלמה עם ההחלטה שקיבלתי".
רב"ט הורוביץ לא הייתה היחידה שהרגישה
שיש לה הרבה מה לתרום כמפקדת כיתה ,גם
מפקדיה הרגישו כך והמליצו לה לצאת לקורס.
"מהרגע שהתגייסתי ידעתי שאני רוצה להיות
מ"כית .אני מרגישה שיש בי ציונות ואהבת
צילום :אליסה רייזמן
מולדת ,ומאמינה שאני יכולה ומסוגלת להעביר
את אותה התחושה לחיילים שלי" ,מספרת רב"ט
הורוביץ" .זה עוד אתגר שאני רוצה לקחת על
עצמי ,אפילו שקשה לי מאוד עם השפה ,אני
מרגישה שאצליח לעשות את זה .אני יודעת
שאני יכולה לעשות הכול .הייתי רוצה להגיד
לבני נוער בתפוצות שלהתגייס כנראה יהיה
הדבר הכי קשה שתעשו בחיים ,יהיו דברים
שאתם לא מצפים להם ,דברים שיהיה לכם
קשה להבין בהתחלה" ,היא משתפת" .יהיו הרבה
פעמים שתגידו שאתם לא מאמינים שעשיתם
את זה ועזבתם כל כך הרבה דברים כדי לעלות
ולהתגייס ,אבל זו ההחלטה הכי חשובה שתקבלו.
אם אתם מרגישים חיבור לארץ וצורך לתרום -
זה שווה את הכול".
| פברואר 61 | 2017
צומת גיבור
צילום :דובר צה"ל
"מבחינתי זה
לא היה מצב קיצוני,
אלא מה שאימנו
אותנו לעשות
בתור לוחמים"
כשהבין רס"ל (במיל') אדם תורג'מן שהצוות שלו עלול להתקל במחבלים
במהלך פעילות באזור שכם ,הוא החליט לשפר את עמדתו תוך שהוא מסכן
את חייו ומבריח את המחבלים מאיזור הלחימה .על מעשה זה הוענק לו צל"ש
מפקד פיקוד המרכז דאז ,אלוף גד שמני > "זה היה אינסטינקט של לוחם"
נדב זק
זה היה אמור להיות עוד מבצע שגרתי ,אחד מיני
רבים ,שביצע צוות "ברוקנטל" של סיירת הנח"ל
בחורף 2008בגזרה הנפיצה של העיר שכם .חיילי
הפלוגה מקבלים מידע מודיעיני על התארגנות
מחאה של חמושים במחנה הפליטים "בלטה"
שבעיר .מוטלת עליהם המשימה -להקים כוח
מארב בסמטאות הצרות של מחנה הפליטים
ולחכות למחבלים החמושים" .זאת הייתה תקופה
שהתאפיינה בהרבה מאד אימונים ופעילות
מבצעית יזומה יומיומית של הצוות שלנו ושל
הגדוד בכלל בגזרת שכם" ,מספר רס"ל (מיל')
אדם תורג'מן" .השגרה הייתה קבועה -מקבלים
מידע מודיעיני ,מתכוננים לפעילות במשך מספר
שעות ויוצאים אליה בשעות הלילה .היו גם
פעילויות מסובכות שהצריכו אימונים ארוכים
יותר כך שהפלוגה בכלל והצוות בפרט היו מאד
פעילים באותם ימים" .ואכן ,גם לקראת הפעילות
של ליל ה 28בפברואר ,חיילי הצוות מתכוננים
|62פברואר | 2017
בצורה זריזה ולומדים את המשימה שעליהם
לבצע .הם יודעים שיפגשו במחבלים מסוכנים
אך לפי דבריו של רס"ל (מיל') תורג'מן הפחד לא
נכנס לפעולה בשום שלב טרם היציאה של הכוח
אל עבר היעד" .הרגעים שלפני האירוע דומים
לכל פעילות ,הרבה הכנות של ציוד ולמידה של
היעד .יש איזשהי התרגשות בקרב הלוחמים
אבל התרגשות חיובית -היא גורמת לנו להתרכז
ולדעת את המשימות שלנו בצורה טובה יותר".
הכוח יוצא מכיוון היישוב איתמר אל עבר
הסמטאות הצפופות והמלוכלות של מחנה
הפליטים .הם מכירים את הסמטאות האלו,
יודעים בדיוק מה מותר ואסור לעשות כדי לשמור
על מתח מבצעי וחשאיות מירבית -במקום כה
צפוף ,גילוי של הכוח יכול להוביל לפתיחה בירי
לכיוונם תוך שניות" .האתגר המרכזי הוא שיש
הרבה התראות על הכוח ,ולעבור את כל הדרך
למחנה כשאתה מוסתר זה כמעט בלתי אפשרי.
מסביבנו יש המון כלבים שאם הם מתחילים
לנבוח אנחנו נחשפים ,ובשביל למנוע את זה
אנחנו הולכים בצורה מאד שקטה ואיטית ,בכל
פעם רק שני אנשים בתזוזה כשהצוות מחפה
עליהם באמצעי הסוואה אורבניים .לאורך כל
הצעידה אנחנו הולכים בביוב ובאשפה ,וזה מרגיש
ברגעים מסויימים כמו סצנה מסרט מלחמה".
הצוות מחולק לזוגות טרם ההתמקמות במחנה
הפליטים ,ורס"ל (מיל') תורג'מן והלוחם שאיתו
נמצאים בקדמת הכוח .כאשר הם מגיעים למחנה
הפליטים בסביבות השעה 4בלילה ,השקט
והעלטה הכבדה מקשים עוד יותר על המשימה
הלא פשוטה -לזהות את המחבלים החמושים.
"אחרי שאנחנו מתמקמים אנחנו מחכים בצורה
סטטית בעמדה שלנו ועורבים לחמושים",
משחזר רס"ל (מיל') תורג'מן" .זה אמצע הלילה,
וכל הכוח מבין שמי שיוצא החוצה הוא כנראה
לא תמים ,וכמעט תמיד יהיה חמוש" .רס"ל
(מיל') תורג'מן וחברו לצוות מזהים ירי של נשק
מסוג קלאצ'ניקוב בהמשך הסמטה הצרה וכאשר
הם רואים את הרשף שיוצא מכלי הנשק הם
מבינים שהחמושים קרובים ומחליטים לפתוח
בירי" .באותם רגעים המחבלים יורים לכל כיוון
ואנחנו מדווחים 'חמושים מקדימה' .אנחנו מזהים
שני חמושים .הם מגיעים באיטיות ואני מתחיל
לראות שתי דמויות ואת הרשף של הנשק .כל זה קורה בשבריר שנייה.
אני יוצא מהעמדה ויורה לכיוונם .לאחר כמה שניות אני מזהה זיהוי אחד
ודאי של מחבל הרוג .אחרי הירי משתרר שקט ואנחנו מפסיקים לשמוע
ירי .חשדנו שיש עוד מחבל פצוע אחד אבל לא הצלחנו לזהות אותו",
הוא נזכר.
הכי רחוק מ'בלטה'
לאחר קרב היריות השקט משתלט על מחנה "בלטה" .לדבריו של רס"ל
(במיל') תורג'מן ,במקומות כאלו ובעיקר בשעות הלילה לחוש השמיעה
חלק קריטי לא פחות מחוש הראייה .אלו הרגעים המשמעותיים ביותר
של אותו לילה ארוך ,הכוח יודע ומצפה למחבלים נוספים אך לא ברור
מניין הם יגיעו .באותן דקות ארוכות גומלת בליבו של רס"ל (במיל')
תורג'מן ההחלטה שתשנה את הפעילות ואף תזכה אותו בציון לשבח .הוא
מחליט לצאת להמשך הסמטה כשהוא לבדו ועם חיפוי של חברי הצוות
על מנת לתצפת לכיוון חמושים נוספים" .המודיעין שקיבלנו התריע שיש
עוד מחבלים באזור .אני מבין שהם יודעים שהייתה היתקלות ויש שני
תרחישים -או שהם ימלטו מהמקום או שהם יחזרו להילחם בנו .באותו
רגע החלטתי לשפר עמדה בשביל לעשות מארב" ,אומר רס"ל (במיל')
תורג'מן" .ההחלטה נבעה מחשיבה טקטית בלבד ובאותו זמן זה היה נראה
לי הדבר הכי הגיוני לעשות".
הוא חוצה במהירות את הסמטה ומתמקם מטרים ספורים משאר חברי
הצוות .לאחר שהוא מתמקם בעמדה החדשה ,שומע מאחריו רס"ל
(במיל') תורג'מן רעש .הוא מסובב את ראשו ורואה שלושה חמושים
נוספים ,כ 15מטרים מהמקום בו הוא נמצא" .לאחר שאני מזהה אותם אני
פותח לכיוונם ,באופן כמעט אינסטנקטיבי ,באש .אחרי שאני מסיים לירות
אני חוזר לסמטה הראשית וזורק לעבר המחבלים רימון .הירי והרימון
הורגים שני מחבלים נוספים .אתה חושב ברגעים האלו רק על הצד
המבצעי .שאתה מרגיש שכל הניסיון באימונים מגיע עכשיו לידי ביטוי.
בשלב הזה אני חוזר לצוות ואנחנו מחכים בעמדה לראות תזוזות .לאחר
דקות ארוכות שאנחנו לא שומעים כלום אנחנו מבינים ששאר המחבלים
שהיו באזור ברחו".
"אתה חושב ברגעים האלו רק על הצד
המבצעי .אתה מרגיש שכל הניסיון
באימונים מגיע עכשיו לידי ביטוי"
צוות ברוקנטל | צילום :באדיבות המרואיין
"אחרי שאנחנו מתמקמים
אנחנו מחכים בצורה
סטטית בעמדה שלנו
ואורבים לחמושים .זה
אמצע הלילה ,וכל הכוח
מבין שמי שיוצא החוצה
הוא כנראה לא תמים,
וכמעט תמיד יהיה חמוש"
צילום :דובר צה"ל
גם היום ,ממרחק של תשע שנים ,רס"ל (במיל') תורג'מן זוכר את הרגעים
שלאחר החזרה מהאירוע .הוא מספר על אווירה מרוממת ומפקדים
שמשבחים אותו לצד תחקירים מעמיקים וארוכים על התפקיד של
הצוות באירוע ,כאשר בדיעבד הוא למד שהמחבלים שחוסלו באירוע היו
מבוקשים עם דם על הידיים" .אני יוצא מהאירוע עם תחושת מסוגלות
גדולה ,הרגשה שמה שעבדת למענו יצא לפועל .דאגת שהחברים שלך
יהיו בטוחים ועשית את העבודה שלך בשביל ביטחון האזרחים .אין פה
הרבה מה לעכל מבחינתי .אני יודע שזה מה שמצופה ממני" ,הוא משתף.
"מבחינתי זה לא היה מצב קיצוני אלא מה שאימנו אותנו לעשות בתור
לוחמים .והלוחמים שמסביבך והמפקדים הכי טובים יודעים שהמצבים
האלה אלו המצבים שמתכוננים
אליהם ואנחנו מכינים את עצמנו גם
לאירועים כאלה".
ארבעה חודשים לאחר האירוע
משתחרר רס"ל (במיל') תורג'מן ויוצא
לטיול הגדול של אחרי הצבא באזור
מרכז אמריקה ,שם גם יקבל את
הבשורה על קבלת צל"ש אלוף פיקוד
המרכז" .הייתי הכי רחוק שאפשר
ממחנה הפליטים 'בלטה' כשהודיעו
לי על הצל"ש" ,הוא נזכר בחיוך" .לא
ייחסתי לזה כל כך חשיבות בהתחלה.
גם אז וגם היום ,תשע שנים אחרי ,אני
לא רואה בזה מעשה גבורה או בעצמי
גיבור .זה היה אינסטינקט של לוחם
שחלקו מולד ורובו נלמד בחודשים
ארוכים של הכשרה ואימונים
מפרכים .באותה תקופה עשינו הרבה
אימונים והאימונים האלה הוכיחו את
עצמם .נכון שציינו אותי לשבח ,אבל
מה שעשיתי שם זה מה שמצופה
מכל לוחם".
| פברואר 63 | 2017
עשירים בידע
המלך אדוארד השלישי
אדוארד נסיך ווילס
ג'ון דוכס לנקסטר
אדמונד דוכס יורק
ומיליונים עוקבים אחרי העלילה .יצאנו לבדוק
הסדרה משחקי הכס זוכה למעמד פולחני
איזה אירועים היסטוריים היו ההשראה לסדרה המצליחה ביותר בעולם.
ליקה מישנה
עולם משחקי הכס רווי אלימות ,תככים ויצורים
על טבעיים .אומנם במציאות ההיסטורית לא היו
דרקונים מעופפים אבל אכזריות ותככים דווקא
היו בשפע .לכן ג'ורג' מרטין הסופר מאחורי
משחקי הכס ,התבסס רבות על ההיסטוריה
האנושית בכלל וההיסטוריה הבריטית בפרט.
אנחנו בחרנו להתרכז במלחמה אחת שהיוותה
השראה לקווי עלילה רבים במשחקי הכס ביניהם
מלחמת שבעת המלכים והוצאתו להורג של נאד
סטארק.
למלך אנגליה ,אדוארד השלישי היו שלושה
בנים .הראשון ,אדוארד נסיך ווילס מת בטרם
עלייתו לשלטון וכך נותרו שני בנים ,ג'ון דוכס
לנקסטר ואדמונד דוכס יורק .לכן המלוכה עברה
לבנו של אדוארד ,ריצ'ארד השני שהיה רק בן
עשר כשהומלך לכן בפועל במקומו שלטו יועציו.
אבל גם כשהתבגר התברר שהוא לא קורץ
מהחומר ממנו עשויים מלכים .הוא היה תככן
עם נטיות סדיסטיות וכנראה גם לא בריא בנפשו
(מזכיר למישהו את המלך המשוגע?) .בדרך לא
דרך עלה בן דודו לשלטון בן למשפחת לנקסטר.
בבוא היום אותו החליף בנו ,ואז נכדו ,הנרי השישי
שהומלך בהיותו ילד צעיר אך בהתבגרותו גם הוא
התגלה כאיש חלש שלא מתאים לשלוט .במקומו
שלטה אשתו ,מרגרט ,שבת דמותה היא סרסיי.
| 64פברואר | 2017
מול הלנקסטרים התייצבו היורקים .צאצאי הבן
השני של אדוארד השלישי .גם להם הייתה
טענה לכתר וזו רק הייתה שאלה של זמן מתי
תפרוץ המלחמה בין בית לנקיסטר והיורקים.
אם כך יש לנו ילד-מלך שהפך לשליט חלש
שבמקומו שולטת אישתו ואת היורקים שבראשם
עומד הדוכס מבית יורק ,ריצ'ארד .הדוכס היה
מפקד צבאי מאוד מוצלח שהוביל את הצבא
האנגלי לניצחונות רבים לכן אשתו של המלך
הנרי השישי ,מרגרט חששה מכוחו והדיחה
אותו מתפקידו .במקומו מונה מפקד הרבה פחות
מוכשר שגרם להפסדים רבים .הכישלונות האלו
דירדרו את מצבו הרפואי של המלך ,הנרי השישי.
ומי שנקרה לעמוד לצידו בזמן שהוא מבריא היה
לא אחר מאשר נאד סטארק ,כלומר מקבילו
ההיסטורי ,ריצ'ארד הדוכס מיורק שמונה לאוצר
הממלכה ,פחות או יותר ימין המלך.
לאחר שהמלך החלים נושל ריצ'ארד מכל
תפקידיו והוא חשש שמא המלכה מרגרט תוציא
אותו להורג ולכן הוא התמרד כנגד השלטון.
המרידה החלה את המלחמה שתיקרה מלחמת
השושנים על שם הסמל של הבתים ,שושנה
אדומה שושנה לבנה .מטרתו לא הייתה להדיח
את המלך אלא רק להסיר מעליו את "היועצים
הרעים" .בקרבות ניצח ריצ'ארד ,הדוכס מיורק
אך הוא לא פגע במלך או בילדיו ,והשאיר את
המלך ,הנרי השישי על הכס .אבל ,ריצ'ארד מינה
את עצמו לאפוטרופוס שלו והכריז על עצמו
כיורש העצר .מצב זה כמובן לא מצא חן בעייני
המלכה והיא רק חיכתה לרגע הנכון כדי לחזור
ולהילחם ביורקים.
מרגרט ניסתה לתקוף שוב אך שוב הפסידה
והפעם היא ובנה הוגלו לסקוטלנד .למרות שני
ההפסדים ,מרגרט לא אמרה נואש ,אספה כוחות
צבא ותקפה בשנית ,ולמרות שהיורקים חשבו
שינצחו שוב ,הפעם הלאנקסטרים גברו .המלכה
לא גילתה רחמים והוציאה להורג את הדוכס ואת
בנו .ראשיהם נערפו ונתלו על חומת העיר (היוש
נאד).
המלחמה לא נגמרה כאן אלא רק החריפה.
את מקומו של של ריצ'רד תפס בנו אדוארד
שמינה את עצמו למלך ואת קודמו בתפקיד,
מבית הלנקסטרים הוא כלא במצודה .שנים
רבות מאוחר יותר המלחמה נגמרה בנישואים
בין שני הבתים היריבים .הקרבות החלישו מאוד
את מעמד האצילים דבר שפילס את הדרך
להתחזקות מעמד הביניים הבריטי והוביל את
אנגליה להיות האימפריה החזקה בעולם.
המלך ריצ'ארד השני
המלכה מרגרט
המלך הנרי הרביעי
ריצ'ארד דוכס קימברידג'
המלך הנרי החמישי
ריצ'ארד דוכס יורק
המלך הנרי השישי
המלך אדוארד הרביעי
| פברואר 65 | 2017
ד"ש מצולם
מי אתה בצה"ל /מי אתה בסופ"ש?
נרדם ברכבת ביום
ראשון בבוקר?
יין קידוש בארוחת
שישי מספיק לך?
עושה את היום:
עוד שלוש שעות
שינה לפני תרגיל
סוף השבוע מתחיל
כשעולים על א'?
באוזניהם:
מה שזורם בקריוקי
וכל דבר שאפשר
לסלסל אותו
הספקת לעשות
מרתון של 3
עונות בין הרגע
שחזרת ועד
ארוחת שישי?
החברים לא
שומעים ממך
כשאתה יוצא
הביתה?
נמנע מרשתות
חברתיות
מרוב קנאה?
בהאנגאובר?
בזבזת את
המשכורת
הצבאית על
צימר בגליל?
ראית אור שמש
בשישי-שבת?
מרקו רואה
את אימא שלו
יותר ממך?
הרגע המיוחל
הוא להתכרבל
עם בייבי
במיטה?
היד שלך
מלאה במזכרות
מהסופ"ש
בצורת חותמות?
צריך לעשות דו
קרב כדי לקבל
את השלט?
כל הבאסה
בנוהל שבת
שנגמר ואתה
בתורנות מטבח?
הלכת לישון
כשהשמש
זרחה?
קם בשבת
בבוקר
בליין
מבחינתך ,אם צה"ל הוציא
אותך עייף הוא גם יקבל
אותך עייף בחזרה .סופ"ש
שלא היית בו בשלוש
מסיבות נחשב לחלש.
חראם על הכבד שלך,
סע בזהירות.
| 66פברואר | 2017
מכור לטלוויזיה
עם הבן/בת הזוג
ראית את כל העונות של
"האנטומיה של גריי",
"משחקי הכס" ו"המתים
המהלכים" בסופ"ש אחד.
לא תקום מהכורסה גם בעד
שלום ותסכים למכור את
אימא שלך תמורת השלט.
בשישי בערב אתה מעדיף
להישאר מתחת לפוך עם
החברה שלך .החברים לא
הולכים לשמוע ממך כשאתה
יוצא הביתה ,ואין מה לדבר
בכלל על ישיבה משותפת
עם החבר’ה
סוגר שבת
באסה! הפעם תורך
"לבלות" את השבת בבסיס,
תמשיך לחלום על האוכל
של אימא ואל תפתח את
האינסטגרם ,לטובתך.
הכי משביז:
פריסת זחל
בבוץ של רמת
הגולן
על קיבתם:
טורטיות עם נוטלה
בשטח
כישרון על מדים:
זאזא בקריוקי
מוטו:
"לא פחות,
כן יותר"
קמע:
נטע הגבר
מחלקה ,1סוללת ״בזלת״,
גדוד ״נמר״ בחיל התותחנים
עשר תשובות
.1קורס טיס מספר חמש ,אותו סיימה סגן יעל רום ז"ל | .2חתול מדברי ,וגם גדוד מעורב בפיקוד הדרום .3 | .דוד בן גוריון ,שהיה גם ראש
הממשלה | .4האלוף (מיל') אורנה ברביבאי ,ראש אגף כוח אדם | .5גדוד 51שבחטיבת "גולני" | .6צ'ופר קטן ומתוק ללוחם קרבי | 15 .7
ק"ג | .8שניים | .9רא"ל יצחק רבין ז"ל ורא"ל (מיל')אהוד ברק | .10גדוד "ניצן" ,בחיל האיסוף הקרבי
| פברואר 67 | 2017
|68פברואר | 2017
© Copyright 2025