ו פרשת בשלח תשע

‫פרשת בשלח תשע"ו‬
‫אברהם טשמן‬
‫שמות פרק יג פסוק טז‬
‫ְשבּו‬
‫ֹלהים פֶ ן־ ִינָחֵ ם הָ עָ ם ִב ְראֹ ָתם ִמ ְלחָ ָמה ו ָ‬
‫ֹלהים ֶד ֶרְך אֶ ֶרץ ְפ ִל ְש ִתים כִ י ָקרֹוב הּוא כִ י אָ ַמר אֱ ִ‬
‫(יז) ַוי ְִהי ְב ַשלַ ח פַ ְרעֹ ה אֶ ת־הָ עָ ם וְל ֹא־נָחָ ם אֱ ִ‬
‫ַם־סּוף וַחֲ מֻ ִ ָ֛שים עָ ֶּ֥לּו ְבנֵי־י ְִש ָר ֵ ָּ֖אל ֵמ ֶ ֶּ֥א ֶרץ ִמצְ ָ ָֽריִם‬
‫ֹלהים׀ אֶ ת־הָ ָ ָ֛עם ֶ ֶּ֥ד ֶרְך הַ ִמ ְד ָ ָּ֖בר י ֑‬
‫ִמצְ ָרי ְָמה‪( :‬יח) ַויַסֵֵּ֨ ב אֱ ִ ִ֧‬
‫קול רם‬
‫שמות פרק יד פסוק ב‬
‫ּובין הַ יָ ֑ם ִל ְפנֵי ַ ֵ֣בעַ ל צְ ֹֹ֔פן נִ כְ ֶּ֥חֹו ַתחֲ נָּ֖ ּו עַ ל־הַ ָיָֽם‪( :‬ג) וְאָ ַ ַ֤מר פַ ְרעֹה ִל ְבנֵ ֵ֣י‬
‫ל־בנֵ ֵ֣י י ְִש ָראֵ ל ְויָשֻֻׁ֗ בּו ְויַחֲ נּו ִל ְפנֵי ִ ֵ֣פי הַ ִחי ֹֹ֔רת ֵ ֶּ֥בין ִמגְ ָּ֖ ֹדל ֵ ֵ֣‬
‫(ב) ַדבֵ ר אֶ ְ‬
‫ּובכָל־חֵ ֹ֔ילֹו ְוי ְָד ֶּ֥עּו ִמצְ ַ ָּ֖ריִם ִ ָֽכי־‬
‫יהם הַ ִמ ְד ָ ָֽבר‪( :‬ד) ו ְִחזַ ְק ִ ֵ֣תי אֶ ת־לֵ ב־פַ ְרעֹה ו ְָר ַ ֵ֣דף אַ חֲ ֵריהֶ ם ו ְִאכ ְָב ָ ַ֤דה ְבפַ ְרעֹה ְ‬
‫י ְִש ָראֵֹ֔ ל נְ בֻ ִ ֶּ֥כים ֵ ָּ֖הם בָ ָ ֑א ֶרץ סָ גַ ֶּ֥ר ֲעלֵ ֶ ָּ֖‬
‫ֲשּו־כן‬
‫ֵ ָֽ‬
‫‪:‬אֲ ִנֵ֣י יְקֹ וָ ֑ק ו ַ ַָֽיע‬
‫רש"י שמות פרק יד פסוק ד‬
‫ויעשו כן ‪ -‬להגיד שבחן ששמעו לקול משה‪ ,‬ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו‪ ,‬אנו צריכים לברוח‪ ,‬אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם‬
‫אמרי שמאי‬
‫‪1‬‬
‫שמות פרק טז פסוק ד‬
‫תֹור ִתי ִאם־ל ֹא‬
‫ֹשה ִהנְ נִ י ַמ ְמ ִטיר לָ כֶם לֶ חֶ ם ִמן־הַ ָש ָמיִם ְויָצָא הָ עָ ם וְלָ ְקטּו ְדבַ ר־יֹום ְביֹומֹו ְל ַמעַ ן אֲ נ ֶַּסּנּו הֲ יֵלֵ ְך ְב ָ‬
‫ֹאמר יְקֹ וָק אֶ ל־מ ֶ‬
‫וַי ֶ‬
‫פשוטו של מקרא למה ירד מן‪ ,‬למען אנסנו הילך בתורתי אם לא שיהי' נסיונות‪ ,‬של אמונה שלא ישאירו למחרת‬
‫האיך מסתכלים הנסיונות‪ ,‬החיים לא הולכים לפי התכנית‪ ,‬אנשים קטנים נשברים‪ ,‬אנשים יותר גדולים אומרים אין ברירה צריכים‬
‫להתמודד גם עם התאונות‪ ,‬לא זה צודק‪ ,‬נסיון זה התכנית של הקב"ה‪ ,‬כל דרך העולם זה נסיון‪ ,‬בתקופה שנראה טוב הוא מרויח מליונים‬
‫אבל בתקופות של קושי הוא מרויח מליירדים‪ .‬ימי אהבה ימי שנאה‪,‬‬
‫כסף זה כמו סכין‪ ,‬סכין זה טוב אם חותך האוכל אבל חותך האצבעות צריך לקחת ממנו (גאוה כחו ועוצם ידי) צריך לקחת ממנו‪ .‬ר' ברוך‬
‫זלדוויטש זצ"ל גביר ברוסיה קודם הקומיונסטי והיה בעל חסד עצום ואבד כל ממונו‪.‬ומה אם ר' ברוך זלדוויטש שאלו לבריסקר רב ואמר‬
‫שזה כמו מוסמך‪ ,‬הרב ברוך סיים נסיונותיו של עושר ועכשיו מתנסה בנסיון של עוני‪ .‬בתו אמר לילדיה שבודאי הנסיון של עושר הכי קשה‬
‫ובירכה אום שלא נתנסו בנסיון כזה‪.‬‬
‫צריך לדעת האיך להסתכל בנסיונות‬
‫שמות פרק יד פסוק י‬
‫ֹאמרּו‬
‫(י) ּופַ ְרעֹ ה ִה ְק ִריב וַיִ ְשאּו ְבנֵי־י ְִש ָראֵ ל אֶ ת־עֵ ינֵיהֶ ם ו ְִהנֵה ִמצְ ַריִם נֹסֵ עַ אַ חֲ ֵריהֶ ם וַיִּ ְיראּו ְמאֹ ד וַיִ צְ ֲעקּו ְבנֵי־י ְִש ָראֵ ל אֶ ל־יְקֹ וָק‪( :‬יא) וַי ְ‬
‫ית לָ נּו ְלהֹוצִ יאָ נּו ִמ ִמצְ ָריִם‪:‬‬
‫ין־קבָ ִרים ְב ִמצְ ַריִם לְ ַק ְח ָתנּו לָ מּות בַ ִמ ְדבָ ר ַמה־ז ֹאת עָ ִש ָ‬
‫ֹשה הַ ִמ ְב ִלי אֵ ְ‬
‫אֶ ל־מ ֶ‬
‫רמב"ן שמות פרק יד פסוק י‬
‫וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ ,‬ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים ‪ -‬איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו‬
‫בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם‪ .‬אבל הנכון שנפרש כי היו כתות‪ ,‬והכתוב יספר כל מה שעשו כלם‪ .‬אמר כי הכת‬
‫האחת צועקת אל ה'‪ ,‬והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם‪ ,‬ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם‪ .‬ועל זאת כתוב וימרו על ים בים‬
‫סוף (תהלים קו ז)‪ ,‬ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת‪ ,‬ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ ,‬כי הטובים בהם צעקו אל ה' והנשארים מרו‬
‫בדברו‪ .‬ולכך אמר אח"כ (להלן פסוק לא) וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו‪ .‬לא אמר "וייראו ישראל את ה' ויאמינו" אבל אמר "העם"‪,‬‬
‫כי "בני ישראל" שם ליחידים‪" ,‬והעם" שם להמון‪ ,‬וכן וילונו העם (להלן טו כד)‪ .‬וכך הזכירו רבותינו (במדב"ר כ כג) ויחל העם לזנות (במדבר כה‬
‫‪:‬א)‪ ,‬בכל מקום שנאמר "העם" לשון גנאי הוא‪ ,‬וכל מקום שנאמר "ישראל" לשון שבח הוא‬
‫רש"י ‪ :‬ויצעקו ‪ -‬תפשו אומנות אבותם‪ .‬באברהם הוא אומר (בראשית יט כז) אל המקום אשר עמד שם‪ ,‬ביצחק (שם כד סג) לשוח בשדה‪ ,‬ביעקב‬
‫(שם כח יא) ויפגע במקום‬
‫דאווין – דאבוהון – דבר שעשו אבותינו (מנהג ישראל תורה)‬
‫אביר יוסף‬
‫שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כא‬
‫ה הה"ד (שיר ‪/‬השירים‪ /‬ב) יונתי בחגוי הסלע‪ , ,‬א"ר אלעזר בן פדת כיון שיצאו ישראל ממצרים היו נושאין עיניהן והיו המצרים רודפים אחריהם‬
‫שנאמר ופרעה הקריב (וגו') נוסעים אינו אומר אלא נוסע‪ ,‬כיון שיצא פרעה והמצריים לרדוף אחריהם תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים‬
‫פורח באויר כיון שראו אותו נתייראו הרבה שנאמר וייראו מאד‪ ,.... ,‬באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והיה הים סוגר והשונא‬
‫רודף והחיות מן המדבר שנאמר סגר עליהם המדבר‪ ... ,‬תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקב"ה שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ולמה‬
‫עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן‪ ,‬אמר ריב"ל למה"ד למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים‬
‫צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה‪ ,‬לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה‪,‬‬
‫מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך‪ ,‬כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך‪ ,‬אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה‬
‫‪2‬‬
‫לשמוע קולך‪ ,‬כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם‬
‫וגו' ויזעקו‪ ,‬מיד וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע‬
‫את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין‪ ,‬מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ ,‬באותה שעה‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם‪ ,‬שנאמר (שיר ‪/‬השירים‪ /‬ב) יונתי בחגוי הסלע‪ ,‬השמיעני קול אינו אומר אלא השמיעני את‬
‫קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר‬
‫‪.‬קדמה תפלתן של בני לתפלתך שנאמר מה תצעק אלי‬
‫פרשת בשלח רב אליהו דיסקין יב' שבט תשס"ט‬
‫מדרש יונתי בחגוי הסלע‪ ,‬כ"י על שפת הים דומה ליונה שהנשר בא אחריה רק הגנה אחת לחור בחגוי הסלע ומחכה‬
‫ומתקרב ויש נחש בחור בצדדים סלע אטום כך כ"י על הים מקדמיה הים מאחורה מצרים אין לאיפה לברוח‬
‫למה הביא אותם שם – השמיעני את קולך כי קולך נאה‪ ,‬בשביל צעקת הלב לזה שוה הכל‪ ,‬בזעקיך יצילו קיבוציך – כך תהי' הגאולה‬
‫ישעי' פרק ס' ילקוט – התפלה זה לא פתרון לצרה – כל מה שהצרה בא זה אמצעי שיתפלל‪ .‬התכלית זה לא הישועה כל פעם אלא‬
‫התפלה היא התכלית‪ ,‬הקירבה‪ ,‬וכל הצרה זה רק ההיכי תמצא‬
‫כרום זולת – תפלה דבר שעומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו – למה דוקא תפלה‪ ,‬אולי זה הולך על עובדי ה' רצינים –‬
‫מזלזלין‪ ,‬לא מעריך הערך הנכון‪ -‬כל התפלה זה לא רק האיך לצאת מן הצרה‪ ,‬זה גם מעלה‪ ,‬אבל זה גם מזלזין‪ ,‬שזה רק לפתור‬
‫הבעיות‪ .‬נפתולי אלקים נפתלתי – תרגום תפלה‪ ,‬רש"י חיבור‬
‫[אז למה אמר להם הקב"ה "למה תצעק אלי וכו'" דמשמע שלא רצו לשמוע תפילתם? עיין בתרגום יונתן (טו) וַאֲ מַ ר יְי לְמשֶׁ ה למה ַאנ ְְת ק ֵאי‬
‫ומתפלל לפני הרי תפילתם של‬
‫לֹותהֹון ְדעַ ִּמי ַק ְדמַ ת ל ְִדידְך מַ לֵיל עִ ם בְ נֵי י ְִשר ֵאל וְ י ְִטלּון (ויאמר יי למשה למה אתה עומד ִ‬
‫ּומַ צְ לֵי קֳ דָ מַ י הָ א צְ ְ‬
‫עמי קדמה לשלך דבר עם בני ישראל ויסעו)‪ .‬מבואר בדבריו שרק היו ראוים לישועה משום תפילתם של כ"י‪ ,‬שקדמו לתפלת משה‪].‬‬
‫שמות פרק יד פסוק יד‬
‫יְקֹ וָק יִלָ חֵ ם לָ כֶם וְאַ ֶתם ַתחֲ ִרשּון‬
‫אמרי שמאי‬
‫שמות פרק טו‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫ב־יָֽם‪( :‬ט) אָ ַ ַ֥מר אֹויֵ֛ב אֶ ְר ֶּ֥ ֹדף אַ ִ ָּ֖שיג אֲ חַ לֵ ֵ֣ק ָשלָ ֑ל ִת ְמלָ ֵ ֵ֣אמֹו נ ְַפ ֹ֔ ִשי אָ ִ ֵ֣ריק‬
‫מת ְבלֶ ָ‬
‫ּוב ַ֤רּוחַ אַ פֶ יך נֶ ֵ֣עֶ ְרמּו ֹ֔ ַמיִם נִצְ ֶּ֥בּו כְ מֹו־נֵ ָּ֖ד נֹזְ ִ ֑לים ָ ָֽק ְפ ֶּ֥אּו ְתהֹ ָּ֖ ֹ‬
‫(ח) ְ‬
‫ישמֹו י ִ ָָֽדי‬
‫תֹור ֵ ָּ֖‬
‫‪:‬חַ ְר ִֹ֔בי ִ‬
‫רמב"ן שמות פרק טו פסוק ט‬
‫(ט) אמר אויב ‪ -‬לעמו כשפתם בדברים‪ .‬ארדפם ואשיגם ואחלק שלל עם שרי ועבדי‪ .‬לשון רש"י‪ .‬וראיתי במדרש חזית כך‪ ,‬תני רבי ישמעאל‪ ,‬אמר‬
‫אויב ארדוף אשיג היה ראוי להיות תחלת השירה‪ ,‬ולמה לא נכתב‪ ,‬אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה (ראה קהלת רבה א יב)‪ .‬ואונקלוס סובר כן‪,‬‬
‫ולכך תרגם דהוה אמר שנאה‪ ,‬על תחלת מחשבתו ברדפו אחריהם‪ .‬ולדעתי בדרך הפשט הוא סדור בפסוק הראשון ממנו‪ ,‬כי מתחלה (בפסוק ד)‬
‫אמר שטבעו בים וירדו במצולות‪ ,‬והיה זה כאשר שבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים (בפסוק ה)‪ ,‬ואח"כ (בפסוקים ח ‪ -‬י) שב לומר איך נעשה‬
‫זה‪ ,‬כי ברוח אפך היא רוח קדים עזה נערמו מים מתחלה וקפאו התהומות‪ ,‬ומפני זה חשב האויב שירדוף וישיגם בים ויחלק שללם ותמלא נפשו‬
‫מהם‪ ,‬ונשפת עליהם ברוחך וכסמו הים‪ .‬והזכיר זה כי גם במחשבתו זאת סבה ופלא מאת השם שחזק לבם וסכל עצתם לבא בים‪ ,‬כאשר פירשתי‬
‫‪:‬למעלה (יד ד כא)‪ .‬על כן אמר אחריו מי כמוכה באלים‪ ,‬עושה גדולות ונפלאות בדבר והפכו‬
‫רמב"ן שמות פרק יד‪( :‬ד) וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ‪ -‬בעבור שפחד פרעה מהם במכת הבכורות ובקש מהם וברכתם גם אותי (לעיל יב‬
‫לב)‪ ,‬לא היה בלבו לרדוף אחריהם אפילו אם יברחו‪ ,‬אלא שיעשה משה בהם כרצונו‪ ,‬ועל כן הוצרך לומר כי הוא יחזק את לבו לרדוף אחריהם‪.‬‬
‫ולמטה (פסוק יז) אמר פעם אחרת הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם‪ ,‬כי בראותם שנקרע הים לפני בני ישראל והם הולכים ביבשה בתוכו‬
‫איך ימלאם לבם לבא אחריהם להרע להם‪ ,‬ואין בכל המופתים כפלא הזה‪ ,‬וזה באמת שגעון להם‪ ,‬אבל סכל עצתם וחזק את לבם ליכנס בים‬
‫‪3‬‬
‫שמות פרק טו‪ ,‬י‬
‫עֹופ ֶרת ְב ַ ָּ֖מיִם אַ ִד ִ ָֽירים‬
‫ָש ְפ ָת ְברּוחֲ ךָּ֖ כִ ָ ֵ֣סמֹו יָ ֑ם ָ ָֽצלֲלּו ַ ָֽכ ֹ֔ ֶ‬
‫(י) נ ַ ֶּ֥‬
‫רשב"ם שמות פרשת בשלח פרק טו פסוק י‬
‫‪(:‬י) צללו כעופרת [במים אדירים] ‪ -‬במימות שהן אדירים‪ ,‬במים של ים אף על פי שהן אדירים כמשברי ים‬
‫‪:‬אבן עזרא שמות (י) ובמים אדירים‪ .‬דבק עם צללו‪ ,‬כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת‪.‬‬
‫תהלים פרק צג‪ ,‬ד‪( :‬ד) ִמקֹ ֵּ֨לֹות׀ ַ ַ֤מיִם ַר ִֻׁ֗בים אַ ִד ִ ֵ֣ירים ִמ ְש ְב ֵרי־יָ ֑ם אַ ִ ָּ֖דיר בַ ָמ ֵ֣רֹום יְקֹ ָוָֽק‬
‫תלמוד בבלי מסכת מנחות דף נג עמוד א‬
‫כיון דשמעיה דקאמר אדיר‪ ,‬פתח ואמר‪ :‬יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים; יבא אדיר ‪ -‬זה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬דכתיב‪ :‬אדיר במרום ה'‪,‬‬
‫ויפרע לאדירים ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬שנאמר‪ :‬ואדירי כל חפצי בם‪ ,‬מאדירים ‪ -‬אלו המצרים‪ ,‬דכתיב‪ :‬צללו כעופרת במים אדירים‪ ,‬באדירים ‪ -‬אלו מים‪,‬‬
‫שנא'‪ :‬מקולות מים רבים אדירים משברי ים‬
‫שערי תשובה סימן מח‬
‫‪R. Chaim Mordechai Margulies was born to a well-known rabbinical family ca. 1780, and died in 1820. He studied in the yeshiva of Brody, and was later appointed as the rabbi of Dubna, where he served until his death. His‬‬
‫‪brother, too, was a noted Torah scholar (R. Ephraim Zalman Margulies, author of Yad Ephraim on the Shulchan Aruch). This work anthologies more than 100 works of responsa, and thus serves as an extension of the Be'er‬‬
‫‪Hetev. Sha'arei Teshuvah is frequently used by halakhic authorities, and since its initial printing it has appeared in most editions of the Shulchan Aruch.‬‬
‫צריך להפסיק קצת בין במים ובין אדירים כי טעם טפחא תחת במים וס"פ במלת אדירים כי תיבת אדירים לא קאי על במים אלא על המצרים‬
‫כמ"ש יבא אדיר זה הקדוש ברוך הוא וכו' מאדירים אלו המצרים דכתיב צללו כו' וכן הבנתו צללו אדירי' כעופרת במים ע"ש אף על גב דאדירים‬
‫שייך נמי על המים מ"מ כיון דמתפרש נמי על המצרים יש להפסיק קצת שלא לומר בנשימה אחת‬
‫שמות פרק טו‪ ,‬כב‬
‫ֹא־מצְ אּו ֹֽמיִם‬
‫ר־שּור ַו ֵילְכ֧ ּו ְשלֹֽ שֶׁ ת־י ִ ִ֛מים בַ ִמ ְד ֖בר וְ ל ָ֥‬
‫ל־מ ְדבַ ׁ֑‬
‫ַם־סּוף ַויֵצְ ֖אּו ֶׁא ִ‬
‫(כב) ַוי ַּ֨ ַַסע מ ֶׁ ֶֹׁ֤שה ֶׁאת־י ְִשר ֵאל ִמי ֔‬
‫כלי יקר שמות פרק טו פסוק כב‬
‫(כב) ויסע משה את ישראל‪ .‬פירש רש"י ויסע הסיעם בעל כרחם‪ ,‬לפי שלא רצו לפרוש מן ביזת הים והיה משה מתירא פן ריבוי העושר‬
‫יביאם לידי חטא‪ ,‬ומעשה העגל יוכיח כי רוב זהב שהושפע להם היה סיבת עשייתו על כן הסיעם בעל כרחם‪ .‬ועוד חשב משה שריבוי העושר‬
‫יהיה סיבה לשלא יהיו ראוין לקבל התורה‪ ,‬כי התורה והעושר בורחים זה מזה והם כצרות זו לזו‪ ,‬כמו שנאמר (תהלים קיט עא) טוב לי כי‬
‫‪:‬עוניתי למען אלמד חוקיך‪ .‬על כן הסיעם בעל כרחם‬
‫וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים‪ .‬מדה כנגד מדה לפי שעסקו בביזת הים יותר מהראוי‪ ,‬ומאז היו בלתי ראוים לקבל התורה‬
‫שנמשלה למים על כן נענשו במה שלא מצאו מים‪ ,‬וזהו דעת חז"ל במסכת בבא קמא (פב א) דורשי רשומות אמרו שהלכו שלושה ימים‬
‫במדבר בלא תורה שנמשלה למים וכו'‪ ,‬ובלי ספק שלא כוונו לומר שחסרון מים זה היינו התורה‪ ,‬דאם כן מה יעשו בהשלכת עץ אל המים‪,‬‬
‫אלא שרצו לומר לפי שעל ידי שהיו עסוקים בביזה ולא מיהרו לילך אל המדבר מקום קבלת התורה על כן נענשו שלא מצאו סתם מים‪ ,‬כי‬
‫כבר אמר להם הקדוש ברוך הוא תעבדון את האלהים על ההר הזה דהיינו קבלת התורה‪ ,‬והם היו עסוקים בביזת הים ולא אמרו נלכה‬
‫ונרוצה לקבל התורה על כן נענשו בחסרון המים‪ ,‬כמו ברפידים שעל שרפו ידיהם מן התורה‪ ,‬על כן נאמר גם שם ויחנו ברפידים ולא היה‬
‫‪:‬מים לעם לשתות‬
‫שמות פרק טז‪ ,‬ד‬
‫ם־ל ֹא‬
‫יומו ל ַ ֧‬
‫(ד) ו ֶַׁ֤י ֹאמֶׁ ר יְקוק ֶׁאל־מ ֔ ֶֹׁשה ִה ְנ ַּ֨ ִני מַ ְמ ִ ָ֥טיר ל ֶׁכִ֛ם ֶׁ ֖לחֶׁ ם ִמן־הַ ש ׁ֑מיִם וְ י ַּ֨צא העֶׁ֤ם וְ ֹֽל ְקטּו ְדבַ ר־י֣ ום בְ ֔‬
‫ְמעַ ן אֲ נ ֶׁ ִַ֛סּנּו הֲ י ֵֵלְָ֥ך בְ תור ִ ֖תי ִא ֹֽ‬
‫ליקוטי יהודה‬
‫שמות פרק יז פסוק טז‬
‫דרש משה‬
‫‪4‬‬