בס"ד שיעורים על מסכת קידושין – שיעור טז הרב צבי סבלפסקי מה קרקע שאינו מוציא מכניס .1תוספות מסכת קידושין דף ה עמוד א ד"ה שכן וא"ת ונימא ק"ו מקרקעות שאינן מוציאות אפ"ה מכניסות פי' דאדם יכול לקדש אשה בקרקע ואינה מתגרשת בקרקע והתם ליכא למיפרך שכן פודין בו הקדש וי"ל דאיכא למיפרך מה לקרקע שכן קונין מטלטלין אגבן תאמר בשטר. .2תוספות הרא"ש מסכת קידושין דף ה עמוד א ד"ה מה לכסף מה לכסף שכן פודין בו הקדשות .וא"ת וניליף משוה כסף כגון קרקעות שאין פודין בם הקדשות ומעשר שני כדתנן בפ' יש בכור ולא הקדשות בכל אלו ומעשר שני בעי כסף צורה ,וי"ל דשמא אין אשה נקנית בקרקע ואפי' את"ל דנקנית י"ל כיון דמכח כסף היא מתקדשת שייך למיפרך שכן פודין בו הקדשות ,ועי"ל מה לקרקע שכן קונה מטלטלים באגב. .3רש"ש מסכת קידושין דף ה עמוד א ד"ה וא"ת ונימא וא"ת ונימא ק"ו מקרקעות כו' וי"ל כו' שכן קונין מטלטלין אגבן .ק"ל נימא ק"ו מעבדים דאין מטלטלין נקנין אגבן לכ"ע לשנוייא דרב איקא להא"ד בב"ק (יב) .וי"ל דאתיא כר"מ בב"מ (ק ב) דא"ל דנשבעין על עבדים וע"ש בתד"ה דלמא ולדידי' י"ל דה"ה שפודין בהם הקדשות .אך ק"ל דנילף משט"ח שיש לו על אחרים דמיקדשא ביה ואין פודין בו הקדש לכ"ע .ולשטת הסוברים דמכירת שטרות דרבנן ניחא .4תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף יא עמוד ב – יב עמוד א ואמר עולא א"ר אלעזר ,הלכתא :גובין מן העבדים .אמר ליה ר"נ לעולא :אמר רבי אלעזר אפי' מיתמי? לא ,מיניה. מיניה ,אפי' מגלימא דעל כתפיה! הכא במאי עסקינן -שעשאו אפותיקי; כדרבא ,דאמר רבא :עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו ,שורו אפותיקי ומכרו -אין ב"ח גובה הימנו ,מ"ט? הא אית ליה קלא ,והא לית ליה קלא .לבתרדנפק ,אמר להו עולא ,הכי אמר רבי אלעזר :אפי' מיתמי .אמר ר"נ :אשתמטין עולא .הוה עובדא בנהרדעא ,ואגבו דייני דנהרדעא .הוה עובדא בפומבדיתא ,ואגביה רב חנא בר ביזנא .אמר להו ר"נ :זילו אהדורו ,ואי לא -מגבינן לכו לאפדנייכו .א"ל רבא לר"נ :הא עולא ,הא רבי אלעזר ,הא דייני דנהרדעא ,והא רב חנא בר ביזנא ,מר כמאן סבירא ליה? א"ל :אנא מתניתא ידענא ,דתני אבימי :פרוזבול חל על הקרקע ,ואינו חל על העבדים; מטלטלין נקנין עם הקרקע, ואינן נקנין עם העבדים ...דתנן :נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות -בכסף ,בשטר ,ובחזקה; מנהני מילי! אמר חזקיה ,דאמר קרא :ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה .5תוספות מסכת בבא קמא דף יב עמוד א ד"ה אנא אנא מתניתא ידענא -אף על גב דבכמה דוכתין אשכחן דכמקרקעי דמי לענין אונאה ושבועה אור"י דהכא לא איירי אלא במילי דרבנן ולגבות מיתמי ומלקוחות וסבר שעבודא לאו דאורייתא ולא גבי אלא מדרבנן ולענין פרוזבול וקנין אגב דהוי נמי מדרבנן וקרא דערים מצורות אסמכתא בעלמא היא .6נימוקי יוסף מסכת בבא קמא דף לד עמוד ב ד"ה והעיקר בזה שבכל דברי תורה עבדא כמקרקעי דמי כשבועה ואונאה ותשלומי כפל ודיני שומרים ופדיון בכור בכל אלו הוציאו מהן קרקעות בכלל ופרט ועבדים שהוקשו להם אבל ההיא דב"ב תלוי בלשון בני אדם אם קורין לעבדים מטלטלין לפי שהן מטלטלין אף על פי שמן הדין [הן] כקרקעות וההיא נמי דר"נ היינו מפני שאין דעתו של מלוה עליהן לפי שיכול הלוה להבריחן דומיא דמטלטלין וכן בדינא דאגב דאפשר דהוי דין תורה דבקדושין [דף כו א] מפיק ליה מדכתיב ויתן להן אביהם וכו' ערים בצורות אף הוא תלוי בדעתו של אדם שאדם סומך הדבר המטלטל על הקרקע שהוא עיקר לעולם שאדם סומך בו ולפיכך עבדים כיון שאין אדם סומך עליהם אי אפשר לסמוך מטלטלין עליהם וכ"כ רבינו שמואל ז"ל בבבא בתרא והוא עיקר בס"ד שיעורים על מסכת קידושין – שיעור טז הרב צבי סבלפסקי .7תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף מה עמוד ב – מו עמוד א היה עומד בגורן ואין בידו מעות ,אומר לחבירו :הרי פירות הללו נתונים לך במתנה ,וחוזר ואומר :הרי הן מחוללין על מעות שיש לי בבית .טעמא :דאין בידו מעות ,הא אם יש בידו מעות -ליקני להו לאידך במשיכה ,ופריק .דהכי עדיף דהוה ליה נכרי .ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין -ניקנו ליה מעות להיאך אגב סודר ,ולפרוק! -דלית ליה סודר. ונקנינהו נהליה אגב קרקע! -דלית ליה קרקע .8תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמט עמוד א דאיסור גיורא הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא .רב מרי בריה ,הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי ,ובי רב הוה .אמר רבא :היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? ...מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי :אמאי? ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו ,וליקנינהו באודיתא .9תוספות מסכת בבא קמא דף קד עמוד ב ד"ה אגב וההיא דפ' הזהב (ב"מ דף מו .ושם) גבי היה עומד בגורן דפריך וליקני ליה אגב ארעא ומשני דלית ליה ארעא התם מדאורייתא בעינן דאית ליה ארעא דאי לית ליה ארעא לא היו קרוין מעותיו מדאורייתא שיוכל לפדות בהן פירות מעשר שני אבל לענין לגבות כיון שהודה שיש לו והקנה לו אגב קרקע למה לא יגבה [עי' תוס' כתובות נד :ד"ה אף על פי וב"ב מד :ד"ה דלא]. .10רא"ש מסכת בכורות פרק א סימן ב והמחוור שבכולן שיקבל מן העובד כוכבים פרוטה ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם ויקנה לו אוזן הבהמה וטוב הוא לעשות כן שלא יבא לידי תקלה בבכור .11קצות החושן סימן קצד ס"ק ג (ג) אבל במטלטלין .וכבר נחלקו בזה קמאי דקמאי ,ולכן העלו בזה גבי מכירת בכור שצריך תרווייהו כסף ומשיכה לאפוקי מידי ספיקא .ובתוס' פרק הזהב (ב"מ) דף מ"ח (ע"ב) ד"ה נתנה לסיטון כתבו דאפילו לר' יוחנן דס"ל דבר תורה מעות קונות איכא למימר דעכו"ם נמי בכסף ,ואף על גב דאמרו בפ"ב דבכורות (יג ,ב) מדישראל בחדא [עכו"ם נמי בחדא] ומדישראל בכסף עכו"ם במשיכה ,מ"מ איכא למימר דישראל בכסף ועכו"ם נמי בכסף ,ע"ש בשם ר' חיים כהן, ועיין מ"ש בסימן ק"ה סק"ה ,ועיין בטור ושו"ע ביו"ד סימן ש"ך (סעיף ו') דכתבו בבכור דבעי תרוייהו כסף ומשיכה. אמנם במכירת חמץ קשה הדבר במשיכה בכל חבית וחבית ,ובכסף לחודיה מידי ספיקא לא נפקא ,ולכן שמתי אל לבי לברר הקנין וכיצד לצאת מידי מאסר הספיקות .ובשו"ת נחלת שבעה סי' ל' שם נמצא כתוב תשובת הגאון מוהר"ש קאדנביר וז"ל ,ואגב לא אוכל להמלט להודיע למע"ל מה שחדשתי מדין זה בימי חורפי והצעתי הדבר לפני רבותינו והסכימו עמי והוא זה ,דהתוס' והרא"ש (בכורות פ"א סי' ב') והטור (יו"ד סימן ש"כ) ושו"ע (שם סעיף ו') שכתבו דהמחוור שבכלם דמקבל פרוטה מן העכו"ם ויקנה לו מקום שהבהמה עומדת לשם והמקום יקנה לו באם וכו' ,וכן אנו נוהגין לענין מכירת חמץ שמקנין לו בכסף ובשטר החדר שבתוכו החמץ והמקום קונה לו החמץ וכמ"ש הב"ח בטור או"ח (סימן תמ"ח אות ב') ,ותמיהא לי מלתא דהא דחצר קונה הבהמה או החמץ הוא מדין שליחות ,דאי משום יד היה צריך העכו"ם להיות עומד בסמוכין לו דמה יד בסמוכה וכו' כדאיתא פ"ק דמציעא (יא ,ב) ,וכיון דמדין שליחות קונה החצר ואנן קי"ל דאין שליחות לעכו"ם לא הן לדידן ולא אנן לדידהו מן אתם גם אתם כדאיתא פרק איזהו נשך (ב"מ עא ,ב) וא"כ תקנה זו לא ידענא דמנ"ל לומר דחצירו של עכו"ם קונה לו ,ודוחק לומר עכו"ם לעכו"ם יש שליח וכמ"ש בשו"ת משאת בנימין סי' (צ"ד) [צ"ז] ,וא"כ חצירו של עכו"ם הוי כשליח העכו"ם ,דערבך ערבא צריך ,דדינו של הרב מ שאת בנימין צ"ע למעשה וכו' .ומצאתי ברבינו ירוחם חלק אדם וחוה נתיב כ' ח"ב (קעג ,ע"ב) שכתב וז"ל ,ולצאת ידי שניהם יקבל מהגוי מעות בשביל אוזן הבהמה פרוטה וימשוך הבהמה ,או יקנה להגוי המקום שהבהמה עומדת שם ויקנה לו אגבו אוזן הבהמה עכ"ל .ואמרתי טבא חדא פלפלא וכו' דלכולהו אית להו פירכא ולדידי[ה] לית ליה פירכא כלל, דמבואר שלא מדין חצר קני ליה אלא מתורת מטלטלין אגב קרקע דקנה הקרקע ואגבו המטלטלין ולא מתורת חצר וכו'. בס"ד שיעורים על מסכת קידושין – שיעור טז הרב צבי סבלפסקי ולפ"ז גם במכירת חמץ יש לנו להזהר למכור לעכו"ם החדר שהחמץ בתוכו וליקח פרוטה ומקנה חדר ואגבו החמץ ,ולא שנותן בתורת חצר ,וקלסו רבותי את דברי ומקום הניחו לי רבותי האחרונים להתגדר בו עכ"ל וע"ש. אמנם מ"ש הרב הנזכר דלכולהו אית להו פירכא ולדידיה לית ליה פירכא ,כד דייקת גם בתורת אגב יש לגמגם לפי מ"ש תוס' והרא"ש פ"ק דב"ק דף (י"א) [י"ב] (ע"א תוס' ד"ה אנא ורא"ש סי' י"ד) דקנין אגב אינו אלא מדרבנן וקרא (דברי הימים ב כא ,ג) דויתן להם ערים בצורות אינו אלא אסמכתא ע"ש ,ולפי מ"ש רבינו ירוחם (חלק חוה נתיב כ"ב ח"א קפא ,ע"ג) הובא בב"י באה"ע סימן כ"ח (ד"ה היה לו מלוה על אחרים) דאם קידש אשה בחוב ע"י מעמד שלשתן דאינו קונה אלא מדרבנן לא הוי קידושי תורה ע"ש ,וא"כ בקדושת בכור דהוא איסור תורה אינו פקע ע"י קנין דרבנן ,ואפילו לפי מ"ש הב"י באה"ע שם דכיון שתקנו חכמים שיהיה קונה הו"ל קידושי תורה ,אכתי יש לחוש לדעת העיר שושן (סימן ס"ו סעיף כ"ה) והסמ"ע סימן ס"ו סק"א דלמ"ד מכירת שטרות דרבנן עכו"ם אינו קונה בתקנתא דרבנן ועיין מ"ש בסימן ס"ו ס"ק ל"ב ,וא"כ בקנין אגב קרקע דאינו אלא מדרבנן אפשר דעכו"ם אינו קונה.
© Copyright 2024