‫‪32‬‬ ‫התכנית לתואר ‪M.A.‬‬ ‫בלימודי גליל‬ ‫‪1‬‬ ‫שנה"ל תשע"ה‬ ‫ראש התכנית‪ :‬פרופ' חיים גורן‬ ‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬ ‫פרופ' מן המניין‪ :‬פרופ' חיים גורן‪ ,‬פרופ' מולי להד‪ ,‬פרופ' מיכאל (איגי) ליטאור‪ ,‬פרופ' שמואל שמאי‬ ‫פרופ' חבר‪:‬‬ ‫פרופ' ציונה גרוסמרק‪ ,‬פרופ' יגאל שפי‬ ‫מרצה בכיר‪:‬‬ ‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר אביהו‬ ‫רונן‪ ,‬ד"ר גונן שרון‬ ‫מרצה‪:‬‬ ‫ד"ר זאב גרינברג‬ ‫מורה מן החוץ‪ :‬מר רם אבירם‪ ,‬גב' אתי בניטה‪ ,‬ד"ר סמי בהט‪ ,‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬ד"ר יוני ורטמן‪ ,‬ד"ר נמרוד‬ ‫מרום‪ ,‬ד"ר דידי קפלן ‪ ,‬ד"ר רובי רוגל‪ ,‬ד"ר אורן רייכמן‬ ‫‪ 1‬הענקת התואר מותנת באישור המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫מטרת הלימודים‬ ‫ייחודו של הגליל בא לידי ביטוי בבחינות רבות‪ .‬מבחינה היסטורית‪-‬יישובית‪ ,‬בתולדותיו המיוחדות ובאוכלוסייתו המשתנה‬ ‫במהלך הדורות‪ .‬אוכלוסייה זו הצטיינה ומצטיינת גם בהווה בגיוונה מחד ובשילוב בין חלקיה מאידך וב'ריבוי תרבותיות'‬ ‫במלוא מובנו של המונח‪ .‬בשני העשורים האחרונים יתקיימו שני תהליכים אשר הביאו לעליית ערכו של האזור כגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬התפתחות הגישה הסביבתית–אקולוגית המגדירה את האזור כמרחב טבעי בעל משאבים ובו גיוון מינים‪ ,‬העובר‬ ‫תהליכי שינוי מואצים שקשורים בניצול משאבים לא מושכל שמקורה בפעילות כלכלית של האדם‪ .‬התהליך השני מקורו‬ ‫בתהליכים חברתיים שהתפתחו באזורים פריפריים‪ ,‬המרוחקים ממרכזי כלכלה וקבלת ההחלטות‪ .‬אלו תהליכים חברתיים‬ ‫ופוליטיים של פעילות של קבוצות מיעוט בדגש של הבלטת הייחוד התרבותי והמעמדי‪.‬‬ ‫לימודי התואר השני הנלמד בלימודי גליל מיועדים בעיקר להרחבת והעמקת הידע וההבנה של התלמיד‪ .‬הלימודים‬ ‫הרגיונליים‪ ,‬שמעצם טבעם הם רב‪-‬תחומיים‪ ,‬מטרתם להביא את התלמיד להבנה והכרה מעמיקות של האזור‪ ,‬הגליל‬ ‫במובנו הרחב ביותר והאזורים הגובלים בו‪ ,‬בתחומים שונים ובחיבורים ושילובים ביניהם‪ .‬על אלו נמנה את ההיסטוריה‬ ‫(הפוליטית‪ ,‬החברתית והתרבותית)‪ ,‬הגיאוגרפיה‪ ,‬הגיאוגרפיה‪-‬ההיסטורית‪ ,‬הפילוסופיה והאמנות מתחום מדעי הרוח‪ ,‬עולם‬ ‫הצומח והחי ובעיקר איכות הסביבה מתחום מדעי הטבע‪ ,‬והסוציולוגיה והאנתרופולוגיה מתחום מדעי החברה‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫הלימודים בחוג כוללים קורסי חובה משותפים לכלל תלמידי התואר השני‪ ,‬ושני מסלולי התמקדות‪ ,‬ובהם קורסי‬ ‫בחירה‪ ,‬חלקם משותפים לשני המסלולים‪ .‬על התלמיד להשלים את קורסי החובה הכלליים‪ ,‬לבחור במסלול התמחות‪,‬‬ ‫ולבנות את תכנית הלימודים בהתאם לדרישות המסלול‪ .‬הוא יעשה זאת בתאום עם יועץ החוג‪ ,‬לפי בחירתו ובהתאם‬ ‫לתחומים בהם התרכז בלימודי התואר הראשון‪.‬‬ ‫מסלולי התמחות‬ ‫מסלול ‪ :1‬אוכלוסייה‪ ,‬התיישבות וחברה בגליל‪ ,‬היבטים היסטוריים וגיאוגרפיים‬ ‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫ סוגי אוכלוסיות (רוב ומיעוט)‪ ,‬תולדותיהן‪ ,‬ייחודן‪ ,‬מנהגיהן‪ ,‬תרבותן‪ ,‬יישוביהן; קשר והשפעה הדדית עם אוכלוסיות‬‫שונות – שכנות‪.‬‬ ‫ גיאוגרפיה יישובית של הגליל בתקופות ההיסטוריות‪.‬‬‫ תרבות חומרית בתקופות העבר‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬מרכזי ייצור‪ ,‬אורחות חיים – ושימורם בהווה‪.‬‬‫מסלול ‪ :2‬אדם‪ ,‬תרבות‪ ,‬טבע‪ ,‬נוף וסביבה בגליל‬ ‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫ חי‪ ,‬צומח ואקולוגיה של הגליל‪.‬‬‫ החברה הגלילית‪ ,‬עדות ותושבים והשלכותיהן האקולוגיות‪.‬‬‫‪ -‬החברה הגלילית והקשר בינה לבין הטבע הנוף והסביבה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום הדרישות עבור ‪ 2‬המסלולים‪:‬‬ ‫קורסי החובה‬ ‫סמינר מחלקתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬השתתפות חובה)‬ ‫‪ 11‬נ"ז‬ ‫‪ 4‬נ"ז‬ ‫מחנה מחקר ('קמפוס לימודי') שנה ב'‬ ‫שני סמינריונים‬ ‫‪ 6‬נ"ז‬ ‫‪ 12‬נ"ז‬ ‫סה"כ קורסי חובה‪:‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫‪ 23‬נ"ז‬ ‫‪ 16‬נ"ז‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬ ‫ללא נ"ז‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותיות ללא נ"ז‬ ‫סה"כ‪:‬‬ ‫‪ 84‬נ"ז‬ ‫בהתאם לתנאי הסיום בתכנית ולדרישות לקבלת זכאות לתואר‪ ,‬על התלמיד יהיה לצבור לימודים בהיקף שלא יפחת מ‪-‬‬ ‫‪ 44‬נ"ז‪ ,‬על‪-‬פי הפרוט להלן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קורסים במסלול התמחות בהיקף שלא יפחת מ‪ 84-‬נ"ז (כולל את שלושת קורסי החובה ושני סמינריונים‬ ‫הכוללים גם הצגת רפרטים על נושא העבודה‪ ,‬וכתיבת שתי עבודות סמינריוניות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השתתפות חובה בסמינר מחלקתי שנתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬דו‪-‬שבועי) בהיקף של ‪ 4‬נ"ז במהלך השנתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השתתפות חובה במחנה מחקר ("קמפוס לימודי") שנתי בשנה ב' ללימודים‪ ,‬שימשך על פני שלושה ימים‬ ‫ארוכים (מבוקר עד ערב) ויעניק ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬אשר בעקבותיו יכתוב התלמיד עבודת מחקר בהיקף של סמינריון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השתתפות בסיורים ובחפירות ארכיאולוגיות על‪-‬פי דרישת המסלולים‪ ,‬כחלק מדרישות הקורסים‬ ‫הספציפיים‪ .‬יודגש כי תלמיד לא יוכל לסיים את התואר מבלי שהוכיח השתתפות בלפחות שלושה ימי‬ ‫סיור לכל שנת לימודים‪ ,‬וזאת מלבד מחנה המחקר‪ .‬הסיורים התקיימו כימי סיור מרוכזים‪ ,‬במועדי‬ ‫חופשות בתי הספר (תאריכי הסיורים יוצגו לסטודנטים בתחילת שנת הלימודים)‪ .‬השתתפות בסיורים‬ ‫מחייבת תשלום נוסף בהתאם למצוין בתקנון שכ"ל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקורס 'סדנה לפיתוח מיומנויות כתיבה ומחקר אקדמי' והקורס ‪',‬סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר כמותיות'‪ ,‬שניהם בהיקף ‪ 2‬שש"ס‪ ,‬ללא נקודות זכות‪ .‬קורסים אלה יותאמו לתלמידים על‪-‬‬ ‫פי לימודיהם לתואר הראשון ותחומי התמחותם לתואר מוסמך‪.‬‬ ‫מחנה המחקר‬ ‫על הסטודנט חובת השתתפות במחנה מחקר ("קמפוס לימודי") שנתי בשנה ב' ללימודים‪ ,‬שימשך על פני שלושה ימים‬ ‫ארוכים (מבוקר עד ערב) ויעניק ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬אשר בעקבותיו יכתוב התלמיד עבודת מחקר בהיקף של סמינריון‪.‬‬ ‫התוכנית מחייבת השתתפות בסיורים ובחפירות ארכיאולוגיות על‪-‬פי דרישת המסלולים‪ ,‬כחלק מדרישות הקורסים‬ ‫הספציפיים‪ .‬יודגש כי תלמיד לא יוכל לסיים את התואר מבלי שהוכיח השתתפות בלפחות שלושה ימי סיור לכל שנת‬ ‫לימודים‪ ,‬וזאת מלבד מחנה המחקר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תכנית הלימודים (קורסי החובה והבחירה) תתקיים על בסיס יום לימודים וחצי בשבוע ותתפרס על פני ארבעה סמסטרים‬ ‫(שנתיים אקדמיות)‪.‬‬ ‫באישור ראש התכנית‪ ,‬ניתן יהיה לפרוס את הלימודים על פני יותר משנתיים ולא יותר מארבע שנים‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה לחוג‬ ‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬ ‫תכנית השלמות‬ ‫ועדת קבלה רשאית לחייב סטודנט בלימודי השלמה בהיקף של עד ‪ 12‬שש"ס אשר אינו עומד בדרישות הקבלה או בעל‬ ‫תואר ‪.B.Ed.‬‬ ‫הוועדה זכאית להחליט אם היא דורשת מהמועמד שנת השלמה לפני תחילת לימודיו לתואר השני‪ ,‬או אם היא מאשרת לו‬ ‫להתקבל‪ ,‬ולעשות את לימודי ההשלמה במקביל ללימודי התואר השני‪.‬‬ ‫שפות זרות‬ ‫בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות יהיו פטורים מחובת לימוד אנגלית בכפוף להצגת זכאות לתואר ראשון ממוסד‬ ‫אקדמי מוכר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רשאית ועדת הקבלה במקרה של ציונים נמוכים במיוחד או ספק אחר‪ ,‬לדרוש בחינה חוזרת של‬ ‫רמת הפטור‪ ,‬ובהתאם לחייב בהשלמות‪.‬‬ ‫תנאי מעבר משנה לשנה‬ ‫התנאים והדרישות המפורטים להלן מהווים תוספת והשלמה לתנאים כפי שמפורטים בשנתון המכללה‪.‬‬ ‫מעבר משנה א' לשנה ב'‪ -‬השגת ציון ממוצע שנתי של ‪ 01‬ומעלה וציון של לפחות ‪ 66‬ומעלה בכל קורס‪.‬‬ ‫סיום הלימודים‬ ‫לשם קבלת תואר מוסמך ב"לימודי הגליל"‪ ,‬יהיה על הסטודנט להשלים ‪ 44‬נ"ז כולל שלוש עבודות סמינריוניות (שתיים‬ ‫בקורסים ואחת במחנה המחקר) ובחינה אינטגרטיבית מסכמת‪ .‬קבלת התואר מותנית בהשגת ציון ממוצע סופי של ‪01‬‬ ‫ומעלה‪.‬‬ ‫ציון סיום התואר יורכב מ‪:‬‬ ‫‪ - 26%‬ציון משוקלל של הקורסים‬ ‫‪ - 46%‬ממוצע ציוני הסמינריונים‬ ‫‪ - 81%‬ציון הבחינה המסכמת‬ ‫בחינה מסכמת‬ ‫הבחינה האישית המסכמת‪ ,‬שתורכב לכל תלמיד בנפרד ע"פ מסלול התמחותו‪ ,‬תכלול שני חלקים כאשר בחלק הראשון‬ ‫יינתן ‪ 61%‬מהציון על בחינת בקיאות והבנה בתחום ההתמחות על‪-‬פי החומר הנלמד ובחלק השני יינתנו ‪ 41%‬הנוספים על‬ ‫שאלה היסטוריוגרפית שתדרוש מהתלמיד עבודה אישית בספרייה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סטודנט אשר לא השלים את תכנית ההשלמות אשר נקבעה עבורו במלואה‪ ,‬לא יהיה זכאי לסיום התואר‪.‬‬ ‫פריסת לימודים‬ ‫משך הלימודים לתואר שני עד לסיום חובות השמיעה הוא שנתיים‪ .‬סטודנט הפורס את לימודיו מעבר לשנתיים ולא סיים‬ ‫את חובות השמיעה יחויב בתשלום שכ"ל בהתאם לנקודות הזכות אותן ילמד‪ .‬תקנון התואר השני של המכללה מחייב‬ ‫לסיים את הלימודים לכל היותר בשמונה סמסטרים‪.‬‬ ‫התכנית מאפשרת לסטודנטים לבנות לעצמם מערכת שתתאים ליכולתם‪ ,‬התכנית אינה מחייבת תלמידים לקחת קורס זה‬ ‫או אחר בסמסטר א' או ב' ‪ ,‬בשנה א' או ב'‪ .‬כל מערכת לימודים אישית כפופה לאישורו של ראש החוג‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תכנית הלימודים*‬ ‫קורסי חובה שנה א'‬ ‫שם הקורס‬ ‫ש"ש הרצאה‬ ‫ותרגול‬ ‫נ"ז‬ ‫מרצה‬ ‫הערה‬ ‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר זאב‬ ‫גרינברג‬ ‫חובה שנה א'‬ ‫גיאוגרפיה רגיונלית ‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר זאב‬ ‫גרינברג‬ ‫חובה שנה א'‬ ‫מקורות לחקר הגליל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' חיים‬ ‫גורן‬ ‫חובה שנה א'‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גב' אתי בניטה‬ ‫חובה‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר‬ ‫כמותניות ואיכותניות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר שרה ארנון‬ ‫חובה‬ ‫סמינר מחלקתי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬ ‫סה"כ‬ ‫ש"ש הרצאה ותרגול‬ ‫נ"ז‬ ‫חובה שנה א'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קורסי חובה שנה ב'‬ ‫שם הקורס‬ ‫ש"ש הרצאה‬ ‫ותרגול‬ ‫נ"ז‬ ‫מרצה‬ ‫הערה‬ ‫סמינר מחלקתי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬ ‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' חיים גורן‬ ‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬ ‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬ ‫חובה שנה ב'‬ ‫סה"כ‬ ‫ש"ש הרצאה ותרגול‬ ‫חובה שנה ב'‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נ"ז‬ ‫‪4‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫הערה‬ ‫שם הקורס‬ ‫ש"ש הרצאה‬ ‫ותרגול‬ ‫נ"ז‬ ‫מרצה‬ ‫סמינר בסוגיות בחיי יום יום בגליל היהודי לאור‬ ‫המקורות התלמודיים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' ציונה‬ ‫גרוסמרק‬ ‫סמינר במשאבי מים בגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרופ' מיכאל‬ ‫ליטאור‬ ‫סמינר בתמורות חברתיות ופוליטיות בגליל בתקופת‬ ‫המנדט והשלכותיהן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר מוסטפא‬ ‫עבאסי‬ ‫סמינר בהתפתחות חברות מורכבות – הגליל כמקום‬ ‫צמיחתן של חברות האדם המודרניות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר גונן שרון‬ ‫הגליל כפריפריה גיאוגרפית וחברתית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר שרה ארנון‬ ‫קורס בחירה‬ ‫קהילות יהודיות בגליל במאה ה ‪11-16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' ישראל ברטל‬ ‫קורס בחירה‬ ‫פעילות נוצרית – אירופית בגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' חיים גורן‬ ‫קורס בחירה‬ ‫החי והצומח בגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר יוני ורטמן‬ ‫ד"ר נמרוד מרום‬ ‫קורס בחירה‬ ‫שמירת טבע בגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר דידי קפלן‬ ‫קורס בחירה‬ ‫התמודדות האוכלוסייה בגליל העליון עם מצבי חירום‬ ‫ולחץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר רובי רוגל‬ ‫קורס בחירה‬ ‫רדיקליזם חברתי בגליל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אביהו רונן‬ ‫קורס בחירה‬ ‫יישומי ‪ GIS‬בלימודים רגיונאליים של הגליל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר אורן רייכמן‬ ‫קורס בחירה‬ ‫הגליל והצפון במלחמות ישראל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫קורס בחירה‬ ‫ממלחמת העולם הראשונה ועד לסיום המנדט‪ :‬המימד‬ ‫הצבאי של הנוכחות הבריטית בגליל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫קורס בחירה‬ ‫ארכיאולוגיה סביבתית‪ :‬יחסי אדם וסביבה בגלילי‬ ‫הפריהיסטורי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר גונן שרון‬ ‫קורס בחירה‬ ‫חובת בחירה**‬ ‫*החוג רשאי לשנות את התכנית בכל עת‬ ‫** יש לבחור קורס סמינר אחד מתוך ה ‪ 4‬המוצעים בשנה"ל תשע"ה‪.‬‬ ‫סה"כ בחירה שנה א‪+‬ב‬ ‫ש"ש הרצאה ותרגול‬ ‫נ"ז‬ ‫סמינרים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פירוט הקורסים‬ ‫גיאוגרפיה רגיונלית‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬ ‫ד"ר זאב גרינברג‬ ‫‪ 8 2000004‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫קורס זה עוסק בגיאוגרפיה של הגליל באמצעות סקירה ולימוד של מאפייניו הפיסיים והאנושיים‪ .‬בתחום האנושי נתמקד בעת החדשה‪,‬‬ ‫משלהי המאה השמונה עשרה ועד לתום העשור השני לעצמאות מדינת ישראל‪.‬‬ ‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬ ‫ד"ר זאב גרינברג‬ ‫‪ 8 2000003‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫בקורס נעסוק בנושאים הבאים‪ :‬הבנת המושג אזור‪ ,‬מאפייניו הייחודיים של הגליל כאזור‪ ,‬הכרת ההגדרות השונות של גבולות הגליל‪,‬‬ ‫היכרות מעמיקה עם מאפייניו של הגליל ותת החבלים הקיימים בו‪.‬‬ ‫הגליל והצפון במלחמות ישראל‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫‪ 3 25000052‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס עוסק בתולדות המלחמות והסכסוכים המזוינים בין מדינת ישראל למדינות הערביות ב"זירה הצפונית" בין השנים ‪.1104-1140‬‬ ‫הקורס בנוי כרונול וגית והדגש בו מושם על מדיניות הביטחון והאסטרטגיה הצבאית של הצדדים‪ ,‬על האירועים הביטחוניים‪-‬צבאיים‬ ‫ועל ההשפעות שהיו להם על מצבה הגיאו‪ -‬אסטרטגי של מדינת ישראל‪ ,‬תפיסות הביטחון שלה ועיצוב גבולותיה עם סוריה‪ ,‬לבנון וירדן‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬תוך בחינת ההתרחשויות בהקשרן ישראלי והמזרח תיכוני הכולל‪.‬‬ ‫הגליל כפריפריה גיאוגרפית וחברתית‬ ‫ד"ר שרה ארנון‬ ‫‪ 3 2000002‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס ידון בפריפריה הצפונית כפריפריה גיאוגרפית וחברתית בעבר וכיום ויעמוד על משמעות תפיסתו של הגליל כפריפריה ישראלית‬ ‫בעידן הגלובליזציה‪ ,‬בו מצטמצמים ממדי הזמן והמרחב והעולם כולו מתואר כ"כפר גלובלי"?‬ ‫בבסיס הדיון יוצגו מושגים ותיאוריות כללים בנושא מרכז ופריפריה ולצדם נתונים כמותיים הממחישים הבדלים הקיימים בין‬ ‫הפריפריה הצפונ ית למרכז המדינה בתחומי חיים שונים‪ .‬בנוסף ייבחנו דימויים ותחושות סובייקטיביים של תפיסת הגליל כפריפריה‬ ‫בעיני תושביו‪ ,‬בעיני תושבי מרכז המדינה ובאופן הצגתם בתקשורת ובאומנות‪ .‬יידונו נקודות חולשה וחוזק של הפריפריה ותושביה‬ ‫והשפעתם על ההגירה החיובית והשלילית אל הפ ריפריה וממנה‪ .‬הקורס יעסוק במושגי פריפריה ומרכז יחסיים בתוך הפריפריה‪ ,‬כלומר‬ ‫בקבוצות חזקות ומוחלשות בתוכה וביחסים ביניהן‪ ,‬במנהיגות המקומית‪ ,‬בארגונים אזרחיים ובתהליכי העצמה וצמיחה‪.‬‬ ‫החי והצומח בגליל‬ ‫ד"ר יוני ורטמן ‪ /‬ד"ר נמרוד מרום‬ ‫‪ 8 2000033‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס מבוסס על ידע מוקדם של הסטודנטים אודות הביולוגיה הבסיסית והאקולוגיה של בעלי החיים והצמחים שחיים בישראל‪.‬‬ ‫הקורס יעמיק את הידע ואת החשיבה בנושאים הקשורים ליחסי הגומלין בין האדם והחברה בגליל לבין בעלי החיים והצמחים‬ ‫שבסביבה‪ :‬מינים פולשים‪ ,‬מינים אנדמיים ובסכנת הכחדה בגלל פעילויות האדם‪ ,‬מיני בעלי חיים המסכנים את בריאות הציבור בגלל‬ ‫‪8‬‬ ‫שהם נושאים טפילים מסוכנים‪ ,‬אנטגוניזם בין החקלאים לבין בעלי החיים או צמחי בר ועוד‪ .‬הגליל גם מהווה דרך מעבר חשוב בין‬ ‫יבשת אירופה לבין יבשת אפריקה למינים רבים‪ ,‬וכזו מאתגרת את היושבים בה בשמירה על מעבר חופשי עבור יצורים אחרים‪ .‬הקורס‬ ‫יתבסס על דיונים בעזרת מאמרים חדשניים ועל מאמרים יותר קלסיים הנוגעים בסוגיות אלו‪ ,‬ועל סיורים למפגש עם המציאות‬ ‫הגלילית‪.‬‬ ‫התמודדות האוכלוסייה בגליל העליון עם מצבי חירום ולחץ‬ ‫פרופ' מולי להד‪/‬ד"ר רובי רוגל‬ ‫‪ 3 2000033‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫הנושא של התמודדות האוכלוסייה בגליל עם מצבי משבר וחירום נחקר באופן ספורדי בעבר‪ .‬הקורס המוצע יעסוק בחיבור שבין‬ ‫תאוריות ויישום של חוסן קהילתי חברתי‪ -‬תחום הולך ומתפתח‪ ,‬ובין ההיסטוריה של ההתיישבות בגליל העליון במאה ה‪ .21-‬הקורס‬ ‫יעסוק תחילה בנושא של חוסן‪ ,‬מאפייניו ודרכי מדידתו‪ ,‬ובהמשך יבחן פרקים בהיסטוריה של ההתיישבות בגליל העליון על פי מדדי‬ ‫החוסן‪ .‬הקורס בהיותו ראשון מסוגו יתנהל כקבוצת למידה פעילה‪ ,‬בה יוכלו המשתתפים להציג פרקים מתולדות ההתיישבות על פי‬ ‫מדדי החוסן במקום להגיש עבודה לסיום‪.‬‬ ‫יישומי חישה מרחוק ‪ GIS-‬בלימודים רגיונליים של הגליל‬ ‫ד"ר אורן רייכמן‬ ‫‪ 3 2000080‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫חלקו הראשון של הקורס יתמקד בהיכרות עם עקרונות הבסיסיים של חישה מרחוק כאשר הדגש יעשה על הוראה ותירגול של מושגי‬ ‫יסוד של אספקטים רגיונאליים של קליטה‪ ,‬עיבוד וניתוח של נתוני חישה מרחוק‪ .‬בתוך כך יבנה מכנה משותף בין באי הקורס ללא רקע‬ ‫מוקדם בשיטות מחקר‪ .‬חלקו השנ י של הקורס יעסוק ביישומי חישה מרחוק המספקים פתרונות לצרכים רגיונאליים בגליל כגון ניתור‬ ‫סביבתי‪ ,‬הגנת הטבע ותכנון איזורי‪ .‬כמו כן יושם דגש על שימוש במודלים מרחביים הנתמכים על ידי חישה מרחוק לקבלת החלטות‬ ‫סביבתיות ברמה רגיונאלית (דוגמת סיווג שימושי הקרקע‪ ,‬מיפוי גורמי סיכון סביבתיים‪ ,‬מודלים אקולוגיים)‪ .‬הקורס ילווה במגוון‬ ‫מקורות מידע מרחבי המספקים נתוני חישה מרחוק דרך האינטרנט‪.‬‬ ‫ממלחמת העולם הראשונה ועד לסיום המנדט‪:‬‬ ‫המימד הצבאי של הנוכחות הבריטית בגליל‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫‪ 3 2000034‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫קורס זה עוסק בהיבטים הצבאיים– הביטחוניים של הנוכחות הבריטית בגליל מאז כיבושו מידי האימפריה העות'מאנית בשנת ‪ 1114‬ועד‬ ‫לסיום המנדט בשנת ‪ ,1144‬כפי שבאו לידי ביטוי היסטורי וגיאוגרפי‪ .‬הדגשים הם על מקומו המשתנה של הגליל במדיניות הביטחונית‪,‬‬ ‫באסטרטגיה ובתפישות הצבאיות של הבריטים במזרח התיכון בכלל ובארץ‪-‬ישראל בפרט‪ ,‬על האופן שבו יושמה המדיניות הלכה‬ ‫למעשה בשטח ועל ההשפעה שהייתה לכך על תולדות האזור‪.‬‬ ‫הדיון עוסק הן בהתמודדות עם האיומים החיצו ניים (צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מדינות ערב הסובבות) ששיאם במלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫הן בסוגיות ביטחון פנים‪ ,‬ששיאן במרד הערבי (‪ ,) 1181–1186‬במרי העברי (לאחר מלחמת העולם השנייה) ובשלבים הראשוניים של‬ ‫מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫מקורות לחקר הגליל (‪)3384-3443‬‬ ‫פרופ' חיים גורן‬ ‫‪ 3 2000005‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס נועד להקנות שיטות עבודה מחקריות מתקדמות‪ .‬ידע הגליל על פניו הרבות שואב ממקורות שחלקם אינם מצביעים במבט‬ ‫ראשון על סודות הידע והתובנות הצפ ונים בהם‪ .‬הקורס מתכוון להעניק לסטודנטים יכולת התמודדות ברמה גבוהה עם סוגיות‬ ‫‪9‬‬ ‫הקשורות לשימוש מחקרי במקורות הנוגעים לגליל בתקופת היישוב‪ .‬יושם דגש על הנקודות הבאות‪ :‬א‪ .‬איתור אוספים קיימים‬ ‫ופוטנציאליים‪ .‬ב‪ .‬זיהוי ושימוש במקורות לא כתובים‪ .‬ג‪ .‬טכניקות ניתוח‪.‬‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬ ‫גב' אתי בניטה‬ ‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬ ‫מטרת הקורס היא להעמיק את הידע הקיים אצל הסטודנטים עם העקרונות ודרכי הכתיבה האקדמית‪ .‬הקורס עוסק בהקניית כלים‬ ‫ומיומנויות של כתיבה מדעית‪ ,‬קריאה ביקורתית וכתיבה מדעית תוך התייחסות הן לצדדים המתודולוגים והן לצדדים הטכניים‬ ‫שבכתיבת החלק העיוני בעבודה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאה ביקורתית וניתוח מאמר מדעי‪ ,‬וחלקו השני יעסוק בעקרונות‬ ‫הכתיבה האקדמית‪ ,‬תרגול בכתיבת פרקי דו"ח המחקר‪ ,‬תוך התנסות ותרגול בכיתה‪.‬‬ ‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות‬ ‫ד"ר שרה ארנון‬ ‫‪ 3 2000035‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬ ‫קורס זה עוסק בהכרת גישות ושיטות המחקר הכמותיות והאיכותניות במדעי הרוח והחברה‪ .‬מטרתו להקנות הבנה של תהליך המחקר‬ ‫המדעי ועקרונותיו; הבנת מחקרים במדעי החברה והרוח ויכולת להערכה ביקורתית שלהם; מיומנויות של תכנון וביצוע של מחקר מדעי‬ ‫ושל כתיבת דוח מחקר מדעי בתחומים אלה‪ .‬הקורס יקנה ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות פרקטיים בתחום המחקר המדעי באמצעות לימוד של‬ ‫מערכי מחקר‪ ,‬שיטות וכלי מחקר ספציפיים ובאמצעות התנסות מעשית ביישומם בתחומי הידע הנלמדים בחוג‪ .‬ידע זה ישמש כמאגר‬ ‫אפשרויות ליישום במחקר מעשי על בסיס התאמתן לשאלת המחקר ומטרותיו‪ .‬האפשרות לשלב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות‬ ‫היא אחת מהאפשרויות הנלמדות בקורס‪ .‬כמו כן יינתן דגש על אתיקה ויושרה אקדמית במחקר המדע‬ ‫סמינר בהתפתחות חברות מורכבות –‬ ‫הגליל כמקום צמיחתן של חברות האדם המודרניות‬ ‫ד"ר שרון גונן‬ ‫‪ 8 ,2000083‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס הסמינריוני יוקדש לחקר התפתחותן של חברות מורכבות בפרהיסטוריה ויתמקד באתרים פרהיסטוריים בגליל כמקרי מבחן‬ ‫המאירים את הסוגיות העיקריות על סדר היום הארכיאולוגי ‪ .‬המעבר הקדום ביותר בעולם מחברות ציידים לקטים (קבוצות קטנות של‬ ‫נוודים) לחברות של יושבי קבע החיים בחברה ריבודית‪ ,‬בעלת מעמדות שפרנסתה על חקלאות‪ ,‬התרחש בחלקו המכריע באתרים בגליל‪.‬‬ ‫חל קו הראשון של הקורס יוקדש לסקירה של המידע המעודכן באשר להתפתחותן של חברות מורכבות‪ ,‬המהפכה החקלאית‪ ,‬המעבר‬ ‫ליישובי קבע‪ ,‬ביות צמחים ובעלי חיים‪ ,‬הופעת הדת והפולחן והתפתחות מעמד כוהני הדת וכדומה‪ .‬יסקרו גם מקורות המידע העומד‬ ‫לרשות החוקר הארכיאולוגי והמתודולוגיה המדעית‪ .‬חלקו השני של הקורס יוקדש לכתיבת עבודות סמינריוניות והצגתן בכיתה על ידי‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫סמינר בסוגיות בחיי יום יום בגליל היהודי לאור המקורות התלמודיים‬ ‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬ ‫‪ 8 2000050‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס המוצע מתמקד בסוגיות ההולכות ותופסות את מקומן הראוי בחקר ההיסטורי – השתקפות חיי היום יום במקורות הקדומים‪.‬‬ ‫הקורס יפתח בדיון מתודולוגי שבמרכזו סוגיית השימוש בטקסט התלמודי כמקור ללימוד חיי היום יום‪ .‬מכאן יתפתח הקורס בשני‬ ‫כיוונים המשלימים זה את זה‪ .‬האחד‪ ,‬חקר סוגיות חברתיות תוך התמקדות במשפחה היהודית בימי המשנה והתלמוד‪ .‬הכיוון השני‬ ‫יעסוק בתחום התרבות החומרית ויתמקד בבית המגורים היהודי‪.‬‬ ‫סמינר במשאבי מים בגליל‬ ‫‪ 8 2000063‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬ ‫פרופ' מיכאל ליטאור‬ ‫‪10‬‬ ‫קורס זה עוסק במשאבי המים הטבעיים בישראל ובעיקר בגליל‪ ,‬שבו משאבי המים העיקריים של המדינה‪ .‬ידונו מפעלי אספקת המים‬ ‫ואספקטים חברתיים ומדיניים לבעיית המים‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס נלמד על המחזור ההידרולוגי שכולל גורמים ותהליכים‬ ‫המשפיעים על המים בטבע‪ .‬בהמשך נערוך סקירה מפורטת של האקוות השונות בגליל העליון‪ ,‬גולן‪ ,‬גליל תחתון‪ ,‬והאקווה המזרחית‪-‬‬ ‫גלבוע‪ .‬הקורס יעמיק בבעיות ממשק הכנרת‪ ,‬ההידרוגיאולוגיה של הכנרת והמערכת ההידרולוגית של הירדן ועמק החולה‪ .‬התלמידים‬ ‫יתעמתו עם מדדי איכות מים‪ ,‬טיפול בקולחין ומיחזור מים בגליל ובאגן ההיקוות של הירדן‪.‬‬ ‫סמינר בתמורות חברתיות ופוליטיות בגליל בתקופת המנדט והשלכותיהן‬ ‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬ ‫‪ 8 ,2000023‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס ידון בגליל בתקופת המנדט הבריטי בארץ בין השנים ‪ , 1144 -1114‬על כל צדדיה המנהליים הפוליטיים והחברתיים‪ .‬הקורס‬ ‫יעסוק גם במערכת היחסים בין שלושת הצדדים המעורבים ‪ -‬הבריטי‪ ,‬הערבי‪-‬פלסטיני והציוני‪ ,‬ובמכלול המאורעות שהתרחשו בגליל‬ ‫ובארץ בתקופה מכרעת זו עד לפרוץ מלחמת העצמאות‪ .‬בהמשך יבדקו ההשפעות וההשלכות שהיו לתהליכים אלה על התפתחותו של‬ ‫הגליל‪.‬‬ ‫סמינר מחלקתי‬ ‫פרופ' יגאל שפי‬ ‫‪ 3 2000006‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬ ‫במסגרת הסמינר המחלקתי‪ ,‬שיכונס אחת לשבועיים וההשתתפות בו הינה חובה‪ ,‬יוצגו הרצאות בנושאים שונים הקשורים לתכנית‬ ‫הלימודים של החוג‪ ,‬ולאירועים ותהליכים גליליים‪ -‬בכל התחומים‪ .‬ההרצאות יינתנו בידי צוות התכנית‪ ,‬מרצים מן החוץ‪ ,‬ותלמידים‬ ‫שיציגו את עבודותיהם הסמינריוניות ולאחריהן יתקיים דיון‪.‬‬ ‫פעילות נוצרית – אירופאית בגליל‬ ‫‪2000033‬‬ ‫פרופ' חיים גורן‬ ‫‪ 8‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫הקורס מבקש להציג את חלקם של האירופים‪ ,‬את מידת מעורבותם ואת פעילותם‪ ,‬בארץ בכלל ובגליל בפרט‪ ,‬כפי שבאו לביטוי‬ ‫בתחומים שונים (דת‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬התיישבות‪ ,‬בנייה‪ ,‬חדירת טכנולוגיה ועוד) מראשית המאה התשע עשרה ועד לפרוץ מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ .‬הקורס יוקדש לסקירה מקיפה של מעורבות זו‪ ,‬על רקעה וגורמיה‪ ,‬מהלכה ומאפייניה‪ ,‬הגורמים שנטלו בה חלק וביטוייה‬ ‫בשטח‪ .‬המטרה היא ללמוד להעריך את חלקה של אותה מעורבות של המעצמות בתהליכי השינוי – ההיפתחות וההתפתחות – שידעה‬ ‫הארץ בתקופה הנ"ל‪ .‬מטבעו של עניין‪ ,‬הקורס ידגיש את הפעילות האירופית בגליל ובסביבותיו‪ ,‬תוך בחינת שרידיה ומשאריה‪ ,‬כאשר‬ ‫בכל פעם יבחרו מספר 'מקרי חקר' שונים‪.‬‬ ‫קהילות יהודיות בגליל המאה ה ‪33-36‬‬ ‫ד"ר ישראל ברטל‬ ‫‪ 8 2000033‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫בתקופת השלטון העות'מאני חיה בצפון ארץ‪-‬ישראל אוכלוסיי ה יהודית ששכנה בערים ובמספר כפרים‪ .‬היישוב יהודי באזור עבר בשנים‬ ‫‪ 1110-1610‬תמורות דמוגרפיות; קהילות קמו ונעלמו והרכבן האתני השתנה עקב הגירות‪ ,‬שינויים כלכליים ופגעי טבע‪ .‬בשלהי המאה‬ ‫התשע עשרה הופיעו לצד הקהילות הו ותיקות יישובים מסוג חדש‪ ,‬ששינו בצורה קיצונית את הנוכחות היהודית בגליל‪ .‬הקורס יתמקד‬ ‫בהכרת תולדות האוכלוסייה היהודית בגליל ובדרום הלבנון על פי מגוון מקורות (תעודות משפטיות וכלכליות‪ ,‬ספרות רבנית‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫זיכרונות ועוד); העיסוק בניתוח התעודות יקנה ללומדים מיומנות הדרושה לעבודתו המחקרית של ההיסטוריון‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬ ‫פרופ' חיים גורן ‪ /‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ /‬ד"ר אמיר גולדשטיין‬ ‫‪ 8 ,2000023‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‬ ‫מחנה המחקר מיועד להביא לידי ביטוי את השילוב שבין כל הדיסציפלינות הבאות לביטוי בתכנית הלימודים של החוג ללימודי הגליל‪,‬‬ ‫ובהם המחקר ההיסטורי – לבין והמחקר הגיאוגרפי‪ ,‬המחקר הסוציולוגי והסביבתי‪ ,‬מחקר מדעי הטבע לענפיהם ולימוד האוכלוסיות‬ ‫בשטח‪ ,‬והוא חובה על כל תלמידי החוג‪ .‬בכל שנה יבחר אתר או אזור‪ ,‬כמובן בתחומי הגליל‪ ,‬אותו יחקרו הסטודנטים על‪-‬פי תכנית‬ ‫מחקר מובנית מראש‪ ,‬שתש לב הכנה מתודולוגית ותיאורטית‪ ,‬תוך שימוש במקורות מכל סוג אפשרי‪ ,‬עם עבודת שטח מתוכננת‪ .‬כל‬ ‫סטודנט יבחר מראש את תחום ונושא מחקרו‪ ,‬וניתן כמובן להתייחס לשאלות בתחומי הגיאוגרפיה‪ ,‬ההיסטוריה (וההיסטוריוגרפיה)‪,‬‬ ‫הסוציולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬מדעי הטבע‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬אמצעי ייצור ועוד‪.‬‬ ‫הקמפוס הלימודי השנה יוקדש לכפר ג'יש – גוש חלב‪.‬‬ ‫רדיקליזם חברתי בגליל‬ ‫ד"ר אביהו רונן‬ ‫‪ 3 2000032‬שש"ס‪ ,‬נ"ז‬ ‫בר אשית המאה העשרים היווה הגליל מרכז להתפתחות וניסיונות מימוש של רעיונות רדיקליים שהשפיעו עמוקות על עיצוב החברה‬ ‫היהודית בארץ ישראל‪ .‬בגליל נוצרו ארגוני השמירה הראשונים של "בר גיורא" (‪ )1110‬ו"השומר" (‪ )1111‬שהיוו את ראשית ההתארגנות‬ ‫ההגנתית; הקיבוץ הראשון שהיווה את ראשית ההתיישבות הסוציאליסטית (דגניה‪ ;)1111 ,‬ארגון הפועלים הראשון – "הסתדרות‬ ‫הפועלים החקלאיים" (‪" ;)1111‬גדוד העבודה" שפעל בעיקר בצפון הארץ (‪ )1121-1120‬והקים מחדש את כפר גלעדי; ביתניה‪ ,‬כור‬ ‫ההיתוך של ראשוני העולים של "השומר הצעיר" (‪ ;)1121 - 1121‬ומאוחר יותר‪ ,‬אנשי הפלמ"ח שנלחמו בגליל והקימו בו קיבוצים (יפתח‪,‬‬ ‫‪ .) 1144‬על קבוצות אלה השפיע מגוון של רעיונות ואידאולוגיות שונות שעומתו עם המציאות הארץ ישראלית‪ ,‬ואשר עמדו בשרשם של‬ ‫הניסויים החברתיים המרתקים שנערכו בגליל‪ .‬הקורס יעסוק ברעיונות אלה ובדרכי מימושן ‪ -‬השפעת האנרכיזם הרוסי (מניה שוחט);‬ ‫השפעות ציוניות וסוציאליסטיות ("השומר"‪ ,‬דגניה); השפעת טולסטוי ומקורות יהודיים על "דת העבודה" של גורדון; השפעת המהפכה‬ ‫הרוסית על גדוד העבודה; השפעת המיתוסים של תנועות הנוער והרומנטיקה האירופאית על "השומר הצעיר"; השפעת תפיסות‬ ‫ההתייש בות וההגנה של טבנקין ושל יצחק שדה על עיצוב הפלמ"ח‪.‬‬ ‫שמירת טבע בגליל‬ ‫ד"ר דידי קפלן‬ ‫‪ 8 2000022‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬ ‫סקירת תולדות שמירת טב ע‪ ,‬עקרונותיה בעולם ובארץ ויישומה בגליל‪ .‬הכרת הגופים העוסקים בנושא בארץ‪ .‬השתקפות ההתפתחות‬ ‫של שמירת הטבע מבסיס רגשי ואסתטי לאסכולה מדעית במעשה שמירת הטבע בגליל‪ .‬ממשק פעיל של שמורות טבע‪ ,‬הכנת תכניות‬ ‫ממשק‪ ,‬הצגת חלופות לממשקים שונים‪ ,‬עם הלבטים‪ ,‬היתרונות והחסרונות‪ .‬לימוד מעשי של תכניות ממשק קיימות והכנת תכנית‬ ‫ממשק לשמורה‪ ,‬או למין‪ ,‬תוך הכוונה של רשות הטבע והגנים במגמה ליישומה בשטח‪ .‬בבחינה ובהכנת התוכניות יושם דגש על תהליכי‬ ‫הכחדה‪ ,‬קיטוע מערכות טבעיות‪ ,‬מינים פולשים ותפקידם של מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬שימור מגוון גנטי‪ ,‬מינים‪ ,‬אוכלוסיות ומערכות‬ ‫אקולוגיות‪ ,‬סוגיות תכנוניות וסטטוטוריות‪ ,‬תוך הכרת מושגים באקולוגיה של הנוף ושמורות ביוספריות‪ .‬יידונו פתרונות שיושמו בגליל‬ ‫לפגיעה בתפקוד הטבע‪ ,‬בעיות מים‪ ,‬רעלים‪ ,‬דו‪-‬קיום עם החקלאות ועומס מבקרים‪ ,‬אישוש אוכלוסיות והשבה לטבע‪.‬‬ ‫‪12‬‬