‫חוות דעת בנושא שימור הכפר ליפתא‬ ‫מבט לליפתא מדרום‬ ‫מקור‪ :‬תכנית קנדל לירושלים ‪1948‬‬ ‫מרס ‪2011‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רקע אישי של נותני חוות הדעת‬ ‫פרופ' אדר' אמנון בר אור‪ ,‬פרופ' אדר' משה מרגלית‪ ,‬פרופ' ראסם ח'מאיסי‪ ,‬אדר' מיכל‬ ‫פירסטון‪ ,‬אדר' שמואל גרואג‬ ‫‪.2‬‬ ‫מבוא‪ :‬רקע כללי‪ ,‬מיקום האתר‪ ,‬חומר רקע להכנת חוות הדעת‬ ‫‪ .2.1‬כללי‬ ‫‪ .2.2‬מיקום האתר‬ ‫‪ .2.3‬חומרי רקע להכנת חוות הדעת‬ ‫‪.3‬‬ ‫רקע כללי‪ :‬משמעותו של האתר‬ ‫‪ .3.1‬ליפתא כאתר מורשת ורנקולרית‬ ‫‪ .3.2‬ליפתא כאתר מורשת נוף תרבות‬ ‫‪ .3.3‬שימור המורשת הערבית בישראל‬ ‫‪.4‬‬ ‫שימור במרקמים היסטוריים‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬מבוא‬ ‫‪ .4.2‬אמנות שימור בינ"ל‬ ‫‪.5‬‬ ‫המצב הסטטוטורי‪ :‬הוראות השימור בתכניות הקיימות‬ ‫‪ .5.1‬רקע סטטוטורי כללי‬ ‫‪ .5.2‬הוראות השימור בתכנית ‪2351‬‬ ‫‪ .5.3‬הוראות השימור בתכנית ‪6036‬‬ ‫‪ .5.4‬הוראות השימור בדו"חות רשות העתיקות‬ ‫‪.6‬‬ ‫כשלי שימור הקיימים במכרז הקיים‬ ‫‪ .6.1‬תיעוד‬ ‫‪ .6.2‬סתירה בין הנחיות השימור של רשות העתיקות למסמכי המכרז‬ ‫‪ .6.3‬סתירות בין הנחיות רשות העתיקות לתכנית הקיימת בנוגע לגרעין הכפר‬ ‫‪ .6.4‬חלוקה למתחמי שיווק‬ ‫‪.7‬‬ ‫בחינת שינויים נדרשים בתכנית הקיימת‬ ‫‪.8‬‬ ‫שימור וקהילה‬ ‫‪.9‬‬ ‫סיכום‬ ‫נותני חוות הדעת‪:‬‬ ‫פרופ' אדריכל אמנון בר אור ‪ -‬אדריכל ‪ ,‬ביה"ס לאדריכלות ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫פרופ' אדר' משה מרגלית ‪ -‬ביה"ס לאדריכלות‪ ,‬קתדרת אונסקו למורשת המודרנית ‪ ,‬אוניברסיטת תל‬ ‫אביב‬ ‫פרופ' ראסם ח'מאיסי ‪ -‬מתכנן ערים וגיאוגרף‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אדר' מיכל פירסטון ‪ -‬אדריכלית ויועצת שימור עירוני‬ ‫אדר' שמואל גרואג ‪ -‬אדריכל ויועץ שימור‪,‬המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב‬ ‫ירושלים‬ ‫קורות החיים והנסיון המקצועי של נותני חוות הדעת מצורפים בסוף חוות דעת זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבוא‪ :‬רקע כללי‪ ,‬מיקום האתר‪ ,‬חומר רקע להכנת חוות הדעת‬ ‫‪ 2.1‬מבוא‬ ‫חוות דעת זו בנושא שימור הכפר ליפתא מצורפת לפניה של גורמים שונים לעצירה וביטול מכרז‬ ‫מס' ים‪ 405/2010/‬של מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ומתייחסת למרכיבי השימור במסמכי מכרז זה‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 2006‬אושרה תב"ע ‪ 6036‬לכפר ליפתא בעקבותיה פרסם מנהל מקרקעי ישראל בדצמבר‬ ‫‪ 2010‬את מכרז ים‪ 405/2010/‬שעניינו שיווק מגרשים לבניה למגורים ומסחר באתר‪ .‬המכרז המוצע‬ ‫מכסה חלק ניכר מתחום הכפר ליפתא הנמצא בכניסה המערבית לירושלים‪ .‬המכרז כולל ‪10‬‬ ‫מתחמים בהם ‪ 212‬יחידות דיור‪ .‬מתוכם מתוכננות במרכז הכפר ההיסטורי ‪ 58‬יחידות דיור וכ‪-‬‬ ‫‪ 2000‬מ"ר של שטחים מסחריים המיועדים למסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬חנויות‪ ,‬משרדים וכדומה‪.‬‬ ‫חוות הדעת מתבססת על ניתוח של מסמכי תב"ע ‪ ,6036‬מסמכי תב"ע ‪ ,2351‬דו"חות רשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬תיעוד וסקר ראשוני‪ ,‬יולי ‪ ,2008‬קווים מנחים והנחיות רשות העתיקות לשיווק ‪2009‬‬ ‫ומסמכי המכרז‪.‬‬ ‫הכפר ליפתא הינו עדות אחרונה לכפרים הערביים ולנוף תרבות שהיה נפוץ בארץ לאורך‬ ‫ההיסטוריה עד תחילת המאה העשרים‪ .‬הכפר הינו דוגמא ייחודית של אדריכלות וטכנולוגית‬ ‫בנייה כפרית ההולכת ונכחדת‪ .‬על פי הגדרות השימור הנוכחיות של אונסקו הכפר הוא דוגמא‬ ‫מובהקת ל"נוף תרבות"‪" :‬מעשה ידי אדם‪ ,‬בעל ערך אוניברסאלי ניכר מבחינה היסטורית‪,‬‬ ‫אסתטית‪ ,‬אתנולוגית או אנתרופולוגית" ) אונסקו‪-‬האמנה למורשת תרבות וטבע‪ .( 1972 ,‬כמו כן‪,‬‬ ‫שרידי הכפר והנוף הפתוח סביבם הינם אבן שואבת למטיילים וחובבי טבע ומהווים חלק מטבעת‬ ‫השטחים הירוקים של ירושלים‪.‬‬ ‫‪.3‬רקע כללי‪ :‬משמעותו של האתר‬ ‫כללי‪ :‬משמעותה הייחודית של ליפתא במצבה הנוכחי מובחנת דרך שלושה היבטים עיקריים‪.‬‬ ‫ליפתא הינה עדות ייחודית למורשת ורנקולרית‪ ,‬דוגמא יוצאת דופן לנוף תרבות מקומי ודוגמא‬ ‫למורשת הערבית הבנויה שאינה קיימת עוד בנוף המקומי בארץ‪ .‬להלן פירוט נושאים שלושת‬ ‫היבטים אלו במשמעותם השימורית‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬מורשת ורנקולארית ‪ -‬ורנקולר הוא שם תואר המתייחס לסגנון בניה מסורתי‪ ,‬בניה עממית‬ ‫פרי יצירתם של בנאים עתירי ניסיון אך חסרי השכלה פורמאלית‪ .‬בנייה זו משקפת מהלך מתמשך‬ ‫לאורך מאות ואלפי שנים בו גובש ידע מקומי של שיטות בניה תוך שימוש בחומרים מקומיים‬ ‫ומסורות מקומיות העונות על הצרכים של הקהילה המקומית‪ .‬בארכיטקטורה הורנקולרית באים‬ ‫לביטוי הערכים‪ ,‬הכלכלה ודרך החיים של מקימיה‪ .‬פרוט המהלכים לטיפול באתרי מורשת‬ ‫ורנקולרית מופיע באמנת איקומוס למורשת הורנקולרית )מכסיקו ‪ (1999‬המדגישה בסעיף‬ ‫הראשון את חשיבות המחקר והתיעוד באתר כשלב מקדים לכל מהלך של שימור‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬נוף תרבות ‪ -‬מונח חדש יחסית בתחום השימור‪ .‬מונח זה משלב בתוכו את שימור הנוף מעשה‬ ‫ידי אדם עם שימור המורשת הבנויה המשולב בו‪ .‬נוף תרבות הינו "נוף מעשה ידי אדם בעל ערך‬ ‫אוניברסאלי ניכר מבחינה אסתטית אתנולוגית או אנתרופולוגית" )האמנה להגנה על מורשת‬ ‫התרבות והטבע של העולם ‪ .(1972‬ליפתא הינה דוגמא מיוחדת לשימור נוף תרבות ולא במקרה‬ ‫תמונתה מופיעה על עטיפת הספר "‪ .The Landscape of Man‬השילוב המיוחד של הנוף המאפיין‬ ‫אזור זה של אגן הים התיכון שאינו מפריד בין טיפולוגית הבניה למבנה הטרסות‪ ,‬ומחבר אותם‬ ‫למכלול של נוף תרבות אחד בא לביטוי מובהק במבנה הכפר‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל ‪ -‬ליפתא הינה דוגמא ייחודית למרכיב מרכזי‬ ‫בשימור המורשת הערבית הבנויה בישראל‪ .‬מורשת זו כוללת אוסף של מרקמים עירוניים‬ ‫וכפריים‪ ,‬מבנים ונופי תרבות‪ .‬חלק מרכזי ממורשת זו שנעלם לחלוטין מנופי הארץ הם גלעיני‬ ‫הכפרים ההיסטוריים‪ .‬מרבית הכפרים נהרסו במהלך מלחמת ‪ 1948‬ולאחריה‪ ,‬ואלו שנשארו‬ ‫נהרסו ברובם לצורך פתרון מצוקת הבניה בישובים הערביים‪ .‬האפשרות הנדירה לזהות בליפתא‬ ‫את המבנה המסורתי של בניה עממית כפרית ולשמר אותו‪ ,‬הופך אותה לאתר שימור מרקמי בעל‬ ‫חשיבות עליונה‪.‬‬ ‫המסקנה העולה מכל אלו היא כי לליפתא ישנה חשיבות ייחודית וחשיבות שימור גבוהה אשר‬ ‫נמצאת בסכנה בתנאי ותכנית ואופן המימוש המוצע שהמכרז הנוכחי הוא חלק ממנו‪.‬‬ ‫תמונת ליפתא כאתר מורשת ורנקולארית ונוף תרבות על עטיפת הספר "‪"The Landscape of Man‬‬ ‫‪ .4‬שימור במרקמים היסטוריים‬ ‫‪ 4.1‬מבוא‬ ‫ליפתא היא מרקם שימור היסטורי במובנו הקלאסי‪ :‬נסיבות פוליטיות‪ ,‬תרבותיות וכלכליות הפכו‬ ‫שלא בכוונה את ליפתא לאתר המייצג בצורה גורפת מורשת תרבותית והיסטורית של הכפר‬ ‫מקומי והערבי על פי זהות האכלוס האחרונה שלו‪ ,‬על כל שכבותיו מהתקופות עתיקות ועד‬ ‫להתפתחותו כמרקם של שכונה עירונית בדורות האחרונים‪.‬‬ ‫תורות השימור דורשות כי שימור במרקמים היסטוריים יתבסס על ראיה כוללת ומלאה של‬ ‫המרקם ואפיו במקביל לניתוח של כל מבנה בנפרד‪ .‬לצורך כך יש לערוך סקר‪ ,‬תעוד ומחקר‬ ‫היסטורי מעמיק ואובייקטיבי על האתר‪ .‬מספר עבודות אקדמיות התמקדו בליפתא וביניהן ראוי‬ ‫להזכיר את עבודתה של אדריכלית מיכל משה )משה מיכל תבניות אדריכליות בכפר ובבית‬ ‫הכפרי הערבי בהרי יהודה ‪ -‬מקרה לימוד ליפתא האוניברסיטה העברית בירושלים ‪.(2002‬‬ ‫הדו"ח האורבני שערך אדר' אבי משיח בליפתא )רשות העתיקות‪ ,‬יולי ‪ (2008‬מהווה גם הוא בסיס‬ ‫לתכנית שימור מרקמית כוללת לכפר‪.‬‬ ‫שתי עבודות אלו ראו במרקם הכפרי של הכפר ליפתא על כל שלבי התפתחותו מוזיאון היסטורי‬ ‫פתוח המשלב מבנים ונוף‪ ,‬וכאמור בדוח רשות העתיקות "שמורה של אדריכלות וטכנולוגית‬ ‫בנייה כפרית ההולכת ונכחדת‪ . ...‬עדות אחרונה לנוף שהיה נפוץ בארץ לאורך ההיסטוריה עד‬ ‫תחילת המאה העשרים‪ .‬פיתוח המקום למגורים יפגע קשות במרקם האורבאני העדין‬ ‫ובטיפוסי הבתים הנדירים שהשתמרו במקום‪".‬‬ ‫‪ 4.2‬אמנות שימור‬ ‫אמנות השימור המקובלות בעולם מהוות את הבסיס העקרוני לדפוסי השימור בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫שלוש אמנות מרכזיות מהוות את הבסיס התיאורטי והפרקטי לגיבוש מדיניות שימור במרקמים‬ ‫היסטוריים דוגמת ליפתא‪ :‬אמנת ונציה‪ ,‬אמנת ושינגטון ואמנת בורה‪.‬‬ ‫אמנת ונציה )‪ - (1964‬אמנה לשימור ושיקום מונומנטים ואתרים‪ .‬אמנת ונציה מגדירה את‬ ‫העקרונות הבסיסיים המנחים את עבודת השימור והשיקום של מבנים‪ .‬אמנה זו מבוססת על‬ ‫אמנת אתונה אשר נכתבה בשנת ‪ 1931‬ובבסיסה הייתה ההמחשה ליצירת בסיס בינלאומי לכך‬ ‫שכל מדינה החתומה עליה תהיה אחראית ליישום המורשת התרבותית שלה בהתאם לעקרונות‬ ‫בינלאומיים‪.‬‬ ‫אמנת וושינגטון ‪ - 1987‬באמנה זו הוגדרו העקרונות‪ ,‬השיטות והמטרות הנחוצים לשימור ערים‬ ‫ואזורים היסטוריים‪ .‬המשמעות של שימור ערים ואזורים כוללת צעדים הכרחיים של הגנה כמו‬ ‫גם פיתוח והתאמה הרמונית לחיים בהווה‪.‬‬ ‫אמנת בורה )‪ - (1999‬אמנה לשימור באתרים בעלי משמעות וחשיבות תרבותית‪ .‬אמנה זו שמה‬ ‫דגש על המשמעות התרבותית והחברתית של אתרי שימור‪ .‬דגש מיוחד ניתן לחשיבת שיתופן‬ ‫במהלך השימור של כל הקהילות אשר להן קשר היסטורי ותרבותי עם אתר השימור‪.‬‬ ‫אמנות אלו מהוות את הבסיס המקצועי לפעולות שימור בעולם‪ ,‬ומן הראוי כי יישאו תפקיד‬ ‫דומה ביחס לשימור בליפתא‪ ,‬על מנת שיעמוד בסטנדרטים המקובלים בעולם‪.‬‬ ‫‪.5‬רקע סטטוטורי‪ :‬הוראות השימור בתכניות הקיימות‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬רקע סטטוטורי כללי ‪ -‬המכרז המבוצע מתייחס להוראות תכנית ‪ 6036‬שאושרה בשנת ‪.2006‬‬ ‫תכנית זו מהווה שינוי להוראות תכנית ‪ 2351‬משנת ‪1984‬‬ ‫‪ 5.2‬תכנית ‪ - 2351‬בה הוגדר מרכז הכפר כשטח למוסד בו חלות הוראות שימור ושחזור‪ ,‬באזור זה‬ ‫הותרו לביצוע‪ ,‬רק הפעולות הנדרשות לשיפוץ‪ ,‬שימור ושיחזור הבניינים הקיימים‪ ,‬המדרגות‬ ‫והשבילים ונאסרה סגירתו לציבור הרחב‪ .‬השימושים שהותרו בתכנית ‪ 2351‬היו‪ ,‬אכסניות נוער‪,‬‬ ‫מוזיאונים‪ ,‬כיתות לימוד ומעונות ארעיים לעובדים‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬תכנית ‪ - 6036‬תכנית ‪ 6036‬הגדירה מגרשים‪ ,‬זכויות בניה ותנאים למתן התרי בניה בשלושה‬ ‫אזורי מגורים‪ .‬אזור מגורים מיוחד‪ ,‬אזור מגורים מיוחד לשימור ואזור למסחר ומגורים מיוחד‬ ‫לשימור ‪ -‬גרעין הכפר‪ .‬בשני האזורים האחרונים הוכפפו חלק מתנאי הבניה לתכנית הבינוי‬ ‫והפיתוח המפורטת בסעיף ‪-18‬ב )ראו ציטוט בפרק ‪ .(6‬תכנית זו אמורה לבחון את הסתירות‬ ‫האפשריות שיכולות להיווצר בין זכויות הבניה המאושרות בתכנית לבין המצב בפועל בשטח שלא‬ ‫היה ברור במלואו לעת אישור התכנית‪.‬‬ ‫עדות לסתירה האפשרית הצפויה ניתן לראות בסעיף ‪.5‬ו‪ 10.‬בתקנון הקובע כי במידה ויתגלה כי‬ ‫לא ניתן לממש את זכויות הבניה אזי יגזרו זכויות הבניה מתכנית הבינוי והפיתוח והוראות הבינוי‬ ‫של תב"ע ‪.6036‬‬ ‫המסקנה העולה מבחינתן של התכניות הסטטוטוריות הינה כי תכנית ‪ 6036‬הפחיתה במידה ניכרת‬ ‫את השימושים הציבוריים בתחום הכפר והוסיפה זכויות בניה ניכרות על המרקם הקיים‪.‬‬ ‫התנאי למימוש זכויות הבניה בגרעין הכפר מותנה בתכנית ‪ 6036‬בקידום תכנון מפורט למרכז‬ ‫הכפר שלא מצורף למכרז הנוכחי‪ .‬אמנם התכנית מגדירה תנאי זה כתנאי למתן היתרי בניה‪ ,‬אך‬ ‫עולה מהוראות התכנית וידוע מניסיוננו כי מטרת ניסוח זה היא הנחיה לשלביות להתניה של‬ ‫זכויות הבניה באישור תכנית הבינוי והפיתוח על ידי הועדה המקומית‪ .‬התניה זו נבעה במקרה של‬ ‫ליפתא מחוסר הידע שהיה למתכננים בכל הנוגע למצב בפועל בשטח‪.‬‬ ‫ההנחיה קובעת כי תכנית זו תבוצע על ידי מגישי התכנית )מנהל מקרקעי ישראל( ועל חשבונם‬ ‫ואין זה סביר כי שלב זה יבוצע לאחר שהקרקע תשווק ליזמים פרטיים‪ .‬הכנסתו של גורם פרטי‬ ‫לתמונה במצב בו לא ברור אם ניתן לממש את זכויות הבניה הקיימות בתכנית‪ ,‬עשויה לגרום‬ ‫למצב בו השקולים לאישור הבניה לא יהיו שיקולי השימור והתכנון הראוי אלא לחצם של היזמים‬ ‫הפרטיים‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬הנחיות השימור בדוחות רשות העתיקות‪ -‬למסמכי המכרז מצורפים דוחות של רשות‬ ‫העתיקות שבוצעו באתר‪) .‬תיעוד וסקר ראשוני‪ ,‬יולי ‪ 2008‬וקווים מנחים והנחיות רשות העתיקות‬ ‫לשיווק ‪ (2009‬דוחות אלו כפי שיפורט בהמשך חוות הדעת במפורט‪ ,‬בוצעו לאחר שהתכנית כבר‬ ‫אושרה‪ .‬הנחיות השימור בדוחות אלו הגיעו למסקנות כי קיימת סתירה בין הוראות התכנית‬ ‫המאושרת לשימור קפדני ומחמיר של הכפר )ראה סעיף ‪.(6.2‬‬ ‫סתירה זו נובעת מהעובדה כי בניגוד לכללים הקיימים כיום במנהל התכנון )הנחיות לתיעוד‬ ‫‪ (4.3.08‬לא בוצע בליפתא סקר תיעוד מקדים ובוודאי שלא בוצע סקר תיעוד מפורט‪.‬‬ ‫‪ .6‬כשלי שימור הקיימים במכרז השיווק‬ ‫מטרת פרק זה היא בחינה של כשלי השימור הקיימים במכרז ים‪ .405/2010/‬התבקשנו לבחון את‬ ‫מרכיבי השימור במכרז הקיים והאם על פיו ניתן לבצע שימור על פי הסטנדרטיים הגבוהים‬ ‫המקובלים בעולם ובארץ‪ .‬בחינה של המכרז העלתה מספר כשלים בנושאים מרכזיים הנוגעים‬ ‫לתחום השימור‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬תיעוד‬ ‫תיעוד הוא המרכיב הבסיסי על פיו נקבעת מדיניות שימור באתר‪ .‬לא ניתן לקבל החלטות שימור‬ ‫העומדות בסטנדרטים המקובלים כיום בעולם ללא ראייה מעמיקה של מצב האתר‪ .‬דרישה זו‬ ‫קיימת לכל אתר וקל וחומר לאתר כמו ליפתא‪ ,‬בו רב הנסתר על הגלוי‪ .‬הכפר עצמו בנוי רבדים‬ ‫רבדים על גבי שרידי בניה מתקופות קודמות ופעולות ההרס שנעשו בו בעבר מכסות על שרידים‬ ‫אלו ומגלות טפח קטן מהם בלבד‪.‬‬ ‫דרישות תיעוד מעוגנות כיום בהנחיות מנהל התכנון במשרד הפנים כדרישות סף לקידום תב"ע‬ ‫והיתרי בניה‪) .‬ראה בנספח ‪",‬הנחיות מנהל התכנון לתיעוד מקדים ותיק תיעוד ‪("4.3.08‬‬ ‫החוסר בתיעוד מלא של האתר הוא ממאפייניה המרכזיים והייחודיים של תכנית ליפתא‪ .‬תב"ע‬ ‫‪ 6036‬זיהתה חוסר זה במיוחד בנוגע לגלעין הכפר ודרשה בסעיף ‪.18‬ב להכין תכנית בינוי ופיתוח‬ ‫מפורטת ע"ג תכנית מדידה בק‪.‬מ‪ 1:250 .‬שתתעד ותפרט את כל הבניינים הקיימים וערכי השימור‬ ‫שלהם ובהתאם לכך תמקם את המבנים החניות והדרכים‪ .‬מטרתה של הנחיה זו היה להתגבר על‬ ‫התיעוד שהיה חסר בזמן עריכת התכנית ועדיין חסר‪.‬‬ ‫להלן קטע מתקנון תכנית ‪ 6036‬בסעיף ‪.18‬ב‬ ‫לצורך הכנת תכנית זו על מגישי התכנית לערוך מדידה ותיעוד של כל המבנים כדי להגדיר מהם‬ ‫האלמנטים הקיימים לשימור בגרעין הכפר‪.‬‬ ‫בדוח רשות העתיקות משנת ‪) 2008‬אבי משיח ואחרים יולי ‪ ,(2008‬המצורף למסמכי המכרז‪ ,‬ישנה‬ ‫דרישה מפורטת לעכב את הבניה עד להשלמת "סקר מקיף שיכלול כרטיסי מבנים מפורטים לכל‬ ‫חלל המרכיב את מבני הכפר על מנת לתעד את תרבות בנייה נעלמת זו ולהעבירה לדורות‬ ‫הבאים‪ ".‬דוח זה שבוצע במתכונת של תיק תיעוד מקדים זיהה כבר כשלים בתכנית הקיימת‬ ‫ומתוך כך את הדרישה לתקן את התכנית הקיימת ואת מתחמי השיווק המוצעים כיום ולהתאימם‬ ‫למבנה הכפר ההיסטורי‪ ,‬לחלוקת המגרשים המסורתית על פי החמולות‪ ,‬שמירה על מבני‬ ‫החצרות‪ ,‬שמירה על הסמטאות המקוריות וככרות הכפר במתכונתם המקורית‪ .‬דרישה זו לשינוי‬ ‫גם אם שולבה במסמכי המכרז לא שינתה את מתכונת המכרז‪.‬‬ ‫דרישות התיעוד המקיף הוחלפו בדוח נוסף של רשות העתיקות )ראה בנספח ‪",‬קווים מנחים‬ ‫והנחיות רשות העתיקות לשיווק ותכנון פיתוח הכפר ליפתא"‪ ,‬דצמבר ‪ (2009‬בהנחיות מקלות‬ ‫לדרישה המקורית‪ ,‬קבעה רשות העתיקות כי הסקר יעשה על ידי כל זכיין באופן פרטי ולאחר מכן‬ ‫יחובר לסקר כולל‪.‬‬ ‫הכשל המרכזי בגישה זו הוא בהעברת התיעוד המלא לידי יזמים פרטיים באתר בו לא ברור עדיין‬ ‫האינטרס הציבורי‪ .‬כבר מדוח שחיבר אבי משיח עולה כי קיימים בליפתא אתרים אשר ראויים‬ ‫להישאר בידי הציבור ונגישים במלואם לציבור כחלק ממסלולי הטיול בכפר כיום‪ .‬דוגמאות‬ ‫ראשונות לאתרים אלו ניתן לראות בשרידים ארכיאולוגיים נדירים‪ ,‬בתי בד‪ ,‬גתות‪ ,‬מערות‪ ,‬מבני‬ ‫מופת של תרבות הפלאחים‪ ,‬ממגורות וטאבונים שכבר זוהו בדוח תחום שימור ברשות העתיקות‪.‬‬ ‫על פי המכרז הנוכחי אתרים אלו משווקים ועוברים ליזמים הפרטיים ללא כל הנחיה ובניית‬ ‫מנגנון להעברתם או שמירתם בידי הציבור‪.‬‬ ‫מדוגמאות אחרות אותם אנו מכירים ממהלך עבודתנו המקצועית‪ ,‬עולה כי ברגע שאתר השימור‬ ‫נמצא בידי היזם הפרטי הוא ישתמש בו לצרכיו ועלות החזרתו לשימוש ציבור תהיה כרוכה בממון‬ ‫רב או בוויתורים מפליגים שיפגעו בשימור הראוי של האתר‪) .‬ראה תקדים בית פרומין בירושלים‬ ‫בו נאלצה המדינה לחוקק חוק מיוחד כדי לאפשר להחזיר לבעלותה ולפצות את הרוכשים של‬ ‫מבנה הכנסת הראשונה‪ ,‬אותו שיווקה בטעות ליזמים פרטיים‪(.‬‬ ‫התיעוד המפורט הנדרש‪ ,‬במידה ויתבצע על ידי כל יזם בנפרד‪ ,‬אינו כולל את כל שטח הכפר‬ ‫ההיסטורי‪ .‬שטחים רבים דוגמת אזורי הדרכים‪ ,‬בניני הציבור‪ ,‬אזור המצודה‪ ,‬המעיין‪ ,‬המסגד‬ ‫ובית הקברות אינם מכוסים במתחמי השיווק‪ .‬גם שטחים המיועדים בעתיד למלונאות ולמגורים‬ ‫אינם מכוסים )ראה מפה המפרטת את השטחים בתוך ומחוץ למתחמי התכנון(‪.‬‬ ‫המסקנה העולה מכל אלו היא כי‪" :‬שיטת הסלמי" המוצעת בתיעוד הכפר אינה מתאימה למרקם‬ ‫היסטורי כה רגיש וכי יש לבצע את התיעוד המפורט לכל מתחם הכפר כתנאי מקדים לכל מהלך‬ ‫של שיווק‪.‬‬ ‫הכפר ליפתא הוא כמקרה ייחודי המאפשר ליישם פרויקט שימור של מרקם היסטורי כהלכתו‬ ‫במרקם רציף הנמצא בחזקת המדינה‪ .‬בניגוד למרקמי שימור אחרים בהם יש להתחשב‬ ‫בזכויותיהם של בעלים פרטיים רבים המקשים על יישום של מדיניות שימור קוהרנטית ומלאה‪,‬‬ ‫ליפתא היא דוגמא נדירה אחרת‪ .‬אירועי העבר הביאו למצב בו כל הבעלות על האתר נמצאת כיום‬ ‫בידי מנהל מקרקעי ישראל אשר יכול וצריך לדאוג לתכנית שימור מקצועית ומלאה לכפר‪.‬‬ ‫בפרויקט דומה‪ ,‬מבחינת היקף השימור הנדרש‪ ,‬במושבה הטמפלרית שרונה בתל אביב )מתחם‬ ‫דרום הקריה( שיווק מינהל מקרקעי ישראל את המגרשים ליזמים רק לאחר השלמת כל המטלות‬ ‫השימוריות והציבוריות‪ .‬בפרויקט דרום הקריה הושלמו תיקי התיעוד המרקמיים וכל תיקי‬ ‫התיעוד המפורטים לכל בניין בנפרד‪ .‬בפרויקט הוכנה תכנית פיתוח שלמה‪ ,‬תכנית מלאה לתיאום‬ ‫התשתיות הציבוריות ותיקי מכרז מפורטים לשימור לכל מבנה עוד בטרם שווקו המגרשים‬ ‫ליזמים‪.‬‬ ‫באתר ייחודי זה הנמצא כיום כולו בידי המדינה היה ניתן למנוע את הקונפליקט של מה ראוי‬ ‫להישאר בידי הציבור ומה ניתן לשווק‪ ,‬באמצעות ביצוע של התיעוד לפני כל מהלך שיווקי‪.‬‬ ‫שיווק המתחמים במתכונתם הנוכחית לא יאפשר את השינויים שידרשו כתוצאה מהתיעוד ויגרום‬ ‫לפגיעה מהותית בשימור הכפר‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬סתירה בין הנחיות השימור של רשות העתיקות למסמכי המכרז‬ ‫דוח רשות העתיקות )אבי משיח ואחרים‪ ,‬יולי ‪ (2008‬בחן את מרכיבי השימור בכפר וקבע‬ ‫במסקנותיו )פרק ו בעמוד ‪ (77‬כי‪:‬‬ ‫"]‪ [...‬לאור סקר אורבאני זה עלו סוגיות רבות שלא מקבלות התייחסות במסגרת‬ ‫התב"ע‪:‬‬ ‫‪ .1‬גרעין הכפר מקבל טיפול אחיד ‪ -‬אין הבחנה בתצורות שלבי הבנייה השונים המרכיבים‬ ‫את הגרעין‪.‬‬ ‫‪ .2‬טשטוש שלבי התפתחות הכפר ‪ -‬אזור המגורים המיוחד "ממלא" שטחים פתוחים סמוך‬ ‫לכל חלקי הכפר באופן אחיד‪.‬‬ ‫‪ .3‬נוף הכיפות האופייני של הכפר מיטשטש – על פי נספח הבינוי כל תוספות הבנייה יקבלו‬ ‫גגות שטוחים‪.‬‬ ‫‪ .4‬לא קיימת הפרדה בין בנייה עממית אותנטית לבין הבנייה החדשה השואבת ממנה‬ ‫אלמנטים אך מטמיעה את המקור הספונטאני בתוך המכלול המתוכנן‪.‬‬ ‫‪ .5‬פגיעה במקצב הקבוע של הכפר ‪ -‬אין הגדרה לגודל יחידה בסיסי כאלמנט חזרתי‪.‬‬ ‫‪ .6‬היררכיית הדרכים המקורית מיטשטשת – הבהירות הקיימת כיום והשוני בין רחוב‬ ‫ציבורי לסמטה אינו נשמר וכך עושר שלם של קשרים נעלם‪.‬‬ ‫‪ .7‬המרחבים הציבוריים מאבדים את אופיים – דפנות הכיכר המרכזית נחפרות ‪,‬הסמטאות‬ ‫החמולתיות הופכות לגרמי מדרגות ארוכים שלא מאפשרים התאספות‪.‬‬ ‫‪ .8‬חציבת המדרון לצרכי בניית הכבישים ‪,‬המדרגות והבתים ‪ -‬קו הקרקע הטבעי אינו נשמר‬ ‫– חציבת המערות ופגיעה בסלע הטבעי המשמש כיום כדופן פעילה בבית ובחלל הציבורי‪.‬‬ ‫‪ .9‬שימוש שגוי במושג טרסות – הטרסות החדשות הינן למעשה קירות תמך המחפים‬ ‫חציבה ‪ -‬נבנות אל תוך ההר ולא עליו‪.‬‬ ‫‪ .10‬אין התייחסות לקיומם של בתי הבד במקום‪.‬‬ ‫‪ .11‬חלוקת המגרשים המסורתית על פי החמולות על חצרות החמולה נעלמות ‪ -‬בחלוקה‬ ‫החדשה ישנו איחוד של מספר מגרשים ואין כל התייחסות למיקום החצרות‪.‬‬ ‫‪ .12‬אין הבחנה בערך שימור הבית הכפרי המסורתי החד חללי שהשתמר ברוב גרעין הכפר‪.‬‬ ‫‪ .13‬אלמנטים מסורתיים בחצר ובפנים הבית אינם מקבלים התייחסות ‪ :‬הטאבונים הרבים‬ ‫בחצרות‪ ,‬הפתחים המעוטרים על מגוון הצורות שלהם ‪ ,‬האחים השמורים ‪ ,‬הגומחאות‬ ‫השונות וממגורות הטין ייעלמו עם פיתוח המקום"‬ ‫דוח זה המדבר בעד עצמו מעיד כי בתכנית הקיימת "אין התייחסות"‪" ,‬אין הבחנה"‪,‬‬ ‫"קיימת פגיעה‪" ,‬טשטוש"‪" ,‬איבוד אופי" וכדומה שלא מתחשבים באיכויות המיוחדות‬ ‫של הכפר‪ .‬בעקבות הסקר הראשוני שערכה רשות העתיקות התברר כי יש צורך בעדכון‬ ‫התכנית הקיימת כדי להתאימה להנחיות השימור‪ .‬למרות ההמלצות המפורשות לא‬ ‫שונתה התכנית ולא עודכנה‪.‬‬ ‫למסמכי המכרז הנוכחי מצורף דוח רשות העתיקות אך אין כל הסבר כיצד ליישב את הסתירות‬ ‫בין התכנית המאושרת לבין דוח זה‪.‬‬ ‫הכנסתם של יזמים פרטיים כבעלי עניין באתר תמנע את האפשרות להתאים את התכנית להנחיות‬ ‫השימור כפי שהועלו בדוח רשות העתיקות‪ .‬השינוי המתבקש בתכנית על פי דוח זה מחייב שינוי‬ ‫בהיקף הבינוי‪ ,‬צורות הבניה ומערכת החניות‪ ,‬קירות התמך והדרכים‪ .‬שינוי זה מציע הפחתה‬ ‫ניכרת בזכויות הבניה במרכז הכפר שתפגע באינטרסים של היזמים הפרטיים‪.‬‬ ‫המסקנה העולה מכך היא כי כדי לעמוד בדרישות של רשות העתיקות לשימור הכפר יש לעדכן‬ ‫את התכנית על בסיס הנחיות רשות העתיקות ולערוך סקר מפורט וכרטיסי אתר מלאים‪ .‬אין‬ ‫להכניס לאתר יזמים פרטיים בטרם הושלם הסקר‪ ,‬התיעוד והעדכונים הנדרשים לתכנית‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬סתירות בין הנחיות רשות העתיקות לתכנית הקיימת בנוגע לגרעין הכפר‬ ‫הנחיות השיווק והשימור של רשות העתיקות מגדירות רמות שונות של אינטנסיביות בינוי‬ ‫הנגזרות מתכנית הכפר ההיסטורית‪ .‬לעומת גרעין הכפר ההיסטורי בו מוצע לבצע שימור מינמלי‬ ‫ומחמיר בכל הנוגע לתוספות בניה‪ ,‬הן יותר מקלות באתרי הכפר האחרים‪.‬‬ ‫ישנה כיום סתירה מובנית בין ההנחיות לגלעין הכפר הדורשות ) עמוד ‪ 81‬דוח משיח יולי ‪( 2008‬‬ ‫"א ‪ .‬רמת ההתערבות באזור שלב א )גרעין הכפר( רמת ההתערבות המחמירה ביותר‪.‬‬ ‫"בגרעין הכפר ניתן להבחין בהשתמרות של שלבי התפתחות הכפר‪ ,‬דפוס הנוף המסורתי של‬ ‫הכפר על היררכיית הדרכים והכיכרות שבו שולבו הבנייה במדרון ומבנים מיוחדים בעלי ערך רב‬ ‫ציבוריים ופרטיים‪ .‬על מנת לשמר מכלול עדין זה של הגרעין יש לדאוג לפיתוח זהיר וקפדני‬ ‫ביותר של האזור‪ ,‬המותנה בפיקוח שימורי צמוד ומוגבל בפונקציות האפשריות לשילוב‪ .‬בין‬ ‫היתר יש לשמר את תוואי הקרקע הטבעית והדרכים המקוריות‪ ,‬חלוקת המגרשים על פי בתי‬ ‫אב‪ ,‬שיחזור עד לנפח הבנייה המקורי בלבד המושתת על מידע היסטורי וכו'‪ .‬פירוט של הנחיות‬ ‫אלו יינתן בהמשך‪ ) ".‬ההדגשה אינה במקור(‬ ‫התכנית היוצאת כיום לשווק אינה עומדת בדרישות אלו התכנית מעתירה זכויות בניה על גרעין‬ ‫הכפר‪ ,‬משנה את תוואי הקרקע והדרכים המקוריות ומשלבת בו שמושים למגורים נרחבים‪,‬‬ ‫שטחים מסחריים בהיקפים של כ‪ 2000‬מ"ר המיועדים למסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬חנויות ‪ ,‬משרדים‪,‬‬ ‫מעדניות‪ ,‬חנויות בגדים וכד'‪.‬‬ ‫ישנה סתירה בין זכויות הבניה הקיימות בתכנית להנחיות השימור הראשוניות המצורפות למכרז‪.‬‬ ‫סתירה זו נובעת מסיבה שדו"ח רשות העתיקות הוכן כשנתיים לאחר אישור התכנית וכי התכנית‬ ‫לא עודכנה בהתאם להנחיות אלו‪.‬‬ ‫שווק המתחמים ליזמים פרטיים בשלב זה יעניק להם את זכויות הבניה המפורטות בתב"ע כנתון‬ ‫בסיסי‪ .‬שינויים הנובעים מהנחיות רשות העתיקות ומהמסקנות שיעלו בסקר המפורט לא יהיו‬ ‫ניתנים לביצוע לאחר שיווקו של גרעין הכפר‪.‬‬ ‫הסתירה הקיימת בין זכויות הבניה הגבוהות בגלעין הכפר לבין הדרישה להתערבות מינימלית‬ ‫בו ‪,‬לא יכולה להידחות לשלב התרי הבניה‪ .‬מסקנות הסקר והתיעוד כמו גם הנחיות בינוי‬ ‫מפורטות המתיחסות לרגישות ולמידת ההתערבות הראויה‪ ,‬מחייבות התאמה של התכנית‬ ‫הקיימת לדרישות השימור בטרם שווקו המגרשים‪ .‬סתירה זו מוסרת מעיני הניגשים למכרז‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬חלוקה למתחמי שיווק‬ ‫מבדיקה ראשונית המבוססת על דו"ח רשות העתיקות )אבי משיח ואחרים יולי ‪ (2008‬ועל מסמכי‬ ‫המכרז‪ ,‬עולה כי מתחמי הבינוי של הכפר ההיסטורי מחולקים בין מספר מתחמי שווק וכי מערכת‬ ‫הדרכים המתוכננת מוחקת מתחמי בינוי מקוריים נוספים‪ .‬נתונים אלו לא היו ידועים למתכנני‬ ‫התכנית ולמתנגדים בעת הגשת ההתנגדויות לתכנית‪ ,‬דוח זה‪ ,‬בוצע שנתיים לאחר אישור‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫דו"ח זה הפנה בין השאר )בסעיפים ‪ (6,7,11‬את תשומת הלב לעיקרון השימורי הבסיסי‪ ,‬הידוע לנו‬ ‫מניסיוננו המקצועי כי על כל תכנון במרקם שימור להקפיד על שימור תאי השטח‪ ,‬המגרשים‬ ‫‪,‬מתחמי הבינוי ההיסטוריים של האתר‪ ,‬מערכות הדרכים‪ ,‬השבילים והכיכרות המקוריות‪.‬‬ ‫חיזוק לעקרון והנחיה זו ניתן גם למצוא בהנחיות השיווק של רשות העתיקות )רשות העתיקות ‪,‬‬ ‫‪ (2009‬המצורפות כנספח לחוות דעת זו‪ ,‬ומהוות חלק ממסמכי המכרז‪.‬‬ ‫הנחיה ‪ 2.1‬הנוגעת לגרעין הכפר מגדירה כי "לשם שיווק המרקם האורבאני המסורתי יש חשיבות‬ ‫בשיווק הגרעין על פי חלקות המגרשים המקוריות הנובעות מהחלוקה המסורתית לבתי אב‬ ‫ובשמירת מערכת הדרכים והרחבות ההיסטוריים"‪) .‬ההדגשה אינה במקור(‬ ‫בחינה של המתחמים אשר הוצאו לשווק‪) ,‬ראה איור ‪ 1‬לעיל( מעלה כי מתחמי השיווק חוצים את‬ ‫חלקות המגרשים המקוריים‪ ,‬מערכות הדרכים והרחבות ההיסטוריים אינה נשמרת במתחמי‬ ‫השיווק‪.‬‬ ‫כמסקנה כללית לסעיף זה ניתן לסכם כי ההנחיות המצורפות למסמכי המכרז סותרות את‬ ‫התכנית הקיימת ‪ .‬שימור הכפר מחייב תכנית שימור מקצועית ומחמירה שאינה יכולה‬ ‫להתקיים במצב של הנחיות סותרות‪.‬‬ ‫בקומפילציה של מתחמי השיווק המסומנים באדום ע"ג תכנית החלוקה של המגרשים המסורתיים המסומנים בצהוב‬ ‫מסתמכת על השרטוטים‪ ,‬המופיעים בדו"ח רשות העתיקות‪.‬ניתן להבחין כי מתחמי השיווק חוצים את חלקות‬ ‫המגרשים המקוריים‪ .‬המגרשים ‪,‬מתחמי הבינוי ההיסטוריים של האתר‪ ,‬מערכות הדרכים ‪ ,‬השבילים והכיכרות‬ ‫המקוריות אינם נשמרים‪.‬‬ ‫‪ 7‬בחינת שינויים נדרשים בתכנית המאושרת‬ ‫בחינה של היבטי השימור במכרז המוצע מעלה שאלה עקרונית הנוגעת לתכנית המאושרת‪.‬‬ ‫חוות הדעת של רשות העתיקות )אבי משיח ואחרים ‪ (2008‬העלתה כי קיימים בתוך התכנית‬ ‫הקיימת מרכיבים הדורשים שינוי‪ .‬מרכיבים אלו שחלקם מופיעים בסעיפים ‪ 7.2‬ו‪ 7.3-‬לעיל הביאו‬ ‫את מחברי הדו"ח למסקנות הבאות‪:‬‬ ‫"‪-‬הכפר ליפתא הינו שמורה של אדריכלות וטכנולוגית בנייה כפרית ההולכת ונכחדת‪.‬‬ ‫‪.‬נוף הכפר הינו עדות אחרונה לנוף שהיה נפוץ בארץ לאורך ההיסטוריה עד תחילת‬‫המאה ה‪... 20-‬‬ ‫יש לשקול מחדש את יישוב ופיתוח המקום כפי שמוצע בתב"ע‪) ".‬ההדגשה אינה במקור(‬‫גם ההנחיה המופיעה בעמוד ‪) 81‬אבי משיח ואחרים יולי ‪ ( 2008‬מגדירה כי‪ :‬בגרעין הכפר מוצע‬ ‫שיחזור עד לנפח הבנייה המקורי בלבד המושתת על מידע היסטורי‬ ‫שימור במרקמים היסטוריים בהם רב הסמוי על הנגלה מחייבים גמישות רבה בבחינה של‬ ‫האפשרות ליישום של בניה באתרי שימור‪ .‬אחת השיטות האפשריות למיצוי הגמישות היא‬ ‫העתקה וניוד של זכויות בניה בין המגרשים השונים‪ .‬מההנחיה של רשות העתיקות ברור כי לא‬ ‫יהיה ניתן לממש את זכויות הבניה הקיימות בגרעין הכפר ‪.‬במידה והמכרז יצא לפועל ידרוש‬ ‫היזם להעתיק את הזכויות שאינו יכול לנצל למקומות אחרים בכפר‪ .‬דרישה זו אינה אפשרית‬ ‫בתכנית הקיימת‪.‬‬ ‫בחינה של מרכיבי הגמישות בתכנית בתקנון התכנית הקיימת מעלה כי תקנון התכנית מגביל את‬ ‫הגמישות ‪ .‬לא קיימת בתקנון אפשרות לניוד של זכויות הבניה בין מגרשים שונים ‪ ,‬אלא בתחומים‬ ‫קטנים מאוד של מתחמים של עד ‪ 3‬מגרשים ) מסומנים באותיות לועזיות בתקנון התכנית (‬ ‫המסקנה העולה מכך הינה כי קיימת סתירה במסמכי המכרז‪ ,‬המינהל במקום להשלים את‬ ‫הסקר ולעדכן את התכניות בהסתמכות על סקר השימור המפורט‪ ,‬משווק את הבעיה ליזמים‬ ‫ופוגע באינטרס הציבורי ‪.‬‬ ‫המכרז מגביל בעמוד ‪ 6‬את מגבלות הבניה הנוגעות לעתיקות בתחום התכנית אשר הימצאותן יכולה גם‬ ‫להביא להפסקת בניה‪ ,‬יחד עם זאת אין הגנה בתכנית לכל מה שנבנה באתר לאחר שנת ‪ 1700‬שהיא השנה‬ ‫בה מוגבל חוק העתיקות ‪ .‬רוב האתרים המופיעים הסקר של רשות העתיקות אינם אתרים ארכיאולוגיים‬ ‫אלא הינם אתרים השייכים למורשת הבניה הכפרית הערבית המתועדת לאחר ‪.1700‬‬ ‫הנחיה מס' ‪ 2.1‬בהנחיות רשות העתיקות‪ ,‬עוסקת ברמות התערבות במתחמים השונים‪ .‬לגבי גרעין הכפר‬ ‫נאמר כי "בגרעין הכפר נשמר מרקם הכפר המסורתי על סמטאותיו‪ ,‬טיפוסי המבנים האופייניים וחיבורם‬ ‫לסביבה‪ .‬כל התערבות מודרנית באזור זה תחייה התייחסות שימורית קפדנית הנגזרת מהסקר בשלבי‬ ‫התכנון ובאישור קפדני לכל תהליכי הפיתוח" הנחית רשות העתיקות לשמור במרכז הכפר את נפח‬ ‫הבניה המקורי בלבד‪ ,‬סותרת את התכנית הקיימת המאפשרת בניה חדשה במרכז הכפר‪ .‬זכויות‬ ‫הבניה החדשות במרכז הכפר המוגדרות בתכנית ‪ 6036‬ואשר משווקות כחלק ממתחם שיווק‬ ‫‪,9‬לא נגזרו מכל סקר והוגדרו עוד בטרם הוכן דו"ח רשות העתיקות‪ .‬התכנית הקיימת לא עודכנה‬ ‫בהתאם להנחיות רשות העתיקות והיא עומדת בסתירה להנחיות אלו‪.‬‬ ‫‪.8‬שימור וקהילה‬ ‫שיווקו של הכפר ליפתא ליזמי נדל"ן המייעדים אותו לדירות יוקרה מעלה שוב את השאלה‬ ‫המהותית למי שייכת מורשת הכפר‪ .‬נושא זה גם אם נידון כבר במהלך ההתנגדויות חוזר ועולה גם‬ ‫בחוות דעתנו זו בגלל חשיבותו העקרונית‪.‬‬ ‫תחום השימור בארץ עובר בשנים האחרונות התפתחויות ושינויים רבים וביניהם ההבנה כי יש‬ ‫לאמץ את הסטנדרטים הבינלאומיים ותורות השימור המוגדרים באמנות השימור של ארגונים‬ ‫בינלאומיים כמו אונסקו ואיקומוס‪.‬‬ ‫אחת התפתחויות המרכזיות של תחום השימור הינה שילובם ובחינתם של המרכיבים החברתיים‬ ‫קהילתיים הנוגעים לאתרי השימור‪ .‬שיח השימור הנוכחי בעולם וגם בישראל מוביל להבנה כי לא‬ ‫מספיק לעסוק רק במרכיבי השימור הפיזיים באתר הנוגעים לשימור המעטפת החיצונית‪ .‬חלק‬ ‫מהותי מהשימור הוא בחינה של הערכים האנושיים התרבותיים שקיימים בו או היו בו בעבר‪.‬‬ ‫אחד מנקודות המפתח לשינויים היא ההכרה כי השימור אמור לשקף את חשיבותו עבור הקהילה‬ ‫בה הוא מבוצע וכל אתר אמור לשקף ולשתף את כל הקהילות בעלות העניין באתר )אמנת בורה‪,‬‬ ‫איקומוס ‪ .(1999‬במקרה של ליפתא ‪,‬קהילה מרכזית לה ישנה חשיבות‪ ,‬היא קהילת תושבי הכפר‬ ‫המקוריים שצאצאיהם גרים בחלקם בירושלים‪ .‬לתושבים אלו שהם ללא ספק קהילה בעלת עניין‬ ‫בשימור הכפר אין כל ביטוי במהלך השימור הנוכחי‪ .‬תורות השימור הנוכחיות שלא היו לפני‬ ‫מתכנני התכנית בזמן עריכתה‪ ,‬מחייבות ייצוג לכל הקהילות הקשורות לליפתא‪ .‬על פי תורות אלו‬ ‫שימור הכפר אמור להתבצע בשיתוף פעולה גם עם קהילת תושבי הכפר המקוריים‪.‬‬ ‫ההתייחסות לשימור הכפר ליפתא כשימור של מעטפת חיצונית של בנינים‪ ,‬שימור של פרטי בנין‬ ‫מקוריים‪ ,‬שימור של צמחיה או טרסות ‪ ,‬מעקר מנושא השימור את מהותו האנושית‪ ,‬הקשורה גם‬ ‫לתושבים שגרו במקום‪.‬‬ ‫תפיסה זו של שימור הכפר כמעטפת פיזית בלבד ללא התייחסות למרכיבי השימור הקהילתיים‬ ‫והאנושיים מעקרת את מהות השימור ואינה מתייחסת למרכיבים משמעותיים בתפיסות שימור‬ ‫עדכניות ולסטנדרטים מקובלים בעולם‪.‬‬ ‫כתוצאה משמיעת ההתנגדויות של קהילת תושבי הכפר המקוריים ‪,‬שולבו בית הקברות והמסגד‬ ‫אשר קיימים עד היום בכפר ‪,‬במסגרת השטחים של שמורת הטבע המוצעת באתר ‪ .‬אין כל קשר‬ ‫בין מכרז השיווק הנוכחי לשימור אתרים אלו ‪.‬כלל לא ברור האם אתרים אלו ישומרו וישוקמו‬ ‫ויחזרו לשימושם המקורי‪.‬‬ ‫על פי תפיסה השימור הבאה לביטוי במכרז הנוכחי‪ ,‬פעולות השימור המוצעות הינן חלק מתפאורה‬ ‫המתאימה למגורים לאוכלוסייה אמידה בלבד‪ .‬פעולות הבניה מחדש והשימור שאמורות להתבצע‬ ‫בליפתא‪ ,‬נתפסות על ידי קהילת תושבי הכפר המקוריים כפעולה של התרסה נגדם‪ .‬שימור הכפר‬ ‫במקום שיהיה פעולה בעלת משמעות תרבותית ‪,‬מצטייר כחלק ממהלך של הרס של המורשת‬ ‫הערבית בישראל בכלל והרס המורשת של הכפר ליפתא במיוחד‪ .‬כניסה של אוכלוסייה יהודית‬ ‫אמידה לתוך מרקם הכפר המקורי נתפסת כמהלך של זלזול בקהילת המקור‪.‬‬ ‫מהיכרותנו את המצב הנוכחי בישראל ובירושלים אנו מניחים שמהלך של שימור על פי‬ ‫הסטנדרטיים המקובלים כיום בעולם ‪,‬שישלב במהלכו גם את קהילת תושבי הכפר המקורי‪ ,‬אינו‬ ‫אפשרי בתנאים הנוכחיים ‪ .‬מתוך הנחה זו היה ראוי לא לשנות את המצב בשטח באופן מהותי כמו‬ ‫שמציע המכרז הנוכחי‪.‬‬ ‫מהלכי השימור הנדרשים בפועל כיום הם ייצוב וחיזוק מינימאלי של המבנים הקיימים‪ ,‬מעבר‬ ‫לכך היה ראוי להשאיר את הכפר במצבו הנוכחי לדורות הבאים‪.‬‬ ‫‪.9‬סיכום‪:‬‬ ‫מכל האמור לעיל ניתן לסכם מספר נקודות עקרוניות בעטיין מכרז מס' ים‪ 405/2010/‬של מנהל‬ ‫מקרקעי ישראל אינו עומד בקריטריונים של שימור המקובלים בארץ ובעולם‪ ,‬וכי לא קיימים‬ ‫הנתונים המלאים המאפשרים שיווק מגרשים והוצאת התרי בנייה‪:‬‬ ‫‪ 9.1‬שווק המגרשים בטרם הוכנה תכנית מפורטת וללא ידיעת כל מגבלות השימור יגרום לאי‬ ‫מימושה של מדיניות שימור ראויה באתר רגיש זה‪ .‬מתוך ניסיוננו המקצועי בפרויקטים‬ ‫לשימור‪ ,‬סביר להניח כי לתכנית בינוי ופתוח מפורטת אשר תתבסס על תכנית מדידה ותיעוד‬ ‫מפורט של כל המבנים באתר‪ ,‬יידרשו שינויים שיש לבצעם לפני שווק המגרשים‪ .‬לאחר שיווק‬ ‫המגרשים יהיה צורך להתחשב באינטרסים הפרטיים של היזמים הפרטיים תוך סתירה‬ ‫והתפשרות למהלכי השימור הראויים‪.‬‬ ‫‪ 9.2‬אין בנתוני המכרז הנוכחי כל מידע ביחס לתכניות הפיתוח באתר הכפר אשר משפיעות על‬ ‫שימור הסביבה הנופית באזור הכפר‪ .‬חוסר המידע‬ ‫המפורט בנוגע לתכניות הדרכים‪,‬‬ ‫התשתיות והסכם הפיתוח בין המנהל לעירייה מעלה את החשש כי הסביבה הנופית סביב‬ ‫הכפר תיפגע וכי לא יישמרו הטראסות העצים והשבילים המקוריים בכפר‪.‬‬ ‫‪ 9.3‬התכנית הקיימת סותרת את ההנחיות בדו"ח רשות העתיקות‪.‬‬ ‫‪ 9.4‬הנושא החברתי‪-‬קהילתי? בעקבות ההתנגדויות של קהילת תושבי הכפר המקוריים ‪,‬שולבו‬ ‫בית הקברות והמסגד אשר קיימים עד היום בכפר‪ ,‬במסגרת השטחים של שמורת הטבע‬ ‫המוצעת באתר ‪ .‬אין כל קשר בין מכרז השיווק הנוכחי לשימור אתרים אלו ‪.‬כלל לא ברור‬ ‫האם אתרים אלו ישומרו וישוקמו ויחזרו לשימושם המקורי‪.‬‬ ‫המסקנה העולה מכך הינה כי יש להקפיא באופן מיידי את מהלך המכרז עד להשלמת מהלך‬ ‫התיעוד המפורט‪ ,‬הכנת תכנית הבינוי והפיתוח וחתימה על הסכם פיתוח בין המנהל לעירייה‪.‬‬ ‫לאחר השלמת מהלכים אלו ניתן יהיה לקבל את חוות דעתם של כל גופי השימור ולבחון את‬ ‫התכנית הקיימת בהתאם להנחיות רשות העתיקות‪ ,‬אמנות השימור והמידע החדש שיתקבל‪.‬‬