‫חדשה‬ ‫משפחה‬ ‫הארגון לקידום זכויות המשפחה‬ ‫‪www.newfamily.org.il‬‬ ‫טלפון‪03-5660504 :‬‬ ‫הורות זו זכות‬ ‫מדריך לבניית הורות‬ ‫זכויות וחובות ההורה‪ ,‬הסכמי הורות‪,‬‬ ‫הסכמי הפריה‪ ,‬פונדקאות אימוץ ועוד‬ ‫מסדרת מדריכי‬ ‫ארגון משפחה חדשה‬ ‫‪1‬‬ ‫כתיבה‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫עו”ד אירית רוזנבלום‬ ‫עו”ד דפנה כהן‪-‬סטאו‬ ‫עו”ד גלינה טלנקר‬ ‫עו”ד אביטל ישר רוזנאי‬ ‫אירית רוזנבלום‬ ‫בת‪-‬חן גרינבלט‬ ‫פרסום למל כהן‬ ‫בכל האמור במדריך זה אין כדי לשמש תחליף‬ ‫לייעוץ כלשהו‪ ,‬קל וחומר לייעוץ משפטי‬ ‫ם כל הזכויות שמורות לארגון משפחה חדשה (ע”ר)‬ ‫דברי הקדמה‬ ‫אל קוראינו הנכבדים;‬ ‫אנו שמחים להגיש לכם את המדריך ה‪16-‬‬ ‫בסדרת מדריכי משפחה חדשה‪ ,‬סדרת מדריכים‬ ‫לענייני המשפחה‪ ,‬העוסקת במגוון הזכויות‬ ‫והחובות המאפיינות את התא המשפחתי‬ ‫בישראל‪ .‬במהלך השנים אנו עמלים להקיף‬ ‫את עולם זכויות המשפחה מכל זווית אפשרית‪.‬‬ ‫המשפחה היא היישות המשפטית הדינמית‬ ‫ביותר והיא לובשת ופושטת צורה בהתאם להלכי‬ ‫הרוח והשתנות החברה בה היא מתקיימת‪ .‬אנו‬ ‫עוסקים הן בשאלות משפחתיות פשוטות ביותר‬ ‫כגון נישואין‪ ,‬זוגיות‪ ,‬צוואות‪ ,‬יחסי ממון‪ ,‬ועוד‪ ,‬והן‬ ‫בשאלות מורכבות ביותר המתייחסת לנושאים‬ ‫פילוסופיים כגון הזכות למשפחה‪ ,‬זכות החיים‬ ‫וההמשכיות ועוד‪.‬‬ ‫סדרת המדריכים של ארגון משפחה חדשה‬ ‫מביאה מידע לקורא שאיננו משפטן‪ ,‬בתחומים‬ ‫משפחתיים חדשים וישנים‪ ,‬אשר כל מטרתם‬ ‫ועניינם לעדכן אותו ביחס למצב המשפחה‬ ‫בישראל‪ .‬ארגון משפחה חדשה הוא הארגון‬ ‫היחיד שפיתח אסטרטגיה של פתרונות‪ .‬מעבר‬ ‫להיותנו ארגון חברתי הומאניטארי אשר חרט על‬ ‫דגלו את כיבוד חירויות האדם‪ ,‬אנו גם פועלים‬ ‫להשגת אותן חירויות בפועל‪ .‬ארגוננו רשם לעצמו‬ ‫זכויות בינלאומיות במציאת פתרונות משפטיים‬ ‫להסדרת חיי משפחה חוקיים‪ .‬כך למשל;‬ ‫תעודת הזוגיות המונפקת באמצעותנו‪ ,‬לבני‬ ‫זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף‪ ,‬תעודה‬ ‫המסדירה את מעמדם האזרחי כבני זוג בישראל‪.‬‬ ‫כך גם הצוואה הביולוגית המסדירה את בקשתו‬ ‫האחרונה של אדם להמשיך את מורשתו בדרך של‬ ‫שימוש באיברי הפריון שלו וכך תמצית השורשים‪,‬‬ ‫כתב הזוגיות ועוד‪ .‬במדריך הנוכחי ביקשנו להאיר‬ ‫פן הולך ומתעצם בתחום זכות האדם להיות‬ ‫הורה‪ ,‬זכות המהווה חלק מן האוטונומיה של‬ ‫הפרט והאוטונומיה של המשפחה‪ .‬יישומה של‬ ‫האוטונומיה של המשפחה בא לידי ביטוי בדרך‬ ‫קבלת ההחלטות והאחריות לשאת בתוצאותיהן‪.‬‬ ‫מעמדה החוקתי של המשפחה מטיל על הרשות‬ ‫הציבורית את האחריות שלא להתערב ולא לפגוע‬ ‫בזכות זו אלא לשם הגנתה בלבד‪ .‬הגשמת‬ ‫ההורות היא חלק מן הזכות למשפחה ולעיתים‬ ‫דרכה אינה שוגה בשושנים והיא רצופה קשיים‬ ‫ומכשולים‪ .‬עם זאת בשנים האחרונות נסללו‬ ‫דרכים חדשות המסייעות למי שלא יכלו להביא‬ ‫לעולם ילדים בדרך של הורות טבעית‪ ,‬כגון בסיוע‬ ‫טכנולוגיות רפואיות‪ ,‬פונדקאות ואימוץ‪ .‬על כל‬ ‫אלה ועוד תוכלו לקרוא ולקבל הדרכה במדריך‬ ‫הנוכחי‪.‬‬ ‫המידע המופיע במדריך זה‪ ,‬נערך ונכתב על ידי‬ ‫צוות עורכי הדין של ארגון משפחה חדשה‪ ,‬פרי‬ ‫ניסיוננו המעשי שנצבר מהלך שנות פעילות רבות‬ ‫ומפגש עם מאות אלפי בני משפחה‪.‬‬ ‫תודתי נתונה לכל תומכינו ותורמינו‪ ,‬הודות‬ ‫להם‪ ,‬אנו יכולים להוביל את השינוי החברתי‪,‬‬ ‫למען זכויות המשפחה בישראל‪ ,‬לקרן החדשה‬ ‫לישראל‪ ,‬לקרן ‪ NCJW‬לקרן לוי לאסן ולכל‬ ‫הגופים המוסדות‪ ,‬בתי העסק והאנשים המסורים‬ ‫המהווים אבן יסוד למפעל החברתי של המשפחה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫אירית רוזנבלום‬ ‫מנכ“ל‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪3‬‬ ‫“אני יודעת שזכיתי לאהוב”‬ ‫על הזכות להיות הורה‬ ‫מאת‪ :‬עו”ד אירית רוזנבלום‬ ‫אם יש דבר אחד המשותף לכולנו כבני אדם‬ ‫החיים על כדור הארץ הזה – היא העובדה שכולנו‪,‬‬ ‫נולדנו מתוך מעשה של אהבה‪ .‬גם ילדים שנולדו‬ ‫בזכות טכנולוגיה מתקדמת ולאו דווקא מתוך‬ ‫מעשה האהבה ‪ -‬כולם נוצרו ונולדו מתוך אהבה‪:‬‬ ‫אהבה בין אם לאב‪ ,‬בין אם לאם‪ ,‬בין אב לאב‪,‬‬ ‫אהבה בין בוגר לרך הנולד‪ ,‬אהבה בין חומר הגוף‬ ‫לרוח הנשמה‪ .‬בבסיס ההכרעה להפוך להורה‬ ‫נמצאת האהבה הטהורה לעולם הזה‪ ,‬שלמרות‬ ‫הכול נמצא שוב ושוב ראוי והולם להבאת ילד‬ ‫חדש שיגדל בו ואולי גם ייקח חלק בתהליך של‬ ‫שינויו ושיפורו‪ ,‬למען הדורות הבאים‪.‬‬ ‫הזכות להיות הורה כוללת בתוכה את הזכות‬ ‫לחיים‪ ,‬הזכות לפרטיות ואת הזכות למימוש עצמי‬ ‫והיא נובעת מהיכולת הטבעית שיש לנו לפריון‬ ‫ולהולדה‪ .‬אולם יחד עם זאת‪ ,‬הזכות להורות‬ ‫מצמיחה עבורנו זכויות וחובות משפטיות חדשות‬ ‫שיש ללמוד אותן ולהפנימן בעידן “המשפחה‬ ‫החדשה”‪ .‬כך למשל הזכות להורות אינה‬ ‫מצטמצמת‪ ‬רק להבאת הילדים לעולם אלא‬ ‫מתרחבת גם לזכות ההורה‪ ‬לגדל ולחנך את‪ ‬ילדיו‬ ‫בהתאם‪ ‬לרצונותיו‪ :‬לקבוע את שמו של הילד ואת‬ ‫מקום מגוריו ולהקנות לו חינוך בהתאם לאורחות‬ ‫חייו ומצפונו‪.‬‬ ‫הזכות להיות הורה היא זכות שבצידה גם חובה‪:‬‬ ‫החובה לדאוג לילד‪ ,‬לטובתו ולשלומו הנפשי‬ ‫והפיזי‪ .‬לדאוג לצורכי חינוכו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬הכשרתו‬ ‫לעבודה וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם ופיתוחם‪.‬‬ ‫חובה על ההורה לספק את צורכי מחייתו של‬ ‫‪4‬‬ ‫ילדו; מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים‬ ‫במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו‪ .‬על‬ ‫ההורה חלה החובה למנוע התעללות בילד או‬ ‫חבלה בגופו‪ ,‬ואסור להורה‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬לנטוש‬ ‫את ילדו או להזניחו‪.‬‬ ‫רוב המדינות והחברות בעולם מכירות בהיעדר‬ ‫הזכות המוסרית שלנו למנוע את חווית ההורות‪,‬‬ ‫מכל אדם באשר הוא אדם‪ .‬הכרה זו מבוססת‬ ‫על ההנחה שזכויות וחובות ההורה אינן תלויות‬ ‫במינו‪ ,‬בצבע עורו‪ ,‬דתו או נטיותיו‪ ,‬וכי גם מי שלא‬ ‫בונה את התא המשפחתי שלו “על פי הספר”‬ ‫יכול להיות הורה נפלא‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו אינטרס‬ ‫מדינתי מובהק להגן על הזכות להורות ולדאוג‬ ‫לאושרם של הילדים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ידוע כי סין מנעה את זכות ההורות‬ ‫במשך שנים בשל צפיפות אוכלוסין ואף גרמניה‬ ‫הנאצית הגבילה את זכות ההורות תוך ניסיון‬ ‫לשפר את “טוהר הגנים של הגזע הארי”‪ .‬אפילו‬ ‫בישראל‪ ,‬הנחשבת לגן‪-‬עדן בקנה מידה עולמי‬ ‫בכל הקשור להגנה ולקידום הזכות לפוריות‬ ‫ולהעמדת צאצאים‪ ,‬הוצעה בעבר‪ ,‬בעקבות‬ ‫התגברות מקרי האלימות וההתעללות של הורים‬ ‫כלפי ילדיהם‪ ,‬כי ההורות תותנה בלימוד מסוים‬ ‫ומבחן תפקודי‪ ,‬על פי אותו היגיון העומד מאחורי‬ ‫התנאים החלים על המבקשים לאמץ ילדים‪.‬‬ ‫מהפכת המשפחה החדשה‪ ,‬מתרחשת בעשורים‬ ‫האחרונים בכל העולם המערבי וכבר הגיעה‬ ‫לישראל מזמן‪ .‬מי שמוביל אותה הוא את ואתה‪-‬‬ ‫כי כל אחד מאיתנו הוא חלק ממשפחה‪ :‬נולדנו‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"זה שיש לך ילדים לא הופך אותך להורה‪,‬‬ ‫הורות היא אומנות וגם מקצוע ואנו לומדים‬ ‫ומשתלמים בה מידי יום"‪.‬‬ ‫אירית רוזנבלום‬ ‫מתוך משפחה‪ ,‬אנחנו משתדלים להקים משפחה‪,‬‬ ‫לעיתים “מפרקים” את המשפחה שלנו‪ ,‬ויש מי‬ ‫מאיתנו המבקשים להקים להם משפחה אחרת‬ ‫תחת זו שאבדה‪ .‬במיוחד בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫המקיימת יחסים מורכבים בין הדת למדינה‪ ,‬יש‬ ‫ללמוד לאזן בין המגמה הנפוצה להרחיק‪ ‬את‬ ‫התא המשפחתי‪ ‬במידת האפשר משלטון‬ ‫המשפט והכללים המשפטיים ולהעמיק‪ ‬במידת‬ ‫האפשר את האוטונומיה שלו‪ ,‬לבין הצורך הדחוף‬ ‫בהגנה על התא המשפחתי והתאים המשפחתיים‬ ‫על כל גוניהם ושונותם‪:‬‬ ‫להקמת משפחה ולהולדת ילדים‪ .‬למרות שבירת‬ ‫הקוד המשפחתי הפטריארכאלי ועל אף עליית‬ ‫המודעות לזכויות הילד‪ ,‬יש לזכור כי מבחינה‬ ‫משפטית‪ ,‬ילד איננו יישות עצמאית‪ :‬מצד אחד‬ ‫יש לו זכויות וחובות‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬כיוון שאין לו‬ ‫אוטונומיה שלמה ויכולת קבלת החלטות מלאה‪,‬‬ ‫אי אפשר להתחשב רק ברצונו ולכן בדרך כלל‬ ‫מוצאים את הקרובים לו ביותר‪ ,‬את הוריו‪ ,‬כמי‬ ‫שאחראים לו‪ .‬מבחינת מעמדם המשפטי ילדים‬ ‫הם האוכלוסייה החלשה ביותר בחברה‪ ,‬והדבר‬ ‫מקנה חשיבות אדירה לתפקיד ההורה‪.‬‬ ‫בישראל משפחה קלאסית נורמטיבית היא רק‬ ‫גבר ואישה יהודים הנשואים זה לזו כדת משה‬ ‫וישראל‪ .‬הבעיה המרכזית היא שהגדרה זו אינה‬ ‫מתאימה לכ‪ 42%-‬מהמשפחות בישראל‪ .‬היינו‪,‬‬ ‫כמעט מחצית מהמשפחות בישראל נמצאות‬ ‫מחוץ לקונצנזוס‪ .‬מדובר במשפחות חד הוריות‪,‬‬ ‫חד מיניות‪ ,‬זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים או‬ ‫שלא נישאו כלל‪ ,‬זוגות בני דת שונה‪ ,‬משפחות‬ ‫עובדים זרים‪ ,‬לא יהודים ועוד מיני צירופים של בני‬ ‫זוג שלא יכולים או לא מעוניינים להינשא בטקס‬ ‫הדתי המקובל‪.‬‬ ‫ברור שהחיים עצמם חזקים יותר מכל החוקים‬ ‫והנורמות החברתיות ועל כן‪ ,‬לא מדובר כאן בדיון‬ ‫אידיאולוגי בשאלה מהי משפחה‪ ,‬אלא בהגדרה‬ ‫המשקפת את המציאות שכבר חיה ונושמת‪ .‬צדק‬ ‫השופט מישאל חשין כשקבע‪:‬‬ ‫בחינה כוללת של התאים המשפחתיים המפורטים‬ ‫מציירת דיוקן חדש לגמרי של המשפחה‬ ‫הישראלית הטיפוסית שאחד ממאפייניה‬ ‫המשותפים הוא היותה נזילה יותר‪ ,‬שבירה יותר‪,‬‬ ‫ופחות נוקשה ממבנה המשפחה המסורתי‪ .‬מכאן‬ ‫שיש לבחון מחדש את יסודות הרומנטיקה והרגש‪,‬‬ ‫ההסדר הכלכלי והבחירה החופשית בכל הקשור‬ ‫“משפט הטבע הוא‪ ,‬שילד יגדל בבית אביו ואימו‪:‬‬ ‫הם שיאהבו אותו‪ ,‬הם שיאכילו וישקו אותו‪ ,‬הם‬ ‫שיחנכו אותו‪ ,‬הם שיעמידו אותו על רגליו עד אם‬ ‫גדל והיה לאיש‪ .‬זו זכותם של אב ואם‪ ,‬וזו זכותו של‬ ‫הקטן‪ .‬זכותם זו של אם ושל אב הייתה ונתקיימה‬ ‫לפני היות חוק וחוקה‪ .‬משפט הטבע הוא‪ ,‬המשפט‬ ‫שבלבבנו פנימה‪ .‬וגם אם ייאמרו הדברים בחוק או‬ ‫בחוקה‪ ,‬לא יהיו הם אלא הד ובת‪-‬קול לאותה זכות‬ ‫מן‪-‬הטבע‪ .‬זכות זו מי תהום‪-‬רבה יתנו בה חיים‪ ,‬והם‬ ‫שיקיימו את יער המשפט הצומח עליהם ומשפט‬ ‫המדינה ילך בעקבות משפט הטבע”‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הזכות להיות הורה‬ ‫רותי ונועם סטודנטים צעירים‪ ,‬יוצאים כבר שנתיים‬ ‫ואף חושבים לבנות לעצמם קן משפחתי‪ ,‬בשלהי‬ ‫הקיץ‪ ,‬עשו אהבה וכבר בבוקר למחרת התעורר‬ ‫חשדה של רותי ‪ -‬אולי יש כאן הריון‪ ,‬בו ביום רכשה‬ ‫את ערכת בדיקת ההיריון הביתית ואכן התאמתו‬ ‫הציפיות‪ ,‬הריון ראשון‪ ,‬כך סתם‪ ,‬האומנם ?! רותי‬ ‫חשה מבולבלת‪ ,‬לא מוכנה‪ ,‬ומפוחדת‪ ,‬התקשרה‬ ‫לנועם והכינה אותו לכך שיש אפשרות שהיא‬ ‫בהריון‪ .‬נועם מצידו ניגש לדברים בענייניות רבה‬ ‫והציע שתעשה בדיקה אצל רופא ואז יחליטו‬ ‫מה הם עושים‪ .‬או אז אמר נועם‪ ,‬שזה לא כל‬ ‫כך מתאים להם עכשיו וצריך לחשוב טוב‪ .‬רותי‬ ‫חשה את כובד האחריות עליה‪ ,‬ומייד פנתה לאמה‬ ‫להתייעץ ולקבל תמיכה‪ .‬אמא של רותי‪ ,‬שהיא‬ ‫כבר סבתא ותיקה‪ ,‬כלל לא התכוננה לבשורה‬ ‫שכזו‪ ,‬היא יצאה מגדרה מרוב התרגשות ורותי‬ ‫ידעה‪ ,‬כי הגיעה לחוף מבטחים‪ .‬הקלות העצומה‬ ‫של היכולת להיכנס להיריון‪ ,‬נתפסת על ידי רבים‬ ‫מאיתנו כעניין של מה בכך‪ ,‬ולא היא‪.‬‬ ‫לעומת סיפורה של רותי‪ ,‬סיפורה של רעומה‪,‬‬ ‫הנאבקת כבר שמונה שנים להיכנס להיריון תוך‬ ‫שהיא עוברת טיפולי פריון‪ ,‬נשמע הרבה יותר‬ ‫מורכב‪ .‬חברה עודד נטש אותה במשך הזמן‪,‬‬ ‫משום שלא יכול היה לעמוד יותר במרוץ המטורף‬ ‫שלה אחרי הילד‪ .‬אלו שני סיפורים שונים זה מזה‪,‬‬ ‫עם תוצאה המבקשת להיות דומה‪ .‬כולנו מודעים‬ ‫ומכירים את האפשרות‪ ,‬להתברך ביכולות טבעיות‬ ‫ובריאות‪ ,‬של הבאת ילדים לעולם‪ ,‬כאשר מנגד‬ ‫עקרות‪ ,‬סבל‪ ,‬מאבק באיתני הטבע‪ ,‬חוסם את‬ ‫דרכם של אנשים להורות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בפרק זה‪ ,‬נאיר בפניכם את הצד של הזכות להיות‬ ‫הורה‪ .‬הרגע שאחרי לידתו של אדם‪ ,‬הוא הרגע‬ ‫הדרמטי ביותר של ההורה היולד‪ .‬מה פירוש‬ ‫הדבר להיות הורה ואילו זכויות וחובות עומדות‬ ‫לנו כהורים‪.‬‬ ‫הורות בכלל והורות ביולוגית טבעית‬ ‫ההורות הטבעית‪ ,‬היא הדרך בא אנו מביאים‬ ‫ילדים לעולם‪ ,‬הורות טבעית היא כל הורות אשר‬ ‫בה קיימת התאמה גנטית בין ההורה לילדו‪ .‬על‬ ‫אף שישנן דרכים בהם מסייעת הטכנולוגיה‬ ‫הרפואית להביא ילד לעולם‪ ,‬קיימת גם הורות‬ ‫חוקית ומשפטית‪ ,‬שווה להורות הטבעית‪ ,‬אם היא‬ ‫נעשית בדרך של אימוץ או באמצעות “פונדקאות”‬ ‫התוצאה הסופית היא שאנו הופכים להיות הורים‬ ‫של ילדינו‪ ,‬נושאי מורשתנו‪.‬‬ ‫בכל המקרים הללו חלות עלינו כהורים אותן‬ ‫חובות וזכויות כפי שמובאות ברשימה זו‪.‬‬ ‫הורות היא אפוטרופסות טבעית‬ ‫ההחלטה להיות הורה מסורה לאדם לבדו ועל‬ ‫אף שמדובר בהחלטה משותפת‪ ,‬כיום מאפשרת‬ ‫הטכנולוגיה הרפואית את קבלת ההחלטה להיות‬ ‫הורה‪ ,‬גם לאדם יחיד‪ ,‬כך לגבי אישה המסתייעת‬ ‫בזרע של תורם אנונימי מבנק הזרע‪ ,‬או גבר‬ ‫המסתייע בתרומת ביצית ורחם של פונדקאית‬ ‫(כיום גברים בישראל אינם יכולים לקבל תרומת‬ ‫ביצית או להסתייע בפונדקאית ישראלית ואם הם‬ ‫רוצים לעשות כן‪ ,‬עליהם לעשות זאת בחו”ל)‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬החוק בישראל קובע‪ ,‬כי ההורים‬ ‫הביולוגים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"מי שצריכים ילדים הם הורים גרועים‪,‬‬ ‫מי שרוצים ילדים הם הורים מצויינים"‪.‬‬ ‫סטיבן הרפר‬ ‫ילדיהם הקטינים‪ .‬לצד האפוטרופסות הטבעית‬ ‫קיימת אפוטרופסות משפטית‪.‬‬ ‫אפוטרופסות משפטית מהי‬ ‫ילד שאין לו הורים‪ ,‬או שהוריו אינם מתפקדים‪ ,‬או‬ ‫שהם אינם מסוגלים למלא כלפיו את חובותיהם‬ ‫או שהם נמנעים מלמלא את חובותיהם כהורים‪,‬‬ ‫ללא סיבה ‪ -‬ניתן למנות לו אפוטרופוס‪.‬‬ ‫האפוטרופוס המתמנה לקטין חייב לנהוג לטובת‬ ‫הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים‪.‬‬ ‫האחריות ההורית‬ ‫ההורות מטילה על ההורה חובות כמעט בכל‬ ‫מישורי החיים‪ .‬החוק קובע רשימה של חובות‬ ‫וזכויות בהן מחויב ההורה ואם לא ימלא אותן‬ ‫הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫בכל עניין הנתון לאפוטרופסות‪ ,‬חייבים שני‬ ‫ההורים (כשיש לילד שני הורים רשומים) לפעול‬ ‫תוך הסכמה‪ .‬הסכמתו של אחד מהם לפעולתו‬ ‫של האחר יכולה להינתן מראש או בדיעבד‪.‬‬ ‫ההנחה היסודית היא כי כל אחד מההורים הסכים‬ ‫לפעולת ההורה האחר‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכו‬ ‫של דבר‪.‬‬ ‫בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים‬ ‫לפעול על דעת עצמו‪.‬‬ ‫מי הוא “קטין”‪ -‬קטין הוא מי שטרם מלאו לו‬ ‫‪ 18‬שנה‪.‬‬ ‫זכויות ההורה‪:‬‬ ‫•קביעת שם הילד ‪ -‬ילד מקבל מלידה את שם‬ ‫משפחת הוריו‪ .‬שם פרטי של ילד נקבע אף‬ ‫הוא על ידי הוריו‪.‬‬ ‫•קביעת מקום מגוריו של הילד‪.‬‬ ‫•מתן חינוך לילד‪ ,‬בהתאם לאורחות חייו ומצפונו‪,‬‬ ‫הן בבית והן בחינוך מחוץ לבית כולל רישומו‬ ‫למוסדות החינוך של המדינה‪.‬‬ ‫•זכות ההורה למנוע חקירה או חיפוש על ילדו‬ ‫מטעם גורם כלשהו‪.‬‬ ‫•זכות ההורה למנוע העסקתו של ילדו כנער‪,‬‬ ‫בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫•זכות ההורה להוריש רכושו לילדו‪ ,‬זוהי זכות‬ ‫טבעית על פי חוק‪ ,‬אם לא השאיר אחריו צוואה‬ ‫הקובעת אחרת‪.‬‬ ‫•הזכות לקבוע מי מההורים יחזיק בילד ויגדל‬ ‫אותו במקרה של פרידה‪ ,‬נתונה להורים‪ .‬הסכמה‬ ‫כזו שביניהם‪ ,‬חייבת את אישור בית המשפט‪.‬‬ ‫•הורה יכול לתת הסכמתו למסור את ילדו‬ ‫לאימוץ (ראה פרק אימוץ)‪.‬‬ ‫חובות ההורה‬ ‫•דאגה לטובת הקטין‪ ,‬כדרך שהורים מסורים‬ ‫היו נוהגים‪.‬‬ ‫•חובה על הורה לספק צורכי מחייתו של ילדו‪,‬‬ ‫לדאוג לבריאות ושלמות גופו‪.‬‬ ‫•אסור להורה לנטוש את ילדו‪ .‬הורה הנוטש או‬ ‫משאיר‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬ילד שטרם מלאו לו שנתיים‪,‬‬ ‫ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע‬ ‫בו‪ ,‬צפוי לחמש שנות מאסר‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הזכות להיות הורה‬ ‫•אסור להורה להזניח את ילדו ‪ -‬על ההורה‬ ‫מוטלת חובה לספק לילדו מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬צרכי‬ ‫לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים‪ .‬הורה לילד‬ ‫שטרם מלאו לו ‪ ,14‬שלא ממלא חובתו זו‪ ,‬צפוי‬ ‫למאסר שלוש שנים‪.‬‬ ‫•המציע או נותן תמורה‪ ,‬בעד הרשות להחזיק‬ ‫בילד שלא מלאו לו ‪ 14‬שנים‪ ,‬והמבקש או‬ ‫מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בילד‬ ‫כאמור‪ ,‬צפוי לשלוש שנות מאסר‪.‬‬ ‫•אסור להורה או אפוטרופוס‪ ,‬למסור את ילדו‬ ‫שטרם מלאו לו ‪ 14‬שנים‪ ,‬למי שאינו הורהו או‬ ‫אפוטרופוס שלו‪ ,‬מי שנוהג כך‪ ,‬צפוי לשנתיים‬ ‫מאסר וזאת למעט מסירה מותרת לצורכי‬ ‫אימוץ או על פי צו בית משפט או מטעמים‬ ‫סוציאליים בפיקוח פקיד סעד‪.‬‬ ‫•חובת ההורה לרשום את ילדו למוסד חינוכי‬ ‫החל מגיל ‪ 5‬לפי חוק בישראל‪.‬‬ ‫•על ההורה מוטלת חובה לרשום את ילדו לאחת‬ ‫מקופות החולים בישראל‪ ,‬על מנת להבטיח לו‬ ‫שירותי בריאות ניאותים‪.‬‬ ‫•הורה אחראי לפעולותיו המשפטיות של קטין‬ ‫ונדרשת הסכמתו לביצוען‪.‬‬ ‫ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;‬ ‫•נתינת ערבות;‬ ‫•פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי‪-‬‬ ‫הוריו (כגון רכישת מניות בחברה של ההורים‪,‬‬ ‫מכירת נכס מקרקעין וכדומה) למעט קבלת‬ ‫מתנות‪.‬‬ ‫אסור להורה להמיר את דתו של ילדו (כלומר‬ ‫לשנות דתו של ילד) שינוי דת אפשרי רק אם‬ ‫שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית‬ ‫המשפט‪ ,‬לפי בקשת אחד ההורים‪ ,‬אישר מראש‬ ‫את שינוי הדת‪ .‬בכל מקרה ניתן להמיר דת של‬ ‫ילד רק לדת ההורים או אחד מהם‪.‬‬ ‫מת אחד ההורים‪ ,‬האפוטרופסות תהיה להורה‬ ‫השני באופן טבעי‪.‬‬ ‫הפעולות המחייבות הסכמה של הורה‬ ‫ואישור בית משפט‬ ‫•העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול של נכס או‬ ‫של דירה;‬ ‫•פעולה הרשומה בפנקס המתנהל לפי חוק (כגון‬ ‫רישום בטאבו או רישום רכב במשרד הרישוי);‬ ‫•נתינת מתנות (כגון המכונית המשפחתית‪,‬‬ ‫תכשיטים של אמא וכיוב’) מותר לתת מתנות‬ ‫‪8‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫הורות יחידנית‬ ‫(חד–הורית) מבחירה‬ ‫אלינור רווקה בת ‪ ,38‬נפרדה לפני חודשיים‪ ,‬מרן‬ ‫בן זוגה לחיים בשנתיים האחרונות‪ ,‬עימו תכננה‬ ‫להביא גם ילדים‪ .‬עתה אלינור חוששת שזמנה‬ ‫אוזל ולא תספיק למצוא בן זוג להורות‪ .‬באותו יום‬ ‫נתקלה אלינור בכתבה באינטרנט בה סופר על‬ ‫נשים שהביאו לעולם ילדים באמצעות בנק הזרע‪.‬‬ ‫אחרי שהחליטה שהיא רוצה ילד כך או אחרת‪,‬‬ ‫תוהה אלינור‪ ,‬כיצד תוכל לממש את זכותה להיות‬ ‫אמא‪ ,‬מה יהיה מעמדו המשפטי של הילד‪ ,‬האם‬ ‫תוכל לקבל סיוע מהמדינה?‬ ‫כשרות הילד ‪ -‬נושא ההורות היחידנית‪ ,‬כלומר‬ ‫הורות ללא שותפות פעילה של בן זוג‪ ,‬מעורר‬ ‫לעיתים חששות אצל אלה השוקלים הורות‬ ‫כזאת‪ .‬רבים סבורים בטעות‪ ,‬כי ילד כזה ייחשב‬ ‫לממזר או שיתעורר ספק בדבר השתייכותו‬ ‫הדתית‪ .‬מרבית התפיסות הללו נובעות מחוסר‬ ‫היכרות עם החוק‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬ילד שנולד לאם יהודייה פנויה‪,‬‬ ‫הוא יהודי ואינו נחשב לממזר‪ .‬עם זאת ילד הנולד‬ ‫לאב לא ידוע‪ ,‬כמו ילד שנולד מתורם זרע לא ידוע‪,‬‬ ‫נחשב על פי ההלכה היהודית ל‪-‬שתוקי כלומר‪,‬‬ ‫קיימת שתיקה באשר לזהות אביו‪ .‬שתוקי‪ ,‬אינו‬ ‫כשר לנישואין עד שלא הוכח‪ ,‬כי אביו היה כשר‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש לערוך בירור הלכתי לגבי כשרות אביו‪.‬‬ ‫הורות יחידנית מבחירה ‪ -‬היא הורות של הורה‬ ‫יחיד‪ ,‬המגדל את ילדיו ללא בן זוג‪ ,‬מתוך בחירה‪.‬‬ ‫במקרים רבים אדם בוגר מגיע להחלטה שאיננו‬ ‫רוצה לוותר על חווית ההורות גם כשאין לו בן‬ ‫או בת זוג‪.‬‬ ‫משפחה חד‪-‬הורית ‪ -‬נחשבת רק משפחה‬ ‫העונה על הגדרת החוק‪ .‬חוק משפחות חד‬ ‫הוריות ‪ 1992 -‬קובע ש”הורה יחיד” הוא תושב‬ ‫ישראל אשר בהחזקתו ילד והוא אינו נשוי‪ ,‬ואין לו‬ ‫ידוע בציבור‪ ,‬עם זאת הורה יחיד הוא גם מי שחי‬ ‫בנפרד‪ ,‬שנתיים לפחות‪ ,‬מבן זוג לו הוא נשוי ופתח‬ ‫בהליך חוקי‪ ,‬על מנת להשתחרר מנישואיו‪.‬‬ ‫החוק מעניק הטבות כלכליות למשפחות חד‪-‬‬ ‫הוריות בנושאים ועניינים שונים ובהתאם לגורמים‬ ‫והסיבות שהביאו את ההורה לחיות לבד (כגון;‬ ‫אלמנות‪ ,‬גירושין או בחירה מרצון)‪.‬‬ ‫הטבות כלכליות למשפחות חד הוריות‬ ‫לידה אם נפטרה יולדת בשעת הלידה או בתוך‬ ‫שנה מיום הלידה‪ ,‬הפך האב או מי שמורשה‬ ‫להחזיק בילד‪ ,‬להורה יחיד והוא זכאי לתשלום‬ ‫מהמוסד לביטוח לאומי בעד היילוד‪ ,‬בתנאי‬ ‫שהיולדת הייתה זכאית למענק לידה או לדמי‬ ‫לידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהיה זכאי האלמן או המחזיק בילד‪,‬‬ ‫לקצבה מיוחדת‪ ,‬בעד כל יילוד שנולד באותה‬ ‫לידה ונמצא בישראל‪ .‬כך גם יהיה זכאי האלמן‬ ‫לתגמול מיוחד במקום הקצבה‪ ,‬אם עקב מות‬ ‫בת זוגו נאלץ להפסיק עבודתו‪.‬‬ ‫מענק לימודים לילד‬ ‫המוסד לביטוח לאומי משלם מענק לימודים‬ ‫להורה יחיד ‪ -‬שאין עמו בן זוג או ידוע בציבור‪.‬‬ ‫המענק משולם בתחילת שנת הלימודים לילדים‬ ‫שמלאו להם ‪ 6‬שנים וטרם מלאו להם ‪ 14‬שנים‪.‬‬ ‫על מנת לקבל את המענק יש לפנות לביטוח‬ ‫לאומי ולהגיש תביעה למענק‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪9‬‬ ‫"לפני שהיו לי ילדים היו לי שש תיאוריות‬ ‫על גידול ילדים; עכשיו יש לי שישה ילדים‬ ‫ואף לא תיאוריה אחת"‪.‬‬ ‫ג’ון וילמוט‬ ‫גמלת הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה‬ ‫הורה יחיד שאין בידו להבטיח לעצמו ולילדו‬ ‫הכנסה כדי מחיה והוא אינו זכאי לתשלום על פי‬ ‫חוק אחר‪ ,‬יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה‬ ‫אם הכנסתו פחותה מההכנסה המינימאלית‬ ‫הנדרשת למחיה‪ .‬גמלת השלמת הכנסה ‪-‬‬ ‫אף היא תוספת הכנסה לזכאים והיא משולמת‬ ‫כתוספת להכנסה למי שמקבל שכר ממקורות‬ ‫אחרים‪ ,‬אולם שכרו זה נמוך משכר המינימום‪.‬‬ ‫גביית דמי מזונות‬ ‫“חוק המזונות“ נועד לסייע לאישה ולילד שיש‬ ‫בידם פסק דין לתשלום מזונות‪ ,‬והם אינם מקבלים‬ ‫את התשלום מן האב החייב במזונותיהם‪ .‬במקרים‬ ‫אלו‪ ,‬יוכלו לעשות זאת האם וילדיה‪ ,‬באמצעות‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ .‬התשלום עבור כל ילד יהיה‬ ‫עד מלאת לו ‪ 18‬שנה‪ .‬הזכאות לדמי המזונות‬ ‫כפופה למבחן ההכנסות‪.‬‬ ‫שיקום מקצועי‬ ‫אלמנות ואלמנים זכאים נוסף על הגמלאות‪ ,‬גם‬ ‫לשיקום מקצועי שנועד לכוון ולהכשיר אותם‬ ‫להיקלט בשוק העבודה‪.‬‬ ‫פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי‬ ‫משפחות חד הוריות שמקבלות קצבה מן הביטוח‬ ‫הלאומי‪ ,‬או תגמול ממשרד הביטחון‪ ,‬או תגמול‬ ‫על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ואין להן הכנסות‬ ‫מעבודה או הכנסות אחרות‪ ,‬פטורות מתשלום‬ ‫דמי ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫זכויות מטעם שירותי הרווחה למשפחות‬ ‫חד הוריות‬ ‫קדימות ברישום ובתשלום למעונות יום‪ ,‬כפופה‬ ‫למבחן הכנסה‪ .‬מסלול מיוחד לאימוץ ילדים‪,‬‬ ‫סיוע בהכשרה מקצועית‪ ,‬שירות ייעוץ לאזרח‬ ‫(שיל)‪ ,‬קבלת שירותי רווחה ברשויות המקומיות‬ ‫כולל טיפול אישי ומשפחתי‪ ,‬פעילות קבוצתית‬ ‫בקהילה‪ ,‬פעילות קבוצתית בסדנאות מחוץ‬ ‫לקהילה‪ ,‬מרכזים למשפחות חד הוריות‪.‬‬ ‫זכויות במס הכנסה תוספת נקודת זיכוי‬ ‫במס להורה יחיד עובד (בנוסף לנקודות זיכוי‬ ‫המגיעות לו)‪.‬‬ ‫זכויות בשיכון ודיור סיוע בדיור ושיכון למשפחות‬ ‫חד הוריות חסרות דירה‪.‬‬ ‫משרד החינוך מתן סיוע‪ ,‬מטעם בית הספר‪,‬‬ ‫למשפחות חד הוריות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫משרד הביטחון מסייע למשפחות שאיבדו את‬ ‫יקיריהן והפכו למשפחות חד הוריות בכל נושא‬ ‫ההנצחה וסיוע נפשי ורגשי וכן קבלת תגמולים‪.‬‬ ‫עיריות ורשויות מקומיות ‪ -‬מתן הנחה עד ‪80%‬‬ ‫בתשלומי הארנונה‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬הורה יחיד החי עם בן זוג גם אם‬ ‫לא נשוי לו‪ ,‬אינו זכאי להטבות הנובעות מכוח‬ ‫החוק והוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק במידה‬ ‫ויסתיר מידע זה‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫הורות משותפת‬ ‫הורות משותפת‪ ,‬היא מושג חדש שאנו מקיימים‬ ‫הלכה למעשה בחברה הישראלית‪ ,‬כמו גם בעולם‬ ‫כולו‪ .‬הכוונה היא למערכת יחסים עניינית בין גבר‬ ‫ואישה שהם הורים ביולוגיים לילד משותף‪ ,‬אולם‬ ‫אין הם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית‬ ‫משותף‪ .‬עם זאת שני ההורים הביולוגיים ולעיתים‬ ‫בני זוגם (באחריות מופחתת) נוטלים על עצמם‬ ‫אחריות מלאה על ילדם המשותף‪ ,‬כדרכו של‬ ‫כל הורה‪.‬‬ ‫שני הורים איש ואישה שאינם חיים יחד כבני‬ ‫זוג‬ ‫מיכל‪ ,‬רווקה בת ‪ ,38‬שעשתה קריירה מקצועית‬ ‫מסחררת‪ ,‬חשה בתקופה האחרונה‪ ,‬החמצה‬ ‫מסוימת‪ ,‬שלא הקדישה זמן לחיפוש אחר בן‬ ‫זוג ובניית משפחה‪ .‬היא נוהגת לעבוד ‪ 18‬שעות‬ ‫ביום ללא לאות‪ ,‬ללא ויתורים‪ ,‬תוך חיפוש אחר‬ ‫השלמות‪ .‬אבל עכשיו באמצע החיים‪ ,‬היא חושבת‬ ‫שיש לה מעמד כלכלי איתן‪ ,‬חברים וידידים והיא‬ ‫בשלה להביא ילד לעולם‪ .‬בביקורה האחרון אצל‬ ‫רופא הנשים‪ ,‬העלתה בפני רופאה את רצונה‬ ‫להרות והרופא מאוד עודד אותה‪ ,‬הוא הציע לה‬ ‫כמה אפשרויות‪ ,‬ביניהן‪ ,‬גם האפשרות שנראתה‬ ‫לה טבעית ביותר‪ ,‬אף שאיננה קשורה בהכרח‬ ‫במרפאת הרופא‪ .‬היא חושבת שתוכל למצוא‬ ‫שותף כמוה‪ ,‬שיהיה מוכן להיות חלק מיצירה‬ ‫של משפחה חדשה‪ ,‬מבלי שיתחייב מצד אחד‬ ‫להיות לה בן זוג‪ ,‬אבל מצד שני הוא בהחלט מוכן‬ ‫להתחייב להיות אב למופת‪.‬‬ ‫מיכל מאמינה בגישתו של ארווין יאלום סופר‬ ‫ופסיכיאטר יהודי אמריקאי הדוגל בגישת הטיפול‬ ‫האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬בה מודגשות השאלות‬ ‫הקיומיות על אודות מהות האדם‪ ,‬משמעות חייו‪,‬‬ ‫והתמודדותו איתם‪ .‬יאלום עושה אבחנה בין שלוש‬ ‫מערכות קיומיות; יחסים בין בני זוג או חברים‪,‬‬ ‫יחסי אהבה ויחסי מין‪ ,‬אלה הם שלושה עולמות‬ ‫שונים וניתן לחלוק כל אחד מהם עם שותף אחר‪.‬‬ ‫זוהי תפיסת עולמה של מיכל וכאשר פגשה את‬ ‫דני בארגון משפחה חדשה‪ ,‬ראתה בו שותף‬ ‫להורות‪ ,‬לילד משותף שיביאו לעולם‪.‬‬ ‫ההחלטה להיות הורה‬ ‫ההחלטה להיות הורה היא החלטה עצמאית‪,‬‬ ‫ואיננה קשורה בהכרח‪ ,‬בבניית קשר זוגי ובוודאי‬ ‫שלא מחייבת יחסי אהבה עם ההורה האחר‪.‬‬ ‫הסטאטוס של הורה מבחירה נוצר מתוך החלטה‬ ‫מודעת ומתוכננת מראש‪ .‬איש ואישה שאינם חיים‬ ‫יחד כבני זוג‪ ,‬ויש להם מטרה משותפת‪ ,‬להיות‬ ‫הורים לילד‪ .‬מדובר במבנה משפחתי בו ישנם‪,‬‬ ‫שני הורים ושני בתים‪.‬‬ ‫מציאת שותף להורות‬ ‫ניתן לפנות לארגונים המסייעים ביצירת “שידוך”‬ ‫בין שותפים אפשריים להורות‪ ,‬וכן להיעזר באתרי‬ ‫אינטרנט המוקדשים למטרה זו (ראה אתר‬ ‫האינטרנט של ארגון משפחה חדשה)‪.‬‬ ‫אתגרים העומדים בפני שותפים להורות‬ ‫לכל אחד מאיתנו השקפת עולם משלו לגבי‬ ‫האופן שבו צריך לגדל ילדים ולדאוג להם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בין שני אנשים שאינם מקיימים קשר זוגי‪ ,‬ואולי‬ ‫אף אינם מכירים היטב אחד את השני‪ ,‬עלולות‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הורות משותפת‬ ‫להתעורר מחלוקות בנוגע להורות המשותפת‪.‬‬ ‫עובדה זו עלולה להוות מכשול בדרך להורות‬ ‫וקרקע פורייה לעימותים עתידיים‪.‬‬ ‫על מנת לוודא שהאדם שבו בחרנו להיות שותפנו‬ ‫להורות‪ ,‬הוא אכן השותף הנכון‪ ,‬חיוני לבנות הסכם‬ ‫הורות‪.‬‬ ‫הסכם להורות משותפת‬ ‫חשיבות ההסכמות בין הורים‪ ,‬בקשר להולדת‬ ‫ילדם וגידולו‪ ,‬היא בראש וראשונה לטובת הילד‪,‬‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬עלול הילד להיות קורבן לאי הבנות‬ ‫ואי ההסכמות בין הוריו‪ ,‬גם אם כוונות ההורים‪,‬‬ ‫היו תמיד טובות‪ .‬הורות‪ ,‬היא משימה שלא ניתן‬ ‫להשתחרר ממנה‪ ,‬לכן‪ ,‬חשוב שתהיה מודעת‪,‬‬ ‫רצונית ועניינית ועל מנת למנוע מחלוקות‪,‬‬ ‫מאד רצוי להסכים על יסודות התנהלותה בדרך‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬ההסכמות חשוב שתחולנה החל‬ ‫משלב ההיריון והלידה ועד הגיע הילד לגיל בגרות‪.‬‬ ‫הסכם להורות משותפת מחייב את אישורו של‬ ‫בית משפט‪ .‬הסכם הורות הוא הסכם מקצועי‬ ‫המחייב מפגש בין עורך הדין וההורים ורצוי‪ ,‬כי‬ ‫יתקיים כבר בשלב ההחלטה להביא ילד‪.‬‬ ‫מה כולל הסכם הורות משותפת‬ ‫לפני היריון ומהלך ההיריון ההורות המשותפת‬ ‫מתחילה לפני הולדת הילד המשותף‪ .‬במסגרת‬ ‫הסכם הורות ניתן לקבוע הסדרים ביחס לשלבים‬ ‫שלפני הכניסה להיריון ומהלכו‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫ניתן לקבוע את חובתם של ההורים לבצע את‬ ‫כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות טרם הכניסה‬ ‫להיריון ובמהלכו‪ ,‬לדווח לצד השני על תוצאותיהן‪,‬‬ ‫ולחלוק בהוצאות כל הבדיקות הרפואיות‬ ‫‪12‬‬ ‫הנדרשות במהלך ההיריון‪.‬‬ ‫בהסכם ניתן להתייחס גם לשאלה הקשה‪,‬‬ ‫מה יחליטו ההורים המיועדים אם יתגלה פגם‬ ‫בהתפתחות העובר‪ ,‬ואף ניתן לקבוע מנגנוני‬ ‫החלטה לעניין ביצוע הפלה במקרים כאלה‪ .‬חשוב‬ ‫לציין‪ ,‬כי הוראה בהסכם הורות משותפת הקובעת‬ ‫שבני הזוג יחליטו במשותף על ביצוע הפלה‪ ,‬כוחה‬ ‫יפה אך ורק לשם הוכחת כוונתם של ההורים‬ ‫בעת חתימת ההסכם‪ .‬אך מאחר והאישה היא‬ ‫האחראית הבלעדית על גופה עד לשלב הלידה‪,‬‬ ‫הרי שההחלטה הסופית תמיד מצויה בידיה‪.‬‬ ‫שם הילד ההורים יכולים לקבוע במסגרת ההסכם‬ ‫גם את שמו הפרטי של הילד ואת שם משפחתו‪.‬‬ ‫ילד שהוריו לא נשואים‪ ,‬נושא את שם משפחתה‬ ‫של אמו‪ ,‬אלא אם הוריו מעוניינים שיישא רק את‬ ‫שם משפחתו של אביו או שם משפחה של האם‬ ‫והאב במשולב‪.‬‬ ‫הצהרת אבהות כאשר נולד ילד לאישה נשואה‬ ‫מגבר שאינו בעלה‪ ,‬אזי בעלה של האם (שאינו‬ ‫אבי הילד) נרשם באופן אוטומטי כאביו של הילד‪,‬‬ ‫בין אם ירצו בכך ההורים ובין אם לא‪ .‬כאשר נולד‬ ‫ילד להורים אשר אינם נשואים זה לזו‪ ,‬עליהם‬ ‫להצהיר על זהות האב טרם רישומו של האב‬ ‫כאבי התינוק בתעודת הלידה של הילד וביתר‬ ‫המסמכים הרשמיים‪ .‬במסגרת הסכם ההורות‬ ‫יתחייבו שני ההורים להצהיר‪ ,‬לאחר הולדת הילד‪,‬‬ ‫על זהות אביו‪.‬‬ ‫משמורת והסדרי הראייה על פי החוק‪ ,‬שני‬ ‫הוריו הרשומים של ילד הם האפוטרופוסים‬ ‫החוקיים שלו‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"הדבר הכי חשוב שאבא יכול לעשות‬ ‫בשביל הילדים שלו‪,‬‬ ‫הוא לאהוב את אמא שלהם"‪.‬‬ ‫תיאודור הסבורג‬ ‫על אף העובדה כי האחריות החוקית היא‬ ‫משותפת‪ ,‬כאשר מדובר בהורים שאינם חיים יחד‪,‬‬ ‫ביתו של הורה אחד מהווה את ביתו המרכזי של‬ ‫הילד‪ .‬הורה זה מכונה “הורה משמורן”‪ .‬להורה‬ ‫השני נקבעים “הסדרי ראייה” – כלומר מספר‬ ‫פעמים במהלך תקופה (שבוע‪ ,‬חודש‪ ,‬שנה) בהן‬ ‫הילד נמצא בחזקתו ובטיפולו של אותו הורה‪.‬‬ ‫באמצעות ההסכם קובעים ההורים לעתיד‪ ,‬מי‬ ‫מהם יקבל את המשמורת על הילד‪ ,‬ואלו הסדרי‬ ‫ראייה ייקבעו להורה השני‪.‬‬ ‫“משמורת משותפת” הסדר שקובע כי‪ ,‬לילד‬ ‫יש שני בתים‪ ,‬באחד הוא גר עם הורה אחד ובשני‬ ‫עם ההורה השני‪ ,‬והוא מתגורר בשני הבתים‬ ‫לסירוגין‪ .‬מחקרים מצאו‪ ,‬שיש לבחון כל מקרה‬ ‫לגופו‪ ,‬על מנת לאמוד את התאמתו של הילד‬ ‫והתאמת ההורים להסדר כזה‪.‬‬ ‫היות והסכם ההורות מעצב את הורותם‬ ‫המשותפת של השותפים מהרגע הראשון ועד‬ ‫לבגרותו של הילד‪ ,‬ניתן לקבוע הסדרים שונים‪,‬‬ ‫בהתאם לגילו ולהתפתחותו של הילד‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫יתכן וההורים יעצבו הסדרי ראייה שונים לילד‬ ‫בגיל חצי שנה לעומת ההסדרים שיחולו כאשר‬ ‫יגיע הילד לגיל תשע‪ .‬סוגיית המשמרות והסדרי‬ ‫הראייה היא סוגיה מרכזית מאוד בהסכם ההורות‪,‬‬ ‫על כן‪ ,‬חשוב לעצב הסדרים שיתאמו לאורח‬ ‫חייהם של ההורים והילד‪.‬‬ ‫חינוך הילד באמצעות ההסכם יכולים ההורים‬ ‫להגדיר את העקרונות הבסיסיים לאורם חשוב‬ ‫להם לחנך את ילדם המשותף‪ ,‬כגון זרם חינוכי‬ ‫בו ילמד (ממלכתי‪ ,‬דמוקרטי‪ ,‬ממלכתי דתי ועוד)‬ ‫מחויבותם של ההורים להתייעץ אחד עם השני‬ ‫טרם קבלת החלטות ועוד‪.‬‬ ‫מזונות הילד כלל הוצאות גידול הילד‪ ,‬החל‬ ‫במזונו ולבושו‪ ,‬שכר לימוד לגן ולבית הספר‪,‬‬ ‫שיעורים פרטיים‪ ,‬חוגים‪ ,‬הוצאות רפואיות‪,‬‬ ‫צעצועים ומשחקים‪ ,‬ועד לכיסוי הוצאות מגוריו‬ ‫של הילד הכוללות את חלקו של הילד בשכר‬ ‫הדירה ובחשבונות השוטפים‪ .‬באמצעות‬ ‫ההסכם מסדירים ההורים את סכומי המזונות‬ ‫אשר יועברו לצורך גידולו של הילד ובוחרים‬ ‫את המנגנון המתאים להם ביותר לצורך‬ ‫העברת הסכומים ודאגה לרווחתו של הילד‪.‬‬ ‫תוקפו המשפטי של הסכם ההורות‬ ‫יש לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה‪ ,‬לאחר הולדת הילד‪ ,‬בית המשפט יבחן‬ ‫את ההסכם‪ ,‬על מנת לתת לו תוקף מחייב של‬ ‫פסק דין‪.‬‬ ‫על אף העובדה כי את ההסכם ניתן לאשר רק‬ ‫לאחר הולדת הילד‪ ,‬חשוב לערוך את ההסכם טרם‬ ‫ההיריון‪ ,‬על מנת לוודא כי השותף הנבחר הוא אכן‬ ‫השותף הנכון לצורך כינון ההורות המשותפת‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬הסכם הורות משותפת‪ ,‬חייב‬ ‫להכיל את ההסכמות היסודיות ביותר וכל מה‬ ‫שהוא מעבר לכך‪ ,‬הוא עניין של רצון טוב‪ .‬אולם‬ ‫ברגע שההורים אישרו את ההסכם בבית משפט‪,‬‬ ‫הם מחויבים לו ואינם יכולים להפר אותו‪ .‬אם יפר‬ ‫מי מהם את ההסכם‪ ,‬יוכל ההורה האחד להגיש‬ ‫תביעה נגד האחר ולזכות בסעדים הקבועים בחוק‬ ‫למימוש ההסכמות‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מניעת הורות לפני שנוצרה‬ ‫לעיתים‪ ,‬עוד בטרם הפך אדם להורה‪ ,‬שלא‬ ‫מרצונו‪ ,‬הוא מבקש למנוע את הורותו הצפויה‪.‬‬ ‫כיצד יכול אדם למנוע את ההורות ואת עצם‬ ‫לידתו של ילד צפוי‪.‬‬ ‫הפסקת היריון ‪“ -‬הפלה מלאכותית”‬ ‫הפסקת היריון היא “הפלה” של העובר לפני לידתו‪.‬‬ ‫בישראל קובע החוק את התנאים להפסקת היריון‬ ‫וכל מי שאינו עומד בתנאי החוק‪ ,‬עובר עבירה‬ ‫פלילית‪ .‬ההחלטה להפסיק את ההיריון היא‬ ‫החלטה של האישה בלבד‪ ,‬או של מי שמטפל‬ ‫בה או אחראי לה‪ ,‬היא איננה לוקחת בחשבון את‬ ‫רצונו של הגבר‪ ,‬אין הוא יכול להשפיע על שיקולי‬ ‫הפסקת ההיריון או המשכו‪.‬‬ ‫הפסקת ההיריון תיתכן בכל אחד מן השלבים‬ ‫הבאים של התפתחותו‪:‬‬ ‫“היום שאחרי” ‪ -‬ניתן להפסיק היריון מייד‬ ‫לאחר שהוא נוצר‪ ,‬במקרה בו חשה האישה כי‬ ‫נכנסה להיריון בלתי רצוי‪ ,‬עוד לפני שההיריון‬ ‫יתחיל להתפתח‪ ,‬היא תוכל להפסיקו באמצעות‬ ‫גלולה למניעת התפתחות ההיריון‪ .‬הגלולה היא‬ ‫טיפול בטוח ויעיל למניעת הריון שנוצר בעקבות‬ ‫מגע מיני ללא אמצעי מניעה או שימוש באמצעי‬ ‫מניעה לא תקין‪ .‬השימוש ב“גלולת היום שאחרי”‬ ‫מאפשר מניעת הריון בשלב המוקדם ביותר שלו‪,‬‬ ‫ללא התערבות פולשנית וללא צורך בהפסקת‬ ‫הריון בשלבים מתקדמים יותר‪ .‬הגלולה פועלת טוב‬ ‫יותר ככל שהיא נלקחת מוקדם יותר‪ .‬ולא יאוחר‬ ‫מ‪ 72-‬שעות לאחר המגע המיני‪ .‬הגלול ניתנת‬ ‫לרכישה ללא מרשם רופא‪ ,‬היא איננה מחייבת‬ ‫פנייה לבית משפט או קבלת אישור; מבן הזוג‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ההורים‪ ,‬רופא או שופט על מנת לעשות בה שימוש‪.‬‬ ‫בשליש הראשון של ההיריון ‪ -‬הפסקת היריון‬ ‫כירורגית‪ ,‬פעולה הידועה גם בשם גרידה‪ ,‬היא‬ ‫אחת השיטות להפסקת היריון‪ ,‬המבוצעת בדרך‬ ‫כלל במקרים בהם גיל ההיריון אינו עולה על ‪12‬‬ ‫שבועות‪ .‬הפעולה נעשית בחדר ניתוח בהרדמה‬ ‫כללית ונמשכת כ‪ 15-10-‬דקות‪.‬‬ ‫הפסקת היריון מותרת בחוק‪ ,‬רק אם התקיים‬ ‫אחד מן המקרים הבאים ‪:‬‬ ‫•הרצון לסיים את ההיריון הנובע מאונס או גילוי‬ ‫עריות‪.‬‬ ‫•מומים מולדים שהתגלו בעובר‪.‬‬ ‫•היריון שיש בו סכנה לבריאות האם או לחייה‪.‬‬ ‫•היריון מחוץ לנישואין או שהאישה למטה‬ ‫מגיל ‪.18‬‬ ‫הפסקת הריון מאוחרת ‪ -‬על‪-‬פי החוק אין לבצע‬ ‫הפסקת הריון לאחר השבוע ה‪ 24-‬להריון‪ ,‬מאחר‬ ‫ובזמן זה מוגדר העובר כבר‪-‬חיים‪ ,‬אלא במקרה‬ ‫בו אובחן אצל העובר מום עוברי‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬ניתן היה להפסיק היריון גם בשל קשיים‬ ‫כלכליים או חברתיים שאינם מאפשרים‬ ‫הולדת ילד‪ ,‬החוק שונה והסעיף שאיפשר‬ ‫הפלות מטעמים סוציאליים‪ ,‬המכונה “הסעיף‬ ‫הסוציאלי” ‪ -‬בוטל‪.‬‬ ‫מימון הפסקת ההיריון‬ ‫הפסקת היריון על פי חוק‪ ,‬ממומנת בחלקה על ידי‬ ‫המדינה‪ .‬מימון המדינה יהיה מלא‪ ,‬במקרים בהם‬ ‫האישה היא למטה מגיל ‪ ,18‬הוולד עלול להיות‬ ‫בעל מום רפואי או נפשי‪ ,‬המשך ההיריון עלול‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"הבעיה עם ילדים היא‬ ‫שהם בלתי ניתנים להחזרה"‪.‬‬ ‫קוונטין קריספ‬ ‫לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני‬ ‫או נפשי‪ .‬חיילת שנכנסה להריון בזמן שירותה‬ ‫הצבאי‪ ,‬תקבל מימון של הצבא להפסקת הריון‬ ‫אחת‪ ,‬בשאר המקרים‪ ,‬תישא החיילת בעצמה‬ ‫בהוצאות‪ ,‬מאחר והיא איננה כלולה בקריטריונים‬ ‫של סל הבריאות‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬כיום‪ ,‬ישנם ביטוחי בריאות פרטיים‬ ‫שונים הכוללים גם השתתפות בהפסקת הריון‪.‬‬ ‫למי פונים להפסקת היריון‬ ‫הפנייה להפסקת הריון‪ ,‬היא בדרך של בקשה‬ ‫לאחת הוועדות להפסקת היריון‪ ,‬הסמוכות לבתי‬ ‫החולים בארץ‪ ,‬לוועדות אלו הוענקה הסמכות‬ ‫לאשר הפסקת הריון‪ .‬הפניה יכולה להיות ללא‬ ‫תלות במקום המגורים של האישה‪ .‬הפנייה‬ ‫לוועדה כרוכה בתשלום אגרה‪ ,‬למעט קטינות‬ ‫וחיילות הפטורות מתשלום זה‪.‬‬ ‫אבהות מכורח ‪ -‬גניבת זרע‬ ‫לרונית הייתה אהבה‪ ,‬נחום‪ ,‬גבר נשוי עמו‬ ‫פלרטטה מהלך ‪ 10‬שנים עד שנפטר‪ .‬במהלך‬ ‫השנים‪ ,‬אף שלא בידיעתו‪ ,‬הרתה לו רונית‪,‬‬ ‫פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה ביצעה הפלה‪ ,‬אולם‬ ‫בפעם השנייה‪ ,‬החליטה לשאת את ההיריון‬ ‫וילדה את שחר‪ .‬אף פעם לא סיפרה לשחר מי‬ ‫הוא אביה ולאביה לא סיפרה שיש לו בת‪ .‬לימים‪,‬‬ ‫חלה נחום ונפטר ממחלה קשה‪ .‬כשבגרה שחר‬ ‫היא רצתה לדעת את זהות אביה‪ ,‬רונית החליטה‬ ‫להיעתר לבקשת הילדה ופנתה לבית משפט‬ ‫על מנת לאפשר לה‪ ,‬לבצע בדיקת סווג רקמות‬ ‫באמצעות‪ ,‬חלקי לבוש שנותרו בידיה מאותם‬ ‫ימים בה התרועעה עם נחום‪ .‬בית המשפט נעתר‬ ‫לבקשה והאבהות הוכחה‪ .‬שחר הפכה לביתו‬ ‫הרשמית של נחום‪ ,‬עשר שנים לאחר מותו‪ .‬אז‬ ‫החל גם הקרב הגדול על ירושתו‪ ,‬בסופו הוכרע‪,‬‬ ‫כי שחר זכאית לחלק שווה בירושתו‪ .‬אשתו של‬ ‫נחום ושלושת בנותיהם המשותפות‪ ,‬נאלצו לקבל‬ ‫שותפה חדשה לחייהן‪.‬‬ ‫גברים רבים‪ ,‬המקיימים יחסי מין עם נשים‪,‬‬ ‫סבורים לתומם‪ ,‬כי עשו זאת‪ ,‬מבלי להסתכן‬ ‫בכך שהאישה תיכנס להיריון‪ .‬ביטחונם נובע‬ ‫לעיתים משום ששותפתם למעשה הבטיחה‬ ‫להם שהיא משתמשת באמצעי מניעה (אך‬ ‫לא השתמשה בפועל) ובמקרים אחרים‪ ,‬משום‬ ‫שסברו שהם מוגנים‪ ,‬מאחר והשתמשו בקונדום‬ ‫(אלא שהקונדום לא היה תקין)‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬החוק איננו מכיר באפשרות של‬ ‫“גניבת זרע” וזוהי איננה עבירה על פי חוק‪ .‬גניבת‬ ‫זרע היא לא יותר מאשר מונח רגשי‪ ,‬חברתי‬ ‫המתאר מצב‪ ‬של גבר שאישה הרתה מזרעו‪,‬‬ ‫בניגוד להסכמתו או לידיעתו ובניגוד לרצונו‪.‬‬ ‫על פי תפיסת השיטה המשפטית בארץ‪ ,‬גבר‬ ‫המקיים יחסי מין עם אישה צריך להיות ער לכך‪,‬‬ ‫כי בעשותו כן‪ ,‬הוא נוטל על עצמו אחריות לכל‬ ‫תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיום‬ ‫יחסי מין‪ .‬היריון – הינה תוצאה טבעית של יחסי מין‬ ‫בלתי מוגנים‪ ,‬ועל כן גבר המקיים יחסי מין‪ ,‬צריך‬ ‫להביא בחשבון אפשרות סבירה שדבר זה יקרה‪.‬‬ ‫זוהי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפני‬ ‫שנים רבות ולא שונתה עד כה‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מניעת הורות לפני שנוצרה‬ ‫גבר שלא התכוון להכניס אישה להריון‪ ,‬אולם‬ ‫הסתבר כי האישה בכל זאת בהיריון‪ ,‬חייב בחובות‬ ‫הוריות מלאות כלפי הילד שייוולד‪.‬‬ ‫הגבר יחויב במזונות הילד שייוולד‪ ,‬כאשר אין‬ ‫כל חשיבות‪ ,‬לנסיבות בהן נוצר הילד‪ ,‬גם אם‬ ‫האישה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו‬ ‫פח במכוון‪.‬‬ ‫גבר גם אינו רשאי לכפות על האישה לבצע או לא‬ ‫לבצע הפסקת הריון (הפלה מלאכותית) ‪.‬‬ ‫התגוננות משפטית מפני גניבת זרע‬ ‫אין כל אפשרות להתגונן מפני גניבת זרע‪ ,‬גם‬ ‫לא להתלונן על כך במשטרה‪ .‬גבר הסבור שרימו‬ ‫אותו‪ ,‬יוכל עם זאת‪ ,‬להגיש תביעת נזיקין או‬ ‫תביעה על הפרת חוזה בלתי כתוב‪ .‬אם הסכים‬ ‫הגבר קודם לכן עם האישה שעמה קיים יחסי‬ ‫אישות‪ ,‬שבכל מקרה‪ ,‬אין הם מעוניינים שיווצר‬ ‫היריון מיחסים אלו‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬רשאי הגבר‬ ‫הניזוק לטעון כי‪ ,‬האישה עמה קיים יחסי מין‪,‬‬ ‫שיקרה וסיפרה לו שהיא משתמשת באמצעי‬ ‫מניעה ואין סיכוי מבחינתה‪ ,‬להיווצרות היריון‪ .‬נטל‬ ‫ההוכחה שהאישה רימתה את הגבר‪ ,‬מוטל על‬ ‫הגבר‪ .‬הקושי בהוכחת האמת‪ ,‬נובע מכך‪ ,‬שמדובר‬ ‫במערכת סגורה בין גבר לאישה ובדרך כלל אין‬ ‫שותפים לשיחות האינטימיות ביניהם‪ .‬גם אם‬ ‫תוכח טענתו של גבר כי האישה התחייבה בפניו‪,‬‬ ‫כי אין כל סיכוי שתהרה‪ ,‬אין לכך כל השפעה על‬ ‫חובתו ואחריותו כאב כלפי ילדו‪ ,‬הן באשר למזונות‬ ‫הילד והן בנוגע להכרה באבהותו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬אחריות הגבר להיות הורה לילדו‪,‬‬ ‫שנולד לו‪ ,‬גם אם לא התכוון להיות הורה‪ ,‬היא‬ ‫אחריות הורית מלאה‪ .‬אין הוא יכול להתחמק מן‬ ‫החובה לדאוג למזונותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אותו ילד יירש‬ ‫את רכושו בבוא היום אלא אם יכתוב האב צוואה‬ ‫מפורשת בה הוא מדיר את הילד מרכושו‪ .‬ואם‬ ‫לאדם יש ילדים נוספים או משפחה פורמאלית‬ ‫עמה הוא חי‪ ,‬כדאי שידע משמעות זו וידע כיצד‬ ‫לחלק את רכושו‪.‬‬ ‫אמהות מכורח ‪ -‬נשים בהריון מחוץ‬ ‫לנישואין‬ ‫ישנן נשים שנכנסו להיריון מתוך אונס‪ ,‬גילוי עריות‪,‬‬ ‫הזנחה וחוסר מודעות שהביאו לגילוי מאוחר של‬ ‫ההיריון‪ ,‬בכל המקרים הללו נדרשת הכנה מיוחדת‬ ‫לקראת הלידה או ההורות האפשרית‪ .‬במקרים‬ ‫אלו משרד העבודה והרווחה מעניק סיוע לנשים‬ ‫לא נשואות המצויות בשלבי הריון שונים או סמוך‬ ‫לאחר הלידה‪.‬‬ ‫בנסיבות אלו‪ ,‬עומדת לאישה‪ ,‬היולדת המיועדת‪,‬‬ ‫האפשרות למסור את הילד לאימוץ לאחר לידתו‪.‬‬ ‫עם זאת מחייב החוק לנהוג על פי הכללים‪ .‬אין‬ ‫אישה יכולה ללדת ילד ולנטוש אותו לאחר לידתו‬ ‫זוהי עבירה פלילית‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫הורות חד מגדרית ‪-‬‬ ‫זוג הורים מאותו מין‬ ‫כיום מתקיימות בישראל יחידות משפחתיות‬ ‫של בני זוג מאותו המין‪ ,‬אשר רק אחד מההורים‪,‬‬ ‫הינו הורה רשמי של הילד והאחר שותף פעיל‬ ‫בגידולו‪ .‬כל אלה מבלי שהדבר רשום במסמך‬ ‫רשמי כלשהו‪ .‬בן הזוג‪ ,‬אף אם הינו שותף פעיל‬ ‫בגידול הילד‪ ,‬אינו נושא באחריות הורית ואף אינו‬ ‫נהנה מזכויותיו כהורה‪.‬‬ ‫נהוג לחשוב‪ ,‬כי הורות בין בני זוג מאותו מין‪ ,‬נשים‬ ‫או גברים‪ ,‬היא הורות זהה‪ ,‬אולם בפועל יש לעשות‬ ‫אבחנה בין השניים‪ ,‬שכן דרכי ההורות שלהם שונות‬ ‫זו מזו‪ .‬בעוד נשים נהנות מאפשרות כפולה לשאת‬ ‫היריון בהיות רחם לכל אחת מהן ושירותי בנק זרע‬ ‫זמינים‪ ,‬הגברים‪ ,‬אינם יכולים להביא ילד לעולם‪,‬‬ ‫אלא בסיוע של תרומת ביצית ותרומת רחם ‪-‬‬ ‫כלומר שירותי פונדקאות‪ ,‬אם ברצונם להפוך‬ ‫להורים ביולוגיים‪ .‬עבור זוגות גברים‪ ,‬האפשרות‬ ‫של הבאת ילד לעולם באמצעות פונדקאות היא‬ ‫כיום האמצעי המועדף להרחבת המשפחה‪.‬‬ ‫נציין כי הודות להתפתחויות משפטיות‬ ‫וטכנולוגיות‪ ,‬מתקיימות מערכות של הורות של‬ ‫בני זוג מאותו מין‪ ,‬בהן שני ההורים הינם בעלי‬ ‫זכויות משפטיות מלאות ביחס לילדים‪.‬‬ ‫שתי אמהות‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2005‬קבע בית המשפט העליון‬ ‫בפסק דין תקדימי‪ ,‬כי אין לדחות את בקשתן של‬ ‫בנות זוג לסביות‪ ,‬לאמץ האחת את ילדיה של‬ ‫השנייה בטענה‪ ,‬שאימוץ על ידן יהיה שלא לטובת‬ ‫המאומץ בשל הזוגיות החד‪-‬מינית שלהן‪ .‬יש לציין‬ ‫עם זאת‪ ,‬שפסק הדין נמנע מלהכיר בסטאטוס‬ ‫של משפחה חד מינית ככזאת‪.‬‬ ‫בנות זוג החיות יחד יכולות להגיע להסדר הורי‬ ‫משותף ולהירשם כשתי אמהות לילדיהן באחת‬ ‫מן הדרכים הבאות;‬ ‫אימוץ הדדי במשפחה ‪ -‬בשנת ‪ 2006‬הפכו‬ ‫טל ואביטל ירוס‪-‬חקק‪ ,‬למקרה הראשון בו הותר‬ ‫לבנות זוג מאותו מין לאמץ זו את ילדיה של זו‬ ‫באופן חוקי‪ .‬בעקבות המקרה‪ ,‬הפכה אופציית‬ ‫האימוץ לעניין שבשגרה עבור בנות זוג נשים‪ ,‬כך‬ ‫שבמרוצת השנים האחרונות‪ ,‬ניתנו צווי אימוץ‬ ‫רבים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫אימוץ חיצוני ‪ -‬בשנת ‪ 2008‬הודיע היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה; על שינוי מדיניות האימוץ של‬ ‫בני זוג מאותו מין‪ ,‬זאת‪ ,‬בעקבות עתירה נוספת‬ ‫של ארגון משפחה חדשה‪ ,‬בעטיה הנחה היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה לאפשר לבן זוג מאותו המין‬ ‫לאמץ את ילדו הביולוגי או המאומץ‪ ,‬של בן זוגו‪.‬‬ ‫כן נקבע‪ ,‬כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג‬ ‫מאותו המין‪ ,‬לאמץ ילד זר‪ ,‬בדרך של אימוץ ובלבד‬ ‫שהדברים נעשים לטובת המאומץ‪.‬‬ ‫נשיאת עוברים (פונדקאות) בין בנות זוג ‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬נתן משרד הבריאות היתר לזוג‬ ‫נשים לסביות‪ ,‬ליהנות משרותי פונדקאות כתא‬ ‫משפחתי‪ :‬אחת מהן הרתה מתרומת ביצית‬ ‫של בת‪-‬זוגה‪ .‬יש לציין כי‪ ,‬מהלך זה‪ ,‬לא הוסדר‬ ‫מבחינה משפטית במסגרת “חוק הפונדקאות”‬ ‫אלא במסגרת זכאות לטיפולי פריון ולכן ככל‬ ‫הנראה התאפשר‪ .‬לאחר הלידה בנות הזוג נרשמו‬ ‫כאמהות משותפות‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪17‬‬ ‫"דמעות הן מלוחות‪.‬‬ ‫מי שמבין זאת יכול לחנך ילדים‪,‬‬ ‫מי שלא מבין‪ ,‬לא יכול לחנכם"‪.‬‬ ‫יאנוש קורצ’אק‬ ‫שני אבות‬ ‫הורות של שני גברים בני אותו המין תיתכן באחת‬ ‫משלוש הדרכים הבאות‪:‬‬ ‫הורות רשומה של אחד האבות ‪ -‬אחד מבני‬ ‫הזוג הוא הורהו הטבעי של הילד או הורהו המאמץ‬ ‫ומחזיק בילדו באופן חוקי‪ .‬בן זוגו של האב הרשום‪,‬‬ ‫יוכל לפנות לבית משפט ולבקש אחת משתיים;‬ ‫להיות אפוטרופוס של הילד או הורה מאמץ‬ ‫במסגרת הליך אימוץ‪.‬‬ ‫אימוץ משותף ‪ -‬אימוץ משותף של ילד על ידי‬ ‫שני גברים בעת ובעונה אחת‪ ,‬אפשרי כיום בחו”ל‪,‬‬ ‫בארה”ב ובמדינות מזרח אסיה‪ .‬הליך אימוץ של‬ ‫אזרחים ישראליים תושבי הארץ‪ ,‬המבקשים לאמץ‬ ‫בחו”ל‪ ,‬יעשה אך ורק באמצעות אחת העמותות‬ ‫הישראליות המוכרות לאימוץ בינלאומי וזאת רק‬ ‫באותן מדינות בהן האימוץ מוכר וחוקי‪.‬‬ ‫הפונדקאות בחו”ל נמצאים בארה”ב ובהודו והם‬ ‫כרוכים בשלושה שלבים ובמעורבות של שתי‬ ‫נשים‪ ,‬שלב ראשון ‪ -‬רכישת ביצית מתורמת‪ ,‬שלב‬ ‫שני ‪ -‬הפרייה חוץ גופית בזרע של אחד הגברים או‬ ‫שניהם‪ ,‬במספר ביציות‪ ,‬שנתרמו וקבלת עוברים‬ ‫במעבדה‪ .‬שלב שלישי ‪ -‬השתלת העוברים ברחם‬ ‫האם הנושאת‪ ,‬הפונדקאית‪ .‬עם התעברותה של‬ ‫האם הנושאת‪ ,‬ייתכן‪ ,‬שתישא ברחמה‪ ,‬צאצא‬ ‫אחד או יותר מזרעו של אב יחיד או של שני‬ ‫האבות‪ .‬עם הלידה‪ ,‬תיעשה בדיקת סווג רקמות‬ ‫ויתברר סופית‪ ,‬מי מבני הזוג הוא האב‪ .‬במקרה‬ ‫של תאומים‪ ,‬ייתכן וכל אחד מהם יהיה צאצא‬ ‫לאב אחר‪ .‬עם קבלת הבדיקה‪ ,‬ירשם הרך הנולד‬ ‫על שם הורהו הביולוגי ובן הזוג יחל בהליכי אימוץ‬ ‫ילדי בן זוגו‪ ,‬עד לרישומו כאב הנוסף‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬אזרח ישראלי‪ ,‬שיש לו אזרחות‬ ‫זרה‪ ,‬לא יוכל לאמץ ילד במדינת אזרחותו הזרה‪,‬‬ ‫אם הוא מתגורר בארץ‪ .‬חריג לכלל זה הוא‪ ,‬אם‬ ‫במהלך חמש שנים שלפני האימוץ שהה למעלה‬ ‫משלוש שנים במדינה הזרה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬זכה‬ ‫ארגון משפחה חדשה בעתירה נגד משרד הפנים‬ ‫ולראשונה בישראל‪ ,‬אושר אימוץ שנעשה על‬ ‫ידי שני גברים‪ ,‬שניהם ישראלים בעלי אזרחות‬ ‫אמריקאית שביצעו את האימוץ בארה”ב ושם‬ ‫נרשמו כאבות חוקיים של הילד‪.‬‬ ‫פונדקאות או הסכם לנשיאת עוברים ‪-‬‬ ‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬הפכה הפונדקאות בקרב‬ ‫בני זוג גברים לאפשרית ופופולארית‪ .‬כיום מרכזי‬ ‫‪18‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫הורות בדרך של אימוץ‬ ‫המאומץ הראשון הנזכר בתנ”ך הוא משה רבנו‪.‬‬ ‫“ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן‬ ‫ותקרא שמו משה‪( ”...‬שמות ב‪ ,‬פסוק ‪.)10‬‬ ‫הרעיון של האימוץ איננו רעיון חדשני‪ ,‬כשם‬ ‫שהרצון להביא ילדים לעולם אין בו כל חידוש‪ .‬עם‬ ‫השנים‪ ,‬במקביל להתפתחות החברה האנושית‪,‬‬ ‫נוצרו מנהגי אימוץ וחוקי אימוץ רבים בעולם כולו‪.‬‬ ‫תחושות של דאגה‪ ,‬מסירות וחמלה ‪ -‬כאשר‬ ‫אנחנו מעוניינים לסייע לילד יתום או שהוריו בחרו‬ ‫שלא לגדלו והוא שוהה בבתי‪-‬יתומים ובמסגרות‬ ‫שונות ומתחלפות‪.‬‬ ‫קשיי פריון טבעיים ‪ -‬לעתים‪ ,‬כאשר כשלו כל‬ ‫מאמצינו להפוך להורים‪ ,‬אם בדרך הטבע‪ ,‬אם‬ ‫באמצעות טכנולוגיות רפואיות שונות של הפרייה‬ ‫מלאכותית‪ ,‬הזרעה מלאכותית‪ ,‬או פונדקאות‪.‬‬ ‫לאביבית ולאורן מלאו ‪ 45‬שנה‪ ,‬עד כה‪ ,‬לא הצליחו‬ ‫להביא ילדים לעולם למרות רצונם העז‪ .‬הם נישאו‬ ‫לפני ‪ 20‬שנה‪ ,‬והחליטו להמתין עם עניין הילדים‬ ‫עד שיתארגנו בחיים‪ .‬לפני כעשר שנים באמצע‬ ‫שנות השלושים התפנו למשימת ההולדה‪ ,‬אז‬ ‫התברר כי העניין איננו פשוט ועשר שנים לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬הגיעו להחלטה‪ ,‬להגשים את ההורות שלהם‬ ‫בדרך של הצלת ילד נטוש או עזוב‪ ,‬בהבטחה‬ ‫שיהיה לו בית חם ואוהב‪.‬‬ ‫המשותף לכל האימוצים הוא שמדובר בילד שכבר‬ ‫נולד וקיים ובהורה‪ ,‬שמעוניין לקבל עליו את כל‬ ‫החובות והזכויות כלפי הילד ולהפוך בכך להורה‬ ‫טבעי לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫איפה מתחילים?‬ ‫אימוץ בישראל‬ ‫בניגוד להורות טבעית‪ ,‬אשר תלויה כולה ברצונם‬ ‫ויכולתם של בני הזוג לבחור אם להביא לעולם‬ ‫ילד‪ ,‬אימוץ‪ ,‬הוא הליך משפטי‪ ,‬אשר דורש את‬ ‫מעורבותן של מסגרות שונות להן יש שיקול דעת‪,‬‬ ‫האם לילד מסוים יהיה הורה מסוים‪ ,‬מי ראוי להיות‬ ‫ההורה‪ ,‬איזה ילד יימסר לאימוץ וכיצד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬ישראל עשתה צעדים‬ ‫משמעותיים ביותר בתחום האימוץ‪ ,‬כאשר‬ ‫המשמעותי שביניהם התרחש עם חקיקת החוק‬ ‫המאפשר אימוץ ילדים ממדינות זרות בחו”ל‪.‬‬ ‫מתי אנחנו מחליטים לאמץ ילד‬ ‫ההחלטה לאמץ ילד‪ ,‬היא החלטה מאד מורכבת‪.‬‬ ‫אין מדובר בהחלטה ספונטנית וכל מי שחווה את‬ ‫חוויית האימוץ יודע‪ ,‬עד כמה התלבט‪ .‬ההחלטה‬ ‫לאמץ היא החלטה שיש בה;‬ ‫כמיהה להיות הורה ולחוש את תחושת האחריות‬ ‫בניית קן משותף‪ ,‬אימוץ הדדי ‪ -‬הוא אימוץ‬ ‫בין בני זוג כאשר בן זוג אחד מאמץ את ילדי בן‬ ‫זוגו ובכך הוא משלים את התהליך של בניית קן‬ ‫משפחתי משותף‪.‬‬ ‫שינוי זה נבע כתוצאה מלחץ ציבורי‪ ,‬אשר ביקש‬ ‫לשנות מחד גיסא‪ ,‬את המצב העגום של האימוץ‬ ‫בישראל (הליך מסורבל וכמעט בלתי אפשרי)‬ ‫ומאידך גיסא את אי הסדר ששרר ביחס לאימוץ‬ ‫ילדים בחו”ל‪ .‬סרבולו של התהליך ונוקשותם של‬ ‫המוסדות הביאו להסתבכויות לא מעטות של‬ ‫ישראלים עם רשויות החוק וגרמו לסבל הולך‬ ‫וגובר בין המועמדים לאמץ‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הורות בדרך של אימוץ‬ ‫מה אומר החוק‬ ‫על פי החוק בישראל רשאים לאמץ; זוגות נשואים‪,‬‬ ‫זוגות החיים יחד לפחות שלוש שנים ובודדים‪,‬‬ ‫ובלבד שמדובר במשפחות המתגוררות בארץ‪,‬‬ ‫לפחות ‪ 3‬שנים מתוך ‪ 5‬השנים שלפני הגשת‬ ‫הבקשה לאימוץ‪.‬‬ ‫מי מאמץ‪ ,‬מי ניתן לאמץ וכיצד‬ ‫אימוץ רשמי הוא רק על ידי צו של בית‪-‬משפט‪,‬‬ ‫שיינתן לפי בקשת מאמץ‪ .‬צו אימוץ וכל החלטה‬ ‫אחרת יינתנו‪ ,‬אם בית‪-‬המשפט סבור שהם‬ ‫לטובת המאומץ‪.‬‬ ‫אדם יכול לאמץ רק אם מלאו לו ‪ 18‬שנים‪.‬‬ ‫יכולים לאמץ רק איש ואשתו יחד; ואולם‬ ‫בעקבות מספר עתירות משפטיות ביניהן עתירת‬ ‫ארגון משפחה חדשה‪ ,‬אימוץ של שני בני זוג‬ ‫גברים ושתי עתירות של בנות זוג מאותו מין‪ ,‬פסק‬ ‫בית המשפט העליון בשנת ‪ 2008‬באופן סופי‪ ,‬כי‬ ‫גם בני זוג מאותו מין‪ ,‬יוכלו לאמץ את ילדי בני‬ ‫זוגם ואף להירשם כהוריהם הרשמיים‪.‬‬ ‫כמו כן רשאי בית משפט לאשר צו אימוץ למאמץ‬ ‫יחיד; אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו‬ ‫לפני כן;‬ ‫אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי‬ ‫המאומץ ובלתי נשוי‪.‬‬ ‫המאמץ חייב להיות גדול מן המאומץ לפחות‬ ‫ב‪ 18-‬שנים; למעט במקרים של אימוץ ילד של‬ ‫בן זוג‪ ,‬אז רשאי בית משפט לאשר צו‪-‬אימוץ אף‬ ‫כשאין הבדל זה בגילים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הסרת הגבלת הגיל כמבחן מחייב ‪ -‬בשנת‬ ‫‪ 2009‬בעקבות החלטת בג”ץ ניתן פירוש מקל‬ ‫ביחס להגבלת הגיל של ההורה המאמץ‪ ,‬בפרשת‬ ‫ארגון משפחה חדשה‪ .‬לפי החלטתו המחייבת‬ ‫של הבג”ץ‪ ,‬לא ניתן יהיה עוד למנוע אימוץ מאדם‬ ‫מבוגר‪ ,‬אשר עבר את גיל ההיתר לאימוץ‪ ,‬אלא‬ ‫לאחר בחינה של מסוגלותו‪ .‬בית המשפט קבע‬ ‫כי שאלת גילו של ההורה המאמץ‪ ,‬תיבדק בכל‬ ‫מקרה לגופו‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוקמה גם ועדה מטעם‬ ‫משרד הרווחה בפניה אפשר יהיה לערער על‬ ‫החלטות השירות למען הילד‪.‬‬ ‫המאמץ חייב להיות בן דתו של המאומץ ‪-‬‬ ‫נושא זה עדיין לא מצא פתרונו והוא מהווה בעיה‬ ‫חמורה‪ ,‬כאשר בני זוג אינם בני אותה דת והאחד‬ ‫רוצה לאמץ את ילדי בן זוגו‪.‬‬ ‫תהליך האימוץ‬ ‫תקופת מבחן ‪ -‬בית משפט ייתן צו‪-‬לאימוץ רק‬ ‫אם המאומץ מתגורר וחי עם המאמץ לפחות‬ ‫ששה חדשים לפני מתן הצו‪.‬‬ ‫הסכמת המאומץ ‪ -‬אם מלאו למאומץ תשע‬ ‫שנים‪ ,‬או אף לפני כן‪ ,‬אם הוכח שהוא מסוגל‬ ‫להבין את המצב‪ ,‬לשם כך ישאל בית המשפט את‬ ‫המועמד לאימוץ אם הוא רוצה להיות מאומץ‪.‬‬ ‫גילוי דבר האימוץ ‪ -‬בית המשפט‪ ,‬רשאי לתת צו‬ ‫אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ; אם‬ ‫שוכנע שהמאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;‬ ‫כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך‬ ‫הקשר עם המאמץ; טובת המאומץ דורשת שלא‬ ‫לגלות לו את דבר האימוץ‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול‪ ,‬מלא שעשועים שונים‪:‬‬ ‫עושר‪ ,‬כבוד‪ ,‬בריאות‪ ,‬חיים‪ .‬יש ללמוד מן הילדים‪:‬‬ ‫נתקלקל צעצוע אחד‪ ,‬בכית רגע‪,‬‬ ‫ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה"‪.‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‬ ‫הסכמת ההורים הביולוגיים‬ ‫צו‪-‬אימוץ יינתן רק לאחר שהוכח בפני בית משפט‬ ‫כי הורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא‬ ‫הוכרז כבר‪-‬אימוץ‪ .‬אין צורך שההורים ידעו מי‬ ‫המאמץ‪ .‬הסכמת הורה שהוא קטין‪ ,‬אינה מחייבת‬ ‫הסכמת נציגו‪.‬‬ ‫מתן שם לילד המאומץ‬ ‫קטין שאומץ מקבל את שם משפחת מאמצו אך‬ ‫אינו מקבל שם פרטי חדש‪ ,‬אלא אם קבע בית‬ ‫המשפט בצו האימוץ‪ ,‬אחרת‪ .‬במידה והאימוץ‬ ‫נעשה על ידי בן זוג של הורהו של הילד או במקרה‬ ‫והורי הילד נפטרו וקרוב משפחה שאינו נשוי‬ ‫אימץ אותו‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬יישא הקטין נוסף על שם‬ ‫משפחת מאמצו‪ ,‬את שם משפחת הוריו הביולוגיים‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬אימוץ אינו מנתק את היחסים‬ ‫המשפחתיים בין המאומץ ומשפחתו הטבעית‬ ‫ואין הוא קושר אותו מבחינה משפחתית והלכתית‬ ‫למשפחתו המאמצת‪ .‬למאומץ אסור לבוא‬ ‫בקשרי נישואין עם קרובי משפחתו הביולוגית‪.‬‬ ‫כאשר אדם מאומץ מבקש להינשא בנישואין‬ ‫דתיים אורתודוקסים‪ ,‬בודקים הרבנים את שיוכו‬ ‫המשפחתי ואת שיוכה המשפחתי של בת זוגו‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע מצב של קרובי משפחה הנישאים זה לזו‪.‬‬ ‫אימוץ ילד מחוץ לישראל‬ ‫אימוץ בין‪-‬ארצי מבוצע אך ורק באמצעות עמותה‪,‬‬ ‫תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות‪,‬‬ ‫כולל זכויות המוכרות כזכויות ילדים לפי אמנות‬ ‫בינלאומיות‪.‬‬ ‫בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ‪ ,‬באמצעות עמותה‪,‬‬ ‫יכול לבקש רק תושב קבע או אזרח ישראלי‬ ‫המתגוררים בישראל‪ .‬מי שאינם מתגוררים‬ ‫בישראל באופן קבוע למעלה משלוש שנים‬ ‫רצופות‪ ,‬אינם חייבים לאמץ באמצעות עמותה‬ ‫מוכרת‪ ,‬למרות היותם אזרחים ישראלים‪.‬‬ ‫המסמכים הנדרשים‬ ‫‪ #‬מסמכים בדבר מצבם הבריאותי התקין‬ ‫מכתבים בדבר מצב כלכלי יציב ‪ #‬מכתב חוות‬ ‫דעת רפואית מרופא גניקולוג ‪ #‬צילומי תעודת‬ ‫זהות ודרכון ‪ 3 #‬תמונות ‪ #‬תמצית רישום ממשרד‬ ‫הפנים המעידה על המצב האישי (רווק‪ ,‬גרוש‪ ,‬נשוי‪,‬‬ ‫אלמן) ‪ #‬קורות חיים בכתב יד ‪ #‬צילום טופס ‪106‬‬ ‫או שומת מס ‪ #‬דו”ח מצב החסכונות ‪ #‬אישור‬ ‫זכויות בעלות בדירה ‪ #‬אישור חברות בקופ”ח ‪#‬‬ ‫תעודת יושר ‪ #‬דו”ח כניסות ויציאות מהארץ משך‬ ‫‪ 5‬שנים אחרונות‪ ,‬על מנת להוכיח שהמאמץ קיים‬ ‫‪ #‬מגורים בארץ לפחות ‪ 3‬שנים מתוך ‪ 5‬שנים‪,‬‬ ‫שלפני בקשת האימוץ ‪ #‬טופס ויתור על סודיות‬ ‫רפואית ‪ #‬הסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי‪.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫מה בודקים לגבי הילד‪ ,‬קשר האימוץ העתידי‬ ‫בדיקת מסוגלתם ההורית של המאמצים לאמץ‬ ‫ושל המאומץ להסתגל למשפחה‪ .‬בדיקה זו‬ ‫נעשית על ידי העמותה‪ .‬עוד תבדוק העמותה‬ ‫עניינים כגון; כשירותו והתאמתו של המבקש‬ ‫להיות הורה מאמץ‪ ,‬הרקע המשפחתי שלו‪,‬‬ ‫מצבו הרפואי בעבר ובהווה‪ ,‬סביבתו החברתית‪,‬‬ ‫מצבו הרגשי; יושרו‪ ,‬מניעיו‪ ,‬מצבו הכלכלי‪ ,‬מידת‬ ‫מחויבותו‪ ,‬יכולתו של המבקש לשאת באחריות‬ ‫האימוץ; פרטים אודות הילד המועמד לאימוץ ועוד‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הורות בדרך של אימוץ‬ ‫גיור ילד מאומץ‬ ‫ילד שאומץ בחו”ל‪ ,‬ירשם בסעיף הלאום כ”נוכרי”‪,‬‬ ‫עד השלמת הליך הגיור‪ .‬הורים המבקשים לגייר‬ ‫את ילדם המאומץ יתבקשו לחנך את הילד ברוח‬ ‫היהדות וערכיה‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬המציע או נותן או מבקש או מקבל‪,‬‬ ‫תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד‬ ‫תיווך לאימוץ‪ ,‬שלא ברשות בית משפט‪ ,‬דינו ‪-‬‬ ‫מאסר שלוש שנים‪ .‬המגלה או המפרסם שלא‬ ‫כדין‪ ,‬בלי רשות בית משפט‪ ,‬שמם של מאמץ‬ ‫או של מאומץ או של הורהו או דבר אחר העשוי‬ ‫להביא לזיהויים‪ ,‬צפוי לששה חדשי מאסר‪.‬‬ ‫סיוע ותמיכה ‪ -‬עם הבאת הילד לארץ וסיום‬ ‫הליכי אימוצו יקבלו המאמץ והילד תמיכה‪,‬‬ ‫באמצעות ייעוץ פסיכולוגי‪.‬‬ ‫פתיחת תיק האימוץ‬ ‫תיקי האימוץ הם חסויים‪ ,‬אולם ניתן לפתוח‬ ‫אותם כאשר הילד המאומץ הגיע לגיל ‪ .18‬ילד‬ ‫מאומץ‪ ,‬שמבקש לקבל מידע על דבר אימוצו או‬ ‫לפגוש את הוריו הביולוגיים‪ ,‬יגיש בקשה מיוחדת‪,‬‬ ‫בקשה תתקבל גם במקרים של צורך בבירור פרטי‬ ‫ההורים לצורכי נישואין‪ .‬גם ההורים הביולוגיים‬ ‫יכולים להגיש בקשה לפגוש בילד שנמסר לאימוץ‪,‬‬ ‫זאת רק לאחר הגיעו לגיל ‪ .18‬השירות למען הילד‬ ‫מלווה את “פתיחת תיק האימוץ”‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫ּב ִיֹו הורות ‪ -‬באמצעות‬ ‫טיפולי הפריה חוץ גופית‬ ‫טכנולוגיות הפוריות הקיימות היום‪ ,‬מאפשרות‬ ‫יצירת חיים גם אצל מי‪ ,‬שבעבר לא יכלו להביא‬ ‫ילדים לעולם ונגזר עליהם לחיות חיים חשוכי‬ ‫ילדים; נשים עקרות‪ ,‬רווקות ורווקים ובני זוג‬ ‫מאותו המין‪.‬‬ ‫מהי הפרייה חוץ גופית‬ ‫הפריה חוץ גופית היא הפריית ביצית של אישה‪,‬‬ ‫בזרע של גבר‪ ,‬ההפריה נעשית מחוץ לגוף האישה‬ ‫ולאחר מכן מוחזרת ומושתלת הביצית המופרית‬ ‫ברחם האישה‪.‬‬ ‫במידה והאישה לא יכולה לשאת הריון‪ ,‬מתעורר‬ ‫צורך להשתיל את הביצית המופרית בגופה של‬ ‫אישה אחרת‪ ,‬אשר תשמש כאם פונדקאית עד‬ ‫תום ההיריון (עוד על פונדקאות בהמשך)‪.‬‬ ‫ההפריה החוץ גופית הראשונה באדם שהסתיימה‬ ‫בלידת תינוק בריא‪ ,‬הייתה זו שהביאה ב‪1978-‬‬ ‫ללידתה של ליזה בראון בבריטניה‪.‬‬ ‫מי זכאי לקבל טיפולים אלו ומשמעותם‬ ‫נושא ההפריה החוץ גופית בישראל‪ ,‬מוסדר‬ ‫בתקנות בריאות העם (הפרייה חוץ גופית)‬ ‫התשמ”ז ‪.1987‬‬ ‫ההליך הרפואי ‪ -‬חל איסור על נטילת ביצית‪,‬‬ ‫הפרייתה‪ ,‬הקפאתה והשתלתה בגופה של אישה‬ ‫כשהיא מופרית‪ ,‬אלא במרפאה מוכרת על ידי‬ ‫מנכ”ל משרד הבריאות לצורך ביצוע הפריה חוץ‬ ‫גופית‪ .‬כמו כן נדרשת הסכמה מודעת של כל‬ ‫אחד מהמעורבים בהליך הרפואי‪.‬‬ ‫נטילת ביצית תיעשה רק למטרה של הפריה חוץ‪-‬‬ ‫גופית והשתלתה לאחר הפרייתה לצורך הבאת‬ ‫ילד לעולם‪.‬‬ ‫שאיבת ביציות ‪ -‬אצל מי היא מותרת‬ ‫אישה הנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות‬ ‫כלומר‪ ,‬כל אישה אחרת שרוצה לשאוב ביציות‬ ‫מטעמים אחרים‪ ,‬לא תוכל לעשות זאת‪ ,‬אלא‬ ‫באישור חריג‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אישה אשר חוששת‪,‬‬ ‫כי בעתיד תפחת יכולת הפריון שלה ורוצה כבר‬ ‫עכשיו להקפיא ביציות לשימור לעתיד‪ ,‬לא יכולה‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫רופא אחראי קבע כי נטילת הביצית תקדם את‬ ‫הטיפול בה‪.‬‬ ‫השתלת ביצית ‪ -‬אצל מי היא מותרת‬ ‫אישה נשואה ההשתלה מתבצעת על פי‬ ‫הסכמתה ובתנאי שהיא נמצאת בטיפול רפואי‬ ‫ורופאיה קבעו שיש צורך בהשתלה‪ .‬הביצית‬ ‫המושתלת חייבת להיות שלה או במקרה של פגם‬ ‫בביציותיה‪ ,‬ביצית של תורמת‪ ,‬כמו כן‪ ,‬ההפריה‬ ‫חייבת להיות מבוצעת על פי החוק‪.‬‬ ‫רווקה לא תושתל ברווקה ביצית מופרית‪ ,‬אלא‬ ‫אם כן‪ ,‬הביצית היא שלה (כלומר‪ ,‬רווקה לא תוכל‬ ‫לקבל תרומת ביצית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬יהיה עליה לקבל‬ ‫חוות דעת מעובד סוציאלי‪ ,‬התומכת בבקשתה‪.‬‬ ‫אלמנה אישה שהתאלמנה עוד לפני השתלת‬ ‫הביצית המופרית בגופה‪ ,‬תוכל לבצע את‬ ‫ההפריה‪ ,‬רק בחלוף שנה לפחות‪ ,‬ממועד נטילת‬ ‫הביצית והפרייתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חייבת היא להצטייד‬ ‫בחוות דעת מעובד סוציאלי ‪.‬‬ ‫אישה גרושה שהביצית שלה או של תורמת‬ ‫הביצית‪ ,‬הופרתה בזרעו של בעלה לפני הגירושין‪,‬‬ ‫תוכל לבצע את ההפריה‪ ,‬רק לאחר קבלת‬ ‫הסכמת בעלה לשעבר‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ּב ִיֹו הורות ‪ -‬באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית‬ ‫אישה שאיננה בעלת הביצית השתלת ביצית‬ ‫מופרית אצל אם נושאת ‪“ -‬פונדקאית” (ראה פרק‬ ‫פונדקאות) אפשרית בנסיבות מיוחדות‪.‬‬ ‫כל אישה אחרת ‪ -‬אפשרית השתלת ביצית‬ ‫מופרית אצל כל אישה אחרת ובלבד שניתנה‬ ‫הסכמת האישה התורמת למתן התרומה והדבר‬ ‫אושר בוועדה או בבית משפט‪.‬‬ ‫בכל המקרים הללו‪ ,‬התנאי לנשיאת ההיריון ברחם‬ ‫של אישה אחרת הוא‪ ,‬כי הביצית הופרתה בזרעו‬ ‫של בן זוגה של תורמת הביצית‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬קרובת משפחה של תורמת הביצית‬ ‫אינה יכולה לשאת הריון מתרומת ביציותיה‪.‬‬ ‫הקפאת ביצית והקפאת ביצית מופרית ‪-‬‬ ‫למי היא מותרת‬ ‫ביצית‪ ,‬לרבות ביצית מופרית‪ ,‬תוקפא לתקופה‬ ‫שלא תעלה על חמש שנים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן‬ ‫לבקש בכתב‪ ,‬להאריך את תקופת ההקפאה‬ ‫בחמש שנים נוספות‪ .‬על הבקשה להיות‪ ,‬חתומה‬ ‫על ידי האישה שמגופה ניטלה הביצית ועל ידי‬ ‫בעלה או בן זוגה ולקבל את אישורו של הרופא‬ ‫האחראי‪.‬‬ ‫זכויות העובד והעובדת העוברים‬ ‫טיפולי פוריות‬ ‫זכות להיעדר מהעבודה ‪ -‬תינתן למי שיש בידו‬ ‫אישור בכתב של רופא מטפל לפיו‪ ,‬הטיפול מחייב‬ ‫היעדרות מהעבודה‪ ,‬ובלבד שהודיע על כך מראש‪,‬‬ ‫למעביד‪ .‬דין היעדרות בגלל טיפולי הפריה חוץ‬ ‫גופית‪ ,‬כדין היעדרות בגלל מחלה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תקופת היעדרות של עובדת העוברת טיפולי‬ ‫פוריות ‪ -‬תקופת היעדרות של עובדת בכל “סדרה‬ ‫טיפולית” כלומר סדרה של טיפולים בהפריה חוץ‬ ‫גופית‪ ,‬לא תעלה על ‪ 16‬ימים‪ ,‬במקום עבודה‬ ‫שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים‪20 .‬‬ ‫ימים‪ ,‬במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של‬ ‫‪ 6‬ימים‪ ,‬ובתנאי שלא יהיו יותר מארבע סדרות‬ ‫טיפוליות בשנה‪ .‬תוספת תחול על טיפול המצריך‬ ‫אישפוז‪.‬‬ ‫תקופת היעדרות של עובד העובר טיפולי‬ ‫פוריות ‪ -‬תקופת היעדרות של עובד‪ ,‬לא תעלה‬ ‫על ‪ 12‬ימים בשנה‪.‬‬ ‫“הסכם הפרייה”‬ ‫בני זוג שאינם נשואים‪ ,‬בין אם מדובר בידועים‬ ‫בציבור ובין אם מדובר בשותפים להורות‪,‬‬ ‫נדרשים על פי תקנות והנחיות משרד הבריאות‪,‬‬ ‫לחתום על הסכם המכונה “הסכם הפריה”‪.‬‬ ‫הסכם הפריה‪ ,‬מהו‬ ‫התקנות העוסקות בהפרייה חוץ גופית‪ ,‬קובעות‬ ‫תנאים שונים לשם קבלת טיפולי ההפריה ובין‬ ‫היתר הן מתייחסות למצבה האישי של האישה‬ ‫הנזקקת לטיפולי ההפריה (נשואה‪ ,‬רווקה‪ ,‬אלמנה‬ ‫או גרושה)‪ .‬החוק עצמו‪ ,‬איננו מתייחס למציאות‬ ‫הקיימת היום במדינת ישראל‪ ,‬בה רבים בוחרים‬ ‫לחיות כידועים בציבור ללא נישואין‪ ,‬או להביא‬ ‫לעולם ילד בשותפות הורית‪.‬‬ ‫על מנת לתת מענה לרבים הנזקקים לטיפולי‬ ‫הפריה‪ ,‬גובשו הנחיות במשרד הבריאות לפיהן‪,‬‬ ‫לא תהיה מניעה לבצע פעולות פוריות באשה לפי‬ ‫בקשתה‪ ,‬גם מזרעו של אדם שאיננו בעלה‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"ּבֵן לּו ָהי ָה לִי! יֶלֶד ָקטָן‪,‬‬ ‫ׁשחֹר ַּתלְ ַּתלִים וְנ ָבֹון‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לֶ ֱאחֹז ּבְי ָדֹו וְלִפְ ֹס ַע לְאַט‬ ‫ׁשבִילֵי ַהּג ָן‪.‬‬ ‫ּבִ ְ‬ ‫יֶלֶד‪ָ .‬קטָן"‪.‬‬ ‫רחל‬ ‫התנאים לביצוע הפרייה בבני זוג שאינם‬ ‫נשואים זה לזו‪:‬‬ ‫‪ #‬האשה והגבר ממנו היא תופרה הם אנשים פנויים‬ ‫ואינם נשואים לבני זוג אחרים ‪ #‬התהליך נעשה‬ ‫מרצונם החופשי‪ ,‬ולא בכפוף לתמורה כספית‬ ‫או אחרת הניתנת לגבר או לאשה ‪ #‬על השניים‬ ‫להציג הסכם חתום ביניהם‪ ,‬המעיד על ההסכמות‬ ‫שביניהם לגבי הליך ההפרייה וההורות‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬על מנת להבטיח את שלושת‬ ‫התנאים לעיל‪ ,‬חייב כל זוג שאינו נשוי ומבקש‬ ‫לבצע הפריה חוץ גופית‪ ,‬לחתום על הסכם הפריה‬ ‫ולתת לו מעמד של תצהיר משפטי מחייב‪.‬‬ ‫מה כולל הסכם הפרייה‬ ‫במסגרת הסכם ההפרייה‪ ,‬על שני בני הזוג‪,‬‬ ‫להצהיר כי הם אינם נשואים לאחרים וכי ההסכם‬ ‫נעשה מרצונם החופשי‪ .‬על האישה להצהיר‪ ,‬כי‬ ‫היא אינה אם פונדקאית (כלומר שבכוונתה לגדל‬ ‫את הילד שיוולד) על הגבר להצהיר‪ ,‬כי הוא מודע‬ ‫לכך שיחולו עליו כל הזכויות והחובות החלות על‬ ‫הורה ביולוגי לילד‪.‬‬ ‫בנוסף לחלק ההצהרתי של ההסכם יהיה על‬ ‫ההורים המיועדים להחליט בעניינים נוספים‪ ,‬כגון‬ ‫בדבר האפשרות להפסיק את ההליך באמצע‪ ,‬או‬ ‫מה יקרה לתהליך‪ ,‬אם חס וחלילה‪ ,‬מי מהם‪ ,‬ילך‬ ‫לעולמו בטרם עת‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬על פי דרישת בתי החולים‬ ‫המבצעים את ההפרייה‪ ,‬חייב הסכם ההפריה‬ ‫להיחתם בפני עורך דין‪.‬‬ ‫הורה בעל כורחו ‪ -‬פרשת נחמני נגד נחמני‬ ‫המקרה המפורסם ביותר שעסק בהסכם ההפריה‬ ‫הוא המקרה של רותי ודני נחמני‪ .‬בראשית שנות‬ ‫השמונים נישאו רותי ודני נחמני ולימים רצו בילדים‬ ‫משלהם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬חלתה רותי במחלה‬ ‫ממארת ועברה ניתוח לכריתת רחם‪ .‬בני‪-‬הזוג‬ ‫לא איבדו את תקוותם להוליד ילדים והחליטו‬ ‫לנסות ולהביא ילד באמצעות הפריה חוץ‪-‬גופית‪.‬‬ ‫באתו זמן חל איסור להשתיל ביציות מופרות‬ ‫ברחמה של אם פונדקאית ועל כן נאלצו בני הזוג‬ ‫לצאת למאבק משפטי שיאפשר להם לבצע את‬ ‫ההליך‪ .‬במהלך שנת ‪ 1991‬זכו בני הזוג במאבקם‬ ‫וקיבלו אישור ליהנות משירותי פונדקאית‪ .‬הם‬ ‫החלו בטיפולי פריון בסופם ‪ 11‬ביציות הופרו‬ ‫בהצלחה בזרעו של דני והוקפאו לשם השתלתן‬ ‫ברחם הפונדקאית‪ .‬אבל בעיצומו של התהליך‪,‬‬ ‫הסתכסכו בני הזוג‪ ,‬דני עזב את הבית המשותף‬ ‫ועבר לגור עם אישה אחרת‪ .‬מיחסיו עם האישה‬ ‫האחרת‪ ,‬נולדה לדני בת‪ .‬נוכח שינוי הנסיבות סירב‬ ‫דני לתת את הסכמתו לרותי להמשיך בתהליך‬ ‫ליצירת הריון מזרעו‪ .‬רותי מצידה ביקשה להמשיך‬ ‫ולהשתיל את ביציותיה המופרות מזרעו של דני‪,‬‬ ‫ברחמה של פונדקאית‪ ,‬בעיקר לאור מצבה‬ ‫הרפואי וגילה‪ ,‬אשר לא אפשרו לה לעבור טיפולים‬ ‫דומים בעתיד‪.‬‬ ‫הפרשה התגלגלה בערכאות המשפטיות השונות‪,‬‬ ‫עד שלבסוף הכריע בה בית המשפט העליון‬ ‫וברוב דעות הוחלט להיעתר לבקשתה של רותי‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי ככל שפוחתות החלופות‬ ‫האפשריות לבן‪-‬הזוג המבקש להיות הורה‪ ,‬גובר‬ ‫הצורך להגן על הזכות להפוך להורה גם במחיר‬ ‫התנגדותו של בן הזוג השני‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הורות באמצעות‬ ‫פונדקאות‬ ‫מהי פונדקאות‬ ‫משפחתי אחד אוהב ותומך‪.‬‬ ‫פונדקאות משמעה‪ ,‬הפריית ביצית של אישה בזרע‬ ‫של גבר והשתלת אותה ביצית לאחר שהופרתה‪,‬‬ ‫ברחם של אישה אחרת‪ .‬האישה בעלת הרחם‬ ‫בה הושתל העובר‪ ,‬מכונה אם פונדקאית‪ .‬האם‬ ‫הפונדקאית היא מי שתישא את ההיריון של מי‬ ‫שהיא בעלת הביצית המופרית והיא תלד עבור‬ ‫אותה אישה תינוק‪ .‬הפונדקאית נקראת על פי חוק‬ ‫“אם נושאת” היא נושאת את ההיריון ברחמה‪ ,‬עבור‬ ‫אישה אחרת‪ .‬החוק שעוסק במערכת היחסים שבין‬ ‫שתי הנשים‪ ,‬נקרא חוק ההסכמים לנשיאת עוברים‪.‬‬ ‫החוק בישראל קבע כי לאם הפונדקאית (הנושאת)‬ ‫לא יהיה כל קשר‪ ,‬גנטי או אחר לילד שייוולד‪.‬‬ ‫הזוגות והיחידים שתוארו כאן‪ ,‬רוצים כולם להיעזר‬ ‫בשירותיה של אם פונדקאית‪ .‬מי מהם זכאי‬ ‫לעשות זאת? מי רשאי לבצע הליכי פונדקאות‬ ‫בישראל? אילו אפשרויות אחרות עומדות בפני אלו‬ ‫שלא יכולים להיעזר בשירותי פונדקאות בארץ?‬ ‫מיכל וערן נישאו זה לזו ומיד החלו במאמצים‬ ‫להקמת משפחה‪ .‬לצערם‪ ,‬לא הצליחה מיכל‬ ‫להיכנס להריון בדרך טבעית והשניים החלו‬ ‫בסדרת טיפולי פריון‪ .‬לאחר מספר ניסיונות שלא‬ ‫עלו יפה‪ ,‬המליץ להם הרופא להיעזר בשירותיה‬ ‫של אם פונדקאית‪.‬‬ ‫סמדר היא רווקה בת ‪ .44‬לאחר שנים של‬ ‫התלבטויות החליטה סמדר כי היא בשלה להפוך‬ ‫לאימא ופנתה לקופת החולים שלה‪ ,‬על מנת‬ ‫לבחון את האפשרויות העומדות בפניה‪ .‬לאחר‬ ‫בדיקה מקיפה‪ ,‬הצטער רופא הנשים לבשר לה‪ ,‬כי‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬היא לא תוכל לשאת הריון וכי עליה‬ ‫לבחון דרכים אחרות להביא ילד לעולם‪.‬‬ ‫עידו ותומר הם זוג גברים אשר חיים ביחד באהבה‪,‬‬ ‫כבני זוג לכל דבר‪ ,‬כך למעלה מ‪ 8-‬שנים‪.‬‬ ‫עם הזמן התגבשה אצלם ההכרה‪ ,‬כי ברצונם‬ ‫להביא לעולם ילדים ולגדל אותם יחד‪ ,‬כתא‬ ‫‪26‬‬ ‫מי זכאי להיעזר בשירותי אם פונדקאית ולפי‬ ‫אלו תנאים‬ ‫איש ואישה שהם בני זוג ‪ -‬לפי לשון “חוק‬ ‫הפונדקאות”‪ ,‬יכולים להיעזר בשירותי פונדקאות‬ ‫רק בני זוג שהם גבר ואישה‪ .‬לכן‪ ,‬מהדוגמאות‬ ‫שהוצגו כאן‪ ,‬רק מיכל וערן יוכלו להיעזר בשירותיה‬ ‫של אם פונדקאית‪ ,‬משום שסמדר היא רווקה‪,‬‬ ‫ועידו ותומר הם זוג בני אותו מין‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬בני זוג המבקשים להסתייע‬ ‫בפונדקאית לא חייבים להיות נשואים‪ .‬החוק‬ ‫מדבר על “איש ואישה שהם בני זוג” ולפיכך‬ ‫מאפשר גם לבני זוג שהם ידועים בציבור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬התפרסמה פרשת ארגון משפחה‬ ‫חדשה‪ ,‬באותה פרשה שהוגשה כעתירה לבג”ץ‪,‬‬ ‫היה מדובר ברווקה‪ ,‬אשר ביקשה לאפשר לה‬ ‫להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית‪ ,‬הפרשה‬ ‫אמנם הסתיימה בדחיית בקשתה של האישה‪,‬‬ ‫אך שופטי בית המשפט העליון בפסק דינם‪ ,‬קראו‬ ‫למחוקק‪ ,‬לשנות את החוק‪ .‬החוק לא שונה עד היום‪.‬‬ ‫סיוע בפונדקאית מחייב הסכם בכתב חובה‬ ‫לערוך הסכם מפורט בין האם הפונדקאית לבין‬ ‫ההורים המיועדים‪ .‬ההסכם צריך להסדיר את‬ ‫התחייבויות ההורים כלפי האם הפונדקאית ואת‬ ‫התחייבויות האם הפונדקאית כלפי ההורים‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫הסכם כזה צריך לכלול התייחסות להליכי הכניסה‬ ‫להריון‪ ,‬למהלך ההיריון וללידה‪ .‬את ההסכם יש‬ ‫לאשר בפני ועדה מיוחדת של משרד הבריאות‪,‬‬ ‫הנקראת “ועדת האישורים”‪ ,‬ועדה זו בוחנת את‬ ‫הבקשות והסכמי הפונדקאות‪.‬‬ ‫הגבלת גיל ומקום התושבות הן ההורים‬ ‫המיועדים והן האם הפונדקאית צריכים להיות‬ ‫מעל גיל ‪ 18‬שנים‪ ,‬ותושבי ישראל‪.‬‬ ‫מקור הזרע שנועד להפריה הזרע המשמש‬ ‫להפריה חוץ גופית צריך להיות של האב המיועד‪,‬‬ ‫והביצית אסור שתהיה של האם הפונדקאית‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬ניתן להיעזר בתרומת ביצית של‬ ‫אישה נוספת‪ ,‬באותם מקרים שהאם המיועדת‬ ‫אינה פורייה או שלא ניתן לעשות שימוש‬ ‫בביציותיה‪ ,‬אך קיים איסור מוחלט לעשות שימוש‬ ‫בביצית של האם הפונדקאית‪.‬‬ ‫הגבלת הדת האם הפונדקאית צריכה להיות בת‬ ‫דתה של האם המיועדת‪ ,‬אך אם כל המעורבים‬ ‫אינם יהודים‪ ,‬רשאית הוועדה לאשר בכל זאת‬ ‫את הפונדקאות‪.‬‬ ‫אם מיועדת ‪ -‬תנאים והגבלות‬ ‫לפני אישור הליך של פונדקאות‪ ,‬בוחנת הועדה‬ ‫את האם המיועדת לפי מספר קריטריונים;‬ ‫גיל ‪ -‬גיל האם המיועדת לא יעלה על ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫מצב רפואי ופריון ‪ -‬על האם המיועדת להגיש‬ ‫חוות דעת רפואית מפורטת של רופא מומחה‬ ‫לעניין מצבה הרפואי‪ ,‬אשר מונע ממנה להרות‬ ‫או לשאת הריון‪.‬‬ ‫בדיקות רפואיות כלליות ‪ -‬ביצוע בדיקות מעבדה‬ ‫(כגון סוג דם‪ ,‬בדיקת נוגדנים לאיידס ועוד)‪.‬‬ ‫אב מיועד ‪ -‬תנאים והגבלות‬ ‫לפני אישור הפונדקאות בוחנת הועדה גם את‬ ‫האב המיועד לפי מספר קריטריונים;‬ ‫גיל ‪ -‬גיל האב המיועד לא יעלה על ‪ 60‬שנה‪.‬‬ ‫בדיקות רפואיות כלליות ‪ -‬האב המיועד נדרש‬ ‫להמציא תוצאות בדיקות מעבדה‪.‬‬ ‫בדיקות פוריות ‪ -‬יש להציג תוצאות בדיקת ספירת‬ ‫זרע במכון מוכר‪.‬‬ ‫הפונדקאית ‪ -‬תנאים והגבלות‬ ‫גם האם הפונדקאית חייבת לעמוד במספר‬ ‫תנאים לפני שתקבל את אישור הועדה;‬ ‫הפונדקאית חייבת להיות אישה פנויה ‪ -‬רווקה‪,‬‬ ‫גרושה או אלמנה ובלבד שהיא איננה נשואה‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬בנסיבות מיוחדות רשאית ועדת‬ ‫האישורים לאשר התקשרות עם פונדקאית שהיא‬ ‫אישה נשואה‪ ,‬אם הוכח כי לא עלה בידי ההורים‬ ‫המיועדים‪ ,‬במאמץ סביר‪ ,‬להתקשר בהסכם‬ ‫לנשיאת עוברים עם אם פונדקאית שאינה‬ ‫נשואה‪.‬‬ ‫אינה קרובת משפחה ‪ -‬אישה שהיא אינה קרובת‬ ‫משפחה של אחד מן ההורים המיועדים‪.‬‬ ‫מסמכים שיש לצרף לבקשת האישור‬ ‫לפונדקאות המוגשת לועדת האישורים‬ ‫הפונדקאות בישראל אפשרית רק לאחר שהוגשה‬ ‫בקשה לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים‪.‬‬ ‫בליווי רשימה של מסמכים‪ ,‬כגון ‪:‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הורות באמצעות פונדקאות‬ ‫טיוטא של הסכם (לנשיאת עוברים) בין‬ ‫הפונדקאית להורים המיועדים;‬ ‫חוות דעת רפואית בדבר אי‪-‬היכולת של האם‬ ‫הביולוגית‪ ,‬האם המיועדת‪ ,‬להיכנס להיריון ולשאת‬ ‫הריון‪ ,‬או כי הריון עלול לסכן משמעותית את‬ ‫בריאותה;‬ ‫חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של‬ ‫ההורים המיועדים והפונדקאית המיועדת;‬ ‫הערכה פסיכולוגית בדבר התאמה לתהליך של‬ ‫כל אחד מהצדדים להסכם;‬ ‫אישור של פסיכולוג או עובד סוציאלי כי ההורים‬ ‫המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי מתאים‪ ,‬כולל ייעוץ‬ ‫בדבר אפשרויות הורות אחרות;‬ ‫במידה וההורים המיועדים והפונדקאית התקשרו‬ ‫זה עם זה באמצעות מתווך‪ ,‬יש לציין את פרטי‬ ‫המתווך‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬הועדה היא הגורם היחיד‪ ,‬שיש לו‬ ‫הסמכות לאשר את ההסכם ואת כל המסמכים‬ ‫הנלווים‪ ,‬רק לאחר קבלת אישורה יחל התהליך‪.‬‬ ‫לאחר הלידה ‪ -‬מסירת הילד לאם‬ ‫ילד שנולד לאם הפונדקאית הוא אינו הילד שלה‪,‬‬ ‫אך יש להסדיר באופן ברור את מסירתו מהאם‬ ‫הפונדקאית להורים המיועדים‪ .‬החוק דואג למינוי‬ ‫פקיד סעד אשר תפקידו לדאוג לתינוק מרגע‬ ‫לידתו ועד שיינתן “צו הורות” שיקבע את מעמדם‬ ‫של ההורים המיועדים כהורי הילד‪.‬‬ ‫“צו הורות” ‪ -‬רישום הילד‬ ‫תוך שבעה ימים מיום לידת התינוק‪ ,‬על ההורים‬ ‫המיועדים (ההורים הביולוגיים) להגיש בקשה‬ ‫‪28‬‬ ‫לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת “צו‬ ‫הורות”‪ .‬צו הורות הוא הצו אשר מגדיר באופן‬ ‫מפורש כי ההורים המיועדים הינם הוריו של הילד‬ ‫והאחראים הבלעדיים עליו‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬עם מתן צו הורות יהיו ההורים‬ ‫המיועדים הורים ואפוטרופוסים בלעדיים על‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫חזרת אם פונדקאית מהסכמתה ‪ -‬סירוב‬ ‫למסור הילד‬ ‫בית משפט לא יאפשר לאם הפונדקאית להחזיק‬ ‫בילד‪ ,‬אלא אם נוכח פקיד הסעד כי חל שינוי‬ ‫נסיבות משמעותי‪ ,‬שמצדיק את חזרת האם‬ ‫הפונדקאית מהסכמתה‪ ,‬וכי הדבר יהיה לטובתו‬ ‫של הילד‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬לאחר מתן צו הורות להורים‬ ‫המיועדים‪ ,‬בית משפט לא יאשר חזרה מהסכם‪.‬‬ ‫פונדקאות בחו”ל‬ ‫במסגרת החוק במדינת ישראל רק מיכל וערן‪,‬‬ ‫שהם בני זוג שלא מאותו מין‪ ,‬יוכלו להגיש בקשה‬ ‫להיעזר בשירותיה של אם פונדקאית‪ .‬אך איזה‬ ‫פיתרון ניתן להציע לסמדר הרווקה או לבני הזוג‬ ‫עידו ותומר?‬ ‫פיתרון אפשרי‪ ,‬אשר הופך למקובל בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬הינו ביצוע הליכי פונדקאות מחוץ‬ ‫לגבולות מדינת ישראל‬ ‫המדינות בהן ניתן לבצע הליכי פונדקאות‬ ‫החוקים לעניין הליכי פונדקאות שונים ממדינה‬ ‫למדינה‪ .‬יש מדינות בהן רק אזרחי אותה המדינה‬ ‫יכולים להיעזר בשירותי אם פונדקאית מקומית‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"מי שצריכים ילדים הם הורים גרועים‪,‬‬ ‫מי שרוצים ילדים הם הורים מצויינים"‪.‬‬ ‫סטיבן הרפר‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ביוון ואנגליה‪.‬‬ ‫ישנן מדינות שבהן החוק אינו מגביל את זכאותם‬ ‫של הפונים להיעזר בשירותי פונדקאות‪ ,‬ובהן כל‬ ‫אדם‪ ,‬ללא קשר לאזרחותו‪ ,‬יכול להיעזר בשירותי‬ ‫אם פונדקאית ובלבד שבכיסו הסכום המתאים‪ .‬כך‬ ‫לדוגמא‪ ,‬מרבית מדינות ארה”ב וכך גם בקנדה‪.‬‬ ‫מדינות אחרות בהן מתבצעים הליכי פונדקאות‬ ‫הן מדינות שבהן לא מוסדר הנושא בחקיקה‪ ,‬ועל‬ ‫כן הלכה למעשה הפונדקאות מותרת שם‪ .‬זהו‬ ‫המצב במדינות כגון הודו ותאילנד‪ ,‬וכך גם בחלק‬ ‫ממדינות מזרח אירופה‪.‬‬ ‫איך מבצעים פונדקאות בחו”ל‬ ‫מומלץ לפנות אל סוכנויות‪ ,‬ארגונים או מרפאות‪,‬‬ ‫בארץ או בחו”ל‪ ,‬אשר מתמחים בנושא זה‪.‬‬ ‫באמצעות סוכנות פונדקאות מאתרים פונדקאית‬ ‫מתאימה לשאת את ההיריון‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬גם‬ ‫תורמת ביצית‪ .‬חיוני לוודא כי סוכנות הפונדקאות‬ ‫פועלת בהתאם לחוק המקומי במדינה בה יתבצעו‬ ‫הליכי הפונדקאות‪ ,‬וכי לאנשיה ניסיון בתחום‪.‬‬ ‫שיקולים לביצוע פונדקאות בחו”ל‬ ‫מחיר ‪ -‬פונדקאות בהודו זולה יותר מפונדקאות‬ ‫בארה”ב‪ .‬השכר המועבר לפונדקאית מותאם‬ ‫למטבע המקומי‪ ,‬וגם הטיפולים הרפואיים זולים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫משך הזמן ‪ -‬משך הטיפולים הנדרשים על מנת‬ ‫להבטיח את כניסתה של הפונדקאית להריון‬ ‫משתנים ממקרה למקרה‪ .‬ככל שיתבצעו ניסיונות‬ ‫רבים יותר‪ ,‬יתייקר ההליך‪.‬‬ ‫פרוצדורות רפואיות נוספות ‪ -‬במידה ולא ניתן‬ ‫או לא מעוניינים להשתמש בביציות של האם‬ ‫המיועדת יש צורך גם בתרומת ביצית‪ ,‬דבר‬ ‫שכמובן ייקר את ההליך‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬עלות הליכי פונדקאות בחו”ל‪,‬‬ ‫יכולה לנוע בין כמה עשרות אלפי דולרים‪,‬‬ ‫לסכומים של למעלה ממאה אלף דולר‪.‬‬ ‫מעמד הילד שנולד בחו”ל‬ ‫ילד שנולד בהליך של פונדקאות בחו”ל להורים‬ ‫ישראלים‪ ,‬יוכר כילדם של הוריו וכאזרח ישראלי‬ ‫לכל דבר ועניין‪ ,‬זאת לאחר שרשויות מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬יוודאו כי הילד‪ ,‬הוא אכן ילדם של ההורים‬ ‫המיועדים‪ ,‬וכי הליך הפונדקאות נעשה בהתאם‬ ‫לחוק המקומי במדינה בה הוא התנהל‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬הילד יוכר כילדו של ההורה אליו‬ ‫הוא קרוב מבחינה ביולוגית‪ .‬במידה ומדובר בבני‬ ‫זוג שרק אחד מהם הוא קרוב ביולוגי לילד‪ ,‬ההורה‬ ‫השני יוכל להתחיל בהליכים לצורך אימוצו של‬ ‫הילד עם חזרתה של המשפחה לישראל‪ .‬לדוגמא‬ ‫אם הילד שנולד לתומר ועידו הוא בנו הביולוגי‬ ‫של תומר‪ ,‬רק תומר יירשם כאביו של הילד בכל‬ ‫המסמכים הרשמיים ואילו עידו‪ ,‬יצטרך להגיש‬ ‫בקשה לאימוצו של הילד כדי להירשם כהורה‬ ‫נוסף לילד‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה מלווה את הליכי‬ ‫הפונדקאות‪ ,‬עד שובה של המשפחה המאושרת‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הורות מיועדת‬ ‫תרומת זרע מאדם‬ ‫שאיננו עוד בחיים‬ ‫הריון מתרומת זרע של אדם שאיננו בחיים‪ ,‬אשר‬ ‫הותיר אחריו זרע בבנק הזרע‪ ,‬הינה האופציה‬ ‫היחידה כיום למימוש זכותה של אישה להורות‪,‬‬ ‫כאשר מחד גיסא אין לה שותף פעיל להורות‪,‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬זהותו של תורם הזרע ידועה‪ .‬הבאת‬ ‫ילד לעולם מזרע ידוע תמנע מן הילד ספקות‬ ‫באשר לזהות אביו‪ ,‬ואת ההשלכות הפסיכולוגיות‬ ‫וההלכתיות העשויות לנבוע מכך‪ .‬כיום ארגון‬ ‫משפחה חדשה הינו הארגון היחיד בישראל‬ ‫ובעולם‪ ,‬באמצעותו ניתן לממש אפשרות זו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬זכה ארגון משפחה חדשה בעתירה‬ ‫נגד היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בה ניתן פסק דין‬ ‫המאפשר להוריו של החייל קיוון כהן ז”ל‪ ,‬לעשות‬ ‫שימוש בזרעו של בנם החייל שנהרג בפעילות‬ ‫מבצעית בעזה‪ .‬היועץ המשפטי הנחה את‬ ‫המשפחה‪ ,‬למצוא אישה שתרצה להרות מזרעו‪.‬‬ ‫התנאי היה‪ ,‬כי האישה שתבקש להיות אם לילד‬ ‫מזרעו של החייל‪ ,‬תישא במלוא האחריות ההורית‬ ‫לגידולו מבלי כל תלות כלכלית או אחרת בהוריו‬ ‫של המנוח‪ .‬ההורים מצאו את האישה שביקשה‬ ‫להיות אם לצאצאו של קיוון כהן ז”ל ויחד חתמו‬ ‫על הסכם הורות מיועדת‪.‬‬ ‫מאז פרשת כהן‪ ,‬הספיק היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫לקבוע הנחיות לגבי שימוש בזרע מן המת‪,‬‬ ‫עדֶת‪ ,‬אך‬ ‫המגבילות את אפשרות לאמהות מיּו ֶ‬ ‫ורק לבנות זוג של הנפטר שהותיר אחריו זרע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2009‬הוגשה לראשונה‪ ,‬עתירה נוספת‬ ‫על ידי ארגון משפחה חדשה בה הוצגה דרישה‬ ‫של מנוח‪ ,‬שהותיר אחריו זרע‪ ,‬במסגרת “צוואה‬ ‫‪30‬‬ ‫ביולוגית” ( צוואה בה מבקש אדם להוריש לקרוביו‬ ‫את תאי הרבייה שלו) לפי אותה דרישה ביקש‬ ‫המנוח כי קרוביו‪ ,‬יעשו שימוש בזרעו ויביאו ממנו‬ ‫צאצאים לעולם‪.‬‬ ‫עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשנת ‪2003‬‬ ‫קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לגבי‬ ‫נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו‪ .‬בהנחיותיו‬ ‫קבע‪ ,‬כי ייעתר לבקשה מעין זו‪ ,‬רק אם תוגש‬ ‫מטעמה של בת זוגו של המנוח‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה התייחס גם לכוונת‬ ‫מצָוו ֶה‪ ,‬אשר בינתיים הלך לעולמו‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫המנוח ה ֶ‬ ‫כי יש צורך בהסכמה‪ ,‬רצון או לפחות עמידה על‬ ‫רצון משוער של המת‪ ,‬לעצם ההורות שתתממש‬ ‫לאחר מותו‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי סבור שלרצונו של הנפטר יש‬ ‫לתת משקל משמעותי‪ ,‬אולם‪ ,‬במידה ואין ידיעה‬ ‫לגבי רצון הנפטר ובת‪-‬זוגו מעוניינת בהולדת ילד‬ ‫מזרעו‪ ,‬ראוי יהיה להתיר לה שימוש זה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לא יתנגד אפוא‬ ‫לנטילת הזרע לאחר המוות‪ ,‬אם נעשתה תוך‬ ‫הסכמה מפורשת‪ ,‬כזו הניתנת להוכחה‪ ,‬בין בכתב‬ ‫ובין בעל פה ‪.‬‬ ‫עמדת ארגון משפחה חדשה אדם שהשאיר‬ ‫את זרעו לפני מותו בדרך של הקפאתו בבנק‬ ‫הזרע‪ ,‬בעצם מעשה זה‪ ,‬בין אם השאיר צוואה‬ ‫מפורשת ובין אם לאו‪ ,‬ביטא את כוונתו ורצונו‬ ‫להמשכיות‪ ,‬על אחת כמה וכמה אם השאיר‬ ‫צוואה מפורשת‪.‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬ ‫"הילדים מגדילים את דאגות החיים‪,‬‬ ‫אבל מקלים את זיכרון המוות"‪.‬‬ ‫פרנסיס בייקון‬ ‫כיום נדונה עתירה של ארגון משפחה חדשה‪,‬‬ ‫המבוססת על בקשה מפורשת של נפטר‬ ‫במסגרת “צוואה ביולוגית” שערך במשרדי‬ ‫הארגון‪ ,‬לפי אותה צוואה ביקש מהוריו‪ ,‬למצוא‬ ‫אישה שתהרה מזרעו‪ .‬בהתאם להתפתחות‬ ‫הפסיקה וגישת היועץ המשפטי‪ ,‬יש להניח כי‬ ‫הבקשה תאושר והאם המיועדת‪ ,‬תהפוך בקרוב‬ ‫לאם מאושרת‪.‬‬ ‫האחריות ההורית של אם מיועדת מזרע של‬ ‫אדם שאיננו בחיים‪ ,‬איננה שונה מכל אחריות‬ ‫הורית‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ייהנה הילד שנולד מתרומת‬ ‫זרע‪ ,‬ממשפחה גרעינית ידועה‪ ,‬יהיו לו סב וסבתא‬ ‫דודים ודודות גם מצד האב שאיננו בחיים‪ ,‬הוא‬ ‫יידע את שורשיו ומורשתו‪.‬‬ ‫כדאי לדעת ‪ -‬אחריותם של הסב והסבתא‬ ‫המיועדים‪ ,‬במקרה של שימוש בזרע מאדם שאיננו‬ ‫עוד בחיים‪ ,‬אינה יוצרת זכויות או חובות משפטיות‬ ‫והאם המיועדת תגדל את הילד באוטונומיה‬ ‫מוחלטת ותהא רשאית לקבל כל החלטה לגביו‪,‬‬ ‫בכל תחומי החיים‪ ,‬ללא התערבותם של הסב‬ ‫והסבתא או הדודים‪.‬‬ ‫‪www.newfamily.org.il | newfamily@newfamily.org.il‬‬ ‫‪31‬‬ ‫זמנת ת דת זוגיות‬ ‫לה‬ ‫עושה במשרדי‬ ‫יש לקב פגי‬ ‫גוןועמשפחה חדשה‬ ‫אר‬ ‫‪03-5660504‬‬ ‫אם אתם ידועים בציבור‪ ,‬לארגון משפחה חדשה יש בשורה משמחת עבורכם‪:‬‬ ‫ארגון משפחה חדשה הארגון המוביל‬ ‫בישראל לזכויות המשפחה‪ ,‬שם לו למטרה‬ ‫לקדם את נושא ההכרה בזכויותיהם של‬ ‫הידועים בציבור בישראל‪ .‬הארגון מעניק‬ ‫לידועים וידועות בציבור תעודת זוגיות‬ ‫המכירה בהם כבני זוג‪ .‬תעודה זו מונפקת‬ ‫לבני זוג המנהלים אורח חיים משותף עם‬ ‫בן או בת זוג קבועים במשק בית משותף‪,‬‬ ‫תחת קורת גג אחת‪ .‬התעודה הינה אישית‬ ‫חתומה ומאושרת על ידי עורך דין ומהווה‬ ‫תצהיר משפטי‪ .‬התעודה מסייעת בפתרון‬ ‫בעיות פרקטיות כגון הצורך להזדהות כזוג‬ ‫המהווה משפחה‪.‬‬