מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ
מרכז אנגלברג לילדים ולנוער מסמך רקע לתכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" יואה שורק פידא ניג'ם-אכתילאת המחקר הוזמן ומומן על-ידי עמותת אשלים והשירות למען הילד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וכן באמצעות תרומה מיוחדת מאת אנני סנדלר מוירג'יניה ,ארצות-הברית. דמ12-595- מסמך רקע לתכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" חלק א :אפשרויות להרחבת האימוץ חלק ב :שירותים תומכי אימוץ יואה שורק פידא ניג'ם-אכתילאת המחקר הוזמן ומומן על-ידי עמותת אשלים והשירות למען הילד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וכן באמצעות תרומה מיוחדת מאת אנני סנדלר מוירג'יניה ,ארצות-הברית. טבת תשע"ב ירושלים ינואר 2012 עריכת לשון :בלהה אלון תרגום לאנגלית (הקדמה והודעת פרסום) :אוולין אֵ יבל הפקה והבאה לדפוס :לסלי קליינמן מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל מרכז אנגלברג לילדים ולנוער ת"ד 6883 ירושלים 73069 טלפון00-3449500 : פקס00-4330673 : כתובת באינטרנטwww.jdc.org.il/brookdale : דואר אלקטרוניbrook@jdc.org.il : פרסומים נוספים של המכון בנושאים קשורים בן-רבי ,ד ;.חסין ,ט .0003 .פנימיות קהילתיות ופנימיות יום :דרכי עבודתן ומצב הילדים וההורים סיכום שלוש שנות מחקר .דמ.03-599- דולב ,ט ;.סבו-לאל ,ר ;.שמיד ,ה ;.בר ניר ,ד .0008 .מדיניות "עם הפנים לקהילה" -מחקר הערכה. דמ.08-433- דולב ,ט ;.סבו-לאל ,ר ;.בן-רבי ,ד .0008 .פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל :תפקידים ,דרכי עבודה ואתגרים .דמ.08-430- סבו-לאל ,ר ;.חסין ,ט .0033 .מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער :איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון .דמ.33-487- ריבקין ,ד( .בהשתתפות :שמעיה-ידגר ,ס ;.שמש ,מ ;.סבו-לאל ,ר ;.שורק ,י .0007 .).הערכת מרכזי ילדים-הורים .דמ.07-466- ריבקין ,ד ;.באומגולד ,ש .0003 .מעקב אחר ילדים גדולים הנמסרים לאימוץ .דמ.03-694- להזמנת הפרסומים ניתן לפנות למאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ,ת"ד ,6883ירושלים 73069 טל' ,00-3449500 :פקס ,00-4330673 :דואר אלקטרוני ;brook@jdc.org.il :ניתן למצוא את הפרסומים גם באתר המכוןwww jdc.org.il/brookdale : תמצית הקדמה מממצאי מחקרים שונים עולה כי מצבם של ילדים שלא יכולים לגדול עם הוריהם ,אשר זכו לאימוץ, טוב יותר מבחינה רגשית ,חברתית ולימודית ,מאשר מצבם של ילדים אשר עברו לאורך התבגרותם בין השמות שונות כגון אומנה ופנימיות (ראה ,למשל .)Biehal et al., 2009 ,לפיכך ,רבים סבורים כי אחד המענים הטובים יותר בעבור ילדים אלו הוא אימוץ. בישראל ,מרבית הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המולידה מופנים על-ידי שירותי הרווחה לפנימיות או לאומנה ,ורק ילדים מעטים מופנים לאימוץ .זאת ,למרות שבישראל ,במקרים מסוימים ניתן להכריז על ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המקורית "ברי אימוץ" גם ללא הסכמת הוריהם המולידים לכך .ביטוי לכך מופיע בסעיף 36בחוק אימוץ ילדים משנת התשמ"א 1.3783-שיעור הילדים הנמסרים לאימוץ קטן בהרבה מאשר במדינות מערביות אחרות כמו אנגליה וארצות-הברית. בימים אלה פועל השירות למען הילד ,המופקד על האימוץ במשרד הרווחה ,ביחד עם אשלים ,להרחבת מענה האימוץ בעבור ילדים בסיכון שאינם יכולים לגדול במשפחתם ,וכדי לשפר את מערך השירותים תומכי האימוץ בישראל .פעילות זו נעשית במסגרת התכנית המשותפת "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ". מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לבצע מחקר מלווה לתכנית זו .דוח זה מציג את השלב הראשון במחקר ,ה מתבסס על סקירת הספרות בנוגע לאימוץ ילדים בסיכון ,אפשרויות להרחבת האימוץ והשירותים התומכים באימוץ ועל ראיונות עם קובעי מדיניות בכירים במשרד הרווחה ,אם אנשי מקצוע בארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום של שירותי אומנה ועם שופטי ביתהמשפט לענייני משפחה. הסקירה מציגה מחקרים שמראים כיצד המדיניות והנהלים הקיימים עלולים לגרום להליך ממושך מאוד עד להשמה של ילד בבית קבוע (חזרה להוריו המולידים או אימוץ) .בסקירה מופיעים ממצאים בנוגע לאפשרויות לקיצור ההליך המשפטי ולשיפור האימוץ: אימוץ עם קשר בו מתקיים קשר מוגבל בין הילד המאומץ לבין בני משפחתו המולידה – בניגוד לסודיות הנהוגה באימוץ הסגור. 1 סעיף 36לחוק האימוץ ,התשמ"א" :3783 ,באין הסכמת הורה ,רשאי בית משפט ,לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו ,להכריז על ילד כבר-אימוץ ,אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה )3( :אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה ,למוצאו או לברר דעתו; ( )0ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאימו ולא הכיר בילד כילדו ,או אם הכיר בו -הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו; ( )6ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו; ( ) 5ההורה הפקיר את הילד או נמנע ,ללא סיבה סבירה ,מלקיים במשך שישה חדשים רצופים קשר אישי איתו; ( )4ההורה נמנע ,ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך שישה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד ,כולם או עיקרם; ( )3הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך שישה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב ,ללא הצדקה ,לקבלו לביתו; ( ) 9ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ,ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו; ()8 הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית". i אימוץ על-ידי משפחות אומנות ,שבו הילדים הושמו אצל משפחה אומנת כצעד ראשון בתכנון ארוך טווח של מסירתו של הילד לאימוץ ,למרות שייתכן שהילד יחזור למשפחתו המולידה. התכנון המקביל שבמסגרתו נעשית עבודה במקביל לשיקום ההורים המולידים ולמסירת הילד לאימוץ ,כך שבתום שנה יהיה פתרון קבוע בעבור הילד. החלק השני של סקירת הספרות מתייחס לשירותים תומכי אימוץ שמספקים תמיכה וסיוע למשפחות ולילדים המאומצים לאורך שנות האימוץ .הסקירה בוחנת סוגים שונים של מדיניות המופעלים בארץ ובמדינות אחרות ,הרציונ ל של סוגי המדיניות ,ונקודות החוזק והתורפה של השירותים המספקים תמיכה באימוץ. חלק א :אפשרויות להרחבת האימוץ ולשיפורו :אימוץ פתוח ,אימוץ ילדים על-ידי משפחות אומנות ושיטת התכנון המקביל הגורמים שעלולים להשפיע על היקף האימוץ המצומצם יחסית בישראל כוללים את התהליך הממושך עד להשמתו של הילד בבית קבוע; המעבר של הילד בין השמות זמניות רבות ,כגון אומנה ופנימיות; וגילו המבוגר יחסית של הילד בעת הכרזתו "בר-אימוץ" .בנוסף ,היקף האימוץ המצומצם עלול לנבוע גם מכך שלא קיימים קריטריונים ברורים להוצאת ילד לאימוץ .במקרה של ילדים השוהים זמן רב אצל משפחות אומנה ,הדבר תלוי לעתים ברצון המשפחה אומנת לאמץ; אם היא אינה מעוניינת בכך הילד עשוי להישאר אצלה באומנה עד להתבגרותו .כמו-כן ,לעמדה האישית של העובדים הסוציאליים של הילד ישנה השפעה על אפשרות האימוץ :אם העו"סים מאמינים באופן כללי באימוץ ילדים גדולים ,ייתכן שהילד יימסר לאימוץ ואם אינם מאמינים באפשרות זו ,ייתכן שלא יאומץ. מן הספרות המקצועית עולה כי ישנן אפשרויות שונות להרחבת מענה האימוץ ולשיפורו: .1אימוץ פתוח .שיטת האימוץ הנהוגה כיום בישראל הינה אימוץ סגור ,שבו הקשר בין הילד המאומץ והמשפחה המאמצת לבין בני המשפחה המולידה מנותק ,וזהות הצדדים חסויה אלה מפני אלה .רק במקרים בודדים ישנו אימוץ פתוח ,אשר באופן כללי כולל העברת מכתבים ותמונות באופן חד -צדדי מההורים המאמצים אל בני המשפחה המולידה; ו/או מפגשים של בני המשפחה המולידה עם הילד שמלווים בהשגחה מטעם השירות למען הילד במקום ניטרלי כפעמיים בשנה. שימוש באימוץ פתוח עשוי להרחיב את היקף האימוץ גם למקרים בהם העובדים הסוציאליים לא היו ממליצים על השמה באימוץ משום שלסברתם אין זה הוגן לנתק לצמיתות את המשפחה המולידה מן הילד .כמו-כן ,ההורים המולידים עשויים לתמוך יותר באימוץ אם הם לא ינותקו מהילד לחלוטין ולכן גם תהליך ההשמה באימוץ עשוי להיות מהיר ויעיל יותר .עם זאת ,חוקרים מתריעים על כך שאנשי מקצוע צריכים להיזהר מהשמת ילד באימוץ פתוח למרות שאינו לטובתו, כדרך לשכנוע ההורים המולידים לוותר על זכויות ההורות שלהם מרצון. .2אימוץ ילדים על-ידי משפחות אומנות .לאחרונה ,השירות לילד ולנוער המופקד על שירותי האומנה והשירות למען הילד החלו לעבוד ביחד ,כדי להרחיב את האפשרות של אימוץ על-ידי משפחות אומנות .עד לאחרונה האימוץ על-ידי משפחות אומנות בארץ היה מועט ,בין היתר ,בגלל הקריטריונים השונים לקבלת משפחות לאומנה ולאימוץ ,שלא אפשרו לחלק מהמשפחות האומנות ii לאמץ .בכל מקרה ,האפשרות של אימוץ על-ידי הורים אומנים עשויה לצמצם ,ואף למנוע מעבר, בין השמות רבות עד לאימוץ ,וכן להרחיב את האימוץ גם למקרים בהם לולא אפשרות זו ,הילד היה נשאר עם משפחתו האומנת עד לבגרותו משום שלא היה זה מטובתו להפרידו ממנה .כמו-כן, מממצאי המחקרים עולה כי אם ישנה עדות להצלחת הקשר בין הילד למשפחה האומנת בתקופה בה שהה באומנה אזי ישנה גם הסתברות נמוכה יותר לפירוק האימוץ .עם זאת ,הילד עלול "לשלם מחיר" אם אומץ על-ידי הורים אומנים שבתנאים רגילים לא היו עוברים את האבחונים של השירות למען הילד לאימוץ מבחינה זו שהם יתקשו להתמודד עם סוגיות מורכבות שעולות כתוצאה מאימוץ ילדים בסיכון. קיימת נטייה רבה יותר להגיע להתפשרויות בהשמת ילדים באומנה ,משום הזמניות של ההשמה ומשיקולים אחרים כגון קרבה למשפחה המולידה; בעוד שבאימוץ ישנו ניסיון להקפיד על השמת ילדים בקרב משפחות שמסוגלות להתמודד עם המורכבות באימוץ ילד בסיכון. .3שיטת התכנון המקביל .שיטה זו יושמה בהרחבה בארצות-הברית בעקבות חוק ASFA=Adoption )3779( and Safe Families Actהפועל להבטיח השמה מהירה של ילדים בבית קבוע .השיטה יושמה בהרחבה לצורך עמידה בדרישות לוחות הזמנים של החוק .בשיטה זו פועלים בפרק זמן מוגבל של שנה להשמת הילד בבית קבוע ,ובמקביל פועלים גם לשיקום ההורים המולידים לצורך החזרת הילד אליהם .זאת ,בניגוד לשיטה הרווחת בעולם ,לפיה פועלים שלב אחר שלב ,תחילה לשיקום ההורים המולידים ,ורק לאחר שהגיעו למסקנה שהילד לא יוכל לחזור לחיות עמם ,מתחילים בתהליך ההכנה לאימוץ. בשיטת התכנון המקביל הילד עובר למשפחה אומנת עם אופק לאימוץ ,ובמהלך שהותו אצלה ההורים עוזרים לו להסתגל לסביבה החדשה ,שותפים לשיקום ההורים המולידים ובמקביל מתארגנים לאימוצו .לאחר תקופה מוגבלת ,הילד חוזר להוריו המולידים או מאומץ על-ידי משפחתו האומנת .שיטה זו עשויה להשפיע על קיצור התהליך הממושך עד להשמה בבית קבוע, ולפיכך גם לגרום לכך שהילד יועבר לבית קבוע בגיל צעיר יותר .כמו-כן ,בשיטת התכנון המקביל נמנע המעבר בין השמות זמניות רבות אשר אינן לטובתו של הילד. כיווני פעולה לצורך שימוש נרחב יותר באפשרויות השונות שנסקרו ישנו צורך בתנאים בסיסיים: אימוץ פתוח מצריך הקצאת כוח אדם מקצועי נוסף ושירותי תמיכה לצורך ליווי מערכת היחסים בין הילד המאומץ ,המשפחה המאמצת ובני המשפחה המולידה. לצורך מיסוד האפשרות של אימוץ על-ידי משפחות אומנות צריך להסדיר את האפשרויות של אימוץ סגור ופתוח על-ידי משפחות אומנה בתע"ס (תקנון העבודה הסוציאלית) .יש צורך להגדיר קריטריונים משותפים לקבלת משפחות אומנות ומאמצות ,לבנות מאגר של משפחות אומנה שמעוניינות לאמץ בהמשך ,ולדאוג להשמת ילדים שישנו סיכוי גבוה לאימוצם בהמשך בקרב משפחות אלה .בנוסף ,ישנו צורך בהכשרת המשפחות האומנות למעבר תפקידים בין אומנה לאימוץ .ניתן לבחון את האפשרות להסדרת תשלום למשפחות שרוצות לאמץ את הילד שנמצא אצלן באומנה ,אבל נמנעות לעשות זאת בגלל הפסקת התשלום. iii לצורך יישום שיטת התכנון המקביל נחוץ שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע שיאפשר את העבודה בכיוונים השונים במקביל .כמו-כן ,בתי המשפט צריכים להיות מחויבים לה כדי ליישמה במסגרת הזמן המוגבל ,ונחוצים שירותים אינטנסיביים לשיקום המשפחה ולמעקב אחר השגת היעדים על פי לוח זמנים .באופן כללי ,חשוב שעמדותיהם של אנשי המקצוע יאפשרו את יישום השיטה. חלק ב :שירותים תומכי אימוץ המונח שירותים תומכי אימוץ מתייחס לשירותים הניתנים למשפחות המאמצות ,לילדים המאומצים ולעתים גם לבני המשפחה המולידה ,הן לפני המסירה לאימוץ והן לאורך זמן ,לאחר האימוץ. שירותים תומכי אימוץ שניתנים לפני האימוץ נועדו לעידוד ולהכנת בני המשפחה המאמצת והילדים המאומצים ל קראת האימוץ .הכנה נעשית במיוחד לקראת אימוצם של ילדים משירותי הרווחה, כלומר תינוקות וילדים שאינם מסוגלים לגדול עם הוריהם המולידים בגלל תפקוד הורי לקוי, התעללות ו/או הזנחה .שירותים אלו כוללים ליווי פרטני של ההורים המועמדים לאימוץ; מתן מידע על היבטים שונים באימוץ ,כמו למשל עלויות האימוץ ,מידע על אודות הילד המאומץ ,הכולל מידע רפואי; מידע על הרקע של הילד ,על הוריו המולידים ונסיבות מסירתו לאימוץ; ועידוד המשפחות המאמצות להשתמש בשירותים שונים. שירותים תומכי אימוץ שניתנים לאחר המסירה לאימוץ נועדו לליווי ולתמיכה מתמשכת במאומצים בכל הגילאים ,בבני המשפחה המאמצת ולעתים גם בבני המשפחה המולידה .שירותים אלה כוללים מידע על שירותים שניתן להסתייע בהם; תמיכה חומרית ,תמיכה נפשית ,קבוצתית ופרטנית והכשרת אנשי מקצוע לעבודה עם המשפחות המאמצות .שירותים תומכי אימוץ יכולים לכלול שירותים ייחודיים למשפחות המאמצות ,וכן תמיכה במשפחות המאמצות בצריכת שירותים שניתנים לכלל האוכלוסייה ,כגון עזרה לימודית וריפוי בעיסוק. הרציונל במתן שירותים תומכי אימוץ נובע ,בין היתר ,מן התמורות מרחיקות הלכת בתחום האימוץ בארץ ובעולם ,ובמקביל -לעלייה במספר הילדים משירותי הרווחה המועמדים לאימוץ ,שיש להם יותר קשיים במישורי החיים השונים ,בהשוואה לילדים שגדלים במשפחות נורמטיביות .תמורות אלו בתחום האימוץ ,וכן המעבר שהתרחש בשנים האחרונות מגישה הרואה באימוץ תחליף להורות מלידה ,לגישה הרואה באימוץ הורות אחרת/מיוחדת ופיתרון קבע לילדים שאינם מסוגלים לגדול במשפחתם המולידה ,הובילו להכרה בצורך בליווי ובתמיכה מתמשכת לאחר האימוץ ,בין היתר גם כדי למנוע מקרים של הפסקת האימוץ (.(disruption במדינות שונות בעולם נהוגה מדיניות שונה ביחס לאימוץ ילדים משירותי הרווחה והענקת שירותים תומכי אימוץ .ישנן מדינות ,כגון ארצות-הברית ואנגליה ,בהן ננקטת מדיניות המעודדת אימוץ בתוך המדינה של ילדים משירותי הרווחה ורואה בכך פתרון מועדף על פני אומנה .ישנן מדינות ,כמו ,למשל, אוסטרל יה וניו זילנד ,שאינן מעודדות אימוץ ילדים משירותי הרווחה ,ומעדיפות השמה באומנה ובפנימיות במקרים בהם ישנו צורך למצוא לילד תחליף למשפחתו המולידה .במדינות בהן ישנו עידוד לאימוץ ילדים משירותי הרווחה (ארצות-הברית ואנגליה ,למשל) ניתנים גם השירותים תומכי האימוץ iv המפותחים ביותר :מטעם המדינה ניתנים הקצבה כספית ועזרה חומרית ,שירותי הערכה ותכנון טיפול ,שירותי מידע והסברה וקבוצות תמיכה. הספקת שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה נעשית באמצעות מודלים שונים .המודלים להספקת שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית הם: )3באמצעות העובד הסוציאלי בסוכנות הציבורית לרווחת הילד )0באמצעות יחידה נפרדת בשירותי הרווחה לשירותים תומכי אימוץ )6באמצעות חוזים של שירותי הרווחה עם גופים פרטיים חיצוניים )5באמצעות מרכזים מיוחדים שמתמחים במתן שירותים תומכי אימוץ לכל מודל ישנם יתרונות ו חסרונות :היתרון של המודל הראשון הוא בהיכרות של עובד האימוץ עם המשפחה המאמצת והאמון שנבנה ביניהם .בשני המודלים הראשונים ישנו יתרון בזכות הסמיכות של עובדי היחידה לעובד האימוץ .החסרונות בשני המודלים הראשונים נעוצים בעובדה שהספקתם ניתנת במחלקת הרווחה ,וחלק מההורים עלולים לחשוש לצרוך אותם בגלל הסטיגמה של שירותי הרווחה. משום כך ,היתרונות של שני המודלים האחרים הוא בהיותם נפרדים ממערכת הרווחה .אולם ,הם מחייבים מנגנון פיקוח יעיל .חסרונו של המודל האחרון הוא בעלותו הכלכלית הגבוהה בהשוואה למודלים האחרים. מאפיינים של צריכת שירותים תומכי אימוץ בעשור האחרון בוצעו מספר מחקרי הערכה בנוגע למאפיינים של צריכת שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה .להלן ממצאים ותובנות עיקריות: מאפייני המשפחות שנוטות לצרוך יותר שירותים תומכי אימוץ: משפחות שאימצו ילדים מעל גיל 6משירותי הרווחה משפחות צעירות ללא ניסיון בהורות או באומנה משפחות שאימצו תינוקות "מכורים" לסמים או לאלכוהול משפחות לבנות שאימצו ילדי מיעוטים ומשפחות שאימצו מחו"ל. מאפייני הילדים המאומצים שנוטים לצרוך יותר שירותים תומכי אימוץ: ילדים עם קשיי התנהגות ילדים עם קשיים רגשיים אשר חווים צער ,פרידה ואובדן ילדים שסובלים מבעיות לימודיות ומקשיים חברתיים ילדים שעברו בין השמות רבות מאומצים בוגרים אשר הגיעו לגיל 38ומחפשים מידע על אודות הוריהם המולידים. העיתוי בצריכת שירותים תומכי אימוץ :הורים מאמצים וילדים מאומצים נוטים לצרוך בפועל שירותים תומכי אימוץ בכמה "צמתים" חשובים :מיד לאחר האימוץ ,לקראת מעבר הילדים לבית-ספר ,כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ,אחרי אירוע טראומטי או משבר שעברו הילדים או המשפחה המאמצת ,ובהגיעם של המאומצים לגיל 38כאשר הם רשאים לפתוח את תיק האימוץ שלהם. v משך הזמן שבו ניתנים שירותים תומכי אימוץ :ממצאי מחקרים שונים שבוצעו בארצות-הברית ובאנגליה מצביעים על הצורך במתן שירותים תומכי אימוץ לאורך זמן ממושך. תרומתם של שירותים תומכי אימוץ בעיני ההורים המאמצים :ממחקרים שונים שנערכו בארצות- הברית ובאנגליה עולה כי רוב המשפחות שקיבלו שירותים תומכי אימוץ היו שבעות רצון מהיבטים שונים בהספקת השירותים ,וכי היבטים אלה תרמו לשביעות הרצון של ההורים המאמצים מההורות שלהם ולאיכות הקשר עם הילד ,לשיפור היחסים בתוך המשפחה ,ולשיפור הזוגיות. נקודות תורפה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה היעדר מידע מספיק על קיומם של שירותים תומכי אימוץ משפיע על אי-צריכת שירותים. שירותים תומכי אימוץ מעטים ניתנים על-פי-רוב מיד לאחר האימוץ ולא בהתאם לצרכים המשתנים שעולים במהלך שנות האימוץ. לעתים מתוכננים שירותים תומכי אימוץ שאינם עונים על מכלול הצרכים השונים והמגוונים של המשפחות. ישנן משפחות מאמצות שמעדיפות שלא לצרוך שירותים תומכי אימוץ מכיוון שאינן מעוניינות בעזרה ובהתמודדות עם זהותו המאומצת של ילדם ,או מכיוון שהן חוששות מגישה ביקורתית מצד הגורמים המקצועיים. שירותים תומכי אימוץ עוסקים בטיפול בקשיים במקום למנוע אותן. שירותים תומכי אימוץ בישראל המדיניות בישראל ביחס לאימוצם של ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם הינה מעורבת ומושם דגש הן על זכויות יהם של ההורים המולידים ,והן על זכויותיהם של הילדים .הדגש על זכויותיהם של ההורים המולידים מתבטא בכך שרוב הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחותיהם המולידות אינם נמסרים לאימוץ אלא מופנים לאומנה ולפנימיות .ההכרה בזכות הילד למשפחה קבועה מתבטאת בכך שבמקרים מסוימים ניתן למסור ילדים לאימוץ ,גם ללא הסכמת הוריהם המולידים .בחמש-עשרה השנים האחרונות גוברת ההכרה ב שירות למען הילד בישראל בצורך במתן שירותים תומכי אימוץ. המדיניות בכל הנוגע למתן שירותים תומכי אימוץ הינה בהתהוות לקראת חקיקת חוק. בעשור האחרון ישנה תנופה בעשייה בתחום מתן שירותים תומכי אימוץ .מנתונים של השירות למען הילד עולה כי בשנת 0009השירות הרווח ביותר שניתן למשפחות המאמצות היה סדנאות בתנאי נופש. שירות רווח נוסף היה האימוץ המסובסד .שירותים רווחים פחות שניתנו למשפחות המאמצות היו סבסוד של טיפול פסיכולוגי וטיפול קבוצתי. כיווני פעולה .1רבים מהילדים המאומצים הם ילדים גדולים שאומצו משירותי הרווחה .לילדים אלו לרוב ישנם יותר קשיים בתחומים הרגשי ,ההתנהגותי ,ההתפתחותי ,הבריאותי והלימודי לאורך זמן .לכן, ישנו צורך בהכנה טובה של המשפחות המאמצות לקראת האימוץ; ובתמיכה שוטפת ,העונה על צורכיהם הרבים של הילדים והמשפחות ,גם לאחר האימוץ .שירותים תומכי אימוץ נועדו להכנה לקראת האימוץ וכן לליווי ולתמיכה מתמשכת במאומצים קטינים ובוגרים ,בבני המשפחה המאמצת ולעתים גם בבני המשפחה המולידה. vi .2מתוך הספרות עולה כי הספקת שירותים תומכי אימוץ למשפחות המאמצות עשויה: להביא לכך שהורים נוספים יבחרו לאמץ ילדים גדולים מעל גיל שנתיים שנמצאים באחריות שירותי הרווחה. לתרום להתאמת ציפיותיהם של ההורים המאמצים מהילד ליכולותיו האמיתיות. לתרום לתחושתם של ההורים המאמצים ששירותי הרווחה שותפים לעול ,ולהפחתת הבדידות של המשפחות המאמצות. להפחית את הקשיים של ההורים המאמצים כדי למנוע בעתיד מצב בו יחליטו על הפסקת האימוץ (.(Disruption .3בתהליך תכנון של שירותים תומכי אימוץ מן הראוי לדאוג: שהשירותים תומכי האימוץ יספקו מענה על מגוון הצרכים השונים של המשפחות המאמצות השונות (למשל ,הן של משפחות חשוכות ילדים והן של משפחות עם ילדים משלהן). לפתח מענים מיוחדים באינטנסיביות מוגברת בעבור משפחות וילדים מקבוצות שמזוהות על- ידי הספרות כזקוקות לשירותים רבים במיוחד (כגון משפחות ללא ניסיון בהורות ובאומנה, משפחות שאימצו תינוקות "מכורים" ,ילדים עם בעיות רגשיות ,ילדים שעברו השמות רבות, ועוד). שהספקת שירותים תומכי אימוץ תימשך לטווח ארוך ולא רק סמוך למסירת הילד לאימוץ. לחיזוק המשפחות באמצעות התערבות מניעתית ,ולא להסתפק רק במתן עזרה בעת משבר. שהשירותים תומכי האימוץ יסופקו באינטנסיביות מוגברת ב"צמתים" בהם נוטים לצרוך אותם (לקראת כניסת הילדים לבית-הספר ,כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ,אחרי אירוע טראומטי או משבר אצל הילדים או המשפחה המאמצת ,וכשהמאומצים מתבגרים ומגיעים לגיל .)38 .4בבניית המערך של שירותים תומכי האימוץ צריך להתייחס ליתרונות ולחסרונות של כל מודל להספקת שירותים תומכי אימוץ :מתוך שירותי הרווחה או באמצעות עמותות או גופים פרטיים, כיחידות נפרדות או בשילוב עם שירותים קיימים. .5ישנו צורך בהפצת מידע על קיומם של השירותים ולהפעילם במיקום נגיש. העבודה הוצגה בפני אנשי מפתח באשלים ובשירות למען הילד; וכן ביום עיון ,בקרב עובדים משירותי הרווחה ,העוסקים בהגנת הילד .המידע שימש בסיס לעבודתה של ועדת גרוס ,הדנה בהמלצות לשינויים בחוק האימוץ .מסקנות הסקירה תרמו להכרה של משרד הרווחה בצורך בתמיכה ובסיוע כספי למשפחות שאימצו ילדים גדולים משירותי הרווחה ,ומסייעות ליצירת שינויים בעבודתו של השירות למען הילד. הדוח השני של המחקר (שיפורסם בנפרד) יציג ממצאים מתוך חקר מקרים בנוגע לאימוץ פתוח ולאימוץ על-ידי משפחות אומנה. vii דברי תודה ברצוננו להודות לכל אותם אנשים שעזרו לנו בהכנתן של סקירות הספרות. תודה חמה לחברי ועדת ההיגוי של המחקר המעורבים בהפעלת התכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" ,אשר ליוו אותנו במהלך הכנתן של סקירות ספרות אלו .להדסה נאה ,מרכזת השירות במחוז ירושלים בשירות למען הילד ויו"ר ועדת ההיגוי של המחקר; לאורנה הירשפלד ,מנהלת השירות למען הילד מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים; לנחמה טל ,סגנית מנהלת השירות למען הילד; לרינה קריאף ,מנהלת מחוז באר-שבע והדרום ,ולמירי בר עובדת סוציאלית לפי חוק האימוץ במחוז ירושלים. תודה מיוחדת לסימון ספאק ספרן ,מנהלת התכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" מטעם עמותת אשלים ,שסייעה לנו באיתור החומרים לסקירות הספרות .תודה גם לשרית ויזל ,מנהלת תכניות יחידת ילדים ונוער ,עמותת אשלים. תודה לעובדים במטה משרד הרווחה והשירותים החברתיים על נכונותם להתראיין לצורך החלק הראשון של סקירת הספרות :נחום איצקוביץ' ,מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים; חנן פריצקי ,מנהל אגף תקצוב וכלכלה; מוטי וינטר ,מנהל האגף לשירותים חברתיים; דליה לב-שדה, מנהלת השירות לילד ונוער; ליאורה אברמוביץ' ,היועצת המשפטית; שלווה ליבוביץ' ,המפקחת הארצית על שירותי האומנה ,שירות ילד ונוער; אורנה הירשפלד ,מנהלת השירות למען הילד; אביגיל סגל ,מפקחת ארצית בשירות למען הילד; חנה בן-ארי ,רכזת השירות למען הילד בתל-אביב; ורד רוטפוגל ,מפקחת קהילה ארצית; ופבלו פרמן ,פקיד סעד לחוק נוער .תודה למנהלות תחום האומנה בעמותות :נורית גרינוולד בעמותת מט"ב ואורית עמיאל במכון סאמט .תודה לשופטים בבית המשפט לענייני משפחה :שלמה אלבז בירושלים ופנחס אסולין בבאר-שבע. תודה לעמיתינו במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל -למרים כהן-נבות ,מנהלת מרכז אנגלברג לילדים ונוער; לדורי ריבקין ,חוקרת בכירה ,שהנחתה אותנו בתהליך הכנתן של סקירות הספרות; לאפרת בן, שסייעה באיתור חומרים לסקירת הספרות בנוגע לאפשרויות להרחבת האימוץ ולשיפורו ולגיבוש המידע; ולרויטל אביב מתוק .תודה לבלהה אלון על עריכת הדוח ,וכן ללסלי קליינמן על ההפקה וההבאה לדפוס. viii תוכן עניינים הקדמה 3 ................................................................................................................................... מדיניות האימוץ במדינות שונות בעולם ובישראל…………………………………………6 ....…. חלק א :אפשרויות להרחבת האימוץ ולשיפורו…………………………………………………7. .3מבוא33.................................................................................................................................. .0סוגיות ביחס לאימוץ ילדים בסיכון ,שהוריהם אינם מסוגלים לגדלם…………………………30 0.3השפעת התהליך הממושך עד להכרזת הילד "בר-אימוץ" על השמה בבית קבוע30..................... 0.0גיל הילד 35....................................................................................................................... .6האפשרויות להרחבת מענה האימוץ ולשיפורו 35......................................................................... 6.3אימוץ פתוח 34.................................................................................................................. 6.0אימוץ על-ידי הורים אומנים 00........................................................................................... 6.6תכנון במקביל (05.............................................................................. )Concurrent Planning .5כיווני פעולה ………………………………………………………………………08..……. חלק ב :שירותים תומכי אימוץ……………………………………………………………07……. .3מבוא63.................................................................................................................................. 3.3שירותים תומכי אימוץ 63................................................................................................... 3.0הרציונל במתן שירותים תומכי אימוץ 60.............................................................................. 3.6היעדים במתן שירותים תומכי אימוץ בהתאם לקהלי היעד השונים66..................................... 3.5ההיסטוריה של מתן שירותים תומכי אימוץ 65..................................................................... .0שירותים תומכי אימוץ הניתנים בארצות-הברית ובאנגליה65........................................................ .6מודלים להיערכות שירותי הרווחה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה 68......... 6.3מודלים למתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית 68....................................................... 6.0מודלים למתן שירותים תומכי אימוץ באנגליה 50.................................................................. .5צריכת שירותים תומכי אימוץ :ממצאים ממחקרי הערכה50........................................................ 5.3הסיבות לצריכת שירותים תומכי אימוץ 50........................................................................... 5.0מאפייני המשפחות והילדים שצורכים שירותים תומכי אימוץ 53............................................ 5.6העיתוי בצריכת שירותים תומכי אימוץ 50............................................................................ 5.5משך הזמן שבו ניתנים שירותים תומכי אימוץ 50.................................................................. 5.4תרומתם של שירותים תומכי אימוץ בעיני ההורים המאמצים 56............................................ 5.3התמודדות עם נקודות תורפה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה 55.......... .4שירותים תומכי אימוץ בישראל…………………………………………………………… 54 .3כיווני פעולה………………………………………………………………………………59 פירוט אנשי המפתח שרואיינו בחלק א' של סקירת הספרות 57......................................................... ביבליוגרפיה 40........................................................................................................................... לוח :3השירותים שקיבלו המשפחות והאם שירותים אלו עזרו להם …………………………56.... הקדמה בישראל ,במקרים מסוימים ניתן להכריז על ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המקורית "ברי אימוץ" גם ללא הסכמת הוריהם המולידים לכך .ביטוי לכך מופיע בסעיף 36בחוק אימוץ ילדים משנת התשמ"א 2.3783-עם זאת ,מרבית הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המקורית מופנים על-ידי שירותי הרווחה לפנימיות או לאומנה ,ורק ילדים מעטים מופנים לאימוץ .שיעור הילדים הנמסרים לאימוץ קטן בהרבה מאשר במדינות מערביות אחרות כמו אנגליה וארצות-הברית .זאת ,למרות שישנה הסכמה רחבה כי בעבור רוב הילדים שאינם יכולים בשום אופן לגדול במשפחתם המקורית, אימוץ הוא המענה הטוב ביותר. בי מים אלה פועל השירות למען הילד ,המופקד על האימוץ במשרד הרווחה ,ביחד עם אשלים ,להרחבת מענה האימוץ בעבור ילדים שלא יכולים לגדול במשפחתם .פעילות זו נעשית במסגרת התכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" ,בין היתר על-ידי פיתוח מודלים חדשים לאימוץ ,כמו ,למשל, "אימוץ פתוח" ,בו מתקיים קשר חלקי בין הילד לבין בני משפחתו המולידה ,ואימוץ על-ידי משפחות אומנות ,כאשר מראש לא היה ברור אם ניתן יהיה לאמץ את הילד או שהטיפול בו יהיה רק זמני .רכיב נוסף בתכנית הוא פיתוח מודלים למתן סיוע ותמיכה מתמשכת למשפחות מאמצות ולמאומצים קטינים ובוגרים (שירותים "תומכי אימוץ"). מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לבצע מחקר מלווה לתכנית זו .דוח זה מציג את השלב הראשון במחקר ,המתבסס על סקירת הספרות בנוגע לאימוץ ילדים בסיכון ,אפשרויות להרחבת האימוץ והשירותים התומכים באימוץ ועל ראיונות עם קובעי מדיניות בכירים במשרד הרווחה ,אם אנשי מקצוע בארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום של שירותי אומנה ועם שופטי ביתהמשפט לענייני משפחה. בתחילת המסמך מובא פרק על מדיניות האימוץ הנהוגה במדינות שונות בעולם ובישראל ,ובו תיאור של המדיניות לפי שלוש גישות :מדיניות שאינה מעודדת אימוץ ילדים משירותי הרווחה ,מדיניות התומכת בכך רק במקרים נדירים ,ומדיניות המעודדת זאת ורואה בכך פתרון מועדף על פני סידור חוץ-ביתי אחר .במהלך הסקירה אנו חוזרים ומתייחסים לסוגי המדיניות הננקטים במדינות השונות. 2 סעיף 36לחוק האימוץ ,התשמ"א" :3783 ,באין הסכמת הורה ,רשאי בית משפט ,לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו ,להכריז על ילד כבר-אימוץ ,אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה )3( :אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה ,למוצאו או לברר דעתו; ( )0ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאימו ולא הכיר בילד כילדו ,או אם הכיר בו -הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו; ( )6ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו; ( ) 5ההורה הפקיר את הילד או נמנע ,ללא סיבה סבירה ,מלקיים במשך שישה חדשים רצופים קשר אישי איתו; ( )4ההורה נמנע ,ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך שישה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד ,כולם או עיקרם; ( )3הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך שישה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב ,ללא הצדקה ,לקבלו לביתו; ( ) 9ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ,ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו; ()8 הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית". 3 בחלק הראשון ,בסקירה על האפשרויות להרחבת האימוץ ,נידונות בהרחבה סוגיות מרכזיות ביחס לאימוץ ילדים :השפעת גיל הילדים ,השפעת המעבר בין השמות זמניות רבות והשפעת התהליך הממושך עד להכרזתו של ילד "בר-אימוץ" על ההשמה בבית קבוע .מובאים בחלק זה גם ממצאים בנוגע לאפשרויות לקיצור ההליך המשפטי ולשיפור האימוץ :הרחבת האימוץ הפתוח ,הרחבת האימוץ על-ידי הורים אומנים ושיטת התכנון המקביל .בנוסף, בחלק השני ,בסקירת הספרות על שירותים תומכי האימוץ ,3מובא הרציונל של מתן שירותים תומכי אימוץ; סוגים שונים של מדיניות המופעלים במדינות שונות בעולם ,המשליכים על פיתוח שירותים תומכי אי מוץ; תיאור מודלים שונים להספקת שירותים תומכי אימוץ; וזיהוי של פרקטיקות מומלצות לפיתוח השירותים. סקירת הספרות מבוססת על סקירות ספרות מסכמות ,מאמרים על מדיניות ,מדריכים ליישום תכניות/מדיניות וספרות מחקרית .רוב החומר פורסם בעשור האחרון .החלק הראשון מבוסס גם על ראיונות עם בכירים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,מנהלות תחום האומנה בעמותות ושופטי בית המשפט לענייני משפחה .פירוט רשימת המרואיינים מובאת לאחר פרק הסיכום. השלב השני של המחקר יציג ממצאים מחקר מקרים בנוגע לאימוץ פתוח ולאימוץ על-ידי משפחות אומנות .מטרתו של שלב זה היא לתאר את המודלים השונים של אימוץ הפועלים בארץ ,תיאור היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי המודלים ואיתור דרכי עבודה ופרקטיקות מומלצות ליישום האימוץ הפתוח ואימוץ על-ידי משפחות אומנות .ממצאי המחקר יתפרסמו בדוח נפרד. 3 המונח "שירותים תומכי אימוץ" מתייחס למונח הרווח בספרות המחקרית "שירותי פוסט אימוץ" .הוחלט להשתמש בדו"ח המחקר במינוח "שירותים תומכי אימוץ" מכיוון שהשירותים ניתנים גם לפני האימוץ ומכיוון שמטרתם העיקרית הנה תמיכה בצלעות האימוץ. 0 מדיניות האימוץ במדינות שונות בעולם ובישראל במדינות שונות בעולם מטפלים שירותי הרווחה בילדים שהוריהם אינם מסוגלים לגדל אותם .בחלק מהמקרים ההורים יוכלו לגדל את ילדיהם עם תמיכה מתאימה משירותים בקהילה .במקרים בהם הילדים לא יכולים להמשיך לגדול עם הוריהם הם עשויים להשתלב בפנימיות או במשפחות אומנה שאמורות להוות מענה זמני עד שתתאפשר חזרתם הביתה ,או עד שיימסרו לאימוץ .רבים סבורים כי במקרים בהם הילדים לא יוכלו לחזור למשפחה המולידה ,המענה הטוב ביותר בעבורם הוא אימוץ. במסמך זה נסקרו סוגי מדיניות במדינות שונות בעולם ביחס לאימוצם של ילדים בסיכון משירותי הרווחה .מהסקירה עולה כי ישנן שלוש גישות: .1מדיניות שאינה מעודדת אימוץ של ילדים בסיכון משירותי הרווחה -ישנן מדינות ,כמו ,למשל, אוסטרליה ,ניו זילנד והולנד ,שאינן מעודדות אימוץ ילדים משירותי הרווחה ,ומעדיפות השמה באומנה ובפנימיות במקרים בהם ישנו צורך למצוא לילד תחליף למשפחתו המולידה .מדיניות זו באה כתגובת -נגד למדיניות שהייתה נהוגה במשך כמאה שנים קודם לכן של מסירתם לאימוץ של בני הילידים (האבוריג'ינים והמאורים) ,או בני תערובת ,למשפחות לבנות ,לצורך הענקת חינוך נוצרי. .2גישה התומכת באימוץ ילדים משירותי הרווחה רק במקרים מעטים -ישנן מדינות אחרות ,כגון צרפת ,ספרד ,פורטוגל ושוודיה ,ה תומכות באימוץ ילדים משירותי הרווחה רק במקרים מעטים ,אם בגלל מיעוט ילדים הזקוקים לאימוץ ,הנובע ,בין היתר ,משיעור ילודה נמוך ביותר (שוודיה ,למשל); או בגלל סיבות היסטוריות ודתיות (ספרד) ,ורוב האימוץ במדינות אלה הוא מחו"ל. .3מדיניות המעודדת אימוץ בתוך המדינה של ילדים משירותי הרווחה ורואה בכך פתרון מועדף - ישנן מדינות ,כגון ארצות-הברית ,אנגליה וקנדה ,בהן ננקטת מדיניות המעודדת אימוץ בתוך המדינה של ילדים משירותי הרווחה ורואה בכך פתרון מועדף על פני השמות ארוכות טווח אחרות ,הכוללות אומנה ארוכת טווח ופנימיות .במדינות אלה נחקקו בעשור האחרון חוקים חדשים שמטרתם לעודד את השמתם של ילדים משירותי הרווחה באימוץ .בסקירת הספרות המובאת בדוח זה יושם דגש על תיאור המדיניות בארצות-הברית ובאנגליה ,מכיוון שמדיניות זו הננקטת בארצות אלה מעודדת את אימוצם של ילדים משירותי הרווחה. להלן יתוארו סוגי המדיניות השונים ,ובכל סוג מדיניות יובאו דוגמאות ליישום בשתי מדינות שונות. המדיניות הנהוגה במדינות שונות .1מדיניות שאינה מעודדת אימוץ ילדים משירותי הרווחה :דוגמאות מאוסטרליה ומניו זילנד מאז ,3837סמוך לכיבושן של ניו זילנד (ב )3850-ואוסטרליה (ב )3830-בידי אנגליה ותחילת התיישבות המהגרים הלבנים מאנגליה ,ועד לשנות השבעים של המאה העשרים ,המדיניות הנהוגה הייתה להפריד את כל בני התערובת וחלק מבני הילידים (המאורים בניו זילנד והאבוריג'ינים באוסטרליה) ,ללא הסכמת הוריהם ולהעבירם למשפחות לבנות או לפנימיות 4.זאת ,כדי לתת להם חינוך נוצרי שנחשב 4 תופעה זו רווחה פחות בניו-זילנד. 6 לחינוך טוב יותר מהחינוך שקיבלו ממשפחותיהם המולידות .החל משנות השמונים של המאה העשרים הונהגה מדיניות הפוכה ,כתגובת נגד למדיניות שהונהגה במשך כמאה שנים קודם .מדיניות זו מייחסת משקל מכריע לזכויותיהם של ההורים המולידים ,ומעודדת החזרתם של ילדים שהוצאו מבתיהם עקב תפקוד הורי לקוי ,למשפחותיהם המולידות .מדיניות זו מיושמת באמצעות הגדלה משמעותית של התקציבים המיועדים לשיקום המשפחות המולידות ,תוך דגש על מניעת הידרדרותם של ההורים המולידים במקום דגש על טיפול בהורים המולידים בעת משבר .יישום המדיניות מתבטא בדגש על עבודת הדרכה להורים ובניית תכנית עבודה ארוכת טווח .במקרים בהם לא ניתן יהיה להחזיר את הילדים למשפחותיהם המולידות ,ישנה העדפה לאומנה על פני אימוץ ,תוך דגש על שמירת הקשר עם המשפחה המולידה .במסגרת האומנה ניתנים למשפחות האומנות מימון ותמיכה מתמשכת (.)Selwyn & Sturgess, 2000a מסיבה זו ,ומסיבות נוספות ,מספר האימוצים בשתי המדינות ירד משמעותית בעשורים האחרונים: באוסטרליה מ 30,000-אימוצים בשנים 3790-3793ל 553-אימוצים בשנים ( 0007-0008מתוכם 38 אימוצים בתוך המדינה משירותי הרווחה); בניו זילנד מ 3,544-אימוצים בשנת 3744ל 99-אימוצים מתוך שירותי הרווחה בשנת Australian Institute of Health and Welfare, Adoption Australia, ( 0008 .)Child Welfare Series Number 46, 2007-2008 סיבות נוספות לירידה בשיעורי האימוץ בשתי המדינות הן העלייה בזמינות של אמצעי מניעה; התמיכה הכספית של המדינות באמהות החד-הוריות; השינוי בגישה החברתית כלפי האמהות החד- הוריות; עידודם של ההורים החורגים ,במיוחד באוסטרליה ,להשתמש באפוטרופסות ולא באימוץ כדרך חוקית להסדיר את הקשר עם ילדי בני הזוג; והעברת האפוטרופסות הזמנית על הילד לקרובי משפחה ולא למדינה. .2מדיניות של תמיכה באימוץ ילדים משירותי הרווחה רק במקרים מעטים :דוגמאות מספרד ומשוודיה ספרד :שיטת האימוץ הנהוגה בספרד היא של אימוץ סגור 5.אין כמעט אימוץ של ילדים מעל גיל שנתיים משירותי הרווחה במדינה .עניין זה נובע מסיבות היסטוריות ,דתיות ודמוגרפיות .שלטונו הדיקטטורי של פרנסיסקו פרנקו בין השנים ,3794-3767היה מושתת על הכנסיה הקתולית ,שקידשה את התא המשפחתי ואת זכויותיהם של ההורים המולידים .בתקנות החדשות של חוק האימוץ בספרד ( )3774נכתב שמיעוט האימוץ בתוך ספרד נובע בין היתר מזכויות "היתר" שניתנו להורים המולידים בתקופת שלטונו של פרנקו. השפעות היסטוריות ודתיות גרמו גם לכך שבספרד קרובי משפחה ממדרגה ראשונה ושנייה לא יכולים לאמץ ילדים מהמשפחה המורחבת .בנוסף ,עד לפני כעשור אימוץ נחשב לפתרון רק בעבור תינוקות עד גיל שנה וחצי ,ונהוג היה להנחות את ההורים המאמצים לא לספר לילדים שהם מאומצים .ילדים מעל גיל שנה וחצי שלא יכולים היו לגדול עם משפחתם המולידה הועברו בדרך כלל לפנימיות .מגמה זו 5לקריאה נוספת על חוקי האימוץ בספרד ראה http://www.adoptionpolicy.org/pdf/eu-spain.pdf 5 החלה להשתנות בעשור האחרון וכיום יותר ויותר ילדים מועברים למשפחות אומנה בקרב המשפחה המורחבת ופחות לפנימיות (.)Palacios & Amoros, 2006 מיעוט הילדים המועמדים לאימוץ בתוך ספרד נובע גם מן התמורות המואצות שהתרחשו בעשורים האחרונים במבנה המשפחה בארץ זו .תמורות אלו מושפעות מתהליכי קידום זכויות נשים שהובילה התנועה הפמיניסטית ,שא פשרו שימוש באמצעי מניעה ואף נתנו לגיטימציה לנשים שבחרו לא להיות אמהות .כתוצאה מהשינויים המהירים ,שיעור הילודה בספרד ירד מאוד .משנת 3773ועד שנת 0000 במדריד וקט לוניה לא התקבלה אף לא בקשת אימוץ אחת מתוך המדינה בגלל שלא היו ילדים מועמדים לאימוץ .בשנת 0006המצב השתנה עקב כניסתם של ילדי מהגרים למערכת הרווחה ,אותם ניתן היה לאמץ מסיבות שונות ,כגון פטירת ההורים המולידים או ויתור מרצון של ההורים המולידים על זכויות ההורות שלהם כדי שילדיהם יחיו במשפחות עם אמצעים רבים יותר לגידולם (Marre, ).2007 המדיניות בנוגע להוצאת ילדים לסידור חוץ-ביתי שונה מעט בכל אחד משבעה-עשר המחוזות השונים בספרד .להלן נציג דוגמאות ממחוז מדריד שהוא המחוז בו שירותי האימוץ הם המפותחים ביותר. בשנת 0009אומצו במחוז מדריד רק 330ילדים באימוץ מתוך המדינה לעומת 3,000ילדים שאומצו מחו"ל 6.השלטון המקומי במחוז מדריד משתתף בעלויות האימוץ מחו"ל .התמיכה באימוץ מחו"ל כוללת השתתפות בעלויות הבאת הילד מחו"ל ,בסכום שנע בין 6,000ל 34,000-אירו ,בהתאם למצבה הכלכלי של המשפחה ועלויות הטיסה למדינה ממנה מאמצת המשפחה .התמיכה כוללת גם מימון של קורס הכנה למשפחות המאמצות הן מחו"ל והן מתוך המדינה (.)Factor, 2009 שוודיה :גם בשוודיה שיטת האימוץ הנהוגה היא אימוץ סגור .בשנת 0009אומצו בשוודיה רק 00 ילדים במסגרת אימוץ ילדים מעל גיל שנתיים משירותי הרווחה ,לעומת 3,000ילדים שאומצו מחו"ל. מיעוט האימוצים בתוך המדינה נובע מכמה סיבות :ראשית ,הילודה בשוודיה נמוכה .שנית ,בשוודיה פועלת מערכת רווחה מפותחת המספקת לכלל האוכלוסייה סיוע ותמיכה נרחבת לגידול הילדים, וזאת ,בין היתר ,על מנת לצמצם מצבים של הזנחת ילדים .לדוגמה ,כל משפחה מקבלת מדי חודש קצבה ממשרד הרווחה בעבור כל ילד מתחת לגיל 33על סך של כאלף קרונות (כ ,)₪ 300-והילדים שממשיכים ללמוד לאחר גיל 33מקבלים קצבה זו באופן ישיר .בנוסף ,חלק מהמשפחות מקבלות קצבת גידול ילדים נוספת מהרשות המקומית ,בהתאם לצורכיהן ובסכום מרבי המקביל ל.₪ 3,000- דוגמה נוספת לתמיכה בגידול ילדים בשוודיה היא שמעונות יום ,המתאימים לילדים בני 3-3ופתוחים במשך כל שעות היום פרוסים בכל רחבי המדינה .עלות המעונות מסובסדת על-ידי המדינה ב 40%-עד .90%בנוסף ,המדינה מעניקה לתושביה שירותים מגוונים ובאיכות גבוהה ,כגון שירותי בריאות מסובסדים ,מרכזים לפעילויות בשעות הפנאי בחינם ,בתי-ספר ואוניברסיטאות בחינם ועוד .חלק ניכר משיעורי מס ההכנסה הגבוהים שאזרחי המדינה משלמים ,מופנים למימונם של שירותים אלה. 6 אימוץ חו"ל :במדינות מפותחות בעולם נפוץ המנהג של אימוץ ילדים ממדינות אחרות ,בשל המיעוט היחסי של תינוקות הנמסרים לאימוץ .הילדים המאומצים הם בדרך-כלל יתומים או ילדים ממדינות נחשלות יחסית ,שם הביקוש לילדים מאומצים נמוך יותר .על פי החוק בישראל ,אימוץ ילדים מחו"ל מבוצע אך ורק באמצעות עמותה מוכרת ,שקיבלה הרשאה מיוחדת משר העבודה והרווחה ומשר המשפטים לצורך הטיפול בנושא. 4 משום שישנו מיעוט של ילדים בשוודיה אותם ניתן לאמץ ,רוב המשפחות המעוניינות באימוץ מאמצות מחו"ל .המדינה משתתפת במימון הבאת ילד מחו"ל בסכום שנע בין כ 4,000-ל 33,000-אירו לערך, בהתאם למצבה הכלכלי של המשפחה ולעלויות כרטיס הטיסה למדינה ממנה מאמצת המשפחה. המדינה משתתפת גם במימון קורס הכנה לאימוץ לכל משפחה שמאמצת ילדים ,הן מחו"ל והן מתוך המדינה. .3מדיניות המעודדת אימוץ ילדים משירותי הרווחה :דוגמאות מארצות-הברית ומאנגליה על פי המדיניות בארצות-הברית ובאנגליה ,לזכויותיהם של ילדים שלהוריהם יש תפקוד הורי לקוי, ישנו משקל מכריע בכל הנוגע להשמתם; מדינות אלה תומכות באימוץ ילדים משירותי הרווחה ורואות בכך פתרון מועדף על פני השמה ארוכת טווח באומנה ובפנימיות .כדי לעודד את ההשמה באימוץ נחקקו בשנים האחרונות בשתי המדינות חוקי אימוץ חדשים. בארצות-הברית נחקק חוק האימוץ והמשפחות הבטוחות בארצות-הברית ASFA=Adoption and Safe ,)3779( Families Actהפועל להבטיח השמה מהירה של ילדים בבית קבוע (.)Wrobel et al., 2006 במסגרת החוק מוצעים תמריצים ותקדימים לעידוד ההשמה בבית קבוע ,דהיינו ,להגדלת מספר הילדים שמושמים בבית קבוע .כאשר המדינות מבצעות השמות של ילדים בבית קבוע לפחות באותו מספר ילדים כמו ממוצע ההשמות בבית קבוע שהתבצעו בהן בשלוש השנים שעברו ,הן זכאיות לתקציבים נוספים במימון פדרלי מטעם משרד הבריאות (בעבור כל אימוץ המדינה מקבלת ,$5,000 ובעבור כל אימוץ של ילד עם צרכים מיוחדים .)$3,000 -כתוצאה מדרישות החוק הורחבו אפשרויות האימוץ והופנו יותר משאבים לאימוץ ).)Testa, 2004 באנגליה נחקק חוק האימוץ החדש 7.)0000( The New Adoption and Children Actחוק זה מבטא את מחויבות הממשלה לתכנית לאומית להענקת שירותים תומכי אימוץ ומסדיר את תפקידן של הרשויות המקומיות בהספקת שירותים תומכי אימוץ לכל המשפחות המאמצות ,הילדים המאומצים ובני המשפחה המולידה. בעקבות חוקים אלה ,עלה מאוד שיעור ההשמה של ילדים משירותי הרווחה באימוץ בשתי המדינות. בארצות-הברית הוכפל מספר הילדים המאומצים משירותי הרווחה במהלך השנים 0000-3779מ09- אלף ל 43-אלף ילדים ) .(Children's Rights, National Foster Parent Association, 2006והחל משנת ,0000כל שנה מאומצים משירותי הרווחה בממוצע כ 40,000-ילדים מתוך כ 300-אלף ילדים שזקוקים לאימוץ .כלומר ,לפני שנת 0000שיעור האימוץ עמד על כ 00%-והחל משנת 0000והלאה עומד שיעור האימוץ על כ .50%-באנגליה עלה מספר הילדים המאומצים במהלך השנים 0004-0000מ 04-אלף ל64- אלף ילדים (.)Hart & Luckock, 2004b המדיניות בישראל לגבי אימוץ ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המולידה המדיניות בישראל הינה מעורבת .ישנו דגש על זכויותיהם של ההורים המולידים ,והוא מתבטא בכך שמרבית הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המולידה מופנים על-ידי שירותי הרווחה לאומנה או 7 http://www.legislation.gov.uk/ukpga/2002/38/contents 3 לפנימיות ורק מעטים מופנים לאימו ץ .עם זאת ,מושם דגש גם על זכויותיהם של ילדים ,המתבטא בסעיף 36בחוק אימוץ ילדים משנת התשמ"א ,3783-לפיו במקרים מסוימים ניתן להכריז על היותם של הילדים "ברי אימוץ" גם ללא הסכמת הוריהם המולידים לכך. סקירת הספרות המובאת כאן נכתבה כדי לסייע לגיבוש מדיניות בנושא האימוץ ושירותים תומכי אימוץ .ההתייחסות המרכזית בסקירה תהיה למדיניות הננקטת בארה"ב ובאנגליה ,מכיוון שמדינות אלה מעודדות אימוץ ילדים משירותי הרווחה ונחקקו בהן חוקים לעידוד האימוץ. 9 8 חלק א: אפשרויות להרחבת האימוץ ולשיפורו 7 30 .1מבוא כאמור ,מדינות שונות מאפשרות אימוץ של ילדים בסיכון שאינם יכולים להמשיך לגדול עם הוריהם. מן המחקרים עולה כי לילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם ואשר זוכים לאימוץ ,ישנם פחות קשיים בתחום הרגשי ,החברתי והלימודי ,מאשר לילדים שעוברים לאורך התבגרותם בין השמות שונות כגון אומנה ופנימיות .למשל ,ממחקר באנגליה שהשווה בין שלוש קבוצות ילדים :ילדים שעברו בין מספר הש מות זמניות כגון אומנה ופנימיות ,ילדים ששהו באומנה ארוכת טווח וילדים שאומצו, עולה כי לילדי הקבוצה הראשונה היו ציונים נמוכים יותר באופן משמעותי על פי מדדים בתחום בריאות הנפש מבחינת מצבם הרגשי וההתנהגותי ,בהשוואה לילדים שגדלו באומנה ארוכת טווח ולילדים שאומצו .כמו-כן ,שיעור גבוה יותר מהם ,באופן משמעותי ,נעדרו מבית-הספר לעתים קרובות או הושעו ממנו במשך כשישה חודשים ,הישגיהם היו נמוכים יותר והם הפגינו יותר התנהגות שלילית בבית-הספר ) 8.(Biehal et al., 2009בנוסף ,המחקרים מעידים על מצב רגשי וחברתי טוב של ילדים שאומצו .מסקר שנערך ברחבי ארצות-הברית ב 0009-עולה כי 88%מהילדים המאומצים הפגינו התנהגויות חברתיות חיוביות .לשיעור נמוך יחסית של ילדים אובחנו הפרעות התקשרות ,דיכאון 9 והפרעות התנהגות ,אף על פי ששיעורן מעט גבוה יותר מאשר השיעור בקרב ילדים במשפחות רגילות. מסקר שנערך בישראל (ריבקין ובאומגולד )0003 ,ובחן את שכיחות הבעיות החברתיות ,הרגשיות או הלימודיות של ילדים מאומצים ,עולה כי ל 55%-מהילדים לא הייתה בעיה באף אחד מהתחומים הללו ,ל 53%-הייתה בעיה בתחום אחד ,ול 34%-היו בעיות בשני התחומים. בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת בנושא זה ,ונעשים מאמצים להרחבת האימוץ כדי לאפשר בית קבוע לילדים רבים יותר. הצורך בהרחבת מענה האימוץ בישראל שיעור הילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם ואשר זוכים לאימוץ בישראל קטן יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות בעולם .לדוגמה ,ב 0009-אומצו בבריטניה כ 6,000-ילדים בטיפול שירותי הרווחה ( ,(Department for Children, Schools and Families, 2008כלומר היה אימוץ של ילד אחד על כל 37,000תושבים במדינה .באותה שנה אומצו בארצות-הברית 43,000ילדים בטיפול שירותי הרווחה (,(U.S. Department of Health and Human Services, Administration for Children and Families, 2008 שהם ילד אחד לכל 00,000תושבים .לעומת זאת ,בישראל אומצו ב 0009-רק 78ילדים ,המהווים ילד אחד לכל 37,400תושבים במדינה 10.הצורך בהרחבת האימוץ בישראל עולה גם מנתונים לגבי מספר בני הנוער בישראל המסיימים את שהותם במסגרת הסידור החוץ-ביתי (דהיינו באומנה ובפנימיות) בגיל " 18ללא עורף משפחתי" ,כלומר ,ללא אפשרות לחזור למשפחתם המולידה ולהיתמך בה -כ450- בני נוער בשנה( 11כ 80-בוגרי אומנה וכ 370-בוגרי פנימיות) .כלומר ,ילדים אלו הושמו במסגרת השמות 8 עם זאת ,יש לציין כי המחקר לא התבסס על הקצאה מקרית בין החלופות ,ומלכתחילה ייתכנו הבדלים בין הקבוצות. 9 http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/ 10הנתונים התקבלו מן השירות למען הילד.0008 , 11הנתונים התקבלו מן המפקחת הארצית על שירותי האומנה במשרד הרווחה. 33 זמניות ,המ אפשרות חזרה להוריהם המולידים ,אך בפועל לא יכלו לחזור אליהם .יש הסבורים שמוטב היה להם לו זכו למשפחה חלופית ולאימוץ. מראיונות העומק עם אנשי המפתח ומן הספרות עולה כי השיעור הנמוך של ילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם המולידים אשר זוכים לאימוץ ,מושפע ממספר גורמים ובהם :הגיל המבוגר יחסית של הילדים בהיותם כשירים לאימוץ (דהיינו הוכרזו "בר-אימוץ"); המעבר בין השמות רבות עד להשמה בבית קבוע; והתהליך הממושך שעובר עד להשמת ילדים בבית קבוע .היו מרואיינים שאמרו כי זה נובע גם מהעובדה שלא קיימים קריטריונים ברורים להוצאת ילד לאימוץ ,והיא תלויה במידה לא מבוטלת בנסיבות (למשל ,אם משפחת אומנה מעוניינת לאמץ) ובתפיסות של אנשי המקצוע המטפלים במקרה לגבי אפשרות הילדים לגדול עם הוריהם ולגבי התועלת באימוץ ילדים גדולים .מן המחקר של Biehalואחרים שנערך באנגליה ( ,)0007עולה גם כי החלטה על הוצאה לאימוץ הושפעה ממדיניות הרשות המקומית ,מקיומם של משאבים מקומיים ,ומהתפיסות של אנשי המקצוע המטפלים בילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם המולידים .מן הראיונות עם אנשי המקצוע בישראל עולה כי מרבית עובדי המחלקות לשירותים חברתיים רואים בהוצאת ילד לאימוץ אפשרות קיצונית ואינם מעוניינים להפריד את הילד ממשפחתו המולידה לצמיתות. בהמשך נסקור בהרחבה סוגיות מרכזיות ביחס לאימוץ ילדים :השפעת גיל הילדים ,השפעת המעבר בין השמות זמניות רבות ,והשפעת התהליך הממושך עד להכרזתו של ילד "בר-אימוץ" על ההשמה בבית קבוע .כמו-כן ,תיסקר מדיניות האימוץ במדינות שונות בעולם ,בחלוקה לשלוש גישות :מדיניות שאינה מעודדת אימוץ ילדים משירותי הרווחה ,מדיניות התומכת בכך רק במקרים נדירים ,ומדיניות המעודדת זאת ורואה בכך פתרון מועדף על פני סידור חוץ-ביתי אחר .יובאו דוגמאות ליישום כל סוג של מדיניות בשתי מדינות שונות .לאחר מכן ,יובא תיאור של שלוש אפשרויות להרחבתו של מענה האימוץ :אימוץ פתוח ,אימוץ על-ידי הורים אומנים ושיטת התכנון המקביל. לצורך הכנת סקירת הספרות בוצעו ראיונות עומק מובנים למחצה עם 34אנשי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום האימוץ והאומנה ובכללם עם מנהלת השירות למען הילד ,מפקחות ומנהלות בשירות למען הילד ,מנהלת שירותי האומנה ,מנהלות עמותות אומנה ,יועצים משפטיים של משרד הרווחה ,שופטים ופקידי סעד לחוק נוער .כמו-כן ,נעזרנו בספרות מקצועית ביחס לאימוץ והחלופות השונות ליישומו: בסקירות ספרות מסכמות ,במאמרים על מדיניות ,במדריכים ליישום תכניות/מדיניות ובספרות מחקרית .רוב החומר פורסם בעשור האחרון. .2סוגיות ביחס לאימוץ ילדים בסיכון ,שהוריהם אינם מסוגלים לגדלם 2.1השפעת התהליך הממושך עד להכרזת הילד "בר-אימוץ" על השמה בבית קבוע התהליך הממושך עד להכרזת הילד "בר-אימוץ" גורם לכך שילדים מגיעים לאימוץ בגיל מבוגר יחסית ובינתיים הם עלולים להזדקק למעבר בין השמות זמניות רבות; מן המחקר של ריבקין ובאומגולד ( )0003עולה כי 65%מהילדים היו ב 0-השמות ו 08%-היו ב 5-6-השמות עד להשמתם בבית קבוע. 30 בראיונות העומק עם אנשי המקצוע ,שנערכו במסגרת המחקר ,היו אנשי מקצוע שטענו כי תהליך ההשמה של הילד הוא ממושך במיוחד במונחים של "זמן ילד" ,כלומר ,ביחס לאורך חייו ולקצב התפתחותו המהיר .לכן חשוב לפעול לקיצורו של התהליך. במדינות שונות בארצות-הברית השהייה בסידור זמני ,מהוצאתו של הילד מהבית עד האימוץ ,הינה ממושכת ביותר ואורכת בממוצע שלוש שנים ( .)Selwyn & Sturgess, 2000aמן המחקר של ריבקין 12 ובאומגולד מ 0003-עולה כי בישראל משך הזמן הממוצע העובר מהמלצת ועדת תכנון טיפול והערכה על פתיחת תיק אימוץ ועד למסירת הילד למשפחה מאמצת הוא 26חודשים .מן הראיונות עם אנשי המפתח עולה כי הדבר נובע הן מסיבות שקשורות למערכת הרווחה בישראל והן מסיבות שקשורות למערכת המשפטית. כאמור ,התפיסה הרווחת במערכת הרווחה היא כי האימוץ הינו פתרון קיצוני ,וכי עדיף לדאוג לשיקום הוריו המולידים של הילד מאשר להפרידו מהם לצמיתות .לפיכך ,פועלים שירותי הרווחה שלב אחר שלב .תחילה ,בוחנים את אפשרויות השיקום של ההורים המולידים ורק לאחר שהתברר בוודאות כי לא ניתן יהיה לשקמם ,פועלים למסירת הילד לאימוץ .האפשרות לאימוץ לא נבחנת במקביל לאפשרות שיקום המשפחה המולידה. מכאן נובע ,למשל ,שבוו עדות תכנון טיפול והערכה רבות אין נוכחות של נציגות השירות למען הילד בשלב הראשון של דיוני הוועדה .כאמור ,נציגות זו חשובה מכיוון שהעובדות במחלקות לשירותים החברתיים אינן תופסות בדרך כלל את האימוץ כפתרון שכדאי להעלות כבר בשלבים הראשונים של דיוני הוועדה .בנוסף ,ישנה תחלופה גבוהה של העובדות הסוציאליות שמנהלות את המקרים במחלקות לשירותים חברתיים ,וזו מעכבת עוד יותר את תהליך ההשמה באימוץ .מן המחקר שנערך בקולורדו ארצות-הברית ,עולה כי התחלפותו של העו"ס שמנהל את המקרה מפחיתה את סיכויי ההשמה בסידור קבוע במהלך שנה ב 40%-לערך (.)Potter & Klein-Rothschild, 2002 לדעת חלק מן המרואיינים ,גורם נוסף שקשור לתהליך הממושך עד להשמה בבית קבוע ,הוא קיומם של השירותים האינטנסיביים בקהילה ,כגון מעון רב-תכליתי .שירותים אלה נועדו לסייע להורים אשר מסוגלים לשפר את תפקודם ההורי; אבל ,לעתים ,מופנים אליהם ילדים שהוריהם אינם מסוגלים להשתקם ,ושהות הילדים במסגרות אלה מאפשרת לדחות מציאתו של בית קבוע בעבורם .גורם נוסף להתמשכות התהליך הוא שמחלקות הרווחה אחראיות על איתור האב במקרה שאינו ידוע או שאינו בקשר עם הילד .ישנה טענה כי לעתים קרובות המאמצים לאתר את האב נעשים רק בשלב המאוחר של ההכרזה על הילד כ"בר-אימוץ" ,בעוד שהיו צריכים להיעשות בשלבים המוקדמים של ועדות תכנון טיפול והערכה ,היות שתהליך איתור האבות עלול להימשך זמן רב. בישראל הסיבה העיקרית לתהליך הממושך של ההשמה בבית קבוע ,הקשורה למערכת המשפטית, היא הפיצול בין בתי משפט ברמת בית משפט השלום (רמת הבסיס) ,העוסקים בתהליך הכרזתו של 12 ועדת תכנון טיפול והערכה -מסגרת מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים לדיון בצוות בין-שירותי ורב-מק צועי ,לצורך אבחון וקבלת החלטה לגבי תכניות טיפול בילדים שקיים לגביהם חשש שאינם יכולים לגדול בבית הוריהם (הוראה 7לפרק 8בתע"ס). 36 ילד "בר אימוץ" ,לבין בית המשפט לנוער ,העוסק בתהליך ההכרזה על הילד כ"קטין נזקק" ,לבין בית המשפט לענייני משפחה ,המטפל בבקשת הכרזת הילד "בר אימוץ" .עד שהוקמו בתי המשפט למשפחה בישראל ב ,3774-בית המשפט לנוער עסק כמו היום בתהליך הכרזתו של הילד כ"קטין נזקק" ,ובית המשפט המחוזי ,הנמצא בערכאה גבוהה יותר ,עסק בתהליך הכרזתו של הילד "בר אימוץ" .או אז התאפשר ערעור על תהליך הכרזתו של הילד "בר אימוץ" רק לבית המשפט העליון .מאז הקמתם של בתי המשפט למשפחה ערעור יכול להתנהל בשתי ערכאות :מבית משפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי ,ומבית המשפט המחוזי לעליון .גורם מעכב נוסף לתהליך ההשמה של ילד בבית קבוע הינו הצורך בקבלת חוות דעת ממומחים בנוגע למסוגלותם ההורית של ההורים המולידים ולצורך אבחון הילד ,שהכנתה אורכת זמן רב .מן הראיונות עם השופטים עולה כי עומס העבודה שלהם מעכב גם הוא את עבודתם .בנוסף ,שופטים שהתראיינו ,אמרו שקבלת ההחלטה אורכת זמן רב בגלל המורכבות והקושי הרגשי בהכרעות מסוג זה. 2.2גיל הילד כפי שעולה מן הספרות ,ככל שהילדים הוכרזו "בר-אימוץ" בגיל מבוגר יותר ,הסיכוי שיהיו בעלי בעיות התנהגותיות ורגשיות בעת המסירה לאימוץ הוא גבוה יותר .בגלל סיבה זו ,ומכיוון שהורים מאמצים מעדיפים בדרך כלל לאמץ תינוקות וילדים בגיל הרך ,הסיכויים למציאת משפחה מאמצת נמוכים יותר .כמו-כן ,סיכויי השיקום של הילדים כמו גם סיכויי הצלחת האימוץ נמוכים יותר (.(Brooks et al., 2005; Rushton & Dance, 2004; Simmel, 2007; Wrobel et al., 2006 ממחקר באנגליה שהשווה בין שלוש קבוצות ילדים :ילדים שאומצו ,ילדים ששהו באומנה ארוכת טווח וילדים שעברו בין מספר השמות זמניות כגון אומנה ופנימיות ,עולה כי ישנו קשר בין גיל הילדים לבין ההשמה בסידור קבוע .אימוץ נחשב לסידור הקבוע ביותר ,ואכן ממוצע גיל הילדים בעת האימוץ היה הצעיר ביותר :שנה וחצי באימוץ על-ידי זרים ו 6.3-שנים באימוץ על-ידי הורים אומנים ו/או קרובי משפחה .סידור פחות קבוע הוא אומנה ארוכת טווח ,ואכן ממוצע גיל הילדים בעת ההשמה בסידור זה היה מעט גבוה יותר מממוצע גילאי הילדים באימוץ 6.7 :שנים .מעבר בין השמות זמניות שונות לאורך ההתבגרות הוא כמובן הסידור הארעי ביותר ,ואכן ממוצע גיל הילדים בעת הוצאתם מביתם והשמתם לראשונה היה המבוגר ביותר 4.6 :שנים ).(Biehal et al., 2009 .3האפשרויות להרחבת מענה האימוץ ולשיפורו בחלק זה יתוארו שלוש אפשרויות שעשויות להרחיב את מענה האימוץ ולשפרו :אימוץ פתוח ,אימוץ על-ידי הורים אומנים ואימוץ בשיטת התכנון המקביל שפותחה בארצות-הברית .ביחס לכל אחת מן האפשרויות יובא תיאור המודל ונתונים לגבי יישומו בעולם ובארץ .כמו-כן ,יפורטו היתרונות והחסרונות ב יחס לילד המאומץ ,להורים המאמצים ,להורים המולידים ולמערכת השירותים .לאחר מכן ,יובאו ממצאים נבחרים ממחקרי הערכה בנוגע ליישומם של המודלים והאפשרויות השונות להרחבת האימוץ .לבסוף ,יוגדרו התנאים הבסיסיים הנחוצים בישראל ליישומם. 35 3.1אימוץ פתוח א .תיאור מודל האימוץ הפתוח במודל האימוץ הפתוח ההורים המאמצים וילדם המאומץ חולקים עם ההורים המולידים מידה מסוימת של מידע ,ועשויים להיות איתם בקשר במינון זה או אחר ( .)Reamer & Sieger, 2007רמת הפתיחות באימוץ נעה על פני קו רצף רחב ( .)Siegel, 2003בקצה האחד של הרצף ישנו "האימוץ הפתוח המתווך" ( ,) mediated adoptionהכולל העברת מידע מוגבל מההורים המאמצים להורים המולידים דרך סוכנות האימוץ ,העובד הסוציאלי או עורך הדין ,וזאת מבלי שההורים המולידים ידעו את זהות המשפחה המאמצת .בהמשך הרצף האימוץ הפתוח כולל העברת מכתבים ,תמונות ,דוא"ל ושיחות טלפון באופן חד-צדדי אל ה הורים המולידים או באופן הדדי .בהמשך כולל האימוץ הפתוח ביקורים עם השגחה מטעם שירותי האימוץ במקום ניטרלי פעמיים עד ארבע פעמים בשנה .בקצה השני של הרצף ,ישנו אימוץ פתוח מסוג של "הורות משותפת" ( ,)co-parentingשבו הילד ,ההורים המאמצים וההורים המולידים ,נפגשים ללא השגחה וללא הגבלה על מספר הביקורים לאורך השנה .מודל זה רווח בעיקר בקרב בני משפחה (.)Wrobel et al., 2006 ישנם עקרונות משותפים לאימוץ הפתוח כפי שהוא מיושם בעולם ( ;Selwyn & Sturgess, 2000a .)Wyoming Department of Family Services, 2004עיקרון בסיסי אחד הוא שתכנון הקשר ייעשה משיקולים של טובת הילד והתועלת של הקשר להתפתחותו .אסור להציע אותו ככלי להשגת ויתור על זכויות ההורות מרצון על-ידי ההורים המולידים .עיקרון נוסף הוא שהאימוץ הפתוח אפשרי רק אם ההורים המולידים וההורים המאמצים נותנים הסכמתם לכך ,וכן הילד ,אם הוא מעל גיל .12 ישנם גם עקרונות ביחס לקשר בין הילד והוריו המאמצים לבין ההורים המולידים :תכנית הקשר צריכה להיות גמישה כדי להתאים לצרכים המשתנים של הילד ,ההורים המאמצים וההורים המולידים .על-פי-רוב ,תכנית הקשר כוללת בחינה מחודשת של מתכונתו הרצויה ,מדי פרק זמן ( .) Wrobel et al., 2006תנאי רווח נוסף הוא שההורים המולידים וההורים המאמצים יסכימו לפנות לגישור במקרים של מחלוקות ביניהם ,ב מקום לתבוע אלה את אלה בבתי המשפט למשפחה .במקרה שאחד הצדדים אינו מעוניין בהמשך הקשר ,לא ניתן לחייבו לכך מבחינה חוקית .כמו-כן ,הקשר באימוץ אינו תנאי לאימוץ ולכן הפסקת הקשר אינה מקנה להורים המולידים זכות לדרוש את פירוק האימוץ (.)Selwyn & Sturgess, 2000a ב .ההיסטוריה של האימוץ הפתוח בהשוואה לאימוץ הסגור מאז שאימוץ ילדים הוסדר בחוקיהן של מדינות שונות במאה השנים האחרונות ,הגישה הרווחת הייתה כי כאשר ילד מועבר למשפחה מאמצת ,יש לנתקו ניתוק גמור ומוחלט ממשפחתו המולידה ואין לאפשר כל קשר בינו ובין משפחתו המאמצת לבין משפחתו המולידה .זאת ,מתוך תפיסה שהילד לא יוכל לבנות מערכת יחסים ראשונית עם משפחתו החדשה כל עוד משפחתו המולידה ממשיכה להיות חלק מחייו .לפי גישה זו ,הצלחת האימוץ תלויה בכך שלילד תהיה התקשרות רק עם זוג הורים אחד (גוטליב.)3778 , 34 החל בשנות החמישים בארצות-הברית החל מאבק של מאומצים בוגרים שחיפשו את שורשיהם לפתיחות באימוץ .מאבק זה צבר תאוצה בשנות השבעים ,וחברו אליו מספר גורמים ,שהובילו בסופו של דבר לפיתוח מודלים של אימוץ פתוח בארצות-הברית ( .)Avery, 1998באותה תקופה חלה ירידה תלולה במספר התינוקות המוצעים לאימוץ ,ובמקביל חלה חשיבה מחודשת בקרב אנשי המקצוע לגבי ההשפעות השונות של אימוץ סגור לעומת אימוץ פתוח על הילדים .היו שסברו כי במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות אימוץ פתוח עולה בקנה אחד עם טובת הילד ויש אפילו להעדיפו מלכתחילה על פני אימוץ סגור ( ;Lifton, 1994גוטליב.)3778 , מודל האימוץ הפתוח בארצות-הברית ,באוסטרליה ובניו-זילנד כיום ,ישנן מדינות ,כגון ארצות-הברית ואנגליה ,בהן אימוץ פתוח הוא אחד המודלים האפשריים לאימוץ .מסקר שנערך ברחבי ארצות-הברית ב 0009-עולה כי שליש מהילדים המאומצים אומצו באימוץ פתוח 13.ישנן מדינות כגון ניו זילנד ומערב אוסטרליה 14,בהן אימוץ פתוח הוא שיטת האימוץ היחידה ,בגלל התנגדות תרבותית כלפי אימוץ סגור -בניו זילנד מאז 153770ובמערב אוסטרליה מאז 16.3774רמת הפתיחות באימוץ בניו זילנד ובמערב אוסטרליה נעה על קו רצף רחב כפי שתואר לעיל. תדירות המפגשים עשויה אף להגיע לתדירות של אחת לשבוע או יותר מכך ,אולם מודל זה אינו רווח. ג .אימוץ פתוח בישראל בישראל ,שיטת האימוץ הנהוגה היא אימוץ סגור ,ובמקרים יוצאי דופן ישנה אפשרות לאימוץ פתוח. כיום ישנם בארץ 64ילדים באימוץ פתוח רשמי :מתוכם 00ילדים נמצאים במידה מסוימת של קשר עם הוריהם המולידים ו 50-ילדים נמצאים בקשר עם הסבתא ,הדודים או עם אחים אשר אומצו במשפחות אחרות (אין מקרים של קשר עם אחים בלבד אשר חיים עם ההורים המולידים) 17.ברוב המקרים האימוץ הפתוח בישראל כולל רק העברת מידע מההורים המאמצים לבני המשפחה המולידה .במקרים ספורים מתקיימים מפגשים של הילד עם מי מבני המשפחה המולידה (הורים, סבים ו/או אחים) במקום ניטרלי ,כגון במשרדי השירות למען הילד או במרכז קשר ,כפעמיים עד ארבע פעמים בשנה 18.ביקורים אלה נערכים בתיווך עובדות השירות למען הילד .על-פי-רוב ,ההורים המאמצים אינם נוכחים במפגשים אלה ואף אינם מכירים את בני המשפחה המולידה .כמו-כן ,על-פי- רוב בני המשפחה המולידה אינם יודעים היכן הילד מתגורר. עם זאת ,עולה כי בפועל ישנם קשרים בין ילדים מאומצים לבין בני המשפחה המולידה ,למרות שבאופן פורמלי לא הוגדרו כמאומצים באימוץ פתוח .במחקר של ריבקין ובאומגולד ( )2001לגבי ילדים מאומצים ,רובם באימוץ סגור ,נשאלו ההורים המאמצים האם היה לילד קשר עם מישהו 13 http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/ 14 במזרח אוסטרליה האימוץ הפתוח הוא אחד מסוגי האימוץ האפשריים ואיננו שיטת האימוץ היחידה ).)Australian Institute of Health and Welfare, 2008 15 http://www.adoptionoption.org.nz http://www.community.wa.gov.au/DCP/Resources/Adoption/AboutAdoption/What_is_open_adoption.htm 17 הנתונים התקבלו מן השירות למען הילד. מכיוון שהקשר עם בני המשפחה המולידה באימוץ הפתוח בישראל אינו אינטנסיבי ,אנשי המקצוע מכנים אותו "אימוץ עם קשר". 16 18 33 ממשפחתו המולידה מאז האימוץ 04% -מן ההורים השיבו בחיוב .כפי הנראה ,הקשרים עם מי מבני המשפחה המולידה נוצרו ללא מעורבות השירות למען הילד בעקבות מפגש מקרי ,או שהמשפחה המולידה איתרה את הילד בעצמה. ד .היתרונות והחסרונות של האימוץ הפתוח לאימוץ הפתוח ישנם יתרונות וחסרונות שונים ביחס לילד המאומץ ,להוריו המאמצים ,להוריו המולידים ולעובדים הסוציאליים המטפלים בילד ) .)Demick & Wapner, 1988בעבור הילד ,האימוץ הפתוח עשוי להקל עליו את הפרידה מהוריו המולידים ,ועשוי להפחית את תחושות הנטישה והדחייה שהוא חווה .כמו-כן ,הילד יכול לשמור על קשר וזהות עם משפחתו המולידה ,דבר שעשוי לסייע לו בגיבוש זהותו האישית ( .(Chapman et al., 3789כמו-כן ,עשוי להיות לו דימוי חיובי יותר על הוריו המולידים ,אשר מתוך דאגה לצרכיו העבירו אותו למשפחה מאמצת .מצד שני ,הקשר עם משפחתו המולידה עלול להעלות אצלו זכרונות קשים ולגרום לו לבלבול זהות ולקונפליקט נאמנויות .בנוסף עלול הילד לחוות חרדה כי הוריו המולידים ינסו להוציאו מהוריו המאמצים ולהחזירו אליהם. ההורים המולידים עשויים להיתרם מהמשך הקשר עם הילד ,והידיעה על מצבו עשויה להקל עליהם מבחינת רגשות האשם שלהם ולסייע בהפחתת דאגותיהם ( .)Wrobel et al., 2006לעומת זאת ,הם עלולים לחוש תחושות אמביולנטיות כלפי המשפחה המאמצת ולהרגיש רגשות של חרטה וקנאה בראותם את הילד נקלט בהצלחה במשפחה המאמצת ).)Demick & Wapner, 1988 אם הילד נתרם מן הקשר עם משפחתו המולידה ,גם בני המשפחה המאמצת עשויים להיתרם מכך. כלומר ,אם הילד מרגיש יותר שלם עם זהותו המורכבת ויותר שלם עם הפרידה ממשפחתו המולידה, כך הוא עשוי להרגיש שייכות והערכה רבה יותר למשפחתו המאמצת .כמו-כן ,הוריו המאמצים יכולים לדבר בפתיחות ובכנות עם הילד לגבי עובדת אימוצו ,לנהל איתו תקשורת אמיתית יותר לגבי המורשה שלו ולהעביר לילד מסרים חיוביים יותר על הוריו המולידים ) .)Demick & Wapner, 1988אולם ,הקשר של הילד עם משפחתו המולידה עלול להקשות על משפחתו המאמצת ,ולא בטוח כי הסכמתם הראשונית לקשר תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן .כמו-כן ,הקשר עלול לגרום לבלבול ביחס לתפקידם של ההורים המאמצים ולרגשות של קנאה ותחרות בנוגע לאהבתו של הילד (.)Demick & Wapner, 1988 באופן כללי ,קיומו של האימוץ הפתוח עלול להרתיע משפחות מועמדות לאימוץ. לאימוץ הפתוח יכולים להיות יתרונות וחסרונות גם בעבור העובדים הסוציאליים הפועלים להוצאת הילד מביתו ולהשמתו באימוץ .יתרונותיו הם שלעובדים הסוציאליים נוח יותר מבחינה מוסרית ואף רגשית להפריד את הילד מהוריו המולידים מבלי לנתק את הקשר לחלוטין .כמו-כן ,ההורים עשויים לתמוך יותר באימוץ אם הם לא מתנתקים מהילד לחלוטין ,ולכן גם תהליך ההשמה באימוץ עשוי להיות מהיר ויעיל יותר ( .)Selwyn & Sturgess, 2000aעם זאת ,כאמור ,חוקרים מתריעים על כך שאנשי מקצוע צריכים להיזהר מהשמת ילד באימוץ פתוח למרות שאינו לטובתו כדרך לשכנוע ההורים המולידים לוותר על זכויות ההורות שלהם מרצון. 39 ה .תנאים בסיסיים לאימוץ פתוח אימוץ פתוח מתאים כאשר ההורים המולידים השלימו עם חוסר האפשרות שלהם לגדל את הילד, נתנו את ברכתם לאימוץ והם מקבלים את תנאי האימוץ ואת גבולותיו וכן את סמכויות ההורים המאמצים 19.כאמור ,עד היום ,אימוץ פתוח בישראל ,בדרגת הפתיחות הגבוהה ביותר ,כלל מפגשים של הילד עם בני המשפחה המולידה במקום ניטרלי ,בתיווך עובדות השירות למען הילד ומבלי שבני המשפחה המולידה ידעו היכן מתגורר הילד עם משפחתו המאמצת .כמו-כן ,אסור לבני המשפחה המולידה ליזום קשר ומפגש עם הילד מעבר למפגשים המתוכננים וללא תיווכם של עובדי השירות למען הילד .היכולת לשמור על גבולות הקשר חשובה במיוחד במדינת ישראל ,שהיא מדינה קטנה ,בה הסבירות למפגש מקרי או לאיתור מקום המגורים של הילד היא גבוהה הרבה יותר מאשר במדינות גדולות .על מנת שיתקיים אימוץ פתוח מוצלח ,ההורים המאמצים צריכים להיות בעלי רגישות לילד, לחוש אמפתיה למשפחה המולידה ,להיות בעלי ניסיון חיובי בהורות ודימוי עצמי גבוה ,וכן עליהם להסכים לתנאי האימוץ הפתוח. התנאים הבסיסיים הנחוצים לאימוץ הפתוח מצד השירותים הנם הקצאת כוח אדם לצורך ליווי אימוץ עם קשר על סוגיו השונים ובפרט במסגרת המפגשים של הילד עם הוריו המולידים ו/או קרובי משפחה אחרים מהמשפחה המולידה .כמו-כן ,נחוצה תמיכה לילד ,להורים המאמצים ולהורים המולידים עד להגיעו של הילד לגיל ,38ואף מעבר לכך. ו .ממצאים ממחקרים בנוגע לאימוץ פתוח עד היום לא נערכו מחקרים רבים ביחס לאימוץ הפתוח .המחקרים המעטים שנערכו לא הצביעו על יתרונות או חסרונות חד-משמעיים של האימוץ הפתוח בהשוואה לאימוץ הסגור .בסקירת הספרות של Brodzinskyואחרים ( )3778עולה כי מחקרים אחדים מצאו שילדים מאומצים שהיה להם קשר עם הוריהם המולידים הסתגלו טוב יותר לאימוץ מאשר אלה שלא היה להם קשר כזה; אולם מחקרים אחרים לא מצאו כל הבדל בין שתי הקבוצות. הפרכת חששות ביחס לאימוץ הפתוח 20 במינסוטה ובטקסס נערך מחקר אורך שעסק בהשוואה בין אימוץ פתוח לאימוץ סגור ( .)0006ממצאי המחקר מפריכים חששות רבים המיוחסים לאימוץ הפתוח .מן המחקר עולה כי ההורים המולידים וההורים המאמצים אינם מבולבלים לגבי זכויות ההורות שלהם וסוגי האחריות שלהם כלפי הילד; האמהות המולידות אינן דורשות את ילדן בחזרה; ילדים באימוץ פתוח אינם מבולבלים לגבי מי הם הוריהם ה"אמיתיים" ,והם מבינים את התפקידים השונים של הוריהם המאמצים והוריהם המולידים בחייהם; הבדלים בתחושת הזהות העצמית של בני נוער מאומצים אינם קשורים למידה שבה האימוץ פתוח; אימוץ פתוח אינו משפיע לרעה על הדימוי העצמי של המאומצים; ההורים המאמצים לא מרגישים פחות בשליטה ואפילו יש להם תחושת יציבות גדולה יותר בקשר שלהם עם ילדם המאומץ. כמו-כן ,באימוץ פתוח המלווה בתמיכה מקצועית מתמשכת ,אמהות מולידות מתמודדות טוב יותר עם הניתוק מהילד ועם תחושת אובדן הילד ,מאשר אמהות באימוץ סגור. 19 20 מתוך אתר משרד הרווחהhttp://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Youth/Adoption/Contact : http://fsos.che.umn.edu/mtarp/default.html 38 משוב על הקשר באימוץ כאמור ,מן המחקר של ריבקין ובאומגולד ( )2001מישראל ,עולה כי 04%מן הילדים המאומצים ,רובם באימוץ סגור באופן רשמי ,היו בקשר עם מי מבני המשפחה המולידה .קשרים אלו נוצרו ,כפי הנראה, ללא מעורבות השי רות למען הילד ,בעקבות מפגש מקרי או שהמשפחה המולידה איתרה את הילד בעצמה .במסגרת המחקר נשאלו כל ההורים המאמצים (הן באימוץ בו נשמר קשר והן באימוץ בו לא נשמר קשר) האם לדעתם זה מתאים לשמור על קשר עם מי מבני המשפחה המולידה .רובם ( )88%היו סבורים שלא ו 30%-היו סבורים שכן .בנוסף ,נשאלו ההורים המאמצים באימוץ שבו היה קשר עם קרובים מהמשפחה המולידה אם הוא היה חיובי בעבורם 48% -השיבו שהוא היה "בעיקר חיובי" בגלל שהילדים קיבלו אהבה ,תחושת המשכיות ותפיסה מציאותית של העבר ,ו 50%-השיבו "בעיקר שלילי" בגלל ההשפעה השלילית על המצב הרגשי של הילד ,התנהגותו ,קשריו עם הוריו המאמצים וההתנגדות לקשר מצד הילד. במחקר איכותני שנערך בארצות-הברית בקרב 340בני נוער שאומצו בהיותם תינוקות ,חלקם באימוץ פתוח וחלקם באימוץ סגור ,הם נשאלו אם הם רצו בקשר עם בני משפחתם המולידה ( Berge et al., .)2006רובם רצו בקשר ,הן בני הנוער שאומצו באימוץ סגור והן אלו שאומצו באימוץ פתוח .רוב הילדים שהיו בקשר עם מי מבני משפחתם המולידה היו מרוצים מכך; הם הרגישו שהקשר תרם לגיבוש הזהות שלהם מבחינת תכונותיהם הפיזיות ,הנפשיות ,ומבחינה זו שהתוודעו לנסיבות המסירה לאימוץ .חלקם אף ייחסו לאמותיהם המולידות היעדר אנוכיות והיו אסירי תודה על כך שמסרו אותם לאימוץ ,והבטיחו להם חיים טובים יותר. היו נערים שדיווחו כי לא רצו קשר עם המשפחה המולידה .הם חששו שקשר כזה עלול להטריד אותם, חששו שהוריהם המאמצים ייפגעו מכך ,או שהם חששו שהקשר יגרום להם לעיסוק יתר בזהותם כמאומצים .היו נערים שדיווחו כי היותם מאומצים לא היווה רכיב דומיננטי בתחושת הזהות שלהם ולכן לא היו סקרנים להכיר את בני משפחתם המולידה ולשמור עמם על קשר .מסקנות המחקר הן כי אימוץ פתוח לא גרם נזק על-פי-רוב וכי הקשר עשוי להיות בעל ערך למי שמעוניין בו ועלול לגרום למצוקה למי שאינו מעוניין בו. הגורמים המשפיעים על שמירת הקשר באימוץ גם כאשר האימוץ מוגדר כפתוח ,הקשר בין הילד ומשפחתו המאמצת ,לבין בני המשפחה המולידה לא תמיד נשמר בפועל .בארצות-הברית נערכה סקירת ספרות של מחקרים על אימוץ פתוח שנערכו בין השנים 0000-3789בנוגע לגור מים המשפיעים על שמירת הקשר של הילד המאומץ ושל הוריו המאמצים עם ההורים המולידים לאורך השנים ) .(Wolfgram, 2008מסקירת הספרות עולה כי הגורמים המשפיעים על שמירת הקשר לאורך זמן הם: אמפתיה של ההורים המאמצים כלפי ההורים המולידים מפגשים פנים-אל-פנים של ההורים המולידים עם הילד תחושת שליטה של ההורים המאמצים על הסדרי הקשר בהירות ביחס לתפקידם של ההורים המולידים בחיי הילד 37 גבולות מוסכמים ביחס לקשר של ההורים המולידים עם הילד ההורים המאמצים מתרשמים לטובה מההורים המולידים תכנון הקשר נעשה באמצעות הסכמים כתובים ובעל-פה המפגשים נערכים בתיווכו של עובד סוציאלי להורים המאמצים ישנה מחויבות חזקה כלפי הילד המאומץ ,אשר גורמת להם לחשוש פחות מכך שההורים המולידים יתבעו לקבל את ילדם בחזרה המוטיבציה לקשר נובעת מהתרכזות בטובתו של הילד להורים המאמצים ישנה השקפת עולם לפיה לאף אחד אין בעלות על הילד המאומץ 3.2אימוץ על-ידי הורים אומנים א .תיאור מענה מסוג של משפחת אומנה משפחת אומנה היא אחד מסוגי הסידורים החוץ-ביתיים בעבור ילדים שבאופן זמני אינם יכולים לחיות עם הוריהם .סידור האומנה יכול להימשך כמה ימים ואף כמה שנים .הילד שוהה בבית המשפחה האומנת עד שהוריו המולידים ישתקמו וניתן יהיה להחזירו אליהם .במקרים שמתברר כי לא יוכל להמשיך לגדול אצל הוריו המולידים הילד מועבר לסידור חוץ-ביתי אחר או לאימוץ .בתקופת שהותו של הילד באומנה ,המדינה היא האפוטרופסית על הילד ומשפחות האומנה מקבלות תשלום חודשי ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים לכיסוי הוצאות המחיה של הילדים .תשלום זה כולל סכום חודשי קבוע המיועד לכסות את הוצאות היומיום ,והחזרים על הוצאות נוספות .בנוסף ,משפחות האומנה מקבלות ליווי ממנחת אומנה ותמיכה באמצעות סדנאות קבוצתיות. ב .ההבדלים בין אומנה לאימוץ בישראל ישנם הבדלים מהותיים בין האומנה לבין אימוץ .האומנה מוגדרת כסידור זמני וקצר טווח לילד ואילו האימוץ הוא סידור קבוע לכל החיים .עם זאת ,בפועל ילדים רבים נשארים אצל משפחת האומנה שלהם עד לבגרותם. המשפחה האומנת משמשת משפחה משלימה למשפחה המולידה מכיוון שכאמור השאיפה היא להחזיר את הילד להוריו המולידים כאשר מצבם יאפשר זאת .המשפחה המאמצת ,לעומת זאת, מהווה משפחה חלופית למשפחה המולידה :כל הזכויות והחובות של ההורים המולידים נשללות מהם ומועברות להורים המאמצים .הבד ל נוסף הוא שמשפחות האומנה מקבלות סיוע כספי וליווי אינטנסיבי ,לעומת המשפחות המאמצות שעל-פי-רוב אינן מקבלות סיוע כספי ,אך עשויות לקבל שירותים תומכי אימוץ מועטים כגון קבוצות תמיכה .באומנה ,על-פי-רוב ,המשפחה המולידה מכירה את המשפחה האומנת והילד נמצא בקשר עם הוריו המולידים .לכן ,על-פי-רוב נבחרת בעבור הילד משפחת אומנה המתגוררת בקרבת משפחתו המולידה .זאת ,למעט במקרים של אומנה חסויה ,שבה הילדים נפגשים עם הוריהם המולידים במרכז קשר 21ללא הוריהם האומנים .זהותן של המשפחות 21 מרכז קשר הוא שירות מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,אשר מיועד לספק הגנה ,תמיכה וטיפול מקצועי לתושבי האזור ,הדרושים לצורך קיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה ,על רקע פירוד ,גירושין ,או אלימות וסיכון. 00 המאמצות ,לעומת זאת ,היא על-פי רוב חסויה וסודית .לכן ,ישנה עדיפות להעברת הילד לאימוץ בקרב משפחה המתגוררת במרוחק מהמשפחה המולידה. שוני נוסף בין האומנה לאימוץ הוא שבאומנה שואפים לגייס משפחות שנבחנה יכולתן להתמודד עם פרידה ואובדן ,והן מקבלות הכשרה מיוחדת לכך .בנוסף ,לדברי מנהלת השירות לילד ונוער, ההתייחסות למשפחות בשירותי האימוץ ובשירותי האומנה היא שונה .בשירותי האימוץ המשפחות המאמצות מהוות חלק מלקוחות השירות ,ואילו בשירותי האומנה המשפחות נחשבות לנותנות השירות .לכן בחירת המשפחה המאמצת בעבור ילד מסוים נעשית ,בין היתר ,לפי שיקולים של מיקומה בתור והעדפותיה .לעו מת זאת ,בחירת המשפחות האומנות נעשית אך ורק משיקולים של התאמה מרבית לצורכי הילדים ,ללא קשר למיקומן של המשפחות בתור ההמתנה לאומנה. כאמור ,לעתים ,במהלך האומנה ,מתברר שהילד לא יוכל לחזור לחיות עם הוריו המולידים מסיבות שונות ,למשל ,כאשר התפקוד שלהם מידרדר ,או מכיוון שלאורך זמן מתווספות עדויות שהם אינם מסוגלים לכך .במקרים בהם נשקל אימוץ של ילד ,האפשרות של אימוצו על-ידי המשפחה האומנת נחשבת עדיפה ,מכיוון שאז לא יהיה צורך במעבר של הילד למשפחה נוספת ולהסתגלות אליה ,ומכיוון שהילד והמשפחה כבר עברו תקופת ניסיון בהתקשרות ביניהם ואם היא עברה בהצלחה ישנו סיכוי טוב יותר שהאימוץ יצליח ) .(Smith & Howard, 1991; Rosenthal & Groze, 1991מכיוון שלא כל ההורים האומנים מעוניינים באימוץ בהמשך או מתאימים לאימוץ ,רצוי לגייס מראש הורים אומנים שיוכלו וירצו לאמץ בעתיד ,ולדאוג להשמתם של ילדים עם סיכויים גבוהים לאימוץ בקרב משפחות שתוכלנה ותהיינה מוכנות לאמץ בעתיד. מכיוון שאימוצו של הילד על-ידי המשפחה האומנת נחשב לעדיף ,פועלים במדינות שונות בעולם לגיוס ולהכשרה משותפת למשפחות אומנות עם אופק לאימוץ ,כלומר משפחות אומנות שתהיינה מעוניינות באימוץ הילד בסידור האומנה ,אם זה יתאפשר ,ולמשפחות מאמצות .גיוס המשפחות נעשה על-פי-רוב על פי קריטריונים זהים או שהקריטריונים המאפשרים מעבר מאומנה לאימוץ הם גמישים. באוסטרליה ,למשל ,ישנה הגבלה על הפרש גילאים בין ההורים המאמצים לילד .הגבלה זו מבוטלת 22 אם מדובר בבקשה לאימוץ על-ידי הורים אומנים. בישראל ,לעומת זאת ,הגיוס וההכשרה הם נפרדים למשפחות אומנות ולמשפחות מאמצות .גיוס המשפחות נעשה בחלקו על פי קריטריונים שונים 23:למשל ,גילם של ההורים באומנה לא יעלה על ;44 בעוד באימוץ הפרש הגילים בין ההורים המאמצים לילד לא יעלה על 56שנה ,כך ייתכן מצב שבו הפרש הגילאים בין ההורים האומנים לילד גדול מ 56-שנה .להורים באומנה אמורות להיות 30שנות לימוד לפחות ואילו באימוץ 30שנות לימוד לפחות .לפי הקריטריונים לגיוס לאומנה ,להורים אמורה להיות "הכנסה סבירה" ,ואילו באימוץ הכנסתם צריכה להיות בגובה השכר הממוצע במשק לפחות .בנוסף, ההורים האומנים אמורים לספק "תנאי מגורים הולמים" וההורים המאמצים צריכים לספק לילד 22 http://www.acf.hhs.gov/programs/cb/stats_research/index.htm 23 הקריטריונים למועמדות לאומנה מופיעים בתע"ס ,והקריטריונים למועמדות לאימוץ מופיעים באתר משרד הרווחה. 03 חדר משלו 24.בנקודה זו חשוב לציין כי אם ההורים האומנים אינם עומדים בקריטריונים לאימוץ של השירות למען הילד ,יישקל האימוץ/המשך אומנה כשמדובר בילד עם בעיות התנהגות ו/או בעיות בריאותיות שלא נמצאה לו משפחה מאמצת אחרת ,או כשהתהליך עד להשמה בבית קבוע היה ממושך במיוחד. בדרך כלל באומנה ,המשפחה המולידה מכירה את ההורים האומנים ,ולכן במקרים בהם היה קשר סביר בין ההורים האומנים להורים המולידים ,והקשר עם ההורים המולידים היטיב עם הילד, האימוץ עשוי להיות פתוח .במקרים בהם האומנה הייתה חסויה ,כלומר הילדים נפגשו עם הוריהם המולידים במרכז קשר ללא היכרות וקשר בין ההורים המולידים לבין ההורים האומנים ,או כאשר ההורים המולידים לא היו בקשר עם ילדיהם במהלך שהותם באומנה למרות ההזדמנות שניתנה להם לכך ,האימוץ יהיה סגור. ג .יתרונות וחסרונות של אימוץ על-ידי משפחות אומנות לאימוץ על-ידי הורים אומנים עשויים להיות יתרונות וחסרונות בעבור הילד ,המשפחה המאמצת, המשפחה המולידה (במקרים בהם מדובר באימוץ פתוח) ,והשירותים .כאמור ,היתרונות בעבור הילד הם ההמשכיות עם המשפחה עמה הוא מתגורר ושאליה הוא נקשר ,הרצף בהשמה ,ומניעת מעבר בין מספר השמות זמניות .עם זאת ,אם הילד אומץ על-ידי הורים אומנים שבתנאים רגילים לא היו עוברים את האבחונים של השירות למען הילד מבחינה זו שהם יתקשו להתמודד עם סוגיות מורכבות שעולות כתוצאה מאימוץ ילדים בסיכון ,וייתכן שהילד לא יזכה לפתרון הטוב ביותר בעבורו .קיימת נטייה רבה יותר להגיע להתפשרויות בהשמת ילדים באומנה משום הזמניות של ההשמה ומשיקולים אחרים כגון קרבה למשפחה המולידה; בעוד שבאימוץ ישנו ניסיון להקפיד על השמת ילדים בקרב משפחות שמסוגלות להתמודד עם המורכבות באימוץ ילד בסיכון. היתרונות שיש לאימוץ על-ידי הורים אומנים בעבור המשפחה המאמצת הם שהם עברו תקופת ניסיון בהתקשרות עם הילד לפני ההתחייבות .כמו-כן ,באופן זה מתאפשר אימוץ למשפחות שאינן עומדות בקריטריונים הסטנדרטיים לאימוץ ,וכן מתאפשר קיצור התור לאימוץ .החיסרון באימוץ על-ידי משפחות אומנות הוא הפגיעה במשפחות שמחכות בתור הרגיל לאימוץ .מחיר נוסף בעבור המשפחה המאמצת הוא שהאימוץ כרוך בהפסקת התשלומים והליווי המקצועי וזהו מחיר שמשפחות אומנה לא תמיד מסוגלות לשלם .ממחקר באנגליה עולה כי היו משפחות אומנות שהעדיפו לא לאמץ בגלל החשש שיאבדו את התמיכה ) .(Biehal et al., 2009כמו-כן ,ישנן משפחות אומנות שמלכתחילה לא רצו לאמץ והיותן בעדיפות ראשונה יצרה עליהן לחץ לאמץ את הילד ,גם אם לא היו מעוניינות בכך. היתרונות של אימוץ על-ידי הורים אומנים בעבור המשפחה המולידה ,כאשר האימוץ פתוח ,הם המשך הקשר עם הילד וכן ההיכרות שיש להם עם המשפחה המאמצת .עם זאת ,הקשר עלול להיות לא רצוי על-ידי הילד או המשפחה המאמצת וקשה למנוע אותו. 24 בימים אלה פועלים שירותי האומנה והשירות למען הילד ליצירת רצף ביניהם ,ולפיכך פועלים ליצירת אחידות בקריטריונים לקבלת משפחות אומנות ומשפחות מאמצות. 00 התועלת לשירותים של אימוץ על-ידי הורים אומנים הינה הרחבת האפשרויות למציאת בית קבוע לילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם המולידים ,והעובדה שבעת האימוץ נחוצה פחות התערבות מצי דם מכיוון שהמשפחה האומנת והילד מכירים וכבר עברו תקופת ניסיון בהתקשרות .יתרונות נוספים הינם בהפחתת עלויות השירותים והסבסוד של האומנה ,הרחבת האפשרות לאימוצם של ילדים גדולים ,והעובדה שמאגר המשפחות שיכולות לאמץ עשוי לגדול. ד .מדיניות של אימוץ על-ידי משפחות אומנה במדינות שונות בעולם המשפחה האומנת נחשבת בעלת עדיפות ראשונה כמשפחה מאמצת בעבור הילד .למשל ,במדריך על אימוץ למשפחות אומנות בעיר ניו יורק ) )Welfare Research, Inc., 2007נכתב כי ,משפחות אומנות המגדלות במשך שנה ויותר ילד שהוכרז "בר-אימוץ" ,ומעוניינות לאמצו ,הן בעדיפות ראשונה לאמצו ,אלא אם כן ,לפי שיקול דעתם של העובדים המטפלים במקרה ,אין זה מטובתו של הילד .מסקר לאומי רחב שנערך בארצות-הברית ב 0009-עולה כי 69%מכלל הילדים המאומצים בארצות-הברית אומצו על-ידי הוריהם האומנים 34% :מהילדים אומצו על-ידי ההורים האומנים הראשונים בקרבם הושמו ,ו 00%-מהילדים אומצו על-ידי המשפחה האומנת השנייה או 25 יותר בה הושמו. בישראל ,עד לפני מספר שנים לא היה נהוג אימוץ על-ידי משפחות אומנות .בשנים האחרונות הונהגה מדיניות של אימוץ על-ידי משפחות אומנה גם בישראל ,והיום המשפחות האומנות הן בעדיפות ראשונה לאימוץ הילד .במסמך הסיכום של עבודתו של השירות למען הילד משנת 0009נכתב כי: "השירות רואה במשפחה האומנת אשר מטפלת בקטין טרם הכרזתו כבר-אימוץ ,משפחה מועמדת בעלת עדיפות ראשונה לאימוץ הקטין" .כיום ,מדי שנה ישנם מקרים רבים של אימוץ על-ידי משפחות אומנה -בשנת 2007מתוך 67ילדים שהוכרזו "בר-אימוץ" ,אומצו 27על-ידי משפחות אומנות ,ובשנת 26 - 2008מתוך 70ילדים שהוכרזו "בר-אימוץ" אומצו 18ילדים על-ידי משפחות אומנות. ה .ממצאים מן המחקר מממצאי מחקר עולה כי אימוץ על-ידי הורים אומנים מונע מעבר בין מספר השמות בסידור זמני ,וכן, אם ישנה עדות להצלחת הקשר בין הילד למשפחה האומנת אזי ישנה גם הסתברות נמוכה יותר לפירוק האימוץ ( .(Smith & Howard, 1991; Rosenthal & Groze, 1991ממחקר אחר עולה כי שיעור פירוק האימוץ ( )disruptionבקרב ילדים שאומצו על-ידי משפחה שאצלה היו באומנה שנה ויותר לפני האימוץ הוא נמוך יותר מאשר בקרב ילדים שאומצו על-ידי משפחה שלא היו אצלה באומנה ,או שאומצו על-ידי משפחה אומנת שהיו אצלה שנה ופחות לפני האימוץ (.)Wrobel et al., 2006 ו .תנאים בסיסיים לאימוץ על-ידי משפחת אומנה כדי לאפשר הרחבה של האימוץ על-ידי משפחות אומנות ישנו צורך בהסדרת תנאים בסיסיים .ראשית, יש לפעול לביסוס ולהעמקת שיתוף הפעולה בין שירותי האומנה לבין שירותי האימוץ לצורך זה. 25 http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/index.pdf 26 הנתונים התקבלו מן השירות למען הילד 06 27 בנוסף ,ישנו צורך להסדיר את האפשרויות של אימוץ סגור ופתוח על-ידי משפחות אומנה בתע"ס. כמו-כן ,ישנו צורך להגדיר קריטריונים משותפים למשפחות אומנות ולמשפחות מאמצות ,ולבנות מאגר של "משפחות אומנה עם אופק לאימוץ" ,כלומר משפחות אומנה שמעוניינות לאמץ בהמשך. בנוסף ,מכיוון שחלק מן המשפחות האומנות אינן מעוניינות לאמץ בגלל הפסקת התשלום מטעם המדינה ,ניתן לבחון את האפשרות להסדרת תשלום למשפחות שרוצות לאמץ את הילד שנמצא אצלן באומנה ,אבל נמנעות לעשות זאת בגלל הפסקת התשלום .בנוסף ,ישנו צורך להכשיר את המשפחות למעבר התפקידים בין האומנה לבין אימוץ. 3.3תכנון במקביל ()Concurrent Planning בארצות-הברית ,כמו בישראל ,במשך שנים רבות תהליך הטיפול בילד שאינו יכול לגדול עם משפחתו התבצע שלב אחרי שלב .תחילה ,הושקעו מאמצים בשיקום ההורים המולידים ובבחינת האפשרות להחזיר את ילדם אליהם .רק לאחר שהגיעו למסקנה שלא ניתן יהיה להחזיר את הילד אליהם, התחילו לחפש סידור חלופי קבוע בעבור הילד .משנת 1980ועד להעברת חוק ASFAב ,3779-שירותי הרווחה היו מחויבים על-פי חוק לעשות "מאמצים סבירים" כדי להחזיר את הילד למשפחתו המולידה .בפועל ,יותר משאבים נוצלו כדי לנסות ולהחזיר את הילד למשפחתו המולידה ופחות כדי למצוא לילד סידור חלופי קבוע ).)Wyoming Department of Family Services, 2004; Schene, 2001 א .חוק האימוץ והמשפחות הבטוחות בארצות-הברית ASFA - גישה זו ,לפיה יש להשקיע את עיקר המאמצים להחזרת הילד להוריו המולידים ,השתנתה עם השנים ושיאו של השינוי היה בחקיקת "חוק האימוץ והמשפחות הבטוחות" בASFA=Adoption and ( 3779- ,)Safe Families Actחוק הפועל להבטיח השמה מהירה של ילדים בבית קבוע (.)Wrobel et al., 2006 במסגרת החוק מוצעים תמריצים ותקדימים לעידוד ההשמה בבית קבוע .במידה שהמדינות משיגות לפחות את המספר הממוצע של השמות בבית קבוע שהתבצעו באותה המדינה בשלוש השנים שעברו, הן זכאיות לתקציבים נוספים מטעם משרד הבריאות .המדינות שאינן מצליחות לעמוד במספר ההשמות המיועד נמצאות בסיכון שיאבדו את תקציבן .בנוסף ,יש למדינות גישה לתקציב לא מיועד ) (discretionary fundingכדי לעזור להן לעמוד בדרישות חוק האימוץ והמשפחות הבטוחות )(AFSA ( .(Selwyn & Sturgess, 2000a,2000bכתוצאה מדרישות החוק הורחבו אפשרויות האימוץ והופנו יותר משאבים לאימוץ ).)Testa, 2004 ב .תיאור שיטת התכנון המקביל התכנון המקביל הוא שיטה שיושמה בהרחבה בארצות-הברית בעקבות חוק )3779( ASFAלצורך עמידה בדרישות לוחות הזמנים של החוק ( Schene, 2001; Wyoming Department of Family Services, .)2004בשיטה זו פועלים במקביל להחזרת הילד למשפחתו המולידה ולהשמתו באימוץ בפרק זמן מוגבל .כך ,כעבור פרק הזמן המוגבל ,יגיע הילד לבית קבוע :לבית הוריו המולידים או לאימוץ .לצורך 27 תע"ס=תקנון העבודה הסוציאלית ,המאגד בתוכו את הוראות והודעות המנהל הכללי של משרד הרווחה למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. 05 יישום השיטה ,מאתרים משפחות אומנות שתהיינה מוכנות לאמץ בעתיד )להלן "משפחות אומנות עם אופק לאימוץ" (Fost-Adopt Families ,ושתהיינה מסוגלות לעמוד בדרישות השיטה. לפי גישת התכנון המקביל ,בעת הוצאת הילד מהבית הוא עובר למשפחה אומנת עם אופק לאימוץ. ההורים האומנים מטפלים בילד ,משתתפים בכל הדיונים הקשורים לילד ולשיקום ההורים המולידים וגם תומכים בהורים המולידים .למשל ,ההורים האומנים משתתפים עם ההורים המולידים בפעילויות בבית-הספר והולכים איתם ביחד לרופא של הילד .אם בסיום תקופת התכנון המקביל הילד חוזר למשפחתו המולידה ,המשפחה האומנת ממשיכה לתמוך וללוות את הילד ואת הוריו המולידים .אם הוחלט שהילד לא יכול לחזור למשפחתו המולידה ,המשפחה האומנת מאמצת את הילד ותומכת בשמירת הקשר שלו עם משפחתו המולידה .בתחילת התהליך מחתימים את המשפחה האומנת על חוזה בו מפורטים שלבי התהליך ,התחייבויותיהם ותפקידם ).(Schene, 2001 במסגרת התכנון המקביל ,מוצבים להורים המולידים יעדי שיקום ברורים ומדידים למשך תקופה של 30חודשים .לדוגמה ,במדינת וויומינג ההורים המולידים חותמים על חוזה עם שירותי הרווחה ובו הם מתחייבים להתקדם לעבר יעדים אלה בפרקי זמן שהוגדרו לכך מראש ( Wyoming, Department of .)Family Services 2004רק אם יושגו יעדים אלה יוחזר הילד אליהם .בתקופת התכנון המקביל מקבלים ההורים המולידים תמיכה -בשמונת השבועות הראשונים הם משתתפים בקבוצת תמיכה ואינטייק .מטרתה של הקבוצה היא לעזור להם להתמודד עם רגשות של כעס והכחשה ,ולהדריך אותם ביחס לקשר שלהם עם מערכות המשפט והרווחה .אחרי שני המפגשים הראשונים מתכנסים מדריכי הקבוצה ,העובד הסוציאלי מטעם שירותי האימוץ וההורים המולידים לדיון בתכנית השיקום .בסיום ההשתתפות בקבוצת התמיכה והאינטייק ,ולאחר גיבושה של תכנית השיקום ,משתתפים ההורים המולידים בקבוצת העצמה ותמיכה למשך 3-5שבועות עם הורים חדשים והורים ותיקים יותר בתהליך .מדי שבוע ההורים מציבים לעצמם מטרות לשבוע החדש ,ובסיומו הם מדווחים על התקדמותם .מדריך הקבוצה מעביר דיווח שבועי על התקדמותם של ההורים המולידים לעובד שירותי הרווחה ,ועל בסיסו מתאפשרת הכנסת שינויים לתכנית השיקום. התכנון המקביל עובד על פי לוח זמנים קבוע (לדוגמה ,ראה במדריך של מדינת וויומינג .(2004 ,עם הוצאת הילד מבית הוריו המולידים עובד האימוץ מחפש קרובי משפחה שיוכלו לשמש לו הורים אומנים במשך תקופה של עד 60יום .אם אין קרובים בנמצא ,הילד נמסר למשפחה אומנת שתהיה מוכנה לאמצו .עד למציאת קרובי המשפחה או המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ הילד שוהה בסידור חירום .בתקופה זו ,ההורים המולידים נפגשים עם הילד תוך השגחה -עם ילדים עד גיל שנתיים כל יום או יומיים ,ועם ילדים בני 5-3פעמיים בשבוע .בינתיים ,בתקופה זו עובד האימוץ ממלא את "מדריך התכנון המקביל" לצורך אבחון ההורים המולידים ולהערכת סיכויי השיקום שלהם. בתקופה בה הילד שוהה עם המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ ,נערך אחת לשלושה חודשים אבחון של התקדמות ההורים המולידים לעבר יעדי השיקום שהוצבו להם .אם אין התקדמות מספקת אחרי שלושה החודשים הראשונים ,יוזם עובד האימוץ תהליך ויתור על זכויות ההורות מרצון .אם אחרי 04 שישה חודשים ההתקדמות עדיין אינה מספקת ולא הושג ויתור על זכויות ההורים מרצון ,עובד האימוץ מתחיל בתהליך נטילת זכויות ההורות מן ההורים המולידים ,ו/או בתהליך השמת הילד באימוץ .שנה אחרי הוצאתו של הילד מהבית מתקיים דיון בבית המשפט בנוגע להשמתו של הילד באימוץ .אם המשפחה האומנת החליטה לא לאמצו ,נערך בבית המשפט דיון אחת לשלושה חודשים עד להשמתו עם משפחה מאמצת חדשה. ג .ממצאים מן המחקר בנוגע ליישום שיטת התכנון המקביל גיוס המשפחות -ברוב המדינות בארצות-הברית אין גיוס נפרד למשפחות אומנות עם אופק לאימוץ. אפשרות זו מוצעת לכל המשפחות הפונות לשירותי האומנה והאימוץ .ארבעים ותשעה מנהלי מחלקות הרווחה ברשויות מקומיות בקליפורניה נשאלו האם היה להם קל או קשה לגייס משפחות אומנות עם אופק לאימוץ ,ו 86%-השיבו שהתקשו בכך ( ;Center for Social Services Research, UC Berkeley, 2003 .)Wyoming Department of Family Services, 2004 הכשרת המשפחות -ההכשרה למשפחות אומנות עם אופק לאימוץ היא לעתים בנפרד ולפעמים כחלק מההכשרה הרגילה למשפחות אומנה ולמשפחות מאמצות .במדינת קליפורניה ההכשרה למשפחות אומנות עם אופק לאימוץ הייתה משולבת עם ההדרכה למשפחות מאמצות ואומנות ,ובמדינת ויומינג היא הייתה בנפרד .ההכשרה כוללת הסבר על נוהלי השיטה וזכויותיהם של הילדים ,ההורים המאמצים וההורים המולידים ).(Center for Social Services Research, UC Berkeley, 2003 עובד משותף לשתי המשפחות ,או שני עובדים -שיטת התכנון המקביל מכפילה את כמות העבודה של שירותי הרווחה בזמן נתון ( .)D'Andrade & Berrick, 2006ישנן שתי אלטרנטיבות ליישום שיטת התכנון המקביל :באמצעות עובד סוציאלי אחד שעובד בו-זמנית עם ההורים המולידים ועם המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ ,או באמצעות שני עובדים :עובד להורים המולידים ועובד נפרד להורים האומנים .צוות המחקר מברקלי הגיע למסקנה כי האפשרות השנייה רצויה יותר כי כך יוכל כל עובד לה תמקד במשימה עיקרית אחת בלי לעסוק במשימות מנוגדות .בשיטת שני עובדים התקשורת בין העובדים היא מרכיב הכרחי .מממצאי מחקר בקליפורניה עולה כי למרות שהאפשרות השנייה נחשבת רצויה יותר 33% ,ממנהלי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות יישמו את השיטה עם עובד יחיד. באותן רשויות שיישמו את השיטה עם עובד יחיד ,דיווחו 83%כי הוא חווה עומס בעבודתו .בסך-הכל, 04%ממנהלי הרשויות דיווחו על מחסור במשאבים לצורך יישום השיטה ( Center for Social Services .)Research, UC Berkeley. 2003 שיתוף פעולה של בתי המשפט עם לוח הזמנים -לצורך יישום השיטה והיערכות לקיום דיונים רבים בזמן קצר נדרש שיתוף פעולה מצד בתי המשפט ) .(Martin et al., 2002הועלה חשש שבתי המשפט לא יעמדו בעומס ,ולא יירתמו למשימה .מממצאי מחקר שנערך בקליפורניה דווח שב 74%-מהמקרים בתי המשפט עמדו בדרישות המדיניות ).(Center for Social Services Research, UC Berkeley, 2003 תמיכה במשפחה האומנת עם אופק לאימוץ -כדי שהמשפחה האומנת עם אופק לאימוץ תוכל לעמוד באתגרים המיוחדים המוצבים בפניה יש צורך להעניק לה שירותי תמיכה .ממצאי המחקר בקליפורניה מראים כי רק מחצית מהרשויות המקומיות מספקות שירותי תמיכה מעבר לתמיכה הבסיסית 03 שמקבלות כל משפחות האומנה .שישים אחוזים מבין הרשויות המספקות שירותי תמיכה מפעילות קבוצות תמיכה 40% ,מעסיקות מתווך בין המשפחה לשירותים בקהילה ,ו 73%-מעניקות תשלום חודשי ( .(Center for Social Services Research, UC Berkeleyת)2003 ד .יתרונות וחסרונות של שיטת התכנון המקביל לשיטת התכנון המקביל עשויים להיות יתרונות וחסרונות בעבור הילד ,ההורים המולידים ,המשפחה המאמצת והשירותים .הילד עשוי להיתרם מן ההמשכיות עם המשפחה האומנת ,אם תאמץ אותו, ו מכך שתהליך ההשמה שלו בבית קבוע ,עם הוריו המולידים או באימוץ ,הוא מהיר יותר .כמו-כן ,הוא עשוי להתרם מכך שאי הוודאות שלו לגבי עתידו מצטמצמת ,מכיוון שמדובר רק בשתי אפשרויות להשמה בבית קבוע ללא מעבר בין מספר סידורים זמניים. היתרונות של התכנון המקביל בעבור ההורים המולידים הם :תכנית השיקום הברורה ומוגבלת בזמן שעוצבה להם עם סיכוי להחזרת הילד אליהם ,העובדה כי הם יודעים היכן הילד נמצא ומכירים את המשפחה אצלה הוא נמצא ,העובדה כי נשמר הקשר שלהם עם הילד והתמיכה שהם מקבלים מן המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ .עם זאת ,יש בשיטה זו גם חיסרון בבורם בכך שפרק הזמן המוקצב להם לשיקום הוא מוגבל וקצר יותר מזה שהיה ניתן להם ללא שיטת התכנון במקביל (.)Wyoming Department of Family Services, 2004 היתרונות של התכנון המקביל בעבור המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ הם הידיעה שהם עוזרים ולא מפריעים לתהליך החזרתו של הילד להוריו המולידים .כך ,גם אם הילד נמסר אליהם בסופו של דבר לאימוץ ,יימנעו מהם רגשות אשמה כלפי ההורים המולידים והם יכולים להרגיש שלמים יותר עם האימוץ .כמו-כן ,כפי שנאמר ביחס לאימוץ על-ידי הורים אומנים ,המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ נהנית גם מהיכרות הדרגתית עם הילד לפני ההתחייבות לאימוץ .עם זאת ,חיסרון השיטה בעבור המשפחה האומנת עם אופק לאימוץ הוא באי-הוודאות לגבי האפשרות לאמץ את הילד וההתמודדות בתקופת התכנון המקביל עם תפקידה הכפול בסיוע להחזרתו להוריו המולידים מחד, ועם ההתארגנות לאימוצו בעתיד מאידך. היתרונות של התכנון המקביל בעבור השירותים הם בייעול ההשמה של הילד בסידור קבוע ,וכן האפשרות לבדוק את שיקום המשפחה בזמן קצוב .החסרונות שלו הם הקושי בגיוס משפחות אומנות עם אופק לאימוץ ,הדרישה להערכה מהירה של יכולותיהם של ההורים המולידים ,העבודה האינטנסיבית שלהם בזמן נתון ,והצורך להתמודד עם משימות מנוגדות בו-זמנית. ה .ממצאי מחקר ביחס לתוצאות שיטת התכנון המקביל עד כה בוצעו מעט מחקרי הערכה של שיטת התכנון המקביל ( .)D'Andrade & Berrick, 2006מנתונים שצוטטו במחקר של Wrobelואחרים ( ,(2006עולה כי בשנת ,3773לפני החלת חוק ,ASFAרק 7% מהילדים שהיו באומנה אומצו ,ואילו בשנת 0003הוכפל שיעור זה ל .38%-צוות מחקר מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מצא כי הייתה עלייה משמעותית בוויתור של ההורים המולידים על זכויות ההורות שלהם מרצון .כמו-כן ,עלה היקף חזרתם של ילדים למשפחתם המולידה ובמקביל עלה היקף ההשמה באימוץ ( .(Center for Social Services Research, UC Berkeley, 2003ממחקרו של Schene 09 ( ,)0003עולה כי בעקבות שיטת התכנון המקביל עלה מספר ההשמות באימוץ פתוח ,הילדים עברו לסידור קבוע מהר יותר ,היו פחות מעברים בין השמות שונות ויותר השמות בסידור קבוע בקרב בני משפחה ) .)kinship careעוד עולה כי שיטת התכנון המקביל גורמת לכך שיהיו פחות מקרים של הפסקת האימוץ ( .)Selwyn & Sturgess, 2000a( )disruptionכל הממצאים שהוצגו לעיל נכונים במיוחד ביחס לילדים מתחת לגיל .)Potter & Klein-Rothschild, 2002( 6 ו .תנאים בסיסיים ליישום שיטת התכנון המקביל לצורך יישום שיטת התכנון המקביל צריך שיהיה סיכוי לשיקום המשפחה המולידה ,ובמקביל צריך למצוא משפחות שתהיינה מסוגלות להתמודד עם התפקיד המורכב של אומנה עם אופק לאימוץ .כמו- כן ,נחוץ מנגנון מקצועי שיאפשר את העבודה בכיוונים השונים במקביל ,ונחוצים מחויבות ושיתוף פעולה מצד בתי המשפט לתכנית .כמו-כן ,יש צורך בקיומם של שירותים אינטנסיביים לשיקום המשפחה ולמעקב אחר השגת היעדים על פי לוח זמנים .באופן כללי ,חשוב שהגישה המקצועית של אנשי המקצוע ועמדותיהם יאפשרו את יישום השיטה ( Wyoming Department of Family Services, .)2004 .4כיווני פעולה לצורך שימוש נרחב יותר באפשרויות השונות להרחבת האימוץ שנסקרו ישנו צורך בתנאים בסיסיים: אימוץ פתוח מצריך הקצאת כוח אדם מקצועי נוסף ושירותי תמיכה לצורך ליווי מערכת היחסים בין הילד המאומץ ,המשפחה המאמצת ובני המשפחה המולידה. לצורך מיסוד האפשרות של אימוץ על-ידי משפחות אומנות צריך להסדיר את האפשרויות של אימוץ סגור ופתוח על-ידי משפחות אומנה בתע"ס (תקנון העבודה הסוציאלית) .יש צורך להגדיר קריטריונים משותפים לקבלת משפחות אומנות ומאמצות ,לבנות מאגר של משפחות אומנה שמעוניינות לאמץ בהמשך ,ולדאוג להשמת ילדים שישנו סיכוי גבוה לאימוצם בהמשך בקרב משפחות אלה .בנוסף ,ישנו צורך בהכשרת המשפחות האומנות למעבר תפקידים בין אומנה לאימוץ .ניתן לבחון את האפשרות להסדרת תשלום למשפחות שרוצות לאמץ את הילד שנמצא אצלן באומנה ,אבל נמנעות לעשות זאת בגלל הפסקת התשלום. לצורך יישום שיטת התכנון המקביל נחוץ שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע שיאפשר את העבודה בכיוונים השונים במקביל .כמו-כן ,בתי המשפט צריכים להיות מחויבים לה כדי ליישמה במסגרת הזמן המוגבל ,ונחוצים שירותים אינטנסיביים לשיקום המשפחה ולמעקב אחר השגת היעדים על פי לוח זמנים .באופן כללי ,חשוב שעמדותיהם של אנשי המקצוע יאפשרו את יישום השיטה. 08 חלק ב: שירותים תומכי אימוץ 07 60 .1מבוא המידע המובא בסקירה זו נועד לשמש את קובעי המדיניות בתהליך של עיצוב מדיניות בתחום מתן שירותים תומכי אימוץ .28בסעיף 3.3של פרק המבוא יוגדרו השירותים תומכי האימוץ .בסעיפים הבאים של הפרק יתואר הרציונל במתן שירותים תומכי אימוץ ,וייסקרו היעדים במתן שירותים תומכי אימוץ לקהלי היעד השונים :הילדים המאומצים ,ההורים המאמצים ובני המשפחה המולידה. בפרק השני יתוארו סוגי שירותים תומכי אימוץ הניתנים בארצות-הברית ובאנגליה -שתי המדינות בהן המדיניות מעודדת אימוצם של ילדים משירותי הרווחה ולכן גם השירותים תומכי האימוץ בהן הם המפותחים ביותר .בפרק השלישי יתוארו מודלים שונים להספקת שירותים תומכי אימוץ מהסוגים השונים בארצות-הברית ובאנגליה .בפרק הרביעי יובאו ממצאים ממחקרי הערכה בנוגע למאפייני צריכת שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה ,תרומתם ונקודות התורפה בצריכתם .בפרק האחרון יתוארו שירותים תומכי אימוץ הניתנים כיום בישראל. 1.1שירותים תומכי אימוץ המונח שירותים תומכי אימוץ מתייחס לשירותים הניתנים למשפחות המאמצות ,לילדים המאומצים ולעתים גם לבני המשפחה המולידה הן לפני המסירה לאימוץ והן לאורך זמן לאחר האימוץ .שירותים תומכי אימוץ שניתנים לפני האימוץ נועדו לעידוד ולהכנת בני המשפחה המאמצת והילדים המאומצים לקראת האימוץ .הכנה נעשית במיוחד לקראת אימוצם של ילדים הנמצאים באחריות שירותי הרווחה, כלומר תינוקות וילדים שאינם מסוגלים לגדול עם הוריהם המולידים בגלל תפקוד הורי לקוי שכולל התעללות ו/או הזנחה .שירותים אלו כוללים ליווי פרטני של ההורים המועמדים לאימוץ; מתן מידע, למשל ,על עלויות האימוץ לפני האימוץ; מתן חומר קריאה שקשור בתחום האימוץ; הכנה אישית להורות מאמצת; מתן מידע על אודות הילד המאומץ ,הכולל מידע רפואי; מידע על נסיבות מסירתו לאימוץ ומידע על הוריו המולידים; ועידוד המשפחות המאמצות להשתמש בשירותים שונים אחרי סיום תהליך האימוץ הפורמלי. שירותים תומכי אימוץ שניתנים לאחר המסירה לאימוץ נועדו לליווי ולתמיכה מתמשכת במאומצים קטינים ובוגרים ,בבני המשפחה המאמצת ולעתים גם בבני המשפחה המולידה .שירותים אלו כוללים מידע על שירותים שניתן להסתייע בהם; תמיכה חומרית ,למשל ,באמצעות קצבה חודשית; תמיכה נפשית ,קבוצתית ופרטנית; והכשרת אנשי מקצוע לעבודה עם המשפחות המאמצות .שירותים תומכי אימוץ יכולים לכלול שירותים ייחודיים למשפחות המאמצות וכן תמיכה במשפחות המאמצות בצריכת שירותים שניתנים לכלל האוכלוסייה ,כגון עזרה לימודית ,ריפוי בעיסוק ועוד .בסקירה זו נתמקד בשירותים תומכי אימוץ הניתנים לאחר קבלת צו האימוץ. 28 המונח "שירותים תומכי אימוץ" מתייחס למונח הרווח בספרות המחקרית "שירותי פוסט אימוץ" .הוחלט להשתמש בדו"ח המחקר במינוח "שירותים תומכי אימוץ" מכיוון שהשירותים ניתנים גם לפני האימוץ וברגע האימוץ ומכיוון שמטרתם העיקרית הנה תמיכה בצלעות האימוץ. 63 1.2הרציונל במתן שירותים תומכי אימוץ א .שינוי בתפיסת המשפחה המאמצת מ"משפחה רגילה" ,למשפחה הזקוקה לעזרה שוטפת לאחרונה התרחשו תמורות מרחיקות לכת בתחום האימוץ בארץ ובעולם שהובילו לירידה במספר התינוקות הנמסרים לאימוץ ,ובמקביל לעלייה במספר הילדים משירותי הרווחה המועמדים לאימוץ, בהם ילדים שבעבר נחשבו לבלתי מתאימים לאימוץ .בעבר ,רווחה התפיסה כי האימוץ הוא מעין תחליף להורות מלידה .על-פי התפיסה הרווחת כיום ,האימוץ הוא אחד מן הפתרונות שניתן להציע לילדים שאינם מסוגלים לגדול במשפחתם המולידה .לכן ,גם הציפיות מן האימוץ שונות ,והצלחת האימוץ נמדדת לא במידת הדמיון שלו להוֹרּות מולידה ,אלא בתרומת השתלבותו של הילד במשפחה המאמצת להתפתחותו .זאת ,בהשוואה לאופן התפתחותו הצפוי בסידור חוץ-ביתי ,או אילו היה גדל בקרב משפחתו המולידה .הספרות המחקרית נותנת חיזוק לתפיסה זו ומוכיחה כי ילדים מאומצים נהנים מתנאי חיים טובים ויציבים יותר ,והסתגלותם הרגשית ,החברתית והלימודית טובה יותר מזו של ילדים שגדלים לאורך זמן בסידורים חוץ-ביתיים אחרים (ראה למשל.)Rushton, 2004 , ב .לילדים מאומצים משירותי הרווחה ישנם יותר קשיים מאשר לילדים אחרים הספרות המחקרית מצביעה על כך שלילדים שאומצו משירותי הרווחה ישנם יותר קשיים מאשר לילדים שגדלים במשפחות נורמטיביות ( .)Wind et al., 2007למשל ,מממצאי סקר ארצי שהתקיים במדינת וושינגטון בארצות-הברית בתחום בריאות הציבור עולה כי לילדים שאומצו משירותי הרווחה ישנם יותר קשיים בתחומים הרגשי ,ההתנהגותי ,ההתפתחותי ,הבריאותי והלימודי ,לאורך זמן. מחקר נוסף מראה כי לילדים שאומצו משירותי הרווחה היו קשיי התנהגות ובעיות נפשיות בשיעור גבוה פי 4מילדים שנולדו וגדלו במשפחותיהם הנורמטיביות ) .(Meltzer et al., 2003במחקר שבדק את השפעת ההתעללות הנפשית בילדים בגיל הרך על התנהגותם לאחר שאומצו ועל הקשר שלהם עם המשפחות המאמצות ,דיווחו הוריהם המאמצים של יותר משליש מהילדים ,שילדיהם המאומצים המשיכו לסבול מקשיים משמעותיים בתחום ההתנהגותי והנפשי ,שהצריכו מענה טיפולי אפילו 3שנים אחרי האימוץ ) .(Dance et al., 2002בישראל ,מהמחקר של ריבקין ובאומגולד ( ,)0003עולה כי מרבית הילדים ( )83%סבלו בעת המסירה לאימוץ מבעיות בתחומים הרגשי ,החברתי והלימודי .בנוסף ,כשני- שלישים מהילדים ( )33%שאומצו על רקע הזנחה והתעללות מצד הוריהם סבלו מבעיה התפתחותית או רפואית בעת מסירתם לאימוץ .במהלך האימוץ היו ל 96%-מהילדים בעיות התנהגות בבית-הספר, יותר ממחצית הילדים ( )48%סבלו מבעיה בתחום הרגשי והחברתי ,וכרבע מהילדים ( )05%למדו בבית-ספר לחינוך מיוחד .אחוז התלמידים בחינוך המיוחד בקרב הילדים המאומצים גבוה הרבה יותר מהאחוז בקרב כלל התלמידים בישראל שעומד על ( 5.3%שנתון סטטיסטי ,ילדים בישראל.)0030 , ג .הצורך של משפחות מאמצות בהכנה לאימוץ ובליווי ובתמיכה לאחר האימוץ לפי המחקרים ילדים שאומצו משירותי הרווחה סובלים מקשיים מרובים יותר בתחומי החיים השונים .לפיכך ,ישנו צורך בהכנה טובה של המשפחות המאמצות לקראת האימוץ ובתמיכה שוטפת בהם ובמשפחותיהם לאחר האימוץ .ככל שההורים המאמצים -כולל קרובי משפחה ומשפחות אומנות לשעבר -יעברו הכנה טובה יותר לאימוץ הילד ,הכוללת היכרות טובה עם הרקע של הילד וצרכיו ,כך הם יתאימו טוב יותר את ציפיותיהם ממנו ליכולותיו האמיתיות ( .)Rushton et al., 2006בנוסף, 60 המשפחה המאמצת צריכה עזרה לאורך זמן מכיוון שמדובר בתהליך מתמשך של בניית קשר והתמודדות עם קשיים. על-פי התפיסה הרווחת כיום ,אימוצם של ילדים משירותי הרווחה נחשב למענה מטעם המדינה בעבור ילדים שאינם מסוגלים לגדול עם משפחתם המולידה .לפיכך ,הליווי של המשפחות המאמצות, והתמיכה השוטפת בהן לאחר האימוץ ,משמעותיים למשפחות מבחינת תחושתן שהמדינה ממשיכה לקחת אחריות על הילד ושהן אינן מתמודדות עמו לבד .שירותים תומכי אימוץ נחוצים גם כדי למנוע מההורים להחליט על הפסקת האימוץ ( .(Disruptionלפני כעשרים שנה ,שיעור המקרים בארצות- הברית בהם היה כשל באימוץ לפני סיום תהליך האימוץ 29בקרב ילדים משירותי הרווחה נע בין 30% ל 34%-במדינות השונות בארצות-הברית ( .)Westheus & Cohen, 1990שיעור הכשל באימוץ בקרב ילדים "קשי-השמה" ,כלומר ,ילדים עם בעיות התנהגותיות ,ילדים עם מוגבלות פיזית ו/או קבוצת אחים נע בין 05%ל .)Smith & Howard, 1991( 63%-במחקר של (2007( Atkinson & Gonetנמצא ששיעור הכשל באימוץ ילדים משירותי הרווחה נע בין ( 04%-30%במחקר זה לא נערכה חלוקה בעיבודים בין ילדים "קשי השמה" לבין ילדים שאינם "קשי השמה"). הצורך בשירותים תומכי אימוץ עולה גם מממצאי המחקר של ארגון ההורים האומנים הארצי בארצות-הברית ( Child Welfare Information Gateway, 2006; U.S. Department of Health and Human ,)Services, 2008לפיהם הענקת שירותים תומכי אימוץ הייתה הגורם המכריע בהחלטתן של 83% מהמשפחות לאמץ ילדים מעל גיל שנתיים משירותי הרווחה .בנוסף 48% ,מהמשפחות דיווחו כי לא היו יכולות לאמץ ללא התשלום החודשי והסובסידיות שקיבלו .כלומר ,אילו לא היו מוענקים שירותים תומכי אימוץ ייתכן שהיו פחות משפחות שמוכנות לאמץ ילדים משירותי הרווחה ולא ניתן היה להעניק בית קבוע לכל הילדים הזקוקים לכך .חשוב לציין ,ש 47%-מתוך המשפחות שאימצו משירותי הרווחה בארצות-הברית היו משפחות אומנות ו 07%-היו קרובי משפחה ,ומצבן הכלכלי של חלק ממשפחות האומנה וקרובי המשפחה לא היה מבוסס במיוחד. 1.3היעדים במתן שירותים תומכי אימוץ בהתאם לקהלי היעד השונים לכל אחת מהאוכלוסיות שעשויות לקבל שירותים תומכי אימוץ יש יעדים שונים בצריכת השירותים ( .)Barth et al., 2006; Child Welfare Information Gateway, 2005; Atkinson & Gonet, 2007להלן פירוט היעדים השונים ביחס לכל אוכלוסייה: מאומצים קטינים משירותי הרווחה -סיוע בשיפור תפקודם במישורי החיים השונים ,שיפור קשריהם עם בני משפחתם המאמצת ועם בני משפחתם המולידה במקרים של "אימוץ עם קשר" (ילדים מאומצים המקיימים קשר עם המשפחה המולידה) ,וסיוע בהתמודדותם עם זהותם המורכבת. 29 בארצות-הברית ,המשפחה המאמצת מקבלת את הילד אליה הביתה לתקופת הסתגלות של שישה חודשים. במהלכם עובדת סוציאלית עורכת שני ביקורים בביתה ,בוחנת את ההסתגלות ההדדית של המשפחה והילד ומעבירה דוח התרשמות לבית המשפט .לאחר שישה חודשים ,במידה שדוח ההתרשמות של העו"ס היה חיובי ,נערך הליך פורמלי לסיום תהליך האימוץ ובו ניתן לילד שם המשפחה של המשפחה המאמצת. 66 מאומצים בוגרים ,אחרי הגיעם לגיל - 11תמיכה רגשית בתהליך פתיחת תיק האימוץ באימוץ סגור, בתהליך ההתוודעות לנסיבות אימוצם ,ובתהליך איתור הוריהם ובני משפחתם המולידה. בני המשפחה המאמצת :הורים ואחים מאמצים -הפצת מידע על שירותים בהם ניתן להסתייע בעבור הילד המאומץ ובעבור בני המשפחה המאמצת ,תמיכה רגשית במשפחות על-ידי אנשי מקצוע ועל-ידי הורים מאמצים אחרים ,וסיוע בהורות .זאת ,מכיוון שמדובר בהורות מורכבת ובמיוחד מכיוון שחלק מן ההורים חסרי ניסיון בהורות ,בהיותם חשוכי ילדים. בני המשפחה המולידה -עזרה לבני המשפחה המולידה בהתמודדותם עם תהליך האבל הנובע מניתוק הקשר עם הילד לאחר שנמסר לאימוץ סגור ,סיוע לבני המשפחה המולידה בקשר עם ילדיהם במסגרת אימוץ עם קשר ,או בתהליך של יצירת קשר עם הילד לאחר הגיעו לגיל .38 אנשי מקצוע העובדים עם בני המשפחה המאמצת ועם בני המשפחה המולידה -הכשרתם לתפקידם המורכב בעבודה עם בני ה משפחה המאמצת ,הילדים המאומצים ובני המשפחה המולידה ,אמורה לכלול הקניית ידע ורגישות בנוגע לחוויותיו ורגשותיו של הילד המאומץ ,הכוללים רגשות של אובדן, בלבול זהות ועוד; חוויותיהם ורגשותיהם של ההורים המאמצים שעלולים לא להיות בטוחים ביכולות ההוריות שלהם; מורכבותה של הדינמיקה המשפחתית ,שהיא שונה מדינמיקה של משפחה מולידה; הקניית ידע בנוגע להליך המשפטי עד תום הליכי האימוץ; והקניית ידע על השירותים הקיימים בעבור המשפחות המאמצות ).(Fahlberg, 1991 1.4ההיסטוריה של מתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית החלו במתן שירותים תומכי אימוץ לראשונה בשנות השישים של המאה הקודמת. בשנת 3793צוין לראשונה במפורש כי יש להעניק למשפחות המאמצות "שירותים תומכי אימוץ" בספר ההנחיות של שירותי הרווחה בנוגע לעבודת המחלקות" :אחרי תום הליכי האימוץ ,שירותי הרווחה צריכים להמשיך לתת עזרה למשפחות המאמצות ,שכוללת קבוצות תמיכה וייעוץ פרטני" ( Ford, 1971, .)p. 15באנגליה החלו במתן שירותים תומכי אימוץ בשנות השבעים של המאה הקודמת .הממשלה חייבה את הרשויות המקומיות לתת שירותים תומכי אימוץ לילדים המאומצים ,למשפחות המאמצות ולהורים המולידים ,לפי הצורך. העלייה בשיעור הילדים מעל גיל שנתיים שנמסרים לאימוץ ברחבי העולם מחד ,והמודעות הגוברת לקשיים ולאתגרים הכרוכים באימוץ ילדים אלה ולצורך בתמיכה מתמשכת להבטחת ההצלחה של האימוץ מאידך ,הובילו לפיתוחם המואץ של שירותים תומכי אימוץ בעשור האחרון. .2שירותים תומכי אימוץ הניתנים בארצות-הברית ובאנגליה מדיניות האימוץ בארצות-הברית ובאנגליה מעודדת אימוצם של ילדים משירותי הרווחה .בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור ההשמה באימוץ במדינות אלה והיא הובילה לפיתוחם המואץ של שירותים תומכי אימוץ .בפרק זה יתוארו בעיקר השירותים תומכי האימוץ הניתנים בארצות-הברית 65 ובאנגליה מכיוון שבמדינות אלו ,הם המפותחים ביותר בהשוואה למדינות שאינן מעודדות אימוץ או שמעודדות אימוץ של ילדים משירותי הרווחה רק במקרים מועטים. בחלק מהמדינות ,כמו באוסטרליה ובניו-זילנד ,בהן ננקטת מדיניות שאינה מעודדת אימוץ של ילדים בסיכון ,השירותים תומכי האימוץ אינם כוללניים ,וכוללים רק שירותי הדרכה וייעוץ פרטני להורים המולידים ולהורים המאמצים במימון המדינה .במדינות אחרות ,כמו בספרד ובשוודיה ,בהן ישנה גישה התומכת באימוץ ילדים בסיכון רק במקרים מעטים ,אין מדיניות אחידה במחוזות השונים ביחס למתן שירותים תומכי אימוץ .בשוודיה ,למשל ,בחלק מהמחוזות השירותים מפותחים וניתנים למשפחות המאמצות ילדים הן מחו"ל והן משירותי הרווחה במדינה .השירותים כוללים טיפול בידי פסיכולוגים ומומחים לאימוץ מחו"ל ,וניתנים בעת הצורך במימון המדינה עם השתתפות סמלית של ההורים .בחלק מהמחוזות אין שירותי תמיכה ייחודיים למשפחות מאמצות ,אלא שהן מופנות לצרוך את השירותים הניתנים לכלל האוכלוסייה (.)Factor, 2009 בארצות-הברית ובאנגליה ניתנים שירותים תומכי אימוץ מסוגים שונים .מעניין לציין כי כפי שעולה מהספרות המקצועית ,השירותים שניתנים עולים בקנה אחד עם סוגי השירותים עליהם מדווחים ההורים המאמצים כי הם נחוצים להם )3( :(Mandeep et al ,2007 ; Barth et al., 2001) :עזרה חומרית; ( )0שירותי מידע והסברה; ( )6שירותים טיפוליים; ( )5רשתות וקבוצות תמיכה. א .מתן עזרה חומרית ארצות-הברית :מאז חקיקת חוק ASFAב 3779-הונהגה מדיניות של מתן עזרה חומרית למשפחות המאמצות ילדים משירותי הרווחה שאינם יכולים לגדול עם משפחותיהם המולידות ,כתמריץ לעידוד האימוץ שלהם .העזרה החומרית ניתנת רק ביחס לילדים שאומצו משירותי הרווחה באמצעות קצבה חודשית הכוללת: תשלום פדרלי ,כלומר תשלום אחיד הניתן בכל מדינות ארצות-הברית .גובה התשלום החודשי נקבע לפי גיל הילד ונע בין $500ל $400-לילד ( U.S Department of Health and Human Services, .)2008מרבית המשפחות ( )84%שאימצו ילדים משירותי הרווחה זכאיות לקבל עזרה חומרית זו ( .)Fuller et al., 2006המשפחות שאינן זכאיות לכך הן משפחות שמצבן הכלכלי מבוסס מאוד, ומשפחות שאימצו ילדים מחו"ל. התשלום של המדינה ניתן באופן דיפרנציאלי .גובה התשלום מטעם המדינה נקבע לפי קריטריונים שונים בכל מדינה ונע בין $300ל $600-לחודש. סובסידיות פדרליות לסיוע במימון טיפולים רפואיים ,טיפולי שיניים ,עזרה לימודית ואשפוז במוסדות לטיפול נפשי אינטנסיבי .הסובסידיות ניתנות על-פי קריטריונים של גיל הילד ומצבה הכלכלי של המשפחה. החזרי מס שנתי .הזכאות להחזרי המס ניתנת להורים מאמצים שהכנסתם מגיעה עד ל 330-אלף דולר לשנה .בשנת 0008סכום החזר המס השנתי לכל ילד מאומץ היה North American ( $33,340 .)Council on Adoptable Children, 2008 64 אנגליה :באנגליה ,בניגוד לארצות-הברית ,לא כל הילדים שאומצו משירותי הרווחה בתוך המדינה מקבלים עזרה חומרית .ההחלטה על מתן עזרה חומרית נקבעת על-ידי הרשות המקומית לפי אחד או יותר מהמצבים המיוחדים הבאים :אימוץ של יותר מילד אחד ,במיוחד כשרוצים להשאיר אחים ביחד; כאשר יש צורך במענה על צרכים מיוחדים של הילד המאומץ; כדי לעזור בהשמה של ילדים "קשיי השמה"; כאשר למשפחה המאמצת ישנם קשיים כלכליים; וכדי לעודד אימוץ על-ידי משפחות אומנה ( .)Department of Health, 2003בניגוד לארצות-הברית ,אין הבחנה מבחינת הזכאות לעזרה החומרית בין אימוץ משירותי הרווחה בתוך המדינה לבין אימוץ מחו"ל. כל רשות מקומית מעריכה את צורכי הילד והמשפחה המאמצת ואת מצבה הכלכלי ומחליטה על גובה התשלום לפי ילד ואופן התשלום .ההערכה נעשית על-ידי היועץ לשירותים תומכי אימוץ ( Adoption )Support Services Adviserשמונה על-ידי הרשות המקומית .יש שלושה סוגים של תשלומים :תשלום חד-פעמי ,המתאים להורים המאמצים מספר אחים ורוצים ,למשל ,לבנות חדרים נוספים בבית ,או לרכוש רכב יותר גדול; סדרת תשלומים חד-פעמיים לצורך תשלום לייעוץ או לתרפיה; ותשלום קבוע לתקופה שאינה מוגבלת במקרה של מוגבלות או מחלה של הילד שמצריכה טיפולים לתקופה ארוכה ולא מוגדרת. ב .שירותי הערכה ותכנון טיפול בארצות-הברית משפחות שמעוניינות בשירותי הערכה ותכנון טיפול פונות מיוזמתן לעובד הסוציאלי שטיפל בתיק האימוץ שלהן ) .)Department of Health, 2003באנגליה כל המשפחות המאמצות עוברות הערכה ואבחון של צורכיהן על-ידי היועץ לשירותים תומכי אימוץ ((Adoption Support Services Adviser מטעם הרשות המקומית .תפקידו להעריך את צורכיהן ,לספק להן מידע על השירותים השונים ולהפנות אותם לשירותים המתאימים. ג .שירותי מידע והסברה שירותים אלו כוללים הפצת מידע משפטי על אימוץ ילדים ,מידע על שירותים תומכי אימוץ ייחודיים ועל שירותים שניתן להסתייע בהם בקהילה ,פרטי התקשרות עם הורים מאמצים אחרים ,וגם מידע על ההשלכות הרגשיות של האימוץ על הילד. שירותי מידע והסברה מסופקים למשפחות המאמצות בארצות-הברית ובאנגליה ביוזמת ארגוני מגזר שלישי ,ארגונים פרטיים ועמותות .השירותים ניתנים בדרכים שונות :באמצעות אתרי אינטרנט" ,קו חם" טלפוני ,קלטות וידיאו ,ספריות השאלה ,ידיעונים ,סמינרים וסדנאות ) .(Barth et al., 2001בנוסף, באנגליה ,כל רשות מקומית מחויבת בהפצת ידיעון אחיד לכל המשפחות המאמצות ,שכולל מידע מעודכן על כל שירותים תומכי אימוץ בסביבה ).)Department of Health, 2003 ד .שירותים טיפוליים להלן יובאו דוגמאות לסוגים שונים של שירותים טיפוליים שניתנים למשפחות המאמצות בארצות- הברית ובאנגליה. 63 ייעוץ וטיפול פרטני לילדים -נועד לסייע לילדים להתמודד עם היותם מאומצים ,לסייע להם בגיבוש זהותם המורכבת ,וכן כדי לעזור להם להסתגל למשפחתם המאמצת ולבנות איתה יחסי אמון. הטיפול המשפחתי -נועד לסייע בהתמודדות עם הדינמיקה המשפחתית החדשה שנוצרה בעקבות הצטרפותו של ילד חדש למשפחה. הטיפול הזוגי -נועד לעזור לבני הזוג להתמודד עם השפעת האימוץ על המערכת הזוגית. ייעוץ אינטנסיבי בעת משבר -נועד לסייע בהתמודדות המשפחה המאמצת עם משברים ,כמו ,למשל, משבר ביחסים בין ההורים המאמצים לבין הילד המאומץ; מוות של אחד מבני המשפחה המאמצת שמהווה אובדן נוסף לילד; משבר כלכלי של המשפחה ,ועוד. הייעוץ והטיפול ניתנים על-ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני .הטיפול ניתן בדרך כלל בקליניקה פרטית או באחת הסוכנויות הפרטיות או הציבוריות לרווחת הילד ,תלוי באיזה מדינה בארצות-הברית מדובר ,ובאיזה מודל להספקת שירותים תומכי אימוץ ניתנים השירותים (דוגמאות ,תיאור ופירוט המודלים השונים להספקת שירותים תומכי אימוץ מופיעים בפרק .)5הטיפול ניתן בסדרה של טיפולים שבועיים למשך פרק זמן מסוים או במספר מפגשים חד-פעמיים ,לפי הצורך. שירות טיפולי אחר הוא הנופשון להורים ( )Respite careשמיועד להעניק להורים המאמצים חופשה מטיפול בילד המאומץ למשך שעות או ימים אחדים כדי לאפשר להם להתאוורר ולחדש כוחות להמשך הטיפול בו .שירות זה ניתן בשתי דרכים: ( )3ההורים יוצאים לנפוש מחוץ לבית למשך זמן מוגדר ובינתיים אנשי מקצוע מיומנים מטפלים בילדים המאומצים בבית המשפחה המאמצת. ( )0הילדים המאומצ ים יוצאים לנופשון מחוץ לבית לפרק זמן מוגדר ,שם הם מטופלים על-ידי אנשי מקצוע מיומנים ,ובינתיים ההורים נופשים בבית .המדיניות ואופן מתן השירות שונה ממדינה למדינה בארצות-הברית .למשל ,בטקסס מקבלת כל משפחה מאמצת 30יום נופשון בשנה בתוך הבית ,באריזונה מקבלת כל משפחה 088שעות לנופשון בשנה ,ובאורגון מקבלת כל משפחה מאמצת $58לילד מאומץ בחודש בעבור נופשון ).)Howard et al., 2002 ה .רשתות וקבוצות תמיכה קבוצת תמיכה היא קבוצה חברתית המורכבת מחברים בעלי מאפיין מסוים שמשותף להם ,על-פי-רוב מ אפיין שמטריד אותם .במהלך המפגשים הקבוצתיים (שעשויים להיות גם ברשת האינטרנט ,חברי הקבוצה חולקים זה עם זה חוויות אישיות ,לומדים על הדומה והשונה ביניהם ,משתפים בבעיות, ולומדים זה מזה דרכי התמודדות אפקטיביות .הן בארצות-הברית והן באנגליה מופעלות קבוצות תמיכה רבות ומגוונות בעבור הילדים ,ההורים המאמצים ובני המשפחה המולידה בשלבים השונים של האימוץ .להלן דוגמאות: קבוצות תמיכה לילדים לפני המסירה לאימוץ ,לצורך שיחה על רגשותיהם ביחס לאימוץ ,על ציפיותיהם מהאימוץ ועל משפחותיהם המולידות 69 קבוצות תמיכה להורים מאמצים חדשים עם הורים מאמצים ותיקים לצורך שיחה על חוויות האימוץ שהיו להם ,הקשיים שנתקלו בהם ,וההתמודדות עם הקשיים קבוצות תמיכה לאחים המאמצים ,המסתגלים לאח חדש במשפחה קבוצות להורים אומנים שאימצו ילדים; קבוצות תמיכה לסבתות שהנכדים שלהם נמסרו לאימוץ ועוד ).(Selwyn, 2000a; Mandeep et al., 2007 ;Wind et al., 2007 .3מודלים להיערכות שירותי הרווחה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה בארצות הברית ובאנגליה המדיניות מעודדת אימוץ ילדים בסיכון שאינם יכולים לגדול במשפחותיהם ורואה בכך פתרון מועדף על פני סידור חוץ-ביתי אחר .בהתאם לכך ,גם השירותים תומכי האימוץ במדינות אלה הם המפותחים ביותר .להלן תיאור המודלים השונים שפותחו בארצות-הברית ובאנגליה למתן שירותים תומכי אימוץ. 3.1מודלים למתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית הספקת שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית נעשית בפועל באמצעות ארבעה מודלים שונים. המדינות השונות מספקות שירותים תומכי אימוץ באמצעות מודל מסוים או שילוב של מודלים .להלן מובא תיאור המודלים השונים תוך התייחסות ליתרונותיהם ולחסרונותיהם .תיאור המודלים שיובא בחלק זה (סעיף )5.3מבוסס על המקורות הבאיםBarth et al., 2001; Christian, 2002; Child Welfare : .Information Gateway, 2006 המודל הראשון :עובד האימוץ בסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד מספק שירותים תומכי אימוץ לפי מודל זה ,עובד האימוץ בסוכנות הציבורית לרווחת הילד שטיפל בתיק האימוץ ,ממשיך ללוות את המשפחה המאמצת אחרי תום הליכי האימוץ כחלק מעבודתו השוטפת .הוא מוסר להורים המאמצים מידע על זכויותיהם ,מספק מידע על אודות השירותים בקהילה ומנהל עם ההורים המאמצים ועם הילד שיחות פרטניות בנוגע לדינמיקה המשפחתית. יתרונות :עובד האימוץ מכיר היטב את צורכי המשפחה המאמצת ואת צורכי הילד כי הוא ליווה אותם בהליכי האימוץ .יתרון נוסף הוא שהמשפחה המאמצת מכירה את העובד ונבנה אמון הדדי ,שמקל על המשפחה לפנות בבקשת עזרה בעת הצורך. חסרונות :בדרך כלל ,ישנה תחלופה גדולה של עובדי האימוץ בסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד. בממוצע משפחה צורכת שירותים תומכי אימוץ במהלך חמש שנים אחרי תום הליכי האימוץ ,תקופה שבה ,על-פי-רוב ,עובד האימוץ בסוכנות מתחלף .במקרה של תחלופת עובד האימוץ ,היתרון במודל זה של ההיכרות ההדדית והאמון הנרכש על-ידי המשפחה המאמצת אינו קיים .על-פי-רוב לעובד האימוץ אין מומחיות בתמיכה וייעוץ למשפחות מאמצות ,הוא לא מקבל הדרכה בתפקידו וחסרים לו המשאבים למתן שירותים תומכי אימוץ .היות שהתפקיד של מתן שירותים תומכי אימוץ מתווסף לעבודתו השוטפת הוא מגביר את העומס בעבודתו .חיסרון נוסף שקיים במודל זה יכול לנבוע מכך 68 שלעובד האימוץ שטיפל בהעברת הילד לאימוץ בקרב המשפחה המסוימת עלול להיות קשה להבחין בקשיים ולהצביע עליהם ,מחשש מתחושת כישלון אישי בהשמה. המודל השני :יחידה נפרדת בסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד לשירותים תומכי אימוץ תפקידה של היחידה הנפרדת בתוך הסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד הוא לספק שירותים תומכי אימוץ הכוללים ייעוץ והדרכה להורים המאמצים ,טיפול פרטני לילד המאומץ ,טיפול משפחתי ,טיפול זוגי ,הפניה לשירותים בקהילה ,הסדרת הקשר בין המשפחות המאמצות להורים המולידים באימוצים עם קשר ועוד. יתרונות :עובדי היחידה הם חלק מצוות הסוכנות הציבורית לרווחת הילד ועובדים בסמיכות לעובד האימוץ שטיפל בתיק האימוץ .לכן המידע על המשפחה המאמצת זמין בעבורם .עובדי היחידה עובדים רק במתן שירותים תומכי אימוץ ואין להם תפקידים נוספים בתוך הסוכנות .עובדי היחידה הם בעלי מומחיות במתן שירותים תומכי אימוץ ומכירים את השירותים הקיימים בקהילה. החיסרון של מודל זה הוא במיקום השירות בתוך הסוכנות הציבורית לרווחת הילד ,שעלול להרתיע משפחות מאמצות לפנות לקבלת עזרה בגלל הסטיגמה של הסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד. המודל השלישי :חוזים של הסוכנויות הציבוריות לרווחת הילד עם הסוכנויות הפרטיות במסגרת מודל זה שירותי הרווחה חותמים על חוזים עם הסוכנויות הפרטיות ,במטרה שיספקו שירותים תומכי אימוץ למשפחות המאמצות .מודל זה כולל שיתוף פעולה עם שירותים בקהילה כמו מרכזים לבריאות הנפש ,מכונים להתפתחות הילד ,בתי-ספר ועוד .זאת ,לצורך הפניית משפחות לשירותים ולבניית תכניות עבודה משותפות עמם לטיפול בילדים .למשל ,מדינת אורגון חתמה על חוזה עם סוכנות פרטית שאמונה על הספקת שירותים תומכי אימוץ בכל אזורי המדינה ,ומדינת וירג'יניה חתמה על חוזה עם סוכנות פרטית שיש לה הסכמים עם ספקים פרטיים שמספקים שירותים תומכי אימוץ באזורי המדינה השונים. יתרונות :המשפחות המאמצות דיווחו שקל להן יותר לפנות לסוכנויות הפרטיות לקבלת עזרה בגלל שאין בכך סטיגמה .יתרון נוסף ,לנותני השירותים במסגרת הסוכנויות הפרטיות ישנה התמחות במתן עזרה והדרכה למשפחות המאמצות. החיסרון :בחלק מהמדינות בהן פעל מודל זה לא היה מנגנון פיקוח מובנה שיפקח על עבודת הסוכנות הפרטית. המודל הרביעי :מרכזים מיוחדים שמתמחים במתן שירותים תומכי אימוץ השירותים במודל זה ניתנים במרכז מיוחד המתמחה אך ורק במתן שירותים תומכי אימוץ .השירותים ממומנים באמצעות התשלום הפדרלי בעבור שירותים תומכי אימוץ ,וכספים המגויסים באופן פרטי על-ידי מנהלי המרכזים. יתרונות :בשונה מהמודלים הקודמים ,למשפחות המאמצות יש כתובת ברורה אליה הן פונות לקבלת השירותים .המרכזים מאפשרים מענה על צרכים ארוכי טווח של המשפחות המאמצות ,על-ידי צוות 67 שהוכשר לכך במיוחד .יתרון נוסף הוא בכך שהמרכזים מספקים הכשרה ועזרה לצוותים העובדים עם המשפחות המאמצות באזורי הפריפריה. חסרונות :המודל דורש השקעה כספית גבוהה וצריך להשיג מימון מעבר לתקציב של שירותים תומכי אימוץ ,שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים והתשלום הפדרלי בעבור שירותים תומכי אימוץ. חיסרון נוסף במודל זה נעוץ בכך שהמשפחות המאמצות עלולות לצרוך פחות שירותים בקהילה ,כולל שירותים שאינם ניתנים במרכזים ,וזאת משום שמודל זה אינו כולל שיתוף פעולה עם שירותים אחרים בקהילה ,ומשום הנוחות שבצריכת שירותים תחת קורת-גג אחת. 3.2מודלים למתן שירותים תומכי אימוץ באנגליה המדינה מחייבת כל רשות מקומית לממן ולספק שירותים תומכי אימוץ למשפחות המאמצות ,לילדים המאומצים ולהורים המולידים ,שירותים הכוללים :עזרה כספית ,מידע והפניה לשירותים בקהילה, ייעוץ ,סדנאות ,קבוצות תמיכה להורים המאמצים ולילדים המאומצים ,שירותים טיפוליים הן למשפחה המאמצת והן לילדים המאומצים ,ועזרה בהמשך הקשר בין המשפחה המולידה לילד המאומץ (.)Department of Health, 2003 שירותים תומכי אימוץ באנגליה מסופקים בשני מודלים :באמצעות שירותים קיימים בקהילה לכלל האוכלוסיי ה ,כמו ,למשל ,מימון הטיפול של מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת; ובאמצעות עמותות פרטיות או מתנדבות שמפעילות מרכזים למתן שירותים תומכי אימוץ בפיקוח של הרשות המקומית. כאמור ,כל רשות מקומית חייבת למנות יועץ לשירותים תומכי אימוץ ( )Support Services Adviserשיש לו מספר תפקידים :הוא מחויב לבדוק שכל הסידורים בין הרשות המקומית לבין הגופים שמספקים שירותים תומכי אימוץ מתקיימים כפי שסוכם ,במטרה להבטיח תמיכה ויציבות לאורך האימוץ. בנוסף ,היועץ מחויב לפתור במהירות וביעילות כל בעיה שעולה עם השירותים שמספקים גופים אלה. הוא מחויב ליצור קשר עם כל המשפחות המאמצות ברשות המקומית ,ולדון יחד איתן בהיצע השירותים שיכול לסייע להם ולילד המאומץ. .4צריכת שירותים תומכי אימוץ :ממצאים ממחקרי הערכה בחלק זה יובאו הסיבות לצריכת שירותים תומכי אימוץ ומאפייני המשפחות והילדים שצורכים או עתידים לצרוך שירותים תומכי אימוץ; יוצגו נקודות הזמן שבהם הורים וילדים צורכים יותר שירותים תומכי אימוץ; ויצוינו תרומתם של שירותים תומכי אימוץ בעיני ההורים המאמצים ,וכן נקודות התורפה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה ,כפי שעולה מתוך מחקרי הערכה שונים. 4.1הסיבות לצריכת שירותים תומכי אימוץ במחקר שנערך בין השנים 0003-0006במדינת וירג'יניה שבארצות-הברית ,רואיינו 530משפחות מאמצות ( .)Atkinson & Gonet, 2007במענה על השאלה מדוע צרכו שירותים תומכי אימוץ דיווחו כשני-שלישים מההורים המאמצים ( )30%שפנו בגלל קשיי התנהגות של הילדים המאומצים, 50 שכוללים ,בין היתר ,היפראקטיביות ,הפרעה דו קוטבית 30ובעיות ביצירת קשר עם המשפחה המאמצת .כמחצית ( )59%דיווחו שפנו בגלל בעיות לימודיות ובעיות התנהגות בבית-הספר; 68% דיווחו שפנו בגלל סוגיות שונות הקשורות לאימוץ שהעסיקו אותם ,כמו בניית אמון עם הילד ,בניית קשר עם המשפחה המולידה במקרים של אימוצים עם קשר ,ורצון לברר מהן זכויותיה של המשפחה המאמצת. 4.2מאפייני המשפחות והילדים שצורכים שירותים תומכי אימוץ שירותים תומכי אימוץ מיועדים לכל המשפחות המאמצות .במחקרים שונים נמצא כי ישנם מאפיינים של משפחות מאמצות וילדים מאומצים שצורכים יותר שירותים תומכי אימוץ מאשר משפחות מאמצות אחרות ,או שהם עתידים לצרוך יותר שירותים תומכי אימוץ ( Howard & Smith, 2000; Fine, .)2000 המשפחות משפחות שאימצו ילדים מעל גיל שלוש משירותי הרווחה. משפחות צעירות ללא ניסיון בהורות או באומנה. משפחות שאימצו תינוקות "מכורים" שנולדו לאמהות מכורות לסמים או לאלכוהול ,שצריכות עזרה עם האתגרים ההתפתחותיים (הפיזיים והנפשיים) של הילדים. משפחות לבנות שאימצו ילדים מקבוצות אוכלוסייה של מיעוטים או משפחות שאימצו ילדים מחו"ל ,הרוצות להבין טוב יותר את המאפיינים התרבותיים הייחודיים של ילדן המאומץ (.)Rushton, 2004; Barth et al., 2001 הילדים ילדים עם קשיי התנהגות ,כמו ,למשל ,עם קושי לקבל סמכות; ילדים עם נטייה לתוקפנות ,לשקר ולגניבה. ילדים עם בעיות רגשיות כמו ,למשל ,חרדות ופחדים ,קושי לפתח קשרי אמון ,להביע רגשות ולהראות חום כלפי המשפחה המאמצת. ילדים אשר חווים צער ,פרידה ואובדן ,שיכולים להשפיע על היציבות וההתאקלמות שלהם בקרב המשפחות המאמצות (.)Child Welfare Information Gateway, 2005 ילדים שסובלים מבעיות בלימודים ,כמו ,למשל ,ילדים שחסרות להם מיומנויות לימוד בסיסיות, שהתקדמותם איטית ,ילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז וילדים הסובלים מקשרים בעייתיים עם חברים ומורים בבית-הספר ).(Rushton, 2004; Barth et al., 2001 ילדים שעברו השמות רבות. צעירים מאומצים שהגיעו לגיל 38ונמצאים בתהליך פתיחת תיק האימוץ שלהם. 30 הפרעה דו-קוטבית (באנגלית ,)Bipolar Disorderהידועה גם בשם מאניה ֶדפרסיה ,היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח .http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA 53 4.3העיתוי בצריכת שירותים תומכי אימוץ מחקרים מראים שהורים מאמצים וילדים מאומצים צורכים בפועל שירותים תומכי אימוץ בצמתים מרכזיים ):(Mandeep et al., 2007; Barth et al., 2001 מיד לאחר האימוץ -לצורך התמודדותו של הילד עם הניתוק ממשפחתו המולידה או הניתוק ממשפחתו האומנת; להתמודדות עם בעיות שצצות בתחילת הקשר ההורי עם הילד; ולהתמודדות עם קשרי הילד המאומץ עם בני משפחתו המולידה ועם אחיו המאמצים. לקראת כניסת הילדים לבית-ספר -כאמור ,ילדים שאומצו משירותי הרווחה בהיותם גדולים סובלים על-פי-רוב מקשיים לימודיים ,לכן נחוצה להם עזרה לימודית .בנוסף ,במחקר של Windואחרים )(2007 נמצא שגם ילדים שאומצו כתינוקות נתקלים בקשיים בכניסה לבית-הספר ביחס לזהות המורכבת שלהם .לכן הם זקוקים לתמיכה רגשית. כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות -אצל חלק מהילדים המאומצים באים לביטוי בעוצמה רבה במיוחד תסמיני גיל ההתבגרות השונים ,כגון סערות רגשיות ,תחושות של בלבול זהות ,תחושת ניכור כלפי סביבתם ,תחושה שאינם מובנים ,נטייה למרוד ועוד .בתקופה זו ,המשפחה המאמצת ניצבת מול אתגר ההתמודדות עם מצבו הרגשי של הילד ועליה להבין שזהותו מורכבת הן ממשפחתו המולידה והן מן הקשר עם משפחתו המאמצת (.)Wind et al., 2007 מאומצים בוגרים שהיו באימוץ סגור והגיעו לגיל 11ורוצים לפתוח את תיק האימוץ ,לגלות את נסיבות אימוצם ,לאתר את בני משפחתם המולידה וליצור עמם קשר. אחרי אירוע טראומטי או משבר אצל הילדים ו/או המשפחה המאמצת -למשל ,אחרי מקרה מוות במשפחה המאמצת ,או התמודדות עם הרעה במצב הכלכלי של המשפחה המאמצת. 4.4משך הזמן שבו ניתנים שירותים תומכי אימוץ בדרך כלל ,שירותים תומכי אימוץ ניתנים מיד אחרי האימוץ כדי לעזור למשפחה המאמצת להסתגל לילד המאומץ ולשלבו במשפחה .על-פי-רוב ,שירותים תומכי אימוץ לא מתוכננים לטווח ארוך כמענה על הצרכים השונים שעולים אצל המשפחות המאמצות בנקודות הזמן השונות במהלך האימוץ. בממוצע ,משפחות מאמצות צורכות שירותים תומכי אימוץ חמש שנים מיום האימוץ ( Barth et al., .)2006במחקרים שונים בארצות-הברית ובאנגליה דיווחו הורים שאימצו ילדים משירותי הרווחה, שילדיהם המאומצים נזקקו לשירותים תומכי אימוץ ,ובמיוחד לשירותים טיפוליים ,שנים רבות אחרי האימוץ ( .)Rosenthal & Groze, 1996: Fine, 2000; Rushton, 2004במחקר של Barthואחרים ()2006 נבדק היקף השימוש בשירותים תומכי אימוץ הכלליים ,שכוללים פגישות עם העובד הסוציאלי וקבוצות תמיכה ,וכן נבדק היקף השימוש בשירותים תומכי אימוץ הטיפוליים הכוללים טיפול פרטני ומשפחתי והתערבות בעת משבר ,אחרי שנתיים ,ארבע שנים ושמונה שנים מיום האימוץ .נמצא שעם השנים היקף השימוש הן בשירותים הכלליים והן בשירותים הטיפוליים עולה .לגבי השירותים הכלליים ,נמצא שאחרי שנתיים מיום האימוץ 63%מהמשפחות השתמשו בשירותים ,אחרי 5שנים 93%ואחרי 8שנים עלה אחוז המשפחות ל .83%-בקשר לצריכת שירותים תומכי אימוץ טיפוליים 50 נמצא כי אחרי שנתיים מהאימוץ 7%מהמשפחות השתמשו בשירותים ,אחרי 5שנים ,37%ואחרי 8 שנים עלה אחוז המשפחות ל.63%- במחקר של ,)0009( Atkinson & Gonetשנערך במדינת וירג'יניה בארצות-הברית ,נבדקה השפעת משך הזמן שבו ניתנו שירותים תומכי אימוץ על טיב האימוץ .במסגרת המחקר רואיינו משפחות שקיבלו שירותים תומכי אימוץ במשך שלוש שנים בשתי נקודות זמן :לאחר שנה אחת ולאחר שלוש שנים. מנתוני המחקר עולה כי כשליש מההורים המאמצים ( )63%דיווחו כי חלה "התקדמות ניכרת" בקשר עם הילד ,כאשר קיבלו שירותים תומכי אימוץ במשך שנה אחת .שיעור כמעט כפול מההורים ()30% דיווחו על "התקדמות ניכרת" שחלה כאשר קיבלו שירותים תומכי אימוץ במשך 6שנים .מכאן שממצאי המחקר תומכים במתן שירותים תומכי אימוץ לאורך זמן ממושך. 4..תרומתם של שירותים תומכי אימוץ בעיני ההורים המאמצים ממחקרים שונים עולה כי רוב המשפחות שקיבלו שירותים תומכי אימוץ היו שבעות רצון מהיבטים שונים בהספקת השירותים ודיווחו על תרומותיהם בעבורן. במחקר שנערך בשנת 0000במדינת נבאדה בארצות-הברית בקרב 057משפחות מאמצות ,שאימצו 696 ילדים מעל גיל שנתיים ,נשאלו ההורים מהם שירותים תומכי האימוץ שהם קיבלו והאם השירותים שהם קיבלו הועילו להם ( .)Reilly & Platz, 2004מדיווח ההורים המאמצים עולה כי רוב המשפחות המאמצות קיבלו יותר משירות תומך אימוץ אחד. לוח :1השירותים שקיבלו המשפחות והאם שירותים אלו עזרו להם (באחוזים) קיבלו את השירות השירות 87 עזרה חומרית 96 שירותים טיפוליים 37 שירותי ייעוץ 63 שירותי מידע והסברה 05 שירות "נופשון" בצורה של שמירה על הילדים בתוך הבית השירות עזר להם 73 97 98 89 93 מקורReilly & Platz, 2004 : חשוב לציין ,שמחצית מהמשפחות המאמצות הביעו צורך בשירות "הנופשון" אך רק כרבע קיבלו אותו מכיוון שהיה מחסור באנשי מקצוע לתפקיד זה בשירותי הרווחה. ההורים נשאלו במה תרמו להם שירותים תומכי אימוץ שקיבלו .מרבית המשפחות ( )89%דווחו שהשירותים תרמו לשביעות הרצון שלהן מההורות שלהן 99% ,דיווחו כי הם תרמו לאיכות הקשר עם הילד ,שהפך מקשר "טוב" לקשר "מצוין" .כשני-שלישים ( )33%דיווחו על השפעה חיובית של שירותים תומכי אימוץ על היחסים בתוך המשפחה ,כמחצית ( )57%דיווחו על השפעה חיובית של שירותים תומכי אימוץ על הזוגיות. 56 בתוך אוכלוסיית המחקר נכללו גם משפחות צעירות ללא ניסיון באימוץ או באומנה וגם משפחות אומנה שאימצו .מן הממצאים עולה כי לא היו הבדלים בתוצאות החיוביות שהתקבלו בין שתי הקבוצות שנבחרו להשוואה במסגרת המחקר. ממצאי המחקר של )0009( Atkinson & Gonetהעלו כי שירותים תומכי אימוץ שקיבלו המשפחות המאמצות היו מגוונים .מדיווח המשפחות המאמצות עולה כי השירות שתרם להם במידה רבה ביותר היה קבוצות התמיכה ,במיוחד קבוצות תמיכה שהתקיימו יחד עם הורים מאמצים אחרים ועם מומחים לאימוץ .ההורים הד גישו את חשיבות קיומן של הקבוצות בעובדה שישנה "כתובת" אליה ניתן לפנות ,ובמסגרתה אפשר לשתף ולקבל תמיכה .שירות נוסף שמאוד עזר הוא הנופשון .ההורים המאמצים דיווחו שפסק הזמן שקיבלו מטיפול בילדיהם מאוד הועיל להם וכי צברו במהלכו כוחות מחודשים. 4..התמודדות עם נקודות תורפה במתן שירותים תומכי אימוץ בארצות-הברית ובאנגליה בחלק זה תתוארנה דרכים שונות להתמודדות עם נקודות התורפה במתן שירותים תומכי אימוץ מארצות-הברית ומאנגליה גם יחד. Mandeepואחרים ( )0009ביצעו מחקר הערכה לתכנית (Adoption Support Program) ASPבמדינת יוטה ארצות-הברית למתן שירותים תומכי אימוץ לטווח ארוך .אוכלוסיית המחקר כללה 033 משפחות שקיבלו שירותים תומכי אימוץ במסגרת תכנית זו .מממצאי המחקר עולה כי משפחות לא השתמשו בשירותים תומכי אימוץ .בהמשך יפורטו הסיבות לאי-צריכת שירותים תומכי אימוץ .ביחס לכל אחת מהסיבות יוצעו כיווני פעולה: היעדר מידע על קיומם של שירותים תומכי אימוץ -נמצא שחלק מהמשפחות המאמצות שלא צרכו את שירותים תומכי אימוץ לא ידעו על קיומם .מכאן עולה החשיבות הרבה בהפצת המידע על קיומם דרך האינטרנט ,הספריות הציבוריות וסוכנויות האימוץ. "צמתים חשובים" בהם ניתנים שירותים תומכי אימוץ -מרבית השירותים תומכי האימוץ ניתנו מיד אחרי המסירה לאימוץ ולא תוכננו לטווח ארוך בהתאם לצרכים המשתנים שעולים בקרב המשפחות המאמצות במהלך שנות האימוץ .לכן ,חשוב להתאים את השירותים "לנקודות הזמן" השונות בהן דיווחו המשפחות המאמצות כי יש להן צורך בשירותים תומכי אימוץ :מיד לאחר האימוץ ,לקראת כניסת הילדים לבית -הספר ,כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ,אחרי אירוע טראומטי או משבר אצל הילדים או המשפחה המאמצת ,וכשהמאומצים מתבגרים ומגיעים לגיל .38 צרכים שונים בקרב המשפחות המאמצות -למשפחות מאמצות יש צרכים שונים בשירותים תומכי אימוץ ,למשל ,הורים ללא ילדים משלהם שאימצו תינוקות עלולים לחוש חוסר ביטחון ביכולתם ההורית; הורים שאימצו ילדים באימוץ פתוח עלולים לדאוג מההשלכות של קשרי הילד עם משפחתו המולידה; הורים לילדים שעברו טראומה או השמות רבות עלולים להיות מודאגים בגין רווחתו הרגשית של הילד שלהם וכו' .במחקר נמצא כי שירותים תומכי אימוץ אינם מספקים מענה למגוון 55 הצרכים הרחב של המשפחות המאמצות השונות .לכן ,כשמתכננים מענים למשפחות המאמצות חשובה ההתגמשות בהתאם למגוון הצרכים של המשפחות. המשפחות המאמצות צורכות סיוע ממקורות בלתי פורמליים ולא משירותים תומכי אימוץ הפורמליים -נמצא שהמשפחות המאמצות מעדיפות לבקש עזרה ממקורות בלתי פורמליים ,המוכרים להם באופן אישי ,כמו חברים ,הורים מאמצים אחרים ,מקורות תמיכה באינטרנט ועוד .בנוסף ,חלק מהמשפחות המאמצות מבק שות סיוע ממקורות מקצועיים פרטיים כמו יועצים ופסיכולוגיים ולא דרך שירותים תומכי אימוץ .זאת ,מכיוון שהן פחות מאוימות מביקורת ושיפוט מצד גורמים אלו (.)Perlita, 0005 רצון להתמודד לבד עם קשיים באימוץ -חלק מההורים המאמצים שנתקלים בקשיים באימוץ מעדיפים להתמודד ל בד עם קשייהם .חלקם אינם מעוניינים לבקש עזרה במסגרת שירותים תומכי אימוץ כי הם מעדיפים שלא לעסוק בזהותו המאומצת של ילדם. גישת השירותים :טיפול בקשיים במקום התערבות מניעתית -הגישה על פיה פועלים עובדי השירותים תומכי האימוץ היא לחכות שהמשפחה המאמצת תפנה לקבלת עזרה בעת בעיה או בעת משבר .זאת ,במקום פעילות המכוונת לבניית תכנית תמיכה ומניעה מתמשכת לטווח ארוך במטרה למנוע משברים בעתיד אצל המשפחה המאמצת. חששן של המשפחות המאמצות משיפוט וביקורת -לעתים קורה שלפני שמשפחה מאמצת פונה לבקש עזרה היא חוששת שהשירותים ישפטו אותה ואף יקחו ממנה את הילדים ,בגלל קשיים שלה ובעיות. פעמים רבות החששות הללו מתבססים על ניסיון וקשר לא טוב של המשפחות עם שירותי הרווחה (.)Perlita, 0005 ..שירותים תומכי אימוץ בישראל עם השינויים שהתרחשו בתחום האימוץ בארץ ,כמו בעולם כולו ,שהובילו לירידה במספר התינוקות הנמסרים לאימוץ ,ובמקביל לעלייה במספר הילדים בשירותי הרווחה המועמדים לאימוץ; ובמקביל, עם השינויים מתפיסת האימוץ כמעין תחליף להורות מלידה לתפיסת האימוץ כאחד הפתרונות שניתן להציע לילדים שאינם מסוגלים לגדול במשפחתם המולידה ,ב 34-השנים האחרונות הלכה וגברה ההכרה בצורך במתן שירותים תומכי אימוץ. המדיניות בנוגע למתן שירותים תומכי אימוץ בישראל נמצאת בתהליך התהוות .בימים אלה מתכנסת ועדת היגוי ,במסגרת התכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" ,שתפקידה ללמוד ולסייע בגיבוש מדיניות בנוגע למתן שירותים תומכי אימוץ בישראל ,ובעתיד תעוגן המדיניות המוצעת במסגרת חוק. במקביל לתהליך גיבוש המדיניות בנוגע למתן שירותים תומכי אימוץ ,ישנה תנופה בעשייה בתחום זה בארץ בעשור האחרון .בפרק זה יובאו ממצאים לגבי התמיכה שניתנה למשפחות המאמצות ילדים משירותי הרווחה לפני כעשור ,מתוך הסקר של ריבקין ובאומגולד ( ,)0003ולגבי היקף התמיכה שניתן ב 0009-על-פי נתונים מהשירות למען הילד (.)0009 54 מן הסקר של ריבקין ובאומגולד ( )0003בו השתתפו בסך-הכל 333משפחות ,עולה כי השירות למען הילד במשרד הרווחה סיפק סיוע כלכלי לכשליש מהמשפחות המאמצות ( .)09%בנוסף ,כשליש מהמשפחות ( )03%קיבלו שיחות ייעוץ עם עו"ס מהשירות ,כרבע מהמשפחות ( )06%קיבלו סיוע בהפניה לשירותים אחרים ,ו 30%-השתתפו בקבוצת תמיכה להורים המאמצים. ההורים המאמצים נשאלו אם היו נחוצים להם שירותים נוספים .מדיווחם עולה כי היו נחוצים להם שירותי טיפול פרטני לילד ולמשפחה ,סיוע כלכלי ,עזרה לימודית לילד ,טיפול רפואי או פרה-רפואי, ותמיכה וייעוץ באמצעות קבוצות תמיכה או שיחות בשירות .הסיבות לכך שלא צרכו את השירותים הנחוצים להם היו היעדר מידע על השירותים הקיימים בקהילה ,עלות השירותים והיעדר סיוע או סיוע קטן מדי מן השירות למען הילד. מנתונים של השירות למען הילד עולה כי בשנת 0009השירות סיפק: טיפול פרטני ל 252-משפחות מאמצות על-ידי עובדות השירות שכלל ייעוץ ,ליווי ,תמיכה והפניה לגורמי טיפול אחרים .המשפחות פונות לשירות לקבלת סיוע ישיר ובעזרה בהפניה לגורמי טיפול אחרים בעיתות משבר .כמו-כן ,העו"ס משמש כתובת למשפחה המאמצת לקבלת טיפול פרטני לפני מתן צו האימוץ ולאחריו. טיפול משפחתי ל 22-משפחות שכלל טיפול לפי הגישה המשפחתית-מערכתית .הטיפול המשפחתי ניתן במסגרת התחנה לטיפול במשפחה המאמצת במסגרת השירות למען הילד במחוז תל אביב. הטיפול ניתן על-ידי עובדות השירות ,שעברו הכשרה והסמכה לטיפול משפחתי. טיפול קבוצתי ל 81-משפחות ,שכלל קבוצות תמיכה להורים מאמצים לילדים משירותי הרווחה, משפחות חד-הוריות ,משפחות מאמצות מהחברה הערבית ,משפחות מאמצות למתבגרים ,וקבוצת תמיכה להורים מולידים אשר ילדיהם נמסרו לאימוץ .רוב הקבוצות נפגשות 30פעמים ומונחות על-ידי עובדות השירות. סדנאות בתנאי נופש ל 532-משתתפים ( 384משפחות 078 ,הורים ו 065-ילדים) .המיועדות בעיקר למשפחות שאימצו ילדים מעל גיל שנתיים עם צרכים מיוחדים .הסדנאות התקיימו במהלך שלושה ימים ,וכללו סדנת הורים-ילדים (בחברה היהודית והערבית) ,סדנת הורים-ילדים באימוץ חו"ל וסדנת הורים מולידים .הסדנאות מופעלות באמצעות ויצ"ו ,ובסיוע עובדות השירות ומאומצים בוגרים אשר עברו סדנת הכשרה לעבודה כמדריכים לילדים. אימוץ מסובסד ל 258-ילדים .מטרת הסבסוד של האימוץ היא לעזור למשפחות שאימצו ילדים עם צרכים מיוחדים להיענות לצורכי הילדים ,כמו ,למשל ,להעניק סיוע נפשי וסיוע בקשיים לימודיים. הסבסוד ניתן באישור ועדה פנימית בשירות ,ועל פי קריטריונים של עלות הטיפול והכנסת המשפחה. סבסוד הטיפול בת.ל.מ( .תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה) ל 11-משפחות -ת.ל.מ .הינה רשת ארצית לטיפול ,ייעוץ ואבחון בה פועלים כ 080-אנשי מקצוע ב 35-מרכזים טיפוליים ברחבי המדינה .ת.ל.מ .זכתה במכרז למתן טיפול למשפחות מאמצות וילדים מאומצים .השירות מיועד למשפחות שאימצו בארץ או בחו"ל .הפנייה לטיפול נעשית על-ידי המשפחות באופן עצמאי או 53 באמצעות הפניה של עובדת השירות .בסך-הכל 73משפחות קיבלו את הטיפול באופן מסובסד מהשירות. חברות בעמותת ההורים "אומץ לאמץ" של כ 122-משפחות מאמצות :העמותה הוקמה על-ידי הורים מאמצים ובתמיכה של השירות למען הילד .מדי שנה עורכת העמותה מפגש חווייתי לכל המשפחות המאמצות .העמותה סייעה באופן פרטני למשפחות בעיתות משבר באמצעות "קרן לסיוע הדדי". ..כיווני פעולה .1רבים מהילדים המאומצים הם ילדים גדולים שאומצו משירותי הרווחה .לילדים אלו לרוב ישנם יותר קשיים בתחומים הרגשי ,ההתנהגותי ,ההתפתחותי ,הבריאותי והלימודי לאורך זמן .לכן, ישנו צורך בהכנה טובה של המשפחות המאמצות לקראת האימוץ; ובתמיכה שוטפת ,העונה על צורכיהם הרבים של הילדים והמשפחות ,גם לאחר האימוץ .שירותים תומכי אימוץ נועדו להכנה לקראת האימוץ וכן לליווי ולתמיכה מתמשכת במאומצים קטינים ובוגרים ,בבני המשפחה המאמצת ולעתים גם בבני המשפחה המולידה. .2מתוך הספרות עולה כי הספקת שירותים תומכי אימוץ למשפחות המאמצות עשויה: א .להביא לכך שהורים נוספים יבחרו לאמץ ילדים גדולים מעל גיל שנתיים שנמצאים באחריות שירותי הרווחה. ב .לתרום להתאמת ציפיותיהם של ההורים המאמצים מהילד ליכולותיו האמיתיות. ג .לתרום לתחושתם של ההורים המאמצים ששירותי הרווחה שותפים לעול ,ולהפחתת הבדידות של המשפחות המאמצות. ד .להפחית את הקשיים של ההורים המאמצים כדי למנוע בעתיד מצב בו יחליטו על הפסקת האימוץ (.(Disruption .3בתהליך תכנון של שירותים תומכי אימוץ מן הראוי לדאוג: א .שהשירותים תומכי האימוץ יספקו מענה על מגוון הצרכים השונים של המשפחות המאמצות השונות (למשל ,הן של משפחות חשוכות ילדים והן של משפחות עם ילדים משלהן). ב .לפתח מענים מיוחדים באינטנסיביות מוגברת בעבור משפחות וילדים מקבוצות שמזוהות על- ידי הספרות כזקוקות לשירותים רבים במיוחד (כגון משפחות ללא ניסיון בהורות ובאומנה, משפחות שאימצו תינוקות "מכורים" ,ילדים עם בעיות רגשיות ,ילדים שעברו השמות רבות, ועוד). ג .שהספקת שירותים תומכי אימוץ תימשך לטווח ארוך ולא רק סמוך למסירת הילד לאימוץ. ד .לחיזוק המשפחות באמצעות התערבות מניעתית ,ולא להסתפק רק במתן עזרה בעת משבר. ה .שהשירותים תומכי האימוץ יסופקו באינטנסיביות מוגברת ב"צמתים" בהם נוטים לצרוך אותם (לקראת כניסת הילדים לבית-הספר ,כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ,אחרי אירוע 59 טראומטי או משבר אצל הילדים או המשפחה המאמצת ,וכשהמאומצים מתבגרים ומגיעים לגיל .)38 .4בבניית המערך של שירותים תומכי האימוץ צריך להתייחס ליתרונות ולחסרונות של כל מודל להספקת שירותים תומכי אימוץ :מתוך שירותי הרווחה או באמצעות עמותות או גופים פרטיים, כיחידות נפרדות או בשילוב עם שירותים קיימים. .5ישנו צורך בהפצת מידע על קיומם של השירותים ולהפעילם במיקום נגיש. 58 פירוט אנשי המפתח שרואיינו בחלק א' של סקירת הספרות הראיונות בוצעו במארס-מאי 0007 בכירים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים: נחום איצקוביץ' ,מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים חנן פריצקי ,מנהל אגף תקצוב וכלכלה מוטי וינטר ,מנהל האגף לשירותים חברתיים דליה לב-שדה ,מנהלת השירות לילד ונוער ליאורה אברמוביץ' ,היועצת המשפטית שלווה ליבוביץ' ,המפקחת הארצית על שירותי האומנה ,שירות ילד ונוער אורנה הירשפלד ,מנהלת השירות למען הילד אביגיל סגל ,מפקחת ארצית בשירות למען הילד חנה בן-ארי ,רכז השירות למען הילד בתל אביב ורד רוטפוגל ,מפקחת קהילה ארצית פבלו פרמן ,פקיד סעד לחוק נוער מנהלות תחום האומנה בעמותות: נורית גרינוולד ,עמותת מט"ב אורית עמיאל ,מכון סאמט שופטים בבית המשפט לענייני משפחה: שלמה אלבז ,ירושלים פנחס אסולין ,באר שבע 57 ביבליוגרפיה .37 : רפואה ומשפט. גיבוש גישה ישראלית: אימוץ פתוח.3778 . ד,גוטליב . ירושלים.2212 , שנתון סטטיסטי לישראל.0030 .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.0008 .2228 חוברת סיכום שנת,השירות למען הילד - מאיירס.03-694- דמ. מעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ.0003 . ש,; באומגולד. ד,ריבקין . ירושלים,מכון ברוקדייל-ג'וינט Adoption USA: A Chart book Based on the 2007 National Survey of Adoptive Parents. U.S. Department of Health and Human Services Office of the Assistant Secretary for Planning and Evaluation. http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/index.shtml http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/ Atkinson, A.; and Gonet, P. 2007. "Strengthening Adoption Practice, Listening to Adoptive Families". Child Welfare 86(2):87-104. Australian Institute of Health and Welfare, 2009, Adoptions Australia 2007-2008. Child Welfare Series no. 46, Cat no. CWS 34. Canberra: Australian Institute of Health and Welfare. http://www.aihw.gov.au/publications/cws/aa07-08/aa07-08.pdf Avery, R.J. 1998. "Information Disclosure and Openness in Adoption: State Policy and Empirical Evidence". Children and Youth Services Review 20 (1/2):57-85. Barth, R.P.; Lee, C.K.; Wildfire, J.; and Guo, S. 2006. "A Comparison of the Governmental Costs of Long-Term Foster Care and Adoption". Social Service Review 80:127-158. Barth, R.P.; Gibbs, D. and Siebenaler, K. 2001. Assessing the Field of Post-Adoption Service: Family Needs, Program Models, and Evaluation Issues. Available on-line at: http://aspe.hhs.gov/HSP/PASSlit-rev-01.htm (accessed March 29, 2007). Barth R.P.; and Miller J. 2000. "Building Effective Post Adoption Services: What is the Empirical Foundation?". Family relations 49:447-455. Barth R.P.; and Berry, M. 1988. Adoption and Disruption: Rates, Risks and Resources. Aldine, New York. Berge, J.M.; Mendenhall, T.J.; Wrobel G.M.; Grovetant, H.D.; and McRoy, R.G. 0003. "Adolescents' Feeling About Openness In Adoption: Implications For Adoption Agencies". Child Welfare League of America lxxxv(6). Berrick, J.D.; Frame, L.; D'Andrade, A.; and Coakley, J.F. 2003. Child Welfare Permanency Reforms in California. Center for Social Services Research, School of Social Welfare, University of California, Berkeley. 40 Biehal, N.; Ellison, S.; Baker, C.; and Sinclair, I. 2009. Characteristics, Outcomes and Meanings of Three Types of Permanent Placement - Adoption By Strangers, Adoption by Carers and Long Term Foster Care. Research brief. Social Policy Research Unit, University of York http://php.york.ac.uk/inst/spru/pubs/1219/ Brodzinsky, D.M.; Smith D.W.; and Brodzinsky A.B., 1998. Children's Adjustment to Adoption: Developmental and Clinical Issues. Sage, Thousand Oaks, CA. Brooks, D.; Simmel, C.; Wind, L.; and Barth, R.P. 2005. "Contemporary Adoption in the United States: Implications for the Next Wave of Adoption Theory, Research, and Practice". In: Psychological Issues in Adoption: Research and Practice. Brodzinsky, D.M.; and Palacios, J. (Eds.). (pp. 1-26). Praeger, Westport, CT. Center for Social Services Research, UC Berkeley. 2003. Child Welfare Permanency Reforms. Implementation of Concurrent Planning Practice in CA: Implementation and Outcomes (1 of 3), Models and Practices (2 of 3), Supports for Post-adopt Parents and Social Workers (3 of 3). Chapman, C.; Dorner, P.; Silber, K.; and Winterberg, T.S. 1987. "Meeting the Needs of the Adoption Triangle Through Open Adoption: The Adoptive Parent". Child and Adolescent Social Work 4(1). Child Welfare Information Gateway. 2006. Who May Adopt, Be Adopted, Or Place a Child for Adoption? U.S. Department Of Health And Human Services, Washington, DC. Child Welfare Information Gateway. 2005. Post-Legal Adoption Services for Children with Special Needs and their Families: Challenges and Lessons Learned. U.S. Department of Health and Human Services, Washington, DC. Children's Rights, National Foster Parent Association and North American Council on Adoptable Children. 2006. Ending the Foster Care Life Sentence: The Critical Need for Adoption Subsidies. Children's Rights, New York, NY. Christian, S. 2002. "NCSL State Legislative Report: Post-Adoption Services: Issues for Legislators". Issues and Research, Human Services 27(17). Dance, C.; Rushton, A.; and Quinton, D. 2002. "Emotional Abuse in Early Childhood: Relationships with Progress in Subsequent Family Placement". Journal of Child Psychology and Psychiatry 43:395-407. D'Andrade, A.; and Berrick, J.D. 2006. When Policy Meets Practice: The Untested Effects of Permanency Reforms in Child Welfare". Journal of Sociology and Social Welfare 33(1):31-52. Demick, K.J.; and Wapner, S. 1988. "Open and Closed Adoption: A Developmental Conceptualization". Family Process 27:229-249. Department for Children, Schools and Families. 2008. Children Looked After in England (Including Adoption and Care Leavers) Year Ending 31 March 2008. http://www.dcsf.gov.uk/rsgateway/DB/SFR/s000810/index.shtml Department of Health. 2003. Adoption Support Services Guidance. Department of Health, London, UK. 43 Factor, A. 2009. Domestic and Intercountry Adoption Procedures and Practice: Spain and Sweden. Ministry of Justice, State of Israel, Jerusalem. Fahlberg, V. I. 1991. A Child’s Journey Through Placement. Perspectives Press, Indianapolis. Fine, D. 2000. Adoptive Family Needs Assessment: Final Report. Oregon Department of Human Resources State Office of Services to Children and Families, Salem, OR. Ford, S.P. (ed.). 1971. Guidelines for Adoption Services. Child Welfare League of America, New York. Freundlich, M. 2000. The Role of Race, Culture, and National Origin in Adoption. Child Welfare League of America, Washington, D.C. Freundlich, M.; and Lois, W. 2003. Post- permanency Services. Children's Rights Inc. New York, NY. Fuller, T.; Bruhn, C.; and Cohen L. 2006. Supporting Adoption and Guardianships in Illinois: An Analysis of Subsidies, Services, and Spending. School of Social Work, University of Illinois at Urbana-Champaign. Government of Western Australia, Department for Child Protection. "What is ‘Open’ Adoption". http://www.community.wa.gov.au/DCP/Resources/Adoption/AboutAdoption/What_is_open_adoptio n.htm Grovetant, H.D.; McRoy, R.G.; Elde, C.; and Fravelle D.L. 1994. "Adoptive Family System Dynamics: Variations by Level of Openness in the Adoption". Family Process 33:125-146. Hart, A.; and Luckock, B. 2004a. Adoptive Family Life and Adoption Support: Policy Ambivalence and the Development of Effective Services. Principal Lecturer in Health and Social Policy and Practice, University of Brighton U.K. Hart, A.; and Luckock, B. 2004b. Developing Adoption Support and Therapy: New Approaches for Practice. Athenaeum Press, Gateshead, Tyne and wear. Howard, J.A.; Smith, S.L.; and Oppenheim, E. 2002. Sustaining Adoptive Families: A Qualitative Study of Public Post-adoption Services. American Public Human Services Association, Washington, DC. Howard, J.A.; and Smith, S.L. 2000. The Need of Adopted Youth: A Study of Illinois Adoption Assistance Families. Illinois Department of Children and Family Services, Springfield, IL. Howard, J.A.; and Smith, S.L. 1991. "A Comparative Study of Successful and Disrupted Adoptions". Social Service Review 65(2):248-265. Lifton, B. 1994. Journey of the Adopted Self: A Quest for Wholeness. Basic Books New York. Mandeep, K.D.; Mandel, R.D.; and Sothmann, K. 2007. "An Evaluation of Post-Adoption Services". Children and Youth Services Review 29:162-179. 40 Marre, D. 2007. Intercultural and Interracial Relations Experiences in Transnational AdoptionThe Spanish Case. University of Barcelona, Barcelona. Martin H.M.; Barbee, A.P.; Antle, B.F.; and Sar, B. 2002. "Expedited Permanency Planning: Evaluation of the Kentucky Adoptions Opportunities Project". Child Welfare 81:203-224. Meltzer, H.; Corbin, T.; Gatward, R.; Goodman , R.; and Ford, T. 2003. The Mental Health of Young People Looked After by Local Authorities in England. Office for National Statistics, London. "Swedish Intercountry Adoptions Authority" 2005. Adoption in Sweden Policy and Procedures concerning Intercountry Adoption. New York City. 2007. Foster Parent's Guide To Adoption. Welfare Research, Inc. The New York State Office of Children and Family Services. North American Council On Adoptable Children. 2008. The Value of Adoption Subsidies: Helping Children Find Permanent Families. North American Council on Adoptable Children. 2007a. Post Adoption Services: Meeting the Mental Health Needs of Children Adopted From Foster Care. North American Council on Adoptable Children. 2007b. Successes for Children and Families: It's Time to Build on What Works in Child Welfare. NSW Department of Community Services (Australia). 2007. Permanency Planning Policy. Palacios, J.; and Amoros, P. 2006. "Recent Changes in Adoption and Fostering in Spain". British Journal of Social Work 36:921-935. Parenting Resources Information Development Education (PRIDE). Retrieved from www.cwlc.ca/projects/pride on 27 April 2009. Perlita, H. 2004. "User Views and Experiences of Post Adoption Services". Adoption and Fostering 28(2):50-60(11). Potter, C.C.; and Klein-Rothschild, S. 2002. "Getting Home on Time: Predicting Timely Permanency For Young Children". Child Welfare 81(2):123-150. Reamer, G.; and Siegel, D. 2007. "Ethical Issues in Open Adoption: Implications for Practice". Families in Society: The Journal Of Contemporary Social Services 88(1):11-18. Reilly, T.; and Platz, L. 2004. "Post Adoption Services Needs of Families with Special Needs Children: Use, Helpfulness, and Unmet Needs". Journal of Social Services Research 30(4):51-67. Rosenthal, J.A.; Groze, V.; and Morgan , J. 1996. "Services for Families Adopting Children via Public Child Welfare Agencies: Use, Helpfulness, and Need". Children and Youth Services Review 18(1-2): 163-182. Rosenthal, J.A.; and Groze, V. 1991. "Behavioral Problems of Special Needs Adopted Children". Children and Youth Services Review 13:343-361. 46 Rushton, A. 2004. "A Scoping and Scanning Review of Research on the Adoption of Children Placed From Public Care". Clinical Child Psychology and Psychiatry 9(1): 89-106. Rushton, A.; Monck, E.; Upright, H.; and Davidson, M. 2006. "Enhancing Adoptive Parenting: Devising Promising Interventions". Child and Adolescent Mental Health 11(1):25-31. Rushton, A.; and Dance, C. 2004. "The Outcomes of Late Permanent Placements - The Adolescent Years". Adoption & Fostering Journal 28(1):49-58. Ryburn, M. 1994. Open Adoption: Research, Theory and Practice. Ashgate Publishing. U.K. Schene, P. 2001. Implementing Concurrent Planning: A Handbook for Child Welfare Administration. National Child Welfare Resource Center for Organizational Improvement, Portland, ME. Secretary of State for Health. 2000. Adoption: A New Approach: A White Paper. Presented to Parliament by the Secretary of State for Health by Command of Her Majesty. England, UK. Selwyn, J.; and Sturgess, W. 2000a. International Overview of Adoption: Policy and Practice. School for Policy Studies, Bristol, UK. Selwyn, J.; and Sturgess, W. 2000b. Achieving Permanency: Proposals for UK Policy. School for Policy Studies, Bristol, UK. Siegel, D.H. 2003. "Open Adoption of Infants: Adoptive Parent Feelings Seven Years Later". Social Work 48:409-419. Simmel, C. 2007. "Risk and Protective Factors Contributing to the Longitudinal Psychosocial Wellbeing of Adopted Foster Children". Journal of Emotional and Behavioral Disorders 15(4):237249. Smith, S.L.; and Howard, J.A. 1991. "A Comparative Study of Successful and Disrupted Adoptions". Social Services Review 65:248-265. Testa, M.F. 2004. "When Children Cannot Return Home: Adoption and Guardianship. The Future of Children 14(1):115-129. U.S. Department of Health and Human Services, Administration for Children and Families. 2008. "Adoption and Foster Care Statistics". http://www.acf.hhs.gov/programs/cb/stats_research/afcars/trends.htm U.S. Department Of Health and Human Services. 2008. AFCARS Report: Preliminary FY 2006 Estimates as of January 2008 (14). Washington, DC. Retrieved from http://www.acf.hhs.gov/programs/cb/stats_research/afcars/tar/report14.htm (May 19, 2008) Welfare Research Inc. 2007. New York City: Foster Parent's Guide to Adoption. Edited and designed by Welfare Research, Inc. (WRI) under contract to the New York State Office of Children and Family Services. 45 Westhues, A. and Cohen, J.S. 1990. "Preventing Disruptions of Special-needs Adoptions". Child Welfare 69(2):141-155. Wind, L.H.; Brooks, D.; and Barth, R.P. 2007. "Influences of Risk History and Adoption Preparation on Post Adoption Services Use in U.S. Adoption". Family Relations 56(4):378-389. Wolfgram S.M. 2008. "Openness in Adoption: What We Know So Far - A Critical Review of the Literature". Social Work 53(2). Wrobel, G.M.; Hendrickson, Z.; and Grotevant, H.D. 2006. "Adoption". In: Children's Needs III: Development, Prevention, and Intervention. Bear, G.G.; and Minke, K.M. (Eds.).pp. 675-688. Bethesda, MD: NASP. The Special Needs of Special-needs Adoptees and their Families. Handbook of Adoption. 2007. Sage Publications. 1 October. 2009. http://www.sage-ereference.com/hdbk_adoption/article_n14.html. www.adoption.com : This website offers information related to international and domestic adoption, including many links to additional resources. www.adoptionsupport.org : The Center for Adoption Support and Education provides many resources, including the program, S.A.F.E at School: Support for Adoptive Families by Educators. www.adoptivefamilies.com : This website highlights a popular magazine for pre- and post-placement internationally and domestically adoptive families. www.fairfamilies.org : This organization, Families Adopting in Response, offers purchase of Adoption and the Schools: A Resource Guide for Parents and Teachers. Wyoming Department of Family Services. 2004. Concurrent Planning Handbook. http://www.legislation.gov.uk/ukpga/2002/38/contents http://www.community.wa.gov.au/DCP/Resources/Adoption/AboutAdoption/What_is_open_adoptio n.htm http://fsos.che.umn.edu/mtarp/default.html) http://www.acf.hhs.gov/programs/cb/stats_research/index.htm http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/index.pdf http://aspe.hhs.gov/hsp/09/NSAP/chartbook/ http://www.adoptionpolicy.org/pdf/eu-spain.pdf 44
© Copyright 2024