31 "ל תת - נתיבי ישראל

‫תת"ל ‪31‬‬
‫שדרוג כביש מס' ‪ 2‬בקטע חבצלת – אור עקיבא‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬
‫)פרקים א'‪-‬ה'(‬
‫פרויקט בביצוע החברה הלאומית לדרכים‬
‫נובמבר ‪2012‬‬
‫‪R11094a-683‬‬
‫תקציר‬
‫התכנית לתשתית לאומית מס' ‪ 31‬היא תכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שבין חבצלת השרון‬
‫לבין זכרון‪-‬יעקב בצפון‪ ,‬כחלק מתכנית רחבה יותר לשדרוג כביש ‪ 2‬כולו )כביש חיפה‪-‬תל אביב(‪.‬‬
‫מסמך זה מתמקד בשדרוג הכביש בקטע הדרומי של התכנית ממחלף חבצלת עד מדרום למחלף‬
‫אור עקיבא בלבד והוא נסמך על הנחיות הות"ל מיום ה‪ 24-‬במאי ‪ 2012‬המצורפת למסמך זה‬
‫כנספח מס' ‪ .1‬בקטע הנסקר נבחנו חלופות מאקרו )בתוואים שונים( בקטע שמדרום לגבעת‬
‫אולגה‪ .‬חלופות מיקרו נבחנו לאורך כל התוואי בחלופה הנבחרת )כפי שמוצג בפרק ב'(‪.‬‬
‫פרק א' – תיאור סביבת התכנית‬
‫סקירת תכונות הסביבה הקיימות מקיפה את תאי השטח דרכם עוברים תוואי הכביש הקיים‬
‫ותוואי הכביש החדש‪ .‬מצפון לגבעת אולגה נסקרה חלופת מאקרו אחת בתוואי הכביש הקיים‬
‫ואילו בקטע שמדרום לגבעת אולגה נותחו שש חלופות מאקרו הנשענות על שני צירים בסיסיים‬
‫)"חלופות בסיסיות"(‪ :‬ציר כביש ‪ 2‬הקיים וציר כביש חדש העובר לאורך מסילת הברזל‪ ,‬ממזרחה‬
‫או ממערבה‪.‬‬
‫תוואי כביש ‪ 2‬הקיים ותוואי כביש ‪ 2‬החדש בחלופות הבסיס עוברים לאורכו של אזור השרון‬
‫מצפון לנתניה ומדרום לאור‪-‬עקיבא‪ .‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר הינם הנחלים הראשיים החוצים‬
‫את תוואי הכביש‪.‬‬
‫מלבד רצועות הנחלים מצויים שני מוקדים של שטחים רגישים מבחינה סביבתית לאורך התוואי‬
‫הנסקר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מצפון לנחל אלכסנדר תוואי הכביש חוצה את הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬את פארק השרון‪,‬‬
‫את שטחי יערות הפארק שמדרום לגבעת אולגה והוא עובר בסמוך לשמורת נוף יער חדרה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מצפון לנחל חדרה תוואי הכביש חוצה את הגן הלאומי חולות קיסריה‪ ,‬את כיס החולות‬
‫הרחב שבין מחלף קיסריה לבין כביש ‪ 651‬וחולף סמוך לשמורת הטבע שקע קיסרי‪.‬‬
‫הסביבה הבנויה שלאורך הכביש וחלופותיו כוללת את היישובים המערביים של המועצה האזורית‬
‫עמק חפר‪ ,‬את העיר חדרה‪ ,‬את שוליה של אור‪-‬עקיבא ואת השכונות המזרחיות של קיסריה‪.‬‬
‫פרק ב' – בחינת חלופות‬
‫פרק ב' דן בהרחבה בשש חלופות המקרו‪ ,‬שנבחנו לתוואי כביש מס' ‪ :2‬שתי חלופות לשדרוג‬
‫הכביש הקיים )חלופה ‪ A‬ו‪ ,(D-‬שלוש חלופות ממערב למסילה )חלופה ‪ C ,B‬ו‪ (E-‬וחלופה אחת‬
‫ממזרח למסילה )חלופה ‪ .(F‬בחלופות הסמוכות למסילה נשאר הכביש הקיים והופך לכביש אזורי‬
‫או מקומי‪ ,‬כאשר חלקו הצפוני נחרש‪ .‬חלופות אלו תלויות בתכנית מלווה לתכנית הכביש‪ ,‬בה‬
‫יהפוך הכביש לשטח לשימור‪.‬‬
‫חלופות הכביש נבחנו על רקע חמישה היבטים מרכזיים‪ :‬שטחים פתוחים‪ ,‬השפעה על השטח‬
‫הבנוי‪ ,‬התאמה תכנונית‪ ,‬תחבורה ועלויות‪ .‬בכל נושא פורטו אמות מידה שונות‪.‬‬
‫המסקנה הסופית המתקבלת מהשוואת החלופות היא כי יש יתרון סביבתי ברור לחלופות הכביש‬
‫הקיים )‪ A‬ו‪ .(D-‬חלופה ‪) B‬שממערב למסילה( היא החלופה בעלת החסרונות הרבים ביותר מהיבט‬
‫זה‪ ,‬אף כי מבחינה תנועתית היא החלופה העדיפה‪.‬‬
‫חלופות תוואי המסילה )למעט חלופה ‪ (B‬אינן שונות זו מזו באופן משמעותי מההיבטים‬
‫הסביבתיים‪-‬תכנוניים אף כי הן נבדלות מהיבטים תחבורתיים‪-‬הנדסיים וכלכליים‪ .‬לכן ניתן‬
‫לקבוע כי מתוך קבוצת חלופות אלו‪ ,‬לחלופה ‪ C‬יש עדיפות על האחרות‪.‬‬
‫מבין חלופות הכביש הקיים החלופה המועדפת הינה חלופה ‪ D‬הנותנת מענה הן לתחזיות התנועה‬
‫בטווח הנבדק )רמת השירות בחלופה זו הינה רמה נמוכה לעומת שאר החלופות( והן להיבטים‬
‫הסביבתיים‪ .‬לאורך התוואי בחלופה זו נבחנו חלופות מיקרו במוקדים בהם לכביש השפעה רבה‬
‫על הסביבה ושהפתרונות שהועלו היו עלולים להשפיע על אופיו של הכביש באופן ניכר‪ .‬הנושאים‬
‫שנבחנו בחלופות המיקרו היו קישור הרצף הבנוי באזור בית ינאי‪ ,‬אזור החולות שמצפון למחלף‬
‫בית ינאי‪ ,‬מחלף אולגה ומחלף קיסריה‪.‬‬
‫פרק ג' – עיקרי התכנית המוצעת‬
‫התכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬כוללת את הרחבת הכביש לשלושה נתיבים בכל כיוון והסדרת רדיוס‬
‫אופקי ואנכי שיתאים למהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש‪.‬‬
‫במסגרת התכנית ישודרגו שלושה מחלפים‪ :‬מחלף ינאי‪ ,‬מחלף אולגה‪ ,‬ומחלף קיסריה‪ .‬למעט‬
‫מחלף אולגה תצורת כל המחלפים המתוכננים דומה לתצורה הקיימת בהתאמות קלות‪ .‬מחלף‬
‫אולגה המוצע שונה באופן מהותי מהמחלף הקיים‪ ,‬אך תכננו מתבסס בעיקר על תכניות מאושרות‬
‫למעט חלקו המערבי‪.‬‬
‫לאורך התכנית יוקמו גשרים חדשים מעל נחל אלכסנדר ומעל נחל חדרה כולל הסדרת הגשרים‬
‫במחלפים‪ ,‬גשר פל‪-‬ים ושני גשרים להולכי רגל ‪ -‬בנעורים ובנחל חדרה‪.‬‬
‫התכנית כוללת גם הסדרת דרכי שירות שונות הנדרשות כתוצאה משדרוג הדרך‪ ,‬כגון‪ :‬הסדרת‬
‫דרך פנימית לבית חירות‪ ,‬כניסה למוסד נעורים‪ ,‬הסדרת גישה לגן הלאומי נחל אלכסנדר ודרכי‬
‫שירות במחלף אולגה‪.‬‬
‫שני מעברים לבעלי חיים מתוכננים מתחת לכביש ‪ 2‬באזור פארק השרון ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬
‫מתרסי רעש מתוכננים בשלושה אזורים לאורך התכנית‪ :‬מדרום למחלף ינאי עד למחלף חבצלת‪,‬‬
‫באזור מחלף אולגה ובאזור אור עקיבא‪-‬קיסריה‪.‬‬
‫תוואי הכביש המתוכנן עובר לרוב במפלס פני הקרקע והכביש הקיים למעט באזורי חציית‬
‫הנחלים‪ ,‬באזור פארק השרון ובקטע הסמוך לנעורים‪ .‬באזורים בהם יוגבה או ישוקע מפלס‬
‫הכביש יוקמו קירות תמך או יבוצעו סוללות עפר‪.‬‬
‫מערכת הניקוז מפנה את הנגר לכיוון הנחלים ושקעים מקומיים‪ .‬המערכת כוללת ערוצי זרימה‬
‫ארוכים‪ ,‬תעלות עפר ומדרונות מתונים‪ .‬תעלות ניקוז מבטון תוכננו במקטעים העוברים בשטחים‬
‫הבנויים‪.‬‬
‫פרק ד' – השפעת התכנית על הסביבה‬
‫התכנית עוברת בלב שטחים פתוחים ורגישים וחוצה שלושה מרקמים אורבניים )אזור בית חירות‬
‫בית ינאי‪ ,‬אזור חדרה‪-‬אולגה ואזור אור עקיבא‪-‬קיסריה(‪.‬‬
‫בשל הקרבה הרבה לשימושי קרקע רגישים הוטמעו בתכנון אמצעים מיוחדים למזעור מפגעי‬
‫רעש‪ :‬שילוב של סוללות עפר‪ ,‬קירות‪ ,‬אספלט שקט ובמקרים בודדים מיגון דירתי‪ .‬עיצוב‬
‫אלמנטים אלו תוכנן בהתאמה לעקרונות השיקום הנופי ולהיבטים חזותיים הייחודיים לכל‬
‫מקום‪ .‬למשל‪ ,‬בשטחים פתוחים עירוניים צומצם חתך הקיר למינימום על‪-‬ידי שילוב של סוללה‬
‫וקיר להשגת מראה רך וירוק מחד‪ ,‬אך גם לצורך צמצום השטח העירוני הנתפס‪ .‬בשטחים פתוחים‬
‫יישקל ביצוע קירות שקופים‪ .‬לאורך המקטע המשוקע של בית ינאי תוכננו קירות מצחייה ועוד‪.‬‬
‫לא נמצא כי רמות זיהום האוויר חורגות מהתקנים המקובלים‪.‬‬
‫בשטחים הפתוחים הרגישים שבהם עובר הכביש הושם דגש על שיפור הקישוריות בכיוון מזרח‪-‬‬
‫מערב הן על ידי הגבהת גשרי הכביש מעל הנחלים ושמירה של מפתחים גדולים המאפשרים מעבר‬
‫נוח של בע"ח‪ ,‬מטיילים‪ ,‬חולות נודדים‪ ,‬ורכבים )במקרה של נחל אלכסנדר( והן על‪-‬ידי תכנון‬
‫מעברים אקולוגיים תחתיים לבעלי חיים באזור פארק השרון וחולות קיסריה‪.‬‬
‫לצורך הגנה על ערכי טבע )כמו רכס הכורכר של חפציבה( ועצים בוגרים המצויים בסמוך לכביש‬
‫)אזור נחל חדרה‪ ,‬ביה"ח הילל יפה‪ ,‬פארק השרון ומכמורת( צומצמו קווי הדיקור ותוכננו קירות‬
‫תמך שיבדקו גם בשלב התכנון המפורט‪.‬‬
‫קטע הכביש המוסט בין מחלף ינאי לבין נחל חדרה יעבור שיקום נופי‪ ,‬הכביש הישן יחרש ובגדת‬
‫הנחל הדרומית של הנחל יבוצעו שיקום נופי וממשק פעיל לצורך הכשרת שטח הטלה של הצב‬
‫הרך‪.‬‬
‫בתוואי הכביש העובר בשטחים הפתוחים לא תוכננו עמודי תאורה על מנת שלא לפגוע בשטחים‬
‫הפתוחים עם זיהום אור )בהתאם למצב הקיים היום(‪.‬‬
‫תכנית הצמחייה הותאמה לצמחייה הטבעית האופיינית לתאי השטח ‪ -‬לשטחי החולות‪ ,‬לגדות‬
‫נחלים‪ ,‬לרכסי הכורכר ולשטחים האורבניים בהם תישתל צמחייה תרבותית‪.‬‬
‫בשטחים הכלואים במחלפים תוכננו אגני ניקוז קטנים ללא מוצא לצורך חלחול והחדרת מי נגר‬
‫עילי‪ .‬מי הנגר של הכביש בגשרים העוברים מעל הנחלים הוסטו למרחק מרבי לצורך מניעת זיהום‬
‫מי הנחל‪ .‬פתרון זה יושלם בשלב התכנון המפורט‪ .‬בתחום רדיוס המגן של קידוח מים באזור‬
‫מכמורת יבוצעו תעלות ניקוז מבטון‪ .‬לצורך חסכון בשטח ובהתאם לעיצוב החתך האופייני של‬
‫מתרסי הרעש תוכננו תעלות בטון בתוואי העובר בשטחים הבנויים‪.‬‬
‫בקטעים מסוימים תבוצע העתקה של קווי דלק בתאום מלא עם הרשויות המתאימות‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫הנחיותיהם ועם המיגון המתאים הדרוש‪ .‬ביצוע גשר נחל חדרה יחייב הוראות מיוחדות למניעת‬
‫פגיעה בקו הגז הטמון בקרקע בסמוך‪.‬‬
‫פרק ה' – השפעת התכנית על הסביבה‬
‫התסקיר מפרט המלצות להוראות התכנית בנושאים שונים ובכללם תנאים לביצוע בשלב ההקמה‪,‬‬
‫מיגון אקוסטי‪ ,‬שמירה על ערכי טבע ומזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים‪ ,‬עבודות עפר‪ ,‬שיקום נופי‪,‬‬
‫העתקת תשתיות‪ ,‬זיהום קרקע ועוד‪.‬‬
‫צוות היועצים בפרויקט‬
‫ניהול פרויקט‬
‫אינג' אריק בלוך‪ ,‬אינג' דנית יובל‪-‬אורון‬
‫א‪ .‬אפשטיין ניהול פרויקטים‬
‫ניקוז )מקטע צפוני(‬
‫אינג' יוני להב‬
‫חברת ינון‬
‫מתכנן ראשי‪ ,‬תנועה וכבישים‬
‫אינג' אברי קדמי‬
‫ש‪ .‬קרני מהנדסים‬
‫אקוסטיקה‪ ,‬שימושי קרקע וייעודי קרקע‬
‫)מקטע צפוני(‬
‫רון לשם‪ ,‬אינג' דיויד אפשטיין‬
‫א‪.‬ש‪.‬ל איכות סביבה ואקוסטיקה בע"מ‬
‫מתכנן ראשי‪ ,‬תנועה וכבישים )מקטע‬
‫צפוני(‬
‫אינג' מירון מנדלסון‬
‫חברת ינון‬
‫גיאו‪-‬הידרולוגיה‬
‫גיאולוג אופיר רונן‬
‫גיאו‪-‬פרוספקט בע"מ‬
‫אדריכלות נוף‬
‫אדריכל אריאל טיבי‬
‫טיבי אדריכלות ונוף‬
‫אקולוגיה‬
‫ד"ר רון פרומקין‬
‫ייעוץ אקולוגי וסביבתי‬
‫אדריכלות נוף )מקטע צפוני(‬
‫גיאולוגיה‬
‫משה ירקוני‬
‫גיאו‪-‬לוג שירותים גיאוטכניים‬
‫אדריכל לאוניד בוקליס‬
‫חברת ינון‬
‫תחזיות תנועה‬
‫גדעון לרמן‬
‫גל – תכנון מערכות אורבניות‬
‫הידרולוגיה וניקוז‬
‫אינג' אריק ויינשטיין‬
‫נ‪.‬ו‪.‬א‪.‬ג‪ .‬מהנדסים יועצים‬
‫הידרולוגיה )מקטע צפוני(‬
‫אינג' רמי לביא‬
‫לביא –נטיף מהנדסים‬
‫קונסטרוקציה )מקטע צפוני(‬
‫אינג' רפי שחם‬
‫ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים‬
‫קונסטרוקציה‬
‫אינג' יעקב גרושקו‬
‫גרושקו מהנדסי מבנים‬
‫תכנון סביבתי‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬עורכי הדוח‬
‫ד"ר אסנת ארנון‪ ,‬שירי פונדמינסקי‪ ,‬לנה‬
‫בוגולבסקי‪ ,‬דוד רוזן‬
‫תו"פ סביבה ואקוסטיקה‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק א' – סקירה כללית של סביבה ‪1.............................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬כללי ‪1.......................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬גאולוגיה וסיסמיקה ‪2.................................................................................................‬‬
‫כללי ‪2.........................................................................................................‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫תנאים גאוהנדסיים ‪3....................................................................................‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫סביבה סיסמית ‪4..........................................................................................‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫‪ 1.3‬הידרולוגיה וגאוהידרולוגיה ‪5.......................................................................................‬‬
‫נגר עילי ‪5....................................................................................................‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫מי תהום ‪8..................................................................................................‬‬
‫‪1.3.2‬‬
‫מקורות מים ‪9..............................................................................................‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫‪ 1.4‬שימושי קרקע וייעודי קרקע ‪11 ....................................................................................‬‬
‫שימושי קרקע ‪11 ..........................................................................................‬‬
‫‪1.4.1‬‬
‫תכניות מתאר ארציות ותכניות לתשתיות לאומיות ‪14 ......................................‬‬
‫‪1.4.2‬‬
‫תכניות מתאר מחוזיות ‪22 .............................................................................‬‬
‫‪1.4.3‬‬
‫תכניות מתאר מקומיות ומפורטות ‪24 .............................................................‬‬
‫‪1.4.4‬‬
‫‪1.4.5‬‬
‫מגמות תכנון – תכניות אב ותכניות בהכנה ‪29 ..................................................‬‬
‫מערך התחבורה הקיים והמתוכנן ‪30 ..............................................................‬‬
‫‪1.4.6‬‬
‫תשתיות ‪34 ..................................................................................................‬‬
‫‪1.4.7‬‬
‫‪ 1.5‬מטאורולוגיה ואיכות אוויר ‪35 .....................................................................................‬‬
‫תיאור אקלימי ‪35 .........................................................................................‬‬
‫‪1.5.1‬‬
‫איכות אוויר במצב הקיים ‪37 .........................................................................‬‬
‫‪1.5.2‬‬
‫איכות אוויר כתוצאה מפליטת מזהמים מכלי רכב במצב הקיים ‪41 ....................‬‬
‫‪1.5.3‬‬
‫‪ 1.6‬מפלסי רעש – מצב קיים‪47 ..........................................................................................‬‬
‫‪1.6.1‬‬
‫מבוא ‪47 ......................................................................................................‬‬
‫השיטה לתיעוד הרעש הקיים ‪47 .....................................................................‬‬
‫‪1.6.2‬‬
‫תוצאות מדידות הרעש – שלב א'‪48 ................................................................‬‬
‫‪1.6.3‬‬
‫בדיקת המודל החישובי – שלב ב' ‪51 ...............................................................‬‬
‫‪1.6.4‬‬
‫מפלסי רעש מחושבים מכביש ‪ – 2‬מצב קיים ‪52 ...............................................‬‬
‫‪1.6.5‬‬
‫מפלסי רעש מחושבים מהרכבת – מצב קיים ‪58 ...............................................‬‬
‫‪1.6.6‬‬
‫סיכום הממצאים ‪59 .....................................................................................‬‬
‫‪1.6.7‬‬
‫‪ 1.7‬חזות ונוף ‪60 ..............................................................................................................‬‬
‫יחידות נוף ‪60 ..............................................................................................‬‬
‫‪1.7.1‬‬
‫ערכי נוף ‪61 ..................................................................................................‬‬
‫‪1.7.2‬‬
‫מעברים ושבילים ‪61 .....................................................................................‬‬
‫‪1.7.3‬‬
‫רגישות נופית ‪62 ...........................................................................................‬‬
‫‪1.7.4‬‬
‫נצפות ומבטים ‪62 .........................................................................................‬‬
‫‪1.7.5‬‬
‫‪ 1.8‬צומח וחי ‪64 ...............................................................................................................‬‬
‫צומח ‪64 ......................................................................................................‬‬
‫‪1.8.1‬‬
‫חי ‪74 ..........................................................................................................‬‬
‫‪1.8.2‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים ‪77 ...............................................................................‬‬
‫‪1.8.3‬‬
‫‪ 1.9‬ארכיאולוגיה ומורשת ‪79 .............................................................................................‬‬
‫‪ 1.10‬רגישות סביבתית‪81 ....................................................................................................‬‬
‫יחידות נוף טבעי ‪81 ......................................................................................‬‬
‫‪1.10.1‬‬
‫שבילי טיולים ואתרי פנאי ונופש ‪82 ................................................................‬‬
‫‪1.10.2‬‬
‫שמורות טבע וגנים לאומיים ‪83 ......................................................................‬‬
‫‪1.10.3‬‬
‫נחלים ‪84 .....................................................................................................‬‬
‫‪1.10.4‬‬
‫מפת רגישות סביבתית של החברה להגנת הטבע סקרי מכון דש"א ‪85 .................‬‬
‫‪1.10.5‬‬
‫מפת רגישות סביבתית של המשרד להגנת הסביבה ‪86 .......................................‬‬
‫‪1.10.6‬‬
‫‪ 1.11‬סיכום הקונפליקטים הסביבתיים ‪88 ............................................................................‬‬
‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בכביש ‪ 2‬הקיים ‪88 ....................................‬‬
‫‪1.11.1‬‬
‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בתוואי החדש הסמוך למסילת הרכבת ‪90 ....‬‬
‫‪1.11.2‬‬
‫פרק ב' ‪92 ................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬כללי ‪92 .....................................................................................................................‬‬
‫הצורך בתכנית ‪92 .........................................................................................‬‬
‫‪2.0.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.7‬‬
‫חלופת האפס )‪94 .........................................................................(do nothing‬‬
‫‪2.0.2‬‬
‫תיאור חלופות המאקרו ‪95 ..........................................................................................‬‬
‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‪95 ........................................................‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫חלופות לכביש ‪ 2‬בתוואי חדש סמוך למסילת הרכבת ‪97 ....................................‬‬
‫‪2.1.2‬‬
‫סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות ‪100 ................................................‬‬
‫‪2.1.3‬‬
‫החלופות בראי תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר ‪101 ..................‬‬
‫‪2.1.4‬‬
‫תחזיות תנועה ‪102 ......................................................................................................‬‬
‫אמות המידה לבחינת חלופות המאקרו ‪103 ...................................................................‬‬
‫מתודולוגיה ‪103 ...........................................................................................‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫פירוט אמות המידה‪103 ................................................................................‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫בחינת חלופות המאקרו‪109 .........................................................................................‬‬
‫השפעת החלופות על השטחים הפתוחים ‪109 ...................................................‬‬
‫‪2.4.1‬‬
‫השפעת החלופות על המרחב הבנוי ‪116 ...........................................................‬‬
‫‪2.4.2‬‬
‫ניתוח החלופות מהיבטים תכנוניים ‪133 ..........................................................‬‬
‫‪2.4.3‬‬
‫ניתוח החלופות מהיבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים ‪137 ........................................‬‬
‫‪2.4.4‬‬
‫ניתוח החלופות מהיבטים כלכליים ‪139 ..........................................................‬‬
‫‪2.4.5‬‬
‫סיכום ניתוח החלופות ‪141 ..........................................................................................‬‬
‫סיכום על פי אמות המידה‪141 .......................................................................‬‬
‫‪2.5.1‬‬
‫סיכום על פי נושאים כלליים ‪149 ...................................................................‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫דיון בממצאי הבחינה ‪150 .............................................................................‬‬
‫‪2.5.3‬‬
‫החלופה הנבחרת ‪152 ..................................................................................................‬‬
‫חלופות מיקרו לחלופה הנבחרת ‪153 .............................................................................‬‬
‫‪2.7.1‬‬
‫‪2.7.2‬‬
‫‪2.7.3‬‬
‫‪2.7.4‬‬
‫‪2.7.5‬‬
‫‪2.7.6‬‬
‫‪2.7.7‬‬
‫‪2.7.8‬‬
‫חלופות ינאי ליצירת קשרים אורבניים )קירוי‪ ,‬גשרים‪ ,‬גישות( ‪153 .....................‬‬
‫גישה ישירה למוסד החינוכי נעורים מכביש ‪155 ............................................ 2‬‬
‫חלופות גשרי נחל אלכסנדר ‪156 .....................................................................‬‬
‫כביש הגישה למכמורת ‪157 ...........................................................................‬‬
‫חלופות למעברים אקולוגיים ‪158 ...................................................................‬‬
‫חלופות מחלף אולגה ‪159 ..............................................................................‬‬
‫חלופות גשרי נחל חדרה ‪161 ..........................................................................‬‬
‫חלופות תנועתיות למחלף קיסריה ‪162 ............................................................‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬תיאור התכנית המוצעת ‪165 ............................................................................‬‬
‫‪ 3.0‬כללי ‪165 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬תוואי הדרך‪ ,‬מתקני הדרך והקמתם ‪166 .......................................................................‬‬
‫הרחבת הכביש ‪166 .......................................................................................‬‬
‫‪3.1.1‬‬
‫קירות תמך ‪167 ...........................................................................................‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫‪3.1.3‬‬
‫‪3.1.4‬‬
‫מחלפים ‪168 ................................................................................................‬‬
‫גשרים ‪171 ..................................................................................................‬‬
‫עבודות עפר‪ ,‬שטחים לעירום זמני ‪172 ............................................................‬‬
‫‪3.1.5‬‬
‫שטחי התארגנות ועבודה ‪173 .........................................................................‬‬
‫‪3.1.6‬‬
‫אחסון אדמת החשוף ‪174 ..............................................................................‬‬
‫‪3.1.7‬‬
‫מערכת הניקוז ‪174 .......................................................................................‬‬
‫‪3.1.8‬‬
‫עקרונות השיקום הנופי‪176 ...........................................................................‬‬
‫‪3.1.9‬‬
‫הגנה על ערכי טבע ‪176 ..................................................................................‬‬
‫‪3.1.10‬‬
‫צירים להולכי רגל ולרוכבי אופניים ‪176 ..........................................................‬‬
‫‪3.1.11‬‬
‫תחנות תחבורה ציבורית ‪177 ......................................................................‬‬
‫‪3.1.12‬‬
‫מעברי בעלי חיים ‪177 ................................................................................‬‬
‫‪3.1.13‬‬
‫תאורה ‪177 ..................................................................................................‬‬
‫‪3.1.14‬‬
‫‪ 3.2‬נתוני תנועה ‪179 ........................................................................................................‬‬
‫המודל התחבורתי ‪179 ..................................................................................‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫תחזיות תנועה בחלופת האפס ולאחר ביצוע התכנית‪180 ...................................‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫התפלגות התנועה לפי סוגי רכב )במחלפים( ‪181 ...............................................‬‬
‫‪3.2.3‬‬
‫מחלפים לאורך התוואי ‪182 ...........................................................................‬‬
‫‪3.2.4‬‬
‫התפלגות התנועה במהלך שעות היממה ‪183 ....................................................‬‬
‫‪3.2.5‬‬
‫‪ 3.3‬שלבי ביצוע‪ ,‬הסדרי תנועה ‪184 .....................................................................................‬‬
‫שלבי פיתוח ‪184 ...........................................................................................‬‬
‫‪3.3.1‬‬
‫הסדרי תנועה ‪184 .........................................................................................‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫‪ 3.4‬תשתיות ‪185 ..............................................................................................................‬‬
‫תשתיות דלק ‪185 ........................................................................................‬‬
‫‪3.4.1‬‬
‫תשתיות אחרות ‪186 .....................................................................................‬‬
‫‪3.4.2‬‬
‫פרק ד' – השפעת התכנית על הסביבה ‪188 .....................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬הידרולוגיה ‪188 ..........................................................................................................‬‬
‫השפעת הכביש על מקורות מים ‪188 ..............................................................‬‬
‫‪4.1.1‬‬
‫השפעת הכביש על הזרימה בנחלים‪190 ...........................................................‬‬
‫‪4.1.2‬‬
‫תוספת מי הנגר כתוצאה מביצוע הכביש ‪191 ...................................................‬‬
‫‪4.1.3‬‬
‫השפעת הכביש על משטר הניקוז ‪191 ..............................................................‬‬
‫‪4.1.4‬‬
‫השפעת הכביש על השתנות הספיקות השטפוניות ‪191 .......................................‬‬
‫‪4.1.5‬‬
‫המלצות עקרוניות לשיפור מערכת הניקוז הקיימת ‪191 .....................................‬‬
‫‪4.1.6‬‬
‫ארוזיה באפיקי זרימה ופעולות מומלצות נגד ארוזיה ‪192 ................................‬‬
‫‪4.1.7‬‬
‫‪ 4.2‬איכות אוויר ‪193 ........................................................................................................‬‬
‫כללי ‪193 .....................................................................................................‬‬
‫‪4.2.1‬‬
‫מתודולוגיה והנחות ‪193 ................................................................................‬‬
‫‪4.2.2‬‬
‫תוצאות חישובי זיהום האוויר כתוצאה משדרוג כביש ‪196 ............................. 2‬‬
‫‪4.2.3‬‬
‫תוצאות חישובי זיהום האוויר כתוצאה משדרוג כביש ‪ - 2‬איזופלטות‪200 ...........‬‬
‫‪4.2.4‬‬
‫‪4.2.5‬‬
‫איכות אוויר בשלב העבודות ‪201 ....................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬רעש ‪202 ....................................................................................................................‬‬
‫רקע ‪202 ......................................................................................................‬‬
‫‪4.3.0‬‬
‫קריטריונים לחישוב הרעש ‪202 ......................................................................‬‬
‫‪4.3.1‬‬
‫הנחות לחישוב מפלסי הרעש ‪202 ...................................................................‬‬
‫‪4.3.2‬‬
‫מפלסי הרעש החזויים והמלצות למיגון ‪206 ....................................................‬‬
‫‪4.3.3‬‬
‫מערך המיגון האקוסטי המוצע ויעילותו ‪209 ...................................................‬‬
‫‪4.3.4‬‬
‫מבנים למיגון דירתי ‪211 ...............................................................................‬‬
‫‪4.3.5‬‬
‫רעש בשלב ההקמה ‪212 .................................................................................‬‬
‫‪4.3.7‬‬
‫‪ 4.4‬מטרדים סביבתיים בשלב ההקמה‪213 ..........................................................................‬‬
‫אזורים רגישים בעת עבודות ההקמה ‪213 ........................................................‬‬
‫‪4.4.1‬‬
‫השפעות רעש ורעידות בשלב ההקמה ‪213 ........................................................‬‬
‫‪4.4.2‬‬
‫השפעות איכות אוויר בשלב ההקמה ‪215 ........................................................‬‬
‫‪4.4.3‬‬
‫פוטנציאל זיהום קרקע לאורך התוואי ‪216 ......................................................‬‬
‫‪4.4.4‬‬
‫הגנה על ערכי טבע בשלב ההקמה ‪218 .............................................................‬‬
‫‪4.4.5‬‬
‫פסולת וניקיון בשלב ההקמה ‪218 ...................................................................‬‬
‫‪4.4.6‬‬
‫הסדרי תנועה בשלב ההקמה‪219 ....................................................................‬‬
‫‪4.4.7‬‬
‫‪ 4.5‬שינויים בשימושי קרקע וייעודי קרקע ‪220 ....................................................................‬‬
‫שינויים בשימושי קרקע ‪220 ..........................................................................‬‬
‫‪4.5.1‬‬
‫שינויים בייעודי קרקע ‪220 ............................................................................‬‬
‫‪4.5.2‬‬
‫מגבלות על שטחים בנויים ‪220 .......................................................................‬‬
‫‪4.5.3‬‬
‫‪4.5.4‬‬
‫שינויים בתנועה ‪221 .....................................................................................‬‬
‫‪4.5.5‬‬
‫‪4.5.6‬‬
‫‪4.5.7‬‬
‫שינויים בתנועה במחלף אולגה ‪221 .................................................................‬‬
‫שינויים בתפקוד האורבני ‪223 ........................................................................‬‬
‫שינויים בשטחים חקלאיים ‪223 .....................................................................‬‬
‫‪ 4.6‬השפעות חזותיות‪-‬נופיות ‪225 .......................................................................................‬‬
‫מראה הדרך‪ ,‬שינויים חזותיים‪-‬נופיים ‪225 ......................................................‬‬
‫‪4.6.1‬‬
‫עקרונות השיקום הנופי בשטחים הפתוחים לפי יחידות נוף ואזורים מיוחדים ‪226‬‬
‫‪4.6.2‬‬
‫עקרונות עיצוב השלד ואלמנטים בנויים ‪228 ....................................................‬‬
‫‪4.6.3‬‬
‫עקרונות השיקום הנופי מהיבט צמחייה ‪230 ....................................................‬‬
‫‪4.6.4‬‬
‫השקיה ואחזקה ‪234 .....................................................................................‬‬
‫‪4.6.5‬‬
‫הוראות לשלב ההקמה ‪234 ............................................................................‬‬
‫‪4.6.6‬‬
‫‪ 4.7‬השפעות על הצומח והחי ‪236 .......................................................................................‬‬
‫מידת הפגיעה בצומח ובחי ‪236 .......................................................................‬‬
‫‪4.7.1‬‬
‫מעברי בעלי חיים ‪237 ...................................................................................‬‬
‫‪4.7.2‬‬
‫תאורה בשטחים הפתוחים ‪237 ......................................................................‬‬
‫‪4.7.3‬‬
‫טיפול בצמחייה פולשנית ‪237 .........................................................................‬‬
‫‪4.7.4‬‬
‫שלוליות חורף ושטחי אחו לח ‪238 ..................................................................‬‬
‫‪4.7.5‬‬
‫צמחים נדירים ‪239 .......................................................................................‬‬
‫‪4.7.6‬‬
‫עצים בוגרים‪239 ..........................................................................................‬‬
‫‪4.7.7‬‬
‫‪ 4.8‬ארכיאולוגיה ‪240 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9‬השפעות סיסמיות ‪241 ................................................................................................‬‬
‫גורמי ההשפעות הסיסמיות ‪241 .....................................................................‬‬
‫‪4.9.1‬‬
‫סיכונים סיסמיים ביחס לתשתית של התכנית ‪244 ...........................................‬‬
‫‪4.9.2‬‬
‫אמצעים למזעור נזקים בעת רעידת אדמה ‪247 ................................................‬‬
‫‪4.9.3‬‬
‫‪ 4.10‬האמצעים להקטנת הקונפליקטים הסביבתיים ‪ -‬סיכום ‪248 ............................................‬‬
‫פרק ה' ‪ -‬הצעה להוראות התכנית ‪251 ...........................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬עבודות עפר ‪251 .........................................................................................................‬‬
‫הוראות כלליות‪251 ......................................................................................‬‬
‫‪5.1.1‬‬
‫עבודות עפר במקומות רגישים במיוחד ‪252 ......................................................‬‬
‫‪5.1.2‬‬
‫אתרי התארגנות ודרכי גישה ‪252 ...................................................................‬‬
‫‪5.1.3‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.6‬‬
‫מתקני הדרך והניקוז ‪253 ............................................................................................‬‬
‫גשרים ומעברים ‪253 .....................................................................................‬‬
‫‪5.2.1‬‬
‫מעברים לבעלי חיים ‪253 ...............................................................................‬‬
‫‪5.2.2‬‬
‫תאורה ‪253 ..................................................................................................‬‬
‫‪5.2.3‬‬
‫ניקוז ‪253 ....................................................................................................‬‬
‫‪5.2.4‬‬
‫איכות אויר‪254 ..........................................................................................................‬‬
‫מפגעי רעש ‪254 ...........................................................................................................‬‬
‫שיקום נופי ‪256 ..........................................................................................................‬‬
‫תשריט שיקום נופי ‪256 .................................................................................‬‬
‫‪5.5.1‬‬
‫הוראות לשיקום נופי ולעיצוב מתקני הדרך ‪256 ...............................................‬‬
‫‪5.5.2‬‬
‫הוראות לטיפול בצמחים פולשים ‪257 .............................................................‬‬
‫‪5.5.3‬‬
‫הידרולגיה – מניעת זיהום נחלים ומקורות מים ‪257 .......................................................‬‬
‫‪ 5.7‬מגבלות והתניות על הסביבה ‪258 .................................................................................‬‬
‫‪ 5.8‬סיסמיקה ‪258 ............................................................................................................‬‬
‫‪ 5.9‬הגנה על שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע וערוצי נחלים ‪259 ....................................................‬‬
‫טיפול בעצים בוגרים ‪259 ..............................................................................‬‬
‫‪5.9.1‬‬
‫מעברים לבעלי חיים ‪259 ...............................................................................‬‬
‫‪5.9.2‬‬
‫פעולות נדרשות למניעת פגיעה בערוץ הנחל ושיקום בתי גידול ‪259 .....................‬‬
‫‪5.9.3‬‬
‫‪ 5.10‬ארכיאולוגיה ‪260 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 5.11‬הנחיות לתפעול הדרך ‪260 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 5.12‬העתקת תשתיות )חומ"ס(‪261 ......................................................................................‬‬
‫‪ 5.13‬זיהום קרקע ‪262 ........................................................................................................‬‬
‫רשימת תשריטים‬
‫תשריט מס' ‪1.0.1‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע הסביבה‬
‫‪i‬‬
‫תשריט מס' ‪1.0.2‬א'‪-‬ב'‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪i‬‬
‫תשריט מס' ‪1.0.3‬א'‪-‬ב'‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס המרכזיות על רקע תצ"א‬
‫‪i‬‬
‫תשריט מס' ‪1.2.1‬א'‬
‫תשריט מס' ‪1.2.1‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪1.2.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.2.3‬‬
‫תשריט מס' ‪1.3.1‬‬
‫תשריט מס' ‪1.3.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.0‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.1‬א'‪-‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪1.4.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.3‬א'‪-‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪1.4.4‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.5‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.6‬א'‬
‫תוואי חלופות בסיס על רקע מפה גאולוגית‬
‫חתכים גיאולוגיים מייצגים‬
‫מפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה‬
‫רצועות מקדמי תאוצת הקרקע על‪-‬פי חלוקת המכון הגאופיסי‬
‫אגני ניקוז ומעבירי מים קיימים‬
‫מפלסי מי תהום‬
‫שימושי קרקע ‪ -‬תמונות‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪3‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪23‬‬
‫תוואי התכנית בחלופות הבסיס על רקע המרקמים בתמ"א ‪35‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪8‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪22‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪34‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪3/‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ב'‬
‫‪19‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪4/‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ג'‬
‫‪19‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪5/‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ד'‬
‫‪20‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪13‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.7‬‬
‫‪21‬‬
‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪/10‬א‪1/‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.8‬‬
‫‪21‬‬
‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪/37‬ד‬
‫תשריט מס' ‪1.4.9‬‬
‫‪21‬‬
‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪14‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.10‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"מ ‪ 21/3‬ותמ"מ ‪22 6‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.11‬א'‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תשתיות תמ"מ ‪22 21/3‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.11‬ב'‬
‫ותמ"מ ‪6‬‬
‫‪22‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"מ ‪27/3‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.12‬‬
‫‪24‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.13‬א'‪-‬ד' תוואי התכנית על רקע תכנית מתאר חדרה חד‪2020/‬‬
‫‪25‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.14‬א'‪-‬ד' תוואי התכנית על רקע תכניות מפורטות‬
‫‪29‬‬
‫תכנית אב לתחבורה ולתנועה מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬
‫תשריט מס' ‪1.4.15‬‬
‫‪29‬‬
‫תכנית אב לנחל חדרה‬
‫תשריט מס' ‪1.4.16‬‬
‫‪30‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על תכנית עח‪191/‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.17‬‬
‫‪33‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪18‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.18‬‬
‫‪33‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪24/25‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.19‬‬
‫‪33‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪23/25‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.20‬‬
‫‪34‬‬
‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪6,3 /4‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.21‬‬
‫‪34‬‬
‫תשריט מס' ‪1.4.22‬א'‪-‬ב' תשתיות קיימות‬
‫תשריט מס' ‪1.5.1‬‬
‫תשריט מס' ‪1.5.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.6.1‬א'‪-‬ג'‬
‫תשריט מס' ‪1.7.1‬א'‪-‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪1.7.2‬א'‪-‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪1.7.3‬א'‪-‬ג'‬
‫תשריט מס' ‪1.8.1‬‬
‫תשריט מס' ‪1.8.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.9.1‬‬
‫תשריט מס' ‪1.10.1‬‬
‫תשריט מס' ‪1.10.2‬‬
‫תשריט מס' ‪1.10.3‬‬
‫תשריט מס' ‪1.11.1‬‬
‫שושנת הרוחות הרב שנתית של אזור התכנית‬
‫מיקום תחנות הניטור על רקע תצ"א‬
‫נקודות מדידת רעש קיים‬
‫יחידות נוף‬
‫רגישות נופית‬
‫ניתוח נצפות ומבטים לאורך הכביש הקיים וחלופות הבסיס‬
‫תכסית הצומח‬
‫מסדרונות אקולוגיים של הרט"ג‬
‫אתרים ארכיאולוגיים‬
‫יחידות נוף טבעיות )מכון דש"א(‬
‫ערכיות שטחים פתוחים )מכון דש"א(‬
‫מפת רגישות השטחים הפתוחים‪ -‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫סיכום קונפליקטים סביבתיים‬
‫‪35‬‬
‫‪39‬‬
‫‪48‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪77‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫‪91‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.1‬‬
‫תוואי חלופות ‪ F-A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪95‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.2‬א'‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪95‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.2‬ב'‬
‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪A‬‬
‫‪95‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.3‬א'‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ D‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪96‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.3‬ב'‬
‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪D‬‬
‫‪96‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.4‬א'‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ B‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪98‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.4‬ב'‬
‫חתך אורך לאורך הציר הראשי ‪ -‬חלופה ‪C/B‬‬
‫‪98‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.4‬ג'‬
‫חתך אורך לאורך ציר הכביש הקיים ‪ -‬חלופה ‪F/E/C/B‬‬
‫‪98‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.5‬‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ C‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪98‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.6‬א'‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ E‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪99‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.6‬ב'‬
‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪E‬‬
‫‪99‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.7‬א'‬
‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ F‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫‪99‬‬
‫תשריט מס' ‪2.1.7‬ב'‬
‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪F‬‬
‫‪99‬‬
‫תשריט מס' ‪2.2.1‬א'‪-‬ה'‬
‫תשריט מס' ‪2.4.0‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.1‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.2‬‬
‫תחזיות תנועה‬
‫ערכי טבע‬
‫הדמיות לגשר נחל אלכסנדר בחלופות השונות‬
‫מיגון אקוסטי בחלופה ‪ A‬ו‪D-‬‬
‫‪102‬‬
‫‪112‬‬
‫‪115‬‬
‫‪120‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.3‬‬
‫מיגון אקוסטי בחלופה ‪ B‬ו‪C-‬‬
‫‪120‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.4‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.5‬‬
‫תשריט מס' ‪2.4.6‬‬
‫השוואת חלופות ‪ -‬תחמוצות חנקן‬
‫השוואת חלופות ‪ -‬חלקיקים‬
‫השפעת פתחי המנהרות בחלופה ‪ A‬על ריכוזי תחמוצת החנקן‬
‫‪126‬‬
‫‪126‬‬
‫‪126‬‬
‫תשריט מס' ‪2.7.1‬א'‬
‫חלופות הגישור בבית ינאי‬
‫‪154‬‬
‫תשריט מס' ‪2.7.1‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪2.7.2‬‬
‫תשריט מס' ‪2.7.3‬‬
‫תשריט מס' ‪2.7.4‬א'‬
‫תשריט מס' ‪2.7.4‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪2.7.5‬‬
‫תשריט מס' ‪ 3.1.1‬א'‪-‬ד'‬
‫תשריט מס' ‪ 3.1.2‬א'‪-‬ז'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.3‬א'‪ -‬ד'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.4‬‬
‫תשריט מס' ‪3.1.5‬א'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.5‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.6‬א'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.6‬ב'‪-‬ג'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.7‬א'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.7‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪3.1.8‬‬
‫תשריט מס' ‪3.1.9‬‬
‫תשריט מס' ‪3.1.10‬‬
‫תשריט מס' ‪3.1.11‬‬
‫תשריט מס' ‪ 3.1.12‬א'‬
‫תשריט מס' ‪ 3.1.12‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪3.2.1‬א'‪-‬ב'‬
‫הדמיה של מעבר קירוי רחב באזור בית ינאי‬
‫חלופות לגשרי נחל אלכסנדר‬
‫חלופות כביש הגישה למכמורת‬
‫חלופות הגישור לנחל חדרה‬
‫חלופות עיצוביות לנחל חדרה‬
‫חלופות למחלף קיסריה‬
‫תוואי הדרך בקנ"מ ‪ 1:2,500‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫חתך האורך של הכביש וחתכי אורך של רמפות המחלפים‬
‫חתכי רוחב הנדסיים נבחרים בקנ"מ ‪1:500‬‬
‫חתכים טיפוסיים‬
‫סופרפוזיציה של מחלף ינאי הקיים והמתוכנן על רקע מיפוי‬
‫פוטוגרמטרי‬
‫תנוחת הגשר‪ ,‬חזית הגשר ואת חתך הרוחב שלו‬
‫סופרפוזיציה של מחלף אולגה המתוכנן עם המחלף הקיים‬
‫והמאושר על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫תנוחה‪ ,‬וחתכים של גשרי מחלף אולגה‬
‫סופרפוזיציה של מחלף קיסריה על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬
‫חזית גשר כביש ‪ 2/65‬וחתך הרוחב שלו‬
‫תנוחה וחתכים של גשר נחל אלכסנדר‬
‫תנוחה וחתכים של גשר נחל חדרה‬
‫תנוחה וחתכים של גשר פל ים‬
‫תנוחה וחתכים של גשר נעורים‬
‫תכנית וחתך של מעבר בע"ח בפארק השרון‬
‫תכנית וחתך של מעבר בע"ח בחולות קיסריה‬
‫תחזיות התנועה בשנת ‪) 2030‬חלופת אפס וחלופה מוצעת(‬
‫‪154‬‬
‫‪156‬‬
‫‪158‬‬
‫‪161‬‬
‫‪161‬‬
‫‪162‬‬
‫‪166‬‬
‫‪166‬‬
‫‪166‬‬
‫‪167‬‬
‫‪169‬‬
‫‪169‬‬
‫‪170‬‬
‫‪170‬‬
‫‪170‬‬
‫‪170‬‬
‫‪171‬‬
‫‪171‬‬
‫‪172‬‬
‫‪172‬‬
‫‪177‬‬
‫‪177‬‬
‫‪180‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.1‬א'‬
‫קווים שווי ריכוז של תחמוצות חנקן )‪ (NOx‬בקטע נעורים – בית‬
‫ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫‪200‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.1‬ב'‬
‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע נעורים – בית‬
‫‪201‬‬
‫ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.1‬ג'‬
‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬
‫נעורים – בית ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫‪201‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.2‬א'‬
‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע אולגה‪-‬חדרה‬
‫‪201‬‬
‫לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.2‬ב'‬
‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬
‫אולגה‪-‬חדרה לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫‪201‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.3‬א'‬
‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע קיסריה‪-‬אור‬
‫עקיבא לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫‪201‬‬
‫תשריט מס' ‪4.2.3‬ב'‬
‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬
‫‪201‬‬
‫קיסריה‪-‬אור עקיבא לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬
‫מערך המיגון האקוסטי והקולטים‬
‫אתרי המחצבות‬
‫פרספקטיבות של קטעי הדרך‬
‫נצפות והדמיות‬
‫‪206‬‬
‫‪217‬‬
‫‪225‬‬
‫‪225‬‬
‫תשריט מס' ‪ 4.3.1‬א'‪-‬ג'‬
‫תשריט מס' ‪4.4.1‬‬
‫תשריט מס' ‪4.6.0‬‬
‫תשריט מס' ‪4.6.1‬א'‪-‬ב'‬
‫תשריט מס' ‪4.6.2‬א'‪-‬ד'‬
‫תכנית שיקום נופי‬
‫חתכים נופיים‬
‫תשריט מס' ‪4.6.3‬א'‪-‬ב'‬
‫מיפוי של אתרי הטלה של הצב הרך באזור גשר נחל אלכסנדר‬
‫תשריט מס' ‪4.7.1‬‬
‫תשריט מס' ‪ 4.9.1‬א'‪-‬ב' מפות שונות המציגות את גורמי ההשפעות הסיסמיות‬
‫האמצעים למזעור ההשפעות הסביבתיות על רקע תצ"א‬
‫תשריט מס' ‪4.10.1‬‬
‫‪225‬‬
‫‪225‬‬
‫‪236‬‬
‫‪241‬‬
‫‪248‬‬
‫רשימת טבלאות‬
‫פרק א'‬
‫טבלה מס' ‪ :1.2.1‬תיאור ואפיון יחידות גאוהנדסיות בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‬
‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א'‪ :‬מעבירי מים קיימים מדרום לנחל חדרה‬
‫טבלה מס' ‪1.3.1‬ב'‪ :‬אגני ניקוז מצפון לנחל חדרה‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.1‬עוצמת הגשם בתחנת עין החורש‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.2‬ספיקות שיא מדודות‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.3‬עוצמת הגשם בתחנת געש )‪(1960-1998‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 1.3.4‬קידוחי מי שתייה‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬תכניות מפורטות )מדרום לנחל חדרה(‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.2‬תכניות מפורטות )מצפון לנחל חדרה(‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.3‬מרחקי הליכה מתחנות קיימות לאורך כביש ‪) 2‬במטרים(‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.1‬משטר הרוחות )ע"פ נתוני התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי(‬
‫טבלה מס' ‪ : 1.5.2‬התפלגות מצבי היציבות באחוזים )ת"א חוף מערבי ‪(2005-2009‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.3‬הריכוז המירבי המותר של מזהמים שונים ]מ"ג‪/‬מ"ק[‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.4‬סיכום נתוני הניטור שהתקבלו בתחנת הניטור הניידת באזור התוכנית‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.5‬התפלגות התנועה באחוזים בכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.6‬מקדמי פליטה לתחמוצות חנקן ולחלקיקים נשימים‪ :‬מצב קיים‪ ,‬שיפוע ‪0‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.7‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום אוויר‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.8‬ריכוזים מרביים של מזהמים‪ ,‬כביש מס' ‪ - 2‬מצב קיים‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.1‬מפלסי רעש מדודים בנקודת ‪) ref‬מדרום לגשר נעורים( )ביום ‪(6/7/11‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.2‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים במקטע אביחיל ‪ -‬אולגה‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.3‬מפלסי רעש מדודים‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.4‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.5‬ספירות תנועה בעת ביצוע מדידות הרעש )תנועת שיא( ‪ -‬לצורך כיול המודל‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.6‬השוואה בין ערכים מדודים ומחושבים – ‪Leq, dBA‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.7‬נפחי תנועה ברמת שירות ‪ C‬בכביש ‪ 2‬הקיים ובחלופת האפס )בכיוון(‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.8‬מפלסי רעש מחושבים ל"מצב קיים" – ‪) Leq,dBA‬מדרום לנחל אלכסנדר(‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.9‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.10‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.11‬מפלסי רעש שווי ערך בשעה ממוצעת יום ולילה מהרכבות )שנת ‪(2020‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.1‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות קיסריה‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.2‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש פארק השרון ובסביבתו‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.3‬רשימת מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור ומעמדם‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.4‬רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬אתרים ארכאולוגיים בקרבת התכנית‬
‫פרק ב'‬
‫טבלה מס' ‪ :2.1.1‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬
‫טבלה מס' ‪ :.2.4.1‬חלופות כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים ובתוואי החדש סמוך למסילה‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.2‬נפחי תנועה לפי רמת שירות ‪C‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.3‬תאור הקולטים להערכת השפעות הרעש )כל החלופות(‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.4‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בקטע נעורים – בית ינאי‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.5‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים סמוך למסילה ובקטע חבצלת – אביחיל‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.6‬סיכום השוואת החלופות בנושא מפלסי הרעש‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.7‬ריכוזים מרביים של תחמוצות חנקן )‪ %‬מהתקן החצי שעתי(‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.8‬ריכוזים מרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.9‬ריכוז גזי החממה מחושבים כ‪ CO2 -‬שהתקבלו בחלופות השונות לשנת ‪2030‬‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות המידה‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ב'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה סביבתיות‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ג'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה הנדסיות‪ ,‬תכנוניות ואומדנים‬
‫טבלה מס' ‪ :2.5.2‬הערכת החלופות על פי נושאים כלליים‬
‫פרק ג'‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1.2‬מאזן עודפי עפר בקטע חבצלת ‪ -‬אולגה‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1.3‬מאזן עודפי עפר בקטע אולגה או עקיבא‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1.4‬מעבירי מים מתוכננים‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2.1‬תחזיות תנועה ורמות שירות לשנת ‪ ,2030‬בשעות שיא בוקר‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2.2‬התפלגות התנועה במחלפים‬
‫פרק ד'‬
‫טבלה ‪ :4.1.1‬ריכוזי נחושת כרום ואבץ שנמדדו בתשטיפי הגשם‬
‫טבלה ‪ :4.1.2‬השוואת ממצאי סקר כביש ‪ ,6‬תוצאות המודל ותקנות שונות‬
‫טבלה מס' ‪ :4.2.1‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום האוויר‬
‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬א'‪ :‬מקטע חבצלת – ינאי‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים במצב החזוי‬
‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ב'‪ :‬מקטע אולגה ‪ -‬חדרה‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים‬
‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ג'‪ :‬מקטע אור עקיבא‪-‬קיסריה‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים‬
‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ד'‪ :‬ריכוז גזי החממה )‪ (CO2‬שהתקבלו במקטעים השונים במצב החזוי‬
‫טבלה מס' ‪ :4.3.1‬נפחי התנועה לחיזוי מפלסי הרעש בכביש ‪ 2‬לפי רמת שירות ‪C‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.3.2‬פילוג התנועה לפי סוגי רכב במחלפים‬
‫טבלה מס' ‪4.3.3‬א'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע חבצלת‪ -‬בית ינאי‬
‫טבלה מס' ‪4.3.3‬ב'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע מכמורת ‪ -‬אולגה‬
‫טבלה מס' ‪4.3.3‬ג'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע קיסריה – אור עקיבא‬
‫טבלה מס' ‪ :4.3.4‬מבנים למיגון דירתי‬
‫טבלה מס' ‪ :4.3.5‬מיגון דירתי – פירוט קומות למיגון דירתי‬
‫טבלה מס' ‪ :4.5.1‬שינויים בתנועה במרחב אולגה – חדרה )שנת ‪(2030‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.1‬הערכת מאפיינים העלולים להתרחש כתוצאה מאירוע רעידת אדמה לאורך הכביש‬
‫טבלה ‪ :4.9.2‬הערכת מאפיינים העלולים להתרחש כתוצאה מאירוע רעידת אדמה במבני הדרך‬
‫נספחים‬
‫נספח מס' ‪ – 1‬הנחיות הות"ל לתת"ל ‪ 31‬מה‪ 24-‬במאי ‪2012‬‬
‫נספח מס' ‪ – 2‬קידוחי מים‬
‫נספח מס' ‪ – 3‬שושנות הרוחות בעונות השנה השונות המאפיינות את אזור התכנית‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ – 4‬סיכום נתוני הניטור בתחנות הניטור של החברה הלאומית לדרכים לחודשים‬
‫אפריל‪-‬יולי )כולל(‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ – 5‬ניתוח של אירועי החריגות בתחנת בית חירות‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ – 6‬דוחות איוורור למנהרה בחלופה ‪A‬‬
‫נספח מס' ‪ – 7‬אישור תיאום מול רשות העתיקות‬
‫נספח מס' ‪ – 8‬רשימת מקורות‬
‫הקדמה‬
‫תכנית לתשתית לאומית מס' ‪ 31‬היא תכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שבין חבצלת השרון‬
‫לבין זכרון‪-‬יעקב בצפון‪ .‬מסמך זה מנתח את התכנית והסביבה בקטע הדרומי של הכביש‪ ,‬בין‬
‫מחלף חבצלת לבין מחלף אור עקיבא והוא נערך על פי הנחיות יועצי הות"ל‪ ,‬במכתבם מיום‬
‫‪) 22/05/11‬המכתב מוצג בנספח מס' ‪.(1‬‬
‫המסמך כולל סקירה של הסביבה לאורך כל התכנית וניתוח שש חלופות שניתן לסווגן לשתי‬
‫קבוצות בסיסיות הדומות בהתוויה האופקית שלהן‪ :‬חלופות בתוואי כביש מס' ‪ 2‬הקיים וחלופות‬
‫בתוואי חדש בסמוך למסילת הרכבת‪.‬‬
‫צירי חלופות הבסיס מוצגים על רקע הסביבה הקיימת בתשריט מס' ‪.1.0.1‬‬
‫שש החלופות נבדלות זו מזו בחתך האורך‪ ,‬במרכיבי הדרך )מנהרות‪ ,‬גשרים‪ ,‬קירות אקוסטיים‬
‫וכו'(‪ ,‬במספר הנתיבים‪ ,‬במהירות התכן‪ ,‬בעירוב התנועה המקומית והארצית ועוד‪.‬‬
‫המסמך מחולק לשני פרקים‪ .‬פרק א' סוקר בקצרה ובתמציתיות את המאפיינים של סביבת‬
‫התכנית מהיבטים שונים‪ :‬שימושי קרקע‪ ,‬תכניות סטטוטוריות‪ ,‬ערכי טבע‪ ,‬מורשת ונוף‪,‬‬
‫הידרולוגיה וכדומה‪ .‬בפרק זה מוצגים הצירים של חלופות הבסיס בלבד‪ .‬פרק ב' בנוי משני‬
‫חלקים‪ :‬חלקו הראשון מנתח בהרחבה את שש חלופות המאקרו על פי קריטריונים תנועתיים‪,‬‬
‫נופיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים ובסופו מוצגת החלופה הנבחרת‪ .‬חלקו השני של הפרק מנתח חלופות‬
‫מיקרו של מרכיבי חלופה זו‪.‬‬
‫הצירים של חלופות הבסיס מוצגים על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪ 1.0.2‬ועל רקע‬
‫תצ"א בתשריט מס' ‪.1.0.3‬‬
‫פרק א'‬
‫תיאור סביבת התכנית‬
‫‪1‬‬
‫פרק א' – סקירה כללית של סביבה‬
‫‪1.1‬‬
‫כללי‬
‫כביש ‪ 2‬עובר לאורכו של אזור השרון המאופיין ביחידות נוף אורכיות שכיוונן הכללי צפון—דרום‪.‬‬
‫יחידות הנוף כוללות רכסי כורכר המשתרעים במקביל לקו חוף הים וביניהם עמקים או "מרזבות" עם‬
‫אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬הניקוז הטבעי במרזבות היה בעבר גרוע ולפיכך התפתחו בחלקן נופי‬
‫ביצה‪ ,‬כדוגמת ביצת חדרה שמשתרעת בשטח יער חדרה‪.‬‬
‫יחידות הנוף האורכיות נחצות על ידי נחל חדרה ונחל אלכסנדר‪ .‬שפכי הנחלים וקטעי חוף שבהם רכס‬
‫הכורכר נמוך או נעדר‪ ,‬מהווים מסדרונות לחדירת חולות חוף נודדים לכיוון מזרח וצפון‪-‬מזרח‪ .‬ריכוזי‬
‫חולות קיימים בפארק השרון ומשני עברי נחל אלכסנדר‪ ,‬מצפון לגבעת אולגה )חולות חדרה( ומצפון‬
‫למחלף קיסריה )חולות קיסריה(‪ .‬חולות אלה נמצאים בדרגות שונות של התייצבות – החל בחולות‬
‫חשופים‪ ,‬דרך חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬וכלה בחולות מיוצבים‪.‬‬
‫הקרקעות באזור הן קרקעות אשר התפתחו על חולות‪ .‬אפשר להבחין בשני סוגי קרקע עיקריים‪:‬‬
‫קרקעות חול חומות‪ ,‬שהתפתחו מכורכר ומחולות נודדים‪ ,‬וקרקעות פרה רנדזינה מקבוצת החמרות‬
‫החוליות‪ ,‬שהן גירניות או מכילות גיר‪ ,‬והן מכסות את רוב המדרונות התלולים של גבעות הכורכר על גבי‬
‫אבן חול גירית או נארי‪.‬‬
‫חברות הצומח משתנות בהתאם לסוג הקרקע ולהשפעת האדם באזור‪ .‬חלק משטחי המרזבות מנוצלים‬
‫לחקלאות ובהם שדות‪ ,‬מטעים‪ ,‬פרדסים‪ ,‬שדרות עצים וחורשות‪.‬‬
‫לאורך התכנית מצויים מגוון של יישובים‪ ,‬ביניהם יישובים בעלי אופי חקלאי‪-‬כפרי השייכים למועצה‬
‫האזורית עמק חפר ויישובים בעלי אופי עירוני כגון חדרה ואור עקיבא והיישוב קיסריה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫גאולוגיה וסיסמיקה‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1.2.1‬כללי‬
‫המבנה המורפולוגי האזורי‪ ,‬מוכתב בעיקרו על ידי הממד האורכי‪ ,‬צפון‪-‬דרום‪ ,‬בו בולטים מחד‪,‬‬
‫רכסי כורכר ומאידך‪ ,‬בקעות אורך )"מרזבות"(‪ .‬התכנית בתוואי הכביש הקיים חוצה לאורך ציר‬
‫רכס כורכר שלמרגלותיו נפוצות חוליות )דיונות(‪ .‬בקטע קצר יחסית‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה‪ ,‬בפני‬
‫השטח או בסמוך להם נחשפים חומרים קוהזיביים )חרסית וחול חרסיתי(‪ .‬אפיקי נחל אלכסנדר‬
‫ונחל חדרה הינם אלמנטים גאומורפולוגיים נוספים הבולטים באזור‪ .‬בקטעים קצרים יחסית‬
‫בתוואי חלופות המסילה חוצה הכביש בשולי מרזבה ובמישור אלוביאלי שבו זורם נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫האלמנט הבולט במבנה תת‪-‬הקרקע הנו נטייה של השכבות מערבה בשיעור מתון מאוד ‪.10-20‬‬
‫תשריט ‪1.2.1‬א' מציג את תוואי חלופות הבסיס על רקע מפה גאולוגית‪ ,‬בקנ"מ ‪.1:50,000‬‬
‫תשריט ‪1.2.1‬ב' מציג סדרה של חתכים גיאולוגיים מייצגים מתוך אקר‪) 1999 ,‬רצועות ‪.(46-52‬‬
‫‪ 1.2.1.1‬ליתולוגיה‬
‫לאורך כביש ‪ 2‬ותוואי המסילה נחשפים מספר טיפוסי קרקעות וסלעים כמפורט להלן‪:‬‬
‫ƒ חרסית ‪ -‬נפוצה בעמקי האורך )מרזבות( ובשקעים מקומיים בין רכסי הכורכר‪ .‬ההרכב‬
‫חרסית שמנה חומה עד אפורה כהה מופיע במקומות עם חומר אורגני שאריתי‪ .‬החרסית‬
‫נחשפת בקטעים‪ ,‬לאורך כ‪ 1.4-‬ק"מ מדרום לגבעת אולגה ולאורך הגדה הצפונית של נחל‬
‫חדרה‪ ,‬ממזרח לכביש ‪.2‬‬
‫ƒ חרסית חולית עד חול חרסיתי ‪") -‬חמרה"( נפוצים על גבי ובשיפולי רכסי הכורכר‬
‫ובשטח המרזבות‪.‬‬
‫ƒ חול ‪ -‬עובי החוליות )"דיונות"(‪ ,‬כיוון התפשטותן והרכבן תלויים בתשתית‪ ,‬במשטר‬
‫הרוחות ובזרמי החוף האורכיים‪ .‬באזורי המרזבות ניכרת התעבות של החול בעוד‬
‫שבשיאי רכסי הכורכר חלה הצטמצמות‪ .‬התכנית חוצה קטעי חוליות בקטע שבין בית‬
‫ינאי לבין מכמורת‪ ,‬באזור חדרה‪ ,‬באזור מחלף קיסריה ובתוואי המסילה מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫ƒ אבן חול גירית )כורכר( ממוצא יבשתי ‪ -‬כורכר ברמת ליכוד גבוהה וגם כסלע פריר‬
‫)חילופין בין חול‪ ,‬חול כורכרי לשכבות דקות של אבן חול גירית מצומנט( נחשף בפני‬
‫השטח או בסמוך להם מדרום לגבעת אולגה )באזור מחפורת חדרה( ועד מחלף קיסריה‬
‫ונקודתית בחלק הדרומי של תוואי המסילה )סמוך לגבעת שפירא(‪.‬‬
‫‪ 1.2.1.2‬העתקים ואזורי סידוק‬
‫לאורך התכנית ותוואי המסילה לא אותרו העתקים ראשיים או גדולים‪ .‬עבודות אזוריות‬
‫מדווחות על מערכת העתקים קבורים בעומק רב בתת הקרקע‪ .‬העתקים אלו פעלו בעבר‬
‫הגיאולוגי הרחוק‪.‬‬
‫‪ 1‬סעיף זה מבוסס על מספר סקרים גאולוגים ראשוניים שהוכנו ע"י חברת גיאו‪-‬לוג‪ :‬דרך מס' ‪ 2‬קטע נעורים‪-‬אולגה )ספטמבר ‪,(2007‬‬
‫דרך מס' ‪ 2‬קטע אולגה‪-‬אור עקיבא )ספטמבר ‪ ,(2007‬דרך מס' ‪2‬א' קטע גבעת שפירא‪-‬אולגה )אוקטובר ‪.(2007‬‬
‫‪3‬‬
‫על פי מפת העתקים החשודים בפעילות צעירה‪ 2‬השטח בו עובר תוואי הכביש הקיים ותוואי‬
‫המסילה "נקי" מהעתקים צעירים‪/‬פעילים‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.2.2‬מציג קטע ממפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה )ברטוב ואחרים‪,‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫‪ 1.2.1.3‬מי תהום ומעיינות‬
‫על סמך מידע מקדוחים )ע‪ .‬שכנאי‪ ,(1975 ,‬מפת מפלסי מי תהום של השירות ההידרולוגי‬
‫)סתיו ‪ (1999‬ומפת מפלסי מי תהום של מקורות )חורף ‪ ,(2008‬לאורך תוואי הכביש הקיים‬
‫ותוואי המסילה צפויים מי‪-‬תהום ברום שבין ‪ -0‬ל‪ +2-‬מטר‪ .‬לפיכך‪ ,‬התכנית אמורה לחצות‬
‫מעל למפלס מי התהום הרגיונלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלופות מנהור או חפירה עמוקה יחדרו ככל הנראה‬
‫למי התהום‪ .‬חדירה למי תהום צפויה במהלך ביסוס מבנים כגון‪ :‬גשרים‪ ,‬מעבירי מים‪ ,‬מעברי‬
‫ב"ח ובאזור החצייה בגישור של נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬
‫יש לקחת בחשבון אפשרות להופעת מים שעונים על גבי עדשות חרסית‪ .‬בעיות ניקוז מסוימות‬
‫צפויות בקטעים קצרים מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬
‫לא ידוע על קיומם של מעיינות נובעים לאורך תוואי הכביש הקיים ותוואי המסילה או בסמוך‬
‫להם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון תאי שטח שבהם הניקוז לקוי ומתפתחת בהם צמחיית מים‪.‬‬
‫צמחיית מים מפותחת עשויה גם להעיד על הימצאות של מים שעונים גבוהים‪ .‬כתמי צומח‬
‫שכזה אותרו לאורך נחל אלכסנדר ומדרום לו בתוואי המסילה‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬תנאים גאוהנדסיים‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים ותוואי הכביש החדש חוצים שתי יחידות גאוהנדסיות שתכונותיהן מפורטות‬
‫בטבלה מס' ‪ 1.2.1‬בהמשך‪.‬‬
‫מרכיבי היחידה הגאוהנדסית ‪" – I‬יחידה גרנולרית" הינם המרכיבים השולטים לאורך התכנית‬
‫בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‪.‬‬
‫מרכיבי היחידה הגאוהנדסית ‪" – II‬כיסוי עליון אלוביאלי" מצויים לאורך תוואי הכביש הקיים‬
‫ולאורך תוואי המסילה בקטעים מסוימים‪ .‬יחידה זו חולקה לשתי תתי יחידות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכיבי תת יחידה ‪ IIa‬נחשפים בקטע קצר‪ ,‬בימין הדרך‪ ,‬סמוך לחלק הדרומי של תוואי‬
‫הכביש הקיים ומדרום לגבעת אולגה בעיקר בשמאל הדרך לאורך קטע של כ‪ 1.4-‬ק"מ‪ .‬וכן‬
‫בעומק ‪ 2-8‬מטר מפני השטח באזור החצייה של נחל אלכסנדר‪ .‬בתוואי המסילה נחשפים‬
‫מרכיבי יחידה זו בחלק הדרומי של התוואי‪ ,‬מדרום לנחל אלכסנדר ובאזור פארק השרון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תת יחידה ‪ IIb‬שולטת בפני השטח לאורך שני קטעים בתוואי המסילה‪ :‬לאורך של כ ‪1.4‬‬
‫ק"מ בשטח החקלאי שמדרום לנחל אלכסנדר ובאזור החצייה של נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫‪ 2‬י‪ .‬ברטוב ואחרים‪ ,2009 ,‬מפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.2.1‬תיאור ואפיון יחידות גאוהנדסיות בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‬
‫מאפיינים‬
‫‪" - I‬יחידה גרנולרית"‬
‫הרכב‬
‫חול‪ ,‬חול עם דקים‪ ,‬חול טיני‪ ,‬חול‬
‫עם צרורות אבן חול גירית )חול‬
‫כורכרי(‪ ,‬אבן חול גירית‬
‫‪ 1 - >40‬מטר‬
‫פלשת‬
‫עדשות ורבדים של חרסית שמנה‪,‬‬
‫חרסית רזה‪ ,‬חול חרסיתי‪ ,‬חול‬
‫טיני‬
‫באבן חול גירית יתכנו תופעות‬
‫המסה )מערות וארובות אנכיות(‬
‫עובי‬
‫תצורה‬
‫מרכיבי משנה‬
‫שונות‬
‫התאמה‬
‫כשתית‬
‫תנאי חפירה‬
‫שיפוע אפשרי‬
‫לחפירה‬
‫שיפוע אפשרי‬
‫למילוי‬
‫התאמה למילוי‬
‫יחידה גאוהנדסית‬
‫‪" - II‬כיסוי עליון אלוביאלי"‬
‫תת יחידה ‪IIa‬‬
‫חרסית שמנה‪ ,‬חרסית רזה‬
‫תת יחידה ‪IIb‬‬
‫חול חרסיתי‪ ,‬חול טיני‬
‫‪ 1 - 10‬מטר‬
‫‪ 1 - 10‬מטר‬
‫רחובות‬
‫צרורות וחלוקים‬
‫צרורות וחלוקים‬
‫כלים מכאניים רגילים‪.‬‬
‫באבן חול גירית מלוכדת‪ ,‬בסיוע‬
‫פטיש הידראולי‪ ,‬מעקר‬
‫‪1 : 1½-2‬‬
‫באבן חול גירית מלוכדת היטב ‪-‬‬
‫זקוף‬
‫‪1:2‬‬
‫בחרסית השמנה תפיחה !‬
‫יתכנו מים שעונים על גבי‬
‫עדשות חרסית‬
‫מתאים ‪ -‬חרסית שמנה‬
‫מצריכה טיפול‬
‫כלים מכאניים רגילים‬
‫בדרך כלל כמות דקים‬
‫קטנה עם העומק‬
‫כלים מכאניים רגילים‬
‫‪1 : 2-3‬‬
‫‪1 : 2-3‬‬
‫‪1:3‬‬
‫‪1:3‬‬
‫מתאים‬
‫חרסית שמנה אינה רצויה‬
‫מתאים‬
‫מתאים‬
‫מתאים‬
‫הערה‪ :‬יידרש טיפול הכולל ייצוב וניקוז יעיל למניעת חרוץ והרס מדרונות חפורים‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬סביבה סיסמית‬
‫על פי נספח ג' לתקן הישראלי ‪ ,413‬מקדם תאוצת קרקע אופקית חזויה ‪ Z‬הוגדר באזור הנבדק‬
‫בתחום שבין ‪ 0.1‬באזור נתניה‪ ,‬ל‪ 0.11-‬באזור חדרה‪ .‬זוהי תאוצת הקרקע האופקית המרבית‬
‫שלגביה קיימת הסתברות של ‪ 10%‬לקבלת תאוצת שיא גבוהה יותר בסלע בפרק זמן של ‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫מקדם זה משמש כידוע לצורך תכנון הנדסי ומובא בעיקר לצורך ניתוח יציבות‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.2.3‬מציג את רצועות מקדמי תאוצת הקרקע על‪-‬פי חלוקת המכון הגאופיסי‪.‬‬
‫‪ 3‬המכון הגיאופסי‪ ,2007 ,‬אתר אינטרנט – ‪www.gii.co.il/heb/Teken/Leonov/HazMp.gif‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1.3‬‬
‫הידרולוגיה וגאוהידרולוגיה‬
‫‪ 1.3.1‬נגר עילי‬
‫‪4‬‬
‫כביש ‪ 2‬נמצא בעיקר בתחום האחריות של רשות ניקוז השרון‪ .‬חלק קטן באזור הצפוני של התכנית‬
‫מצוי בתחום האחריות של רשות ניקוז כרמל‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬גני ניקוז עיקריים‬
‫תשריט ‪ 1.3.1‬מציג את אגני ההיקוות על רקע מפת סביבה‪.‬‬
‫לאורך התכנית מצויים שני אגני היקוות גדולים‪ :‬נחל אלכסנדר )מס' ‪ 4‬בתשריט( ונחל חדרה‬
‫)מספר ‪ 12‬בתשריט(‪ .‬אגנים מקומיים ששטחם קטן יותר מצויים לאורך התכנית והם מנקזים‬
‫את המים לשקעים סמוכים המחלחלים לתוך החולות )ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬
‫אגן נחל אלכסנדר משתרע על פני כ‪ 570 -‬קמ"ר‪ ,‬אורך האפיק הראשי כ‪ 51-‬ק"מ ושיפועו‬
‫‪ .0.014%‬מעל ‪ 90%‬משטח האגן משמשים לחקלאות וכ‪ 2%-‬לבנייה‪ .‬כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫חוצה את אפיק הנחל באמצעות שני גשרים נפרדים לכל מסלול‪ .‬אורכו של כל גשר הינו כ‪56 -‬‬
‫מ' וגובהם כ‪ 3.4 -‬מ'‪.‬‬
‫פשט ההצפה של נחל אלכסנדר באירועי הצפות שהתרחשו בעבר לא השתרע אל מעבר לגבול‬
‫ערוץ הנחל הקיים‪.‬‬
‫אגן נחל חדרה מנקז אגן המשתרע על כ‪ 560-‬קמ"ר‪ ,‬מהים ועד קו פרשת המים‪ ,‬ממורדות רמות‬
‫מנשה בצפון ועד צפונה לכביש טול כרם‪-‬שכם בדרום‪.‬‬
‫השיפוע לאורך הנחל קטן )ומכאן שמו הערבי‪ :‬אל‪-‬מפג'ר – המפגר( ובאזור כביש מס' ‪ 2‬הוא כ‪-‬‬
‫‪ .0.0.4%‬עומק הנחל באזור החצייה של הכביש הינו כ‪ 6-‬מ'‪ ,‬רוחב התחתית כ‪ 15-‬מ' ושיפועי‬
‫הדופן כ‪ .1:2-‬רום התחתית הינו ‪ 2.6‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬מפתח הגשר הקיים בציר הכביש הוא‬
‫‪ 26.5‬מ'‪ ,‬רום התקרה שלו הינו ‪ +6.00‬והוא נטוי ביחס לציר הכביש בזווית של ‪.38º‬‬
‫‪ 1.3.1.2‬מעבירי מים ואגני ניקוז קטנים‬
‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א' מציגה את מעבירי המים הקיימים לאורך התכנית מדרום לצפון‪ .‬מעבירי‬
‫המים הקיימים לאורך התכנית מוצגים בתשריט ‪ 1.3.1‬לעיל‪ .‬תעלות הניקוז הקיימות הינן‬
‫תעלות עפר טרפזיות ומצבן תקין‪ .‬לא נצפו בעיות ניקוז של הכביש וסביבתו בעבר‪ .‬טבלה מס'‬
‫‪1.3.1‬ב' מציגה את אגני הניקוז מצפון לנחל חדרה‪ .‬במקטע זה לא קיימים מעבירי מים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוסס על סקרים הידרולוגים שנכתבו ע"י נ‪.‬ו‪.‬א‪.‬ג‪ .‬מהנדסים יועצים בע"מ‪ :‬סקר הידרולוגי מס' ‪ - 847‬אוקטובר ‪ 2007‬וסקר‬
‫הידרולוגי ‪ - 857‬פברואר ‪ 2008‬וסקר הידרולוגי למחלף אולגה בקטע שמדרום לנחל חדרה‪ .‬וכן על סקר של חברת לביא‪-‬נטיף‬
‫מהנדסים יועצים בע"מ‪ :‬דרך מס' ‪ 2‬בקטע אולגה‪-‬אור עקיבא‪ ,‬סקר הידרולוגי ‪/0824-781‬ד'‪ ,‬מרץ ‪.2008‬‬
‫‪6‬‬
‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א'‪ :‬מעבירי מים קיימים מדרום לנחל חדרה‬
‫מס'‬
‫מ"מ‬
‫מס'‬
‫אגן‬
‫שטח‬
‫האגן‬
‫צורה‬
‫מידות‬
‫מ'‬
‫גובה‬
‫כביש‬
‫מעל‬
‫מ"מ‬
‫כושר‬
‫הולכה‬
‫מ"ק‪/‬שנייה‬
‫מצב‬
‫תפקודי‬
‫סימני‬
‫זרימות‬
‫מ'‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.33‬‬
‫ארגז‬
‫‪2/1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5‬‬
‫טוב‬
‫היה מלא‬
‫עד ‪90%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.26‬‬
‫כניסה‪-‬ארגז ‪2.5/1‬‬
‫יציאה‪ -‬ארגז ‪1.25/1‬‬
‫‪+‬צינור ‪φ1.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3.5‬‬
‫טוב‬
‫היה מלא‬
‫עד ‪70%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪570‬‬
‫‪ 2‬גשרים‬
‫נפרדים‬
‫‪56/3.4‬‬
‫‪1.5-2‬‬
‫‪380‬‬
‫טוב‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.64‬‬
‫צינור‬
‫‪φ0.80‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0.05‬‬
‫צינור‬
‫‪φ0.80‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.07‬‬
‫צינור‬
‫‪φ0.80‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0.21‬‬
‫צינור‬
‫‪φ1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.1‬‬
‫סתום‬
‫‪20%‬‬
‫סתום‬
‫‪20%‬‬
‫סתום‬
‫‪40%‬‬
‫סתום‬
‫‪50%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪ L‬ארגז‬
‫‪-R‬צינור‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪560‬‬
‫ארגז‬
‫צינור ‪φ1.0‬‬
‫‪23/5.5‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪1.4‬‬
‫הערות‬
‫נחל‬
‫ארגז ‪1/1‬‬
‫‪-‬‬
‫אלכסנדר‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫נחל חדרה‬
‫‪240‬‬
‫טבלה מס' ‪1.3.1‬ב'‪ :‬אגני ניקוז מצפון לנחל חדרה‬
‫מס'‬
‫אגן‬
‫שטח‬
‫אגן‬
‫קמ"ר‬
‫אורך אפיק‬
‫ק"מ‬
‫רום )מ'(‬
‫שיפוע‬
‫אפיק‬
‫ראשי‬
‫חבורות קרקע ב‪%-‬‬
‫משטח האגן‬
‫)מלבד שטח‬
‫האספלט(‬
‫‪V‬‬
‫שימושי קרקע‬
‫ב‪ %-‬משטח האגן‬
‫)מלבד שטח‬
‫האספלט(‬
‫בור‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫עליון‬
‫תחתון‬
‫‪1-1‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪25‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪2-1‬‬
‫‪0.0695‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪24‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪3-1‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪28‬‬
‫‪22‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4-1‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪23‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪5-1‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪24‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0.088‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪6-1‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪23‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0.088‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪7-1‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0.044‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪8-1‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪9-1‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0.032‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪10-1‬‬
‫‪0.0585‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪30‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0.032‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬נתוני גשם וספיקות‬
‫תחנת הגשם עין החורש נבחרה כתחנה המייצגת את אזור התכנית שמדרום לנחל חדרה‪ .‬טבלה‬
‫מס' ‪ 1.3.1‬מציגה את נתוני עוצמת הגשם בתחנת זו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.1‬עוצמת הגשם בתחנת עין החורש‬
‫עוצמות גשם )מ"מ‪/‬שעה( לפרקי זמן שונים‬
‫הסתברות‬
‫‪ 60‬ד'‬
‫‪ 45‬ד'‬
‫‪ 30‬ד'‬
‫‪ 20‬ד'‬
‫‪ 15‬ד'‬
‫‪ 10‬ד'‬
‫‪1%‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪91.7‬‬
‫‪123.2‬‬
‫‪152‬‬
‫‪204.4‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪79.8‬‬
‫‪107.3‬‬
‫‪132.3‬‬
‫‪177.9‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪43‬‬
‫‪49.4‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪89.3‬‬
‫‪110.2‬‬
‫‪148.1‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪43‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪77.8‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪129‬‬
‫ספיקות שיא מדודות בשלוש תחנות מייצגות את אזור התכנית שמדרום לנחל חדרה‪ :‬נחל‬
‫אלכסנדר‪-‬תחנת אלישיב‪ ,‬נחל דרור ונחל אילנות‪ ,‬מוצגות בטבלה מס' ‪.1.3.2‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.2‬ספיקות שיא מדודות‬
‫ספיקות שיא )מ"ק‪/‬שנייה( מדודות‬
‫נחל דרור‬
‫נחל אלכסנדר‪ -‬תחנת אלישיב‬
‫של התחנה‬
‫של השרות ההידרולוגי‬
‫לחקר הסחף‬
‫שנה‬
‫הידרולוגית‬
‫נחל אילנות‬
‫של התחנה‬
‫לחקר הסחף‬
‫‪1957/58‬‬
‫‪260‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1966/67‬‬
‫‪145‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1991/92‬‬
‫‪160‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1991/92‬‬
‫‪105‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1994/95‬‬
‫‪-‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.3.3‬מציגה את נתוני עוצמת הגשם שנמדדו בתחנת געש באזור התכנית שמצפון‬
‫לנחל חדרה‪ .‬תחנה זו נבחרה כמייצגת את עוצמות הגשם הגבוהות במישור החוף‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.3.3‬עוצמת הגשם בתחנת געש )‪(1960-1998‬‬
‫הסתברות‬
‫עוצמות גשם )מ"מ‪/‬שעה( לפרקי זמן שונים‬
‫‪ 60‬ד'‬
‫‪ 45‬ד'‬
‫‪ 30‬ד'‬
‫‪ 20‬ד'‬
‫‪ 15‬ד'‬
‫‪ 10‬ד'‬
‫‪1%‬‬
‫‪69.5‬‬
‫‪84.9‬‬
‫‪119.6‬‬
‫‪141.3‬‬
‫‪154.1‬‬
‫‪189.0‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪100.2‬‬
‫‪120.3‬‬
‫‪132.5‬‬
‫‪160.5‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪45.6‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪77.3‬‬
‫‪94.7‬‬
‫‪105.8‬‬
‫‪127.0‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪36.9‬‬
‫‪45.7‬‬
‫‪62.0‬‬
‫‪77.3‬‬
‫‪87.5‬‬
‫‪104.6‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪36.1‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪70.1‬‬
‫‪84.2‬‬
‫השירות ההידרולוגי מודד ספיקות בנחל חדרה החל מ‪ .1949/50-‬התחנה ההידרומטרית בגן‬
‫שמואל מייצגת את כל שטח אגן נחל חדרה לרבות גשר כביש ‪ .2‬ספיקת השיא שנמדדה הייתה‬
‫ב‪ 227 :1991/92-‬מ"ק‪/‬שנ'‪.‬‬
‫חישוב ספיקות שיא וקביעת ספיקות התכן לאגני הניקוז לאורך התכנית וצירי החלופות‬
‫מוצגים בהרחבה בדוחות הידרולוגיים מפורטים של חברות נ‪.‬א‪.‬ו‪.‬ג‪ .‬ולביא‪-‬נטיף‪.5‬‬
‫‪ 5‬שם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 1.3.2‬מי תהום‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1.3.2.1‬כללי‬
‫התכנית ממוקמת בתחומו של אקוויפר החוף‪ ,‬המהווה את אחד המקורות העיקריים של מי‬
‫התהום בישראל‪ .‬מסלע האקוויפר בנוי אבני חול גיריות )כורכר(‪ ,‬חמרה‪ ,‬קונגלומרט‪ ,‬חול‪,‬‬
‫חווארים וחרסיות מגיל פלייסטוקן עד הולוקן‪ .‬בבסיס האקוויפר מצויים חווארים וחרסיות‬
‫השייכים לחבורת סקיה מגיל ניאוגן‪ ,‬המהווה שכבה אטימה למעבר מים‪ .‬בגבולו המזרחי מצוי‬
‫האקוויפר במגע עם אקוויפר חבורת יהודה )אגן ירקון תנינים(‪ .‬בגבולו המערבי נמצא‬
‫האקוויפר במגע ישיר עם הים‪ ,‬המאפשר זרימת מי תהום מתוקים לים וחדירת מי ים מלוחים‬
‫אליו‪ .‬בין מי האקוויפר לבין מי הים מתקיים פן ביני וגבולו העליון הוא פני השטח‪ .‬המשטר‬
‫הפריאטי של מי התהום קולט מים החודרים מפני השטח )מקורות טבעיים ומלאכותיים(‪ .‬הים‬
‫מהווה את מוצא הניקוז הטבעי של האקוויפר‪ .‬כיום האקוויפר מנוקז בעיקר על ידי קידוחים‬
‫שואבים וקיימים קשרים רבים בינו ובין סביבתו‪ ,‬הן של מקורות מים והן של מזהמים‬
‫‪7‬‬
‫)השירות ההידרולוגי‪.(2008 ,‬‬
‫‪ 1.3.2.2‬מפלס מי התהום‬
‫מפלס מי התהום באקוויפר החוף נתון לשינויים עונתיים ורב שנתיים טבעיים ומעשי אדם‪ .‬על‬
‫סמך המידע שהתקבל מרשות המים‪ ,‬מפלס מי התהום באזור תוואי התכנית נע משנת ‪2009‬‬
‫ועד ‪ 2011‬בין ‪) -4.75‬מתחת לפני הים( לבין ‪ 3.78‬מ' מעל פני הים‪ ,‬כאשר רום המפלס הממוצע‬
‫הוא ‪ 1.13‬מ' מעל פני הים‪ .‬משנת ‪ ,2000‬נע המפלס בין ‪ -10.6‬לבין ‪ 15.38‬מ'‪ .‬עומק המפלס מפני‬
‫השטח נע בין ‪ 0.5‬ל‪ 40.56-‬מ'‪ ,‬כאשר העומק הממוצע הוא ‪ 11.37‬מ'‪ .‬במפת המפלסים של שנת‬
‫‪ 2007‬נראים שני שקעים הידרולוגים‪ :‬שקע נתניה דרומית לתוואי התכנית‪ ,‬ושקע נחלי מנשה‪,‬‬
‫מזרחית למחלף קיסריה‪ .‬כיוון הזרימה הכללי באקוויפר הוא מערבה‪ .‬באזורי השקעים‬
‫ההידרולוגים‪ ,‬כיוון הזרימה הוא אל מרכז השקע‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.3.2‬מציג את מפת מפלסי התהום‪.‬‬
‫‪ 1.3.2.3‬איכות המים‬
‫על פי תקנות בריאות העם )איכותם התברואתית של מי שתייה( – תשל"ד‪ ,1974-‬נוסח משולב‬
‫‪ ,2001‬הרמה המרבית המותרת למי שתייה היא ‪ 600‬מגכ"ל )מיליגרם כלוריד לליטר( ו‪70 -‬‬
‫מג"ל )מיליגרם לליטר( ניטראט‪ ,‬והרמה המרבית הרצויה היא ‪ 250‬מגכ"ל ו‪ 50 -‬מג"ל ניטראט‪.‬‬
‫על סמך מידע אחרון שהתקבל מרשות המים‪ ,‬ריכוזי הכלוריד באזור התכנית נעים בין ‪ 30‬ל‪-‬‬
‫‪ 22,880‬מ"ג לליטר‪ .‬מתוך ‪ 136‬הקידוחים שנדגמו‪ 28 ,‬הם בעלי מליחות הגבוהה מ‪ 600-‬מ"ג‬
‫כלוריד לליטר‪ 28 .‬קידוחים אלה )למעט שניים( הם קידוחי הפן הביני‪ ,‬כלומר מקור המליחות‬
‫הוא חדירת מי ים‪ .‬ממוצע ריכוז הכלורידים באזור התוואי הוא ‪ 2215‬מ"ג לליטר‪ .‬הממוצע‬
‫ללא קידוחי הפן הביני המלוחים הוא ‪ 197‬מ"ג לליטר‪.‬‬
‫ריכוזי הניטראט באזור תוואי התכנית נעים בין ‪ 0‬ל‪ 230-‬מ"ג לליטר‪ .‬הריכוזים הגבוהים‬
‫מצויים בעיקר באזורי החקלאות הותיקה‪ .‬ריכוז הניטראט הממוצע הוא ‪ 54.5‬מ"ג לליטר‪.‬‬
‫‪ 6‬סעיפים ‪ 1.3.2-1.3.3‬מבוססים על דוח מי תהום ומקורות מים‪ ,‬חברת גיאופרוספקט ‪ -‬גאולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬תכנון בע"מ‪.01/04/2012 ,‬‬
‫‪ 7‬השירות ההידרולוגי‪ .2008 ,‬התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו ‪.2007‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.3.2.4‬שאיבה‬
‫לפי המידע שנתקבל מרשות המים‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬נשאבו באזור התכנית ‪ 13.6‬מיליון מ"ק‪ .‬סכום‬
‫השאיבות הממוצעות לשנים ‪ 2008-2010‬מכל הקידוחים הוא ‪ 13.7‬מיליון מ"ק לשנה‪ .‬ממוצע‬
‫השאיבה השנתית הגדולה ביותר בשנים ‪ 2008-2010‬הוא ‪ 1.48‬מיליון מ"ק מקידוח "מק נחלי‬
‫מנשה ‪."15‬‬
‫‪ 1.3.2.5‬פגיעות מי תהום‬
‫על‪-‬לפי תמ"א ‪/34‬ב'‪ 4/‬הפרויקט מצוי באזור א' שהינו "בעל פגיעות מי תהום גבוהה"‪.‬‬
‫בתוואי הדרך ובסמוך לה קיימים כמה אזורים רגישים )שאינם מומלצים להחדרת נגר עילי(‪.‬‬
‫אתרים אלו הם אזור התעשייה קרית אליעזר במחלף נתניה‪ ,‬אזור התעשייה עמק חפר בצומת‬
‫הרא"ה ואזור התעשייה חדרה‪ .‬שני אתרי החדרת מים למי תהום – מוצע וקיים מסומנים על‪-‬‬
‫פי התמ"א‪ :‬מאגרי מנשה‪ ,‬מזרחית למחלף קיסריה‪ ,‬שם קיים מפעל החדרה‪ .‬אזור רגיש נוסף‬
‫קיים בצמוד לתוואי בין מכמורת לגבעת אולגה‪ .‬באזור זה קיימות מחצבות נטושות‪ ,‬אשר‬
‫התמלאו במי תהום‪ .‬אתר החדרה נורדיה הוא אתר מוצע בצומת השרון‪) .‬להרחבה ראו סקירת‬
‫תכניות מתאר ארציות בהמשך(‪.‬‬
‫למרות הכיוון הכללי של זרימת מי התהום מערבה‪ ,‬תשטיפים מהכביש‪ ,‬אשר לא ינוקזו‬
‫כהלכה‪ ,‬עלולים להגיע ישירות אל מי התהום באזור המחצבות הנטושות בין מכמורת לגבעת‬
‫אולגה‪ .‬בצפון התוואי תשטיפי הכביש עלולים לזרום מזרחה לכיוון אתר ההחדרה בשקע נחלי‬
‫מנשה‪ .‬בדרום התוואי עלולים התשטיפים לזרום דרומה אל עבר שקע נתניה‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬מקורות מים‬
‫‪ 1.3.3.1‬קידוחי מי שתייה‬
‫לפי מידע שנתקבל מרשות המים‪ ,‬בתחום שני ק"מ מתוואי התכנית על כל חלופותיה קיימים‬
‫‪ 320‬קידוחי מים )כל הסוגים(‪ .‬יחידת המטרה שלהם היא אקוויפר החוף‪ .‬נתוני הקידוחים‬
‫)נ‪.‬צ‪ ,.‬שימוש‪ ,‬עומק לאקוויפר‪ ,‬עומק גג הפרפורציה‪ ,‬מפלסים‪ ,‬ספיקות‪ ,‬איכות המים( מוצגים‬
‫בנספח מס' ‪.2‬‬
‫על‪-‬פי המידע שנמסר ממשרד הבריאות קידוח אחד מצוי בסמיכות רבה לפרויקט‪ ,‬באזור הגן‬
‫הלאומי נחל אלכסנדר ממזרח לכביש ומול מכמורת‪ .‬קידוח זה )פ מכמורת ב בארא נ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ (189100,701350‬הינו בעל רדיוס מגן א' – ‪ 10‬מ'‪ ,‬רדיוס מגן ב' – ‪ 77‬מ' ורדיוס מגן ג' – ‪ 153‬מ'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תוואי הכביש עובר בתחום רדיוס מגן ג'‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.3.4‬מציגה את הקידוחים המצויים בסמיכות לפרויקט על‪-‬פי מידע שהתקבל‬
‫ממשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ 8‬על‪-‬פי תקנות בריאות העם )‪ ,(1995‬באזור רדיוס מגן א' אסורה כל בנייה באקוויפר חולי באזור שנמצא ברדיוס ‪ 10‬מ' מהמקור‪,‬‬
‫ובאקוויפר סדוק באזור שנמצא ברדיוס ‪ 20‬מ' מהמקור‪ .‬אזור מגן ב' בו אסורה כל בנייה‪ ,‬התקנה או פעילות העלולים לזהם את מקור‬
‫המים )כגון מבני מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬מבנה ציבורי(‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬יכול מגיש התכנית להציע בנייה הכוללת צעדים מיוחדים שימנעו‬
‫את זיהום מקור המים בתוך איזור מגן ב'‪ .‬אזור מגן ג' בו אסורה כל בנייה‪ ,‬התקנה או פעילות העלולים לגרום לזיהום חמור במקור‬
‫המים )כגון מתקני ביוב‪ ,‬קווי ביוב ראשיים‪ ,‬אתר אשפה‪ ,‬איזור תעשייה‪ ,‬השקיה בקולחים(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 1.3.4‬קידוחי מי שתייה‬
‫שם קידוח‬
‫פ נתניה ‪ 32‬עיר‬
‫פ בית יצחק א‬
‫פ נתניה ‪ 10‬עיר‬
‫פ בית יצחק ה‬
‫פ נתניה ‪ 26‬עיר‬
‫פ שער חפר ‪19‬‬
‫פ אביחיל ג מושב‬
‫פ אביחיל א מושב‬
‫פ הדר עם א‬
‫פ משמר השרון א‬
‫פ הגואל א גבעת שפירא‬
‫פ כפר חיים ב‬
‫פ משמר השרון ב‬
‫פ מעברות א קבוץ‬
‫מק עמק חפר ‪ 6‬מח‬
‫פ ביתן אהרון ב‬
‫מק עמק חפר ‪4‬‬
‫מק עמק חפר ‪2‬‬
‫מק עמק חפר ‪5‬‬
‫פ מכמורת א באר ב‬
‫פ מכמורת ב באר א‬
‫פ חדרה משטרה עיריה‬
‫פ חדרה ביחר אליאנס ‪1‬‬
‫מק נחלי מנשה ‪4‬‬
‫מק נחלי מנשה ‪9‬‬
‫מק נחלי מנשה ‪6‬א‬
‫מק נח קיסריה ‪6‬‬
‫מק נח קיסריה ‪7‬‬
‫מק חדרה ‪1‬‬
‫מק נחלי מנשה ‪3‬‬
‫מק נחלי מנשה ‪15‬‬
‫נקז חופי קיסריה ‪2‬‬
‫נקז חופי קיסריה ‪3‬‬
‫נקז חופי קיסריה ‪4‬‬
‫נקז חופי קיסריה ‪5‬‬
‫פ חדרה מפעלי נייר‬
‫פ חדרה חפציבה‬
‫פ חדרה מפעל אליאנס ‪2‬‬
‫פ חדרה נווה חיים‬
‫פ חדרה ויצמן‬
‫מספר‬
‫פנימי‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪41‬‬
‫‪50‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪67‬‬
‫‪70‬‬
‫‪79‬‬
‫‪86‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫‪98‬‬
‫‪113‬‬
‫‪140‬‬
‫‪146‬‬
‫‪177‬‬
‫‪179‬‬
‫‪263‬‬
‫‪294‬‬
‫‪331‬‬
‫‪332‬‬
‫‪333‬‬
‫‪364‬‬
‫‪365‬‬
‫‪371‬‬
‫‪372‬‬
‫‪402‬‬
‫‪397‬‬
‫‪398‬‬
‫‪396‬‬
‫‪363‬‬
‫‪311‬‬
‫‪306‬‬
‫‪310‬‬
‫‪277‬‬
‫‪273‬‬
‫נ‪.‬צ‪(ITM) .‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪188360 692270‬‬
‫‪189830 692700‬‬
‫‪187990 693400‬‬
‫‪189940 693340‬‬
‫‪187710 694380‬‬
‫‪190140 694370‬‬
‫‪188060 695050‬‬
‫‪188500 695220‬‬
‫‪190350 695450‬‬
‫‪191150 695930‬‬
‫‪188700 696600‬‬
‫‪190430 696040‬‬
‫‪191100 696210‬‬
‫‪191360 696690‬‬
‫‪191230 696320‬‬
‫‪187840 697040‬‬
‫‪191830 697800‬‬
‫‪190540 698570‬‬
‫‪191600 698300‬‬
‫‪188430 701190‬‬
‫‪189100 701350‬‬
‫‪192030 704740‬‬
‫‪191720 706910‬‬
‫‪192590 708590‬‬
‫‪192850 708270‬‬
‫‪192970 708010‬‬
‫‪190150 709520‬‬
‫‪190140 709190‬‬
‫‪192730 709540‬‬
‫‪192780 709080‬‬
‫‪192900 710030‬‬
‫‪190240 710620‬‬
‫‪190230 710320‬‬
‫‪190210 710040‬‬
‫‪190170 709780‬‬
‫‪191880 707720‬‬
‫‪190890 707200‬‬
‫‪191890 707140‬‬
‫‪191190 705980‬‬
‫‪190850 705690‬‬
‫רדיוס א'‬
‫רדיוס ב'‬
‫רדיוס ג'‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪82‬‬
‫‪105‬‬
‫‪130‬‬
‫‪85‬‬
‫‪90‬‬
‫‪86‬‬
‫‪105‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪124‬‬
‫‪77‬‬
‫‪100‬‬
‫‪108‬‬
‫‪68‬‬
‫‪111‬‬
‫‪74‬‬
‫‪165‬‬
‫‪209‬‬
‫‪260‬‬
‫‪170‬‬
‫‪179‬‬
‫‪172‬‬
‫‪210‬‬
‫‪120‬‬
‫‪160‬‬
‫‪247‬‬
‫‪155‬‬
‫‪199‬‬
‫‪215‬‬
‫‪136‬‬
‫‪223‬‬
‫‪147‬‬
‫‪97‬‬
‫‪77‬‬
‫‪83‬‬
‫‪63‬‬
‫‪80‬‬
‫‪79‬‬
‫‪58‬‬
‫‪62‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪111‬‬
‫‪94‬‬
‫‪150‬‬
‫‪194‬‬
‫‪153‬‬
‫‪166‬‬
‫‪126‬‬
‫‪160‬‬
‫‪158‬‬
‫‪117‬‬
‫‪124‬‬
‫‪110‬‬
‫‪112‬‬
‫‪221‬‬
‫‪188‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪89‬‬
‫‪49‬‬
‫‪63‬‬
‫‪128‬‬
‫‪178‬‬
‫‪98‬‬
‫‪126‬‬
‫‪255‬‬
‫הערות‬
‫החדרה‬
‫החדרה‬
‫לא פעיל‬
‫לא פעיל‬
‫לא פעיל‬
‫לא פעיל‬
‫לא פעיל‬
‫‪ 1.3.3.2‬מעינות‬
‫לפי המידע שנמסר מרשות המים‪ ,‬ולפי המפות הטופוגרפיות של המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬לא‬
‫קיימים מעיינות בתחום שני ק"מ מתוואי התכנית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.4‬‬
‫שימושי קרקע וייעודי קרקע‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.4.1‬שימושי קרקע‬
‫סקירת שימושי הקרקע כללה שימושים הסמוכים לתכנית )המצויים ב"קו ראשון" או ב"קו‬
‫ראייה"(‪ .‬תיאור השימושים הוא מדרום לצפון‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.4.0‬מציג תמונות של שימושי קרקע נבחרים‪.‬‬
‫א‪ .‬מגורים‬
‫לאורך תוואי הכביש מצויים מושבים המאופיינים בבנייה כפרית‪ ,‬צמודת קרקע‪ ,‬בצפיפות‬
‫נמוכה‪ .‬להלן הפירוט שלהם‪ ,‬מדרום לצפון‪:‬‬
‫ מושבי עמק חפר‪ :‬אביחיל )כ‪ 300-‬מ' מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬גבעת שפירא )כ‪ 200-‬מ'‬‫מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬חבצלת השרון )כ‪ 30-‬מ' מהכביש הקיים(‪ ,‬בית חירות )כ‪ 30-‬מ'‬
‫מהכביש הקיים(‪ ,‬כפר ויתקין )כ‪ 250-‬מ' מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬בית ינאי )כ‪ 15-‬מ'‬
‫מהכביש הקיים( ומכמורת )כ‪ 180-‬מ' מהכביש הקיים(‪ .‬המושבים מצויים צפונית לנתניה‪.‬‬
‫המגורים הסמוכים ביותר לכביש מצויים כ‪ 15-‬מטר ממנו בישוב בית ינאי‪ .‬המבנים‬
‫המאופיינים ליישובים אלו הם מבנים צמודי קרקע בני ‪ 1-2‬קומות‪.‬‬
‫ ישובים קהילתיים‪ :‬בת חן )כ‪ 100-‬מ' מהכביש הקיים( וחופית )כ‪ 100 -‬מ' מהכביש הקיים(‪.‬‬‫היישוב בת חן שוכן ממערב לגבעת שפירא ומצפון לכביש ‪ .2‬חופית שוכנת צפונית לכפר‬
‫ויתקין והיא הוקמה עבור עובדי ציבור שסיפקו שירותים ליישובים החקלאיים של עמק‬
‫חפר‪ .‬המבנים המאופיינים ליישובים אלו הם מבנים צמודי קרקע בני ‪ 1-2‬קומות‪.‬‬
‫ חדרה‪ :‬העיר חדרה מצויה משני צדי כביש ‪ .2‬המגורים הסמוכים ממזרח לכביש נמצאים‬‫במרחק של כ‪ 160-‬מ' ממנו‪ .‬ממערב לכביש מצויה שכונת גבעת אולגה‪ .‬השיכונים הקרובים‬
‫לכביש בשכונה זו מצויים בחלק הדרומי של התכנית במרחק של כ‪ 50-‬מ' מהכביש‪ .‬שכונה‬
‫קטנה וצפונית‪ ,‬שכונת חפצי‪-‬בה‪ ,‬מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬ובתיה מצויים במרחק של כ‪160 -‬‬
‫מ' מהכביש ומעבר לרכס הכורכר‪.‬‬
‫ קיסריה‪ :‬יישוב קהילתי ממערב לכביש ‪ 2‬על חוף הים התיכון‪ .‬הבנייה ביישוב הינה נמוכה‪,‬‬‫וילות וקוטג'ים‪ .‬שכונה ‪ 13‬היא שכונה מזרחית של קיסריה ובתיה סמוכים לכביש ‪2‬‬
‫במרחק של כ‪ 110-‬מ' מהכביש‪ .‬סוללת עפר‪ ,‬המשמשת למיגון אקוסטי של השכונה‪ ,‬הוקמה‬
‫לאורך הכביש לפני מספר שנים‪ .‬בימים אלה נמצאת בהקמה שכונה ‪ ,12‬מדרום לשכונה ‪.13‬‬
‫ אור‪-‬עקיבא‪ :‬עיר השוכנת צפונית לחדרה‪ ,‬בין כביש מס' ‪ 2‬לבין כביש מס' ‪ .4‬מבנים צמודי‬‫קרקע בשכונת רבין‪ ,‬בני שתי קומות‪ ,‬מצויים סמוך לכביש מס' ‪ 2‬במרחק של כ‪ 80-‬מ'‬
‫מהכביש‪ .‬גבול התכנית של כביש ‪ 2‬מסתיים בחלק הדרומי הבנוי של אור עקיבא‪.‬‬
‫‪ 9‬סקירת שימושי הקרקע וייעודי הקרקע מצפון לנחל חדרה מבוסס על דוח כביש מס' ‪ 2‬ממחלף קיסריה עד אור עקיבא של חברת‬
‫א‪.‬ש‪.‬ל‪ ,‬אוגוסט ‪.2011‬‬
‫‪12‬‬
‫ב‪ .‬מוסדות ציבור‬
‫ מוזאון בית הגדודים מצוי בתחום מושב אביחיל‪ ,‬מערבית לתוואי הכביש במרחק של ‪250‬‬‫מ' ממנו‪.‬‬
‫ ספרייה של מושב אביחיל מצויה מערבית לתוואי הכביש במרחק של ‪ 400‬מ' ממנו‪.‬‬‫ מרכז ספורט של מושב אביחיל מצוי מערבית לכביש במרחק של כ‪ 140-‬מ' ממנו‪.‬‬‫ בית אבות בת חן מצוי בחלק הצפוני של היישוב במרחק של כ‪ 600-‬מ' מכביש ‪ 2‬בחלופת‬‫המסילה‪.‬‬
‫ בי"ס גבוה למקצועות המשטרה‪ :‬ממערב לכביש‪ ,‬בין נעורים לבין חבצלת השרון‪ ,‬מצוי בית‬‫הספר הגבוה למקצועות המשטרה‪ .‬בקיץ משמש המקום ככפר נופש‪ .‬מרחק המבנים‬
‫מהכביש הוא כ‪ 70-‬מ'‪.‬‬
‫ הדסה נעורים‪ :‬מוסד חינוכי המצוי ממערב לכביש ומדרום לבית ינאי והוא משרת‬‫תלמידים מהסביבה הקרובה ותלמידים השוהים במקום בתנאי פנימייה‪ .‬מרחק המגורים‬
‫הקרובים ביותר לכביש הוא כ‪ 20-‬מ'‪ .‬מרחק כיתות הלימוד הסמוכות לכביש הוא כ‪100-‬‬
‫מ'‪ .‬הרצועה הסמוכה לכביש משמשת כמתחם מבני תעסוקה שונים‪.‬‬
‫ מבנה ציבורי מנהלתי של היישוב בבית ינאי במרחק של כ‪ 80 -‬מ' מהכביש הקיים‪.‬‬‫ מבנה ציבורי נטוש מצוי בבית ינאי במרחק של כ –‪ 50‬מ' מהכביש‪.‬‬‫ מבני ציבור מנהלתיים ומגרשי ספורט של היישוב מכמורת מצויים במרחק של כ‪ 400 -‬מ'‬‫מהכביש הקיים‪.‬‬
‫ גן ילדים "גן שקנאי" מצוי ממערב לכביש במרחק של כ‪ 80 -‬מ'‪ ,‬מצפון לתחנת הדלק של‬‫גבעת אולגה‪.‬‬
‫ בי"ח הלל‪-‬יפה‪ :‬מצוי ממזרח לכביש ‪ .2‬המבנים הסמוכים לכביש נמצאים במרחק של כ‪-‬‬‫‪ 70‬מטר ממנו ומשמשים כמבנים למיון ילדים ולבריאות הנפש‪.‬‬
‫ גן ילדים‪ :‬בשכונה ‪ 13‬של קיסריה ממוקם במרחק של כ‪ 180-‬מ' מערבית לכביש‪.‬‬‫ גני ילדים בשכונת רבין )אור עקיבא( מצויים במרחקים של כ‪ 260 -‬ו‪ 300 -‬מ' מזרחית‬‫לכביש‪.‬‬
‫ מרכז חינוך בשכונת רבין של אור עקיבא מצוי מזרחית לכביש במרחק של כ‪ 80 -‬מ' ממנו‪,‬‬‫בקצה הצפוני של גבול התכנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תעשייה ומסחר‬
‫ בית אריזה‪ ,‬גן אירועים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מתקנים חקלאיים ועוד‪ ,‬מצויים מצפון לכביש מס'‬‫‪ 5720‬ומזרחית למסילת הרכבת במרחק של כ‪ 200-‬מטר‪.‬‬
‫ מבנה תעשייתי מצוי מצפון לנחל אלכסנדר וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫ פארק תעשיות עמק חפר שוכן ממזרח לכביש‪ ,‬דרומית לכביש ‪ 9‬במרחק של כ‪ 200-‬מטר‬‫ממנו‪.‬‬
‫‪ -‬מרכז מסחרי מצוי מצפון למחלף חבצלת בכניסה לישוב בת חן‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ מרכז מסחרי וחנויות שונות )ביתילי‪ ,‬סופר‪-‬סליפ וכדומה( מצויות ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‬‫מדרום למרכז המסחרי ‪ M‬הדרך‪.‬‬
‫ מרכז מסחרי קניון ‪ M‬הדרך ושירותי הסעדה מצויים ברביע הדרום‪-‬מזרחי של מחלף ינאי‪.‬‬‫ מבנה מסחר מצוי מצפון לתחנת הדלק של גבעת אולגה ממערב לכביש ‪.2‬‬‫ מזנון האגודה למען החייל )מזנון דרכים יביל( מצוי ממזרח לכביש ‪ 2‬ברביע הצפון‪-‬מזרחי‬‫של מחלף אולגה‪.‬‬
‫ תחנת הכוח "אורות רבין" )אתר "השרון"( מצויה ממערב לכביש ‪ ,2‬ברביע המערבי של‬‫מחלף קיסריה‪ .‬תחנת הכוח מופעלת על ידי חברת החשמל‪.‬‬
‫ד‪ .‬חקלאות‬
‫שטחים מעובדים נרחבים מצויים מדרום לנחל אלכסנדר וכפר ויתקין‪ .‬השטחים כוללים שדות‪,‬‬
‫מטעים‪ ,‬בריכות דגים‪ ,‬חממות‪ ,‬מתקנים חקלאיים וכדומה‪.‬‬
‫שטחי חקלאות מצומצמים מצויים ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים בחלק הדרומי של היישוב מכמורת‬
‫וכן מצפון לנחל אלכסנדר וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫מדרום לגבעת אולגה וממערב לכביש ‪ 2‬הקיים מצוי שטח חקלאי מצומצם‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשתיות‬
‫ רצועת קווי דלק מצויה ממערב למסילת הרכבת ועוברים בה ‪ 3‬צינורות של תש"ן ושל‬‫קצא"א‪ .‬באזור אולגה עוברים הצינורות ממזרח לכביש ‪ ,2‬מדרום לקיסריה הצינורות‬
‫חוצים את הכביש‪.‬‬
‫ תחנות דלק‪ :‬תחנת "פז" מצויה ברביע הדרום‪-‬מזרחי של מחלף ינאי‪ .‬התחנה כוללת מספר‬‫בתי עסק הקשורים בעיקר לתחום ההסעדה הנשענים על שירותי הדרך שמספקת התחנה‬
‫)כגון‪ :‬מסעדת בית הפנקייק‪ ,‬בית קפה ארומה(‪.‬‬
‫תחנת דלק "סונול" מצויה ממערב למחלף חבצלת השרון מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫תחנת דלק )"דלק"( ושרותי דרך )"מקדונלדס" ומכולת( מצויים ממערב לכביש בגבעת‬
‫אולגה‪.‬‬
‫תחנת דלק מצויה במרחק של כ‪ 700 -‬מ' מערבית למחלף קיסריה ומצפון לתחנת הכוח‬
‫"אורות רבין"‪.‬‬
‫ ברכת מים סגורה )מיכל בטון( באזור פארק השרון מצויה במרחק של כ‪ 90 -‬מ' מעיקול‬‫הכביש הקיים בצד מזרח‪.‬‬
‫ מטמנה‪ -‬מטמנת פסולת מוצקה מצויה ממערב ליער חדרה וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫המטמנה מצויה במחפורת חציבה ישנה של כורכר‪ .‬שטח המחפורת מוצף מי תהום בחלקו‪.‬‬
‫ משטח אחסון פתוח של חברת החשמל מצוי ברביע המזרחי של מחלף קיסריה‪.‬‬‫ ברכת מים סגורה )מיכל בטון( בשכונה ‪ 13‬של קיסריה מצויה במרחק של כ‪ 150 -‬מ' מעיקול‬‫הכביש בצד מערב‪.‬‬
‫ קו מתח גבוה עובר בסמוך לכביש‪ ,‬מאזור דרום אור‪-‬עקיבא ועד לקיסריה‪.‬‬‫‪ -‬מסדרון חשמל עובר בחלקו הצפוני של מחלף קיסריה‪ ,‬מתחנת הכוח חדרה ומזרחה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ו‪ .‬אחר‬
‫ בתי עלמין‪ :‬בית עלמין מכמורת מצוי מערבית לכביש הקיים במרחק של כ‪ 70 -‬מ' ממנו‪.‬‬‫בית עלמין נוסף מצוי ממזרח לכפר ויתקין במרחק של כ‪ 200-‬מ' ממערב לתוואי הכביש‬
‫בחלופת המסילה‪.‬‬
‫ אכסנייה המשמשת כיום את מכללת רופין מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים מדרום לקניון‬‫‪ M‬הדרך במרחק של כ‪ 60 -‬מ' מהכביש‪ .‬כיום משמש השטח כנראה למגורי סטודנטים‬
‫הלומדים במכללת רופין‪.‬‬
‫ חוות סוסים‪ :‬מצויה מערבית לכביש ‪ 2‬הקיים מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬‫ חוות חפצי‪-‬בה הינה חווה חקלאית שהוקמה לפני ‪ 100‬שנה על גדת נחל חדרה וממזרח‬‫לכביש ‪ 2‬ושוקמה על‪-‬ידי חברת החשמל והמועצה לשימור אתרים‪ .‬שטח החווה כ‪350 -‬‬
‫דונם והוא מתוכנן לשמש כאתר תיירות‪.‬‬
‫ מרכז ספורט ומטווחים )"דני הי"( מצוי ממערב לכביש‪ ,‬צפונית למחלף קיסריה במרחק של‬‫כ‪ 240 -‬מ' מהכביש‪.‬‬
‫‪ -‬מועדון גולף קיסריה מצוי ממערב לכביש בקצה הצפוני של גבול התכנית‪.‬‬
‫ז‪ .‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים ושטחים פתוחים‬
‫שמורות הטבע והגנים הלאומיים לאורך התכנית‪ ,‬שטחים פתוחים ואתרים מושכי קהל‬
‫מפורטים בסעיף ‪ 1.10‬בהמשך‪.‬‬
‫שימושי הקרקע מוצגים בתשריט ‪ 1.0.3‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 1.4.2‬תכניות מתאר ארציות ותכניות לתשתיות לאומיות‬
‫א‪ .‬תכניות מתאר ארציות‬
‫תכנית מתאר ארצית לדרכים )תמ"א ‪(3‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לדרכים‪ ,‬שפורסמה לאישור ברשומות ב‪ .26.08.76-‬מטרת התכנית הינה‬
‫להתוות את רשת הדרכים הארצית ולקבוע את דירוגן ואת תפקודן של דרכים אלו‪.‬‬
‫בתשריט התכנית מסומנים כבישי האורך המפורטים להלן‪:‬‬
‫ כביש מס' ‪ 2‬מסומן כדרך ראשית קיימת מדרום לגבעת אולגה וכדרך מהירה מצפון לגבעת‬‫אולגה‪ .‬לאורך הכביש ממסומנים ארבעה מחלפים‪ :‬מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה‪ ,‬מחלף‬
‫‪ ,2/9‬מחלף ינאי )מחלף חבצלת השרון ומחלף אור עקיבא מחוץ לתכנית(‪.‬‬
‫ כביש ‪ 20‬מתוכנן כדרך מהירה‪ .‬תוואי הכביש בתמ"א תואם לתוואי הכביש החדש המוצע‬‫ממערב למסילה עד למחלף ‪) 9/2‬מכביש ‪ 9‬צפונה לא מאושר כביש לפי התוואי המוצע(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬דנה המועצה הארצית בשינוי מס' ‪ 89‬לתמ"א ‪ 3‬שעיקרו גריעת דרך מהירה מס' ‪20‬‬
‫בקטע שבין כביש ‪ 9‬לבין כביש ‪ .571‬החלטת המועצה הארצית לגרוע את הכביש ולהפוך את‬
‫הכביש הקיים לדרך מהירה הועברה לממשלה אך זו השהתה את המשך קידום התיקון‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כבישי רוחב החוצים את התכנית או המתחברים אליה המסומנים בתשריט התמ"א מפורטים‬
‫להלן‪:‬‬
‫ כביש ‪ 571‬מסומן כדרך אזורית קיימת‪.‬‬‫ כביש ‪ 9‬מסומן כדרך מהירה מוצעת‪ .‬במפגש שלו עם כביש ‪ 2‬מתוכנן מחלף )‪) (2/9‬להרחבה‬‫על התכנית המאושרת לכביש נא ראו בהמשך(‪.‬‬
‫ כביש ‪ 65‬מסומן כדרך ראשית קיימת ובמפגש שלו עם כביש ‪ 2‬מסומן מחלף‪.‬‬‫ כביש ‪ 651‬מסומן כדרך אזורית קיימת‪.‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 3‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.1‬א‪.‬‬
‫שינוי ‪ 89‬לתמ"א ‪ 3‬מוצג בתשריט ‪1.4.1‬ב'‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל )תמ"א ‪(23‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪ .31.07.86-‬מטרת‬
‫התכנית הינה לאפשר פיתוח מסילות ברזל שתספק שירותי הסעת נוסעים והובלת מטענים‬
‫ברכבת ברמה גבוהה של אמינות‪ ,‬מהירות‪ ,‬בטיחות ואיכות סביבה‪.‬‬
‫הכביש בתוואי החדש המוצע עובר בסמוך למסילות ברזל המסומנות בתמ"א‪" :‬מסילת ברזל‬
‫רב מסילתית מתוכננת" ומזרחית לה "מסילת ברזל קיימת" )ע"פ ההגדרות שקדמו לתיקון ‪9‬‬
‫לתמ"א ‪ .(1023‬מצפון לכביש ‪ 5720‬מסומנת תחנת רכבת‪ .‬באזור חדרה שגם בה מסומנת תחנת‬
‫רכבת פונה התוואי לכיוון צפון מזרח והוא מתרחק מתוואי התכנית של כביש ‪.2‬‬
‫בין חדרה לאור עקיבא לאורך תוואי הכביש מסומנת מסילת רכבת לביטול‪.‬‬
‫מצפון לכביש ‪ 65‬מסומנת מסילת ברזל יחידה מתוכננת החוצה את כביש ‪ 2‬והיא מקשרת בין‬
‫תחנת הכוח "אורות רבין" לבין תוואי המסילה הראשי שממזרח לתכנית‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 23‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.2‬‬
‫תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪ ,‬לפיתוח ולשימור )תמ"א ‪(35‬‬
‫התכנית אושרה לפרסום ברשומות ב‪ .27.12.05-‬מטרת התכנית לקבוע מדיניות ולגבש מסגרת‬
‫לתכנון ולבניה למגורים ולתעסוקה בהיבטים הפיזיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים לשנת ‪.2020‬‬
‫תכנית זו מחליפה את תכנית מתאר ארצית מס' ‪.31‬‬
‫על‪-‬פי תשריט ההנחיות התכנוניות של תמ"א ‪ 35‬תוואי הכביש בכל החלופות עובר בשטח‬
‫המסומן כשטח לשימור מים והוא בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה‪ ,‬מלבד אזורי היישובים‬
‫העירוניים של חדרה וקיסריה‪ .‬הוראות התכנית קובעות כי בשטחים אלה יש להבטיח‬
‫השתלבות נופית מרבית של הפיתוח והבינוי כולל בחינת חלופות‪ ,‬למזער את ההשפעות‬
‫הסביבתיות הצפויות ולשקול הוראות בדבר חידור נגר עילי למי תהום‪.‬‬
‫‪ 10‬ע"פ תיקון מס' ‪ 9‬לתמ"א ‪ 23‬יראו כל מקום שסומן בתשריט כמסילת ברזל קיימת‪ ,‬כמסילת ברזל יחידה מתוכננת‪ ,‬כמסילת ברזל‬
‫כפולה מתוכננת או כמסילת ברזל רב‪-‬מסילתית מתוכננת – כאילו סומן "מסילת ברזל"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫המרקמים המסומנים בתמ"א הינם על‪-‬פי הפירוט שלהלן‪:‬‬
‫ מרקם עירוני‪ :‬תוואי התכנית )בכל החלופות( חוצה את המרקם עירוני השייך לגוש העירוני‬‫של חדרה‪ .‬התכנית גובלת בחלקה הדרומי במרקם עירוני השייך לגוש העירוני של נתניה‬
‫ובחלקה הצפוני במרקם העירוני השייך לאור עקיבא‪-‬פרדס חנה‪.‬‬
‫ מרקם חופי‪ :‬שני מרקמים חופיים מסומנים בין המרקמים העירוניים האחד מסומן‬‫ממסילת הרכבת ומערבה )באזור ישובי עמק חפר( והשני מסומן מצפון לכביש ‪ 65‬משני צדי‬
‫כביש ‪ .2‬מרקם חופי הינו מרקם המיועד להישאר פתוח ברובו ולהבטיח גישה לחוף ומעבר‬
‫לאורכו‪ .‬פיתוח במרקם זה יעשה בזיקה לערכי הסביבה החופית‪.‬‬
‫ מכלול נופי‪ :‬מסומן בשטחים הפתוחים שמדרום לחדרה‪ :‬יער חדרה ויערות הפארק‬‫שמדרום לגבעת אולגה‪ ,‬אזור גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון ולאורך רצועת נחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫ מרקם שמור משולב‪ :‬מסומן מזרחית למסילת הרכבת ותחום בשני מרקמים עירוניים‬‫מצפון ומדרום‪ .‬על פי הוראות התכנית מטרתו של מרקם שמור משולב הינה לאחד ברצף‬
‫ערכי טבע ונוף והוא מיועד לפיתוח מוגבל תוך הדגשת הערכים המאפיינים את המרקם‬
‫והתחשבות מכסימלית בהם‪.‬‬
‫שטח ניכר מהחלופות לתוואי הכביש הנסקרות בדוח זה )מנחל אלכסנדר וצפונה( עובר בשטח‬
‫רציף המסומן בתמ"א ‪ 35‬כשמורות וגנים לאומיים קיימים ומוצעים‪ .‬השטח כולל את הגן‬
‫הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון‪ ,‬יער חדרה וחוף גדור‪.‬‬
‫שמורות וגנים לאומיים נוספים מסומנים בתמ"א‪:‬‬
‫•‬
‫חוף נעורים ‪ -‬מדרום לנעורים וממערב לכביש ‪.2‬‬
‫•‬
‫חולות קיסריה ‪ -‬באזור תחנת הכוח "אורות רבין" וממערב לכביש ‪.2‬‬
‫•‬
‫שקע קיסרי ‪ -‬מדרום לכביש ‪ 651‬וממזרח לכביש ‪.2‬‬
‫על פי הוראות התמ"א בכל דיון להפקדת תכנית החלה בתחום המיועד לשמורות וגנים יזמין‬
‫מוסד התכנון את נציג רט"ג וישמע התייחסותו‪.‬‬
‫שטחי היערות מסומנים על‪-‬פי תמ"א ‪) 22‬ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬
‫רצועת נחל מסומנת לאורך נחל אלכסנדר ולאורך נחל חדרה‪.‬‬
‫קו צנרת גז טבעי חוצה את כביש ‪ 2‬סמוך לנחל חדרה‪.‬‬
‫מערכת הכבישים באזור הפרויקט המסומנת בתמ"א היא כדלהלן‪ :‬תוואי הכביש ממערב‬
‫למסילה‪ ,‬תוואי כביש ‪ 2‬הקיים וכבישי הרוחב ‪ ,65 ,651‬דרך המקשרת בין צומת חדרה בכביש ‪4‬‬
‫לבין מחלף אולגה בכביש ‪ 9 ,2‬ו‪ .571 -‬המחלפים המסומנים הם‪ :‬מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה‪,‬‬
‫מחלף ‪ ,2/9‬מחלף ינאי ומחלף חבצלת השרון‪.‬‬
‫חלופות הבסיס על רקע תשריט המרקמים של תמ"א ‪ 35‬ועל רקע ההנחיות הסביבתיות מוצגות‬
‫בתשריט מס' ‪1.4.3‬א'‪-‬ב'‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף )תמ"א ‪(8‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות‬
‫מיום ה‪ .29.10.81 -‬מטרת התכנית לקבוע שטחים לגנים לאומיים‪ ,‬לשמורות טבע או לשמורות‬
‫נוף‪.‬‬
‫להלן פירוט מרכיבי התמ"א המסומנים בתשריט התכנית‪:‬‬
‫ גן לאומי בהפקדה או בתוקף אביחיל‪ :‬מסומן מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל‬‫למושב חבצלת השרון‪.‬‬
‫ גן לאומי מוצע חוף נעורים‪ :‬מסומן דרומית לכפר הנוער נעורים‪ ,‬מערבית לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫ גן לאומי בהפקדה או בתוקף נחל אלכסנדר‪ :‬משתרע ממערב למסילת הרכבת עד חוף הים‬‫"חוף ינאי"‪ .‬תוואי חלופת הרכבת עובר בחלקו המערבי של הגן ותוואי הכביש הקיים חוצה‬
‫את הגן מצפון למחלף ינאי‪.‬‬
‫ גן לאומי מוצע פארק השרון‪ :‬משתרע ממערב לכביש ‪ 4‬עד לחוף הים‪ ,‬צפונית לאזור‬‫התעשייה עמק חפר ולמכמורת‪ .‬תוואי מסילת הרכבת ותוואי כביש ‪ 2‬הקיים חוצים את‬
‫שטח הפארק‪.‬‬
‫ שמורת נוף יער חדרה‪ :‬מסומנת מזרחית למסילת הרכבת מצפון לגן הלאומי פארק השרון‪.‬‬‫ גן לאומי מוצע חולות קיסריה‪ :‬מסומן בהיקף של תחנת הכוח חדרה ומשתרע ברובו ברביע‬‫הצפוני של מחלף קיסריה‪.‬‬
‫ שמורת טבע מוצעת ביצות קיסריה )שקע קיסרי(‪ :‬מסומנת ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום‬‫לכביש ‪.651‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫ גן לאומי נחל אלכסנדר הוכרז כגן לאומי ב‪ 09/07/1982 -‬מתוקף "חוק גנים לאומיים‪,‬‬‫שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה" )‪.(1963‬‬
‫ על‪-‬פי דברי ההסבר לתמ"א שהוציא משרד הפנים בשנת ‪ ,2006‬יש לראות בכל השטחים‬‫המסומנים בתמ"א כשטחים מאושרים ברמה הארצית למרות האבחנה במצב‬
‫הסטטוטורי הקיים בתמ"א‪ .‬ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.10.3‬בהמשך‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 8‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.4‬‬
‫תכנית מתאר ארצית ליער וייעור )תמ"א ‪(22‬‬
‫תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪ .19.12.95 -‬מטרת‬
‫התכנית הינה להגדיר ולקבוע שטחים עבור יערות לפי סיווגים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית קובעת‬
‫היתרים‪ ,‬הגבלות ואיסורים לגבי שימושי הקרקע בשטחים המיוערים או המיועדים לייעור‪.‬‬
‫בסביבה בה עוברים צירי החלופות מסומנים מספר אזורי יער‪ .‬להלן הפירוט שלהם מדרום‬
‫לצפון‪:‬‬
‫‪ -‬יער טבעי לשימור )נחל אלכסנדר(‪ :‬מסומן בתחום הנחל ממזרח למסילת הרכבת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ יער פארק חופי )אזור בפארק השרון(‪ :‬מסומן מצפון לגן לאומי נחל אלכסנדר מכביש ‪2‬‬‫הקיים ומזרחה עד ברכת יער )שממערב לכביש ‪ (4‬כולל רצועה החופפת למסילה‪.‬‬
‫ יער פארק חופי )צפונית לפארק השרון(‪ :‬מסומן בין יער חדרה לבין חוף גדור‪.‬‬‫ יער טבעי לשימור )יער חדרה(‪ :‬מסומן ממזרח למסילה וממזרח לכביש ‪.2‬‬‫ יער פארק חופי‪ :‬מסומנת רצועת יער ממערב לכביש ‪ 2‬ולאורכו‪ ,‬מצפון למחלף אולגה‪.11‬‬‫ נטיעות בגדות נחלים‪ :‬מסומן בערוץ נחל חדרה‪.‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 22‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.5‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למשק המים – ביוב )תמ"א ‪(34‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למשק המים )ביוב(‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.15.07.03 -‬‬
‫מטרת התכנית הינה התווית פתרון לנושא השפכים במדינת ישראל‪.‬‬
‫בסביבת התכנית המוצעת מסומנים המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫ נחל לשיקום – מסומן בתוואי מוצא הנחל של נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬‫ מתקן לטיפול שפכים‪ :‬ממזרח למסילה ומדרום לכביש מס' ‪ 5720‬מצויים מתקן לטיפול‬‫שפכים‪ ,‬מאגר לקולחים קיים ומוביל לקולחים קיים‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 34‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬א'‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז ונחלים )תמ"א ‪/34‬ב‪(3/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז ונחלים‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.18.12.06 -‬‬
‫מטרת התכנית הינה להבטיח את תפקודם של הנחלים כעורקי ניקוז להולכת מים ולמניעת‬
‫נזקי שיטפונות הנגרמים מנגר עילי וסחף‪.‬‬
‫בסביבת התכנית המוצעת מסומנים המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫ היובל הראשי של נחל אלכסנדר חוצה את תוואי הכביש בשתי חלופות הבסיס המוצעות‬‫מצפון לכפר ויתקין וחופית ומסומן כעורק ניקוז ראשי לתכנון‪.‬‬
‫ יובל משני של נחל אלכסנדר חוצה את תוואי הכביש בחלופות המסילה מצפון ליובל‬‫הראשי ומסומן כעורק ניקוז משני‪.‬‬
‫ נחל אביחיל יובל משני נוסף של נחל אלכסנדר עובר ממזרח למסילה ומסומן כעורק ניקוז‬‫משני‪.‬‬
‫ אזורי פשט הצפה מסומנים בתחום התכנית‪ :‬באזור בו חוצה המסילה את נחל אלכסנדר‬‫על שני יובליו; באזור החצייה של כביש ‪ 2‬הקיים; בסמוך לנחל אביחיל‪ ,‬ממזרח למסילה;‬
‫ובצפון המקטע‪ ,‬ממזרח למסילה‪ ,‬באזור יער חדרה‪.‬‬
‫‪ 11‬על פי שיחה טלפונית עם לשכת התכנון של משרד הפנים הרצועה המסומנת הסתמכה על שדרת עצים שהיתה קיימת במקום בעבר‬
‫ואינה קיימת בפועל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ היובל הראשי של נחל חדרה חוצה את תוואי הכביש הקיים ומסומן כעורק ניקוז ראשי‬‫לתכנון‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪/34‬ב‪ 3/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ב'‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים – איגום מים עיליים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על‬
‫מי תהום )תמ"א ‪/34‬ב‪(4/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.16.08.07 -‬‬
‫מטרת התכנית הינה ליצור מסגרת תכנונית לאיגום מים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על מי‪-‬תהום‪,‬‬
‫המשולבת עם שימור וניצול מיטביים של מי הנגר העילי תוך הקטנת נזקי הצפות‪.‬‬
‫תחום התכנית מצוי בשטח בעל רגישות מי תהום גבוהה )אזור רגישות א'(‪ .‬על פי הוראות‬
‫התכנית יש לעודד באזור זה החדרה של נגר עילי להעשרת מי תהום וישולבו רצועות של שטחים‬
‫מגוננים סופגי מים וחדירים‪.‬‬
‫אזורים קטנים )בהם יש חשש לזיהום קרקע( מסומנים כרגישים להחדרת מי נגר עילי למי‬
‫התהום‪ .‬אזורים אלו מצויים מדרום לגבעת אולגה‪ ,‬באזור בו קיימת מטמנה וממזרח למסילה‬
‫באזור התעשייה של עמק חפר‪.‬‬
‫חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪ 4/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ג'‪.‬‬
‫תמ"א ‪/34‬ב‪ 5/‬תכנית מתאר למערכות הפקה והולכה של מים‬
‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ -‬מערכות הפקה והולכה של מים‪ ,‬המאושרת‬
‫לפרסום ברשומות מיום ה‪ .14.09.09 -‬מטרת התכנית הינה ליצור מסגרת תכנונית להקמת‬
‫מערכת הפקה והולכה של מי שתייה ומים לצרכים אחרים באופן שישולבו בסביבה ובנוף ועם‬
‫תשתיות קיימות‪.‬‬
‫להלן פירוט מרכיבי התמ"א בתחום התכנית וחלופותיה‪:‬‬
‫ רצועה אופציונאלית לקו מים באיכות מי שתייה )קו מוצע( עובר לאורך הכביש החדש‬‫בתוואי המסילה ובהמשך צפונה לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫ רצועה אופציונאלית לקו מים באיכות מי שתייה )מתוכנן( עובר לאורך כביש ‪ 65‬וחוצה את‬‫כביש ‪ 2‬סמוך לתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫ קווי מים קיימים מלווים וחוצים את כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים בין מחלף חבצלת למחלף ינאי‬‫ובאזור קיסריה‪.‬‬
‫ בריכות מים מצויות סמוך לכביש באזור קיסריה ומכמורת‪.‬‬‫ קו מים שאינו באיכות מי שתייה חוצה את הכביש החדש בתוואי המסילה מדרום לכביש‬‫‪.5720‬‬
‫ בריכות ומאגרים הקשורים למתקן ההתפלה חדרה מצויים ממזרח ומערב לכביש ‪.2‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪/34‬ב‪ 5/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ד'‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים‪ -‬חוף הים התיכון )תמ"א ‪(13‬‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים‪ -‬חוף הים התיכון‪ .‬התכנית מאושרת משנת ‪ .1981‬מטרת‬
‫התכנית הינה לקבוע את ייעודי הקרקע לצורך ניהול המשאבים הטבעיים‪ ,‬שימורם‪ ,‬פיתוחם‬
‫והסדרת ניגודים בין שימושים הדרושים קירבה לחוף ולמנוע שימושים שאינם דורשים זאת‪.‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים מהווה את גבולה המזרחי של תמ"א ‪ 13‬ולפיכך כל מרכיבי התמ"א מצויים‬
‫ממערב לו‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬
‫ גן לאומי‪ :‬חמישה גנים לאומיים בתוקף נמצאים לאורך הכביש‪ ,‬ממערב‪ ,‬והם חופפים‬‫במיקומם לגנים הלאומיים המוזכרים בתמ"א ‪ 8‬שנסקרה לעיל‪.‬‬
‫ גישות אל החוף‪ :‬לאורך התכנית מסומנות מספר גישות אל החוף בהתחשב בתכנית‬‫המתאר הארצית לדרכים‪ .‬רובן מסומנות מהמחלפים הקיימים וכבישי הרוחב החוצים את‬
‫כביש ‪ 2‬למעט הגישה המסומנת לאורך נחל אלכסנדר והגישה המסומנת מצפון למכמורת‪.‬‬
‫ שטח ציבורי פתוח‪ :‬מצפון למכמורת‪ ,‬מדרום לנחל חדרה‪ ,‬מדרום לכביש ‪ 651‬רצועה לאורך‬‫הכביש‪.‬‬
‫ אתר תיירות ונופש‪ :‬מסומן מדרום לנעורים‪ ,‬מצפון למכמורת‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה )לא‬‫בצמוד לכביש(‪ ,‬מדרום לכביש ‪ 651‬ובאזור קיסריה‪.‬‬
‫ שטח חקלאי‪ :‬שטחים חקלאיים מסומנים באזור חבצלת השרון‪ ,‬באזור מכמורת‪ ,‬מדרום‬‫לגבעת אולגה ובאזור קיסריה‪.‬‬
‫ לאורך החוף מסומנים מספר ייעודים כגון‪ :‬שמורת חוף )באזור המצוק של בית ינאי(‪ ,‬חופי‬‫רחצה )מכמורת‪ ,‬גבעת אולגה‪/‬חדרה ושדות ים(‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי עתיקות‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 13‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.7‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫ באזור מחלף ינאי עובר כביש ‪ 2‬הקיים בתחום ‪ 300‬מ' מקו החוף ועל כן הסביבה בה עובר‬‫הכביש מוגדרת כסביבה חופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫בשל כך חלים עליה הגבלות לניהול‪ ,‬לפיתוח ולשימור הקבועות בחוק והיא חייבת במתן‬
‫היתר לפעולה מרשות המוסמכת לתת רישיון בתחום חוף הים )להלן הולחו"פ‪ ,‬הוועדה‬
‫לשמירת הסביבה החופית(‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת חשמל אתר "השרון" )תמ"א ‪/10‬א‪(1/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת חשמל אתר "השרון"‪ ,‬המפורסמת לאישור‬
‫ברשומות מיום ה‪.19/04/1973 -‬‬
‫מטרת התכנית הינה לקבוע שטחים לתחנת כוח קונבנציונאלית ולמתקנים ורשת החשמל‬
‫הקשורים אליה ביבשה ובים‪ .‬התכנית מייעדת רצועות למעבר קווי חשמל מצפון ומדרום‬
‫למחלף קיסריה החוצות את כביש ‪ .2‬ברצועה זו תותר חציית דרכים לאחר התייעצות עם חברת‬
‫החשמל ולא תותר אחסנת חומרים דליקים ובניית מבנים למעט מבני שירותים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תחנת הכוח מצויה ממערב לכביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף קיסריה‪ .‬רצועה לשטח פרטי‬
‫פתוח מקיפה את תחנת הכוח שבה רצועת ירק להפרדת שטח תחנת הכוח מהשטחים הסמוכים‬
‫לה‪.‬‬
‫מדרום לנחל חדרה מיועד שטח ציבורי פתוח עבור פארק נחל חדרה‪.‬‬
‫תמ"א ‪/10‬א‪ 1/‬מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.8‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לגז טבעי ‪-‬קטע חדרה )תמ"א ‪/37‬ד(‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית ברמה מפורטת לגז טבעי – תוואי חדרה‪ ,‬המפורסמת לאישור‬
‫ברשומות מיום ה‪.28.10.04-‬‬
‫מטרת התכנית הינה יעוד קרקע לרצועת צינור גז עבור אזור התעשייה חדרה‪ .‬על פי הוראות‬
‫התכנית בשטח זה לא תותר כל פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות צו הבטיחות לרבות‬
‫כל פעולה הכרוכה בבניה או בשינוי פני הקרקע‪ .‬בתשריט התמ"א מסומן תוואי צינור גז החוצה‬
‫את כביש ‪ 2‬במקביל לתוואי נחל חדרה ומצפון לו‪.‬‬
‫תמ"א ‪/37‬ד מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.9‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לשטחי כרייה וחציבה )תמ"א ‪(3/14‬‬
‫תכנית מתאר ארצית חלקית לאתרי כרייה וחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה – אתרי מחוז‬
‫חיפה‪ ,‬המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪.25.05.2000-‬‬
‫מטרת התכנית הינה לקבוע אתרי כרייה וחציבה במחוז חיפה כולל מתן הוראות בגינם‪ .‬בתחום‬
‫התכנית וחלופותיה מצויים שני אתרי כרייה וחציבה של חול‪ .‬אתר מס' ‪) 118‬אתר חולות חדרה(‬
‫מצוי ממערב לכביש ‪ 2‬ומצפון לגבעת אולגה והוא משתרע על פני כ‪ 405-‬דונם‪ .‬אתר מס' ‪201‬א'‬
‫)אתר מכמורת( מצוי ממזרח למסילת הרכבת וסמוך לאזור התעשייה של עמק חפר‪ .‬האתר‬
‫משתרע על פני כ‪ 28-‬דונם וחלות עליו הגבלות על מנת שלא ימנע את ביצוע כביש מס' ‪9‬‬
‫המאושר בתמ"א ‪.42/3‬‬
‫תמ"א ‪ 3/14‬מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.10‬‬
‫ב‪ .‬תכניות לתשתיות לאומיות‬
‫נא ראו סקירה בסעיף ‪ 1.4.6.2‬בהמשך‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 1.4.3‬תכניות מתאר מחוזיות‬
‫תכנית מתאר מחוזית מחוז מרכז )תמ"מ ‪(21/3‬‬
‫תכנית מתאר מחוזית למחוז מרכז‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.12.11.2003-‬‬
‫תכנית מתאר למחוז מרכז משתרעת מישובי עמק חפר ודרומה )אזור מכמורת(‪ .‬החלק הדרומי של‬
‫התכנית שבו עוברות החלופות לכביש ‪ 2‬הוא אזור כפרי מיושב ואזור חקלאי או נוף כפרי פתוח‪.‬‬
‫מאזור נחל אלכסנדר וצפונה עוברות החלופות בשטחים פתוחים‪ .‬רצף השטחים הפתוחים כולל את‬
‫סביבת נחל אלכסנדר המוגדר בתמ"מ כאזור נחל וסביבותיו‪ ,‬את שטחי הגן הלאומי נחל אלכסנדר‬
‫שמשתרע מצפון למחלף ינאי ולנחל‪ ,‬את שמורת הנוף ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים ואת שטח היער‬
‫המצוי ממערב לאזור התעשייה עמק חפר‪ .‬חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -21 /3‬יעודי קרקע מוצגות‬
‫בתשריט מס' ‪1.4.11‬א'‪.‬‬
‫התשתיות המסומנות בתמ"מ הן‪:‬‬
‫רצועה למעבר קווי חשמל ומתח עליון‪ :‬חוצה את תוואי הכביש החדש בדרום המקטע‪.‬‬
‫תחנת משנה‪ :‬מסומנת ממערב לאביחיל ומדרום לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫קו מים ראשי‪ :‬עובר מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל לבין מושב חבצלת השרון‪.‬‬
‫מתקני איגום והחדרת קולחין וטיהור שפכים‪ :‬מסומנים ממזרח למסילת הרכבת ומדרום לכביש‬
‫מס' ‪.5720‬‬
‫קו דלק‪ :‬מסומן באזור התעשייה עמק חפר שממזרח למסילה ומדרום לכביש ‪ 9‬המסומן בתמ"מ‪.‬‬
‫דרך ראשית‪ :‬מסומנת בכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫דרך מהירה‪ :‬מסומנת במקביל וממערב למסילת הרכבת ובתוואי כביש ‪.9‬‬
‫מרכז תחבורה‪ :‬מסומן ממזרח למסילה ומדרום לכביש ‪.9‬‬
‫מחלפים‪ ,2/9 :‬ינאי‪ ,‬חבצלת‪.‬‬
‫דרך עורקית עירונית‪ :‬מסומנת ממחלף חבצלת לנתניה ועוברת בין חבצלת השרון לבין אביחיל‪.‬‬
‫דרכים נופיות‪ :‬הכביש המהיר המקביל למסילה וכן כביש ‪ 2‬הקיים ממחלף ינאי עד מחלף ‪,2/9‬‬
‫מסומנים כדרכים נופיות‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ – 21 /3‬תשתיות והשפעות סביבתיות מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬ב'‪.‬‬
‫תכנית מתאר מחוזית לצפון רצועת נחל אלכסנדר )תמ"מ ‪(27/3‬‬
‫תכנית מתאר מחוזית לצפון רצועת נחל אלכסנדר המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪-‬‬
‫‪.14.04.2005‬‬
‫חלופות הבסיס חוצות את נחל אלכסנדר )כל חלופה במקום שונה(‪ .‬תוואי כביש ‪ 2‬הקיים חוצה את‬
‫הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬ותוואי כביש ‪ 2‬החדש‪ ,‬המקביל למסילה ממערב‪ ,‬עובר בגבולו המזרחי‬
‫של הגן הלאומי‪ .‬תוואי הכביש בחלופת המסילה חוצה בחלקו הדרומי שטח נחל וסביבותיו‪ .‬תוואי‬
‫זה מסומן בתמ"א כשטח עתודה לדרך מהירה‪.‬‬
‫על‪-‬פי הוראות התכנית הרחבת דרך קיימת מותנית במתן פתרונות סביבתיים ויעשה כל מאמץ‬
‫למזעור הנזק הסביבתי והחזותי לנחל ולשטחים הפתוחים‪ .‬עוד קובעת התכנית כי כל פעולה בנחל‪,‬‬
‫ביובליו‪ ,‬או בתעלות הניקוז‪ ,‬תיעשה תוך שימור מרבי של המערכת האקולוגית‪ ,‬הנופית ואיכות‬
‫המים‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -27 /3‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.12‬‬
‫‪23‬‬
‫תכנית מתאר מחוזית מחוז חיפה )תמ"מ ‪(6‬‬
‫תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה אשר הופקדה ב‪ 29.01.2004 -‬ועד כה לא אושרה‪.‬‬
‫תכנית מתאר למחוז חיפה )מופקדת( משתרעת מצפון למכמורת ולכביש ‪ 9‬המסומן בתמ"מ‪.‬‬
‫מצפון למחלף ‪ 2/9‬המתוכנן ועד לאזור הבנוי של חדרה‪-‬גבעת אולגה‪ ,‬מסומן אזור בעל ערכי טבע‬
‫ונוף‪ .‬האזור כולל את הגן הלאומי פארק השרון‪ ,‬אזור יער וייעור ושטח פתוח חקלאי‪ /‬מוגן‪ .‬אזור‬
‫נוסף בעל ערכי טבע ונוף מסומן בין נחל חדרה לבין כביש ‪ .651‬האזור כולל את רצועת נחל חדרה‬
‫ושטח היער שמסומן לאורכו‪ ,‬את הגן הלאומי חולות קיסריה‪ ,‬שמורת הטבע שקע קיסרי ושטח‬
‫פתוח חקלאי‪ /‬מוגן בין כביש ‪ 65‬לבין כביש ‪ .651‬על‪-‬פי הוראות התמ"א בשטח פתוח מוגן יותרו‬
‫תשתיות הנדסה ובלבד שיותאמו למגבלות סביבתיות ונופיות הנובעות מאופי האזור‪.‬‬
‫באזור הפיתוח העירוני של חדרה מסומנות שתי רצועות שטח פתוח עירוני משני צדי כביש ‪ .2‬וכך‬
‫גם באזור העירוני של קיסריה ‪ -‬אור עקיבא‪ ,‬מצפון לכביש ‪ .651‬שטחים פתוחים עירוניים גדולים‬
‫יותר מסומנים מדרום לנחל חדרה )משני צדי כביש ‪ (2‬ובאזור קיסריה )ממערב לכביש ‪ 2‬ובחלק‬
‫הצפוני של התכנית(‪.‬‬
‫להלן פירוט האזורים המבונים לאורך כביש ‪:2‬‬
‫‪-‬‬
‫אזור פיתוח עירוני מסומן ממזרח לכביש ‪ 2‬בתחומי העיר חדרה )בין יער חדרה לבין השטח‬
‫הפתוח של נחל חדרה( ואור עקיבא )מצפון לכביש ‪.(651‬‬
‫‪-‬‬
‫אזור פיתוח עירוני – חופי מסומן ממערב לכביש ‪ 2‬בתחום השכונה של גבעת אולגה הקיימת‬
‫ועד השטח הפתוח של נחל חדרה בצפון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזור פיתוח כפרי – עירוני – חופי מסומן בתחומי קיסריה ממערב לכביש ‪.2‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -6‬ייעודי קרקע מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬א' לעיל‪.‬‬
‫התשתיות המסמנות בתמ"מ ‪ 6‬מפורטות להלן‪:‬‬
‫דרך נופית מסומנת בתוואי כביש ‪ 2‬בין מחלף קיסריה לבין כביש ‪) 651‬עליה יחולו הוראות תמ"א‬
‫‪.(3‬‬
‫מסדרון תשתית ראשי קיים להובלת חומרים מסוכנים )חומ"ס( מסומן לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫ובצמוד לו‪ ,‬ממחלף ‪ 9/2‬ועד מחלף אולגה‪.‬‬
‫מסדרון תשתית ראשי מוצע להובלת חומרים מסוכנים )חומ"ס( מסומן לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫ובצמוד לו‪ ,‬ממחלף אולגה ועד נחל חדרה‪ .‬מנחל חדרה המסדרון מסומן לאורך נחל חדרה‪ ,‬ממזרח‬
‫לכביש ‪.2‬‬
‫תחנת הכוח חדרה )אורות רבין( מסומנת ממערב לכביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף קיסריה‪.‬‬
‫קו ‪ 161‬ק"ו לביטול‪/‬העתקה‪/‬הטמנה חוצה את כביש ‪ 2‬מדרום למחלף קיסריה ואת כביש ‪65‬‬
‫ממזרח למחלף קיסריה‪.‬‬
‫רצועה מאושרת לקווי חשמל ‪ 400‬חוצה את כביש ‪ 2‬מצפון למחלף קיסריה‪.‬‬
‫קו ‪ 161‬ק"ו מסומן לאורך כביש ‪ 2‬בין מחלף קיסריה לבין אור עקיבא‪.‬‬
‫אתר כרייה מסומן מצפון לגבעת אולגה וממערב לכביש ‪.2‬‬
‫קידוחי מים סמוך לכביש מצוי כ‪ 2.5-‬ק"מ צפונית למחלף קיסריה‪ ,‬ממזרח לכביש‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -6‬תשתיות והנחיות סביבתיות ב' מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬ב' לעיל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫נספח מידע לשמורות יער ואתרי עתיקות מוכרזים מפרט את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫שמורת יער מוגדרת ממזרח לכביש במרחק של ‪ 500 -100‬מ' ממנו‪ ,‬מצפון לצומת פל‪-‬ים ועד אור‬
‫עקיבא‪.‬‬
‫אתר עתיקות מוכרז מצפון לאור עקיבא‪ ,‬ממזרח לכביש‪ ,‬בקטע החופף עם התכנית‪.‬‬
‫‪ 1.4.4‬תכניות מתאר מקומיות ומפורטות‬
‫תכנית מתאר חדרה ‪ -‬חד‪2020 /‬‬
‫התכנית הופקדה ב‪) .26/09/2011-‬הערה‪ :‬תכנית המתאר המאושרת לעיר חדרה הינה חד‪ 1/‬אשר‬
‫אושרה בשנת ‪ .1941‬תכנית חדשה חד‪ 450 /‬הופקדה בשנת ‪ 1982‬והוחלט על אישורה בשנת ‪1987‬‬
‫אך היא לא פורסמה למתן תוקף‪ .‬תכנית חד‪ ,2020/‬כאשר תאושר‪ ,‬תבטל את התכנית הנ"ל כולל‬
‫את תכנית חד‪ 35/‬החלות כיום לאורך כביש ‪.(2‬‬
‫מטרותיה העיקריות של התכנית הינן יצירת שילוב מאוזן בין פיתוח למגורים‪ ,‬לשירותים אזוריים‬
‫ולתשתיות לבין שמירה על איכויות הטבע הנוף והסביבה‪ .‬תכנית המתאר יוצרת רצף תכנוני‬
‫ומבונה בין חלקיה השונים של העיר ומתייחסת לעורקי התחבורה הראשיים בעיר ביניהם הדרכים‬
‫הארציות‪.‬‬
‫התכנית מייעדת בחלקה הדרומי‪ ,‬מכלול של שטחים פתוחים‪ .‬בצמוד לכביש ‪) 9‬המסומן בתכנית(‬
‫וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים מתוכננים שטחי יער‪ ,‬ממערב לכביש ‪ 2‬מתוכנן שטח ציבורי פתוח ואזור‬
‫נופש כפרי הצמוד למכמורת‪ .‬מצפון לשטחים אלו מתוכנן גן לאומי פארק השרון‪ ,‬שטח חקלאי‪ ,‬יער‬
‫חדרה ושטח ציבורי פתוח המצוי לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫בחלקה הצפוני של התכנית מיועד מכלול שטחים פתוחים נוסף הקשור בעיקר למרחב הרצועה של‬
‫נחל חדרה‪ .‬ממזרח לכביש ‪ 2‬מיועד שטח פתוח וממערב לו מיועד פארק‪ .‬לאורך רצועת נחל חדרה‬
‫החוצה את כביש ‪ 2‬מיועד שטח עם הנחיות מיוחדות )שבו לא תותר בנייה ועיקר הפעילות תהייה‬
‫לפנאי ונופש(‪ .‬גן לאומי מסומן ברביע הדרומי והצפוני של מחלף קיסריה‪.‬‬
‫השטחים המבונים הקיימים כיום לאורך כביש ‪ 2‬יורחבו‪ .‬על‪-‬פי התכנית מוצעים שטחי מגורים‬
‫חדשים מדרום ומצפון לגבעת אולגה ובאזור שכונת חפצי‪-‬בה‪ .‬עוד מייעדת התכנית אזור תעסוקה‬
‫גדול ממזרח לכביש ‪ 2‬בין תוואי הכביש לבין המסילה‪.‬‬
‫מוסדות הציבור לאורך כביש ‪ 2‬המסומנים בתכנית הם‪ :‬אזור מוסד חינוכי בשכונת גבעת אולגה‪,‬‬
‫ביה"ח הילל יפה ומדרום לו שטח למסחר ומוסדות ציבור וחוות חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫רצועה של שטח ציבורי פתוח מסומנת לאורך כביש ‪ 2‬בקטע העובר בשטח המבונה של חדרה‪.‬‬
‫הפיתוח הנופי של רצועה זו יהיה בהתאם לערכי הנוף של רכס הכורכר‪ .‬ברצועה זו יותרו שבילי‬
‫טיול‪ ,‬אופניים‪ ,‬נטיעות ומיגונים אקוסטיים‪.‬‬
‫כביש ‪ 2‬מסומן כדרך בין‪-‬עירונית מהירה שכל הכניסות ממנו לעיר חדרה יעשו על‪-‬ידי חיבורים‬
‫ממוחלפים )מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה ומחלף ‪ 9/2‬המסומן בתכנית למרות שבוטל ע"י בית‬
‫המשפט העליון(‪ .‬על פי הוראות התכנית מס' הנתיבים בכביש ‪ 2‬והמחלף הכפול )המצוין בתכנית‬
‫ובהוראות( בגבעת אולגה יהיו על‪-‬פי תכניות מפורטות ובלבד שהמחלף יאפשר את כל הפניות בין‬
‫דרך מס' ‪ 2‬לבין הדרכים המקומיות‪ .‬התחברויות של רמפות נוספות לשכונות המערביות יבחנו‬
‫במסגרת תכנון מפורט‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫על‪-‬פי נספח התחבורה של תכנית המתאר מתוכננת דרך חדשה )כביש ‪ (46-47‬לחצות את כביש ‪2‬‬
‫בגשר ולחבר את שכונת חפציבה החדשה ושכונת אולגה החדשה בחלק הצפוני‪ .‬כביש זה מוזכר‬
‫בהוראות התכנית כהפרדה מפלסית מתחת לכביש ‪.2‬‬
‫שבילי אופניים החוצים את כביש ‪ 3‬מצויים לאורך נחל חדרה )מעבר תחתי(‪ ,‬במחלף אולגה )מעבר‬
‫עילי( ובפארק השרון )מעבר תחתי כולל הנחיות של רט"ג(‪.‬‬
‫נספח הנוף המנחה של תכנית המתאר מסמן כניסות לעיר חדרה ‪ 3‬מהן מצויות לאורך כביש ‪.2‬‬
‫ההנחיה לפיתוח הנופי של מחלף קיסריה בצפון )כניסה ‪ (1‬הינה לשמירת מבטים פתוחים לנחל‬
‫חדרה ולדיונות החול והסתרה של התשתיות המצויות במקום‪ .‬מחלף אולגה יפותח עם אופי עירוני‬
‫ובדגש על החיבור של שני חלקי העיר )מזרח‪-‬מערב(‪ .‬הפיתוח הנופי של מחלף ‪ 9/2‬יהיה בדומה ליער‬
‫פארק ויעשה שימוש באלוני תבור‪.‬‬
‫שדרה מרכזית ‪ /‬ירוקה מסומנת בנספח הנופי לאורך רחוב אהרונסון‪/‬יש"י‪ ,‬החוצה את כביש ‪2‬‬
‫במחלף אולגה‪ .‬שדרה נוספת מסומנת לאורך כביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף אולגה‪ ,‬ממזרח‬
‫לכביש‪.‬‬
‫מלבד השטחים הפתוחים שנזכרו לעיל מסמן הנספח הנופי שטח פתוח באזור רכס הכורכר‬
‫המפריד בין שכונת חפציבה לבין כביש ‪ .2‬ההנחיה לאזור זה הינה לשימור רכס הכורכר עם דגש על‬
‫החיץ בין השכונה לבין הכביש‪.‬‬
‫תשריט ‪1.4.13‬א'‪-‬ד' מציג את תוואי התכנית על רקע תכנית המתאר של חדרה‪.‬‬
‫תכניות מפורטות‬
‫טבלאות ‪ 1.4.1-1.4.2‬מפרטות את התכניות המפורטות המאושרות לאורך תוואי כביש ‪ .2‬חלופות‬
‫הבסיס על רקע ייעודי קרקע הכלולים בתכניות מפורטות מאושרות מוצגים בתשריט מס'‬
‫‪1.4.14‬א'‪-‬ד'‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬תכניות מפורטות )מדרום לנחל חדרה(‬
‫מס' תכנית‬
‫עח‪200/‬‬
‫עח‪141/‬‬
‫עח‪4/63/‬‬
‫‪3/27/1‬‬
‫עח‪92/‬‬
‫עח‪1/54/‬‬
‫משמ‪/27/‬עח‬
‫מיקום‬
‫התכנית‬
‫מועצה‬
‫אזורית‬
‫עמק חפר‬
‫אזור ביתן‬
‫אהרון‬
‫חבצלת‬
‫השרון‬
‫שכונת‬
‫צוקי דויד‬
‫)מצפון‬
‫לחבצלת‬
‫השרון(‬
‫ביה"ס‬
‫הגבוה‬
‫למשטרה‬
‫מוסד‬
‫חינוכי‬
‫ומקצועי‬
‫נעורים‬
‫בית חירות‬
‫פרסום תוקף‬
‫ברשומות‬
‫מדרום לפארק השרון – לאורך תוואי הכביש הקיים‬
‫תכנון שטח השיפוט של המועצה האזורית תכנית מתאר עמק חפר ‪ -‬כולל גן‬
‫‪19/07/1979‬‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫עמק חפר‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪2/1/1992‬‬
‫‪16/3/1967‬‬
‫הערות‬
‫תכנית מפורטת למושב ביתן אהרון‬
‫והשטחים החקלאיים שלו‪.‬‬
‫תחנת דלק‪.‬‬
‫אושר בוועדה ייעוד שטח לשיכון ציבורי ‪.‬‬
‫לשיכון ציבורי‬
‫ב‪14/12/1994-‬‬
‫‪2/11/1967‬‬
‫‪26/6/1969‬‬
‫‪1/9/1991‬‬
‫ייעוד שטח לבית ספר גבוה למקצועות‬
‫המשטרה ומרכז נופש‪ ,‬חברתי ותרבותי‬
‫למשמר הגבול ולמשטרת ישראל ‪.‬‬
‫יעוד אזורים שונים לצרכי המוסד כגון‪ :‬מספר מבנים הסמוכים לכביש‬
‫מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬מבני מלאכה‪ ,‬מיועדים להריסה‪.‬‬
‫ספורט‪ ,‬שטחים ציבוריים ועוד‪.‬‬
‫תכנית מפורטת למושב בית חירות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מס' תכנית‬
‫עח‪33/‬‬
‫משמ‪/138/‬ע‬
‫ח‬
‫עח‪129/‬‬
‫עח‪1/129/‬‬
‫עח‪30/‬א'‬
‫עח‪1/132/‬‬
‫‪2/200/1‬‬
‫עח‪10/43/‬‬
‫עח‪10/10/‬‬
‫עח‪3/45/‬‬
‫עח‪128/‬‬
‫מש‪/7/‬עח‬
‫עח‪/‬‬
‫מק‪1/160/‬‬
‫עח‪2/160/‬‬
‫חד‪1/‬‬
‫חד‪35/‬‬
‫חד‪1157/‬‬
‫חד‪/1362/‬א'‬
‫חד‪793/‬א‬
‫)במ(‬
‫חד‪793/‬ד )במ‬
‫חד‪1061/‬‬
‫חד‪/1061/‬ג‬
‫חד‪763/‬‬
‫חד‪854/‬‬
‫מיקום‬
‫התכנית‬
‫בית ינאי‬
‫בית ינאי‬
‫פרסום תוקף‬
‫ברשומות‬
‫‪26/4/1956‬‬
‫‪22/3/1996‬‬
‫מטרות‬
‫התווית דרכים חדשות וקביעת קווי בניין‪.‬‬
‫תכנית מפורטת למושב בית ינאי‪.‬‬
‫הערות‬
‫חלק מכביש ‪ 2‬כלול בתכנית זו‪.‬‬
‫הסדרת מחלף ינאי כולל קווי בנין מתקני‬
‫מחלף ינאי ‪26/6/1986‬‬
‫הדרך הנדרשים‪.‬‬
‫הסדרת דרך גישה ממזרח לכביש ‪2‬‬
‫בית חירות ‪22/11/1992‬‬
‫שתקשר את בית חירות וחופית עם מחלף‬
‫ינאי‪.‬‬
‫סמוך לכביש ‪ 2‬מסומן שטח לבתי‬
‫תכנית מפורטת ליישוב חופית‪.‬‬
‫‪15/3/1956‬‬
‫חופית‬
‫מרגוע )בפועל שטח אכסניה‬
‫בשימוש מכללת רופין(‪.‬‬
‫אזור נופש ומסחר כולל שטחי חניה‪.‬‬
‫‪4/8/1994‬‬
‫‪ M‬הדרך‬
‫צפון בית אושר בוועדה שיכון ציבורי‬
‫לשיכון ציבורי‬
‫ינאי‬
‫ב‪9/7/2000-‬‬
‫תכנית מפורטת למושב מכמורת‪.‬‬
‫‪7/7/1994‬‬
‫מכמורת‬
‫מדרום לפארק השרון – לאורך תוואי המסילה‬
‫לא תותר בניה במרחק ‪ 100‬מ'‬
‫שינוי ייעוד מחקלאות למגורים‪.‬‬
‫‪24/6/1999‬‬
‫אביחיל‬
‫מציר כביש ‪.2‬‬
‫שכונת הרחבה )מזרחית וצפונית( של גבעת במידה וידרשו מתרסי רעש‬
‫‪9/8/2001‬‬
‫גבעת‬
‫מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה הם‬
‫שפירא )בעיקר למגורים( ‪.‬‬
‫שפירא‬
‫יבוצעו ע"י היזם‪.‬‬
‫ביצוע מתרסי הרעש יבוצעו על –‬
‫הסדרת מחלף חבצלת‪.‬‬
‫‪31/3/1986‬‬
‫חבצלת‬
‫ידי מע"צ‪.‬‬
‫השרון‬
‫תכנית מפורטת לכפר ויתקין‪.‬‬
‫‪11/5/1987‬‬
‫כפר‬
‫ויתקין‬
‫שכונת ההרחבה של כפר ויתקין‪.‬‬
‫‪1/2/1998‬‬
‫כפר‬
‫ויתקין‬
‫הסדרת כביש גישה לשכונת ההרחבה של‬
‫‪23/2/2011‬‬
‫כפר‬
‫כפר ויתקין‪.‬‬
‫ויתקין‬
‫אזור חדרה‪-‬גבעת אולגה‬
‫תכנית מתאר חדרה ‪ -‬תכנית‬
‫קביעת אזורים‪.‬‬
‫‪11/9/1941‬‬
‫העיר‬
‫מנדטורית‬
‫חדרה‬
‫תכנית מנדטורית‪.‬‬
‫תכנון מפורט לעיר חדרה‪.‬‬
‫‪4/2/1941‬‬
‫העיר‬
‫חדרה‬
‫יער נטע אדם קיים ושמורת נוף‪.‬‬
‫יער חדרה ‪25/12/2008‬‬
‫שיקום מחצבה ישנה ע"י הטמנת פסולת‬
‫‪28/04/2012‬‬
‫ממערב‬
‫יבשה‪.‬‬
‫לדרום יער‬
‫חדרה‬
‫שינוי ייעוד קרקע חקלאית לשכונת‬
‫דרום גבעת ‪11/2/1993‬‬
‫מגורים מדרום לגבעת אולגה כולל הרחבת‬
‫אולגה –‬
‫כביש השירות לאורך כביש ‪.2‬‬
‫שכונת עין‬
‫הים‪.‬‬
‫רישום מגרשי בנייה בשכונת עין הים‪.‬‬
‫‪15/5/2008‬‬
‫תכנית לשכונת מגורים מדרום לגבעת תוכן תכנית ביצוע לחיבור‬
‫דרום גבעת ‪5/4/1998‬‬
‫השכונה עם כביש ‪ 2‬בפתרון דו‪-‬‬
‫אולגה‪ ,‬עם חיבור לכביש ‪.2‬‬
‫אולגה‬
‫מפלסי‪ ,‬באישור מע"צ ומשרד‬
‫התחבורה‪.‬‬
‫תנאי לאכלוס המבנים יהיה‬
‫ביצוע סוללה אקוסטית להגנה‬
‫מכביש ‪ 2‬על חשבון היזם‪ .‬תכנון‬
‫רבי הקומות הסמוכים לכביש ‪2‬‬
‫ילווה בייעוץ אקוסטי כתנאי‬
‫למתן היתר‪.‬‬
‫שינוי בחלוקת שטחי הבנייה‪ ,‬מספר‬
‫דרום גבעת ‪21/7/2002‬‬
‫הדירות וגובה בניינים בשכונת המגורים‬
‫אולגה‬
‫שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬
‫תכנית מפורטת לשכונת גבעת אולגה א'‪ -‬דרך ‪ 13/10‬מעבר דו מפלסי‬
‫‪15/9/1985‬‬
‫גבעת‬
‫ד'‪.‬‬
‫אולגה‬
‫קביעת אזור מגורים ב'‪.‬‬
‫‪7/3/1988‬‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫‪27‬‬
‫מס' תכנית‬
‫חד‪/763/‬ב‬
‫תרש"צ‬
‫‪2/30/15‬‬
‫מיקום‬
‫התכנית‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫"שכונת‬
‫אזורים"‬
‫תרש"צ‬
‫‪2/30/21‬‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫"שכונת‬
‫אזורים"‬
‫חד‪1189/‬‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫חד‪905/‬‬
‫מחלף‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫חד‪1300/‬‬
‫ממערב‬
‫ליער‬
‫חדרה‬
‫)צפון(‬
‫וממזרח‬
‫לכביש ‪.2‬‬
‫חד‪700/‬‬
‫ממזרח‬
‫לכביש ‪2‬‬
‫חד‪1240/‬‬
‫חד‪764/‬‬
‫הכניסה‬
‫לגבעת‬
‫אולגה‬
‫חד‪ 490/‬ב'‬
‫ביה"ח‬
‫הלל יפה‬
‫חד‪) 900/‬במ(‬
‫פרסום תוקף‬
‫ברשומות‬
‫‪15/3/1988‬‬
‫בועדת‬
‫מטרות‬
‫הערות‬
‫הגדלת דירת באזור מגורים מיוחד‪.‬‬
‫אושר‬
‫תיאום‬
‫לשיכונים‬
‫ציבוריים‬
‫‪27/12/1979‬‬
‫אושר בועדת‬
‫תיאום‬
‫לשיכונים‬
‫ציבוריים‬
‫‪27/4/1994‬‬
‫חלוקת מגרש מסחרי לשטח מסחר ולשטח קיים נספח תנועה המסדיר את‬
‫‪13/5/2007‬‬
‫הגישה מכביש ‪ 2‬לתחנת הדלק‬
‫תחנת דלק‪.‬‬
‫ואת הגישה למרכז המסחרי‬
‫מדרך בן גוריון‪.‬‬
‫קביעת שטח למחלף רב מפלסי‪ ,‬הסדרת התכנית קובעת כי למחלף תוכן‬
‫‪17/10/1991‬‬
‫תחבורתית‬
‫דרכים ‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬מבנים להריסה תכנית‬
‫וארכיטקטונית באישור משרד‬
‫שצ"פ וכדומה‪.‬‬
‫ממזרח לכביש ‪ 2‬מסומנת שטח למסילת התחבורה ומע"צ שתתן פתרון רב‬
‫מפלסי לתנועת כלי רכב‪ ,‬רכבות‪,‬‬
‫ברזל‪.‬‬
‫רוכבי אופניים והולכי רגל‪.‬‬
‫פארק עסקים מרכזי הכולל מסחר‪ ,‬התכנית כוללת הרחבת כביש ‪2‬‬
‫‪26/11/2009‬‬
‫משרדים‪ ,‬תעשייה עתירת ידע‪ ,‬חינוך‪) ,‬מזרחה( והסדרת מחלף מפוצל‬
‫במחלף אולגה )דרך ‪ 34‬ודרך ‪90‬‬
‫תרבות ובידור‪ ,‬מרכז תחבורה ועוד‪.‬‬
‫החוצה בגשר את כביש ‪ .(2‬עם‬
‫זאת פיתוח כביש ‪ 2‬יעשה‬
‫בתיאום עם החברה הלאומית‬
‫לדרכים‪.‬‬
‫מיגון אקוסטי אם יידרש‬
‫להשפעות מכביש ‪ ,2‬יהיה על‬
‫חשבון היזם‪.‬‬
‫תכנית לשכונת מגורים בין שכונת וייצמן‬
‫‪5/3/1981‬‬
‫וצומת הילל יפה‪ .‬מבנים בני ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬
‫תכנית לעיצוב המגורים בשדרה המוליכה קביעת גובה המבנים‪ 8 -‬קומות‬
‫‪25/8/2009‬‬
‫ע"ע‪ .‬התכנית מסמנת מבנים‬
‫אל הים )כביש ‪-13‬שדרות מנחם בגין(‬
‫להריסה‬
‫שכונת מגורים בין הכניסה לגבעת אולגה‬
‫‪15/9/1985‬‬
‫ועד למפרץ בנימין‪ ,‬כולל אזור מלונות‬
‫ונופש סמוך לחוף‪ .‬מבני המגורים כ‪2-6-‬‬
‫קומות‪.‬‬
‫הגדרת גבולות ביה"ח‪ ,‬התווית דרכים מגורי סגל מצויים בקצה הצפון‪-‬‬
‫‪26/9/1984‬‬
‫ואזורי בנייה לפונקציות שונות‪ ,‬קבעת מזרחי של התכנית‪.‬‬
‫תקנות בנייה וכדומה‪ .‬מבני משק מצויים כביש ‪ 2‬מצוי בתחום הקו הכחול‬
‫בחלק הדרומי של התכנית‪ .‬לאורך כביש ‪ 2‬של תכנית זו והוא מסומן ככביש‬
‫מס' ‪ .12‬ע"פ הוראות התכנית‬
‫מיועד שטח פרטי פתוח‪.‬‬
‫שטח זה יופקע ויירשם על שם‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫תכנית לשכונות שבין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ .2‬סמוך לכביש ‪ 2‬ומצפון לביה"ח‬
‫‪30/4/1994‬‬
‫מסומן שטח למסילת ברזל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.2‬תכניות מפורטות )מצפון לנחל חדרה(‬
‫שם‬
‫התוכנית‬
‫חכ‪/‬במ‪247/‬‬
‫קיסריה‬
‫מעמד סטטוטורי‬
‫)פרסום תוקף‬
‫ברשומות(‬
‫‪17/6/1993‬‬
‫חכ‪/‬במ‪263/‬‬
‫קיסריה‬
‫‪3/4/1995‬‬
‫ג‪1236/‬‬
‫קיסריה‬
‫ג‪976/‬‬
‫קיסריה‬
‫חכ‪ 40/‬א'‬
‫קיסריה‬
‫‪18/4/2000‬‬
‫‪19/3/1981‬‬
‫מטרת התוכנית‬
‫הקמת שתי שכונות מגורים חדשות ‪ 516‬יח"ד‪ ,‬יעוד קרקע‬
‫למגורים‪ ,‬לשטחי ציבור ולדרכים‪ ,‬שינוי יעוד מאזור חקלאי‬
‫לאזור מגורים‪ ,‬מאזור מלונאות ונופש לשטח ציבורי פתוח‪.‬‬
‫בניית שכונות מגורים חדשות בתפוסה מרבית של עד ‪ 500‬יח'‪.‬‬
‫התווית דרכים חדשות‪ .‬התווית אזורים למגורים‪ ,‬לאב"צ‪,‬‬
‫לשצ"פ‪ ,‬למסחר ולמאגר מים‪ .‬שינוי תכנית תמא‪ 13/‬מיעוד‬
‫אזור חקלאות לאזור מגורים‪.‬‬
‫הקמת בריכות מים חדשות בקיבולת של עד ‪ 7000‬קו"ב ליד‬
‫בריכת המים הקיימת‪.‬‬
‫ייעוד שטח לספורט ולמטווחים בדרום קיסריה‪.‬‬
‫ייעוד‬
‫מגורים‬
‫מגורים‬
‫מתקני הנדסה‬
‫ספורט‬
‫ספורט‪,‬‬
‫פרטי‬
‫דרכים‪.‬‬
‫שטח‬
‫פתוח‪,‬‬
‫‪31/10/1984‬‬
‫ייעוד שטח משטח פרטי פתוח לחניה‪-‬פרטית‪ ,‬לבניני‪-‬שרות‬
‫למתקני ספורט ונופש‪ ,‬לבריכת‪-‬שחיה ולמתקני טניס‪ .‬שינוי‬
‫יעוד לכביש המהיר חיפה‪-‬ת"א הקיים‪ .‬שינוי יעוד לכביש‬
‫הקיים למלון דן‪-‬קיסריה‪.‬‬
‫השארה של כ‪ 86%-‬מהשטח הכללי של התכנית בייעודו הקיים‬
‫כשטח פרטי פתוח‪ ,‬אזור למשטחי גולף ואת יתרת השטח‬
‫שייעודו הקיים דרכים‪.‬‬
‫חיבור אתר תחנת הכוח השרון ע"י מסילת הברזל לרשת‬
‫מסילות הברזל הקיימת‪.‬‬
‫הקמת תחנת דלק ליד מחלף קיסריה‪.‬‬
‫לשנות את יעוד הקרקע מחקלאי למגורים‪.‬‬
‫תחנת דלק‬
‫מגורים‬
‫‪29/4/2977‬‬
‫‪20/5/1982‬‬
‫מחפורת כורכר בקיסריה‪.‬‬
‫תכנון אזור ספורט באור עקיבא אשר יכלול מתקני ספורט‪.‬‬
‫כרייה וחציבה‬
‫ספורט‬
‫‪16/2/1995‬‬
‫דרום – שכונת בנה ביתך‪ ,‬בין כביש מס' ‪ 2‬ושכונת אורות‪.‬‬
‫מגורים‬
‫‪19/12/1999‬‬
‫איחוד מגרשים בתכנית מאושרת למגרש אחד אשר ישמש‬
‫לקרית חינוך‪.‬‬
‫קריית חינוך‬
‫‪4/2/1941‬‬
‫תכנית מנדטורית מפורטת למגורים‪.‬‬
‫מגורים‬
‫‪23/6/2008‬‬
‫קביעת רצועת מעבר קווי מים‪ ,‬מאגר מים ותחנת שאיבה‪.‬‬
‫מתקן הנדסי‬
‫פרסום בעיתונות‬
‫לתוקף ‪1/2/2006‬‬
‫שינוי יעוד קרקע ממגורים‪ ,‬מסחרי‪ ,‬שצ"פ‪ ,‬חקלאי‪ ,‬שמורת טבע‬
‫וספורט לדרך‪ .‬קביעת דרכי הגישה והתנועה‪.‬‬
‫צומת דרך מס' ‪2‬‬
‫עם דרך מס'‬
‫‪.6511‬‬
‫ג‪ 845/‬א'‬
‫‪16/8/1984‬‬
‫ג‪777/‬‬
‫ג‪/‬במ‪1149/‬‬
‫אור עקיבא‬
‫ג‪ 634/‬ב'‬
‫ש‪248/‬‬
‫אור עקיבא‬
‫ש‪/‬במ‪491/‬‬
‫א'‬
‫אור עקיבא‬
‫ש‪/‬מק‪491/‬‬
‫ב'‬
‫אור עקיבא‬
‫חד‪35/‬‬
‫חדרה‬
‫ג‪/1311/‬חד‬
‫‪//1330‬מ‪/‬‬
‫‪348‬‬
‫חדרה‬
‫חפאג‪/‬ד‪/‬‬
‫‪/1161‬חכ‪/‬‬
‫‪306‬‬
‫מחלף אור‬
‫עקיבא‬
‫‪9/3/1978‬‬
‫‪10/3/1994‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫מסילת ברזל‬
‫סקירת ייעודי הקרקע מצפון לנחל חדרה מבוסס על דוח כביש מס' ‪ 2‬ממחלף קיסריה עד אור עקיבא של חברת א‪.‬ש‪.‬ל‪ ,‬אוגוסט‬
‫‪.2011‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 1.4.5‬מגמות תכנון – תכניות אב ותכניות בהכנה‬
‫הערה‪ :‬תכניות לדרך ראו סעיף ‪ 1.4.6‬בהמשך‪.‬‬
‫תכנית האב לתחבורה ולתנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬
‫תכנית האב לתחבורה ולתנועה שהוכנה ע"י חברת אמי מתום )‪ (2009‬מתווה קווים לפיתוח מערכת‬
‫הדרכים‪ ,‬התחבורה הציבורית ושבילי האופניים במועצה האזורית עמק חפר‪.‬‬
‫בדוח המסכם שהועבר למשרדנו מוצגות שתי חלופות לפתוח רשת הדרכים ממערב לכביש ‪:4‬‬
‫חלופה א' כוללת תוואי חדש לדרך מהירה העובר לאורך המסילה )בתוואי דרך ‪ 20‬על פי תמ"מ‬
‫‪ (21/3‬והפיכת כביש ‪ 2‬הקיים לדרך מקומית‪ .‬בחלופה זו יבוטל מחלף אביחיל ומחלף בית ינאי אך‬
‫‪13‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים לא יבוטל ויתחבר לכביש ‪ 2‬החדש )לדרך מהירה( בדומה לחלופה ‪ B‬המוצגת בדוח‬
‫זה )ראו פירוט בפרק ב'(‪ .‬דרך מקומית חדשה מס' ‪ 5710‬הכלולה בתמ"מ תתחבר לכביש ‪ 2‬במחלף‬
‫או בצומת חבצלת ותקשר את נתניה וישובי הסביבה עם דרך מס' ‪ 5720‬ובהמשך עם כביש ‪ .4‬הדרך‬
‫בקטע שבין מחלף חבצלת לבין מחלף אביחיל החדש תתפקד כדרך אזורית‪.‬‬
‫חלופה ב' כוללת שדרוג כביש ‪ 2‬הקיים אשר יתחבר במחלף חבצלת לדרך מקומית חדשה מס' ‪5710‬‬
‫בדומה לחלופה א'‪ .‬מחלף בית ינאי יישאר במתכונתו הקיימת או יורחב‪.‬‬
‫ככלל בשתי החלופות מערך הדרכים המקומי הוא דומה או אף זהה כאשר הציר החשוב בו הוא‬
‫הדרך ‪.5720/5710‬‬
‫בשתי החלופות מוצעת דרך עורקית המחברת את מחלף‪ /‬צומת בית ינאי )בהתאם לחלופה( עם‬
‫הדרך המקומית‪.‬‬
‫המסמך אינו מכריע בין החלופות אף שהוא מדגיש את יתרונותיהן התנועתיים של חלופות‬
‫המסילה‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.4.15‬מציג את תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר הכוללת שתי חלופות‪.‬‬
‫תכנית אב נחל חדרה‬
‫תכנית אב שלדית לנחל חדרה תוכננה ע"י אדר' עמית סגל ז"ל‪ .‬בתכנית מסומן שביל לכל אורכו של‬
‫הנחל משני גדותיו‪ ,‬עם גשרים המקשרים בין שתי הגדות‪ .‬ברביע הדרומי של מחלף קיסריה‬
‫מסומנת מחצבה לשיקום‪ .‬מדרום לנחל מסומנים שטחים לפארק נחל עירוני משני )משני עברי‬
‫כביש ‪ .(2‬ממערב לכביש ‪ 2‬מיועד שטח לפארק שפך נחל חדרה וממזרח לכביש מצוין מתחם חפצי‪-‬‬
‫בה‪.‬‬
‫תכנית מפורטת למורד הנחל נמצאת בשלבי הכנה בתכנונו של משרד שמעון מרגולין‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.4.16‬מציג את תכנית האב נחל חדרה‪.‬‬
‫תכנית מתאר קיסריה‬
‫תכנית מתאר קיסריה מצוייה בשלבי תכנון ראשוניים של בחינת חלופות ולא ניתן להציג מידע‬
‫‪14‬‬
‫ספציפי לגבי כביש ‪ 2‬אותו ניתן לכלול במסגרת התסקיר‪.‬‬
‫‪ 13‬תכנית אב לפתוח בר קיימא למ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‪ ,‬פרק תחבורה ותנועה‪ ,‬חב' אמי מתום‪ .‬יוני ‪.2009‬‬
‫‪ 14‬על‪-‬פי מידע שנמסר מחברת לשם שפר איכות סביבה‪.2/07/2012 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫תכניות מפורטות בהכנה‬
‫ תכנית נת‪ 3/650/‬ותכנית עח‪128/‬א‪ 1‬הן תכניות להתוויה של דרך נופית )"דרך הים"( שתקשר‬‫את מחלף חבצלת עם היישובים הסמוכים ועם העיר נתניה‪ .‬התכניות פורסמו להפקדה‬
‫ונמצאות בדיונים במוסדות התכנון זה מספר שנים‪.‬‬
‫ תכנית מתאר מקומית מס' עח‪ 191/‬התכנית מבוססת על תכנית האב לנחל אלכסנדר והיא‬‫כוללת אמצעים לפיתוח‪ ,‬לשימור ולשיקום הנחל והמרחב שלאורכו‪ ,‬וייעוד שטחים שמאפשר‬
‫פיתוח מבוקר של שטחי פנאי ונופש ופיתוח הנחל כמערכת אזורית‪ .‬הוראות התכנית קבעו‬
‫רצועה ברוחב של ‪ 25‬מ' מגדות הנחל ויובליו כרצועה בה יש לשמור זכות מעבר חופשי לציבור‪.‬‬
‫בצירי החלופות הסמוכות למסילה חוצות את הנחל בשטח המיועד לחקלאות פנאי ונופש‪.‬‬
‫בתוואי הכביש הקיים עובר הנחל בתחום גן לאומי‪.‬‬
‫חלופות הבסיס על רקע תכנית עח‪ 191/‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.17‬‬
‫ תכנית לפארק נחל חדרה ממערב לכביש החוף נמצאת בהפקדה‪ .‬התכנית נערכה על‪-‬ידי משרד‬‫שמעון מרגולין‪.‬‬
‫ תכנית חד‪) 1400/‬תכנית אב מתחם חפצי‪-‬בה( התכנית מצויה בהכנה‪ .‬מטרות התכנית לקבוע‬‫ייעודים שבעיקרם מגורים‪ ,‬מבני ציבור ושטח פארק לפרפר הנדיר "כחליל הגליל"‪ .‬התכנית‬
‫משתרעת ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה‪ .‬לתכנית הוכן תסקיר השפעה על הסביבה‬
‫)פרקים א'‪+‬ב'( אך קידומה הוקפא עקב התנגדות המשרד להגנת הסביבה בשל זיהום האוויר‬
‫שנגרם על‪-‬ידי תחנת הכוח‪.‬‬
‫‪ 1.4.6‬מערך התחבורה הקיים והמתוכנן‬
‫‪ 1.4.6.1‬מערך התחבורה הקיים‬
‫המודל התנועתי שעליו מתבססות תחזיות התנועה בפרויקט כלל את הרשת התחבורתית‬
‫המתוכננת בין כביש ‪ 57‬בדרום לבין כביש ‪ 70‬בצפון ובין כביש ‪ 2‬במערב לבין כביש ‪ 6‬במזרח‪.‬‬
‫מרחב הבדיקה ורשת הדרכים המתוכננת לשנת ‪ 2030‬מתוארת בפרק ב' בהמשך‪ .‬להלן מוצגת‬
‫סקירה של רשת התחבורה הקיימת הכלולה במרחב הסמוך לתכנית‪:‬‬
‫ כביש ‪ 2‬הינו כביש אורך הידוע גם כ"כביש החוף" המקשר בין תל אביב לבין חיפה‪.‬‬‫הדרך בקטע שבין אביחיל לבין מכמורת הינה דרך ראשית על‪-‬פי ההגדרה של תמ"א ‪3‬‬
‫וממכמורת צפונה הדרך הינה דרך מהירה‪ .‬הדרך הקיימת כוללת שני מסלולים בעלי‬
‫שני נתיבים בכל כיוון‪.‬‬
‫ כביש ‪ 20‬הינו דרך מהירה המאושרת רק ברמה הארצית )ראו סקירה לעיל(‪.‬‬‫ דרך אביחיל )כביש ‪ 571‬המאושר( הינה דרך אזורית על פי ההגדרות של תמ"א ‪ 3‬והיא‬‫אמורה לקשר בין מושבי עמק חפר המצויים ממערב לכביש ‪) 2‬כדוגמת אביחיל( לאלו‬
‫המצויים ממזרח למסילת הרכבת )כדוגמת כפר ידידיה(‪ .‬כיום הדרך הינה בעיקרה דרך‬
‫עפר העוברת במעבר תת קרקעי מתחת לכביש ‪ 2‬ומשמשת בעיקר למעבר כלים‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הדרך בתוואי כביש ‪ 571‬מאושרת במסגרת תמ"א ‪ ,3‬בתמ"מ ‪ 21/3‬ובמסגרת עח‪.200/‬‬
‫במסגרת תת"ל ‪) 24/25‬הפרדה מפלסית( תוכננו שינויים בדרך‪ ,‬בעיקר לצורך יצירת‬
‫הפרדה מפלסית והעברת הדרך מעל המסילה‪ .‬הרחבה על תת"ל ‪ 24/25‬מפורטת לעיל‬
‫)נא ראו סעיף ‪1.4.2‬ב' לעיל(‪.‬‬
‫ מחלף חבצלת )‪ (2/5710‬מקשר בגשר עילי את יישובי עמק חפר שמדרום לכביש ‪) 2‬כגון‪:‬‬‫חבצלת השרון ואביחיל( עם היישובים שמצפון לכביש ‪) 2‬כגון‪ :‬גבעת שפירא‪ ,‬בת חן‬
‫וביתן אהרון(‪.‬‬
‫בפועל משמש המחלף גם כיציאה צפונית של נתניה לכביש מס' ‪ 2‬הקיים )דרך המלכים‬
‫ודרך הים( על אף שדרך זו אינה מוסדרת‪ .‬קיימות תכניות להסדרת היציאה והדרך אך‬
‫הן טרם אושרו )נא ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.4.5‬לעיל(‪.‬‬
‫ כביש מס' ‪ 5720‬מקשר בין כביש ‪ 4‬ממזרח לבין כפר ויתקין במערב ובהמשך דרך מחלף‬‫בית ינאי מגיע עד למכמורת‪ .‬הכביש הינו כביש חד מסלולי עם נתיב נסיעה אחד לכל‬
‫כיוון‪.‬‬
‫תת"ל ‪) 23/25‬הפרדה מפלסית( כוללת הגבהה של הכביש מעל המסילה והסדרת דרך‬
‫חקלאית מדרום לכביש ‪) 5720‬ללא חצייה של המסילה(‪ .‬הרחבה על תת"ל ‪ 23/25‬מוצגת‬
‫בהמשך )נא ראו סעיף ‪1.4.2‬ב' לעיל(‪.‬‬
‫ מחלף ינאי )‪ (2/5720‬מקשר את השימושים שממערב לכביש ‪ 2‬הקיים )חוף הים‪ ,‬כניסה‬‫לגן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬בית ינאי ומכמורת( עם השימושים שממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‬
‫)מועצה אזורית עמק חפר על שירותיה( ועם כביש ‪ 2‬עצמו‪.‬‬
‫ דרך נחל אלכסנדר‪ .‬מצפון לנחל אלכסנדר קיימת דרך עפר המלווה את הנחל ומשמשת‬‫כדרך הגישה לגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬הדרך עוברת מתחת לכביש מס' ‪ 2‬הקיים‬
‫ומתחת למסילת הרכבת‪ .‬המעברים צרים )בעיקר המעבר שמתחת למסילה( ומאפשרים‬
‫מעבר של כלי רכב אחד והם אינם גבוהים מספיק או מתאימים למעבר אוטובוסים‪.‬‬
‫ כביש ‪ 9‬הינו דרך מהירה מוצעת על‪-‬פי ההגדרות של תמ"א ‪ .3‬הכביש הינו כביש רוחב‬‫העובר מדרום לחדרה ומאושר במסגרת תת"ל ‪ .4‬הכביש מקשר בין כביש ‪ 4‬לבין כביש‬
‫‪ .6‬החיבור בין כביש ‪ 2‬לבין כביש ‪ 4‬שנכלל בתת"ל ‪ 4‬בוטל בהוראת בג"צ‪.‬‬
‫ מחלף אולגה‪ -‬כביש עירוני )שדרות מנחם בגין( עובר בגשר מעל כביש ‪ 2‬ומקשר בין‬‫גבעת אולגה לבין חדרה‪ .‬מצפון לגשר מתבצעות פניות ימניות מי ואל כביש ‪ 2‬בעזרת‬
‫נתיב עזר‪ .‬כניסה ויציאה נוספת מאולגה )רחוב הרב ניסים( קיימת מדרום לגשר )באזור‬
‫של גשר הולכי הרגל( מהנתיב הדרומי בלבד‪ .‬ממזרח קיימת דרך עפר המקשרת בין גשר‬
‫הולכי הרגל לבין תחנת הרכבת ללא חיבור לכביש ‪ .2‬שדרוג מחלף אולגה נכלל בחלקו‬
‫המזרחי בתכנית חד‪") 1300/‬אגרובנק"(‪.‬‬
‫ כביש ‪ 65‬הינו דרך ראשית קיימת על פי הגדרות תמ"א ‪ .3‬הכביש ידוע בכינויו "כביש‬‫ואדי עארה" והוא עובר מדרום לרמות מנשה ומקשר בין מישור החוף )אזור חדרה(‬
‫לבין עמק יזרעאל )אזור עפולה(‪ .‬הכביש הינו כביש רוחב דו מסלולי דו נתיבי‪.‬‬
‫ מחלף קיסריה )‪ (2/65‬הינו מחלף לולאה המקשר בין כביש ‪ 65‬לבין כביש ‪ 2‬כאשר כביש‬‫‪ 65‬עובר מתחת לכביש ‪.2‬‬
‫‪32‬‬
‫ כביש ‪ 651‬הינו כביש דו מסלולי חד נתיבי המקשר בין קיסריה במערב לפרדס חנה‬‫במזרח‪ .‬הכביש עובר מתחת לכביש ‪ 2‬ללא חיבור בין השניים‪.‬‬
‫ מסילת החוף בקו חיפה תל‪-‬אביב עוברת בסמוך לתוואי החדש המוצע‪ .‬ברצועה עוברות‬‫כיום ‪ 2‬מסילות וכן דרך שירות לצורך טיפול שוטף‪ .‬על המסילה נעות רכבות נוסעים‬
‫ורכבות משא‪ .‬רכבת ישראל מקדמת תכנית להכפלת הרצועה כך שתכלול ‪ 4‬מסילות‪.‬‬
‫הכפלת המסילות תעשה מערבית למסילות הקיימות )על‪-‬פי הידוע כיום(‪.‬‬
‫ מעברים להולכי רגל מצויים לאורך הכביש הקיים כמפורט להלן‪:‬‬‫•‬
‫מדרכה הולכי רגל מצויה משני צדי הגשר החוצה את כביש ‪ 2‬במחלף אולגה‬
‫)שדרות מנחם בגין(‪.‬‬
‫•‬
‫גשר ייעודי להולכי רגל מקשר בין נעורים לבין בית חירות‪.‬‬
‫•‬
‫מדרכה להולכי רגל מצויה לאורך הגשר במחלף בית ינאי‪ .‬הגשר מקשר בין בית‬
‫ינאי‪ ,‬מכמורת וחוף הים לבין היישובים והשימושים שממזרח לכביש ‪.2‬‬
‫•‬
‫גשר ייעודי להולכי רגל מקשר בין גבעת אולגה לבין תחנת הרכבת של חדרה‪.‬‬
‫ תחנות אוטובוס מצויות לאורך הכביש הקיים כמפורט להלן‪:‬‬‫טבלה מס' ‪ 1.4.3‬מציגה מרחקי הליכה מתחנות האוטובוס הקיימות ליעדים אותן הן‬
‫משרתות לאורך הכביש הקיים‪ .‬מרחק ההליכה חושב מתחנת האוטובוס למרכז‬
‫‪15‬‬
‫היעד‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.3‬מרחקי הליכה מתחנות קיימות לאורך כביש ‪) 2‬במטרים(‬
‫תחנה‬
‫יעד‬
‫גבעת אולגה צפון‬
‫שכונת אהרונסון‬
‫ביה"ח הלל יפה‬
‫גבעת אולגה דרום‬
‫חופית‬
‫בית ינאי‬
‫נעורים‬
‫בית חירות‬
‫מחלף אולגה‬
‫דרום‬
‫‪1300‬‬
‫‪1450‬‬
‫‪1400‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫צפון‬
‫‪1450‬‬
‫‪720‬‬
‫‪950‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫גשר הולכי רגל ‪-‬‬
‫אולגה‬
‫צפון‬
‫דרום‬
‫‪650‬‬
‫‪550‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מחלף ינאי‬
‫דרום‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪590‬‬
‫‪990‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫צפון‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪500‬‬
‫‪1080‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫גשר הולכי רגל ‪-‬‬
‫נעורים‬
‫צפון‬
‫דרום‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪510‬‬
‫‪410‬‬
‫‪410‬‬
‫‪310‬‬
‫‪360‬‬
‫‪540‬‬
‫ צירי תנועת אופניים‪ :‬המידע המוצג )ראו תשריט ‪ 1.0.1‬לעיל( נלקח מתכנית האב לנחל‬‫אלכסנדר שבה מתוכננת רשת של שבילי אופניים במרחב הנחל‪ .‬עוד נלקחו בחשבון‬
‫צירי אופניים לאורך הנחלים )נחל חדרה ונחל אלכסנדר(‪.‬‬
‫תחנות האוטובוס הקיימות לאורך התוואי‪ ,‬מעברים עיליים ומעברים תחתיים מוצגים‬
‫בתשריט ‪ 1.0.2‬לעיל‪ .‬להבנת מערך התחבורה הקיים המתואר בסעיף זה יש להיעזר בתשריט‬
‫סביבה מס' ‪ 1.0.1‬לעיל ובתשריט תמ"א ‪ 3‬מס' ‪ 1.4.1‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 15‬כביש מס' ‪ 2‬חבצלת –אולגה‪ ,‬ניתוח תחנות אוטובוס ומרחקי הליכה‪ ,‬ש‪ .‬קרני מהנדסים בע"מ‪ .‬יוני ‪ .2011‬סימוכין‪06/1785-L-89 :‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 1.4.6.2‬מערך התחבורה המתוכנן‬
‫להלן סקירה תמציתית של תכניות מאושרות ובהכנה לפיתוח מערך הדרכים והמסילות‪:‬‬
‫תכנית תשתית לאומית לחשמול מסילות הרכבת‪-‬תחנת משנה ויתקין )תת"ל ‪(18‬‬
‫תת"ל ‪ 18‬היא התכנית הארצית לחשמול הרכבת‪ .‬התכנית הופקדה ב ‪.2.4.2012-‬‬
‫התכנית באזור זה כוללת תחנת משנה )תחמ"ש( של חברת החשמל‪ ,‬תחנת השנאה רכבתית‬
‫)תה"ר( של רכבת ישראל וקו מתח עליון המתוכנן להזין אותן‪.‬‬
‫תחמ"ש ויתקין מתוכננת לקום כ‪ 600-‬מ' מדרום לכביש ‪ ,5720‬ממזרח למסילה‪ .‬שטח התחנה‬
‫מתוכנן להיות כ‪ 12-‬דונם על קרקע חקלאית‪.‬‬
‫תה"ר ויתקין מתוכננת בצמוד לתחמ"ש‪ ,‬ממערב לה‪ ,‬במטרה לספק חשמל למסילת הרכבת‪.‬‬
‫שטח התכנית משתרע על פני כ‪ 12-‬דונם‪ .‬השפעות התה"ר על הסביבה הינן בעיקר מהיבטים‬
‫של חזות ופגיעה בערכי טבע‪.‬‬
‫קן המתח העליון עובר מהתח"מש מערבה עד סמוך למסילה )ממזרח(‪ ,‬ממשיך צפונה לאורך‬
‫תוואי המסילה עד כביש ‪ ,5720‬ומשם ממשיך מזרחה‪ ,‬מדרום לכביש ‪.5720‬‬
‫רצועה למעבר קווי חשמל‪ ,‬מצפון לגבעת שפירא‪ ,‬מתוכננת לביטול‪.‬‬
‫חלופות הבסיס על רקע ייעודי קרקע של תת"ל ‪ 18‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.18‬‬
‫תכנית תשתית לאומית להפרדות מפלסיות במפגשי מסילת רכבת עם דרכים‬
‫תת"ל ‪) 24/25‬התכנית אושרה אך טרם בוצעה(‪ :‬מסדירה הפרדה מפלסית במפגש אביחיל על‬
‫תוואי דרך ‪ .571‬הדרך מתוכננת לעבור בגשר מעל מסילת הרכבת לאורך ‪ 78‬מ' ולהתחבר לדרך‬
‫הקיימת‪ .‬גובה הגשר יגיע לכ‪ 9-‬מ' מעל מפלס המסילה ויכלול ארבעה מפתחים‪ .‬רוחבה הכולל‬
‫של הדרך יהיה כ‪ 10-‬מ' )כולל שוליים ומעקות משני הצדדים(‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותת"ל ‪ 24/25‬מוצגות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪.1.4.19‬‬
‫תת"ל ‪) 23/25‬התכנית אושרה וביצועה הסתיים(‪ :‬מסדירה הפרדה מפלסית במפגש ויתקין על‬
‫תוואי דרך ‪ .5720‬הדרך עוברת בגשר מעל מסילת הרכבת שאורכו ‪ 95‬מ' והוא כולל שלושה‬
‫מפתחים‪ .‬עוד כוללת התכנית הסדרת חיבורים לדרכים מקומיות באמצעות מעגל תנועה‪,‬‬
‫ממערב למסילה וכן הסדרת דרך חקלאית מדרום לכביש ‪ 5720‬וממערב למסילה‪.‬‬
‫חלופות הבסיס ותת"ל ‪ 23/25‬מוצגות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪.1.4.20‬‬
‫תכנית תשתית לאומית לכביש ‪) 9‬תת"ל ‪(6,3 /4‬‬
‫תת"ל ‪ 6,3/4‬הינה תכנית לדרך רוחב דו‪-‬מסלולית )כביש ‪ (9‬המקשרת את כביש מס' ‪ 6‬במזרח‪,‬‬
‫עם כביש מס' ‪ 2‬במערב‪ ,‬ועוברת באזור פארק השרון וגן לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫בשל ערכיותו הסביבתית הגבוהה של השטח‪ ,‬תוכנן קטע כביש ‪ 9‬אשר עתיד היה לחבר את‬
‫כביש ‪ 4‬עם כביש ‪ 2‬כדרך ממונהרת )‪ .(Cut&Cover‬עקב עבודות חפירה‪ ,‬נקבעו אמצעים למיתון‬
‫ההשפעות הסביבתיות השליליות לרבות פיתוח ושיקום נופי סביבתי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪ 6,3/4‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.21‬‬
‫בעקבות עתירת אדם טבע ודין לבית המשפט העליון ביטל בג"צ באוקטובר ‪ 2010‬את חלקה‬
‫המערבי של התכנית המקשר בין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ .2‬זאת על רקע רגישותה הרבה של‬
‫הסביבה ועל רקע אי בדיקת חלופות מספקת כנדרש בתסקיר ההשפעה על הסביבה )החלטה זו‬
‫אינה באה לידי ביטוי בתת"ל(‪.‬‬
‫תכנית תשתית לאומית לכביש ‪) 4‬תת"ל ‪(43‬‬
‫תת"ל ‪ 43‬הינה תכנית לשדרוג כביש ‪ 4‬בקטע המשתרע מרעננה בדרום ועד מחלף ‪ 4/65‬בצפון‪.‬‬
‫התכנית נמצאת בהכנה ובמסגרתה נבחן אופן מעבר כביש ארצי )‪ (4‬בחדרה והאפשרות לחברו‬
‫לכביש ‪.2‬‬
‫מחלף נחל חדרה‬
‫תכנית זו הינה תכנית להקמת מחלף בחיבור שבין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ 65‬מצפון לחדרה )מחלף‬
‫נחל חדרה(‪ .‬התכנית מקודמת בוועדה המחוזית ומלווה בתסקיר השפעה על הסביבה )שהוגש‬
‫לאחרונה(‪.‬‬
‫הכפלת מסילות החוף‬
‫תכנית לתשתית לאומית שמטרתה שדרוג מסילות החוף בין חיפה לבין שפיים‪ .‬התכנית נמצאת‬
‫בשלבי הכנה ראשוניים‪.‬‬
‫‪ 1.4.7‬תשתיות‬
‫סקירת התשתיות הקיימות מתבססת על מידע שהתקבל מהחברות השונות לאחר פניה ותיאום‬
‫עמן‪ .‬להלן פירוט התשתיות בתחום הפרויקט‪ ,‬כפי שהועברו לנו ע"י המתכננים הראשיים‪:‬‬
‫•‬
‫קו דלק חיפה גלילות ושלוחת חדרה‪ -‬עוברים בסמוך לכביש מס' ‪ 2‬באזור מחלף אולגה‬
‫ובאזור מחלף קיסריה‪ .‬מטעמי בטיחות ואחזקה יש לשמור על רצועה של ‪ 5‬מ' מהצינור‬
‫כשטח ציבורי פתוח ללא בניה בתחומה או שתילה של עצים‪.‬‬
‫•‬
‫קו גז – עובר מתחת לכביש ‪ 2‬לאורך הגדה הצפונית של נחל חדרה‪.‬‬
‫•‬
‫קו חשמל – קווי חשמל רבים חוצים את כביש ‪ 2‬באזור מחלף קיסריה ומצויים לאורך‬
‫הכביש מהמחלף צפונה‪.‬‬
‫•‬
‫קווי תקשורת ‪ -‬כמוצג בתשריט‪.‬‬
‫•‬
‫קו מים ‪ -‬כמוצג בתשריט‪.‬‬
‫•‬
‫מתקנים הנדסיים – כמוצג בתשריט‪.‬‬
‫•‬
‫קווי נפט ‪ -‬עוברים לאורך מסילת הברזל וממערב לה‪.‬‬
‫תשריט ‪1.4.22‬א'‪-‬ב' מציג את התשתיות הקיימות בתחום הפרויקט‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1.5‬‬
‫מטאורולוגיה ואיכות אוויר‬
‫‪ 1.5.1‬תיאור אקלימי‬
‫התנאים האקלימיים המאפיינים את שטח התכנית הינם גורמים רבי חשיבות בקביעת איכות‬
‫האוויר בסביבה‪ .‬משטר הרוחות ומצב היציבות‪ ,‬יחד עם תנאי השטח הפיסיים‪ ,‬הכוללים את‬
‫הטופוגרפיה והתכסית באזור‪ ,‬משפיעים על אופן פיזור מזהמי האוויר מכלי הרכב הנעים בכביש‪.‬‬
‫לצורך תיאור התנאים המטאורולוגיים באזור התכנית‪ ,‬בחרנו לעשות שימוש בנתונים הרב‪-‬שנתיים‬
‫של התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי ‪ ,16‬המייצגת את התנאים המטאורולוגיים המתקיימים‬
‫באזור החוף בסמיכות לים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בחירת התחנה המטאורולוגית נערכה בתיאום ובייעוץ עם מדור אקלים ומחקר של הרשות‬
‫המטאורולוגי הישראלי‪ .‬במהלך החיפוש אחר תחנה מייצגת נפסלו תחנות שאולי נמצאות סמוך‬
‫יותר לכביש בשל שיקולים של חוסר התאמה מטאורולוגית‪ .‬בין התחנות נמנות תחנת חדרה נמל‬
‫במתחם תחנת הכוח על קו הים הסמוכה לחוף הים ותחנות ניטור של איגוד ערים חדרה‪.‬‬
‫‪ 1.5.1.1‬משטר הרוחות‬
‫תשריט מס' ‪ 1.5.1‬מציג את שושנת הרוחות הרב שנתית של אזור התכנית‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ 3‬מציג את שושנות הרוחות של אזור התכנית בחלוקה לעונות השנה‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.1‬מתארת את משטר הרוחות האופייני לאזור בחלוקה לעונות השנה‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.1‬משטר הרוחות באזור התכנית )ע"פ נתוני התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי(‬
‫רוח שליטה‬
‫עונה‬
‫כיוון‬
‫כלל השנה‬
‫חורף‬
‫אביב‬
‫קיץ‬
‫סתיו‬
‫מערבי‬
‫מזרחי‬
‫צפון‪-‬מערבי‬
‫מערבי‬
‫דרום‪-‬מזרחי‬
‫עוצמה‬
‫מ‪ /‬ש‬
‫‪4.43‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪2.3‬‬
‫רוח משנית‬
‫שכיחות‬
‫‪ %‬מהזמן‬
‫‪10.1‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪ 16‬מידע רב שנתי )‪ (2005-2009‬שהתקבל מהשרות המטאורולוגי‪.‬‬
‫כיוון‬
‫צפון‪-‬מערבית‬
‫דרום‪-‬מזרחי‬
‫דרום‪-‬מזרחי‬
‫צפון‪ -‬מערבי‬
‫צפון‪ -‬מערבי‬
‫עוצמה‬
‫מ‪ /‬ש‬
‫‪3.88‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪4.1‬‬
‫שכיחות‬
‫‪ %‬מהזמן‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 1.5.1.2‬יציבות אטמוספרית‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.2‬מציגה את התפלגות מצבי היציבות באזור החוף ע"פ עוצמת הרוח‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 1.5.2‬התפלגות מצבי היציבות באחוזים )ת"א חוף מערבי ‪(2005-2009‬‬
‫מהירות רוח ] מ\ש [‬
‫דרגת יציבות‬
‫‪>10‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪1.1‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪G‬‬
‫‪5-10‬‬
‫‬‫‬‫‪6.9‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‬‫‪2.5‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪3-4‬‬
‫‬‫‪3.5‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2-3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪0.1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪0.3‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪27.0‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מהנתונים עולה כי המצבים השכיחים באזור הינם מצבי יציבות ‪ E‬ו ‪ ,D‬השוררים במשך של כ‪-‬‬
‫‪ 29%‬ו ‪ 27%‬בהתאמה‪ ,‬מהזמן בשנה‪ .‬שכיחות מצב יציבות ‪ D‬בעוצמת רוח שבין ‪ 2‬ל‪ 3 -‬מטר‬
‫לשנייה הינה כ‪ .3% -‬שכיחות מצב יציבות ‪ F‬הינה כ‪ 10.2% -‬בשנה‪ ,‬וברוחות חלשות שכיחותו‬
‫‪ 9.5%‬בשנה‪ .‬יש לציין כי מצב יציבות ‪) G‬סופר יציב( כמעט ואיננו קיים‪.‬‬
‫‪ 1.5.1.3‬אינברסיה‬
‫אינברסיה הינה מצב אטמוספרי הפוך לנורמלי‪ ,‬בו הטמפרטורה עולה עם הגובה מפני הקרקע‪,‬‬
‫כך שנוצרת יציבות חזקה עקב השכוב התרמלי ותנועת האוויר האנכית מדוכאת‪.‬‬
‫במצב כזה נמנע ערבוב חופשי של האוויר מהקרקע אל האטמוספרה‪ ,‬ונוצרת מלכודת של אוויר‬
‫מזוהם מתחת לשכבת האינברסיה‪ .‬בסיס האינברסיה מהווה אפוא את גבול שכבת העירוב‬
‫מעל פני הקרקע‪.‬‬
‫מבדיקת נתוני המדידות שבוצעו בתחנת בית דגן‪ 17‬התקבלו עיקרי הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שכבת העירוב באזור מגיעה למינימום יומי של כ ‪ 500 -‬מ' בשעות הצהרים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גובה שכבת העירוב נמוך יותר בשעות הבוקר המוקדמות בהשוואה לשעות אחה"צ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שכבת העירוב יכולה להגיע למינימום קיצוני של כ‪ 100 -‬מ' בשעות הבוקר המוקדמות‬
‫של עונת החורף‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שכאשר מדובר במזהמים הנפלטים ממקורות ניידים‪ ,‬השינוי בגובה שכבת העירוב‬
‫הינו בעל משמעות קטנה יחסית‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שמקורות הפליטה הינם נמוכים מאד )כמעט‬
‫בגובה הקרקע( ולכן בינם ובין שכבת האינברסיה מרחק גדול דיו על מנת לאפשר עירוב ולמנוע‬
‫הילכדות מזהמים‪.‬‬
‫‪ 17‬מידע רב שנתי שהתקבל מהשרות המטאורולוגי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 1.5.2‬איכות אוויר במצב הקיים‬
‫‪ 1.5.2.1‬תקני איכות אוויר‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.3‬מציגה את הריכוזים המרביים המותרים על פי תקנות חוק אוויר נקי ‪,2011‬‬
‫והמלצת המנהלת המדעית של מנ"א לתקן יממתי לחלקיקים‪ 18‬עבור המזהמים אותם יש‬
‫לבחון בתסקירי השפעה על הסביבה מדרכים‪.19‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.3‬הריכוז המירבי המותר של מזהמים שונים ]מ"ג‪/‬מ"ק[‬
‫ריכוז‬
‫)מקר"ג‪/‬מ"ק(‬
‫מזהם‬
‫סימול‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOX‬‬
‫חנקן דו‪-‬חמצני*‬
‫בנזן‬
‫‪NO2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪C6H6‬‬
‫‪5‬‬
‫חלקיקים נשימים עדינים**‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪940‬‬
‫‪560‬‬
‫‪35‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק זמן‬
‫מדידה‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שעתי‬
‫שנתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫* מותרות ‪ 8‬חריגות בשנה‪.‬‬
‫** תקן אמריקאי‪.‬‬
‫‪ 1.5.2.2‬הערכת איכות האוויר באזור התכנית‬
‫באזור התכנית אין מפעלי תעשייה גדולים או מקורות פליטה משמעותיים אחרים‪ ,‬למעט‬
‫מערכת הדרכים הקיימת‪.‬‬
‫בכביש ‪ 2‬במקטע הנדון אין תחנות ניטור פעילות‪ ,‬בעבר הוצבה תחנת ניטור ניידת ע"י המשרד‬
‫להגנת הסביבה בכמה ישובים באזור התוכנית‪ ,‬ואל הנתונים שהתקבלו מהם נתייחס בסעיף‬
‫זה‪.20‬‬
‫להלן התאריכים בהם הוצבה התחנה הניידת בישובים השונים‪:‬‬
‫•‬
‫קיסריה ‪ -‬בין התאריכים ‪6/7-5/8/2009‬‬
‫•‬
‫בית חירות – בין התאריכים ‪17/11-20/12/2010‬‬
‫•‬
‫מכמורת ‪ -‬בין התאריכים ‪10/7-6/8/2006‬‬
‫•‬
‫אור עקיבא ‪ -‬בין התאריכים ‪20/9-19/10/2010‬‬
‫מבדיקה שערכנו עולה כי לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה לא ארעו סופות אבק בימים אלו‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.4‬מסכמת את נתוני הניטור שהתקבלו בישובים אלו‪.‬‬
‫‪ 18‬א‪ .‬תקנות אוויר נקי )ערכי איכות אוויר( )הוראת‪ :‬שעה( התשע"א‪2011 ,‬‬
‫ב‪ .‬סיכום ישיבה בנושא הנחיות איכות אוויר לתסקיר כביש ‪ 6‬קטע ‪ ,3‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף איכות אוויר‪ 20 ,‬ספטמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 19‬הנחיות לביצוע תסקירים – היבטי אוויר מתחבורה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מאי ‪.2010‬‬
‫‪ 20‬נתוני הניטור באדיבות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.4‬סיכום נתוני הניטור שהתקבלו בתחנת הניטור הניידת באזור התוכנית‬
‫תחנה‬
‫מקר"ג‬
‫למ"ק‬
‫מזהם‬
‫תחמוצות‬
‫חנקן‬
‫חלקיקים‬
‫נשימים‬
‫עדינים‬
‫‪PM2.5‬‬
‫קיסריה‬
‫ממוצע‬
‫חצי שעתי‬
‫תקופתי‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי‬
‫מרבי‬
‫ממוצע‬
‫יממתי‬
‫תקופתי‬
‫ריכוז‬
‫יממתי‬
‫מרבי‬
‫‪%‬‬
‫מהתקן‬
‫אור עקיבא‬
‫מקר"ג‬
‫למ"ק‬
‫‪%‬‬
‫מהתקן‬
‫בית חרות‬
‫מקר"ג‬
‫למ"ק‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫מכמורת‬
‫מקר"ג‬
‫למ"ק‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫‪14.5‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫‪113‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪300‬‬
‫‪31.9%‬‬
‫‪393‬‬
‫‪41.9%‬‬
‫‪152.5‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪59.71%‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪44.29%‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪124.57%‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪79.14%‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪79.14%‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪81.14%‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪171.14%‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪131.71%‬‬
‫* ‪ PM2.5‬בהשוואה לתקן היממתי האמריקאי‪ ,‬ראה טבלה מס' ‪ 1.5.3‬לעיל‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נתוני הניטור הגולמיים בתחנות אלו הועברו ליועץ הסביבתי של הות"ל‪.‬‬
‫ריכוזי החלקיקים הגבוהים שהתקבלו בתחנת הניטור הזמנית במושב בית חירות נובעים‬
‫בעיקר מהמיקום בו הוצבה התחנה‪ ,‬בחלקו המזרחי של המושב‪ ,‬מספר מטרים מכביש ‪,5710‬‬
‫על שביל עפר יבש עם אבק רב‪ .‬ריכוזים אלו גבוהים אף מריכוזים שנמדדו בסמוך לכבישים‬
‫סואנים בהרבה )כביש ‪ 4‬אזור רעננה ואזור גהה(‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להניח שריכוזי החלקיקים אינם‬
‫נובעים מכביש ‪ 2‬אלא ממקור אחר‪.‬‬
‫בנוסף לתחנת הניטור הניידת‪ ,‬נבחנו תוצאות של תחנות ניטור קבועות המוצבות בחלק הצפוני‬
‫של התוכנית‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫•‬
‫תחנת הניטור של איגוד ערים חדרה‪ ,‬הממוקמת ברחוב אחד העם‪ ,‬במרחק של כ –‬
‫‪ 2.4‬ק"מ מבית החולים הלל יפה‪ .‬מנתוני התחנה לשנת ‪ 2008‬עולה כי הריכוז המרבי‬
‫של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי שנמדד במקום הוא ‪ 830‬מקר"ג למ"ק‪,‬‬
‫המהווה כ‪ 88% -‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬מנתוני התחנה לשנת ‪ 2009‬עולה כי הריכוז‬
‫המרבי של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי שנמדד במקום הינו ‪ 726‬מקר"ג למ"ק‪,‬‬
‫המהווה כ – ‪ 77%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫• תחנת הניטור של איגוד ערים חדרה‪ ,‬הממוקמת בקיבוץ מעגן מיכאל‪ .‬מנתוני‬
‫התחנה לשנת ‪ 2009‬עולה כי הריכוז המרבי של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי‬
‫שנמדד במקום הינו ‪ 414‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה כ – ‪ 44%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫יש לציין כי תחנות אלו אינן מודדות ריכוזי חלקיקים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החברה הלאומית לדרכים הציבה והפעילה במהלך שנת ‪ 2012‬שלוש תחנות ניטור‬
‫בקרבת כביש ‪ 2‬בקטע בית ינאי‪ .‬המיקום תואם עם יועץ איכות האויר של הות"ל‪ .‬להלן פירוט‬
‫המקומות‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .1‬תחנת הדסה ‪) 1‬חיצונית( –הוצבה על הקרקע כ‪ 30 -‬מ' מערבית לכביש‪ ,‬בקצה מתחם‬
‫כפר הנוער הדסה נעורים‪.‬‬
‫‪ .2‬תחנת הדסה ‪) 2‬פנימית( –הוצבה על גג מבנה כיתות בתוך מתחם הדסה נעורים‪.‬‬
‫‪ .3‬תחנת חירות –הוצבה על הקרקע בצמוד וממזרח לכביש ‪ ,2‬בשטח המושב בית חירות‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.5.2‬מציג את מיקום תחנות החברה הלאומית לדרכים על רקע תצ"א‪.‬‬
‫קביעת מיקום תחנות הניטור והפעלתן לוותה על ידי איגוד ערים שרון‪-‬כרמל וע"י יועץ לנושא‬
‫איכות האוויר בות"ל‪ ,‬מר אבי מושל‪ .‬מפרט התחנות אושר ע"י מנ"א‪ .‬התחנות החלו לפעול‬
‫באופן סדיר מחודש אפריל ‪.2012‬‬
‫סיכום נתוני הניטור בתחנות אלו לחודשים אפריל‪-‬יולי )כולל( מוצג בנספח מס' ‪.4‬‬
‫מניתוח תוצאות הניטור עולים הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בכל התחנות נמדדו ריכוזים גבוהים של חלקיקים‪ .‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה ‪ ,2‬ממערב‬
‫לכביש )כפר הנוער הדסה נעורים( הריכוז היממתי המירבי מהווה ‪ 150%‬מהתקן היממתי‬
‫האמריקאי‪ .‬הריכוז היממתי המירבי שהתקבל בתחנה התחבורתית בבית חירות מהווה כ‪-‬‬
‫‪ 174%‬מהתקן היממתי האמריקאי‪ .‬העובדה שריכוזים אלו התקבלו גם בתחנות הדסה וגם‬
‫בתחנה בבית חירות מעידה על כך שהמקור לזיהום אינו בהכרח כביש מס' ‪ ,2‬אלא רמות‬
‫אופייניות גבוהות של חלקיקים באזור שמקורם בתנועה על דרכי עפר חקלאיות‪ ,‬הקרבה‬
‫לחולות הים ולחוף הים‪ .‬ניתוח נתוני הניטור לחלקיקים מאמת את ההשערה כי ריכוזי‬
‫מזהם זה מקורם טבעי‪ .‬נדגיש כי ריכוזים אלו דומים לריכוזים היממתיים המירביים‬
‫שנמדדו בתחנות הניידות של מנ"א שהוצבו בבית חירות ובמכמורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממוצע‬
‫הריכוזים היממתיים לתקופה בתחנת בית חירות היה גבוה אף הוא ועמד על ‪ 37‬מקר"ג‬
‫למ"ק המהווה ‪ 105%‬מהתקן היממתי האמריקאי‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל התחנות לא נרשמה חריגה מתקני ‪ NOX‬במיצוע חצי שעתי‪ .‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה‬
‫‪ ,2‬ממערב לכביש )כפר הנוער הדסה נעורים( הריכוז החצי שעתי המירבי מהווה ‪40%‬‬
‫מהתקן החצי שעתי‪ .‬הריכוז החצי שעתי המירבי לתחמוצות חנקן שהתקבל בתחנה‬
‫התחבורתית בבית חירות מהווה כ‪ 51% -‬מהתקן‪ .‬ממוצע הריכוזים החצי שעתיים של‬
‫‪ NOX‬לתקופת הניטור היה ‪ 4%‬מהתקן בהדסה ‪ 3% ,1‬מהתקן בהדסה ‪ 2‬ו‪ 6% -‬מהתקן‬
‫בבית חירות‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוזי ‪ NO2‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה ‪ 2‬אינם עולים על התקן השעתי למזהם‪ .‬הערך השעתי‬
‫המירבי מהוה כ‪ 78% -‬מהתקן השעתי‪ .‬ממוצע הריכוזים השעתיים של ‪ NO2‬בתחנות אלו‬
‫בכל התקופה עמד על ‪ 12%‬ו ‪ 8%‬מהתקן בהתאמה‪ .‬יחס ‪ NO2/NOX‬הממוצע לתקופת‬
‫הניטור בתחנות אלו עמד על ‪.0.72‬‬
‫‪ .4‬הריכוז המרבי של בנזן שהתקבל בתחנת הדסה ‪ ,1.9‬מהווה כ‪ 38% -‬מהתקן השנתי למזהם‬
‫זה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ .5‬בתחנה בבית חירות נמדדו ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים העולים על התקן )עד ערך מירבי המהווה‬
‫‪ 156%‬מהתקן(‪ .‬מספר הקריאות שנמדד מעל התקן הינו ‪ .7‬הקריאות התקבלו ב‪ 3 ,1-‬וב‪4 -‬‬
‫לאפריל בשעות הערב )‪ 16:00,17:00‬ו‪ .(18:00 -‬פירוט החריגות מובא בהרחבה בנספח‪.‬‬
‫מניתוח החריגות עולה כי הריכוזים התקבלו בשעות ערב ברוח צפונית חזקה שעוצמתה‬
‫הממוצעת היא כ‪ 5 -‬מ‪/‬שניה‪ .‬יחס ‪ NO2/NOX‬בזמן קריאת החריגות היה גבוה ‪ -‬היחס‬
‫הממוצע עמד על ‪ 0.91‬וערכו המירבי עמד על ‪ .0.96‬ערכים אלו גבוהים בשיעור ניכר‬
‫מממוצע היחסים שהתקבל לכל תקופת הניטור בבית חירות‪ ,‬שהינו ‪ .0.74‬ערכים אלו היו‬
‫אף גבוהים בשיעור ניכר מהיחס שנמדד באותו זמן בו התקבלו החריגות בתחנות הדסה ‪1‬‬
‫והדסה ‪ .2‬ערכים אלו היו אף גבוהים מהערך הממוצע של יחס ‪ NO2/NOX‬שנמדד בסמיכות‬
‫לכביש ‪ 4‬באזור בני ברק ‪ 0.55 -‬בשנת ‪ 2010‬ו‪ 0.61 -‬בשנת ‪.2011‬‬
‫על פי נתונים אלו לא ניתן לקבוע האם מקור הזיהום הינו בכביש ‪ 2‬או בהסעה מרחוק‪ .‬נציין כי‬
‫ישנם עומסים יומיומיים על כביש ‪ 2‬מגשר נחל אלכסנדר ועד אזור הניטור בשעות הערב‬
‫במסלול לדרום‪ .‬יחד עם זאת אירועי החריגה התקבלו רק ביומיים מתוך ארבעת חודשי‬
‫הניטור‪ .‬לדברי מפעילי התחנה יתכן כי מקור הקריאות הינו בארוע מקומי שהתקיים בסמוך‬
‫לתחנה )‪ 30‬מ' מדרום‪-‬מזרח לתחנה קיים מתחם מסחרי קטן שהגישה אליו היא על דרכי עפר(‪.‬‬
‫בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה‪ 21‬נמסר כי יחס זה חריג גם ביחס למימצאי תחנות‬
‫הניטור המופעלות על ידי המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬תחבורתיות ולא תחבורתיות‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ 5‬מציג ניתוח של אירועי החריגות בתחנת בית חירות כפי שהוגש ליועץ הסביבתי‬
‫של הות"ל‪.‬‬
‫לאור הממצאים שהתקבלו‪ ,‬ניתן לקבוע כי הריכוזים הגבוהים שהתקבלו מקורם אינו בכביש ‪2‬‬
‫אלא מגורם מקומי זמני בשילוב הסעה מרחוק של זיהום‪.‬‬
‫אי לכך אין לראות בריכוזים הללו ערכים אופיניים‪ ,‬יש להסתייג מריכוזי ‪ NO2‬במיצוע שעתי‬
‫ולהמשיך ולבחון ריכוזים אלו גם בהמשך תקופת הניטור‪.‬‬
‫עיקרי המסקנות‬
‫מנתוני תחנות הניטור הניידות‪ ,‬תחנות הניטור של איגוד ערים חדרה ותחנות החברה הלאומית‬
‫לדרכים ובהתייחס לתחמוצות חנקן ולחלקיקים‪ ,‬עולים הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬באזור התכנית לא נמדדו חריגות מהתקן בהתייחס לריכוזים חצי שעתיים של‬
‫תחמוצות חנקן‪.‬‬
‫‪ .2‬באזור התוכנית )כמו בכל הארץ( ריכוז החלקיקים שהתקבל הינו גבוה ונובע ככל‬
‫הנראה מתנועה על דרכי העפר החקלאיות הרבות הקיימות באזור מהקרבה לחולות‬
‫הים ולחוף הים ורקע טבעי המאפיין את כל הארץ‪ ,‬ולאו דווקא כתוצאה מפליטות‬
‫מתחבורה‪.‬‬
‫‪ 21‬גב' רעות רבי‪ ,‬שיחה מיום ‪.2/9/12‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ 1.5.3‬איכות אוויר כתוצאה מפליטת מזהמים מכלי רכב במצב הקיים‬
‫‪ 1.5.3.1‬כללי‬
‫פרק זה עוסק בהערכת ריכוזי המזהמים הנפלטים מכלי הרכב הנוסעים כיום בכביש ‪.2‬‬
‫הערכה זו תשמש מדד לבחינת השפעת התוכנית על איכות האוויר‪.‬‬
‫למטרה זו חושבו ריכוזי המזהמים תחמוצות חנקן‪ ,NOX ,‬וחומר חלקיקי נשים עדין ‪.PM2.5‬‬
‫תקני איכות אוויר למזהמים אלו מוצגים בסעיף ‪ 1.5.2.1‬לעיל‪.‬‬
‫הערה‪ :‬פרקים א'‪-‬ב' מציגים את תוצאות המודל לגבי ריכוזים אלו בלבד‪ ,‬על מנת להקל על‬
‫הבנת התסקיר‪ .‬הרצות למזהמים נוספים הכלולים בתקנות חוק אוויר נקי ובהנחיות לביצוע‬
‫תסקירים )תחבורה( יוצגו בחלופת האפס )ה'מצב הקיים' בשנת היעד( ובחלופה הנבחרת‬
‫במסגרת פרק ד' של התסקיר‪.‬‬
‫‪ 1.5.3.2‬מודל חיזוי זיהום האוויר‬
‫חישוב ריכוזי המזהמים שמקורם בפליטה מכלי רכב במערך הכבישים באזור‪ ,‬נעשה באמצעות‬
‫מודל ‪ ,22CAL3QHCR‬המקובל על המשרד להגנת הסביבה לחיזוי זיהום אוויר ממקורות‬
‫ניידים‪ .‬מודל זה מתאים לסביבת התכנית המאופיינת בטופוגרפיה מישורית ולא מורכבת‪.‬‬
‫קידוד מקטעי הכביש נערך לפי שיפוע הכביש‪ .‬ע"פ חתך האורך של הכביש אין שיפועים‬
‫הגבוהים או נמוכים מ‪ .2%-/2%+ -‬לגבי רמפות‪ ,‬כאשר נפח התנועה הינו נמוך‪ ,‬אין משמעות‬
‫רבה לשיפוע ולכן לא נלקח בחשבון‪.‬‬
‫‪ 1.5.3.3‬נתוני התנועה‬
‫מודל חיזוי זיהום האוויר נבחן עבור מערכת הכבישים הקיימת באזור‪ ,‬הכוללת את כביש מס'‬
‫‪ 2‬במקטעים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חבצלת השרון – בית ינאי‬
‫‪-‬‬
‫בית ינאי – גבעת אולגה‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬מערכת הכבישים מהווה את מקור זיהום האוויר העיקרי והיחיד באזור התכנית‪.‬‬
‫נפחי התנועה והתפלגות התנועה )ע"פ חלוקה לקטגוריות פרטי‪ ,‬מונית‪ ,‬מסחרי‪ ,‬אוטובוס‬
‫ומשאית )מעל ‪ 4‬טון( מבוססת על ספירות תנועה שנערכו בקטעים שונים של כביש מס' ‪,232‬‬
‫בשנת ‪.2008‬‬
‫פילוג התנועה‪ ,‬כפי שהתקבל מיועץ התנועה‪ ,‬מבוסס על ספירות תנועה במצב הקיים על כביש‬
‫‪ ,2‬והוא מוצג בטבלה הבאה‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.5‬התפלגות התנועה באחוזים בכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‬
‫סוג הרכב‬
‫פרטי‬
‫מונית‬
‫כביש ‪2‬‬
‫‪79.2‬‬
‫‪10‬‬
‫רמפות‬
‫‪85‬‬
‫‪10‬‬
‫‪U.S. Environmental Protection Agency, CAL3QHCR – EPA User's Guide for Cal3qhcr, 1990.‬‬
‫‪ 23‬ספירות תנועה כביש מס' ‪ ,2‬מתוך דו"ח מרחב חדרה‪ ,‬גל – תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.2009 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫‪42‬‬
‫מסחרי‬
‫אוטובוס‬
‫משאית‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פילוג הרכב המסחרי לטנדרים ולמיניבוסים נערך בהנחה כי ‪ 50%‬מהם הינם משאיות קלות‬
‫)טנדרים ומסחריות( וכ‪ 50% -‬הינם מיניבוסים‪.‬‬
‫מהירות התנועה‪ ,‬על פי הערכות יועץ התנועה‪ ,‬הינה ‪ 90‬קמ"ש במסלול לצפון ו‪ 53-70 -‬קמ"ש‬
‫במסלול לדרום‪ .‬הכביש כולל ‪ 2‬נתיבים בסיסיים בכל כיוון‪.‬‬
‫הערת הבהרה‪ :‬הרצות המודל מבוססות על ספירות תנועה למצב הקיים‪ ,‬מהירויות תנועה‬
‫ופילוג תנועה‪ ,‬על בסיס מידע המתקבל מיועץ התנועה של הפרויקט‪ .‬מהירות התנועה במצב‬
‫הקיים‪ ,‬על פי הערכות יועץ התנועה ואשר על פיהן נערך המודל‪ ,‬הינה ‪ 90‬קמ"ש במסלול לצפון‬
‫ו‪ 53-70 -‬קמ"ש במסלול לדרום שם קיים גודש תנועתי‪ .‬יודגש כי בדיקת איכות האוויר למצב‬
‫גודש אינה נדרשת בהנחיות להכנת תסקירי השפעה על הסביבה לנושא תחבורה‪ 24‬וגם לא‬
‫נדרשה בהנחיות להכנת תסקיר זה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מודל ‪ CAL3QHCR‬אינו מאפשר הזנה של נפחי תנועה המשתנים במהלך היממה‪ .‬לפיכך‬
‫נתוני שעת השיא מייצגים במודל כל שעה משעות היום‪ ,‬בהנחה מחמירה‪.‬‬
‫‪ 1.5.3.4‬מקדמי הפליטה‬
‫‪25‬‬
‫מקדמי הפליטה נקבעו על פי על מזכר המשרד להגנת הסביבה בנושא מקדמי פליטה ‪ .‬המזכר‬
‫כולל מידע לגבי המקדמים הבסיסיים )בגרם לק"מ( על פי סוג הרכב ומהירות הנסיעה‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.6‬מסכמת את מקדמי הפליטה המשוקללים לכביש מס' ‪ 2‬כפי שיושמו במודל‬
‫חיזוי זיהום האוויר‪ ,‬על בסיס נתוני התנועה )התפלגות ומהירות( במצב הקיים )שיפוע ‪.(0‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.6‬מקדמי פליטה משוקללים לתחמוצות חנקן ולחלקיקים נשימים עדינים כביש מס' ‪ - 2‬מצב‬
‫קיים‪ ,‬שיפוע ‪0‬‬
‫קצב פליטת‬
‫קצב פליטת‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫חלקיקים נשימים עדינים‬
‫)גרם למייל לכלי רכב(‬
‫)גרם למייל לכלי רכב(‬
‫כביש מס' ‪ 2‬לצפון‬
‫‪1.501‬‬
‫‪0.024‬‬
‫כביש מס' ‪ 2‬לדרום‬
‫‪1.367‬‬
‫‪0.022‬‬
‫מקטע כביש‬
‫‪ 1.5.3.5‬קולטים‬
‫על מנת לאפיין את איכות האוויר בסביבה נבחרו קולטים‪ ,‬המייצגים שימושים רגישים וייעודי‬
‫קרקע המצויים בסמיכות הרבה ביותר למערכת הכבישים‪ .‬גובה הקולטים אליו התייחסו‬
‫החישובים הינו ‪ 1.5‬מטר מעל מפלס קרקע‪.‬‬
‫‪ 24‬הנחיות לביצוע תסקירים – היבטי אוויר מתחבורה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מאי ‪.2010‬‬
‫‪ 25‬הנחיות לשימוש במקדמי פליטת מזהמי אוויר מכל רכב‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬אוקטובר ‪.2011‬‬
‫‪43‬‬
‫תיאור הקולטים מוצג באופן מפורט בפרק ב' בסעיף ‪ 2.4.2.1‬ובתשריטים ‪ 2.4.2-2.4.3‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 1.5.3.6‬מצבים מטאורולוגיים‬
‫חישוב ריכוזי המזהמים נערך עם קובץ מטאורולוגי הכולל מדידות שעתיות ע"פ נתוני תחנת‬
‫ת"א חוף מערבי‪ ,‬שנערך באמצעות תוכנת ‪ RAMMET‬של ‪.Lakes Environmental‬‬
‫המיצועים השעתיים )של תחמוצות חנקן( שחושבו באמצעות המודל תוקנו לממוצעים חצי‬
‫‪26‬‬
‫שעתיים ע"פ נוסחת התיקון של טרנר‪.‬‬
‫‪ 1.5.3.7‬ריכוזי רקע‬
‫ריכוזי הרקע חושבו על פי מדידות שבוצעו ע"י החברה הלאומית לדרכים בתחנת הניטור‬
‫במתחם המוסד החינוכי הדסה נעורים בחודשים אפריל‪-‬מאי )בתיאום עם יועץ הות"ל(‪.‬‬
‫המתודולוגיה לחישוב ריכוז הרקע מתבססת על עבודה קודמת‪ 27‬המקובלת על המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬ונערכה עם התאמה לפרויקט זה בו אין מדובר על סלילת כביש חדש‪ ,‬אלא על שדרוג‬
‫כביש קיים‪.‬‬
‫לצורך הערכת ריכוז הרקע באזור התכנית לכלל תחמוצות החנקן‪ ,‬נלקח הממוצע החצי שעתי‬
‫של הריכוזים שהתקבלו בשעות שיא בוקר )‪ ,(7-9‬ואילו לחלקיקים נשימים עדינים נלקח‬
‫הממוצע היממתי‪ .‬ריכוזי הרקע המחושבים מוצגים בטבלה להלן‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.7‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום אוויר‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫חלקיקים ‪PM2.5‬‬
‫מקר"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫החצי שעתי‬
‫)‪ 940‬מקר"ג‪/‬מ"ק(‬
‫מקר"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪116.2‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫היממתי‬
‫האמריקאי‬
‫)‪ 65‬מקר"ג‪/‬מ"ק(‬
‫‪64.3‬‬
‫הערה‪ :‬ע"פ המשרד להג"ס‪ 28‬בפרויקטים בהם מדובר על שדרוג כביש קיים‪ ,‬יש מקום להרצת‬
‫מודל ללא הוספה של ריכוז רקע‪ .‬למרות זאת‪ ,‬החלטנו להחמיר את הבדיקה ולהוסיף את‬
‫ריכוזי הרקע‪.‬‬
‫‪Dr. Bruce Turner, Workbook of Atmospheric Dispersion Estimates, U.S. Department of Health Education and‬‬
‫‪26‬‬
‫‪Welfare, Lewis Publishers, 2nd edition, 1994.‬‬
‫‪ 27‬תסקיר כביש ‪ 6‬קטע ‪ ,3‬תמ"א ‪/31‬א‪ – 3/‬דרך ‪ 6‬בקטע תל קשיש – מחלף סומך‪ ,‬תסקיר השפעה על הסביבה פרק ב' חלק ב'‪ ,‬פברואר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ 28‬ע"פ שיחה עם ד"ר לבנה קורדובה‪ ,‬מנהלת מדעית מנ"א‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מיום ‪.18/7/2011‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ 1.5.3.8‬זיהום אוויר ממערך הכבישים במצב הקיים – תוצאות החישובים‬
‫טבלה מס' ‪ 1.5.8‬להלן מסכמת את הריכוזים המרביים החצי שעתיים של תחמוצות החנקן‬
‫ואת הריכוזים היממתיים של חלקיקים נשימים עדינים‪ ,‬שהתקבלו בקולטים הרגישים‬
‫הסמוכים לכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.5.8‬ריכוזים מרביים של מזהמים‪ ,‬כביש מס' ‪ - 2‬מצב קיים‬
‫מזהם‬
‫קולט‬
‫‪Y-1‬‬
‫‪Y-2‬‬
‫‪Y-4‬‬
‫‪Y-5‬‬
‫‪Y-6‬‬
‫‪Y-7‬‬
‫‪Y-9‬‬
‫‪Y-10‬‬
‫‪Y-11‬‬
‫‪Y-12‬‬
‫‪Y-13‬‬
‫‪N-14‬‬
‫‪N-15‬‬
‫‪N-16‬‬
‫‪N-17‬‬
‫‪N-18‬‬
‫‪N-19‬‬
‫‪N-20‬‬
‫‪N-21‬‬
‫‪N-22‬‬
‫‪R-29‬‬
‫‪R-30‬‬
‫‪R-33‬‬
‫‪R-34‬‬
‫‪R-35‬‬
‫‪R-36‬‬
‫‪R-37‬‬
‫‪R-38‬‬
‫‪R-39‬‬
‫‪SH1‬‬
‫‪SH2‬‬
‫‪SH3‬‬
‫‪SH5‬‬
‫‪AV3‬‬
‫‪SH6‬‬
‫‪SH5a‬‬
‫‪SH4‬‬
‫‪AV11‬‬
‫‪AV7‬‬
‫‪AV6‬‬
‫‪AV5‬‬
‫‪BETG‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫ריכוז‬
‫החצי שעתי‬
‫)מקר"ג למ"ק(‬
‫‪277.7‬‬
‫‪284.4‬‬
‫‪287.9‬‬
‫‪305.5‬‬
‫‪349.5‬‬
‫‪423.4‬‬
‫‪272.5‬‬
‫‪352.4‬‬
‫‪475.9‬‬
‫‪394.1‬‬
‫‪410.9‬‬
‫‪443.2‬‬
‫‪306.6‬‬
‫‪385.5‬‬
‫‪305.5‬‬
‫‪303.3‬‬
‫‪279.5‬‬
‫‪256.5‬‬
‫‪258.8‬‬
‫‪319.3‬‬
‫‪233.0‬‬
‫‪229.7‬‬
‫‪179.6‬‬
‫‪338.1‬‬
‫‪239.6‬‬
‫‪243.4‬‬
‫‪313.4‬‬
‫‪306.8‬‬
‫‪304.3‬‬
‫‪159.6‬‬
‫‪179.4‬‬
‫‪191.5‬‬
‫‪246.6‬‬
‫‪160.0‬‬
‫‪258.0‬‬
‫‪265.3‬‬
‫‪205.3‬‬
‫‪231.8‬‬
‫‪208.5‬‬
‫‪180.4‬‬
‫‪172.1‬‬
‫‪178.7‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪43.7‬‬
‫‪47.1‬‬
‫‪32.6‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪36.0‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪32.6‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪19.0‬‬
‫חלקיקים‬
‫ריכוז )מקר"ג ‪ %‬מהתקן היממתי‬
‫האמריקאי‬
‫למ"ק(‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪24.0‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪24.0‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪69.4‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪66.9‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪66.9‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪45‬‬
‫מזהם‬
‫קולט‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪ %‬מהתקן‬
‫ריכוז‬
‫החצי שעתי‬
‫)מקר"ג למ"ק(‬
‫‪AV-8‬‬
‫‪AV-9‬‬
‫‪AV-10‬‬
‫‪BT-13‬‬
‫‪BT-14‬‬
‫‪BT-15‬‬
‫‪BT-16‬‬
‫‪HAV-4‬‬
‫‪HAV-5‬‬
‫‪HAV-6‬‬
‫‪HAV-7‬‬
‫‪HAV-1‬‬
‫‪V-1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪V5‬‬
‫‪ME1‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪ME4‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪ME6‬‬
‫‪SH-8‬‬
‫‪SH-7‬‬
‫‪SH-11‬‬
‫‪SH-10‬‬
‫‪SH-9‬‬
‫‪237.3‬‬
‫‪222.7‬‬
‫‪246.4‬‬
‫‪232.0‬‬
‫‪244.4‬‬
‫‪246.5‬‬
‫‪250.4‬‬
‫‪287.5‬‬
‫‪229.1‬‬
‫‪218.3‬‬
‫‪200.1‬‬
‫‪317.1‬‬
‫‪138.1‬‬
‫‪137.4‬‬
‫‪137.0‬‬
‫‪137.2‬‬
‫‪135.9‬‬
‫‪192.5‬‬
‫‪201.3‬‬
‫‪198.7‬‬
‫‪187.3‬‬
‫‪191.2‬‬
‫‪189.7‬‬
‫‪252.4‬‬
‫‪249.5‬‬
‫‪207.6‬‬
‫‪230.4‬‬
‫‪253.7‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪33.7‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪27.0‬‬
‫חלקיקים‬
‫ריכוז )מקר"ג ‪ %‬מהתקן היממתי‬
‫האמריקאי‬
‫למ"ק(‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪ 1.5.3.9‬עיקרי המסקנות‬
‫‪ .1‬תחמוצות חנקן ‪ -‬הריכוז החצי שעתי המרבי שהתקבל הוא ‪ 480‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה‬
‫‪ 51%‬מהתקן החצי שעתי למזהם זה‪ .‬ריכוז זה התקבל בקולט ‪ Y-11‬המייצג בית מגורים‬
‫בישוב בית ינאי‪.‬‬
‫‪ .2‬חלקיקים – הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הוא ‪ 24.4‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה כ‪70% -‬‬
‫מתקן היעד היממתי לחלקיקים נשימים עדינים‪ .‬ריכוז זה התקבל בקולט ‪ N-14‬המייצג‬
‫מבנה מגורים בכפר הנוער נעורים‪ .‬יש לציין כי ערך זה כולל ריכוז רקע שנקבע )ראה‬
‫סעיף ‪ 1.5.3.7‬לעיל( בשיעור של ‪ 22.5‬מקר"ג למ"ק‪ .‬דהיינו‪ ,‬קרוב ל‪ 97% -‬מריכוז‬
‫החלקיקים שהתקבל‪ ,‬נובע מריכוז הרקע באזור‪.‬‬
‫סיכום‬
‫באזור התוכנית במצב הקיים כיום‪ ,‬איכות האוויר הינה סבירה עד טובה ברוב שעות היום‪,‬‬
‫למעט זיהום האוויר מחלקיקים אשר ברובו המוחלט נובע ממקורות טבעיים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 1.5.3.10‬השוואת נתוני הניטור לנתונים המדודים בתחנות הניטור‬
‫בדיקת הריכוז המירבי שהתקבל בתקופת הניטור בתחנה הניידת במושב בית חירות למול‬
‫תוצאות המודל‪ ,‬מעלה כי מדובר באותם סדרי גודל – הריכוז המירבי שנמדד בבית חירות עמד‬
‫על כ‪ 400 -‬מקר"ג למ"ק‪ .‬תוצאות הרצות המודל מצביעות על ריכוז מירבי של כ‪ 480 -‬מקר"ג‬
‫למ"ק בבית ינאי‪ .‬ניתן לראות כי ישנה התאמה בין הערכים המתקבלים בהרצת המודל לבין‬
‫ממצאי הניטור‪.29‬‬
‫הקולט שהוצב בסמיכות הרבה ביותר לתחנת הניטור בית חירות הינו קולט ‪ .R35‬בקולט זה‬
‫הערך המירבי של ‪ NOX‬במצב הקיים כפי שהתקבל במודל עמד על ‪ 25.5%‬מהתקן‪ .‬ערך זה‬
‫התקבל ברוח דרומית‪-‬מערבית )כיוון רוח ‪ 204‬מעלות(‪ ,‬בעוצמה ‪ 4.63‬מ‪/‬ש במצב יציבות בלתי‬
‫יציב ‪ C‬בשעה ‪ 2‬בלילה‪.‬‬
‫ע"פ נתוני הניטור של תחנת בית חירות‪ ,‬בכיוון רוח זה היה הריכוז המירבי שנמדד בתחנה ‪201‬‬
‫מקר"ג למ"ק שהם ‪ 21.3%‬מהתקן‪ .‬בחיתוך ע"פ כיווני רוח דומים ומהירויות רוח דומות‬
‫התקבל ריכוז מירבי של ‪ 144‬מקר"ג למ"ק שהם ‪ 15.3%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2‬בלילה היה הערך המירבי ‪ 88‬מקר"ג למ"ק שהוא ‪ 9.4%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫על פי ההשוואה לעיל ניתן להסיק כי תוצאות המודל מחמירות יותר בהשוואה למדידות‬
‫המתקבלות בתחנות הניטור בפועל‪ ,‬שכן המודל מתיחס לנפח תנועה מירבי בכל שעות היממה‬
‫וכולל רקע המחושב בהנחות מחמירות‪.‬‬
‫‪ 29‬יש לסייג את הבדיקה הנ"ל בשל העובדה כי למיקום תחנת הניטור ישנה השפעה על הריכוזים המתקבלים‪ ,‬וכן בשל העובדה כי‬
‫מדובר על תנאים מטאורולוגים שונים ונפחי תנועה שונים שהניבו את התוצאות הנ"ל‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪1.6‬‬
‫מפלסי רעש – מצב קיים‬
‫‪ 1.6.1‬מבוא‬
‫התכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬משתרעת מנעורים או מאביחיל בדרום )בהתאם לחלופה( עד לאור עקיבא‬
‫בצפון‪ .‬חלק מהיישובים מושפעים מהכביש הקיים וחלקם מושפעים ממסילת הברזל‪ .‬לצורך נוחות‬
‫הקורא מוצגים מפלסי הרעש הקיימים עפ"י חלוקת התוואי על כל חלופותיו ל‪ 3 -‬מקטעים‪:‬‬
‫א‪ .‬מקטע נעורים ‪ /‬אביחיל – בית ינאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקטע אולגה – מחלף קיסריה‪ .‬במקטע זה מוצג גם היישוב מכמורת‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחלף קיסריה – אור עקיבא‪.‬‬
‫תיעוד וחישוב מפלסי הרעש הקיימים השוררים במקטע השלישי נערכו ע"י מר דויד אפשטיין‪.‬‬
‫לעניין "המצב הקיים" ערכנו השוואה בין שני מצבים שונים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫המצב הקיים בפועל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופת האפס הכוללת שדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל – חבצלת‪ .‬שדרוג זה עתיד להתבצע‬
‫בטווח הזמן הקרוב עוד קודם אישורה של תת"ל ‪.31‬‬
‫המצב הקיים בפועל אינו שונה מחלופת האפס בקטע שמצפון לחבצלת אך הוא שונה מחלופה זו‬
‫בקטע שמדרום לחבצלת‪ .‬בקטע זה הנחנו כי בחלופת האפס יורחב כביש ‪ 2‬לכביש דו מסלולי הכולל‬
‫‪ 3‬נתיבים במסלול‪ ,‬מחלף חבצלת יושלם וכן יוקמו קירות אקוסטיים משני צדדיו של הכביש‪.‬‬
‫‪ 1.6.2‬השיטה לתיעוד הרעש הקיים‬
‫תיעוד הרעש הקיים נערך בשיטה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלב א' בוצעו מדידות רעש בנקודות שונות לאורך כמה נקודות בכביש ‪ .2‬המדידות בוצעו‬
‫בנקודות שונות בישובים ובשטחים פתוחים ותוצאותיהן מוצגות בהמשך‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשלב שני הוכן מודל לחישוב הרעש הקיים שאליו הוזנו נתוני הכביש הקיים ונפחי התנועה‬
‫על פי ספירות שנערכו בעת ביצוע מדידות הרעש‪ .‬מטרת שלב זה לערוך השוואה בין מפלסי‬
‫רעש שנמדדו בפועל לבין תוצאות המודל החישובי על מנת להעריך את מהימנות המודל‬
‫ולשפרו באופן שתושג ההתאמה המרבית לשטח‪ .‬החישובים נערכו לנקודות מדידה נבחרות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשלב השלישי הוזנו למודל נפחי תנועה התואמים רמות שירות ‪ C‬וכן נתוני מבנים‬
‫)"קולטים"( המייצגים את הפרישה הרחבה של השימושים והיעודים באזור‪ .‬מטרת שלב זה‬
‫הינה לחשב את מפלסי הרעש במצב הקיים‪ ,‬וממצאיו יהוו את הבסיס לבחינת השפעות‬
‫הרעש הצפויות לאחר שדרוג הכביש‪ .‬בשלב זה חושבו גם מפלסי הרעש הצפויים בקטע‬
‫שמדרום לחבצלת בחלופת האפס‪.‬‬
‫ד‪ .‬היישובים הסמוכים לתוואי הכביש החדש אינם חשופים לרעש הנוצר ע"י כביש ‪ 2‬הקיים‪,‬‬
‫אלא הם מושפעים ממסילת החוף‪ .‬תיעוד מפלסי הרעש הקיימים בגזרה זו מתבסס על‬
‫חישובים שנערכו על‪-‬פי המודל המקובל לרעש רכבות של המשרד להגנת הסביבה בהתייחס‬
‫לנתוני הפעילות הקיימים של רכבת ישראל‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ 1.6.3‬תוצאות מדידות הרעש – שלב א'‬
‫‪ 1.6.3.1‬מיקום נקודות המדידה ושיטות העבודה‬
‫הנקודות נקבעו כך שייצגו )באופן מדגמי( ישובים‪ ,‬אתרי ביקור ושטחים פתוחים המצויים‬
‫בגזרה הסמוכה לכביש‪.‬‬
‫נקודות המדידה מוצגות בתשריטים מס' ‪ 1.6.1‬א'‪-‬ג' על פי הפירוט הבא‪:‬‬
‫•‬
‫תשריטים ‪1.6.1‬א' מציג את נקודות המדידה מדרום לנחל אלכסנדר באזור יישובי‬
‫עמק חפר הסמוכים לכביש ‪ 2‬הקיים ולתוואי החדש‪.‬‬
‫•‬
‫תשריט ‪1.6.1‬ב' מציג את נקודות המדידה באזור חדרה וגבעת אולגה‪.‬‬
‫•‬
‫תשריט מס' ‪1.6.1‬ג' מציג את נקודות המדידה בין מחלף קיסריה למחלף אור עקיבא‪.‬‬
‫שיטת המדידה תואמת את המלצות הועדה הבין‪-‬משרדית לרעש מדרכים‪ :‬הרעש נמדד באופן‬
‫רציף במשך של כ‪ 3 -‬שעות על מנת לקבוע את ההשתנות שלו בזמן‪ .‬ביישובים ובמקומות‬
‫האחרים נמדד הרעש במשך של כ‪ 15 -‬דקות‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות תוקנו לקבלת מפלס‬
‫הרעש המרבי על פי נוסחת התיקון המפורטת בדוח הוועדה הבין‪-‬משרדית‪ .‬השקלול נערך‬
‫בהתייחס למפלס הרעש בשעת השיא כפי שנמדד בנקודת הייחוס )‪ (ref‬בה נמדד הרעש‬
‫ברציפות‪.‬‬
‫מדידות הרעש בוצעו באמצעות מכשירי מדידה אלו‪:‬‬
‫ƒ‬
‫‪CEL 593‬‬
‫ƒ‬
‫‪B&K 2250‬‬
‫ƒ‬
‫‪Svantek 957‬‬
‫ƒ‬
‫‪B&K 2238‬‬
‫ƒ‬
‫‪B&K 2260‬‬
‫להלן פירוט תוצאות המדידה עפ"י המקטעים‪:‬‬
‫‪ 1.6.3.2‬קטע הכביש מדרום למחלף קיסריה )אזור חדרה ויישובי עמק חפר(‬
‫מדידות הרעש הנוצר ע"י הכביש הקיים נערכו ביום ‪ 6/7/11‬בין השעות ‪ 07:00-11:00‬בבוקר‪.‬‬
‫להלן פירוט תוצאות המדידה‪.‬‬
‫א‪ .‬מפלס רעש מדודים לבדיקת השתנות הרעש בזמן‬
‫הטבלה הבאה מציגה את מפלסי הרעש שנמדדו באופן רציף בסמוך לכביש ‪) 2‬להלן‬
‫נקודות "‪.("ref‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.1‬מפלסי רעש מדודים בנקודת ‪ ref‬סמוך לכביש ‪2‬‬
‫)מדרום לגשר נעורים( )ביום ‪(6/7/11‬‬
‫השעה‬
‫‪07:00-07:15‬‬
‫‪07:15-07:30‬‬
‫‪07:30-07:45‬‬
‫‪07:45-08:00‬‬
‫‪08:00-08:15‬‬
‫‪Leq‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80.9‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.4‬‬
‫‪80.3‬‬
‫התיקון‬
‫‪0.5‬‬
‫ ‪0.4‬‬‫‬‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪49‬‬
‫השעה‬
‫‪08:15-08:30‬‬
‫‪08:30-08:45‬‬
‫‪08:45-09:00‬‬
‫‪09:00-09:15‬‬
‫‪09:15-09:30‬‬
‫‪09:30-09:45‬‬
‫‪09:45-10:00‬‬
‫‪10:00-10:15‬‬
‫‪10:15-10:30‬‬
‫‪10:30-10:45‬‬
‫‪10:45-11:00‬‬
‫‪Leq‬‬
‫‪80.7‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.2‬‬
‫‪80.4‬‬
‫‪80.3‬‬
‫‪80.3‬‬
‫‪80.3‬‬
‫‪80.5‬‬
‫‪80.4‬‬
‫‪80.3‬‬
‫התיקון‬
‫ ‪0.2‬‬‫‬‫‬‫‪0.3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫שעת שיא הרעש הינה ‪ .08:00-09:00‬מפלס שיא הרעש הינו ‪.80.5dBA‬‬
‫ב‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות בישובים ובמקומות השונים המושפעים מכביש ‪2‬‬
‫טבלה מס' ‪ 1.6.2‬מפרטת את תוצאות מדידות הרעש "הקצרות" ואת התיקון למדידות‬
‫אלו עפ"י הנחיית הוועדה הבין‪-‬משרדית לרעש מדרכים‪.‬‬
‫משך מדידת הרעש בכל נקודה היה כ‪ 15 -‬דקות‪ .‬בטבלה מוצגות תוצאות מדידות‬
‫הרעש שנערכו ב‪) .6/7/11 -‬תוצאות מדידות משלימות שנערכו ב‪.25/07/2011 -‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.2‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים במקטע אביחיל ‪ -‬אולגה‬
‫מקום‬
‫בית ינאי‬
‫נעורים‬
‫בית‬
‫חירות‬
‫חדרה‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫מכמורת‬
‫שטחים‬
‫פתוחים‬
‫הנקודה‬
‫שעה‬
‫‪Y-12b‬‬
‫‪Y12a‬‬
‫‪Y-4‬‬
‫‪N-18‬‬
‫‪N-14‬‬
‫‪R-29‬‬
‫‪R-35‬‬
‫‪R-39‬‬
‫‪HILE1‬‬
‫‪HAD -2‬‬
‫‪HAD -3‬‬
‫‪OL-5a‬‬
‫‪OL-9‬‬
‫‪OL-17‬‬
‫‪ME-2‬‬
‫‪Ps-1‬‬
‫‪Ps-2‬‬
‫‪Ps-3‬‬
‫‪Ps-4‬‬
‫‪Ps-5‬‬
‫‪10:15‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪09:15‬‬
‫‪09:45‬‬
‫‪07:15‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪08:15‬‬
‫‪07:15‬‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪08:30‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪9:15‬‬
‫‪09:45‬‬
‫‪11:00‬‬
‫‪11:20‬‬
‫‪11:35‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:15‬‬
‫תאור נקודת המדידה‬
‫מגורים‪ ,‬קומת קרקע‬
‫מעונות‪ ,‬קומת קרקע‬
‫מבנה ליד כניסה למוסד‬
‫בסמוך למבנה מגורים‬
‫בסמוך למבנה מגורים‬
‫בבית מגורים חצי קומה‬
‫בבי"ח הלל יפה –בשטח פתוח‬
‫בית מגורים קומה ב'‬
‫בסמוך לבית מגורים‬
‫בבית מגורים קומה ב'‬
‫בבית מגורים קומה ה'‬
‫בבית מגורים קומה ד'‬
‫מגורים בגובה חצי קומה‬
‫שולחנות פיקניק‬
‫‪Leq‬‬
‫‪Lmax‬‬
‫‪Lmin‬‬
‫התקנון‬
‫)‪Leq (max‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪59.1‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪54.0‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪39.9‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪73.4‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪70.2‬‬
‫‪76.5‬‬
‫‪84.3‬‬
‫‪71.2‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪72.3‬‬
‫‪75.3‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪74.8‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‬‫‪56.8‬‬
‫‪52.0‬‬
‫‪51.9‬‬
‫‪52.5‬‬
‫‪51.7‬‬
‫‪47.5‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪48.8‬‬
‫‪51.4‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪48.8‬‬
‫‪46.7‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪56.4‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫‬‫‪0.3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪52.2‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪54.1‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪63.0‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪50.1‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪39.9‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫ג‪ .‬מדידות רעש קיים בישובים הסמוכים לכביש החדש‬
‫הגזרה המזרחית של היישובים מושפעת ממסילות החוף המיועדות להכפלה‪ .‬מפלס‬
‫הרעש מתנועת הרכבות חושב על בסיס נתוני הפעילות שהועברו אלינו לצורך הכנת‬
‫נספח הביצוע האקוסטי למסילות החוף בקטע הרצליה תל אביב‪ .‬כמו כן תועדו מפלסי‬
‫רעש הרקע באמצעות מדידות קצרות שנערכו ביום ‪ 3/12/09‬סמוך למבני מגורים בכפר‬
‫ויתקין‪ .‬מפלסי הרעש שנמדדו בגזרה הסמוכה לנקודה ‪ V3‬נעו בין ‪.35-40dBA‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ 1.6.3.3‬קטע הכביש מצפון למחלף קיסריה )אזור קיסריה‪-‬אור עקיבא(‬
‫מפלסי הרעש הקיימים סמוך לכביש ‪ 2‬בקטע שבין מחלף קיסריה לבין אור עקיבא תועדו‬
‫באמצעות מדידות רעש שנערכו ב‪ 6 -‬נקודות שונות‪ .‬המדידות נערכו בתאריכים ‪16/1/08‬‬
‫ובתאריך ‪ 28/8/07‬בין השעות ‪ 15:00‬עד ‪ .18:00‬בכל נקודה נמדד הרעש למשך ‪ 15‬דקות‪.‬‬
‫א‪ .‬מפלסי רעש מדודים לבדיקת השתנות הרעש בזמן‬
‫הטבלה הבאה מציגה את מפלסי הרעש שנמדדו באופן רציף בסמוך לכביש ‪ 2‬במקטע‬
‫זה‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.3‬מפלסי רעש מדודים‬
‫שעה‬
‫‪ 5 ,Leq‬דקות‬
‫שעה‬
‫‪ 5 ,Leq‬דקות‬
‫‪15:05‬‬
‫‪15:10‬‬
‫‪15:15‬‬
‫‪15:20‬‬
‫‪15:25‬‬
‫‪15:30‬‬
‫‪15:35‬‬
‫‪15:40‬‬
‫‪15:45‬‬
‫‪15:50‬‬
‫‪15:55‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:05‬‬
‫‪16:10‬‬
‫‪16:15‬‬
‫‪16:20‬‬
‫‪16:25‬‬
‫‪16:30‬‬
‫‪62.5‬‬
‫‪63.1‬‬
‫‪64‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪62.4‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪63.5‬‬
‫‪63.9‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪16:35‬‬
‫‪16:40‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:50‬‬
‫‪16:55‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪17:05‬‬
‫‪17:10‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:25‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:50‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪63.3‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.5‬‬
‫ב‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות בישובים השונים‬
‫מפלסי הרעש המדודים והמחושבים לשעת שיא הרעש בכל נקודות המדידה‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪ 1.6.4‬להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.4‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים‬
‫נקודה‬
‫מיקום הנקודה‬
‫‪M1‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪M3‬‬
‫‪M4‬‬
‫רח' השמש‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬
‫קצה רח' הגשם‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬
‫קצה רח' רעם‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬
‫קצה רח' נוגה‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬
‫פינת רח' השקמים והדפנה‪ ,‬שכונת‬
‫אורות‪ ,‬אור עקיבא‬
‫פינת רח' השקמים והכלנית‪ ,‬שכונת‬
‫אורות‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪M5‬‬
‫‪M6‬‬
‫מפלס רעש מדוד‬
‫)‪(Leq‬‬
‫מפלס רעש מדוד‬
‫בנקודת הייחוס‬
‫מפלס רעש‬
‫מחושב בשעת‬
‫שיא )‪(Leqmax‬‬
‫הערות‬
‫‪42.3‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‪56.3‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪43.5‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪48.7‬‬
‫קיימת סוללת‬
‫עפר בין נקודת‬
‫המדידה לבין‬
‫הכביש‬
‫‪60.4‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪61.9‬‬
‫קיים מעקה‬
‫‪ NJ‬בקצה‬
‫הכביש‬
‫נקודות המדידה מוצגות בתשריט ‪ 1.6.1‬ג' לעיל‪.‬‬
‫ניתן לראות כי מפלסי הרעש בשעת שיא‪ ,‬במבנים הסמוכים לדרך ‪ ,2‬נעים בין ‪44-dBA‬‬
‫‪ 57‬בשכונה ‪ 13‬בקיסריה ובין ‪ 61-62dBA‬בשכונת אורות באור עקיבא‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ 1.6.4‬בדיקת המודל החישובי – שלב ב'‬
‫‪ 1.6.4.1‬הנחות‬
‫בשלב זה בדקנו את ההתאמה של המודל החישובי לתנאי השטח על ידי השוואה בין תוצאות‬
‫המדידות לבין הערכים המחושבים בתנאי המדידה‪ .‬בבדיקה כללנו נקודות נבחרות בלבד‪.‬‬
‫ההנחות לחישוב היו כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הכביש ונפחי התנועה‬
‫הכביש הינו הכביש הקיים‪ .‬בעת ביצוע מדידות הרעש נערכו גם ספירות תנועה לצורך‬
‫כיול המודל‪.30‬‬
‫נפחי התנועה שנמצאו בספירות מוצגים בטבלה מס' ‪ 1.6.5‬להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.5‬ספירות תנועה בעת ביצוע מדידות הרעש )תנועת שיא(‬
‫בכביש ‪) 2‬שני הכיוונים(‪ -‬לצורך כיול המודל‪.‬‬
‫הכביש‬
‫הכיוון‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫לצפון‬
‫לדרום‬
‫סה"כ כלי‬
‫רכב‬
‫‪2,544‬‬
‫‪3,780‬‬
‫רכב קל‬
‫רכב בינוני‬
‫רכב כבד‬
‫‪2496‬‬
‫‪3744‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫‪24‬‬
‫כאמור נתונים אלו שמשו רק לצורך בדיקת התאמת המודל לתנאי השטח )בדיקת‬
‫"הכיול"(‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנת החיזוי‬
‫תכנת החיזוי הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬
‫סוג הקרקע‪ ,Loose soil :‬בחניון קק"ל ‪.Lawn -‬‬
‫סוג האספלט‪.Average :‬‬
‫ג‪ .‬הנקודות‬
‫נקודות המדידה מוצגות בתשריט מס' ‪ 1.6.1‬א'‪-‬ג' לעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬טופוגרפיה‬
‫בקובץ קודדו קווי המתאר הכלליים של הטופוגרפיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬צמחיה‬
‫נלקחו בחשבון החורשות כ ‪.Tree zones‬‬
‫‪ 1.6.4.2‬השוואה בין מפלסי רעש מדודים לבין מפלסי רעש מחושבים לתנאי מדידה‬
‫טבלה מס' ‪ 1.6.6‬מציגה השוואה בין המדידות )המתוקנות לקבלת מפלס השיא( לבין הערכים‬
‫המחושבים לתנאי המדידה‪.‬‬
‫‪ 30‬ספירות תנועה נערכו ביום ‪ 6.7.11‬בשעת שיא בוקר במהלך מדידות הרעש‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.6‬השוואה בין ערכים מדודים ומחושבים – ‪Leq, dBA‬‬
‫הנקודה‬
‫מפלס מדוד*‬
‫)‪(1‬‬
‫מפלס מחושב‬
‫)‪(2‬‬
‫הבדל‬
‫)‪(2-1‬‬
‫מגורים‬
‫‪N-18‬‬
‫‪52.2‬‬
‫‪52.9‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪N-14‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪70.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪Y-12a‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪71.7‬‬
‫‪4.2‬‬
‫ב‪ .‬ינאי‬
‫‪Y-12b‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪1.9‬‬
‫מכמורת‬
‫‪M-2‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪54.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫הלל יפה‬
‫‪HIEL1‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪HAD-2‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫חדרה‬
‫‪HAD-3‬‬
‫‪54.0‬‬
‫‪54.7‬‬
‫‪0.7‬‬
‫ג‪ .‬אולגה‬
‫‪OL-17‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪0.8‬‬
‫נעורים‬
‫‪ 1.6.4.3‬עיקרי המסקנות‬
‫השוואה בין מפלסי הרעש המדודים לבין מפלסי הרעש המחושבים לתנאי המדידה מעלה כי‬
‫למודל החישובי הטיה כלפי מעלה אף שהיא אינה חורגת )בממוצע( מההטיה המתועדת‬
‫בספרות המקצועית‪ .‬ההנחה שלנו הינה כי ההטיה נובעת מהשפעת טופוגרפיה מקומית כגון‬
‫קפלי קרקע וצמחיה התורמים למיסוך הרעש‪.‬‬
‫‪ 1.6.5‬מפלסי רעש מחושבים מכביש ‪ – 2‬מצב קיים‬
‫‪ 1.6.5.1‬רקע‬
‫על פי המתודולוגיה המוסכמת להערכת רעש מכבישים כפי שגובשה לאחרונה‪ ,‬יש להעריך את‬
‫מפלסי הרעש הקיימים על בסיס חישוב הנערך באמצעות תכנה חישובית מוסכמת והנחות‬
‫מוגדרות לגבי נפחי תנועה וכו'‪ .‬התכנה הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪ ,2.5‬המודל החישובי הינו‬
‫המודל המתבסס על תכנה זו שהתאמתו לתנאי השטח נבדקה בסעיף ‪ 1.6.4‬לעיל‪.‬‬
‫נפחי התנועה הינם נפחי תנועה ברמות שירות ‪ C‬בצירים הראשיים‪ .‬כפי שהוסבר בתחילת פרק‬
‫זה נערכו החישובים לשני מצבים‪ :‬למצב קיים בפועל ולחלופת האפס בקטע אביחיל – חבצלת‬
‫השרון‪.‬‬
‫‪ 1.6.5.2‬הנחות לחישוב מפלסי הרעש‬
‫א‪ .‬כבישים ותנועה‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים בפועל הינו כביש מהיר ממוחלף הכולל ‪ 2‬נתיבים במסלול‪ .‬בחלופת‬
‫האפס יכלול כביש זה ‪ 3‬נתיבים במסלול בקטע שבין אביחיל לבין חבצלת‪.‬‬
‫נפחי התנועה לאורך כביש ‪ 2‬הינם בהתאמה לרמות השירות שהועברו אלינו ע"י משרד‬
‫גל – תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪ 31‬נפחי התנועה מפורטים להלן‪:‬‬
‫‪ 31‬נתונים שהתקבלו בדוא"ל מה‪.12:48 29.06.2011-‬‬
‫‪53‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.7‬נפחי תנועה ברמת שירות ‪ C‬בכביש ‪ 2‬הקיים ובחלופת האפס )בכיוון(‬
‫המצב‬
‫קיים‬
‫בפועל‬
‫חלופת אפס‬
‫הקטע‬
‫רמת שירות ‪) C‬סה"כ כלי רכב(‬
‫מהירות תנועה‬
‫)קמ"ש(‬
‫אביחיל – חבצלת‬
‫‪2770‬‬
‫‪90‬‬
‫חבצלת – מחלף ינאי‬
‫‪2770‬‬
‫‪90‬‬
‫מחלף ינאי – מחלף קיסריה‬
‫‪2800‬‬
‫‪86‬‬
‫מחלף קיסריה – אור עקיבא‬
‫‪2,660‬‬
‫‪90‬‬
‫אביחיל ‪ -‬חבצלת‬
‫‪4145‬‬
‫‪90‬‬
‫נפחי התנועה ברמפות מחלף חבצלת שנכלל בחלופת האפס הינם על פי תחזיות התנועה‬
‫אשר שימשו בסיס לתכנון האקוסטי שהוכן לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע זה‪.‬‬
‫נפחי התנועה ופילוג התנועה בכביש ‪ 2‬מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת גל – תכנון‬
‫וניהול מערכות אורבניות ‪ 32‬והוא מפורט להלן‪:‬‬
‫•‬
‫כביש ‪2‬‬
‫רכב קל‪89% :‬‬
‫רכב בינוני‪4.5% :‬‬
‫רכב כבד‪4.5% :‬‬
‫אוטובוסים‪1.8% :‬‬
‫אופנוע‪0.2% :‬‬
‫•‬
‫רמפות המחלפים והכבישים החוצים‬
‫רכב קל‪95% :‬‬
‫רכב בינוני‪3-4% :‬‬
‫רכב כבד‪1% :‬‬
‫אוטובוסים‪0-1% :‬‬
‫‪33‬‬
‫ב‪ .‬הקולטים לחיזוי השפעות הרעש‬
‫הקולטים נבחרו כך שייצגו את השימושים הרגישים הקיימים והמתוכננים בסמוך‬
‫לכביש‪.‬‬
‫להלן מספר הבהרות לגבי בחירת הקולטים‪:‬‬
‫‪ .1‬היישובים המושפעים מחלופות הכביש הקיים הם נעורים‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬בית חרות‪,‬‬
‫חופית מערב ומכמורת‪ .‬היישובים הסמוכים לכביש הקיים בקטע אביחיל –‬
‫חבצלת הם אביחיל‪ ,‬גבעת שפירא ובת חן‪.‬‬
‫‪ .2‬קולטי הרעש שנבחרו הינם ייעודי קרקע רגישים בלבד כגון מגורים או מבני‬
‫ציבור העלולים להיות מושפעים מהתכנית‪ .‬בבחירתם התחשבנו בטופוגרפיה של‬
‫האזור ובמרחק שלהם מהתכנית‪.‬‬
‫‪ 32‬דוח תחזיות תנועה מרחב חדרה‪ -‬דוח סופי‪ ,‬יוני ‪ 2009‬ונתונים מעודכנים‪ ,‬יולי ‪ .2011‬גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫נפחי התנועה ברמפות הינם על פי תחזיות התנועה אשר שימשו בסיס לתכנון האקוסטי שהוכן לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע חבצלת‪-‬‬
‫אביחיל‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .3‬בחירת הקולטים אומתה גם על ידי סיור בשטח‪.‬‬
‫‪ .4‬במוסד החינוך נעורים קיימים מבנים בסמיכות רבה לכביש‪ .‬מבנים אלו לא‬
‫נלקחו בחשבון מסיבות שונות‪ :‬חלקם מבנים מאושרים להריסה )לפי תכנית‬
‫עח‪ ,(1/54/‬רובם מצויים בייעוד קרקע לבתי מלאכה‪ ,‬השימוש בהם אינו רגיש‪,‬‬
‫יש אזור שבו חייבים לחבוש אוזניות בכניסה למתחם ועוד‪.‬‬
‫‪ .5‬בבית ינאי ישנם מספר יעודים המסומנים כמבני ציבור‪ ,‬כולם אינם מבנים‬
‫רגישים‪ :‬הצפוני אינו קיים בפועל ולא ניתן לדעת מהתכנית מה שימושו‪ ,‬המבנה‬
‫המרכזי הינו מבנה נטוש והמבנה הדרומי משמש את ועד בית ינאי‪.‬‬
‫‪ .6‬במכמורת קיימת תכנית מתארית ליישוב )עח‪ (10/43/‬המייעדת שטח לבית‬
‫אבות בסמוך לכביש‪ .‬לאזור זה אין תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא‬
‫היתרי בניה ועל כן לא נלקחה בחשבון בחישוב הרעש‪.‬‬
‫‪ .7‬שימושים שאינם תואמים את ייעודי בקרקע גם כן לא נלקחו בחישובי הרעש‪,‬‬
‫לדוגמא בית מגורים המצוי בשטח המיועד לשצ"פ ומחסנים המשמשים‬
‫למגורים באזור המושב בית חירות‪.‬‬
‫‪ .8‬שטח ציבורי המסומן מצפון למחלף חבצלת )לפי תכנית עח‪ (141/‬משמש בפועל‬
‫כמרכז מסחרי ועל כן לא נלקח בחשבון‪ .‬שטח ציבורי נוסף בגבעת שפירא‬
‫משמש כגינה ציבורית‪.‬‬
‫‪ .9‬בית הספר הגבוה למקצועות המשטרה ומרכז חברתי תרבותי ונופש למשמר‬
‫הגבול ומשטרת ישראל אינו נכלל תחת הקטגוריה של מבנה ציבור רגיש‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .10‬תכנית )עח‪ (20/‬לשכון עולים בצוקי ים מאושרת משנת ‪ ,1956‬מדרום לבית‬
‫הספר למקצועות המשטרה‪ .‬מעמדה של תכנית זו נמצא בבירור )בפועל שטח‬
‫פתוח( מרחק התכנית מהכביש כ‪ 80 -‬מ'‪.‬‬
‫ג‪ .‬קווי דיקור וטופוגרפיה‪ ,‬סוג הקרקע‬
‫למודל החישובי הוזנו קווי דיקור כללים וטופוגרפיה‪.‬‬
‫סוג הקרקע הינו‪.Loose soil :‬‬
‫ד‪ .‬מיגון אקוסטי‬
‫בחישוב מפלסי הרעש בחלופת האפס‪ ,‬התחשבנו במערך המיגון האקוסטי אשר תוכנן‬
‫לחלופה זו‪.‬‬
‫בחישוב מפלסי הרעש הקיימים במקטע הצפוני )אור עקיבא – קיסריה( קודדו מתרסי‬
‫הרעש הקיימים וסוללת העפר המצויים משני עברי כביש ‪.2‬‬
‫ה‪ .‬תכנת החיזוי‬
‫תכנת החיזוי הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬
‫סוג האספלט‪ Average :‬במצב הקיים ובחלופת האפס‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ראו תיקון בפרק ד'‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ 1.6.5.3‬מפלסי הרעש המחושבים‬
‫מפלסי הרעש המחושבים בנקודות השונות במצב הקיים מוצגים בטבלאות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מדרום לנחל אלכסנדר )אביחיל – מחלף ינאי(‬
‫במקטע זה חושבו מפלסי הרעש למצב הקיים בפועל ולחלופת האפס‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.8‬מפלסי רעש מחושבים ל"מצב קיים" – ‪) Leq,dBA‬מדרום לנחל אלכסנדר(‬
‫היישוב‬
‫גבעת שפירא‬
‫אביחיל‬
‫בת חן‬
‫ויתקין‬
‫חבצלת השרון‬
‫ביה"ס‬
‫למשטרה‬
‫נעורים‬
‫הקולט‬
‫‪SH1‬‬
‫‪SH2‬‬
‫‪SH3‬‬
‫‪SH4‬‬
‫‪SH5‬‬
‫‪SH5a‬‬
‫‪SH6‬‬
‫‪SH7‬‬
‫‪SH8‬‬
‫‪SH9‬‬
‫‪SH10‬‬
‫‪SH11‬‬
‫‪AV1‬‬
‫‪AV2‬‬
‫‪AV3‬‬
‫‪AV4‬‬
‫‪AV5‬‬
‫‪AV6‬‬
‫‪AV7‬‬
‫‪AV8‬‬
‫‪AV9‬‬
‫‪AV10‬‬
‫‪AV11‬‬
‫‪BETG‬‬
‫‪BT13‬‬
‫‪BT14‬‬
‫‪BT15‬‬
‫‪BT16‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪V5‬‬
‫‪HAV1‬‬
‫‪HAV3‬‬
‫‪HAV4‬‬
‫‪HAV5‬‬
‫‪HAV6‬‬
‫‪HAV7‬‬
‫‪M1‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪N15‬‬
‫‪N15a‬‬
‫‪N15b‬‬
‫‪N16‬‬
‫‪N17‬‬
‫‪N18‬‬
‫מצב קיים‬
‫‪51.0‬‬
‫‪56.8‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪70.9‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪70.6‬‬
‫‪70.6‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪55.2‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪67.9‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪69.5‬‬
‫‪40.1‬‬
‫‪40.1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40.3‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪66.9‬‬
‫‪72.7‬‬
‫‪71.1‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪69‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪69‬‬
‫‪64‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪57.9‬‬
‫חלופת אפס )עם מיגון(*‬
‫‪49.3‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪60.3‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪60.2‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪59.7‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪60.8‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪56‬‬
‫היישוב‬
‫בית ינאי‬
‫חופית‬
‫אכסניית‬
‫הנוער‬
‫בית חירות‬
‫הקולט‬
‫‪N19‬‬
‫‪N20‬‬
‫‪N21‬‬
‫‪N22‬‬
‫‪Y1‬‬
‫‪Y2‬‬
‫‪Y4‬‬
‫‪Y5‬‬
‫‪Y6‬‬
‫‪Y7‬‬
‫‪Y7a‬‬
‫‪Y7b‬‬
‫‪Y10‬‬
‫‪Y11‬‬
‫‪Y12‬‬
‫‪Y13‬‬
‫‪R29‬‬
‫‪R30‬‬
‫‪AH1‬‬
‫‪AH2‬‬
‫‪R33‬‬
‫‪R34‬‬
‫‪R35‬‬
‫‪R36‬‬
‫‪R37‬‬
‫‪R38‬‬
‫‪R38a‬‬
‫‪R39‬‬
‫מצב קיים‬
‫‪57.6‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪58‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪66.9‬‬
‫‪75‬‬
‫‪71.3‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪69.8‬‬
‫‪71.9‬‬
‫‪73.9‬‬
‫‪75‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪63.4‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪71.6‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪70.4‬‬
‫חלופת אפס )עם מיגון(*‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫* הערה‪ :‬המיגון הינו על פי תכנון מע"צ שנערך לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת‬
‫ב‪ .‬מצפון לנחל אלכסנדר – אזור מכמורת‪ -‬גבעת אולגה‪ -‬חדרה‬
‫מפלסי הרעש המחושבים במקטע זה מוצגים להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.9‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬
‫היישוב‬
‫מכמורת‬
‫גבעת‬
‫אולגה‬
‫שם‬
‫הקולט‬
‫‪ME1‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪ME4‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪OL1‬‬
‫‪OL2‬‬
‫‪OL3‬‬
‫‪OL4‬‬
‫‪OL5‬‬
‫‪OL5a‬‬
‫‪OL6‬‬
‫‪OL7‬‬
‫‪OL8‬‬
‫‪OL9‬‬
‫‪OL10‬‬
‫מפלס‬
‫קיים‬
‫‪57.9‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪58‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪70.9‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪57‬‬
‫היישוב‬
‫חדרה‬
‫שכ'‬
‫חפציבה‬
‫ביה"ח‬
‫הילל‬
‫יפה‬
‫שם‬
‫הקולט‬
‫‪OL11‬‬
‫‪OL13‬‬
‫‪OL14‬‬
‫‪OL17‬‬
‫‪OL17a‬‬
‫‪OL17b‬‬
‫‪OL17c‬‬
‫‪OL17d‬‬
‫‪OL18‬‬
‫‪OL19‬‬
‫‪OL20‬‬
‫‪OL21‬‬
‫‪OL22‬‬
‫‪OL23‬‬
‫‪OL25‬‬
‫‪OL26‬‬
‫‪OL27‬‬
‫‪OL28‬‬
‫‪OLY0‬‬
‫‪OLY1‬‬
‫‪OLY2‬‬
‫‪OLY3‬‬
‫‪OLY4‬‬
‫‪OLY5‬‬
‫‪OLY6‬‬
‫‪HAD1‬‬
‫‪HAD2‬‬
‫‪HAD3‬‬
‫‪HAD4‬‬
‫‪HAD5‬‬
‫‪HAD6‬‬
‫‪HAD9‬‬
‫‪HAD10‬‬
‫‪HY-A1‬‬
‫‪HY-A2‬‬
‫‪HY-A3‬‬
‫‪HY-A4‬‬
‫‪HY-BN1‬‬
‫‪HY-BN2‬‬
‫מפלס‬
‫קיים‬
‫‪61.7‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪70‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪63.4‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪60.3‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪59‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪65‬‬
‫‪63‬‬
‫‪60.3‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪56.4‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪63.5‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪61.4‬‬
‫ג‪ .‬מקטע צפוני )מחלף קיסריה – מחלף אור‪ -‬עקיבא(‬
‫מפלסי הרעש המחושבים במקטע זה מוצגים להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.10‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬
‫היישוב‬
‫קיסריה‬
‫אור‬
‫עקיבא‬
‫שם‬
‫הקולט‬
‫‪R1‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪R6‬‬
‫‪R7‬‬
‫מפלס‬
‫קיים‬
‫‪66.5‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪68.9‬‬
‫‪58‬‬
‫היישוב‬
‫קיסריה‬
‫שם‬
‫הקולט‬
‫‪R8‬‬
‫‪R9‬‬
‫‪R10‬‬
‫‪R11‬‬
‫‪R12‬‬
‫‪R13‬‬
‫‪R14‬‬
‫‪R15‬‬
‫‪R16‬‬
‫‪R17‬‬
‫‪RP1‬‬
‫‪RP2‬‬
‫‪RP3‬‬
‫‪RP4‬‬
‫‪RP5‬‬
‫‪RP6‬‬
‫‪PUB1‬‬
‫‪PUB2‬‬
‫‪PUB3‬‬
‫מפלס‬
‫קיים‬
‫‪66.6‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪63.4‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪60.9‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪ 1.6.6‬מפלסי רעש מחושבים מהרכבת – מצב קיים‬
‫מפלסי הרעש הנגרמים ע"י הרכבות חושבו באמצעות תכנת החישוב של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫בנוסף נערכו מדידות מדגמיות על מנת לבדוק את מהימנות מודל החישוב‪ .‬כיוון שלא היה קו ראיה‬
‫למסילה נלקח בחשבון מיסוך בשיעור של ‪ .5dBA‬מפלסי הרעש שנמדדו בעת מעבר הרכבת )"אירוע‬
‫בודד"( נעו בין ‪ 63-67dBA‬ביחידת ‪ SEL‬ובין ‪ 51-53dBA‬ביחידת ‪ .Leq‬מפלסי הרעש שחושבו לאירוע‬
‫בודד תאמו את מפלסי הרעש שנמדדו‪ .‬שיעור הסטייה היה עד ‪ .2dBA‬על בסיס תכנת החישוב של‬
‫המשרד להגנת הסביבה חושבו מפלסי הרעש שווה הערך בקולטים מייצגים בכפר ויתקין הצפויים‬
‫בחלופת אפס בשנת ‪ 2020‬עקב תנועת הרכבות ביום ובלילה‪ .‬החישוב נערך לרכבות בהינע דיזל‪,‬‬
‫עבור קרקע בולעת ובהתבסס על נתוני הפעילות החזויים בשנים ‪ .2015-2020‬מפלסי הרעש‬
‫המחושבים פורטו להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.6.11‬מפלסי רעש שווי ערך בשעה ממוצעת יום ולילה מהרכבות )שנת ‪(2020‬‬
‫היישוב‬
‫כפר‬
‫ויתקין‬
‫הקולט‬
‫גובה‬
‫פתח‬
‫עליון‬
‫)מ'(‬
‫לילה‬
‫יום‬
‫מרחק‬
‫מהמסיל‬
‫ה )מ'(‬
‫נוסעים‬
‫משא‬
‫משוקלל‬
‫נוסעים‬
‫משא‬
‫משוקלל‬
‫‪V1‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪463‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪423‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪45.1‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪370‬‬
‫‪52.0‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪439‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪51.0‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪44.9‬‬
‫‪V6‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪710‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪47.7‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪41.7‬‬
‫הנתונים מעלים ממצאים אלו‪:‬‬
‫ƒ‬
‫רעש רקע ביום )ללא תנועת רכבות( נעים בין ‪.35-40dBA‬‬
‫ƒ‬
‫רעש "רקע" ביום בהתחשב בפעילות הרכבת נע בין ‪.50-52dBA‬‬
‫ƒ‬
‫רעש "רקע" בלילה בהתחשב בפעילות הרכבת נע בין ‪.42-45dBA‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ 1.6.7‬סיכום הממצאים‬
‫‪ 1.6.7.1‬מפלסי רעש קיימים לאורך כביש ‪2‬‬
‫מפלסי הרעש הקיימים הנגרמים על‪-‬ידי כביש ‪ 2‬משתנים בהתאם למרחקו של השימוש‬
‫מהכביש וגובהו ובהתאם למתרסי רעש קיימים ומתוכננים )בחלופת האפס(‪.‬‬
‫מן הנתונים עולות מספר מסקנות ברורות‪:‬‬
‫א‪ .‬מפלסי הרעש השוררים בגזרה הסמוכה לכביש ‪ 2‬הינם גבוהים מאוד ועולים על ‪64dBA‬‬
‫ובחלק מן המבנים אף על ‪. 70dB‬‬
‫ב‪ .‬מפלסי הרעש הצפויים בחלופת האפס יהיו נמוכים בשיעור ניכר )בקטע אביחיל‪-‬חבצלת(‬
‫ממפלסי הרעש הקיימים‪ ,‬עקב המיגון שיוקם במסגרת שדרוג כביש ‪.2‬‬
‫‪ 1.6.7.2‬מפלסי רעש קיימים ביישובים הסמוכים לתוואי הכביש החדש‬
‫מפלסי הרעש המדודים והמחושבים הינם נמוכים למדי‪ .‬מפלסי הרעש שווה הערך )‪ (Leq‬הנוצר‬
‫על‪-‬ידי הרכבת הינו נמוך הן בשעות היום והן בשעות הלילה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1.7‬‬
‫חזות ונוף‬
‫‪35‬‬
‫‪ 1.7.1‬יחידות נוף‬
‫תוואי התכנית על כל חלופותיו עובר במספר יחידות נוף שונות המאופיינות בשטחים בנויים )בעלי‬
‫אופי כפרי ועירוני(‪ ,‬בשטחי חקלאות ובשטחים פתוחים‪ .‬להלן הפירוט )מדרום לצפון(‪:‬‬
‫א‪ .‬מדרום לנחל אלכסנדר‪ :‬יחידת נוף זו הינה בעלת אופי חקלאי הכוללת שטחי חקלאות‬
‫והתיישבות כפרית‪ .‬ניתן לחלקה לשתי תתי יחידות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שטחי חקלאות הכוללים פרדסים‪ ,‬מטעים‪ ,‬שדרות ברושים ששימשו להפרדה בין‬
‫החלקות‪ ,‬מבנים חקלאיים ומעט שדות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שטח בנוי בעל אופי כפרי הכולל את יישובי עמק חפר‪ :‬בית חירות‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬מוסד‬
‫נעורים‪ ,‬חופית‪ ,‬כפר ויתקין חבצלת השרון‪ ,‬בת חן‪ ,‬גבעת שפירא ואביחיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬נחל אלכסנדר ‪ -‬גבעת אולגה‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטחים פתוחים‪ ,‬כגון‪ :‬נחל אלכסנדר‪ ,‬גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬גן לאומי פארק השרון‪ ,‬שמורת חוף גדור ושטחי יער‪ .‬ביחידה זו מצויים‬
‫מספר יחידות נוף ייחודיות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חולות נודדים – יחידת נוף ייחודית ונדירה המצויה בין מחלף ינאי לבין נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫לאורך התוואי הקיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חורשת איקליפטוסים ‪ -‬חורשת איקליפטוסים בוגרים מצויה מצפון לנחל אלכסנדר‬
‫וביער חדרה‪ ,‬בעיקר בסמוך לתוואי החדש הסמוך למסילה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יער פארק ‪ -‬אזור של חולות מיוצבים ע"י צמחיה נמוכה ובינונית )בתה ושיחייה(‬
‫וביניהם עצי אלון‪ ,‬חרוב ושיחי אלת המסטיק אופייניים לשטחי הגן הלאומי נחל‬
‫אלכסנדר והגן הלאומי פארק השרון‪ .‬יחידה זו מצויה משני צדי הכביש בשתי חלופות‬
‫הבסיס )הכביש הקיים ותוואי המסילה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬גבעת אולגה ‪ -‬חדרה‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטח עירוני בנוי הכולל שכונות עירוניות‪ ,‬אזורי‬
‫מסחר‪ ,‬תחנות דלק ואת בי"ח הילל יפה הסמוכים לתוואי הכביש‪ .‬אזורים פתוחים המצויים‬
‫משני צדי הכביש בקטע זה מאושרים בתכניות בינוי שונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬נחל חדרה – כביש ‪ :651‬יחידה זו מאופיינת בשטחים פתוחים‪ ,‬כגון‪ :‬חולות חדרה‪ ,‬נחל חדרה‬
‫וחולות קיסריה‪ .‬ביחידה זו מצויים מספר יחידות נוף ייחודיות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫נחל חדרה – יחידת נוף זו חוצה את כביש ‪ 2‬הקיים מדרום למחלף קיסריה‪ .‬יחדה זו‬
‫מאופיינת בצמחיית בתי גידול לחים האופיינית לנחלים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חולות קיסריה – שטח חולות פתוח המתאפיין בגבעות‪ ,‬צמחיית חולות ושיחים בודדים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כביש ‪ – 651‬אור עקיבא‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטח עירוני וכפרי בנוי הכולל את השכונות של‬
‫אור עקיבא ממזרח לכביש ואת קיסריה ממערב לכביש‪ .‬רצועת שצ"פ משני צדי הכביש בקטע‬
‫זה מאושרים בתכניות בינוי שונות‪.‬‬
‫‪ 35‬סעיף זה מבוסס על חומרים שהתקבלו מאדריכלי הנוף של הפרויקט‪ :‬אריאל טיבי‪ ,‬טיבי אדריכלות ונוף בע"מ וחברת ינון‪ -‬תכנון‬
‫ייעוץ ומחקר בע"מ‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫תשריט ‪ 1.7.1‬מציג את החלוקה ליחידות נוף‬
‫‪ 1.7.2‬ערכי נוף‬
‫להלן סקירת ערכי הנוף המצויים בסמוך לתוואי )מדרום לצפון(‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שטחים חקלאיים מעובדים )בחלק הדרומי(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אגם ינאי ‪ -‬בריכת מי תהום עם צמחיית מים‪ ,‬המשמשת כאתר ביקור עם דק עץ‪ ,‬תצפית‬
‫בעופות מים ופינת מנוחה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דיונות חולות נודדים )מצפון למחלף ינאי( המהווה שטח ייחודי לחי ולצומח מקומי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רצועת נחל אלכסנדר‪ ,‬מצד מזרח צמחיית גדות נחלים עבותה ומצד מערב צמחייה הולכת‬
‫ופוחתת לקראת דיונות חוליות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גן לאומי נחל אלכסנדר )מצפון לנחל אלכסנדר ‪ -‬ממערב לכביש(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חורש איקליפטוסים בחזית של מכמורת )מצפון לנחל אלכסנדר ‪ -‬ממערב לכביש(‪ .‬החורש‬
‫יוצר הפרדה חזותית בין הכביש לבין היישוב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יער פארק – מצפון למכמורת‪ .‬שטח פתוח עם צמחייה מגוונת האופיינית למקום‪ ,‬מספר‬
‫פרטים של עצים "מעוצבים" בנטייה חזקה מזרחה בשל הרוחות המערביות הנושבות‬
‫תדיר במקום‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שטח גבעי עם צמחיית חולות ייחודית )מצפון למחלף חדרה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פארק נחל חדרה ‪) -‬ממערב לכביש( משמש כ"ריאה ירוקה" לתושבי חדרה ומהווה מוקד‬
‫קיט ונופש שבתחומו ניטעו שתי חורשות איקליפטוס‪ .‬אחת החורשות נמצאת בגדה‬
‫הדרומית של הנחל‪ ,‬סמוך לכביש החוף‪ .‬בחורף ניתן למצוא בחורשה שטחי פריחת‬
‫גיאופיטים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חוות חפצי‪-‬בה ‪ -‬מצויה ממזרח לכביש החוף‪ .‬באתר בעל המראה הרומנטי נותרו על‬
‫עומדם הבתים הישנים שהוקמו בשנת ‪ .1906‬החווה שימשה לגידול עצי הדר ופעלה עד‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬האתר שוקם ע"י חברת החשמל והמקום מתפקד כ"ריאה‬
‫ירוקה" בין תחנת הכוח "אורות רבין" לחדרה ומהווה מרכז הדרכה ויציאה לטיולים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תחנת הכוח "אורות רבין" ‪ -‬שלוש ארובות הנישאות לגובה של כ‪ 300-‬מ' מהוות ציון דרך‬
‫בולט לאורך הכביש‪ .‬שטחי המדרונות מסביב לתחנה הגובלים בכביש מטופחים‬
‫ומתאפיינים בגינון אינטנסיבי ובשימוש בצמחייה הבולטת בשטח בצבעוניותה ובצורתה‪.‬‬
‫‪ 1.7.3‬מעברים ושבילים‬
‫המעברים והשבילים לאורך התכנית וחלופותיה מוצג בתשריט ‪ 1.7.1‬לעיל‪ .‬ערכים אלו כוללים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שביל ישראל – התוואי עובר )מדרום לצפון( לאורך חוף הים באזור בית ינאי‪ ,‬פונה מזרחה‬
‫לאורך נחל אלכסנדר ובתוואי המסילה פונה צפונה וממשיך דרך יער חדרה עד לחדרה שם‬
‫פונה השביל מערבה וחוצה את כביש ‪ 2‬במחלף חדרה‪/‬אולגה‪ .‬משם ממשיך שביל ישראל‬
‫לאורך פארק חדרה שממערב לכביש ‪ 2‬עד נחל חדרה‪ .‬השביל מקיף את תחנת הכוח‬
‫ממזרח וממשיך לאורך החוף צפונה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪-‬‬
‫שבילי אופניים – שבילי האופניים המוצגים בתשריט ‪ 1.7.1‬לעיל מבוססים על דרכי עפר‬
‫הקיימות בשטח‪ .‬שביל אחד עובר לאורך הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר ושביל אחר‬
‫מקשר בין מכמורת לבין בית ינאי‪ .‬שבילי אופניים נוספים מתוכננים באזור התכנית כחלק‬
‫מרשת השבילים של תכנית האב לנחל אלכסנדר‪ .‬שבילים אלו מצוינים גם הם בתשריט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חניוני קק"ל – חניון קק"ל מצוי מדרום לנחל חדרה וממערב לכביש ‪ .2‬חניונים נוספים‬
‫מסומנים בחלק הדרומי והצפוני של יער חדרה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרכי גישה לאתר טיול – אתרי פנאי ונופש המושכים קהל מצויים לאורך הכביש‪ ,‬אך כל‬
‫דרכי הגישה אליהם אינן מתחברות באופן ישיר לכביש ‪ .2‬להלן הפירוט‪:‬‬
‫•‬
‫הגישה לגן הלאומי נחל אלכסנדר מתבצעת מכביש הגישה ליישוב מכמורת והיא‬
‫עוברת מתחת לגשרים הקיימים של כביש ‪.2‬‬
‫•‬
‫הגישה ליער חדרה מתבצעת מתחנת הרכבת של חדרה המצויה ממזרח לכביש ‪.2‬‬
‫•‬
‫הגישה לתל גדור מתבצעת מגבעת אולגה‪.‬‬
‫•‬
‫הגישה לחוות חפצי‪-‬בה מתבצעת מכביש ‪.4‬‬
‫•‬
‫הגישה לפארק חדרה מתבצעת מגבעת אולגה‪.‬‬
‫‪ 1.7.4‬רגישות נופית‬
‫תוואי הכביש וחלופותיו עוברים באזורים בעלי רגישות נופית נמוכה‪-‬גבוהה‪ .‬בניתוח הרגישות‬
‫הנופית נערכה אבחנה בין הרגישות הנופית במעבר הכביש בשטחים פתוחים לבין מעבר הכביש‬
‫בסביבה המיושבת‪.‬‬
‫אזורים בעלי נוף ייחודי וערכי טבע‪ ,‬כגון‪ :‬יער פארק‪ ,‬דיונות‪ ,‬רצועת נחל קיבלו ערך גבוה ואזורים‬
‫בהם הנוף מופר או אינו טבעי כתוצאה מפעילות האדם קיבלו ערך בינוני‪ ,‬כגון‪ :‬מחצבות כורכר‪,‬‬
‫יער נטע אדם‪ ,‬רצועות גינון ושטחים חקלאיים‪.‬‬
‫אזורים בהם התוואי עובר סמוך מאוד ליישובים‪ ,‬אזורי מסחר‪ ,‬תחנות דלק‪ ,‬שטחי אחסון ואזורי‬
‫תעשייה קיבלו ערך נמוך‪.‬‬
‫תשריט ‪ 1.7.2‬מציג את תוואי הכביש כולל צירי חלופות הבסיס והרגישות הנופית‪.‬‬
‫‪ 1.7.5‬נצפות ומבטים‬
‫נצפות הנוף מתוואי הכביש בחלופות השונות נותחה בהתייחס לסוגי המבטים השונים‪:‬‬
‫א‪ .‬מבט פתוח לנוף רחוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבט פתוח לנוף קרוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבט חסום לנוף‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫מבטים בתוואי הכביש הקיים‬
‫כאשר נוסעים דרומה בכביש ‪ 2‬הקיים המבטים לנוף הרחוק נפתחים ונחסמים לסירוגין ע"י מבני‬
‫מגורים‪ ,‬מבני מסחר וצומח גבוה‪.‬‬
‫באזור גבעת אולגה‪ ,‬המבט מערבה חסום על ידי שכונות המגורים‪ ,‬והמבט מזרחה צופה אל גבעות‬
‫חול וגוש האיקליפטוסים של יער חדרה‪.‬‬
‫באזור פארק השרון נפתח המבט לשני הכיוונים אל נוף יער הפארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬צמחייה צפופה של עצי איקליפטוס ושיטה כחלחלה )סמוך למכמורת( חוסמת את המבט‬
‫מערבה‪.‬‬
‫סמוך לנחל אלכסנדר המבט נפתח אל דיונות חול לבנות‪ ,‬ונחסם בהמשך על ידי רכס הכורכר עליו‬
‫מצויים היישובים בית ינאי‪ ,‬בית חרות ונעורים‪ .‬בצדו המזרחי של הכביש מול נעורים‪ ,‬נחסם‬
‫המבט על ידי מבנים מסחריים וצומח גבוה‪.‬‬
‫סמוך לחבצלת השרון‪ ,‬המבט הרחוק נפתח לכיוון מערב‪ .‬בהמשך המבט נחסם בשני הכיוונים עד‬
‫אזור אביחיל‪ ,‬בשל צומח גבוה ובמבני מגורים‪.‬‬
‫מבטים בתוואי כביש ‪ 2‬החדש לאורך המסילה‬
‫בתוואי הכביש החדש‪ ,‬בצמוד לתוואי הרכבת‪ ,‬המבטים הרחוקים והקרובים מאופיינים בעיקר‬
‫בנוף חקלאי‪.‬‬
‫בחלק הצפוני של המקטע‪ ,‬המבט מזרחה נחסם ע"י גוש עצי האיקליפטוס של יער חדרה ובהמשך‪,‬‬
‫נפתח לנוף של פארק השרון משני צדי התוואי‪.‬‬
‫מצפון לנחל אלכסנדר‪ ,‬בשטח הגן הלאומי וממזרח למסילה נטועה חורשת איקליפטוסים החוסמת‬
‫את המבט לשני הכיוונים‪.‬‬
‫דרומית לנחל אלכסנדר‪ ,‬השטח ברובו מאופיין בשדות ומטעים‪ ,‬עם שדרות עצים גבוהים בשוליו‪.‬‬
‫עצים אלה חוסמים את המבטים בשני הכיוונים לסירוגין‪.‬‬
‫הכביש החדש יראה מגבעת שפירא‪ ,‬מביתן אהרון ובאופן חלקי מכפר ויתקין‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪1.7.3‬א' מציג את ניתוח הנצפות לאורך תוואי הכביש הקיים בחלופות הבסיס‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪1.7.3‬ב' מציג מבטים אופייניים לאורך תוואי הכביש החדש הסמוך למסילה בחלופות‬
‫הבסיס‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪1.7.3‬ג' מציג מבטים אופייניים לאורך תוואי הכביש מצפון לנחל חדרה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪1.8‬‬
‫צומח וחי‬
‫‪36‬‬
‫‪ 1.8.1‬צומח‬
‫‪ 1.8.1.1‬כללי‬
‫כביש ‪ 2‬עובר לאורכו של אזור השרון‪ .‬אזור התסקיר מאופיין ביחידות נוף אורכיות שכיוונן‬
‫הכללי צפון‪-‬דרום‪ ,‬הכוללות רכסי כורכר מקבילים לחוף הים‪ ,‬וביניהם עמקים‪ ,‬או "מרזבות"‬
‫עם אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬הניקוז הטבעי במרזבות היה בעבר גרוע‪ ,‬ולפיכך התפתחו‬
‫בחלקן נופי ביצה‪ ,‬כדוגמת ביצת חדרה‪ ,‬שכיום משתרע בשטחה יער חדרה‪.‬‬
‫יחידות נוף אורכיות אלה נחצות על ידי הנחלים אלכסנדר וחדרה‪ .‬שפכי הנחלים‪ ,‬או קטעי חוף‬
‫שבהם רכס הכורכר נמוך או נעדר‪ ,‬מהווים מסדרונות לחדירת חולות חוף נודדים לכיוון מזרח‬
‫וצפון‪-‬מזרח‪ .‬ריכוזי חולות משתרעים בפארק השרון – משני עברי נחל אלכסנדר ומצפון לו‪,‬‬
‫ומצפון לנחל חדרה – בגוש חולות קיסריה‪ .‬חולות אלה נמצאים בדרגות שונות של התייצבות –‬
‫החל בחולות חשופים‪ ,‬דרך חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬וכלה בחולות מיוצבים‪.‬‬
‫הקרקעות באזור הן קרקעות אשר התפתחו על חולות‪ .‬אפשר להבחין בשני סוגי קרקע‬
‫עיקריים‪ :‬קרקעות חול חומות‪ ,‬שהתפתחו מכורכר ומחולות נודדים‪ ,‬וקרקעות פרה רנדזינה‬
‫מקבוצת החמרות החוליות‪ ,‬שהן גירניות או מכילות גיר‪ ,‬והן מכסות את רוב המדרונות‬
‫התלולים של גבעות הכורכר על גבי אבן חול גירית או נארי‪.‬‬
‫חברות הצומח משתנות בהתאם לסוג הקרקע ולהשפעת האדם באזור‪ .‬חלק משטחי המרזבות‬
‫מנוצלים לחקלאות ובהם שדות‪ ,‬מטעים‪ ,‬שדרות עצים וחורשות‪.‬‬
‫‪ 1.8.1.2‬תכסית הצומח ומערכות הצומח‬
‫תשריט מס' ‪ 1.8.1‬מציג את תכסית הצומח לאורך התכנית וחלופות הבסיס‪.‬‬
‫לאורך תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס אפשר לאפיין שלוש יחידות נוף גדולות‪ ,‬מצפון‬
‫לדרום‪ ,‬כאשר ביניהן מפרידים הנחלים הראשיים )התיאור מבוסס ברובו על מסמך מדיניות‬
‫לשימור חולות מישור החוף‪ ,‬אחירון‪-‬פרומקין וחוב' ‪:(2003‬‬
‫א‪ .‬חולות קיסריה – מצפון לנחל חדרה עד אור‪-‬עקיבא וצפון קיסריה‬
‫באזור זה השתמרו שטחי חולות נרחבים‪ .‬מצפון לנחל חדרה חדרו החולות מזרחה‬
‫והצטברו לגוש חולות גדול‪ .‬יש כאן משטחי חול בלתי מיוצב‪ ,‬חוליות גבוהות יחסית‪,‬‬
‫שטחי חולות מיוצבים‪-‬למחצה וחולות מיוצבים‪ .‬בין החוליות מבצבצים רכסי כורכר‪.‬‬
‫רכס הכורכר המזרחי‪ ,‬הנראה מכביש ‪ ,2‬מכוסה בחולות שעליהם מתפתח יער פארק‬
‫של חרוב מצוי‪ .‬השטח מאופיין בתהליכים טבעיים של התכסות השטח בצומח‬
‫והתייצבות חולות‪.‬‬
‫‪ 36‬פרק זה מבוסס על דוח לתת"ל ‪-31‬שדרוג כביש ‪ ,2‬ד"ר רון פרומקין ‪ -‬ייעוץ אקולוגי‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫בקרקעות החוליות ובחול המיוצב מתפתחת תצורת צומח של יער פארק חופי‪ ,‬שבה‬
‫שולטים חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬בעבר היו מכוסים ביער פארק מפותח של אלון‬
‫התבור‪.‬‬
‫בגוש חולות זה תועדו כ‪ 800-‬מיני צמחים‪ ,‬מתוכם ‪ 113‬צמחי חולות‪ .‬שני מינים תועדו‬
‫בגוש זה בלבד ואינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף‪ .‬מיני צמחים ראויים‬
‫לציון מפורטים בטבלה מס' ‪.1.8.1‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.1‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות קיסריה‬
‫מיני צמחים ראויים לציון‬
‫סך הכול‬
‫צמחי‬
‫חולות‬
‫דוגמאות‬
‫תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף‬
‫מינים מוגנים‬
‫מינים אדומים‬
‫)מינים נדירים(‬
‫מינים אנדמיים‬
‫תועדו בגוש זה‬
‫בלבד‬
‫‪53‬‬
‫‪(121) 49‬‬
‫‪33‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪(27) 19‬‬
‫‪24‬‬
‫גבול תפוצה צפוני‬
‫‪18‬‬
‫ארץ‪ -‬ספה המים‬
‫ארכובית‬
‫‪3‬‬
‫ישראלית ‪,‬‬
‫חומעה עטויה‪,‬‬
‫מצילות החוף‪,‬‬
‫מרסיה יפהפיה‪,‬‬
‫ציפורנית חופית‪,‬‬
‫קחוון החוף‬
‫גבול תפוצה‬
‫דרומי‬
‫‪1‬‬
‫אספסת החילזון‪ ,4‬שרשר רב‪-‬שנתי‪,‬‬
‫חגווית החומות‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫תלת‪-‬מלען ארוך ‪ ,‬נעצוצית סבוכה‪,‬‬
‫כפתור החולות‪,‬‬
‫סיסן זוני‪,‬‬
‫מלענן החוף‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫צורית חופית ‪,‬‬
‫חומעה עטויה‪,‬‬
‫לשישית מקומטת שחליים גבוהים‬
‫אלון התבור‪,‬‬
‫דגול‪,1‬‬
‫תלתן‬
‫אלון מצוי‪,‬‬
‫ציפורנית שרונית‪,‬‬
‫חופית‪,‬‬
‫חבצלת החוף‪ ,‬בן‪ -‬חולית‬
‫חצב‬
‫זעירה‪,‬‬
‫יקינתוני‪ ,‬מרסיה‬
‫לשון‪-‬אפעה קטנה‪ ,‬אספסת איטלקית‪,‬‬
‫צבעוני ההרים ‪-‬‬
‫ציפורנית זעירה‪,2‬‬
‫תת‪-‬מין שרוני‬
‫היפוכריס קירח‪,‬‬
‫שרונית‬
‫זהבית‬
‫תת‪-‬מין שרוני‬
‫‪ 1‬אנדמי ונדיר ביותר ‪ -‬לא תועד באזור בשנים האחרונות‪2 .‬נדיר ביותר‪ ,‬תפוצה מקוטעת‪3 .‬אנדמית לחופי ישראל‪4 .‬צמח חולות נדיר‪.‬‬
‫‪5‬בסדקים בכורכר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים‪ ,‬כולל האדומים )על‪-‬פי שמידע וחוב' ‪ ;(2011‬השמות המודגשים הם‬
‫צמחים המאפיינים בתי גידול חוליים‪.‬‬
‫לרציפותו ולגודלו הרב של גוש חולות קיסריה יש ערך אקולוגי רב‪ .‬פיתוח ובנייה‬
‫פוגעים בגודלו וברציפותו של הגוש ומפחיתים מאוד את סיכויי ההישרדות של בעלי‬
‫החיים והצמחים בו‪.‬‬
‫באזור חולות קיסריה‪ ,‬בקרבת כביש ‪ 2‬תועדו צמחים נדירים כאיטן החולות‪ ,‬אספסת‬
‫החילזון‪ ,‬גלונית פלשתית‪ ,‬דבקת פלשת‪ ,‬היפוכריס קירח וחרצית דביקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פארק השרון וסביבתו ‪ -‬מנחל חדרה עד נחל אלכסנדר‬
‫שפך נחל אלכסנדר וקיטוע רכס הכורכר הגבוה‪ ,‬המאפיין את חוף הים מצפון לשפך‬
‫ומדרומו‪ ,‬מאפשרים חדירת חול לאזור‪ .‬בגוש חולות זה נותר שטח גדול הכולל שני‬
‫רכסי כורכר וחוליות‪ ,‬שרובן מיוצבות‪-‬למחצה‪ ,‬או מיוצבות‪ .‬בלבו של השטח‪ ,‬על כ‪-‬‬
‫‪ 1,500‬דונם‪ ,‬צומח יער פארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬בשולי היער‪ ,‬בעיקר‬
‫בחלקיו הצפוניים‪ ,‬נותרו שרידי יער אלון התבור שאפיין כנראה בעבר את השרון‪.‬‬
‫באזור מתקיים רצף אופייני של חולות בשלבי התייצבות שונים‪ .‬במרכזו נמצא פארק‬
‫השרון‪ ,‬המשתרע בין הים לכביש מס' ‪ ,4‬ובין גבעת אולגה לנחל אלכסנדר‪ .‬הפארק כולל‬
‫חולות בשלבי התייצבות שונים וקרקעות שמוצאן חול‪ .‬נופי הצומח האופייניים להם‬
‫מהווים מרכיב דומיננטי בנוף‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בגבול פארק השרון מצויים שטחים מעובדים ויערות נטועים של איקליפטוס‪ .‬מצפון‬
‫נמצא יער חדרה ‪ -‬יער האיקליפטוסים הראשון שניטע בישראל‪ .‬בשולי החולות‬
‫ובמרזבות נותרו שלוליות חורף אחדות‪ .‬שלוליות אלה הן שריד לעולם הביצות‬
‫שהתקיים כאן לפני ההתיישבות הציונית ופעולות הניקוז שבאו בעקבותיה‪ .‬בנוסף על‬
‫פארק השרון‪ ,‬נמצאים בגוש זה איי חולות קטנים בעלי ערך נופי רב‪ :‬א( חולות חפצי‪-‬‬
‫בה‪ :‬אי חולות קטן מצפון לבית החולים הלל יפה‪ .‬במרכזו שוכנת שכונת חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫האזור מאופיין בחולות מיוצבים‪-‬למחצה‪ .‬בחולות צומחים עצי חרוב מצוי‪ ,‬אלת‬
‫המסטיק ואלוני התבור‪ .‬ב( חולות נחל חדרה‪ :‬חולות מיוצבים ומיוצבים‪-‬למחצה‪.‬‬
‫בשולי החולות‪ ,‬לאורך כביש ‪ ,2‬צומחים חרוב מצוי ואלת המסטיק‪.‬‬
‫בגוש חולות זה תועדו ‪ 793‬מיני צמחים‪ ,‬מתוכם ‪ 109‬מיני צמחי חולות‪ 7 .‬מינים תועדו‬
‫בגוש זה בלבד והם אינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף‪ .‬מיני צמחים‬
‫ראויים לציון מפורטים בטבלה מס' ‪.1.8.2‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.2‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש פארק השרון ובסביבתו‬
‫תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף‬
‫מיני צמחים ראויים לציון‬
‫מינים מוגנים‬
‫מינים אדומים‬
‫)מינים נדירים(‬
‫מינים אנדמיים‬
‫תועדו בגוש זה‬
‫בלבד‬
‫גבול תפוצה צפוני‬
‫גבול תפוצה‬
‫דרומי‬
‫‪52‬‬
‫‪(120) 49‬‬
‫‪32‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪(24) 16‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫סך הכול‬
‫צמחי‬
‫חולות‬
‫דוגמאות‬
‫חבצלת קטנת‪ -‬אולנדית הכף‪,‬‬
‫אלמוות א"י‪ ,‬בן‪-‬‬
‫חיטה שרוני‪ ,‬דרדר‬
‫פרחים‪ ,‬נרקיס מרוות איג‪,2‬‬
‫אפיל‪ ,1‬קורנית ארכובית צמירה‪ ,‬הקורים‪ ,‬חבלבל‬
‫מקור‪-‬‬
‫גלונית פלשתית‪ ,‬החוף‪,‬‬
‫מקורקפת‪,‬‬
‫תמים‪,‬‬
‫רותם המדבר‪ ,‬גלדן מוארך‪ ,‬אוכם חסידה‬
‫אספסת ציפורנית חופית‪,‬‬
‫חופי‪,‬‬
‫אלון התבור‬
‫קחוון החוף‪,‬‬
‫החילזון‪,‬‬
‫ארץ‪-‬‬
‫חופית‪ ,‬תלתן‬
‫חולית‬
‫ישראלי‪,‬‬
‫תורמוס צהוב‬
‫פשתנית יפו‬
‫‪1‬מין נדיר מאוד‪2 .‬נכחד כנראה מהגלילה‪3 .‬סוף הקרין מצוי בבית גידול לח על תשתית חולית וזהו המקום היחידי בארץ שבו הוא‬
‫גדל‪ .‬כל המינים בטור זה הם מינים נדירים ביותר‪ 4 .‬מין נדיר‪ ,‬תפוצה כנראה מקוטעת וכתמית‪5 .‬מין נדיר‪.‬‬
‫ורוניקה פרסית‪ ,‬ארכובית צמירה‪ ,4‬אוכם חופי‪,5‬‬
‫דוחנן קיפח‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫סוככני‪ ,4‬אירוס הביצות ‪,‬‬
‫בוציץ‬
‫יינית כמנונית‪,‬‬
‫אזמלני‪ ,4‬שרשר שיחני‪,5‬‬
‫הקרין‪ ,3‬גומא‬
‫סוף‬
‫עטיינית מגובבת‪ ,4‬ליסימכיה‬
‫פשתנית‬
‫מסופקת‪,5‬‬
‫ריסנית‪ ,‬קחווינה פואירנה שעירה‪4‬‬
‫מקרינה‬
‫הערה‪ :‬בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים‪ ,‬כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו‬
‫כצמחי חולות‪.‬‬
‫ברצף הטבעי הפתוח‪ ,‬מהים בואכה כביש ‪ ,4‬יש מגוון גדול של קרקעות חוליות ‪ -‬מחול‬
‫נודד עד חמרה‪ ,‬על שלבי המעבר שביניהן‪ .‬השתנות תנאי הקרקע והמרחק מהים‬
‫יוצרים חיגור צומח מושלם‪ .‬ראשיתו בצמחי חוף ים עמידים לרסס; אחריתו ביער‬
‫פארק הכולל עצי אלון התבור‪ ,‬חרוב מצוי ואלת מסטיק‪ ,‬המלווים במגוון גדול של‬
‫עשבוניים‪ ,‬שיוצרים משטחי פריחה מרהיבים בחורף ובאביב‪ .‬פארק השרון מהווה חיץ‬
‫בין השטח המבונה של נתניה לזה של חדרה‪ .‬יש לו ערך רב כשטח פתוח באזור הבנוי‬
‫בצפיפות גבוהה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫ג‪ .‬עמק נחל אלכסנדר‪ ,‬המרזבות וחולות צפון נתניה – מדרום לנחל אלכסנדר עד צפון‬
‫נתניה‬
‫במערב השטח משתרעת רצועה צרה יחסית של גוש החולות הכולל רכס כורכר וחמרה‪-‬‬
‫חולית בגבול הים‪ .‬זהו האזור הדרומי ביותר שבו צומחת תצורת יער פארק חופי של‬
‫חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬מצפון לנתניה נותר אי חולות קטן הראוי לשימור ‪ -‬חולות‬
‫אביחיל ‪ -‬ובו יער פארק מגוון של אלון התבור‪ ,‬חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ ,‬מלווים‬
‫במגוון גדול של שיחים ובני חלוף‪.‬‬
‫איי החולות ממערב לאביחיל ובדרום נתניה הם שריד לנופים שאפיינו בעבר את‬
‫האזור‪ .‬חולות אלה מתאפיינים כיום במספר מינים גדול יחסית ובריבוי מינים נדירים‪,‬‬
‫מוגנים ומיוחדים‪.‬‬
‫ממזרח לנעורים וחבצלת השרון משתרע אזור חקלאי‪ ,‬המכסה גם את מרבית שטחו של‬
‫רכס הכורכר השני‪ ,‬שבו נמצאת שמורת ביתן אהרון‪ .‬בשמורה גדלים עצי שיזף מצוי‪,‬‬
‫אלון התבור ומגוון גאופיטים‪ .‬באזור יש מספר חורשות ושדרות איקליפטוס‪.‬‬
‫העמק שממזרח לרכס הכורכר משמש ברובו לחקלאות עם מטעים וגידולי שדה‪,‬‬
‫כשביניהם שדרות עצים – בעיקר איקליפטוס וברוש‪.‬‬
‫‪ 1.8.1.3‬בתי הגידול העיקריים‬
‫א‪ .‬צומח החולות‬
‫החברה הנפוצה ביותר בחולות היציבים היא חברת הלענה החד‪-‬זרעית‪ .‬המלווים‬
‫החשובים שלה הם רותם המדבר‪ ,‬גומא הקרקפת‪ ,‬בר‪-‬עכנאי שיחני וגלעינון החוף‪ .‬הלענה‬
‫מכסה בעיקר את ראשי תלוליות החול‪ ,‬ואילו רותם המדבר שכיח במקומות מוגנים או‬
‫בשקעים‪.‬‬
‫מרזבות וחולות בעלי דרגות יציבות גבוהה מאופיינים בשמשון סגלגל‪ ,‬לעתים )באזור‬
‫קיסריה וצפון חדרה( עם שומרר בואסיה ובן‪-‬חיטה שרוני‪.‬‬
‫עמקים ושקעים בעלי תשתית חרסיתית או מפלס גבוה של מי‪-‬תהום המצויים באזור‬
‫החולות היציבים מאופיינים בצמחים של בתי גידול לחים כמו משיין גליליני‪ ,‬אגמון‬
‫הכדורים וקנה‪-‬סוכר מצרי‪ ,‬יחד עם לענה חד‪-‬זרעית ורותם המדבר‪.‬‬
‫על חול מיוצב בשרון נפוצה חברה חופית של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ ,‬בעיקר מצפון‬
‫למכמורת‪ ,‬בפארק השרון ובחולות חדרה וקיסריה‪ .‬חברה זו בונה תצורה של יער פארק‪.‬‬
‫בין העצים והשיחים משתרעות קרחות נרחבות המכוסות בצומח עשבוני צפוף‪ ,‬העשיר‬
‫במינים שונים של תלתן‪ ,‬אספסת‪ ,‬תורמוס‪ ,‬מורכבים שונים ועוד‪ .‬המלווים של חברה זו‬
‫בשרון שונים מהחברה הטיפוסית של חברה זו בשפלה‪ ,‬והם כוללים צמחים של קרקעות‬
‫חוליות‪ .‬בין המלווים הנפוצים בשטח שמצפון לנתניה עד חדרה נמנים שרביטן מצוי‪ ,‬אטד‬
‫אירופי‪ ,‬פרסיון גדול‪ ,‬פיגם מצוי‪ ,‬פואה מצויה‪ ,‬אספרג ארוך‪-‬עלים‪ ,‬גלונית פלשתית‬
‫ואחרים‪ .‬בקרחות ניתן למצוא צמחים אופייניים לקרקעות חול או חול‪-‬חמרה כדרדר‬
‫הקורים‪ ,‬לשון‪-‬שור מגובבת‪ ,‬שומרר בואסיה‪ ,‬מרסיה יפהפיה‪ ,‬לוטוס שעיר‪ ,‬חומעה עטויה‪,‬‬
‫כרוב החוף‪ ,‬גזר החוף‪ ,‬קחוונית מצויה‪ ,‬ניסנית זיפנית‪ ,‬ומיני תורמוס‪ ,‬תלתן ואספסת‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫בשקעים על תשתית חרסיתית – למשל בחולות קיסריה – גדלים אשחר רחב‪-‬עלים‪ ,‬קידה‬
‫שעירה‪ ,‬עצבונית החורש ופיגם מצוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬צומח רכסי הכורכר‬
‫ברכסי הכורכר אפשר למצוא בתה ים‪-‬תיכונית עם קורנית מקורקפת וזקנן שעיר‪ ,‬לצד‬
‫שיחייה או חורש פתוח של חרוב מצוי‪-‬אלת המסטיק‪ .‬מינים נלווים כוללים את רותם‬
‫המדבר‪ ,‬שמשון סגלגל‪ ,‬עכנאי שרוע‪ ,‬קידה שעירה‪ ,‬שרביטן מצוי ועירית גדולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬צומח קרקעות החמרה‬
‫החברה השולטת היא חברת חילף החולות‪-‬דרדר הקורים‪ ,‬היוצרת תצורה של בתה‬
‫עשבונית עם שפע של חד‪-‬שנתיים‪ ,‬עשבוניים רב‪-‬שנתיים וגאופיטים‪ .‬על חמרה חולית‬
‫מופיעה חברה זו עם צמחי חול אופייניים כלענה חד‪-‬זרעית‪ ,‬גזר החוף‪ ,‬כרוב החוף‪ ,‬חומעת‬
‫ראש‪-‬הסוס‪ ,‬לשון‪-‬שור מגובבת‪ ,‬עכנאי שרוע‪ ,‬לחך מלבין‪ ,‬ניסנית זיפנית ושומרר בואסיה‪.‬‬
‫בבית גידול זה מתקיימים צמחים אנדמיים רבים כדרדר הקורים‪ ,‬תורמוס ארץ‪-‬ישראלי‪,‬‬
‫ארכובית ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬בן‪-‬חיטה שרוני ועוד‪.‬‬
‫על קרקעות חמרה שלא עובדו במשך תקופות ארוכות מתפתחת שיחייה לצד יער פארק‬
‫של חברת אלון התבור‪ .‬בעבר‪ ,‬היה אלון התבור נפוץ על פני שטחים נרחבים בשרון‪ ,‬אך‬
‫בשל כריתה מתמשכת מאז ראשית המאה ה‪ 19-‬ועיבוד חקלאי נפגעו שטחים רבים‬
‫מתחום תפוצתו וכיום ניתן למצוא באזור שרידים מצומצמים בשטחם‪ ,‬בעיקר בפארק‬
‫השרון ממזרח לכביש ‪ 2‬ולמסילת הרכבת‪ ,‬ממזרח לשכונת חפצי‪-‬בה )צפון חדרה(‪ ,‬ופרטים‬
‫בודדים בחולות קיסריה‪ .‬בשטחים אלה גדלים גם עצי חרוב מצוי גדולים במיוחד‪ ,‬ופה‬
‫ושם עצי אלון מצוי‪ ,‬הנחשבים לנדירים בבית גידול זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬צומח הגרומוסולים‬
‫בקרקעות חרסיתיות בעלות ניקוז גרוע המאפיינות מישורים אלוביאליים‪ ,‬בעיקר‬
‫במרזבות‪ ,‬גדלים צמחי שדות‪ ,‬בעיקר ינבוט השדה וחוח עקוד‪ .‬שטחים אלה משמשים‬
‫בדרך כלל לעיבוד חקלאי‪ .‬בשקעים לחים‪ ,‬למשל‪ ,‬באזור שבין יער חדרה לכביש ‪ ,2‬גדלים‬
‫צמחי ביצה כקנה מצוי ואגמון הכדורים‪.‬‬
‫ה‪ .‬צומח נחלים‬
‫התוואי חוצה שני נחלי איתן – נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪ .‬צמחיית שני הנחלים נפגעה‬
‫קשות בשל זיהום‪ ,‬ועשרות מינים שגדלו בהם בעבר נכחדו מנחלים אלה ומגדותיהם‪ .‬לצד‬
‫נחל אלכסנדר גדלים צמחי גדה כקנה מצוי‪ ,‬פטל קדוש‪ ,‬סוף מצוי‪ ,‬אשל היאור‪ ,‬שנית‬
‫גדולה‪ ,‬גומא ארוך‪ ,‬חנק מחודד ואספרג ארץ‪-‬ישראלי‪.‬‬
‫לאורך נחל חדרה נטועים עצי איקליפטוס המקור גדולים‪ ,‬המשמשים אתר לינה למאות‬
‫עד אלפי קורמורנים גדולים ולמאות דיות שחורות בחודשי החורף‪ .‬הצומח הטבעי לאורך‬
‫הגדות באזור כביש ‪ 2‬מורכב בעיקרו מקנה מצוי‪ ,‬בלוויית טיון דביק וקיקיון מצוי‪,‬‬
‫המאפיינים בתי גידול מופרים‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ 1.8.1.4‬מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור‬
‫בסך הכול‪ ,‬תועדו במרחב התסקיר ובקרבתו קרוב ל‪ 900-‬מיני צמחים‪ ,‬שהם כ‪ 40%-‬מצמחיית‬
‫הבר של ישראל‪ .‬מרביתם צמחים נפוצים‪ ,‬שאינם מוגנים או אנדמיים )מין אנדמי – מין בעל‬
‫תפוצה עולמית המוגבלת למרחב גאוגרפי מצומצם יחסית(‪ .‬המינים שחשיבותם לשימור רבה‬
‫הם הצמחים המוגנים והנדירים‪ ,‬ובפרט המינים "האדומים"‪ ,‬שקיימת סכנה להמשך קיומם‬
‫בשל התמעטותם לאורך זמן‪ ,‬על‪-‬פי רוב בגלל הרס בית גידולם המקורי‪ .‬יש לציין כי מין אנדמי‬
‫יכול להיות נפוץ על פני שטחים נרחבים בתחום האזור הגאוגרפי הבלעדי לו‪ ,‬ולפיכך חשיבותו‬
‫לשימור הולכת וגדלה בהתאם לעלייה במידת נדירותו‪ .‬טבלה מס' ‪ 1.8.3‬בהמשך מסכמת את‬
‫רשימת מיני הצמחים בעלי חשיבות לשימור שתועדו בסקרים שונים במרחב התסקיר‬
‫ובקרבתו‪ ,‬בבתי הגידול הנחצים על ידי תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס‪ .‬רשימה זו‬
‫הכוללת ‪ 156‬מינים אינה מתבססת על סקר שדה מפורט או מעודכן‪ ,‬וסביר כי מינים רבים‬
‫שמופיעים ברשימה זו תועדו לפני שנים רבות‪ ,‬ומאז אינם גדלים עוד בשטח‪ .‬מצד שני‪ ,‬ייתכן‬
‫שקיימים מינים נדירים נוספים שאינם מופיעים במאגרי המידע השונים‪.‬‬
‫בטבלה זו נכללים ‪ 38‬מיני צמחים מוגנים על‪-‬פי חוק ערכי טבע מוגנים )‪ ,(2005‬שפגיעה בהם‬
‫מחייבת קבלת היתר מרשות הטבע והגנים‪ .‬הרשימה אינה כוללת עצים נטועים כאיקליפטוס‬
‫המקור‪ ,‬ברוש מצוי‪ ,‬קזוארינה ואחרים המוגנים על‪-‬פי צו היערות )‪ (1997‬ועצי תרבות בוגרים‬
‫המוגנים על‪-‬פי תיקון ‪ 89‬לחוק התכנון והבנייה )‪ .(2008‬כל פגיעה במיני העצים המוגנים בצו‬
‫היערות ובעצים בוגרים מחייבת קבלת היתר פגיעה מפקיד היערות המחוזי‪.‬‬
‫הטבלה כוללת ‪ 55‬מיני צמחים "אדומים"‪ ,‬שמתוכם ‪ 26‬מינים מאפיינים בתי גידול חוליים‪,‬‬
‫ותשעה מהם אף מוגדרים כאנדמיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל פגיעה בהם עשויה לזרז במידה ניכרת את‬
‫הכחדתם‪.‬‬
‫מבין ‪ 42‬המינים האנדמיים‪ 28 ,‬אופייניים לבתי גידול של חול וכורכר‪ .‬בתי גידול אלה במישור‬
‫החוף הולכים ומצטמצמים במהירות בשל פעולות פיתוח‪ ,‬ולפיכך יש חשיבות רבה בהגנתם‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.3‬רשימת מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור שתועדו במרחב התסקיר ובקרבתו‪ ,‬ומעמדם‬
‫)מקורות‪ :‬רת"ם‪ ,‬רט"ג‪ ,‬החלה"ט‪ ,‬ידע אישי מסקרי שדה(‬
‫מוגן‪ – P :‬צמח מוגן על‪-‬פי חוק; מין אדום‪ - * :‬צמח בסכנת הכחדה בישראל )על‪-‬פי שמידע וחוב' ‪.(2011‬‬
‫נדירות )על‪-‬פי רת"ם(‪ – R :‬נדיר למדי; ‪ – RP‬נדיר; ‪ – RR‬נדיר מאוד; ‪ – O‬על סף הכחדה‪.‬‬
‫אנדמיות‪ – EI :‬אנדמי לישראל; ‪ – EC‬אנדמי לחוף ישראל‪ ,‬סיני ולבנון; ‪ – EE‬אנדמי לישראל וסיני; ‪ – ET‬אנדמי‬
‫לישראל וטורקיה; ‪ – EY‬אנדמי לישראל וקפריסין;‪ – ES‬אנדמי לישראל וסוריה; ‪ – EL‬אנדמי לישראל ולבנון‪.‬‬
‫שם הצמח‬
‫חול‬
‫וכורכר‬
‫מוגן‬
‫אגמון החוף‬
‫‪+‬‬
‫אחיגומא משחיר‬
‫איטן החולות‬
‫‪+‬‬
‫אירוס ארץ‪-‬ישראלי‬
‫אלון התבור‬
‫‪+‬‬
‫שם מדעי‬
‫‪Scirpus litoralis‬‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Suaeda splendens‬‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Oldenlandia capensis‬‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Schoenus nigricans‬‬
‫‪R‬‬
‫‪Phleum graecum‬‬
‫‪P‬‬
‫אלון מצוי‬
‫אלמוות ארץ‪-‬ישראלי‬
‫אנדמי‬
‫‪R‬‬
‫אוכם חופי‬
‫אולדנית הכף‬
‫נדירות‬
‫מין‬
‫אדום‬
‫‪ES‬‬
‫‪Iris palaestina‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Quercus ithaburensis‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Quercus calliprinos‬‬
‫‪+‬‬
‫‪RR‬‬
‫אמברוסיה ימית‬
‫*‬
‫‪EC‬‬
‫‪RP‬‬
‫‪Paronychia palaestina‬‬
‫‪Ambrosia maritima‬‬
‫אספסת איטלקית‬
‫‪+‬‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Medicago italica‬‬
‫אספסת החילזון‬
‫‪+‬‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Medicago murex‬‬
‫אספרג ארץ‪-‬ישראלי‬
‫‪R‬‬
‫‪Asparagus palaestinus‬‬
‫אפזרית מלוחה‬
‫‪R‬‬
‫‪Spergularia salina‬‬
‫ארכובית ארץ‪-‬ישראלית‬
‫‪+‬‬
‫‪EC‬‬
‫‪Polygonum palaestinum‬‬
‫ארכובית סנגלית‬
‫‪RP‬‬
‫*‬
‫‪Polygonum senegalense‬‬
‫ארכובית צמירה‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Polygonum lanigerum‬‬
‫אשל היאור‬
‫‪P‬‬
‫‪Tamarix nilotica‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Tamarix aphylla‬‬
‫אשל מרובע‬
‫‪P‬‬
‫‪Tamarix tetragyna‬‬
‫בוציץ סוככני‬
‫‪P‬‬
‫אשל הפרקים‬
‫‪+‬‬
‫ביצן מכסיף‬
‫בן‪-‬חיטה שרוני‬
‫‪R‬‬
‫‪Alternanthera sessilis‬‬
‫‪+‬‬
‫‪EC‬‬
‫בן‪-‬חילף הביצות‬
‫‪RR‬‬
‫בן‪-‬חצב יקינתוני‬
‫‪+‬‬
‫‪Aegilops sharonensis‬‬
‫‪Eragrostis sarmentosa‬‬
‫‪P‬‬
‫ברומית קצרת‪-‬שיבולית‬
‫גולנית ערב‬
‫‪RP‬‬
‫*‬
‫‪Butomus umbellatus‬‬
‫‪Scilla hyacinthoides‬‬
‫‪R‬‬
‫‪Bromus brachystachys‬‬
‫‪R‬‬
‫‪Globularia arabica‬‬
‫גומא אזמלני‬
‫‪O‬‬
‫*‬
‫‪Cyperus nitidus‬‬
‫גלדן מוארך‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪Elymus elongatus‬‬
‫‪R‬‬
‫*‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫‪RP‬‬
‫*‬
‫‪RR‬‬
‫*‬
‫גלונית פלשתית‬
‫‪+‬‬
‫געדת הביצות‬
‫דבקת פלשת‬
‫‪+‬‬
‫דוחנן קיפח‬
‫דמסון כוכבני‬
‫דרדר הקורים‬
‫‪EI‬‬
‫‪Teucrium scordioides‬‬
‫‪EI‬‬
‫‪Galium philistaeum‬‬
‫‪Brachiaria mutica‬‬
‫‪R‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Ballota philistaea‬‬
‫‪Damasonium alisma‬‬
‫‪EC‬‬
‫‪Centaurea procurrens‬‬
71
‫שם מדעי‬
‫אנדמי‬
‫מין‬
‫אדום‬
‫נדירות‬
‫מוגן‬
‫חול‬
‫וכורכר‬
+
‫שם הצמח‬
‫היפוכריס קירח‬
Hypochoeris glabra
*
RR
Rosa phoenicia
*
RP
‫ורד צידוני‬
Veronica persica
RR
‫ורוניקה פרסית‬
Lolium multiflorum
RR
‫פרחים‬-‫זון רב‬
Bellevalia flexuosa
ES
Convolvulus secundus
EL
‫זמזומית מצויה‬
P
Pancratium maritimum
Pancratium parviflorum
ES
Onopordum carduiforme
EI
*
Cutandia maritima
Rumex occultans
EC
Rumex rothschildianus
EI
‫חבלבל החוף‬
+
‫חבצלת החוף‬
‫פרחים‬-‫חבצלת קטנת‬
P
*
Valantia muralis
+
*
‫חגווית החומות‬
RR
RP
+
‫חוחן קרדני‬
RR
+
‫חולית חופית‬
+
‫חומעה עטויה‬
+
‫חומעת האווירון‬
RR
Urginea maritima
P
‫חצב מצוי‬
Ceratonia siliqua
P
‫חרוב מצוי‬
Eryngium maritimum
*
RP
+
‫חרחבינה חופית‬
Chrysanthemum viscosum
*
RP
+
‫חרצית דביקה‬
‫טופח כדורי‬
RR
Lathyrus sphaericus
Diplotaxis viminea
*
Oenanthe pimpinelloides
Sphenopus divaricatus
*
Sparganium erectum
R
‫טוריים קטנים‬
O
‫יינית כמנונית‬
RR
‫יתדן מפושק‬
RR
‫כדורן ענף‬
‫כלנית מצויה‬
P
Anemone coronaria
‫הצפרדע האזמלנית‬-‫כף‬
R
Alisma lanceolatum
Crocus aleppicus
ES
Crocus hyemalis
ES
*
P
‫כרכום גיירדו חופי‬
P
‫כרכום חופי‬
Cuscuta monogyna
RP
‫כשות גסה‬
Lotus angustissimus
R
‫לוטוס דקיק‬
*
Lotus cytisoides
Launaea resedifolia
*
Plantago crassifolia
Lysimachia dubia
RR
+
‫לוטוס קירח‬
RP
+
‫לוניאה ריכפתית‬
RP
‫לחך המלחות‬
RR
‫ליסימכיה מסופקת‬
‫לפופית החצים‬
Ipomoea sagittata
*
RR
Ophioglossum lusitanicum
*
RR
Chrozophora plicata
RR
Ludwigia stolonifera
R
*
Cladium mariscus
Leopoldia bicolor
‫עלים‬-‫לוטוס צר‬
RP
Lotus glaber
+
‫אפעה קטנה‬-‫לשון‬
‫לשישית מקומטת‬
‫מדד זוחל‬
‫מכבד הביצות‬
RR
+
‫מצילות החוף‬
RP
+
‫חסידה יפה‬-‫מקור‬
+
‫חסידה תמים‬-‫מקור‬
EC
Erodium botrys
P
Erodium subintegrifolium
EI
*
RP
Salvia eigii
EI
*
RR
‫מרוות איג‬
72
‫שם מדעי‬
Salvia judaica
‫אנדמי‬
‫מין‬
‫אדום‬
‫חול‬
‫וכורכר‬
‫שם הצמח‬
‫מרוות יהודה‬
‫מרור עדין‬
R
*
Maresia nana
RR
EC
Potamogeton trichoides
*
RR
Nuphar luteum
*
RR
Ranunculus asiaticus
+
‫מרסיה זעירה‬
+
‫מרסיה יפהפיה‬
‫נהרונית נימית‬
P
‫נופר צהוב‬
P
‫נורית אסיה‬
‫נורית הזיזים‬
RP
Ranunculus muricatus
Crepis aculeata
‫מוגן‬
ES
Sonchus tenerrimus
Maresia pulchella
‫נדירות‬
+
EY
‫ניסנית שיכנית‬
Mentha aquatica
*
RP
‫נענת המים‬
Cardopatium corymbosum
*
RR
‫נעצוצית סבוכה‬
Narcissus serotinus
*
RR
Narcissus tazetta
Senecio joppensis
EC
Solanum sinaicum
EE
P
‫נרקיס אפיל‬
P
‫נרקיס מצוי‬
+
‫סולנום סיני‬
RP
+
O
Typha elephantina
RP
Orchis laxiflora
‫סביון יפו‬
‫סוף הקרין‬
‫סחלב הביצות‬
P
+
‫סיסן זוני‬
Catapodium marinum
*
RR
Juncus articulatus
*
RR
‫סמר הפרקים‬
RR
‫סמר מרצעני‬
RR
‫ספה המים‬
Juncus subulatus
*
Catabrosa aquatica
‫סתוונית היורה‬
P
Colchicum stevenii
Holcus annuus
RP
Limonium angustifolium
RP
‫שנתי‬-‫עדן חד‬
‫עדעד הביצות‬
P
Limonium sinuatum
P
+
‫עדעד כחול‬
Limonium oleifolium
P
+
‫עדעד רתמי‬
Crataegus aronia
P
Crypsis minuartioides
EI
*
Crypsis factorovskyi
Fimbristylis ferruginea
Orobanche schultzii
‫עוזרר קוצני‬
O
‫עטיינית מגובבת‬
RR
‫עטיינית פקטורי‬
R
‫עליעב חלוד‬
RP
‫עלקת שולץ‬
Ruscus aculeatus
P
‫עצבונית החורש‬
Salix acmophylla
P
‫ערבה מחודדת‬
‫פרחים‬-‫ערבז דק‬
R
Centaurium tenuiflorum
*
Centaurium maritimum
‫ערבז החוף‬
RR
Samolus valerandi
R
‫ערידת הביצות‬
Fuirena pubescens
RR
‫פואירנה שעירה‬
Campanula sulphurea
EC
Linaria joppensis
EI
Linaria pelisseriana
+
RR
P
Tulipa agenensis agenensis
Sedum litoreum
‫פשתנית יפו‬
R
*
RR
‫פעמונית גפורה‬
+
‫פשתנית ריסנית‬
+
‫צבעוני ההרים‬
‫צורית חופית‬
73
‫שם מדעי‬
‫אנדמי‬
‫מין‬
‫אדום‬
‫נדירות‬
‫מוגן‬
‫חול‬
‫וכורכר‬
‫שם הצמח‬
-‫ארץ‬
‫חתול‬-‫ציפורני‬
Calendula palaestina
EL
‫ישראליות‬
Silene palaestina
EL
‫ישראלית‬-‫ציפורנית ארץ‬
Silene sedoides
*
RR
+
‫ציפורנית זעירה‬
Silene modesta
EC
*
RP
+
‫ציפורנית חופית‬
Silene papillosa
ET
*
O
+
‫ציפורנית שרונית‬
Silene telavivensis
EI
+
‫אביבית‬-‫ציפורנית תל‬
*
Bupleurum orientale
‫השור הדקיקה‬-‫צלע‬
RR
‫קורנית מקורקפת‬
P
Coridothymus capitatus
Anthemis leucanthemifolia
EC
Anthemis palestina
ET
+
‫קחוון החוף‬
‫ישראלי‬-‫קחוון ארץ‬
‫עלים‬-‫קיקסיה עגולת‬
R
Kickxia spuria
‫קרנן טבוע‬
RR
Ceratophyllum demersum
Retama raetam
P
‫רותם המדבר‬
Cyclamen persicum
P
‫רקפת מצויה‬
Allium ampeloprasum
P
‫שום גבוה‬
Allium tel-avivense
EI
*
Lepidium latifolium
‫שיזף מצוי‬
P
EC
R
Vulpia fasciculata
‫אביבי‬-‫שום תל‬
‫שחליים גבוהים‬
RR
Ziziphus spina-christi
Trisetaria koelerioides
+
RP
Serapias vomeracea
P
Ficus sycomorus
P
+
‫שילשון החוף‬
+
‫שעלב מקופח‬
‫שפתן מצוי‬
+
(‫שקמה )פיקוס השקמה‬
Corrigiola palaestina
*
O
‫ישראלית‬-‫שרוכנית ארץ‬
Corrigiola litoralis
*
O
‫שרוכנית החוף‬
Sarcocornia perennis
*
RR
‫שנתי‬-‫שרשר רב‬
RR
‫שרשר שיחני‬
Sarcocornia fruticos
Lupinus palaestinus
(‫תאנה )פיקוס התאנה‬
P
Ficus carica
+
‫ישראלי‬-‫תורמוס ארץ‬
RP
+
‫תורמוס צהוב‬
RP
+
‫תורמוס שעיר‬
RR
+
‫מלען ארוך‬-‫תלת‬
+
‫ישראלי‬-‫תלתן ארץ‬
+
‫תלתן דגול‬
+
‫גוני‬-‫תלתן דו‬
EC
*
Lupinus luteus
Lupinus micranthus
Aristida sieberiana
EI
Trifolium palaestinum
EC
Trifolium billardierei
EC
Trifolium dichroanthum
ET
Trifolium israeliticum
EI
Trifolium philistaeum
EC
*
*
O
‫תלתן ישראלי‬
RR
+
‫תמר מצוי‬
P
Phoenix dactylifera
42
55
103
36
‫תלתן פלשתי‬
56
‫סך הכול‬
‫‪74‬‬
‫‪ 1.8.2‬חי‬
‫‪ 1.8.2.1‬מיני החולייתנים‬
‫תיאור מצאי בעלי החיים הקיימים בסביבת תוואי הדרך הינו על סמך מאגרי מידע קיימים‪.‬‬
‫הצגת מידע לגבי איתור דריסות בכביש מס' ‪ 2‬הקיים הינו בשיתוף או על פי הנחיות של רשות‬
‫הטבע והגנים‪.‬‬
‫רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר ובקרבתו ודרגת הסיכון להמשך קיומם‬
‫בישראל מופיעה בטבלה מס' ‪ 1.8.4‬בהמשך‪ .‬רשימה זו אינה מלאה ובהחלט צפויים להימצא‬
‫באזור מינים נוספים‪ ,‬בעיקר של עטלפים אוכלי חרקים‪ .‬רשימת העופות כוללת רק מינים‬
‫עיקריים הידועים כמקננים בקרבת הכביש הקיים וחלופות הבסיס‪ .‬מלבד העופות המקננים‪,‬‬
‫אפשר לצפות באזור בעשרות רבות של מיני עופות נודדים החולפים בחזית רחבה מעל ישראל‪,‬‬
‫וחלקם שוהה באזור לתקופות שהייה קצרות לצורך מנוחה או אכילה בעונות הנדידה )בעיקר‬
‫באביב ובסתיו(‪ ,‬או בעת חריפה )למשל‪ ,‬קורמורן גדול‪ ,‬דיה שחורה‪ ,‬קאק‪ ,‬עורב מזרע‪ ,‬קיווית‪,‬‬
‫פרוש מצוי ואחרים(‪.‬‬
‫ברשימה זו נכללים ‪ 9‬מיני יונקים‪ 7 ,‬מיני זוחלים‪ 4 ,‬מיני דו‪-‬חיים ו‪ 13-‬מיני עופות מקננים‬
‫הנמצאים בדרגות שונות של סיכון להמשך קיומם‪ .‬לא ידוע על מיני חולייתנים אנדמיים באזור‬
‫זה‪ ,‬אם כי גרביל החוף המצוי באזור זה נחשב כתת‪-‬מין אנדמי לישראל וצפון סיני )"גרביל‬
‫אלנבי"(‪ .‬חלק מהמינים שתועדו באזור נרשמו בו לאחרונה לפני עשור שנים ויותר‪ ,‬לעתים לפני‬
‫כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬ולפיכך ייתכן שכיום אינם מצויים עוד במרחב התכנית‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.8.4‬רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר‬
‫שם המין‬
‫יונקים‬
‫ארנבת מצויה‬
‫גירית מצויה‬
‫גרביל החוף‬
‫דרבן‬
‫חולד מצוי‬
‫חולדה מצויה‬
‫חולדת החוף‬
‫חזיר בר‬
‫חתול ביצות‬
‫חתול בית‬
‫חתול בר‬
‫כלב בית‬
‫מריון מצוי‬
‫נוטרייה‬
‫נמייה‬
‫סמור‬
‫עטלף פרות‬
‫עכבר מצוי‬
‫פרסף גדול‬
‫צבוע מפוספס‬
‫צבי ישראלי‬
‫קיפוד חולות‬
‫מקום תצפית‬
‫דרגת סיכון‬
‫פארק השרון‬
‫בין מכמורת לחדרה‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫בשדות ושטחי חקלאות‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫בסכנת הכחדה‬
‫בסכנת הכחדה‬
‫עתידו בסכנה‬
‫עתידו בסכנה‬
‫ביצת זיתא וגדות נחל חדרה‬
‫נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל חדרה‬
‫כל האזור‬
‫נחל חדרה‬
‫כל האזור‬
‫פארק השרון‬
‫נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל חדרה וברכות דגים‬
‫כל האזור‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫ביתן אהרון‬
‫כביש ‪ ,65‬מזרחית למחלף קיסריה‬
‫גן לאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון‬
‫חולות קיסריה‬
‫הערות‬
‫פרט דרוס בכביש ‪2‬‬
‫נדיר באזור‬
‫לא ברור מצבו‬
‫בסביבת האדם‬
‫לא ברור מצבו‬
‫בסביבת האדם‬
‫בהתמעטות‬
‫דרוס‪ ,‬נוב' ‪1982‬‬
‫‪ ,1999‬תפוצה מקוטעת‬
‫לא ברור מצבו‬
‫‪75‬‬
‫שם המין‬
‫מקום תצפית‬
‫דרגת סיכון‬
‫קיפוד מצוי‬
‫קרקל‬
‫שועל מצוי‬
‫תן‬
‫כל האזור‬
‫ליד נחל אלכסנדר‬
‫כל האזור‬
‫כל האזור‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫חולות קיסריה‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫בסכנת הכחדה חמורה‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫בסכנת הכחדה חמורה‬
‫לא בסיכון‬
‫זוחלים‬
‫ארבע‪-‬קו מובהק‬
‫ים‪-‬‬
‫זיקית‬
‫תיכונית‬
‫זעמן זיתני‬
‫זעמן שחור‬
‫חומט פסים‬
‫חנק‬
‫חרדון מצוי‬
‫ישימונית מצויה‬
‫נחושית חולות‬
‫נחושית עינונית‬
‫נחש‪-‬חולות‬
‫נחש מים‬
‫צב‪-‬ביצות‬
‫צב‪-‬יבשה מצוי‬
‫צב רך‬
‫צפע מצוי‬
‫קמטן‬
‫שחור ראש‬
‫שממית בתים‬
‫שנונית השפלה‬
‫תלום‪-‬קשקשים‬
‫מצוי‬
‫דו‪-‬חיים‬
‫אילנית מצויה‬
‫חפרית מצויה‬
‫צפרדע הנחלים‬
‫קרפדה ירוקה‬
‫עופות‬
‫)חלקי(‬
‫אגמייה‬
‫ביתן אהרון‪ ,‬יער חדרה‬
‫חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫נחל אלכסנדר‬
‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬
‫פארק השרון‬
‫נחל אלכסנדר‬
‫חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫פארק השרון‬
‫נחלים ושלוליות חורף‬
‫שלוליות חוף‬
‫נחלים ושלוליות חורף‬
‫נחלים ושלוליות חורף‬
‫הערות‬
‫‪1991‬‬
‫דרוס במח' קיסריה‪11/1982 ,‬‬
‫עתידו בסכנה‬
‫בסכנת הכחדה חמורה‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסכנת הכחדה‬
‫מקננים‬
‫אנפית סוף‬
‫בז מצוי‬
‫בז עצים‬
‫ברכייה‬
‫דוכיפת‬
‫דררה‬
‫חגלה‬
‫חוויאי‬
‫חמרייה‬
‫חנקן גדול‬
‫טבלן גמד‬
‫כחל‬
‫כרוון‬
‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‪,‬‬
‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬
‫פארק השרון‬
‫כל האזור‬
‫יער חדרה‬
‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‪,‬‬
‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬
‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬
‫כל האזור‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫בסיכון נמוך‬
‫מין פולש‪/‬מתפרץ‬
‫‪76‬‬
‫שם המין‬
‫מקום תצפית‬
‫דרגת סיכון‬
‫לבן‪-‬חזה‬
‫מיינה הודית‬
‫נקר סורי‬
‫סופית‬
‫סיקסק‬
‫עורב אפור‬
‫עורבני‬
‫עפרוני מצויץ‬
‫פרפור עקוד‬
‫פשוש‬
‫צופית‬
‫שיחנית קטנה‬
‫שרקרק מצוי‬
‫תנשמת‬
‫תמירון‬
‫כל האזור‬
‫כל האזור‬
‫יער חדרה‪ ,‬פארק אלכסנדר‬
‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬
‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬
‫כל האזור‬
‫יער חדרה‪ ,‬נחל חדרה‪ ,‬פארק השרון‬
‫כל האזור‬
‫גופי מים‬
‫כל האזור‬
‫פארק נחל חדרה‪ ,‬יער חדרה‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫פארק השרון‬
‫גופי מים‬
‫בסיכון נמוך‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫לא בסיכון‬
‫עתידו בסכנה‬
‫בסיכון נמוך‬
‫עתידו בסכנה‬
‫הערות‬
‫מין פולש‪/‬מתפרץ‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מקורות‪ :‬רט"ג – מאגר מידע ממוחשב ‪ ,2011‬תסקיר כביש ‪ – 9‬מנחם אדר ותצפיות של חיליק מדור‪-‬חיים‬
‫‪ ,2004‬פרלברג וחוב' ‪ ,2006‬חכם ‪ ,1984‬שגיא ‪ ,1995‬ותצפיות אישיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרגת סיכון על‪-‬פי דולב ופרבולוצקי ‪.2002‬‬
‫‪ 1.8.2.2‬בעלי חיים אופייניים לחולות‬
‫חולות קיסריה ופארק השרון מהווים אזור מפגש בין מיני בעלי חיים צפוניים ממוצא ים‪-‬‬
‫תיכוני לבין בעלי חיים של בתי גידול צחיחים ממוצא סהרו‪-‬ערבי‪ ,‬המתפשטים צפונה לאורך‬
‫רצועת החולות של מישור החוף‪ .‬בעבר היה רצף בין שטחי החולות השונים לאורך רצועת‬
‫החוף‪ .‬עם השנים‪ ,‬בעקבות פיתוח אורבני מואץ‪ ,‬הצטמצמו שטחי החולות ורצפים טבעיים‬
‫נותקו‪ .‬כיום‪ ,‬אפשר להתייחס לגושי החולות המעטים ששרדו במרכז מישור החוף כאל איים‬
‫המנותקים זה מזה‪ ,‬ואשר משמרים בתוכם מינים שבעבר היו נפוצים על פני שטחים נרחבים‬
‫יותר‪ .‬צמצום שטחי החולות הפתוחים‪ ,‬ובמיוחד שטחי החולות החשופים יחסית‪ ,‬מקטין את‬
‫גודל האוכלוסיות הטבעיות של הזוחלים והיונקים הפסמופיליים )"אוהבי החול"( שנותרו‬
‫בהם‪ ,‬ועשוי להביא להכחדתם‪ .‬בסקר זוחלים ויונקים שנערך בחולות קיסריה ופארק השרון ב‪-‬‬
‫‪) 2004‬פרלברג וחוב'‪ (2004 ,‬אותרו רק חלק מהיונקים והזוחלים הבלעדיים לבתי גידול חוליים‬
‫במישור החוף‪ ,‬וייתכן כי מינים כקיפוד חולות ונחש חולות עומדים להיכחד‪ ,‬או שכבר נכחדו‬
‫ממרכז מישור החוף‪.‬‬
‫זוחלים‬
‫חולות קיסריה וחוף הכרמל מהווים גבול תפוצה צפוני לשני מיני זוחלים – נחושית חולות‬
‫ונחש חולות‪ ,‬המתקיימים אך ורק בחולות חשופים במישור החוף‪ .‬זהו גם גבול תפוצתם‬
‫הצפוני של הלטאות ישימונית מצויה ושנונית השפלה‪ ,‬המתקיימות בחולות יציבים למחצה‬
‫ובחולות יציבים‪ .‬כאמור‪ ,‬לא ברור מעמדו הנוכחי של נחש החולות באזור חולות קיסריה‪.‬‬
‫החולות בגדות נחל אלכסנדר משמשים אתרי תטולה לצב‪-‬רך החי במי הנחל‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫יונקים‬
‫לשני מיני יונקים פסמופיליים )"אוהבי חול"(‪ ,‬חולות קיסריה מהווים גבול תפוצה צפוני‬
‫בישראל – גרביל החוף )תת‪-‬מין אלנבי‪ ,‬אנדמי לישראל( וקיפוד חולות‪ ,‬שניהם מינים פגיעים‪,‬‬
‫שעתידם בסכנה )דולב ופרבולוצקי ‪ .(2002‬כאמור‪ ,‬מצבו של קיפוד החולות בחולות קיסריה‬
‫ופארק השרון אינו ברור‪.‬‬
‫פרפרים‬
‫במחקר שנערך ע"י כותב שורות אלה בשנים ‪ 2007-2006‬בחולות קיסריה‪ ,‬חולות חדרה ופארק‬
‫השרון נמצאו ריכוזים גדולים של הפרפר כחליל הגליל‪ ,‬שנחשב לנדיר‪ ,‬ועד כה מוכרים שני‬
‫ריכוזים שלו בישראל – אחד בגליל העליון )עשרות עד מאות פרטים‪ ,‬ככל הנראה(‪ ,‬ושני בשרון‪,‬‬
‫בין נחל אלכסנדר בדרום לצפון קיסריה בצפון )עשרות‪-‬אלפי פרטים(‪ .‬הפרפר תועד לאורך צדי‬
‫כביש ‪ 2‬בצפון שמורת חרובי קיסריה‪ ,‬מצפון לאזור התעשייה של אור‪-‬עקיבא‪ ,‬באזור שכונת‬
‫חפצי‪-‬בה )צפון חדרה( ובית החולים הלל יפה‪ ,‬מצומת אולגה עד מחצבות הכורכר‪ ,‬ובפארק‬
‫השרון עד נחל אלכסנדר בין כביש ‪ 2‬למסילת הרכבת‪ ,‬וממערב לכביש הקיים – בין מכמורת‬
‫לגבעת אולגה‪ .‬הפרפר‪ ,‬הזקוק לקשר עם הנמלה לבובית שחורה לצורך קיומו‪ ,‬מתקיים בעיקר‬
‫בשטחים עם חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬בכיסוי צומח בינוני המשלב שיחים כרותם המדבר‬
‫ולענה חד‪-‬זרעית‪ ,‬שבהם נמצאים קיני הנמלה‪ ,‬עם חולות חשופים שבהם גדלים צמחי צוף‬
‫כדרדר הקורים ונזרית חופית המשמשים לו כמזון‪ .‬ריכוזים גדולים של כחליל הגליל נצפו‬
‫באזור גם במאי ‪.2011‬‬
‫‪ 1.8.3‬מסדרונות אקולוגיים‬
‫תשריט ‪ 1.8.2‬מציג את מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים ואת כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫וחלופות הבסיס‪.‬‬
‫במרחב התכנית מוצע על ידי רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות ‪ (2000‬מסדרון אקולוגי בכיוון צפון‪-‬‬
‫דרום העובר לאורך רצועת החוף ומתעבה באזור חולות קיסריה בצפון וגן לאומי נחל אלכסנדר‬
‫ופארק השרון בדרום )בין כביש ‪ 4‬לחוף הים(‪ .‬מסדרון אורך זה מקושר לשני מסדרונות רוחב‬
‫לאורך הנחלים חדרה ואלכסנדר‪ .‬בלב מסדרונות אלה נמצאים שטחים פתוחים ושמורים‪ ,‬בשלבים‬
‫שונים של הכרזה‪ :‬אביחיל‪ ,‬נעורים‪ ,‬גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון‪ ,‬ברכת יער ויער חדרה‪,‬‬
‫חוף גדור וחרובי קיסריה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כביש ‪ 2‬עובר לאורך המסדרון האקולוגי האורכי‪ ,‬כאשר הקישוריות מזרח—מערב מתבצעת‬
‫לאורך מסדרונות הנחלים‪.‬‬
‫חשיבות המסדרון האורכי נידונה בעבר בעת תכנון כביש ‪ 9‬המיועד לחבר את כביש ‪ 2‬עם כביש ‪6‬‬
‫דרך כביש ‪ ,4‬תוך חציית פארק השרון‪ .‬על מנת למנוע פגיעה במסדרון האורכי נדרשו המתכננים‬
‫להעביר את הכביש בחפירה מתחת לפארק השרון‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬לכסותה ולשקם את פני השטח‬
‫ליצירת רצף אקולוגי בין צפון הפארק לדרומו )כאמור קטע זה של התכנית בוטל בהחלטת בג"צ(‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ 1.8.3.1‬דריסת בעלי‪-‬חיים‬
‫בדיקת מאגר המידע הממוחשב ברט"ג‪ ,‬ומידע מהאקולוגים האזוריים של רט"ג ]יריב מליחי‬
‫ובן רוזנברג‪) ,‬דוא"ל‪ ,‬יוני ‪ [(2011‬העלתה כי בשנים האחרונות כמעט שאין תצפיות על יונקים‬
‫וזוחלים בכלל‪ ,‬ועל דריסת בעלי‪-‬חיים בפרט‪ ,‬לאורך תוואי הכביש הקיים‪ .‬במקטע שבין‬
‫אביחיל לנחל חדרה תועד בסך הכול כלב דרוס אחד‪ ,‬בעוד במקטע הצפוני‪ ,‬באזור קיסריה‪,‬‬
‫נרשמו שני תנים וגירית מצויה שנדרסו במשך השנים‪ .‬במאגר המידע הממוחשב של רט"ג יש‬
‫תצפיות מלפני ‪ 29‬שנים בצבוע דרוס על כביש ‪ ,65‬ממזרח למחלף קיסריה ובשועל מצוי דרוס‬
‫על כביש ‪ 2‬באזור מחלף קיסריה )גלעדי פרץ‪ .(6/11/1982 ,‬מידע מועט זה אינו מעיד בהכרח כי‬
‫לא היו דריסות נוספות במשך השנים‪ ,‬וכי אין פעילות בעלי‪-‬חיים לאורכו‪ ,‬וסביר להניח כי‬
‫חוסר המידע מקורו בעיקר בהיעדר ניטור ותיעוד מסודר של תצפיות ודריסות‪ .‬גם מע"צ אינה‬
‫נוהגת לשמור במאגר מידע רישומים של דריסות בעלי‪-‬חיים לאורך כבישיה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בהחלט ייתכן כי הסיבה למיעוט התצפיות בבעלי‪-‬חיים דרוסים היא שבעלי‪-‬חיים –‬
‫בעיקר חולייתנים יבשתיים – החוצים בקלות יחסית כבישים צרים ודלי‪-‬תנועת כלי רכב‪,‬‬
‫נמנעים יותר ויותר מחצייתם ככל שהיקף התנועה הולך וגובר עם השנים‪ .‬כך יוצא אפוא‬
‫שהכביש משמש כחיץ אקולוגי משמעותי המפריד בין אוכלוסיות טבעיות של בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על מנת לחזק את הקישוריות בין צדי הכביש ולאפשר מעבר נוח ובטוח של בעלי‪-‬חיים‬
‫מצד לצד‪ ,‬יש לבצע מעברים אקולוגיים המותאמים בעיקר למיני החולייתנים המצויים‬
‫בסביבת הכביש‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪1.9‬‬
‫ארכיאולוגיה ומורשת‬
‫תוואי הכביש עובר במקטע זה בתחום אתרים ארכאולוגיים‪ .‬טבלה מס' ‪ 1.4.1‬מציגה אתרים אלו‬
‫)מדרום לצפון(‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬אתרים ארכאולוגיים בקרבת התכנית‬
‫מס'‬
‫שם אתר‬
‫ממצאים‬
‫מיקום האתר‬
‫‪26146/0‬‬
‫בית ינאי‪ ,‬אתר תת‪-‬ימי‬
‫)מזרח(‬
‫שרידי כלי שיט ומטענים‪ ,‬עוגנים וחפצי מתכת מן התקופות‬
‫הברונזה המאוחרת‪ ,‬הפרסית‪ ,‬הצלבנית וימי הביניים‪.‬‬
‫‪1229/0‬‬
‫כפר ויתקין‬
‫שלושה שטחים על פני החולות עם אבני צור‪.‬‬
‫‪26773/0‬‬
‫מינת אבו זבורה אתר תת‬
‫ימי‬
‫מכמורת‪ ,‬אתר תת‪-‬ימי‬
‫מינת אבו זבורה‪ ,‬אתר תת‪-‬‬
‫ימי‬
‫‪1190/0‬‬
‫מינת אבו זבורה‬
‫מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי כלי שייט‪ ,‬מטענים ועוגנים מן‬
‫התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וימי הביניים‪.‬‬
‫מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי כלי שייט ומטענים ועוגנים מן‬
‫התקופות הברזל הפרסית וימי הביניים‪ .‬האתר מצוי‬
‫בתחום המים הטריטוריאליים‪.‬‬
‫תל ועליו שרידי יישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬שרידי חומות‪,‬‬
‫אבני פסיפס‪ ,‬חרסים מן התקופות הברונזה המאוחרת‪,‬‬
‫הברזל ב'‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההלניסטית‪ ,‬הרומית‪ ,‬הביזנטית‪,‬‬
‫הערבית הקדומה‪ ,‬הצלבנית והעות'מנית‪ .‬קברים חצובים‬
‫לצד צפון‪ ,‬חרסים מן התקופות הפרסית וההלניסטית‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬
‫לו‪ .‬אזור נעורים‪ ,‬בית‬
‫ינאי‪.‬‬
‫מזרחית לכביש ‪ 2‬צפונית‬
‫לכפר ויתקין‪.‬‬
‫מערבית לכביש ‪ 2‬צפונית‬
‫למחלף ינאי‪.‬‬
‫‪1278/0‬‬
‫‪25031/0‬‬
‫מכמורת‬
‫נקודת טריאנגולציה ‪P-14‬‬
‫מכמורת )מזרח(‬
‫נקודת טריאנגולציה ‪P-14‬‬
‫אבריכתאס‪ ,‬ח'‬
‫נפיעאת‪ ,‬אל‪-‬‬
‫‪1281/0‬‬
‫ח' אבריכתאס‪,‬‬
‫אל‪-‬נפיעאת‬
‫אתר‬
‫‪4417/0‬‬
‫‪1279/0‬‬
‫‪25696/0‬‬
‫‪25694/0‬‬
‫‪1280/0‬‬
‫‪25695/0‬‬
‫‪25697/0‬‬
‫אתר פרהיסטורי‪ ,‬כלי צור וגרעינים מן התקופות‬
‫הניאוליתית והכלכוליתית‪.‬‬
‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬
‫מכמורת‪.‬‬
‫סמוך לתכנית בשטח הגן‬
‫הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫מערות קברים‪ ,‬גתות‪ ,‬חציבות בסלע‪.‬‬
‫יסודות‪ ,‬בורות מים‪ ,‬קברים חצובים‪ ,‬קולומבריום‪ ,‬שרידי‬
‫פסיפס ומחצבות ברכס מדרום לחורבה‪.‬‬
‫בתוואי התכנית‪ ,‬צפונית‬
‫למחלף ‪.9/2‬‬
‫ח' אבריכתאס‪) ,‬מערב(‬
‫ח' אבריכתאס‪,‬‬
‫אל‪-‬נפיעאת‪,‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬
‫לו‪ .‬צפונית למחלף ינאי‪.‬‬
‫יסודות‪ ,‬שרידי פסיפס‪ ,‬בורות מים‪ ,‬מחצבות‪ ,‬קולומבריום‬
‫וקברים חצובים‪.‬‬
‫ח' אבריכתאס )מזרח(‬
‫‪1225/0‬‬
‫ט'הר אם אל‪-‬חייה‬
‫‪1226/0‬‬
‫אביחיל‬
‫קברים ומערות חצובים‪.‬‬
‫שרידי יישוב עתיק חציבות חרסים מהתקופה הביזנטית‬
‫על פני הקרקע‪.‬‬
‫‪1227/0‬‬
‫מג'אהד שיח'ה‬
‫חרסים ואבני גויל על פני הקרקע אבני פסיפס מפוזרות‪.‬‬
‫‪8718/0‬‬
‫כפר ויתקין‬
‫שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪9504/0‬‬
‫מערת ההגנה‬
‫מערת קברים חצובה בכורכר‪.‬‬
‫‪1332/0‬‬
‫חפצי‪-‬בה‬
‫קברים‪ .‬רכס וגבעה ובהם מפלסים של מוקדי כלי צור‪,‬‬
‫עצמות בעלי חיים וכלי אבן מהתקופה האפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬
‫‪1333/0‬‬
‫קברים‪ ,‬חרסים‪ ,‬שבר שיש ואבני פסיפס על פני הקרקע‪.‬‬
‫‪1334/0‬‬
‫ליד מגדל המים שרידי יישוב כולל מיתקנים ומוקדים‬
‫מסוף התקופה הפליאוליתית העליונה ומן התקופות‬
‫האפי‪-‬פליאוליתית והניאוליתית‪ .‬כלי בזלת וכלי צור‬
‫וביניהם גם מיקרוליתים ועצמות בעלי חיים על פני‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫‪1335/0‬‬
‫גשר רומי‪ ,‬חרב וקטע דרך עלייה אליו‪.‬‬
‫‪27030/0‬‬
‫רכס וגבעה ובהם מפלסים של מוקדים‪ ,‬כלי צור‪ ,‬עצמות‬
‫בעלי חיים וכלי אבן מהתקופה האפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬
‫באזור אביחיל‪.‬‬
‫בתוואי התכנית באזור‬
‫מחלף אביחיל‪.‬‬
‫מערבית למסילת הרכבת‬
‫באזור גבעת שפירא‬
‫מדרום לנחל אלכסנדר‬
‫בתוואי מסילת הרכבת‬
‫על תוואי כביש ‪ ,2‬צפונית‬
‫למחלף אולגה‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ ,2‬באזור‬
‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫מזרחית לכביש ‪ ,2‬באזור‬
‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ ,2‬באזור‬
‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬
‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממזרח‬
‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬
‫באזור חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫מס'‬
‫אתר‬
‫שם אתר‬
‫ממצאים‬
‫‪27031/0‬‬
‫אתר פרהיסטורי על גבעת כורכר‪ ,‬כלי צור אפי‪-‬‬
‫פליאולתית‪.‬‬
‫‪9503/0‬‬
‫‪4405/0‬‬
‫קיסריה אתר תת ימי‬
‫‪26145/0‬‬
‫חולות קיסרי )דרום( )דר'‪-‬‬
‫מע'(‬
‫‪1282/0‬‬
‫בראת קיסאריה‬
‫‪1336/0‬‬
‫חולות קיסרי )דרום(‬
‫‪9505/0‬‬
‫חולות קיסרי )דרום(‬
‫‪9497/0‬‬
‫נקודת טריאנגולציה ‪R-‬‬
‫‪) 111‬צפון‪-‬מזרח(ֽ‬
‫‪1282/0‬‬
‫חולות קיסרי )דרום(‬
‫בראת קיסאריה‬
‫‪1390/0‬‬
‫חולות קיסרי )דרום(‬
‫מיתקני נמל‪ ,‬מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי מפולות של יישוב‬
‫בתוך הים‪ ,‬מיתקנים עתיקים על קו החוף ובים שרידי כלי‬
‫שייט ומטענים‪ ,‬עוגנים‪ ,‬כלי צור‪ ,‬כלי חרס ומתכת מן‬
‫התקופות הניאוליתית‪ ,‬הברונזה המאוחרת‪ ,‬הברזל‬
‫‪,‬הפרסית ההלניסטית‪ ,‬הרומית‪ ,‬הביזנטית‪ ,‬הערבית‬
‫הקדומה והצלבנית‪.‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪ ,‬קטעי אמת מים‬
‫הרוסה‪ ,‬שרידי מבנים מן התקופות הערבית הקדומה‬
‫והצלבנית‪ .‬לאורך חוף הים שרידים של קטעי דרך עד‬
‫לשפך נחל חדרה ומעבר לו עד לגבעת אולגה‪ .‬שטחי‬
‫חקלאות קדומה הכוללים שטחים מישוריים שהוכשרו‬
‫לעיבוד חקלאי וסוללות עפר‪.‬‬
‫שרידי בניה מן התקופה הרומית והביזנטית וממזרח להם‬
‫גבעה מלאכותית קטנה‪ ,‬חרסים מן התקופות הרומית‪,‬‬
‫הביזנטית הקדומה והערבית הקדומה על פני הקרקע‪.‬‬
‫שרידי בנייה‪ ,‬חרסים מן התקופות הרומית‪ ,‬הביזנטית‬
‫והערבית הקדומה‪.‬‬
‫ריכוז כלי צור מן התקופות האפי‪-‬פליאוליתית‬
‫והנאוליתית‪.‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪ ,‬קטעי אמת מים‬
‫הרוסה‪ ,‬שרידי מבנים מן התקופות הערבית הקדומה‬
‫והצלבנית‪ .‬לאורך חוף הים שרידים של קטעי דרך עד‬
‫לשפך נחל חדרה ומעבר לו עד לגבעת אולגה‪ .‬שטחי‬
‫חקלאות קדומה הכוללים שטחים מישוריים שהוכשרו‬
‫לעיבוד חקלאי וסוללות עפר‪.‬‬
‫מוקדים‪ ,‬כלי בזלת וכלי צור וביניהם מיקרוליתים מן‬
‫התקופה האפי‪-‬פליאוליתית על פני הקרקע‪ .‬שרידי יישוב‬
‫וקברים מן התקופה הרומית )החל מן המאה הראשונה‬
‫לסה"נ( ומן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪38489/0‬‬
‫מיקום האתר‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬
‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬
‫צדדיו‪ .‬דרומית לתחנת‬
‫הכוח‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬
‫לו‪ .‬אזור תחנת הכוח‪.‬‬
‫מערבית לכביש ‪2‬‬
‫ודרומית לתחנת הכוח‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬
‫צדדיו‪ .‬אזור מחלף‬
‫קיסריה‪.‬‬
‫מערבית וסמוך למחלף‬
‫קיסריה‬
‫מערבית וסמוך למחלף‬
‫קיסריה‬
‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬
‫תחנת הכוח‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬
‫צדדיו‪ .‬אזור מחלף‬
‫קיסריה וצפונה לו‪.‬‬
‫על תוואי כביש ‪ 2‬ומזרחה‬
‫לו‪ .‬אזור מחלף קיסריה‬
‫וצפונה‪.‬‬
‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬
‫קיסריה‬
‫על‪-‬פי המידע המפורסם באתר המועצה לשימור אתרים‪ ,‬חוות חפצי‪-‬בה השוכנת ממזרח לכביש ‪ 2‬סמוך‬
‫לנחל חדרה הינה אתר מורשת לשימור‪ .‬האתר הינו חווה חקלאית שהוקמה לפני כ‪ 100 -‬שנה‪ ,‬מראשית‬
‫ההתיישבות היהודית החדשה ושוקמה על‪-‬ידי חברת החשמל והמועצה לשימור אתרים‪ .‬שטח החווה כ‪-‬‬
‫‪ 350‬דונם והיא משמשת כאתר תיירות שבו ניתן לראות את הבית המרכזי‪ ,‬בתי הפועלים ושרידים‬
‫ממנגנון שאיבת המים למטעים‪ .‬יש לציין כי החווה שוכנת ממזרח לרכס הכורכר המפריד בין החווה‬
‫לכביש ‪ 2‬והיא אינה נצפית מהכביש‪.‬‬
‫חלופות הבסיס והאתרים הארכאולוגיים מוצגים בתשריט מס' ‪.1.9.1‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ 1.10‬רגישות סביבתית‬
‫תוואי הכביש וחלופות הבסיס עוברים בסביבה רגישה שתועדה ונסקרה במקורות שונים המשלימים‬
‫ומרכזים את שתואר לעיל‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬
‫‪1.10.1‬‬
‫יחידות נוף טבעי‬
‫תוואי כביש ‪ 2‬הקיים וחלופות הבסיס עוברים לאורכו של אזור צפון השרון‪ .‬שטח זה מאופיין‬
‫ביחידות נוף אורכיות שכיוונן הכללי צפון‪-‬דרום‪ ,‬הכוללות רכסי כורכר המשתרעים במקביל לקו‬
‫חוף הים‪ ,‬וביניהם עמקים )"מרזבות"( עם אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר‬
‫חוצים יחידות נוף אלו ממזרח למערב‪ .‬ניתן לחלק את יחידות הנוף באזור למספר תת‪-‬יחידות‬
‫השונות זו מזו בתכונותיהן מהיבטים של טופוגרפיה‪ ,‬מסלע‪ ,‬קרקע‪ ,‬צמחייה‪ ,‬השפעות אדם וחזות‪.‬‬
‫סקר של החברה להגנת הטבע‪ 37‬משנת ‪ 1999‬שנערך באזור מיפה את יחידות הנוף הללו‪ .‬להלן‬
‫הפירוט‪:‬‬
‫א‪ .‬חולות קיסריה )מס' ‪ 0‬בתשריט(‬
‫נוף פתוח של מובלעת חולות רחבה מצפון לנחל חדרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נחל חדרה )מס' ‪ 1‬בתשריט(‬
‫ציר של שטח פתוח שלאורכו נטועים עצי איקליפטוסים‪ ,‬מצויים שטחי חקלאות וקיים‬
‫פארק מגונן ממערב לכביש ‪ .2‬בנחל זורמים שפכים ברמות טיהור שונות כולל הזרמת מי ים‬
‫שישמשו לקירור תחנת הכוח "אורות רבין"‪.‬‬
‫ג‪ .‬חולות חדרה )מס' ‪ 2‬בתשריט(‬
‫שטח חולות גדול צמוד לחוף הים ובו מצוי רכס הכורכר השני צמוד לכביש ‪ ,2‬ממזרח לו‪.‬‬
‫שטח זה ברובו מיועד לבינוי על‪-‬פי תכנית המתאר החדשה של חדרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצוק חוף גדור )מס' ‪ 4‬בתשריט(‬
‫רכס כורכר שחלקו המערבי תלול ומתנשא מעל הים וחלקו המזרחי מתון ובעל חולות‬
‫מיוצבים למחצה עם צומח אופייני‪.‬‬
‫ה‪ .‬עורף חוף גדור )מס' ‪ 5‬בתשריט(‬
‫שטח מרזבה המצוי בין מסילת הרכבת לחוף גדור‪ .‬השטח כולל שטחים חקלאיים‪ ,‬מחפורת‬
‫כורכר המשמשת להטמנת פסולת מוצקה ויער פארק‪.‬‬
‫ו‪ .‬יער חדרה )מס' ‪ 6‬בתשריט(‬
‫שטח גדול של יער איקליפטוסים שניטע על ידי ראשוני המתיישבים בחדרה‪ .‬היער מוצף‬
‫בחלקו בחורף ומשמש כאזור לפעילות פנאי ונופש של תושבי הסביבה‪.‬‬
‫ז‪ .‬פארק החרובים ‪ -‬פארק השרון )מס' ‪ 7‬בתשריט(‬
‫שטח נוף פתוח של יער פארק המתאפיין בעיקר בעצי חרוב מצוי ושיחי אלת המסטיק‬
‫וביניהם נפרשים שטחים פתוחים בהם גדלים צמחים חד‪-‬שנתיים וגאופיטים‪ .‬בחורף‬
‫ובאביב ניתן לראות מרבדי פריחה נאים באזור‪ .‬בחלק הצפוני של הפארק‪ ,‬מדרום ליער‬
‫חדרה‪ ,‬מצויים ריכוזים של אלון התבור‪ ,‬לעיתים בחברת אלון מצוי‪.‬‬
‫‪ 37‬השרון הצפוני סקר‪ ,‬ניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף‪ .‬אפריל ‪ .1999‬מכון דש"א ‪ -‬דמותה של ארץ‪ ,‬יחידת הסקרים‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫ח‪ .‬החולות המיוצבים ‪ -‬גן לאומי נחל אלכסנדר )מס' ‪ 9‬בתשריט(‬
‫שטחי חולות החודרים לשפך נחל אלכסנדר מוכרזים כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬המשמש‬
‫לפנאי ונופש‪ .‬בשטח נטועות גם חורשות איקליפטוסים ומצויים אתרים ארכאולוגיים‪.‬‬
‫ט‪ .‬שפך נחל אלכסנדר )מס' ‪ 10‬בתשריט(‬
‫חוף ים‪ ,‬שטח חולות נודדים ומפלס מי תהום גבוהים‪.‬‬
‫י‪ .‬נחל אלכסנדר – במעבר ברכס הכורכר השני )מס' ‪ 11‬בתשריט(‬
‫נחל אלכסנדר חוצה בקטע זה את רכס הכורכר‪ .‬מקורות המים בנחל הם ממי תהום‪ ,‬מי ים‬
‫שחודרים מהשפך ושפכים ממכון טיהור נתניה‪ .‬בנחל מבוצע בהדרגה פרויקט שיקום‪.‬‬
‫יא‪ .‬עמק נחל אלכסנדר ונחל אביחיל – המרזבה המרכזית )מס' ‪ 12‬בתשריט(‬
‫שטח מישורי חקלאי ברובו‪.‬‬
‫יב‪ .‬רכס הכורכר המערבי‪ -‬מצוק בית ינאי‪-‬נעורים )מס' ‪ 13‬בתשריט(‬
‫מצוק כורכר גבוה עליו מצויים היישוב בית ינאי‪ ,‬כפר הנוער נעורים ובית הספר הגבוה‬
‫למשטרה‪.‬‬
‫יג‪ .‬יישובי רכס השני‪ -‬כפר ויתקין – אביחיל )מס' ‪ 14‬בתשריט(‬
‫אזור חקלאי ברובו‪ ,‬עם יישובים כפריים כגון‪ :‬כפר ויתקין‪ ,‬בית חירות‪ ,‬גבעת שפירא‪,‬‬
‫ואביחיל‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.10.1‬מציג את יחידות הנוף על‪-‬פי סקר של החברה להגנת הטבע‪ ,‬מכון דש"א‪.1999 ,‬‬
‫‪1.10.2‬‬
‫שבילי טיולים ואתרי פנאי ונופש‬
‫ שביל ישראל ‪ -‬לפי מפת סימון שבילים‪ ,‬עובר לאורך חוף הים בקיסריה ומקיף את תחנת‬‫הכוח ממזרח‪ .‬ממשיך דרך חולות חדרה וחוצה במחלף אולגה את כביש ‪ 2‬מזרחה לכיוון יער‬
‫חדרה ודרומה לפארק השרון‪ .‬השביל עובר דרך הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬בצמוד למסילת‬
‫הרכבת )ממערב( ופונה מזרחה לאורך נחל אלכסנדר‪ .‬על פי מפת הרגישויות של המשרד‬
‫להגנת הסביבה שביל ישראל פונה מערבה לכיוון הים‪ .‬שביל ישראל מתעדכן מעת לעת ולכן‬
‫יתכנו אי התאמות בסימונו‪.‬‬
‫ ברכת יער ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7160‬עובר באזור ברכת יער ממזרח לפארק השרון‪.‬‬‫ חוף גדור ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7170‬עובר לאורך המצוק של שמורת גדור מגבעת אולגה‬‫למכמורת‪ ,‬ממערב לכביש ‪.2‬‬
‫ נחל אלכסנדר ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7149‬עובר ממזרח למסילת הרכבת מגשר הצבים ועד‬‫תל חפר באזור כביש ‪ ,4‬לאורך הגדה הצפונית‪.‬‬
‫ שבילי אופניים ‪ -‬שביל אופניים )בביצוע מועצה אזורית עמק חפר( עובר לאורכו של נחל‪.‬‬‫שביל אופניים מתוכנן עתיד לעבור במקביל לדרך אביחיל בחלק הדרומי של התכנית‪.‬‬
‫ חוות חפצי‪-‬בה ‪ -‬חווה חקלאית לשימור מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה‪.‬‬‫ נחל חדרה ופארק נחל חדרה ‪ -‬ממערב לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה הכולל את הנחל‪,‬‬‫שטחים מגוננים ושולחנות פיקניק )לפארק תוכנית בהכנה להרחבה דרומה(‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫ יער חדרה ‪ -‬ממזרח לכביש ‪ 2‬הכולל חורשת איקליפטוסים ושולחנות פיקניק‪.‬‬‫ נחל אלכסנדר והגן הלאומי הכולל את חרבת סמרה‪ ,‬שרידים של חווה חקלאית מדרום‬‫לנחל‪ ,‬שולחנות פיקניק לאורך הגדה הצפונית של הנחל‪ ,‬הכול ממזרח לכביש ‪) 2‬ראו פירוט‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫ אגם ינאי וחוף בית ינאי ‪ -‬ממערב לכביש ‪) 2‬ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬‫ שמורת ביתן אהרון ‪ -‬מצפון ליישוב בת חן‪.‬‬‫שבילי הטיול ואתרי הביקור מוצגים בתשריט מס' ‪ 1.0.1‬לעיל‪.‬‬
‫‪1.10.3‬‬
‫שמורות טבע וגנים לאומיים‬
‫שמורות הטבע והגנים לאומיים המצויים בסביבה הנסקרת מפורטים בהמשך מדרום לצפון‪.‬‬
‫השמורות והגנים הלאומיים כלולים בתכניות ארציות ומחוזיות )תמ"א ‪ ,35‬תמ"א ‪ 8‬ותמ"מ ‪.(21/3‬‬
‫אלו שעברו הכרזה במסגרת "חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה"‬
‫)‪ ,(1963‬צוינו בנפרד‪.‬‬
‫ גן לאומי אביחיל‪ :‬מצוי דרומית לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל ומושב חבצלת השרון‬‫ומשתרע על כ‪ 100-‬דונם )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(21/3‬‬
‫ גן לאומי חוף נעורים‪ :‬מצוי דרומית לכפר הנוער הדסה נעורים ומשתרע על פני כ‪ 130 -‬דונם‪.‬‬‫ייחודו ברצועת החוף ובמצוק הכורכר )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(21/3‬‬
‫ אגם ינאי‪ :‬מצוי ברביע הדרום‪-‬מערבי של מחלף ינאי‪ ,‬סמוך לחוף‪ .‬האגם הינו בריכת מי‬‫תהום החודרים למחפורת שנוצרה במקום בעקבות הקמת מחלף ינאי בשנות התשעים‪.‬‬
‫האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה והוא מושך אליו עופות מים הניזונים ממגוון בעלי‪-‬חיים‬
‫החיים באגם‪ .‬שטח האגם מדרום מערב למחלף ינאי מוגדר כגן לאומי בתכנית עח‪) 191/‬טרם‬
‫אושרה(‪ .‬במקום הותקנה מדרכת עץ מעל פני המים המאפשרת תצפית קרובה על בעלי‬
‫החיים שבאגם‪.‬‬
‫ גן לאומי נחל אלכסנדר )מוכרז(‪ :‬מצוי מצפון לנחל אלכסנדר על פני שטח של כ‪ 3200 -‬דונם‪.‬‬‫גבולו המזרחי במסילת הרכבת והוא משתרע מערבה עד לחוף הים‪ .‬הגן כולל את נחל‬
‫אלכסנדר ומוצאו לים‪ ,‬את אגם ינאי‪ ,‬שטחי חולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬אתרים היסטוריים‪,‬‬
‫חורשת איקליפטוסים ושטחי פיקניק‪ ,‬שטחי יער פארק‪ ,‬רכס כורכר וחוף ים )כלול בתמ"א‬
‫‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪ ,21/3‬תמ"מ ‪ ,27/3‬עח‪.(191/‬‬
‫ גן לאומי פארק השרון‪ :‬משתרע מצפון למכמורת ומדרום לגבעת אולגה )גודלו כ‪3,700 -‬‬‫דונם(‪ .‬זהו אחד השטחים הטבעיים הגדולים ביותר בשרון המשמר מערכת אקולוגית עשירה‬
‫ומגוונת )הנמצאת בסכנת הכחדה(‪ ,‬את נופיה בעבר‪ ,‬על כל יחידותיה הגאומורפולוגיות‬
‫והבוטניות‪ .‬בין השאר כולל הפארק את שמורת ברכת יער )סמוך לכביש ‪ 4‬במזרח( והוא‬
‫סמוך לשמורת הטבע המוכרזת ים גדור ‪ -‬במערב )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬
‫בשל ייחודו של פארק השרון נעשים מאמצים להסדיר את מעמדו הסטטוטורי בהכרזה‪,‬‬
‫אולם מהלך זה לא הושלם עד היום בשל קשיים הקשורים בבעלות פרטית על הקרקע‬
‫וביוזמות בנייה הקיימות באזור‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫ שמורת נוף יער חדרה‪ :‬משתרעת ממזרח לכביש ‪ 2‬ולמסילת הרכבת על‪-‬פי כ‪ 1500-‬דונם‪.‬‬‫זוהי חורשת האיקליפטוסים הגדולה בארץ שניטעה בראשית ההתיישבות היהודית החדשה‬
‫בארץ )כלולה בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬
‫ פארק נחל חדרה‪ :‬משתרע ממערב לכביש ‪ 2‬על פני‪-‬כ ‪ 750‬דונם והוא בוצע ע"י קק"ל וחח"י‪.‬‬‫בפארק מי ים המוזרמים מתחנת הכוח לנחל חדרה וסכר שהוקם סמוך לכביש ‪ 2‬מפנה את‬
‫המים המזוהמים ממעלה הנחל‪ .‬בפארק קיימת טיילת‪ ,‬מערכת סכרים וברכות מים קטנות‪,‬‬
‫סוללה מגוננת‪ ,‬חורשות איקליפטוסים ושולחנות פיקניק )כלול תמ"א ‪ ,35‬תמ"א ‪/10‬א‪1/‬‬
‫תמ"מ ‪ .(6‬כיום מצויה גם תכנית בהכנה לפארק בשטח שמדרום לנחל חדרה‪.‬‬
‫ גן לאומי חולות קיסריה‪ :‬משתרע על פני כ‪ 475-‬דונם‪ .‬הגן מקיף את תחנת הכוח "אורות‬‫רבין" וכולל את הגדה הצפונית של נחל חדרה בדרום ואזור נרחב יותר מצפון לתחנת הכוח‬
‫המאופיין בחולות נודדים ומיוצבים‪ .‬בפועל רובו של הגן מצוי בשטח מופר שבו קיימים‬
‫מתקני ספורט ומטווחים )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬
‫ שמורת טבע שקע קיסרי‪ :‬משתרעת על פני כ‪ 503-‬דונם בצדו המזרחי של כביש ‪ 2‬בסמוך‬‫לכביש ‪ .651‬השמורה הינה שקע חולי ובה תנאים של מעין ביצה סמויה המאפשרת קיום‬
‫צומח חולות עשיר במיוחד )כלולה בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬
‫הערה‪ :‬שלוש שמורות מוכרזות נוספות מצויות במרחב של התכנית‪ ,‬אך הן רחוקות מהתוואי של‬
‫חלופות הבסיס )מעל ‪ 500‬מ'(‪ ,‬שמורת ברכת סמר ‪ -‬מדרום‪-‬מערב לתחנת הרכבת של חדרה )כ‪500 -‬‬
‫מ' ממזרח לתוואי(; שמורת‪-‬ים גדור – בין גבעת אולגה לבין מכמורת )כ‪ 1200 -‬מ' ממערב לתוואי‬
‫הקיים(; שמורת ביתן אהרון )כקילומטר ממזרח לתוואי הקיים(‪.‬‬
‫‪1.10.4‬‬
‫נחלים‬
‫כביש מס' ‪ 2‬וחלופות הבסיס נחצים ע"י שני נחלים מרכזיים ‪ -‬נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬
‫נחל אלכסנדר חוצה את הצירים של החלופות הבסיסיות‪.‬‬
‫הנחל זורם בכיוון כללי ממזרח למערב ועובר מדרום למכמורת ולאזור התעשייה עמק חפר ומשמש‬
‫כגבול הדרומי של הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫הנחל מנקז את אזור שכם‪ ,‬מרכז השומרון וחלק משפלת החוף‪ .‬אגן הניקוז שלו משתרע על פני ‪550‬‬
‫קמ"ר‪ .‬מורד הנחל הוא איתן )בין כביש ‪ 4‬לבין הים( והוא עובר דרך תבניות נוף שונות אשר יוצרות‬
‫עושר בתי גידול ומאפשרות קיום של מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים‪ ,‬למשל‪ ,‬האוכלוסייה‬
‫הגדולה בישראל של הצב הרך מצויה בנחל זה‪.‬‬
‫מקורות שונים מזהמים את מי הנחל‪ .‬מספר תכניות הגדירו את נחל אלכסנדר כנחל לשיקום‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1995‬הסתיימה הכנת תכנית האב לשיקומו‪ .‬פרויקט השיקום החל ב‪ 1996-‬ונמשך גם בימים‬
‫אלו‪.‬‬
‫שביל עפר מלווה את הגדה הצפונית של הנחל ומאפשר לעבור מתחת לגשרי הכביש הקיים ולגשר‬
‫מסילת הרכבת ע"י כלי רכב פרטיים אך לא אוטובוסים‪ .‬הגשרים הקיימים נמוכים יחסית ועמודי‬
‫הגשר מצויים בתחום אפיק הנחל‪.‬‬
‫מעמדו של הנחל בתכניות השונות מפורט להלן‪:‬‬
‫ƒ תמ"א ‪/34‬ב‪ - 3/‬מסמנת ערוץ הנחל כעורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫תמ"א ‪ – 35‬מסמנת רצועת נחל לאורך נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫תמ"א ‪ – 22‬מסמנת בערוץ הנחל יער טבעי לשימור ממסילת הרכבת ומזרחה‪..‬‬
‫תמ"מ ‪ – 8‬שטח הנחל עובר בגן הלאומי המוכרז של נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫תמ"מ ‪ – 27/3‬שטח הנחל עובר בגן הלאומי המוכרז של נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫תכנית מתאר עח‪) -191/‬טרם אושרה( מגדירה את תחום הנחל כאתר לשימור משאבי טבע‬
‫ונוף‪.‬‬
‫מסדרון אקולוגי ‪ -‬על פי מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות‬
‫‪ (2000‬מוגדר הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי‪.‬‬
‫נחל חדרה חוצה את כביש ‪ 2‬הקיים ממזרח למערב והוא זורם מצפון לשומרון ונשפך לים התיכון‬
‫מדרום לתחנת הכוח "אורות רבין"‪.‬‬
‫עד השנים האחרונות היה מורד הנחל‪ ,‬מהעיר חדרה ועד הים‪ ,‬מפגע אקולוגי‪ .‬בעקבות חתימת‬
‫הסכם למימון הפרויקט‪ ,‬בין עיריית חדרה ובין משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬ובסיוע‬
‫קרן קיימת לישראל‪ ,‬חברת חשמל ומנהלת הנחלים‪ ,‬שוקם חלקו התחתון בשנת ‪ .2002‬ממערב‬
‫לכביש החוף הוקם סכר המיועד למנוע מעבר שפכים‪ ,‬ממעלה הנחל לאזור המשוקם‪ .‬כן הוקם מפל‬
‫מים חמים בגובה של ‪ 2.3‬מטרים וגדת הנחל הדרומית שוקמה והפכה לטיילת‪.‬‬
‫גשר הכביש הקיים הינו גשר נמוך יחסית ולא ניתן לעבור לאורך הגדות מתחת לגשר בשל‬
‫הצמחייה הסבוכה הגדלה במקום‪ .‬כלי רכב אינם יכולים לעבור כיום מתחת לגשר‪ .‬ניצבי הגשר‬
‫מצויים בתחום גדות הנחל‪.‬‬
‫מעמדו של הנחל בתכניות השונות מפורט להלן‪:‬‬
‫ƒ תמ"א ‪/34‬ב‪ - 3/‬מסמנת ערוץ הנחל כעורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון‪.‬‬
‫ƒ תמ"א ‪ – 35‬מסמנת רצועת נחל לאורך נחל אלכסנדר ומייעדת שמורת טבע או גן לאומי‬
‫מדרום לנחל וממערב לכביש ‪.2‬‬
‫ƒ תמ"א ‪ – 22‬מסמנת לאורך הערוץ נטיעות בגדות נחלים‪.‬‬
‫ƒ תמ"א ‪/10‬א‪ - 1/‬ל"אתר השרון" מייעדת את השטח שממערב לכביש ‪ 2‬בתחום הנחל לפארק‪.‬‬
‫ƒ תכנית אב לנחל חדרה‪ -‬מייעדת שבילים לאורך הנחל משני גדותיו כולל גשרים לחציות‬
‫ומסמנת את האטרקציות הקיימות לאורכו‪.‬‬
‫ƒ תכנית לפארק נחל חדרה ממערב לכביש החוף נמצאת בהכנה‪.‬‬
‫ƒ מסדרון אקולוגי ‪ -‬על פי מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות‬
‫‪ (2000‬מוגדר הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי‪.‬‬
‫‪1.10.5‬‬
‫מפת רגישות סביבתית של החברה להגנת הטבע סקרי מכון דש"א‬
‫סקר והערכה של השטחים הפתוחים באזור השרון הצפוני )‪ (1999‬וסובב רמת הנדיב )‪ (1999‬נעשה‬
‫ע"י מכון דש"א של החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫ניתוח כללי של ערכיות השטחים הפתוחים על‪-‬פי מפת הסקר‪ ,‬מעלה כי חלק ניכר מהשטחים‬
‫באזור התכנית וחלופותיה הם בעלי ערכיות גבוהה עד גבוהה ביותר‪ .‬להלן פירוט ערכיות השטחים‬
‫הפתוחים על‪-‬פי סיווג הסקר‪:‬‬
‫‪86‬‬
‫ערכיות גבוהה ביותר‪ :‬חולות קיסריה‪ ,‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר לכל אורכם‪ ,‬חולות חדרה ואזור‬
‫חפציבה‪ ,‬גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון והשטח הצפוני לו ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים וגן‬
‫לאומי אביחיל‪.‬‬
‫ערכיות גבוהה מאוד‪ :‬רצועת הכביש מדרום לכביש ‪ 2‬בין אביחיל לבין חבצלת השרון‪ ,‬אזור חבצלת‬
‫השרון‪ ,‬אזורים בתחום גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬השטח הפתוח שבין כביש ‪ 2‬הקיים לבין מכמורת‪,‬‬
‫שטח מצפון לאזור התעשייה עמק חפר וממזרח למסילה‪ ,‬יער חדרה ושטח קטן בין כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫למסילת הרכבת ממערב ליער חדרה‪ ,‬שטחים בלב השטח של חולות חדרה ממערב לכביש ‪ ,2‬רצועת‬
‫הכביש מצפון לכביש ‪) 651‬בעיקר ממזרח לכביש ‪.(2‬‬
‫ערכיות גבוהה‪ :‬גן לאומי נעורים‪ ,‬השטח שממזרח לגן לאומי אביחיל‪ ,‬שטח נרחב משני צדי‬
‫המסילה בין נחל אלכסנדר למושב אביחיל‪ ,‬ממזרח למסילה בין אזור התעשייה עמק חפר לבין נחל‬
‫אלכסנדר‪ ,‬בין יער חדרה לבין כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫ערכיות בינונית‪ :‬מדרום‪-‬מזרח לאביחיל‪ ,‬מדרום לנעורים ובית חירות‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה‬
‫וממערב לכביש ‪.2‬‬
‫ערכיות נמוכה‪ :‬מדרום למחלף אולגה וממזרח לכביש ‪ 2‬וכמו כן השטחים הבנויים‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.10.2‬מציג את מפות הסקרים של החברה להגנת הטבע )מכון דש"א(‪.‬‬
‫‪1.10.6‬‬
‫מפת רגישות סביבתית של המשרד להגנת הסביבה‬
‫על פי מפת הרגישות הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה הרגישות הסביבתית הכוללת הינה‬
‫גבוהה עד גבוהה קיצונית לאורך התכנית וחלופות הבסיס‪ ,‬על פי הפירוט שלהלן‪:‬‬
‫רגישות גבוהה ‪ -‬נגזרת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬חקלאות ובוטניקה גבוהים והיא מתקיימת במקומות‬
‫אלו‪:‬‬
‫ מדרום לנחל אלכסנדר‪ ,‬ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים ולישובים חופית‪ ,‬בית חירות וכפר ויתקין‪.‬‬‫ מצפון לגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬משני צדי כביש ‪ 2‬הקיים והמסילה‪.‬‬‫רגישות גבוהה ביותר – נגזרת מערכי תבליט‪ ,‬צומח וחי‪ ,‬הידרולוגיה ובוטניקה גבוהים והיא‬
‫מתקיימת במקומות אלו‪:‬‬
‫‪ -‬לאורך רכס הכורכר שממערב לכביש ‪ 2‬ושמצפון למחלף קיסריה‪.‬‬
‫רגישות גבוהה קיצונית מצויה באזורים המפורטים להלן‪:‬‬
‫ בדרום התכנית עד אזור בית ינאי‪ ,‬ממערב לכביש ‪ .2‬רגישות זו נובעת מערכי הידרולוגיה‪,‬‬‫מסלע‪ ,‬תבליט ומורשת גבוהים‪.‬‬
‫ מבית ינאי עד מכמורת כולל אזור הגן הלאומי נחל אלכסנדר משני צדי הכביש והמסילה‪.‬‬‫רגישות זו נובעת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬מסלע‪ ,‬תבליט צומח וחי גבוהים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ ממכמורת צפונה באזור רצועת החוף ומגבעת אולגה צפונה לאורך הכביש הקיים‪ .‬רגישות זו‬‫נובעת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬מסלע ותבליט גבוהים‪.‬‬
‫תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס על רקע מפת רגישות השטחים הפתוחים הכוללת של‬
‫המשרד להגנת הסביבה מוצגים בתשריט מס' ‪.1.10.3‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ 1.11‬סיכום הקונפליקטים הסביבתיים‬
‫‪1.11.1‬‬
‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בכביש ‪ 2‬הקיים‬
‫תוואי הכביש הקיים וחלופת הבסיס בציר זה‪ ,‬עוברים בעיקרם בסביבה כפרית בנויה בחלק‬
‫הדרומי של התכנית‪ ,‬בסביבה עירונית באזור חדרה‪-‬גבעת אולגה ובתוך או בסביבת שטחים‬
‫פתוחים ערכיים כגון‪ :‬גנים לאומיים ויערות‪ .‬את הקונפליקט הסביבתי לאורך התכנית ניתן לחלק‬
‫לשני היבטים‪ :‬מפגע לסביבת המגורים של האדם ופגיעה בערכי טבע‪ .‬הרשימה הבאה מפרטת את‬
‫הקונפליקטים הצפויים בקצרה‪ ,‬ללא אבחנה בין החלופות‪ .‬למרות שפתרון חלק מהקונפליקטים‬
‫קיים בתכנון החלופות ואף עשוי להיות מנוף לשיפור המצב הקיים לא התייחסנו לכך בשלב זה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מגורים הסמוכים לכביש )יישובי עמק חפר‪ ,‬גבעת אולגה‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא וקיסריה(‪:‬‬
‫מפגעי רעש‪ ,‬הגדלת החיץ בין היישובים שמשני צדי הכביש‪ ,‬מפגעי חזות עקב ביצוע קירות‬
‫אקוסטיים ומחלפים‪ ,‬פגיעה במספר מגרשים פרטיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קונפליקטים עם שימושים‪ :‬שדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים עלול לפגוע בחצרות מבנים‬
‫בבית ינאי ובית חירות ואף במספר מבנים‪ ,‬בגשר הקיים להולכי רגל בנעורים ובגבעת‬
‫אולגה‪ ,‬בתחנות הדלק שלצדי הכביש‪ ,‬בשולי שדות מעובדים‪ ,‬בשטחים ציבוריים פתוחים‬
‫מגוננים לאורך הכביש )בבית חירות וגבעת אולגה( ובכבישים המקומיים כגון בבית חירות‬
‫וחיבור לכבישים המקומיים בגבעת אולגה וחדרה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזור מחלף ינאי‪ :‬תכנון בסביבה חופית המוגדרת על פי חוק שמירת הסביבה החופית‪,‬‬
‫תמ"א ‪ ,13‬פגיעה בשטח גן לאומי נחל אלכסנדר המאופיין בשטח חולות נודדים ייחודי‪,‬‬
‫בכניסה לחוף ינאי ובאגם ינאי‪ .‬תכנון בשטח רגיש וחשש מפגיעה במערכת אקולוגית‬
‫ייחודית ודינאמית של בית גידול לח‪ ,‬בדיונות ובשטח שטופח במקום‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נחלים )אלכסנדר וחדרה(‪ :‬הקמת שני גשרים חדשים )במקום הישנים( בשטח רגיש וחשש‬
‫מפגיעה במערכת אקולוגית ייחודית של גדות נחל וסביבותיו‪ .‬הגשרים המתוכננים יהיו‬
‫גבוהים מהקיימים )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 6‬ו‪2-‬ב' בתשריט(‪.‬‬
‫שדרוג מחלף קיסריה וההתאמות הנדרשות בכביש ‪ 65‬עלול לפגוע ברצועה הצרה הקיימת‬
‫בין נחל חדרה לבין כביש ‪) 65‬מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 2‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מצפון לנחל אלכסנדר‪ :‬לאורך הדרך נטועה שדרת איקליפטוס‪ .‬העצים מוגנים על‪-‬פי חוק‪,‬‬
‫ויש להם ערך נופי )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 5‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון וחולות קיסריה‪ :‬ביצוע בשטח רגיש וחשש מפגיעה‬
‫בערכי טבע ובמערכת אקולוגית ייחודית‪ ,‬בחולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬בשלב ההקמה‪ .‬כביש ‪2‬‬
‫המתוכנן רחב מהכביש הקיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיים חשש כי התוואי החדש יגביל עוד יותר את‬
‫הקישוריות המועטה שקיימת היום בין שטחי פארק החרובים )אזור פארק השרון( וחולות‬
‫קיסריה שמשני עברי הכביש‪ ,‬והוא יחזק את החיץ הפיזי הארוך המונע מעבר מצד לצד של‬
‫בעלי חיים‪ ,‬וצמחים המופצים על ידי בעלי חיים )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 4‬ו‪1-‬ב'‬
‫בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חצית יערות על פי תמ"א ‪ :22‬באזור פארק השרון ומצפון לו עלולה להיגרם פגיעה בערכי‬
‫טבע והרחבת החיץ הקיים‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫‪-‬‬
‫חורשה‪ :‬פגיעה בחורשה המצויה ממזרח לכביש סמוך לגשר הולכי הרגל בגבעת אולגה‪.‬‬
‫העצים הינם עצים בוגרים וותיקים )מסמן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪.(14‬‬
‫‪-‬‬
‫רכס הכורכר באזור חפצי‪-‬בה‪ :‬הרחבת כביש ‪ 2‬באזור שמצפון למחלף אולגה עלולה לפגוע‬
‫ברכס הכורכר שממזרח לכביש )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 3‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ארכאולוגיה‪ :‬קרבה לאתרים או מעבר בתחומם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קידוחי מים‪ :‬קידוח אחד נמצא בסמוך לתכנית ליד מכמורת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזורי פשט הצפה‪ :‬באזור חציית נחל אלכסנדר ונחל חדרה תידרש התייחסות מיוחדת‬
‫בתכנון לנושא זה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שבילי טיול‪ :‬יש צורך בהסדרת מעברים וחצייה של הולכי רגל‪ ,‬כולל שביל ישראל החוצה‬
‫את כביש ‪ 2‬במחלף אולגה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מסדרון חומ"ס לצד הכביש באזור מחלף אולגה ובאזור מחלף קיסריה‪ :‬יחייב התייחסות‬
‫מיוחדת בתכנון ובביצוע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך נופית‪ :‬ממחלף ינאי עד מכמורת וממחלף קיסריה עד כביש ‪ -651‬יש להתייחס בתכנון‬
‫מפורט לדרך הנופית‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.11.1‬בהמשך מציג את סיכום הקונפליקטים על רקע תצ"א‪.‬‬
‫פתרון נאות של קונפליקטים אלו במסגרת התכנית עשוי להניב תועלות מובהקות לציבור הרחב‬
‫ולאוכלוסיית היישובים הסמוכים לכביש הקיים וכן לשטחים הפתוחים‪ ,‬למרות הפתוח המוצע‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫הפחתת מפגעי רעש כתלות בחלופה‪.‬‬
‫שיפור המעברים המחברים את המרחבים הבנויים משני צדי הכביש‪.‬‬
‫שיקום צדי הדרך ושדרוג הטיפול הנופי לאורכו‪.‬‬
‫שיפור המעברים תחת גשרי כביש ‪ 2‬מעל נחל אלכסנדר ונחל חדרה ושיקום ערוץ הנחל‪.‬‬
‫שיפור חזותי של הגשרים עצמם‪.‬‬
‫שיפור הקישוריות משני צדי הכביש לבעלי חיים על ידי ביצוע מעברים באזור פארק השרון‬
‫ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1.11.2‬‬
‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בתוואי החדש הסמוך למסילת הרכבת‬
‫המקטע עובר ברובו באזור פתוח שהבנייה בו דלילה )בין מושב אביחיל לבין גבעת אולגה(‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עיקר הקונפליקטים הסביבתיים קשורים להיבט הנופי ולפגיעה בטבע‪ .‬ערכי הטבע והנוף החשובים‬
‫ביותר מתרכזים בחלק הצפוני של המקטע ולכן הקונפליקטים צפויים להיות בחלק זה‪ .‬בנוסף‬
‫צפויה פגיעה בשטחים חקלאיים בחלק הדרומי‪ .‬להלן פירוט תמציתי של הקונפליקטים הצפויים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מבני מגורים בכפר ויתקין‪ ,‬בגבעת שפירא ובאביחיל הסמוכים לכביש‪ :‬מפגעי רעש‪ ,‬מפגעים‬
‫חזותיים‪ ,‬עקב הקמת מחלף אביחיל החדש וסלילת הכביש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קונפליקטים עם שימושי קרקע‪ :‬לא צפויה פגיעה בבתי מגורים או חצרות‪ .‬החלופה‬
‫המזרחית צפויה לפגוע במתקנים חקלאיים המצויים מדרום לנחל אלכסנדר ועם שימושי‬
‫קרקע מתוכננים של הרכבת‪ ,‬כגון‪ :‬תחנת הרכבת ותה"ר ויתקין‪ .‬בחלופות המערביות צפויה‬
‫פגיעה מועטה יותר במתקנים חקלאיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שטחים ומתקנים חקלאיים‪ :‬צפויה פגיעה בשטחים חקלאיים ובמתקנים חקלאיים‪ ,‬כגון‬
‫חממות‪ ,‬לאורך שטח נרחב בחלק הדרומי של התכנית במיוחד באזור מחלף אביחיל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מדרום לנחל אלכסנדר‪ ,‬בשטחים חקלאיים‪ :‬פגיעה בשדרות עצים מוגנים )מסומן‬
‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 12‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מעבר בשטחים פתוחים‪ :‬תפיסת שטח פתוח ערכי )גנים לאומיים( או שטח חקלאי‪ ,‬ביתור‬
‫השטח‪ ,‬קטיעת רצף השטחים‪ ,‬הכבדה על מעברים‪ ,‬פגיעה בערכי טבע ובמערכות אקולוגיות‬
‫ייחודית על סף הכחדה בחולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬פוטנציאל למשיכת פיתוח )מסומן‬
‫כקונפליקטים אקולוגיים מס' ‪ 7-9‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נחל אלכסנדר‪ :‬חציית הנחל בגשרים חדשים והגדלת האלמנטים הבנויים החוצים את‬
‫הערוץ )בנוסף לגשר הרכבת(‪ ,‬חשש מפגיעה במערכת אקולוגית ייחודית של גדות נחל‬
‫וסביבותיו‪ ,‬פגיעה במעבר ציבורי‪ ,‬הולכי רגל ובע"ח )מסמן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪.(11‬‬
‫‪-‬‬
‫חציית גנים לאומיים‪ :‬חציית גן לאומי נחל אלכסנדר )למעט התוואי שממזרח למסילה(‬
‫ופארק השרון‪ .‬ראו גם קונפליקט עם שטחים פתוחים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חציית יערות על פי תמ"א ‪ :22‬חצית שטחי יער פארק חופי ומעבר בסמוך ליער טבעי‬
‫לשימור‪ .‬ראו גם קונפליקט עם שטחים פתוחים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצים‪ :‬פגיעה בעצים רבים לאורך התוואי‪ ,‬חלקם עצים בוגרים‪ ,‬ותיקים וייחודיים )מסמן‬
‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 8-9 ,10‬וסימול עצים בוגרים(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פגיעה באתרי רבייה של הפרפר הנדיר יחסית‪ ,‬כחליל הגליל‪ .‬הכביש עולה על חלק מבית‬
‫גידולו הטבעי בפארק השרון וצפונה לו‪ ,‬ומצפון לאזור התעשייה עמק חפר )סומן‬
‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 14‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזור מחפורות מי התהום ממערב ליער חדרה‪ :‬בתוך בורות החציבה יש מים כל השנה‬
‫והאתר מושך אליו עופות מים חורפים ומקננים‪ .‬מינים אלה ייפגעו אם הכביש יעבור מעל‬
‫המחפורות )מסומן כקונפליקט מס' ‪ 13‬בתשריט(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ארכאולוגיה‪ :‬קרבה לאתרים או מעבר בתחומם‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪-‬‬
‫מסדרון אקולוגי למעבר בע"ח ומטיילים‪ :‬הפרעה למעבר בעלי חיים ומטיילים עקב‬
‫השפעות ישירות )חיץ פיזי רחב( והשפעות עקיפות )רעש‪ ,‬תאורה‪ ,‬תנועת רכבים ועוד(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחלף אביחיל יהווה חיץ מאסיבי תפקודי ונופי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך נופית‪ :‬לאורך כל התוואי יחייב התייחסות בתכנון מפורט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזורי פשט הצפה‪ :‬באזור חצית הערוצים של נחל אלכסנדר‪ ,‬במקביל לנחל אביחיל ובאזור‬
‫יער חדרה יחייבו התייחסות מיוחדת בתכנון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רצועת קווי דלק ממערב למסילת הרכבת‪ ,‬צינורות של תש"ן ושל קצא"א‪ :‬יחייב התייחסות‬
‫מיוחדת בתכנון‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 1.11.1‬מציג את סיכום הקונפליקטים על רקע תצ"א‪.‬‬
‫ביצוע החלופות בתוואי החדש הסמוך למסילה עשוי עם זאת להניב מספר תועלות מובהקות‬
‫לסביבה שאינה גובלת בו‪:‬‬
‫ƒ‬
‫ביטול הכביש הקיים ויצירת רצף נרחב של שטחים פתוחים מחוף הים עד לכביש‪ .‬הדבר‬
‫מותנה בקידום תכנית לשינוי ייעוד השטח‪ ,‬שיקומו והפיכתו לשטח שמור )ראו הרחבה‬
‫בפרק ב' בהמשך(‪.‬‬
‫ƒ‬
‫צמצום המפגעים )לפחות בחלקם( הנוצרים ע"י הכביש הקיים עקב הקטנה משמעותית של‬
‫נפחי התנועה העוברים בקטע חבצלת‪-‬ינאי והפיכת הכביש המהיר לכביש בו עוברות תנועות‬
‫אזוריות‪.‬‬
‫פרק ב'‬
‫בחינת חלופות‬
‫‪92‬‬
‫פרק ב'‬
‫‪2.0‬‬
‫כללי‬
‫פרק זה דן בחלופות השונות שנבדקו לאורך התוואי‪ .‬הפרק כולל מספר פרקי משנה‪ :‬פרק הדן בחלופות‬
‫מאקרו בקטע שמדרום לגבעת אולגה ופרק נוסף הדן בחלופות מיקרו באזורים נקודתיים לאורך‬
‫‪38‬‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.1‬מציג את חלופות המאקרו להתוויית הכביש בקטע שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.2‬דן בתרחיש התנועתי שהיווה בסיס לתכנון חלופות המאקרו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.3‬דן באמות המידה לבחינת חלופות המאקרו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.4‬בוחן את חלופות המאקרו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.5‬מסכם את בחינת חלופות המאקרו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.6‬מציג את החלופה הנבחרת ובוחן את משמעויותיה בטווח הרחוק‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2.7‬דן בחלופות המיקרו לאורך החלופה הנבחרת‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.1‬דן בחלופות הגישור בבית ינאי‪.‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.2‬דן בחלופות לגשרי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.3‬דן בחלופות לרצף אקולוגי‪.‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.4‬דן בחלופות למחלף אולגה‪.‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.5‬דן בחלופות לגשרי נחל חדרה‪.‬‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 2.7.6‬דן בחלופות למחלף קיסריה‪.‬‬
‫‪ 2.0.1‬הצורך בתכנית‬
‫התכנית לכביש מס' ‪ 2‬שהוכרזה כתכנית בעלת חשיבות לאומית מציעה לשדרג את הכביש‬
‫ולהתאימו לתנאים של דרך מהירה‪ ,‬קרי התאמתו למהירות נסיעה של ‪ 100-110‬קמ"ש‪ ,‬הרחבתו‬
‫למספר הנתיבים המתאימים לתחזיות התנועה והסדרת מחלפים‪.‬‬
‫על פי תמ"א ‪ ,3‬כביש ‪) 2‬ממחלף ‪ 2/9‬צפונה( וכביש ‪) 20‬ממחלף ‪ 2/9‬דרומה( מהווים צירים אורכיים‬
‫ראשיים בנוסף לשני צירי תנועה מקבילים‪ :‬כביש ‪ 4‬וכביש ‪ .6‬כביש ‪ 4‬מוגדר כדרך ראשית וכביש ‪6‬‬
‫הוא כביש אגרה מהיר‪ .‬כביש ‪ 2‬מאזור מכמורת ודרומה מוגדר כדרך ראשית )ראו תמ"א ‪3‬‬
‫בתשריט מס' ‪1.4.1‬א' לעיל(‪ .‬לכן על‪-‬פי התמ"א כביש ‪) 2‬מאזור מכמורת צפונה( וכביש ‪) 20‬מאזור‬
‫מכמורת דרומה( ביחד יוצרים כביש אורכי המשמש כדרך מהירה‪.‬‬
‫בחינת חלופות המאקרו מתמקדת בקטע שמצפון לנתניה ומדרום לגבעת אולגה בלבד‪ .‬בקטע זה‬
‫מסומנים בתמ"א ‪ 3‬שני כבישים )המתלכדים לכביש אחד ממחלף ‪ 2/9‬לכיוון צפון המסומן כדרך‬
‫מהירה(‪ :‬כביש ‪ 20‬סמוך למסילה )דרך מהירה( וכביש ‪ 2‬הקיים )דרך ראשית(‪.‬‬
‫לבחירת החלופה המועדפת לכביש ‪ 2‬בקטע זה עשויה להיות השפעה )אם כי לא בהכרח( על‬
‫המדיניות של מוסדות התכנון באשר לפתוח כביש ‪ 20‬מול פתוח כביש ‪ ,2‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 38‬בכתיבת הפרק היו שותפים אינג' אברי קדמי‪ ,‬אדר' אריאל טיבי‪ ,‬ד"ר רון פרומקין‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫א‪ .‬בחירת חלופה הנשענת על כביש ‪ 2‬הקיים תאפשר את המשך הטיפול בתיקון ‪ 89‬לתמ"א ‪3‬‬
‫והחלטת מוסדות התכנון והממשלה בשאלת גריעת כביש ‪ 20‬מהתמ"א‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירת חלופה לסלילת כביש ‪ 2‬החדש סמוך למסילה )ממזרח או ממערב( תאפשר את‬
‫המשך התהליך המוצע בדוח זה והתליית התכנית לכביש ‪ 2‬החדש בקידום תכנית נוספת‬
‫שבה ייגרע קטע כביש ‪ 2‬הקיים ויוכרז כשמורת טבע‪ ,‬כמפורט בהמשך בחלופות ‪ E ,C‬ו‪.F-‬‬
‫מצבו הפיזי‪ ,‬הגיאומטרי והבטיחותי של הכביש הקיים אינו מאפשר את השימוש בו כבדרך‬
‫מהירה‪ ,‬קל וחומר אם לוקחים בחשבון את עומסי התנועה הקיימים והצפויים בעתיד‪.‬‬
‫זאת במיוחד בקטע שמדרום למחלף ינאי שכיום אינו עומד בקריטריונים המינימאליים לדרך‬
‫ראשית למרות מהירות הנסיעה הגבוהה המותרת בו‪ .‬הגיאומטריה האופקית המתאפיינת‬
‫בעיקולים חדים‪ ,‬מצפון ומדרום למחלף חבצלת‪ ,‬גורמת לתופעה של קריסת התנועה בשעות השיא‬
‫ועקב כך התנועה מאטה ונוצרים פקקי תנועה‪ .‬מתחת לגשר הולכי הרגל באזור נעורים קיים רדיוס‬
‫אנכי קטן יחסית‪ ,‬שאינו מאפשר ראות למרחק ועל כן נגרמות לעיתים תאונות במקום‪.‬‬
‫הכביש הקיים בקטע זה עובר בתחום המועצה האזורית עמק חפר‪ .‬הכביש עובר בצמוד למבני‬
‫מגורים של מספר יישובים )בית ינאי‪ ,‬בית חירות‪ ,‬חופית ונעורים( והוא משמש את התנועות‬
‫המקומיות היום‪-‬יומיות של תושבי המועצה בנוסף לתנועות הארציות המהירות‪ .‬בפועל אין כיום‬
‫חלופה אחרת לתנועות המקומיות המאפשרת מעבר בין השימושים השונים הפזורים בישובי עמק‬
‫חפר והמצויים משני צדי הכביש‪ ,‬כך שכביש ‪ 2‬ממלא תפקיד כפול ומשרת תנועות מקומיות‪,‬‬
‫אזוריות וארציות גם יחד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מחלף אולגה הקיים אינו מותאם לקריטריונים של מחלף והחיבור בין כביש ‪ 2‬לבין רשת‬
‫התחבורה המקומית אינו מתאים לביקושים ורמת השירות בו כיום הינה ירודה‪.‬‬
‫באותו האופן יש לפעול לשדרוג המצב הקיים מצפון לגבעת אולגה לשיפור הקיבולת של הכביש‬
‫ובפרט להתאמת התוואי האנכי באזור מחלף קיסריה והחצייה של נחל חדרה לקריטריונים של‬
‫דרך מהירה למרחקי ראות ולקריטריונים בטיחותיים‪ .‬חתך האורך באזור זה מהווה מכשול‬
‫במהירויות הנסיעה המתבצעות בכביש בפועל והשיפור הנדרש הינו מהותי ]לדוגמא‪ :‬כביש ‪2‬‬
‫מרדיוס אנכי קעור ‪ 3,500‬מטר ל – ‪ 8,400‬מטר )נחל חדרה( ; כביש ‪ 65‬מרדיוס אנכי קמור ‪ 4,600‬ל‬
‫– ‪ 16,300‬מטר )אזור המחלף([‪.‬‬
‫הסיבות הנ"ל ביחד עם הצורך בשדרוג כביש ‪ 2‬יצרו מספר קונפליקטים )שיפורטו בהמשך( בקטע‬
‫שמדרום לגבעת אולגה וחייבו את צוות התכנון לבחון חלופות מאקרו לפתרונם‪ .‬הצוות בדק מספר‬
‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים וחלופות אחרות לסלילת כביש ‪ 2‬בתוואי חדש‪ ,‬בצמוד‬
‫למסילת הרכבת העוברת ממזרח לכפר ויתקין‪ .‬חלופות אלו מצויות מחוץ לתחום ההכרזה של‬
‫הפרויקט‪ ,‬אך לאור הקונפליקטים המצויים בקטע זה בחר צוות התכנון למצות את הבדיקה‬
‫ולפרוש את הנתונים בפני מקבלי ההחלטות והציבור על מנת לקבל החלטה מושכלת‪.‬‬
‫בבחינת חלופות המאקרו נלקחו בחשבון מרכיבי תכנון נוספים שאינם חלק מהתכנית אך הם‬
‫קשורים באופן ישיר אליה‪ ,‬משפיעים עליה ומושפעים ממנה והם‪ :‬ביטול החיבור של כביש ‪9‬‬
‫לכביש ‪ ,2‬מחלף חבצלת והיציאה הצפונית של נתניה‪ ,‬הכביש הקיים בין מחלף חבצלת לעיקול‬
‫‪94‬‬
‫הכביש בסמוך לאביחיל‪ ,‬הכפלת מסילת החוף ותכנית התנועה האזורית של המועצה האזורית‬
‫עמק חפר‪.‬‬
‫בקטע הכביש מגבעת אולגה וצפונה התכנית בוחנת את שדרוג הכביש הקיים בלבד‪ .‬הקונפליקטים‬
‫במקטע זה אינם מובהקים כמו במקטע שמדרום לו וזאת בעיקר משום שהיישובים הסמוכים‬
‫לכביש אינם צמודים אליו כמו אלו שבמקטע הדרומי‪.‬‬
‫לאורך החלופה הנבחרת נבחנו חלופות מיקרו במקומות בהם היו סוגיות מרכזיות שיש בהן כדי‬
‫להשפיע באופן משמעותי על תכנון הכביש ואופיו‪.‬‬
‫‪ 2.0.2‬חלופת האפס )‪(do nothing‬‬
‫‪39‬‬
‫חלופת האפס כוללת את כביש ‪ 2‬בשנת היעד ‪ 2030‬במצבו הקיים‪ ,‬קרי ‪ 2‬נתיבים לכל כיוון ומהירות‬
‫תכן של ‪ 90‬קמ"ש‪ .‬במצב זה רמת השירות מדרום למחלף קיסריה הינה נמוכה מאוד )רמת שירות‬
‫‪ (F‬ומאופיינת בהיווצרות פקקים ובתורים ארוכים הנמתחים על פני מספר צמתים‪ .‬מהירות‬
‫הנסיעה הממוצעת במצב זה הינה מתחת ל‪ 50 -‬קמ"ש בשעת שיא בוקר )לכיוון העמוס‪ ,‬כיוון‬
‫דרום(‪.‬‬
‫השוואת חלופת האפס לחלופת שדרוג הכביש‪ ,‬הכוללת הוספת נתיב נוסף לכל כיוון מעלה את‬
‫הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מהירות הנסיעה תגדל פי ‪.1.5‬‬
‫‪-‬‬
‫מספר שעות הרכב ירד ב‪) 15%-‬מ‪ 2,475-‬שעות ל‪ 2,100 -‬שעות(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נפח התנועה יגדל בממוצע ב‪) 30% -‬מנפח שעתי של ‪ 4,500-5,000‬לנפח שעתי של יותר מ‪-‬‬
‫‪.(6,000‬‬
‫ההשלכות הסביבתיות של חלופת האפס בנושא רעש וזיהום אוויר מפורטות בהמשך )מדרום‬
‫לגבעת אולגה(‪ .‬להלן תמציתן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫רעש‪ :‬מפגעי הרעש )ללא מיגון באזור בית ינאי‪ ,‬כאמור על‪-‬פי המצב הקיים( הינם גבוהים‬
‫וחורגים מהקריטריון לאורך החזית של בית חירות‪ ,‬בית ינאי ובחלק מהחזית של נעורים‪.‬‬
‫במספר מבנים מפלסי הרעש אף חורגים מ‪ .70dBA -‬המפלס הגבוה ביותר שנחזה הוא‬
‫‪) 74.1dBA‬חריגה של כ‪ 10dBA -‬מעל התקן(‪ .‬שדרוג כביש ‪ 2‬בכל אחת מהחלופות ישפר מצב‬
‫זה כתוצאה מביצוע מתרסי רעש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫זיהום אוויר‪ :‬הריכוז החצי שעתי המרבי של תחמוצות חנקן שהתקבל בחלופת האפס‪,‬‬
‫הינו ‪ 527‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה ‪ 56.1%‬מהתקן החצי שעתי )באזור בית ינאי(‪ .‬ככלל יש‬
‫החמרה בריכוזים המתקבלים בחלופות השונות לעומת חלופת האפס‪ .‬עם זאת מושגים‬
‫שיפורים מסוימים התלויים בחלופה )במרכיביה ובמיקום הציר הראשי(‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬חלופה שבה כביש ‪ 2‬אינו משודרג ואינו מטופל הינה חלופה שאיננה עומדת בקריטריונים‬
‫התנועתיים‪/‬ההנדסיים‪ ,‬הבטיחותיים והסביבתיים )בעיקר מהיבט הרעש(‪.‬‬
‫‪ 39‬נתוני התנועה הינם על‪-‬פי מידע שנמסר מחברת גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪2.1‬‬
‫תיאור חלופות המאקרו‬
‫כאמור בדיקת חלופות המאקרו התבצעה במקטע שמדרום לגבעת אולגה והיא מתחלקת לשני אזורים‪:‬‬
‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים וחלופות לתוואי חדש צמוד למסילת הרכבת‪ .‬תשריט מס' ‪2.1.1‬‬
‫מציג את תוואי החלופות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪ .‬להלן הצגת החלופות‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫‪ 2.1.1.1‬חלופה ‪A‬‬
‫חלופה ‪ A‬מתאימה לדרישות משרד התחבורה ומע"צ כפי שהוגשו לנציגי הממשלה בבקשה‬
‫להכרזת הפרויקט כפרויקט תשתית לאומית‪ .‬החלופה כוללת את הרחבת כביש ‪ 2‬הקיים משני‬
‫נתיבים בכל מסלול לארבעה נתיבים‪ .‬כדי להתאים את הכביש לדרך מהירה בעלת מהירות תכן‬
‫של ‪ 110‬קמ"ש יש למתן את חתך האורך ואת הגיאומטריה של הכביש הקיים‪ .‬להלן תיאור‬
‫החלופה על מרכיביה מדרום לצפון לפי אזורים‪:‬‬
‫קטע אביחיל‪-‬חבצלת‪ :‬הקטע מצוי מחוץ לתכנית‪ .‬הקטע ישודרג במסגרת זכות דרך קיימת‬
‫והוא יכלול ‪ 3‬נתיבים במסלול‪ .‬לאורכו יוקמו מתרסי רעש‪.‬‬
‫עיקול חבצלת השרון‪ :‬צמצום הרדיוס וישורו כלפי מזרח ‪ -‬הסטה קלה‪ .‬מפלס הכביש נשאר‬
‫בגובה פני הקרקע‪.‬‬
‫נעורים‪ :‬בחלקים הלא ממונהרים והסמוכים לשימושי קרקע רגישים מתוכננים קירות‬
‫אקוסטיים בגובה של עד ‪ 4‬מ' מעל מפלס הכביש‪.‬‬
‫בית ינאי ‪ -‬חופית‪ :‬בשל המפגעים הסביבתיים הצפויים ובמטרה לאחות את הנתק הקיים בין‬
‫מושבי עמק חפר שממזרח לכביש‪ ,‬לבין מושב בית ינאי שממערבו‪ ,‬נשקלה בחלופה זו מנהרה‬
‫באורך של כ‪ 1-‬ק"מ בקטע הסמוך ביותר למגורים‪ .‬מפלס הכביש נמוך מפני הקרקע )עד כ‪10-‬‬
‫מ'(‪.‬‬
‫מחלף ינאי‪ :‬מחלף ינאי ייבנה מחדש‪ .‬רמפות המחלף יבוצעו מצפון למחלף הקיים בגלל‬
‫המנהרה‪ .‬הכניסה לחוף ינאי תוסדר מחדש‪ .‬בחלק הדרום‪-‬מערבי של המחלף מתוכננים קירות‬
‫אקוסטיים בגובה של עד כ‪ 4 -‬מ' מעל מפלס הכביש‪.‬‬
‫מצפון למחלף ינאי‪ :‬יישור הרדיוס הקיים והסטת הכביש מזרחה )כ‪ 80-‬מ'(‪ .‬הגבהת מפלס‬
‫הכביש לקראת חציית נחל אלכסנדר‪ ,‬בתחום גן לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫נחל אלכסנדר‪ :‬גשרים חדשים מוגבהים‪ .‬גובה הגבריט כ‪ 5-‬מ' מעל נחל אלכסנדר המאפשר‬
‫מעבר של אוטובוסים‪.‬‬
‫אזור פארק השרון‪ :‬כביש ‪ 2‬במפלס הקיים )בהתאמות קלות של חפירה ומילוי(‪ .‬מעבר בע"ח‬
‫ומטיילים מתוכנן מתחת למפלס הכביש‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.2‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.2‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪. A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ 40‬ייתכנו שינויים בחתך האורך מתחנה ‪ 800‬וצפונה וזאת בשל ביטול כביש ‪ .9‬החתך בחלופה זו לא עודכן והוא דומה בקטע זה לחתך‬
‫חלופה ‪ D‬המוצג בהמשך‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ 2.1.1.2‬חלופה ‪D‬‬
‫חלופה ‪ D‬הינה תולדה של הרצון למתן את השדרוג של כביש ‪ 2‬בהתחשב במעברו במרקם בנוי‪.‬‬
‫התפיסה כי יש לשקול הגמשת קריטריוני תכן באזורים רגישים מקודמת כיום ע"י משרד‬
‫התחבורה ונתמכת ע"י מוסדות התכנון‪ .41‬זאת‪ ,‬בלא לפגוע בבטיחותו ובתפקודו התקין של‬
‫הכביש‪.‬‬
‫חלופה ‪ D‬כוללת שדרוג כביש ‪ 2‬הקיים משני נתיבים בכל מסלול לשלושה נתיבים והתאמת‬
‫הכביש למהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש‪ .‬החלופה דומה מאוד בהתוויה ובחתך האורך שלה‬
‫לחלופה ‪ A‬למעט הקטע העובר באזור נעורים ובית ינאי‪ .‬להלן תיאור החלופה על מרכיביה‬
‫באזור זה‪:‬‬
‫נעורים‪ -‬בית ינאי‪ :‬מפלס הכביש מונמך עד לכ‪ 3 -‬מ' מהמפלס קיים‪ .‬בסמוך לשימושי קרקע‬
‫רגישים מתוכננים קירות מצחייה אקוסטיים )היכן שהדבר מתאים ויש הפרשי גובה בין מפלס‬
‫הכביש למפלס הסביבה( בגובה משתנה שבין ‪ 3-9‬מ' מעל מפלס הכביש‪ .‬במקום גשר הולכי‬
‫הרגל הקיים יוסדר מעבר חדש להולכי רגל שחלופות שלו נבחנו במסגרת חלופות המיקרו )ראו‬
‫סעיף ‪ 2.7.1‬בהמשך(‪.‬‬
‫מחלף ינאי‪ :‬לצורך הרחבת הגשר המחלף יוסט מעט לצדדים אך התצורה הקיימת תישמר‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.3‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ D‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.3‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.D‬‬
‫הערות לחלופות כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫ניתוח החלופות התבסס על מספר הנחות‪:‬‬
‫א‪ .‬כביש ‪ 9‬ומחלף ‪ 2/9‬לא נלקחו בחשבון בתכנון בהתאם להחלטת בג"ץ על ביטול התכנית‬
‫המאושרת לתוואי בין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪.2‬‬
‫ב‪ .‬מתקני הכביש ‪ -‬מנהרה‪ ,‬קירות אקוסטיים קמורים‪ ,‬מעברי רצף וכו' ייקבעו בתכנון מפורט‬
‫לאחר בחירת החלופה המועדפת‪.‬‬
‫‪ 41‬תבחיני תכן למזעור הפגיעה בקרקע ובסביבה בדרכים בין‪-‬עירוניות‪ ,‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ 2.1.2‬חלופות לכביש ‪ 2‬בתוואי חדש סמוך למסילת הרכבת‬
‫שתי סיבות מרכזיות הובילו את צוות התכנון לבדוק חלופות שהן מחוץ לגבולות ההכרזה של‬
‫הפרויקט‪:‬‬
‫א‪ .‬סמיכות רבה של הכביש הקיים לשימושי קרקע רגישים‪ .‬קרבה זו חייבה בחינה של‬
‫אלמנטים מסובכים ויקרים כגון‪ :‬מנהרה ו‪/‬או ביצוע קירות אקוסטיים מורכבים בכביש ‪2‬‬
‫הקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרצון להפריד בין התנועות הארציות לבין התנועות האזוריות והמקומיות על ידי יצירת‬
‫תוואי חדש והפיכת כביש ‪ 2‬הקיים לכביש מקומי‪ /‬אזורי‪ .‬החלופות בתוואי החדש‬
‫מאפשרות להפריד את התנועות הארציות מהתנועות המקומיות וליצור תנאים נוחים‬
‫לסלילת כביש מהיר במהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫החלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי החדש עוברות במקביל למסילת החוף ורצועת תשתיות נפט‬
‫)תש"ן( המצויות ממזרח לכפר ויתקין‪ .‬רצועת הרכבת כוללת כיום ‪ 2‬מסילות קיימות אך בעתיד‬
‫תוכפלנה המסילות כך שברצועת הרכבת יעברו ‪ 4‬מסילות‪ .‬רצועת התש"ן מצויה ממערב למסילה‬
‫ובצמוד לה ולא ידוע על תכניות להעתיקה‪ .‬בחלופות בהן יעבור כביש ‪ 2‬ממערב למסילה נשמרה‬
‫רצועה להכפלת המסילה וכן רצועה למעבר קווי הדלק‪.‬‬
‫כל החלופות שנבדקו בתוואי החדש מתוכננות למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש ובכולן יבוטל קטע‬
‫מהכביש הקיים )שאורכו משתנה בחלופות השונות(‪ .‬קטע זה ייחרש‪ ,‬האזור ישוקם ויוכרז כגן‬
‫לאומי‪ ,‬במסגרת תכנית מחייבת שעל פי תפיסת צוות התכנון יש לקדמה במקביל לקידום התכנית‬
‫לכביש‪.‬‬
‫להלן תיאור החלופות שנבדקו‪:‬‬
‫‪ 2.1.2.1‬חלופה ‪B‬‬
‫חלופה זו כוללת תוואי חדש לכביש ‪ 2‬אך היא משמרת את הכביש הקיים‪ .‬הכבישים מתחברים‬
‫במחלף אביחיל בדרום ובמחלף מכמורת בצפון‪ .‬הציר הראשי של הכביש החדש מתוכנן‬
‫למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש עם ‪ 3‬נתיבים לכל כיוון‪ .‬כביש ‪ 2‬הקיים הופך לכביש מקומי )כביש‬
‫‪ (202‬ומתחבר לכביש המהיר במחלף אביחיל בדרום ובמחלף מכמורת בצפון‪ .‬מיקום מחלף זה‬
‫תואם את מעבר תוואי כביש ‪ 9‬שתוכנן בעבר והתבטל‪ .‬זאת מאחר שלא נמצא מקום מתאים‬
‫יותר לתכנונו‪ .‬לאורך של כ‪ 2-‬ק"מ מצפון למחלף מכמורת יבוטל קטע הכביש הקיים וייחרש‪.‬‬
‫להלן תיאור מרכיבי החלופה מדרום לצפון‪:‬‬
‫קטע אביחיל‪-‬חבצלת‪ :‬הקטע מצוי מחוץ לתכנית‪ .‬הקטע ישודרג על פי תכנית מאושרת קיימת‬
‫הכוללת ‪ 3‬נתיבים במסלול וכולל מתרסי רעש‪.‬‬
‫מחלף אביחיל‪ :‬מחלף חדש המקשר את כביש ‪ 2‬הקיים‪ ,‬כביש ‪ 571‬המאושר וכביש ‪ 2‬החדש‬
‫הסמוך למסילה‪ .‬הכביש החדש עובר במפלס התחתון וכביש ‪ 571‬עובר במפלס עילי מעליו ומעל‬
‫מסילת הרכבת‪.‬‬
‫בין מחלף אביחיל לנחל אלכסנדר‪ :‬מפלס הכביש עוקב אחר מפלס הרכבת הקיים‪ .‬התוואי‬
‫עובר ממערב למסילה ובסמוך לה‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫נחל אלכסנדר‪ :‬שני גשרים חדשים מתוכננים במפלס דומה למפלס גשר הרכבת הקיים‪.‬‬
‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪ :‬מפלס הכביש גבוה מפני הקרקע בכ‪ 5-‬מ' בחלק הדרומי של הגן‬
‫וידרשו לו סוללות או קירות תמך‪ .‬בחלק הצפוני מצוי הכביש בחפירה‪.‬‬
‫מחלף מכמורת‪ :‬מחלף לולאה מתוכנן ממזרח לכביש החדש‪ .‬קטע הכביש המתחבר לכביש ‪2‬‬
‫הקיים מצוי בחפירה פתוחה ועובר מתחת לכביש החדש ומתחת למסילת הברזל‪ .‬מיקום‬
‫המחלף תוכנן בהתאם לקריטריונים של מרחקים בין מחלפים ונתיבי השתלבות )מגבעת‬
‫אולגה( והוא תואם כאמור לעיל את מיקומו של מחלף ‪ 2/9‬שבוטל‪.‬‬
‫פארק השרון‪ :‬הכביש עובר במפלס הדומה למפלס הרכבת‪ .‬מתוכנן מעבר אקולוגי מעל הכביש‪.‬‬
‫מחפורת‪ :‬קטע הכביש באזור זה מצוי במילוי וחפירה לסירוגין‪ .‬הכביש חוצה בתוואי אלכסוני‬
‫את המחפורת‪.‬‬
‫ההתלכדות עם כביש ‪ 2‬הקיים הינה מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.4‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ B‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.4‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪) B‬לאורך הכביש הראשי(‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.4‬ג' מציג את חתך האורך של חלופה ‪) B‬לאורך הכביש הקיים – שיהפוך לכביש‬
‫אזורי מס' ‪.(202‬‬
‫‪ 2.1.2.2‬חלופה ‪C‬‬
‫חלופה זו כוללת תוואי חדש לכביש ‪ 2‬ללא חיבור צפוני בינו לבין הכביש הקיים‪ .‬בחלופה ‪C‬‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי החדש מתוכנן למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש עם ‪ 4‬נתיבים לכל כיוון‪.‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים נחרש לאורך של כ‪ 4.5-‬מ' מדרום לגבעת אולגה עד מכמורת‪ .‬כביש ‪ 2‬הנותר‬
‫ממכמורת ודרומה הופך לכביש מקומי )כביש מס' ‪.(2021‬‬
‫מתקני הדרך‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬חתך האורך וההתוויה של חלופה ‪ C‬זהים לאלו של חלופה ‪B‬‬
‫למעט מחלף מכמורת שאינו קיים בחלופה ‪ ,C‬כיוון שאין חיבור צפוני בין הכביש החדש ובין‬
‫הכביש הקיים‪.‬‬
‫בחלופה זו מתקיימת הפרדה מוחלטת בין התנועות‪ .‬התנועה המקומית למכמורת או לבית ינאי‬
‫שיעדיה בדרום תנוע בכביש ‪ 2‬הקיים ובדרך המקומית‪ .‬התנועה שיעדיה או מוצאה הם בצפון‬
‫תעשה שימוש בכביש הקיים‪ ,‬במחלף אביחיל ובכביש החדש )ולהיפך(‪.‬‬
‫תשריט ‪ 2.1.5‬מציג את התנוחה של חלופה ‪ C‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫חלופות ‪ E‬ו‪ F-‬נולדו מהרצון לבדוק כיצד אפשר לשפר את המעבר של חלופה ‪ C‬בשטחים הפתוחים‬
‫הערכיים של גן לאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון‪ .‬חלופה ‪ E‬עוברת במנהרה )‪ (Cut & Cover‬בתחום‬
‫השטחים הנ"ל ואילו חלופה ‪ F‬מוסטת מזרחה מתחום השטחים הערכיים אל צדה המזרחי של‬
‫המסילה ועוברת במנהרה )‪ (Cut & Cover‬בתחום פארק השרון‪ .‬להלן תיאורן‪:‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ 2.1.2.3‬חלופה ‪E‬‬
‫כאמור חלופה ‪ E‬היא פיתוח של חלופה ‪ C‬ולכן היא זהה לה למעט הקטע שבין נחל אלכסנדר‬
‫לבין מחפורת חדרה )דרומית לגבעת אולגה(‪ .‬בקטע זה מתוכננת מנהרה )‪ (Cut & Cover‬באורך‬
‫של כ‪ 2-‬ק"מ‪.‬‬
‫גובה תקרת המנהרה הכולל הוא כ‪ 7-‬מ'‪ .‬מפלס התקרה מצוי מתחת לפני הקרקע הקיימים‬
‫למעט החלק הדרומי בין תחנות ‪ 398-424‬בו גובה התקרה עולה מעל מפלס הקרקע עד כ‪ 4-‬מ'‪.‬‬
‫יש לציין כי בקטע זה מפלס הרכבת גבוה מפני הקרקע ואף ממפלס תקרת המנהרה המתוכננת‬
‫בכ‪ 2-‬מ'‪.‬‬
‫בחלק הדרומי של המנהרה תידרש תחנת שאיבה )בחתך ‪ (406‬לניקוז מי הנגר‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.6‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ E‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.6‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.E‬‬
‫‪ 2.1.2.4‬חלופה ‪F‬‬
‫כאמור חלופה ‪ F‬היא פיתוח של חלופה ‪ C‬ולכן היא דומה לה למעט קטע הכביש המהיר‬
‫המשתרע מצפון למחלף אביחיל ועד לחיבור עם כביש ‪ 2‬הקיים מדרום לגבעת אולגה‪ .‬בקטע זה‬
‫מתוכנן הכביש לעבור ממזרח למסילת הרכבת ועליו לחצות את המסילה פעמיים‪ .‬בשל‬
‫הסמיכות של התוואי המתוכנן למסילת הרכבת פתרון חציית המסילה הינו יחסית ארוך בשני‬
‫המקרים ומשתרע לאורך של כ‪ 1-‬ק"מ בשניהם‪ .‬חצייה אחת מתוכננת בגשר אלכסוני מצפון‬
‫למחלף אביחיל )תחנה ‪ (225‬בגובה של כ‪ 10 -‬מ' מעל המפלס הקיים‪ .‬חצייה שנייה מתוכננת‬
‫במנהרה בקצה הדרומי של יער חדרה )תחנה ‪ .(530‬גובה החפירה נע בין ‪ 4-12‬מ' ביחס למפלס‬
‫הקרקע הקיים‪.‬‬
‫ככלל מפלס הכביש המתוכנן עוקב אחר מפלס הרכבת או מפלס רצועת תשתיות הנפט ואינו‬
‫שונה מהם באופן מהותי למעט באזורי החצייה של המסילה‪.‬‬
‫בחלק הצפוני של המנהרה מתוכננת תחנת שאיבה גדולה לניקוז מי הנגר‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.7‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ F‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬
‫תשריט ‪2.1.7‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.F‬‬
‫הערות לחלופת כביש ‪ 2‬החדש )חלופות המסילה(‬
‫א‪ .‬בכל החלופות נשמרה האפשרות להכפלת מסילות הברזל על פי התכנית הראשונית‬
‫הקיימת כיום‪ .‬עם זאת לא נלקחו בחשבון שינויים אפשריים במפלסי המסילות ובמתקני‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫ב‪ .‬מתקני הכביש – גשרים‪ ,‬מעברים‪ ,‬מנהרות וכו'‪ ,‬ייקבעו בתכנון המפורט לאחר בחירת‬
‫החלופה המועדפת‪ .‬התכנון המוצג הינו תכנון ראשוני שהוכן לצורך ניתוח חלופות‬
‫המאקרו‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאמור לעיל מיקום מחלף מכמורת בחלופה ‪ (2/202) B‬תואם את מעבר תוואי כביש ‪9‬‬
‫אשר בוטל‪ .‬על פי הערכת המתכננים מקום זה הוא המיקום המתאים ביותר מההיבט‬
‫התנועתי‪ .‬הנושא לא נבחן באופן מפורט במסגרת תסקיר זה )ראו התייחסות לכך בהמשך(‪.‬‬
‫מעבר לכך נציין שמחלף מכמורת בכל מקום שיוקם עתיד להשפיע על אופן מעבר כביש ‪9‬‬
‫בקטע רגיש זה‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬
‫טבלה מס' ‪ 2.1.1‬מסכמת את המאפיינים העיקריים של החלופות‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.1.1‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬
‫התוואי‬
‫חלופה ‪A‬‬
‫חלופה ‪D‬‬
‫חלופה ‪B‬‬
‫חלופה ‪C‬‬
‫חלופה ‪E‬‬
‫חלופה ‪F‬‬
‫כביש ‪2‬‬
‫הקיים‬
‫כביש ‪2‬‬
‫הקיים‬
‫תוואי חדש‬
‫ממערב‬
‫למסילה ‪+‬‬
‫כביש ‪2‬‬
‫הקיים‬
‫תוואי חדש‬
‫ממערב‬
‫למסילה ‪+‬‬
‫כביש ‪2‬‬
‫הקיים עד‬
‫מכמורת‬
‫תוואי חדש‬
‫ממערב‬
‫למסילה ‪+‬‬
‫כביש ‪2‬‬
‫הקיים עד‬
‫מכמורת‬
‫תוואי חדש‬
‫ממזרח‬
‫למסילה ‪+‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫עד מכמורת‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫מס' נתיבים בכביש מהיר‬
‫)סה"כ לשני הכיוונים(‬
‫נתיבים נוספים‬
‫)סה"כ לשני הכיוונים(‬
‫מהירות תכן‬
‫אורך התוואי הכולל‬
‫)כבישים מהירים‬
‫‪+‬אזוריים( ללא קטעי‬
‫מנהור )ק"מ(‬
‫הפרדת תנועות‬
‫קטע כביש קיים שנגרע‬
‫אורך מנהור ~‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‬
‫‪ 100‬קמ"ש‬
‫‪) 4‬בכביש‬
‫הקיים(‬
‫‪ 110‬קמ"ש‬
‫‪ 110‬קמ"ש‬
‫‪10.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪7+9.5‬‬
‫‪4.5+9.5‬‬
‫אין‬
‫‬‫‪ 1‬ק "מ‬
‫מחלף חדש‬
‫שינוי מחלף‬
‫ינאי‬
‫אין‬
‫‬‫‬‫שינוי מינורי‬
‫למחלף ינאי‬
‫דומה‬
‫לתצורה‬
‫הקיימת‬
‫יש‬
‫‪ 2‬ק "מ‬
‫‬‫מחלף‬
‫מכמורת ‪+‬‬
‫מחלף‬
‫אביחיל‬
‫יש‬
‫‪ 4.5‬ק"מ‬
‫‪ 2‬ק "מ‬
‫‪8‬‬
‫‪) 4‬בכביש הקיים(‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1‬ק "מ‬
‫מחלף אביחיל‬
‫מחלף ינאי יישאר במתכונת הקיימת‬
‫גשרים על נחל אלכסנדר‬
‫החלפת‬
‫גשרים‬
‫קיימים‬
‫בחדשים‬
‫החלפת‬
‫גשרים‬
‫קיימים‬
‫בחדשים‬
‫החלפת‬
‫גשרים‬
‫קיימים‬
‫בחדשים ‪+‬‬
‫תוספת‬
‫גשרים‬
‫חדשים‬
‫הריסת גשרים ישנים‪ ,‬הקמת גשרים חדשים‬
‫חציות הרכבת‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫תחנת שאיבה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫תחנת‬
‫שאיבה‬
‫חצייה אחת‬
‫בגשר וחצייה‬
‫אחת במנהרה‬
‫תחנת שאיבה‬
‫גדולה‬
‫‪101‬‬
‫‪ 2.1.4‬החלופות בראי תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬
‫תכנית האב שהוכנה ע"י חברת אמי מתום )‪ (2009‬מוצגת בפרק א'‪ .‬בדוח המסכם שהתקבל‬
‫מהמתכננים מוצגות שתי חלופות ללא הכרעה ביניהן אף שהדוח מדגיש את יתרונותיהן‬
‫התנועתיים של חלופות המסילה‪ .‬בניתוח החלופות לא יוחדה אמת מידה לבדיקת ההתאמה של‬
‫החלופות לתכנית האב )כיוון שכאמור שתי החלופות מוצגות במסמך( אך בדיון שבסוף הפרק‬
‫נבדקה ההשפעה של כל חלופה מהיבטים שונים אם יבוצעו המרכיבים הכלולים ברשת המוצעת‬
‫בתכנית האב‪ .‬כך למשל בניתוח חלופות המסילה נלקחה בחשבון האפשרות כי תיסלל דרך‬
‫מקומית אשר תחבר את הדרך המהירה עם כביש ‪ 2‬הקיים באזור מחלף בית ינאי‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪2.2‬‬
‫תחזיות תנועה‬
‫‪42‬‬
‫מרחב הבדיקה לצורך הכנת תחזיות התנועה כלל את כביש ‪ 6‬במזרח עד כביש ‪ 2‬במערב‪ ,‬כביש ‪ 70‬בצפון‬
‫עד כביש ‪ 57‬בדרום‪.‬‬
‫תחזיות התנועה התבססו על המודל הארצי של משרד התחבורה שפותח ע"י א‪.‬ב‪ .‬פלאן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה‬
‫שימוש בנתונים זמינים מהמודלים הארציים הנמצאים בפיתוח עבור משרד התחבורה‪ .‬הצבות התנועה‬
‫נעשו ע"י חברת גל תכנון מערכות אורבניות והן מוצגות ביר"מ בלבד‪.‬‬
‫בחישוב תחזיות התנועה נלקח בחשבון מערך המסילות לשנת ‪ 2030‬ושדרוג הכבישים במרחב כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 2‬שלושה נתיבים לכל כיוון )תל אביב‪ -‬מחלף זיכרון(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 4‬ממוחלף עד לצומת העוגן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 6‬השלמת קטע ‪ 18‬עד לדרך מס' ‪.70‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 57‬כולל עוקף כפר יונה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 65‬משודרגת וכוללת מפרידנים )חלק מזרחי(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך ‪ ,561‬קטע חדש דו נתיבי )אילנות נתניה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס ‪ 581‬דו נתיבי עם כיכרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 6‬קטע מרכזי ‪ 3‬נתיבים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 531‬עם חיבור לדרך מס' ‪ 20‬וחיבור לדרך מס' ‪ 2‬בשפיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 4‬מצפון לאור עקיבא – דו מסלולי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 2‬מחלף אולגה מורחב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 70‬משודרגת – מחלפים בצומת שפיה וצומת פרדיס‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ 444‬תוואי חדש בהתאם לתכנית מח‪.119/‬‬
‫נתוני תחזיות התנועה נגזרו מנתוני האוכלוסייה לשנת היעד ‪ .2030‬שיעור גידול האוכלוסייה במודל הוא‬
‫גידול טבעי של כ‪ 2%-‬בשנה והוא עודכן בהתאם לנתונים מהמקורות המפורטים להלן‪ :‬תמ"מ ‪ ,6‬תמ"א‬
‫‪) 35‬ביישובים הכפריים(‪ ,‬תכנית מתאר חדרה ותכנית אב בנימינה‪ .‬במרחב הבדיקה נלקחו בחשבון ‪2‬‬
‫מליון מ"ר למימוש לצרכי תעסוקה בשנת ‪.2030‬‬
‫התרחיש התנועתי לקח בחשבון ‪ 4‬מסילות ברצועת הרכבת וכן את המסילה המזרחית‪.‬‬
‫תשריט ‪2.2.1‬א'‪-‬ה' מציג את תחזיות התנועה בחלופות השונות בקטע שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬
‫‪ 42‬סעיף זה מבוסס על דוח לאומדן נסיעות בדרך מס' ‪ -2‬תחזיות לשנת ‪ ,2030‬מרץ ‪ ;2009‬דוח תחזיות תנועה מרחב חדרה‪ -‬דוח סופי‪,‬‬
‫יוני ‪ 2009‬ונתונים מעודכנים‪ ,‬יולי ‪ .2011‬גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪2.3‬‬
‫אמות המידה לבחינת חלופות המאקרו‬
‫‪ 2.3.1‬מתודולוגיה‬
‫סעיף זה סוקר את אמות המידה שנבחרו לצורך ניתוח החלופות השונות‪ .‬ניתוח החלופות נערך על‬
‫פי אמות המידה החשובות ביותר‪ ,‬שיש להן משקל מכריע בקבלת ההחלטה בדבר החלופה‬
‫המועדפת‪.‬‬
‫על מנת להימנע ממתן משקלות מהצד האחד‪ ,‬ומהצד האחר לענות על ההנחיות להכנת הדוח‬
‫אומצה המתודולוגיה הבאה‪ :‬אמות המידה סווגו לפי נושאים כלליים – היבטים אקולוגיים‪,‬‬
‫נושאים סביבתיים‪ ,‬היבטים תחבורתיים‪ ,‬הנדסיים וכו'‪.‬‬
‫ניתוח החלופות נערך כך שניתן להעריך באופן ברור את עדיפותן בהתייחס לכל נושא כללי‪ .‬בניתוח‬
‫החלופות הצבענו על החלופה שיש לתת לה עדיפות אם מעניקים לנושא זה או אחר משקל מכריע‬
‫)שיפוט דיכוטומי(‪ .‬ההחלטה בדבר החלופה המועדפת תישען על שקלול הנושאים הכלליים ולא על‬
‫שקלול "ציונים" של אמות המידה‪ .‬למעשה בשיטה זו ניתן להצביע על החלופה המועדפת על פי‬
‫כללי החלטה שונים‪ :‬מתן משקל מכריע לנושא מסוים )למשל ערכי טבע(‪ ,‬או כלל החלטה אחר על‪-‬‬
‫פיו החלופה הנבחרת היא החלופה המועדפת מרוב ההיבטים‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬פירוט אמות המידה‬
‫אמות המידה שנכללו לצורך בחינת החלופות מפורטות להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬היבטים אקולוגיים‪/‬ערכי טבע‬
‫א‪ .1‬מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי סימונם בתכניות הסטטוטוריות‬
‫אמת המידה מתייחסת לשמירה על שטחים ערכיים פתוחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה‬
‫כפי שהוכתבו על ידי מוסדות התכנון וסימונם בתכניות הסטטוטוריות השונות )תמ"א ‪,35‬‬
‫תמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,22‬תמ"מ ‪ ,21/3‬תמ"מ ‪ 27/3‬ו‪ -‬תמ"מ ‪ .(6‬אמת מידה נפרדת יוחסה לחצית‬
‫נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫א‪ .2‬שימור רצף שטחים פתוחים ומסלולי טיולים‬
‫אמת המידה מתייחסת לשמירה על רצף שטחים פתוחים לצורך שמירה על אוכלוסיות‬
‫גדולות ויציבות של חי וצומח‪ ,‬וגם על תבניות נוף ייחודיות‪ ,‬על רצף מעברים של מטיילים‬
‫ושמירה על מרחב פתוח לפעילות פנאי ונופש בתוך הרצף הבנוי של אזור המרכז‪ .‬אמת מידה‬
‫זו מתלכדת פעמים רבות עם אמת המידה המתייחסת לשמירה על מסדרונות אקולוגיים‪,‬‬
‫אך לא תמיד‪ .‬לשמירה על רצף שטחים פתוחים חשיבות גם אם השטח הפתוח אינו מצטיין‬
‫בערכי טבע חשובים ואינו מהווה מסדרון אקולוגי‪ .‬רצף השטחים הפתוחים לאורך מסדרון‬
‫הנחל נסקר באמת מידה נפרדת בהמשך‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫א‪ .3‬השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬
‫אמת מידה זו בוחנת את השפעת החלופות על הסביבה ודמות הארץ מההיבט הנופי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫פגיעה ביחידות נוף רגישות כגון פארק השרון והגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פגיעה בנוף‬
‫שטחים חקלאיים ומצד שני שיקום שטחים פתוחים וקבלת רצף של יחידות נוף כתוצאה‬
‫ממתקני דרך‪ ,‬כגון מנהרה או ביטול כביש קיים‪.‬‬
‫הדגש ניתן לשפעה החזותית של הכביש על הסביבה ולא לחוויית הנסיעה‪.‬‬
‫א‪ .4‬ערכי טבע‬
‫אמת המידה מתייחסת למצאי ערכי הטבע המוגנים )חי וצומח(‪ ,‬לצמחים הנדירים או‬
‫האנדמיים‪ ,‬ולבתי גידול ייחודיים נוספים‪ ,‬ולמידת הפגיעה בהם ע"י כל אחת מן החלופות‪.‬‬
‫אמת מידה זו כוללת גם בחינה של מעבר בשטחים מופרים בהם פוטנציאל הפגיעה בערכי‬
‫טבע נמוך או מעבר בשטחים בתוליים יחסית בהם קיימים בפועל ערכי טבע‪.‬‬
‫א‪ .5‬פוטנציאל שיקום ערכי טבע‬
‫אמת המידה מתייחסת לפוטנציאל השיקום והשחזור של יחידות הנוף )מסלע‪ ,‬תבליט‬
‫ותכסית( כולל משך הזמן הדרוש לשיקום מלא של הסביבה‪ .‬באמת מידה זו מובאים‬
‫בחשבון אלמנטים כגון פוטנציאל השיקום של חציבה לעומת פוטנציאל השיקום של דיונות‬
‫חול‪ ,‬פוטנציאל העתקה‪ ,‬השבה וקליטה של נוף יער פארק‪ ,‬לעומת פוטנציאל השבה של נוף‬
‫שיחייה ובתה וכדומה‪.‬‬
‫א‪ .6‬פגיעה בנחל אלכסנדר וסביבותיו‬
‫בשל חשיבותו וערכיותו של הנחל בתא השטח‪ ,‬יוחדה למידת הפגיעה בו אמת מידה‬
‫מיוחדת‪ .‬בבחינת החלופות התייחסנו לא רק לערוץ הנחל אלא גם לתכנית המתגבשת‬
‫לשיקומו במרחב רצועת הנחל‪ .‬אמת מידה זו בוחנת את הפגיעה בנחל מבחינת רצף שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬פגיעה בגדות‪ ,‬פגיעה בערוץ הנחל‪ ,‬תנועת חולות‪ ,‬מעבר לבע"ח וגישה לציבור‪.‬‬
‫א‪ .7‬ההיבט החזותי של גשרי נחל אלכסנדר‬
‫אמת מידה זו מתייחסת למופע הגשר והשפעתו על סביבת ערוץ הנחל מההיבט החזותי ‪-‬‬
‫נופי‪.‬‬
‫א‪ .8‬שימור מסדרונות אקולוגיים‬
‫אמת מידה זו מתייחסת לשימור המגוון הביולוגי של אוכלוסיות בעלי חיים‪ ,‬ע"י מתן‬
‫אפשרות לקיום תנועה חופשית במרחב של פרטים באוכלוסייה‪ .‬חשיבות אקולוגית רבה יש‬
‫גם לקשר בין אוכלוסיות שונות של מינים מסוימים‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש צורך בשמירה על רצף‬
‫שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים )מסדרונות תנועה( המחברים בין בתי גידול שונים‬
‫בעלי ערכיות גבוהה‪ .‬רצף זה יכול להיות עילי ע"י גישור‪ ,‬או תחתי ע"י מנהור‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫ב‪ .‬השפעה על המרחב הבנוי‬
‫ב‪ .1‬מפגעי רעש‬
‫אמת המידה בוחנת את מפגעי הרעש העלולים להיגרם לשימושי קרקע רגישים המצויים או‬
‫המתוכננים בסמוך לתוואי הכביש המתוכנן‪ .‬בניתוח התייחסנו לרעש בשלב הקבע ובשלב‬
‫ההקמה‪.‬‬
‫ב‪ .2‬זיהום אוויר‬
‫אמת המידה בוחנת את מפגעי זיהום האוויר העלולים להיגרם לשימושי קרקע רגישים‬
‫המצויים או המתוכננים בסמוך לתוואי הכביש המתוכנן‪.‬‬
‫ב‪ .3‬ההשפעה החזותית על הסביבה הבנויה‬
‫אמת מידה זו בוחנת את ההיבט הנופי ‪ -‬חזותי מהסביבה הבנויה‪ .‬הקרבה ליישובים‪ ,‬נצפות‬
‫הכביש וההשפעה החזותית של מתקני הדרך המוצעים‪ ,‬כגון‪ :‬מנהור‪ ,‬קירות אקוסטיים‬
‫וכדומה‪ ,‬נבחנו בכל חלופה‪ .‬הדגש ניתן לבחינת ההשפעה החזותית של הכביש על הסביבה‬
‫ולא לחוויית הנסיעה‪.‬‬
‫ב‪ .4‬ההשפעה התפקודית על הסביבה הבנויה‬
‫אמת מידה זו בוחנת את תרומת החלופות לתפקוד המרקם הבנוי‪ :‬השפעה על מערך הולכי‬
‫רגל‪ ,‬האפשרות להסדרת צירים ירוקים‪ ,‬שינוי בייעודי הקרקע‪ ,‬איחוי או קרע במרקם‬
‫הבנוי‪ ,‬יצירת שטחים ציבוריים‪ ,‬שינוי במוקדי משיכה וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬היבטים תכנוניים‬
‫ג‪ .1‬תלות בתכנית משלימה‬
‫במספר חלופות גלומה התפיסה כי חלק מהכביש ‪ 2‬הקיים יחרש וייעוד הקרקע של הרצועה‬
‫וסביבותיה יוסב לשטח שמור‪ .‬על פי תפיסה זו קיימת התלייה בין קידום התכנית לכביש ‪2‬‬
‫לבין קידום תכנית לשינוי היעוד של הכביש הקיים‪.‬‬
‫ג‪ .2‬התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬
‫אמת המידה מתייחסת למידת ההתאמה שבין התוואי המוצע בכל חלופה לתוכניות השונות‬
‫בכל היררכיות התכנון‪ .‬באמת מידה זו התייחסנו לתפיסה התכנונית הבאה לידי ביטוי‬
‫בתכניות השונות הן בהתייחס לתשתיות דרכים והן בהתייחס לערכי טבע וגם לדיסוננס‬
‫שבין התפיסות הללו‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫ג‪ .3‬קונפליקטים עם שימושי קרקע‬
‫אמת המידה מתייחסת למידת ההתאמה שבין התוואי המוצע בכל חלופה לשימושי הקרקע‬
‫הקיימים והמתוכננים ולקונפליקטים העלולים להיגרם עקב ביצוע התכנית עם שימושים‬
‫אלו‪.‬‬
‫ג‪ .4‬פגיעה בשטחים חקלאיים‬
‫הפגיעה בשטחים החקלאיים מהווה אמת מידה חשובה בפרויקט זה )מעבר לפגיעה‬
‫הכלכלית( בשל אופיו החקלאי של האזור בו עובר הכביש והחשיבות שיש בשמירה על‬
‫השטחים החקלאיים בארץ‪.‬‬
‫ג‪ .5‬פוטנציאל למשיכת שימושים‬
‫תופעת ה"פיתוח הזוחל" המתרחשת בעקבות פיתוח תשתיות חדשות הינה חיונית לבחינת‬
‫החלופות ולאור הנזק העלול להתווסף לפיתוח השטח שאינו בא לידי ביטוי בתכנית‪.‬‬
‫ג‪ .6‬שטחים כלואים )מעבר צמוד דופן(‬
‫יצירתם של שטחים כלואים עלולה לעודד גלישה בלתי מבוקרת של שימושים אשר יפגעו‬
‫בסביבה הטבעית מעבר לפגיעה הצפויה להיגרם על‪-‬ידי התוואי עצמו‪ .‬השטחים הכלואים‬
‫הוגדרו לעניין ניתוח החלופות כשטחים הכלואים בין התוואי לבין דופן בנויה או דרכים‬
‫אחרות בסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .7‬איחוד‪ /‬קיום תשתיות‬
‫אמת מידה זו מתייחסת למידת החפיפה ולמידת הקרבה שבין התוואי המוצע בכל חלופה‬
‫לתשתיות קיימות ו‪/‬או מתוכננות‪.‬‬
‫ג‪ .8‬שטח המחלפים‬
‫אמת מידה זו בוחנת את תפיסת השטח של המחלפים בכל חלופה‪ ,‬את הצורך בהריסה‬
‫ובנייה מחדש של מחלפים ומתקני הכביש‪ ,‬ואת ביטולם בחלק מהחלופות דבר המאפשר את‬
‫השבתם לייעודם המקורי כשטח פתוח בגן לאומי‪.‬‬
‫ג‪ .9‬אורך הכביש‬
‫אמת מידה זו בוחנת את תפיסת השטח של הכביש על‪-‬פי חישוב אורך התוואי בכל חלופה‬
‫כולל התייחסות לקטעי כביש מבוטלים‪ ,‬קטעי כביש במנהרה וקטעי כביש ההופכים‬
‫לכבישים מקומיים‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫ג‪ .10‬היחס בין החלופה לבין כביש ‪ 9‬שבוטל‬
‫בית המשפט העליון בטל כאמור את תת"ל ‪ 4‬בחלקה המערבי אשר כלל את כביש ‪ 9‬בין‬
‫כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ 2‬ואת מחלף ‪ .9/2‬חלופה הנשענת על תוואי כביש ‪ 9‬עלולה לקבע אותו‬
‫ולהכתיב את אופן מעברו‪ .‬גם למיקום מחלף מכמורת השפעה על אופן מעבר כביש ‪ ,9‬גם‬
‫אם יהיה במקום אחר‪ .‬צמצום דרגות החופש לתכנון כביש ‪ 9‬הוא חסרון מובהק לחלופות‬
‫הנבחנות‪.‬‬
‫ד‪ .‬היבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים‬
‫ד‪ .1‬התאמה להנחיות וסטנדרטים‬
‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההתאמה של התכנון לקריטריונים של דרך מהירה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫מרחק בין מחלפים‪.‬‬
‫ד‪ .2‬עירוב תנועות‬
‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההפרדה של התנועות הארציות מהתנועות המקומיות‪ .‬אמת‬
‫מידה זו משפיעה על ההתאמה לציפיות הנהג מהדרך‪ ,‬אופן הנהיגה ובהירות המערכת‬
‫למשתמש‪.‬‬
‫ד‪ .3‬מענה לנפחי התנועה החזויים‬
‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההתאמה לקיבולות החזויות לשנת היעד שבה מתוכננת‬
‫התכנית‪.‬‬
‫ד‪ .4‬מורכבות ביצוע‬
‫מורכבות הביצוע מושפעת מהאלמנטים השונים המרכיבים כל חלופה‪ ,‬כגון‪ :‬גשרים‪,‬‬
‫מנהרות וכו'‪ ,‬ומהאלמנטים המגבילים הנמצאים בקרבת התוואי כגון תשתיות‪ ,‬מבנים‬
‫בצדי הדרך וחיבורים לכבישים קיימים ומאושרים‪.‬‬
‫ד‪ .5‬תחבורה ציבורית‬
‫אמת מידה זו בוחנת את רמת השירות לתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫ד‪ .6‬ניקוז‬
‫בשל הקרבה לנחל אלכסנדר‪ ,‬מפלס מי התהום הגבוה ובעיות הניקוז באזור‪ ,‬מקבל היבט זה‬
‫חשיבות מיוחדת‪ .‬הדגש ניתן לפתרונות הניקוז הנדרשים בכל חלופה והאם הם מחייבים‬
‫פתרון מיוחד המרחיב את הפגיעה בשטח או אף תחנות שאיבה המשפיעות על היתכנות‬
‫החלופה בהיבט התפקודי והכלכלי‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫שיעורי החציבה והמילוי ומאזן עבודות עפר‪ ,‬הינם פרמטרים שיש לקחתם בחשבון בתהליך‬
‫בחינת החלופות‪ .‬אולם בשלב תכנון זה לא הובאה אמת מידה זו בחשבון בשל היותה זניחה‬
‫בהכרעת החלופה הנבחרת‪.‬‬
‫כמו כן נבחנו אמות מידה הנדסיות נוספות כגון בטיחות התנועה‪ ,‬זמינות ביצוע והעתקת‬
‫תשתיות‪ .‬על‪-‬פי הערכת המתכנן הראשי אין הבדלים משמעותיים בין החלופות העשויים‬
‫להשפיע על בחירת החלופה ועל‪-‬כן לא נלקחו בחשבון‪.‬‬
‫ה‪ .‬היבטים כלכליים‬
‫עלויות הביצוע הינן פועל יוצא של האלמנטים השונים הנדרשים בכל חלופה וחלופה )מחלפים‪,‬‬
‫מנהרות‪ ,‬מתקנים וכו'(‪ ,‬הפקעות‪ ,‬התאמת שימושי קרקע‪ ,‬פיצויים וכו'‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2.4‬‬
‫בחינת חלופות המאקרו‬
‫‪ 2.4.1‬השפעת החלופות על השטחים הפתוחים‬
‫‪43‬‬
‫‪ 2.4.1.1‬מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי סימונם בתכניות הסטטוטוריות‬
‫בניתוח החלופות לפי אמת מידה זו התייחסנו לתוואי עצמו ולא למתקני הדרך )מנהרה וכו'(‪.‬‬
‫חלופות הכביש הקיים )‪ ,A‬ו‪ (D-‬וחלופות התוואי החדש שממערב למסילה )‪ C ,B‬ו‪ (E -‬עוברות‬
‫בגן הלאומי המוכרז נחל אלכסנדר‪ .‬כולן עוברות בשוליו של הגן‪ .‬חלופות הכביש הקיים גם‬
‫חוצות את שטח הגן‪ ,‬בקטע שמדרום לנחל אלכסנדר‪ .‬מחלף בית ינאי שיורחב בחלופה ‪ A‬מצוי‬
‫בחלק הדרומי של הגן‪.‬‬
‫בחלק הצפוני של הגן הלאומי נחל אלכסנדר גובלות חלופות הכביש הקיים )‪ ,A‬ו‪ (D-‬בשמורת‬
‫נוף )על‪-‬פי תמ"מ ‪ (21/3‬וחלופות התוואי החדש )‪ C ,B‬ו‪ (E -‬ביער )על‪-‬פי תמ"א ‪ 22‬ותמ"מ ‪.(21/3‬‬
‫חלופה ‪ ,F‬שאינה עוברת בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬חוצה את שטח היער שממזרח למסילה‬
‫הנזכר לעיל )שטח שבפועל רובו שטח מופר(‪.‬‬
‫כל החלופות ‪ F-A‬חוצות את שטח הגן הלאומי פארק השרון – גן לאומי מוצע על‪-‬פי תמ"א ‪8‬‬
‫וגן לאומי על‪-‬פי תמ"א ‪ 35‬ותמ"מ ‪ 6‬וכן את שטח היער שמצפון לפארק השרון‪ -‬על‪-‬פי תמ"א ‪22‬‬
‫ותמ"מ ‪.6‬‬
‫המסקנה הינה שכל החלופות עוברות בשטחים רגישים על פי סימונם בתכניות‬
‫הסטטוטוריות‪ .‬אורך הגזרה של הכביש בחלופה ‪ B‬הוא הגדול ביותר בשטחים אלו‪ .‬הרחבת‬
‫מחלף בית ינאי בחלופה ‪ A‬תרחיב את הפגיעה בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ .‬עם זאת לא ניתן‬
‫שלא להתחשב בעובדה שאיכות המעבר שונה – חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬נשענות על כביש קיים‪.‬‬
‫חלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪ F-‬כוללות העברת תוואי חדש בשטחים אלו‪.‬‬
‫‪ 2.4.1.2‬שימור רצף שטחים פתוחים ומסלולי טיולים‬
‫באמת מידה זו התייחסנו הן להיבט הנופי והן להיבט התפקודי של שטחים פתוחים המשפיע‬
‫על פעילות האדם והטבע‪.‬‬
‫חלופה ‪ D‬דומה למצב הקיים ואין בביצועה פגיעה משמעותית מלבד הרחבה מסוימת של החיץ‬
‫שיוצר הכביש כיום‪ .‬השטחים הפתוחים ישמרו ממזרח לכביש הקיים וממערב לו‪ .‬מעברים‬
‫ספציפיים‪ ,‬כגון מעבר תחתי המתוכנן באזור פארק השרון ומסדרון נחל אלכסנדר שומרים על‬
‫הקשר בין שני צדי הכביש ובכך מהווים שיפור למצב הקיים‪ .‬קיים פוטנציאל לשיפור רצף‬
‫השטחים הפתוחים בגן הלאומי נחל אלכסנדר ע"י שדרוג הגשר ומפתחיו‪ .‬נושא זה ידון בתכנון‬
‫המפורט אם תיבחר חלופה זו‪.‬‬
‫‪ 43‬פרק זה נותח בשילוב עם העבודה של ד"ר רון פרומקין‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫התכנון בחלופה ‪ A‬דומה למצב הקיים אך הוא מגדיל יותר את החיץ שיוצר הכביש בשל‬
‫הרחבתו‪ .‬קיים פוטנציאל לשיפור רצף השטחים הפתוחים בגן הלאומי נחל אלכסנדר ע"י‬
‫שדרוג הגשר ומפתחיו ויצירת מעברי בע"ח להקטנת החיץ בדומה לשיפור המוצע בחלופה ‪.D‬‬
‫בביצוע חלופה ‪ B‬קיימת החמרה ופגיעה ברצף השטחים הפתוחים לעומת המצב הקיים‪.‬‬
‫הכבישים המתוכננים והקיימים מחזקים את החציצה הקיימת ויוצרים חציצה חדשה‬
‫בשטחים נרחבים‪ .‬הכביש המתוכנן בצמוד למסילה יוצר חיץ רחב ובלתי עביר‪ .‬חיבור הכביש‬
‫הקיים לכביש המהיר באזור פארק השרון יוצר חציצה בין השטח הפתוח של נחל אלכסנדר‬
‫לשטח הפתוח של פארק השרון‪ .‬כביש ‪ 2‬הקיים נשאר בדומה למצב כיום והשיפור היחיד‬
‫הקיים בחלופה הוא בביטול קטע קטן יחסית של הכביש הקיים )ממחלף מכמורת צפונה‪ ,‬כ‪2 -‬‬
‫ק"מ( ויצירת רצף פתוח ממסילת הרכבת מערבה עד הים באזור פארק השרון‪ .‬חלופה זו‬
‫מהיבט רצף השטחים הפתוחים היא החלופה הנחותה ביותר‪.‬‬
‫חלופה ‪ C‬הינה חלופה שמצד אחד דומה לחלופה ‪ B‬בשל החיץ הבלתי עביר שנוצר סמוך‬
‫למסילה אך היא שונה ממנה ברצף השטחים החדש הנוצר עקב ביטול קטע כביש גדול באורך‬
‫של כ‪ 4.5 -‬ק"מ מאזור פארק השרון עד מחלף ינאי‪ .‬בשל כך נוצרים שני מסדרונות רציפים של‬
‫שטחים פתוחים ממסילת הרכבת ועד הים‪ ,‬מצפון ומדרום למכמורת‪ .‬חלופה זו מחזקת את‬
‫החיץ הנוצר בתוואי החדש‪.‬‬
‫בחלופה ‪ F‬ובחלופה ‪ E‬קיימים היתרונות של חלופה ‪ C‬ובשל תכנון הכביש במנהרה )המנהרה‬
‫בחלופה ‪ E‬ארוכה יותר( נוצר בחלופות אלו רצף השטחים הרב ביותר המופרע ע"י המסילה‬
‫בלבד‪ ,‬בעיקר בחלופה ‪.E‬‬
‫לחלופה ‪ E‬יתרון על פני החלופות האחרות כיוון שיש בה רצף שטחים פתוחים לאורך של כ‪-‬‬
‫‪ 6.5‬ק"מ‪ .‬בחלופות ‪ C‬ו‪ F-‬אורך גזרת השטחים הפתוחים אינו גדול יותר בהשוואה לחלופות ‪A‬‬
‫ו‪) D-‬בשל חיזוק הקיטוע לאורך המסילה( אך איכות הרצף הנוצר בשל גריעת כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫טובה יותר‪ .‬חלופה ‪ B‬היא החלופה הנחותה ביותר‪.‬‬
‫חלופות התוואי החדש בסמוך למסילה )מלבד חלופה ‪ (E‬פוגעות בשביל ישראל ועוברות לאורך‬
‫חלק ניכר מהתוואי שלו‪ .‬גם שיקומו מחדש בתוואי זה יפגע בחוויה של הטיול כאשר רובו עובר‬
‫לאורך תשתית הכביש‪ .‬חלופות הכביש הקיים משפרות את מעבר המטיילים בשל הגבהת‬
‫הגשרים החוצים את נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫מבחינת מסלולי הטיול הקיימים יש יתרון לחלופות ‪ ,D ,A‬ו‪.E-‬‬
‫‪ 2.4.1.3‬השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬
‫באזור התכנית מצויים שטחים פתוחים הרגישים מבחינה נופית בדרגות שונות‪ .‬פארק השרון‬
‫הינה היחידה הנופית הרגישה ביותר אותה חוצות כל החלופות‪ .‬הפארק משמר בצורה הטובה‬
‫ביותר את הנוף הקדום שהיה אופייני לאזור‪ ,‬יער פארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬גם בגן‬
‫הלאומי נחל אלכסנדר ניתן למצוא את נוף יער הפארק האופייני לאזור‪ ,‬אולם יד האדם‬
‫מורגשת שם יותר‪ ,‬למשל נטיעות נרחבות של עצי איקליפטוס הזרים למקום שהתבצעו בשטח‬
‫הגן‪ .‬פני השטח של יער הפארק שמצפון לפארק השרון שונו אף הם לא מעט‪ .‬מחצבות כורכר‪,‬‬
‫אזורי הטמנת פסולת ושטחי חקלאות שינו את הנוף באזור זה‪ .‬יער הפארק המסומן ממזרח‬
‫‪111‬‬
‫למסילה כמעט שאינו קיים עקב עבודות עפר נרחבות ש"גילחו" את התכסית והנוף הטבעי‬
‫שהיה במקום‪.‬‬
‫קיים יתרון נופי רב לחלופות התוואי הקיים )‪ A‬ו‪ (D-‬שאינן מחייבות פגיעה בשטח פארק‬
‫השרון‪ .‬חלופות אלו מתלכדות עם הכביש הקיים ואינן כוללות אלמנטים בולטים בנוף )למעט‬
‫גשרי נחל אלכסנדר(‪ .‬חלופות התוואי החדש יפגעו בנוף ובתכסית הייחודית שלו לאורך‬
‫המסילה‪ .‬חלופות אלו ייצרו רצף חדש עקב ביטול קטע הכביש הקיים אך יהיה קשה מאוד‬
‫לשקם את האזור ולשחזר את תצורת הנוף כפי שהיא קיימת כיום )ראו הרחבה באמת המידה‬
‫הבאה‪ -‬פוטנציאל השיקום הנופי(‪ .‬עם זאת בחלופות אלו יהיה צורך להקים אלמנטים חדשים‬
‫שיותירו רישומם על הנוף כמו גשרים חדשים על נחל אלכסנדר‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬מחלף מכמורת‬
‫)חלופה ‪ ,(B‬גשר לחציית המסילה )חלופה ‪ ,(F‬תחנות שאיבה )חלופות ‪ ,(F,E‬פורטלים של‬
‫מנהרות )חלופות ‪ ,(F,E‬סוללות מילוי וקירות תמך‪ .‬אכן‪ ,‬יש ערך נופי רב ליצירת רצף שטחים‬
‫פתוחים בו הנוף נפרש למלוא העין ואינו נקטע ע"י תשתיות שונות וניתן לטייל לאורך הרצועה‬
‫של פארק השרון מכביש ‪ 4‬עד חוף הים‪ ,‬כאשר מסילת הרכבת הינה התשתית היחידה שקוטעת‬
‫אותו‪ .‬מצב זה מתקבל בחלופות המנהור של התוואי החדש‪ ,‬חלופות ‪ F‬ו‪ .E-‬ואולם הרצף הנוצר‬
‫אינו מקטין את פגיעתו של הכביש על כל המרכיבים החדשים שלו בתוואי החדש‪.‬‬
‫אופן מעבר התוואי בשטחים הפתוחים משפיע אף הוא על החזות של התוואי בנוף לנוסעים‬
‫בכביש ולצופים בנוף מהסביבה הרחוקה‪ .‬בנושא זה קשה להכריע בין החלופות‪ .‬לא קיימת‬
‫חלופה העוברת בשטחים הפתוחים במפלס קיים לכל אורכה‪ .‬כולן עוברות במילויים‪ ,‬למשל‬
‫עקב גשרי נחל אלכסנדר המחייבים סוללות בקצותיהן ועל כן משפיעים על אופן מעבר החלופה‬
‫בגן הלאומי )בתוואי החדש ובתוואי הקיים(‪ ,‬או בחפירה כמו בפארק השרון‪ .‬ניתן לקבוע כי‬
‫בנושא זה יש יתרון לחלופות הממונהרות בשטחים הפתוחים חלופות ‪ F‬ו‪ E-‬המתמעט כאשר‬
‫לוקחים בחשבון את מראה החפירות‪ ,‬הפורטלים‪ ,‬קירות התמך ומתקני השאיבה שילוו את‬
‫החלופות הללו‪.‬‬
‫הערכת החלופות על פי אמת מידה זו מצביעה על עדיפות לחלופות הנשענות על הכביש הקיים‪.‬‬
‫לחלופה ‪ B‬יש חסרון ניכר בשל ריבוי מרכיבי הכביש הבולטים והיקף עבודות המילוי והחפירה‬
‫הניכר הדרוש בחלופה זו‪ .‬מבין שאר חלופות המסילה לחלופה ‪ E‬יתרון מסוים בשל המנהור‪.‬‬
‫ליחידה הנופית חקלאית ולרצועת הנחל יוחדו אמות מידה נפרדות בהמשך‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ 2.4.1.4‬ערכי טבע‬
‫ערכי טבע‬
‫בחלופה ‪ A‬ו‪ D-‬צפויה פגיעה מועטה בעצים נטועים מוגנים בשולי התוואי הנוכחי ופגיעה מעטה‬
‫במיני בר מוגנים לצד הכביש‪ .‬בחלופה ‪ A‬יהיה ככל הנראה צורך להרחיב את מחלף בית ינאי‪,‬‬
‫דבר אשר יפגע בדיונות החול המצויות במקום‪.‬‬
‫בחלופות התוואי שממערב למסילה‪ ,‬חלופות ‪ C ,B‬ו‪ ,E-‬צפויה פגיעה חמורה בערכי הטבע‬
‫המפורטים להלן‪:‬‬
‫ƒ פגיעה בחורשת האיקליפטוסים שמצפון לנחל אלכסנדר בתחום הגן הלאומי‪.‬‬
‫ƒ פגיעה בצמחי בר מוגנים‪ ,‬בעיקר עצים גדולים של אלון התבור וחרוב מצוי במזרח‬
‫פארק השרון‪.‬‬
‫ƒ פגיעה בבית הגידול של מיני חולות בפארק נחל אלכסנדר ופארק השרון‪.‬‬
‫ƒ פגיעה באוכלוסייה של הפרפר הנדיר כחליל הגליל‪.‬‬
‫ƒ פגיעה בחריפה ובקינון עופות מים במחפורת שממערב ליער חדרה‪.‬‬
‫בחלופות התוואי שממזרח למסילה‪ ,‬חלופה ‪ ,F‬צפויה פגיעה חמורה בערכי הטבע המפורטים‬
‫להלן‪:‬‬
‫ƒ פגיעה בצמחי בר מוגנים‪ ,‬בעיקר עצים גדולים של אלון התבור וחרוב מצוי במזרח‬
‫פארק השרון‪.‬‬
‫ƒ פגיעה בבית הגידול של מיני חולות בפארק השרון‪.‬‬
‫ƒ פגיעה באוכלוסייה של הפרפר הנדיר כחליל הגליל‪.‬‬
‫ƒ פגיעה ביער חדרה‪.‬‬
‫ƒ פגיעה בקינון עופות מים במחפורת שממערב ליער חדרה‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.0‬מציג את ערכי הטבע לאורך החלופות השונות‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון מובהק לחלופות ‪ D‬ו‪ A-‬על כל חלופות התוואי החדש‪ .‬מבין‬
‫חלופות התוואי החדש יש יתרון מסוים לחלופה ‪.F‬‬
‫‪ 2.4.1.5‬פוטנציאל שיקום ערכי טבע‬
‫פוטנציאל השיקום מתייחס להשבת שטח שנפגע למצבו הטבעי )למשל‪ ,‬לאחר ביצוע עבודות‬
‫חפירה וכיסוי(‪ ,‬או לשיקום הנוף התרבותי )שדרות עצים‪ ,‬יערות נטועים ושטחי חקלאות(‪ .‬ככל‬
‫שהביומסה הצמחית בשטח שנפגע רבה יותר‪ ,‬ייקח זמן רב יותר לשקמה‪ .‬כך למשל‪ ,‬שיקום‬
‫בית גידול חולי פתוח )דיונות חול או חולות מיוצבים למחצה( צפוי להיות מהיר )‪ 3-1‬שנים(‪,‬‬
‫משך שיקום נופי שיחייה )של רותם המדבר‪ ,‬אלת המסטיק‪ ,‬לענה חד‪-‬זרעית וכו'( הנו בינוני‬
‫)‪ 15-5‬שנה(‪ ,‬אך שיקום יער פארק אלון התבור וחרוב מצוי צפוי להימשך עשרות שנים‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫השיקום אינו מתבטא רק במופע החיצוני של הנוף הצמחי כי אם גם במערכת האקולוגית‬
‫המורכבת הנלווית אליו‪ .‬כך למשל‪ ,‬קיומו של הפרפר הנדיר כחליל הגליל תלוי בקיומן של‬
‫מושבות הנמלה לבובית שחורה )המגדלת את זחליו(‪ ,‬שמצויות בתוך ענפים וגזעים חלולים של‬
‫שיחים כרותם ולענה‪ ,‬לצד קיום צמחי צוף בעונה המתאימה‪.‬‬
‫שיקום שטח חקלאי של גידולי שדה הנו מהיר מאוד )‪ 2-1‬שנים(‪ ,‬ואילו שיקום מטע עשוי‬
‫להימשך ‪ 10-5‬שנים‪.‬‬
‫נטיעת שדרות עצים לאורך כבישים או שטחי חקלאות יכולה להתבצע במהירות רבה‪ ,‬אך‬
‫נדרשות לעצים שנים רבות להגיע לממדים של עץ בוגר‪ ,‬כפי שהיה לפני כריתת העצים‪ .‬יש‬
‫לציין כי החלפת עצים ותיקים בעצים צעירים אינה עונה על כל תפקודיהם האקולוגיים‬
‫והסביבתיים של העצים שנעקרו )צל‪ ,‬מקום קינון‪ ,‬תצפית ומנוחה לעופות‪ ,‬תמיכה במגוון עשיר‬
‫של חסרי‪-‬חוליות‪ ,‬ויסות אקלים‪ ,‬קיבוע פחמן‪ ,‬נוף‪ ,‬צל וכו'( כפי שהיה לפני הפגיעה‪ ,‬ותידרשנה‬
‫שנים רבות להשבתם לרמתם המקורית‪.‬‬
‫פוטנציאל השיקום בחלופות התוואי הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬הנו גבוה בשל הפגיעה המועטה יחסית בנוף‬
‫ובערכי טבע קיימים‪ .‬בחלופות אלה יהיה צורך לישר רדיוסים קיימים בכביש ועקב כך להסיט‬
‫במידה קטנה את התוואי‪ .‬הסטות אלה מצויות בשטחים פתוחים המאופיינים בצומח נמוך‬
‫ודיונות חול נודדות ונודדות למחצה‪ .‬שיקום נוף זה הוא בעל פוטנציאל שיקום גבוה הן‬
‫מבחינת שחזור המצב הקיים והן מבחינת משך הזמן הדרוש לשיקום מלא‪.‬‬
‫בשדרוג הכביש הקיים גלום פוטנציאל לשיפור המצב הקיים ע"י הדברה של מיני צמחים‬
‫פולשים המצויים לצד הכביש‪ ,‬כגון שיטה כחלחלה וטיונית החולות‪.‬‬
‫פוטנציאל השיקום בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה‪ ,‬בעיקר באזור השטחים הפתוחים‬
‫של הגן הלאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון הנו נמוך בשל הפגיעה הרבה בערכי הטבע ובשל‬
‫ייחודיות הנוף באזור‪ .‬סיכויי העתקה של עצי‪-‬בר ותיקים האופייניים לאזור‪ ,‬כגון חרוב מצוי‬
‫ואלון התבור‪ ,‬הנם גבוהים יחסית‪ ,‬אך הדבר מותנה בהיערכות של שנה‪-‬שנתיים מראש‪,‬‬
‫ובהקמת מערכת השקיה וטיפול ממושך בעצים לאחר העתקתם‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬סיכויי הקליטה‬
‫אינם ודאיים‪ ,‬ונוף העץ‪ ,‬תפקודיו האקולוגיים ושרידותו לאורך זמן נפגעים‪ .‬לא מקובל‬
‫להעתיק עצי איקליפטוס וברוש בשל שרידותם הנמוכה לאחר העתקה‪ ,‬ולפיכך עצים אלה‬
‫ייכרתו בחלק מהחלופות‪ .‬בחלופות אלו מדובר על פגיעה במספר עצים לא מבוטל‪.‬‬
‫אזור החלופות בתוואי המסילה‪ ,‬המרוחק מהחוף‪ ,‬מתאפיין בחולות מיוצבים ומיוצבים‪-‬‬
‫למחצה‪ ,‬חלק מהחלופות אף יגיעו לשכבת הכורכר המכוסה בחולות‪ .‬שיקום מסלע ותבליט זה‬
‫קשה יותר ודורש זמן רב יותר מאשר חולות נודדים ונודדים‪-‬למחצה‪.‬‬
‫פוטנציאל השיקום של חלופות התוואי החדש גבוה יותר בחלק הדרומי שלהן העובר לאורך‬
‫שטחים חקלאיים‪.‬‬
‫יתרונן של חלופות המסילה ‪ E ,C‬ו‪ F-‬הוא בביטול התוואי הקיים‪ .‬שיקום התוואי בחלק הכביש‬
‫המתבטל אינו באחריות תכנית זו ולא ידוע אם יבוצע או מי יממן זאת‪ .‬גם אם ישוקם‪ ,‬יהיה‬
‫קושי רב בשחזור הנוף הקדום שהיה לפני סלילתו בדומה לנוף הקיים בפארק השרון‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הסיכוי לשחזור הנוף הקיים כיום בחלופות המסילה נמוך‪ ,‬בעוד השיקום בחלופות‬
‫הכביש הקיים גבוה יותר ומהיר יותר ועשוי אף לשפר את המצב הקיים‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו יתרון בולט לחלופות ‪ A‬ו‪ ,D-‬עם העדפה לחלופה ‪ D‬שפגיעתה בשטח‬
‫הסמוך מצומצמת יותר‪.‬‬
‫‪ 2.4.1.6‬פגיעה בנחל אלכסנדר וסביבותיו‬
‫הנחל היחיד המצוי באזור התכנית ושנחצה על ידי כל החלופות הוא נחל אלכסנדר‪ .‬נחל זה‬
‫הינו ערוץ ניקוז ראשי שערכיותו רבה‪ .‬יחודו של הנחל פורט בהרחבה בפרק א'‪.‬‬
‫חלופות התוואי החדש )‪ E ,C ,B‬ו‪ (F-‬חוצות את נחל אלכסנדר ברצועה המוגדרת כאזור נחל‬
‫וסביבותיו )על‪-‬פי תכניות המתאר המחוזיות(‪ .‬חלופות התוואי הקיים )‪ A‬ו ‪ (D-‬חוצות שטח‬
‫המוגדר כגן לאומי‪ .‬על‪-‬פי התכניות השונות תחום הערוץ המצוי בסביבת התכנית בכל‬
‫החלופות מוגדר כערוץ לתכנון ולשיקום ולשמירת זכויות מעבר לציבור בגדותיו‪.‬‬
‫רצועת נחל אלכסנדר הסמוכה לאזור המסילה מאופיינת בעיקר בנוף חקלאי בעוד נופו של‬
‫הנחל באזור חלופות הכביש הקיים טבעי יותר‪.‬‬
‫הכביש הקיים ומסילת הרכבת פוגעים בנחל אלכסנדר‪ .‬בחלופות שדרוג הכביש הקיים )חלופה‬
‫‪ A‬ו‪ (D-‬גלום פוטנציאל להקטנת הפגיעה הקיימת היום ע"י הגבהת מפלס הכביש ויצירת‬
‫מפתחים גדולים יותר‪ ,‬העתקת העמודים מערוץ הנחל‪ ,‬שיקום הגדות ושיפור מעבר מטיילים‬
‫)כולל מעבר אוטובוסים לגן הלאומי( ובע"ח‪ .‬חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬משפרות את רצועת הנחל באזור‬
‫זה אף יותר‪ ,‬עקב ביטול שני גשרים מתוך שלושה גשרים קיימים )יש לזכור כי גשר אחד מעל‬
‫הנחל יישאר(‪ ,‬אך הן מרחיבות במידה ניכרת את הפגיעה באזור רצועת הנחל בסמוך למסילה‪.‬‬
‫בנוסף על הגשרים הקיימים של המסילה ועל הגשרים שיתווספו עקב הכפלתה‪ ,‬יתווספו עוד‬
‫שני גשרים רחבים מאוד של הכביש‪ .‬התכנון של הכביש עוקב אחר מפלס הגשר הקיים של‬
‫הרכבת‪ .‬תכנון זה יוביל לביצוע רצועה רחבה מאוד של גשרים במפלס נמוך שתצל על הנחל‪,‬‬
‫המפתחים הצרים יחייבו הצבת עמודים בתוך הנחל ויפגעו בגדות‪ .‬בחלופות אלו לא יהיה‬
‫שיפור במעבר המטיילים הקיים בגדה אחת )ללא אפשרות של מעבר אוטובוסים( וייפגע‬
‫תפקודו של הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי )מזרח‪-‬מערב(‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון ברור לחלופות הכביש הקים ‪ A‬ו‪ ,D-‬חלופה ‪ B‬הנה החלופה‬
‫הנחותה ביותר עקב השארת הגשרים הקיימים בכביש הקיים ובניית גשרים חדשים סמוך‬
‫למסילה‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ 2.4.1.7‬ההיבט החזותי של גשרי נחל אלכסנדר‬
‫בחלופות הכביש הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬יהרסו הגשרים הקיימים מעל נחל אלכסנדר ובמקומם יבנו‬
‫גשרים גבוהים‪ ,‬בעלי מפתחים רחבים שיצמצמו את הפגיעה בנחל וישפרו את החזות ואת‬
‫המעבר‪ .‬על פני השטח יבלטו הגשרים בהשוואה למצב הקיים ויחייבו הקמת סוללות‬
‫בקצותיהם‪ ,‬אך הארכת הגשרים תפצה על אלמנטים אלו‪.‬‬
‫בחלופות הכביש החדש בתוואי המסילה‪ ,‬למעט בחלופה ‪ ,B‬יהרסו הגשרים בכביש ‪ 2‬הקיים‬
‫)גשר כביש הגישה למכמורת יישאר( דבר שיתרום לשיפור המראה הנשקף מהנחל ואליו בחלק‬
‫הקרוב לשפך‪ .‬בתוואי הכביש המהיר יבנו שני גשרים חדשים בצמוד לגשר הקיים של מסילת‬
‫הרכבת ובאותו מפלס‪ .‬גשרים אלו יחסמו את הנוף הנשקף לעוברים מתחת לכביש ולצופים אל‬
‫עבר הנחל מהסביבה הקרובה‪ ,‬עקב הרחבת הרצועה‪ ,‬בניית גשר נמוך ובמפתחים צרים‪ .‬בנית‬
‫הגשר תחייב הקמת סוללות נרחבות בקצותיו בדומה לגשר הרכבת הקיים‪ .‬למרות שהגשר לא‬
‫יראה מרחוק עקב מפלסו הנמוך‪ ,‬יתחזק ויתעבה החיץ הקיים ומראהו ישפיע על הסביבה‬
‫הקרובה ועל הנופשים בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם תבחרנה חלופות התוואי הצמוד למסילה יש לשקול הגבהת הגשרים ויצירת‬
‫מפתחים גדולים למרות מפלסו הנמוך של גשר הרכבת הקיים‪ .‬הנחת העבודה היא שכאשר‬
‫תכפיל רכבת ישראל את המסילה היא תידרש לשפר את מעבר הרכבת מעל הנחל ולהגביה‬
‫אותו‪ .‬הגבהת הגשרים משפיעה על הסביבה הרחוקה יותר מהנחל בשל הצורך בבניית סוללות‬
‫או קירות תמך‪ .‬יש לבדוק את התרומה של הגבהת הגשר על אזורים אלו בתכנון מפורט‪.‬‬
‫להדמיות הגשר בחלופות השונות ראו תשריט מס' ‪.2.4.1‬‬
‫אמת מידה זו מתלכדת במידה מסוימת עם אמת המידה הבוחנת את הפגיעה בנחל‪ .‬המסקנה‬
‫הינה דומה‪.‬‬
‫‪ 2.4.1.8‬שימור מסדרונות אקולוגיים‬
‫כל החלופות חוצות את מסדרון החוף המתרחב מצפון לנחל אלכסנדר‪ ,‬שהינו מסדרון ארצי‬
‫ואת המסדרון האקולוגי הרוחבי של נחל אלכסנדר‪ ,‬שהינו מסדרון אזורי וחולייה מקשרת‬
‫למסדרונות אחרים‪ .‬בכל החלופות מתוכננים מעברי רצף שונים למעבר בעלי חיים‪ .‬בחלופות ‪,B‬‬
‫ו‪ C-‬מתוכנן מעבר רצף אקולוגי מעל הכביש באזור פארק השרון‪ .‬באזור זה מתוכנן מעבר בעלי‬
‫חיים ומטיילים מתחת לכביש ‪ 2‬הקיים בחלופות ‪ A‬ו‪.D-‬‬
‫חלופה ‪ B‬חוצה את שטח המסדרון האקולוגי ומחלקת את השטח לתאים קטנים ללא מעבר בין‬
‫פארק השרון לגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ .‬חלופה זו היא הנחותה ביותר מהיבט זה‪.‬‬
‫חלופה ‪ E‬ובמידה מסוימת חלופה ‪ F‬הן החלופות בעלות היתרון הגדול מהיבט זה בשל מעבר‬
‫הכביש במנהרה בתחום המסדרון האקולוגי וביטול הכביש הקיים‪ .‬חלופות אלו יוצרות מעבר‬
‫חופשי בתחום המסדרון ללא חציצה משמעותית )בחלופה ‪ F‬מתקיימת חציצה בתחום‬
‫המסדרון באזור שמדרום לפארק השרון(‪ .‬עם זאת חסרונן של חלופות אלו שהן פוגעות‬
‫במסדרון העובר בערוץ הנחל‪.‬‬
‫על פי אמת מידה זו קיים יתרון ברור לחלופות ‪ E‬ובמידה מסוימת לחלופה ‪ .F‬בחלופה ‪ A‬ו‪D-‬‬
‫ניתן לשפר את המצב הקיים במסדרון נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫‪ 2.4.2‬השפעת החלופות על המרחב הבנוי‬
‫‪ 2.4.2.1‬מפגעי רעש‬
‫א‪ .‬הקדמה‬
‫תת‪-‬פרק זה בוחן את השפעות הרעש על המרחב הבנוי בחלופות המאקרו השונות‪ .‬כאמור‬
‫לעיל את החלופות ניתן לחלק בהכללה לשתי קבוצות‪ :‬קבוצת החלופות המתבססת על‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים )‪ (A,D‬וקבוצת החלופות המתבססת על תוואי חדש הסמוך למסילה‬
‫)‪.(B,C,E,F‬‬
‫מבין החלופות הסמוכות למסילה‪ ,‬חלופות ‪ C‬ו‪ E -‬הן חלופות זהות בקטע העובר מדרום‬
‫לנחל אלכסנדר שבו קיימת השפעה על המרחב הבנוי‪ .‬חלופה ‪ F‬זהה לחלופה ‪ C‬בחלקה‬
‫הדרומי הסמוך לגבעת שפירא ואביחיל‪ ,‬ולאחר מכן היא סוטה מזרחה ומתרחקת‬
‫מהיישובים‪ .‬לפיכך חלופות המאקרו בתוואי החדש הסמוך למסילה שנבחנו מהיבט הרעש‬
‫הן חלופה ‪ B‬וחלופה ‪ C‬המייצגת גם את חלופה ‪ E‬ו‪.F-‬‬
‫בכל אחת מהחלופות התייחסנו גם להשפעות הרעש הצפויות להיגרם ע"י כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬
‫"בחלופות המסילה" כביש ‪ 2‬נשאר במצבו הקיים בין מחלף חבצלת לבין מחלף בית ינאי‪.‬‬
‫עם זאת כיוון שבחלופות ‪ C ,E ,F‬מבוטל ההמשך הצפוני של הכביש‪ ,‬ניתן להניח כי קיבולתו‬
‫בקטע הדרומי תקטן ולפיכך יוקטנו מהירות הנסיעה בקטע זה בהתאמה‪ .‬על כן חלופה ‪C‬‬
‫מייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪ F -‬בהתייחס לכביש ‪ 2‬הקיים בקטע זה‪ ,‬אך היא שונה מחלופה ‪B‬‬
‫הכוללת חיבור כביש ‪ 2‬הקיים לכביש החדש בתוואי המסילה‪.‬‬
‫בכל החלופות הנחנו כי כביש ‪ 2‬בקטע שאינו כלול בתכנית‪ ,‬בין אביחיל לחבצלת ישודרג‬
‫בהתאמה לחלופת האפס‪ .‬ההבדל בין החלופות מהיבט הרעש במקטע זה‪ ,‬ככל שהוא קיים‪,‬‬
‫מקורו במחלף אביחיל‪.‬‬
‫בפרק א' בסעיף ‪ 1.6‬נכלל הסבר מפורט לגבי המצב הקיים וחלופת האפס בקטע אביחיל‪-‬‬
‫חבצלת‪ ,‬ראו סעיף זה לעיל‪ .‬לעניין זה נבהיר כי "המצב הקיים" הינו המצב התואם את‬
‫חלופת האפס שבה משודרג קטע כביש זה כך שהוא יכלול ‪ 3‬נתיבים לכיוון וכן מיגונים‬
‫אקוסטיים מתאימים‪ .‬השדרוג נערך במסגרת התכנית המאושרת הקיימת ומכרז לביצוע‬
‫פורסם כבר ע"י מע"צ‪.‬‬
‫כל החלופות דומות זו לזו בקטע זה אך בחלופות המסילה מתווסף מחלף אביחיל לכביש‬
‫הקיים‪ ,‬העלול להשפיע על הגזרה הדרום‪-‬מזרחית של גבעת שפירא‪.‬‬
‫החישובים בתת‪-‬פרק זה הם חישובים ראשוניים בלבד שמטרתם היא לסייע בבחינת‬
‫החלופות בלבד‪ .‬יתכנו שינויים בבדיקות ובחישובים לאחר בחירת החלופה ובדיקה מפורטת‬
‫יותר בשלב מתקדם על בסיס התכנון המפורט של החלופה הנבחרת‪ .‬על‪-‬כן אין לראות‬
‫בחישובים ובתכנון תוצר מחייב וסופי‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫ב‪ .‬מאפייני החלופות והנחות היסוד לחישובי הרעש‬
‫פירוט המתודולוגיה והתהליך החישובי הוצג בסעיף ‪ 1.6‬בפרק א'‪ .‬בפרק זה נחזור בקצרה‬
‫על עיקרי הדברים‪:‬‬
‫הפרמטרים הפיזיים ‪ -‬תכנוניים‬
‫טבלה מס' ‪ 2.4.1‬מציגה את נתוני החלופות בקצרה‪ .‬כמו כן מוצגים נתוני הכביש‬
‫הקיים המהווה את "חלופת האפס"‪ ,‬בקטע אביחיל – חבצלת‪.‬‬
‫ב‪1.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :.2.4.1‬חלופות כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים ובתוואי החדש סמוך למסילה‬
‫כביש ‪ 2‬אביחיל – חבצלת‬
‫)חלופת אפס(‬
‫מס'‬
‫מהירות‬
‫מנהור‬
‫נתיבים‬
‫תכן‬
‫לכיוון‬
‫‬‫‪100‬‬
‫‪3‬‬
‫‬‫‪100‬‬
‫‪3‬‬
‫החלופה‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫‪3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬
‫‪E‬‬
‫‪3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬
‫‪F‬‬
‫‪3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪2.‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים חבצלת –‬
‫מכמורת‬
‫מהירות‬
‫מס'‬
‫מנהור‬
‫תכן‬
‫נתיבים‬
‫)מ'(‬
‫)קמ"ש(‬
‫לכיוון‬
‫‪1000‬‬
‫‪110‬‬
‫‪4‬‬
‫‬‫‪100‬‬
‫‪3‬‬
‫‪80‬‬
‫‬‫‪2‬‬
‫בכביש‬
‫‪202‬‬
‫‪80‬‬
‫‬‫‪2‬‬
‫בכביש‬
‫‪2021‬‬
‫‪80‬‬
‫‬‫בכביש‬
‫‪2‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪80‬‬
‫‬‫‪2‬‬
‫בכביש‬
‫‪2021‬‬
‫כביש ‪ 2‬החדש‬
‫מס'‬
‫נתיבים‬
‫לכיוון‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מהירות‬
‫תכן‬
‫מנהור‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪110‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪110‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪110‬‬
‫שתי‬
‫מנהרות‬
‫‪4‬‬
‫‪110‬‬
‫מנהרה‬
‫וגשר‬
‫היישובים והשימושים המושפעים‬
‫היישובים המושפעים מחלופות הכביש הקיים )‪ (A ,D‬הם חבצלת השרון‪ ,‬נעורים‪ ,‬בית‬
‫ינאי‪ ,‬בית חרות‪ ,‬חופית מערב ומכמורת‪ .‬היישובים והשימושים המושפעים "מחלופות‬
‫המסילה" הם אביחיל מזרח‪ ,‬גבעת שפירא מזרח וכפר ויתקין‪.‬‬
‫היישובים הסמוכים לכביש הקיים בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת הם אביחיל‪ ,‬גבעת שפירא‬
‫ובת חן‪.‬‬
‫ב‪3.‬‬
‫קריטריון‬
‫הקריטריון שהוגדר לצורך בחינת החלופות עבור מבנה ציבור רגיש הינו ‪ 59dBA‬ועבור‬
‫מבנה מגורים הינו‪.64dBA‬‬
‫ב‪4.‬‬
‫תכנית החיזוי‬
‫ƒ‬
‫מפלסי הרעש חושבו באמצעות מודל ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬
‫ƒ‬
‫סוג הקרקע‪.Loose Soil :‬‬
‫ƒ‬
‫סוג מסעה‪.Average :‬‬
‫החישובים כוללים קידוד טופוגרפיה וקווי דיקור‪.‬‬
‫ƒ‬
‫ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.6‬בפרק א'‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫ב‪5.‬‬
‫נפחי תנועה לחיזוי השפעות הרעש‬
‫נפחי התנועה לחישוב השפעות הרעש הם כדלקמן‪:‬‬
‫ƒ על פי רמת שירות ‪ C‬לכביש מהיר דו‪-‬מסלולי עם שני נתיבים במצב הקיים ועם‬
‫‪ 4‬או ‪ 3‬נתיבים במצב המתוכנן‪ ,‬לכל אורכו‪ ,‬בהתאם לחלופה‪.‬‬
‫ƒ על פי תחזיות תנועה לשנת ‪ 2030‬בשעת שיא ממוצעת ברמפות המחלפים‪.‬‬
‫פילוג התנועה מבוסס על ספירות תנועה במצב הקיים על כביש ‪:2‬‬
‫ƒ קל –‪89%‬‬
‫ƒ בינוני –‪4.5%‬‬
‫ƒ כבד – ‪4.5%‬‬
‫ƒ אוטובוסים – ‪1.8%‬‬
‫ƒ אופנוע – ‪0.2%‬‬
‫פילוג התנועה ברמפות מתבסס על נתונים שהועברו לנו בזמנו ע"י חב' ‪ PGL‬והוא‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫קל – ‪95-96%‬‬
‫בינוני – ‪3-4%‬‬
‫כבד – ‪0-1%‬‬
‫אוטובוסים – ‪.0-1%‬‬
‫נעיר כי הבדלים קטנים בפילוג נפחי התנועה ורמפות אינם משפיעים על המפלסים‬
‫המחושבים ועל בחינת החלופות‪.‬‬
‫נפחי תנועה לרמות שירות ‪ C‬מוצגים בטבלה מס' ‪.2.4.2‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.2‬נפחי תנועה לפי רמת שירות ‪C‬‬
‫מס' נתיבים‬
‫חלופה‬
‫מצב קיים‪/‬חלופת‬
‫האפס‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫הכביש‬
‫סה"כ כלי רכב‬
‫מהירות )קמ"ש(‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C ,E,F‬‬
‫‪B‬‬
‫כל החלופות )‪*(A-F‬‬
‫‪3‬‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי המסילה‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי המסילה‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬
‫בקטע אביחיל חבצלת‬
‫‪5540‬‬
‫‪4145‬‬
‫‪5540‬‬
‫‪2460‬‬
‫‪2270‬‬
‫‪2270‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪70‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪4145‬‬
‫‪90‬‬
‫* בתוספת מחלף אביחיל בחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬
‫ב‪6.‬‬
‫הקולטים לחיזוי הרעש‬
‫תיאור הקולטים מוצג בטבלה מס' ‪ 2.4.3‬ובתשריט ‪ 2.4.2-2.4.3‬בהמשך‪ .‬גבהי‬
‫הקולטים נקבעו בהתבסס על מיפוי פוטוגרמטרי או על בסיס מדידות קרקעיות )בקטע‬
‫אביחיל‪-‬חבצלת(‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫להבהרות לסימון הקולטים ובחירתם ראו פירוט בפרק א' בסעיף ‪.1.6.5.2‬‬
‫תיאור הקולטים מוצג להלן‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.3‬תאור הקולטים להערכת השפעות הרעש )כל החלופות(‬
‫הקולט‬
‫‪Y1‬‬
‫‪Y2‬‬
‫‪Y4‬‬
‫‪Y5‬‬
‫‪Y6‬‬
‫‪Y7‬‬
‫‪Y10‬‬
‫‪Y11‬‬
‫‪Y12‬‬
‫‪Y13‬‬
‫‪N14‬‬
‫‪N15‬‬
‫‪N16‬‬
‫‪N17‬‬
‫‪N18‬‬
‫‪N19‬‬
‫‪N20‬‬
‫‪N21‬‬
‫מיקום‬
‫בית ינאי‬
‫מגורים‬
‫מגורי צוות ‪/‬‬
‫סטודנטים‬
‫נעורים‬
‫כיתות לימוד‬
‫חופית‬
‫ספריה‬
‫כיתות לימוד‬
‫מגורי צוות‪/‬‬
‫סטודנטים‬
‫מגורים‬
‫בית חירות‬
‫מגורים‬
‫כפר ויתקין‬
‫מגורים‬
‫מכמורת‬
‫מגורים‬
‫גבעת‬
‫שפירא‬
‫מגורים‬
‫‪N22‬‬
‫‪R29‬‬
‫‪R30‬‬
‫‪R33‬‬
‫‪R34‬‬
‫‪R35‬‬
‫‪R36‬‬
‫‪R37‬‬
‫‪R38‬‬
‫‪R39‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪V5‬‬
‫‪ME1‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪ME6‬‬
‫‪SH1‬‬
‫‪SH2‬‬
‫‪SH3‬‬
‫‪SH4‬‬
‫‪SH5‬‬
‫‪SH5a‬‬
‫‪SH6‬‬
‫‪SH7‬‬
‫שימוש המבנה‬
‫גובה פתח עליון‬
‫)במ' מעל מפלס הקרקע(‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קריטריון‬
‫‪64‬‬
‫‪59‬‬
‫הערות‪/‬החלופה‬
‫המשפיעה*‬
‫כל החלופות‬
‫כל החלופות‬
‫‪64‬‬
‫כל החלופות‬
‫‪64‬‬
‫כל החלופות‬
‫‪64‬‬
‫‪B,C,E,F‬‬
‫‪64‬‬
‫‪A,D,B‬‬
‫‪64‬‬
‫‪B,C,E,F‬‬
‫כל החלופות‬
‫‪120‬‬
‫הקולט‬
‫מיקום‬
‫‪SH8‬‬
‫‪SH9‬‬
‫‪SH10‬‬
‫‪SH11‬‬
‫‪BT13‬‬
‫‪BT14‬‬
‫‪BT15‬‬
‫‪BT16‬‬
‫‪HAV1‬‬
‫‪HAV4‬‬
‫‪HAV5‬‬
‫‪HAV6‬‬
‫‪HAV7‬‬
‫‪AV5‬‬
‫‪AV6‬‬
‫‪AV7‬‬
‫‪AV8‬‬
‫‪AV9‬‬
‫‪AV10‬‬
‫‪AV11‬‬
‫שימוש המבנה‬
‫מגורים‬
‫בת חן‬
‫חבצלת‬
‫השרון‬
‫מגורים‬
‫אביחיל‬
‫מגורים‬
‫מוזיאון בית‬
‫הגדודים‬
‫‪**BETG‬‬
‫גובה פתח עליון‬
‫)במ' מעל מפלס הקרקע(‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קריטריון‬
‫הערות‪/‬החלופה‬
‫המשפיעה*‬
‫‪64‬‬
‫כל החלופות‬
‫‪64‬‬
‫כל החלופות‬
‫כל החלופות‬
‫‪59‬‬
‫* הערה‪ :‬החישובים נערכו לכל הקולטים בכל החלופות‪ .‬ציון החלופה המשפיעה ביותר מובא על מנת להקל על הקריאה‪.‬‬
‫** נלקח קריטריון מחמיר בשל הפעילות המיוחדת האופיינית למקום‪.‬‬
‫ב‪7.‬‬
‫החלופות שנותחו‬
‫החלופות שנותחו הן חלופות ‪ B ,D ,A‬ו‪) C-‬המייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪.(F-‬‬
‫ב‪8.‬‬
‫מיגון אקוסטי‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.2‬מציג מיגון אקוסטי בחלופה ‪ A‬ו‪.D-‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.3‬מציג מיגון אקוסטי בחלופה ‪ B‬ו‪.(F,E) C-‬‬
‫להלן מספר הערות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫המיגון האקוסטי בקטע אביחיל‪-‬חבצלת השרון )מחוץ לתכנית( הינו על‪-‬פי‬
‫המיגון שנכלל במכרז שהוכן על‪-‬ידי מע"צ בתוספת התאמות מעטות )עקב‬
‫מחלף אביחיל בחלופות המסילה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המיגון המוצג בתשריטים הינו תוצאה של תכנון ראשוני‪ ,‬לא מחייב‪ ,‬שמטרתו‬
‫הייתה לבדוק האם קיים פתרון פיזי להפחתת הרעש במסגרת רצועת הדרך‬
‫ומהי יעילותו של פתרון זה‪ .‬מערך המיגון האקוסטי המחייב יתוכנן במסגרת‬
‫התסקיר )פרק ד'( לחלופה הנבחרת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בחלופות ‪ D‬שולב במיגון האקוסטי אלמנט של קיר מצחייה‪ .‬על מנת לחשב את‬
‫ההפחתה ברעש המושגת ע"י אלמנט זה הנחנו כי קצה המצחייה מגיע עד‬
‫‪121‬‬
‫לשולי הנתיב הימני וגובהו כ‪ 8 -‬מ' מעל המיסעה‪ .‬רוחב הקירוי המתקבל הינו‬
‫כ‪ 5-6 -‬מ'‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מפלסי הרעש בחלופה ‪ C‬מוצגים ללא מיגון ועם מיגון‪ .‬ההחלטה אם יש צורך‬
‫בהצבת מיגון לאורך הכביש הקיים בחלופות הכביש החדש ‪ E ,C‬ו‪ F-‬תתקבל‬
‫בהמשך לאחר שתוגש התכנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפלסי הרעש החזויים‬
‫מפלסי הרעש החזויים בחלופות השונות מוצגים בטבלה מס' ‪ .2.4.4‬בטבלה זו מוצגת גם‬
‫חלופת האפס הכוללת שדרוג כביש ‪ 2‬ותוספת מתרסי רעש בקטע אביחיל‪-‬חבצלת השרון‬
‫והמתלכדת עם כביש ‪ 2‬הקיים )מצב קיים בפועל( בקטע שמצפון לחבצלת‪ .‬מהשוואה בין‬
‫מצב קיים בפועל לבין חלופת האפס שהוצגה בסעיף ‪ 1.6‬עולה כי בחלופת האפס מפלסי‬
‫הרעש החזויים נמוכים‪ ,‬לעיתים בשיעור ניכר‪ ,‬בהשוואה למצב הקיים בקטע אביחיל‪-‬‬
‫חבצלת השרון‪ .‬בקטע שמצפון לחבצלת אין הבדל בין מפלסי הרעש‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לצורך ניתוח החלופות לא נלקח בחשבון מיגון אקוסטי בחלופת האפס בקטע‬
‫חבצלת בית ינאי‪ .‬הנחה זו תואמת את המצב הקיים‪ .‬לא התייחסנו למצב שבו מע"צ תחליט‬
‫מיוזמתה להקים מיגון אקוסטי בקטע הנ"ל שלא במסגרת התכנית הסטטוטורית‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.4‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בתוואי הכביש הקיים בקטע נעורים – בית ינאי‬
‫שם‬
‫מס'‬
‫היישוב‬
‫קולט‬
‫בלי‬
‫עם‬
‫בלי‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫בלי‬
‫עם‬
‫בלי‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫קיר‬
‫מצחייה‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫מיגון‬
‫‪Y1‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪62‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪Y2‬‬
‫‪70‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪70.8‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪59‬‬
‫‪Y4‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪68‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪58‬‬
‫‪56.4‬‬
‫‪Y5‬‬
‫‪72.4‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪70.6‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪68.9‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪68‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪76.8‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪76.6‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪73.8‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪62‬‬
‫‪Y10‬‬
‫‪71.6‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪73.3‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪58‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪Y11‬‬
‫‪73.6‬‬
‫‪55.8‬‬
‫‪55.8‬‬
‫‪73.1‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪59.1‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪63.4‬‬
‫‪66.9‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪Y12‬‬
‫‪75.6‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪73‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪Y13‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪76.6‬‬
‫‪65‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪75‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪71.1‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪N15‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪61.6‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪62‬‬
‫‪57.2‬‬
‫‪N17‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪64‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪64.2‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪N18‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪56.4‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪56.3‬‬
‫‪56.3‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪53.8‬‬
‫‪53.9‬‬
‫‪52‬‬
‫‪N19‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪58‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪58.1‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪53.2‬‬
‫‪N21‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪55.7‬‬
‫‪53.3‬‬
‫‪53.1‬‬
‫‪N22‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪54.2‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪R30‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪57.2‬‬
‫‪57.2‬‬
‫‪R33‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪59‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪53.2‬‬
‫‪R35‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪64‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪61‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪68‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪58.1‬‬
‫‪74.2‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪62‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪R38‬‬
‫‪73.3‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪63.3‬‬
‫‪62.5‬‬
‫‪72.7‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪69‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪R39‬‬
‫‪72.1‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪71.1‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪63.2‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪R34‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪53.1‬‬
‫‪52.8‬‬
‫בית‬
‫ינאי‬
‫‪Y7‬‬
‫‪N16‬‬
‫‪N20‬‬
‫חופית‬
‫‪R29‬‬
‫בית‬
‫‪R36‬‬
‫חירות‬
‫‪R37‬‬
‫מכמורת‬
‫קריטריון‬
‫חלופה ‪0‬‬
‫חלופה ‪D‬‬
‫עם‬
‫‪y6‬‬
‫נעורים‬
‫חלופה ‪A‬‬
‫חלופה ‪B‬‬
‫חלופה ‪C‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪59‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ME1‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪61.9‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪58.1‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪57.6‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪58.1‬‬
‫‪ME6‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪64‬‬
‫‪123‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.5‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בתוואי החדש סמוך למסילה ובקטע חבצלת – אביחיל‬
‫שם‬
‫היישוב‬
‫גבעת‬
‫שפירא‬
‫אביחיל‬
‫בת‪-‬חן‬
‫חבצלת‬
‫השרון‬
‫כפר‬
‫ויתקין‬
‫מס'‬
‫קולט‬
‫‪SH -1‬‬
‫‪SH -2‬‬
‫‪SH -3‬‬
‫‪SH -5‬‬
‫‪SH -6‬‬
‫‪SH -5a‬‬
‫‪SH -4‬‬
‫‪SH-8‬‬
‫‪SH-7‬‬
‫‪SH -11‬‬
‫‪SH -10‬‬
‫‪SH -9‬‬
‫‪AV -4‬‬
‫‪AV -3‬‬
‫‪AV -2‬‬
‫‪AV -1‬‬
‫‪AV -11‬‬
‫‪AV -7‬‬
‫‪AV -6‬‬
‫‪AV -5‬‬
‫‪BETG‬‬
‫‪AV-8‬‬
‫‪AV-9‬‬
‫‪AV-10‬‬
‫‪BT-13‬‬
‫‪BT-14‬‬
‫‪BT-15‬‬
‫‪BT-16‬‬
‫‪HAV-4‬‬
‫‪HAV-5‬‬
‫‪HAV-6‬‬
‫‪HAV-7‬‬
‫‪HAV-1‬‬
‫‪V-1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪V5‬‬
‫קריטריון‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪59‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫חלופה ‪*0‬‬
‫‪49.3‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪60.3‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪56.9‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪41.2‬‬
‫חלופה ‪ B‬חלופה ‪C‬‬
‫עם מיגון של חלופת‬
‫האפס‬
‫‪57‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪57.2‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪58‬‬
‫‪57.2‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪61‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪62.5‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪57‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪56.7‬‬
‫‪53.9‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪63.5‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪61.6‬‬
‫‪59‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪59‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪61.2‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪59.1‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪63.3‬‬
‫‪57‬‬
‫‪60.5‬‬
‫‪63‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪60.9‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪60.1‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62.4‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪56.1‬‬
‫* המיגון הינו על פי תכנון מע"צ שנערך לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת‬
‫‪124‬‬
‫ד‪ .‬מסקנות‬
‫בשל ריבוי הנתונים והפרמטרים ערכנו את המסקנות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.6‬סיכום השוואת החלופות בנושא מפלסי הרעש‬
‫החלופה‬
‫‪A‬‬
‫היישובים המושפעים מהכביש הקיים‬
‫השוואה למצב‬
‫חריגה‬
‫קיים‪ /‬חלופת‬
‫מהקריטריון‬
‫האפס‬
‫חריגות מעטות‬
‫בנעורים ובבית‬
‫חירות‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪(F,E) C‬‬
‫כמו בחלופה ‪ A‬ו‪,D-‬‬
‫אך מספר החריגות‬
‫מצומצם יותר‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫כמו בחלופה ‪ ,C‬אך‬
‫מספר החריגות מעט‬
‫גדול יותר‪.‬‬
‫שיפור ניכר במפלסי‬
‫הרעש‪.‬‬
‫החמרה מסוימת‬
‫בנעורים ובמכמורת‪.‬‬
‫כמו בחלופה ‪.A‬‬
‫שיעור ההחמרה‬
‫נמוך יותר‬
‫במכמורת‪.‬‬
‫שיפור ניכר במפלסי‬
‫הרעש בכל‬
‫היישובים‪* .‬‬
‫שיפור ניכר במפלסי‬
‫הרעש‪* .‬‬
‫לא צפויה החמרה‬
‫במכמורת‪.‬‬
‫היישובים המושפעים מהכביש החדש‬
‫השוואה למצב‬
‫חריגה‬
‫קיים‪ /‬חלופת‬
‫מהקריטריון‬
‫האפס‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫לא צפויה חריגה‬
‫מהקריטריון‪.‬‬
‫‬‫גידול ניכר במפלסי‬
‫הרעש‪.‬‬
‫כמו בחלופה ‪ C‬אך‬
‫שיעור הגידול‬
‫ברעש גבוה יותר‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫הבדלים מסוימים בן מפלסי הרעש אינם נובעים מהחלופה אלא מואריאציות קלות במערך‬
‫המיגון‪.‬‬
‫* בניתוח חלופות הכביש החדש הנחנו כי הכביש הקיים ייכלל בתכנית ויוקם לאורכו מיגון‬
‫אקוסטי‪ .‬אם יוחלט שלא לכלול את הכביש הקיים בתכנית ולהשאירו במצבו הקיים לא יושג‬
‫שיפור במפלסי הרעש לאורכו והם יישארו גבוהים בהתאם למצב הקיים‪.‬‬
‫על פי אמת מידה זו יש יתרון מובהק לחלופה ‪ A‬כיוון שהיא משפרת באופן דרמטי את מפגע‬
‫הרעש לאורך הכביש הקיים ללא כל הרעה באיכות החיים מהיבט הרעש ביישובים נוספים‪.‬‬
‫חלופה ‪ D‬דומה בתכונותיה ל‪ A-‬אף שבה מידת השיפור המושגת קטנה יותר‪.‬‬
‫מידת השיפור אשר יושג לאורך הכביש הקיים בחלופות התוואי החדש תלויה בהחלטה האם‬
‫לכלול את הכביש הקיים כחלק מהתכנית ולהקים לאורכו קירות אקוסטיים )‪.(F,E,C,B‬‬
‫במידה ויוחלט שלא לכלול את הכביש הקיים בתכנית לא יושג השיפור במפלסי הרעש‪ ,‬אך‬
‫תגרם החמרה ניכרת באיכות החיים מהיבט זה ליישובים נוספים‪.‬‬
‫ההבדלים העיקריים מהיבט הרעש הם בקטע נעורים‪-‬בית ינאי‪ .‬בחישובים ראשוניים שערכנו‬
‫נמצא כי מיגון אקוסטי עבור השורה הראשונה של המבנים‪ ,‬כפי שמוצג במסמך זה )תכנון‬
‫ראשוני בלבד(‪ ,‬יתרום לא רק למפלסי הרעש בשורה שנייה של המבנים‪ ,‬אלא גם להשגת‬
‫מפלסי רעש הנמוכים מהקריטריון‪ .‬קבוצת המבנים החשופה לרמות רעש גבוהות היא לפיכך‬
‫קבוצת המבנים הראשונה הכוללת כ‪ 30-35 -‬מבנים צמודי קרקע‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ 2.4.2.2‬זיהום אוויר‬
‫המתודולוגיה להערכת ריכוזי מזהמי האוויר החזויים לאחר ביצוע הפרויקט‪ ,‬התבססה על‬
‫ההנחות שפורטו בפרק א'‪ ,‬בסעיף ‪ 1.5.3‬לעיל‪.‬‬
‫הנתונים ששימשו להרצת המודל לאחר הביצוע כוללים נפחי תנועה לשנת היעד ‪ 2030‬ומהירות‬
‫תנועה מוערכת בשנת היעד‪ .‬הקולטים הינם אותם קולטים שהוצגו בפרק הרעש לעיל‪.‬‬
‫בבחינת החלופות נכללה חלופת האפס‪ ,‬עם נפחי התנועה והמהירויות התואמים לתחזיות‬
‫בשנת היעד ‪ .2030‬התוצאות שהתקבלו הושוו לחלופת האפס‪.‬‬
‫א‪ .‬החלופות לבחינה‬
‫ƒ‬
‫החלופות שנותחו הן‪ :‬חלופות ‪) C ,B ,D ,A‬המייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪ ,(F-‬וכן‬
‫חלופת האפס‪.‬‬
‫ƒ‬
‫נפחי התנועה ששימשו לבחינת החלופות מפורטים בסעיף ‪ 2.2‬לעיל‪.‬‬
‫ƒ‬
‫מהירות התנועה הינה המהירות בפועל כפי שנמסרה ע"י יועץ התנועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקדמי פליטה‬
‫מקדמי הפליטה מבוססים על פילוג התנועה אשר מוצג בפרק א' בסעיף ‪ 1.5.3‬ועל המהירות‬
‫המתוכננת של הכביש בשנת היעד‪.‬‬
‫ג‪ .‬המתודולוגיה להערכת זיהום האוויר מפתחי המנהרה )בחלופה ‪(A‬‬
‫ƒ‬
‫מודל החיזוי להערכת השפעת הפליטה מפתחי המנהרות הינו ‪) ISCST3‬של חברת‬
‫‪.(Lakes Environmental‬‬
‫ƒ‬
‫הקובץ המטאורולוגי שהוזן למודל ‪ ISCST3‬מבוסס על נתוני תחנת חוף מערבי‬
‫שהתקבלו‬
‫מהשירות‬
‫המטאורולוגי‪.‬‬
‫הקובץ‬
‫המטאורולוגי‬
‫נוצר‬
‫בתוכנת‬
‫‪.PCRRAMET‬‬
‫ƒ‬
‫המקור שנבחר הינו מקור נפח‪ ,‬בעל פרמטרים המדמים אותו למקור נקודתי בנקודת‬
‫סוף הסילון‪.‬‬
‫ƒ‬
‫קצב הפליטה של המזהמים מהמנהרה נקבע על‪-‬פי דוחות האיוורור שנערכו ע"י יועץ‬
‫האיוורור‪ ,44‬בהתייחס לספיקה מינימלית נדרשת ולספיקה מירבית אפשרית )ראה‬
‫סעיף הבא( ולשתי מהירויות נסיעה במנהרה‪ :‬מהירות ‪ 80‬קמ"ש )תנועה זורמת‪ ,‬נפח‬
‫מירבי עובר במנהרה( ו‪ 30 -‬קמ"ש )עומס תנועה‪ 75% ,‬מנפח התנועה המירבי עובר‬
‫במנהרה(‪ .‬ריכוזי תחמוצות החנקן שנוצרים במנהרה בתרחישים השונים מוצגים‬
‫בדוחות האיוורור בנספח מס' ‪.6‬‬
‫‪ 44‬אינג' דיוויד יונג‪ ,‬חב' ה‪.‬ר‪.‬ו‪.‬א‪.‬ק‪ ,‬יוני ‪.2012‬‬
‫‪.4954_Road 2 Olga Tunnel_Ventilation calculation summary_rev1.pdf & Road 2 Olga - Tunnel Ventilation 1098m3-s.pdf‬‬
‫‪126‬‬
‫ƒ‬
‫בספיקה מינימלית נדרשת‪ ,‬קצב האוורור הוא ‪ 660‬מ"ק לשנייה במנהרה לכיוון צפון ו‪-‬‬
‫‪ 795‬מ"ק לשנייה במנהרה לכיוון דרום‪ .‬בספיקה מירבית אפשרית‪ ,‬קצב האיוורור הינו‬
‫‪ 1,098‬מ"ק לשניה בשתי המנהרות‪.45‬‬
‫ƒ‬
‫לתוצאות מודל זה לא הוזן ערך הרקע – ערך זה מגולם בתוצאות המודל למקטעי‬
‫הכבישים הפתוחים‪.‬‬
‫ƒ‬
‫תקני איכות האוויר אליהם השוו תוצאות הניטור ותוצאות המודל הינם תקנות חוק‬
‫אוויר נקי ‪ ,2011‬והמלצת המנהלת המדעית של מנ"א לתקן יממתי לחלקיקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המתודולוגיה להערכת פליטת גזי חממה‬
‫שיטת החישוב להערכת פליטת גזי חממה הינה מכפלה של נפח התנועה הנע על הכביש בכל‬
‫חלופה )רכב בשעה‪ ,‬מתייחס לנפח בשעת השיא( במקדם הפליטה המשוקלל )גרם לק"מ לרכב(‬
‫המבוסס על התפלגות התנועה‪ ,‬מהירותה ושיפוע הדרך‪ ,‬ובאורך תוואי הכביש בחלופה )ק"מ(‪.‬‬
‫ה‪ .‬תוצאות‬
‫טבלה מס' ‪ 2.4.7‬מסכמת את הריכוזים המרביים של תחמוצות החנקן )‪ %‬מהתקן החצי‬
‫שעתי( שהתקבלו בהרצת המודל בחלופות השונות )בחלופה ‪ - A‬ללא תרומת פתחי המנהרה(‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 2.4.8‬מסכמת את הריכוזים המרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪%) PM2.5‬‬
‫מהתקן היממתי האמריקאי( שהתקבלו בהרצת המודל בחלופות השונות‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ 2.4.9‬מסכמת את ריכוז גזי חממה שהתקבלו בחלופות השונות )טון לשעה(‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.4‬מציג בגרף עמודות את תוצאות הרצת המודל לריכוזי תחמוצות חנקן )‪%‬‬
‫מהתקן החצי שעתי( בחלופות השונות )בחלופה ‪ - A‬ללא תרומת פתחי המנהרה(‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.5‬מציג בגרף עמודות את תוצאות הרצת המודל לריכוזי חלקיקים נשימים‬
‫עדינים ‪ %) PM2.5‬מתקן היממתי האמריקאי( בחלופות השונות‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.4.6‬מציג את תרומת פתחי המנהרות לריכוזי תחמוצות חנקן בספיקות‬
‫השונות ובמהירויות התנועה השונות‪.‬‬
‫תשריט זה מציג את פיזור זיהום האוויר מפתחי המנהרה‪ ,‬המבוסס על תוצאות מודל‬
‫‪ ISCST3‬הכוללות את הערכים המירביים של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי המתקבלים‬
‫בהרצה‪.‬‬
‫בטבלאות ובתשריטים מסומנים הקולטים בהם קיים פוטנציאל ליצירת חריגה כתוצאה‬
‫מתוספת זיהום אוויר הנפלט מפתחי המנהרות בחלופה ‪ .A‬התרומה של פתחי המנהרה מוצגת‬
‫בתשריט מס' ‪ .2.4.6‬בטבלה מס' ‪ 2.4.7‬ובתשריט מס' ‪ 2.4.4‬מסומנים הקולטים בהם יש‬
‫פוטנציאל לחריגה עקב התרומה המצטברת של מערכת הכבישים ופתחי המנהרה בחלופה ‪.A‬‬
‫לעניין זיהוי הקולטים ראה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 45‬קצב האוורור משפיע על הפרמטרים של פליטת הסילון מפתח המנהרה‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.7‬ריכוזים מרביים של תחמוצות חנקן )‪ %‬מהתקן החצי שעתי(‬
‫חלופה‬
‫קולט‬
‫חלופת‬
‫האפס‬
‫חלופה‬
‫‪*A‬‬
‫חלופה‬
‫‪B‬‬
‫חלופה‬
‫‪C‬‬
‫חלופה‬
‫‪D‬‬
‫‪Y-1‬‬
‫‪Y-2‬‬
‫‪Y-4‬‬
‫‪Y-5‬‬
‫‪Y-6‬‬
‫‪Y-7‬‬
‫‪Y-9‬‬
‫‪Y-10‬‬
‫‪Y-11‬‬
‫‪Y-12‬‬
‫‪Y-13‬‬
‫‪N-14‬‬
‫‪N-15‬‬
‫‪N-16‬‬
‫‪N-17‬‬
‫‪N-18‬‬
‫‪N-19‬‬
‫‪N-20‬‬
‫‪N-21‬‬
‫‪N-22‬‬
‫‪R-29‬‬
‫‪R-30‬‬
‫‪R-33‬‬
‫‪R-34‬‬
‫‪R-35‬‬
‫‪R-36‬‬
‫‪R-37‬‬
‫‪R-38‬‬
‫‪R-39‬‬
‫‪SH1‬‬
‫‪SH2‬‬
‫‪SH3‬‬
‫‪SH5‬‬
‫‪AV3‬‬
‫‪SH6‬‬
‫‪SH5a‬‬
‫‪SH4‬‬
‫‪AV11‬‬
‫‪AV7‬‬
‫‪AV6‬‬
‫‪AV5‬‬
‫‪BETG‬‬
‫‪AV-8‬‬
‫‪AV-9‬‬
‫‪AV-10‬‬
‫‪BT-13‬‬
‫‪BT-14‬‬
‫‪BT-15‬‬
‫‪BT-16‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪35.9‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪38.8‬‬
‫‪44.8‬‬
‫‪55.0‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪41.3‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪54.7‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪29.8‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪38.0‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪42.3‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪49.8‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪42.7‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪36.2‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪41.4‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪33.2‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪36.6‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪37.7‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪39.7‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪21.9‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪21.9‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪68.1‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪48.9‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪33.7‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪45.1‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪36.0‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪38.3‬‬
‫‪29.3‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪128‬‬
‫חלופה‬
‫קולט‬
‫חלופת‬
‫האפס‬
‫חלופה‬
‫‪*A‬‬
‫חלופה‬
‫‪B‬‬
‫חלופה‬
‫‪C‬‬
‫חלופה‬
‫‪D‬‬
‫‪HAV-4‬‬
‫‪HAV-5‬‬
‫‪HAV-6‬‬
‫‪HAV-7‬‬
‫‪HAV-1‬‬
‫‪V-1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪v5‬‬
‫‪ME1‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪ME4‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪ME6‬‬
‫‪SH-8‬‬
‫‪SH-7‬‬
‫‪SH-11‬‬
‫‪SH-10‬‬
‫‪SH-9‬‬
‫‪MIN‬‬
‫‪MAX‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪40.5‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪48.8‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪54.7‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪36.6‬‬
‫‪40.9‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪42.2‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪37.1‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪68.1‬‬
‫* בקולטים המסומנים יתכן ותהיה חריגה מהתקן בשל הקרבה לפתחי המנהרות‪.‬‬
‫תשריט ‪ 2.4.6‬מציין כאמור את הריכוזים המקבלים כתוצאה מפליטת תחמוצת חנקן‬
‫מפתחי המנהרה‪ .‬הקולטים המושפעים מפתחי המנהרה הוצללו בטבלה הנ"ל‪.‬‬
‫תוצאות מודל ‪ CAL3QHCR‬ותוצאות מודל ‪ ISCST3‬אינן חופפות מבחינת התנאים‬
‫המניבים את הריכוזים המרביים בקולט‪ .‬הדבר נובע מהבדל במבנה הקובץ המטאורולוגי‬
‫המוזן למודלים אלו‪ .‬התנאים בהם מתקבלים הריכוזים המרביים בשני המודלים‪ ,‬שונים‬
‫זה מזה באלה‪:‬‬
‫‪ .1‬במצב המטאורולוגי אשר מניב את הריכוזים המרביים‪.‬‬
‫‪ .2‬בכיוון הרוח בו מתקבל הריכוז המרבי בקולט‪.‬‬
‫‪ .3‬במהירות הרוח בה מתקבלים הריכוזים המרביים בקולט‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התוצאות המרביות בכל אחד מהמודלים מתקבלות עבור ערך אחר של הקובץ‬
‫המטאורולוגי )שנה‪ ,‬חודש‪ ,‬יום ושעה(‪ ,‬כך שלא ניתן לחבר באופן ישיר את תוצאות‬
‫המודלים‪ .‬בשלב זה לא נערך חישוב כמותי מדויק של הריכוז המצטבר והוא הוערך באופן‬
‫איכותי על בסיס בחינת התרומות הדינפרציאליות של כל מקור ומקור )כבישים ופתחי‬
‫מנהרות(‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כאשר מתבוננים על הריכוזים המצטברים מהכביש ומפתחי המנהרה גם יחד‪,‬‬
‫עולה כי תתכן חריגה במספר קולטים מבין הקולטים המושפעים שהוצללו‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.8‬ריכוזים מרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪ %) PM2.5‬מהתקן היממתי האמריקאי(‬
‫חלופה‬
‫קולט‬
‫חלופת‬
‫האפס‬
‫חלופה‬
‫‪A‬‬
‫חלופה‬
‫‪B‬‬
‫חלופה‬
‫‪C‬‬
‫חלופה‬
‫‪D‬‬
‫‪Y-1‬‬
‫‪Y-2‬‬
‫‪Y-4‬‬
‫‪Y-5‬‬
‫‪Y-6‬‬
‫‪Y-7‬‬
‫‪Y-9‬‬
‫‪Y-10‬‬
‫‪Y-11‬‬
‫‪Y-12‬‬
‫‪Y-13‬‬
‫‪N-14‬‬
‫‪N-15‬‬
‫‪N-16‬‬
‫‪N-17‬‬
‫‪N-18‬‬
‫‪N-19‬‬
‫‪N-20‬‬
‫‪N-21‬‬
‫‪N-22‬‬
‫‪R-29‬‬
‫‪R-30‬‬
‫‪R-33‬‬
‫‪R-34‬‬
‫‪R-35‬‬
‫‪R-36‬‬
‫‪R-37‬‬
‫‪R-38‬‬
‫‪R-39‬‬
‫‪SH1‬‬
‫‪SH2‬‬
‫‪SH3‬‬
‫‪SH5‬‬
‫‪AV3‬‬
‫‪SH6‬‬
‫‪SH5a‬‬
‫‪SH4‬‬
‫‪AV11‬‬
‫‪AV7‬‬
‫‪AV6‬‬
‫‪AV5‬‬
‫‪BETG‬‬
‫‪AV-8‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪70.1‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪69.8‬‬
‫‪70.4‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪69.8‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪69.0‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪74.2‬‬
‫‪69.3‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪74.8‬‬
‫‪72.6‬‬
‫‪73.4‬‬
‫‪75.7‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪74.0‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪70.9‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪69.4‬‬
‫‪69.6‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪70.2‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪67.9‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪68.3‬‬
‫‪130‬‬
‫חלופה‬
‫קולט‬
‫חלופת‬
‫האפס‬
‫חלופה‬
‫‪A‬‬
‫חלופה‬
‫‪B‬‬
‫חלופה‬
‫‪C‬‬
‫חלופה‬
‫‪D‬‬
‫‪AV-9‬‬
‫‪AV-10‬‬
‫‪BT-13‬‬
‫‪BT-14‬‬
‫‪BT-15‬‬
‫‪BT-16‬‬
‫‪HAV-4‬‬
‫‪HAV-5‬‬
‫‪HAV-6‬‬
‫‪HAV-7‬‬
‫‪HAV-1‬‬
‫‪V-1‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪V3‬‬
‫‪V4‬‬
‫‪v5‬‬
‫‪ME1‬‬
‫‪ME2‬‬
‫‪ME3‬‬
‫‪ME4‬‬
‫‪ME5‬‬
‫‪ME6‬‬
‫‪SH-8‬‬
‫‪SH-7‬‬
‫‪SH-11‬‬
‫‪SH-10‬‬
‫‪SH-9‬‬
‫‪MIN‬‬
‫‪MAX‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪67.9‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪71.8‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪68.3‬‬
‫‪66.8‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪70.2‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪65.0‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪66.0‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪68.9‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪67.2‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪71.0‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪66.1‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪66.2‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪68.4‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪68.1‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪75.7‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.4.9‬ריכוז גזי החממה מחושבים כ‪) CO2 -‬טון לשעה( שהתקבלו בחלופות השונות לכביש ‪ 2‬עם‬
‫ביצוע הפרויקט לשנת ‪2030‬‬
‫חלופה‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫‪*C‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪20‬‬
‫*מייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו ‪.F‬‬
‫‪131‬‬
‫ו‪ .‬עיקרי המסקנות‬
‫מניתוח התוצאות עולה כי‪:‬‬
‫‪ .1‬בכל החלופות )למעט בחלופת המנהרה( לא צפויות חריגות מהתקן החצי שעתי‬
‫לתחמוצות חנקן‪ .‬לא צפויות חריגות מהתקן לחלקיקים נשימים עדינים‪.‬‬
‫‪ .2‬הריכוז החצי שעתי המרבי של תחמוצות חנקן שהתקבל בחלופת האפס‪ ,‬הינו ‪527‬‬
‫מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה ‪ 56.1%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬ריכוז זה מתקבל בקולט ‪,Y-11‬‬
‫ביישוב בית ינאי‪.‬‬
‫‪ .3‬חלופה ‪ – A‬בחלופה זו הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬
‫בקולטים של בית ינאי‪ ,‬הינם נמוכים בשל המנהרה המתוכננת ונעים בין ‪30%-45%‬‬
‫מהתקן החצי שעתי‪ .‬בקרבת פתחי המנהרות‪ ,46‬באזור כפר הנוער נעורים‪ ,‬והיישובים‬
‫בית חירות וחופית‪ ,‬ישנם קולטים )מסומנים בתשריט( בהם יתכן ותהיה חריגה מהתקן‬
‫בשל הקרבה לפורטלים המתוכננים )ראה הערה למעלה(‪ .‬גם בספיקה מירבית אפשרית‬
‫נמצא כי במצב של עומס תנועה במנהרה צפויות חריגות מהתקן במספר קולטים‪.‬‬
‫באזור היישוב חבצלת השרון הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬
‫מגיעים ל ‪ 55% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫‪ .4‬חלופה ‪ – D‬בחלופה זו הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬
‫בקולטים של בית ינאי הינם גבוהים יחסית לריכוזים שהתקבלו בחלופה ‪ A‬ומגיעים עד‬
‫ל‪ 70% -‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬בחלופה זו לא מתוכננת מנהרה‪ ,‬ולכן הריכוזים המוצגים‬
‫בטבלה הינם הריכוזים המקסימאליים שהתקבלו בקולטים‪ ,‬בהרצת המודל‪.‬‬
‫באזור היישוב חבצלת השרון הריכוזים החצי שעתיים המרביים של תחמוצות חנקן‬
‫שהתקבלו מגיעים ל‪ 45% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫‪ .5‬בחלופות התוואי החדש ‪ B‬ו ‪ E) C‬ו‪ (F-‬מתקבלים ריכוזים דומים ברוב הקולטים‪ ,‬עם‬
‫הפרשים של ‪ 3%-4%‬בין החלופות‪ .‬מכיוון שבחלופות אלו כביש ‪ 2‬עובר בסמוך‬
‫למסילה‪ ,‬הריכוזים החצי שעתיים המרביים המתקבלים בקולטים של בית ינאי‪,‬‬
‫נעורים וחופית הינם נמוכים ונעים סביב ‪ 20%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬בקולטים של גבעת‬
‫שפירא וכפר ויתקין‪ ,‬הריכוזים החצי שעתיים מגיעים עד ל‪ 25% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬
‫‪ .6‬חלקיקים – יש לציין כי קרוב ל‪ 97% -‬מריכוז החלקיקים שהתקבל‪ ,‬נובע מריכוז הרקע‬
‫באזור‪.‬‬
‫‪ .7‬מבחינת תרומה לגזי חממה עולה כי ישנה עדיפות לחלופות ‪ A‬ו‪ D -‬הנשענות על התוואי‬
‫הקיים )בחלופות המציעות תוואי חלופי )חלופות ‪ B‬ו‪ ( C-‬התוואי הקיים של כביש ‪,2‬‬
‫אשר משמש לתנועה מקומית‪ ,‬נלקח בחשבון בחישוב פליטות גזי חממה(‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ההבדלים קטנים מאד ובפועל אין הבדל משמעותי בין החלופות‪.‬‬
‫‪ 46‬בחלופה זו נערכה הרצת מודל נוספת על מנת להעריך את התרומה של פתחי המנהרות לזיהום האוויר‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על פי אמת המידה המתייחסת לזיהום אוויר יש חסרון מסוים לחלופת התוואי‬
‫הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬ויתרון לחלופות התוואי החדש‪.‬‬
‫‪ 2.4.2.3‬ההשפעה החזותית על הסביבה הבנויה‬
‫חלופות התוואי הקיים עוברות בסמוך מאוד ליישובים – בית ינאי‪ ,‬חופית‪ ,‬בית חירות ומוסד‬
‫נעורים‪ .‬חלופות תוואי המסילה רחוקות יחסית מהיישובים – כפר ויתקין‪ ,‬גבעת שפירא‬
‫וקרובות יותר בקטע הכביש הקיים ליישובים ‪ -‬אביחיל וגבעת שפירא‪.‬‬
‫בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה יש משום החמרה של המראה החזותי‪-‬נופי הנשקף‬
‫מהיישובים הסמוכים‪ .‬כיום הנוף הינו נוף חקלאי ירוק ופתוח‪ ,‬המופר ע"י מסילת הרכבת‪.‬‬
‫במצב החזוי תיווצר רצועת תשתית רחבה בנוסף למחלף אביחיל המצוי במפלס גבוה וקרוב‬
‫ליישובים‪ .‬חסרון נוסף לחלופות המסילה קיים בשל השארת הכביש הקיים‪ ,‬ששאלת הטיפול‬
‫בו מבחינת מתקני הדרך אינה ברורה בשלב זה‪.‬‬
‫מבין חלופות המסילה לחלופה ‪ F‬חיסרון ניכר בשל נוכחות הגשר האלכסוני‪.‬‬
‫חלופה ‪ D‬בתוואי הכביש הקיים‪ ,‬מחייבת ביצוע של מתרסי רעש‪ .‬מתרסים אלו המתוכננים‬
‫כקירות מצחייה הינם אלמנטים בנויים מסיביים בעלי השפעה שלילית‪ .‬ניתן להקטין השפעה‬
‫זו על ידי טיפול עיצובי בחומר המצחייה או בגג המצחייה אשר יצור רצף ירוק )במראה ולא‬
‫בתפקוד( למגורים הסמוכים וירחיב את השטח הירוק שאינו קיים כיום בגלל הכביש או‬
‫לחילופין יהיה עשוי מחומר שקוף שייתן מראה קל לקירות ויאפשר הרגשה של מרחב פתוח‬
‫באופן מסוים למגורים הסמוכים‪ ,‬בדומה למצב הקיים כיום‪.‬‬
‫בחלופה ‪ A‬מתוכננת מנהרה בנוסף לקטע קצר של קירות אקוסטיים‪ .‬שיקום נופי של גג‬
‫המנהרה יצור רצף ירוק נרחב באזור המנותק כיום ע"י הכביש ויהווה שיפור ניכר לעומת‬
‫המצב הקיים‪.‬‬
‫הנחת העבודה הינה שהכביש הקיים ייכלל בתכנית ולאורכו יוקמו קירות אקוסטיים‪.‬‬
‫ההשפעה החזותית של קירות אלו על היישובים הסמוכים לכביש הקיים דומה מההיבט‬
‫החזותי בחלופות תוואי הכביש החדש‪ ,‬ולפיכך הן דומות בהשפעתן לחלופה ‪) D‬כיוון שהתכנון‬
‫האקוסטי הינו ראשוני בלבד לא ניתן להגיע לעידון התכנון עד כדי קביעת ההבדלים המדויקים‬
‫בגובה הקירות האקוסטיים בכל חלופה(‪.‬‬
‫בחינת היתרונות והחסרונות מעלה כי לחלופה ‪ A‬יתרון מובהק‪ .‬לשאר החלופות יתרונות‬
‫וחסרונות‪ .‬מבין חלופות התוואי החדש ניתן להעדיף את חלופה ‪ C ,B‬ו‪ E -‬על ‪.F‬‬
‫‪ 2.4.2.4‬ההשפעה התפקודית על הסביבה הבנויה )מהיבט פעילות האדם(‬
‫חלופה ‪ A‬משפרת את התפקוד של המרקם הכפרי באזור בית ינאי בהשוואה למצב הקיים‪.‬‬
‫הנתק הנוצר כיום על ידי הכביש המהיר מפריד בין השימושים שממערב לכביש‪ :‬חוף הים‪ ,‬בית‬
‫ינאי ומוסד נעורים לבין השימושים שממזרח לכביש‪ :‬האזור המסחרי‪ ,‬אכסניית הנוער ואזורי‬
‫מגורים‪ .‬הקשרים בין שימושים אלו מתבצעים באמצעות מחלף ינאי והגשר להולכי רגל‬
‫‪133‬‬
‫שהמרחק ביניהם כ‪ 1-‬ק"מ‪ .‬המנהרה המוצעת באזור זה תשפר את מערך השבילים והגישות‬
‫בין שני צדי הכביש‪ ,‬תאפשר פיתוח של גג המנהרה לצרכי הציבור ותתרום לאיחוי הקרע‬
‫הקיים בסביבה הבנויה‪ .‬לחלופה ‪ D‬במובן הזה חסרון משום שהיא אינה משפרת את המצב‬
‫הקיים ואינה מאפשרת איכויות חדשות לתפקוד המרקם הקיים מלבד שיפור בגשרים להולכי‬
‫רגל‪.‬‬
‫יישובי המועצה האזורית עמק חפר משתרעים מחוף הים ועד כביש ‪ 6‬במזרח‪ .‬חלופות התוואי‬
‫החדש יסבו פגיעה מסוימת בתפקוד המרקם הבנוי של היישובים ממערב למסילה ובקשר‬
‫שלהם ליישובים שממזרח למסילה‪ .‬חלופות אלו יחייבו איתור פתרונות חדשים למעברי כלי‬
‫רכב חקלאיים מעל המסילה והכביש החדש‪ .‬מחלף אביחיל יחזק את הנתק )הנוצר היום באופן‬
‫חלקי ע"י המסילה( בין היישובים לבין השטחים הפתוחים שממזרח‪.‬‬
‫מערכת שבילי אופניים הקיימת באזור צפויה להיפגע אף היא כתוצאה מסלילת הכביש בתוואי‬
‫החדש‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלופות תוואי המסילה צפויות לשנות את מתחם הבילוי והמסחר שהוקם ממזרח‬
‫למחלף בית ינאי )קניון ‪ M‬הדרך‪ ,‬ושרותי המסעדה( שלו תרומה חשובה לפעילותם של יישובי‬
‫הסביבה‪ .‬מתחם זה ניזון מביקושים מקומיים ומתנועות עוברות‪ .‬אופי המקום עלול להשתנות‬
‫כתוצאה מהוצאת התנועות העוברות דרכו‪.‬‬
‫בחלופות תוואי המסילה לא יאוחה הנתק הקיים הנוצר ע"י כביש ‪ 2‬הקיים ותפקוד המרקם‬
‫הבנוי לא ישופר‪.‬‬
‫כאמור לעיל רשת הדרכים המקומית הכלולה בתכנית האב בשתי החלופות הינה דומה‪ .‬הדרך‬
‫המקומית ‪ 5720‬תחבר את היישובים שממזרח לחלופות המסילה עם היישובים שממערב‬
‫לחלופות אלו ועם צפון מערב נתניה )באמצעות מחלף חבצלת(‪ .‬בשלב זה לא עלה בידי הצוות‬
‫להעריך את ההבדלים בתפקודן של הדרכים המקומיות בחלופות השונות‪.‬‬
‫בחינת החלופות על פי אמת מידה זו המתייחסת לחיץ במרקם הבנוי מעלה כי לחלופה ‪A‬‬
‫יתרון מובהק בהשוואה לחלופות האחרות‪ .‬במידה ויבוצעו מעברי רצף משמעותיים בין בית‬
‫חירות לבין בית ינאי )מנוף לשיפור הקשרים( עשויה חלופה ‪ D‬להיות בעלת יתרונות‬
‫משמעותיים על חלופות תוואי המסילה‪.‬‬
‫‪ 2.4.3‬ניתוח החלופות מהיבטים תכנוניים‬
‫‪ 2.4.3.1‬תלות בתכנית משלימה‬
‫יתרונותיהן של חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬יושגו אך ורק אם תיווצר התלייה בין קידום התכנית לאישור‬
‫הכביש לבין קידום תכנית משלימה לביטול הייעוד לדרך של חלק מרצועת הכביש הקיים‬
‫ולהפיכתו לשטח משוקם ושמור אשר יועבר לאחריות הרט"ג‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫‪ 2.4.3.2‬התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬
‫תמ"א ‪ 3‬מסמנת כביש מהיר ממערב למסילה ודרך ראשית בתוואי כביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬על כן‬
‫החלופות תואמות את התוואים הכלולים בתכניות הארציות והמחוזיות‪ .‬אי התאמה מסוימת‬
‫קיימת עם תחנת הרכבת המתוכננת מדרום לנחל אלכסנדר על שטח חלופה ‪ F‬ומחלף אביחיל‬
‫שאינו מסומן בתמ"א‪ .‬כל החלופות נמצאות בקונפליקט עם הסביבה הרגישה שמצפון לנחל‬
‫אלכסנדר וכולן תחייבנה להציע פתרונות למזעור הפגיעה בסביבה כדי לעמוד בדרישות‬
‫הוראות התכניות הסטטוטוריות השונות‪ .‬בחינת הקונפליקט שבמעבר הכביש בסביבה פתוחה‬
‫ורגישה על‪-‬פי התכניות הסטטוטוריות השונות כלולה באמות המידה הקודמות המתייחסות‬
‫להשפעה על השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫חלופות המסילה מחייבות התאמה )ואישור מחודש( של התכניות לביצוע ההפרדה המפלסית‬
‫תת"ל ‪ 24/25‬ותת"ל ‪.23/25‬‬
‫כל החלופות משתלבות עם רשת הדרכים המקומית המוצעת בתכנית האב לתחבורה ותנועה‬
‫של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.3‬התאמה לשימושי קרקע‪ /‬קונפליקטים עם שימושי קרקע‬
‫חלופות התוואי החדש המנוונות במידה מסוימת את הכביש הקיים‪ ,‬עלולות להשפיע על‬
‫שימושי הקרקע הקיימים לאורך הכביש והניזונים מהתנועה העוברת בו‪ ,‬למשל‪ :‬קניון ‪M‬‬
‫הדרך‪ ,‬תחנות הדלק במחלף בית ינאי ובמחלף חבצלת )כולל תכנית לתחנת דלק חדשה(‬
‫ושירותי הדרך‪ .‬כיוון שחלופות אלו עוברות בתוואי חדש הן אינן יוצרות קונפליקטים עם‬
‫שימושי קרקע קיימים‪ ,‬למעט הצורך אולי בהסדרת תשתיות הדלק‪.‬‬
‫חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬תסבנה פגיעה מסוימת באלמנטים קיימים ‪ -‬פגיעה במבנים ובחצרות מבנים‪,‬‬
‫העתקת הגשר להולכי רגל והגשר במחלף ינאי‪ .‬פוטנציאל הפגיעה הרב ביותר צפוי בחלופות‬
‫אלו‪.‬‬
‫מהיבט זה ישנה עדיפות לחלופות תוואי המסילה‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.4‬פגיעה בשטחים חקלאיים‬
‫יחידה נוספת שלה רגישות נופית ותפקודית הינה החקלאות‪ .‬לצורך בשמירה על השטחים‬
‫החקלאיים ניתן דגש רב בתכניות המתאר הארצית תמ"א ‪ 35‬ותכניות מחוזיות‪ ,‬כגון תכנית‬
‫המתאר המחוזית לרצועת נחל אלכסנדר )תמ"מ ‪ .(27/3‬שטחים אלו מלבד שימור נוף המורשת‬
‫באזור‪ ,‬חשובים לשימור מרחב ירוק מחוץ לגושים הבנויים והצפופים של גוש נתניה מדרום‬
‫לתכנית וגוש חדרה מצפון לתכנית‪ .‬הפגיעה החמורה ביותר קיימת בחלופות הבסיס החוצות‬
‫את השטחים החקלאיים הנרחבים המצויים מדרום לנחל אלכסנדר משני צדי המסילה‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות התוואי הקיים‪ A ,‬ו‪.D-‬‬
‫‪135‬‬
‫‪ 2.4.3.5‬פוטנציאל למשיכת שימושים‬
‫סלילת דרך חדשה מעודדת במקרים רבים לחצי פיתוח נוספים‪ .‬פיתוח דרכים גורר אחריו‬
‫פוטנציאל לפיתוח נוסף הנשען על התשתית התחבורתית‪ ,‬כגון‪ :‬תחנות דלק ושירותי דרך‪,‬‬
‫מסחר‪ ,‬גישות חדשות לשימושי קרקע קיימים והרחבת ישובים‪ .‬לחלופות התוואי החדש‬
‫הסמוך לרכבת יש פוטנציאל רב לגרור אחריהן פיתוח נלווה‪ ,‬כגון כניסה חדשה לאזור‬
‫התעשייה עמק חפר‪ ,‬חיבור לדרך המקומית ‪ 5720‬החוצה את עמק חפר ושירותי דרך שהתפתחו‬
‫לאורך הדרך הקיימת )מסחר ותחנות דלק(‪.‬‬
‫בין חלופות התוואי החדש לחזית היישובים של עמק חפר )כפר ויתקין וגבעת שפירא( נותרת‬
‫רצועה חקלאית )של כ‪ 200 -‬מ'( שפוטנציאל לחצי הפיתוח הנדל"ניים עליה צפוי להיות ניכר‬
‫לאחר הקמת הכביש‪.‬‬
‫חלופות הכביש הקיים עוברות בצמוד לדופן בנויה ומפותחת‪ .‬סביר להניח כי לחצי הפיתוח בה‬
‫יהיו קטנים ומוגבלים‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו יתרון ניכר לחלופות הכביש הקיים‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.6‬שטחים כלואים‬
‫בכל אחת מהחלופות המוצעות נוצרים שטחים כלואים‪ ,‬בעיקר באזורי המחלפים‪ .‬שטחים אלו‬
‫הינם מצומצמים ואינם רלוונטיים לצורך השוואת חלופות המאקרו‪ .‬נושא הבניה צמודת‬
‫הדופן‪ ,‬הקרבה ליישובים והשטח הנכלא ביניהם נדון בהרחבה באמת המידה הבודקת את‬
‫פוטנציאל המשיכה של שימושים לעיל‪ .‬בחלופות המסילה נכלא שטח בין המסילה לבין התוואי‬
‫החדש‪ ,‬בו עוברת רצועת תש"ן שחל איסור על כל שימוש אחר בה‪ .‬למרות זאת רצועה זו מהווה‬
‫חלק ממצאי השטחים הפתוחים בסביבה‪ .‬כליאתו של השטח תגדע אותו מ"בנק" השטחים‬
‫הפתוחים‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו לחלופות הכביש הקיים יתרון מסוים על פני חלופות המסילה‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.7‬איחוד‪ /‬קיום תשתיות‬
‫חלופות התוואי הקיים נשענות על התשתית הקיימת ובכך הן עונות לקריטריוני פיתוח בר‪-‬‬
‫קיימא‪ .‬חלופות התוואי החדש מאחדות תשתיות עם מסילת הברזל‪ ,‬אולם הן גם משאירות‬
‫חלק מהתשתית של הכביש הקיים‪ .‬בחלופות התוואי החדש בהן לא מוצע מנהור קיים חסרון‬
‫באיחוד התשתיות בשל יצירת תשתית רחבה של כ‪ 150-‬מ'‪ .‬השטח הנגרע ממצאי השטחים‬
‫הפתוחים והרצועה הכלואה בין הכביש והמסילות אינם עבירים לבעלי חיים ומחייבים מציאת‬
‫פתרון מאולץ של מעבר אקולוגי המעניק פתרון נקודתי‪ .‬שינוי המערך התחבורתי הקיים‬
‫משפיע על מרכיבים רבים הקשורים לכביש ועליהם הורחב באמות מידה אחרות כגון‪ ,‬פיתוח‬
‫זוחל וניוון תשתיות קיימות‪.‬‬
‫לפיכך לא מצאנו כי לאמת מידה זו של איחוד תשתיות חשיבות בבחינת החלופות‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫‪ 2.4.3.8‬תפיסת שטחי מחלפים‬
‫להלן פירוט שטח המחלפים בכל חלופה‪:‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :A‬חלופה ‪ A‬כוללת מחלף אחד – מחלף ינאי‪.‬‬
‫עקב תכנון המנהרה באזור בית ינאי יהיה צורך בביצוע מחלף חדש בתצורה שונה‪,‬‬
‫רחבה יותר‪ .‬רמפות המחלף יבוצעו מצפון למחלף הקיים ותוסדר כניסה חדשה לחוף‬
‫ינאי‪ .‬שטח המחלף החדש הינו כ‪ 75 -‬דונם‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :B‬חלופה ‪ B‬כוללת שני מחלפים חדשים – מחלף אביחיל ומחלף מכמורת‪.‬‬
‫מחלף בית ינאי יישאר במתכונתו הנוכחית‪.‬‬
‫שטח מחלף מכמורת החדש הינו כ‪ 30 -‬דונם‪.‬‬
‫שטח מחלף אביחיל החדש הינו כ‪ 65 -‬דונם‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :C‬חלופה ‪ C‬כוללת מחלף אחד חדש – מחלף אביחיל‪.‬‬
‫מחלף בית ינאי יצומצם )חציו הדרומי יישאר( והגישה לחוף תוסדר מחדש‪ .‬שטח‬
‫מחלף בית ינאי מצוי בשטח רגיש המוכרז כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬צמצומו ישיב לגן‬
‫כ‪ 50 -‬דונם‪.‬‬
‫מחלף אביחיל זהה למחלף אביחיל בחלופה ‪.B‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :D‬חלופה ‪ D‬כוללת מחלף אחד – מחלף ינאי‪.‬‬
‫תצורת המחלף תישמר וכיכרות המחלף יוסטו מעט לצדדים בשל הרחבת הגשר‪.‬‬
‫תפיסת השטח של המחלף אינה שונה באופן ניכר מהמחלף הקיים‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :E‬חלופה ‪ E‬זהה בנושא זה לחלופה ‪.C‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :F‬חלופה ‪ F‬זהה בנושא זה לחלופה ‪ C‬ו‪.E-‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון מובהק לחלופת ‪ .D‬לחלופה ‪ A‬חסרון בשל הצורך בהסדרת‬
‫מחלף ינאי בשטח רגיש ולחלופה ‪ B‬חסרון בשל ריבוי המחלפים הקיימים בחלופה זו‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.9‬אורך הכביש‬
‫תפיסת שטח רצועת הכביש חושבה על‪-‬פי מסלולי הכביש וכללה את אורך הכביש המהיר‪,‬‬
‫אורך הכביש המקומי‪ ,‬קטעי כביש שמתבטלים בחלופות המסילה וגריעת קטעי כביש העוברים‬
‫במנהור‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :A‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 10.5‬ק"מ פחות כ‪ 1 -‬ק"מ של קטע מנהור בבית‬
‫ינאי‪ .‬סה"כ ‪ 9.5‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 4‬נתיבים(‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :B‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 7 -‬ק"מ‪ .‬סה"כ‬
‫‪ 16.5‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 2+3‬נתיבים(‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :C‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‪.‬‬
‫סה"כ ‪ 14‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 2+4‬נתיבים(‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :D‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 10.5‬ק"מ )רוחב כביש של ‪ 3‬נתיבים(‪.‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :E‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‬
‫ומתוכננים שני קטעי מנהור באורך של כ‪ 2-‬ק"מ‪ .‬סה"כ ‪ 12‬ק"מ )רוחב הכביש – כמו‬
‫‪.(C‬‬
‫ƒ חלופה ‪ :F‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‬
‫ומתוכנן קטע מנהור באורך של כ‪ 1-‬ק"מ‪ .‬סה"כ ‪ 13‬ק"מ )רוחב הכביש – כמו ‪.(C‬‬
‫חלופה ‪ A‬הינה החלופה שבה הכביש הפתוח הינו הקצר ביותר‪ .‬בחלופה ‪ D‬אורך הכביש הפתוח‬
‫מעט גדול יותר )כ‪ 1-‬ק"מ(‪ ,‬אך השטח הנתפס על ידי הכביש בחתך הרוחב קטן יותר בשל מספר‬
‫הנתיבים המצומצם יותר‪ .‬חלופה ‪ B‬הינה החלופה בעלת אורך הכבישים הגדול ביותר‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ A‬ו‪ .D-‬לחלופה ‪ A‬יתרון מסוים על חלופה ‪ D‬עקב‬
‫המנהור‪.‬‬
‫‪ 2.4.3.10‬השפעה על תכנון כביש ‪9‬‬
‫הקמת מחלף מכמורת המוצע בחלופה ‪ B‬עלולה להשפיע על אופן התוויתו של כביש ‪ 9‬וחיבורו‬
‫לכביש ‪ 2‬אם יוחלט לחדש את תכנונו בקטע שממערב לכביש ‪ 4‬במסגרת תכנית מפורטת חדשה‪.‬‬
‫צמצום דרגות החופש לסלילת כביש ‪ 9‬הינו חסרון מובהק של חלופה ‪ .B‬גם חלופות המסילה‬
‫‪ E ,C‬ו‪ F-‬עלולות אף הן לצמצם במידה מסוימת את דרגות החופש לאופן מעבר כביש ‪.9‬‬
‫לחלופות הכביש הקיים ‪ D ,A‬אין כמובן כל השפעה על תכנונו בעתיד של כביש ‪.9‬‬
‫מהיבט זה יש יתרון מובהק לחלופות ‪ A‬ו‪ .D-‬לחלופה ‪ B‬חסרון מובהק‪.‬‬
‫‪ 2.4.4‬ניתוח החלופות מהיבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים‬
‫‪ 2.4.4.1‬התאמה להנחיות וסטנדרטים‬
‫חלופות הכביש החדש לאורך המסילה עונות על הקריטריונים לדרך מהירה‪ .‬בחלופות ‪ A‬ו‪D-‬‬
‫המרחק הקיים בין מחלף ינאי לבין מחלף חבצלת הינו קטן יחסית ואינו עומד בהנחיות התכנון‬
‫לכביש מהיר‪ .‬בחלופות אלו הוגמשו הקריטריונים לדרך מהירה ויש לכך גם תקדימים‬
‫בפרויקטים אחרים‪.‬‬
‫באמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬
‫‪138‬‬
‫‪ 2.4.4.2‬עירוב תנועות וגישות ליישובים‬
‫לחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה יש יתרון על פני חלופות הכביש הקיים מההיבט‬
‫התנועתי‪ .‬יתרונן התנועתי מתקיים עקב הפרדת המערכת התחבורתית הארצית מהמערכת‬
‫התחבורתית המקומית‪ .‬ההפרדה הטובה ביותר מתקיימת בחלופה ‪ B‬שבה מתוכננים חיבורים‬
‫מכביש ‪ 2‬הקיים‪ ,‬שהופך לכביש מקומי‪ ,‬לכביש המהיר בשני מקומות )מחלף אביחיל ומחלף‬
‫מכמורת(‪.‬‬
‫חסרון מסוים קיים בחלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬בשל הפיכת הכביש הקיים לכביש ללא מוצא עם ביטול‬
‫קטע הכביש הקיים‪ ,‬מצפון למחלף ינאי‪ .‬התכנון בחלופות אלו מאפשר גישה לכביש המהיר‬
‫בנקודה אחת‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬ובכך מאריך את הנסיעה של התושבים המקומיים הרוצים‬
‫לנסוע צפונה‪.‬‬
‫לחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬יש חסרון מההיבט התנועתי בשל תכנון מערכת אחת של כבישים שעליה‬
‫מתבצעות תנועות ארציות ומקומיות‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון ניכר לחלופה ‪.B‬‬
‫‪ 2.4.4.3‬מענה לנפחי התנועה החזויים‬
‫כל החלופות נותנות מענה מלא לתחזיות התנועה לשנת ‪ 2030‬למעט חלופה ‪ D‬בא ניתן מענה‬
‫גבולי בשל היותה כוללת שלושה נתיבים במסלול‪ .‬בחלופה זו רמת השירות המושגת הינה‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים חסרון משמעותי לחלופה ‪.D‬‬
‫‪ 2.4.4.4‬מורכבות ביצוע‬
‫בחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬שלבי ביצוע מסובכים ויקרים ותהיה הפרעה קשה לתנועה ולתושבים בעת‬
‫הביצוע‪ .‬בחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪ F-‬הקמת המערכת תתבצע ללא הפרעה למעט ביצוע חיבור הכביש‬
‫המהיר למערכת הכבישים הקיימת בקצוות‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬
‫‪ 2.4.4.5‬תחבורה ציבורית‬
‫בחלופות ‪ D ,A‬ו‪ B-‬עובר תוואי הכביש בסמוך למספר רב של יישובים )נעורים‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬בית‬
‫חירות וחופית(‪ .‬חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬עוברות בעורף היישובים הנ"ל והיישוב הסמוך ביותר לתוואי‬
‫הינו כפר ויתקין‪ .‬לפיכך החלופות העוברות בתוואי הכביש הקיים מעודדות שימוש בתחבורה‬
‫ציבורית‪.‬‬
‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ D ,A‬ו‪.B-‬‬
‫‪139‬‬
‫‪ 2.4.4.6‬ניקוז‬
‫בחלופה ‪ A‬מערכת הניקוז נשענת בעיקרה על מערכת הניקוז הקיימת אך תידרש מערכת ניקוז‬
‫חדשה למחלף בית ינאי ומערכת ניקוז למנהרה המתוכננת בבית ינאי המנוקזת לנחל אלכסנדר‪.‬‬
‫בחלופה ‪ D‬סכמת הניקוז דומה למערכת הניקוז הקיימת‪ .‬באזור בית ינאי הכולל קירות תמך‬
‫ומיגונים אקוסטיים ינוקז הכביש לתעלות צד‪.‬‬
‫מערכת הניקוז בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה קשורה ומשותפת למערכת הניקוז של‬
‫המסילה‪ .‬השוני בין החלופות נובע מהתכנון של מחלף מכמורת ושל מתקני הדרך‪ .‬להלן‬
‫הפירוט‪ :‬בחלופה ‪ B‬נדרש לתכנן ניקוז המתחשב במחלף מכמורת החדש‪ .‬בחלופה ‪ E‬נדרשת‬
‫תחנת שאיבה קטנה לניקוז המנהרה המתוכננת באזור הגן הלאומי נחל אלכסנדר )ראו חתך‬
‫אורך של חלופה ‪ E‬לעיל(‪ .‬בחלופה ‪ F‬נדרשת תחנת שאיבה גדולה בשל מעבר הכביש בחפירה עם‬
‫נקודת מינימום ללא מוצא של ניקוז גרביטציוני‪.‬‬
‫לחלופות ‪ F‬ו‪ E-‬יש חסרון ניכר בשל הצורך בהקמת תחנות שאיבה ותפעולן‪.‬‬
‫‪ 2.4.5‬ניתוח החלופות מהיבטים כלכליים‬
‫‪47‬‬
‫נעשתה הערכה ראשונית של אומדני עלות ההקמה של החלופות‪ ,‬להלן הפירוט‪:‬‬
‫חלופה ‪ 4 – A‬נתיבים לכל כיוון על בסיס התוואי הקיים‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ A‬כ‪ 1,030 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני‪ 540-‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 230 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 240‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫חלופה ‪ – B‬תוואי הכביש החדש ‪ +‬כביש אזורי מס' ‪202‬‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ B‬כ‪ 780 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני כ‪ 370 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 230 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 160‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫חלופה ‪ – C‬תוואי הכביש החדש ‪ +‬דרך מקומית ללא מוצא מס' ‪2021‬‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ C‬כ‪ 740 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני כ‪ 370 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪ 47‬סעיף זה הינו על‪-‬פי המידע שהועבר ממנהלי הפרויקט א‪ .‬אפשטיין ניהול פרויקטים בע"מ‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 160 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 190‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫חלופה ‪ 3 – D‬נתיבים לכל כיוון על בסיס התוואי הקיים‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ D‬כ‪ 740 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני ‪ 420 -‬מיליון ‪) ₪‬צפוי להתעדכן לקראת שיפוט ‪.(2‬‬‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 100-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 200‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫חלופה ‪ – E‬בדומה לחלופה ‪ C‬עם קטעי מנהור‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ E‬כ‪ 1,360 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני כ‪ 800 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 190 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 350‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫חלופה ‪ – F‬תוואי הכביש החדש ממזרח למסילה עם קטע מנהור וגשר סקיו‬
‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ F‬כ‪ 1,405 -‬מלש"ח‬
‫ אומדן קבלני כ‪ 830 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬
‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 190-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪-‬‬
‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 365‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫החלופות שעלותן הכוללת היא הנמוכה ביותר הן חלופות ‪ B, C‬ו‪ .D-‬חלופה ‪ A‬יקרה יותר מחלופות‬
‫אלו ב‪ 25% -‬וחלופות ‪ E‬ו‪ F-‬יקרות בשיעור של כ‪.100% -‬‬
‫‪141‬‬
‫‪2.5‬‬
‫סיכום ניתוח החלופות‬
‫‪ 2.5.1‬סיכום על פי אמות המידה‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪-‬ב' מציגה את היתרונות והחסרונות של החלופות השונות בהתייחס לכל אמות‬
‫המידה‪ ,‬למעט איחוד התשתיות‪ .‬להלן מספר הבהרות‪:‬‬
‫א‪ .‬בזמן כתיבת דוח בחינת חלופות המאקרו שהוגש לות"ל בשנת ‪ ,482010‬היה קיים חוסר‬
‫ודאות רב באשר לביצועה של התכנית המאושרת להמשך כביש ‪ 9‬ממערב לכביש ‪ .4‬בשל‬
‫כך לא ניתן משקל רב לשיקול זה בדוח הקודם‪ .‬מאחר ומאז והוחלט ע"י בג"צ לבטל את‬
‫אישורה של התכנית בקטע זה‪ ,‬לא נכלל כביש ‪ 9‬וחיבורו לכביש ‪ 2‬בבחינת החלופות בדוח‬
‫זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן לא ניתן משקל רב לתכנית המקודמת ע"י רכבת ישראל להכפלת מסילת החוף‬
‫ולחשמולן‪ .‬ההנחה היא כי במסגרת תכנית זו ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את אופן‬
‫מעבר הרכבת ואת החיץ שהיא יוצרת דבר העלול להגדיל עוד יותר את חסרונותיהן של‬
‫חלופות תוואי המסילה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫תת"ל ‪ 31‬שדרוג כביש מס' ‪ 2‬דוח בחינת חלופות‪ ,‬תו"פ סביבה ואקוסטיקה‪ ,‬ינואר ‪ .2010‬סימוכין‪.R10098-683 :‬‬
‫‪142‬‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות המידה‬
‫מקרא‬
‫נושא‬
‫אמת המידה‬
‫מעבר בשטחים רגישים‬
‫על‪-‬פי תכניות‬
‫שימור רצף שטחים‬
‫פתוחים‬
‫השפעה על‬
‫השטחים‬
‫הפתוחים‬
‫השפעות חזותיות על‬
‫השטחים הפתוחים‬
‫שימור ערכי טבע‬
‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬
‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬
‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬
‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך לכביש‬
‫מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬
‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬
‫כביש קיים נחרש מנחל‬
‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬
‫השרון במנהרה‪.‬‬
‫מחלף בית ינאי שיורחב‬
‫מצוי בחלק הדרומי של‬
‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫הכביש נשען על כביש‬
‫קיים החוצה את גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‬
‫ואת פארק השרון‪.‬‬
‫מעבר בלב שטחים‬
‫פתוחים רגישים‪ .‬אורך‬
‫הכביש החוצה את‬
‫השטחים הוא הרב‬
‫ביותר‪ .‬חוצה את הגן‬
‫הלאומי ואת פארק‬
‫השרון‪.‬‬
‫מעבר בגן לאומי נחל‬
‫אלכסנדר‪ ,‬מעבר‬
‫בשטחים פתוחים‬
‫רגישים לא מופרים‬
‫חוצה את הגן הלאומי‬
‫ופארק השרון‪.‬‬
‫נשען על כביש קיים‪.‬‬
‫הכביש הקיים חוצה את‬
‫הגן הלאומי ואת פארק‬
‫השרון‪.‬‬
‫מעבר בגן לאומי נחל‬
‫אלכסנדר‪ ,‬מעבר‬
‫בשטחים פתוחים‬
‫רגישים לא מופרים‬
‫חוצה את הגן הלאומי‬
‫ופארק השרון‪.‬‬
‫לא עוברת בתחום גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫אך חוצה את היער‬
‫שממזרח למסילה‪.‬‬
‫עוברת בשטחים פתוחים‬
‫ערכיים לא מופרים‪,‬‬
‫חוצה את פארק השרון‪.‬‬
‫נשענת על כביש קיים‬
‫החוצה כיום את שטח גן‬
‫נחל אלכסנדר ואת‬
‫פארק השרון‪.‬‬
‫הקיטוע הנגרם היום ע"י‬
‫הכביש הקיים נשאר‬
‫ברובו‪ ,‬מתווסף קיטוע‬
‫ניכר של שטחים‬
‫פתוחים ליד המסילה‪.‬‬
‫התוואי החדש קוטע‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬אך‬
‫נוצר רצף שטחים‬
‫איכותי חדש בפארק‬
‫השרון‪.‬‬
‫נשענת על כביש קיים‬
‫החוצה כיום את שטח גן‬
‫נחל אלכסנדר ואת‬
‫פארק השרון‪.‬‬
‫מאפשרת יצירת רצף‬
‫שטחים איכותי בפארק‬
‫השרון‪ .‬קטעי המנהור‬
‫מאפשרים רצף שטחים‬
‫גם לאורך התוואי‬
‫החדש )בגן הלאומי‬
‫ופארק השרון(‪.‬‬
‫מאפשרת יצירת רצף‬
‫שטחים איכותי בפארק‬
‫השרון‪ .‬קטעי המנהור‬
‫מאפשרים רצף שטחים‬
‫גם לאורך התוואי‬
‫החדש )בפארק השרון(‪.‬‬
‫יהיה צורך בהרחבת‬
‫מחלף ינאי ובהגבהה‬
‫והארכה של גשרי נחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫תוואי ארוך הכולל ‪2‬‬
‫מחלפים‪ :‬מחלף אביחיל‬
‫ומחלף מכמורת‪ .‬לאורך‬
‫התוואי החדש ידרשו‬
‫חפירות‪ ,‬סוללות‪ ,‬קירות‬
‫תמך וכו'‪.‬‬
‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬
‫ומחלף אביחיל בעלי‬
‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬
‫מסוים מושג באמצעות‬
‫רצף ושטחים החדש‬
‫הנוצר‪.‬‬
‫נשען על כביש קיים ללא‬
‫מתקנים מיוחדים‪ .‬גשרי‬
‫נחל אלכסנדר ישודרגו‪.‬‬
‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬
‫ומחלף אביחיל בעלי‬
‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬
‫מסוים מושג באמצעות‬
‫רצף השטחים החדש‬
‫הנוצר‪.‬‬
‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬
‫ומחלף אביחיל בעלי‬
‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬
‫מסוים מושג באמצעות‬
‫רצף השטחים החדש‬
‫הנוצר‪.‬‬
‫נשענת על כביש קיים‬
‫)סטייה קטנה מצפון‬
‫למחלף בית ינאי(‪.‬‬
‫הפגיעה מצומצמת‬
‫מאוד‪.‬‬
‫התוואי החדש וכן כביש‬
‫‪ 202‬בתוואי החדש יפגעו‬
‫בערכי הטבע בסביבה‬
‫לרבות פגיעה בחורשת‬
‫האיקליפטוסים‪,‬גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬
‫באוכלוסיית כחליל‬
‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬
‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬
‫התוואי החדש יפגע‬
‫בערכי הטבע בסביבה‬
‫לרבות פגיעה בחורשת‬
‫האיקליפטוסים‪ ,‬גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬
‫באוכלוסיית כחליל‬
‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬
‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬
‫נשענת על כביש קיים‬
‫)סטייה קטנה מצפון‬
‫למחלף בית ינאי(‪.‬‬
‫הפגיעה מצומצמת‪.‬‬
‫היקף הפגיעה קטן יותר‬
‫מחלופה ‪.A‬‬
‫התוואי החדש יפגע‬
‫בערכי הטבע בסביבה‬
‫לרבות פגיעה בחורשת‬
‫האיקליפטוסים‪ ,‬גן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬
‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬
‫באוכלוסיית כחליל‬
‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬
‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬
‫פגיעתה דומה לפגיעה‬
‫הצפויה בחלופות ‪ C‬ו‪-‬‬
‫‪ E‬אך נמנעת פגיעה בגן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר‬
‫וחורשת‬
‫האיקליפטוסים‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫נושא‬
‫השפעה על‬
‫השטחים‬
‫הפתוחים‬
‫אמת המידה‬
‫פוטנציאל השיקום‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬
‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך לכביש‬
‫מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬
‫השרון במנהרה‪.‬‬
‫פגיעה מעטה בשטחים‬
‫פתוחים ובערכי טבע‬
‫השטח הוא בעל יכולת‬
‫שיקום טובה ומהירה‬
‫)צומח נמוך‪ ,‬דיונות‬
‫חול(‪.‬‬
‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬
‫שטחי יער ובתי גידול‬
‫שיכולת השיקום שלהם‬
‫מוגבלת‪ .‬חלק מהעצים‬
‫ותיקים מאוד‪.‬‬
‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬
‫שטחי יער ובתי גידול‬
‫חשובים שיכולת‬
‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬
‫חלק מהעצים ותיקים‬
‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬
‫וודאות לגבי אופן ומועד‬
‫שיקום רצף השטחים‬
‫הפתוחים החדש‬
‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬
‫פגיעה מעטה בשטחים‬
‫פתוחים ובערכי טבע‬
‫השטח הוא בעל יכולת‬
‫שיקום טובה ומהירה‬
‫)צומח נמוך‪ ,‬דיונות‬
‫חול(‪.‬‬
‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬
‫שטחי יער ובתי גידול‬
‫חשובים שיכולת‬
‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬
‫חלק מהעצים ותיקים‬
‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬
‫וודאות לגבי אופן ומועד‬
‫שיקום רצף השטחים‬
‫הפתוחים החדש‬
‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬
‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬
‫שטחי יער ובתי גידול‬
‫חשובים שיכולת‬
‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬
‫חלק מהעצים ותיקים‬
‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬
‫וודאות לגבי אופן ומועד‬
‫שיקום רצף השטחים‬
‫הפתוחים החדש‬
‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬
‫גשרי כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫מעל הנחל ישודרגו‪ .‬לא‬
‫יתווספו גשרים חדשים‪.‬‬
‫התוואי החדש יחצה את‬
‫נחל אלכסנדר באזור לא‬
‫מופר‪ ,‬הגשרים הקיימים‬
‫יישארו וישודרגו‪ .‬את‬
‫הנחל יחצו לפיכך ‪5‬‬
‫גשרים‪ 3) :‬קיימים ו‪2 -‬‬
‫חדשים(‪.‬‬
‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬
‫הגשרים הקיימים‬
‫החוצים את הנחל‬
‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬
‫גשרים רחבים חדשים‬
‫מעל הנחל בקטע לא‬
‫מופר‪.‬‬
‫גשרי כביש ‪ 2‬הקיים‬
‫מעל הנחל ישודרגו‪ .‬לא‬
‫יתווספו גשרים חדשים‪.‬‬
‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬
‫הגשרים הקיימים‬
‫החוצים את הנחל‬
‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬
‫גשרים רחבים חדשים‬
‫מעל הנחל בקטע לא‬
‫מופר‪.‬‬
‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬
‫הגשרים הקיימים‬
‫החוצים את הנחל‬
‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬
‫גשרים רחבים חדשים‬
‫מעל הנחל בקטע לא‬
‫מופר‪.‬‬
‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬
‫נחל אלכסנדר‬
‫פגיעה‬
‫בנחל‬
‫חזות‬
‫כביש קיים נחרש מנחל‬
‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬
‫גשרים קיימים‬
‫גשרי המסילה‬
‫גשרים קיימים‬
‫גשרי המסילה‬
‫שימור מסדרונות‬
‫אקולוגיים‬
‫שדרוג הגשרים‬
‫הקיימים יתרום לשיפור‬
‫המסדרון לאורך הנחל‪,‬‬
‫אין יצירת מסדרון חדש‬
‫בעל איכויות גבוהות‪.‬‬
‫פגיעה נרחבת‪ ,‬החמרת‬
‫מצב קיים‪ ,‬חלוקת‬
‫השטח לתאים קטנים‪.‬‬
‫החמרת המצב הקיים‬
‫לאורך המסילה ופגיעה‬
‫במסדרון נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫מצד שני יצירת מסדרון‬
‫איכותי חדש‪.‬‬
‫שדרוג הגשרים‬
‫הקיימים יתרום לשיפור‬
‫המסדרון לאורך הנחל‪,‬‬
‫אין יצירת מסדרון חדש‬
‫בעל איכות גבוהות‪.‬‬
‫יצירת מסדרון איכותי‬
‫חדש ללא חציצה‬
‫משמעותית עקב ביטול‬
‫הכביש הקיים ומנהור‬
‫הקטע החדש‪.‬‬
‫יצירת מסדרון איכותי‬
‫חדש ללא חציצה‬
‫משמעותית עקב ביטול‬
‫הכביש הקיים ומנהור‬
‫הקטע החדש )למעט‬
‫התוואי החדש בגן‬
‫לאומי נחל אלכסנדר(‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫נושא‬
‫אמת המידה‬
‫רעש )בשלב הקבע(*‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬
‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך לכביש‬
‫מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬
‫השרון במנהרה‪.‬‬
‫מערך מתרסי רעש‬
‫מורכב לאורך הכביש‬
‫הקיים‪ .‬יושג שיפור‬
‫משמעותי בהשוואה‬
‫למצב קיים‪ .‬אין פגיעה‬
‫ביישובים הסמוכים‬
‫לכביש החדש‪.‬‬
‫הקטנת מפלסי הרעש‬
‫לאורך הכביש הקיים‬
‫עקב מתרסי רעש‬
‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬
‫הגברת הרעש ביישובים‬
‫הסמוכים לכביש החדש‬
‫ללא חריגה‬
‫מהקריטריון‪ .‬מתרסי‬
‫הרעש לאורך הכביש‬
‫הקיים דומים או‬
‫מצומצמים במידה‬
‫מסוימת ביחס לחלופה‬
‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬
‫הכביש החדש גדולה‬
‫יותר‪.‬‬
‫הקטנת מפלסי הרעש‬
‫לאורך הכביש הקיים‬
‫עקב מתרסי רעש‬
‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬
‫הגברת הרעש ביישובים‬
‫הסמוכים לכביש החדש‬
‫ללא חריגה‬
‫מהקריטריון‪ .‬מתרסי‬
‫הרעש לאורך הכביש‬
‫הקיים דומים או‬
‫מצומצמים במידה‬
‫מסוימת ביחס לחלופה‬
‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬
‫הכביש החדש גדולה‬
‫יותר‪.‬‬
‫צפוי גידול בריכוזי‬
‫המזהמים אך לא צפויה‬
‫חריגה מהתקן המותר‪.‬‬
‫ריכוזים נמוכים לאורך‬
‫הכביש הקיים ולאורך‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫ריכוזים נמוכים לאורך‬
‫הכביש הקיים ולאורך‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬
‫הקטנה משמעותית של‬
‫מפלסי הרעש לאורך‬
‫הכביש הקיים‪ .‬אין‬
‫פגיעה ביישובים‬
‫הסמוכים לכביש החדש‪.‬‬
‫נדרש מערך מתרסי רעש‬
‫פשוט‪.‬‬
‫הקטנת מפלסי הרעש‬
‫לאורך הכביש הקיים‬
‫עקב מתרסי רעש‬
‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬
‫הגברת הרעש בישובים‬
‫הסמוכים לכביש החדש‬
‫ללא חריגה‬
‫מהקריטריון‪.‬‬
‫הקטנת מפלסי הרעש‬
‫לאורך הכביש הקיים‬
‫עקב מתרסי רעש‬
‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬
‫הגברת הרעש ביישובים‬
‫הסמוכים לכביש החדש‬
‫ללא חריגה‬
‫מהקריטריון‪.‬‬
‫מתרסי הרעש לאורך‬
‫הכביש הקיים דומים או‬
‫מצומצמים במידה‬
‫מסוימת ביחס לחלופה‬
‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬
‫הכביש החדש גדולה‬
‫יותר‪.‬‬
‫ריכוזים נמוכים לאורך‬
‫הכביש הקיים ולאורך‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫ריכוזים נמוכים לאורך‬
‫הכביש הקיים ולאורך‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫*ההנחה היא כי הכביש‬
‫הקיים ייכלל בתכנית בכל‬
‫חלופה שתבחר ועקב‬
‫מפלסי הרעש הגבוהים‬
‫יוקמו לאורכו קירות‬
‫אקוסטיים‬
‫השפעה על‬
‫המרחב‬
‫הבנוי‬
‫זיהום אוויר וגזי חממה‬
‫השפעה חזותית‬
‫ריכוזים נמוכים בקטע‬
‫המנהור‪ .‬ריכוזים‬
‫גבוהים בפתחי המנהרה‪.‬‬
‫* בהערכה התחשבנו‬
‫באפשרות להפחית‬
‫מזהמים מפתחי‬
‫המנהרה‪.‬‬
‫*‬
‫שיקום נופי של תקרת‬
‫המנהרה‪ ,‬מערך‬
‫מצומצם של מתרסי‬
‫רעש‪.‬‬
‫כביש קיים נחרש מנחל‬
‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬
‫מתרסי רעש לאורך‬
‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬
‫חזותי שלילי עקב‬
‫סלילת הכביש החדש‬
‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬
‫מתרסי רעש לאורך‬
‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬
‫חזותי שלילי עקב‬
‫סלילת הכביש החדש‬
‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬
‫מתרסי רעש גבוהים‬
‫לאורך הכביש הקיים‪.‬‬
‫מתרסי רעש לאורך‬
‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬
‫חזותי שלילי עקב‬
‫סלילת הכביש החדש‬
‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬
‫מתרסי רעש לאורך‬
‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬
‫חזותי שלילי עקב‬
‫סלילת הכביש החדש‬
‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬
‫גשר אלכסוני ארוך‬
‫יגביר את האימפקט‬
‫החזותי השלילי של‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫נושא‬
‫השפעה על‬
‫המרחב‬
‫הבנוי‬
‫אמת המידה‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬
‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך לכביש‬
‫מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬
‫השרון במנהרה‪.‬‬
‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬
‫איחוי החיץ הפיזי‪,‬‬
‫שיפור הקשרים משני‬
‫צידי הכביש הקיים‬
‫הכביש הקיים יוסיף‬
‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬
‫שיפור בקישוריות‬
‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬
‫ומחלף אביחיל יגבירו‬
‫את החיץ )החלקי‬
‫הקיים עקב מעבר‬
‫המסילה( בין הישובים‬
‫לבין השטחים‬
‫המשתרעים ממזרח‬
‫הכביש הקיים יוסיף‬
‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬
‫שיפור בקישוריות‬
‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬
‫ומחלף אביחיל יגבירו‬
‫את החיץ )החלקי‬
‫הקיים עקב מעבר‬
‫המסילה( בין הישובים‬
‫לבין השטחים‬
‫המשתרעים ממזרח‬
‫התכנית תכלול שיפור‬
‫המעברים וחיזוק‬
‫הקשרים – צירים‬
‫להולכי הרגל ולרוכבי‬
‫האופניים‪ ,‬בין שני צידי‬
‫הכביש‪.‬‬
‫הכביש הקיים יוסיף‬
‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬
‫שיפור בקישוריות‬
‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬
‫ומחלף אביחיל יגבירו‬
‫את החיץ )החלקי‬
‫הקיים עקב מעבר‬
‫המסילה( בין הישובים‬
‫לבין השטחים‬
‫המשתרעים ממזרח‬
‫הכביש הקיים יוסיף‬
‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬
‫שיפור בקישוריות‬
‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬
‫ומחלף אביחיל יגבירו‬
‫את החיץ )החלקי‬
‫הקיים עקב מעבר‬
‫המסילה( בין הישובים‬
‫לבין השטחים‬
‫המשתרעים ממזרח‬
‫אין תלות‪.‬‬
‫אין תלות‪.‬‬
‫יהיה צורך לקדם תכנית‬
‫משלימה לביטול הכביש‬
‫החדש ויעוד הרצועה‬
‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬
‫אין תלות‪.‬‬
‫יהיה צורך לקדם תכנית‬
‫משלימה לביטול הכביש‬
‫החדש ויעוד הרצועה‬
‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬
‫יהיה צורך לקדם תכנית‬
‫משלימה לביטול הכביש‬
‫החדש ויעוד הרצועה‬
‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫אין התאמה‪ ,‬מחלף‬
‫מכמורת בוטל ע"י בג"צ‪,‬‬
‫יהיה צורך בשינוי תת"ל‬
‫‪ 24/25‬ותת"ל ‪23/25‬‬
‫מחלף אביחיל אינו כלול‬
‫בתמ"א‪.‬‬
‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬
‫צורך בשינוי תת"ל‬
‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬
‫אביחיל אינו כלול‬
‫בתמ"א‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬
‫צורך בשינוי תת"ל‬
‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬
‫אביחיל אינו כלול‬
‫בתמ"א‪.‬‬
‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬
‫צורך בשינוי תת"ל‬
‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬
‫אביחיל אינו כלול‬
‫בתמ"א‪ .‬קונפליקט עם‬
‫תחנת רכבת מתוכננת‪.‬‬
‫התאמה לשימושי קרקע‬
‫חשש לפגיעה במבנים‬
‫ובחצרות מבנים‪ .‬גשר‬
‫הולכי הרגל יועתק‪.‬‬
‫פגיעה במרכז המסחרי‬
‫הנשען על הכביש‬
‫הקיים‪.‬‬
‫פגיעה במרכז המסחרי‬
‫הנשען על הכביש‬
‫הקיים‪.‬‬
‫חשש לפגיעה מסוימת‬
‫בחצרות מבנים‪ ,‬גשר‬
‫הולכי הרגל יועתק‪.‬‬
‫פגיעה במרכז המסחרי‬
‫הנשען על הכביש‬
‫הקיים‪.‬‬
‫פגיעה במרכז המסחרי‬
‫הנשען על הכביש‬
‫הקיים‪.‬‬
‫פגיעה בשטחים חקלאיים‬
‫פגיעה מצומצמת בשטחי‬
‫חקלאות מדרום למושב‬
‫בית חירות ומצפון‬
‫למכמורת‪.‬‬
‫פגיעה בשטחי חקלאות‬
‫נרחבים מדרום לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫פגיעה בשטחי חקלאות‬
‫נרחבים מדרום לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫פגיעה מצומצמת בשטחי‬
‫חקלאות מדרום למושב‬
‫בית חירות ומצפון‬
‫למכמורת‪.‬‬
‫פגיעה בשטחי חקלאות‬
‫נרחבים מדרום לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫פגיעה בשטחי חקלאות‬
‫נרחבים מדרום לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫כביש קיים‪ ,‬צמוד דופן‪.‬‬
‫פיתוח תוואי לכביש‬
‫חדש עלול לעודד גלישת‬
‫שימושים וזחילת פיתוח‬
‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬
‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬
‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬
‫ועוד‪.‬‬
‫פיתוח תוואי לכביש‬
‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬
‫שימושים וזחילת פיתוח‬
‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬
‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬
‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬
‫ועוד‪.‬‬
‫כביש קיים‪ ,‬צמוד דופן‪.‬‬
‫פיתוח תוואי לכביש‬
‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬
‫שימושים וזחילת פיתוח‬
‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬
‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬
‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬
‫ועוד‪.‬‬
‫פיתוח תוואי לכביש‬
‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬
‫שימושים וזחילת פיתוח‬
‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬
‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬
‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬
‫ועוד‪.‬‬
‫השפעה על תפקוד‬
‫המרחב‪ ,‬חיץ פיזי ועוד‬
‫תלות בתכנית משלימה‬
‫התאמה סטטוטורית‬
‫לייעודי קרקע‬
‫היבטים‬
‫תכנוניים‬
‫כביש קיים נחרש מנחל‬
‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬
‫פוטנציאל למשיכת‬
‫שימושים‬
‫‪146‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬
‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך לכביש‬
‫מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים נחרש מנחל‬
‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬
‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬
‫השרון במנהרה‪.‬‬
‫אין שטחים כלואים‪.‬‬
‫הכביש החדש כולא‬
‫רצועה )בה עוברים קווי‬
‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬
‫הברזל‪.‬‬
‫הכביש החדש כולא‬
‫רצועה )בה עוברים קווי‬
‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬
‫הברזל‪.‬‬
‫אין שטחים כלואים‪.‬‬
‫הכביש החדש כולא‬
‫רצועה )בה עוברים קווי‬
‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬
‫הברזל‪.‬‬
‫הכביש החדש כולא‬
‫רצועה )בה עוברים קווי‬
‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬
‫הברזל‪.‬‬
‫• מחלף ינאי מורחב –‬
‫‪ 75‬דונם‪.‬‬
‫• מחלף ינאי קיים‬
‫• מחלף מכמורת – ‪30‬‬
‫דונם‪.‬‬
‫• מחלף אביחיל החדש‬
‫‪ 65‬דונם‪.‬‬
‫• מחלף ינאי הקיים‬
‫יצומצם‪.‬‬
‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬
‫דונם‪.‬‬
‫• מחלף ינאי בתצורה‬
‫קיימת )לערך(‪.‬‬
‫• מחלף ינאי הקיים‬
‫יצומצם‪.‬‬
‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬
‫דונם‪.‬‬
‫• מחלף ינאי הקיים‬
‫יצומצם‪.‬‬
‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬
‫דונם‪.‬‬
‫‪ 9.5‬ק"מ‬
‫)ללא קטע המנהור(‬
‫‪ 16.5‬ק"מ‬
‫‪ 14‬ק"מ‬
‫‪ 10.5‬ק"מ‬
‫‪ 12‬ק"מ‬
‫)ללא קטע המנהור(‬
‫‪ 13‬ק"מ‬
‫)ללא קטע המנהור(‬
‫אין השפעה‬
‫)בהשוואה למצב קיים(‪.‬‬
‫צמצום דרגות חופש‬
‫עקב סלילת הכביש‬
‫החדש והקמת מחלף‬
‫מכמורת‪.‬‬
‫צמצום מסוים של‬
‫דרגות חופש עקב סלילת‬
‫הכביש החדש‪.‬‬
‫אין השפעה‬
‫)בהשוואה למצב קיים(‪.‬‬
‫צמצום דרגות חופש‬
‫לתכנון עקב סלילת‬
‫הכביש החדש ומתקניו‪,‬‬
‫גשרים ומנהרה‪.‬‬
‫צמצום דרגות החופש‬
‫לתכנון עקב הגשרים‬
‫והמנהרה בכביש החדש‪.‬‬
‫התאמה להנחיות‬
‫וסטנדרטים‬
‫הגמשת קריטריון‬
‫למרחק בין מחלפים‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫הגמשת קריטריוני התכן‬
‫ומרחק בין מחלפים‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫התאמה מלאה‪.‬‬
‫עירוב תנועות ונגישות‬
‫קיים עירוב‬
‫אין עירוב תנועות‬
‫אין עירוב תנועות‬
‫קיים עירוב‬
‫אין עירוב תנועות‬
‫אין עירוב תנועות‬
‫מענה לנפחי התנועה‬
‫רמת שירות גבוהה‪,‬‬
‫גישות ישירות‪.‬‬
‫רמת שירות גבוהה‬
‫גישות ישירות‪.‬‬
‫רמת שירות גבוהה‬
‫הארכת הגישות למספר‬
‫יישובים‪.‬‬
‫רמת שירות נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬גישות ישירות‪.‬‬
‫רמת שירות גבוהה‬
‫הארכת הגישות למספר‬
‫יישובים‪.‬‬
‫רמת שירות גבוהה‬
‫הארכת הגישות למספר‬
‫יישובים‪.‬‬
‫קשה מאוד‪.‬‬
‫פשוטה )כאשר דרך ‪202‬‬
‫לא תעבור במנהרה(‪.‬‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫קשה מאוד‪.‬‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫סמיכות ליישובים קושי‬
‫מסויים בגלל המנהרה‬
‫סמיכות ליישובים‬
‫רחוק מיישובים‬
‫סמיכות ליישובים‬
‫רחוק מיישובים‬
‫רחוק מיישובים‬
‫ניקוז‬
‫תידרש התאמה של‬
‫מערכת הניקוז הקיימת‪.‬‬
‫הסדרת מערכת ניקוז‬
‫חדשה לאורך הכביש‬
‫החדש‪.‬‬
‫הסדרת מערכת ניקוז‬
‫חדשה לאורך הכביש‬
‫החדש‪.‬‬
‫תידרש התאמה‬
‫מצומצמת של מערכת‬
‫הניקוז הקיימת‪.‬‬
‫תידרש תחנת שאיבה‪.‬‬
‫תידרש תחנת שאיבה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫‪ 1,030‬מש"ח‬
‫‪ 780‬מש"ח‬
‫‪ 740‬מש"ח‬
‫‪ 740‬מש"ח‬
‫‪ 1,360‬מש"ח‬
‫‪ 1,504‬מש"ח‬
‫נושא‬
‫היבטים‬
‫תכנוניים‬
‫אמת המידה‬
‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬
‫שטחים כלואים*‬
‫*ללא שטחי המחלפים‬
‫תפיסת שטח מחלפים‬
‫אורך הכביש‬
‫השפעה על כביש ‪9‬‬
‫היבטים‬
‫תחבורתיים‬
‫הנדסיים‬
‫עלויות‬
‫מורכבות ביצוע‬
‫‪147‬‬
‫לצורך נוחות הקורא חולקה הטבלה המסכמת לשני חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק בהיבטים סביבתיים והחלק השני בהיבטים תכנוניים‪ ,‬הנדסיים‬
‫וכלכליים‪ .‬ההיבטים התכנוניים חולקו לשתי קבוצות‪ :‬היבטים תכנוניים סביבתיים והיבטים תכנוניים סטטוטוריים‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ב'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה סביבתיות‬
‫אמת המידה‬
‫נושא‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫תוואי קיים‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪110 ,‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה‬
‫ממערב למסילה‪3 ,‬‬
‫נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך‬
‫לכביש מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪100 ,‬‬
‫קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית‬
‫ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון‬
‫לנחל אלכסנדר‬
‫כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪110 ,‬‬
‫קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪,C‬‬
‫פארק השרון‬
‫במנהרה‪.‬‬
‫בבית ינאי‬
‫השפעה על‬
‫השטחים‬
‫הפתוחים‬
‫מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי תכניות‬
‫שימור רצף שטחים פתוחים‬
‫השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬
‫שימור ערכי טבע‬
‫פוטנציאל השיקום‬
‫פגיעה בנחל אלכסנדר‬
‫חזות גשרי נחל אלכסנדר‬
‫השפעה על‬
‫המרחב‬
‫הבנוי‬
‫היבטים‬
‫תכנוניים‬
‫סביבתיים‬
‫מקרא‬
‫כביש קיים נחרש‬
‫מנחל אלכסנדר‬
‫וצפונה‪.‬‬
‫גשרים קיימים‬
‫גשרי המסילה‬
‫גשרים קיימים‬
‫גשרי המסילה‬
‫שימור מסדרונות אקולוגיים‬
‫רעש )בשלב הקבע(‬
‫זיהום אוויר‬
‫השפעה חזותית‬
‫השפעה על תפקוד המרחב‪ ,‬חיץ פיזי ועוד‬
‫פוטנציאל למשיכת שימושים‬
‫פגיעה בשטחים חקלאיים‬
‫שטחים כלואים‬
‫תפיסת שטח מחלפים‬
‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬
‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬
‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬
‫‪148‬‬
‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ג'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה הנדסיות‪ ,‬תכנוניות ואומדנים‬
‫נושא‬
‫אמת המידה‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫תוואי קיים‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪110 ,‬‬
‫קמ"ש‪ .‬מנהרה‬
‫ממערב למסילה‪3 ,‬‬
‫נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫כביש קיים הופך‬
‫לכביש מקומי‪.‬‬
‫ממערב למסילה‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪,‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬
‫תוואי קיים‪,‬‬
‫‪ 3‬נתיבים‪100 ,‬‬
‫קמ"ש‪.‬‬
‫ללא מנהרה בבית‬
‫ינאי‪.‬‬
‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון‬
‫לנחל אלכסנדר‬
‫כביש במנהרה‪.‬‬
‫ממזרח למסילה‪4 ,‬‬
‫נתיבים‪110 ,‬‬
‫קמ"ש‪.‬‬
‫כביש קיים כמו ‪,C‬‬
‫פארק השרון‬
‫במנהרה‪.‬‬
‫בבית ינאי‬
‫היבטים‬
‫תכנוניים‬
‫היבטים‬
‫תחבורתיים‬
‫הנדסיים‬
‫כביש קיים נחרש‬
‫מנחל אלכסנדר‬
‫וצפונה‪.‬‬
‫תלות בתכנית משלימה‬
‫התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬
‫התאמה לשימושי קרקע‬
‫אורך הכביש‬
‫השפעה על כביש ‪9‬‬
‫התאמה להנחיות וסטנדרטים‬
‫עירוב תנועות ונגישות‬
‫מענה לנפחי התנועה‬
‫מורכבות ביצוע‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫ניקוז‬
‫עלויות‬
‫מקרא‬
‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬
‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬
‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬
‫‪149‬‬
‫‪ 2.5.2‬סיכום על פי נושאים כלליים‬
‫טבלה מס' ‪ 2.5.2‬ואיור מס' ‪ 2.5.2‬מציגים את ההערכה הכללית של החלופות על פי הנושאים‬
‫הכלליים‪ :‬השפעה על השטחים הפתוחים‪ ,‬השפעה על המרחב הבנוי‪ ,‬התאמה תכנונית התאמה‬
‫תחבורתית ותנועתית ועלויות הביצוע‪ .‬הדירוג ניתן על פי מספר אמות המידה בהן נמצא חסרון‬
‫)סימון אדום( לחלופה‪ .‬בניתוח לא התייחסנו לשלב ההקמה כיוון שבמקרה זה אין לדעתנו לתת לו‬
‫משקל הדומה למשקל הניתן לשלב הקבע )ראו התייחסות לסוגיה זו בהמשך(‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :2.5.2‬פילוג מספר החסרונות לפי נושאים כלליים בכל חלופה‬
‫)שלב הקבע(‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫שטחים פתוחים‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫השפעה על המרחב‬
‫הבנוי‬
‫היבטים תכנוניים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫היבטים תחבורתיים‬
‫עלויות‬
‫‪0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2.5.2‬הערכת החלופות על פי נושאים כלליים‬
‫חלופה ‪A‬‬
‫חלופה ‪B‬‬
‫חלופה ‪C‬‬
‫חלופה ‪D‬‬
‫חלופה ‪E‬‬
‫חלופה ‪F‬‬
‫שטחים פתוחים‬
‫השפעה על המרחב הבנוי‬
‫התאמה תכנונית‬
‫תחבורה‬
‫עלויות‬
‫מספר החסרונות מתוך כלל אמות המידה‪X-‬‬
‫‪X > 40%‬‬
‫עדיפות אחרונה‬
‫‪20% < X < 40%‬‬
‫עדיפות שנייה‬
‫< ‪20%‬‬
‫עדיפות ראשונה‬
‫מסיכום החסרונות מהיבטים שונים‪ ,‬עולה כי חלופה ‪ F‬הינה החלופה בעלת החסרונות הרבים‬
‫ביותר‪ .‬חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬הן החלופות בעלות החסרונות המעטים ביותר‪ .‬מבין חלופות המסילה )‪,C ,B‬‬
‫‪ E‬ו‪ C (F-‬היא החלופה המועדפת‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫‪ 2.5.3‬דיון בממצאי הבחינה‬
‫א‪ .‬חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬הינן החלופות העדיפות מההיבטים הסביבתיים והתכנוניים והן גם‬
‫החלופות המועדפות על‪-‬פי רוב אמות המידה‪ .‬לחלופות ‪ D‬ו‪ A-‬חסרון מההיבט התנועתי‪,‬‬
‫אך מבין שתיהן יש עדיפות לחלופה ‪ A‬הנותנת מענה טוב יותר לנפחי התנועה‪.‬‬
‫חלופה ‪ B‬היא החלופה בעלת החסרונות הרבים ביותר בעיקר מההיבט הסביבתי‪.‬‬
‫חלופות תוואי המסילה )למעט ‪ (B‬אינן שונות זו מזו באופן משמעותי מההיבטים‬
‫הסביבתיים תכנוניים אף כי הן נבדלות מהיבטים הנדסיים וכלכליים‪ .‬לכן ניתן לקבוע כי‬
‫מתוך קבוצות חלופות אלו‪ ,‬לחלופה ‪ C‬ישנה באופן כללי עדיפות מסוימת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר מנסים לרדת לשורשי מסקנות אלו למדים כי הן נובעות ממספר הנחות ותובנות‪:‬‬
‫‪ .1‬למרות ההשפעה השלילית הגלומה בחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬על המרחב הבנוי‪ ,‬ניתן באמצעות‬
‫פתרון הולם להפוך את חסרונותיהן ליתרון‪ .‬התכנית עשויה להיות מנוף לשיפור‬
‫התנאים הסביבתיים‪ ,‬איחוי הקרע ושיפור הקישוריות לאורך הכביש הקיים ומשני‬
‫צדדיו‪ .‬על ידי כך מושג שיפור במצב הקיים ללא פגיעה בישובים ובשטחים אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬בחלופות האחרות אובד המנוף האפקטיבי לשיפור המצב הקיים במרחב הבנוי‪ .‬אומנם‬
‫צפויה הקטנה במפגעים לאורך הכביש הקיים‪ ,‬אך לא בשיעור דרמטי מאוד‪ .‬מאידך‬
‫צפויה פגיעה ניכרת בגזרה חדשה הנהנית כיום משקט יחסי ונוף פתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לזכור כי הפיצוי העיקרי הגלום בחלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬הינו ביצירת רצף השטחים‬
‫הפתוחים )אך בפגיעה קשה בערכי הטבע(‪ ,‬אולם אין בהן מזור משמעותי למרחב הבנוי‬
‫מעבר להקטנת נפחי התנועה‪ .‬הכביש יוותר במצבו הקיים וההשפעה העיקרית תהיה‬
‫הפחתה בנפחי התנועה‪.‬‬
‫‪ .4‬בגלל האטרקטיביות של תשתיות דרכים קיימות יש לקחת בחשבון כי בעתיד יפותחו‬
‫דרכים מקומיות‪ /‬אזוריות אשר ישענו על כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שמדרום למחלף בית‬
‫ינאי‪ .‬גריעת הכביש הקיים וביטולו לאורך של כ‪ 4.5 -‬ק"מ היו אמורים לכאורה להפוך‬
‫את חסרונותיהן של חלופות תוואי המסילה )למעט ‪ (B‬ליתרון מובהק‪ .‬אולם‪ ,‬ביטול‬
‫הכביש הקיים איננו שווה להערכתנו בנזק הנגרם לשטחים הפתוחים עקב מעבר הכביש‬
‫בתוואי החדש‪ .‬למעט מהיבט השגת רצף השטחים הפתוחים יש לחלופות תוואי‬
‫המסילה חסרונות בהשוואה לחלופות הכביש הקיים )בהתייחס להשפעה על השטחים‬
‫הפתוחים(‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם אורך המקטע העובר בשטחים הרגישים הינו דומה‪,‬‬
‫חריפות הנזק הגלום בהעברת כביש חדש‪ ,‬גדולה לאין שיעור מהרחבה זהירה של כביש‬
‫קיים )תוך הטמעת שיפורים בו(‪.‬‬
‫‪ .5‬החסרונות המובהקים ביותר של חלופות הכביש הקיים‪ A ,‬ו‪ D-‬הן חסרונות תנועתיים‬
‫)"עירוב תנועות"(‪ ,‬מורכבות הביצוע‪ .‬מבין חסרונות אלו להיבט האחרון ישנה משמעות‬
‫כבדה יותר להערכתנו‪ .‬ואולם יש לזכור כי על פי רוב חסרון זה מאפיין כל תכנית )או‬
‫כמעט כל תכנית( הנשענת על כביש קיים‪ .‬מתן משקל כבד לשיקול זה משמעותו שיש‬
‫‪151‬‬
‫להעדיף סלילת כבישים בתוואי חדש על פני שדרוג כביש קיים בשל הפרעות הצפויות‬
‫במהלך הביצוע‪ .‬בכבישים העוברים במרכזי ערים כמו כביש ‪ 4‬בחדרה או כביש ‪ 40‬בפתח‬
‫תקווה‪ ,‬הופך שיקול זה לשיקול בעל משקל כבד מאוד אם לא לשיקול בעל משקל‬
‫מכריע‪ .‬במקומות אחרים בהם יש לשדרג כביש קיים יש לחתור למציאת פתרונות‬
‫יצירתיים אשר יסייעו בהקטנת הנזקים העלולים להיגרם בשלב הביצוע לסביבה‬
‫הגובלת‪.‬‬
‫כביש ‪ 2‬הקיים עובר בתפר בין מרקמים בנויים אך בשל מימדי השדרוג )תוספת נתיב(‬
‫ובשל העובדה כי אין קשרים אינטנסיביים בין שני צדי הכביש לכל אורכו )כמו הקשרים‬
‫המתקיימים בדוגמאות הנ"ל(‪ ,‬הקשיים הגלומים בשדרוג‪ ,‬ככל שהם קיימים‪ ,‬אינם‬
‫קשיים מיוחדים מאוד ואינם מהווים להערכתנו שיקול מכריע בהחלטה‪.‬‬
‫מבין שתי החלופות לשדרוג הכביש הקיים רמת השירות המושגת בחלופה ‪ D‬הינה‬
‫יחסית נמוכה ולפיכך מידת השיפור התנועתי המושגת בחלופה זו אינה דומה לשיפור‬
‫התנועתי המושג בחלופה בעלת ‪ 4‬נתיבים‪ ,‬כגון חלופה ‪.A‬‬
‫‪152‬‬
‫‪2.6‬‬
‫החלופה הנבחרת‬
‫לחלופות הכביש הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬עדיפות על חלופות תוואי המסילה‪ .‬מבין שתי החלופות הנ"ל לא נמצאה‬
‫הצדקה מספיקה למנהור הקטע של כביש ‪ 2‬בסמוך לבית ינאי‪ .‬במאזן השיקולים ‪ -‬עלות גבוהה מאוד‪,‬‬
‫מורכבות ביצוע וקונפליקטים עם שימושי קרקע מצד אחד והיתרונות הסביבתיים מהצד האחר‪ ,‬מצאנו‬
‫שיש לתת משקל רב יותר לחסרונותיה של חלופה ‪ .A‬את התועלות הסביבתיות של החלופה ניתן להשיג‬
‫במידה רבה גם בחלופה ‪ .D‬לפיכך החלופה הנבחרת הינה חלופה ‪.D‬‬
‫להלן פירוט השיקולים לבחירתה מבין שתי החלופות הנ"ל‪:‬‬
‫‪ .1‬חלופה ‪ A‬הנה חלופה לכביש מהיר המתוכנן על פי מהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש וכולל ‪ 4‬נתיבים‬
‫לכיוון‪ .‬חלופה ‪ D‬ממתנת את תכנונו והפעלתו של הכביש על ידי הורדת קריטריוני התכן וצמצום‬
‫מספר הנתיבים )מ‪ 4-‬ל‪ 3-‬נתיבים במסלול(‪ .‬הגמשה זו בתכנון נגזרת ממדיניות משרד התחבורה‬
‫ומוסדות התכנון‪ ,‬על פיה ראוי לשקול הגמשת קריטריוני התכנון במקומות רגישים על מנת‬
‫להקטין את הפגיעה הסביבתית של הכביש – רעש‪ ,‬זהום אויר‪ ,‬תפיסת שטח‪ ,‬הרחבת מחלפים‪,‬‬
‫פגיעה רחבה יותר בערכי הטבע שלצד הכביש ועוד‪.‬‬
‫הגמשת קריטריוני התכן )הקטנת מהירות התכן וצמצום מספר הנתיבים( נמצאה אפשרית לאור‬
‫תחזיות התנועה בכביש ובשל העובדה כי קיימים אילוצים אחרים המחייבים מיתון מהירות‬
‫הנסיעה כגון המרחק בין מחלף בית ינאי לבין מחלף חבצלת‪ ,‬והרצון להיצמד ככל הניתן לתוואי‬
‫הכביש הקיים‪.‬‬
‫העובדה שרמת השרות של כביש בעל ‪ 4‬נתיבים במסלול גבוהה יותר‪ ,‬אינה מהווה שקול מכריע אם‬
‫נמצא כי ניתן לספק רמת שרות מספקת )אף אם נמוכה יותר( גם כאשר הכביש כולל רק ‪ 3‬נתיבים‬
‫במסלול‪ ,‬וזאת בשל הרצון למתן את תכנון התשתית התחבורתית בהתחשב בשיקולים‬
‫הסביבתיים‪ ,‬בתפיסת השטח ובהגבלות על שימושי קרקע גובלים‪ .‬זהו למעשה הפתרון האופטימלי‬
‫– פתוח התשתית התחבורתית באופן מתון המתחשב בסביבה‪.‬‬
‫נדגיש כי לתכנון כביש ‪ 2‬ככביש בעל ‪ 4‬נתיבים )או ‪ 3‬נתיבים בחלופה ‪ (D‬השלכה רחבה מאד‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לבית ינאי‪ .‬הפרוגרמה לתכנון הכביש חייבת להיות עקבית ורציפה‪ .‬הבחירה בחלופה ‪ A‬בבית‬
‫ינאי ממילא הייתה גוזרת שינוי הפרוגרמה מעיקרה גם בקטעים האחרים לכל אורך הכביש‬
‫העוברים בחלקם בשטחים רגישים מאד – בסביבה טבעית רגישה ובקרבה רבה למגורים ולמבני‬
‫ציבור‪ .‬במילים אחרות‪ :‬לא ניתן לנתק את ההחלטה לבחור בחלופה ‪ A‬בקטע בית ינאי מהצורך‬
‫להרחיב את כביש ‪ 2‬לפחות עד מחלף קיסריה‪ .‬בהתחשב בכך שהתכנון מספק מענה לביקושים‬
‫התנועתיים ובהתחשב בהשפעות השלילות שתגרמנה על ידי הרחבת הכביש )שאינה חיונית על פי‬
‫הניתוח התחבורתי(‪ ,‬הוחלט שלא לשמור בתכנון מקום לנתיב רביעי )למעט בקטעים בהם אי‬
‫שמירה על אפשרות זו מחייבת הקמת מבנה חדש כמו גשרים‪ ,‬קירות תמך גבוהים ועוד(‪ .‬המשמעות‬
‫הנה שתוספת נתיב רביעי בכביש ‪ 2‬אם יהיה בה צורך בעתיד הרחוק‪ ,‬כפופה להליך סטטוטורי‬
‫נוסף‪.‬‬
‫‪ .2‬אין חולק על כך אפוא‪ ,‬שלתכנון תשתית תחבורתית ממותנת ומצומצמת תועלות סביבתיות רבות‪.‬‬
‫על כן הסוגיה הנותרת היא בחינת היתרונות והחסרונות של מנהרה בקטע בית ינאי‪.‬‬
‫‪152‬א‬
‫למנהרה תועלות סביבתיות מובהקות בקטע המנהור אך לא בקטעים שלפני ולאחר המנהרה ולא‬
‫מכל ההיבטים כפי שהוצג בבחינה לעיל‪ .‬למשל‪ ,‬על פי החישובים נמצא כי צפויות חריגות ברמות‬
‫זהום האוויר בסמוך לפתחי המנהרה דבר המחייב אולי הקמת ארובות לפליטת המזהמים‪.‬‬
‫המנהרה מחייבת שינוי מחלף בית ינאי תוך הרחבת הפגיעה בתא השטח הרגיש‪ .‬למנהרה עלויות‬
‫ביצוע ואחזקה גבוהות מאד‪ .‬וכן למנהרה חסרונות מהיבטים של בטחון ובטיחות‪.‬‬
‫אומנם תכנון חלופה ‪ A‬הנו תכנון ראשוני‪ ,‬אך ההערכה הנה כי יהיה קשה יותר לספק גישות‬
‫ידידותיות לנוסעים ויתכן ויהיה צורך אף בהסדרת דרכי שירות למטרה זו אשר היו פוגעות‬
‫בתועלות הסביבתיות של המנהרה‪.‬‬
‫התפיסה שהנחתה את הבחינה הנה גם תפיסה בסיסית יותר‪ :‬ככלל‪ ,‬פתרון המנהור יהיה כמעט‬
‫תמיד טוב יותר מההיבט הסביבתי‪ ,‬אבל זהו פתרון קצה שיש לנקוט בו כאשר מוצאים שאי אפשר‬
‫לתת מענה הולם לבעיות הסביבתיות בדרכים אחרות‪ .‬בגלל העלויות הגבוהות והחסרונות האחרים‬
‫של מנהרה )לרבות שיקולי בטיחות‪ ,‬הצורך במערכות מכניות ועוד( נבחר פתרון זה כאשר‬
‫השיקולים הסביבתיים או הטופוגראפיים או האחרים מחייבים זאת‪ .‬זה אינו המקרה בחלופה ‪.D‬‬
‫הפתרונות המוצעים בחלופה זו להפחתת הרעש‪ ,‬לשיפור המעברים‪ ,‬לריכוך האימפקט החזותי של‬
‫מתרסי הרעש ועוד‪ ,‬לא רק מאפשרים השגת יעדי התכנון ועמידה בקריטריונים הסביבתיים‬
‫והתכנוניים הנדרשים‪ ,‬כי אם תורמים לשיפור התנאים הסביבתיים גם בהשוואה למצב קיים‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬בחלופה ‪ D‬שבה כביש ‪ 2‬מצומצם יותר וממותן ניתן להעניק פתרונות ראויים גם‬
‫ללא מנהור )שיש לו כאמור חסרונות רבים אחרים(‪.‬‬
‫‪ .3‬בחלופה ‪ A‬הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים בקולטים של בית ינאי‪ ,‬הנם‬
‫נמוכים בשל המנהרה המתוכננת ונעים בין ‪ 30%-45%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬אולם‪ ,‬בקרבת פתחי‬
‫המנהרות‪ ,‬באזור כפר הנוער נעורים‪ ,‬והיישובים בית חירות וחופית‪ ,‬צפויות להיות חריגות‬
‫מהתקנים בשל הקרבה לפורטלים‪ .‬הבדיקה נערכה עבור נתוני האוורור של יועץ האוורור‪ ,‬מר‬
‫דיוויד יונג‪ ,‬ובבדיקה גם עבור ספיקה מרבית אפשרית של מפוחים במנהרה‪ .‬עיקר הבעיה תהיה‬
‫במצב של עומס תנועה )ראו סעיף ‪ 2.4.2.2‬לעיל(‪ .‬בחלופה ‪ ,D‬יש לציין‪ ,‬לא התקבלו חריגות מתקני‬
‫איכות אוויר לכל המזהמים בסמוך לתוואי‪.‬‬
‫‪ .4‬לסיכום‪ :‬החלופה הנבחרת‪ ,‬חלופה ‪ ,D‬נשענת על מספר מרכיבים‪ :‬מיתון כביש ‪ 2‬וצמצום רוחבו‬
‫ומתן פתרונות סביבתיים ראויים ללא צורך ביצירת מנהרה‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫‪2.7‬‬
‫חלופות מיקרו לחלופה הנבחרת‬
‫פרק זה דן בחלופות מיקרו שנבדקו באזורים מצומצמים או בהתיחס למתקני הדרך לאורך התוואי‬
‫בחלופה הנבחרת‪ .‬חלופות המיקרו שנבדקו עוסקות בסוגיות עקרוניות המשפיעות על תכנון החלופה‬
‫הנבחרת‪ .‬שיפורים משניים למרכיבי הדרך ידונו בפרק ג' בהמשך‪ .‬להלן חלופות המיקרו שנבדקו מדרום‬
‫לצפון‪:‬‬
‫‪ 2.7.1‬חלופות ינאי ליצירת קשרים אורבניים )קירוי‪ ,‬גשרים‪ ,‬גישות(‬
‫גוש היישובים המערבי של עמק חפר הסמוך לכביש ‪ 2‬כולל רצף מבונה של מספר יישובים המהווים‬
‫מרקם בנוי ושבשל סמיכותם הרבה מתאפשרת ביניהם תנועה של הולכי רגל ושל רוכבי אופניים‬
‫שיעדם או מוצאם הם השימושים השונים משני צדי הכביש )מבני ציבור‪ ,‬חינוך‪ ,‬מסחר‪ ,‬חוף הים‬
‫וכדומה(‪ .‬שדרוג כביש ‪ 2‬ירחיב את החיץ הקיים וישנה את אופיו החזותי בשל הקמת מתרסי רעש‬
‫לאורך המקטע )דבר שיביא לשיפור המצב הקיים שבו יש מפגעי רעש(‪ .‬לפיכך נבחן אופי הקישור בין‬
‫שני צדי הכביש והאפשרות לשפרו‪.‬‬
‫כיום מחלף ינאי המצוי בצפון המקטע מחבר בין שני הצדדים ומשרת תנועת כלי רכב ותנועת הולכי‬
‫רגל‪ .‬גשר נעורים )צר ברוחב ‪ 2‬מ'( המצוי בחלקו הדרומי של המקטע משרת תנועת הולכי רגל בלבד‬
‫בין בית חירות לבין בית ינאי ומוסד נעורים‪ .‬גשר זה ייהרס במסגרת התכנית‪.‬‬
‫שיפור הקישוריות בין שני צדי הכביש יושג באמצעות הגישור שיוקם מעל הכביש‪ .‬כיוון שהפרויקט‬
‫כולל את כביש ‪ 2‬וסביבתו הקרובה ואינו משנה למעשה באופן משמעותי את מחלף ינאי‪ ,‬הוא אינו‬
‫משפיע על הגישה לחוף הים מהמערכת המקומית‪.‬‬
‫במסגרת התכנון נבחנו שלוש חלופות למיקום גשר חדש בין הגשר הקיים של נעורים לבין הגשר של‬
‫מחלף ינאי‪ .‬בכל החלופות נעשה מאמץ לקשור בין שצ"פים קיימים‪/‬מאושרים‪ .‬רוחב הגשר‪ ,‬בחלופה‬
‫הנבחרת‪ ,‬הינו כ‪ 4.0 -‬מטר מ' באורך של כ‪ 50 -‬מטרים והוא מאפשר מעבר ידידותי‪ ,‬במפלס אופקי‪,‬‬
‫להולכי רגל ולתנועה גלגלית )כגון‪ :‬כסאות נכים ועגלות(‪ .‬להלן פרוט החלופות שנבחנו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה א'‪ :‬מעבר בחתך ‪ – 675‬מעבר תת‪-‬קרקעי )סמוך לתחנת הדלק(‪ .‬באזור זה גובה‬
‫הכביש המתוכנן וגבהי הסביבה כמעט במפלס אחד‪ .‬הגבהים נעים בין ‪ 10.00‬ל‪ 11.00 -‬מטר‪.‬‬
‫מעבר תחתי מחייב ירידה לעומק של כ‪ 6.0 -‬מטר מתחת לכביש‪ .‬רמפות הירידה והעליה‪,‬‬
‫בשיפועים נגישים‪ ,‬מחייבים אורך משמעותי של כ‪ 100 -‬מטר מכל צד‪ .‬אורך המעבר מתחת‬
‫לכביש הוא כ‪ 60 -‬מטר‪ .‬מעבר כגון זה אינו אטרקטיבי ועתיד להוות אלמנט שלילי מבחינה‬
‫אורבנית‪ .‬חלופה זו נדחתה כבר בשלבי הבחינה הראשוניים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ב'‪ :‬גשר בחתך ‪ – 665‬מעבר עילי אלכסוני )סמוך למרכז המסחרי והציבורי של בית‬
‫חירות(‪ .‬באזור זה הכביש מתוכנן בגובה של כ‪ 13.0 -‬מטר מעל פני הים‪ ,‬כשלושה מטרים‬
‫מתחת לכביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬השטח הטבעי ממערב גבוה כדי שישה מטרים מעל כביש ‪2‬‬
‫המתוכנן‪ .‬גישור באזור זה מחייב רמפה נגישה ממזרח באורך של כ‪ 50 -‬מטרים‪ .‬ממערב‬
‫גובה הקרקע הטבעית מאפשר עליה ישירה לגשר‪ .‬אורך הגשר כ‪ 75 -‬מטרים‪ .‬חלופה זו‬
‫נחותה משמעותית מהחלופה הנבחרת‪ .‬מעבר עילי בחתך זה מחייב רמפה ארוכה ממזרח‬
‫‪154‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬המעבר בחתך זה נמצא בקרבת גשר המחלף המספק ממילא מעבר טוב להולכי‬
‫רגל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ג' )החלופה הנחרת(‪ :‬גשר בחתך ‪ – 658‬מעבר עילי )סמוך לנעורים(‪ .‬אורך המעבר כ‪-‬‬
‫‪ 50‬מ'‪ .‬שיפוע המעבר כ‪.1% -‬‬
‫‪-‬‬
‫בנוסף לחלופות אלו נבחנה חלופה עקרונית ליצירת מעבר רצף רחב‪ .‬רוחב המעבר הינו כ‪-‬‬
‫‪ 78‬מ' והוא ינצל את הקירות האקוסטיים כנציבי קצה ליצירת חיבור בין שני צדי הכביש‪.‬‬
‫תשריט ‪2.7.1‬א' מציג את חלופות הגישור לאזור בית ינאי על רקע מיפוי פוטוגמטרי וייעודי הקרקע‪.‬‬
‫תשריט ‪2.7.1‬ב' מציג הדמיה של מעבר קירוי רחב באזור בית ינאי‪.‬‬
‫כאמור כל החלופות עוצבו כך שיתחברו לשצ"פ‪/‬למעבר‪/‬למדרכה דבר אשר הכתיב במידה רבה את‬
‫צורתן ומיקום הגשר‪/‬מעבר הרצף‪ .‬להלן השוואת החלופות מהיבטים שונים ומאמות מידה שונות‪:‬‬
‫א‪ .‬אופיו של המעבר – חלופה א' מתוכננת כמעבר תחתי והיא שונה משתי החלופות‬
‫האחרות ‪ .‬חלופה ב' באזור שטוח יחסית וחלופה ג' מנצלות את ההפרש הטופוגרפי‬
‫הקיים בין הכביש לסביבה הגבוהה יותר‪ .‬בשל העקרונות הבסיסיים לתכנון המעבר‬
‫)התאמה לתנועה מוטורית‪ ,‬שימושים ושצ"פים(‪ ,‬המעבר המתוכנן בחלופה א' הינו מעבר‬
‫חשוך שבו הולך הרגל לא רואה את הקצה מפתח לפתח‪ .‬מעבר שכזה יוצר תחושה לא‬
‫נעימה ועל‪-‬כן יש לחלופה זו חסרון מובהק בהשוואה לשתי החלופות האחרות החוצות‬
‫את הכביש בגשר עילי פתוח‪ .‬חלופה ב' נחותה משמעותית מחלופה ג' גם בשל ההפרשים‬
‫הטופוגרפיים המאפשרים‪ ,‬בחלופה ג'‪ ,‬גישור אופקי‪ ,‬ללא רמפות וללא מדרגות‬
‫ב‪ .‬נוחות המעבר – הכביש העובר בין בית ינאי לבין בית חירות הינו משוקע ביחס‬
‫לטופוגרפיה של הסביבה הגובלת בו‪ .‬ירידה למעבר משוקע ועליה ממנו תחייב להתגבר‬
‫על הפרש גבהים גדול‪ .‬מאידך‪ ,‬המעבר העילי‪ ,‬בחלופה ג'‪,‬מחבר בין מפלסי קרקע דומים‬
‫משני צידי הכביש‪ .‬חלופה ג' מהיבט זה טובה יותר מחלופה ב' בשל אורכו של המעבר‬
‫ושיפועו )הארכת המעבר בחלופה ב' נדרשת בשל הבדלים ברום הקרקע משני צידי‬
‫הכביש(‪.‬‬
‫ג‪ .‬קישוריות לשימושי קרקע וייעודי קרקע – לאורך המקטע מפוזרים שימושי קרקע‬
‫משני צדי הכביש ואין בהם מוקד ספציפי יחיד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לאורך בית חירות‪ ,‬בחזית‬
‫הפונה לכביש‪ ,‬מצוי מרכז מסחרי שבעורפו קיימים מבני ציבור של היישוב‪ ,‬מגרשי‬
‫ספורט‪ ,‬בריכת שחייה ועוד‪ .‬בהמשך צפונה מצוי קניון אם הדרך ושרותי הסעדה של‬
‫תחנת הדלק‪ .‬בחזית של בית ינאי מצוי המוסד החינוכי הדסה נעורים‪ ,‬בהמשך מצוי‬
‫מגרש ספורט וציר הממשיך לכיוון הים )ציר הכניסה ההיסטורי של בית ינאי(‪ .‬צפונה‬
‫יותר מצויים מבנה הועד ומכולת ובקצה הצפוני של המקטע מצוי אגם ינאי והגישה‬
‫לחוף‪ .‬בשל פרישה זו של שימושים לא ניתן להכריע מהו המיקום המיטבי לקישור בין‬
‫היישובים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש יתרון לחלופה ג' על פני חלופה ב' הסמוכה יותר למחלף ינאי‬
‫)שגם דרכו מתקיים מעבר בין שני הצדדים( ולכן חלופה ג' הסמוכה לנעורים מהווה‬
‫‪155‬‬
‫השלמה טובה יותר למערך הקשרים בהשוואה לחלופה ב' הקרובה יותר למחלף‪,‬‬
‫ומעניקה פתרון מאוזן יותר לצרכי הנגישות של הולכי רגל ורוכבי אופניים‪.‬‬
‫היבטים חזותיים‪/‬ארכיטקטוניים – החלופה העקרונית שנבחנה למעבר רחב ברוחב של‬
‫כ‪ 78-‬מ' )באזור חלופה ג'(‪ ,‬נמצאה כחלופה שיתרונותיה אינם מובהקים‪ .‬שטח הגישור‬
‫הוא כ‪ 3.5 -‬דונם‪ .‬שטח כגון זה בפיתוח "יבש" של רחבות מרוצפות אינו אטרקטיבי‬
‫בהמצאותו על גבי כביש סואן‪ .‬מאידך‪ ,‬פיתוח נופי ירוק‪ ,‬עם נטיעת עצים‪ ,‬מחייב תוספת‬
‫של תשתית קרקע עמוקה יחסית‪ ,‬דבר המוסיף עומסים משמעותיים הדורשים חתך‬
‫קונסטרוקטיבי מוגדל‪ .‬על פניו נראה כי תוספת שטח "ירוק" או "יבש"‪ ,‬בסדר גודל‬
‫שכזה על גבי כביש סואן אינה מהווה יתרון אורבני ושטח הגישור אינו אטרקטיבי‬
‫לשימושי פנאי ונופש ואינו מוסיף איכויות חדשות‪ ,‬משופרות‪ ,‬למרחב בכללותו‪ .‬בחינת‬
‫השימושים והטופוגרפיה העלתה כי מעבר רחב אשר יחליף את הגשר להולכי רגל‪ ,‬ניתן‬
‫להקים רק בחלק הדרומי‪ ,‬כיוון שרק בו ניתן ליצר רצף לא מקוטע של המעבר עם‬
‫הסביבה שמשני צדי הכביש‪ .‬חלופת המעבר הרחב היא על כן חלופה לגשר שנבחן‬
‫כחלופה ג'‪ .‬בנוסף‪ ,‬לגשר צר יש יתרון ארכיטקטוני בקלילות שהוא משדר ובגמישות‬
‫לעיצובו על פני גשר רחב המתאפיין במסה כבדה ורכיבי קונסטרוקציה מתאימים‪.‬על כן‬
‫הוחלט שלא להמליץ על שילוב מעבר רצף רחב מעבר לגשר חדש שיוקם‪.‬‬
‫מבין חלופות המיקום שנבחנו יש יתרון לחלופת המעבר העילי )חלופה ג'( המצויה בחלק הדרומי של‬
‫המקטע‪ .‬חלופה ג' מנצלת את הבדלי הטופוגרפיה המצויים במקום משני צדי הכביש ואת אלמנט‬
‫הקירוי האקוסטי המוצע במקום משני צדי הכביש שהגשר יהווה המשך משלים לו‪.‬‬
‫במסגרת התכנון נבחנו שתי חלופות בסיסיות לעיצוב מתרסי רעש‪ :‬קירות זקופים וקירות מצחיה‪.‬‬
‫הצוות ממליץ לבחור בחלופה האחרונה כיוון שיש לה יתרונות מההיבט החזותי והאקוסטי‪ .‬ראו‬
‫הרחבה בפרק ד'‪.‬‬
‫החלופה הנבחרת הינה חלופה ג'‪.‬‬
‫‪ 2.7.2‬גישה ישירה למוסד החינוכי נעורים מכביש ‪2‬‬
‫הסדרת גישות‪/‬יציאות ישירות מכביש ‪ 2‬אל נעורים ומנעורים אל כביש ‪ 2‬לכלי רכב‪ ,‬אינה‬
‫מתאפשרת בתכנית המוצעת כיוון שמשמעותה חדירה עמוקה אל השטחים המבונים ללא הצדקה‬
‫הנגזרת מביקושים משמעותיים‪ .‬הסדרת דרך שירות משני צידי הכביש‪ ,‬או לכל הפחות מצדו‬
‫המערבי‪ ,‬היתה עלולה לפגוע קשות במבני המגורים של בית ינאי‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫‪ 2.7.3‬חלופות גשרי נחל אלכסנדר‬
‫כביש ‪ 2‬חוצה את נחל אלכסנדר בשטח המוכרז כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬מסדרון הנחל הנו בעל‬
‫חשיבות גבוהה‪ ,‬הן כמסדרון אקולוגי המקשר בין גן לאומי נחל אלכסנדר לבין חוף הים‪ ,‬והן כשטח‬
‫עשיר בערכי טבע‪ .‬כביש ‪ 2‬חוצה את גוש חולות החוף שמדרום לנחל וקוטע במידה מסוימת את‬
‫הרצף שלו‪ .‬קיטוע זה מגביל את תנועת בעלי חיים מצד לצד‪ ,‬וכן עוצר את מרבית החולות הנודדים‪.‬‬
‫במסגרת התכנית יש להרחיב את הכביש ולהגביה במידה מסוימת את מפלסו ביחס למצב הקיים על‬
‫מנת לשפר את הרדיוס האנכי‪ .‬הגבהת מפלס הכביש והרחבתו עלולים להחמיר את הקיטוע‪ .‬מנגד‬
‫במסגרת התכנית ניתן לשפר את המעברים משני צדי הכביש ולשפר את הקישוריות לאורך נחל‬
‫אלכסנדר על‪-‬ידי תכנון מתאים של גשרי הכביש העוברים מעליו‪ .‬הארכת הגשרים והגבהתם יתרמו‬
‫לשיפור תפקוד מסדרון הנחל ולשיפור מעבר הולכי הרגל ובעלי החיים בשני הכיוונים‪.‬‬
‫בעבודה נבדקו מספר חלופות לגשר כביש ‪ 2‬מעל נחל אלכסנדר‪:‬‬
‫א‪ .‬גשר באורך של כ‪ 110 -‬מ' עם ‪ 3‬מפתחים‪ .‬הנחל עובר במפתח המרכזי‪.‬‬
‫ב‪ .‬גשר באורך של כ‪ 160 -‬מ' בעל ארבעה מפתחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גשר באורך העולה על ‪ 200‬מ' שכולל ארבעה מפתחים‪.‬‬
‫חלופה ג' נדחתה על הסף הן מבחינה חזותית והן מהיבטים של השפעות על הנחל ועל הסביבה‬
‫הרגישה שבסביבותיו שכן מתקבלים אזורים נרחבים ומוצלים של "תת גשר" שמשנים משמעותית‬
‫את תנאי הסביבה הטבעית ועלולים להוות מפגע‪ .‬חלופה זו לא נמצאה כבעלת יתרונות‬
‫משמעותיים‪ .‬עלות חלופה זו היא בכשישים מליון ‪ ₪‬גבוהה יותר מעלות חלופה ב'‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.7.2‬מציג את החלופות שנבחנו לגשרי נחל אלכסנדר )תכנית וחתך אורך(‪.‬‬
‫הבחינה התמקדה איפה בשתי החלופות הראשונות‪ .‬בשתי חלופות אלו נוצר מפתח רחב מעל הנחל‬
‫ועמודי הגשר מצויים מעבר לגדותיו‪ .‬גובה הגשר )‪ 4.5‬מ' גבריט( מאפשר מעבר של אוטובוסים אל‬
‫תוך הגן הלאומי במפתח הצפוני של הגשר‪ .‬רוחב המפתחים משתנה ונע בין ‪ 30-48‬מ' בכל אחת‬
‫מהחלופות‪ .‬ניצבי הקצה הצפוניים של הגשר ומיקום מעבר הנחל במפתח הצפוני דומים בשתי‬
‫החלופות‪.‬‬
‫החלופה הנבחרת הנה על כן חלופה א' הנותנת מענה מספק לצרכים הסביבתיים ואף משפרת את‬
‫המצב הקיים‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪ 2.7.4‬כביש הגישה למכמורת‬
‫כביש ‪ 2‬המתוכנן יוסט מעט מזרחה מהנתיב הקיים בקטע שבין מחלף בית ינאי לבין נחל אלכסנדר‪.‬‬
‫כיום הכביש עובר בעקומות אנכיות שאינן מתאימות לקריטריונים של דרך מהירה ולפיכך יש צורך‬
‫ליישר את עקומת ה‪ S-‬בכביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬המרחק המרבי להסטה הינו כ‪ 80 -‬מ'‪ .49‬ממערב לכביש ‪2‬‬
‫הקיים עובר כביש הגישה למכמורת‪ .‬כביש זה הינו דו מסלולי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון‪.‬‬
‫הסטת כביש ‪ 2‬מזרחה תגדיל את השטח הכלוא בין כביש הגישה למכמורת לכביש המתוכנן בכ‪65 -‬‬
‫מ'‪ .‬לפיכך התבקש צוות התכנון לבחון את האפשרות להצמיד את כביש הגישה לכביש ‪ 2‬הקיים על‬
‫מנת שלא להגדיל את השטח הכלוא בין הכבישים ובכך גם לשפר לכאורה את המצב הקיים )שגם בו‬
‫קיים שטח כלוא(‪.‬‬
‫הבחינה העלתה כי הצמדת כביש הגישה למכמורת לכביש ‪ 2‬הקיים אינה רצויה מהטעמים‬
‫המפורטים להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬היבטים תנועתיים‪-‬הנדסיים‬
‫תוואי הכביש המקומי יהיה לאחר הסטתו תוואי מפותל שלא יענה על קריטריוני התכן‬
‫הרצויים )גם בהתחשב ב תפקודו המקומי של הכביש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מימד השטח הכלוא הנחסך‬
‫מימדי שטח זה קטנים למדי‪ ,‬השטח הנחסך אינו עולה על כ‪ 2800 -‬מ"ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬התועלת בהגדלת רצף השטח הפתוח‬
‫הסטת הכביש המקומי כך שיתלכד בחלקו עם כביש ‪ 2‬הישן )הקיים( תתרום להגדלת רצף‬
‫הרצועה החופית‪ ,‬אף שלא במידה משמעותית מאד )ראו סעיף ב' לעיל(‪ .‬אולם הגדלת הרצועה‬
‫החופית במקרה זה לא תניב תועלת רבה כיוון שהחיץ הנוצר על ידי כביש הגישה למכמורת‬
‫הקיים אינו חיץ מאסיבי – התנועה על כביש הגישה למכמורת דלילה בעיקר בשעות הלילה‬
‫ולאורכו אין גידור ותאורה‪ .‬חתך הרוחב של הכביש מצומצם‪.‬‬
‫ד‪ .‬התרומה החזותית‪-‬נופית‬
‫היתרון היחסי של הגדלת רצף רצועת החוף הוא מובהק אך מדובר בשטח קטן ביותר ולכן אינו‬
‫משמעותי‪ .‬מאידך‪ ,‬ההצמדה לכביש ‪ 2‬מחייבת סלילה גם על גבי שטחי דיונות טבעיים‪ .‬לפיכך‬
‫בהתחשב בחסרונות המשמעותיים של התוואי המפותל שנוצר והתועלות המצומצמות‬
‫שתופקנה משינוי זה‪ ,‬הוחלט שלא לכלול שינוי זה בפרויקט‪.‬‬
‫‪ 49‬המרחק נמדד ממרכז הציר הקיים למרכז הציר המתוכנן‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.7.3‬מציג את הסטת כביש ‪ 2‬וכביש הגישה למכמורת בקטע שמדרום לנחל‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫‪ 2.7.5‬חלופות למעברים אקולוגיים‬
‫‪50‬‬
‫לאורך תוואי הכביש בין חבצלת השרון לבין אור עקיבא נבחנו שני אזורים לתכנון מעברי רצף‬
‫לבעלי חיים‪ :‬באזור פארק השרון ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬
‫במרחב הנדון כביש ‪ 2‬יוצר חיץ בין שטחים פתוחים ערכיים הנמצאים משני עברי הכביש‪ .‬גם אם‬
‫היום מתקיימת תנועת בעלי‪-‬חיים מצד לצד על גבי הכביש היא אינה רצויה‪ .‬יתר על כן הרחבת‬
‫הכביש והגדלת מספר כלי הרכב המשתמשים בו עלולים למנוע או לצמצם במידה ניכרת את מעבר‬
‫בעלי‪-‬החיים מעל גבי הכביש‪ ,‬ואלה שינסו לעבור‪ ,‬יסתכנו בדריסתם‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי לשפר את‬
‫הקישוריות בין הצדדים ולצמצם את הסיכון לבעלי‪-‬חיים‪ ,‬מן הראוי לבצע מעברים אקולוגיים‬
‫במרחב זה‪.‬‬
‫השיקול אם המעבר האקולוגי יהיה עילי או תחתי מושפע מקהל היעד‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעלי‪-‬החיים השונים‬
‫העשויים להשתמש בו‪ .‬מקובל להקים מעבר אקולוגי עילי עבור מיני חולייתנים שאינם נוטים לעבור‬
‫במעבר אקולוגי תחתי‪ .‬באזורנו‪ ,‬מעבר עילי נחשב כפתרון מתאים לצבי הישראלי‪ ,‬אשר נמנע ככל‬
‫האפשר משימוש במעברים צרים מתחת כבישים‪ .‬במאגר המידע הממוחשב של רט"ג‪ ,‬הכולל‬
‫תצפיות מחמישים השנים האחרונות במרחב הנדון‪ ,‬יש רק תצפית אחת בצבי ישראלי‪ ,‬שתועד‬
‫בפארק השרון לפני ‪ 12‬שנה‪ .‬בסקרי שדה שנערכו במרחב התכנית במסגרת תסקיר ההשפעה על‬
‫הסביבה ובסקרים אחרים‪ ,‬לא נראו צבאים במרחב זה‪ .‬מאחר שמרבית מיני החולייתנים‬
‫היבשתיים אשר נוטים לעבור מרחקים גדולים במהלך חייהם‪ ,‬נוטים לעבור במעברים אקולוגיים‬
‫תחתיים )ר' למשל‪ :‬שקדי ושדות ‪ ,(2004‬הרי שלא נמצא צורך ממשי בהקמת מעבר עילי לבעלי‪-‬‬
‫חיים‪ ,‬וניתן להסתפק במעבר תחתי בממדים המתאימים למינים המצויים באזור‪.‬‬
‫המיקום שנבחר למעבר אקולוגי תחתי הוא בתחנה ‪ 860‬באזור פארק השרון )ראו תשריט ‪2.1.3‬א'‬
‫לעיל‪ ,‬בו הכביש עובר על‪-‬גבי מילוי גבוה למדי‪ ,‬ובין שטחים שמיועדים להישאר פתוחים‪ .‬מעבר‬
‫אקולוגי תחתי נוסף מצוי בתחנה ‪) 3+150‬ראו בפרק ג' בהמשך( באזור חולות קיסריה‪ ,‬למקטע‬
‫הכביש שעובר בשטחים הפתוחים‪.‬‬
‫עיצוב המעבר‪ ,‬כגון קירות פורטל המעבר‪ ,‬יצירת משפך לתיעול בעלי החיים‪ ,‬ניקוז המעבר וכדומה‬
‫יוצג באופן מפורט יותר בפרק ג' בהמשך‪.‬‬
‫מלבד מעברים תחתיים אלו‪ ,‬מתוכננים גם מעברים תחתיים נוספים מתחת לגשרי נחל אלכסנדר‬
‫ונחל חדרה‪.‬‬
‫‪ 50‬סעיף זה נכתב ע"י היועץ האקולוגי ד"ר רון פרומקין‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫‪ 2.7.6‬חלופות מחלף אולגה‬
‫‪ 2.7.6.1‬רקע‬
‫מחלף אולגה נועד לתת מענה לחיבור המרכזי של חדרה מרכז וגבעת אולגה למערכת הארצית‪.‬‬
‫תכנון מחלף אולגה תואם ברמת הפרוגראמה עם עיריית חדרה ועם לשכת התכנון המחוזית‬
‫בחיפה‪ .‬להלן מספר נתונים פרוגרמתיים אשר עיצבו את שלד התכנון‪:‬‬
‫‪ .3‬כביש ‪ 2‬ישאר בתוואי הקיים‪ ,‬תוך הרחבתו לרמה הנדרשת‪.‬‬
‫‪ .4‬החיבור לחדרה מרכז וגבעת אולגה יתבצע באמצעות שני צירי רוחב מתארים נתונים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ציר שד' שמעוני בחדרה מרכז )כחלופה לציר אהרונסון( – שד' בגין בגבעת אולגה‬
‫)קיים(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציר ‪ 4‬האגודות בחדרה מרכז – רח' בוארון בגבעת אולגה )קיים(‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להתחשב בתכניות המתאר ובתכניות המפורטות של חדרה לרבות בתכנית לאזור‬
‫איזור תעסוקה חדש גדול "אגרובנק" )חד ‪ (1300‬אשר בינתיים קיבלה תוקף‪.‬‬
‫‪ .6‬הפרוגרמה והפתרון התנועתי גובשו בתאום עם עיריית חדרה בהתחשב בצרכי הפיתוח‬
‫של העיר‪.‬‬
‫על בסיס פרוגרמה זו גובש הפתרון הגיאומטרי הכולל שני מחלפים המחוברים ביניהם‬
‫באמצעות רמפות ודרכי שירות‪.‬‬
‫‪ 2.7.6.2‬דרגות החופש בתכנון מחלפי אולגה‬
‫עיצוב הפתרון הגיאומטרי נגזר מאילוצים אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬כביש ‪ 2‬הינו בהתאמה למפלס הקיים כנגזר מנתוני הפרוגראמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החיבור של חדרה ואולגה לכביש ‪ 2‬הארצי יהיה באמצעות מחלפי אולגה ואליו יתנקזו‬
‫כל הביקושים‪ .‬אין נקודת חיבור אחרת המקשרת את העיר רבתי עם הכביש הארצי‪.‬‬
‫ג‪ .‬התכנית נשענת על שני צירי רוחב עירוניים ראשיים )בכיוון מזרח‪-‬מערב( ועל הפתרון‬
‫הגיאומטרי שנכלל בתכנית המתאר לחדרה חד‪) 2020/‬מופקדת( ובתכנית חד‪1300/‬‬
‫המאושרת‪ .‬תכנית חד‪ 2020/‬מסמנת ‪ 2‬מחלפים עם כביש ‪ 2‬במפגש עם רח' מנחם בגין‬
‫ובמפגש עם רח' הרב ניסים‪ ,‬בדומה לפתרון שאומץ על ידי צוות התכנון‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא קיימים צירי אורך ראשיים )בכיוון צפון‪-‬דרום( בתחומי העיר חדרה‪ .‬בנוסף חסרה‬
‫היררכית כבישי ביניים המקשרת בין מערכת הכבישים הארצית לבין מערכת הכבישים‬
‫העירונית‪ .‬החיבור הינו מיידי בין שתי מערכות אלו‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפתרון הגיאומטרי לא יפגע בשימושי הקרקע הקיימים ובתוכניות הפיתוח של העיר‬
‫חדרה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ניתן יהיה לפתח את המחלף בשלבים‪ ,‬כאשר המחלף הצפוני יפותח ראשון ואחריו‬
‫הדרומי‪ ,‬תלוי בפיתוח חד‪.1300/‬‬
‫אילוצים אלו צמצמו את דרגות החופש של תכנון המחלף והכתיבו את הפתרון הגיאומטרי‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫הצורך בפיצול המחלף לשני מחלפים המשלימים זה את זה נבע מהאילוצים הנ"ל כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫איחוד המחלפים למחלף משותף היה מחייב ליצור מחלף מערכתי תלת מפלסי שבו‬
‫חלק מהרמפות יעברו במפלס ‪ +2‬או במפלס ‪) -1‬מעל כביש ‪ 2‬או מתחתיו(‪ .‬לא ניתן‬
‫לספק את המענה לביקושים במחלף פשוט )יהלום( או במחלף לולאות )תלתן וכו'( יחיד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רמפות המחלף המערכתי תפגענה קשות בשימושי הקרקע הקיימים‪ ,‬בגישות לשכונות‬
‫ובתוכניות הפתוח‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הרמפה העילית אשר תעבור במפלס שני )מעל הרשת העירונית והכביש החוצה את‬
‫כביש ‪ (2‬תיצור אימפקט חזותי וסביבתי שלילי ביותר‪ .‬שיקוע הרמפה והעברתה מתחת‬
‫לכביש ‪ 2‬היה מחייב ליצור חיץ פיזי‪ ,‬מעבר לפגיעה בשימושי הקרקע ובגישות לשכונות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫איחוד המחלפים למחלף משותף ישנה את התכנון הקיים בתכנית המתאר של חדרה‪.‬‬
‫יתרה מכך המחלף ישען על ציר ראשי אחד בלבד‪ ,‬דבר שיגרום לעומס ברחובות‬
‫הפנימיים של חדרה ובמיוחד ברחובות הפנימיים של גבעת אולגה‪ .‬זאת כיוון שפיצול‬
‫התנועה יעשה בתחומי העיר במקום בכביש ‪ .2‬מחלף מפוצל יאפשר חלוקה נכונה יותר‬
‫של היקפי התנועה הצפויים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלוקת עומסי התנועה במחלף מפוצל הינה נכונה יותר גם בשל עומסי התנועה הצפויים‬
‫מאזור התעסוקה הגדול המאושר במסגרת תכנית חד‪ ,1300/‬שהגישה אליו תעשה‬
‫ישירות מהמחלף‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫העיר חדרה פרושה לאורך כביש ‪ 2‬משני צדדיו‪ .‬מחלף אולגה צפוי לשרת מספר רב של‬
‫מוקדים ועל כן יש טעם בפיצולו ובמתן מספר רב של גישות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחלף אולגה משרת את שלמותה של העיר חדרה ששכונותיה נחצות על‪-‬ידי כביש ‪ .2‬על‬
‫המחלף לתת את המענה המתאים לפרישה של העיר ולמערך הצירים העירוני הקיים‬
‫והמתוכנן‪ .‬מענה זה ניתן במיטבו על‪-‬ידי מחלף מפוצל‪.‬‬
‫הפתרון המוצע הכולל שני מחלפים )המשלימים זה את זה( גובש בהתחשב באילוצים הנ"ל‪,‬‬
‫בדרישה להתאים את הפתרון הגיאומטרי למרקם הבנוי שמשני צדדיו של כביש ‪ 2‬ולתוכנית‬
‫המאושרת חד‪ 1300/‬והתכנית המתארית חד‪.2020/‬‬
‫מכל הסיבות שתוארו לעיל הוחלט לדחות פתרון גיאומטרי הנשען על מחלף יחיד‪.‬‬
‫‪ 2.7.6.3‬תיאור הפתרון הגיאומטרי‬
‫בהתחשב באמור לעיל לא נבחנה חלופה למחלף יחיד‪ .‬הפתרון הגיאומטרי המוצע יכלול שני‬
‫מחלפים שהמרחק ביניהם יהיה כ‪ 700 -‬מ'‪.‬‬
‫כביש ‪ 2‬יישאר במפלסו הקיים והכבישים החוצים יעברו מעליו ויתחברו לרשת העירונית‪.‬‬
‫המחלף הדרומי יעוצב כ"חצי יהלום" ויחובר באמצעות דרך שירות שתעבור ממערב לכביש ‪,2‬‬
‫עם המחלף הצפוני שיעוצב כמחלף תלתן‪ .‬שני המחלפים יחוברו לדרכים קיימות ומתוכננות‬
‫‪161‬‬
‫בתחום העיר‪ .‬יהיה הצורך בהתאמת החיבורים לרמפות המחלפים ולכבישים החוצים‪ ,‬אך‬
‫השינויים לא יהיו משמעותיים‪.‬‬
‫במסגרת התכנון המפורט יעשה מאמץ לצמצם את תפיסת השטח ואת רדיוסי הרמפות ולשפר‬
‫את שילוב המחלפים במרקם העירוני‪.‬‬
‫הפתרון המוצע מוצג באופן מפורט בפרק ג' בהמשך‪.‬‬
‫‪ 2.7.6.4‬שילוב תחנת הדלק במחלפים‬
‫בפתרון המוצע יוסדרו חיבורים מהכביש המהיר אל תחנת הדלק באמצעות רמפות ישירות‪.‬‬
‫פתרון זה )המעוגן גם בהסכם שנחתם בין מע"צ לבין חב' "דלק נדלן" ונתמך על ידי הועדה‬
‫המחוזית( מיתר פתרון אחר מורכב הרבה יותר של העתקת תחנת הדלק לאזורי המחלפים‪ ,‬תוך‬
‫הרחבת שטחם‪ ,‬הסדרת דרכי גישה‪/‬יציאה ועוד‪ .‬על כן לא מצאנו צורך בבחינת חלופות‬
‫להעתקת תחנת הדלק‪.‬‬
‫‪ 2.7.7‬חלופות גשרי נחל חדרה‬
‫מסדרון נחל חדרה הנו בעל חשיבות גבוהה‪ ,‬הן כמסדרון אקולוגי המקשר בין מעלה נחל חדרה‬
‫למורד הנחל ולפארק נחל חדרה‪ ,‬והן כציר תנועה להולכי רגל‪ .‬כיום הגשר נמוך למדי והמעבר‬
‫לאורך גדותיו צר מאוד וחסום במידה רבה על ידי צומח סבוך‪.‬‬
‫במסגרת התכנית יוגבה מפלס הגשר לצורך שיפור הרדיוס האנכי והגשר יוארך במידה משמעותית‬
‫בהשוואה למצב הקיים‪ .‬שינוי זה מאפשר שמירה על שביל רחב המתאים הן לבעלי‪-‬חיים והן‬
‫למטיילים לאורך שתי הגדות‪ ,‬כולל שבילי תחזוקה לאורך הנחל‪ .‬בנוסף מתוכננת הפרדה בין‬
‫מסלולי הגשר‪ ,‬כך שמתקבל פתח המאפשר כניסה של אור ומשפר את תנאי הגידול של הצמחייה‬
‫מתחת לגשר ואת חוויית המעבר לאורך הגדות‪.‬‬
‫במסגרת התכנון נבחנו מספר חלופות לגשרי כביש ‪ 2‬מעל נחל חדרה‪:‬‬
‫א‪ .‬גשר באורך של כ‪ 100 -‬מ' הכולל ‪ 3‬מפתחים ברוחב ‪ 30-40-30‬מ'‪ .‬הנחל יעבור במפתח המרכזי‪.‬‬
‫ב‪ .‬גשר ארוך יותר‪ ,‬באורך ‪ 130‬מ' אשר יכלול ‪ 5‬מפתחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גשר קצר במפתח אחד באורך של כ – ‪ 50‬מ'‪.‬‬
‫חלופות הגישור מוצגות בתשריט ‪2.7.4‬א'‪.‬‬
‫חלופות עיצוביות מוצגות בתשריט ‪2.7.4‬ב'‪.‬‬
‫בחלופה א' הנחל זורם במפתח המרכזי‪ 40) ,‬מטר(‪ ,‬ושני מפתחי הצד‪ 30) ,‬מטר כל אחד(‪ ,‬רחבים דיים‬
‫למעבר הולכי רגל ותחזוקה‪ .‬בחלופה ב' מוצע גשר בחמישה מפתחים באורך של ‪ 130‬מטר כששני‬
‫‪162‬‬
‫מפתחים נוספים מכיוון צפון‪ .‬מפתחים נוספים אלו אינם משרתים תנועה כל שהיא ו\או פתיחת מבטים‬
‫לנוף‪ .‬אזורי "תת הגשר" המוצלים באופן מסיבי אינם תורמים למערכת הנופים ומהווים מפגע תפקודי‪.‬‬
‫לחלופה ג' יש יתרון של מפתח אחד ללא עמודים אך הדבר מצמצם משמעותית את מרחב גדות הנחל‪.‬‬
‫על כן קיימת עדיפות ברורה לחלופה א' בה מפתח הגשר לזרימת הנחל רחב דיו ומוספים מפתחים רחבים‬
‫בשתי גדות הנחל‪.‬‬
‫‪ 2.7.8‬חלופות תנועתיות למחלף קיסריה‬
‫‪51‬‬
‫במסגרת התכנון הראשוני נבחנו חלופות תנועתיות למחלף קיסריה‪ .‬שלוש חלופות מבוססות על‬
‫תצורת המחלף הקיים עם דגש על בחינת אופן החיבור לכביש ‪ 65‬מזרח‪ ,‬שאליו יש זיקה גבוהה של‬
‫ביקושים‪ .‬החלופה הרביעית גובשה על מנת לבחון את סוגיית תפיסת השטח והאפשרות לצמצמה‪.‬‬
‫להלן פירוט החלופות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ‪ :1‬שדרוג המחלף על בסיס התצורה הקיימת‪ .‬קרי‪ ,‬כביש ‪ 2‬עובר בגשר מעל כביש‬
‫‪ ,65‬לולאות המחלף משודרגות ברביע הצפוני והדרומי‪ ,‬פניות ימינה חופשיות ושני צמתים‬
‫על כביש ‪ 65‬לפניות שמאליות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ‪ :2‬בדומה לחלופה ‪ 1‬עם תוספת רמפה ישירה מצפון למזרח במפלס עילי )מפלס‬
‫שלישי( בקשת המקיפה את המחלף ממערב ומדרום‪ .‬הרמפה תחצה את המערך המתוכנן‬
‫בשני גשרים‪ :‬את כביש ‪ 65‬ממערב למחלף ואת כביש ‪ 2‬מדרום למחלף כולל את הרמפה‬
‫הדרום‪-‬מזרחית בגשר באורך של כ‪ 500 -‬מ'‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ‪ :3‬בדומה לחלופה ‪ 1‬עם תוספת רמפה ישירה מצפון למזרח במקביל לרמפה‬
‫המשרתת את התנועות ממזרח לצפון‪ .‬הרמפה תחצה בגשר עילי )בחצי מפלס( את כביש ‪2‬‬
‫מצפון למחלף ואת כביש ‪ 65‬ממזרח למחלף‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופה ‪ :4‬שדרוג המחלף בתצורת יהלום‪ .‬כביש ‪ 2‬עובר בגשר מעל כביש ‪ ,65‬כאשר הצמתים‬
‫על כביש ‪ 65‬מרומזרים‪ ,‬פניות ימינה חופשיות‪ .‬הרמפות לכיוון תל אביב יתוכננו עם ‪2‬‬
‫נתיבים‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ 2.7.5‬מציג את החלופות שנבחנו למחלף קיסריה‪.‬‬
‫להלן השוואת החלופות מהיבטים שונים‪:‬‬
‫א‪ .‬שטחים פתוחים‪ :‬מחלף קיסריה מצוי בשטח גן לאומי חולות קיסריה המשתרע בעיקר‬
‫ברביע הצפוני‪ ,‬המערבי והדרומי של המחלף )על‪-‬פי תמ"א ‪ .(8‬עם זאת השטח בפועל הינו‬
‫מופר‪ ,‬רווי בתשתיות ומצויים בו מיני צמחים פולשים )בעיקר באזור המחצבה(‪ .‬לפיכך‬
‫ההבדל בין החלופות אינו משמעותי ואין לו השפעה ממשית על המרחב הפתוח וערכי הטבע‬
‫שבו‪ .‬עם זאת לחלופות השדרוג של המחלף עלולה להיות השפעה מסוימת על השטח הערכי‬
‫‪ 51‬הניתוח בסעיף זה מבוסס על דוח תכנון ראשוני לכביש ‪ – 2‬אולגה עד אור עקיבא ומחלף קיסריה‪ ,‬חב' ינון‪ -‬תכנון יעוץ ומחקר בע"מ‪,‬‬
‫פברואר ‪ .2008‬סימוכין‪ :‬פ‪.‬מ‪.1580-2768-07 .‬‬
‫‪163‬‬
‫של רצועת נחל חדרה המצוי בסמוך למחלף‪ .‬כך‪ ,‬בחלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬שילוב הרמפות עם כביש ‪65‬‬
‫מחייב להרחיב את הרצועה התחבורתית דרומה ועלול לפגוע במרחב הצר הקיים בין כביש‬
‫‪ 65‬ובין הנחל‪.‬‬
‫ב‪ .‬היבטים אקולוגיים‪ :‬שולי המחלף הנוכחי מופרים במידה ניכרת בשל עבודות עפר וכרייה‬
‫והנחת תשתיות שבוצעו באזור במשך השנים‪ .‬הצמחייה הטבעית דלה והשטח עשיר במיני‬
‫צמחים פולשים ומתפרצים המאפיינים צדי דרכים לצד צמחייה תרבותית ברביע המערבי‬
‫סביב תחנת הכוח‪ .‬השטח הרגיש ביותר מבחינה אקולוגית הוא נחל חדרה‪ ,‬שהתקרבות‬
‫אליו תצמצם את ערכיותו הקיימת והפוטנציאלית‪ ,‬בהנחה ששטח הכרייה המופר ברביע‬
‫הדרומי ישוקם בעתיד‪ .‬לפיכך החלופה המועדפת מבחינה אקולוגית היא חלופה ‪ ,1‬בה‬
‫הפגיעה בשטח הקרוב לנחל היא הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬היבטים נופיים‪-‬חזותיים‪ :‬לחלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬חסרון מההיבט החזותי כיוון שבשתיהן מתוכננת‬
‫רמפה במפלס גבוה יותר מהמפלס הקיים )בחלופה ‪ 2‬מפלס מלא ובחלופה ‪ 3‬חצי מפלס(‪.‬‬
‫חלופות ‪ 1‬ו‪ 4-‬משתלבות טוב יותר בסביבה‪ .‬בנוסף לכך מצוי ברביע המערבי שטח מטופח‬
‫ומגונן של חברת החשמל‪ .‬בחלופות ‪ 2‬ו‪ 4-‬הפגיעה בשטח זה‪ ,‬תהיה הרבה ביותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬תפיסת שטח‪ :‬בכל החלופות יש צורך בתוספת שטח לעומת המחלף הקיים ובכולן תוספת‬
‫השטח אינה משמעותית‪ .‬עם זאת חלופה ‪ 2‬הינה החלופה הרחבה ביותר שתחייב תוספת‬
‫שטח ברביע הדרומי והמערבי‪ ,‬על חשבון רצועת הגינון של תחנת הכוח והמחצבה המיועדת‬
‫לשיקום‪.‬‬
‫ה‪ .‬היבטים תנועתיים‪ :‬חלופת היהלום הינה החלופה היחידה שאינה מוגדרת כמחלף מערכתי‪.‬‬
‫אולם כל החלופות מספקות שירות טוב מבחינת העברת התנועה החזויה‪ .‬נפח התנועה‬
‫החזוי )‪ 800‬יר"מ לשעת שיא בוקר( אינו מצדיק ביצוע של רמפות ישירות‪ ,‬כמתוכנן בחלופה‬
‫‪ 2‬ו‪.3-‬‬
‫ו‪ .‬היבטים כלכליים‪ :‬הערכה היא כי חלופות ‪ 1‬ו‪ 4 -‬הינן דומות בעלותן‪ .‬חלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬יקרות‬
‫יותר‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬כל החלופות הינן חלופות סבירות מבחינה תנועתית‪ ,‬עם זאת תחזיות התנועה אינן‬
‫מצדיקות את המאמץ הנדרש לביצוע חלופות ‪-2‬ו‪ .3-‬מכל שאר ההיבטים קיים חיסרון רב לחלופות‬
‫אלו ובמיוחד לחלופה ‪ .2‬חלופה ‪ 1‬ו‪ 4-‬דומות ביתרונותיהן וחסרונותיהן‪ .‬יתרונה של חלופה ‪ 1‬הינו‬
‫בגמישותה התכנונית משום שזהו מחלף מערכתי )ללא רמזורים כמו בחלופה ‪ (4‬והתאמתו לתחזיות‬
‫תנועה בטווח הרחוק פשוטה יותר מזו של חלופה ‪.4‬‬
‫החלופה הנבחרת הינה חלופה ‪.1‬‬